פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



45
ועדת הבריאות
25/11/2024


מושב שלישי




פרוטוקול מס' 269
מישיבת ועדת הבריאות
יום שני, כ"ד בחשון התשפ"ה (25 בנובמבר 2024), שעה 9:14

1. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2024
2. הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר

פנינה אורן שנידור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

דורית האוס - מנהלת אגף יבוא, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - ראש צוות משפטי, משרד הבריאות

שי סומך - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גיל ארז - מנהל אגף המזון, משרד הכלכלה והתעשייה

שדי ישר - ממונה בכירה, לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי דרעי - מרכזת בכירה תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

יעל יוסף - ראש מדור יין ומשקאות משכרים, מכון התקנים הישראלי

משה אהרוני - סגן מנהלת האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל

ברק כץ - אחראי אזור היין, מועצה אזורית מטה יהודה

מאור מרחבי - תברואן המועצה, מועצה אזורית מטה יהודה

אילנית צמח - רכזת תיירות ופיתוח עסקי במושבים, תנועת המושבים

דובי פינטוך - יו"ר חטיבת יבואנים ישירים של משקאות משכרים, איגוד לשכות המסחר

עמיר עופר - מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

אוהד חיל - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

פנינה טייבי כהן - מנהלת תחום משקאות משכרים, מעבדת בקטוכם

קובי שקד - מנהל מסחרי, יצרני ויבואני מזון

שלמה אליה - מנהל מחלקת שחרורים ממכס, חברת הכרם

טלי שייקביץ - מנהלת בטיחות ואיכות, טיב טעם

עמיחי תמיר - יו"ר ארגון הנכים זכויות נכים

קובי בן עמי - משפחות החטופים

לי סיגל - משפחות החטופים

ענבל צח - משפחות החטופים

ענבר גולדשטיין - משפחות החטופים

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

סמדר לביא, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2024

הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון)(מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר בנושא הצעת תקנות הגנה על בריאות המזון (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד-2024, והצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2024.

אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו, כפי שאנחנו נוהגים תמיד, בתפילה להחלמתם במהרה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזו וכמובן בתפילה לחזרתם הביתה במהרה של כלל החטופים והחטופות. יהי רצון שנשמע ונתבשר בשורות טובות. נתחיל עם הסרטון, בבקשה.

(הקרנת סרטון).

רגעים גדולים מאוד. קובי בן עמי, בבקשה.

שלום לכולם. אני אח של אוהד בן עמי. רז אשתו חזרה מהשבי אחרי 54 ימים, אוהד אחי עדיין שם. אני אפתח בדברים, אני אקריא קטע קצר מנאום שהיא אתמול אמרה: אם היו מבינים באמת מה זה להיות 54 ימים במנהרות, מוקפים במחבלים, אין סיכוי שהיו נותנים לנו להישאר שם 415 ימים. אני והבנות עושות כל מה שאנחנו יכולות כדי להחזיר את אוהד ואת כל החטופים, אבל בסוף זה בידיים של ראש הממשלה.

זה מה שרז אמרה אתמול בנאום, ואני אומר לכם מפה, לעזור לנו, להגיד לראש הממשלה די, מספיק, תחזיר אותם הביתה. אנחנו יושבים פה ולמה אנחנו מחכים? לאונס הבא בשבי? לרצח הבא בשבי? זה ועדת בריאות פה, אנחנו יודעים כולנו שהם לא יחזיקו שם מעמד עוד חורף, הם ימותו, אחד אחרי השני ימותו.

פה אנחנו צריכים אתכם שתעזרו לנו, חברי הכנסת, שתחשבו מחוץ לקופסה. אני לא בא בטענות, אני לא מעביר ביקורת, ממש לא, אני רק מבקש את העזרה שלכם, שתחשבו כולכם ביחד, לא משנה אופוזיציה, קואליציה, מחוץ לקופסה, מה אפשר לעשות ומה ניתן לעשות ובאיזה צעדים מחאתיים קשים ככל שיהיו אפשר לנקוט בשביל להחזיר אותם הביתה, אחרת אנחנו לא נקבל אותם חיים. הם לא ישרדו שם ולו דקה אחת.

רז חזרה מהשבי, היא יודעת מה זה. היא חזרה ממציאות של שבי למציאות של משפחות חטופים, של אח שלי שעדיין לא פה. רז הייתה צריכה להיות פה היום, אבל היא ביום אשפוז כי מצבה הבריאותי הולך ומידרדר מיום ליום.

אני אקצר ואני אגיד שאנחנו צריכים את כל העזרה שלכם, אנחנו צריכים אתכם איתנו שתעזרו לנו, שיעשו עסקה ויחזירו אותם בכל מתווה שהוא, ולא יפסיקו את המלחמה פה והם לא יהיו קשורים לשם. זה פשוט בלתי נתפס, זו חובתנו. נעזוב עכשיו את כל הפוליטיקה בצד, זה לא האישיו, זו חובתנו הערכית והמוסרית להחזיר אותם הביתה, את החיים לשיקום ואת הנרצחים לקבורה. תודה.

תודה, קובי. לי סיגל, בבקשה.

שמי לי, אח של קית', קית' שנפל בשבי, שמחזיקים אותו. ועדת הבריאות, החדר מלא בתמונות של ילדים, החדר מלא כאב, כולנו כואבים. זה אני יודע, זה אני מקבל, אבל אף אחד לא כואב כמו אח שלי ועוד 100 חטופים וחטופות.

אמא שלנו, אמא של קית', היא בת 97 פלוס, היא במצב סיעודי, היא לא יודעת על קית', שמרנו עליה. היא בחו"ל, היא אוהבת ישראל, יהודייה גאה ושמרנו עליה, אנחנו לא מגלים לה מה קורה בישראל, מה קורה עם הבן הקטן שלה. הוא הצעיר בין ארבעה, אני הבכור. אוי ואבוי אם קית' לא יצליח להיפרד מאמא שלו, אוי ואבוי לנו, אבל כנראה זה מה שהולך לקרות. אמא חזקה, אבל אף אחד לא יודע כמה זמן היא תחזיק.

אביבה חזרה ביום ה-51, אני לא שמתי לב אם היא בסרטון, אבל החגיגה והאהבה והחיבוקים היו מעל ומעבר. כל מדינת ישראל חגגה, איפה כל מדינת ישראל עכשיו? אנחנו שומעים יום יום: אנחנו איתכם, זה חשוב לנו, אנחנו אוהבים אתכם, האהבה לא מחזירה את קית' ועוד 101 החטופים והחטופות, חיבוקים גם לא. זה חשוב לנו, לבריאות הנפש שלנו, אפרופו בריאות הנפש, יותר חשוב ממזון.

נגמרו המילים, אנחנו באים לכאן שבוע שבוע. לפני שבועיים היה שבוע רוקחות, עדיין אין בית מרקחת לאח שלי, אין בית מרקחת לחטופים והחטופות. נופלים טילים. סמנטיקה, מה זה נופלים טילים? יורים עלינו טילים, מה זה הותר לפרסום? נהרג עוד חייל/חיילת. מה זה הסמנטיקה הזאת? צריכים להתעשת, מלחמה לא מחזירה אף חטוף וחטופה, הם לא הולכים ביחד. הפסקת אש, אביבה חזרה. מלחמה, חטופים נהרגים, חיילים נהרגים. אין לזה סוף, חייבים לשים לזה סוף.

כמו שקובי אמר, החטופים בחיים חזרה לשיקום, אנחנו מאוד מקווים שקית' עוד בחיים, ואלה שלא, לקבורה ראויה, מכובדת, בארצם. תודה.

תודה, לי. ענבל, בבקשה.

בוקר טוב. בדיוק היום לפני שנה, ביום ה-50, עדי והילדים שוחררו יחד עם האמא והדודה ובת הדודה. יש פה בתמונה שלנו את נווה ויהל עם מדבקה 'שוחרר', מתחתיהם כפיר ואריאל, אין מדבקה 'שוחרר'. כפיר עוד רגע בן שנתיים, אריאל ציין חמש. סתם, רק בגלל שהתמונה הזאת פה מולי.

ברשותכם אני אקריא משהו שכתבה עדי עבור טל, עבור החטופים. שנה. היום כמו בכל יום בשנה האחרונה אין מנוח. בעזה, בכל רגע של כל יום, דריכות, הישרדות, תסריטים ותגובות, ערנות מלאה לכל פרט במרחב, אין מסכים, אין מיסוכים, הגנה עליהם בתודעתי, הגנה עליהם בגופי.

ובארץ, מהרגע שחזרנו ומהרגע בו נווה ויהל שמו ראש על כרית במיטה בישראל ידעתי לראשונה מזה 50 ימים שהלילה הם יחיו, וכל מאודי, כל תשומת ליבי הופנתה לשני נתיבים, נתיב אחד קשור בהחזקה של הילדים, בנתינת מרחב ומקום לכל מה שעולה, ותאמינו לי, עולה, ובנוכחות המלאה יחד איתם ובדרך המפותלת והמרובדת הזאת. נתיב שני קשור במאבק להצלת חייו של טל, בזעקת הדחיפות המיידית מעל לכל שולחן, בהשמעת קולו וקולם של החטופים באוזני מי שאמונים על חייהם, בהעברת הסכנות המרובות שמכירה טוב מדי, בהנכחה של הממד האנושי של טל כאדם, של נווה ויהל שמתמודדים עם הבלתי נתפס וזקוקים לאבא שלהם, לקרקע שלהם, בהנכחה של קדושת החיים.

בנתיב הזה הכול מרגיש קריטי, דחוף ומיידי, עמוס ודחוס, אין רגע דל ומפוזר, אין צפייה בנטפליקס וכבר שנה שאין מנוח. בכל רגע של כל יום ישנה דריכות מלאה וחשיבה בלתי פוסקת מה עוד לא עשיתי, איזה כיוון עוד לא מוצה, מה עוד ניתן לנסות.

ובמישור הפנימי, חיפוש מתמיד אחר חיזוק האמונה, התפילה והתקווה, ההחזקה של האפשרות הטובה, המחויבות להבטחה של החיים של טל. השנה הזאת כרצף ללא ממד זמן, ללא התרחקות מאירוע שקרה בעבר, ללא אפשרות להביט אחורה אפילו לא ממרחק סנטימטר. אני עדיין בתוך ההתרחשות הזאת שמתקיימת בעצימות גבוהה ומתמדת. כתבה עדי, אשתו של טל.

היא הייתה שם, ילדיה היו שם, אימה הייתה שם, אבא שלה נרצח והבית שרוף. אז בואו לא נתעסק במשקות משכרים ובכל מיני דברים שהם לא חשובים, בן דוד שלי והילדים שלו, האחים שלהם, זה מה שחשוב. כפיר ואריאל שישובו לביתם, עם אמא שירי ואבא ירדן, לא שום דבר אחר. אנחנו מתעסקים בדברים שהם כל כך לא חשובים.

אני פתחתי טלוויזיה השבוע בטעות, גיליתי שמשדרים הישרדות. אז כמו שעדי כתבה, ההישרדות היחידה שקיימת, הישרדות של 101, מי מהם שעוד חי והלוואי ושורד, ומי מהם שלא, אנחנו צריכים להחזיר אותם הביתה. זו לא שאלה בכלל. אני לא מבינה איפה כולכם ולמה לא איתנו, אני כל שבוע פה ומשבוע לשבוע אני רואה פחות אנשים שהולכים עם סיכת החטופים, עם הדסקית. מה, זהו? זה רק שלנו? זה רק שלי? זה בן הדוד שלי, זה אח שלו וזה אח שלו?

אני מכירה את אח שלו כאילו זה דוד שלי, אני מכירה את הסיפורים של אוהד ושל קית' כאילו הם הדודים שלי. אתם גם צריכים להכיר. בואו בבקשה, כל יום שלישי יש בכיכר מעגלי שיח עם משפחות חטופים, בואו תשמעו, תכירו אותם. בשבתות תצאו מהבית, קחו תמונה של חטוף, אם יש בעיה יש לנו פה בשולחן, תיתלו ליד הבית שלכם ותלכו עם זה כל שבת וכל יום וכל היום. תדפיסו חולצות חטופים ותנכיחו אותם במרחב. הם לא רק שלנו.

ביום שהמדינה הזאת תחזור ותבין שהם לא רק שלנו, זה היום שיחזרו חטופים הביתה. עסקת נובמבר הקודמת קרתה כש-84% מהציבור היה איתנו, היום אנחנו מדברים על פחות מ-60%. תחזרו להיות איתנו, אבל זה לא בשבילי וזה לא בשביל קובי, זה בשביל 101 חטופים שצריכים אותנו וסומכים עליכם שתהיו שם גם כן בשבילם. תודה.

תודה, ענבל. ענבר גולדשטיין.

תודה רבה, בוקר טוב. לי קוראים ענבר גולדשטיין, נולדתי וגדלתי בכפר עזה, בשבת הארורה איבדתי את אחי הבכור ואת בתו הבכורה, מכת הבכורות שלנו, נדב גולדשטיין אלמוג ובתו ים, ומאותו בית נחטפו גיסתי חן ושלושת הילדים אגם, גל וטל גולדשטיין אלמוג. מחר שנה לחזרה שלהם, הם לא חזרו על דעת עצמם, הם לא הצמיחו כנפיים והעיפו את עצמם דרך החלונות, הם שוחררו בעסקה.

מאז הם מנהלים מאבק כפול, כי איך אמרה אגם? אתם יודעים מה, אני אחכה עם מה שאגם אמרה, היא יותר חכמה ממני, אני אשמור אותה לסוף. בסופו של דבר הם מנהלים מאבק כפול, כולנו מנהלים מאבק כפול, פעם אחת על החזרה לחיים ועל הזכות לחיות חיים בכבוד במדינה הזאת ופעם שנייה המאבק להשבת כל החטופות והחטופים.

כי כמו שאגם אמרה, אתה משתחרר מהשבי פעמיים, פעם אחת כשאתה משתחרר ובפעם השנייה כשכולם משתחררים. וזה לא רק החטופים ששוחררו שעדיין בשבי, זה אתה, אדוני יושב הראש, ואת, גברתי מנהלת הוועדה, ואתם, כל אחד ואחד מכם, קובי, גם אתה בשבי, גם אני בשבי, גם הידיים שלי כבולות, גם אני מנסה לנהל מאבק לחזרה לחיים ולא יכולה לחזור לעבוד. נגמרה לי האבטלה, אין לי הכנסות, הכסף שלי שלא נכנס יוצא על אוכל. אני רוצה לפנק את האחיינים שלי, אני רוצה לתת להם, אני רוצה לקחת אותם לדברים, אני עושה את זה, אבל אין לי מאיפה.

המאבק לא נגמר כשחוזרים לפה. אתם לא מבינים מה מחכה אחרי, אבל דבר אחד לפחות יש לי וזה את המשפחה שלי, כי ב-8 באוקטובר בשעה שבע בערב כשהודיעו לנו שאין את מי לחלץ מהבית של אח שלי דיברו על ארבע גופות ושניים חסרים ואני אמרתי שליש תקווה. ויום למחרת כשעדכנו אותנו שזה שתי גופות וארבעה חסרים אמרתי אחלה, שני שליש תקווה. וב-18 באוקטובר כשהודיעו לנו שהנעדרים שלנו הם חטופים אמרתי אחלה, שני שליש תקווה הם עכשיו מאה אחוז תקווה, כי זה מה שיש.

את אח שלי ואת אחיינית שלי אני לא אוכל להחזיר, את האחיינים שלי החזרנו, הם היו הכי חשובים לי ברמה האישית. מדינית הם לא יותר חשובים מטל, מאוהד, מקית', מארבל, מדורון, מאמילי, מרומי, מכל אחד ואחת שם שהם לא מספר, הם שם. הם לא שלנו, הם אנחנו ואנחנו זה הם, אם זה לא היה ברור לנו עד עכשיו.

ויותר מזה, אנחנו כבר מזמן לא בלהחזיר אותם הביתה, אנחנו בלהציל אותם ולהציל אותם זה להציל אותנו ולהשיב לנו את זכותנו לחיות פה בכבוד במדינה הזאת. ולא לשקם, זה לא שיקום, אנחנו לא חוזרים למה שהיה קודם ונפגע, אנחנו בונים מחדש ובשביל הבנייה מחדש הזאת צריך ידיים עובדות וידיים עובדות זה יחד. אני מהקיבוץ, מה לעשות, אני גדלתי על עבודת צוות, אבל זה לא בידיים, לא שלי ולא של קובי לצערי, באמת להחזיר אותם לפה זה לא בידיים שלנו, זה בידיים שלכם. אז בואו נהיה צוות. תחזירו אותם, אתם, כי זה לא אני, ונבנה יחד, אני מבטיחה שאני אהיה שם, נהיה יחד, נבנה מדינה שתהיה ראויה לכולנו. מגיע לנו, לא? אתם לא מסכימים איתי?

אז בשם ישראל נעשה ונצליח, נחזיר אותם הביתה ונבנה לנו פה יופי של מדינה, אבל לפני שחוזרים לסדר היום שלנו, כי זה מה שהולך לקרות תיכף, קודם כל הם. עבורנו זה סדר היום, לנו אין סדר יום לחזור אליו, זה קם איתנו בבוקר והולך לישון איתנו בלילה, אני מקווה שגם איתכם. תודה רבה.

תודה, ענבר. מישהו נוסף? טוב, אני תמיד אומר, הקושי בלעבור לסדר היום הוא באמת אתגר לא פשוט, אבל הנושאים שאנחנו עוסקים, בפרט פה בוועדה, היום זה נושא שקשור להגנה על בריאות ציבור והנושאים בדרך כלל שאנחנו עסוקים בהם הם נושאים שקשורים לנושא המלחמה, לבריאות הציבור ומשתדלים שלא להעלות פה על סדר היום נושאים שהם ברי מחלוקת. אפשר גם לראות בסיום הדיונים, תמיד ההצבעות הן פה אחד, קואליציה ואופוזיציה, מתוך הבנה שהדאגה לבריאות של עם ישראל בתקופה הזו היא גם חשובה. אני מודה לכם, תודה רבה.

לנושא התקנות. גברתי היועצת המשפטית, אנחנו הגענו לסעיף 19 בעמוד 8, אבל ישנם תיקונים שערכנו מהישיבה הקודמת, נעבור עליהם.

נראה את התיקונים שנעשו בעקבות הדיון הקודם. אפשר לראות בעמוד 2, בסעיף 2, מוסיפים את נושא היצוא. בעמוד 3, תוכלו לראות את הנוסח של ההוראות שנקבעו פה לגבי יקב בהסדר לעומת יקב זעיר עם המונח שנקבע לגביו בפסקה (2).

מעבר לזה יש שאלה רציתי לברר ואני חושבת שעדיין לא ענינו עליה, התחלנו לדבר על שחרור המזון, אני רוצה לברר האם יבואן שמייבא דברים אל שטחי האזור, לישראל, הוא מביא אותם לישראל לתחנת הסגר והיעד של אותם הדברים הוא לשטחי האזור. רק לוודא שזה לא רלוונטי אליו, ההוראות האלה.

באופן כללי בתקנות האלה אנחנו לא נתנו התייחסות נפרדת להבאה של מזון מחו"ל לשטחי האוטונומיה ולא נתנו כאן התייחסות מיוחדת לנושא. מה שכן אני אומר, בחוק היסוד שהוא חל על העניין, ההבדל היחיד בין יבואן שמייבא מזון לאזור או מייבא מזון למדינת ישראל הוא פטור ממחסן והוא פטור מסימון בעברית, אבל כל המוצרים צריכים לעמוד בחקיקת המזון שחלה לגבי העניין. לכן לא ראינו כאן צורך לאזכר.

דבר נוסף שחשוב לומר, בנוהל שאימצנו, נוהל 2.5 של הוראת מנכ"ל, אנחנו הבנו שהנושא הזה הוסדר בנפרד והיום יש שני גורמים שנותנים את האישורים, האחד זה גם היחידה במשרד הכלכלה וגם המתפ"ש, שזה מתאם הפעולות בשטחים. זה לא עובד ככה אצלנו וזה משהו שככל שנרצה להמשיך את המסלול הזה נצטרך להסדיר אותו בהמשך. אבל במזון אין מסלולים נפרדים, המזון שמגיע למדינת ישראל או מגיע לאזור צריך לעמוד בחקיקת המזון.

אנחנו מגיעים לתקנה 19. בסיום הדיון לגבי הנושא של מסלול קידום מסחרי עלתה שאלה, כי למעשה ההוראות כאן דיברו על מצב של שחרור מזון רגיל וגם על מצב של דוגמאות שהן יבוא לשם מטרה שאינה מסחרית. עלתה שאלה מה עושים. כנראה שזה היום בהסדר במשרד הכלכלה, הייתה טענה של קידום מסחרי או עידוד מסחר.

כלומר אם כמות מסוימת, כדי שיוכלו לבדוק את ההיתכנות של שיווק.

אני אשמח כן לתת התייחסות למשרד הכלכלה שיתייחס לנושא כי עשינו את התקנות איתם במשותף ואחרי שעברנו לדעתנו נתנו מענה גם לסוגיה, אבל אם לא, אנחנו נשמח גם להבין מה ההבדל בין התקנות של קידום בריאות מבחינת התפעול לבין התקנות של היבוא המסחרי או של היבוא של – אנחנו מדברים על שני דברים, על קידום איכות וגם קידום שיווק. אנחנו חשבנו שניתן לאחד את שני המסלולים האלה למסלול אחד.

הנוהל של קידום שיווק ודוגמאות הם נספחים להוראת מנכ"ל 2.5. זה משהו שלא פורסם אבל אנחנו עובדים על פי הנוהל הזה.

אני לא הצלחתי להבין מה המהות ומה ההבדל בין שני המסלולים, לכן חשבנו שנכון לאחד ביניהם.

אני חושבת שאפשר לאחד ביניהם, אבל אני יודעת שיש יבואנים שמעדיפים לאחד ביניהם כמו שזה, כקידום שיווק עם המהות שלו. קידום שיווק הוא עד 300 בקבוקים.

אדוני, אני אנסה לעשות רגע סדר. במסלולים השונים יש את המסלול המסחרי, שאנחנו מבינים שצריך לקבל אישור מוקדם, שאישור המוקדם כולל בדיקת מסמכים ובדיקה כימית של המשקה, ויש את המסלול המיוחד שהוא או קידום שיווק או קידום איכות. לגבי העניין הזה אני לא רואה סיבה למה אני צריכה להפריד בין שני המסלולים שאומרים את אותו דבר, אחד מקדם איכות כי המחיר שלו יקר, מדובר על מוצר איכותי גרידא שמקבל מסלול מסוים, והדבר השני מדבר על קידום היתכנות שיווקית, שאתה בהתחלה מביא משהו קטן.

קיים?

בעיניי אפשר לאחד בין שני המסלולים, אני לא צריכה לפטור מסלול נוסף.

מי העלה את ההערה הזאת בסוף הדיון הקודם?

אני.

אתה מוצא מענה בנוסח הקיים?

אני חושב שהנוסח הקיים צריך להיות ברור איך אנחנו מגבילים אותו. פנינה, ברשותך, אנחנו מדברים על 300 בקבוקים שאינם מוגבלים במחיר, זאת אומרת מחיר העלות, עד עכשיו הייתה דיפרנציאציה במחיר העלות, מדברים על יכולת מחיר של 3 יורו, 15 או 20 יורו או 50 יורו, כשהמטרה היא כמובן לעזור לנו לחסוך את ההתנהלות של תהליך ארוך במשרד הבריאות.

א', אני לא מצליחה להבין איזה תהליך ארוך ומה לחסוך.

התהליכים לא זהים?

התהליכים זהים למה שהיו.

יש פה עניין של בדיקת מעבדה. אני אסביר לכם את הרציונל מאחורי הדבר הזה, לעיתים אנחנו עובדים על מנת לשרת את הציבור בארץ עם יינות שבהם אנחנו מקבלים הקצאות מאוד קטנות, יצרנים שמייצרים כמויות מאוד קטנות מיין מסוים, או ויסקי, בדרך כלל מדובר על יין, יצרן מייצר 12 או 24 בקבוקים, הוא נותן לשוק הישראלי ליין, כמובן אנחנו עובדים על פי התקן ואם אני עובד על פי התקן היפותטית אני אמור לשלוח את היין לבדיקת מעבדה. היצרן לא מוכן לשלוח דוגמה.

כשאני אומרת קידום איכות, אני אומרת שאנחנו פוטרים אתכם מבדיקת המעבדה, אבל אתם צריכים להביא בדיקת מסמכים ואתה מקבל את האישור המוקדם.

אני שואל אותך, פנינה, אני מדבר על הגבלת כמות ובסכום של כסף, בכמה כסף עלות המוצר. פנינה, זה אלייך חזרה, משרד הבריאות.

אם אני מבינה נכון את מה שאתה אומר, אתה אומר שהמסלול היום של משקאות איכותיים צריך לעמוד בדרישות שבתוספת הראשונה ושם אמרו שהמחיר לא יפחת מ-15 יורו.

נכון.

ואתה אומר שיכול להיות שאתה מביא יין, מה, ב-3 יורו?

או 5 יורו. שוב, זה הרעיון של הדבר הזה.

פנינה שואלת איך היא תדע להבחין את היין הזה. אם זה יצרן שהוא מאוד מאוד מיוחד והוא נותן לך 12 בקבוקים, אם זה 3 יורו, אז זה לא נורא שבקבוק אחד יילך וייבדק.

ההיפך.

קצת קשה לי להבין, יש פה טענות סותרות, כשיש הקצאות אז בדרך כלל מדובר על יינות איכותיים, אני לא מכירה יינות של 3 יורו שמישהו מגביל אותך ולכן הטענות כאן – אם אנחנו מדברים על שיקולים מסחריים - - -

פנינה, דיברתי על בחינת שוק.

ב-3 יורו לא עושים בחינת שוק. אני אמנם לא מומחית ביינות, אבל קצת מבינה, כי יש לנו מסלולים כאלה גם של קידום - - -

למשרד הכלכלה יש ניסיון עם זה.

אני לא זוכרת לגבי הסכומים, זה משהו כמו עד 15 יורו.

עד 15 יורו זה קידום שיווק ואז זה יינות איכות. תשאירו את זה אותו דבר, הכול בסדר.

אבל מה זה אומר עד 15 יורו? למה שעד 15 יורו לא יעבור את הבדיקה של המעבדה? אתם יודעים כמה עלות האגרה שמשולמת למעבדה? הרי אנחנו יודעים, בתקנות שלפנינו יש הרי פטור מאגרה, בעצם אין חיוב באגרה, יש תשלום למעבדה.

פנינה, לגבי הבדיקות של המעבדה לקידום השיווק.

נכון. קידום שיווק נכנס לבדיקת מעבדה בכמות בדיקות מצומצמות, מאחר שזה מוגבל לכמות של עד 300 בקבוק בשנה.

ואנחנו הבנו שהבקבוקים האלה גם נבדקים בבדיקות של מתנול ולכן אני - - -

לא נראה לי שזיהינו פה איזה שהיא סיבה לעשות מסלול ביניים, אם אני מבינה נכון, זאת אומרת שממילא עושים איזה שהן בדיקות, אבל עושים להם בדיקות מופחתות. אם תוכלו להסביר מה הבדיקות המופחתות, מה אתם עושים למסלול הזה ומה ההצדקות לדבר הזה אז אפשר יהיה להבין, אבל אני חושבת שהדברים נאמרים פה בסיסמאות של משהו שכנראה היה מקובל או משהו כזה. לא כל כך ברור מה הסיבה לקבוע את הבדיקות המופחתות, כמה עולות הבדיקות המופחתות, מה הסיבה להבחין בין זה לבין בדיקות רגילות, אם זה בקבוק שהוא מאוד יקר, אז אולי צריך להגיד - - -

בקידום שיווק אין הגבלה מבחינת מחיר הקנייה, זה אך ורק באיכות. שוב, זה מיועד בעיקר שהיבואן יוכל לבדוק את השוק, לבדוק אם יש היתכנות כלכלית מבחינת הלקוחות.

ומה ההבדל בעלויות?

מחיר מופחת, 50% פחות.

במחיר בין המסלול הרגיל, שכולל בדיקה של מסמכים ובקבוק, לבין קידום שיווק, פנינה ציינה כאן 50%, יש מחיר מופחת, זה משהו שעלה מהיבואנים, הנוהל שמשרד הכלכלה פרסם.

500 שקלים מול כמעט 1,000 שקלים. 50%.

500 שקלים לבריאות הציבור, הוצאה מוכרת.

למה להקל ראש בזה? אם אתה מביא 300 בקבוקים, 500 שקלים זה - - -

למה להרע את המצב?

זה לא מרע את המצב הקיים. אנחנו קיבלנו ממשרד הכלכלה נהלים ולצידם היו הרבה התנהלות שבכתב או שונות בין מעבדות כאלה ואחרות, זה עבד 50% וזה עבד 40%. בסוף אנחנו רואים רגע את ניהול הסיכונים ואומרים במה אנחנו כאן עוסקים. כשאתה מביא יין לקידום איכות, לא משנה אם זה יין איכותי, ואתה רוצה לקדם, אז אתה אומר שיש לך את המסלול של איכותי וייחודי, אז אתה פטור מבדיקת המעבדה. מדובר ביין איכותי. כשאתה מביא בקבוק של 3 או 4 יורו, שאתה גם ככה נבדק בחצי, אז אנחנו מדברים פה על עניינים מסחריים, אין לי את זה במסלול של מזון, אין לי גם אפילו על מה להסתמך פה - - -

אבל אם זה יגרום ליבואנים להביא פחות סחורה לפה?

זה לא יגרום, כי גם פה מסתבר שיש שונות, מותר לך להביא 300 בקבוקים כפול עשר בשנה, אז קידום ההיתכנות הזאת גדל. בנוסף לכך היה עניין שעל אישור אחד היו מביאים כמה סוגים של בקבוקים וזה אנחנו לא מסכימים.

לא.

אל תגיד לי לא, אתה לא היית היחיד שמייבא יין איכותי.

אני מדבר עליי.

בסדר, אבל אנחנו לא מדברים פה רק על יבואן שקד.

בשורה התחתונה, אני יכול להביא יין לבדיקה פה במחיר מופחת כפי שהיה עד עכשיו? כן או לא?

יש לך את המסלול או של יבוא של דוגמאות.

לא בייחודי.

או איכותי וייחודי.

מה אמרת החלופה הראשונה?

יש לך דוגמאות.

בכמה הוא מוגבל?

עד 12 בקבוקים.

צריך יותר מזה בשביל לבדוק את השוק.

אז שיעשה את זה במסלול של האיכותי וייחודי.

אבל זה לא איכותי, זה יין ב-10 יורו.

למה להרע מהמצב הקיים?

זה לא מרע מהמצב הקיים.

אני רוצה להבין, אולי לא הבנתי נכון.

המחיר נקבע מול המעבדה.

אבל היה מסלול של 50%.

אבל זה מול המעבדה.

איפה היה הנוהל? היה נוהל?

אין נוהל.

אז למה לא לסדר את זה?

משום שאני לא חושבת שזה דבר – מה הסיבה המקצועית לעשות את זה?

מה זה מה הסיבה? יש כאן אירוע כלכלי שצריך - - -

לא, אין כאן, המטרה פה - - -

מה שאומר משרד הבריאות זה שהיה סיכום בין המעבדות ל - - -

אז בואו נסדיר את זה.

אבל זה לא אומר על מה אני מוותרת, אני גם לא מבינה מה המהות. היו עושים הנחה, מה המשמעות? היו בודקים את כל הבדיקות ועושים להם הנחה בבדיקה כי זה 300? היו בודקים רק פרמטר אחד?

אני שומע את התשובה. קובי, כמה הנושא מהותי?

הנושא של יינות איכות הוא ברור מאוד ומהותי, כי זה המהות של העסק. נושא של קידום שיווק, אנחנו משתמשים בו בתור יבואנים גדולים כל הזמן בצורה מסודרת. בדרך כלל מה שקורה, אם מביאים 300 בקבוקים מיין מסוים במחיר מופחת מ-15 יורו אנחנו מביאים אותו פעם אחת לבדוק אם השוק מתאים ונכון ואחרי זה משלימים את בדיקות המעבדה אם אנחנו מביאים אותו עוד פעם. אנחנו לא משתמשים באותו יין כמה פעמים, זאת אומרת בפעם שהבאתי מק"ט אחד, חשוב שנבין, יין זה יבוא עם הרבה מאוד מק"טים.

אדוני, בוא נעשה את האנלוגיה, כשאני מביאה מזון אז אני פוטרת אותו מבדיקות, אבל אני יודעת לתחום את זה. אני נותנת לו 100 בקבוקים, 300 בקבוקים, נקודה. מה קידום האיכות פה יצר? 300 בקבוקים כפול עשר, וזה מוגבל לשנה, זאת אומרת שאני בשנה - - -

אני מסכים איתך במאה אחוז. אני אסביר מה אנחנו עושים, אם מביאים ברקוד או יין מסוים בשם קברנה סוביניון מיקב מסוים, זה פעם אחת בשנה ואנחנו הקפדנו על זה.

מה זה הקפדנו?

אז תחדדי את זה.

לפי הנוהל היה עשר פעמים בשנה.

באף מקום לא כתוב עשר.

לא כתוב גם 300 באף מקום, אבל עשר פעמים שמענו מפה.

פנינה, אני מקבל במאה אחוז את הדרישה שלך, מאותו מק"ט להביא פעם אחת, מקבל במאה אחוז, אני לא מתווכח על זה בכלל. תחדדי את זה אפילו.

כמה עולה הבדיקה הזאת?

כ-500 שקלים לפי בדיקה מופחתת.

על זה יקום וייפול הבאה או אי הבאה של משקה על ידי יבואן?

לאורך זמן בהחלט.

כן, זה לפי מספר מק"טים.

המחיר מול בריאות הציבור שווה? זו השאלה שעומדת לנגד עיניי ואני חושב שזה לא נורא ליבואן שמביא עשרות אלפי בקבוקים.

ואחת לעשר שנים גם.

את האגרה אני משלם אחת לעשר שנים.

אנחנו נתחיל את תקנה 19.

מתן אישור עמידה בדרישות למזון שהוא משקה משכר
19.
אישור עמידה בדרישות למשלוח מזון שהוא משקה משכר יינתן בדרך מקוונת ולא יאוחר מיום העבודה שלאחר יום קבלת הבקשה לקבלת אישור עמידה בדרישות למעט –



(1) לגבי משלוח מזון שהוא משקה משכר הדורש בדיקה לפי תקנה 11 או לפי תקנה 20, לפי העניין;



(2) בתקופה שבה המערכת המקוונת אינה פעילה או תקינה, ואז יינתן האישור בהקדם האפשרי;



(3) בנסיבות של תקנה 37.



זאת אומרת מצד אחד, אנחנו מדברים על אישור השחרור של המזון, הוא צריך להינתן בתוך יום עבודה. מקבלים את הבקשה ולמחרת כבר צריכים לתת את השחרור, אלא אם כן, יש פה הוראה שניתנה לדרישה או בדיקה יזומה לפי תקנה 20 או דבר שנקבע כבר באישור המוקדם ליבוא לפי תקנה 11, או כמובן כשהמערכת מקולקלת או בנסיבות של תקנה 37, זה אותם מקרים שבהם יש לנו הוראה של המנהל לא לאשר את ההכרה במעבדה המוכרת.

מאיזה סיבה?

בתקנה 37 יש מקרים מאוד מיוחדים.

אנחנו נגיע לזה?

נגיע לזה. בעיקרון זה אמור להיות הליך מאוד מאוד מהיר.

בדיקה יזומה של מזון שהוא משקה משכר כתנאי למתן אישור עמידה בדרישות
20.
כתנאי למתן אישור עמידה בדרישות, מנהל שירות המזון רשאי להורות על בדיקה יזומה של מזון שהוא משקה משכר, בנסיבות כאמור בסעיף 86(ב)(1) לחוק, או להורות בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט על בדיקה יזומה מיוחדת לסוג מזון, בנסיבות ובתנאים כאמור בסעיף 86(ב)(2) לחוק, לפי העניין; לעניין זה "בדיקה" – בדיקה כאמור בסעיף 96 לחוק.



כמו שאמרנו, התקנות האלה אומרות שאותן הוראות לא יחולו מחוק המזון והתקנות מחליפות אותן אבל בעצם התקנות בנויות על בסיס ההוראות שנקבעו בחוק. אז יש לנו צילום די מקביל של סעיף 86(ב) לחוק כאן בתקנה 20, אבל ההוראה של הבדיקה היא לא כאמור באותו סעיף 86 אלא כאמור בסעיף 96 לחוק. רציתי לבקש ממרינה להסביר את ההבדל הזה.

מדובר בבדיקה רחבה יותר, החוק מפנה אותנו לבדיקה יותר מצומצמת שהיא מפורטת בסעיף 66 לחוק, אנחנו מדברים על בדיקה אורגנולפטית. פה הבדיקה היא בדיקה יותר רחבה שמאפשרת גם הפעלת שיקול דעת וניהול סיכונים למנהלת שירות המזון. לדעתנו היא עונה יותר לדרישות של הסעיף הזה גם אל מול המעבדות.

בדיקת משלוח משקה משכר בידי מעבדה מוכרת כתנאי לקבלת אישור עמידה בדרישות
21.
(1) משלוח של משקה משכר, כולו או חלקו, ייבדק בידי מעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר, כמפורט בתקנה זו, כתנאי למתן אישור עמידה בדרישות.



זאת אומרת רק המעבדות המוכרות לעניין הזה יכולות לבדוק והבדיקה נעשית בהתאם להוראות של התקנות.



(2) המעבדה המוכרת תבדוק את התאמתם של המסמכים המצורפים לבקשה לקבלת אישור עמידה בדרישות לפי תקנה 18 לאישור המוקדם ליבוא משקה משכר שבמשלוח, בכפוף לתקנת משנה (ג).



זאת אומרת קודם כל בודקים בדיקת מסמכים, אם אני מבינה נכון. אחרי זה אולי אפשר לשמוע גם מהם הסבר איך לעשות את הבדיקות. אנחנו בודקים שהמשקה שקיים לנו עכשיו לפי המסמכים מתאים לאישור המוקדם ליבוא.



(3) נדרשת בדיקה לפי תקנה 11 או בדיקה יזומה לפי תקנה 20, תבצע המעבדה המוכרת גם בדיקות כמפורט להלן:



(1) בדיקת מסמכים לזיהוי ואימות של המשקה שבמשלוח כנגד המידע המפורט במסמכים שהגיש היבואן לפי תקנה 18;



(2) נטילת דגימות של המשקה שבמשלוח ועריכת בדיקות מעבדה של הדגימות בהתאם להוראות תקנה 34(א);



(3) לגבי משקה משכר ביבוא שאינו יבוא ישיר, יבוצעו גם בדיקות כלהלן, לפי העניין, נוסף על האמור בפסקאות (1) ו-(2);



(1) בדיקת סימון פרטי האצווה של המשקה על גבי תווית המכל או במקום בולט אחר על גבי המכל;



(2) במשלוח המכיל יותר מאצווה אחת תינטל ותיבדק דגימה אחת לפחות מכל אצווה, אך לא יותר משלוש דגימות מסך כל האצוות של אותו סוג משקה משכר שבמשלוח.



(4) לגבי משלוח של דוגמאות של מזון שהוא משקה משכר, שלא למטרה מסחרית כאמור בתקנה 18(ב), המעבדה המוכרת תבצע רק בדיקת מסמכים לזיהוי ואימות של המשקה שבמשלוח כנגד המידע במסמכים שהגיש היבואן כאמור באותה תקנה.



(5) סוגי הבדיקות ייקבעו בהתייחס לסוג המשקה המשכר שבמשלוח כמפורט בתוספת השנייה.



(6) מצאה המעבדה המוכרת כי לגבי המשקה המשכר שבמשלוח מתקיימת התאמה של המסמכים כאמור בתקנת משנה (ב) או (ד), הבדיקות שנעשו לפי תקנת משנה (ג), אם נדרש לקיימן, הן תקינות והמשקה עומד בדרישות חקיקת המזון, תעביר למנהל שירות המזון בדרך מקוונת אישור משלוח שיכלול את הפרטים האמורים בתקנה 35(2).



(7) בלי לגרוע מהוראות סעיף 172 לחוק, מצאה המעבדה כי המשקה שבמשלוח לא עומד בכל תנאי תקנת משנה (ו), תודיע על כך לאלתר בדרך מקוונת למנהל שירות המזון.



אפשר לראות בתוספת השנייה את סוגי הבדיקות שנדרשות כמו שפורט בתקנת משנה (ה). התוספת השנייה קובעת רשימת בדיקות המבוצעות במעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר כתנאי למתן אישור משלוח.

לגבי כל משקה משכר מסומן לנו, אלה הטורים שבפנינו, מחולקים לסוג בירה לפי ת"י 407, ליין לפי ת"י 1318, לליקרים ת"י 1572, למשקאות משכרים אחרים בעל כוהל נמוך עד 15%, לפי ת"י 1572, משקאות משכרים לפי ת"י 1572 וכוהל אתילי לפי ת"י 309. מסומנות לנו שלוש בדיקות, בדיקת רמת כוהל אתילי, בדיקת רמת גופרית דו חמצנית ובדיקת רמת מתנול ופרופיל נדיפים, ומסומן לגבי כל משקה איזה בדיקה נדרש לערוך לגביו בתוספת השנייה.

זה זהה למה שהיה עד עכשיו?

כן.

ת"י זה תקנים.

כן. בגלל שאנחנו מדברים על התקנים מופיעה פה הערה בסוף העמוד, לגבי שאלה שנשאלנו פה לפני כמה דיונים - - -

זה לא רק איכות, זה לגמרי בטיחות. מתנול זה בטיחות, חומרים משמרים זה בטיחות וגם שימי לב שיש מתכות כבדות. זה שילוב של גם וגם.

הבדיקות עצמן, כמו שאת אומרת, הן בדיקות בטיחות. שלוש הבדיקות שמוזכרות בתוספת השנייה הן בדיקות בטיחות.

הן גם הרכב, בשביל להעיד שהיין הוא אכן יין ובירה היא בירה, וגם יש בו אלמנטים של בטיחות, כי אם יש גופרית שעומדת ברמה המרבית המותרת או שאין בה מתכות כבדות או מתנול, מותר שיהיה עד 2% ולא יותר, שזה יכול לגרום לעיוורון. זאת אומרת הבדיקות פה הן משולבות.

ההערה מדברת על הבקשה, הייתה בקשה שעלתה פה לפני כמה דיונים והיא ביקשה שאנחנו נבהיר מי הגוף המוסמך לפי תקן 1318.

אז בואו נעשה סדר.

זאת הייתה ההערה, כי באותו תקן, כשראינו את המילים 'הגוף המוסמך', האמירה הייתה שהגוף המוסמך קובע את מקור הענבים, הגוף המוסמך קובע כל מיני דברים, אבל הם דברים שנוגעים לאיכות ולכן לא מצאנו לנכון לכתוב עוד פעם את הגוף המוסמך כי התקנות עוסקות פה בבטיחות המזון, הן עוסקות בבריאות.

אז ברור שהגוף המוסמך זה משרד הבריאות. זה היה הרעיון. הם רצו רק לעגן שיהיה ברור שהגוף המוסמך זה משרד הבריאות.

אבל זה לא משהו שצריך לעגן אוו בתקנות האלה.

זה ברור מאליו.

אבל משרד הבריאות יידע להגיד מה מקור הענבים?

לא, מה שיקרה הוא שאנחנו נצטרך להקים ועדה משותפת, כמו שבהרבה דברים, הרבה נושאים יהיו קיימים, בסופו של דבר אם מישהו ירצה לסמן, ובוועדה המשותפת הזאת יהיו גם אנשים של משרד החקלאות ויהיו גורמים נוספים, משרד הכלכלה, אני עוד לא עסקתי בנושא הזה, אבל נצטרך את כל הגורמים הרלוונטיים, משרד המשפטים, כי למשל מטה יהודה פנה לרישוי הפטנטים במשרד המשפטים כדי להגדיר, כי יש משמעות לכל הענף להגדיר את הטרואר הישראלי ולהגדיר את אזורי הגידול. אנשים שייצרו יין במדינת ישראל יוכלו להתהדר שזה יין מרמת הגולן, או זה יין ממצפה רמון, להתהדר באזור הגידול ובזנים. זו פעילות משולבת כשברור בסופו של דבר שמשרד הבריאות, שאמון בין היתר גם על הסימון וגם על העקיבות, יצטרך להוביל את העניין הזה, אבל בטח לא לבד.

זה נכון גם לעניין היצוא.

נכון, זה יהיה נכון גם לעניין היצוא, כי יש משמעות בתקנות היצוא שרשות מוסמכת אומרת שכשמישהו מסמן שזו ארץ המקור של היין וזה אזור הגידול, שזה נבדק שזה אכן כך.

אני מפנה את אדוני, ברשותך, לסעיף 21(ג)(2) שרשום שם נטילת דגימות של המשקה שבמשלוח ועריכת בדיקות מעבדה של הדגימות בהתאם להוראת תקנה 34(א). למה הכוונה בדגימות? כל משלוח יתבצע דיגום או על פי ניהול סיכונים? אני אשמח אם משרד הבריאות יוכל להסביר את זה לפרוטוקול, אדוני.

אנחנו נסביר שהתקנה הזאת היא תקנה מאוד מורכבת, 21, היא תקנה שבין השורות מבחינה בין שני סוגי יבוא. יש לנו יבוא ישיר, אני לא אוהבת להשתמש במילים האלה אבל זה הכי קל להסביר, זאת אומרת יבוא ישיר זה שיש ליבואן קשר ישיר עם יצרן המזון ולכן כל המסמכים שהוא מספק, הוא יכול לספק את מגוון המסמכים שצריך, לכן מידת הוודאות מבחינת ניהול הסיכונים לגבי אותו מוצר היא הרבה יותר גבוהה והבדיקות שנעשה הן בדיקות לפי ניהול סיכונים. גם אם נחליט לעשות אותן אנחנו נשמור על מה שקרה עד היום, שהבדיקות נעשו במחסני היבואן ובדיעבד, המשלוח שוחרר ואז נבדק בצורה מדגמית, אלא אם כן נקבל איזה שהיא התראה או מידע או תלונה שאנחנו נוכל לעשות הוראה יזומה. זה הכלל.

היוצא מן הכלל אלה המקרים שיבואן מייבא משקה שאין לו קשר ישיר עם היצרן, קרי יבוא מקביל. ליבוא מקביל שמרנו את הוראת מנכ"ל שהייתה שאמרה שכל משלוח, גם יבוא ישיר וגם יבוא מקביל, נבדק בבדיקת מסמכים. בדיקת מסמכים זה לראות שיש התאמה בין מה שמגיע לבין מה שניתן לו האישור, שזה מגיע אותו דבר, זה השלב הראשון, ובדיקה של התווית כמובן. ביבוא הישיר זה נגמר וזה ישוחרר למחסן ברוב המקרים, ביבוא המקביל המשלוח יצטרך לעבור בדיקות נוספות שזה בדיקה פיזית של המשלוח ובדיקת מעבדה.

המעבדה המוכרת שהיבואן יבחר לעבוד איתה תגיע למשלוח, תבצע בדיקה פיזית ולראות איזה מוצרים יש. אם מדובר שמאותו מוצר הגיעו שלוש אצוות אז ייקחו שלוש דגימות והם יילכו לבדיקות מעבדה. אנחנו כאן מדברים על שלב השחרור ולא השלב המקדים ולכן בשלב של השחרור יש לנו את התוספת השנייה ששם. אם משווים בין התוספת השנייה לתוספת הרביעית, התוספת הרביעית זה בדיקות שנעשות אחת לעשר שנים, במעמד קבלת האישור המוקדם, והתוספת השנייה זה הבדיקות היותר מופחתות שעושים במהלך השחרור, על מנת לראות שבאמת אנחנו מדברים שהמשקה שהגיע ביבוא מקביל תואם לאישור שניתן לו. אנחנו יודעים שרק אחרי שיש את הבדיקות והכול יוצא תקין אז אנחנו מתקדמים לשלב של שחרור המשלוח מהמכס והיבואן יכול להעביר את המשלוח למחסן היבואן לשיווק או להדבקת תוויות וכיוצא בזה.

שאלות נוספות על תקנה 21? אין.

אני מתלבטת מבחינת הסדר כי לדעתי זו אחת התקנות המאוד חשובות, כי היא קובעת מה הבדיקות שנעשות ולכן הייתי רוצה לשמוע מהמעבדות. ופה, אם אנחנו משווים בין הנוהל, אתם אמרתם שאתם לא בדיוק צילמתם את הנוהל, צילמתם את המצב הקיים, כי היו קצת שינויים בין הנוהל לבין המצב הקיים, אבל הנוהל דיבר על כך שבודקים שהמשקה אינו רעיל. השאלה אם הבדיקות בתוספת השנייה מכסות את שאלת הרעילות. זה עניין אחד.

עניין שני, מה בעצם אתם בודקים כשאנחנו אומרים שמזון ביבוא ישיר רק נבדקים לגביו המסמכים וניתנות דגימות והעריכה היא בהתאם לתקנה 34, אולי אנחנו צריכים לדלג ולראות בתקנה 34 מה נאמר בשביל להבין את הדברים קצת יותר לעומק. נקרא קודם את תקנה 34 וננסה להבין מתוכה מה היבואן צריך להביא. תקנה 34 אומרת איך מוסרים דגימות.

מסירת דגימות ומסמכים לשם קבלת תעודת בדיקה
34.
(1) יבואן המבקש לקבל תעודת בדיקה לגבי משקה משכר ימסור למעבדה לבדיקת מזון שהוא משקה משכר דגימות של המשקה המשכר המקורי של היצרן באריזותיהן המקוריות כפי שהן מיועדות לשיווק לצרכנים, כמפורט להלן:



(1) למשקה בנפח עד 330 מ"ל – מספר יחידות שנפחן הכולל 500 מ"ל לפחות;



(2) למשקה בנפח שמעל 330 מ"ל ועד ל-500 מ"ל – שתי יחידות.



(3) למשקה בנפח שמעל 500 מ"ל – יחידה אחת.



(2) יבואן המייבא משקה משכר ביבוא ישיר יצרף לדגימות כאמור בתקנת משנה (א) מסמכי יצרן הכוללים את הפרטים שלהלן:



(1) בדיקת מעבדה שנערכה בידי היצרן של המשקה המשכר;



(2) מפרט מהיצרן שבו יפורטו שם המשקה, הרכב המשקה, כולל ציון אחוז הכוהל, סוגיהם של תוספי המזון ששימשו בייצור המשקה ומספרי הזיהוי הבין-לאומיים שלהם, ובכלל זה צבעים וחומרים משמרים על סוגיהם וכמויותיהם;



(3) תיאור תהליך הייצור;



(4) תוויות מקוריות בשפת המקור ונוסח של התוויות בעברית;



(5) מסמך המציין את הקשר הישיר שבין היבואן ליצרן המשקה המשכר או את הקשר באמצעות ספק של היבואן שלו יש קשר ישיר עם היצרן;



(6) במשקה מסוג יין – יפורטו גם אזור הגידול והרכב זני הענבים ששימשו לייצור היין; סומן על גבי התווית שם אזור גידול מסוים, ימציא היבואן תעודת מקוריות מהיצרן המעידה על ייצור היין בתנאים האמורים;



(7) במשקאות מסוג ויסקי, ברנדי, טקילה, קוניאק, אוזו ותזקיקי פירות – יצורף מסמך של היצרן המפרט גם את חומרי המוצא כולל תקפת ההתיישנות.



(3) יבואן המייבא משקה משכר ביבוא שאינו יבוא ישיר יצרף לדגימות כאמור בתקנת משנה (א) את המסמכים שלהלן:



(1) תווית מקורית של המשקה המשכר כפי שסימן היצרן וכן נוסח של התווית בעברית אשר זהה לנוסח התווית של המשקה המשכר שיובא על ידי יבואן המייבא את המשקה ביבוא ישיר;



(2) מסמך מהספק שממנו רכש את המשקה המשכר שיכלול פרטים מלאים אודות הספק והיצרן, כתובת מלאה, מספר טלפון וכל פרט מזהה נוסף שיש בידו; מסמכים הכתובים בשפה זרה יוגשו בתרגום לעברית או לאנגלית;



הוסרה פה הדרישה שהאישור של התרגום יהיה על ידי נוטריון.

הייתה דרישה של נוטריון לפני כן?

הייתה, גם בחוק הסירו את זה, היה במקור, הורידו מהחוק אז הורידו גם מהתקנות.

הורדנו את זה.

(3) לעניין משקה מסוג יין – גם הפרטים המפורטים בתקנת משנה (ב)(6).



נעשה פה עוד פעם את הסדר. פנינה, דיברת על ההבחנה בין היבוא הישיר, שמסתמכים על בדיקת מעבדה שנערכה על ידי היצרן, יש את המפרט מהיצרן, עם פירוט, עם תיאור תהליך הייצור. היצרן נותן את תיאור תהליך היצרן?

כן, ברור. כל המסמכים האלה, מי שמגיש אותם זה היבואן, אבל הוא מקבל אותם מהיצרן שיש לו קשר ישיר איתו.

אז ב-(3) נוסיף גם שם שזה היצרן. התוויות המקוריות, זה משהו שנוצר כנראה על ידי היצרן, לכן יש את התוויות המקוריות. יש את סוג הקשר, לגבי יין יש גם תעודת מקוריות מהיצרן, ולגבי המשקאות המשכרים בפסקה (7) זה תיאור של תקופת ההתיישנות.

ב-(ג) יש לנו את שאינו ביבוא ישיר, אז מביאים את התווית המקורית של היצרן וגם מסמך עם פרטים על אודות היצרן. ואז מה ישלים את כל המידע שהתקבל מהיצרן בפסקת משנה (ה)?

בדיקות המעבדה.

אז בדיקות המעבדה הן רק ביבוא שאינו ישיר?

לא, בדיקות המעבדה, מה שאנחנו אומרים כאן, היבואן המייבא משקה משכר, ב-34 (ב) ו-(ג) זה הדברים שאתה צריך להביא לקבל את האישור המוקדם. 35 זה המסמכים לשחרור. האישור שאתה מקבל אחת לעשר שנים, האישור המוקדם, היבואן מביא מה שהוא יכול להביא, הוא לא יכול להביא נתונים שאין בידיו, והמעבדה סוגרת קו. זה פעם אחת לעשר שנים.

במשלוח, על מנת לוודא שמה שהגשת באישור הוא גם מה שאתה משחרר בפועל אז עושים דגימות במשקאות המשכרים, כי הקשר בכל זאת פה הוא חסר וההגנה על בריאות הציבור באה בתדירות יותר גבוהה של דיגום על כל משלוח שאתה משחרר מהנמל, משלוח פיזי שמגיע למדינת ישראל.

רק הבהרה אחת, לעניין משקה מסוג יין מבקשים גם פרטים של אזורי הגידול וגם תעודות מקוריות מהיצרן גם כשזה לא יבוא ישיר?

המשמעות היא שנכון להיום לא ניתן להביא יין ביבוא מקביל.

יין, ורמוט ועוד שמפניה, כל מה שקשור ליין.

יין מקורי, מה שעומד בתקן יין.

המשקאות שלגביהם ביקשתם ביבוא ישיר את חומרי המוצא כולל תקופת ההתיישנות, זה ויסקי, ברנדי וכו', לגביהם אתם לא מבקשים ביבוא שאינו ישיר את המסמך שמפרט את חומרי המוצא כולל תקופת התיישנות.

הוא לא יכול להביא יין איכותי ייחודי במסלול של יבוא מקביל.

נחזור לתקנה 21.

אני חושבת שכדאי לקרוא את 35 גם, כי 35 זה השחרור.

פרטי תעודת בדיקה ואישור משלוח
35.
תעודת בדיקה ואישור משלוח, שמעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר נותנת למבקש, יימסרו למבקש בדואר אלקטרוני ולשירות המזון באופן מקוון ויכללו את הפרטים כמפורט להלן, לפי העניין:



אני רוצה לשאול, נקבעה פה דרך למשלוח ההוראות שמתגברת גם על סעיף 173 לחוק. זו שאלה שביקשתי לבדוק, אם אנחנו צריכים לציין את ההתגברות הזאת. שי, רציתי לשאול אותך מה עמדתך לגבי זה, שזה נשלח בדואר אלקטרוני בעוד שסעיף 173 לחוק אומר שהכלל הוא שתעודת בדיקה לא תהיה קבילה בבית משפט אלא אם כן תוצאתה נמסרו לעוסק במזון שמזונו נבדק בדואר רשום או בדרך אחרת שקבע השר בתקנות.

אבל אנחנו הוספנו את זה עכשיו, לכתובת דואר אלקטרוני שמסר לשירות המזון או למענו, והמשלוח פה ייעשה דרך הפורטל. החידוש כאן שהיבואנים עוד לא יודעים - - -

השאלה אם אנחנו צריכים לעשות את ההסמכה גם מכוח סעיף 173.

לא עשינו את זה גם בהוראות אחרות שהן מכוח סעיפים אחרים, לא הייתי מציע לעשות את זה כאן.

אתה אומר שזה אמור להתגבר גם על ההוראה הזאת מכוח אותה סמכות?

מכוח סעיף 19.

אתם מציעים לכתוב פה בדואר אלקטרוני שהוא מסר לשירות המזון?

הוא מופיע ב-173.

אני לא הבנתי את מה שאמרת על 173. את אומרת שסעיף 173 מאפשר לך –

לשלוח לדואר אלקטרוני.

(1) לעניין תעודת בדיקה –



(1) שמו של מבקש הבדיקה, מענו, תאריך המסירה של הדגימות וסימן לזיהוי המשקה;



(2) שם המשקה המשכר, הרכבו, שם יצרן המשקה ושם הספק – אם ישנו;



זה הכול לפי המידע שמסר היבואן?

היבואן. כל המידע הזה צריך להיות בבקשה לקבלת תעודה.

(3) ממצאי הבדיקות שערכה המעבדה, ובכלל זה בהתאם למפורט בתוספת הרביעית - - -



כמו שציינת, בתוספת הרביעית יש לנו את אותה חלוקה לסוגי משקאות כמו שקראנו קודם, אבל יש לנו יותר בדיקות, מופיעות בעמוד 20, והן מותאמות לכל אחד מסוגי המשקל, זה כולל גם כוהל אתילי, גם גופרית דו חמצנית.

את רוצה לקרוא את זה?

בקיצור, כן. התוספת הרביעית. בדיקת כוהל אתילי, זו בדיקה שנעשית לגבי כל סוגי המשקאות. גופרית דו חמצנית, כתוב לאיזה סוגי משקאות היא נעשית. המתנול, חומציות נדיפה, חומצה ציטרית, סוכרים, חומצה סורבית במידה ומוצהר, חומרים משמרים, בנזואט-סורבט, מתנול ופרופיל, חומרים נדיפים, סימון כולל ת"י 1145. הסימון הכולל ת"י עדיין מוגדר?

אנחנו נצטרך באופן כללי להתייחס, וזו שאלה מצוינת, נעה, להגיד שכרגע אנחנו נמצאים בתקופת מעבר. ב-1.1.25 ייכנס 1169 לתוקף, וזה נכון לגבי כלל ההוראות המאומצות. אנחנו נצטרך פה להסביר ליבואנים שיש להם את האפשרות להמשיך לעבוד לפי 1145, מי שירצה להקדים יצטרך להביא אליו את כל אירופה מלא מלא ואז הוא יכול לסמן לפי 1169, וזה נעשה בהנגשה.

אז השאלה אם צריך את המילים 'כולל ת"י 1145'.

אפשר להגיד סימון כולל, אבל בהתאם לרגולציית הסימון.

סימון כולל לפי חקיקת המזון.

כן. נפלה לנו פה הערה, המעבדות ביקשו מאיתנו להוריד בהקשר של בירה, מתכות כבדות של ארסן ועופרת, הם ביקשו להוריד.

אז בשום משקה לא נבדק?

לא, רק בבירה.

כיום הסימון הוא רק בבירה.

אז אפשר להוריד.

אז בכלל לא בודקים - - -

לא באישור המוקדם. אנחנו נעשה את זה במסגרת סקרים, במסגרת הוראות יזומות גם מתכות כבדות, גם שאריות חומרי הדברה. אלה דברים שעד היום לא נבדקו על ידי המעבדות, זה ערך מוסף שמשרד הבריאות יוסיף בתוקף תפקידו לשמירה על בריאות הציבור.

אז מורידים לגמרי את מתכות כבדות?

באישור המוקדם.

בתוספת הרביעית.

והנושא האחרון זה דרישות כלליות טעם ורוח אופייניים.

אני מבקשת לציין את החיסכון המשמעותי בבדיקות ליבואנים.

אבל אף פעם זה לא נעשה, אז לא חסכנו כלום.

אז לא משיתים את העלויות המיותרות?

באירופה אין את זה גם כן.

זו הייתה הערת אגב, היא לא התכוונה ברצינות.

דרישות כלליות של טעם וריח אופייניים.

זה היה במסמכים שקיבלנו מציפי ברמץ, זה מה שקיבלנו.

יורד או לא?

בסעיף 11 הורדנו את הטעם.

אז זה דרישות כלליות ריח אופייני?

מרינה, רק הטעם ירד?

כן.

מה הדרישה שלכם, להוריד גם ריח?

כן, איזה מומחה יודע מה זה הריח?

מדובר על ריחות יוצאים מן הכלל, לא ספציפית אם הריח מתאים לבירה כזאת או כזאת.

מי יקבע אם טעם או ריח יוצא מן הכלל? זה נשמע לי קצת הזוי.

היום זה קיים, אדוני, זה קיים בעולמות דגים.

אפשר להכניס את הבדיקה האורגנולפטית כמו שרשמנו בסעיף 11 בלי לפרט ריח, טעם או זה. מה שרלוונטי לאותה בדיקה.

אני מזכירה שבדיון הקודם אנחנו קראנו הגדרה של הבדיקה האורגנולפטית שצריך לקיים והוסר ממנה בדיקת טעם.

יש שם צבע, ריח, כל מיני דברים אחרים פיזיים. כשזה רלוונטי, כשהמעבדה מוצאת לנכון שהיא צריכה להסתכל על זה, זה חלק מהבדיקה של המעבדה.

אני לא מבינה למה אנחנו מנהלים דיון בשם המעבדות כשההערה היחידה שלהם לעניין הייתה הטעם.

אנחנו מייבאים כ-1,500 פריטים, זה אומר שהשנה נצטרך להוציא משהו בסביבות מיליון וחצי שקל על בדיקות מעבדות.

שלא היית צריך להוציא עד עכשיו?

שלא היינו צריכים להוציא כי היו לנו רישיונות, עכשיו נצטרך לרשות לעשר שנים.

לא הבנתי, למה?

כי נצטרך לרשות מעל עשר שנים.

היום הייתם מביאים בלי בדיקת מעבדה?

לא, הוא מדבר על אישור מוקדם.

עשינו בעבר בדיקות ועל סמך הבדיקות קיבלנו אישורים. עכשיו אנחנו נצטרך לעשות בדיקות נוספות.

לא דיברנו על הוראות המעבר עדיין, אז אולי נשמור את זה להוראות המעבר?

אוקיי, אבל רציתי לדבר על נושא אחר. בבדיקות של היין עד עכשיו לא היו עושים במעבדות חומציות נדיפה וחומצית ציטרית. עכשיו זה מופיע פה כאילו שאנחנו נצטרך לעשות, מה שיעכב את בדיקות המעבדה כאשר הבדיקות יהיו מוצפות בבקבוקים. אנחנו שואלים למה, עד עכשיו לא עשינו את הבדיקות האלה, האם אפשר לוותר עליהן?

הוא צודק, מבחינת היבוא לא היינו בודקים את זה, ביצוא כן, זה היה חלק מהדרישות. כמו שאמרנו, בבירה את המתכות לא היינו עושים וגם ביין את החומציות הנדיפה, ציטרית וסורבית. זה נעשה ביצוא.

זה יעכב את שחרור המשלוחים.

כי זה חלק מהדרישות של אירופה. חומציות נדיפה ביין, הציטרית והסורבית, זה לא נבדק במסגרת יבוא, זה נבדק במסגרת יצוא.

אני רוצה להגיד, זה לא שכאילו יש לנו פה איזה מחטף להוריד פה בדיקות. אנחנו קיבלנו את הבדיקות בצורה מסודרת מציפי ברמץ ממשרד הכלכלה ולפי זה עבדנו.

אבל לא היו עושים את זה עד עכשיו.

אני לא יודעת מה היו עושים ומה לא, ככל שאני אקבל אסמכתא ממשרד הכלכלה אם יש שינוי במה שנעשה בפועל לבין המציאות, יהיה בסיס לשינוי. אנחנו עברנו, בדקנו שזה קיים בתקן, וזה מופיע שם, אין בכוונתנו לשנות - - -

זה קיים בתקן, אבל לא היו עושים את זה בפועל.

אז יתחילו לעשות את זה.

אבל למה?

אם המשמעות היא שזה גורם לכך שהם יוציאו יותר כסף?

אדוני, אני מקבלת, אני לא רוצה שיוציאו יותר כסף ולא רוצה להחמיר, אבל נכון וראוי שאת המידע הזה אני אקבל ממשרד הכלכלה בתור הרגולטור שאמון. אני את זה לא המצאתי.

אני עכשיו מתקן תקנות, אני חושב שצריך לקבל החלטה. אז מה, שאני אחבר אליכם את משרד הכלכלה?

לא, משרד הכלכלה יושב פה, שייתן את ההתייחסות. אני לא יכולה, כשאין לי ניסיון - - -

המעבדה אומרת בעצמה שהם לא בודקים.

אני שמעתי את המעבדה, השאלה אם המעבדה פעלה כדין או לא.

התקנות שפנינה קיבלה מגב' ברמץ זה מ-2018-19 ולאורך כל השנים האלה התנהלו כל הבדיקות, כל המעבדות שהיו מוכרות, מבלי שני הדברים האלה, וגם מבלי מה שהסכימו, המתכות הכבדות. לעדות, ישנה פה מעבדה שאומרת שזה נכון. משרד את משרד הכלכלה פחות עניין ולא אכף ולא אמר מה צריך לעשות.

אבל איך זה מסתדר משפטית?

אנחנו פה עושים משהו חדש ויש לנו פה גם מעבדה, גם יבואנים ואנחנו מבקשים לבטל את זה, זה הכול.

אני לא בעד עודף רגולציה, אני רק אומר דבר כזה, אני מעדיף כמה שפחות רגולציה אם ניתן. אם אתם אומרים לי שבשביל בריאות הציבור אתם דורשים אז אני לא אתווכח איתכם.

אבל הם לא היו עושים את זה עד עכשיו.

אפילו.

אף אחד לא נפגע מזה.

לא אכפת לי לא נפגע, וכשייפגע למי תבוא?

אז אפשר להוסיף עוד בדיקות.

זה לא הולך ככה. ככה היה במשרד הכלכלה, לא פה. אני מבקשת להתייחס.

לא היו עושים את הבדיקות האלה.

קודם כל בוא נבהיר, אנחנו מדברים על תקנים מחייבים, אני לא רוצה להתייחס ולהיכנס לעניין למה התקנים המחייבים לא כובדו מסיבה כזו או אחרת ומי החליט שמעבדה פתאום לא צריכה לעשות את הבדיקות האלה. כרגע נכון לעכשיו מבחינה משפטית התקנים האלה מחייבים, זה המצב. רוצים לשנות? כרגע זה בפנים, זה בתוך התקן, אז יש פה - - -

זו הבקשה שלך.

אבל זה בתוך התקן. אי אפשר לקחת את זה ולמחוק.

אנחנו עושים פה משהו חדש.

אבל זה בתוך התקן. צריך לתקן את התקן?

כבר מורידים תקנים אז - - -

אבל הוא קיים כרגע, נכון?

אדוני, יש פה משהו מפתיע. הם אומרים זה רק ליצוא, אז ליין לאירופה צריך לבדוק את הנדיפות וליין לאזרחים פה במדינת ישראל, לי ולך, לא צריך לבדוק את הנדיפות? צריך להתרגל, אם אנחנו רוצים את אירופה פה, זה מופיע בתקן. אם זה לא היה חשוב זה לא היה מופיע בתקן. אנחנו לא המצאנו את זה, אנחנו קיבלנו את זה וזה עבר להערות הציבור, על המתכת הכבדה קיבלנו הערות ולכן הזכרנו, מעולם לא הזכרנו הערה על הנדיפית.

משרד הכלכלה, אני רוצה לשמוע את דעתכם בעניין הזה לפני שאני ממשיך.

שמי שדי, מהלשכה המשפטית. הנושא פחות משפטי, אבל לפי מה שידוע לי לא כל התקן היה נבדק אלא חלקית, לפי באמת איזה שהוא הסדר שהיה מול המעבדות. גם לפי נוהל, אבל גם לפי מה שהמעבדה הייתה בודקת ומשרד הכלכלה הסתמך על בדיקות של המעבדה. אם אכן המעבדות אומרות שהן לא בודקות את החלק הזה, אפשר לבדוק את זה מולנו שוב, אפשר אולי את הנושא הזה ספציפית להתנות בבדיקה מולנו ולאשר בהמשך. זה נושא פחות משפטי, אבל כן הסתמכנו על בדיקות מעבדה.

הנקודה הזאת מעכבת אותנו. היועצת המשפטית, אני מציע שהנושא הזה ייבדק בין משרד הבריאות לכלכלה, להדק את העניין הזה, אם אפשר להקל ברגולציה אז נקל כמובן, אם משרד הבריאות יחשוב שלא ניתן להקל - - -

אני רק רוצה לשאול את אדוני למה ליצוא זה בסדר ואנחנו לא בודקים - - -

אין לי תשובה, אבל עובדה שזה מה שהיה.

אני לא רוצה להעליב אף אחד, אבל החבר'ה פה הם חדשים, הם לא היו איתנו - - -

איזה חבר'ה?

הנציגים של משרד הכלכלה, הם לא היו בדיונים הקודמים, הם לא מכירים את ההיסטוריה. הייתה היסטוריה בעל פה, הייתה גברת אגדית בשם ציפי ברמץ ואנחנו קיבלנו ממנה את כל התורה. אנחנו לא המצאנו, דווקא את החומרים הנדיפים הוספנו לכאן. זה מה שהיה. אני מניחה שעם השנים, כשציפי הלכה ועוד אנשים הלכו, אז הייתה פה איזה שהיא נזילות ברשימת הבדיקות.

אני לא חושבת שזו הסיבה.

ציפי, לצערנו, בשנה שעברה - - -

נכון, אני לא באה בטענות לציפי, להיפך.

זה דבר שהיה כבר שנים.

וגם מי שהציגה לנו כאן זה מעבדת בקטוכם שנכנסה בתקופה שכבר ציפי לא הייתה.

אבל כבר שנים זה ככה, גם בתקופה של ציפי לא היו עושים את שתי הבדיקות האלה.

ליצוא הבדיקות האלה נעשו ובוא נשאל רגע בכל הדיון העקרוני הזה על מה מדובר, על בדיקה אחת לעשר שנים וכמה עולה הבדיקה הזאת? 50 שקל?

אני 20 שנה ב'הכרם' ולא היינו עושים את הבדיקות האלה. יש לנו 1,500 מק"טים.

גם ליצוא?

אין לנו יצוא, אנחנו לא מייצאים, אנחנו יבואנים. במשך 20 שנה לא היינו עושים את הבדיקות האלה, כנראה שהייתה הבנה שלא צריך לעשות את הבדיקות האלה.

בואו נשאל את שקד, אתה גם יצואן.

אני פחות עוסק בתחום.

אבל הדרישות ביצוא שונות, זה לא אומר שמה שנבדק ביצוא חייב להיבדק ביבוא.

מה שטוב לאירופה טוב פה.

זה לאו דווקא תואם.

תבדקו ביניכם, אני לא רוצה לקבל החלטה כלאחר יד, בפרט שיש לה עלות תקציבית משמעותית, לפי מה שאומר לי פה החבר.

זה עומס על המעבדות.

אני רוצה לשאול לגבי המתכות הכבדות, אתם הסרתם אותה מהבירה וכרגע אין אותה בכלל בשלב האישור המוקדם.

יהיה אותה בשלב השחרור.

אבל זה לא מופיע.

נכון, כי זה יהיה בהוראות יזומות, אנחנו לא רוצים שכל משלוח ייבדק בבדיקות של מתכות כבדות או שאריות חומרי הדבקה.

אז אנחנו מסירים בכלל את המתכות הכבדות מהתוספת הזאת.

יש גם שאלה אם בכלל התקנות יכולות להתגבר על תקן.

זאת אומרת גם אם אני רוצה אני לא יכול?

זה תקן. יש את חוק התקנים.

מה ששי אומר, אם התקן הזה הוא התקן - - -

תדע לך שתמיד כיף להסתתר מאחורי יועצים משפטיים, כשאתה רוצה משהו מסוים יש לך את היועץ המשפטי שמגבה אותך.

נסכם את הנושא הזה. לאור הערתו של שי, שתקנה לא יכולה להתגבר על תקן. אני לא אוכל להוריד את הדרישה, שלומי אליה, אני לא יכול להתגבר בתקנה על תקן ולכן גם אם אני רוצה אני לא אוכל להסיר חלקים מהבדיקות הנדרשות.

גם אם לא בדקו את זה 20 שנה?

גם אם לא בדקו. זו הערה משפטית שאני לא יכול להתגבר עליה.

התקנה מכילה חלק מהתקן, לא כל התקן נבדק. היבואן צריך לעמוד בדרישות של התקן, הפיקוח הוא חלקי, על חלק מהתקן. מקודם אדוני היושב ראש שאל מה קורה אם לא עומדים בתקן, האחריות של היבואן לעמוד בתקן. הפיקוח הוא לא על כל התקן.

אם אתה מתכוון לעשות הפסקה אז - - -

אני אעשה עוד מעט, אנחנו נסיים הקראה ולפי לוחות הזמנים נראה מה קורה. אני משאיר את זה כרגע.

אני רק אסכם, לפני קביעת החומרים, החומציות הנדיפה, עלה העניין של הדרישות הכלליות עם הריח האופייני, אז משרד הבריאות הציע להגיד דרישות כלליות לפי בדיקת אורגנולפטית כהגדרתה בתקנה 11. תקנה 11 אומרת שזה בדיקה של ריח, מראה ומרקם. זה דבר שכן בודקים? זו הבדיקה של הדרישות הכלליות?

הטענה הייתה שלא בודקים בפועל ריח ומרקם, זה לא ניתן לבדיקה. אתם מעמידים מכשול בפני עיוור, זאת אומרת אף אחת מהמעבדות לא עשתה ולא יכולה ואין לה את היכולת - - -

אבל כבר סיכמנו את זה שהמעבדה ביקשה להוריד את הטעם והורדנו, על היתר לא הייתה התנגדות.

טעם וריח.

לא, טעם וריח, טעם. זו הייתה השיחה שלנו עם המעבדה, אתה לא היית בשיחה.

יש פה מעבדה, איך את יכולה לבדוק ריח? אני מאוד אשמח לדעת.

זו הייתה השיחה עם המעבדה.

בתהליך שלנו מול משרד הבריאות אנחנו שאלנו את אותה שאלה, כיוון שזה לא בוצע עד היום, והייתה הבהרה שמדובר בטעם וריח מאוד מאוד כללי, דורית, תקני אותי כי אלה המילים שלך, האם זה מקולקל. ברמה כזאת.

אני אשמח לדעת איך יודעים. זו תהיה פעם ראשונה שמעבדה תדע בכלים טכניים איך - - -

אנחנו היינו במעבדות וחלק מהבדיקה שהם עושים, הם מסתכלים על הצבע, הם מסתכלים על האופן של המשקה.

אבל לא על הריח ולא על הטעם.

הטעם אנחנו הורדנו, דיברנו על ריח שהוא ריח בעייתי.

זה דבר שהוא לא קיים.

אבל זה גם לעניין כשזה נדרש.

אנחנו יוצאים להפסקה של עשר דקות, נחזור בשעה 10:50.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:40 ונתחדשה בשעה 10:50.)

אני מחדש את דיון הוועדה. משרד הבריאות, יש לנו חדש בנוגע לתוספת הרביעית. בבקשה, תציגו.

אנחנו שמענו ובדקנו גם מה נעשה בחו"ל וקיבלנו הערה של מעבדת בקטוכם שאמרה שיש להבחין בין בדיקת יצרן שאמור לעמוד בכל אנליזה של התקן לבין בדיקה שאתה עושה כרגולטור שעושה בכניסה למדינת ישראל ולכן קיבלנו את ההערה להוריד את החומצה הנדיפה וחומצה ציטרית מהתוספת הרביעית לגבי היין, אבל למען הסר ספק - - -

רק לגבי היין?

זה מופיע לדעתי רק לגבי היין. אבל למען הסר ספק אנחנו רוצים לחזור ברשותך לתקנה 34(ב), יבואן המייבא משקה משכר ביבוא ישיר יצרף לדגימות כאמור בתקנת משנה (א) מסמכי יצרן הכוללים את הפרטים שלהלן, בדיקת מעבדה שנערכה בידי היצרן של המשקה המשכר, על עמידת המשקה בחקיקת המזון. שיהיה ברור שהאנליזה של היצרן צריכה לכלול את כל הדרישות שמפורטות בתקן.

אנחנו מדברים על משקה שמיוצר בחוץ לארץ.

נכון, הוא צריך לבוא עם אנליזה. מה שמעבדת בקטוכם אמרה לנו, זה ההבדל בין יצוא ליבוא, למה ביצוא אנחנו כן בודקים? כי ביצוא המעבדה משמשת הבדיקה הראשונה או זו שנותנת למעבדה את האנליזה שאיתה היא הולכת לחו"ל. את הפרמטרים שאתם מבקשים פה, של חומציות נדיפה וחומצה ציטרית, אני מקבלת באנליזה מהיצרן, אז אני רוצה רק לוודא שהאנליזה שהיבואן מגיש שיצרן ערך על המשקה המשכר צריכה להכיל את כלל סעיפי התקן שרלוונטיים לאותו סוג משקה.

מדברים על מדינת המוצא? על היצרן?

בדיקת המעבדה שנערכה בידי היצרן של המשקה המשכר. האנליזה צריכה להכיל את כל הסעיפים הרלוונטיים לכל סוג של משקה בהתאם לתקן.

כי אם המעבדה מתייחסת לאנליזה כלרפרנס לעמידה בדרישות התקן, אז שיהיה ברור שצריך לעמוד בדרישות והתקן הוא תקן מחייב משפטית עדיין, אין מה לעשות. זה אני יכולה לקבל.

זה לקבלת הרישיון?

קבלת אישור מוקדם.

בסדר, אנחנו נתקן את זה ב-34(ב), אבל אני רוצה עוד פעם לשאול, פסקה (1) המפרט הוא מהיצרן, תיאור תהליך הייצור הוא על ידי היצרן. אמרנו בהתחלה מסמכי היצרן וגם התוויות המקוריות הן מהיצרן, אבל מסמך הקשר הוא גם מהיצרן או לא? הוא מסמך נפרד?

הוא מסמך נפרד. בדרך כלל אם יש לך קשר ישיר אתה לא צריך, את המסמך הזה מביאים כשיש לך ספק כשלספק יש קשר ישיר ליצרן והיבואן דרך ספק.

אז רק פסקה (5) היא לא מהיצרן, היא לא מתאימה לרישה שאומרת שזה מסמכים מהיצרן.

אבל עדיין זה קשור ליצרן כי ליצרן יש קשר עם הספק.

נזיז אותה למקום נפרד.

אין בעיה, מה שתחליטי.

נתקן את התיקון הזה בתוספת הרביעית, מורידים את החומציות הנדיפה, את החומציות הציטרית ואת המתכות הכבדות של הארסן והעופרת ובדרישות הכלליות אנחנו אומרים, דרישות כלכליות, בדיקה אורגנולפטית כהגדרתה בתקנה 11.

אנחנו חוזרים לתקנה 35, למעשה דרכה הגענו לתוספת הרביעית.




(3) ממצאי הבדיקות שערכה המעבדה, ובכלל זה בהתאם למפורט בתוספת הרביעית, לרבות פירוט סטייה מותרת לפי התקן החל על המשקה;



למעשה ירדו פה בדיקות של מועד תאריך התפוגה וגם לגבי בירה שהובאה בחבית הייתה התייחסות מיוחדת לתאריך התפוגה. למה זה מתייתר?

כי עשינו תיקון בסעיף 23 לחוק לגבי זה שחיי המדף של המזון נקבעים על ידי היצרן, רק למעט, יש מספר מזונות שמוחרגים וזה בטח לא ביין.

משהו נוסף שירד שביבוא שאינו יבוא ישיר צריך לציין את ממצאי ההשוואה בין המשקה המקורי לבין המשקה שיובא על ידי היבואן ביבוא לא ישיר, ואמרו שאין בידיהם את המשקה המקורי של היצרן.

אין בדיקה השוואתית. הם הסבירו לנו שהם רוצים להרחיב, הם עושים בדיקה של עמידה בתקן.

עכשיו נסביר מה יכלול אישור המשלוח, פסקה (2).



(2) לעניין אישור משלוח –



(1) הפרטים המצוינים בפסקה (1)(א) וכן פירוט הכמויות של המשקה המשכר שבמשלוח וציון פרטי המכס המתאימים לו;



(2) ממצאי הבדיקות שערכה המעבדה, ובכלל זה בהתאם למפורט בתוספת השנייה לרבות פירוט סטייה מותרת לפי התקן החל על המשקה;



(3) עמידת המשלוח בתנאים לפי תקנה 21.

הערות? אין.

עיכוב במתן עמידה בדרישות בשל הצורך לבצע בדיקה
22.
לא יינתן אישור עמידה בדרישות אם הורה מנהל שירות המזון על בדיקה לפי תקנות 11 או 20, ובדיקה כאמור טרם בוצעה; ואולם רשאי מנהל שירות המזון להורות על ביצוע הבדיקה לאחר מתן אישור עמידה בדרישות ובכפוף לתנאים שייקבעו באישור העמידה בדרישות, לרבות לעניין ביצוע הבדיקה.

מתי זה קורה?

כשהבדיקות היזומות יהיו אם יש תלונה מסוימת שאנחנו יודעים או איזה ריקול מאוד גדול בחו"ל שאנחנו נידרש לעשות ולהגיב עליו, אז יש הוראות מיוחדות, וגם מדי פעם יש הוראות מיוחדות כאלה או אחרות, מקרה חירום, זמני מלחמה. אתה יכול להגדיל את הבדיקות או להפחית את התדירות של הבדיקות.

אבל יש לכם מנדט להגיד קודם תשחרר ואחר כך תעשה את הבדיקות. גם את הבדיקות היזומות?

הבדיקות היזומות אני יכולה גם לעשות בדיעבד, אבל זה כבר סמכות אחרת, אני לא צריכה את הסמכות הזאת, אבל בעיקר אנחנו אמורים כחלק מהתפקיד שלנו והמגמה באופן כללי בכל השינויים ברפורמה הגדולה שעשינו, זה לעשות פחות בדיקות בנמל ויותר בדרכי השיווק, ובדרכי השיווק לראות את הבטיחות של מזון, אז אם זה סקרים בנושא שאריות חומרי הדברה, מתכות כבדות, כל המזהמים שרלוונטיים לבטיחות.

זה כן ייבדק, המתכות הכבדות.

לגמרי, מתכות כבדות, שאריות חומרי הדברה, אנחנו רואים שגם רגולציות שאימצנו, יש התייחסות מאוד גדולה גם לענבים וגם לבירה כי בסופו של דבר המוצרים האלה באים מהצמחים.

עיכוב במתן אישור עמידה בדרישות למזון האסור ליבוא מכוח דין אחר
23.
ראה מנהל שירות המזון כי הוגשה בקשה לקבלת אישור עמידה בדרישות לגבי מזון שהוא משקה משכר והתעורר לגביו חשד כי מדובר במזון שאסור לייבאו מכוח חיקוק שאינו לפי חקיקת המזון, יודיע על כך לגובה מכס כהגדרתו בפקודת המכס, מיד עם היוודע לו על כך, בלא דיחוי, ורשאי מנהל שירות המזון, במקרים חריגים, לעכב את הטיפול בבקשה עד לאישור גובה המכס כי האחראי על החיקוק הנוגע לעניין הסכים לכך.



יש פה התגברות, עוד נסיבה. אמרנו שאת האישור נותנים מיד ביום שלאחר אותו יום, אבל גם פה אנחנו רואים שיש עוד נסיבה שאפשר לדחות את השחרור בגלל סיבות שאינן קשורות, בהתאמה להוראה שקיימת בחוק.

מתן אישור עמידה בדרישות בתנאי שיושלמו דרישות טרם הוצאת מזון שהוא מש כה משכר מהמחסן
24.
(1) יבואן רשאי להשלים את דרישות הוראות התאמת הסימון למזון שהוא משקה משכר, בהתאם לסעיף 15 לחוק, טרם הוצאתו מהמחסן הרשום בתעודת היבואן הרשום שלו, אלא אם כן נקבע אחרת באישור המוקדם ליבוא או באישור העמידה בדרישות.



(2) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מחובתו של היבואן לעמוד בדרישות סימון שאינן לפי חקיקת המזון.



זה גם בהתאמה להוראות שקיימות בחוק. מה נועד להשלים הנושא של התאמת הסימון? אני מזכירה שהתאמות סימון זה גם אחד מהדברים שנבדקו בתוספת הרביעית בשלב הבדיקה.

לא, סימון נבדק בתוספת הרביעית באישור המוקדם, אבל עדיין הוא אומר איזה תווית תדביק כשהמוצר יגיע לכאן, אבל הרבה פעמים המוצרים מגיעים ללא תווית בעברית ואז היבואן, זאת הקלה נוספת שהכנסנו, זה קורה לרוב ביבוא מקביל, היום היבואנים נדרשו לסמן או במכס, במחסני הבונדד שזה היה עולה להם כסף, או שהם היו מפקידים ערבות ומישהו ממשרד הכלכלה היה צריך לבדוק את זה. אצלנו אנחנו נאפשר ליבואנים לשחרר בערבות ישירות למחסן והתנאים כמובן יהיו שהמחסן יאושר מראש כולל אזור מסוים להתוויית תוויות ואז הם יוכלו לחסוך את התוויית התווית במחסני הבונדד, לעשות את זה במחסנים שלהם.

מדברים על ערבות, זו ערבות שנתית?

כן.

זאת אומרת פעם אחת מביאים ערבות וזה תופס לכל השנה?

אלא אם כן חלטנו לך את הערבות אז צריך להפקיד, אבל הערבות היא פעם אחת.

פעם אחת, לא כל משלוח ומשלוח שזה מעכב.

לא, ערבות יבואן כמו היום.

הסעיף הזה בא להקל.

זה מקל, כל הכבוד להם.

היום באישור של מזון רגיש באישור יבואן יש התניה שהוא ראשי להדביק במחסן היבואן ואחרי שהוא הפקיד ערבות, כאן הוא יצטרך שתי ערבויות, גם ערבות לאלכוהול, מי שרוצה, וגם ערבות למזון רגיש, מזון רגיל? השאלה אם אפשר על אותה ערבות.

אנחנו נצטרך לסדר את זה מחשובית, אבל הרעיון כאן הוא, גם היום כשאתה מייבא, ברגע שאתה רשום אצלנו כיבואן ומפקיד ערבות, אנחנו לא דורשים להפקיד ערבות מחדש על כל משלוח ואתה יכול להמשיך לנהל, כמובן אלא אם כן חלטנו לך את הערבות. ההיגיון שאנחנו נפקיד ערבות אחת, אנחנו נצטרך לסדר את זה.

אז זה עניין מחשובי שצריך לסדר?

לא לחברה, זה יהיה לתעודת רישום יבואן אחת. יש הרבה חברות שיש להם מספר יבואנים, לכל יבואן תהיה ערבות אחת. יכול להיות שזה ייקח זמן, אנחנו צריכים להתארגן לזה מחשובית.

אבל ברמה העקרונית מסכימים על זה.

אנחנו מגיעים ל-1.1 ויש לי סחורה בלי סימון, השאלה אם עד ה-1.1 יהיה ניתן להפקיד את הערבות אצלכם.

אתה תפקיד את הערבות אצלנו אחרי ה-1.1. היום אנחנו משכנו את האישורים אצלך, אנחנו נצטרך לראות מה הקצב של הוועדה כאן, אבל התוכנית שלנו היא שב-29 בדצמבר מערכת משרד הכלכלה נסגרת וכל האישורים עד אז, אי אפשר להגיש בשלושה ימים האלה בקשות לאישורים חדשים או לשחרר משלוחים, נעדכן אתכם.

שחרורים כן.

סליחה, את האישורים המוקדמים, הכול יהיה אצלנו. אנחנו נוציא הוראות מסודרות, אבל זה הכול תלוי בקצב של הוועדה.

לדוגמה יש משלוח שמגיע ב-5.1 ועדיין יש לי את האישורים של מכון התקנים ושל משרד הכלכלה שאמרתם שתכבדו.

אנחנו נגיע לזה.

עוד לא דיברנו על הוראות מעבר.

סמכויות מנהל שירות המזון למתן אישור עמידה בדרישות למזון שהוא משקה משכר שאינו עומד בדרישות מסוימות
25.
(1) על אף האמור בתקנה 16, מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור עמידה בדרישות למשלוח מזון שהוא משקה משכר, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון או אריזה, אם ההפרות הן טעויות כתיב או טעויות דפוס או בגדר זוטי דברים, אינן נוגעות לתכונות מהותיות של המזון, לזיהויו או לזיהוי יצרן המזון, ואין בהן כדי לסכן את בריאות הציבור או ליצור חשש להטעיה משמעותית של הצרכן, ותיקון ההפרה יטיל על היבואן נטל משמעותי, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור כאמור.



(2) על אף האמור בתקנה 16, מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור עמידה בדרישות למשלוח מזון שהוא משקה משכר, אף שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון לעניין סימון ובלבד שיקבע תנאים באישור העמידה בדרישות להבטחת קיום הדרישות האמורות בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן שצוין בתעודת היבואן הרשום.



זה שוב לעניין סימון עם אפשרות לתת - - -

לא הבנתי את סעיף קטן (ב).

סעיף 25, יש טעויות של סימון שהן זוטי זוטות.

זה ב-(א), מה (ב) אומר?

ב-(ב) נאמר שיהיו חריגות אבל שהן ניתנות לתיקון. אנחנו לקחנו את הסמכויות שקיימות במזון והפעלנו את הדוגמאות האלה, שיהיה לנו את היכולת לקבל החלטות כי בסופו של דבר על כל אי התאמה קטנה, לא מתאפשר לנו שיקול דעת לקבל החלטות כשיש החלטות שהן מינוריות, הן עדיין לא עמידה מלאה בתקן, ולכן שמרנו לעצמנו את הזכות לסמכויות שקיימות לנו לגבי כלל המזון.

זה הוראות שמקבילות לסעיף 91 לחוק. ההוראה השלישית שמקבילה לפי סעיף 91 זה (ג).



(3) מנהל שירות המזון רשאי לתת אישור עמידה בדרישות למשלוח מזון שהוא משקה משכר שיוצא והוחזר שלא מטעמים של בריאות הציבור, כאמור בסעיף 57(4) לחוק, ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור העמידה בדרישות.



סמכויות מנהל שירות המזון בנוגע למזון שנמצא בו פגם
26.
לא ניתן אישור עמידה בדרישות למזון שהוא משקה משכר מחמת אי עמידה בדרישות חקיקת המזון כאמור בתקנה 16, יחולו הוראות אלה:



(1) מצא מנהל שירות המזון שהפגם במשקה המשכר לא מהותי וניתן לתיקון באופן שאינו מסכן את בריאות הציבור או את בטיחות המשקה המשכר, רשאי הוא לתת אישור עמידה בדרישות המותנה בקיומם של תנאים שייכתבו באישור המבטיחים את תיקון הפגם באופן כאמור, לרבות דרישה להעמדת המשקה המשכר לבדיקה לאחר התיקון, בטרם הוצאת המשלוח מהמחסן.



פה זה לא רק בעיה של סימון אלא ממש בעיה מהותית.

יש דבר כזה? מה, אתה פתאום מוסיף טיפה של חומר ומסדר את המשקה?

במשקאות משכרים אין לנו ניסיון, אני אומרת שוב שאין לנו ניסיון, שמרנו לעצמנו את הסמכויות שקיימות במזון, אבל יש לנו דוגמאות שאני יכולה להגיד, ישנם מקרים ש - - -

זה נשמע לי תיאורטי.

לא, ישנם דברים במגוון של המזון. יש פגם של משהו של הרכב, משהו שחסר בו משהו ואתה יכול עדיין לתקן אותו, זה בעיקר מדובר על חומרי גלם, זה פחות מדובר על - - -

אבל פה אתה מביא מוצר שלם, מוכן.

גם חומר גלם זה מוצר, זה חל גם על חומרי גלם.

הבאת וודקה ואמור להיות לפי האישורים המוקדמים 40% אלכוהול, טעה מי שהכין את התווית והדביק 36, זו דוגמה - - -

לא, זה לא הסימון.

הם מדברים על הרכב, זה משהו אחר. אני חושב שזה תיאורטי, אבל - - -

זה סמכות שאמורה להקל ולאפשר.

אוקיי.

(2) מצא מנהל שירות המזון כי הפגם במשקה המשכר מהותי, או שאינו ניתן לתיקון, רשאי הוא להתיר להחזיר את המשלוח לנמל המוצא או לשולחו ליעד אחר מחוץ לישראל, לפי בחירת היבואן, בהתאם לתנאים שיורה עליהם; אין באמור כדי לגרוע מסמכויות להורות על השמדת המשקה המשכר בהתאם לחוק.



זאת אומרת יש פגם, לא מתאים לישראל, אבל הוא רוצה לשלוח למקום שזה מותר.

זה למנוע הפסד כספי.

לא רק הפסד כספי, אדוני, כי בסוף צריך להפעיל שיקול דעת וניהול סיכונים. מעטים המקרים שיש לך 100% התאמה. לדוגמה, השתמשנו בחומצה ציטרית, החומצה ציטרית תצא לא בהתאם לתקן, אז אתה מפעיל מנגנון, זה משהו מהותי, מסוכן לציבור או לא מסוכן, זו פגיעה איכותית, אתה מפעיל כאן שיקול דעת.

טוב.

ערובה לקיום תנאים או דרישות
27.
התנאים להבטחת השלמת הדרישות כאמור בתקנה 22, 24(א), 25, והתנאים להבטחת תיקון הפגם כאמור בתקנה 26(1), יכול שיכללו, בין השאר, דרישה למתן ערבות כאמור בסעיף 93 לחוק לקיום הדרישות שנקבעו ולעמידה בתנאים.



והיו פה כבר שאלות ותשובות לעניין הערובה.

רישום יבואנים
החלה בשינויים של סימן ז' לפרק ד' לחוק
28.
סימן ז' לפרק ד' לחוק יחול על מזון שהוא משכה משכר בשינויים שלהלן:



(1) הרישום בסעיף 102 לחוק, לגבי יבואני משקאות משכרים, יהיה במדור נפרד;



זאת אומרת בתוך המרשם יהיה מדור נפרד לגבי יבואני משקאות משכרים.



(2) בקשה לרישום יבואן רשום במדור יבואני משקאות משכרים תכלול, נוסף על האמור בסעיף 103(ב) לחוק, פירוט לגבי מעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר שעמה התקשר היבואן, הכולל את שם המעבדה וכתובתה.



זאת אומרת מראש היבואן כשהוא נרשם צריך להודיע עם איזה מעבדה הוא מתקשר מבין המעבדות המוכרות.

מה קורה במידה שהוא רוצה לשנות את המעבדה?

אז הוא פונה ומגיש בקשה על שינוי, כמו כל שינוי, פרט מפרטי תעודת רישום יבואן, הוא מגיש.

פרק ד': החלה בשינויים של הוראות פרק ז' לחוק לעניין יצרן, יבואן
ומשווק של מזון שהוא משקה משכר

אנחנו מגיעים לפרק ז' לגבי קבלת המזון הזה, זה הוראות כלליות.

מניעת סכנה לבריאות הציבור ממזון

החלה בשינויים של סימן ג' לפרק ז' לחוק
29.
הוראות סימן ג' לפרק ז' לחוק יחולו לעניין מזון שהוא משקה משכר בשינוי זה: הוראות סעיף 167(ה) לחוק יחולו גם כאשר המזון שנדרש לתת לגביו הוראות השמדה הוא משקה משכר.



אנחנו מדברים פה על הסמכויות שניתנות לגבי המזון.

לעניין זה המשקאות המשכרים יהיו מזון רגיש.

כמו מזון רגיש, לעניין הפסילה של המזון והשמדתו.

אוקיי.

סימן ב': הוראות שונות לעניין יצרן, יבואן ומשווק

החלה בשינויים של סימן ד' לפרק ז' לחוק
30.
הוראות סימן ד' לפרק ז' לחוק יחולו, לעניין יצרן, יבואן ומשווק של מזון שהוא משקה משכר, בשינויים ובתנאים הקבועים בסימן זה ובשינוי זה: בכל מקום שבו מדובר במעבדה מוכרת ייקרא כאילו מדובר במעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר בלבד.



זאת אומרת לעניין משקה משכר, כל אותו מסלול של הבדיקות באותו סימן, כולל הפרסום של הרשימה, אני מבינה שאתם תפרסמו את המעבדות המוכרות האלה ברשימה נפרדת, אותו סימן עוסק באיך מכירים במעבדה וכן הלאה, אז הכול יתנהל בנפרד לגבי מעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר.

אי תחולת סעיף 170(א) לחוק
31.
סעיף 170(א) לחוק לא יחול לעניין מזון שהוא משקה משכר, ובמקומו תחול תקנה 32.



תקנה 32, הכרה במעבדה כמעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר.

הכרה במעבדה כמעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר
32.
מנהל שירות המזון רשאי להכיר במעבדה מאושרת כמשמעותה בסעיף 12(א)(1) לחוק התקנים, התשי"ג-1953 כמעבדה מוסמכת לבדיקת משקה משכר ועמידתו בחקיקת המזון, וייתן לה תעודת הכרה בנוסח שבתוספת השלישית ורשאי הוא לקבוע בתעודת ההכרה תנאים לפעולתה.



אנחנו מפנים לסעיף 12(א)(1) לפי הערה של משרד הכלכלה ונתקן את זה גם במקום אחר שהפנינו לסעיף הזה.

התוספת השלישית אומרת מהי תעודת הכרה: בתוקף סמכותי אני מכיר במעבדה.

כמעבדה מאושרת, התיקון מ'מוכרת' אמור להיות ל'מאושרת'. בסעיף 12(א)(1) לחוק התקנים, כמעבדה מאושרת לבדיקת משקה משכר. למה מוסמכת?

הוא אומר ככה, המעבדה היא מעבדה מאושרת לפי סעיף 12(א)(1), שם היא מעבדה מאושרת וכאן היא תהיה מעבדה מוסמכת לבדיקת מזון משכר ועמידתו בחקיקת המזון.

בתוספת השלישית יש את ההכרה, שמה של המעבדה ומענה, תוקף ההכרה עד איזה יום הוא, ותנאי ההכרה, כמובן אם המעבדה מאושרת, שהיא תפעל בהתאם להוראות התקנות, אם יש תנאים מיוחדים לפעולת המעבדה אז זה מופיע פה בסעיף קטן (ג). יש פה הערות שהיא לא ניתנת להעברה והיא תקפה לגבי המעבדה במען המפורט לעיל בלבד.

אוקיי.

סיימנו את תקנה 32. תקנה 33.

דרכי פעולת המעבדה המוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר וחובותיה
33.
(1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 171 ו-172 לחוק, המעבדה המוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר תפעל לפי הוראות תקנות אלה ובהתאם לתנאים שנקבעו בתעודת ההכרה ובכפוף להם תנפיק את התעודה או האישור האלה לגבי המשקה המשכר:



(1) תעודת בדיקה לשם קבלת אישור מוקדם ליבוא מזון שהוא משקה משכר;



לכך קראנו את התנאים הנדרשים בתוספת הרביעית.



(2) אישור משלוח לשם קבלת אישור עמידה בדרישות.



(2) המעבדה המוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר לא תפעיל סמכות הכרוכה בהפעלת שיקול דעת שניתן למנהל שירות המזון לפי דין.



איזה סמכויות בהפעלת שיקול חששתם שהם עלולים להפעיל, מרינה?

זאת הערת הבהרה שמבהירה את מקומו של הרגולטור ואת הסמכויות של מעבדה. הסמכויות של מעבדה, אנחנו כמובן נשענות עליהן, הן עוזרות לנו, אבל בכל מה שקשור להחלטות רגולטוריות זה נשאר בידי שירות המזון.

היה פה תנאי שמעבדה שנתנה את תעודת הבדיקה היא גם זו שצריכה לתת את אישור משלוח, אבל זה תנאי שהוסר. גם לגבי דיווח שנתי, גם התנאי הזה הוסר.

הסרנו את זה פרקטית, אבל זה קיים אצלנו במערכת. הפחד היה שאחד ייתן ליבואן אישור ואחד לא, הוא ירוץ בין השניים, מאחר שכל המנגנון וכל התפעול נעשה במערכות של שירות המזון אז אנחנו רואים הכול ולא ניתן יהיה לעבור בלי שאנחנו יודעים שמישהו דחה אותו ואז הוא עובר לקבל אישור ממעבדה נוספת. הדיווח, הכול כבר נמצא אצלנו.

אנחנו סיימנו את 33, את 34 ו-35 קראנו כבר, אז נשאר לנו מתקנה 36 ואילך.

אנחנו נתכנס פה ביום שני הבא. למעשה אין לנו תיקונים לנוסח, כי סיימנו גם את התוספת הרביעית והכול. אני מקווה מאוד שאנחנו נספיק, אני לא יודע אם יש לנו נושאים מהותיים.

אני מזכירה שאת התוספות קראנו למעשה, נשאר לנו רק הסעיפים מ-36 ואילך עם הוראות המעבר.

יש אפשרות השבוע? אנחנו רוצים להוציא את ההודעה, להיערך, אם יש אנשים שרוצים להירשם לפני, להפקיד ערבות.

אני צריך לבדוק משהו, יכול להיות ברביעי בבוקר.

תודה רבה לכולם, עד כאן להיום, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:21.