פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



42
ועדת החינוך, התרבות והספורט
26/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 311
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, כ"ה בחשון התשפ"ה (26 בנובמבר 2024), שעה 12:33

קידום פתרונות למשבר כוח האדם בהוראת האנגלית במערכת החינוך - דיון לפי סעיף 111ה לתקנון הכנסת

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
משה טור פז
יסמין פרידמן

ד"ר איריס ביטון - סמנכ"לית ומנהלת, מנהל עובדי הוראה, משרד החינוך

ד"ר ציונה לוי - מנהלת אגף שפות א', המזכירות הפדגוגית, מפמ"ר אנגלית לשעבר, משרד החינוך

בתיה הקלמן - ממונה בכירה, המועצה להשכלה גבוהה

לירן גורדון - ממונה מחקר, המועצה להשכלה גבוהה

ד"ר ניצן פייביש - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מיכל מנקס - סמנכ"לית חינוך, רווחה וחברה, מרכז השלטון המקומי

עמוס תמם - יועץ בתחום החינוך המיוחד, מרכז השלטון המקומי

עידו מהצרי - מנכ"ל, תלמ"א - תוכנית לאומית למצוינות באנגלית

חנה סדובניק - מורה, תלמ"א - תוכנית לאומית למצוינות באנגלית

רווית אקשטין - מובילת חזית החינוך, אימהות בחזית

מיכל אופיר - מנכ"לית, הילמ"ה - הייטק למען החברה

ליזי דלריצ'ה - ראשת עיריית גני תקווה, יו"ר ועדת חינוך, מרכז השלטון המקומי

חנה שפיגל - תוכנית Step Up, עמותת שלבים

נטלי אור חן - סגנית ראש מנהל האוכלוסין, רשות האוכלוסין וההגירה

אתי דנן
ענת רגב – רכזת תחום פרלמנטרי

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


קידום פתרונות למשבר כוח האדם בהוראת האנגלית במערכת החינוך

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, כ"ה בחשוון התשפ"ה, 26 בנובמבר 2024, בנושא קידום פתרונות למשבר כוח האדם והוראת האנגלית במערכת החינוך – דיון לפי סעיף 111 לתקנון הכנסת, דיון שהתבקש על ידי חברת הכנסת יסמין פרידמן ושליש מחברי הוועדה, ביניהם חבר הכנסת טור פז שנמצא איתנו. יסמין, בבקשה.

ראשית, תודה רבה על קיום הדיון הזה שהוא לפחות בעיניי באמת באמת חשוב. אני כל הזמן אומרת מהניסיון שלי, יש לי ילד אחד, לא כזה אוהב ללמוד, לצערי, לא אהב, הוא כבר לא תלמיד. ואת יודעת, צריך לבחור כל הזמן את המאבקים ואת המלחמות עם הילדים, אבל על אנגלית מעולם לא ויתרתי מהרבה הרבה סיבות. גם כי אני מבינה בחשיבות העניין של אנגלית כדי להיות גדולים ולהצליח בעולם, וגם כי כשאני למדתי לתואר הראשון, זה היה יחסית בגיל מבוגר, והיו סביבי המון המון אנשים שלמדו איתי, שמי שלא היה להם את הבסיס של האנגלית התקשו מאוד לקבל את התואר רק כי הם כל הזמן לא הצליחו לעבור את האנגלית. זאת אומרת שהבסיס של האנגלית בגיל צעיר, הוא סופר חשוב ועקרוני.

עכשיו, באמת בכמה פגישות קצרות למדתי שיש מחסור מאוד מאוד חמור במורים לאנגלית בארץ, בטח ובטח בפריפריות. ולא רק שיש מחסור, גם המורים לאנגלית שכבר ישנם, חלקם הגדול בכלל לא מגיע מהרקע של ללמד אנגלית או להכשיר ללימודי האנגלית. והדיון הזה, אני ממש אעשה קצר, יש רצון, אחת, לקבל איזושהי סקירה איפה אנחנו עומדים, מה משרד החינוך עושה כדי להקטין את הפער במחסור הזה במורי האנגלית. וגם להבין, כי כן נפגשתי עם כל מיני חברות שיש להן פתרונות, ומשום מה לא מצליחים לקדם אותם. באמת לעשות איזשהו סיעור מוחות ולראות איך אפשר כן לקדם פתרונות בשטח. תודה.

תודה. קינלי, בבקשה.

כן, אדוני, קודם כול, אני חושב שהנושא הזה הוא נושא סופר חשוב. אתה יודע, אנחנו דנים פה על הרבה דברים בוועדת חינוך, אבל זה ממש השפיר והשליה של חינוך. וכמו שאמרה חברתי יסמין, לימודי אנגלית הם מהלימודים החשובים ביותר, היסודיים ביותר והקשים ביותר להשלמה.

לא פעם ולא פעמיים פגשתי צעירים, בדרך כלל אלה חרדים, אבל לפעמים זה גם ממגזרים אחרים, שאומרים לי בתלונה, אני מצליח הכול, אנגלית להשלים בגיל 20 אני לא מצליח, לא מצליח, לא קיבלתי את היסודות. ולפני עשר שנים, בהיותי מנהל מנח"י, הגיעה אליי קבוצה צעירה ושאפתנית של אנשים שאמרו, יש לנו רעיון איך לעשות את זה אחרת. והם באו עם אחד הכיוונים שבאמת פועלים היום יפה במערכת החינוך, תוכנית תלמ"א, אני מבין שנשמע אותם עוד מעט, והציעו.

צריך לומר, משבר כוח האדם במערכת החינוך הוא גדול כשלעצמו, לא צריך להרחיב עליו במילים. אבל אני יודע, כשאני הייתי מנהל בית ספר וכבר עברו כמה שנים מאז, כמה היה לי קשה להשיג מורים איכותיים בכל מיני תחומים. ואז עוד ניהלתי בפריפריה וזה היה עוד יותר מורכב.

בתחום האנגלית ישנו מספר מצומצם של פרויקטים במערכת החינוך שהצליחו להתמודד עם הקושי ולהרים את רמת האנגלית ותלמ"א הוא אחד מהם. דרך אגב, אחד נוסף, אתה בטח מכיר, זה ברשת שובו שיש לה תוכנית מצוינת ללימודי אנגלית. ואני חושב שראוי שמשרד החינוך וכל הגורמים שעסוקים בשיפור מערכת החינוך בכלל, פדגוגיה בפרט ולימודי אנגלית בפרט של הפרט, יקחו את הנושא הזה, יקחו את תלמ"א כתוכנית לאומית, יכניסו, נשלים את בעיות התקציב או את אתגרי התקציב ודרך זה נרים את לימודי האנגלית בישראל, כי כמו שאמרה יסמין, הם קריטיים לכל הצלחה של תלמיד. תודה.

תודה רבה. יש לנו סקירה ממרכז המחקר והמידע ואחרי זה כמובן סקירת משרד החינוך ונעשה סבב שולחן, אני רואה שהשלטון המקומי גם פה. עמוס, ברוך הבא. מיכל ודאי, אבל עמוס, אני חייב לו התנצלות קצת על הדיון הקודם שהייתי קצת תקיף.

בבקשה, מרכז המחקר והמידע.

(הצגת מצגת)

תודה אדוני היושב ראש. צוהריים טובים לכולם. שמי ניצן פייביש, חוקר בצוות חינוך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אני אפתח ואומר שכתבנו מסמך בנושא הדיון היום לבקשת חברת הכנסת נעמה לזימי אשר מתמקד בהעסקת מורים זרים כשיטת תגבור להוראת האנגלית. המסמך מופיע באתר מרכז המחקר והמידע ובאתר הוועדה, אני מזמין אתכם לעיין בו.

אני רוצה לדבר על שלושה דברים. הראשון הוא ממש רקע קצר אודות לימודי האנגלית במערכת החינוך היום בישראל. במסגרת זאת אני אגיד גם כמה מילים על התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, לאחר מכן נציג שני מודלים של העסקת מורים זרים לאנגלית שמצאנו שקיימים בעולם, ובשקף האחרון אני ארצה להביא כמה היבטים עיקריים לנושא שעלו מהמסמך שלנו ונראה לי שהם חשובים לדיון.

כמה מילים ביחס לתמונת המצב של לימודי האנגלית במערכת החינוך בישראל. מבקר המדינה נדרש לנושא ממש לאחרונה ופרסם דו"ח מקיף ביולי האחרון שעליו מתבסס השקף הזה. ראשית, מבחינת ההישגים, מבחינת השליטה בשפה של התלמידים, הדו"ח מלמד כי רמת השליטה בשפה האנגלית של התלמידים במערכת החינוך בכל השלבים אינה גבוהה ובוודאי אינה מתאימה לצרכים של המאה ה-21.

דבר נוסף שהדו"ח מעלה ביחס להישגי התלמידים הוא שישנם פערים, חלקם אפילו פערים משמעותיים מאוד בין תלמידים מקבוצות אוכלוסייה שונות. יש פערים בין תלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה לעומת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, יש פערים בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים, ויש פערים גם כן גדולים בין תלמידים בחינוך העברי לבין תלמידים בחינוך החרדי.

סוגיה שנייה שרלוונטית כאן נוגעת למחסור, הן המחסור הכמותי והן המחסור האיכותי במורים באנגלית, נתחיל מהמחסור האיכותי. לפי דו"ח המבקר שהזכרתי קודם, כרבע מהמורים לאנגלית במערכת החינוך כיום אינם מחזיקים בהכשרה הדרושה להוראת המקצוע. אנחנו בדקנו את זה ואנחנו מכירים תמונה דומה גם מנתוני הלמ"ס ביחס להתאמה למקצוע של עובדי ההוראה במערכת החינוך. שם מדברים על כמעט שליש.

לגבי המחסור הכמותי, במיפוי שערך משרד החינוך במאי 2022 נמצא שחסרים כ-700 מורים לאנגלית בשנת תשפ"ג. חשוב לציין כאן שאנחנו ערים לזה שלפי הלמ"ס המספרים הם קצת אחרים ביחס למספר המורים שחסרים לאנגלית, אם הם ירצו, הם יתייחסו לזה בהמשך.

על כל פנים, מה שחשוב להבין זה שכל הסיטואציה הזאת, כל המצב הזה הוא לא מצב חדש ומערכת החינוך מתמודדת כבר המון שנים הן עם רמה לא גבוהה של אנגלית והן עם מחסור כמותי ואיכותי במורים, מה שמביא אותנו לניסיון שנעשה בשנת 2017 של המשרד, השיקו את התוכנית הלאומית לקידום הוראת האנגלית שהיו לה שלושה יעדים עיקריים.

היעד הראשון היה הגדלת מספר התלמידים הלומדים במסלול לבגרות, יותר תלמידים שיגשו לבחינות בגרות, לשפר את הרמה באופן כללי. היעד השני היה לנסות להתאים את זה למאה ה-21 ולשפר מאוד את מה שנקרא השפה שבעל פה. היעד השלישי והאחרון היה חיזוק איכות ההוראה של המורים. המורים ילמדו בצורה יותר טובה וכתוצאה מכך יהיו מורים טובים יותר.

מאחר והזמן קצר, אני לא ארחיב יותר מדי על התוכנית. מה שכן חשוב להבין, שהמבקר מעיר על זה שהתוכנית צומצמה מאוד בשנת 2020 למרות שהיא זכתה להישגים, גם אם ההישגים האלה היו חלקיים.

צומצמה כלכלית בעיקר?

התוכנית כולה צומצמה, המשאבים אליה.

מאיזו סיבה?

כלכלית.

אני מציע שלא נקבע מסמרות. נשמע את משרד החינוך ונשמע אם הסיבה כלכלית או משהו אחר.

מה שחשוב זה שהמבקר מעיר שזה קרה בלא שהתקבלה החלטה רשמית בנוגע לכך ומבלי שמשרד החינוך הפיק לקחים מהתוכנית והעריך את השפעת מכלול הפעולות שבה על השגת יעדיה. זה מביא אותי לדבר הבא.

אחת הדרכים להתמודד עם הקשיים שבהוראת שפה זרה, כמו שאתם מבינים, לא רק אנחנו מתמודדים עם הקושי הזה, היא העסקה של מורים זרים במדינות דוברות אנגלית. בחלק מהמקרים זה נקרא תומכי הוראה, בחלק מהמקרים זה נקרא עוזרי הוראה, כל מקום מגדיר את זה קצת אחרת. ומצאנו שהפרקטיקה הזו מוכרת במדינות אסייתיות ובמדינות אירופאיות מערביות, ואני ארחיב על זה בשקף הבא.

מה שיש לנו בישראל, והזכרתם את זה קודם, זו תוכנית תלמ"א שפועלת משנת 2014, זו חברה לתועלת הציבור. במסגרת התוכנית מגיעים לישראל מורים ממדינות מערביות דוברות אנגלית, בעיקר מארצות הברית, אני מניח שהנציגים שיושבים כאן ירחיבו על זה יותר.

לענייננו, לעניין המורים, מה שחשוב כאן לציין, שהעסקת מורים תושבי חוץ היא אפשרית רק בכפוף לאישורי עבודה מהגורמים המוסמכים ורק בחינוך המוכר שאינו רשמי. מה שמביא לכך שמרביתם המוחלט של המשתתפים בתוכנית הם זכאי חוק השבות. שזה מביא אותנו לשקף הבא, איזשהו מבט משווה קצר על הסוגיה מהעולם.

יש, ממה שאנחנו מצאנו, שני מודלים עיקריים להעסקת מורים זרים. המודל הראשון, מודל שהוא קיים, מצאנו אותו בדרום קוריאה, המורים שם משתמשים כמורים מובילים. המשתתפים בתוכנית נכנסים לכיתה והם מובילים כיתה כמו כל מורה מקצועי אחר, מה שאנחנו מכירים כאן.

המודל השני, שמצאנו אותו גם כן ביפן, באוסטריה, בספרד ובצרפת הוא מודל של עוזרי או תומכי הוראה, כשבמודל הזה המורים נכנסים לכיתה והם מלמדים לצד מורה מקומי שהוא דובר את השפה המקומית. בדרך כלל גם הוא כמובן מורה לאנגלית והם מחזקים אותו באופן הזה.

על כל פנים, בשני המקרים, בשני המודלים המשתתפים הם דוברי אנגלית שהם דוברי שפת אם, הם מגיעים ממדינות מערביות בדרך כלל שהן דוברות גם כאן שפת אם, הכשרה הנדרשת שם היא דומה, זה תואר ראשון. צריך להגיד שאפילו זה תואר ראשון שהוא לא חייב להיות בהוראת האנגלית, מספיק שזה יהיה תואר ראשון כללי. כמובן שבשני המקרים מסגרת ההעסקה היא זמנית, חוזים נמשכים בין שנה לחמש שנים, זה לא משהו שהוא קבוע, המשתתפים בתוכנית מתחלפים.

והמשתתפים בתוכנית זוכים להטבות משתנות ממדינה למדינה. בחלק מהמדינות זה יהיה החזרי טיסות, בחלק מהמדינות זה יהיה ביטוח רפואי, חלק מהמדינות, למשל בצרפת הם מקבלים איזושהי מלגה חודשית והם מגיעים למשך שני סמסטרים ומלמדים בבתי ספר בצרפת.

לפני סיום אני רוצה לציין כמה היבטים מרכזיים לסוגיה הזו שעלו מכתיבת המסמך ומוצגים כאן בשקף, היבטים של כוח אדם ורגולציה, ולא פחות חשוב מכך, גם התאמה של סטנדרטים מקצועיים והתאמה תרבותית ושל המודל המתאים.

לסיום, חשוב לציין ששלחנו בקשת מידע למשרד החינוך בסוף יולי, אבל לא קיבלנו תשובה טרם סגירת המסמך, אלא רק אתמול בלילה. אני כן יכול להגיד שבתשובה שקיבלנו אתמול מצוין שהאפשרות של העסקת מורים זרים לא נבחנה על ידי המשרד אלא במקרים פרטניים.

עצוב מאוד.

בכפוף, כאמור, לאשרות עבודה רלוונטיות. עוד נכתב שלתפיסת משרד החינוך, זה מתקשר לכל העניין של ההתאמה התרבותית שהזכרתי כאן, שלתפיסת משרד החינוך עובדי הוראה הם לא רק מורים את המקצוע מה שנקרא, אלא אנשי חינוך הנדרשים להכיר את הערכים הלאומיים והזהותיים של מדינת ישראל.

ללימודי אנגלית? לא, אני באמת לא מבינה את התשובה הזאת. בשביל ללמוד אנגלית דרושים ערכים יהודים זהותיים? כדי ללמוד אנגלית?

חברת הכנסת, אני בטוח שמשרד החינוך תכף יוכלו להרחיב, אני רק אגיד כאן שתשובת משרד החינוך מעלה לדיון את התשובה של המודל הנכון כאן בישראל אם בסופו של דבר. תודה רבה שוב, תודה על ההקשבה. המסמך שכתבנו נמצא באתר הוועדה ונמצא באתר מרכז המחקר והמידע. תודה, אדוני היושב ראש.

תודה.

אני אשמח להעתק.

לא, חברים, אתם יודעים שזה בלי התפרצויות.

הוא רק אמר משהו על המוכר שאינו רשמי, אני רק רוצה להבין.

הוא אמר שהם יכולים לבוא וללמד רק במוכר שאינו רשמי.

זאת אומרת שאין להם אפשרות בכלל בחינוך הממלכתי.

כך נאמר, על ידי מרכז המחקר והמידע, אנחנו תכף נבדוק את הסוגיה. ניצן, תודה רבה. משרד החינוך, ד"ר איריס ביטון, קודם כול, ברוכה הבאה, היית פעם אחת אצלנו.

בפתיחתה של השנה, אבל בדיון כזה חשוב עדיין לא. קודם כול, תודה רבה, כן, אכן זה דיון ראשון שלי, ואני רוצה להתייחס קודם כול לסיפור של תלמ"א.

מה התפקיד שלך רק? לא שמעתי.

ד"ר ביטון איריס, אני סמנכ"לית ומנהלת מנהל עובדי הוראה במשרד החינוך. לפנייה של העסקת עובדים מחו"ל בחלק הזה, התשובה שלנו מתחלקת לשניים, אחת משפטית ואחת מהותית לגבי עניינו של החינוך ואיך אנחנו תופסים את החינוך או איך אנחנו חושבים שצריך לתפוס את החינוך מבחינת תפיסת החינוך במדינת ישראל, וזה היה הסיפא של הדברים שנאמרו כאן כרגע.

קודם כול, לגבי עמדת משרד החינוך ביחס להעסקת מורים זרים ככלי לתגבור הוראת השפה האנגלית, הן ממדינות דוברות אנגלית כשפה ראשונה והן לא, במערכת החינוך בישראל. העסקת עובדי הוראה במדינת ישראל, מי שאינם אזרחי מדינת ישראל, זה על פי חוק, אנחנו מדברים על שתי אוכלוסיות כפי שנאמר, עובדים בחינוך הרשמי ועל פי חוק שירות המדינה – 1959, לא ניתן להעסיק מי שאינו אזרח מדינת ישראל או תושב קבע. "לא יתמנה אדם עובד מדינה אם איננו אזרח ישראל או תושב קבע בישראל".

עובדים בחינוך המוכר שאינו רשמי, כפי שצוין כאן, המשרד מאשר לפתוח תיקים לבעלויות על מוסדות חינוך שמבקשות להעסיק מורים ללא אזרחות ישראלית, ובכפוף לכך, למי שבידיהם אשרות עבודה מהגורמים המוסמכים במדינה. יש כאן גם את הפירוט ופירטנו את זה.

לגבי השאלה האם נבחנה על ידי המשרד האפשרות של העסקת מורים זרים להוראת האנגלית, ככל שהתשובה חיובית, באמת התייחסנו לכך. קודם כול, אנחנו מבהירים שעובדי הוראה, כפי שנאמר כאן, הם לא בבחינת רק מורים את המקצוע. אנחנו סבורים שלמורה שנכנס לתוך מערכת החינוך יש גם חלק בתוך המרקם בתוך בית הספר, בתוך חדר מורים. זה לא איזשהו גוף זר שאתה נוטע ומוציא רק כדי להורות את האנגלית. אנחנו לא רוצים לראות את הוראת האנגלית כמו כל הוראת מקצוע אחר, ככל שבאמת הדבר הזה הוא חשוב.

כלומר, חסרים לך 1,000 מורים לאנגלית, ד"ר ביטון, אבל את עדיין נתפסת על הדברים הקטנים, שלא יכנס מורה בלי ערכים, שלא יכנס זה, אבל שלא ילמדו אנגלית, זה יותר טוב?

זאת הפרשנות שלך, אני מבקשת לא להיכנס לדברים, זה לא מה שאמרתי.

זה מה שנשמע מדברייך.

תכף את תשמעי על הפעולות שאנחנו עושים בהקשר הזה, והחלק הזה של לייבא באופן הזה, אנחנו חושבים שיש לזה פחות ערך מבחינה חינוכית. יש ערכים נוספים בחלק הזה, אני תכף גם אפרט את הפעולות. יש פעולות שאנחנו עושים, אני אגיע לזה, ואנחנו - - -

האם הפעולות מעלות את כמות המורים?

כשתשמעי, אני חושבת שאולי השאלה הזאת תהיה - - -

שורה תחתונה, האם הפעולות מעלות את כמות המורים, כן או לא?

התשובה היא לא.

בואו נשמע את הפירוט ונשאל את השאלות בבוא הזמן. בבקשה, איריס.

בדיוק, תני לי להציג את הכול, בסדר? זה לגבי האפשרות להעסיק כעובדי הוראה במקרים פרטניים בחלק הזה.

כאמור, כפי שאמרנו, מאחר שבשירות המדינה לא ניתן להעסיק מי שהוא לא אזרח ישראל, ככל שישנם מעסיקים שמבקשים להעסיק מורה ללא אזרחות, הרי שזה יאושר בכפוף לאישורים הללו כפי שציינו, אוקיי?

רק במוכר שאינו רשמי.

נכון, בדיוק. בנוגע לתלמ"א, אפרופו מחסור במורים - - -

כשהסיבה להבדל היא הסכמי עבודה?

רגע, ברשותך, דקה אחת. אני רק אביא את הניסיון שלי, אני מכירה את תלמ"א היטב, אנחנו הכנסנו את תוכנית תלמ"א שבאמת אפשר להגיד שהיא גם תוכנית מצוינת ואפשר באמת להחמיא לה בעניין הזה, היא לא באה לתת מענה למחסור במורים לאנגלית, מכיוון שהכניסה שלה, כפי שאני הכרתי אותה בעיר אילת כשפיקחתי על העיר אילת היא כניסה לצד מורים קיימים. זאת אומרת, ממילא אתה צריך מורה בתוך הכיתה. זאת אומרת שהיו לזה הרבה מאוד ערכים גם של מורים יהודים בקליטת עלייה.

אני חוזרת לסיפור של הערכים הנוספים שמערכת החינוך יכולה להוות כשדה פעולה. זה היה אחד מהם, לפחות בעיר אילת, תקנו אותי אם אני טועה, זה מה שלי זכור כמפקחת בעיר אילת.

האם זה עזר? בתור מפקחת, האם את יכולה לומר שזה עזר לשיפור לימודי אנגלית בעיר?

אני לא זוכרת את המשוב שנעשה בעניין הזה לגבי המורים הללו, אבל מה שאני כרגע אומרת לגבי המחסור, זאת לא זרוע שנותנת מענה למחסור.

שחקן חיזוק.

בדיוק, אם כבר יש מורה, מעולה.

מצוין, אם זה עוזר ללימודי אנגלית, זה מצוין.

אם היא לא זוכרת את המשוב, כנראה שהוא לא היה טוב.

אבל כרגע אנחנו דנים במחסור.

שנייה, איריס. בכל דיון זה קורה, אני מבקש, בלי התפרצויות. חברי כנסת יכולים להתבטא עם הערות ביניים ואני מכבד את זה וגם בזה אני מגביל. אני מבקש. אני רק אומר, אני מבין שזה לא מחליף את המורים, זה לא נותן את הפתרון לחוסר במורים, אבל זה בהחלט שחקן חיזוק מהצד שמחזק את למידת האנגלית.

לצורך העניין, כן, כמובן. זה לצורך חיזוק, כמובן, חיזוק התחום בוודאי ובוודאי. יש גם הרבה מאוד פעולות, תכף אנחנו גם נסקור אותן.

אלא אם כן במוסדות המוכש"ר ששם הם יכולים באמת לקחת את המקום של המורה.

מדויק, בדיוק. זה בנוגע לחלק הזה, אני כן רוצה לעבור לנתונים שהכנו, המצגת שלי.

רק להגיד שההתמודדות של משרד החינוך זאת בהחלט התמודדות, זה אתגר מאוד גדול. אין לנו שום ויכוח עם אף אחד שיושב כאן בשולחן על החשיבות של לימודי האנגלית, על הפערים החברתיים גם. אני יכולה לספר גם באופן אישי על החוויה שלי כחוויה. כשהגעתי לאוניברסיטה והייתי צריכה להתמודד עם הדוקטורט שלי ולימודי האנגלית. אני חושבת שהסקירה הזאת, שגם סקרת ופתחת בצורה מאוד מדויקת, היא אכן אתגר של כולנו. ומתוך ההבנה והאחריות של האתגר הזה, הסיפור של ההתמודדות במערכת החינוך יושב מאוד מאוד חזק בראש סדר הקדימויות ולכן גם הקמנו את התוכנית האסטרטגית הלאומית להתמודדות עם צורכי כוח אדם בהוראה, ותחום האנגלית הוא אחד מהם.

אנחנו נעבור הלאה, אני נותנת כאן תמונת מצב שסך הכול מורים לאנגלית היום קיימים, ככה לסבר מעט את הסיפור הזה של מחסור, כי מחסור יכול להיות כמותי ויכול להיות איכותי. זה שיש לי מורים לאנגלית, זה עדיין לא אומר שאני שבע רצון.

מה זה אומר הכשרה חסרה?

אני אסביר. זאת אומרת שהמורים הללו לא הוכשרו ללמד אנגלית.

האם את יכולה לתת לנו סקירה כמה מהמורים שלא הוכשרו ללמד אנגלית מלמדים בפריפריות וכמה מהם מלמדים במרכז?

אני יכולה לתת את זה, אבל לא הכנתי את הנתון הזה. יש לנו אותו, בוודאי.

כי זה באמת חשוב לי. הפערים בחינוך, מה לעשות? אני בכל זאת מהנגב, בין הנגב והצפון, הפריפריה, הם עוד יותר משמעותיים. ואני חושבת שדווקא הנתון הזה הוא סופר חשוב כדי להבין.

בתל אביב חסר יותר.

בדיוק. דווקא להגיד שדווקא במחוזות תל אביב מרכז המחסור לאנגלית הוא גבוה יותר. במקומות למשל כמו העיר אילת, ששם יש גם כל מיני הטבות לעובדי הוראה, דווקא אנחנו מצליחים למשוך כוח אדם טוב יותר. זה כאילו משהו שאנחנו פחות - - - אבל הנתונים קיימים.

הלוואי ואני אתבדה.

כולל החוזים המיוחדים, נכון? שיש אותם רק בפריפריה. מה שקראנו פה חוזים אישיים וזה לא בדיוק.

נכון, כל ההטבות למיניהן, הלוואות, הכול, הרבה מאוד. זאת אומרת, קשת רחבה מאוד, מגוון רחב מאוד של הטבות שהמקומות הללו מושכים. אני עוד פעם אתן מהדוגמה שלי, אני פיקחתי בעיר אילת, פיקחתי במצפה, הפריפריה, זאת נקודת הקצה הכי גדולה. במצפה היו מורים לאנגלית טובים.

הנקודה ברורה, בואי נתקדם.

אני רק אציין שלמיטב ידיעתי, בגליל, עוד לפני המלחמה, המשבר עוד יותר גדול. כלומר, מחוז צפון, הבעיה יותר קשה אפילו ממחוז צפון.

יכול להיות שהיום, גם לגבי הנתונים, תכף אני אגיע לזה גם לגבי הדרום, שגם הדרום היום הוא בהתארגנות מחודשת אחרי כל הסיפור הזה של תקומה ואזורי התקומה ורשויות התקומה. אבל דקה, אנחנו קודם נסיים את הנתונים.

אנחנו מדברים על כ-7,000 מורים מלמדים במערכת עם הכשרה חסרה כלשהי, אוקיי? אנחנו מדברים על אותם מורים שהם בעלי הכשרה, מה יש לנו שם? כפי שציינתי, 19,035 מורים במערכת הוכשרו לאנגלית, 19,000 עובדים במערכת כמורים לאנגלית, מועסקים כמורים לאנגלית, 12,000 מתוכם הוכשרו. מתוכם, בשנה הקודמת נכנסו להוראה 851 בוגרי מחזור תשפ"ד. זאת אומרת, זה מספר שאני חושבת שאנחנו נחזיק אותו דקה אחת כדי שאנחנו נבין את החסר העתידי, בסדר?

76 כבר לימדו במערכת והוכשרו תוך כדי העבודה הזאת. זאת אומרת שיש פעולות שמאתרות מורים בתוך המערכת, שנכנסים לא כמורים לאנגלית, ויש כל מיני הסבות בעניין הזה. 776 מורים מהם הם מורים חדשים, זאת אומרת חדש בתוך המערכת.

אני שנייה עוצרת אתכם, אני מתנצלת, אני רצה להצביע בוועדת הכנסת וחוזרת.

זה פילוח המורים, אפשר לעבור הלאה. אנחנו מבקשים לעבור משפה של חסר, וזה לא רק כשפה, אלא מיקוד בתוכנית אסטרטגית ותכף אני אגדיר למה הכוונה, הפעולות המרכזיות שאנחנו נוקטים על מנת להתגבר על האתגר הזה. תמונת הגיוס – הצלחנו לגייס 1,066 מורים, ב-2020 הצלחנו - - -

בתוכניות הסבה?

בכל התוכניות. את רוצה לפרט, ציונה?

שמי ד"ר ציונה לוי, הייתי מפמ"ר אנגלית עד 1 בספטמבר במשך שמונה השנים האחרונות, כולל בזמן התוכנית הלאומית, גם עשיתי את התוכנית הלאומית הזאת, ומעכשיו אני מנהלת אגף שפות א' במזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

רציתי רק להגיד, איריס השתמשה בביטוי הכשרה חסרה, להסביר מהי ההכשרה המיטבית. כל מורה, בכלל במערכת, אבל בוודאי באנגלית, צריך שלושה אלמנטים כדי להיות מכוסה מבחינת ההכשרה שלו. זו כמובן תעודת הוראה, זה BA בהוראת אנגלית, וצריך לומר שהוראת שפות זה מקצוע, זה מקצוע מאוד מאוד רציני והנושא של הוראת שפות הוא בכלל פרופסיה, צריך לומר את זה. לא רק באנגלית, אבל באופן כללי. וכמובן התנסות, מה שאנחנו קוראים סטאז'. שלושה אלמנטים כדי להכשיר מורה שיהיה במצב מיטבי במערכת.

כשאנחנו אומרים הכשרה חסרה, זה יכול להיות שיש לו BA במקצוע אחר והוא בא והוא יודע אנגלית, ועושים לו איזושהי תוכנית הסבה כדי שהוא יוכל ללמד. אותו דבר יכול להיות שיש לו BA אבל לא עשה תעודת הוראה, אנחנו יכולים גם לעשות. והיו לנו באמת הרבה מאוד תוכניות הסבה כדי להכשיר ואלה הנתונים שאיריס מדברת עליהם.

אוקיי, ואמרתי, הכנסנו בשנה האחרונה 851. על מנת לא להישאר במצב שאנחנו מקבלים את מה שיוצא בשטח כמה שיוצא אני מרוצה כפי שהחברה הקטנטנים אומרים, אנחנו רוצים לנהל את הדבר הזה. איך מנהלים את הדבר הזה? בתכנון מקדים. איך אנחנו עושים את זה? אני כבר מפרטת.

התוכנית האסטרטגית קודם כול כוללת מיפוי שיהיה כמה שיותר מדויק בכל מה שקשור למחוזות, למגזרים ולגילאים. כבר עכשיו בשלב הזה יש לנו את הנתונים לקראת השנה הבאה. מלבד מחוז דרום שעדיין לא אספנו את הנתונים בגלל הקשיים שלו להתארגן מבחינת הנתונים, יש לנו את הנתונים לפי מגזר, לפי גיל בכל הארץ וזה עומד כרגע על - - -

צפון כן הצלחתם להשיג את הנתונים?

הצלחנו, כן, הצלחנו. דווקא צפון הצלחנו.

מה פשר הדברים?

אני אגיד למה. כי אנחנו גם נעזרים במורים מהחברה הערבית או מהחברה הדרוזית שיכולים להשתלב כי שם יש עודף ובחברה היהודית יש חוסר.

אין מורים מהמגזר הערבי בדרום?

גם בדרום יש, בוודאי.

לא, שמה זה סיפור אחר.

מה הסיפור?

בחברה הבדואית יש להם גם מחסור במורים איכותיים.

טוב.

אתה ביקשת לשמוע את הנתונים.

כן.

בצפון למשל, קודם כול, כרגע זה עומד על כ-750 מורים נדרשים. אני חייבת להגיד שזה מיפוי ראשוני, זאת אומרת, זה מיפוי שאנחנו רוצים אותו כדי לתכנן את המהלכים הבאים, כדי לא להישאר עד סוף השנה באופן מגיב. היום אנחנו עומדים על כ-660 מורים חסרים, זאת אומרת, מורים חסרים זה גם אומר מורה שפורש, מורה שיוצא לשבתון, יש כל מיני צרכים למחוז. כרגע זה מוחזק, אנחנו בדיוק בסיפור הזה, כל המחוזות איתנו, יש לנו אגף, הקמנו מנגנון לפני פתיחת השנה הזו בתוכנית האסטרטגית, ובתוכנית הזאת הקמנו את המנגנון הזה, הוא קיים, אנחנו משתמשים בו, אנחנו מקיימים - - -

מה הצפי שלכם מבחינת הישגים? כלומר, מתי את חושבת שנגיע למצב, בכסף שעובדים עכשיו, שכל המורים שמלמדים במערכת החינוך ומלמדים אנגלית יהיו בעלי הכשרה לאנגלית? אנחנו רואים כאן נתונים של עשרות אחוזים שהם לא.

אי אפשר לכפות.

לא אמרנו לכפות, אבל צריך תוכנית עבודה. אם לא תהיה תוכנית, גם לא נגיע לשם. זה יקח שנה? זה יקח חמש שנים? זה יקח עשר? זה לא יקרה לעולם? זו גם תשובה.

לא שלא יקרה לעולם, אבל - - -

אנחנו מדברים היום על מה? מה המספר? אנחנו מדברים על כרבע ממורי האנגלית היום מלמדים ללא הכשרה?

את יודעת, היה לנו דיון על משבר - - -

שנייה, קינלי, זו נקודה חשובה. אני מבקש לקבל בנתונים כמה מכלל המורים להוראת אנגלית בישראל מלמדים ללא הכשרה.

יש לנו, הצגנו.

אלה ה-711 שדיברתם עליהם?

לא, רגע, רגע, סדר.

40%.

7,000 מתוך ה-19,000 שמלמדים היום, הם כבר בתוך המערכת.

40%. אתה מבין את זה, יוסי? בא מורה, מלמד את הילד שלך אנגלית והוא בכלל מורה לגמרא. יכול ללמד אותו ארמית, יפה, אבל אנגלית לא משהו.

כל עוד זה לא מורה לאנגלית שמלמד גמרא.

גם זה ראיתי, זה עובד יותר טוב דרך אגב.

רגע, דקה אחת. אני רוצה גם להגיד בחלק הזה על פעולות שאנחנו עושים בתוכנית האסטרטגית בנוגע למורים. אתם רואים שזה מתפצל כאן לשניים, מחסור כמותי ומחסור איכותי. מורים קיימים שההכשרה שלהם חסרה, מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים הרחבות הסמכה לקהילות קיימות ואנחנו עושים תהליכי פיתוח תלת-שנתיים. אנחנו כן מנסים להגיע אליהם ולשכנע אותם כי מה שאומרת כאן ציונה וזה נכון, אנחנו לא יכולים לחייב אותם, אנחנו לא יכולים לחייב אותם. אנחנו יכולים להגיד להם תודה.

כי יש להם קביעות.

אם יש להם קביעות, כמובן שלא, אם הם בתוך המערכת כבר שנים. ובחלק הזה הרחבות הסמכה זאת גם אופציה שקיימת לאותה קבוצה של מורים. אבל אני חושבת שאולי ההתגברות תהיה במקום שאנחנו ניתן מענה איכותי וכמותי. זאת אומרת שאנחנו נצליח לגייס מורים איכותיים בכמות גדולה, באיכות גבוהה.

איך?

רגע, תכף. גיוס קהילות חדשות להכשרה, זאת הפעולה שאנחנו עושים ועכשיו אני אפרט את פעולות העומק, בסדר?

לגבי הרחבות הסמכה, כל הלימודים לגבי הרחבות הסמכה מתקיימים פיזית במרכזי פסג"ה ומשולבים בלמידה מרחוק. יש לנו קורסים ייעודיים לפי גיל ולפי מגזר במשך שלוש שנים, חצי יום הוראה מתוך הימים הללו בשבוע זה עבור מענק שעות. מורה שמסיים את המסלול מקבל תעודה שמאשרת את ההשתלמות שלו והוא מוכר כרשאי ללמד את מקצוע האנגלית וכלל הלומדים שמקבלים מענק שעות עוברים מבחני ידע ומיומנויות. אלו הפעולות להרחבות הסמכה. אנחנו כן מצליחים לגייס את המספרים.

מתי הן התחילו?

כל אחד מתי שהוא מתחיל.

לא, התוכנית הזאת.

היא כבר קיימת.

אוקיי, מתי היא התחילה?

לגבי הנתונים הללו, ציונה.

וכמה אנשים עברו את הרחבות ההסמכה האלה?

מתחילת התוכנית הלאומית אנחנו עוסקים בגיוס מורים כי אנחנו מבינים שהסוד להצלחה - - -

שזה מ-2020?

לא, 2016.

לפני, אנחנו התחלנו ב-2018. אפילו לפני, ב-2017.

אוקיי, התחלתם ב-2017, אנחנו ב-2024, זה לא ממש עובד. כי עדיין אנחנו עם 40% מורים שלא מוסמכים ללמד אנגלית.

אבל זה תלוי בנקודת המוצא, זה לא כל כך מדויק מה שאת - - -

כמה היה לפני?

כי אנחנו צריכים לבחון את נקודת המוצא. אם בנקודת המוצא עד היום לא היה שינוי, את צודקת, אבל אם לא, אני חושבת שאנחנו כן במקום, אנחנו הצלחנו להרחיב הסמכות.

אם כך, יש אילו שהם נתונים?

כן.

אוקיי, נניח סתם, בשנתיים האחרונות, כמה מורים עברו את הרחבות ההסמכה האלה? משהו, שתהיה לנו איזושהי אינדיקציה.

זה המספר שאת הראית, את הראית שם 700 מורים.

700 מורים שעברו? במשך שנתיים.

כן.

אוקיי, 700 מורים.

במשך שנתיים 700.

הרחבות הסמכה.

זאת אומרת, בשנתיים 10% מהמורים שלא היו מוסמכים. זאת אומרת שאנחנו מדברים בעוד תשע שנים, אני עושה חשבון נכון, שכלל המורים יעברו את ההסמכה.

או חלקם גם יפרשו.

זה קצת מייאש.

אני לא חושבת, אני לא חושבת שכדאי שניפול לייאוש, אני חושבת שניפול למקום של עשייה. אני כן מאמינה שהתוכנית הזאת כן תביא תוצאות שהן תוצאות טובות בחלק הזה, וזה רק הרחבות הסמכה.

תראו, הייאוש שלי לא נובע מזה שאני מרימה ידיים, הייאוש שלי נובע מכך שמערכת החינוך במדינת ישראל היא גם ככה מהנמוכות בעולם ברמה שלה, אוקיי? מאלף ואחת סיבות, לא מאשימה פה כרגע אף אחד. מהיעדר תקצוב, מהמון המון הבעיות. וזה שאני חושבת שיקח עוד עשור להכשיר ואז כבר יכנסו מורים, אני אומרת שצריך אולי שנייה לצאת מהקופסה. אין בעיה, זה חשוב שישאר.

נגיד תוכנית לעולים חדשים דוברי אנגלית שיבואו, דבר כזה.

יש אותה, תנו לי דקה. נגענו רק בנקודה אחת, בפעולה אחת שקשורה למורים קיימים בתוך המערכת שלא הוכשרו, בסדר? בואו נתקדם, אם בסוף הדברים תהיינה עוד שאלות, כי לדעתי לחלק מהשאלות שלכם יש תשובות שהכנו מראש, בסדר?

אני רוצה להגיד שדווקא בגלל שכל כך מתעניינים באנגלית, בגלל שזה מקצוע כל כך חשוב, בגלל שיש לנו צורך כל כך גדול במורים ומבינים את החשיבות של השפה הזאת, דווקא משום כך תוכנית לאומית הייתה הכרחית. מה קרה בתוכנית הלאומית? קרה שעשינו המון המון פעולות כדי לעשות שיעורי תגבור, תוכניות התערבות. לכל דבר כזה צריך עוד מורים, צריך עוד כוחות.

אבל זה לכאורה בתוכניות חיצוניות, אין לכם בעיה לייבא מחו"ל?

אבל אז אנחנו נכנסים לדברים שאיריס דיברה עליהם, של החוק, האם אנחנו יכולים לייבא מחו"ל והאם אפשר להביא עובדים זרים, והאם הם יכולים לתת מענה?

בסדר, ויזה ב' 1 זה נושא אחר. בואי נחלק את זה לשניים. יש את הנושא של משרד הפנים והוראות לקבלת ויזה ב' 1, זו נקודה אחת. אבל אני אומר - - -

אם אנחנו מייבאים עובדים זרים, אפשר גם לייבא מורים זרים.

לכן אני אומר, זה נושא שאנחנו יכולים לטפל בצלע אחרת. רק אני שואל עקרונית, עזבו את חוק עובדי המדינה. אוקיי, אני מבין, אלא אם כן אנחנו הולכים לשינוי חקיקה, הם לא יכולים להיכנס כמורים בתוך מערכת החינוך הממלכתית. יכול שזה נושא שצריך להיות מסודר, כרגע הוא לא אפשרי. אני שואל, כתומכי חינוך, או בפעילויות נוספות בלתי פורמליות, או תגבור לימודי מעבר לשעות הפעילות של בית הספר, האם מה שתלמ"א עושה, זה יכול להיות פתרון ולתת איזשהו מענה רחב? אומנם לא בשעות בית הספר, אבל שייתן איזושהי התקדמות ללמידת האנגלית.

או כמורה תומך.

קודם כול, בוודאי שכן. תומכי הוראה נמצאים במערכת על הקשת בהרבה מאוד תחומים ונכנסים לתוך המערכת, וזה דבר מבורך ואנחנו עוקבים אחרי זה, כך שבוודאי ובוודאי כן, קודם כול התשובה היא כן. ויש עוד פעולות נוספות לצד תלמ"א. זאת אומרת, זה לא הדבר היחיד בעולם, יש עוד דברים.

לא, לא, אני נתתי את תלמ"א כדוגמה כי הם פה והם הגישו נייר עמדה.

אוקיי, זאת אומרת, יש גם אופציות שהן אופציות שאולי תהיינה אופציות טובות יותר וצריך לשים את זה על השולחן רק כדי לבחון את זה. אבל בוודאי, לשאלתך, כמובן שכן, בוודאי שכן.

יש לנו אגף, מה שנקרא ממונה על תחום תומכי חינוך, כל אותם אנשים שמגיעים מבחוץ והם לא מורים שנכנסים לתוך המערכת. סטודנטים למשל, יש לנו סטודנטים לאנגלית שנכנסים לתמוך בתלמידים, שהם לומדי אנגלית למשל, או לומדי פיזיקה, תוכנית מסע. יש הרבה מאוד תוכניות שהן תוכניות של תומכי חינוך כדוגמת - - -

אנחנו יודעים כמה יש תומכים להוראת אנגלית בלבד? יש לנו פילוח כזה?

כמה כאלה יש במערכת החינוך?

אנחנו יכולים למצוא פילוח כזה. אבל למסע יש לנו, לתוכנית מסע יש לנו. כמה?

יש לנו 150.

לא, אני רוצה להתמקד בנושא שלנו, אני רוצה לקבל את הנתונים, תומכי למידה לאנגלית בלבד.

אנחנו נוציא. אין בעיה, בסדר גמור. זה בנוגע להרחבות הסמכה.

עכשיו אנחנו מדברים על איתור קהילות חדשות. אילו קהילות אנחנו מחפשים ומה אנחנו מוצאים על מנת להגדיל, להרחיב את האופציות של מורים חדשים בתוך המערכת. קהילה אחת היא מורים שליחים בחו"ל, בארצות דוברות אנגלית, שהם יעברו הרחבות הסמכה להוראת מקצוע האנגלית. במסגרת התוכנית אנחנו פונים למאותרים שמתמיינים להתאמה להוראה, והמתאימים, אנחנו מכשירים אותם על חשבון מענק מותנה. הם יכנסו להוראה, ומי שמתמיד שלוש שנים בהוראה, ההתניה הופכת למתנה, זו ההלוואה המותנית.

לא הבנתי, מאיפה המורים האלה?

אתם שולחים מורים לחו"ל?

לא, זה גיוס של מורים, מורים עולים שמגיעים, שליחים בחו"ל שמעוניינים לעלות. זאת אומרת, מורים עולים לארץ, יש לנו עכשיו יחד עם מרכז - - -

רק תסבירי את ההגדרה של מורים שליחים, מה זה אומר.

אלה מורים שיוצאים לחו"ל ללמד שם בקהילות וחוזרים לפה? אבל הם לא יצאו כמורים לאנגלית.

שאלתי האם המורים האלה נשלחים ואם כן, על ידי מי הם נשלחים.

שניים. מורים שליחים הם מורים שליחים, מורים עולים הם מורים שעלו.

מה ההגדרה של מורים שליחים? בואי תסבירי לי, סליחה על הבורות.

אלה מורים שהיו בחו"ל, עלו לארץ, האנגלית שלהם טובה, אנחנו מנסים אותם לגייס לטובת - - -

על ידי מי הם נשלחו?

על ידי מדינת ישראל. הסוכנות, כל מיני גופים ששלחו אותם לחו"ל.

הם לא היו מורים לאנגלית, הם פשוט חזרו עם אנגלית.

שנייה, חברים, אני לא שואל סתם. כי בדיון אחר שניהלתי על הש"שים וביקשתי שמשרד החינוך יהיה שותף לתקצוב של ש"שים בחו"ל, התשובה שקיבלתי מהשר ומשרד החינוך, שמשרד החינוך לא מתקצב תוכניות כאלו ואחרות בחו"ל. עכשיו, אם יש למשרד החינוך תוכנית ששולחת מורים לחו"ל, הוי אומר שמשרד החינוך יודע לעשות את זה. אם משרד החינוך יודע לעשות את זה, אני אתעקש שמשרד החינוך יתקצב את הש"שים. סליחה על זה, אבל אני עושה גזירה שווה מדיון לדיון.

אתה צודק לגמרי.

עכשיו תסביר לי איך יכול להיות שיש לנו כזה מחסור במורים פה כששולחים מורים לחו"ל. אני לא מצליחה להבין.

תעשי לי סדר, איריס.

אנחנו נעשה לכם סדר. אני חושבת שכדאי שתדברי על זה כי את מכירה את המורים.

אני רק רציתי להסביר מה זה ש"ש ומה זה - - -

ש"ש אני יודע, מורים שליחים, אני לא יודע מה זה.

מורים שליחים הם אנשים שולחים על דעת עצמם, לא קשורים למשרד, הם לא היו מורים לאנגלית.

לא בדיוק, הם מקבלים חל"ת, רגע, זה לא בדיוק ככה.

בסדר, אבל אלה אנשים - - -

המשרד מכיר בהם, יש מעמד כזה, יש מספור שלהם. הם לא מקבלים תקציב, זה הדבר היחיד.

מכיר בהם, בסדר, אבל הם לא היו מורים לאנגלית. זה לא שאנחנו שלחנו אותם, זה לא שייך לזה. אנחנו מנצלים קבוצה מסוימת שהם היו מורים, קיבלו הכשרה למורים, אבל לא ידעו אנגלית. היו בחוץ לארץ, רכשו את השפה, חזרו.

אוקיי, כלומר הם לא נשלחו על ידי המשרד.

לא, ממש לא.

אני יודע למה אני שואל.

אתה שואל על תוכניות של מה שנקרא הכשרה בתפוצות.

אני לא שואל שום דבר. אני לא מגדיל את המעגל, אני מתמקד בדיון. מורים שליחים לא נשלחים על ידי משרד החינוך.

לא.

מורה שהלך הלך על דעת עצמו.

הלך על דעת כל מיני.

רכש את השפה, היום הוא מיומן ללמד, לצורך העניין האנגלית, הוא מוכשר להוראה, ועכשיו אתם מגייסים אותו למערכת.

זאת אוכלוסייה.

תודה רבה, אוקיי.

יש אוכלוסייה נוספת.

כמה כאלה יש?

רגע, והוא צריך לעבור תהליך, לא?

בוודאי.

של כמה זמן?

תהליך הסמכה. במסגרת של התוכנית הזאת אנחנו פונים, כל אותם מאותרים ממויינים קודם כול, עובדים תהליכי מיון כי לא כולם יכולים להתאים לזה. מי שמותאם להכשרה, זה שלוש שנים, והוא מקבל גם הלוואה מותנית, אוקיי? בחלק הזה זה כמעט כמו הכשרה מלאה להוראה.

וזה מתוקצב על ידי המשרד או על ידי משרד הקליטה?

זה על ידי המשרד. על ידי משרד הקליטה יש לנו עוד.

זה העולים.

זה העולים, אבל תכף, זה לא מפורט כאן. אני תכף אגיד כי זה משהו שהוא חדש חדש, בסדר? אני אשים את הכול.

כמה כאלה יש לנו, איריס, ברשותך?

כאלה?

כן, מורים שליחים.

גם כרגע אין לי את הנתונים. אין לי את הנתונים, אני יכולה - - -

אני מבקש לקבל את הנתונים.

את כל הנתונים אנחנו נעביר, אין בעיה, בסדר גמור.

רק לא בערב הדיון בבקשה.

בסדר, אין בעיה. אנחנו מדברים על אוכלוסייה נוספת, זאת האוכלוסייה שכאן בארץ, לא נשלחה, חיה כאן, יודעת אנגלית. יש לנו מידע מלשכות התעסוקה על 32,000 אקדמאים שהם בעלי תואר ראשון או שני באנגלית.

רגע, את קפצת את המורים העולים עכשיו?

למה קפצתי?

את מדברת עכשיו על האקדמאים או שהמורים העולים הם אקדמאים?

לא, אני עכשיו עוברת לחלק האדום, זו אוכלוסייה חדשה.

אני הולך לפי הסדר של המצגת. אחרי מורים שליחים יש לכם מורים עולים. אני הולך לפי החץ.

לא, החלק של מסגרת התוכנית זאת התוכנית למורים השליחים. אתה רואה?

החצים הולכים בכיוון השני אצלי.

יכול להיות, אולי. קודם כול, מראש הסליחה על כיווני החיצים. בחלק הזה אני אתמקד פשוט באוכלוסיות, בסדר? אוכלוסייה אחת, אמרנו, השליחים. התוכנית שלה מצוינת כאן בכתום. זאת התוכנית, שלוש שנים, אנחנו מאתרים אותם, ממיינים אותם, מנסים לגייס אותם בתוכנית שהיא תוכנית של שלוש שנים ומענק שהוא מענק מותנה. אם הם נשארים שלוש שנים במערכת, המענק המותנה הזה, ההלוואה המותנית הופכת להיות מתנה, הם פשוט לא צריכים להחזיר אותה. אם הם עוזבים אגב, הם צריכים להחזיר. מענק מותנה אגב, אלה החוקים שלו לגבי כל מי שמקבל מענק מותנה במדינת ישראל, אוקיי? כל סטודנט.

האוכלוסייה הנוספת היא 32,000 אקדמאים בעלי תואר ראשון או שני באנגלית, או בעלי תואר אחר באנגלית ברמת שפת אם. הם מבקשי עבודה, באים ומבקשים עבודה. אנחנו רוצים לקחת אותם ובאמת לקחת את האוכלוסייה הזאת ולנסות לאתר מתוכה אוכלוסייה שאפשר לגייס אותה גם בתוכנית שהיא תוכנית הסבה להוראה, להוראת האנגלית. זאת אוכלוסייה נוספת.

פעולה נוספת במסגרת התוכנית האסטרטגית היא יצירת קשר עם מורים יהודים בחו"ל להוראה מרחוק של האנגלית במסגרת שיתוף פעולה עם מורי התפוצות. הקשר הזה שאולי דיברת קודם, זה לגבי מורים בחו"ל שאנחנו יכולים לגייס אותם לטובת העניין הזה ובוגרי החוגים לאנגלית באוניברסיטאות שיכולו ללמד - - -

רק המורים האלה הם מורים, אם אני מבין נכון מכל מה שדיברת עד עכשיו, שיש להם זכאות לפי חוק השבות.

כן, אלה מורים יהודים, אלה מורים יהודים בחו"ל.

בלבד, אוקיי.

ובוגרי החוגים לאנגלית באוניברסיטאות שיוכלו ללמוד בחינם לתעודת הוראה ובמהלך הלימודים ילמדו אנגלית לפחות שנתיים. מורים עולים מארצות דוברות אנגלית יכוונו להסמכה להוראת האנגלית.

פה אני רוצה לדבר על יוזמה שכבר רוקמת לה עור וגידים וקיבלתי אותה פשוט הבוקר, רגע לפני שהגעתי לכאן, וזה ביחד עם משרד התפוצות. והתוכנית הזאת, כבר יש נתונים בנוגע אליה. זאת תוכנית שההתנעה היא של משרד הקליטה והסוכנות היהודית ויחידת קליטת המורים העולים אצלנו, יחד עם המפמ"רית לאנגלית. בחודש פברואר הקרוב יעלו כ-20 אקדמאים ממדינות דוברות אנגלית, ומשרד הקליטה ידאג להם למגורים ולשעות אולפן בעיר באר שבע, אנחנו כבר יודעים ששם הם יהיו. תכף אני אגיד גם עוד מילה לגבי העיר באר שבע.

כמה כאלה?

20. אנחנו מה שנקרא קצת ועוד קצת.

למה אתם מתמקדים רק במדינות שדוברות אנגלית? אם יש עולה מצרפת או מרוסיה שדובר אנגלית ברמה גבוהה?

להם גם יש תוכנית.

להם גם, הם גם יכולים להיות. הם יכולים גם להיות כלולים אבל, לא תהיה בעיה להכניס אותם.

מה התקציב שמיועד לתוכנית הזאת?

מאיתנו, לחלק הזה, משרד התפוצות לוקח את האחריות על כל הלוגיסטיקה של הקליטה שלהם ובתים וכולי ושיבוץ, וההסדרה שלנו היא מקום השמה להוראה בתוך בתי הספר במקומות שאנחנו יודעים שיש מחסור.

הסיפור הזה בעיר באר שבע מתחבר לתוכניות רשותיות שגם מראש, אתה דיברת קודם על המיפוי, אנחנו נגיש את המיפוי, גם את המיפוי לפי ערים. גם את ביקשת קודם לכן, אנחנו יודעים בדיוק איפה חסרים כמותית מורים ואז לשם אנחנו מכוונים אותם.

יש לכם שיתוף פעולה עם משרד הקליטה שעל פי זה לצורך העניין שליח של הסוכנות היהודית או משרד הקליטה אומר לו, תקשיב, אתה דובר אנגלית, יש לנו תוכנית של משרד החינוך, אנחנו מציעים לך ללכת לבאר שבע כי שם חסרים לנו מורים.

נכון, נכון.

וגם תקבל הכשרה.

נכון, וגם תקבל הכשרה. ותקבל מקום עבודה, כבר יש לך השמה. זאת אומרת, בחלק הזה יש מקום שכבר מחכה לך.

אני עכשיו מתקשר לשליח של הסוכנות באל איי, אני אומר לו, יש לך מורה לאנגלית? כבר יש לו את הנתונים אצלו או שצריך להתחיל תהליך מולכם איפה חסר? הוא מקבל בשוטף את הנתונים האלה?

הוא יקבל בשוטף את הנתונים הללו כי זו תוכנית שעכשיו נסגרה. התוכנית הזאת עכשיו תופץ ויחד עם מרכז הקליטה ועם הסוכנות.

הוא יקבל, אוקיי.

איך נקראת התכנית?

מורים עולים.

אין לה עוד שם, אבל ניתן לה שם. זה חדש. זה לגבי איתור קהילות חדשות.

אני רוצה עוד התייחסות אחת ברשותכם, לדעתי התייחסות אחרונה, בנוגע לחברה החרדית. החברה החרדית, אם דיברנו קודם על קשיים בהוראת האנגלית, אם יש אתגר, זה האתגר של האתגר. כי יש אתגר של האתגר של האתגר, זאת החברה החרדית. ובחברה החרדית, לימודי אנגלית הם באמת כלי משמעותי וקריטי להשתלבות בחברה. המשרד שם יעד בעדיפות עליונה. היום גם נבנית תוכנית ייעודית להכשרת מורים לאנגלית בחברה החרדית בשיתוף עם המחוז החרדי.

אם דיברתי קודם על המקום של המחוזות, המקום כאן הוא מאוד מאוד משמעותי. אנחנו מאתרים דוברי אנגלית בקרב המורים והרחבה של ההסמכה שלהם, נותנים מלגות ותמריצים לאותם מורים שיוכשרו, מעמידים מדריכים מקרב החברה החרדית כמובן, ומרחיבים הכשרה בכל המוסדות החרדיים כדי לייצר סביבה בונה אמון. בימים הללו הנושא נבדק בהעמקה, כולל סימון כיווני פעולה משמעותיים ביחד עם המחוז החרדי.

אני רוצה רגע לדבר על פתרון.

כן, ציונה, בבקשה.

אני רוצה לדבר על פתרון. כי הצורך הוא ברור ומעל כל ספק. כל הנתונים ששמענו עד עכשיו הם בעצם אנשים שאנחנו מחפשים אותם ואנחנו יודעים שאף פעם הקומץ לא ישביע את הארי, זה לא יקרה. גם כי החברה הישראלית, מערכת החינוך הישראלית גדלה כל הזמן, גם כי יש לנו תוכניות התערבות כל הזמן, והצורך במורים לאנגלית, בוודאי איכותיים, תמיד יהיה. כל החיים המקצועיים שלי רק באנגלית היו ולכל אורך הדרך תמיד הייתה בעיה.

אני גרה בבית שאן ככה שאני יודעת טוב מאוד מה זה פריפריה, וזו מאז ומתמיד הייתה בעיה. הפתרון כנראה לא יהיה מונח בלמצוא עוד 20 מורים פה. כלומר, כפתרון מערכתי, לא יהיה כנראה אף פעם בלמצוא - - -

פתרון קסם.

בוודאי לא קסם, אבל גם לא במענה אנושי בלבד. צריך לעשות, לעניות דעתי, ואנחנו ממש שמה, יש לנו לצורך זה, אני כבר יכולה להגיד, כמה פתרונות, ולהיעזר בטכנולוגיה, טכנולוגיה איכותית. מה אני מתכוונת בטכנולוגיה? אנחנו פיתחנו קורסים דיגיטליים שכל בית ספר יכול לקבל אותם בחינם וזה יכול להיות מלווה בתומך הוראה. כי הדמות האנושית או המורה שנדרש, הוא בוודאי צריך כוח אדם שיכול לתמוך בתלמידים בכיתות ההטרוגניות שיש לנו. אבל אי אפשר רק לסמוך על מורה מקצועי שכמו שאמרתי, גם יש לו תודת הוראה, גם יש לו הוראת המקצוע, גם עשה סטאז' וגם מדבר אנגלית איכותית, וגם יכול לדבר. זה פשוט לא כל כך מציאותי.

אם באמת רוצים להציע פתרון משמעותי, צריך לחשוב על כיוונים חדשים, ואת זה אנחנו עושים. אני יכולה להיכנס, יש פה גם אפשרויות שהמשרד נערך להן בעניין הזה של גם תוכניות בקידום טכנולוגיה ייחודית בתוך המשרד, וגם שיתופי פעולה עם חברות חיצוניות, כל מיני, גם נמצאים בחדר הזה, באו על דעת עצמן. חברה שאני יודעת שעושה מאמץ כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים שיכולים לתת מענה לבעיה המאוד מאוד אקוטית הזאת.

הדיגיטל הוא חלק חשוב בפתרונות, אבל אני כן חושבת שכדאי - - -

הוא חשוב, אבל הוא לא יתן לנו מענה - - -

לא במיידי, יקח זמן.

לא במגזר החרדי ולא במגזר של החברה הבדואית לצערי.

זה לא מדויק. כי גם עכשיו יש לנו תוכנית בחברה החרדית אפילו לשילוב בינה מלאכותית, זה לא חד-חד ערכי הדבר הזה.

כן, אבל זה נכון שזה מאתגר יותר בחברות מסוימות.

אולי במגזר מאוד מצומצם של המגזר החרדי, אולי בממ"ח בנקודות מסוימות. בואו, אנחנו מדברים על מספר - - -

בסדר, קודם כול, לא על הבנות, אנחנו מדברים על הבנים.

אני מדבר על הבנים. מספר מצומצם מאוד של בתי ספר. אני לא אומר שלא צריך להשקיע בזה, אבל אני אומר, כדי שבסוף זה יתפוס ותהיה הצלחה סביב הדבר הזה, אנחנו צריכים להשקיע בתשתיות, להשקיע באספקת מחשבים.

בשנים האחרונות אנחנו למודי ניסיון. עברנו את הקורונה, עברנו את המלחמה, אנחנו רואים שההיברידי, סלחו לי, אבל לא עובד, עובד חלקית. לכן יש לנו עוד הרבה פעולות לעשות לפני שאנחנו מכניסים תוכניות כאלו ואחרות. אגב, אני לא אומר שזה לא נכון, אנחנו צריכים ללכת לשם, אבל זה יקח עוד הרבה זמן.

זה לא רק. התוכניות האלה הן סופר חשובות וטובות והכול טוב ויפה. קשה לנו לאמוד את זה מכיוון שאין לנו מספרים, אנחנו לא יודעים האם מכל התוכניות שהצגתן לנו, זה עובד, זה לא עובד. כלומר, קשה לנו לעמוד את זה. זה אחת.

מקבל.

אבל חשוב שהן ישארו וחשוב שהן יתוקצבו. אני גם לא יודעת, יש לכם בעיות תקציב, האם אתם נאלצים להיאבק עם תקציב, מה הצפי ל-2025? זאת אומרת, אין לנו את כל התמונה מלאה כדי להבין את הדבר הזה. ועדיין חשוב שנשמע עוד אופציות.

נשמע את כולם. השלטון המקומי, בבקשה.

נמצאת איתנו בזום ראשת עיריית גני תקווה, ליזי דלריצ'ה, היא גם יו"ר ועדת חינוך שלנו, נשמח אם נתחיל איתה.

בבקשה.

אהלן, אני רוצה לדבר קודם כול על נושא שחסר, ואני מקשיבה ושומעת, אין נתונים. אין נתונים של כמות המורים, החוסרים. כל תוכנית, כמה היא הביאה, מה הסיפור, מדידה של הדבר הזה. זה לדעתי, אל"ף-בי"ת של הצלחה של תוכנית גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך וזה כאן לוקה בחסר.

חד משמעית, יעדים ומדדים.

בדיוק, אני מאוד מאוד אשמח אם לפעם הבאה, או נבקש את זה ונקבל.

ביקשנו ונקבל, בעזרת השם, מקווה.

יופי. מצוין, תודה. דבר נוסף שאני באמת חושבת, ודיברו על זה קודם, שצריך לחשוב מחוץ לקופסה כי בקופסה כבר קשה. ולכן אני מציעה כל הזמן ואני מציעה גם עכשיו לשתף את המגזרים הפרטיים, והעמותות, ומגזר שלישי, ולעשות האקתון. אפשר להוביל את זה במשרד החינוך, אפשר שהשלטון המקומי יוביל את זה ביחד, לחשיבה על איך אפשר להביא יותר אנשי הוראה ויותר ללמד את האנגלית בצורה יותר נגישה וטובה.

ואני אתן לכם ככה כמה דברים שאני אספתי ואולי זה גם יפתח את הראש ויביא דברים. לגבי התוכניות ארוכות הטווח, כמובן שיפור בשכר. לא נוכל לראות קדימה עשר שנים ולמשוך סטודנטים ללמוד הוראה בכלל. תסתכלו, המכללות ריקות. לא נוכל להביא אותם אם השכר לא ישתפר בצורה משמעותית. חוזים אישיים, לא להינעל.

את זה צריך להגיד לרן ארז.

למה? יש חוזים אישיים בהסכם הקיבוצי, אפשר להשתמש בהם.

נכון, אני אגיד את זה תחת כל עץ רענן כדי שישמעו. שיפור השכר וחוזים אישיים והכשרות נוספות. סתם דוגמה, הייתי רוצה לדעת את כל הנתונים של המורים שנמצאים במערכת החינוך והם מלמדים מקצוע אחר, אבל הם דוברי אנגלית, ולנסות ללמד באנגלית מקצוע אחר. זה גם ישפר, למשל, דוגמה, אני מורה לאזרחות, אבל אני דוברת שפת אם אנגלית ואני יכולה לעבור הכשרה וללמד אזרחות באנגלית.

יש לי שתי תוכניות כאלה, לגיאוגרפיה באנגלית ואיכות סביבה באנגלית, אבל זה לא מוסיף מורים. רק להגיד.

לא, זה משפר.

זה משפר, בסדר, אנחנו לא דיברנו על שיפור, אני יכולה לדבר הרבה על שיפור. לא על זה מדובר, אלא איך לגייס עוד אנשים למקצוע. ואת צודקת שבאמת המכללות ריקות, זה נכון.

המטרה היא שיהיו יותר תלמידים לומדי אנגלית.

רק לחבר בין מה שאמרה ליזי לתשובה שלכן, אני חושבת שההצעה של ליזי עדיפה על מורה שלא עבר הסמכה.

את צודקת.

אני יודעת על הרבה מורים שיודעים אנגלית מצוין והם יכולים פשוט ללמד הרבה מאוד מקצועות באנגלית, ואתם תראו בסייקל של שנתיים איך אתם משפרים את האנגלית אצל התלמידים, שזאת המטרה העליונה.

ואז הם לא ירצו להיות מורים.

הם מורים.

אנחנו מדברים כשהם מורים כבר. אם לצורך העניין יש לנו עודף במורים במתמטיקה ויש לנו עשרה מורים.

אין עודף.

סתם אני אומר, נתתי דוגמה.

לא, היא ביקשה ללמד אנגלית מורה שהוא במתמטיקה, הוא לא מיותר.

זה הבנתי, אני לוקח את זה עוד שלב קדימה. לעשות איזו סקירה ומיפוי של המורים הקיימים בתוך מערכת החינוך ואם יש מקצוע מסוים ששם יש לנו עודף, לא יודע אם זה קיים, בתיאוריה, והוא דובר אנגלית.

גם אם אין עודף, אפשר להגיע לאיזשהו סיכום עם ארגוני המורים שהיות וזה מקצוע נצרך, אפשר ללמד יותר מ-100% משרה, ואז זה גם משתלם למורה.

גם אופציה.

לא הפסדנו אותו מפה ולא מפה.

- - - לעבוד עד 140% אם הוא בתיכון, אם הוא בעוז לתמורה.

זה עוז לתמורה, זה סיפור אחר.

- - - מותר לו 125%.

ומה ביסודי? ומה בחטיבה?

125%.

בסדר, לכן אני אומרת, אם זה נצרך ואם יש חוסר, אפשר למצוא פתרונות.

אבל יש אישור לעבודה מעבר, מיכל.

אם כך, למה זה לא קורה?

כי המורים לא רוצים לעבור מעבר.

טוב, אחרי שליזי תסיים יש לי מה לומר.

אני אשמח שתתנו לי רגע להשלים. בהמשך למה שאמרנו, נכון, גם ללמד מתמטיקה, אפשר ללמד מתמטיקה באנגלית, גם לזו התכוונתי. כל הקורסים שעשינו בתואר, יש מקצועות חובה שאתה חייב ללמוד אותם באנגלית, והם קורס בשיווק והם קורס בכל מקצוע אחר. וזה מעלה את רמת האנגלית. כך שזה גם.

משרות חלקיות. יצא לי לדבר עם אנשים שעובדים בהייטק והאנגלית שלהם היא מאוד מאוד טובה והם עובדים ומקבלים משכורת מאוד גבוהה, כך שהם לא יבאו לעבוד כנראה בלהיות מורה לאנגלית. אבל יכול להיות שאם ניתן להם רק יום אחד בשבוע ונתמרץ אותם לא בשכר והם ירגישו תחושת שליחות. צריך לעשות את זה ולספר את הסיפור הזה יפה, יכול להיות שנצליח לרתום חבר'ה טובים שרוצים לעשות טוב ולתרום לחינוך ובמשכורת סבירה ולא משכורת הייטק וזו תהיה התרומה שלהם. אל תגידו לא מראש, אני חושבת שזה יכול גם לעבוד. ואז אתה מפקח על התכנים.

דבר נוסף שהייתי עושה זה לאתר באמת את קהילות האנגלוסקסים, החבר'ה שהגיעו כעולים ובמקומות האלה לפנות אליהם בצורה יזומה ולבנות איתם תוכנית לשילוב של הכשרה ואקדמאים.

אגב, בבאר שבע יש קהילה גדולה כזו.

נכון, בשכונה ה'.

יש גם בבית שמש, יש ברעננה. אלה דברים שיכולים לעבוד.

דבר נוסף שכתבתי כאן, הייתי במשלחת בארה"ב עם קהילות יהודיות בעולם שהפרשי השעות שלהם, אפשר לעשות שילוב של למידה בזום עם קהילות יהודיות בעולם בבתי ספר יהודיים שלומדים שם אנגלית. אני חושבת שזה גם יקרב אותנו בתרבות, גם יקרב אותנו לחילופי משלחות ודברים כאלה, וגם משפר את האנגלית.

רק אני אומר שברמה הטכנית פערי השעות לא יתנו את האפשרות לעשות את זה.

למה? יש מזרח ויש מערב, תלוי איפה אתה.

תלוי איפה, נכון.

נעשה בדיקה. נכון, ארצות הברית יש בעיה.

דבר נוסף כמובן זה פנסיונרים. ואני מסתכלת ואני אומרת, חסרים מורים לאנגלית, אבל כל הילדים שלנו לומדים אנגלית אצל מורים פרטיים וכולם הם מורים לאנגלית. אולי לקרוא להם ולנסות לחשוב איתם גם על איך משלבים אותם בתוך המערכת בבוקר. אני בטוחה שהסיפור הוא רק כסף.

הוא לא רק כסף, הוא גם הכשרה. כי דיברתי עם מורים פרטים, הם אומרים שמבקשים מהם לעבור איזושהי הכשרה מאוד ארוכה, לכן צריך לשחרר קצת את המקום הזה.

בואו נחשב, אם נשאר בלי אנגלית אבל עם הכשרה או שנעשה משהו יותר גמיש ונצליח לשפר את האנגלית. יש תוכניות מוכנות כמעט בכל מקום, מערכי שיעור בכל מקום, רק צריך באמת אישיות ורצון ואיתור ושיווק והרבה הרבה עבודה. תודה רבה.

תודה רבה, ליזי.

אני רוצה להוסיף ולומר למה שליזי מכוונת, זה לחשוב אחרת, לא לעשות more of the same. אנחנו בהרבה מאוד שיחות עם איריס והצוות שלה, ושיתוף הפעולה שלנו עם משרד החינוך הוא מאוד טוב בעיקר בתחום הזה משום שבסופו של יום, כשאין מורה לאנגלית בכיתה ד' 3 בבית ספר אוסישקין, לא באים לשר החינוך, דופקים לראש העיר השולחן ולא מבינים למה אין מורה לאנגלית. וזה ענייננו כולנו, לא רק בגלל שדופקים על שולחנות. כך שאנחנו בקשר ואנחנו מנסים לראות, משום שהמחסור הוא לא רק במורים לאנגלית. נתמקד רגע באנגלית, אבל אנחנו מדברים בכלל על ההון האנושי במערכת החינוך.

אנחנו אחרי הסכמי השכר, ולכן לבוא ולומר שיעלו את המשכורות זה כבר לא ריאלי. אני מוכרחה לציין שמאז שאיריס נכנסה לתפקיד, אנחנו רואים רוח חדשה שמנשבת ורעיונות חדשים שאיריס מביאה איתה. ליזי ציינה את זה, רעיון שהיא העלתה, אותו האקתון שאנחנו מדברים עליו, אנחנו נעשה את זה ככל הנראה בשיתוף פעולה עם הסתדרות המורים, עם משרד החינוך, ואנחנו מנסים למצוא עוד תשובות ועוד דרכים לגייס מורים, ולא פחות חשוב, לשמר אותם. כי אנחנו על תופעת הנשירה, מה שנקרא, של מורים חדשים שהתחילו במערכת, לא מדברים, אבל היא קריטית. זאת אומרת, אתם לא תשבו היום בשיחת סלון עם צעירים שחושבים מה הם רוצים ללמוד ותשמעו את זה שיש לו ברק בעיניים ואומר, אני הולך ללמוד חינוך. אוקיי? זה אחת.

שתיים, אנחנו גם לא נשמע מישהו שרוצה ללמוד משהו בכדי לקבל משכורת עד הפנסיה באותו מקום. אנחנו צריכים גם ללמוד את הקצב ואת השינוי בתפיסת הצעירים וללכת לפיה. ודובר פה על טכנולוגיות ודובר פה על הכשרות, חייבים לשמור על האיכות וחייבים לשמור על כוח ההוראה מקצועי ופרופסיונלי ככל הניתן. אבל אם אנחנו כרגע במצב חירום ואנגלית היא שפה תרתי משמע, כמו מחשבים וכמו לשון וכמו מתמטיקה, בלי אנגלית אנחנו סוגרים את הדלת לבוגרי המערכת מלהתקדם בעולם האקדמי וגם בעולם העבודה.

תודה על הדיון הזה. אנחנו עושים את הדרך עם משרד החינוך בכוונה להאיץ דברים ולעשות אותם מהר יותר ושום דבר לא מפחיד אותי. הרעיון של ליזי שאמרה שאותו עובד הייטק יבוא ליום אחד ללמד בתיכון למשל אנגלית, אפשר לחשוב על איזשהו, לא לשלם לו שכר אולי, אבל אולי לתת לו איזושהי הטבת מס, אולי לתת למעסיק שלו איזושהי הטבת מס בשל ההתנדבות ושהמעסיק יתן, לא יודעת, איזושהי מחווה לאותו עובד. דברים קטנים שאפשר לקדם אותם.

ועוד מילה, הדברים המקסימים שאתם עושים, וההצעות שיש היום לפתח מנהלי בתי ספר, לדעתי, צריכים להיות משווקים שוב וברעש גדול, נשמח לעזור לכם. אני חושבת שאם הרשויות ידעו את זה וידחפו, ניתן עוד רוח גבית.

זה הולך להיות היום שאנחנו מתכננים ביחד, לא? אנחנו הולכים לעשות רעש.

גם היום וגם בלי קשר, אפשר לשלוח מכתב שמביא לידיעה מה קיים, מה באפשרותם לעשות. שלא יחכו לנו.

מקובל.

תודה רבה. התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, עידו מהצרי, מנכ"ל, בבקשה.

צוהריים טובים, תודה רבה שהזמנתם אותנו. נמצאת איתי גם חנה סדובניק שהיא מורה בתוכנית שלנו כבר שנה רביעית ואני אשמח אם היא תוכל לדבר אחריי.

קצת לספר לכם על התוכנית שהועלתה על ידי כמה מכם היום ויש לנו גם שותפים טובים כאן בשולחן. אנחנו פועלים בישראל כבר משנת 2014 במגוון תוכניות, כבר עשור. לאורך התקופה הזאת הבאנו 2,500 מורים, 320 מתוכם הגיעו לתוכנית השנתית, נמצאים בתוך בתי הספר במודל של קו-טיצ'ינג ביחד עם משרד החינוך. משרד החינוך עובד איתנו על כל מה שקשור גם לפיקוח וגם לנושא של ההכשרה כשהמורים נוחתים.

רוב המורים שאנחנו מביאים היום נמצאים בתוכנית הקיץ, זו תוכנית של חודש שבה מורים מכל העולם מגיעים ללמד אנגלית במודל של בית הספר של החופש הגדול, כשכל המטרה היא לתת איזשהו סיפתח, איזושהי בניית ביטחון עצמי של שלושה שבועות, חמש שעות ביום לימודי אנגלית לאורך תקופה של בית הספר של החופש הגדול.

אנחנו עובדים היום בכמעט 40 רשויות מקומיות במגוון של תוכניות. חלק מהעבודה שלנו גם עם המשרד, חלק עם גופים פרטיים, חלק עם הרשויות המקומיות עצמן. יש לנו את היכולת להביא לישראל מורים מכל העולם. אני חושב שאחד הדברים שמגביל אותנו כרגע זה הנושא שכל המורים שאנחנו יכולים להביא הם כרגע בוויזות של חוק השבות. זאת אומרת, רק זכאי חוק השבות יכולים להגיע לישראל ולהשתלב בתוך המערך.

אנחנו הגשנו הצעה למשרד החינוך לפני מספר חודשים על התוכנית של תלמ"א, לדון על הנושא הזה, אנחנו צריכים את משרד החינוך איתנו בשביל להגיע לרשות ההגירה והאוכלוסין ובשביל להגיע למשרד הפנים בשביל לעשות שינוי ולאפשר להביא לכאן עוד מורים. אני יכול להגיד שיש לנו באמת מאות, מאות מורים שרוצים להגיע לכאן, שמלמדים בבתי ספר יהודיים בחו"ל, אבל הם בעצמם לא זכאי חוק השבות.

יש לנו איזה שיתוף עם Hebrew Public, בית ספר שמלמד עברית בארצות הברית. יש לו מאות, מאות מורים, מורים שרוצים להגיע לכאן, לקבל איזשהו ניסיון מקצועי בישראל, המקום שהם מדברים עליו כל השנה ומלמדים שם בחו"ל, ואין להם את האפשרות להגיע, אנחנו לא יכולים להביא אותם. אנחנו שמים על השולחן את העובדה שאנחנו צריכים את המדינה כאן. אנחנו מעולם לא ביקשנו כסף מהמדינה להיכנס איתנו מתחת לזה, אנחנו רוצים לעשות את הפרויקט הזה, את הפיילוט ולבוא עם משאבים משלנו בתקופת הפיילוט. אנחנו צריכים אבל את ההסכמה שלכם ואת העזרה שלכם בלפתוח את הדלת לקבל את האישור להביא את המורים האלה לכאן.

אתם עמותה? אתם מלכ"ר?

אנחנו מלכ"ר, אנחנו ארגון ללא מטרות רווח, כל הכסף שלנו מגיע מגיוסים ומעבודה שאנחנו עושים בשטח, כשכל העבודה מושקעת בתוך הציבור הישראלי.

אני אגיד מנקודת המבט האישית שלי. אני אשקלוני שגדל באשקלון והמזל שלי, כשאני למדתי בבית ספר, היה גל עלייה באשקלון וכל המורות שלי לאורך כל השנים היו מורות דוברות אנגלית. בזכותן הצלחתי להגיע לאן שהגעתי היום, אחרי הלימודים שלי למדתי משפטים בישראל ובחו"ל, אחר כך הגעתי לשליחות בארצות הברית, שלוש שנים הייתי באוניברסיטה, חזרתי לכאן. כל מה שאני עושה היום נוגע סביב האנגלית כי אני מבין את החשיבות ואת המשמעות של הדבר הזה.

אנחנו רואים באנגלית ככלי הכי חשוב אולי למוביליות חברתית שמוביל לצמיחה כלכלית. המורים של תלמ"א נכנסים לתוך הכיתות ביחד עם מורים מקומיים של בית הספר, אבל זה מאפשר לנו. זה נכון שזה לא פותר את בעיית כוח האדם באופן טוטאלי שיש מורה לכל כיתה, אבל היום הכיתות הן כיתות גדולות, יש לנו בין 30 ל-40 תלמידים בכל כיתה. העובדה שיש כוח אדם נוסף בתוך הכיתה שמאפשר לעשות דיפרנציאציה של הכיתה, ללמד בקבוצות יותר קטנות, לחלק את הכיתה לשניים, זה מאפשר לנו כוח איכותי הרבה יותר. מגיעות לתלמידים יותר שעות אנגלית בפועל.

כן, כי הם לא פותרים את כוח האדם, אבל הם כן פותרים את הרמה של האנגלית של הילדים.

לגמרי.

אם אני מבין נכון, הבעיה היא בעיקר על הנושא של ויזה ב' 1.

זו עיקר הבעיה. חשוב לי להתייחס למה שד"ר איריס ביטון אמרה מקודם. המורים מגיעים לכאן, קודם כול יש להם שבוע שהם בעצם מוכשרים. כולם מגיעים עם רקע אקדמי, חלקם היו מורים במשך שנים, והשאר מגיעים מעולמות החינוך, בין הפורמלי ובין אם הלא פורמלי. כשהם מגיעים לישראל, הם גם עוברים הכשרה בשיתוף ביחד עם משרד החינוך, אנחנו מכניסים גם את כל מה שקשור לנושא של הפיקוח.

אבל עלתה השאלה של הערך החינוכי, לכן חשוב לי כן להגיד, האנשים שאנחנו מביאים מגיעים מעולמות החינוך, בין אם הפורמלי או לא פורמלי, הם יודעים מה זה לעבוד עם ילדים, הם יודעים איך להתנהג בתוך כיתה וגם איך נראה חינוך ישראלי. זה משהו שאנחנו נותנים להם במשך תקופה ארוכה, הם יום אחד בשבוע עוברים את כל מה שקשור להכשרות מקצועיות ולליווי פדגוגי, מקצועי.

מי מפקח על ההכשרות האלה?

זה בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, יש את הפיקוח של האנגלית שאנחנו עובדים עם המפקחות במקומות מסוימים, יותר בדרום אני אגיד, ברי המפקחת לאנגלית היא כוח מאוד מוביל, ציונה שהייתה בעבר אחראית על כל האנגלית, עבדנו ביחד איתן. אבל היום יש לנו את המגבלה של הב' 1, אנחנו משוועים להכניס לכאן עוד מורים ואנחנו צריכים את העזרה.

ביקשתי מרשות האוכלוסין להצטרף, הם בדיון למטה, הם יעלו. רק אני רוצה לשמוע את עמדת משרד החינוך בנושא של ב' 1 לפני רשות האוכלוסין.

אפשר להתייחס בחלק הזה, מה זה ב' 1?

הנושא של הוויזה.

ויזות זכאי עלייה.

רגע, רק אני רוצה להתייחס לדברים שלך. אני חושבת שכן כדאי להניח את האתגר הרציני עם המורים הללו. ככל שיהיו אנשי חינוך מדהימים, ובאמת, הם אנשים ראויים, באמת קבוצה מאוד איכותית. עדיין, יש את ההתמודדות, זה לא אידילי באופן שמתואר כאן, רגוע, שקט וטוב. אנחנו כן מוצאים שחלקם הגדול צריכים היאחזות ואחיזה וליווי של המורה שקולט אותם, ועבור המורה שקולט אותם זאת התמודדות נוספת עם עוד מורה שהוא לא ממש - - -

למורים שהוכשרו כאן וגדלו כאן, להיכנס לכיתה במדינת ישראל זה אתגר עצום, לא כל שכן ואף על פי כן ויותר מכך למי שלא מכיר. כל הסיפור של ניהול כיתה, התמודדות עם תלמידים, עם הטרוגניות גבוהה מאוד, זה דבר שהוא באמת מאוד משמעותי. צריך גם להניח את זה כאן. זה אתגר, זה לא הם נכנסים ויוצאים והכול טוב. לפעמים הם יוצאים ונכנסים אפילו פגועים. בכמה מקרים שאני התמודדתי איתם במקומות שפיקחתי, כן היו התמודדויות שהיינו צריכים לעשות כל מיני תיווכים כאלה ואחרים. כך שאני חושבת שגם את זה צריך להניח.

רק עמדת המשרד לגבי אשרה ב' 1, מה העמדה שלכם?

אנחנו התייחסנו אבל.

אני מבין שנשלח אליכם מכתב, ביקשו התייחסות.

אנחנו צריכים את התמיכה שלכם מול רשות ההגירה והאוכלוסין. הייתה אמורה להיות פגישה, לא הייתה פגישה.

אבל איזו תמיכה אנחנו יכולים לתת בעניין הזה?

עמדה מקצועית שלכם.

עמדה מקצועית. בסופו של דבר, רשות ההגירה והאוכלוסין ומשרד הפנים באים ושואלים אותנו מה העמדה של משרד החינוך. זאת אומרת שאנחנו צריכים אתכם כי אנחנו לא יכולים להתקדם עם רשויות אחרות בלי תמיכה של משרד החינוך בעניין.

אני מבין שיש קשיים לגבי ההכנסה של המורים לכיתה, אבל יש רכזת אנגלית בכל בית ספר, היא עובדת איתם כמו שעובד כל מורה, ושיתוף פעולה יותר חזק והדוק איתנו ביחד ואיתכם, אני חושב שיכול להביא תוצאות יותר טובות. ונמצאת כאן חנה סדובניק שהיא אחת המורות בתוכנית, וחשוב לי - - -

לא, אין לי זמן.

רק רגע, לגבי עמדת משרד החינוך.

אני אגיד לכם למה, אני רוצה להשמיע עוד כמה אנשים ואנחנו מצומצמים בזמן.

היא הגיעה לכאן מאילת.

רק להגיד בהקשר הזה, אנחנו צריכים את העמדה המקצועית של המפקחים וזה לא המנדט שלי, אני לא רוצה לדבר בשם הפיקוח. אבל אני כן מבטיחה שבחלק הזה אני אפנה, אני אקח את העמדה המקצועית מהפיקוח. יש תכתובת? אני לא מכירה כי זה לא על שולחני, אני פשוט אפנה לפיקוח ששם יושבת התשובה לגבי עמדת משרד החינוך.

בלי חוות הדעת הזאת אין אפשרות להתקדם. זה ברור לי שלא הכול חלק, אבל בואו, זה עוד כוח.

אם אפשר בבקשה דקה, היא הגיעה מאילת.

אני מבין, דיון מהיר כשמו כן הוא, אני ב-14:00 צריך לסיים, אני רוצה לתת לעוד אנשים לדבר. ישאר זמן, ואני מקווה שיישאר, אני אתן. יש את רווית שמחכה פה בסבלנות ואני רוצה לתת לה, אבל בוא. יש פה גם את מיכל אופיר מהייטק למען החברה.

חני שפיגל נמצאת בזום, עמותת שלבים, בבקשה. שלום וברכה, צוהריים טובים.

צוהריים טובים. אני רוצה להתייחס דווקא למה שדיברנו קצת על המגזר החרדי, לחזור אליו. התוכנית שלנו היא תוכנית Step Up שאני מציגה, עמותת שלבים. תוכנית שבאה לתת מענה לצמצום הפערים בעיקר במגזר החרדי ובעיקר בפריפריה החרדית, לחזק את הביטחון מהמקום של לימוד השפה הדבורה בתוך מערכת הלימודים דווקא ולא במערכת של חוגים שגם מקובלת במגזר החרדי.

התוכנית שלנו מכניסה שעה שבועית במערכת, שזו שעה רק של שפה דבורה שמורת האם מעבירה אותה, היא מקבלת מאיתנו כלים, 26 מערכי שיעור בשנה, מערכי שיעור חווייתיים, משחקים, פעילויות, שכל השיעור הוא שיח בין המורה לתלמידות, בין קבוצות לקבוצות, בין זוגות של בנות, כל השיעור הוא לגמרי שיחר.

אילו גילאים?

זה דווקא מותאם לאופי המגזר ולא בהיבט הטכנולוגי, כי זה משהו שממש לא ניתן בשלב הזה להכניס לבתי ספר.

מה שכבות הגיל שהתוכנית פועלת בהן?

כיתות ד', ה, ו' בשלב הזה. כשאני רוצה גם לומר שאנחנו - - -

המורים האלה לא מחליפים את המורים המקצועיים הרגילים.

לא, אנחנו דווקא בוחרים את מורת האם, אגב זה רק לבנות בשלב הזה. מורת האם, דווקא היא מעבירה את זה כי זה גם במטרה להעצים אותה, לחזק גם את היכולת שלה כמורה בשאר השיעורים שיש לה בכיתה.

מטרת התוכנית לחזק את הקיים ולהעלות את רמת האנגלית של התלמידים?

ושל המורה.

לחזק את הקיים ולחזק את השפה הדבורה. כי בסוף, גם איפה שבמגזר החרדי יש ידע, גם בגלל שלא נחשפו לטכנולוגיות, פחות לשיח ולשפה, יש חסר מאוד משמעותי ביכולת לדבר. לכן גם איפה שרמת הידע גבוהה, יכולת הדיבור מאוד נמוכה. ואיפה שרמת הידעה לא גבוהה, בכלל, הכול בפערים מאוד מאוד גדולים.

ההשקעה שלנו היא בעיקר בהיבט של השפה הדבורה, להכניס ביטחון, כי אנחנו מאמינים גם שדרך המקום הזה זה משפיע בכלל על המוטיבציה של התלמידות ללמוד, להתקדם בכלל, גם בדברים שהם יותר מורכבים וקשים ברכישת שפה.

מה הפריסה? אתם עובדים בבתי ספר בנים, בנות? מה הפריסה הארצית, מספר מורות, היקף תלמידים?

השנה היא השנה הראשונה של התוכנית בפריסה ארצית, עם 33 בתי ספר, רק של בנות כרגע.

כמה תלמידים?

900 תלמידות, למעלה מ-900.

והתוכנית מוכרת על ידי משרד החינוך?

התוכנית מוכרת במערכת גפ"ן, ואנחנו בתהליך גם מול משרד החינוך. כן, בהחלט. אנחנו עובדים עם הבעלויות, בעיקר עם בני יוסף, שם ממש הכניסו את זה ברמה מאוד משמעותית.

המחסור הוא לא בבנות.

נקודות הקושי פה הן קודם כול שצריך להוסיף למורה שעה נוספת במערכת, בתי הספר מאוד מתקשים עם זה. ובנוסף, הסיפור של ההכשרה של המורות. יש פה הרבה מורות שבכלל אין להן רקע של אנגלית וגם אם יש רקע, הוא רקע מאוד דל. וההכשרה שלהן מאוד משמעותית, שזה משהו גם שחשוב להעלות אותו.

אתם עושים גם הכשרות?

אנחנו עושים הכשרה יותר בהיבט לתוכנית, אבל אנחנו מזהים את הצורך המשמעותי במקום הזה.

טוב, פעילות חשובה, אבל היא לא נותנת לנו את המענה איפה שבאמת יש מחסור במורים, אנחנו חוזרים לבעיה.

אולי אפילו הפוך מכך, אנחנו שם בחברה בקרב בנות, זה פחות נדרש.

מה זאת אומרת? לא הבנתי. בנות לא אמורות ללמוד אנגלית?

לומדות, פחות חסר.

רווית אקשטין מחזית החינוך, בבקשה.

תודה. שמי רוית אקשטין, אימהות בחזית החינוך, תנועה שקמה כדי ליצור עתיד טוב, שוויוני לילדים שלנו. התחלנו בגיוס, עברנו לחינוך. הנושא של אנגלית הוא קרוב לליבנו כולנו. ממה שאני מתרשמת מעבודת הבית שעשיתי לפני, קודם כול, עם כל הכבוד לעבודה שמתבצעת ואתן עושות עבודה, אבל אנחנו כבר שמונה שנים בתוך האירוע הזה ויש פה הזנחה פושעת של המשרד. הייתה תוכנית, צומצמה, לא ברור עוד ממה. נראה לי ששאלתם את השאלות למה היא צומצמה ולא קיבלנו תשובות.

קיבלנו תשובה, למה לא?

לא, אמרת אחרי זה נבין. אמרו כלכלית ולא אמרו.

אני חושב שציונה עלתה. כשאני מקבל את התשובות ממילא, אני לא שואל את השאלה שוב. התייחסה בלי להתייחס לשאלה, אבל מתוך דבריה נאמר שהבעיה היא לא תקציבית, הבעיה שיש מחסור אמיתי במורים ויש לנו את הבעיה של אשרת ב' 1 שתכף נעלה את רשות האוכלוסין. זאת אומרת, יש בעיות כלליות מעבר לנושא התקציבי. אם הייתה בעיה תקציבית, אני אשאל שוב, אבל לדעתי, קיימת בעיה תקציבית, ציונה?

גם.

אוקיי. הנה, קיבלנו התייחסות, קיימת גם בעיה תקציבית.

אני רוצה גם להעלות כמה פתרונות, רעיונות שהם באמת מחוץ לקופסא, חלק כבר העלו, וגם לציין שהסיפור של אנגלית בעיניי וגם זה דובר פה, הוא אירוע חירום במערכת החינוך, ושכך צריך להתייחס אליו. באירוע חירום צריך לשחרר את החסמים של הכשרה של שלוש שנים ופה בירוקרטיה וחבר'ה של תלמ"א פה שעושים עבודה נהדרת לא רק לחינוך המוכר שאינו רשמי, שזה מאוד הפתיע אותי, כי לא ראיתי את זה בכל המסמכים שקראתי. לשחרר את המקומות האלה. אני לא יודעת מי אחראי על השחרור הזה, אבל זה משהו שחייבים להתייחס אליו ככה.

גם צריך להגדיר מהן המטרות של לימודי אנגלית. כי ממה שאני מכירה, אני גם אשת חינוך, אני מחנכת ומורה עד לפני כמה שנים. הלימודים של אנגלית הגיעו למצב שהתלמידים לומדים רק כדי לעבור את הבגרות. אני לא יודעת אם אתם מכירים את השיטה הזאת שהם לא לומדים כדי להכיר את השפה ולדבר אותה, אלא רק טכנית, איך אני עובר את בחינת הבגרות, ואז אנחנו מפספסים שוב את כל המטרה.

בגלל זה הדיו היום היה על מחסור במורים, הוא לא היה על חיזוק לימודי האנגלית.

בסדר, על מורים לאנגלית אבל.

ואם הייתם שואלים אותי על חיזוק לימודי אנגלית, אני הייתי יכולה לעשות פה הרצאה מצוינת על סטנדרטים שעשינו, על תוכניות הוראה, על שילוב טכנולוגיה, על הרבה מאוד פעולות, וכדאי שנתמקד בזה בבקשה.

אוקיי. אבל אני חושבת שכשמדברים על זה ועם כל הבעיות שהעליתם, זה מראה שזה מהבסיס.

אבל זה רק מחזק את הצורך - - -

חברים, אנחנו לא מפתחים פה שיח.

הדבר שדיברו כבר הוא מורים פרטיים, שכל מורה שאני מדברת איתו, יש לו לפחות בין 30 ל-50 תלמידים שהוא מחזיק וזה רק ביישוב קטן שאני גרה בו. מורים בפנסיה, טכנולוגיה, אני מציעה לאתר תלמידי י"א, י"ב, י' שהם דוברי אנגלית ויש לא מעט כאלה, או מצטיינים באנגלית, ואפשר לתת להם נקודות זכות איכשהו, לא יודעת, בציונים או משהו, שהם יתגברו בכיתות הנמוכות כמובן, היסודי. זו יכולה להיות תוכנית מדהימה לתלמידים.

וכמובן לא לשכוח שכשאנחנו פוגעים בעתיד שלהם, הם יוצאים אחרי זה מהצבא, לא מצליחים לקדם את עצמם וגם לא מצליחים לקדם את כלכלת ישראל.

תודה רבה. מיכל אופיר מהייטק למען החברה, בבקשה.

שלום, נעים מאוד, תודה על ההזדמנות להיות פה ועל הדיון המאוד חשוב הזה. אני מנכ"לית חברת הילמ"ה, הילמ"ה היא חברה שמפתחת פתרונות טכנולוגיים לאתגרים חברתיים במדינת ישראל. אני שומעת את הדיון על מחסור במורים, מבינה את הכאב ואת הקושי הגדול בו ורוצה לחזק שוב את המקום של הטכנולוגיה.

אני לא באה להציע פה טכנולוגיות שלא קיימות, אני מייצגת כאן הרבה מאוד חברות אגב שעובדות בתחום הזה, אבל אני יכולה לספר על הילמ"ה, שכשפרצה המלחמה, עצרנו את כל העשייה שלנו, חברה לתועלת הציבור שלא ממומנת כמעט על ידי הממשלה, השנה בכלל לא ממומנת, והלכנו לבתי ספר בדרום ובצפון, פעלנו בכל בתי הספר בעוטף, יש לנו היום כמעט 90,000 משתמשים, תלמידים שמשתמשים במערכת. יש לנו נתונים שמראים שתלמידים שלומדים עם המערכת שלנו שמותאמת לתוכנית הלימודים, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, תלמידים שמשתמשים במערכת הזאת יותר משישה שבועות עולים בציונים שלהם, מדברים יותר בכל יום באנגלית ותחושת המסוגלות שלהם עולה.

ומה שמעניין בתוכנית הזאת או בכל תוכנית טכנולוגית, ועידו, סליחה, אני איתך, אני חושבת שהתוכנית שלכם מאוד מאוד חשובה, במאמר מוסגר, אנחנו משתפים פעולה, תלמ"ה והילמ"ה. ויחד עם זאת, כל תוכנית שאתה מדברים עליה כאן שמצריכה עוד הבאה של מורים, היא מביאה עוד אתגר. ואני באה ואומרת, עם טכנולוגיה ועם AI, ובשילוב של תכנים של משרד החינוך ושילוב שאנחנו עושים לפחות, שילוב תכני SEL – Social Emotional Learning, הגענו למצב שתלמידים מתקדמים, שיש להם תחושת מסוגלות. תלמידים שהתחילו עם ציונים מתחת 60 עולים בין 25 ל-30 נקודות בציון שלהם.

בסדר, אבל אפשר גם וגם.

זה מה שהיא אומרת.

אני לא אומרת, אבל כשאני שומעת כאן - - -

התוכנית הזאת נמצאת בגפ"ן?

התוכנית הזאת נמצאת היום בגפ"ן. מאוד חשוב להגיד, התוכנית הזאת עובדת היום גם עם המחוז החרדי, אנחנו עובדים בממ"חים בשיתוף פעולה הדוק. ואנחנו עובדים גם עם בתי ספר ערבים וגם עם בתי ספר בדואים.

בכמה בתי ספר היום התוכנית עובדת?

אנחנו עבדנו בשנה שעברה עם 500 בתי ספר בחינם, והיום בגפ"ן אנחנו מוכרים את זה ואנחנו כבר, לא יודעת, 250 או משהו כזה ועוד בתהליך של מכירות.

מאילו גילאים?

מכיתה ג' עד כיתה י"ב', מגישים לבגרות. בדקות אלה ממש ובימים אלה ממש תלמידים מתכוננים לבחינות הבגרות באמצעות המערכת. והגענו למצב שתלמידים מכפרי נוער שלא ניגשו לבגרויות ניגשו באמצעות קאפיש, זה שם המערכת, לבגרות.

250 בתי ספר אמרת?

כן.

אני חושבת שנצרכת כאן המון חשיבה איך משלבים טכנולוגיה.

אבל יש כל כך הרבה. למה? המערכת יקרה?

עכשיו אני אענה למה. היא ממש לא יקרה, המערכת היא בתשלום סמלי.

אם כך, אולי המנהלים לא מכירים, זה מה שאני אומרת.

העניין הוא שכחברה לתועלת הציבור שמקדמת בכלל את ההייטק החברתי במדינת ישראל והמשאבים שלה מאוד רזים, אנחנו מתרחבים ככל שאנחנו מצליחים. אין לי גוף פרסום, אין אנשי מכירות, אבל אנחנו עושים עבודה יסודית מהשטח ביחד עם המורים ולצד משרד החינוך עם תמיכה מ-8:00 עד 22:00 לכל שאלה של כל מורה.

אני ממש מבקשת, לא עלינו, הילמ"ה, ואני כן אשמח שנעבוד על תוכנית, אבל שבוועדה כזאת, דיון על מורים יהיה כן, איך מביאים את המורים, אבל איך תומכים טכנולוגית כי לטכנולוגיה יש כוח אדיר ואנחנו ב - - -

בסדר, אבל זה לא נושא דיון.

גם ההכשרה של המורים יכולה להיות דרך הדבר הזה.

זה נשמע מדהים, במיוחד ליסודי.

תודה רבה. תעלו בבקשה בזום את נטלי, סגנית מנהל מנהל האוכלוסין במשרד הפנים, בבקשה. שלום, נטלי.

שלום, צוהריים טובים. שמעתי קצת לגבי אשרת ב' 1. כמו שנאמר, בתוכנית תלמ"א יש מורים שהם זכאי שבות, וכאשר אדם שהוכחה זכאות השבות שלו מגיע לישראל, הוא מקבל אשרה שהוא יכול גם לעבוד, יכול לקבל אשרה של תושב ואין פה שום ענייני אגרות למיניהן. ככל ורוצים להביא מורים שהם אינם זכאי שבות, צריכים לחשוב מה עושים לגבי היתר ההעסקה שלהם. הרי במדינת ישראל כל זר שמגיע לעבוד, יש להוציא עבורו היתר העסקה.

חשוב מאוד שגם משרד החינוך וגם תלמ"א כמו שדיברו כאן לפני כן יעבירו איזושהי הצעה לרשות האוכלוסין וההגירה, אנחנו נשב, נבחן, ונראה מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע. ברור לנו שמורים לאנגלית לזה דבר מאוד חשוב, אבל יש פה את ההיבט הזה של העסקת זרים בישראל שאינם זכאי שבות, ואני חוזרת, וצריך לפתור את הסוגיה הזו של היתר העסקה.

אוקיי, תודה רבה. טוב, נוביל את זה ביחד עם משרד החינוך ואנחנו כמובן נקבל את העמדה המקצועית שלכם ולפי זה נראה איפה זה מתקדם.

חנה, בבקשה.

שלום, קוראים לי חנה, אני מקנדה. אני גרה באילת, אני שנה רביעית עם תלמ"א ואני מלמדת בבית ספר אופיר.

זה בית ספר יסודי? תיכון?

יסודי.

אני מאוד גאה לדבר על הניסיון שלי וכמה זה חשוב להביא מורים לאנגלית מחו"ל לעזור לילדים להתקדם באנגלית. עם תלמ"א אנחנו עובדים עם קבוצות, כך שיש לי co-teachers ואני עובדת עם קבוצות כי יש לי הרבה עולים חדשים בבית הספר שלי ואנגלית היא שפה שמחברת בינינו.

כמורים לאנגלית מחו"ל, אנחנו מביאים רעיונות שונים ושיטות שונות לכיתה. עם הילדים שלי אנחנו עושים הופעות ובקבוצות שלי, הילדים, בגלל המבטא שלי, הם אוהבים לדבר איתי רק באנגלית. אם אני בחוץ, במגרש, הם מנסים לדבר אנגלית וזה עוזר להם ממש.

ואם תלמ"א אנחנו לא רק עובדים בבית הספר, אנחנו עושים דברים בקהילה שלנו. אני גם עשיתי הצגה והופעות לכל בתי הספר באילת, עשיתי דברים עם קיבוץ אילות, פעילות עם ילדים להתקדם באנגלית. זה מאוד חשוב להביא מורים לאנגלית מחו"ל כי אנחנו אוהבים להיות פה, אני עשיתי עליה בסוף.

מה שחשוב, אני גם רוצה להגיד, אני גם מלמדת את הילדים על דברים מחו"ל, איך אנחנו עושים דברים עם יהודים. לחנוכה, אני כל הזמן מלמדת איך לשחק בדריידל, אלה סביבונים וזה משהו שהם לא משחקים פה בארץ. פשוט אני רוצה להגיד, זה מאוד מאוד חשוב להביא מורים מחו"ל לארץ. יש לי מבטא בעברית ולשמוע את המבטא שלנו זה מאוד מאוד חשוב. תודה.

תודה רבה לך.

הוועדה שולחת ניחומים לשפחות החללים, איחולי החלמה מהירה לפצועים, מתפללת ומקווה להחזרתם לשלום במהרה של כלל החטופים והחיילים.

ידיעת האנגלית היא אחד היסודות להצלחת התלמידים בעתיד ולעתידה הכלכלי של מדינת ישראל. הוועדה מביעה דאגה נוכח החוסר במורים איכותיים ומורים בכלל ללמידת האנגלית. הוועדה מבקשת לקבל ממשרד החינוך, א', כמה מורים ללמידת השפה האנגלית נמצאים במערכת החינוך בפילוח, כמה מורים שליחים חזרו לארץ מגויסים להוראת השפה האנגלית, וכן בכלל על תוכניות כפי שהוצג במצגת. נא להעביר את הנתונים לוועדה.

הוועדה ממליצה לבחון פתרונות נוספים ממערכת החינוך להוראת השאפה האנגלית, שילוב סטודנטים להוראה, הוראה במקצועות לימוד על ידי מורים דוברי השפה האנגלית, שילוב עובדי הייטק בהוראת האנגלית, איתור תלמידים מצטיינים באנגלית לתגבור בכיתות ביסודי ועוד כאלה אפשרויות.

הוועדה מברכת על תוכנית תלמ"א שמחזקת את למידת האנגלית וממליצה לאמץ אותה במערכת החינוך ביתר שאת. הוועדה מברכת את תוכנית שלבים לתגבור למידת השפה האנגלית בבתי הספר החרדיים. הוועדה שמעה לקושי בהוצאת אשרות עבודה למורים מחו"ל, אשרת ב' 1. הוועדה פונה למשרד החינוך להעביר את עמדתו מקצועית לרשות האוכלוסין וההגירה של משרד הפנים כדי שנוכל לתגבר את לימודי האנגלית בארץ ולמלא את החסר.



ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 14:02.