פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



11
ועדת החינוך, התרבות והספורט
16/12/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 324
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט"ו בכסלו התשפ"ה (16 בדצמבר 2024), שעה 9:05

הצעה לדיון מהיר בנושא: הלנת שכרם של עשרות מדריכות השתלמויות לגננות ומורים במרכזי פסג"ה" של חה"כ משה טור פז, חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ חילי טרופר, חה"כ מיכל מרים וולדיגר

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
משה טור פז

איל אסף - מנהל אגף אכיפה פלילית, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

עינת רום - מנהלת אגף פיתוח מקצועי עובדי הוראה, משרד החינוך

עדי קורסיה - מנהל אגף תקציב ומינהל, מינהל עו"ה, משרד החינוך

טל ביבס - סגן החשכ"ל במשרד החינוך, אגף החשב הכללי, משרד האוצר

מתן צדיק - נציג לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

מאיר אסרף - עו"ד, ראש לשכת הקשר עם הכנסת, הסתדרות המורים

בני פרץ - פנתרים חברתיים

גילת פיש - דודה של שגיא דקל חן החטוף בעזה

רינת דקל קינן - דודה של שגיא דקל חן החטוף בעזה

צביקה מור - אביו של איתן מור החטוף בעזה

יוסף אבי יאיר אנגל - סבו של אופיר אנגל ששוחרר משבי חמאס

ליה האריס - אימהות הלוחמים

חנה גיאת - ארגון אימהות הלוחמים

יפה בן דויד - מזכ"לית הסתדרות המורים

תמי סלע

אתי דנן

שרית קרקובר, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעה לדיון מהיר בנושא: הלנת שכרם של עשרות מדריכות השתלמויות לגננות ומורים במרכזי פסג"ה" של חה"כ משה טור פז, חה"כ סימון מושיאשוילי, חה"כ חילי טרופר, חה"כ מיכל מרים וולדיגר

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט ט"ו בכסלו התשפ"ה, 16 בדצמבר 2024, בנושא הצעה לדיון מהיר, הלנת שכרם של עשרות מדריכות והשתלמויות לגננות ומורים במרכזי פסג"ה. הצעה לדיון מהיר של חברי הכנסת טור פז, סימון מושיאשוילי, חילי טרופר ומיכל מרים וולדיגר. בפתיחת הדברים, ליה האריס בבקשה.

בוקר טוב, אני ליה האריס מאימהות הלוחמים, אני אמא לחמישה לוחמים, ארבעה במילואים אחד בסדיר, וחמות לעוד שני לוחמים שביחד עשו ועושים מאות ימי מילואים מאז תחילת השנה. לפני 14 חודשים, כששערי הגיהנום נפתחו בדרום הארץ, ראינו זוועות שלא יכולנו לדמיין, אבל מצד שני ראינו גם את הצד הכי יפה של עם ישראל. ראינו מעל 150 אחוזי התגייסות, כולל מאות אם לא אלפים, שחזרו לארץ מכל מקום אפשרי בעולם, כדי לקיים את המצוות הבסיסיות של "ואהבת לרעך כמוך", "לא תעמוד על דם רעך" ו"עזרת ישראל מיד צר".

באותם ימים, ברור שאף חייל לא חשב איך יתגמלו אותו לימי המילואים שהוא הולך לתת. נכנסנו למלחמה והבנים היקרים שלנו קפצו לעזור, אבל המלחמה החיונית והצודקת הזאת עוד לא הסתיימה, וגם החיילים הכי אידיאליסטים צריכים לדאוג למשפחותיהם תוך כדי ימי מילואים אינסופיים.

וכאן אתם נבחרי הציבור נכנסים לתמונה. יש לכם חובה מוסרית להראות ללוחמים שלנו הכרת הטוב, וישנן כמה דרכים בסיסיות. א', לא יכול להיות שאחרי ארבעה עשר חודשי מלחמה, בשבוע שעבר נציגת משרד המשפטים הסבירה בוועדת חוץ וביטחון שאי אפשר לתת למילואימניקים הטבות במכרזי מדינה, בקרקעות וכו', כי זה פוגע בשוויון. מדהים.

תסלחו לי, אבל זה מזכיר לי יותר את חוקי סדום מאשר חוקי מדינה דמוקרטית. אנחנו מצפים מהבעלים והבנים שלנו לתת את השנים הכי טובות שלהם למדינה, לסכן את פרנסתם ואת חייהם באופן ממשי, אבל אז ניתן העדפה למי שלא תורם למדינה? השתגענו? למה האחיין המקסים שלי, ששירת שלוש שנים בהנדסה קרבית, הוא גם יצא למ"כים, ובילה את רוב השנה האחרונה במילואים, כולל ברגע הזה ברפיח, במקום לעשות את הסמסטר הראשון שלו באוניברסיטה, הוא לא מצליח להתקבל ללימודי רפואה בארץ, והוא חכם ומוכשר מאוד, ועובד במד"א כבר שנים, כאשר אנשים מסוימים שלא שרתו יום אחד, וגם קיבלו ציון נמוך ממנו בפסיכומטרי, מתקבלים לפניו. למה המדינה שלנו אומרת שוב ושוב שצריך שוויון בנטל, אבל בפועל נותנת העדפה למי שלא משרת?

ב', חייל שיוצא לקרב צריך לדעת שרשויות המדינה מעריכות אותו ותומכות בו, ולא מחפשות חלילה להפיל אותו ולתקוע לו סכין בגב. יש יותר מדי סיפורים של חיילים שיצאו להגן עלינו, אנחנו רואים כל יום עוד סיפורים, ונפלו קורבן לרדיפה משפטית על ידי פרקליטות צבאית שהתבלבלה בין אויב לאוהב. אתם, נבחרי הציבור, התפקיד שלכם הוא לשים פקידים כאלה במקומם, ולוודא שחיילינו היקרים לא ייזרקו לכלא בתנאים מזעזעים כאחרון המחבלים. די, ואף שופט לא ילך לבדוק לחיילים שלנו אם יש להם ביגוד חם לחורף או נייר טואלט, כפי שבודקים עכשיו למחבלי הנוח'בה.

ג', לאחרונה שמענו עוד ועוד לשעברים עם אמירות שמסכנות את החיילים שלנו. איפה אתם נבחרי הציבור? ואיפה מערכת המשפט המפוארת שלנו? איפה אתם, אם רמטכ"ל לשעבר מתיר את דמם של חיילינו, כשהוא מאשים אותם ברצח עם, ואתם לא עוצרים אותו ושוללים ממנו את הפנסיה המנופחת שלו, אתם שותפים לפשע. וכשפרקליט המדינה לשעבר קרא השבוע לטייסים לא להתייצב, כלומר, לא לתת גיבוי אווירי לחיילים בשטח, לבנים שלי. בעת מלחמה זה יכול להיות גזר דין מוות חלילה לחיילים. ואתם שותקים? איך לא עצרתם אותו באותו יום? שתיקה כהסכמה, ורק מעודדת עוד מנוולים כאלה. תפקידכם הוא להראות לחיילים שאתם תומכים בהם עם אפס סובלנות למי שמאיים לפגוע בהם במילים או במעשים. תודה.

תודה רבה. רינת קינן, בבקשה.

בוקר טוב. אני רינת, דודה של שגיא דקל חן, שהוא חי וחטוף בעזה. 436 ימים שכבר עברו. 436 ימים ששגיא לא איתנו. והמשפחה מפורקת מדאגה וחרדה לגורלו. 436 ימים שאפשר היה להחזיר אותם, ולא עשינו מספיק. להגיד שאנחנו כל הזמנים, במאמצים גדולים להביא עסקה ולא להביא אותה. זה פול גז בניוטרל, זה לתת לרכבת המשא ומתן לנסוע בלי דלק. 436 ימים שכבר חלפו, והיום יום חדש 437, עדיין מלא בפוטנציאל. היום עוד אפשר לייצר שינוי, לייצר עסקה, ולהביא אותם הביתה.

שלושת הסרטונים שיצאו בשבועיים האחרונים של סשה, עידן ומתן, בחורים מאוד צעירים, מעבירים לנו מסר מאוד ברור. החמאס מוכן לעסקה על כולם, עד אחרוני הבחורים הצעירים. אז למה ממשלת ישראל מדברת על עסקה חלקית? חייבים עכשיו עסקה אחת שמראש תסדיר את החזרת כולם. עסקה אחת בפעימות. כי גם אם רצון הלב הוא לראות את כולם חוזרים יחד באוטובוס אחד, ברור לנו שזאת רק משאלת לב. אני אשמח לדעת ששגיא שלנו חוזר ביום ה-42 לעסקה.

עושה לכם שכל? פעימות מוסדרות מראש. וככה נדע שממשלת ישראל, הממשלה היחידה שלנו עשתה את המאמץ להחזיר כולם, שאף אחד לא הופקר ושכולם חוזרים. כל עסקה אחרת תגזור את גורל הנשארים, לחוסר עתיד, לחוסר מזל, למוות בטוח. בבקשה, בבקשה אל תוותרו על אף אחד. נכון, נדרשים ויתורים, נדרש אומץ ונדרשת חשיבה מדינית, אבל איזו ברירה נשארה לנו אחרי 437 ימים.

יוסף אנגל, בבקשה.

קודם הערה קטנה, כל מילה שאמרת גבירתי בסלע, רק את הרב יוסף שכחת, מה שהוא אמר אתמול, נורא.

437 ימים, שמאה חטופים ישראלים תמימים עדיין אי שם במעמקי אדמתה של עזה, מבלי שממשלתנו מתאמצת להשיבם. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, שכבר עשרות פעמים מאז היום הנורא, מגיע לכאן, לבית המחוקקים, לנסות ולהעביר מסר שהגיע הזמן לעזוב את כל החשבונות הפנימיים והחיצוניים, כדי שהחטופים יוחזרו, מי לשיקום ומי לקבורה מכובדת, כיעד הראשון במעלה בחשיבותו.

לאחרונה שומעים שוב ושוב על ניסיונות להגיע לעסקה. על פי הדיווחים בתקשורת, המחיר אותו נשלם אם בכלל יקרה משהו, יהיה פחות או יותר אותו מחיר שהתבקשנו לשלם לפני כ-420 ימים. עם מי אנחנו במשא ומתן? עם הארגון שכבר לפני זמן רב טענו מר הפקרה וחבריו לממשלה, שהוא חוסל? באוקטובר 2023, כשהיו בעזה 240 חטופים, זעקנו לעשות עסקה מלאה עם השטן, ואחר כך להמשיך בפעילות ככל שתידרש. זה היה אפשרי, על דעת מביני דבר, באותו מחיר שאנו נדרשים לשלם היום, כשנותרו 100 חטופים שחלקם כבר אינם בין החיים, ואז היה ניתן להצילם בחיים.

אבל לצערי ולצער כולנו, מר הפקרה לא היה מעוניין בעסקה, כי היא תזיק ותסכן את עתידו. ולכן ההפקרה נמשכת כבר 437 ימים, ועדיין אין רואים את הסוף. מערכת היחסים של מר הפקרה וצוותו, עם מדינת האם של החמאס, קטאר, כפי שמתפרסמים מדי פעם, מרתיחים את הדם של כל בר דעת בארץ.

האם נראה לכם הגיוני, חברי הכנסת? האם לא הגיע הזמן לבדוק בדיקה יסודית בוועדת חקירה ממלכתית כמקובל את האסון? האם נראה הגיוני שעברו מאז יום השואה של 7 באוקטובר 2023 – 437 ימים, ואין אף אחד שאחראי או אשם באירוע, לא בממשלה ולא בצבא הכפוף לממשלה?

חברי הכנסת, האם אתם לא חשים בושה בכך שאפשרתם וממשיכים לאפשר את ההפקרה? למה אתם מצפים? האם נראה לכם הגיוני מצבה של נירה שרעבי, לדוגמה? שבעלה נחטף מביתו בבארי לפני 437 ימים, ונהרג אחרי 97 ימים מאש כוחותינו, וגופתו עדיין לא נקברה באדמת הארץ. וגיסה אלי, שרעייתו ושתי בנותיו נרצחו בביתן באותו יום נורא, חטוף אי שם, 4-5 ק"מ מביתו בבארי כבר 437 ימים, ואין מושיע. מישהו מכם נפגש עם נירה, והסתכל לה בעיניים, והסביר לה ולבנותיה, מדוע ולמה הן עדיין לא קברו את יוסי בארץ?

חברי הכנסת, חברי הקואליציה, האם אתם לא רואים את אשר קורה בארץ בזמן שאתם עוסקים בנושאים המפלגים את החברה מבוקר עד ליל, ולא עושים כלום כדי שנושא החטופים יבוא על סיומו? עד מתי ימשיך הדיון של חוק ההשתמטות המפלה, או השינויים במערכת המשפטית שתחליש עוד יותר את החברה הישראלית, או בתכנון ההתיישבות בעזה, שייתכן שעל גופותיהם של החטופים שאיש לא יודע איפה הם נמצאים? כל זאת במקום להתמקד בהפעלת לחץ על מר הפקרה שמקבל את ההחלטות לבדו, שישיב כבר את החטופים למשפחותיהם, את כולם. תתעוררו כי כבר אחרי חצות.

תודה רבה, צביקה מור בבקשה.

כן, שלום, בוקר טוב. אנחנו מתפללים ומקווים שאיתן שלנו חי, אנחנו פשוט לא יודעים. ובבוקר הזה, תשמע, ג'וחא, אני חייב קצת לאזן אחרי מה שאמרת, אני חייב טיפה לאזן, כן. אני פשוט חושב ששכחת את הרמטכ"ל, שכחת את ראש השב"כ.

הזכרתי אותם.

כן, לא מספיק, לא מספיק תקיף. בסופו של דבר, אנשים שידעו בלילה ב-6 באוקטובר 2023, שמפעילים אלפי סימים, אפילו אני שלא מבין בביטחון במאקרו, אז הייתי מקפיץ על זה את כל הצבא. טוב, בכל אופן מדברים על עסקה, אנחנו מחכים לראות את הבן שלנו בבית, אולי נזכה להדליק איתו נרות חנוכה. יש לנו חנוכייה חדשה בשבילו, וחשוב לי לומר בבוקר הזה שכל עסקה חלקית תסכן במיוחד את הגברים הצעירים ואת החיילים שנמצאים שם, שאין ספק שחמאס ירצה להחזיק אותם הרבה זמן, כי הם בריאים, הם עם שרידות גבוהה ויש בהחלט סכנה.

בהתחלה גם אני חשבתי שעסקה, מה שנקרא עסקת גג שכוללת פעימות ואיזושהי רציפות והמשכיות, לא תסכן את הבן שלי, אבל אני חשבתי על זה בימים האחרונים ואני אומר שאנחנו צריכים לדרוש מממשלת ישראל להשיב את כולם בפעם אחת ביום אחד. זאת האחריות שלנו כלפי החטופים, אנחנו לא יכולים לקחת סיכונים על החטופים. חטופים שנמצאים שם כבר 14 חודשים ללא אור שמש במנהרות, אנחנו לא יודעים מה המצב שלהם, כאשר חמאס לא נותן לנו רשימה, לא נותן לנו מידע, לא מאפשר ביקורי צלב אדום, אז זה ברור שחמאס מבחינתו רוצה לשמור לעצמו חטופים, ותמיד הוא יכול להגיד לנו, נשארו לי 20, זה מה יש, אתם רוצים אותם או לא רוצים אותם? ואז אחרי עוד כמה שנים, הוא יגיד לנו, תקשיבו, מצאתי שניים, אתם רוצים לדון עליהם? לכן הדרישה שלנו, משפחות החטופים מממשלת ישראל, היא להחזיר את כולם בפעם אחת.

כשאנחנו אומרים שעסקה בשלבים זה בסדר, אז אנחנו מסכנים, ממש ממש מסכנים את הפעימה השנייה והשלישית והרביעית, מסכנים אותה מאוד מאוד, כשחמאס יעשה לנו פליק פלאק כמו שהוא יודע לעשות, ותמיד הוא ישמור לעצמו חטופים שישמרו עליו, תעודת ביטוח מצוינת, וימשיך לאמלל אותנו כאן המשפחות וימשיך פה לפרק את החברה. ולכן אנחנו רוצים לראות את כולם חוזרים לכאן ביום אחד, לא פחות מזה. תודה.

תודה רבה. חנה גיאת בבקשה.

שלום אני חנה גיאת מארגון אימהות הלוחמים. אני נשואה ללוחם, אמא לשני לוחמים. הילדים שלנו מסכנים את חייהם כדי להשיב את החטופים שכולנו מתפללים לשובם בשלום יום יום. כולנו התרגשנו הבוקר לראות את סימן החטופים בשמי הארץ, כולנו בתפילה לראות אותם מדליקים את נרות חנוכה איתנו כמו שאמר צביקה.

אבל מסתבר שבמערכת המשפט הישראלית הנושא הבוער הוא זכויות החוטפים ועוזריהם. בשבוע שעבר הגיעה שופטת בית המשפט העליון רות רונן לבקר בכלא עופר, כדי לוודא שהמחבלים שאפו תינוקות בתנור מול עיני הוריהם, שאנסו אימהות לפני ששחטו אותן ואת ילדיהן, ששרפו משפחות שלמות, מקבלים שמיכות, ומזון מספק ומבריא ובדקה אישית שיש להם מספיק נייר טואלט בתאים.

השופט עמית, שבצעד נפוליאוני וללא כל סמכות מינה את עצמו לממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, אף הגדיל לעשות והודיע לאגודה לזכויות המחבל כי בית המשפט הזה מעמיד את עצמו לרשותם. אף לא כתב אישום אחד הוגש נגד רוצחי הנוח'בה, בכל זאת מערכת המשפט עסוקה ולא יכולה להעמיד את עצמה לרשותו של כל עניין פעוט. לא נוכל לדאוג לזכויות החטופים כשמערכת המשפט כולה מגויסת לזכויות החוטפים.

ולא רק בזכויות המחבלים עוסקים במרץ במערכת המשפט הישראלית. רק בשבוע שעבר התייצבה נציגת משרד המשפטים בבית הזה, בוועדת חוץ וביטחון, כדי לטעון שמתן הטבות ללוחמים ומשרתים פוגע בשוויון, כי העובדה שהם, אחוז אחד מהאוכלוסייה בילה את רוב רובה של השנה האחרונה על מדים היא שוויונית לחלוטין בעיניה. מתן הפליה מתקנת לבני מיעוטים שבחרו שלא להתגייס? שוויונית לחלוטין.

לצה"ל יש הישגים מדהימים מדי יום. אותו צה"ל שלפני שנה וחצי פחד להוריד אוהל שבנה חיזבאללה בשטח ישראלי, כבש ביום אחד את פסגת החרמון אחרי שחיסל את כל מנהיגי האויב ושינה את פני המזרח התיכון. אותו צה"ל שהצליח להגיע ולחסל את נסראללה ולהגיע למיקום המדויק של הכרית של איסמעיל הנייה, לא מצליח עדיין אחרי חודשים ארוכים למצוא ולהדיח את מי שהדליף את הסרטונים משדה תימן.

אותה מערכת משפטית שמעלימה אזרחים למרתפי השב"כ אם העבירו מסמך לראש הממשלה, לא מצליחה, כמה מפתיע, לאתר את מי שמעביר מסמכים לאילנה דיין וגיא פלג. בשבוע שעבר פורסם, כולל צילומים, כי עומר מיארה, שהודח משירותו כקצין בשל תפקוד לקוי, גנב וסט ובו אמל"ח וציוד אישי מחייל שהיה תחת פיקודו. הוא לא נעצר ולא הואשם. באופן מפתיע, צירוף מקרים כמובן, אימו של אותו קצין אחראית למעצר של אזרחים שיצאו ביוזמתם למשימות הגנה ב-7 באוקטובר 2023 בעוטף כשבאו להחזיר אמל"ח שהיה ברשותם על גנבת אמל"ח. האמל"ח שגנב עומר מיארה מעולם לא הוחזר, לא לבעליו ולא לצה"ל.

מערכת המשפט בישראל רקובה מן השורש. למען החטופים, למען החיילים, למען הניצחון, למען עתיד ילדינו, העם הוא הריבון והוא נתן לכם את הכוח לשנות זאת. אנא עשו זאת ויפה שעה אחת קודם. תודה.

תודה רבה. קינלי, בבקשה.

כן, אדוני יו"ר, תודה רבה לך על קיום הדיון החשוב הזה. אני רוצה בפתח הדברים לומר ששני דיונים שקיימנו כאן בוועדה בחודשים האחרונים בנושא מורי היל"ה הביאו לפתרון משביע רצון, אני אזכיר, מורי היל"ה לא קיבלו בעצם תגמול עבור שנת תשפ"ד. הוועדה כאן קיימה שני דיונים בנושא והמשרד טען שאין לו פתרון, בסופו של דבר הלחץ פה בוועדה הועיל. השבוע הם התבשרו שהם יקבלו, וזה בעיניי הדגם למה שהוועדה יכולה לעשות שלפעמים קשה לאחרים לבצע.

בנושא של הסדר, אני פניתי באמת בדיון יחד עם חברי כנסת נוספים על הלנת שכרם של עשרות מדריכות השתלמויות לגננות. משרד החינוך נתן את המענה שלו, ואני חייב לומר שהמענה רק שכנע אותי שאנחנו חייבים לקיים את הדיון הזה. כי משרד החינוך במכתב רשמי של שר החינוך כותב את הדברים הבאים, אני מצטט: "החל מ-1 בספטמבר 2023, כמעט ולא התקיימה פעילות במרכזי הפסג"ה, עקב מלחמת חרבות ברזל". אחר כך הוא ממשיך לתאר את ההתקשרות, וועדת המכרזים מאשר את הערכת התקשרות בלי תוספת תקציב בהמשך.

אחר כך ב-19 באוגוסט 2024, בקיץ, ניתנה הנחיה לעצור באופן מלא את פתיחת הקורסים החדשים. שוב, הכל מסיבות של –, אחר כך התחילו לשלם רטרואקטיבית, אבל הגיעו למסקנה שהם לא משלמים על הרצאות מ-1 ביוני 2024 עד 31 באוגוסט 2024. ואחרי זה, ב-1 בנובמבר 2024, הם בחרו קבוצה חדשה, ועדיין הם לא שילמו. ועוד מגדיל המשרד, ואומר שבין 31 באוגוסט 2024 ל-1 בנובמבר 2024 – לא התקיימה כל פעילות הכרוכה בתשלום למרצים בפסג"ה.

מה שהמשרד בעצם אומר, שההשתלמויות למורים, שסליחה שאני אומר, ההשתלמות זה המילה שמפחיתה מערך העניין, הדרך למקצע מורים, להפוך אותם לטובים יותר, לא התקיימה בשנה וחצי האחרונות בגלל בעיות בירוקרטיות שמשרד החינוך לא יודע לטפל בעצמו. זה מה שהמשרד הזה מתאר. ולכן זה סיפור נורא. פסג"ה מתאר בצורה, שוב, במכתבו של השר, הוא בעצם כתב אישום על הבירוקרטיה הפנים משרדית שמונעת ממורי ישראל להשתלם ולצמוח. עכשיו כולנו יודעים, איכות מערכת תלויה באיכות מוריה. ומרכזי הפסג"ה הם הכלי מספר אחד של משרד החינוך על מנת להצמיח את המורים שיש אצלו. אנחנו תמיד עוסקים בהכשרת מורים ואיך מגדלים מורים חדשים. אבל למשרד החינוך יש 250,000 אנשי הוראה, 250,000, והמקום שהאנשים האלה לומדים זה מרכזי פסג"ה. אבל אם המשרד אומר שמרכזי הפסג"ה לא מתפקדים שנה וחצי כי הוא עושה מכרז אבל הוא לא גמר את המכרז, ואז הוא לא משלם למורים האלה והוא מלין את שכרם. ואז הוא אומר שבעצם מ-1 בספטמבר 2023, שנה שעברה, לאורך תקופות ארוכות לא התקיימה פעילות. ושוב, לא התקיימה פעילות מ-1 בספטמבר 2023, לא התקיימה פעילות מ-1 באוגוסט 2024.

הוא בעצם אומר שהוא לא מתפקד. וזה, אדוני יו"ר הוועדה, זה מה שצריך להטריד אותנו פה. עכשיו המשרד אומר, אני אחזיר את הלנת השכר לעשרות מדריכות פסג"ה, תודה רבה. רע מאוד באיחור של שנה. אבל אתה מעיד במכתבך שבמשך קרוב לשנה וחצי אתה לא עושה שום דבר כדי לשפר את איכות המורים בישראל. זה מכתב שר החינוך, הוא חתום על העובדות שאני אמרתי. בזה בעיניי אדוני, אנחנו צריכים לטפל כדי לבדוק שמעבר להלנת השכר שסוף סוף הסתיימה, מרכזי הפסג"ה יתפקדו. והמורים בישראל יקבלו השתלמויות ראויות. זה המצב. תודה.

תודה רבה, משרד החינוך בבקשה. עינת, בבקשה.

תודה. עכשיו אני ממש מודע על הדיון, כי אם ככה דברים הובנו, אז תודה על ההזדמנות להבהיר ולתקן את הדברים. התיאור שחבר הכנסת נתן לא מדויק.

אני קראתי ממכתב השר, ציטטתי.

בתשפ"ד קוימו 14,000 קורסים לעובדי הוראה במרכזי הפסג"ה, ובקרב המבצעים הפדגוגיים.

כמה זה ביחס לשנה רגילה?

13,000, לעומת 14,000. בסדר? כך שהיקף הפעילות היה. מ-1 בספטמבר 2023 עד 1 בינואר 2024, לא היה אישור מהחשבות, ממשרד האוצר, לא היו תקציבים, הוקפאו כל התקציבים בשל המלחמה, התקציב ניתן לנו בספטמבר ובאוקטובר, ב-7 באוקטובר 2023 איך שפרצה המלחמה אמרו, אל תשתמשו בתקציב, יש מלחמה, הקפיאו, ולא אישרו לנו לפעול. למרות זאת, למרות זאת, מרכזי הפסג"ה, מכוחות פנים שלהם בצוות כן קיימו תהליכי פיתוח מקצועי ולמידה מקצועית של עובדי הוראה, ללא תשלום כי מדינת ישראל החליטה שלא יהיה תקציב עד 1 בינואר 2024 בשל המלחמה, נשמע מאוד הגיוני.

ב-1 בינואר 2024 הופרש תקציב חירום לתהליכי פיתוח מקצועי, 38 מיליון, במקום 90 מיליון בשל המלחמה, וב-38 מיליון יצאנו לדרך. כאן, אני מודה ולוקחת אחריות, היה כשל, חריגה שנובעת מצירוף מקרים, של מלחמה, של תקציבנית וצוות, שגם הוא היה ילדים וחתן במלחמה, של פיתוח בכתיבת מכרז חדש שהוא מאוד מורכב, ומערכת חדשה, ששם היה במרץ, בינואר התחלנו, והיה שם בינואר, הייתה טעות אנוש של אדם. הטעות הזאת נדונה במשרד החינוך, הטעות הזאת נערך עליה תחקיר. הובא הצוות, ההשתלמויות המשיכו, המורים לא נפגעו, ההשתלמויות המשיכו, זה לא נכון להגיד שלא הייתה פעילות. הובא הצוות של התקציבנית, הופקו לקחים על דרכי עבודה, ישבנו בתחקיר במינהל עובדי הוראה, ישבנו בתחקיר אצל מנכ"ל משרד החינוך, יחד עם החשבות, יחד עם כולם, כדי שהטעות הזו לא תימשך.

וההשתלמויות רצו, ובמרץ שולמו תשלומים לכל מה שהיה מינואר. האישור לפעול היה עד 1 ביוני 2024. ב-1 ביוני שאלנו במשרד האוצר, היות ועדיין אין לנו תשובת האוצר, האם להפסיק פעילות או לא, קיבלנו אישור להמשיך לפעול, וככה המשכנו לפעול וההשתלמויות המשיכו לפעול, והכל עבד.

אני רק רוצה לשאול, עדי, ברשותך, ככה האוצר מתנהל עם כל תוכניות בכל משרד הממשלה? זאת אומרת, יש מלחמה, מפסיקים את הכל, מקפיאים את הכל?

אני, תודה לאל, אני לא חושבת שה-7 באוקטובר היה –, שמענו את הדברים המרגשים שאני מזדהה עם כל מילה מה ששמענו בפתח הדברים.

לא, אני לא מזלזל במלחמה, אני רק רוצה להבין, האם זו דרך התנהלות של האוצר כלפי כלל משרד הממשלה, או כלפי כלל תוכניות במשרד החינוך, או דווקא בתוכנית הזו?

קודם כל ראשית, אני אגיד שאני עובד אגף החשב הכללי, לא אגף תקציבים, אני מניח שהם מבינים. שמי טל ביבס, סגן החשב במשרד החינוך, עובד אגף החשב הכללי באוצר, ברגע שפרצה המלחמה בעצם, כל, נקרא לזה כל המפה התקציבית של המשרד בעצם השתנתה, התבצע תיעדוף במינהל כלכלה ותקציבים של תוך המשרד, ובעצם תיעדפו תקציבים למקומות אליהם היה ראוי יותר להפנות אותם.

חשוב להגיד שבמקרה הספציפי הזה, הוואקום שנוצר היה מ-1 בספטמבר 2023 עד ה-31 במרץ 2024 כי בעצם לא התבצע כאן מינהל תקין, זאת אומרת שמ-1 בספטמבר 2023 ה-31 במרץ 2024, ללא התקשרות, ללא אישור ועדת המכרזים להתקשרות עם הספק, בעצם ניתנה הוראה לבצע קורסים. אגב, ללא ידיעת החשבות. זה בעצם, נקרא לזה קודם, החטא הקדמון של האירוע, שם הכל החל.

ברגע שזה, שהבנו, הגיעו לאגף החשבות, אמרו לנו, חבר'ה, יש קורסים שהתבצעו, אמרו לנו, למה? היה דין ודברים מן הסתם, ואז אמרנו, טוב, מייד ניתנה הוראה להגיע לוועדת מכרזים, לעשות הערכה כפי שחבר הכנסת תיאר במכתב של השר קיש, ביצענו הערכה לתוספת תקציב עד 1 ביוני 2024, כי זה מה שהתאפשר לנו בעצם, חוק חובת המכרזים, מסמכי המכרז שהיו, ביצענו את זה.

במקביל, נעשתה פנייה לוועדת הפטור באוצר, להאריך את ההתקשרות. ראינו שהיא מתעכבת, ביוזמה של היחידה, בתאום מולי, ועם מטה החשב הכללי, אמרנו להם, זה מה שעינת תיארה, אל תעצרו, תמשיכו מהראשון, נכון, לא קיבלתם את האישורים לאירוע, אבל אנחנו מבינים את כובד המשקל, תמשיכו. המשיכו מ-1 ביוני 2024, עד שהתבצע הדיון בוועדת הפטור, התבצע הדיון אצל החשב הכללי בעצמו, ב-19 באוגוסט 2024, לאחר שלא אושר להמשיך את ההתקשרות, אמרנו, תם הטקס, נגמר. עצרנו התקשרויות חדשות, אלה שהחלו כבר, אמרנו, נסיים אותם, אבל מתחילת שנת הלימודים הזו תשפ"ה כבר יש זכיין חדש לאירוע, ואז בעצם הוקמה התקשרות חדשה.

המחלוקת הייתה למעשה על התקופה הקודמת, ואז בעצם היו שני אירועים של תשלום בדיעבד, כמו שנקרא. תשלום בדיעבד.

אדוני היושב ראש, אני רוצה רק באמת למחות פה, אתה יודע, אנחנו דנים פה, וזה לא סתם הזכרתי בהתחלת הדיון על מורי היל"ה, חשבות בעיניי היא נתון. בסדר, לפעמים אני מתעצבן עליהם, לפעמים אנחנו כועסים עליהם, אבל זה נתון. אנשי הכספים של משרד החינוך באים אליך, דודי מזרחי, משה שגיא, הם המנוסים במשרדי הממשלה. נכון שחשבים מתחלפים כל כמה שנים, אבל הם גם אנשי חשבות, איכשהו יש תחושה עם משרד החינוך שכל פעם זה נוחת עליהם. זה לא, עם כל הכבוד למלחמה, ויש כבוד, מכתבו של השר מדבר בעד עצמו, החל מ-1 בספטמבר 2023 – זה חודש לפני המלחמה – כמעט לא התקיימה פעילות. מכתבו של השר מסתיים במילים: בין ה-31.8.2023–1.11.2023, לא התקיימה כל פעילות. זה פשוט מזעזע בעיניי.

תודה, טל. בבקשה, עינת, אני נותן לך לסיים.

רק אני חייבת להתייחס לדברים, כל פעילות הלמידה המקצועית, בכל שנה, מתחיל, לא מתחיל ב-1 בספטמבר, מעטים מאוד התהליכים שמתחילים, מורה נכנס שבוע ראשון, בדרך כלל זה חגים, נכנס, יש לו, מורה, גננת, כיתה חדשה, התארגנות, תהליכי הלמידה המקצועית מתחילים תמיד אחרי החגים.

הבהרה חשובה.

אז, אף פעם אנחנו מתחילים בספטמבר, מעטים הדברים שאנחנו מתחילים בספטמבר, רק אחרי החגים. אז לכן התמונה של 1 בספטמבר חשוב להבהיר למה היא.

הבהרה חשובה. כן בני, בבקשה.

כבודו, אז אני אתחיל במשפט שירמיהו, הנביא ירמיהו אמר את זה, על אי משפט צדק, על עושק אלמנה ויתום החלש והדל יחרב הבית. וזה לא משנה אם האדם הוא עובד ניקיון, או עובד דרך חברה, או עובד מורה, או עובד זה. שכרם זה קיומם, זה החיים שלהם. ופלא ופלא, תמיד כשעוצרים איזה גוף, הלא אדם, אתם נותנים מכרזים לגופים, הגופים האלה מעסיקים אנשים, לא משנה אם זה בחינוך בכל תחום שהוא, הם מעסיקים, האנשים האלה כמו מורים, מועסקים דרך חברות, הם לא מפסיקים ללמד, ואם האוצר החליט, או שבית הספר נסגר או כל משהו אחר מבחינת מצב חירום, זה לא אומר שהוא לא מגיע לו משכורת מהחברה, ואתם לא נותנים לחברה, אז איך הוא יישאר, במה הוא יתקיים, האם המשכורות של כולכם, שעובדים גם באוצר כולם או במדינה נעצרות? לא חושב שזה נעצר, עקב המצב הביטחוני.

לא יכול להיות שתמיד יתפוס בחלש, בדל, במי ששייך לו משהו, זה לא יכול להיות דבר כזה, שזה החישוב שלכם כל החיים. גם בתוכניות הכלכליות שלכם, קודם כל אתם מביאים את הגזירות על החלש, על, וזה להתעמק בלי שיראו אתכם, איך אתם נותנים לחזקים, ולכל אלה שעושקים אותנו בכלל, ומתעסקים בכל הנושא התעשייתי.

זה חוזר על עצמו, אדוני. מורה, או אדם, אסור להלין את שכרו, אפילו לא ליום אחד, וזה לא משנה גם אם הייתה נוחתת פה פצצה אטומית, והוא חי וקיים, צריך לקבל את השכר שלו. החברה צריכה לתת לו, כי אתם מעסיקים את אותה חברה, זאת אומרת, היא תתפרק, אם היא נותנת תחום שהוא חלק מזה. זה כמו שיש חברות שבאות ונותנות שיעורים לתלמידים, הרצאות לתלמידים בבית ספר. זה אותו דבר, אתם מחליטים בחינוך לקיים את הגופים האלה, או באוצר או כל דבר אחר. זה לא בא במכרז בזה, אז הוא לא קיים, אז בואו תגידו, בוא נסגור את החברה, תודה רבה, לא רוצים אתכם, ואז האנשים יידעו לאן ללכת.

אנשים עובדים שנים במקומות מסוימים, זה כמו אדם קבוע, כמו שאתה עובד בעבודה שלך, אדם קבוע. מה? רק מי שעובד במשרד ממשלתי וחתם את הכרטיס שהוא קבוע, יש לו תקן, גמרנו, הוא אין, הוא יכול לעשות כאוות נפשו? לא. אתה אותו דבר כמו כל אחד. אתה מחויב נפשית, אתה מחויב כלפי האזרח הקטן. גם כחשב, גם החברה, גם משרד החינוך, כל דבר אחר.

אי אפשר לעשוק כשאדם חברה מעסיקה פועלי ניקיון, שהיום אתם הכל מופרד במדינה או כל דבר, ניתן לך רק דוגמאות של החלש, אז מה, מחר המנקה הזה לא יקבל את המשכורת שלו? הוא לא ניקה? מה, הוא לא ניקה לך ליד הרחוב שלך, את הבית שלך או כל דבר אחר? הוא גם זכאי.

אתם העירייה, מה היא תגיד, אני, אין לי כסף כי שר האוצר או החשבים או זה של האוצר, החליטו עקב המצב הבטחוני, לא צריך לנקות את הרחובות, לא צריך לסדר שום דבר, לא צריך לתקצב את זה. זה אותו דבר, ככה זה בחינוך, אתה לא יכול להגיד לתלמיד, אתה לא תקבל, אם אתה קבעת שזו צורת החינוך שלו, אתה חייב לתת לו את זה.

תודה רבה. הסתדרות המורים, מאיר אסרף, בבקשה.

מאיר אסרף, יש איתנו גם על הקו את מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד, שתקועה כרגע בפקק. והיא תשלים ככל שהיא תחפוץ. אכן, שאין תקציב מדינה מאושר או כשיש עיכובים תקציביים או שיש מחלוקות תקציביות, יש כללים רגילים להתנהלות במדינה, הכללים האלה כוללים התנהלות של אחד חלקי 12 מהתקציב האחרון שאושר.

ולכן אני שואל, איך במצב של אחד חלקי 12, כאשר תקצבתם בשנה הקודמת את הפעילות של אותם מרצים, זה מרצים הרי, איך זה לא בא לידי ביטוי בשנה העוקבת? זאת אומרת יש פה איזה בעיה, אולי אם אדוני יוכל להסביר את זה, אני אשמח להבין, מה, האם זה לא תוקצב?

לא, אני חושב שהוא הסביר, בגלל הבעיה של ההתקשרות, לא הייתה התקשרות מלכתחילה.

לא, לא, אבל אין התקשרות, ההתקשרות מתמשכת, היא ממשיכה, זה הדין.

אבל אני מבין שכבר נגמר המכרז הקודם, ראה ערך מורי היל"ה. כן.

האמת שאת פרויקט היל"ה אני פחות מכיר, אבל קודם כל מדובר כאן על התקשרות באמצעות מכרז שהסתיימה ב-31 באוגוסט 2023. וכמו שעינת הסבירה, פיתוח מקצועי תמיד מתחיל אחרי החגים, וברגע שנערכו להאריך את ההתקשרות, אין פה עניין כרגע תקציבי על הפרק, נערכו להעריך את ההתקשרות ואז פרצה המלחמה. ואז בעצם המשרד אמר, יכול להיות שהיה תקציב, הם פשוט ייעדו אותו למקום אחר, והם לא האריכו את ההתקשרות הקיימת.

המחלוקת כאן קרתה, ואני אשמח גם להגיב גם לך וגם לאדוני שדיבר עכשיו, המחלוקת כאן הייתה על עצם העובדה שהמשרד אמר, תעשו קורסים ללא התקשרות, ללא ידיעת החשבות, ללא מעטפת כספית תקציבית נכונה. ולכן מה שאדוני אומר פה על המורים שצריכים לקבל את שכרם, אני מסכים. יעידו פה אנשי משרד החינוך שאני עובד איתם ביום יום. הדבר האחרון שאני רוצה שספק, או גוף, או איש כלשהו שנתן שירות למישהו, לא יקבל את שכרו. אבל במקרה הזה, אין מדובר בעובד בכרטיס כמו שתיארת. מדובר פה בקורסים שצריכים, שאותו מרצה שעובד בחשבוניות סביר להניח, דרך אותו ספק, צריכים קודם כל, המשרד צריך להגיד לו, תבצע את הקורס, תעשה קורס. ואז הוא מתחיל להוציא חשבוניות. המשרד פה טעה ואמר לאנשים תבצעו קורסים בלי ידיעת אף אחד, בלי מעטפת תקציבית נכונה, בלי מעטפת מכרזית נכונה. עשה את זה על דעת עצמו.

יש היבטים של מינהל תקין כאן. זה לא עניין של מורה חלילה שאני, כמי שגם אחראי על נושא תקצוב המורים במוכר שאינו רשמי, אין מצב שמורה לא יקבל את שכרו, והתקצוב לא יעבור לאותן.

טל, אתה צודק בכל מילה, השאלה היא לא כלפי האוצר. אני שאלתי בהתחלה שאלה כללית האם האוצר כך מתנהל. זה ענית ובסדר גמור, השאלה כרגע שנמצאת בחדר זה מיהו הגורם ממשרד החינוך שנתן את אותה הוראה לבוא ולהפעיל ולפתוח קורסים כשאין התקשרות?

האמת שלפני זה אני הייתי רוצה שיפה בן דוד תשלים את הדברים שלי.

כן, בבקשה.

קודם כול אני רוצה להבהיר בצורה חד משמעית, לא מדובר במורים, כי אנחנו לא היינו נותנים שמישהו יעשוק או יגזול את שכרו של מורה שמגיע לו על פי חוק. מדובר כרגע במרצים שהם לא שייכים להסתדרות המורים. אבל ההשלכות של ההתנהלות, אם יש הסכם או לא הסכם, עם כל הכבוד זה לא מעניין את המורים. המורים הלכו להשתלם. אחד העקרונות, הקריטריונים, כדי שמורה יעלה בדרגה ישולם לו שכרו כתוצאה מזה שהוא ישתלם, כרגע הוא תקוע מסיבה אחת פשוטה. כי המרצים לא סוגרים יומנים. הם אומרים, חברים, לא שילמו לנו. אנחנו לא סוגרים יומנים. אנחנו לא מדווחים על אותם מורים או גננות או עובדי הוראה שהלכו להשתלם, ולכן אי אפשר לעלות אותם בדרגה.

אם מישהו התרשל, שישלם את המחיר על ההתרשלות, המורים לא צריכים להיות לא בני הערובה ולא בנות הערובה של התנהלות כושלת של מישהו שקיבל החלטה. ולכן הדרישה שלנו, מיידית, קודם כל לטפל בנושא של המורים. לסגור את היומנים. תשלמו מה שצריך לשלם. כי המורים לא יספגו את ההתנהלות הזאת.

ואם אני אצטרך להגיש תביעה, אני אגיש תביעה. לאן הגענו? שמורה הולך להשתלם, אומרים לו אתה לא יכול לעלות בדרגה אם אתה לא משתלם. אז הוא הולך להשתלם, הוא משקיע מזמנו, הוא מסיים את העבודה שלו בבית הספר, הולך על חשבון השעות הפרטיות שלו, בשעות הערב, מסיים את ההשתלמות שלו, ולא עולה בדרגה. ממש, זה לא מקובל. בשום צורה, בשום דרך. ולכן אנחנו דורשים מיידית לסגור את היומנים, להתחיל או להנחות את המרצים לסגור יומנים, או שתשלמו להם גם בלי סגירת היומנים.

יפה, אני שיתפתי אתכם במהלך, היינו בשיחות בעניין הזה, כל היומנים נסגרו, כל המורים, לפני תום השנה, הכל נסגר והמורים כן, הם לא עוכבו בגלל זה. כשהיה חשש אני שיתפתי, אני דיברתי עם רינה אסא.

עינת, קודם כול, אני משתתפת בצערך.

תודה.

ודבר שני, עינת, יש לי תלונות של מורים שהם לא עלו בדרגה כי לא דיווחו עליהם. אז אני מבקשת שתעשו בדיקה אצל כל הפסגות, אצל כל המשתלמים, כדי שתראו שמשתלמים כן עלו בדרגה, כי זה עוכב להם. ושיעלו אותם רטרואקטיבית וישלמו להם רטרואקטיבית.

ברור שהם יעלו רטרואקטיבית וישלמו, על זה בכלל אין זה. אני אבדוק את זה, אבל אם יש לך שמות ספציפיים, מקרים ספציפיים, תעבירי לי, ואני אבדוק אחד לאחד.

טוב, חשוב לבדוק את העניין הזה.

בעצם האמירה היא שהמורים שייתכן שעוכבו בגלל אותו משבר, נפטר המשבר, ובעצם ההודעה של משרד החינוך זה שהם יעלו, יקודמו, הכל בהתאם למסלול שבו הם השתלמו ולמדו.

חד משמעית, אבל בכל זאת, לאור הדברים של יפה בן דוד, עינת, תבדקו את הנושא לעומק, שלא ייפול אפילו מורה אחד בין הכיסאות על מקרה כזה.

מחר יש לי ישיבה עם כל המפקחות, נבדוק.

מעולה, תודה רבה. אייל אסף, בבקשה, משרד העבודה.

אני פה בכובע של שמירה על זכויות העובדים, אני מתחבר למה שהאדון הזה פה אמר קודם. נעים מאוד, אני איל אסף, ממשרד העבודה, ואני רוצה להגיד שהלנת שכר, אי תשלום שכר אלה עבירות חמורות, אנחנו מייד כשהנושא הזה הובע לידיעתנו במשרד העבודה, הוצאנו פנייה למשרד החינוך בבקשה להתייחסות בנוגע להלנת השכר או לאי התשלום, ולאי התשלום שכר לעובדים של מרכזי הפסג"ה. ההתייחסות היא לבקשה עד 14 בדצמבר 2024, טרם התקבלה, הוצאנו גם תזכורת, ואחרי שאנחנו נבחן את הפרטים, אנחנו נבחן טיפול, בין אם זה מול החברה, תל דור, בין אם זה מול משרד החינוך, מול מי שאנחנו נראה לנכון.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה להתייחס? אז אני אסכם.

קודם כל, אני שמח שהובהר על ידי משרד החינוך, שזה לא שההשתלמויות או ההכשרות נעצרו, רק להבהיר על פי בגלל מה שאמר חבר הכנסת קינלי, שבדרך כלל גם ההכשרות לא מתחילות ב-1 בספטמבר, וכך נאמר גם על ידי המשרד.

אני כן מבקש, שמשרד החינוך ינקוט בצעדים קשים כלפי מי שלקח את ההחלטה לבוא ולהמשיך הכשרות ללא התקשרות, משהו שגרם בסוף לעוגמת נפש רחבה מאוד. וכפי ששמענו על ידי יפה בן דוד, הדבר הזה יכול להתגלגל לאירוע הרבה יותר גדול, ולכן ההחלטות האלה צריכים לקחת אותן בכובד ראש, ולא כהחלטה ככה כלאחר יד, ולא משנה מה הסיבה, יכול להיות שהסיבה הייתה מוצדקת ככל שהייתה.

אין ספק שאנחנו בשנת מלחמה וגם עובדי המשרד, כמו שאר אזרחי מדינת ישראל, עברו ועדיין עוברים, תקופה קשה, אבל מה לעשות, כשיש לך תפקיד, יש לך גם אחריות.

אני רק אסכם ואומר שאני שמח לדעת שהמורים יקבלו את שכרם המלא. להבא, אני כן דורש, כפי שאמרתי, לבדוק מה קרה, ושהדבר הזה לא יחזור על עצמו שוב, לא משנה אם בתוכנית הזו או בתוכנית אחרת.

עינת, אני מבקש רק לעשות בדיקה שוב, בדיקה יסודית, לגבי המורים, לראות שאכן כלל המורים הדרגה שלהם נלקחת בחשבון ושהם מקבלים את הדרגה שלהם החדשה, ונקווה לימים טובים יותר.

ברשותכם אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 09:46.