פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



7
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
20/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 228
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ט בחשון התשפ"ה (20 בנובמבר 2024), שעה 10:05

הצעה להקמת אנדרטה לזכר "החייל הבודד"

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

עמית קפח - ר' חטיבת אנדרטאות, מפעלי הנצחה ומורשת, צה"ל, משרד הביטחון

זהר צפון - מנהל תחום פרויקטים ואדריכל, אגף התכנון, קרן קיימת לישראל

יעל אייזנר - מנהלת תוכנית לחיילים בודדים, התנועה הקיבוצית

איציק עוז - המחלקה לחיילים בודדים, התנועה הקיבוצית

אשר אלטשול - מורה דרך, מתנדב בתחום חיילים בודדים, יד לעולים

מרדכי בטניק - מנכ"ל, חייל אל חייל

ירון אוחיון - מנהל חטיבה לפיתוח קרקע, קרן קיימת לישראל

יאיר רן פלד - מנהל התוכנית, גרעין צבר

אביטל בקר - ממונה תחום צעירים וחיילים בודדים, הסוכנות היהודית

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעה להקמת אנדרטה לזכר "החייל הבודד"

שלום לכולם, בוקר טוב. אני רוצה לפתוח את ישיבת ועדת עלייה, קליטה ותפוצות. היום 20 בנובמבר 2024, י"ט בחשוון תשפ"ה, 411 יום מאז טבח שמיני עצרת ואנחנו כולנו מתפללים ומקווים לראות כאן את החטופות והחטופים עוד היום. עדיין 101 חטופות וחטופים נמקים במנהרות החמאס.

בהמשך לדיונים שאנחנו קיימנו כאן בוועדה על חיילים בודדים שבאמת מתמודדים יחד עם כל הלוחמים בתקופה הזאת עם הקושי שבשירות צבאי כל כך ארוך, ואנחנו מדברים גם על מילואימניקים בודדים, לחיילים הבודדים יש התמודדות נוספת.

אני קיבלתי פנייה אחרי הדיון הקודם שאנחנו קיימנו, ביקשו להקים סוג של אנדרטה או אתר הנצחה. לא כאתר הנצחה בסגנון של אתרי ההנצחה בהר הרצל, מקום שאפשר יהיה לעשות בו כינוסים עבור החיילים הבודדים. סיפרו לי, במלחמה נפלו שני חללים של התוכנית ששמו קץ לחייהם, זה מתוכנית גרעין צבר. ארבעה חיילים נוספים נפלו בקרבות, שני אנשי צוות נרצחו במסיבת הנובה ובכיתת הכוננות של קיבוץ ניר יצחק.

באמת אני חושב שפה בסיפור הזה יש את כל נושא החיילים הבודדים שהרבה פעמים גם לא זוכים למי שעוד יעשה להם הנצחה. אנחנו יכולים לראות מפעלי הנצחה באמת חשובים שבדרך כלל המשפחות עושות, מי שנשאר רוצה להנציח בכל מיני דרכים ואפשרויות. אבל לחיילים הבודדים לא תמיד יש מי שינציח אותם. זה נוגע לא רק לגבי העולים החדשים, אלא גם לחסרי העורף המשפחתי.

לכן אני פניתי, גם ביקשתי מקק"ל שישתתפו בישיבה כי אני חושב שהדבר הנכון, המקום הנכון הוא באחד מהיערות של קק"ל, לייחד סוג של יער או חורשה לטובת העניין הזה, ואז זה גם יכול להפוך להיות מקום של התכנסויות.

אני אבקש אולי ממי שפנה אליי, יאיר רן פלד, מנהל התוכנית בגרעין צבר, שאולי יגיד כמה מילים. בבקשה, יאיר.

צוהריים טובים. ראשית, אני מתנצל שאני בזום, אני אתמול חזרתי מהצפון, אני במילואים. בשישי אני כבר חוזר לצפונה, אני ככה מנצל את הזמן בבית. אני מנהל את התוכנית בשנתיים האחרונות, מתוכן יותר משנה אני אומנם בשלט רחוק.

לגופה של הצעה, המונח חייל בודד הוא מונח שיש בו ערכים ציוניים שאין בשום מקום אחר בעולם. מהווה תמצית של בחירה, הקרבה, ציונות, אחריות חברתית, מנהיגות, אומץ. וזה עניין ערכי לא רק ששייך להיסטוריה, אלא גם להווה ולעתיד שלנו. ולכן אני חושב ואני רואה בנושא הזה נושא משמעותי גם בחינוך לא רק עבור העולים או החיילים הבודדים שאינם רק עולים, אלא גם עבורנו, עבור תלמידים בבתי הספר ואזרחים במדינה, משהו שאפשר ללמוד ממנו וזה גם משהו שהוא בהווה.

חשוב לי לציין, ההצעה היא לא רק עבור העולים, אלא באמת כל מי שבחר, ולא היה חייב, ולמרות קשיים בלתי אפשריים, לשרת את המדינה. אני חושב שאנדרטה כזאת או איזשהו מיזם כזה הוא בהחלט הכרחי.

ביום הזיכרון האחרון התאגדנו כמה עמותות וארגונים וציינו יחד לראשונה בטקס, טקס מרגש מאוד, טקס לזכר החיילים הבודדים שנפלו במערכת חרבות ברזל. האירוע התקיים באולם קולנוע, וזאת נקודה שבה חשבתי שאנחנו צריכים איזשהו מקום ראוי עבור החיילים הבודדים לזכרם. אני אגיד שאני חושב שצריך לחשוב באמת על איזשהו משהו, אני לא רוצה להגזים יותר מדי, אבל גם מוזיאון. אם יש מוזיאון ההעפלה או מוזיאון הפלמ"ח, הסיפור הזה של חיילים בודדים ששוב, הוא גם שייך להווה ולעתיד, זה משהו שצריך לחשוב עליו במין מיזם שהוא כזה.

לא הגעתי עם הצעות קונקרטיות. אני חושב שזו אחריות משותפת של המדינה ושל הצבא ושל משרד הביטחון ושלנו, הגופים והעמותות. אני מוכן כמובן להיות שותף, אבל אין פה איזשהו משהו קונקרטי ברמת תקציבים מיקום.

ברור. העלית פה נקודה ורעיון, אני עונה לפניות, אבל לא כל אחד שכותב פנייה, תוך שבוע אנחנו מנהלים דיון על העניין. אני באמת חושב שהנושא הזה הוא גם חשוב והוא גם אפשרי. אני לא אלאה אותך בקשיים של מוזיאון, בוא נשאיר את זה לדיון אחר.

Fair enough. אני רק אסיים ואני אגיד משהו אחד קצר. אני מרגיש חובה בתור מנהל תוכנית של גרעין צבר, ואני מציין, גם אתה פתחת את זה, זה קשור ולא קשור. יש לנו עדיין שני חיילים שבחרו ועלו לארץ והתגייסו לצבא והם חטופים בעזה, עומר נאוטרה ועידן אלכסנדר, שני חיילים גיבורים. אני רועד להגיד את זה, אבל אני מתפלל שהאנדרטה הזאת, כשהיא תקום, אני מתפלל שהיא גם לא תהיה לזכרם. היה חשוב לי לציין גם את זה. זהו, הנקודה לגבי הרעיון והמיזם היא ברורה.

חשוב מאוד. תודה, תודה רבה.

לפני שאני אתן למשרד הביטחון ואחר כך לקק"ל, יעל אייזנר מהתנועה הקיבוצית.

תודה רבה. אני יעל אייזנר, אני מנהלת את התוכנית של חיילים בודדים בתנועה הקיבוצית. אני רוצה להגיד שחיילים בודדים, כולנו יודעים, היו מקום המדינה. יש אלפי קברים בבתי העלמין הצבאיים של חיילים בודדים שהיו בתנועה קיבוצית, יש גם הרבה בבתי העלמין שלנו. ובאמת, אני אפילו תמהתי על עצמי איך אני לא חשבתי על זה קודם ואיך המלחמה הזאת כל כך הדגימה לנו והדגישה עלינו את התרומה של החיילים הבודדים באשר הם.

חשוב להגיד שחשוב לדבר לא רק על העולים, למרות שאנחנו כאן עבור העולים, חיילים בודדים באשר הם בודדים. אם כי אני אומר בהתרגשות רבה שאני מלווה הרבה מאוד צעירים בודדים ילידי הארץ חסרי עורף משפחתי, וברגעי האמת המשפחה שם. ברגעי האמת קוברים אותם בבתי עלמין על יד ההורים שלהם למרות שהם לא היו בקשר לפעמים שנים ארוכות, ברגעי האמת ההורים מתייצבים וסועדים אותם לצד מיטתם ויש משהו.

עדיין אני רואה בדמיוני משהו כמו אנדרטת הקיבוצים שמציינת את כל חללי התנועה הקיבוצית, משהו שממש נותן את התרומה הענקית של אותם צעירים בודדים. ולהזכיר שזה מקום המדינה, זה לא התחיל היום, מקום המדינה היו לנו חיילים בודדים שעזבו את התופת באירופה, ניצלו מהשואה ובאו ומתו על מלחמת העצמאות. לכן, לעשות את זה בגדול ובענק ובאמת משהו חינוכי שגם מביא את התרומה מעוררת ההשראה של אותם צעירים בודדים.

אני מדברת כאן מבלי שדיברתי עם מזכ"ל התנועה הקיבוצית, אבל אני בטוחה שהתנועה הקיבוצית תשמח לתרום מניסיונה, גם מהעבודה עם קק"ל סביב אנדרטת הקיבוצים וגם מהעבודה של איתור השמות, ויש פה רגישות סוּפר-סוּפר, לטובת העניין הזה.

אני מברכת על הדיון על זה ועל הרגישות שלך לנושא מאוד מאוד מאוד. אני עם דמעות בעיניים.

הזכרת את הגיוס מקום המדינה, אני בדיון הקודם שעסק בחיילים הבודדים פתחתי בהקראת השיר של נתן אלתרמן, אחד מן הגח"ל, שמדבר על גיוס חוץ לארץ ומתאר את החייל שיורד מסיפון אונייה מתנודדת ואנחנו לא קיבלנו אותו עם זרים, אלא בדמות של אוטו צבאי. וסמל לבש מדים ועוד לפני שידע מי הוא ומה הוא, הוא רק הגיע לכאן וכבר קידש את האדמה הזאת בדמו. כך שבהחלט הנושא הזה הוא חשוב.

אני כמנכ״ל משרד עלייה וקליטה בצוק איתן, ממש בהתחלה, אני חושב שזה היה בנגמ"ש של אותה קבוצה, היו שם כמה וכמה חיילים בודדים מגרעין צבר. ואחר כך לאורך כל הדרך, בדרך כלל החבר'ה האלה גם נמצאים בחזית, הם תמיד הולכים ליחידות הקרביות, הם ראשונים בקרב. ולצערי זה עצוב. יחד עם זאת, אני מסכים איתך, הם לא חיילים בודדים ברגעים האחרונים כי גם עם ישראל מגיע.

אני זוכר את הלוויה של שון כרמלי שאחר כך גם כתב הבן של נעמי שמר את השיר, 20,000 איש הגיעו. אמרו אף אחד לא יהיה בלוויה, אי אפשר היה להתקרב לבית העלמין מרוב העומס. אבל ברור לחלוטין שהדבר הזה צריך להיות מונצח.

נתחיל ממשרד הביטחון כדי לשמוע, אולי יש תוכניות, אולי יש משהו שאנחנו לא מכירים.

בוקר טוב, שמי עמית קפח ואני ראש החטיבה לאנדרטאות ומפעלי הנצחה ביחידה להנצחת החייל. אני אתחיל קודם כול מהיום, היום אחר הצוהריים אנחנו עושים הכנסת ספר תורה לכלל החיילים הבודדים שנפלו במערכות ישראל פה בירושלים. קיבלנו תרומה של ספר פחות או יותר בן 100 שנה ממרוקו, שהצליחו מטנג'יר במרוקו. אנחנו מכניסים אותו לבית הכנסת, יש בית של חיילים בודדים של עמותת מייקל לוין פה בשכונת ארנונה. הכנסת ספר התורה תצא מהבית שלהם, של החיילים הבודדים, 30 חיילים.

אתמול דנו בזה? שמקבלת באמת תקציב נכבד מהמדינה העמותה הזאת. תקציב של 10 מיליון שקל של העמותה, מקבלים כמעט 50,000 שקל מהמדינה, תרומות.

מהבית של החיילים הבודדים תצא תהלוכה לבית הכנסת שהחיילים הבודדים מתפללים בו ויש להם גם חלל במלחמה. מוזמנים גם היום אחר הצוהריים בשכונת ארנונה. זו איזושהי פעולה ראשונה שאנחנו עושים.

הזכירו פה את חללי המלחמה, לצערנו, לפי הנתונים שיש לנו במשרדי הביטחון, יש 17 חללים חללי המלחמה, 11 חובה ושישה מילואים שמוגדרים כחיילים בודדים. גם ההגדרה של חיילים בודדים, הזכירו, היא הגדרה שהיא קצת לא ברורה, צריך יותר לדייק. קיבלנו את הזימון - - -

כולל משטרה?

לא, לא כולל משטרה. יש עוד ארבעה שוטרים, אבל שוב, חייל בודד נשוי, הוא מוגדר חייל בודד או לא, זה דיון שצריך לפתוח אותו בנפרד.

אנחנו מנסים כמה ישיבות כבר לקבל נתון, בכמה מדובר, ואף אחד לא נותן את הנתון הזה.

הנתונים שיש לנו במשרד הביטחון שקיבלתי אתמול הם 11 חיילי חובה, שישה חיילי מילואים.

בחרבות ברזל.

אני מדבר על חרבות ברזל. ארבעה משטרה ואחד רבש"ץ.

עכשיו, שוב, צריך לבדוק, כמו שאמרתי, מה ההגדרה של חייל בודד, כי חייל נשוי כן או לא, אבל באמת זה לא הדיון כאן כרגע. אבל אלה הנתונים שיש אצלנו.

בכלל לחיילים בודדים יש היום אנדרטאות. יש בהר הרצל את האנדרטה של חללי נצר אחרון, 168 חללים שורדי השואה שנלחמו ונפלו פה בארץ ולא השאירו שום שריד, גם לא בחוץ לארץ. יש את אנדרטת המח"ל שהוזכר פה, יש את אנדרטת המח"ל ליד שער הגיא עם עוד 121 חללים שעלו במלחמת העצמאות. ומאז יש אנדרטאות, נקרא להן פרטיות או יוזמות מקומיות, אין איזושהי יוזמה ממלכתית להנצחה של חיילים בודדים.

כיוון שאנחנו קיבלנו את הזימון, טרם הספקנו לעשות דיון מקצועי בנושא הזה. יושב לצידי זהר מקק"ל ואני מבין שגם ירון מקק"ל בזום. יש לנו ועדה משותפת, למשרד הביטחון וקק"ל בכל נושא ההנצחה.

אני אגיד בהקשר הזה. תראו, לצערנו, כתוצאה ממה שקורה פה בשנה האחרונה, יש המון דרישות פרטניות להנצחה. ואני מכיר את מה שמתמודדות איתן גם הרשויות המקומיות, אני מניח שגם קק"ל, גם משרד הביטחון, כל רמת הדרישה פרטנית. ולכן חשוב לי להדגיש, זה לא האירוע. האירוע פה מדבר על קבוצה, על משהו שהוא כללי, שהוא גם כנראה, לצערנו, כמו שאתה מדבר על אנדרטת המח"ל, השמות מתווספים במקומות האלה.

בעיניי, השלב הראשון, נתחיל אולי מירון מקק"ל, אבל השלב הראשון הוא באמת קרקע, סוג של יער עם שטח שיכול להיות שהאנדרטה שתקום, היא לא תהיה עכשיו, אלא משהו שכבר משם אפשר יהיה להתחיל ולהתפתח. אבל אני חושב שלקק"ל יש כאן גם תפקיד וגם יכולת. ואני גם בטוח.

הסוכנות היהודית וההסתדרות הציונית, לא נמצאים כאן? או שמישהו בזום מהסוכנות?

אביטל בקר.

יש פה אלמנט, גם אם ידרש מימון, העולם היהודי, העם היהודי, בוודאי בהיקפים האלה, יודע להתגייס והאמירה של התנועה קיבוצית גם היא חשובה. כי התנועה קיבוצית, גרעין צבר, בהחלט יש לה תפקיד חשוב פה באירוע הזה.

ירון אוחיון נמצא איתנו בזום, מנהל תחום קרקע.

בוקר טוב. א', אני שמח להיות בדיון כזה. קרן קיימת, כמו שידוע, תומכת בחיילים הבודדים בשנים האחרונות, במיוחד בשלוש השנים האחרונות אנחנו גם מסייעים בשיתוף פעולה עם התנועה הקיבוצית, אנחנו עוזרים בשיקום החדרים שלהם, בטיפול בחדרים שלהם, שיהיה להם מקום נורמלי להגיע ללון בו וליהנות ממנו. זה פעם אחת. פעם שנייה, אני חושב שזה רעיון נפלא, ומגיע לחיילים הבודדים משהו מעבר להנצחה היחידתית כמו כל חייל שנופל, לצערנו.

בהמשך למה שעמית קפח אמר, יש לנו שולחן משותף של משרד הביטחון, אני ואריה מועלם, עם ועדה מאוד מאוד מיוחדת שעוסקת בהנצחות הרבה מאוד שנים. ותנו לנו להרים את הכפפה, אנחנו נעשה ישיבת עבודה מסודרת עם משרד הביטחון עם העמותה שמובילה פה. אני לא יודע מי זה הבחור, אבל ביחד עם העמותה שהובילה את התהליך הזה. ואם תתנו לנו קצת זמן להכין תוכנית עבודה מסודרת, נוכל להציג לכם אותה כמו שצריך. כי אני חושב שמגיע אליהם, נכון לעשות את זה.

אנחנו נמצא מקום מקק"ל להביא מקום נוח במרכז הארץ בצורה מסודרת, אבל נעשה את זה בפרוצדורה הנכונה עם משרד הביטחון שנראה שאנחנו עובדים לפי הכללים של החיילים הבודדים, וכל מילה מיותרת.

ישר כוח. אתה רוצה להוסיף משהו, זהר?

אחרי מנהל החטיבה שלי – אין.

אין. ישר כוח, תודה רבה. מישהו פה רוצה עוד להוסיף משהו? כן, בבקשה.

אשר אלטשול, מתנדב בתחום החיילים הבודדים וחייל בודד לשעבר, ואולי לעתיד יש קבוצה של מילואים שאולי אני אצטרף אליה, וגם מורה דרך.

אגב, לפני שנכנסתי פה, פגשתי מילואימניקים, אחת המילואימניקיות, שאלתי אותה מה הם עושים, היא אחראית על הש"שים של צבר שמגיעים לפה וזה עובד בצופים.

הכול מתחבר.

אבל אני גם מורה דרך ועוסק בתחום 25 שנה. כרגע יש לי זמן לבוא לדיונים.

אחת, חשוב שיהיה במקום מאוד נגיש, גם לקבוצות שמגיעות מחו"ל וגם לציבור בארץ. שתיים, שתהיה איזושהי הפעלה חיה, לדוגמה, מה שיש בקסטל, ויש עוד מקומות שמנציחים את זה. שזה לא רק מקום שהוא סטטי, שהוא מקום שמפעיל. ודבר שלישי, שיהיה מיועד גם למשפחות, שהן ירגישו עד כמה התרומה שלהן מוכרת על ידי הציבור הישראלי וגם לציבור הישראלי, להבין עד כמה התרומה הזאת היא תרומה חשובה. כלומר, שכל המרכיבים האלה יהיו חלק מההנצחה. כבר מקום המדינה יש הרבה מאוד חיילים בודדים שמסרו נפשם ומאוד ראוי להנציח אותם.

תודה. מישהו נוסף? מישהו שבזום רוצה להתייחס? לא. קודם כול, אני מודה לכם על ההשתתפות וגם לירון שבהתראה קצרה עלה לזום, יש כאן אמירה חשובה.

אני אגיד לכם מה הבקשה של הוועדה, והבקשה הזו תצא בכתב גם לשר הביטחון, גם ליו"ר קק"ל. צריך, ואני שמעתי גם את מה שאתה אמרת ומה שאמר יאיר מצבר, צריך להיות עם רגליים על הקרקע. אם נלך עכשיו לפרויקט של מוזיאון ומה שקורה בשער הגיא, שהוא מדהים, לא נגיע לשם.

הבקשה שלי קודם כול שתהיה קרקע מתאימה של קק"ל שיוכל להיות שם אזור של התכנסות, של הנצחה עם האנדרטה המתאימה, אבל באמת מקום שהמשפחות יוכלו לבוא, שקבוצות יוכלו לבוא, שאפשר יהיה לקבל מידע. כמו שיש אנדרטאות שונות, ליד הבית שלי יש את האנדרטה של חיל ההנדסה. זאת אומרת, אתה יכול לעבור על היחידות. יש דרכים שזה עוד לא מוזיאון ומבחינת עלויות אפשר לעמוד בהן ואז גם יהיה מקום לעשות טקסים, לעשות התכנסויות, למשפחות להגיע.

ובעיניי, זה אירוע מאוד פשוט מהבחינה התקציבית, בטח אם כולם נמצאים בתוך התהליך הזה ובתמונה. גם קק"ל, גם אני, גם התנועה הקיבוצית, ואני בטוח שגם משרד הביטחון ושר הביטחון. לכן אני מבקש שתשתפו את העמותות של החיילים הבודדים גם בדיונים שלכם, בין אם זה להזמין אותן פעם אחת כדי לשמוע אותן. הן צריכות לקחת חלק כי באמת העמותות האלה גם מכירות את המשפחות, למדנו אתמול שלא תמיד המדינה מכירה את כל הסיפורים, וגם מסורות. וגם אני באמת אומר, אין לי ספק שהעם היהודי יתגייס לטובת העניין כדי להפוך אותו ליותר טוב ממה שהמדינה תתן את הבסיס. המדינה צריכה לתת את הבסיס שאחר כך אפשר יהיה לבנות עליו, אפשר יהיה להתרחב, אפשר יהיה לעשות את כל החלומות שכל אחד יש לו סביב הדבר הזה.

אני כן, ברשותכם, אתחום את זה בזמנים. אני אבקש לקיים בעוד חודש דיון מעקב, לשמוע איפה התקדמנו, איפה הבעיות. אני אומר לכם את זה כי אני רתום לעניין כדי להסיר לכם מכשולים בכל מקום שתתקלו בו, בין אם זה במשרדי הממשלה השונים, ברשויות המקומיות. איפה שיש חסם, תציפו, אנחנו נסיר אותו. זה משהו שאני בטוח שאפשר ואני חושב שפשוט צריך גם לעשות בקצב יחסית מהיר, זאת הבקשה שלי. אנחנו ניפגש פה בעוד חודש. אתם רואים? הדיונים קצרים וממצים. תודה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:27.