פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
142
ועדת הכספים
26/11/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 495
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"ה בחשון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 26/11/2024
שינויים בתקציב לשנת 2024
ח"כים נוכחים
פרוטוקול
סדר היום
שינויים בתקציב לשנת 2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
אביחי אברהם בוארון
מישל בוסקילה
אלי דלל
אימאן ח'טיב יאסין
אחמד טיבי
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
יצחק קרויזר
אליהו רביבו
נאור שירי
חברי הכנסת
¶
ואליד אלהואשלה
קארין אלהרר
מיכאל מרדכי ביטון
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
ארז מלול
צגה מלקו
משה פסל
מוזמנים
¶
רום בר-אב - רפרנט תעסוקה, אגף התקציבים, משרד האוצר
אוהד מרדכי - רכז פיננסים, אגף תקציבים, משרד האוצר
אוראל פיין - אגף התקציבים, משרד האוצר
ג'ו מיטל - תיאום פעולות הממשלה בשטחים, משרד האוצר
תאיר ראבוחין - רפרנטית רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל סרגי - אגף התקציבים, משרד האוצר
גד רחמני - אגף התקציבים, משרד האוצר
גיל הכהן - רפרנטית תעסוקה, אגף תקציבים, משרד האוצר
עשהאל צור - אגף התקציבים, משרד האוצר
דוריה גנות - אגף התקציבים, משרד האוצר
רועי בבאי - רפרנט רווחה, אגף התקציבים, משרד האוצר
לירון סביון - רפרנטית פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר
ליעד כהן פקר - מנהלת תחום תקציב, רשות המיסים
שירה אלחרר - מנהלת תחום תקציב, רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
אל"מ להט שמש - מתפ"ש, משרד הביטחון
אברהם שלם - סמנכ"ל תקציבים, משרד המשפטים
איתן כהן - מנהל אגף התקציבים, משרד הפנים
אלי אלפסי - תקציבים, רשות האוכלוסין וההגירה
סיון ינקוביץ' - מנהלת אגף בכיר תקציבים, משרד החקלאות וביטחון המזון
אלעד חבשוש - מנהל אגף בכיר התיישבות ופיתוח כפרי, משרד הנגב והגליל
יוסי שבת - סמנכ"ל בכיר תקציבים, משרד הבינוי והשיכון
מור לוי - יועצת מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי
סופי כהן - רמ"ט מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי
אורטל דנון - סמנכ"לית הון אנושי ומינהל, המשרד לשירותי דת
דודו נחום - תקציבן, המשרד לשירותי דת
סיגלית שי - רח"ט תקציבים, משרד החוץ
עודד לביאן - כלכלן, משרד החוץ
חנוך ברש - תקציבים, משרד התיירות
ראפת דיבסי - מנהל תחום בכיר, משרד האנרגיה
אנאיס אלמסי - מרכזת בכירה כלכלה, רשות הגז הטבעי
בני צרפתי - מנהל תחום בכיר כלכלה ותעסוקה, משרד התפוצות
אולגה בכשי - מנהלת תחום בכיר תקציבים, משרד המורשת
ג'ירייס גהשאן - ראש תחום בכיר חשבות ותקציבן בית הנשיא, לשכת נשיא המדינה
ריקי כדורי - ראש תחום תקציב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
מיעאד כיוף - דוברת החברה הערבית, המרכז לשלטון המקומי
רונית מורן - מנהלת אגף התקציבים, רשות הגנים הלאומיים
לורן פוריס - המרכז הרפורמי לדת ומדינה
תמר הלוי - המרכז הרפורמי לדת ומדינה
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
שינויים בתקציב לשנת 2024
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
קודם כל תודה רבה, אדוני היושב ראש, בוקר טוב. אנחנו בפתח של מרתון העברות תקציביות, אבל לפני כן אני רוצה לגעת בשני נושאים ובפתח דבריי אני רוצה לברך גם אותך, גם את השר בן צור, גם את גולדקנופ ואת פרוש, על זה שהצלחתם, כמובן בחסות שתיקת הליכוד, לסחוט עוד חודשים של מימון למשתמטים דרך מעונות היום. גם ראיתי שצייצת על זה אתמול.
לקחתם את הציבור העובד והמשרת ואת משרתי המילואים כבני ערובה, עצרתם את הסבסוד לכולם והצלחתם, קיבלתם מהבג"צ עוד שלושה חודשים, אבל מה שיפה, חבר הכנסת שירי, שהם יודעים לעבוד ובן צור לקח עוד חודש לפרסום התבחינים והם קיבלו עוד חודש. במקום שלושה חודשים הם קיבלו ארבעה חודשים, עד 21 בפברואר, ומה לא יקרה בחודשים הללו? המשתמטים ימשיכו להשתמט גם מהעבודה וגם מהצבא, המיסים והנטל על מעמד הביניים ימשיכו לעלות והעסקים של משפחות המילואימניקים ימשיכו לקרוס ובאמת כל הכבוד לכם.
יש לי גם בקשה אחת מחברי הליכוד שנמצאים כאן, אל תגידו יותר מילה על הטבות למשרתי מילואים. אל תגידו יותר מילה, כי מכרתם את המילואימניקים ואתם מוכרים אותם פעם אחר פעם לעסקונה החרדית, תודה.
הנושא השני שאני רוצה לגעת בו זה הנאום המשיחי וההזוי אתמול של שר האוצר על שליטה אזרחית בעזה וכיבוש עזה. אני רק רוצה להזכיר שאתמול היה פה דיון על הפיצויים בחיפה וענפים לא נכנסו. למה הם לא נכנסו?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא באמת מסיבות מקצועיות, הם לא נכנסו כי אין כסף. שמעתי אתמול את שר המנהלות, שר הפח אלקין, שאומר שחוק התקומה בסוף יהיה הרבה יותר רזה ממה שהוא היה אמור להיות, כי אין כסף. היישובים בצפון לא מקבלים תקציבים לשיקום כי אין כסף, הגירעון מתקרב ל-8% כי אין כסף. המיסים, מס הכנסה, מע"מ, ביטוח לאומי, מס בריאות, ההטבות לפנסיה, הכול עולה ונפגע, כי אין כסף, אבל מבחינת הפונדמנטליסט הזה לכיבוש עזה והקמת התנחלויות אין כסף.
הוא אומר שזה יעלה 5 מיליארד שקל בשנה, השליטה האזרחית של מדינת ישראל בעזה, כי הוא חושב שכולם מטומטמים. אני רק רוצה להזכיר לכם שכאן לפני כמה חודשים אנחנו דנו על הארכת המענקים לפינוי של תושבי הצפון, 60,000 תושבים לחמישה חודשים, זה היה 3.4 מיליארד שקל. הוא רוצה להגיד לנו ששליטה אזרחית ברצועת עזה לשנה תעלה 5 מיליארד שקל? אז לא, היא תעלה 30 מיליארד שקל לפחות בשנה.
זה יקריס סופית את כלכלת ישראל, זה יפגע גם במעמד הבין-לאומי של מדינת ישראל, אני כבר לא מדבר על טיהור אתני ועל כל ההזיות שהוא סיפר שם, אבל במוניטין של הכלכלה שלנו זה יפגע באופן אנוש. לכן אני חושב שאנחנו חייבים לומר את זה, שר האוצר לא דואג לכלכלת ישראל, הוא מקריס את כלכלת ישראל, הוא מחריב את כלכלת ישראל וצריך לומר את זה. תודה רבה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
מכובדי היושב ראש, אתמול דנו בהרחבת הפיצויים ליישובים בצפון, הוועדה לא השכילה לפצות את כל מי שצריך לקבל פיצויים. בנוסף לחיפה הוזכר הנושא של אזור שפרעם, טמרה, ביר אל מכסור, יישובים שהיו מטווחים וגם נהרגו בהם תושבים. זה פגם, לא רק פגם בתהליך קבלת ההחלטות, פגם מוסרי, אתה משאיר קבוצה ללא פיצוי שלא לדבר על העובדה שהיישובים הערביים בפעם המי יודע כמה הם כמעט שלא ממוגנים, אין מקלטים, אין מיגוניות מספיק לפי מספר האוכלוסייה.
ולכן אני מבקש ממך, כיושב ראש הוועדה ביחד עם חבריי חברי ועדת הכספים, היישובים האלה, במיוחד באזור שפרעם, טמרה, עאבלין, ביר אל מכסור, זרזיר ועוד, הם חייבים להיכנס למתווה של הפיצויים בגלל המלחמה. תודה רבה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אנחנו שומעים מהתקשורת בעיקר על המתווה המסתמן להסדר עם לבנון. אין ספק שהצבא שלנו פירק את תשתיות חמאס פי כמה יותר מוחלט נקרא לזה מאשר המצב מול חיזבאללה. אני רוצה לשאול אותך, גפני, אתה חתמת על כיבוש עזה תוך הקרבת החטופים והחטופות? זה עובר לך כמו שצריך? זה מתכתב עם פדיון שבויים?
הרי מה קורה כאן? שנה אנחנו כבר אומרים שהסיפור בעזה הוא הרצון להתיישב בעזה. אין שום עניין, יש כאן מריחת מלחמה אין סופית תוך הקרבת האחים והאחיות שלנו ביודעין ואתם עושים לנו פה גזלייטינג שנה שלמה, מסבירים לנו שכולם רוצים שהחטופים יחזרו. כולם רוצים, אבל אם זה אומר לוותר על יישובים ליד החוף בעזה, מה פתאום? האחים והאחיות שלנו שנחטפו במשמרת שלכם הם יוקרבו, אבל איפה אתם? האם זה באמת החזון שלכם, כיבוש עזה? בשביל זה אתם הממשלה?
האם התקציבים שלכם באמת שווים יותר? האם באמת הם יותר חשובים מהחיים של האחים והאחיות שלנו? האם אתם בעד מלחמת אין סוף בעזה? איך אפשר להגיע להסדר עם חיזבאללה ולא עם עזה? תסבירו לי את זה. איך הדבר הזה קורה בלי שאתם אומרים מילה? אין לכם שום עמדה מדינית? שום עמדה על החיים פה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתמול אחרי שהוצאת אותי מהוועדה, שלא ברור לי למה כי עשיתי משהו שכל אזרח רשאי לעשות במדינת ישראל, ראיתי שהיה פה שר שאני מודה שקצת לא זיהיתי אותו, סתם, זיהיתי אותו, השר חיים כץ, שאמר בדיון בוועדת הכספים על עדכוני המס: אמנם אני לא חבר כנסת פה, אבל יש לי כמה קולות בוועדה שיצביעו מה שאני אומר להם, מקווה שלא נצטרך לבחון את זה.
אני רוצה לשאול את חברי הוועדה למי הוא התכוון, כי אם יש פה נציגים של הממשלה שמצביעים מה שהשר אומר, זאת אומרת שיש פה עוד פעם דריסה של הרשות המחוקקת, שמא נאמר ארגון הפשיעה, שאני באמת מתכוון שאתם ארגון פשיעה כי החוק הוא לא באמת רלוונטי כבר, אבל זה אפילו שיח של מאפיה, יש לי פה אנשים שיצביעו מה שאני אומר.
אז אני מבקש גילוי נאות מחברי הכנסת למי השר חיים כץ התכוון, אני יודע שלי לא. לך הוא התכוון? אתה מצביע מה שהשר אומר? לא הבנתי, זה כאילו נראה לכם משפט הגיוני? נהיינו פה מאפיה? מעבר לזה שאין פה חוק כבר, אבל הפכנו לארגון מאפיוזי. לא מעניין אותך. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אנחנו עוברים לפניות. בישיבה הקודמת התחלנו את הפנייה של המשרד לשוויון חברתי. אני מבקש להמשיך את זה. הפנייה היא מספר 121 - - -
היו"ר משה גפני
¶
זה משרד ראש הממשלה, אבל זה המשרד לשוויון חברתי. הפנייה היא מספר 121-131. מי מסביר את הפנייה?
אוהד מרדכי
¶
הבקשה התקציבית נועדה לתקצב סך של 43,427 אלפי ₪ בהוצאה, 3,180 אלפי ₪ בהוצאה מותנית בהכנסה וסך של 158,851 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור פעילות המשרד לשוויון חברתי ומעמד האישה. אני אעבור על הדברים העיקריים שבגינם אנחנו מביאים פה את הפנייה. בגדול הדבר המרכזי זה מעבר של האגף לאזרחים ותיקים ממשרד נגב גליל למשרד לשוויון חברתי, רוב הכסף פה זה ההרשאה להתחייב, הסכום המשמעותי. האגף היה בתקציב הקודם תחת המשרד לנגב גליל והוא עבר בתקציב הזה.
סופי כהן
¶
4,250,000 זה עבור האוכלוסייה הערבית לאזרחים ותיקים, פעילויות ייעודיות לאזרחים ותיקים ביישובים של ההחלטה, כמו 'והדרת', 'באים לטוב', אפ-60.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
רק להזכיר לכם שה-50 מיליארד זה היה ההודעה של לפיד, בנט ומנסור שהם עשו את זה ביחד והם אמרו. אם הם שיקרו, אולי באמת זה הזמן להגיד.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ינון, שאני אבין את הוועדה, היא יכולה להגיב על ה-50 מיליארד של בנט אבל לא יכולה להגיב על ה-50 מיליארד של לפיד?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל לא היה 15%. הובטח לך פה בוועדה שאין 15%, נכון? או שאני טועה? אמרנו שיש קיצוץ פלאט לכולם, 5% לדעתי זה היה, נכון?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אז זה 15% או 5%? לא, כי אם משקרים לוועדה אז אני רק רוצה לעשות צ'ק ליסט כמה משקרים לוועדה. יש עוד אגף או רשות שקיצצו 15% במשרד ראש הממשלה? מישהו מאחורה הנהן, רק שתדעי.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
התקצוב של 10 מיליון שקלים התחייבות עבור משרד שעיקרה 'שלישי בשלייקס', כמה זה תוקצב במקור?
סופי כהן
¶
זה 10.5 מיליון שקלים ל'שלישי בשלייקס'. מה שקרה ב-2024, בגלל שהאגף לאזרחים ותיקים עבר לשוויון חברתי מנגב גליל, כל הפניות התקציביות של אזרחים ותיקים זה ב'על שינוייו'.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
סליחה שאני מתעקש על זה. אתי עטייה אמרה שזה עבר משיקלי, זה לא משרד הנגב והגליל.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אגיד לך מה זה היה. במקור זה היה אצל שיקלי כשהוא היה השר לשוויון חברתי, ואז העבירו את זה לנגב וחוסן לאומי, ואחרי חוסן לאומי העבירו את זה למאי גולן. צריך לעשות מורה נבוכים לגבי שטחי הריבונות, ככה זה עובד.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש לי עוד שאלה, מה זה התקציב של 3 מיליון שקלים לאפוטרופוס הכללי? למה זה אצלכם?
סופי כהן
¶
יש לנו מבחני תמיכה לניצולי שואה בארגונים של ניצולי שואה. משרד המשפטים בהיותו אמון על כספי האפוטרופוס מקצה, על פי בקשות של ארגונים, למשרד הרלוונטי שזה תחום פעילותו, כסף כדי לחלק. אז אנחנו מחלקים כספים של ניצולי שואה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זה כל השרים, ולדימיר. בגלל שזה גם סופי שבוע נהיגות, שרים שעובדים, כן? אז הם צריכים חצי נהג כי נהג רגיל לא עומד ב-24/7.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
בתקציב הבא, מה שאנחנו שמענו, אבל אני רוצה להבין מכם, כי אני מבינה שזה לא ודאי או סופי, יש פגיעה בתקציבי הקהילה הגאה. אפשר לשמוע האם הדבר הזה אכן נכון? האם תקציבים קוצצו או שהם נשארו כמו שהם? גם ככה הם מועטים.
סופי כהן
¶
אני מדברת על התקציבים. 2025, ככל שהתקציב יאושר אין פגיעה באוכלוסיית הלהט"ב. לגבי 2024 אנחנו הארכנו את ההתקשרויות לרשויות מקומיות, ראינו שיש תת ניצול של הרשויות המקומיות בביצוע של הפעילויות של להט"ב. מה שעשינו, לקחנו את השורה התקציבית והשלמנו את החסר.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אבל בעצם לא על בסיס הביצוע תקציב 2025 יהיה, אלא התקציב נשאר כמו שהוא היה ב-2024 ורק מה שנשאר ולא נוצל, כי שנת מלחמה מן הסתם נוצל פחות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בהתחלה 43 מיליון שקל בהוצאה ו-3.180 בהוצאה מותנית בהכנסה. מה זה הוצאה מותנית בהכנסה?
סופי כהן
¶
זה אומר שאנחנו מקבלים את הכסף ממשרד המשפטים וההוצאה אצלנו, אז זה הוצאה מותנית בהכנסה. ההכנסה תיכנס בעקבות הפנייה הזאת ואז נוכל להוציא את הכסף.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
ושאלה אחרונה. נפגשנו בעבר על תקציב האוכלוסייה היוצאת בשאלה, האם את יודעת להגיד האם התקציבים הללו בסוף נכללו או נשארו או מה יהיה ב-2025?
סופי כהן
¶
אני רוצה להשלים, ככל שזה באמת יאושר אנחנו נפעל להוציא החלטת ממשלה כדי שתהיה לנו סמכות ולעשות יחד עם כל המשרדים הרלוונטיים תוכנית כוללת.
אוהד מרדכי
¶
92 מיליון לתוכנית של המשרד לשוויון חברתי, סדר גודל, 3.5 מיליון לרשות למעמד האישה, שעכשיו אנחנו מעבירים לפנייה הזאת בהרשאות בגלל שהיה מעבר ממשרד רוה"מ למשרד הזה, ו-27 מיליון לרשות לפיתוח כלכלי של מיעוטים.
סופי כהן
¶
יש שם כמה תוכניות, אני יכולה להגיד את הגדולים, 9.5 מיליון לתוכנית מוארד. מוארד זה רכזים שנמצאים בתוך הרשויות המקומיות כדי לסייע לרשויות המקומיות להוציא לפועל תוכניות ממשלתיות. יש תקציב למחקרים לחברה הערבית, יש תקציב להסרת חסמים, בנוסף למוארד, יש תוכנית של קולקטיב אימפקט שזה עולם התעסוקה, יש משכנתאות למגזר הערבי.
סופי כהן
¶
בגלל שזה אחוז מאוד מאוד נמוך אנחנו רוצים לסייע על ידי חברה כדי לנסות לסייע להם, לעשות חישובים כלכליים, לנסות לעזור להם בהתנהלות כלכלית וכן להיכנס למתווה של משכנתאות.
אוהד מרדכי
¶
אני אשלים את ההקראה. בתוכנית 045701, המשרד לשוויון חברתי, התקצוב הוא סך של 95,000 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב, סך של 30,927 אלפי ₪ בהוצאה עבור מעבר של אגף ותיקים מהמשרד לפיתוח הנגב והגליל למשרד לשוויון חברתי, זה הדברים העיקריים.
ברשות לקידום מעמד האישה, שזה תוכנית שכוללת את תקציב הפעילות של הרשות לקידום מעמד האישה, זה תקצוב של 15,000 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב עבור הפרויקטים של הרשות לקידום מעמד האישה שעיקרם, פרויקט של מאגר מומחיות לקידום מועמדות של נשים לתפקידים בכירים.
אוהד מרדכי
¶
פרויקטים לקידום מעמד האישה, העיקריים שבהם, יש פרויקט של מאגר מומחיות לקידום מועמדות - - -
אוהד מרדכי
¶
אני רק אשלים, התוכנית האחרונה 045703, הרשות לפיתוח כלכלי של המיעוטים. התקצוב נועד לתקצב 20 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב וסך של 2 מיליון בהוצאה, לפי הפירוט שדיברנו עליו עכשיו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
אני פניתי אליך במכתב כדי לדון במצבה המיוחד של עיריית נצרת. למשל קיימת דיון על טבריה בצל המלחמה, גם ראש עיריית נצרת פנה לשרה מאי גולן ולמשרד לשוויון חברתי, אני מבקש לדעת, גם ממך אבל גם מסופי שמכירה את הנושא היטב, איפה עומדת ההחלטה לגבי נצרת שנמצאת במצוקה. גם משרדי הממשלה לא מעבירים תקציבים שהובטחו לעיריית נצרת, האם יש החלטה לטיפול ספציפי ממוקד בנצרת, כמו ביישובים נוספים למשל?
היו"ר משה גפני
¶
היא לא נתנה תשובה. היא אמרה שהיא תיתן, אני לא ארפה ממנה. אתם יודעים להגיד בעניין הזה?
סופי כהן
¶
יש בתוך החלטה 500 סעיף שאומר שצריך לפעול להוציא החלטת ממשלה לעיריית נצרת. זה לא תוקצב, זה אומר שעכשיו היחידה המקצועית פועלת מול ראש העיר להבין את הצרכים. אחרי שיעלו הצרכים יכינו מתווה של החלטת ממשלה וככה אנחנו נתקדם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מה שאת אומרת, אני זוכר את זה מהממשלה הקודמת. כל הצרכים של עיריית נצרת, ישבנו שם, ואני כשר ישבתי בעיריית נצרת והוכנו כל הצרכים של עיריית נצרת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
היה אמור לאשר תוכנית גדולה של נצרת ואני לא יודע על איזה צרכים אתם צריכים לשבת עוד פעם אחרי שישבנו עם עיריית נצרת וכל הניירת מוכן.
היו"ר משה גפני
¶
אני אדבר עם השרה פעם נוספת, אבל אני מבקש ממך שבתוך תקופה סבירה לתת תשובה, אנחנו רוצים לדעת, אחרת אני באמת אצטרך לקיים דיון על נצרת כמו על טבריה.
היו"ר משה גפני
¶
בסדר, דיברתי איתה על העניין הזה, שזה לא משנה מתי זה התקבל, המשרד צריך לעשות את זה והיא אמרה שעושים וגם סופי אומרת את זה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל)
¶
בתקופת הקורונה נצרת קיבלה הבטחה ל-30 מיליון שקל כאן בוועדה, על ידי שר האוצר דאז שהיום הוא שר ביטחון, אי אפשר לדעת מחר מה הוא יהיה, וזה לא מומש.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
הכסף לרשויות המקומיות במגזר הערבי הועבר או עדיין מוקפא בגלל החלטת שר האוצר? איך אתם יודעים על זה? קיימתם דיון בנושא הזה או עוד לא?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
הוא גם לא הועבר. ב-2023 הוא לא הועבר, ב-2024 אנחנו מסיימים וגם לא הועבר ולא קוצץ.
היו"ר משה גפני
¶
סליחה, אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים אבל אני קיבלתי פנייה משר האוצר שהוא מבקש שנבטל את ה-200 מיליון, צריכים את האישור של ועדת הכספים.
היו"ר משה גפני
¶
אתם יכולים לא להגיד תודה, אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, אני רק מספר לכם את העובדה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אנחנו לא באים אליך בטענות, אתה בסך הכול יושב ראש ועדת הכספים, אבל השר לא העביר את הכסף.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אחמד וחמד, אם אני מבינה נכון לא קיצצו פורמלית, אבל הכספים הללו זה רזרבות שרואים אותם כרזרבות ומעבירים אותם לצרכים אחרים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש כאן העברות תקציביות בסכומים מאוד מאוד גדולים יחסית למשרד קטן. רציתי לדעת מה אחוז הביצוע של השרה הזאת. אנחנו בסוף שנת 2024 והיא מעבירה פה סכומי עתק בשביל המשרד הזה. כמה מהכסף היא ביצעה? כמה היא עבדה? מה אחוז הביצוע של התקציב שלה לשנה הזאת?
אוהד מרדכי
¶
בסכומים שמועברים הסכום המשמעותי שמועבר פה מועבר בהרשאה להתחייב ולא למזומן שעובר השנה, וזה כמו שאמרנו בתחילת הדיון, בגין המעבר של האגף לאזרחים ותיקים ממשרד נגב גליל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אבל עדיין מבחינת היקף התוכניות והנושאים, יש כאן הרבה נושאים והרבה כסף יחסית, וגם לעשות הרשאה להתחייב ב-95 מיליון שקלים, זה גם הרבה, שמשרד עם תקציב לא כזה גדול מעביר את הכול ודוחה לשנים הבאות בהרשאות להתחייב בסכומים כאלה. שוב אני שואלת, מה אחוז הביצוע של התקציב של המשרד הזה בתוכניות? כלומר ההעברות התקציביות האלה, מה זה מבטא? זה אינדיקטור בשבילנו אם השר עובד, נכון? מנצל את התקציב שלו, מקדם את התוכניות שלו.
אוהד מרדכי
¶
התקציב למשרד עצמו, לתוכנית של המשרד לשוויון חברתי, כ-92 מיליון שקלים ואני עושה חלוקה של הביצוע של ההרשאות מול ההוצאה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש לנו כמעט 50 מיליון שקלים שעובר לשנה הבאה, 31 המשרד, הרשות לקידום מעמד האישה 15. מה התשובה?
אוהד מרדכי
¶
אני עושה את ההפרדה בין ההרשאה להתחייב להוצאה. בהרשאה להתחייב הביצוע הוא די מלא, זאת אומרת אין עוד הרשאות להתחייב שלא נוצלו השנה ואנחנו מעבירים בהרשאות להתחייב שיוכלו להתחייב גם על פרויקטים של האגף לאזרחים ותיקים, וההוצאה שאנחנו מעבירים פה היא כמעט כולה הוצאה בגין כיסוי של הרשאות עבר, זאת אומרת הרשאות שכבר חויבו בעבר ועכשיו אנחנו צריכים לתת את המזומן בגינן, זה מה שאנחנו נותנים פה. הביצוע של המזומן בשאר התקנות, בתקנות שכר או בתקנות תפעול.
היו"ר משה גפני
¶
פנייה 121-131 המשרד לשוויון חברתי. מי בעד הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הפניות אושרו.
הצבעה
אושר.
היו"ר משה גפני
¶
יש פה את הרפרנט של התיירות. איפה הוא? יש שלוש פניות של התיירות. פנייה 82 עד 83 ואחרי זה 84 עד 85. מי מסביר את הראשונה?
רום בר-אב
¶
מספר פניות לוועדה, 83-82. הבקשה דנה בסעיף תקציבי 78. זה סעיף הפיתוח של משרד התיירות. הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 40,000 אלפי ₪ בהוצאה, סך של 34,400 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב, בגין החלטת ממשלה מספר 4662 מיום 4.8.2019 שעניינה תוכנית רב שנתית לפיתוח של העיר אילת וחבל אילות ותיקון החלטת ממשלה, וכן עבור תקצוב פרויקטים של פיתוח תשתיות תיירות בישראל וכן תמיכות משרד התיירות עבור הקמת בתי מלון מכוח חוק עידוד השקעות הון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
זה לא בהעברה הזו, אבל לא אמורים בכל פעילות שיווק התיירות, זה כולל פיצויים למלונות על הנזקים שאז היה במפונים?
רום בר-אב
¶
שוב, שיווק נמצא ב-37, אנחנו לא מדברים על זה, אנחנו מדברים על סעיף הפיתוח. זה בנייה של תשתיות תיירות.
חנוך ברש
¶
התוכנית תוקצבה בהיקף של 38 מיליון ₪ לחמש שנים, קרי 190 מיליון ₪, והשנה זו השנה האחרונה שלה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
למה אני שואל? כי אנחנו בעצם חמש שנים אחרי החלטת הממשלה, מעניין מה בוצע מאז. אפשר לשלוח את זה לוועדה?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
עוד שאלה על 10 מיליון שקל מענקים, בתי מלון. 10 מיליון שקל לכמה זמן? תוכנית 780201.
רום בר-אב
¶
אני אחדד את זה, זו תוכנית שמתוקצבת בהרשאה להתחייב, זאת אומרת שלצורך העניין השנה היא תוקצבה באזור של 90 מיליון שקל, עכשיו אנחנו רק עושים השלמה של מזומן בגין הרשאות שניתנו בעבר. זאת אומרת זה הרשאות להתחייבות חוצת שנים, אנחנו מתקצבים אותה במזומן בהתאם לביצוע ועכשיו נדרשת השלמה של מזומן נוסף בגין הרשאות שכבר ניתנו.
חנוך ברש
¶
עוד פעם, 84 מיליון שקל זה בהרשאה להתחייב וזה יחויב במלואו השנה, עד דצמבר זה יחויב במלואו. הביצוע כמובן הוא לאורך שנים כי מדובר בפרויקט ארוך טווח.
רום בר-אב
¶
הרשאה להתחייב זו התחייבות שהיא חוצת שנים ולכן מחייבים אותה והיא מבוצעת בהתאם לאבני ביצוע.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לגבי תוכנית 780301, אפשר להרחיב קצת על החברה להגנת ים המלח, במה היא עוסקת? מה התקציב שלה?
חנוך ברש
¶
יש ארבעה נושאים עיקריים שהחברה עוסקת, זה קציר המלח, פיתוח הגנות, פיתוח תשתיות ציבוריות ופיתוח תשתיות ראש שטח למגרשים למלונאות ששווקו ליזמים פרטיים.
רום בר-אב
¶
קציר המלח זה ריקון של הבריכות שבהן מצטברות שכבות של מלח וזה מונע הצפות ולכן זה כאילו הגנה על החופים מפני הצפה. להגנות יש שני מרכיבים, האחד זה הקציר והשני זה הגנות על החוף ושניהם מיועדים למנוע הצפה על קו החוף.
היו"ר משה גפני
¶
כן, אם תבקש התייעצות סיעתית על כל אחד תקבל על כל אחד. אלא אם כן אנחנו נעשה אחד אחד ועל כל אחד זה חמש דקות לפני ההצבעה, אם תבקשו.
רום בר-אב
¶
זאת פנייה שדנה בסעיף 37, שזה הסעיף של משרד התיירות. הבקשה התקציבית נועדה לתקצב את משרד התיירות בסך של 25,333 אלפי ₪ עבור התאמת התקציב לביצוע בפועל וכן הקצאת תקצוב עבור תוכניות עבודה לאחר אישור התוכנית וזאת כפי שמפורט. תוכנית מספר אחת, 370102, מנהלה, אסטרטגיה ותכנון, 7,900 אלפי ₪. תוכנית 370208, הכשרת כוח אדם ושירותי תיירות 9,126 אלפי ₪. תוכנית 370316, פעולות שיווק, 8,307 אלפי ₪.
רום בר-אב
¶
הפעילות של הקורונה לא מתוקצבת בפנייה הזאת, אבל היא עדיין מתקיימת בתוכנית, אנחנו כנראה נביא אותה בפנייה הבאה, נכון?
חנוך ברש
¶
לא, אבל פעילות שיווק לא כוללת רק שיווק בחו"ל, היא כוללת לדוגמה השתתפות בירידים שזה משהו שאנחנו ממשיכים לעשות, היא כוללת תשלום בגין כוח אדם.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני שאלתי על שיווק, כמה כסף הושקע בשיווק. לא שאלתי על ירידים, בשיווק כמה הושקע כסף ב-2024?
חנוך ברש
¶
כמה התחייבנו השנה על פעילות שיווק? אין לי את המספר המדויק, אבל אני יכול להביא, זה לא מספר גבוה מאוד, אני זורק סכום - - -
חנוך ברש
¶
אם אתה מתכוון לסעיף הספציפי שמדבר על שיווק בחו"ל, סדר הגודל לדעתי זה 20-15 מיליון שקל. אני יכול לבדוק ולתת תשובה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מי סימס לך את זה? קודם כל, אתי, אני חייב להגיד לך שאני מופתע מהבקיאות. היא יודעת יותר מהרפרנטים באוצר.
חוה אתי עטייה (הליכוד)
¶
נאור, כמה מצביעים יש ליאיר לפיד? תמיד אתה אומר שלחיים כץ יש מצביעים פה, כמה ליאיר לפיד?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
רגע, יש לי שאלה. קודם כל אני שמח שקיבלתי תשובה לשאלה הראשונה שלי בהצעה לסדר וחשוב שקיבלתי אותה, ישפוט הקהל, ודי לחכימא בגפני.
שאלה לגבי טבריה. יש חברה כלכלית לעידוד תיירות בטבריה, איך היא נקראת? אין חברה ממשלתית?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש לי שאלה. אני רוצה לנצל את העובדה שיש כאן נציגי משרד ולשאול אתכם שנוגעת לתשתיות התיירות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
האמת שהייתי שרת התיירות בתקופת הקורונה וזה היה מדהים. עם הירוקים פתחנו את חיפה וים המלח ונתנו פרנסה וגם אוויר לתושבי ישראל. לא היו חיסונים, אם אתם זוכרים, הגיעו עם הצמידים של ה-PCR, זאת הייתה חקיקה בכנסת ומי היה מאמין שהיינו מתגעגעים לימי הקורונה.
אז קודם כל יש לי שאלה אליכם, אנשי המשרד, מאחר שאני רואה שהדבר הזה לא מטופל ברמת משרד התחבורה והוא נוגע במובן מסוים לתיירות עסקית. קראתי על היוזמה של מטה ההייטק לייצר תעופה פרטית או לחכור מטוסים שימנעו את המצור.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
השאלה שלי, שמעתי על היוזמה הזאת שתעשיית ההייטק מצאה את הפתרון שהממשלה לא מצאה, להביא אנשים מהתעשייה ולהוציא אותם החוצה. השאלה שלי האם אתם חושבים שהמשרד שלכם במסגרת תקציב התשתיות או באיזה שהוא אופן יכול לסייע בעניין הזה כי הדבר הזה יוכל להחזיק רק אם תהיה תמיכה ממשלתית. אם אתם בכלל רואים את עצמכם נכנסים לזה.
רום בר-אב
¶
פנייה 37-008 זה שוב סעיף 37, זה הסעיף של המשרד, זה פנייה להעברת עודפי תקציב בסך של 16,968 אלפי ₪ משנת 2023 לשימוש בשנת 2024.
רום בר-אב
¶
זה עודפים, בדיוק. תוכנית 370102, 3,084 אלפי ₪, תוכנית 370208, 2,259 אלפי ₪ ותוכנית 370316, 11,625 אלפי ₪.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
סיבת השינוי ב-2-08 זה התקצוב לבהאי, לקידום תנועת תיירות פנים בעת לחימה. אז רציתי לשאול כמה תיירות זה הביא בעת הלחימה ב-2024?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רואה עוד פעם תוכנית שיווק. כשאתה מדבר על שיווק פנים, יש תוכנית שיווק למגזר הדרוזי, האם היא נכללת בתקציב הזה?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
השנה לא ראיתי בכלל פרסום שלכם. תמיד היית רואה את הפרסום שלכם, השנה בכלל לא ראיתי פרסום של משרד התיירות.
חנוך ברש
¶
השנה היא קצת שנה בעייתית עם המצב במדינה, צריך לראות. אנחנו מחייבים את הכסף, יכול להיות שהפעילות עצמה תהיה מיד אחרי.
היו"ר משה גפני
¶
אנחנו עוברים להצבעה על שלושת הסעיפים ועושים הפסקה לבקשה של ולדימיר רבע שעה. משרד התיירות, 37-008, מי בעד הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? הפנייה אושרה.
הצבעה
אושר.
היו"ר משה גפני
¶
82 עד 83, משרד התיירות, פיתוח. מי בעד הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הפנייה אושרה.
הצבעה
אושר.
היו"ר משה גפני
¶
84 עד 85 משרד התיירות. מי בעד הפניות? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הפניות אושרו.
הצבעה
אושר.
היו"ר משה גפני
¶
הפניות אושרו ויש רוויזיה על כל שלוש הפניות האלה. חנוך, אני עשיתי את הפנייה של התיירות, את כולן יחד, אני מאחל לך החלמה מהירה, תודה רבה לך.
אנחנו עושים הפסקה של רבע שעה והפניות יחודשו ב-11:21.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:06 ונתחדשה בשעה 11:21.)
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו בעד רשויות מקומיות, אנחנו נגדכם. אנחנו רוצים להפיל אתכם כי אתם ממשלת החורבן.
לירון סביון
¶
הבקשה דנה בסעיף תקציבי 18, רשויות מקומיות. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2023 לשימוש בשנת התקציב 2024 בסך של 32,378 אלפי ₪ בהתאם לפירוט הבא:
בתוכנית 181102, מענקים אזוריים, 1,875 אלפי ₪. בתוכנית זו מתוקצבים מענקים לרשויות המקומיות המוקצים על פי חלוקה אזורית בהתאם להחלטת ממשלה, בעיקר לרשויות מקומיות בעוטף עזה, לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון ובמחוז הצפון. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו עודפים בתוכנית, כתוצאה מפרויקטי פיתוח אזוריים אשר הביצוע בפועל נפרס על פני מספר שנים ועל כן נוצרים עודפים.
תוכנית 181103, מענקים שוטפים, 28,521 אלפי ₪. בתוכנית זו מתוקצבים מענקים ותקציב סיוע לרשויות מקומיות ישירות עבור תקציבן השוטף. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו העודפים, מענק איזון, תוכניות הבראה, רואי חשבון מבקרים.
התוכנית הבאה 181104, מענקי פיתוח, 1,265 אלפי ₪. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו העודפים בתוכנית, במסגרת התוכנית מתוקצבים פרויקטי פיתוח רב שנתיים המתבצעים על ידי הרשויות המקומיות עבור שיפור והרחבת השירותים ברשות. פרויקטי הפיתוח האלה הם פרויקטים חוצי שנה ולכן נוצרו העודפים.
התוכנית האחרונה היא 181105, של איגוד ערים כנרת, עודפים בסך של 717 אלפי ₪, אותו כנ"ל לגבי העודפים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש לי שאלה לגבי העודפים, העודפים שמזרימים לשוטף של הרשויות חוץ מירושלים, איזה עוד תקציבים יש ואיך נוצר בזה פער כי תקציב של רשות עבר כבר.
איתן כהן
¶
בתוכנית 181103 העודפים נוצרים משלוש סיבות. הסיבה הראשונה, יש שם את רואי החשבון המבקרים שבודקים את הדוחות של הרשויות המקומיות, את התקציב אותם רואי חשבון מקבלים לאחר השלמת כל המשימה, זאת אומרת אנחנו פותחים את ההזמנה בשנה א', אם סיימו בשנה ב' אז נוצר שם עודף.
איתן כהן
¶
כן. הסיבה השנייה זה תוכניות ההבראה. תוכנית הבראה לרשות מקומית זו תוכנית רב שנתית עם יעדים והתקציב מגיע לסגירת גירעונות של הרשות המקומית, אם בניתי תוכנית שהיא נניח לשלוש שנים, אז בין השנה הראשונה לשנה השנייה נוצר עודף. והסיבה השלישית זה כמובן מענק האיזון, מתוך מענק האיזון יש סכום של עד 15% לרשויות מקומיות ספציפיות שמוגדר כמענק שמותנה בגבייה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתה דיברת על מענקי איזון, אני רוצה לדעת כמה מענקי איזון מקבלים ברשויות המקומיות הדרוזיות בתקציב הזה, ודיברת על מענקים אזוריים, כתוב יהודה ושומרון ומחוז הצפון, כמה גם במענקים כאן הרשויות הדרוזיות מקבלות ב-1,875 מיליארד. ושאלנו במשרד לשוויון חברתי על ה-200 מיליון שקל למגזר הערבי, מה שהובטח להם, אני מבין ששר הפנים רוצה שיועברו ה-200 מיליון שקל, איפה עומד הכסף הזה ומתי תעבירו להם את התקציב הזה?
איתן כהן
¶
לשאלה הראשונה, הרשויות הדרוזיות מקבלות מתוך מענקי האיזון כ-175 מיליוני שקלים בשנת 2024. צריך לציין בסוגריים שהייתה החלטת ממשלה ייעודית.
איתן כהן
¶
התקציב של החלטת הממשלה הוא בנוסף לזה, זה לשאלה הראשונה. השאלה השנייה לגבי המענקים האזוריים, בתוך התוכנית של המענקים האזוריים יש פרויקטים עוד משנת 2017, 2018, 2019, 2021 ו-2022. נניח הייתה החלטת ממשלה לדרום בשנת 2014, הייתה החלטת ממשלה לצפון ולחיפה, לדעתי בשנת 2017 או 2018. היו פרויקטים לפיתוח כלכלי גם בעוטף וגם ביהודה ושומרון, לא מהשנה, וגם לאו דווקא משנה קודמת, אז עודפי המזומן שמצוינים כאן זה תשלומים בגין פרויקטי פיתוח מאותן שנים. אז אין לנו באמת חלוקה של כמה הולך ל - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כשמוזכר צפון, יש 16 יישובים דרוזיים בצפון, אני רוצה לדעת כמה תקציב הם מקבלים.
איתן כהן
¶
אז צריך לבדוק אם בהחלטת הממשלה של צפון חיפה הן היו כלולות. לעניות דעתי הן לא היו כלולות והסיבה זה כי זה היה עוד בשנות החומש של 959 ולכן הן לא כלולות. יתרת העודפים של הרשויות הדרוזיות זה בתוכנית 181104, לא ב-181102.
איתן כהן
¶
לא, התקציבים האלה, גם ב-181102 וגם ב-181104, בהקשר של הדרוזים זה בגין החלטות ממשלה, זה פרויקטי פיתוח שהתקציב התוספתי ניתן לפיתוח אותן רשויות שבהחלטות ממשלה, כמו עוטף עזה וכמו צפון וכמו הדרום בשנת 2014, והתקציב הזה משלם את אותם פרויקטים. אז כל החלטת ממשלה שהייתה ושתהיה לחברה הדרוזית היא תהיה ב-181104.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מה שמפתיע אותי זה שלא היה להם תקציב לפיתוח בשנת 2024, הם קיבלו רק תוספתי. אז כל 2024 לא היה להם בכלל מענקי פיתוח.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אמרת שלא. שאלתי אותך ב-181104, הדרוזים נכללים? אמרת לי לא, הם נכללים בתוכנית שלהם, אבל אין להם תוכנית עכשיו אז מאיפה הם יקבלו את הכסף?
איתן כהן
¶
בתוכנית 181104 כרגע אנחנו רק מדברים על מזומן שמשלם את העבר, שמשלם פרויקטים שהיו, אז בשנת 2021, 2022 ו-2023 הייתה החלטת ממשלה של הדרוזים ועכשיו אנחנו משלמים. זאת אומרת אם יש רשות שעכשיו התחילה לבצע את הפרויקט - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
לא קיבלתי תשובה על ה-200 מיליון שקל ואתה גם מעוניין לדעת על ה-200 מיליון שקל.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא מעוניין לדעת, אני יודע שזה לא יעזור, בשום פנים ואופן הם לא יקבלו אישור פה. הם צריכים להביא את הכסף.
איתן כהן
¶
מענק מותנה. רואי חשבון מבקרים זה כל הרשויות המקומיות בארץ, יש 200 רשויות מקומיות שמקבלות מענק איזון, מתוכן כ-60 יש להן מענק מותנה. מספר הרשויות עם תוכניות הבראה עומד על כ-30.
איתן כהן
¶
התקציב הספציפי הזה נועד לקבוצה של מעל 50 רשויות מקומיות, מעל, אפילו 60. אני אסביר. התוכנית הזו בנויה מארבע קבוצות של רשויות, קבוצה אחת היא יהודה ושומרון, שזה כ-30 רשויות מקומיות, אני לא זוכר את המספר המדויק, שתיים זה עוטף עזה, זה חמש רשויות מקומיות, שלוש זה הרשויות שנכללו תחת החלטת הממשלה של שנת 2014 לדרום, הרשויות שאינן עוטף עזה, זה גם לדעתי בין חמש לעשר רשויות מקומיות, אז אנחנו כבר בכ-45, וקבוצת הרשויות שנמצאות תחת החלטת הממשלה של הצפון וחיפה, שלדעתי זה משהו בין 20 ל-30 רשויות מקומיות, החלטה של 2018.
כל אלה זה רשויות שהיו להן החלטות ממשלה שבגין החלטות הממשלה הם קיבלו פרויקטים לפיתוח. התקציב הספציפי הזה משלם לאותן רשויות את הפרויקטים שהם כבר - - -
איתן כהן
¶
התוכנית של איגוד ערים כנרת מתחלקת לתקציב שוטף ולתקציב פיתוח של חופים קיימים ולתקציב פיתוח של חופים חדשים.
איתן כהן
¶
זה הפיתוח של החופים, או החדשים או הקיימים, שזה לא דברים חדשים, זה תשלום של דברים שהיו עד היום.
איתן כהן
¶
התקציב השוטף של איגוד ערים כנרת עומד על כ-40 מלש"ח, התקציב לפיתוח חופים קיימים, שזה אחזקה, בטיחות, עומד על כ-4 מיליון שקלים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אז למה לא לתת להם במקום הפיתוח, להגיד אוקיי, שנייה תעצרו עם הפיתוח ובואו נדאג לכם לשוטף, כדי שלא יפטרו עובדים, אז אולי יהיה פחות או יותר חוף. אגב, זה משהו שצריך לעניין גם אותך, כי הרבה מזה זה חופים - - -
איתן כהן
¶
קיימנו פה ישיבה ויצאנו מתוך הישיבה לשיעורי בית, הם ביקשו סכום מסוים ואנחנו עכשיו בדיונים. הם גם היו במשרד האוצר, להבין בדיוק מה סכום הסיוע שהם נדרשים, ואנחנו נבחן אמצעי סיוע בהתאם לישיבה שהתקיימה כאן.
איתן כהן
¶
המענקים האלה מגיעים למעל 200 רשויות מקומיות. יש לנו תקציבי פיתוח שמחולקים לכל הרשויות המקומיות מקדמת דנא, אז התקציב הזה נועד לשלם וזה יכול להגיע לכמעט כל רשות מקומית למעט אולי הרשויות האיתנות.
לירון סביון
¶
הפנייה דנה בסעיף התקציבי 06, משרד הפנים. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים בסך של 77,982 אלפי ₪ לתוכניות התקציב הבאות: לתוכנית 062001, למטה ופעולות המשרד סך של 45,507 אלפי ₪. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו העודפים בתוכנית הן בגין תווי מזון בהתאם לאמור בהחלטת הממשלה מספר 511.
תוכנית 062101, בחירות מוניציפליות והבחירות הכלליות, העודפים בסך של 907 אלפי ₪. בתוכנית זו נוצרו עודפים מחויבים בשל הוצאות משרד הפנים לבחירות שהתקיימו ב-2024 ובכלל זה להתקשרויות עם ספקים, רכישת ציוד ותשתיות לוגיסטיות.
תוכנית 062201, עדות לא יהודיות, 185 אלפי ₪. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו העודפים זה הוצאות הפיתוח עבור פרויקטים חוצי שנה.
תוכנית 062301, הרשות למאגר ביומטרי, עודפים בסך של 1,383 אלפי ₪. הסיבות המרכזיות שבגינן נוצרו העודפים הן החזקת מערכת ליבה ופרויקטים לפיתוח שהם פרויקטים חוצי שנה ועל כן נוצרו העודפים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מה שאני רואה ב-062201, 185,000, זה לאגף עצמו וגם למבני דת וכל מיני דברים כאן, מה זה 185,000?
איתן כהן
¶
התקציב של הפיתוח השנה לטובת המגזר הערבי זה כ-6 מיליוני שקלים ולטובת החברה הדרוזית מדובר בכ-36 מיליוני שקלים שמתחלק 12 מיליוני שקלים לטובת - - -
איתן כהן
¶
כ-6 מיליוני שקלים לטובת החברה הערבית זה מתוך החלטת הממשלה 550, ה-36 מיליון לטובת החברה הדרוזית זה בגין החלטת ממשלה 716 וצריך לציין, הם לא קיבלו בשנת 2021, הם לא קיבלו בשנת 2022 והם לא קיבלו בשנת 2023, התקציב הזה של שנת 2024 סוגר שלוש שנים.
אליהו רביבו (הליכוד)
¶
טיבי, אני מציע לך עוד דבר לבדוק, תבדוק אם לא טיפלו במענקי האיזון לחברה הערבית, כאלה שמשפים על חוסר הפרשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
גם למבני הדת לא עבר כסף, גם למועצה הדתית לא עבר כסף. על אותה שאלה, אני יודע מה הכסף הזה, הוא עדיין לא עבר. ב-2021 אנחנו לא היינו בממשלה, לא היה כסף ולא העבירו להם שקל, ב-2022 הכסף שאנחנו היינו אמורים להעביר, ב-2023 לא עבר לעומת שאישרנו כסף שם ואני מבין שב-2024 עוד לא עבר, למה?
איתן כהן
¶
בשנת 2023 אישרנו 8 מיליוני שקלים שעברו, בשנת 2024 את התקציב הזה של 38 מיליוני שקלים קיבלנו אצל המשרד רק בתחילת נובמבר. 36 מיליוני השקלים האלה מתחלקים, 12 מלש"ח למועצה הדתית הדרוזית, לקבר יתרו, 12 מיליוני שקלים לטובת המועצה הדתית הדרוזית לפעילות פיתוח נוספת ו-12 מלש"ח לטובת הרשויות המקומיות הדרוזיות למבני דת אצלם ביישוב. התקציב הזה נמצא כרגע במשרד הפנים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אתה יכול להרחיב על תוכנית תווי מזון, מדוע זה במשרד הפנים, מה היקף התוכנית.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה להרחיב בנושא תלושי המזון. תלושי המזון זה נושא שהיה לו הד ציבורי גדול, אנחנו יודעים טוב מאוד שזה היה אחת מהדרישות של השר דרעי, של מפלגת ש"ס, הרי בעולם אמיתי אין שום קשר בין תווי מזון לנזקקים לבין משרד הפנים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
למה תמיד כשאני שואלת את השאלה מפריעה לך השאלה? אולי כי אני מעלה נושאים שמפריעים לך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ההקדמות שלי הן שלי, בזכות הדיבור שלי. מצטערת שאני אומרת דברים שמביכים אותך.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ועכשיו בגלל שאתה מפריע לי אני צריכה לשאול מהתחלה כי קרעת לי את חוט המחשבה. הנושא הזה עלה, התווים האלה נעצרו על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה, כמו שאתם יודעים, מדובר במצטבר במיליארדי שקלים כאשר במקור הקריטריונים היו קריטריונים שהעבירו תלושי מזון שרוב האנשים שקיבלו אותם הם לא היו הכי מאותגרי מזון במדינת ישראל, אלא קריטריונים מסוימים שהתאימו למצביעי ש"ס. בקיצור שחיתות.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
ישב פה אלי כהן מפתחון לב שהוא חילק את השוברים האלה. תשאלי אותו. במקום סתם לדבר עדיף לבדוק את הנתונים. אני מאוד מכבד אותך ואת יודעת שכשאת מביאה נתונים אני לא מתווכח, אבל תבדקו את הנתונים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש כאן אגף התקציבים מולנו, ינון, והראה שהתלושים האלה הולכים לאנשים שהם לא הכי רעבים במדינת ישראל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
הקריטריונים היו קריטריונים פוליטיים. אנחנו בימים של מלחמה, אנחנו בכלל בדיון הזוי שבו אנחנו מעבירים מסעיף לסעיף כשעוד שבועיים או אני לא יודעת מתי אנחנו נתחיל לעשות תקציב חדש במקום שנשב ונראה אם אי אפשר לקצץ את הכסף הזה. השאלה שלי היא מה הייתה העבודה שנעשתה עם משרד המשפטים כדי לסדר את הקריטריונים שנפסלו במה שכונה תווי מזון בתוך משרד הפנים ולמה בימים של מלחמה הדבר הזה נמצא במשרד הפנים? למה צריך את כל התוספות הללו מבחינת סדרי עדיפויות?
תאיר ראבוחין
¶
אני אתייחס כי אני התעסקתי בזה באגף התקציבים. כרגע מדובר בעודף בתחום שאת מתייחסת אליו, מדובר באנשים שכבר קיבלו את תווי המזון ורק לאחר שהם מממשים אותם בפועל הסכומים האלה מבוצעים ולכן יש גלגול של עודפים.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
זאת אומרת שאת אומרת שאנשים קיבלו תווי מזון ולא השתמשו בהם ובגלל זה נוצרו עודפים?
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אנחנו מדברים על שנת 2024, אלה תווים שחולקו השנה או שנה שעברה? כי לא הגיוני שלא השתמשו בהם שנה אחרי.
תאיר ראבוחין
¶
כל האירוע של תווי המזון נמצא כעת, אני מניחה שאתם מכירים, בדיונים בבג"צ, נקבע דיון לשבוע הראשון - - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זו שאלה אחרת, היא עונה לי לא על החברה הבדואית. זה חשוב לי, סליחה, אני רוצה להבין, אז יש דיון בבג"צ ואז בינתיים משריינים את הכסף ומעבירים אותו?
תאיר ראבוחין
¶
לא, זה דברים נפרדים. הדיון בבג"צ מדבר על ההצעה הבאה בתור הנוספת של סכום נוסף לסכום של כרטיסי המזון, שזה מה שהנחתי שהתייחסת אליו.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אורית, הכסף לא אצלם, הכסף כבר אצל המשפחות, פשוט הם עוד לא מימשו, עוד לא השתמשו.
תאיר ראבוחין
¶
הסכום הנוסף שצפוי להיות מוקצה זה הסכום שנמצא כרגע בדיונים אצל הייעוץ המשפטי לממשלה וגם נקבע ב-9 בדצמבר, אם אני לא טועה, דיון בבג"צ שבו תוכרע הקצאת ההמשך.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
קודם כל, בניגוד לידידה שלי פה, אני חושב שתלושי מזון כן מסייעים לאנשים.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
אני חושב שעניין תווי המזון סייע רבות גם למוחלשים אצל החרדים וגם אצל הבדואים הערבים. אין כאן פוליטיקה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת)
¶
כמה הגישו מהחברה הבדואית לתלושי מזון וכמה קיבלו בסופו של דבר?
תאיר ראבוחין
¶
אנחנו נשמח להעביר את הנתון הזה לוועדה. רמת הרזולוציה שיש במשרד הפנים זה רק ברמת יישוב, אבל ספציפית לגבי האוכלוסייה הבדואית - - -
תאיר ראבוחין
¶
שוב, הנתונים לא מולי ברמת יישוב, אני בטוחה שאפשר לפנות למשרד הפנים ולקבל לוועדה את הנתונים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מה זה יהודית? זה דת, נכון? יש עדה נוצרית או דת? כמו שאמרת לי על הקורונה ובזכותי לא יהיה יותר קורונה.
איתן כהן
¶
כותרת התוכנית זה עדות לא יהודיות, צריך לציין שבתוך התוכנית אנחנו מטפלים במוסלמים, נוצרים, שומרונים.
איתן כהן
¶
אני יכול לעבור ספציפית, אבל לרוב זאת לא הקמה של מסגד חדש, זה יכול להיות שיפוץ או דרכי גישה או החזקה או בטיחות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל אני מבקש, משרד החקלאות השקיע 2 מיליון שקלים בשינוי השם, אנא לפחות שיהיה ערך לכסף שאנחנו זורקים לפח. זה לא חקלאות וביטחון המזון. נציג השר העלה פה נקודה חשובה, מכיוון שהשם לא תואם את המשרד אי אפשר לדון בבקשה. שאלה מהקהל, למה תלושי המזון לא נמצאים בסעיף הזה כי זה ביטחון.
אוראל פיין
¶
הבקשה דנה בסעיף תקציבי 33, משרד החקלאות. עיקרי הפנייה, הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2023 לשנת התקציב 2024 בסך של 61,100 אלפי ₪ בהוצאה לתוכניות התקציב הבאות שעיקרן, כפי שמפורט להלן:
330102, הוצאות שוטפות לפעילות המשרד 24,789 אלפי ₪ בהוצאה. תיאור התוכנית, תוכנית זו כוללת את כל ההוצאות והתקשרויות הרכש, ציוד ושירותים של משרד החקלאות וביטחון המזון על כל יחידותיו השונות, בין היתר כלולים בתוכנית הוצאות שמירה ואבטחה, ניקיון, תקשורת, מחשבים, מערכות מידע, ארנונה, אחזקת מבנים ומערכות מיזוג ומעליות, רכישת ארכיבים לשירותים וטרינריים, רכש ציוד שוטף למעבדות המכון הווטרינרי ומעבדות הגנת הצומח.
סיבות מרכזיות בגינן נוצרו העודפים בתוכנית, ההתקשרויות עם הספקים אינן מתחילות כולן ב-1 בינואר של כל שנה אלא תאריכי ההתחלה שלהן פזורים על פני כל השנה. סכומים אלה כוללים, א', תשלומי ניקיון, תקשורת, שמירה, חשמל וארנונה של החודשים האחרונים של שנת 2023, תרכיבי חיסונים למחלת הפה והטלפיים.
אוראל פיין
¶
זו מחלה שבעיקר נוגעת לצאן ובקר. אספקת תערובות מזון לחיות מעבדה, בדיקת מזון לבעלי חיים, סקר שאריות של מזהמים ומספוא, תרכיבים וחיסוני כלבת.
תוכנית 330202, הוצאות שוטפות לפעילות. 1,811 אלפי ₪ בהוצאה. תיאור התוכנית, תוכנית זו כוללת את כל ההוצאות והתקשרויות הרכש והציוד לשירותים של מינהל המחקר החקלאי על מכוני המחקר השונים שלו. בין היתר כלולים בתוכנית הוצאות שמירה ואבטחה, ניקיון, תקשורת, מחשבים, מערכות מידע, ארנונה ואחזקת מבנים ומערכות מיזוג ומעליות, רכש ציוד למחקרים.
אוראל פיין
¶
קודם דיברנו על תוכנית של משרד החקלאות, עכשיו אנחנו מדברים על תוכנית שכוללת את הוצאות הרכש והתפעול של מינהל המחקר החקלאי, קרי מכון וולקני.
אוראל פיין
¶
לא קוצץ. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו העודפים בתוכנית, ההתקשרויות חוצות שנת תקציב, ההתקשרויות עם ספקים אינן מתחילות כולן ב-1 בינואר של כל שנה, אלא תאריכי ההתחלה שלהם פזורים על פני כל השנה. סכומים האלה כוללים, אחת, תשלומי ניקיון, תקשורת, שמירה, חשמל וארנונה של החודשים האחרונים של שנת 2023, אספקת מזון לבעלי חיים, שירותי אחזקה ורכש של מכשור מעבדות וציוד חממות.
סיימנו את תוכנית מכון וולקני, עכשיו אנחנו עוברים לתוכנית התמיכות של משרד החקלאות. תוכנית 330602, תמיכות ומחקרים בחקלאות, 27,147 אלפי ₪. תיאור התוכנית, תוכנית פעולה זו כוללת תמיכות בחקלאות, מענקי מחקר ופיתוח למחקרים בתחום החקלאות, תמיכות לרשויות ניקוז, תמיכות למועצות אזוריות בנושא פיתוח הכפר. נושאי התמיכות העיקריים הם סבסוד פרמיות ביטוח, נזקי ואסונות טבע, תמיכה בענף הבקר והצאן, הפחתת שימוש בחומרי הדברה, הדרכה פרטית, תמיכות לפי חוק הגליל, פיצויים על פי חוק אסונות טבע, פיצויים לפי פקודת מחלות בעלי חיים, עידוד קליטת עובדים ישראלים בחקלאות, תמיכות בגנים בוטניים, תמיכות בפעילות מתנדבים בחקלאות ותמיכות במחקרים שונים.
הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית, הסיבה העיקרית לעודפים בתוכנית זו היא העובדה שיש פער זמן מובנה בין מועד ההתחייבויות לנתמך למועד התשלום בפועל. תשלומי התמיכות בפועל מותנים בביצוע פעולות והצגת אסמכתאות על ידי הנתמך.
330603, תמיכות צער בעלי חיים, 2,895 אלפי ₪ בהוצאה. תיאור התוכנית, תוכנית זו כוללת את הפעולות להגנה על בעלי חיים בהתאם לחוק הסדרת פיקוח על כלבים וכן על חוק צער בעלי חיים הכולל בין היתר עיקור וסירוס חתולים.
סיבות מרכזיות בגינן נוצרו העודפים בתוכנית, התקצוב לתוכנית זו כולל בין היתר תשלום לרשויות בגינן פעולות סירוס ועיקור בעלי חיים שבמסגרתן ניתנים כתבי אישום לרשויות משרד החקלאות והתשלום מבוצע רק לאחר קבלת דוח ביצוע מהרשויות כך שקיים פער מובנה בין החיוב לבין התשלום הגורם להיווצרות עודפים.
330901, מנהלת תנופה, 4,458 אלפי ₪ בהוצאה. תיאור התוכנית, תוכנית זו כוללת את כל הוצאות הפעילויות המקצועיות לטיפול במפוני גוש קטיף. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית, הסיבה העיקרית לעודפים בתוכנית זו היא העובדה שיש פער זמן מובנה בין מועד ההתחייבות למועד התשלום בפועל. תשלומי ההסכמים בפועל מותנים בביצוע פעולות והצגת אסמכתאות המעידות על ביצוע בפועל.
היו"ר משה גפני
¶
אין מה שאתה רוצה, אתה לא מנהל את הישיבה. הייתה פה שאלה למה מנהלת תנופה נמצאת במשרד החקלאות, מה התשובה?
אוראל פיין
¶
מנהלת תנופה הועברה בזמנו ממשרד נגב-גליל למשרד החקלאות. עם השנים התקבלה החלטה להעבירה חזרה למשרד נגב-גליל, אך כיום היא עדיין מתוקצבת במסגרת סעיף 33, זה עניין טכני. הפעילות היום יושבת במשרד נגב-גליל, היא מתוקצבת בסעיף 33.
אוראל פיין
¶
12 העובדים כרגע, למיטב הבנתי, הם מנהלים את הפעילות האופרטיבית של המנהלת שהיא עושה את הפירוט הבא, הסכמי העתקה, עדיין שיקום של המפונים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
גם מה הבעיה להעתיק? אתה יושב ליד מישהו ואתה מעתיק. אתה יודע למה? כי זו הרמה של התשובות שאנחנו מקבלים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
כן, אבל זה נראה לך? בוא נדבר בהיגיון, אנחנו 19 שנה אחרי ההתנתקות, אתה מסכים איתי?
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
אני מנסה להבין. שתי שאלות. אחת, האם יש עדיין 12 עובדים, לא משנה באיזה משרד ותחת מי, שהתפקיד שלהם הוא עדיין לטפל בהסכמים שקשורים לפינוי גוש קטיף? הבנתי נכון. השאלה השנייה לגבי תמיכות צער בעלי חיים. אתם מדברים על כך שהעודפים נוצרו כי זה לפי ביצוע בפועל של עיקור וסירוס חתולים וכל זה. אממה, אדוני יושב ראש הוועדה, הם מפרסמים את הקול הקורא שלהם בסוף שנה, נותנים לרשויות בקושי זמן לגשת, בקושי זמן לבצע, ואז כל שנה זה נמשך. למה לא לעשות את זה מסודר?
אוראל פיין
¶
לשאלתך השנייה תענה ידידתי תקציבנית משרד החקלאות. השאלה הראשונה, כרגע חשוב לחדד, כיום אין התחייבויות חדשות שיוצאות במנהלת תנופה, אנחנו כרגע נטו משלמים הרשאות עבר.
אוראל פיין
¶
שוב, אני מתקצב תקנים, אני לא מתקצב את תקציבי השכר. תקציבי השכר, למיטב הבנתי, יוצאים מתקציב משרד נגב-גליל.
אוראל פיין
¶
שוב, עד היום את התקנים והכמויות קיבלנו בסעיף 33 והעברנו אותם במהלך השנה לסעיף 04 של משרד נגב-גליל, אנחנו מתכוונים בתקציב 2025 לעשות את זה כבר קבוע בבסיס תקציב.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני יכול בקשה, אדוני היושב ראש? אני פונה אליך יפה. אנחנו לא יכולים להעביר את התקציב הזה. אנחנו שואלים על מנהלת תנופה כבר כמה פעמים שזה מגיע בתוך משרד החקלאות, לא משנה, לא ניכנס לטכניקה, אני רוצה להבין מה הדבר הזה עושה. מה הם עושים שם? זה מיליונים של שקלים, על מה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זו שאלה אחרת, אבל היום יש 12 עובדים שלא ברור מי מנהל אותם בכלל כי אין מנכ"ל.
אוראל פיין
¶
אני לא מכיר ולא יודע את האופן התפעולי של היחידה הזאת, אלה באמת שאלות שצריכות להיות מופנות לאנשי נגב-גליל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יכול להיות שצריך לפנות לאנשי משרד כזה או אחר, אבל אנחנו מעבירים פנייה שמשרד החקלאות - - -
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
לא, אבל אנחנו מדברים כרגע על 2024, שהיו אמורים לקבל בתמיכות שלהם וזה אופס. אנחנו מבינים שהגנים הבוטניים זה דבר שצריך לתחזק אותו, מה שלא מתחזקים לא יקרה וייתנו תקציב בעוד שנה ולא יהיה לזה שום משמעות.
סיון ינקוביץ'
¶
הפנייה הזאת רק בעודפים מחויבים, היא לא עוסקת בתקציב של שנת 2024, אבל התקציב של שנת 2024 לשאלתך לעניין הגנים הבוטניים קוצץ בצורה מאוד משמעותית ולא פורסם נוהל תמיכות בגנים הבוטניים לשנת 2024.
לעניין עיקור וסירוס חתולים, שזו שאלה שנשאלה פה, זה נכון שבעבר נהלים היו מפורסמים לקראת סוף השנה, בוצע תיקון משמעותי. הנוהל של שנת 2024 כבר פורסם בפברואר 2024 והסתיים באוקטובר ודרישות תשלום של 2024 יטופלו כבר עכשיו, כך שאנחנו מקווים בשנה הבאה יהיו פחות עודפים מחויבים, אבל כרגע אנחנו עוד מטפלים בנוהל של 2023, שבאמת נכון, פורסם באיחור, אבל עכשיו יש תיקון.
סיון ינקוביץ'
¶
העודפים המחויבים עוברים שנה כדי שאפשר יהיה לשלם לרשויות. כמו שציינת, זה נכון, בעבר זה פורסם קרוב לסוף שנה ועכשיו בוצע תיקון, ב-2024 זה כבר פורסם בתחילת השנה.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אדוני היושב ראש, לא קיבלתי תשובה. אני רוצה להבין, דיברת קודם, אני מבין את הבעיה התקציבית הקיימת, בסוף הגנים הבוטניים זה תהליך שאם לא מתחזקים אותו הוא לא קיים. כלומר אם כרגע בשנה הזאת לא יהיה תקצוב, בשנה הבאה גם אם יהיה תקצוב לא יהיה לזה משמעות כי הכול כבר התייבש. השאלה היא איך אתם מתייחסים.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
לא יודע כמה יש, חמישה אני חושב, בין שלושה לחמישה, אבל זה 4 מיליון שקלים של לתחזק - - -
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
איך מתייחסים לזה שאם אני לא תומך השנה, גם אם אני אתן בשנה הבאה לא תהיה משמעות לזה.
היו"ר משה גפני
¶
השלים, אפילו אני הבנתי. הוא שואל, הגנים הבוטניים, אם הם לא מתוקצבים היום ואז בשנה הבאה - - -
סיון ינקוביץ'
¶
עכשיו אנחנו כבר בסוף שנת 2024. אם התקציב שאושר ל-2025 יאפשר תקצוב תמיכות בגנים הבוטניים אז המשרד יוציא נוהל תמיכה.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
לגבי 12 עובדים, יש 11 עובדים של התכנון הכפרי שעברו ממשרד החקלאות ועובד אחד שמטפל בכל הנושא של ה – הוא ביקש לא להגיד את השם, א"ק, והוא מטפל, מדובר על 60 מיליון ₪ בערך שהיה בתביעות והעודפים נוצרים בגלל התביעות האלה שכל שנה ממשיכות והעובד הזה מטפל בזה.
היו"ר משה גפני
¶
יש 11 גנים בוטניים בישראל המוכרים על פי חוק הגנים הבוטניים. אני מבקש ממך, יש דבר שאני לא יכול להעביר אותו, דיבר איתי גם השר, אני רוצה להעביר - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש שיבוא ממשהו ממשרד הנגב והגליל. מה שקורה עכשיו, לפי מה שאתה הסברת, מדובר על העברת תקנים שאתם מעבירים ממשרד החקלאות למשרד נגב וגליל.
היו"ר משה גפני
¶
זה התהליך שאתה מבקש שאנחנו נאשר. אתה תעביר את 12 התקנים למשרד לנגב גליל ואנחנו לא יודעים מי מנהל את זה ואת מה מנהלים. לפני שאנחנו מצביעים אני מבקש שיבוא נציג של משרד נגב-גליל שיגיד לנו על מה מדובר, או מישהו מהמשרד אצלכם שיידע להגיד. אתה לא יודע לתת תשובה על זה.
אוראל פיין
¶
אני לא מוסמך לתת את איך משרד נגב-גליל בוחר להקצות את המשאבים שלו, אני כן יכול לאשר לכם שעוברים תקנים עבור השימוש הספציפי הזה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש ממך, אתה עונה מקצועית והכול בסדר על משרד החקלאות, יש פה תהליך שאת התהליך הזה אני רוצה שמישהו יסביר לוועדה לפני שאנחנו מצביעים. אני רוצה להצביע היום, אני חושב שהפנייה הזו של משרד החקלאות היא פנייה חשובה. אני מבקש שיבוא מישהו - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אני אמרתי לך לחכות לעוקץ, לא האמנת לי. אתה מבין מה עשו לך? אל תיקח את הפרגונים, בהתחלה חייכת.
דניאל סרגי
¶
הפנייה כוללת שני חלקים, חלק ראשון 15,920,000 שקלים לרשות הטבע והגנים, היא מקבלת העברה ממשרדים ממשלתיים שונים, יש לכם את הפירוט למטה, עבור פעולות שרשות הטבע והגנים מבצעת בשבילם, בין אם למשרד החקלאות, למשרד האנרגיה, פעולות שונות ויש פה את ההעברה בשביל התקציב למימון הפעולות האלה.
דניאל סרגי
¶
אני אתייחס וגם רונית מרשות הטבע והגנים תוסיף אם יש מה להוסיף, אבל אני חושב שרשות הטבע והגנים אחראית על גנים לאומיים ועל שמורות טבע, אני חושב שהגנים הבוטניים לא נכללים בקטגוריה הזאת ולכן היא גם לא אחראית עליהם.
דניאל סרגי
¶
נכון. בשנת 2024, כתוב, גם היו פעולות שרשות הטבע והגנים ביצעה עבור מפונים ועבור כוחות הביטחון, פעולות שנוגעות לעולמות התרבות והספורט ולכן המשרד מעביר את הסכום.
דניאל סרגי
¶
זה מיזם ארוך טווח משותף עם אוניברסיטת תל אביב. אם אתם מכירים, יש שם את מוזיאון הטבע שצמוד לאוניברסיטה.
רונית מורן
¶
בוקר טוב. אני מזמינה את כולכם להגיע, ליהנות, יש לנו ארץ מקסימה. יש לנו במסגרת הסמכויות שלנו יחידה שממומנת על ידי שני משרדים ממשלתיים, משרד החקלאות ומשרד האנרגיה והם פועלים בתווך הימי. אנחנו רגילים שהרשות עובדת ב - - -
רונית מורן
¶
זה כל התווך שיש לנו של המים שיש בהם ערכים מוגנים של שמירת טבע. למעשה מה שאנחנו עושים מבחינת משרד האנרגיה זה פיקוח על צנרת הגז שיוצאת מהאסדות. יש ספינות של מכמורתנים, של דייגים, שהם יכולים לגרום להרבה נזק בצנרת והן גוררות רשתות דיג ולכן יש כאן פיקוח. מבחינת משרד החקלאות אותו כנ"ל, זה פיקוח על הדיג, פקודת הדיג בים התיכון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אל תגיד לי מה מבזה כי אני יכול לתת לך פה שעתיים נאום על איך אתם מבזים את הכנסת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
זה שהממשלה 26 ימים מפרה חוק יסוד ואתה לא אומר על זה מילה, זה מה שמבזה אותנו.
רונית מורן
¶
יש לנו ירידה בכל התיירים, שהם אפס, גם כל אתרי הצפון שלנו נפגעו, זה לא נמצא כרגע בדיון הנוכחים.
היו"ר משה גפני
¶
פנייה 103 עד 106. מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הפנייה אושרה.
הצבעה
אושר.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם אפשר את הפנייה של משרד החוץ בסוף היום, למה? כי אם תעשה אותה עכשיו מישל יילך ואנחנו צריכים שמישל יישאר פה עד סוף היום.
גד רחמני
¶
הפנייה נועדה להעביר תקציב בסך 100,509,000 ₪ הוצאה נטו בחלוקה לתוכניות. תפעול מטה בארץ 4,017,000 בהוצאה, תפעול נציגויות בחו"ל - - -
גד רחמני
¶
תפעול מטה בארץ 4,017,000 ₪ בהוצאה עבור תקציב קניות לגיוס קורס צוערים, הקורס החדש של השנה, ותפעול הנציגויות בחו"ל 96,492,000 ₪ בהוצאה עבור פעילות דיפלומטית לרבות פעילות הסברתית בנציגויות המשרד בעולם, תגבור תקציב השכר והקניות לפי ביצוע בפועל עבור שכר עובדים זמניים בחו"ל, תפעול והחזקת נציגויות לרבות הוצאות אחזקה, תקשוב ואבטחה, זאת עקב התייקרות בשערי החליפין.
סיגלית שי
¶
קורסי צוערים נפתחים מדי שנה, מדי שנה נפתחים שני קורסים, לא אחד, האחרון התחיל עכשיו בנובמבר ויש אחד שרץ כבר מ - - -
סיגלית שי
¶
עוד הפעם, זה מתוקצב ברמת התקציב הכולל, ההעברה פה היא בעל"ש, אנחנו מתקצבים את התקציב בחלקים, מי כמוכם יודעים, לא מקבלים את כל התקציב שאתה סוגר.
גד רחמני
¶
כמו שאמרתי, תקציב המשרד עובר לפי ביצוע בפועל, בטח כמו השנה שיש גם פלאטים למשרד, אז חלק ממה שאנחנו עושים בנושאים כאלה קריטיים - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
סליחה שאני קוטע אותך, אני מנסה להבין, מועבר עכשיו 100 מיליון שקל למשרד החוץ בפנייה תקציבית מסעיף אחר, אתם מגדילים את התקציב של משרד החוץ?
רונית מורן
¶
יש לנו את בסיס התקציב ועל"ש, בסיכום התקציבי של משרד החוץ יש X מיליוני שקלים, הסכום הזה לא גדל, הוא רק קטן אחרי כל הפלאטים והחלטות ממשלה שמעבירים בדרך. מה שמדבר עליו כרגע גד זה בסך הכול חלק מהתקציב עליו סוכם בסיכום התקציבי שאומר - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
כלומר כשאנחנו מאשרים את התקציב אז אנחנו לא הכרנו את הסיכום הזה, שהיה עוד כסף ברזרבה שמיועד למשרד החוץ.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
חמד, אני רוצה לחזק אותך, הכסף, לפי מה שכתוב, מגיע מסעיפים של דיגיטל וסייבר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ולכן אני שואלת האם בימים של מלחמה, מפה צריך לקחת את הכסף? למה אנחנו לוקחים מסייבר ומדיגיטל בתקופה שכזאת? אני רוצה לקבל על זה הסבר.
גד רחמני
¶
יש פרויקטים שלא בוצעו בסייבר ודיגיטל, בין היתר בעקבות המלחמה, ולצד זאת יש התייקרויות בשערי חליפין. אנחנו מצאנו לנכון בשיח עם משרד החוץ לתגבר את הנציגויות שעושות את ההסברה בעולם, לא צריך להסביר את הצורך פה. ההתייקרויות בשערי החליפין זה משהו ש - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
היושב ראש, במקרה אנחנו עכשיו בדיון על משרד החוץ, אבל באותה מידה זה יכול להיות גם כל משרד אחר. אנחנו מצביעים על התקציב, שיש למשרד סכום X, עכשיו מסתבר שהיה סיכום שאנחנו לא היינו מודעים לו והכסף שכב ברזרבה. איך אנחנו יכולים להצביע על התקציב כשאנחנו לא מכירים את כל הסיכומים? אני באמת שואל.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
הוא שואל ואני מצטרף לשאלה שלו, בתוך הרזרבה שהצבענו עליה יש סעיף שהוא משרד החוץ, שלא פירטתם אותו?
גד רחמני
¶
התקציב פה הוא מתת ביצוע בפרויקטים טכנולוגיים שלא התממשו השנה בסעיף הדיגיטל. בעקבות המלחמה יש כמה פרויקטים שהתעכבו, הם עשו פרויקטים אחרים, לא באותם סכומים.
עשהאל צור
¶
אני רוצה להסביר משהו עקרוני. באופן כללי יש תוכניות עבודה שמסוכמות בין המשרדים בבניית התקציב, המקורות לאותן תוכניות עבודה שמסוכמות בין המשרדים מגיעים מכל מיני מקומות, חלקם מתקציבי רזרבה, אבל רובם הגדול באופן כללי בשנה שוטפת, במבט מקרו על התקציב, מנצלים מקומות שבהם התקציב לא ימומש בשנה הספציפית ומעבירים אותם למקומות אחרים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
השאלה שלי היא אחרת, האם ברגע שאנחנו מאשרים את התקציב יש סיכומים בין המשרדים שאנחנו לא מודעים להם והכסף שוכב ברזרבה?
עשהאל צור
¶
אני אסביר. כמו שכל שנה שוטפת מתנהלת ואנחנו יודעים שבשנים מסוימות יש ביצועים גבוהים יותר במקומות מסוימים ופחות במקומות אחרים, יש סיכומים על תוכניות עבודה שאנחנו רוצים לקדם יחד עם המשרדים, חלקן כמובן עולות כסף, אנחנו במהלך השנה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
השאלה היא פשוטה, בכל תקציב מדינה יש תקציב רזרבה, בתוך תקציב הרזרבה צבוע למשרדים מסוימים שבהסכמים כאלה ואחרים הם צבעו את זה? זו השאלה. ואם כן, האם זה מונח לנו? ואם לא מונח למה לא מונח?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
למה אני אומר שאני לא מבין כלום? השבוע עברה החלטת ממשלה, תקן אותי אם אני טועה, על 524 מיליון שקלים לטובת ההסברה שיילך למשרד החוץ, נכון?
גד רחמני
¶
עברה השבוע החלטת ממשלה שהיא מתוך כספים קואליציוניים לשנת 2025. בהחלטת ממשלה, זה לא קשור לפנייה ולשנה הזאת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לא ידעתי את זה. אני רק מציין לפרוטוקול שיושב ראש ועדת הכספים אמר שהוא לא יישב בממשלה עם כספים קואליציוניים, אז קחו בחשבון, אם אתם רוצים שהממשלה תישאר - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתם מעבירים כסף להסברה, כל מה שהיה פה עם השאלה עם הרזרבה, תראו איך התקציב מתנהל. העברנו שלושה תקציבים במהלך 2024, קורס צוערי משרד החוץ זה לא משהו שמונחת מלמעלה או בא בהפתעה, זה משהו שאמור להיות בבסיס התקציב. כמה שנים כבר יש?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נשמת אפו של משרד החוץ זה קורס הצוערים, למה אתם שמים את זה ברזרבה? למה אתם מביאים את זה מסעיפים שאתם לא מממשים? זה אמור להיות בבסיס התקציב. זה לא שאלה, זה אמירה.
גד רחמני
¶
כי חלק מקורס הצוערים, מהתשלומים שם, הם לפי ביצוע בפועל, לפעמים הם גבוהים יותר כי יש יותר משתתפים, לפעמים פחות.
גד רחמני
¶
כן, ואפשר פה גם לפרט את העלויות, אבל יש פה רק תגבור של 4 מיליון, זה בסך הכול השלמה לחוסר שהיה - - -
גד רחמני
¶
לא כל התקציב פה לקורס, כפי שגם כתוב בפנייה, חלק מהתקציב זה עבור הוצאות תיקון, בינוי והחזקת מבנים בארץ.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כתבתם שאתם מעבירים פעילות הסברה, אתה יכול לתת לי סקירה מי אחראי על ההסברה במדינת ישראל? כמה משרדים עושים הסברה במדינת ישראל?
גד רחמני
¶
את מערך ההסברה שנמצא במשרד ראש הממשלה, שעשה הרבה פעילות גם השנה. מעבר לכך שיכול להיות שיש משרדים שעושים - - -
נאור שירי (יש עתיד)
¶
את יכולה לענות לי? נראה לי שאת תיתני לי תשובה יותר – מי עוסק בהסברה במדינת ישראל?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
524 מיליון שקלים שעברו השבוע בהחלטת הממשלה, לאיזה מאגפי ההסברה המדהימה שיש לנו הולך כסף?
גד רחמני
¶
כפי שכתוב בהחלטת הממשלה הם יוקצו בהתאם לחוות דעת מקצועית ומשפטית, כרגע זה מה שכתוב בהחלטה.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
זה יחידה בתוך משרד החוץ שמתעסקת בקשרים בין-לאומיים ויוזמות וחיבורים. הייתה בעיה תקציבית שם לגבי פעילויות שנעשו במיוחד באפריקה, המקרה שאני מדבר עליו כרגע, השאלה היא איפה זה עומד כרגע, האם התקציב של מש"ב שקשור לחיבורים עם נציגויות שונות בעולם, הדבר הזה קיים? יש תקציב? אין תקציב? אני הבנתי שהיה תקציב.
גד רחמני
¶
אני מוודא אם זה נמצא במסגרת הפנייה, התגבור התקציבי פה. בכל מקרה אני אחזיר תשובה מפורטת כמה מתוך זה מגיע למש"ב, זה מחולק קצת אחרת אצלנו, נחזיר תשובה.
היו"ר משה גפני
¶
פנייה 109 עד 110, מי בעד אישור הפנייה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הפנייה אושרה.
הצבעה
אושר.
גד רחמני
¶
הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים בשנת התקציב 2023 לשנת התקציב 2024 בסך של 16,120,000 ₪ בהוצאה לתוכניות הבאות, תפעול מטה בארץ 2,488,000 ₪ עבור התחייבויות לספקים חוצי שנה, בין היתר אחזקת מבנים, תחזוקה, מערכות מיזוג וכו', ו-13,632,000 בהוצאה לתפעול נציגויות בחו"ל, גם שם התקשרויות חוצות שנה עבור תפעול ואחזקה שוטפת של נציגויות, חוזי שכירות, מבנים, תשתיות תקשוב ואינטרנט, פרויקטים של שיפוץ מבנים ועוד.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
גם אני לא מבין למה יש פעילות דיפלומטית מוגברת ועדיין יש חוסר במיצוי שלקחתם משם כספים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתם כותבים שהסיבות המרכזיות בגינן נוצרו עודפים בתוכנית זה תשלומים בגין פעילות הסברתית ודיפלומטית של המשרד שתוגברו משמעותית ב-2023, כולל שירותי תרגום, הפקת סרטונים. לא היו אמורים לבקש עוד כסף אם הפעילות תוגברה?
גד רחמני
¶
הוא מבוצע, פשוט הביצוע הוא על פני כמה חודשים, בין היתר גם חוצה שנה. אם זה עכשיו פעילות פרסום, אז מרגע שמתחילים מכרז עד שמסיימים לשלם את כולו לוקח כמה חודשים ולכן חלק מתקציב ההסברה והפרסום עובר משנה לשנה.
רום בר-אב
¶
הבקשה דנה בסעיף 68, רשות האוכלוסין וההגירה, פניה 89 עד 91. הפנייה נועדה לתקצב סך של 134,000 אלפי ₪ בהוצאה, בסך של 95,000 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב, בתקציב רשות האוכלוסין וההגירה עבור תקצוב מתוקף החלטת ממשלה מספר 1752 מיום 15 במאי 2024 שעניינה ייעול ושיפור הפיקוח והאכיפה על העסקה של עובדים זרים ותיקון להחלטות ממשלה, כיסוי עלויות שנבעו מהגברת הפעילות בלשכות מינהל האוכלוסין עבור מתן מענה לביקושים לתיעוד ביומטרי, הגדלת התקצוב עבור יציאה מרצון עבור שוהים בלתי חוקיים וכן עבור מימון פרויקטי מחשוב וטכנולוגיות ברשות האוכלוסין לרבות רכישת מכונות להדפס הדרכונים, מערכת איתן, ויזה, API ועוד.
תוכנית 681101, מטה ולשכות אוכלוסין, 41,307 אלפי ₪. תוכנית 681102, מחשוב, 63,000 אלפי ₪ בהוצאה ו-95,000 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. תוכנית 681201, מינהל אכיפה, 22,000 אלפי ₪. תוכנית 681203, מינהל היתרים למעסיקים, 2,220 אלפי ₪. תוכנית 681301, שכר ופעולות, 5,474 אלפי ₪.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש העברה במינהל היתרים למעסיקים, אתה יכול להסביר לי? יש כניסה של פועלים פלסטינאים?
רום בר-אב
¶
מינהל היתרים למעסיקים מתפעל את כל הפעולות שנדרשות לכניסתם של עובדים זרים מכלל מדינות המוצא.
רום בר-אב
¶
אני עונה, גם עובדים זרים מחו"ל, גם עובדים פלסטינים וגם עובדים שמגיעים מירדן. בעת הזאת רוב הפעילות של המינהל היא לא בעקבות כניסתם של עובדים פלסטינים כי הכמות הגדולה של העובדים לא נכנסת, יש כמות בודדה של עובדים באזור, בין 6,000 ל-8,000 עובדים, אפשר לבדוק את הכמות המדויקת, שנכנסים היום בהיתר מיוחד והם העובדים היחידים שנכנסים מאיו"ש, שאר העובדים שהמינהל עוסק בהם זה עובדים מחו"ל ומירדן.
רום בר-אב
¶
166 תקנים הם מתוקף החלטת ממשלה 1752, ההחלטה הזאת שינתה כל מיני דברים שתכליתם זה לשפר ולהגדיל את תהליך כניסת עובדים זרים לישראל. הרציונל שלה אמר, העובדים הפלסטינים לא נכנסים או הממשלה תאשר כניסת עובדים זרים מחו"ל חלף אותם עובדים פלסטינים, ובשביל לאפשר את כניסתם ולעשות את זה בצורה תקינה נדרש להגדיל גם את התפעול ובעיקר את הפיקוח והאכיפה בעבור העובדים האלה, זה בעיקר פיקוח ואכיפה.
רום בר-אב
¶
מינהל אכיפה יש 22 מיליון שקלים, זה חלק העלויות של התקנים, יש לך תקנים שמחולקים בכל התוכניות פה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כמה עולים ה-166 תקנים? אין לי בעיה על כל הסעיפים. סך כל הסעיף הוא 134 מיליון, אבל זה לא רק לתקנים, תסתכל לעוד כמה דברים.
אלי אלפסי
¶
כל תקן מתוקצב בכ-230,000 שקל, אלא שלא כולם גויסו ב-1 בינואר, זה החלטה שהתקבלה במאי ואנחנו בהליכי גיוס, עדיין מגייסים, הארכנו פה את העלות שתהיה עד סוף שנה זו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אם אתם רוצים 166 תקנים, תסביר לי איך בפרוצדורה זה עובד, אתה מתחיל להעסיק אותם על בסיס אישור ועדת הכספים. כשאתה משנה את תקני העובד אתה צריך לקבל התחייבות כספית בגינם.
רום בר-אב
¶
אני אחדד, בשביל לצאת לפרסום, הוא יכול לצאת לפרסום, יש לו לפעמים תקנים פנויים במשרד שלו, הוא מאייש אותם ואז את ההשלמה של התקנים שהוא אייש הוא לוקח מתוקף ההחלטה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אבל אם נגיד עכשיו, סתם אני אומר, ועדת הכספים לא מאשרים את ה-166 תקנים, מה אתה עושה?
אלי אלפסי
¶
יש הרבה אנשים שנניח בהליכי מעבר, עזבו, אנחנו בפרסום, אם אתה עוצר היום את זה אני לא בחריגה אבל אני לא אוכל לגייס חדשים.
אלי אלפסי
¶
במשרד יש לנו בערך 2,000 תקנים, אבל לא כולם מאוישים, חלקם מאוישים, חלקם – כשזה משרד כזה גדול ודומיננטי אנשים עוזבים, עוברים, מתקדמים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
היה פיילוט ביומטרי של הדרכונים, הארכת הדרכון, מה קורה איתו? היה הסיפור של הדרכונים, עשיתם מכונות, שירות עצמי.
אלי אלפסי
¶
יש פה גם תקציב לזה, אנחנו בשלב של התקנת מכונות לרכישה עצמית, אדם יבוא אל הלשכה לבד ובאופן אוטומטי, כשהמערכת מכירה אותו כבר, כשיש לו ביומטרי.
אלי אלפסי
¶
זה עובד, אבל זה פיילוט. עכשיו הזמנו 100 מכונות, נפזר אותן במהלך דצמבר, ינואר, פברואר, מרץ.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אם שר הפנים היה מהימין היו תוקפים אותו. ברצינות, הסיפור הזה של הדרכונים לא נפתר עדיין, צריך לעשות הכול על מנת לפתור את העניין הזה.
אלי אלפסי
¶
עוד לא. זה עשר מכונות, הן מפוזרות בעיקר באזור צפון, חיפה בעיקר, זה עוד לא עובד בצורה שנוכל לומר כמה עושים שם, אבל זה יתאפשר.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני מבין שיש 166 תקנים שלא את כולם כנראה תצליחו לאייש או למלא עד סוף השנה הזאת, אנחנו דיברנו בעבר, אני יודע שיש לכם בקשה עומדת, של בין 10 ל-18 תקנים לטובת זכאות שבות, זה לא קשור לנושא כאן, אבל עדיין זה תקנים של משרד ההגירה והאוכלוסין. השאלה שלי למה זה לא מופיע בפנייה הזאת? אם גם ככה אתה יודע שלא תממש את כל ה-166 למה אותה פנייה הזו שביקשתם ממשרד האוצר לא יכולה להיכנס לכאן?
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
כרגע יש לכם חוסר גדול, אתם לא בודקים זכאות שבות אצלכם בגלל שיש לכם עובדת אחת לעניין הזה, ביקשתם 10 תקנים.
רום בר-אב
¶
התקצוב של התקנים האלה זה תקצוב מתוקף החלטת ממשלה. אני לא יכול לקחת תקצוב מתוקף החלטת ממשלה ולהסיט לו שימוש לפי שיקול דעתי, גם המשרד לא יכול. התקצוב הוא מוגדר. אם יש בקשה אחרת, צריך לבחון אותה, צריך לראות, יכול להיות שצריך לתקצב אותה במסגרת סדרי עדיפויות של המשרד, יכול להיות שצריך לקבוע החלטת ממשלה בשבילה, אני לא יודע להגיד, אבל אנחנו לא יכולים ברמתנו לעשות את הדבר הזה כשיש החלטת ממשלה שמכריעה לאן זה הולך.
רום בר-אב
¶
לא, אני לא יכול, אלה תקנים שהם צבועים להחלטת הממשלה ואני לא יכול לקחת ולעשות בהם שימושים אחרים.
אוראל פיין
¶
יש פה את מר אלעד חבשוש, ממשרד נגב-גליל, אבל אני רוצה תחילה לתקן את עצמי, 12 התקנים שהועברו למשרד נגב-גליל לא היו עבור מנהלת תנופה, הם היו עבור העברת רשות התכנון ממשרד החקלאות למשרד נגב-גליל. למיטב הבנתי כל הפעילות של מנהלת תנופה מבוצעת על ידי מצבת כוח אדם של משרד נגב-גליל.
היו"ר משה גפני
¶
הוא הביא את הפנייה של משרד החקלאות והוא הסביר אותה, בסדר גמור, היה חלק שנוגע אליכם למשרד, החלק הזה, מי מפעיל את תנופה? מה זה התקנים האלה שעוברים אליכם?
אלעד חבשוש
¶
התקנים שעברו זה במסגרת החלטת ממשלה 109, רשות התכנון עברה ממשרד החקלאות למשרד נגב-גליל. כחלק מפעילות של רשות התכנון היא אחראית גם על - - -
אלעד חבשוש
¶
הרשות לתכנון, בעיקר אנחנו מדברים על ועדת פרוגרמות, ועדת קרקעות. כחלק מהפעילות שלה הרשות לתכנון ופיתוח הכפר הייתה אחראית גם על מנהלת תנופה.
היו"ר משה גפני
¶
אני רק רוצה להגיד, אני לקחתי על עצמי להביא אותו ולא להצביע, לחכות עד שהוא יסביר. אנחנו לא פותחים עכשיו דיון מחדש, אני מבקש לדעת, אמרת ש-12 התקנים, הבהרת את זה, אני מכבד את זה וזה בסדר, אני רוצה לדעת מה שפה שאלו בוועדה, מי מנהל את תנופה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה שאלת את זה בצדק כי הוא לא ידע לענות על השאלות. אז לא לפתוח דיון על השאלות?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אתה תראה שזו בדיוק אותה שאלה ששאלתי לפני חצי שנה, אני יודע ש-65 מיליון שקלים, זה בערך התקציב, מה המנהלת הזו עושה? 20 שנים אתם עובדים, אני לא יודע אם אתה עובד שם, מה אתם עושים ש-20 שנים מתוקצבים מיליוני שקלים?
אלעד חבשוש
¶
אני ארבעה חודשים, לשאלתך. ברשותך, במנהלת היום נשארו מספר מועט של מפונים שעדיין לא נכנסו לבתי הקבע שלהם, בערך כעשר משפחות שאנחנו מטפלים בכניסה שלהם לבתי הקבע, שזאת הייתה המטרה.
אלעד חבשוש
¶
כל מקרה לגופו. לצורך העניין אם אנחנו מדברים על נווה ים זה תהליך אחד שהוא מורכב מ – בערך עשר משפחות שאנחנו מטפלים בהם בשוטף. הפעילות השנייה, עיקר התקציב לגבי התחייבויות קיימות, לגבי מבני העתקה שטרם הסתיימו, מבני ציבור, בתי ספר, שמסיבות כאלה ואחרות, הליכים משפטיים, היתרים, אנחנו עדיין מטפלים בהם.
היו"ר משה גפני
¶
33-008, משרד החקלאות. מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
דוריה גנות
¶
פנייה 22-006, הפנייה מגיעה להעביר עודפים בסכום של 10,639,000 שקלים משנת הכספים 2023 כעודפים לשנת 2024.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נכון, אתה גם לא חייב להמשיך להישאר בממשלה הביזיונית הזאת אבל אתה בוחר כל יום לעשות את זה.
דוריה גנות
¶
התקציב המקורי היה 789 מיליון שקלים, כולל הרבנות הראשית ובתי הדין הרבניים, שתי יחידות סמך עם תקציב לא מבוטל.
דוריה גנות
¶
מבחינת הלשכות? הייתה איזה שהיא הקפאה בפעילות של לשכות הרבנים, בוודאי, לא כל התקנים היו מלאים בתקופה שהם לא היו.
היו"ר משה גפני
¶
22-006, המשרד לשירותי דת. מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
דוריה גנות
¶
זה אולי נציג המשרד יוכל לענות לכם, אבל אני אשמח להקריא את הפנייה. הפנייה היא על סך של 7,711,000 שקלים חדשים להעברת עודפי תקציב משנת 2023 לשנת 2024. מדובר על תוכנית התפעול של המשרד.
יוסי שבת
¶
היו סך הכול מעל 4,000 דירות בשתי ההגרלות האלה, החלק המשמעותי, כמו שאמרתם, היה בבית שמש, מעל 2,000 יחידות דיור.
יוסי שבת
¶
אני אסביר. כדי שדירות יגיעו להגרלה לוקח שנים לתכנן את זה בתהליכים מתקדמים, כולל השיווק, כולל להכין פרויקטים לשיווק, דבר ראשון. דבר שני, המשרד פועל ביישובים מסוימים, הוא לא פועל בכל הארץ. יש יישובים במרכז הארץ שמשרד הבינוי והשיכון לא פועל, גם אין לו שם קרקעות לשווק, הוא פועל בקרקעות מדינה.
יוסי שבת
¶
אני אענה לך בצורה רצינית. יש קרקעות במרכז הארץ, קרקעות פרטיות, או שאין יכולת להגדיל ולהרחיב את היישובים ואנחנו לא פועלים בהם.
יוסי שבת
¶
לא, אני הסברתי. זה תהליך שלוקח שנים, תהיה עוד הגרלה גם בדצמבר ובדצמבר זה לא שמשרד השיכון יודע להביא כל חודשיים 2,000 דירות בבית שמש, יש פעילות אחרת, בהתאם לשיווקים. כל השיווקים מתפרסמים באתר רשות מקרקעי ישראל, אתם יכולים לעקוב ולראות איפה המדינה משווקת את הקרקעות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ולדימיר שאל שאלה שאמורה הייתה איפה שהוא גם לעניין אתכם. סטטיסטית בכל המדינה, 46% בבית שמש, שהיא חרדית.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
זה בדיוק מה ששאלתי. אני שואל, 46%, אתם עושים מי שיש לו יותר מוכנות לקרקע, ההגרלות אצלו ראשונות? איך זה הולך?
עשהאל צור
¶
אני רוצה להסביר משהו בנוגע לשיווק קרקעות. קודם כל התפיסה המסדרת של משרד השיכון, רמ"י ומשרד האוצר היא שכל קרקע שאפשר לשווק משווקים. בוא נשים את זה על השולחן, כל קרקע שניתן לשווק, כמה שיותר היצע, יוריד את מחירי הדיור.
עשהאל צור
¶
כל שיווקי הקרקעות של המדינה נעשות דרך רמ"י. כל תוכנית שניתן לקדם לשיווק מקדמים לשיווק, לעתים יש שיווקים גדולים בערים מסוימות, כמו קרית גת או בית שמש, שהיה ספציפית השנה, זה בוודאי לא לציבורים מסוימים, מחיר למשתכן הוא פתוח לכלל הציבור, הקריטריונים הם רחבים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אבל, נאור, כתוב: צביון דתי או צביון חרדי, על חלק מהם, שם אתה בוחר אם אתה רוצה את זה.
עשהאל צור
¶
זמינות לשיווק זה שיש תוכנית שמתקדמת, יש הליך. אני רוצה לדייק, בעיניי להסתכל על פרק זמן נקודתי שבו אולי היו יותר שיווקים לציבור מסוים, זה בוודאי לא מייצג - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני רוצה לשאול שאלה, האם העובדה שבהגרלה שנערכה בספטמבר 46% מהדירות בהנחה, שההנחה מגיעה ל-30%, נכון?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יכולה להגיע, עשויה להגיע ל-30%, 46% מהדירות הוגרלו בבית שמש, האם זה קשור לעובדה שבבחירות האחרונות כמעט 40% מתושבי בית שמש הצביעו למפלגת יהדות התורה? ושאלה שנייה שלי, כיצד זה מתיישר עם הכוונה של הקואליציה להיטיב עם משרתי מילואים?
עשהאל צור
¶
רק נשיב שזה בוודאי לא. מי שמכיר קצת הליכי תכנון, מדובר על תכנון שנעשה בחמש-שש השנים האחרונות ובוודאי לא קשור לבחירות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אתם יודעים, משרד השיכון, שלא חולק מגרש אחד לחיילים משוחררים בעדה הדרוזית לשנת 2024. אחת הסיבות שלא חולק זה החלטה של רמ"י שלא לאפשר 50% בן מקום ו-50% מחוץ ליישוב. לרמ"י הייתה החלטה והשר הבטיח שהוא ישנה את ההחלטה ויביא החלטה של 100% בני מקום. מה אתם עושים בנושא?
החיילים נלחמים עכשיו גם בסדיר וגם במילואים, אנשים נותנים את הנשמה שלהם, יש מגרשים, יש הכול ואתם לא משווקים בגלל ההחלטה שצריך לתקן אותה ברמ"י. למה אתם מחכים? השר הבטיח כשישב עם ההנהגה של העדה הדרוזית וראשי רשויות במאי שהוא יתקן את זה תוך כמה ימים. עברו מאז יותר משישה חודשים, עד עכשיו לא תוקנה ההחלטה ואותם חיילים משוחררים, אותם צעירים שרוצים לראות את הבית שלהם, לא מצליחים. מה אתם עושים בנדון?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
מי שהוא יושב ראש מועצת מקרקעי ישראל זה שר השיכון והוא בעצמו הבטיח שתוך כמה ימים הוא יתקן את ההחלטה, עברו מאז שישה חודשים ולא תוקנה ההחלטה.
יוסי שבת
¶
אני גם לא יודע לענות לך כי זה מדיניות, זה אנשים שישבו עם השר ודיברו איתו וזה מועצת מקרקעי ישראל, זה חבורה גדולה מאוד, זה לא שמיד באים ומטפלים בזה. אני יכול לבדוק את זה פנימית ולהגיד ששאלת את השאלה - - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אבל אתם כמשרד השיכון שרוצים לקדם את השיווקים, יש לכם מגרשים מוכנים לשיווק, אנשים רוצים ויש דרישה אדירה לשיווקים ואתם רואים שמשהו תוקע אתכם והכסף שהושקע בקרקע, יכול להיות שאחרי חורף אחד שכל הכסף יילך לטמיון ואתם לא עושים כלום. אני כשהייתי שר השקענו במשרד השיכון, העברנו למשרד השיכון תוספתי, יותר מ-500 מיליון, והכסף הזה הלך להשקעה לחיילים משוחררים, והכסף הזה שהושקע עכשיו בקרקע יילך לטמיון. מיליוני שקלים, נזרוק אותם כלא היו, ומה אתם עושים?
עשהאל צור
¶
חבר הכנסת חמד עמאר, כפי שאמרנו, אנחנו בסופו של דבר מתנהלים בהתאם להחלטות המועצה, ככל שתובא החלטת מועצה כמובן ש - - -
היו"ר משה גפני
¶
אני מבקש שתבדקו את זה עם השר, תבדקו את זה עם האנשים שקובעים, מה התשובה לשאלה של חמד עמאר?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
זה כלכלי, זה כסף, זה תקציב שהושקע בקרקע שאתה לא מנצל אותו אחרי שנה, ואחרי הגשם שיש לנו בצפון כל הכסף הלך.
היו"ר משה גפני
¶
29-008, בקשה של משרד השיכון , מי בעד הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
דוריה גנות
¶
סעיף 70, אנחנו מדרים על פניית עודפי תקציב. הפנייה היא על העברת סכום של 6,215,678,000 שקלים משנת הכספים 2023 לשנת הכספים 2024. אני אציין שהעברת העודפים פה היא אך ורק במשקים הסגורים, בתוך הסעיף, כלומר אין פה כסף תקציבי פר-סה, למשל תוכנית הבנייה החדשה זה בעצם כל ההכנסות שהגיעו למשרד משיווקי עבר. זה לא כסף מתקציב המדינה, זה כסף שיזמים שילמו, אנשים שזכו במשרדים.
דוריה גנות
¶
זה מכל המכרזים של משרד השיכון לאורך השנים, ככל שמפתחים את הקרקע. יש עבודות שהמשרד מבצע בעבור היזמים בקרקע.
עשהאל צור
¶
אני אסביר, חבר הכנסת חמד עמאר. גם רמ"י וגם משרד השיכון מנהלים את הפעילות הזאת, יש ערים מסוימות שבהן משרד השיכון עושה וערים מסוימות שבהן רמ"י מקיימת את הפעילות הזאת. במקרה דנן מדובר על הכספים שנמצאים במשרד השיכון.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אתה אומר שיש דברים מסוימים שמשרד השיכון עושה על ידי רמ"י ויש דברים מסוימים שרמ"י עושה על ידי רמ"י, ויש דברים מסוימים שקק"ל עושה על ידי רמ"י.
דוריה גנות
¶
שיווק הקרקעות הוא על ידי רמ"י כי היא סוכנת הקרקעות במדינת ישראל, אבל חלק מעבודות הפיתוח - - -
דוריה גנות
¶
היא אחראית על פרסום המכרזים ומימוש המכרזים והיא הבעלים של המכרזים כידוע, אבל עבודות הפיתוח וההסכמים למול העיריות, חלק נעשה על ידי משרד השיכון וחלק על ידי רמ"י.
דוריה גנות
¶
כפי שמופיע בפנייה, מעל 5 מיליארד רק קשור למכרזים ולעבודות הפיתוח שקשורות במכרזי קרקע - - -
היו"ר משה גפני
¶
אין לי מושג, יש פה אנשים עשירים מאוד שיש להם דירות בחוץ לארץ שהם מקבלים מהמדינה, רק מעניין, כשאני הולך אליהם אני רואה איך שהם חיים כמו המופלים ביותר לרעה.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
איך החלוקה של הבנייה או פיתוח הקרקעות שדיברת עליו קודם לכן, יש איזה מדיניות, איפה כן עושים ואיפה לא?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אבל לפני שאתה מתעצבן, אתה רוצה להגיד שביבי מעדיף לתת דירות לבית שמש במקום לתת למשרתי מילואים?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני אגיד, באמת עכשיו ברצינות, אם החרדים גרים בחורי עכברים ומי שראש הממשלה ב-20 שנים האחרונות כמעט הוא ביבי ואתה עדיין הולך איתו, אז אתה מאשים אותי? אתה הולך עם בן אדם שנותן לכם לגור בחורי עכברים, נותן לכם לחיות בעוני.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה לשאול על תוכנית 7003003, דיור ציבורי. אני רוצה להבין, דיור ציבורי נמצא גם בחברה הדרוזית וגם בחברה הערבית או דיור ציבורי הוא רק בחברה היהודית?
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אני שואל אם יש באיזה שהוא יישוב דרוזי דיור ציבורי או באיזה יישוב ערבי יש דיור ציבורי? בערבי אני לא יודע, בדרוזי אני יודע שאין.
עשהאל צור
¶
עד כמה שידוע לי, בציבור הדרוזי התשובה היא לא, בציבור הערבי אני לא יודע, אבל אני כן רוצה להסביר משהו. גם בדיור הציבורי, מי שזכאי לדירת דיור ציבורי ולצורך העניין הוא גר ביישוב שאין בו דירת דיור ציבורי, בגלל שהמדינה מתחייבת לתת לו קורת גג והיא לא יודעת לספק לו את זה בדירה הוא יקבל סיוע מוגדל שיאפשר לו לשכור דירה. אז גם אם לצורך העניין אתה גר ביישוב דרוזי ואתה זכאי לדיור ציבורי ואין ביישוב שלך דירת דיור ציבורי אתה זכאי לסיוע מוגדל כדי שתוכל לשכור דירה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ומה אני עושה אם אין שכירות ביישובים הדרוזיים? איך אתה עוזר לי לפתור את הבעיה שלי?
עשהאל צור
¶
כפי שאתה יודע, חבר הכנסת חמד עמאר, אנחנו מכירים את הבעיה לעומק והיא לא קשורה דווקא לדיור ציבורי, היא קשורה לבעייתיות במגזר הדרוזי.
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
אני רק אגיד שהפתרון שאתה מדבר עליו הוא מצוין, אבל יש כאן מיליארד שקל לדיור הציבורי, כמעט מיליארד, המענה הוא נכון נקודתית לתת שכר דירה למי שזכאי ואין ברשותו דיור ציבורי, הבעיה היא שכל מי שצורך את הדיור הציבורי בדרך כלל זה אוכלוסיות מתקשות יותר, מוחלשות יותר, כל הנוהל הזה של להוציא כסף ולקבל כסף ולייצר את כל התהליך הזה זה תהליך שלא מאפשר להם. השאלה שלי זה האם תהליך חלוקה או רכישה של דיור ציבורי נעשית באופן כזה שבפריפריה ובמקומות שזקוקים ויש יותר בקשות קונים יותר או לא.
צגה מלקו (הליכוד)
¶
עוד שאלה אני אשאל ואולי תענה ביחד, דיור ציבורי, ביישובים שאין דיור ציבורי והמדינה חייבת לתת לו הוא יקבל שכירות. לכמה שנים השכירות? בדרך כלל הדיור הציבורי בן אדם מקבל אותו עד 120, לכמה שנים הוא יקבל שכירות?
עשהאל צור
¶
לצורך העניין בן אדם שעומד בקריטריונים וגר ביישוב שאין בו דיור ציבורי יקבל גם לנצח, לשאלתך. לשאלתך, חבר הכנסת סולומון, דווקא בפריפריה יש לנו יותר דירות דיור ציבורי ופחות ביקוש. הבעיה בערים המרכזיות היא הרבה יותר גדולה, שם יש לנו תורים ארוכים, מאוד קשה לנו לקנות דירות כי הן מאוד מאוד יקרות ודווקא באופן כללי באזורי פריפריה - - -
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
עומדות בפניי 17 בקשות דיור ציבורי במשך עשר שנים בעפולה, קרית מלאכי, בנתניה, אשקלון. אלה דברים שלפני שנה וחצי הגשתי ואומרים לי שאין.
עשהאל צור
¶
אני אסביר. פניית העודפים הזאת עוברת כבר בסוף השנה, בשלב מאוחר מאוד, באופן כללי מדובר על פניות - - -
עשהאל צור
¶
אני מסביר. הכספים שנמצאים בתוכנית הזאת הם כספים שהמקור שלהם הוא ממכר דירות, היה חוק, החוק פקע, לא משנה - - -
עשהאל צור
¶
חבר הכנסת אזולאי, כפי שהבהרתי כבר הרבה פעמים בוועדה הזאת, כל שקל שנכנס מתוקף החוק הזה נשאר כאילו החוק קיים היום.
עשהאל צור
¶
בוודאי שעושים איתו. רוב הדירות כבר נרכשו והכספים האלה שמועברים פה ישמשו לקניית הדירות שכבר נעשה - - -
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
אז מה הבעיה למכור את הדירות כדי שתוכלו לקנות איתם עוד דירות? תמליצו על החוק הזה, תגידו שאתם ממליצים, משרד השיכון, משרד האוצר, שאתם חושבים שהחוק הזה הוא טוב. הרי החוק מונח כבר לפני קריאה ראשונה בוועדת הפנים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
תגידו שאתם מאשרים את החוק הזה, שאתם בעד, דוחפים את העניין הזה, ואז תוכלו למכור דירות ולקנות עם זה דירות אחרות, מה הבעיה?
עשהאל צור
¶
אני שוחחתי עליו בשבוע שעבר עם הייעוץ המשפטי של הוועדה, אבל באופן כללי, אני לא חושב שזה קשור לפנייה הזאת, אנחנו סבורים - - -
עשהאל צור
¶
אנחנו סבורים שהחוק הזה יותר פוגע בדיור הציבורי מאשר מועיל לו. אני רק אגיד מה שקרה בעשור האחרון, על כל ארבע דירות שנמכרו נקנתה דירה אחת ולכן המלאי הצטמצם דרמטית.
יוסי שבת
¶
חבר הכנסת שירי, אתה שאלת, באופן כללי 20% מקבלים בהגרלה, כולל בבית שמש, ובסופו של דבר יש יותר כי גם ביתרה יש משרתי מילואים.
היו"ר משה גפני
¶
70-007, משרד השיכון. מי בעד הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
גיל הכהן
¶
זה סעיף תעסוקה, יש פה גם את משרד העבודה, גם את שירותי לאומי וגם את שירות התעסוקה. הפנייה התקציבית נועדה להעברת עודפים משנת התקציב 2023 לשנת התקציב 2024 בסך של 86,976,000 ₪ במזומן לכלל התוכניות של משרד העבודה, שירות התעסוקה ושירות לאומי.
גיל הכהן
¶
363002, תפעול, 4,109 אלפי ₪, תוכנית התפעול של המשרד. סיבות מרכזיות בגינן נוצרו העודפים הן חוזים מול ספקים במהלך שנת 2023 לתקופה של שנה משולמים באופן חודשי והעודף שנוצר עובר לשימוש בשנת 2024.
364001, תוכנית רגולציה, מחקר ואכיפה, 3,135 אלפי ₪, תוכנית זו מאגדת מספר יחידות במספר העבודה שעוסקות בעיקר באכיפת חוקי עבודה, בטיחות בעבודה, רישום עיסוקים ומחקר. ההתקשרויות בתוכניות הן לפעילויות חוצות שנת תקציב, כמו הפעלת מוקד טלפוני כך שהעודף שנוצר עובר למימון הפעילות בחוזה בשנה העוקבת.
364101, סבסוד שהות ילדי הורים עובדים במעונות יום, משפחתונים וצהרונים. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו העודפים בתוכנית, התחייבויות שמקבילות לשנת הלימודים ולכן הן חוצות שנת תקציב.
364201, עידוד תעסוקת אוכלוסיות ייעודיות ומעוטות השתתפות. בתוכנית הזו מתוקצבות כל מיני תוכניות להגדלת שיעורי התעסוקה והשתתפות של אוכלוסיות שמאופיינות בשיעור השתתפות נמוך. הסיבות המרכזיות בגינן נוצרו העודפים, בעיקר הפעלת מרכזי ההכוון. יש פה פרויקטים ארוכי טווח, הם חוצים שנת תקציב.
364201, עידוד תעסוקת אוכלוסייה. זו תוכנית שנועדה למימון פעילויות תעסוקה לנשים סביב גיל הפרישה מתוקף החלטת ממשלה שהעלתה גיל פרישה לנשים. גם פה יש פעילויות שחוצות שנת תקציב ולכן נוצרו עודפים.
364302, שירות התעסוקה, תפעול, בעיקר תפעול הלשכות, מתן השירות. מדובר פה על עודפים בגין פעילות שוטפת, מבנים, אחזקה, אבטחה וכזה.
364403, הכשרה מקצועית. האגף להכשרה מקצועית בעיקר מפעיל מערך של שוברי הכשרה להכשרות מקצועיות שהוא מפקח עליהן. חלוקת השוברים נעשית מראש ומבוצעת לפי פעימות תשלום לפי התקדמות בלימודים של הלומדים וגם כאן זה לא תואם תמיד את שנת התקציב ולכן נוצרים עודפים.
364405, הכשרת בתי הספר לנוער. גם פה מדובר בתקצוב לפי שנות לימודים ולא לפי שנות תקציב ולכן נוצרים עודפים. 364406, הכשרת הנדסאים וטכנאים, זה מה"ט.
גיל הכהן
¶
הסיבות המרכזיות לעודפים בתוכנית הזאת זה שוב כי התוכנית קשורה לשנת הלימודים והיא לא מקבילה לשנת התקציב.
תוכנית אחרונה, 366001, מנהלת השירות האזרחי הלאומי.
גיל הכהן
¶
גם העודפים פה נוצרו בגלל שהפעילות של השירות הלאומי לא חופפת את שנת התקציב ונוצרים עודפים.
גיל הכהן
¶
הכיוון הוא חיובי, עיקר השיח בינינו קשור להשפעות הצפויות שיש למלחמה על המכללות, אנחנו מחכים לנתונים, גם לכמות הניגשים, כמות הנרשמים במכללות, שיעורי הדפלום, נתונים שיתבררו לנו בקרוב, אני מקווה, ונוכל לתת התייחסות בהתאם.
גיל הכהן
¶
אז אני אומרת, המקום שאנחנו נמצאים בו כרגע זה הבנה שאנחנו נתמקד בהשלכות של המלחמה ואנחנו מחכים לנתונים שאנחנו צריכים בשביל להבין את ההשפעות האלה ואנחנו ניתן מענה בהתאם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לגבי הכשרת נוער בבתי ספר, אפשר להרחיב לגבי התוכנית הזאת, מה ההיקף שלה, כמה בתי ספר יש כאלה?
גיל הכהן
¶
יש כ-60, לדעתי, בתי ספר בפריסה ארצית, זה בתי ספר לנוער שמפעיל משרד העבודה מתוקף חוק החניכות. התלמידים שלומדים בו עובדים במהלך הלימודים, יש להם סוג של לימודים דואליים, חלקם גם עושים בגרות, אבל עיקר העבודה שם היא במגמות של הכשרה מקצועית.
רום בר-אב
¶
עודפים נוצרים כי יש גם את החודשים האחרונים שהרבה פעמים לא מספיקים לחייב ודוחים אותם לשנה הבאה, וחוץ משכר הלימוד יש פה פעולות נוספות של המשרד, של פיקוח, אכיפה, שכר ופעולות נוספות שעושים שתומכים את הפעילות של המעונות שהן התחייבויות חוצות שנה.
רום בר-אב
¶
ביום חמישי פורסם שהפשרה שבג"צ הציע התקבלה על ידי כל הצדדים ועל פי הפשרה הוא צריך לפרסם תוך חודש.
רום בר-אב
¶
הייתה הצעת פשרה שהתקבלה ולכן המבחן יפורסם. אנחנו יודעים שבכוונת המשרד לפרסם את זה בטווח זמן יותר קצר, אני מקווה שהרבה פחות מחודש.
היו"ר משה גפני
¶
36-006, תעסוקה. מי בעד אישור הבקשה? ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע? הבקשה אושרה.
הצבעה
אושר.
היו"ר משה גפני
¶
תוכנית תעסוקה לחברה הערבית, תוכנית לטיפול בתופעת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, תוכנית תעסוקה לתושבי מזרח ירושלים.
היו"ר משה גפני
¶
אני לא יודע, זו הפנייה. חיילי מילואים. אני לא יכול להספיק. אם אתם מבקשים התייעצות סיעתית אני אצטרך לדחות את זה לישיבה הבאה.
גיל הכהן
¶
הפנייה התקציבית נועדה לתקצוב סך של 20,480 אלפי ₪ בהוצאה וסך של 227,662 אלפי ₪ בהרשאה להתחייב. אני אסקור את זה בקצרה, זה בעיקר עבור החלטות ממשלה לאוכלוסיות שונות. יש לנו פה את 550, 549, 880, 1279, זה עבור האוכלוסייה הערבית. 197 זה גיל פרישה, 787 יוצאי אתיופיה, 986 חיזוק העיר בית שמש.
גיל הכהן
¶
זה שוברים להכשרה מקצועית עבור תושבי העיר ומרכזי הזדמנות, שזה מרכזים שנותנים הכוון תעסוקתי.
גיל הכהן
¶
הפנייה מאגדת מקורות מכמה משרדים, אחד מהם זה משרד החינוך וזה קשור לבתי הספר לנוער של אוכלוסייה ערבית וחרדית.
גיל הכהן
¶
אני אגיד לך בדיוק. טעות שלי, זה יותר נמוך. 7 מיליון מתוך תקציבי המזומן ו-83 מתוך תקציבי ההרשאה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
איזה מחקרים יש בתעסוקה? אני רואה שיש פה מחקר וניתוח נתונים בנושא תעסוקה בקרב האוכלוסייה המאוימת בצפון, ממתי זה?
גיל הכהן
¶
זו החלטת ממשלה שהתקבלה השנה לחיזוק הצפון, הוקצה שם תקציב לצורך מחקר על מצב התעסוקה של כל האזורים שנכללים בהחלטה, זה לא רק אזורים מפונים.
גיל הכהן
¶
לבחון את הפגיעה של האזור הזה מבחינה תעסוקתית, בוחנים מה היה מצבם לפני, מה היו ההשפעות מבחינת שכר, מבחינת רצף תעסוקתי, מעבר בין ענפים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
לי יש גם שאלה שנוגעת במחקרים התעסוקתיים. המחקרים האלה גם עוסקים בהיערכות אסטרטגית לסוגיות תעסוקה של המדינה, או רק בדברים נקודתיים?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
למשל נושא הבינה המלאכותית, כמו שאת יודעת, הולך להשפיע בצורה דרמטית על עולם התעסוקה בכל המדינות ובכל העולם. אני עליתי על הנושא הזה באחד הדיונים שאני קיימתי בוועדה שלי והשאלה אם אתם מקיימים איזה מחקר שממפה את משלחי היד שהם יותר יהיו רגישים לתפקידים האלה שיכולים לאבד הרבה מאוד מקומות עבודה, ואיך ישראל נערכת לזה?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תוכנית 364405, הכשרת נוער בבתי ספר, איזה בתי ספר מקבלים את התקצוב? כתוב בצפון.
גיל הכהן
¶
החלטת ממשלה צפון העניקה סיוע בשכירות למבנים חלופיים עבור בתי ספר בצפון שהיו צריכים להעתיק פעילות בגלל המלחמה.
גיל הכהן
¶
לא, יש בתי ספר לנוער שמופעלים על ידי משרד העבודה, הזכרנו אותם קודם, הם מתוקצבים מתוקף חוק החניכות, זה חבר'ה שממש עובדים במהלך הלימודים, הם עושים סוג של בגרות דואלית.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
364406, הכשרת הנדסאים וטכנאים. קיימנו דיון לא מזמן כאן בקשר למכללות הטכנולוגיות, מה נגמר איתם? הם חזרו לעבוד או עוד לא חזרו לעבוד?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
השירות האזרחי הלאומי, מה זה תקצוב דמי כלכלה של בני השירות הערבים והחרדים? בדגש על הערבים.
רום בר-אב
¶
המסלול הגדול ביותר זה המסלול של בנות השירות שזה מסלול שמתוקצב במשרד שתחת תחומו הן עושות את ההתנדבות, לדוגמה בת שירות שמתנדבת בתחום החינוך מתוקצבת על ידי משרד החינוך, בת שירות בתחום הבריאות על ידי משרד הבריאות וכן הלאה. יש אוכלוסיות אחרות, שזה האוכלוסייה הערבית והחרדית, המסלולים שלהם מתוקצבים בסעיף 36.
רום בר-אב
¶
יש בערך, אל תתפוס אותי במספרים, סדר גודל של 5,500 מתנדבים מהחברה הערבית וסדר גודל של 1,500-1,400 מתנדבים מהחברה החרדית.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מכיוון שאני עכשיו גיליתי, לא עכשיו, במסגרת החידון שאנחנו עשינו שיש סגני שרים שאף אחד לא ידע בכלל שהם קיימים שהם משרתים תחת משרד ראש הממשלה וששרה נתניהו עכשיו ביקשה להיות נפגעת עבירה מהירי של פצצות התאורה שהיו, אז אני תוהה עד מתי אתה רוצה למשוך את הבלוף הזה שנקרא ממשלת הימין מלא מלא.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
צחוק בצד, אף שקל מהתקציב לא הגיע לרשויות המקומיות שצריכות עכשיו את השיקום בצפון. גם היה דיון השבוע בוועדה של מיכאל ביטון בכל הנוגע לתוכנית לשיקום הצפון, אתה יודע שאין כסף לזה. לא תקצבו, אין תוכנית לזה, היום אתם חותמים הסכם, מחר אתם חותמים הסכם, אני לא יודע, אתם עושים הסכם עם החיזבאללה, זה שלכם, אבל אין כסף לתוכנית שיקום הצפון. וגם מה שהבטיחו לרשויות, קיצצו להם בזה כבר. אתה בעד?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אני מנמק. אנחנו שאלנו בדיון למה מוסיפים 4 מיליון שקל לקורס הצוערים שאמור להיות מתוקצב בבסיס התקציב. קורס שעולה 6 מיליון שקלים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שאלנו פעם אחר פעם למה מוסיפים 4 מיליון שקל. חוץ מזה גילינו במהלך הדיון שהיה סיכום תקציבי מחוץ לתקציב המשרד. נציגת המשרד אמרה שהיה סיכום תקציבי במסגרת הרזרבה שלא היינו מודעים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
עדיין לא הבנתי למה בהגרלה של דירה בהנחה בחודש ספטמבר 46% מהדירות הוגרלו בבית שמש.
היו"ר משה גפני
¶
הגזמת. תעשה לי טובה, אל תיתן לי מינויים.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הרוויזיה לא התקבלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר משה גפני
¶
מהכיוון הרוויזיות הוסרו, יש פה כמה נושאים שאני לא יכול לעשות רוויזיה עכשיו, אני אבקש אישור אם אפשר אחרי ארבע להביא את הרוויזיות. אם אני אקבל אישור נודיע לחברים, אם לא אז זה יהיה בישיבה הבאה.
הישיבה ננעלה בשעה 15:00.