פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת הבריאות
19/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 267
מישיבת ועדת הבריאות
יום שלישי, י"ח בחשון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024), שעה 13:30

1. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד–2024
2. הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד–2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

פנינה אורן שני דור - ראש שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

דורית האוס - מנהלת אגף ייבוא, משרד הבריאות

דקלה לייפר טויסטר - מנהלת תחום יבוא משקאות משכרים, משרד הבריאות

דקלה ראובן - מתאמת פיקוח, משרד הבריאות

אהוד אלפרט - מנהל תחום תיירות כפרית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גיל ארז - מנהל אגף מזון, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי דרעי - מרכז בכיר מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

מגי מימון - לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

שרי דודיאן - מנכ"לית, המכון הישראלי ליין

צחי דותן - מנכ"ל, המועצה לגפן היין

דב פיינטוך - יו״ר חטיבת יבואנים ישירים של משקאות משכר, איגוד לשכות המסחר

עמיר עופר - מנהל ענף המזון והמשקאות, איגוד לשכות המסחר

פנינה טייבי כהן - מנהל תחום משקאות משכרים, מעבדת בקטוכם

אילנית צמח - תנועת המושבים

טלי שייקביץ - מנהלת בטחת איכות, טיב טעם

קובי שקד - קובי שקד, לשכת מסחר ישראל-אמריקה

אבישי כהן - ראש המועצה, מועצה אזורית מטה יהודה

ברק כץ - מחלקת תיירות ומנהל אזור היין יהודה, מועצה אזורית מטה יהודה

רונית עירון - מנהלת תיירות, מועצה אזורית מטה יהודה

שקד גבאי - סגנית דובר, מועצה אזורית מטה יהודה

מאור מרחבי - תברואן המועצה, מועצה אזורית מטה יהודה

שלמה אליה - מנהל מחלקת שחרורים ממכס, חברת הכרם

ישראל גבאי - מנכ"ל, פאנקו גרופ

אילון שבח - סמנכ"ל רכש, פאנקו גרופ

חיים זיידל - מנהל יבוא

חנה כהן - נציגת מטה משפחות החטופים

ענבל - נציגת מטה משפחות החטופים

שי סומך - ממונה (ייעוץ וחקיקה), המחלקה למשפט ציבורי-חוקתי, משרד המשפטים

משה אהרוני - מנהל מקרקעי ישראל

יעל יוסף - ראש מדור יין ומשקאות משכרים, מכון התקנים הישראלי

איתן גרנות - טכנולוג מזון, איגוד לשכות המסחר

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

מוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד–2024

הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד–2024

אני פותח את ישיבת ועדת הבריאות. נעסוק בהצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024, והצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2024. אני מקבל בברכה את ראש מועצת מטה יהודה, אבישי כהן, ברוך הבא לוועדה. בסיום הדיון הקודם עסקנו בבקשת נציגי היקבים הזעירים, במטה יהודה ובכלל, להסיר את הדרישה לרישיון בכלל. רשות הדיבור שלך, בבקשה, אדוני.

תודה רבה לכולם. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, אני נמצא בחבורה מצוינת, זה לא תמיד קורה בוועדות, כל מי שנמצא כאן שותף לרצון הטוב ויש לו מטרה משותפת. אני לא יודע אם אתה שומע את זה הרבה בכנסת, זו הפתעה בפני עצמה, הפתעה טובה. כל בעלי התפקידים מגלים הבנה, אבל אני רוצה להזכיר לכולם מה המשמעות אם לא נמצא פתרון. היה פתרון כמעט מוסכם, משהו השתבש בדרך.

ראשית, אני אזכיר שאני לא בא בשם מטה יהודה כרגע. אני ראש המועצה, אנחנו חבל יין היחיד בארץ, מוכר, מתחרה בטוסקנה, באיה נאפה, בסטלנבוש, בצרפת, בארגנטינה, בעמק הדורו, בספרד, איפה שתרצו, ורק לפני שלושה חודשים הבאנו שני פרסי זהב ליינות מובילים שלנו. דרך אגב, הטעימה היא בלי לדעת מאיפה זה בא, כי אצל האיטלקים כנראה הישראלים לא היו עוברים, הם לא ידעו למי הם מצביעים. זה מצביע על מה שקורה אצלנו וזה גם "העתק-הדבק" למה שקורה במדינה.

המשמעות של היקבים ושל פיתוח תרבות היין זה כרמים, זה תעסוקה, זה יופי, זה אסטרטגיה בת קיימא, זה ביטחון, כל מה שתרצו בצד הטוב של הדבר. הקושי בעולם היין הוא שקודם כל, כדי להוציא את הענב הראשון, אתה צריך שנים ארוכות. אנשים שעוסק בעולם היין מקדישים את עצמם. היקבים הגדולים, המסחריים והעסקיים, אין בעיה איתם. אנחנו שם והם מוכנים. מעל 30,000, 50,000 – אין בעיה, יעשו את כל השדרה כי זה כבר מסחרי. אבל אותם יקבים קטנים, שכשאתם נוסעים לצפון, לנגב או לאזור מטה יהודה, ומקבלים שני זיתים וכמה גבינות, שעושים 6,000, 10,000, 11,000 בקבוקים, לא יכולים לשרוד את הדבר הזה. זה יהיה נזק בלתי נתפס ועל כלום.

אנחנו מוכנים לבדיקות מעבדה. אנחנו מוכנים שמעל היקף בקבוקים מסוים, כשזה מתחיל קצת להיות מסחרי, נלך לכל הרגולציה. המורכבות מתחלקת לשניים: אחד, מול המנהל, שכרגע הרבה מיקבי הבוטיק והיקבים הזעירים לא יכולים בכלל ללכת להסדרה כי הם נמצאים בתוך המחסנים וחבל לזרוק את זה לשם כי זה לא ייפתר לעולם. שניים, אני אתן דוגמה: במקומות רבים בעולם, למשל צרפת, מעצמת כרמים ויין, נותנים 7 יורו עידוד לכל בקבוק. אנחנו, לא רק שלא מעודדים, לא רק שלוקח שנים ארוכות, לא רק שמעל 30,000 בקבוקים בכלל זה לא רווחי, אלא מדובר בחלומות של אנשים, של חקלאים. אלה שני דברים שמקשים מאוד. הבקשה שלנו היא לחזור לשיח.

אנחנו נוהגים תמיד לפתוח את הישיבות עם משפחות החטופים. אנחנו נעשה פאוזה ונשמע קודם כל אותן. חנה, בבקשה.

הינה התמונה של הילדה היפה שלי. שמי כהן חנה ואני הדודה של ענבר היימן. זו ענבר. ענבר היא דור שלישי לשואה. המשפחה שלנו עוברת שואה מספר 2. ב-7 באוקטובר ענבר שלנו הופקרה ע"י מדינת ישראל, נחטפה משטחה הריבוני של המדינה שהייתה אמורה להגן עליה, נרצחה באכזריות ונחטפה לעזה. כבר 410 ימים ענבר שלנו קבורה בעזה, אולי תמונה באיזה קיר. אין לנו מודיעין עליה, חללים אינם מייצרים מודיעין מאיזה סכנה גדולה מאוד שהם לא יהפכו לרון ארדים הבאים. כרגע אנחנו עומדים לפי הערכות על 50 חללים. ענבר קבורה בעזה ואנחנו קבורים איתה כמשפחה מעל אדמת ארץ ישראל. אנחנו נשרפים באש הגיהינום כל יום. 410 יום שאין לנו מושג היכן היא זרוקה.

אני רוצה לדבר על זה שאתמול הייתי במליאת הכנסת ושמעתי את ראש הממשלה שלי, שהוא גם ראש הממשלה של ענבר, עדיין, אומר משפט שלא ידעתי איך "לאכול" אותו. הוא אמר שבקרוב מאוד ישוחררו עשרות חטופים. על סמך כל הניסיון שיש לי ולמשפחתי לצערי עם מר ביבי נתניהו, כשהוא מדבר על חטופים, החללים לא נכללים בפנים, והוא מדגיש את זה תמיד, "חיים בלבד". אין לי בעיה עם הצלת חיים, זה בסדר גמור, חייבים להציל את החיים, אבל יחד עם זה, איפה המשפחה שלי נמצאת? לא צריך להציל את המשפחה שלי? המשפחה שלי בדרך לאבדון. אחי וגיסתי – אני חייבת להגיד פה – אני לא יודעת כמה זמן הם יחיו, כמה זמן הם יחזיקו מעמד אחרי הרצח המזעזע והנוראי של הבת היחידה שלהם. יש לה עוד אח אחד אבל היא בשבילם הייתה...

אני באמת שואלת את עצמי: איפה אתם, חברי הכנסת? איך אתם לא מגדילים ראש? איך אתם לא מסתכלים? יש פה משפחה שבאמת שילמה את היקר מכל. את היקר מכל אנחנו שילמנו. לא מגיע לענבר קבר בארץ ישראל? אני באמת שואלת את עצמי. היא צריכה להתפורר שם בעזה? היא צריכה להיעלם? איך אנחנו כמשפחה נחיה עם זה אם לא ימצאו אותה?

אני באה, לפעמים פעמיים בשבוע, לוועדות הכנסת, אני מדברת, אני לא רואה שיש איזשהו שינוי, לפחות בשיח, שכשמדברים על חטופים כוללים בפנים גם את החללים. אני לא רואה שזה קורה. לא רואה. איך אתם לא חושבים על משפחות כמו המשפחה של ענבר? איך? אימא של ענבר לא תקנה לה שמלת כלה. שמלת כלה לבנה היא כבר לא תקנה לה. היא תעטוף אותה בתכריכים לבנים. ההורים שלה כבר לא יובילו את ענבר לחופה. היא הייתה בזוגיות אוהבת, כבר לא יובילו אותה לחופה. הכי הרבה, אם אתם תאפשרו להם כמובן, ההורים של ענבר יובילו אותה לקבר.

אני שואלת אתכם: אם זה היה הילד שלכם – חלילה וחס, אני לא מאחלת לאף אחד לעבור את זה, זה יותר משאול, אני לא יכולה לתאר את רמת הצער והעצב – איך הייתם מרגישים אם הוא היה זרוק שם? קודם כל הוא נרצח בצורה מזעזעת, זה כבר טרגי, אתם לא יכולים להתחיל להתאבל עליו בכלל, אתם חיים את הצער כל יום, אבל אתם עסוקים כל היום בלנסות לשכנע אנשים להחזיר לכם את מה ששייך לכם, כי הרי ענבר הייתה אזרחית מדינת ישראל. היא לא הייתה בשום תפקיד. היא הייתה אזרחית מדינת ישראל שהלכה למסיבה, נחטפה מתוך שטחה הריבוני של מדינת ישראל, הופקרה כי לא היה מי שיגן עליה ונרצחה, ועכשיו אנחנו גם לא מקבלים אותה לקבורה. אני צריכה לבוא לפה להתחנן לקבל את הילדה שלנו לקבורה? באמת אני שואלת. אני צריכה לבוא לפה להתחנן? זה מה שאני מרגישה שאני עושה.

אז כשראש הממשלה של ענבר – כי הוא עדיין ראש הממשלה של ענבר – מדבר על עסקאות, אני מבקשת בכל לשון של בקשה: גם חטופים חיים וגם חללים. אין כזה מושג "אלה חיים ואלה נרצחים". יש מאחורי הנרצחים משפחה שלמה. אין כזה דבר. הם לא גופות. כשקרה הסיפור של גולדין ושאול אמרתי: אוקיי, גופות, מה כאילו הסיפור? גופות, לא נורא, לא קרה כלום. לא חלילה שהמעטתי אבל לא יצאתי להילחם, לא דיברתי עבורם, לא ארגנתי הפגנות, לא ארגנתי הצהרות, היום אני מכה על חטא, כי רק מי שנמצא בסיטואציה האיומה הזאת, האיומה, יודע עד כמה שזו שואה.

אני מבקשת בכל לשון של בקשה: ההורים של ענבר זכאים לסגור את המעגל הזה. הם זכאים להתחיל לאסוף את הרסיסים שלהם. אתם לא יכולים להוסיף פה חטא על פשע. אתם לא יכולים כמדינה פשוט להתנהג בצורה כזו. אנחנו רוצים את ענבר שלנו בקבר ישראל. אימא שלה רוצה ללכת לדבר אליה, רוצה לבכות, רוצה להדליק נר, רוצה להניח לה פרח, גם את זה שללתם ממנה. גם את זה. זהו, תודה רבה.

תודה, חנה. ענבל, בבקשה.

אני ענבל, אבל ב-410 ימים האחרונים אני בת דודה של טל שוהם. הוא נחטף מבארי יחד עם אשתו, עם הילדים שלו, עם חמותו ועוד שתי קרובות משפחה. הנשים חזרו ביום ה-50 יחד עם הילדים, האבא של הילדים לא חזר. רק בשביל שנבין מה זה "נחטפו מהבית" – כך נראה בית בקיבוץ בארי. כמו שחנה אמרה, שטח ריבוני של המדינה. כך נראה הבית, מקום שכבר לא יחזרו אליו, אבל יש אנשים שצריכים לחזור לפחות לשטחה הריבוני של המדינה הזאת.

בתקנות הגנה על בריאות הציבור, יש שני ילדים שצריכים את אבא שלהם, לא כציור – זה ציור שנווה בן ה-9 צייר בשביל שולחן החטופים בכיכר, זה אמור להיות במקום שאבא אמור לשבת, כך יעל מדמיינת את החיבוק עם אבא, ילדה בת 3 שהייתה בשבי, ונווה כותב פה "הלוואי שאבא שלי יחזור הביתה". אז בבריאות הציבור יש שני ילדים, ועוד הרבה יותר, שצריכים את אבא שלהם בבית. יש 101 משפחות שמחכות ליקירים שלהן. אני לא יודעת איך הם מצליחים, אני לא יודעת כי אני לא במקום שלהם וגם לנו אין שום מידע. אני יודעת שהמדינה הזאת צריכה להתעורר כי רון ארד יש בינתיים אחד, אנחנו לא יודעים כמה עוד יהיו, בשם גם איזו מדיניות אנחנו ממשיכים להילחם כרגע.

המלחמה היחידה כרגע היא לשקם את החטופים בביתם בריאותית, נפשית, שיקומית, גם אנחנו כמשפחות, אנחנו כמדינה, קהילת בארי לא תוכל להיבנות, קהילת כפר עזה לא תוכל להיבנות, קהילת נחל עוז וניר עוז. אנחנו מדברים על אנשים שאתם רואים בפוסטרים אבל הינה, אנחנו המשפחות שלהם. את חנה לא הכרתי קודם, אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיה עכשיו. כשכואב לי בלב ואני לא יודעת מה להגיד כי אני יודעת שלה כואב יותר כרגע, אני אתקשר אליה בלילה ואני אגיד לה: חנה, בואי נדבר, אני יודעת שעבר עלייך יום, בואי נדבר, בואי תספרי לי מה את מרגישה. לא הכרתי אותה קודם והיא תלווה אותי עד סוף ימיי.

ותחזור ענבר, ויחזור איתי חן ויחזרו כל שאר החללים-חטופים, ולאיזה הלוויה אנחנו נלך קודם? איך אני אבחר אם ללכת לחנה או ללכת לדודות של איתי, שהן חברות שלי, אתי ואורלי? איך אני אדע? אבל אנחנו נגיע לבעיה הזאת ונפתור אותה כשהיא תהיה פה. ומה עם הילדים של טל? מתי הם יקבלו את אבא? באיזה מצב הם יהיו? אני רוצה להשמיע לכם עכשיו שאלות שהילדים של טל שאלו את אימא שלהם, שהייתה איתם בשבי, בואו תגידו לי אם לכם יש תשובות כי לי כבר מזמן אין.

שמעתם את השאלות בקולה של אימא שלהם. אז אני מבקשת מכם, לא משנה לי מה התפקיד שלכם כרגע, אתם פה מסיבה מסוימת: תעזרו לי לעזור לנווה ויעל להחזיר את אבא שלהם הביתה, תעזרו לי להחזיר את ענבר לחנה, תעזרו לנו, זה לא רק שלנו, זה דפק בדלת שלנו הפעם. איך אני מביאה ילדים לעולם הזה כשאני יודעת שאני לא חשובה פה ולחיות פה זה נורא יקר אבל למות פה זה מה זה בזול? איך אני מביאה ילדים? אני רווקה, שנייה לפני הקמת משפחה, לאיזו מדינה אני אביא, שבן דוד שלי בשבי 410 ימים, לא יודעת בכלל אם הוא חי או מת? לאן להביא ילדים? למדינה שמפקירה? כל אחד מכם צריך וחייב לעשות יותר, כל שביכולתו ואז עוד טיפה.

אני מסתכלת עליכם ורק שתיים עם סיכות חטופים, מה עם כל השאר? הם לא שלכם יותר, החטופים האלה? זו מלחמה שהיא רק שלנו? אני אמשיך לקבל הודעות "נמאסתם אתם והחטופים שלכם"? אז כל אחד שאומר שנמאסנו, אנחנו, ובעיקר הם, פרות קדושות אני חשבתי פעם, מוזמן להחליף אתי או להצטרף אלי. אנחנו לא יכולות יותר נפשית, אנחנו לא יכולים ויכולות לנהל את זה לבד. חשוב ככל שיהיה הדיון על משקאות משכרים, 101 חטופים 410 ימים; ואם אנחנו לא נתעורר אולי יהיו לנו רון ארדים, אולי יובאו לקבורה, אולי לא ואולי לעולם לעולם לעולם לא נדע מה בגורלם; ולא בא לי להישאר משפחה של חטוף עד סוף ימיי. תודה.

ענבל, תודה. חנה, תודה. אנחנו מצטרפים לכל מילה שנאמרה כאן וכמובן, כולנו ביחד בתפילה לחזרתם הביתה במהרה, של החיים ושל המתים.

של כולם, של החיילים, של העקורים, שכולם יחזרו לביתם.

אמן. תודה על הדברים. זה כל פעם קשה לחזור לדיון מקצועי. נכון, מתעסקים בהגנה על בריאות הציבור, אבל אחרי ששומעים את הדברים הללו, קשה עד בלתי אפשרי לעבור לדיון המקצועי. השלמת את דבריך, אבישי?

משפט לסיום. קודם כל, לא מדובר רק ברמ"י, מדובר ברגולציה שלמה שכנראה תהיה בלתי אפשרית ליקבים מאוד קטנים וזעירים. יש חלופות – אנחנו מתעקשים על כך שיש חלופות – מבחינת בריאות הציבור, כמו מעבדות שבודקות את התהליך והכל. אני חושב שהייתה איזו הבנה להצעת פשרה. אנחנו מבקשים לפטור את היקבים הזעירים מהתהליך של רישיון יצרן בגלל הרגולציה הבלתי אפשרית שבו.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור למשה אהרוני מרמ"י ולנציגי משרד הבריאות אני רוצה להבין, אולי מנציגי היקבים הקטנים: בואו נמקד את הבעיה – אתם מתקשים לעמוד בכללי רישיון משרד הבריאות על ניקיון, שמירה ודברים שקשורים לבריאות נטו?

כן. רק עלויות היועצים שצריך כדי להקים יקב הן מעל 100,000 שקל. זה יועץ אינסטלציה, זה אדריכל, זה מתכנן מזון, זה יועץ כיבוי, רק עלויות היועצים זה מעל ל-100,000 שקל ליקב שהוא לא מרוויח שקל עד שהוא לא מייצר 30,000 בקבוקים. זה גומר על עתיד היקבים, על כך שיקומו יקבים חדשים, שיהיו לנו יקבי בוטיק ושהמרחב הכפרי יפרח.

משרד הבריאות, מה הדרישות הבסיסיות שאתם מבקשים מיקב כזה, לפני שאנחנו מסתכלים על התמונה הרחבה שקשורה לרמ"י ושאר הדברים?

אנחנו דורשים שהפעילות תיעשה בצורה תקינה, שהליך הייצור ייעשה בצורה נכונה, שחומרי הגלם שמתקבלים ייבדקו בתדירות מסוימת. אנחנו מבקשים תהליכים נקיים, שמירה על תנאי תברואה בסיסיים, היגיינה. 100,000 שקל, העלות שנקבת – אני חושבת שזה מאוד מאוד מוגזם, אני לא בטוחה שזה נכון.

את יודעת כמה עולה אדריכל? מתכנן מזון?

רגע, לפני אדריכלים – אני בכוונה מפצל את השיח – אני רוצה להבין מטעם משרד הבריאות בלבד. הדרישות נשמעות לי הגיוניות, שהבקבוק יהיה נקי, שהמוצר - - -

הוא צריך להגיש תוכנית.

אני רוצה לעשות סדר. אנחנו מדברים על מפעלים בעצם – נכון, הם יקבים, קטנים וגדולים – שהולכים לייצר מזון שבסוף נצרך ויש פה כללים. אדם שבונה עסק חדש, כמו כל עסק, צריך ללכת לאדריכל, אלה עלויות שלא קשורות לתנאי משרד הבריאות. יש לנו מסמך שהתגמשנו בו ביחס ליקבים הגדולים שאומר שאתה צריך לדעת ממי אתה מקבל את חומר הגלם, שיש לך הפרדה בין מצב של חומר הגלם לבין תהליך היצור של המוצר הסופי, אנחנו מתירים את זה באותו חלל, עם הפרדה בזמן ובמקום, וצריכה להיות כמובן הגנה על שפכים כי זה מזהם את הסביבה ואת המט"שים. גם פה עשינו הקלות. יש לי 3 סוגי מט"שים, בהתאם לגודל היקב.

כך שכל הדרישות שידידי כאן מתאר אלה דרישות בסיסיות מכל בעל עסק שרוצה להקים מבנה, שצריך לשלם על אדריכל. משרד הבריאות בא אחר כך, זה לא כחלק מהעניין, ובטח-ובטח כשקיימת גמישות במסמך הדרישות שפרסמנו, שעובדים לפיו משנת 2018. גם בישיבה פנים אל פנים שוב חזרנו ואמרנו שאנחנו יכולים לעשות הקלה בדרישות ליקב זעיר ככל שיגידו לנו מהן הבעיות שאתן הם מתמודדים, אבל אוזננו שומעות שהבעיה פה זה לא משרד הבריאות.

כל דברי הפתיחה שאמרת, כבוד ראש מועצה אזורית מטה יהודה, הם בליבנו, זו הסיבה שהכנסנו הסדר מיוחד ליקבים הקטנים, מתוך ידיעה מה קורה בעולם ובכלל, שכל הגוון והנפח של תעשיית היין בישראל יגיעו מיקבים קטנים. ככל שיש עניינים נקודתיים לנו, אנחנו נשב אתכם. ישבנו אתכם, פשוט לא זיהינו שום בעיה שאנחנו נדרשים כמשרד בריאות להתגמש בה.

ברק כץ, מנהל אזור היין יהודה. קודם כל, אני רוצה להגיד גם לפנינה וגם לדקלה, אנחנו עברנו על המסמך ואני חושב שכולנו תמימי דעים שהמסמך שלכם הוא מסמך טוב, אבל בסופו של דבר היקבים הקטנים לא יוכלו לעמוד בשלל הדברים.

מה זה "שלל"?

כל הרגולציה. אני חושב שיש פה הזדמנות דרככם לפטור את היקבים הקטנים ממשהו, עוד כברת דרך שתלכו, ולהשאיר את המרחב הכפרי תוסס.

תדבר קונקרטי, זה יעזור לי לנהל את הדיון.

העלית, פנינה, את העניין של פטור ליקבים ממש קטנים, שניתן להם רגולציה אחרת, כמו שעושים עם היינות שמייבאים, שלוקחים לבדיקת מעבדה. אפשר לחייב אותם, אנחנו בעד הדברים האלה. תגדירו בדיוק מה צריך. כמו שיין שמביאים מחו"ל ולא בודקים את היקב ואת רישיון היצרן שלו ע"י משרד הבריאות שלנו, תבדוק אותו אחת המעבדות המורשות שלהם לפי מה שהם ירצו. כל בן-אדם יחזיק את הרישיון הזה, את ההיתר מהמעבדה, יוכל לשמור אותו ל-7 שנים אצלו, לעשות יקב קטן אצלו בבית, יצור זעיר, ולארח במרפסת. המוצר הסופי לא יהיה מסוכן לציבור. זאת ההצעה שלנו, זאת הבקשה שלנו.

ברק, תצביע מתוך המסמך על מה שמקשה עליכם.

לא התווכחתי על המסמך.

חשוב להבין במה מדרישות משרד הבריאות – ואני לא מדבר על השאר – יקב זעיר לא יכול לעמוד.

אילנית צמח, תנועת המושבים. אני מבקשת להסב את תשומת הלב שלכם לכמה פרמטרים שמשרד הבריאות נדרש לאכוף בצורה כזו או אחרת ולכן הוא הופך להיות הכדור האחרון בתוך השרשרת הזאת. אנחנו רוצים לקבל את העזרה של משרד הבריאות, שבמילים אחרות, יתנגד לכל התהליך הקודם ויגיד: אני באתי לבדוק רישיון יצרן, באתי לבדוק יכולת תברואתית, באתי לבדוק את האיכויות של חומר הגלם שאתם מכניסים לתוך הבקבוק, אני לא זרוע אוכפת של אף משרד ממשלתי פה, ובטח ובטח לא של מנהל התכנון.

אני רוצה רגע לעשות סדר בדברים. כדי שיקב, בין אם הוא קטן, בין אם הוא גדול ובין אם הוא בינוני – נתחיל מ-5,000 בקבוקים – צריך לעבור כמה משוכות: צריך לעבור אישור משרד החקלאות ברמת מדיניות כללית, קרקע נדרשת, היתכנות לקרקע; פעם שנייה, הוא מגיע למנהל תכנון, שם זה מתחיל להסתבך יותר, שוב פעם מדיניות כללית, שמירה על שטחים ירוקים, הגבלות, הגנת הסביבה, הירוקים וכו'; תהליכי אישור בתכנית מתאר אזורית, מתאר כללית, שמירה על קרקע פתוחה וכו'; אם יש הקלות בתכנון באזור מרכז, שזה מטה יהודה, אז המגבלות חמורות בשל ריבוי התיישבות ועומס תחבורה. את כל הדברים האלה צריך לעבור.

אחר כך אנחנו מגיעים לעלויות היוון, מה שנקרא "החרב שיושבת על הצוואר של כל יקב". החרב הזו היא עלות הקרקע, מחליטים מה עלות הקרקע. יש טבלת מחירון שהשמאי הממשלתי יצר, היום זה גילי בלולו, הבנו שהולכת להיות עלייה בשומות שוב פעם. אנחנו מדברים על סכומים מטורפים שנעים בין 1,000 שקל למטר מרובע בדרום ל-3,000 למטר מרובע במרכז. עלות פיתוח תשתיות גם דורשת מאתנו כספים רבים כי בעצם המנהל והמדינה אומרים: לא פיתחתם, לא תוכלו להביא לשם את התשתיות, אנחנו לא נאשר את הקרקע. נמשיך הלאה: עלויות מיסוי ואגרות, וכמובן שאחר כך יש לנו ריביות על כל ההחזר שאנחנו צריכים לשלם דמי היוון.

איפה משרד הבריאות?

הינה, הגענו. כל זה כדי שמשרד הבריאות יאכוף. כדי לקבל רישיון יצרן עליך לעבור את כל המשוכות האלה.

מה את רוצה להציע?

אני רוצה להחזיר אותנו לשנים של לפני חוק הקורנפלקס. החוק היה אז קצת מעורפל, חוק שירות המזון. משרד הבריאות בא ונתן רישיון יצרן על סמך תהליכי עבודה. לא היה תלוי ברמ"י, לא היה תלוי באף גורם אחר. אני חושבת, פעם אחת, שצריך לחזור לזה, אבל לא יחזרו.

היה רישיון עסק אז?

בזמנו היה תנאי רישיון עסק, כן. אבל בכל מקרה, גם פה, כדי לעבור את כל אלה אתה צריך את כל המתכננים, בסוף אתה לא חותך את התהליך. דבר שני, אנחנו כן יכולים להגיד שיקבים בהיקף קטן תפטרו מכל הנושא הסטטוטורי הקנייני המטורף הזה. תנו להם שכירות, תגדירו אותם על שכירות חודשית, על שכירות שנתית - - -

התקנות שמונחות לפנינו הן תקנות בריאות הציבור, מה יש לך להגיד בהקשר הזה?

משרד הבריאות עובד איתנו כתף אל שכם כבר שנים. הם עושים עבודה נהדרת ואת כל את כל מה שאפשר כדי לעזור לנו. בסוף היום המערכת הציבורית דורשת מהם להיות הגורם האוכף של מדיניות התכנון. אין לנו שום דבר נגד משרד הבריאות.

אוקיי. אני חוזר על שאלתי, שאלה פשוטה: במה, מתוך רשימת הדרישות של משרד הבריאות, לא יכול לעמוד יקב קטן או שהייתם רוצים לפטור אותו?

להוריד את הסעיף של המנהל, אין לנו בעיה עם המסמך.

כולם תמימי דעים?

כן.

בכוונה חידדתי והגעתי לשאלה הזאת. משה אהרוני, שלום, עולה פה קושי בדרישות מיקבים קטנים מאוד – עוד מעט נגדיר מה זה "קטן מאוד", מספר בקבוקים – עד כדי אי כדאיות וסגירת יקבים מהסוג הזה. כמובן שאנחנו רוצים לעודד ומבינים את החשיבות שיש לאותם עסקים, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ציונית, התיישבותית, חקלאית.

אני רוצה להציע – ואשמח לשמוע בעניין גם את היועצת המשפטית של הוועדה – שבאותם יקבים, שנקבע מה סדר הגודל שלהם, היות ואין בעיה, כפי שהציגו כאן, לעמוד בדרישות המינימליות של משרד הבריאות וכל הקושי הוא בעניינים התכנוניים, שיבוא משרד הבריאות ויגיד: אני נותן לך רישיון אם אתה עומד בדרישות הבסיסיות הללו. אני אציין בדרך המשפטית-החוקית שניתן שזה אינו פוטר מהחובות שקיימות בכל מקרה מול רמ"י.

ראש המועצה אמר לי גם לפני הדיון שהוא יודע לקחת על עצמו את ההתמודדות מול רמ"י בהקשרים של החובות המוטלות בכל מקרה, אבל שזה לא יהיה תנאי לרישיון משרד הבריאות. הייתי רוצה לשמוע את חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד הבריאות, את דעתך, משה, וכמובן לאחר מכן גם את הדעה של נועה, היועצת המשפטית של הוועדה. משרד הבריאות, מה דעתכם על הרעיון שהצעתי?

אני חושבת שמבחינה משפטית הרעיון ישים. ברור לכולנו שלשר הבריאות אין עניין – ואני אגיד בזהירות שאין סמכות גם – לאכוף ולהתייחס לסמכויות שיש לרשויות האחרות, כולל רמ"י. אמרו פה הנוכחים שהתנאים שנדרשים מבחינת משרד הבריאות הם ישימים וברורים. כמובן שצריך לשמוע התייחסות של המנהל עצמו, אבל העניין מקובל במידה ומבחינה מקצועית, התנאים שהיקבים נדרשים לעמוד בהם מבחינה בריאותית, מקובלים על ידי גורמי המקצוע.

תודה רבה. משה אהרוני, הנוכחות שלך הייתה מאוד חשובה ודומיננטית בוועדה, אני מבין שמסיבות שונות לא יכולת להגיע אבל להבא אני מאוד אשמח, ככל ויהיו כאן דיונים נוספים, לראות אותך נוכח כאן.

קודם כל, אני מתנצל שלא הגעתי, פשוט בדקתי את הזימון, מלשכת המנכ"ל אצלנו לא היו, חשבתי שזה היה דרך הזימון אז בגלל זה לא הגעתי. אני מתנצל.

לעצם העניין, כבר בישיבה הקודמת אמרתי שבוודאי שליקבים יש חשיבות מאוד גדולה, גם למרחב הכפרי, גם לפיתוח הכלכלי של האזורים, גם של תיירות, ולכן יש חשיבות לנסות לקדם ולהסדיר אותם. זו אמירה כללית שלנו ואני חושב שאנחנו מנסים בכל מיני צורות אפשריות לקדם ולהסדיר את כל היקבים האלו, כמה שאפשר כמובן.

אנחנו רוצים לאפשר את מהלך מתן הרישיונות האלה, אישורי ייצור זמניים ליקבים, אבל אני אומר שוב, זה לא צריך לבוא על חשבון סוגיית ההסדרה. אותם יקבים חייבים להגיע להסדרה. אני בהחלט הצעתי, ואני חושב שבטח במטה יהודה, שיש שם צבר מאוד גדול, אפשר לנסות ליצור מהלך רחב יותר להסדיר מספר רב של יקבים בבת אחת. אבל אני לא קושר את עולם ההסדרה של היצור לאי אכיפה. כלומר, ברגע שהמודל הוא שמשרד החקלאות אומר לכם: כן, יש היתכנות, תלכו לרישיון היצור הזה, מבחינתנו זה בסדר גמור, זה לא אומר שלא נפעל מול מי שנראה שלאורך זמן מסרב להסדיר.

אני חושב שהבנו אחד את השני וגם ענית כהוגן, או לפחות כפי שציפיתי שתגיב, אז זה בסדר. תורה של היועצת המשפטית לשאול את השאלות הנדרשות כדי לראות אם אנחנו יכולים לבנות את העניין הזה.

דבר ראשון, הבנתי שהיקבים לא מבקשים הסדר זמני אלא הסדר קבוע ואתה דיברת על הסדר זמני, אז רציתי לוודא שכולם מדברים על אותו דבר.

ההסדר הזמני הוא הסדר מקביל. אני כן רוצה לתת את הזמן הזה לאפשר, אני לא יכול להתחייב שאם מישהו פועל בצורה לא-חוקית, מבקשים להסדיר אותו והוא לא רוצה בזה, לא נפעל מולו. אנחנו עובדים במקביל.

אתם תפעלו מולו כרמ"י במסגרת הסמכויות שלכם.

כן, במסגרת הסמכויות שלנו.

הרישיון יהיה קבוע כל עוד היקב עומד בתנאים שלו.

בתנאים של משרד הבריאות.

שהרישיון יהיה קבוע כל עוד הוא עומד בתנאים. אף אחד לא דורש מהמנהל לא לעשות אכיפה. אנחנו גם הולכים להסדרה כללית, כל המועצות האזוריות בארץ, מול המנהל.

רק לא לקשור את זה בתקנות.

רק אל תקשרו את זה לרישיון.

זו ההצעה שמונחת על השולחן כרגע. לא פטור מלא מרישיון, יהיה רישיון כדי שתעמדו בכללים של משרד הבריאות, החלק של רמ"י לא יהיה תנאי לרישיון לאותם קטנים, ועוד רגע נדבר על ההגדרה של יקב קטן, כמה בקבוקים הוא מייצר.

אני רוצה לשאול איך הדבר אפשרי מבחינת שני דברים שכתובים בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון): אחד, בסעיף 29(2) יש דרישה שאותו עסק עומד בהוראות שחלות עליו לפי סעיף 10(א) לחוק רישוי עסקים, אז רציתי לוודא שאנחנו לא נמצאים בסתירה עם הסעיף הזה; דבר שני, שיקול הדעת שנתון בפסקה (3) לכך שלא הוגש כנגד מבקש הבקשה כתב אישום, או שלא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה הוא לא ראוי להחזיק ברישיון. אם יש עבירה – אני לא יודעת אם זה יכול לעלות לכדי עבירה פלילית אבל אם כן– איך אתם תפרשו אותה לצורך השאלה של הרישיון.

אני תכף אענה על שתי השאלות ששאלת אבל בפתיח אני אגיד שאנחנו עכשיו יוצרים מדרג של שני סוגים של יקבים, יקב קטן ויקב זעיר: היקב הקטן – ההסדר הנוכחי יחול עליו; יקב זעיר, שתיכף נגדיר מהו, יהיה פטור מהמלצה של משרד החקלאות אבל יידרש לעמוד בתנאי הרישיון של משרד הבריאות.

לגבי השאלה ששאלת – לא משנה אם זה יקב זעיר, יקב קטן או בכלל יצרן או יבואן מזון, חלק מהתנאים שלנו זה שבבקשה לקבלת רישיון יצרן אנחנו צריכים לבדוק את העבר הפלילי שלו. ככל שיש לו עבר פלילי שנוגע לעבירה שנוגעת לבריאות הציבור אנחנו מקבלים את זה מהמרשם הפלילי, וככל שהמשטרה מרימה לנו דגל אדום קבלת הרישיון נדחית. זה נכון לכלל היצרנים, החוק מחייב אותנו, וזה יהיה נכון גם ליקב זעיר או קטן.

לגבי חוק רישוי עסקים, כבר אמרנו שחלק מהדברים שהשתנו בשנים האחרונות זה שמשרד הפנים ביטל את חובת רישיון העסק לעסק שמייצר עד 5 טון של חומר גלם צמחי ביום. לכן כל ההסדרה, גם של היקבים הקטנים וגם של היקבים הזעירים, נופלת תחת זה והתקנות של 10(א). שי נמצא פה, הוא נתן לנו פרשנות על העניין, אז זה כבר לא רלוונטי לסוג הזה של יצרנים.

רציתי להבין את ההבחנה בין זעיר לקטן כי אם הבנתי נכון מפנינה, בזעיר לא תידרש המלצה של משרד החקלאות שיש היתכנות תכנונית ועסקית להסדיר את היקב. אני חושב שזו טעות כי ללא ההמלצה הזאת יכול בן-אדם להשקיע ובסופו של דבר לא נוכל להסדיר אותו, אז מה עשינו בזה?

אומרים לך פה נציגי היקבים הזעירים שהם מוכנים לקחת על עצמם את הסיכון הזה. אמר את זה פה לפרוטוקול גם ראש המועצה: אני מוכן לקחת את הסיכון הקטן הזה. אני עומד בדרישות משרד הבריאות, אני לא פטור מהחובות שיש לי כלפי המדינה בהקשר של רמ"י, אני כן מוכן לקחת את הסיכון. אני לא מתלה לו את הרישיון ואומר לו: שמע, אין לך רישיון אם אתה לא מסדיר את העניין, בהקשר שלהם בלבד. לזעירים אנחנו אומרים: קח רישיון, אתה עומד בתנאים התברואתיים של משרד הבריאות, צא לדרך, אל תשכח, בכוכבית, שיש לך חובות, טפל בהם, אם לא תטפל בהם, רמ"י יפנה אליך. החובה נשארת.

אני חושב שזה סיכון שאתם מטילים. אולי ראש המועצה מטה יהודה מכיר טוב את המטריה, אולי מועצות אזוריות אחרות פחות מכירות. אולי אנשים אחרים פחות מכירים את הדבר הזה. הם יכולים להפעיל יקב במקום שאי אפשר תכנונית לדוגמה, הוא ישקיע כספים ובסופו של דבר לחינם.

אנחנו פה בשם שי חג'ג', בשם כל המועצות האזוריות, מה שאני אומר מקובל על המועצות האזוריות ככלל.

תודה. אילנית, מה את חושבת על מה שהעלה עכשיו משה?

קודם כל, אנחנו מדברים על שלטון דו-רובדי, כשאנחנו מדברים על שלטון דו-רובדי זה חלק מהעניין, חלק מהעניין זה להעביר סמכויות לרשות המקומית. משה, צריך לזכור, מועצה מכירה את האנשים שלה, מועצה יודעת מי התושבים שלה, מועצה יודעת מה היכולות שלה. אנחנו זוכרים את הדיונים שהיו פה בנושא הקמת יקבים בשטחים פתוחים, אנחנו זוכרים דיונים אחרים, אבל בסוף היום אנחנו מדברים כאן על יקב זעיר. יקב זעיר לוקח את החסכונות שלו, יכול להיות שגם לא יהיה לו דור המשך בכלל, אם יהיה לו דור המשך בוא תתמודד איתו אז, אבל תן לו את ההתחלה, תן לראש המועצה להתמודד עם התושבים שלו.

אמרתם שלא נותנים שום המלצה אז אני לא יודע אם ראש המועצה ממליץ לאותם יקבים זעירים. אם הוא ממליץ אז אני מניח שלפחות תכנונית הוא יודע שזה אפשרי. אם גם את זה הוא לא ממליץ, אז אני לא יודע אם זה תכנונית אפשרי. אני לא רוצה שהאנשים עצמם ייפגעו, אני אתכם, באותו צד.

חבר'ה, אנחנו פה בשם האנשים, מה לא ברור לכם? משה, אל תמציאו דברים שלא יכולים להתקיים ולא קשורים למציאות.

לא, אני לא חושד במשה שהוא מערים קושי.

לא, אני לא חושד גם במשה. הוא עוזר להם והוא צודק גם. אנחנו מקבלים במנהל היום תמיכה גדולה בהסדרה של היקבים, גם בזה אנחנו מסכימים והוא עוזר, אבל לא צריך לעלות בעיות שאינן קיימות. אני לא פה בשם עצמי, אני בשם 700 יקבים קטנים במדינת ישראל. חבר'ה, בואו.

רשום 400.

אני מחליט שההצעה שהצעתי – היות ושמעתי את כולם – היא ההצעה הנכונה, אותה אנחנו מובילים פה. עוד מעט נעבור לשלב ההקראה, נשאר לנו לדון בהגדרה של יקב זעיר.

40,000-30,000 אתה מתחיל רק להרוויח, אז שיהיה היגיון.

לא, לא. זה לא קשור לרווח בכלל, זה משהו שהמשרד חייב לשלוט בו.

גם אם תגידו 30,000 לא ניבהל.

אנחנו מדברים על יקב שמייצר עד 6,000 בקבוקים והתנאי שכל הבקבוקים נמכרים בשטחי היקב. לא משווק החוצה.

מי נגד?

אנחנו מבקשים להעלות את זה לפחות ל-10,000, שזה יהיה באמת רלוונטי.

אני שואל עכשיו בכנות: מה זה 10,000? מה זה 6,000? מה זה 30,000? מי קובע את הדברים? לפי מה? כמה יש בחבית? איך עובד הסטנדרט? תסבירו לי יותר מה זה.

צחי דותן, מועצת גפן היין. זה מספר לגמרי אקראי. אני בהחלט הולך עם הקו של היושב-ראש ושל פנינה ומטה יהודה, שנעשה הגדרות לזעירים וקטנים.

אני חייב להכניס מספר ואני רוצה גם היגיון מאחורי המספר.

כל מספר קולע, השאלה היא מבחינת משרד הבריאות על מה הם יכולים לפקח ואולי לעשות איזה פיילוט לשנתיים-שלוש עם איזשהו מספר.

דיברתם בדיון הקודם על כמות חביות.

חבית זה בערך 300 בקבוקים.

דובר בדיון הקודם ש-4 חביות זה בסיס להפעלת יקב, נכון?

השאלה גם איך סופרים את זה בסוף כלכלית ומה עושים, מה הוא מייצר, כמה סוגי יין.

אנחנו לא מתחילים מהשאלה הכלכלית.

בכלל לא, יש פה בריאות הציבור, אני מחזיר אותנו לקרקע כל פעם.

אנחנו דיברנו על שני משתנים שצריכים להיות: חשיפה ולמי אתה מוכר. אם אתה מוציא בקבוק אחד ואם אתה מייצר 100 בקבוקים, אבל אתה משווק את זה ל"דרך היין" כדוגמה, אתה חייב שיהיה לך רישיון יצרן. אנחנו לא אומרים פה שרישיון היצרן יישאר בשני המקרים. אנחנו מדברים כאן על הסיכון שאנחנו חושפים אתכם ואת המדינה לכך שעדיין מדובר ביקב שאין לו הסדרה ואין לו פוטנציאל הסדרה, או שיש לו פוטנציאל ואנחנו לא יודעים כי על זה ויתרתם בשלב הזה.

קובי שקד, בעל רשת חנויות יין וגם יבואן. על איזה סיכון אתם מדברים ביין? אתם מדברים על יין וחשוב לי פשוט להבין, אולי אני לא יודע, יש פה נציגים מקסימים ממעבדות שונות, האם בהיסטוריה של מדינת ישראל מישהו חס וחלילה הורעל, נפגע, קרה לו משהו משתיית יין?.

סליחה שאני אומר לך, השאלה לא רלוונטית.

מאוד רלוונטית.

לא רלוונטית ואני אגיד לך גם למה – האחריות היא לא שלך.

שאלתי אותה, אני יודע שהאחריות היא שלה.

היא חוששת.

החשש צריך לבוא מאיזשהו בסיס. יש הבדל בין וודקה, בירה, מוצר כללי אחר, לבין יין.

בנושא של יין, א', יש סיכונים, כמו רמה של סולפיט יותר מדי גבוהה.

חבר'ה, אל תפתחו את זה. פנינה, אנחנו מסכימים. קודם כל אני אומר נתונים בסיסיים, לא השיח הרדוד של מספרים, צריך איזושהי סבירות גם לבן-אדם שיעמוד על הרגליים. כל מי שסביב השולחן יסכים שאנחנו מדברים על 30,000 כבסיס לעבור בכלל איזשהו מספר. אז אנחנו לא אומרים 30,000 כי אנחנו מבינים שזה כבר הרבה וזה מסכן, אנחנו מבקשים משהו בסיסי כי יש הרבה יקבים שהם בדיוק בטווח הזה, של 6,000-10,000, שהם בדיוק בשלב של החלטה אם להמשיך או לא. בגלל זה, תן לו טיפה להתחזק, להיות שנתיים, שלוש, ארבע, עם 8,000, 9,000, 10,000, הוא יוכל לעמוד בזה. זו הבקשה. זו בקשה צנועה. אני חושב שאפשר לעמוד בה.

פנינה, 10,000 מקובל עליכם?

מקובל.

מקובל. בבקשה, משה.

מה היחס של השטח הפיזי להיקף הבקבוקים?

שטח ייצור ל-10,000 בקבוק יכול לנוע בין 80 ל-150 מטר מרובע, לא יותר מזה, לא צריך יותר מזה.

תודה רבה, החלטנו. יצרן זעיר יהיה עד 10,000 בקבוקים במתווה שהצגתי קודם. חוזרים, גברתי היועצת המשפטית, להקראה מהמקום שעצרנו בו פעם שעברה.

סיימנו את ההקראה של סעיף ההגדרות ואנחנו בתקנה 2.

"החלה בשינויים של הוראות החוק
2.
על ייצור, ייבוא ושיווק של מזון שהוא משקה משכר יחולו הוראות החוק" – יש פה הבהרה שזה גם כולל פרקים י' וי"א בו, שהם פרקי האכיפה, אני לא בטוחה אם ההבהרה הזו נחוצה כלל – "בשינויים ובתנאים המפורטים בתקנות אלה".



ההנחה הבסיסית היא שהחוק חל על פרטיו למעט מה שייקבע שאינו חל. אני חושבת שאולי צריך לדבר גם על היצוא כי ככלל, אם אנחנו לא קובעים שינויים, גם פרק הייצוא חל ואני מבינה שבעניין הזה יש היום תקנות במשרד הכלכלה. משרד הכלכלה לא ראה לנכון לקבוע פה איזשהם שינויים מבחינת פרק הייצוא למדינות אחרות, זה בדרך כלל מתאים למדינות היעד והציבור הישראלי הוא לא קהל היעד באותו עניין. משרד הכלכלה יכול להתייחס?

מגי מימון, הלשכה המשפטית במשרד הכלכלה. עם אישור התקנות משרד הכלכלה יפעל לביטול התקנות של יצוא הצמח ומוצריו (יצוא משקאות משכרים). כיום בפועל אין דרישות לרישוי או לאישור של ייצוא משקאות משכרים. היצואנים נדרשים להצטייד באישורים בהתאם לדרישות של מדינת היעד. אנחנו יודעים שבאיחוד האירופי היצואנים צריכים להחתים את המעבדות על אישור של אנליזה או בדיקה שנעשתה, אבל זה אותן מעבדות שמוסמכות מטעם משרד הבריאות. מטעם משרד הכלכלה אין כיום כאמור דרישה לרישוי או אישור של משקאות ליצוא.

אז אנחנו יכולים להגיד שלגבי ייצוא מזון כמובן שהחוק יחול בלי השינויים.

נכון, כי ההסמכה של המעבדה, ההכרה במעמדה, תהיה לכל, גם ליבוא, גם ליצוא וגם לפיקוח.

אז אנחנו נגיד על יצור, יבוא וגם היצוא.

צריך לראות שהתקנות לא יבוטלו לפני שיהיו תקנות חדשות ליצוא הצמח ומוצריו במשרד הבריאות כי המכס במדינות השונות עובד לפי התקנות משנות ה-80' ואז תהיה לנו בעיה בייצוא. לא מספיק רק הבדיקה המעבדתית אלא גם אזורי הגידול והזנים. לכן צריך לעשות את זה במשולב, שלא יקרה מצב שפתאום התקנות האלה יתבטלו, לא יהיו תקנות חדשות ואנחנו יכולים להיתקע ביצוא.

אני חושבת שהדרך הנכונה להימנע מהעניין זה לא לבטל את התקנות אלא לבטל את התיקון העקיף שעשו, שהסמיכו את שר הכלכלה להיות הגוף המוסמך לתקנות האלה, כי התקנות האלה במקור היו של הגנת הצומח, של משרד החקלאות, ובתיקון העקיף שנעשה ב-2015 במסגרת חוק המזון הסמיכו את שר הכלכלה להיות מנהל התקנות.

סעיף 293 בחוק הגנה על בריאות הציבור |(מזון) מסדיר את התיקון העקיף לחוק פיקוח על ייצוא הצמח ומוצריו, כאשר כל תקנות לעניין "שימורי צמחים ומוצרים המופקים מצמחים על פי חוק זה" נותרו בידי משרד הכלכלה. אני חושבת, במיוחד לאור מה שצחי אמר, שאולי הביטול לא ייתן מענה לעסקים ונצטרך לעשות פה עבודה משפטית קצת יותר מהודקת.

את חושבת שאולי צריך גם תיקון חקיקה לסעיף 293?

כן.

זה תיקון חקיקה ראשית?

אני עדיין צריכה להבין מה היחסים אבל יכול להיות שכן.

במסגרת החוק ליצוא הצמח ומוצריו לשר הכלכלה יש סמכות להתקין תקנות בנושאים של מוצרים המופקים מהצמח. חשוב לי להגיד שהתקנות של משקאות משכרים שהזכרתי קודם לא מיושמות היום ובפועל אין דרישה לאישור.

אבל התקנה זו לא הבעיה. אני מבינה וזה מוסכם, התקנות הן לא הבעיה. הקושי שצריך לחשוב איך להתגבר עליו זה סעיף 293, החוק שלנו אומר מפורשות שבינתיים התקנות האלה – שאולי הן לא מיושמות אבל עדיין בפועל ההוראה של המחוקק קיימת – נמצא במשרד הכלכלה.

אבל כרגע יש את הסעיף ראשי בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) שמסמיך את משרד הבריאות לטפל ביצוא.

נכון, אבל יש פה כפילות עם 293.

כן. השאלה רק – זה יכול להיות עניין של פרשנות – אם משקאות משכרים הם שימורי צמחים.

זה כן. לא כל המשקאות המשכרים אבל יין כן.

אני חושבת שיכולה להיות פה שאלה פרשנית, אנחנו צריכים לבדוק אותה. אבל כרגע את אומרת שזה שאנחנו מניחים שחוק המזון יחול על היצוא, זה מה שיוצר בעיה? כי את אומרת שהתקנות לא מופעלות היום.

למה לרוץ לבטל אותן?

כי חוק המזון מסדיר את כל האחריות לתחום המשקאות המשכרים במשרד הבריאות.

אבל עד שלא הגדרנו מפת יין חדשה אנחנו לא יכולים להשאיר את היקבים המייצאים ללא הירושה שקיבלתם ממשרד החקלאות.

הייעוץ המשפטי של הוועדה, יחד עם המשרדים, יעשו את הבדיקה על כך בהמשך. כמובן שלא ניצור פה שום הסדר סותר או נתון לפרשנות אחרת.

"פרק ב': שינויים בהוראות פרק ג' לחוק החלות לעניין ייצור מזון שהוא משקה משכר – הוראת שעה"


זו לא רק הוראת שעה, יש פה גם הוראה שתהיה קבועה.

"החלה בשינויים של הוראות החוק לעניין ייצור – הוראת שעה
3.
בתקופות המפורטות בתקנה 4, תהיה תחולת הוראות פרק ג' לחוק לעניין ייצור מזון שהוא משקה משכר, כפופה להוראות המפורטות בתקנה 4.

סייג לחובת רישיון ייצור - הוראת שעה
4.
(1) לעניין מקום שעסק בייצור יין ערב יום התחילה וניתנה לגביו המלצת משרד החקלאות וביטחון המזון לעניין עמידה בתנאים הנדרשים לשם הסדרת מעמדו בהתאם לפרקים 8.9 עד 8.11 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל המפורסם באתר האינטרנט של הרשות מקרקעי ישראל (להלן – יקב בהסדר) יחולו הוראות אלה בתקופות שלהלן:



(2) בתקופה של תשעה חודשים מיום התחילה -"


אנחנו צריכים להוסיף פה. אמרנו שניתנה לגביו המלצה ונוסיף חלופה נוספת. בכל מקרה, זה מקום שעסק בייצור יין ערב יום התחילה, זה לא מקום חדש שייפתח מכאן ואילך. מקום חדש מכאן ואילך יהיה חייב ברישיון ייצור בהסדרה מסודרת. אנחנו מדברים רק על מקומות קיימים. החלופות הן: או שניתנה לגביו אותה המלצה, או שהיקף הייצור בו אינו עולה על עשרת אלפים בקבוקים בשנה שנמכרים בשטח אותו מקום.

למה הסייג הזה יהיה דווקא בערב יום התחילה?

כי אני מבינה שמקום חדש שנפתח מכאן ואילך, לא ייתכן שהוא מקום שלא מוסדר מראש, שלא עומד מראש בכל התנאים. המטרה כרגע היא לתת למקומות שפעילים ועוסקים להמשיך ולהתקיים - - -

המטרה היא להצמיח כלכלה במדינת ישראל.

כשעסק מוקם מכאן ואילך, כשיש כבר הסדר לגביו, אני לא חושבת שיש פה צורך לתת איזשהם פטורים מכל חוק לגביו. המטרה היא לתת מענה לעסקים שכבר קיימים ואנחנו רוצים לסגור אותם או לגרום להם לבעיה בפעילות.

שי סומך ממשרד המשפטים נמצא אתנו בזום, ביקש להגיב לסעיף הקודם. בבקשה.

כל נושא היצוא זה באמת נושא שכדאי לבחון אותו. אם יהיו הצבעות היום אז אני לא יודע אם אפשר לבחון אותו אחרי הדיון. אני חושב – ואני אומר את זה בזהירות וצריך לבדוק את הדברים – שהסמכות בסעיף 19 היא רחבה. זה הסעיף שמכוחו מותקנות התקנות ואפשר לחשוב על מצב שבו למשל במקום התקנות של משרד הכלכלה – ואם משרד הבריאות לא ערוך לזה אפשר שזה יחול עוד שנה או משהו כזה – יצואן שיבקש את זה יוכל לבקש אישור של משרד הבריאות למוצר שהוא מייצר. ואז, באותם מקרים שבהם היצואנים חייבים את האישור מסיבה כזאת או אחרת או למדינה כזאת או אחרת, אפשר יהיה לתת אותו. אני אומר בזהירות אבל אני חושב שסמכות כזאת קיימת בתקנות.

הצעת בתחילת דבריך לבחון את זה לפעם הבאה. אני חושבת שזה יהיה גם הוגן שנוכל לפחות לבחון ולהבין את המטריה כי לא הבאתי בחשבון את הטענה הזאת. אשמח לבחון את זה לפעם הבאה. הבנתי שנתת כרגע פרשנות חותכת לעניין הזה אז אולי רק אפשר יהיה לבקש לבחון את זה.

כן, אני חושב שצריכה להיות בחינה של זה. את מתכוונת לסט אחר של תקנות?

שלא תקבע מסמרות כרגע בזום במהלך הישיבה כדי שיתאפשר לנו לבחון את זה לדיון הבא.

זה מה שאני אומר. אני אומר את זה בזהירות ואני אומר שהדברים צריכים להיבחן. מבחינת לוח הזמנים של הוועדה אני לא יודע אם זה יהיה בסט הזה של התקנות או בפעם הבאה, אבל הבעיה היא שמשרד הכלכלה כבר מצהיר שהוא יבטל את התקנות שלו. אם אנחנו לא נתייחס לעניין הזה בתקנות האלה ומשרד הכלכלה יבטל את התקנות של היצוא, יכול להיות שיהיו יצואנים שיקלעו לבעיה, כמו שמצוין כאן בדיון.

אנחנו לא נצביע עד שלא תהיה לנו בהירות לגבי העניין. משה אהרוני, בבקשה.

רציתי להעיר שיש שתי רגליים להמלצה של משרד החקלאות: רגל אחת זו הרגל שלנו, של המנהל, שעומד בכללים, אבל יש את הרגל התכנונית, שהיא לא נמצאת במה שקראת, שהוא צריך להגיד לנו שגם תכנונית זה אפשרי.

משרד החקלאות נותן לכם הוראות תכנוניות, נותן לכם חוות דעת?

לא, לא.

אז למה צריך את משרד החקלאות?

המודל כאן הוא שמשרד החקלאות אומר למשרד הבריאות: יש היתכנות להסדיר את היקב. להסדרה עצמה יש שתי רגליים: רגל ראשונה מולנו, עסקית: תשלם כספים, תעמוד בכללים, אבל יש גם הסדרה מול התכנון. צריך לוודא שאפשר תכנונית לעשות את זה. אני אומר שההמלצה צריכה להתייחס גם לסוגיה הזאת. בדיון הקודם הוא אמר שהוא יעשה את זה.

בדיון הקודם ביקשת לדחות את זה, לא להסתמך על המלצת משרד החקלאות אלא לחכות לאישור של רמ"י.

לא, זה לא מה שאמרתי, אני אסביר שוב. בדיון הקודם הצבעתי על הפער בין העובדה שאנחנו ממליצים לבין העובדה שמשרד החקלאות ממליץ. אמרנו: בסדר, נלך על הפער הזה, הסכמנו, משרד החקלאות ממליץ. משרד החקלאות אמור לשקף את האפשרות האמיתית להסדיר את היקב. להסדרה האמיתית יש שתי רגליים, אחת עניינית ואחת תכנונית. שבוע שעבר נציג משרד החקלאות אמר: אין בעיה, אני אתייחס לתכנון גם. זה מה שאני מבקש, שיירשם שהוא יתייחס לא רק לפן העסקי-הכלכלי אלא גם לפן התכנוני.

כשמשרד החקלאות נותן המלצה ליקב הוא מתייחס לשני צדדים. כשמתייחסים תכנונית-סטטוטורית אם אתה יכול להקים את היקב או לא, בסוף היתר בנייה הוא לא יקבל אם רמ"י לא יחתמו ורמ"י לא יחתמו אם לא תהיה היתכנות לעסקה. אחד תלוי בשני. זה היינו הך. משרד החקלאות בוחן את כל הדברים. כשהוא בוחן סטטוטורית שאפשר, הכוונה שרמ"י יאשרו ובין השאר יגבו את השמאות לפי הטבלה.

לא, לא. סטטוטורית זה לא מושג של הקניין, זה מושג תכנוני.

נכון, אבל תכנונית משרד החקלאות בודק את התב"עות, התמ"אות, האם ניתן להקים את היקב.

זה מה שאמרתי, שייכתב שההמלצה כוללת גם את הבדיקה הזאת.

זה כולל. לשאלתו של משה, זה כולל, משרד החקלאות בודק את שני הדברים.

יפה. אז אתם מתקנים את הסעיף הזה?

"בתנאים הנדרשים לשם הסדרת מעמדו בהתאם לפרקים 8.9 עד 8.11", זה לא מתייחס להסדרת מעמדו?

זה פרקים קניינים, זה לא קשור לתכנון.

אז הוא בודק "לעניין עמידה בתנאים הנדרשים לשם הסדרת מעמדו" לפי הפרקים האלה, וגם?

שקיימת היתכנות תכנונית להסדרת היקב.

אנחנו נגיד כך: "לעניין מקום שעסק בייצור יין ערב יום התחילה ונתקיים בו אחד מאלה: או שניתנה לגביו המלצת משרד החקלאות וביטחון המזון לעניין עמידה בתנאים הנדרשים לשם הסדרת מעמדו בהתאם לפרקים 8.9 עד 8.11 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל" – שזה יקב בהסדר, זה אחד – "או שהיקף הייצור בו אינו עולה על 10,000 בקבוקים בשנה ומוכר אותם רק בתוך היקב".

מה עם החלק התכנוני שהוא אמר?

נכון. "ושקיימת היתכנות תכנונית להסדרת היקב". זה תנאי אחד. תנאי חלופי הוא שהיקף הייצור בו אינו עולה על 10,000 בקבוקים בשנה והוא מוכר אותם רק בשטחי היקב.

זה שני נושאים שונים.

זה שני נושאים שונים: או שלאותו גורם יש המלצה של משרד החקלאות, אותה המלצה שמתייחסת לשני עניינים, גם לפרקים 8.9 עד 8.11 ושקיימת היתכנות תכנונית להסדרת היקב, או שהוא יקב זעיר, במובן הזה שהיקף הייצור אינו עולה על 10,000 והוא גם מוכר אותם בתוך היקב, ואז הוא לא צריך את ההמלצה התכנונית.

לגבי יום התחילה, אנחנו מדברים על יקבים שהוקמו ערב יום התחילה.

ערב יום התחילה מתייחס ליקבים הקטנים, לא הזעירים, ולכן זה ערב יום התחילה.

ומי שמקים זעיר אחרי יום התחילה?

יכול להקים עד 10,000 בקבוקים, אין לנו בעיה עם זה.

זה לא נוגע אליו בכלל. אם הוא הוקם אחרי יום התחילה הוא לא צריך שום הוראת מעבר. הרי כל מה שאומר פרק ב' כרגע זה שרישיון הייצור יינתן, אומרת פנינה: אני לא אבחן את הנושא התכנוני לגבי היקבים הזעירים, בכלל לא אתייחס לנושא הזה. אנחנו קובעים עכשיו הוראת מעבר שכשיש לנו יקב שהוא בהסדר או שהוא יקב זעיר, אנחנו נותנים לו עכשיו שנה וחצי של התארגנות, שהוא פועל בלי רישיון ייצור, כי כרגע הוא פעיל וצריך זמן לרישיון ייצור. יקב חדש יצטרך קודם לקבל רישיון ייצור. אומרת פנינה: אני לא אתחשב בצד התכנוני כי החוק מאפשר לי להסתדר גם בלי זה.

נעה מנסה להגיד כאן שאני רוצה לתפוס את כל היקבים שכבר פעילים היום, שאין להם רישיון. אם מחר יקום יקב, יגיש בקשה לרישיון והוא יהיה זעיר, הוא לא יצטרך המלצה.

כי כל סוגיית ההמלצה נובעת מהדרך שאתם מפרשים עכשיו את רישיון הייצור ואתם אומרים שזו תהיה המדיניות שלכם מכאן ואילך.

נכון.

"
(2) בתקופה של תשעה חודשים מיום התחילה -




(1) על אף האמור בסעיף 21 לחוק, רשאי אדם לייצר משקה משכר באתר ייצור שהוא יקב בהסדר או יקב זעיר מבלי שיש בידו רישיון ייצור;




(2) על אף האמור בסעיף 126 לחוק רשאי משווק לקבל מיצרן מזון שהוא משקה משכר שיוצר ביקב בהסדר או ביקב זעיר, מבלי שיש בידי היצרן רישיון ייצור תקף;




(3) סעיף 127 לחוק לא יחול לעניין מזון שהוא משקה משכר כאמור.



(3) בתקופה שמתום תשעה חודשים מיום התחילה עד תום 15 חודשים מיום התחילה -




(1) על אף האמור בסעיף 21 לחוק, רשאי אדם לייצר מזון שהוא משקה משכר מבלי שיש בידו רישיון יצור תקף לאתר ייצור המזון, ובלבד שאתר הייצור הוא יקב בהסדר או יקב זעיר ובידו של היצרן אישור על הגשת בקשה לקבלת רישיון ייצור משקה משכר, כאמור תקנת משנה (ג)".

למה זה 15 חודשים ולא 18? אמרנו שנה וחצי, לא?

עם עוד שלושת החודשים זה יהיה 18. אמרנו שהוא צריך בתשעה חודשים שתהיה לו ההמלצה. משרד החקלאות ביקש חצי שנה, נתנו תשעה חודשים. ואז, כשיש לו המלצה אחרי תשעה חודשים, הוא מגיש בקשה, ויש לו עוד שלושה עד שהמשרד יבדוק את הבקשה שלו.

לפי חוק המזון אנחנו מחויבים להגיב תוך 90 יום לבקשה של רישיון יצרן. הוא מחויב תוך תשעה חודשים לקבל את ההיתכנות, אם הוא לא זעיר, ולהגיש בקשה. ברגע שהם מגישים הכדור עובר אלינו ותוך 90 יום אנחנו מחויבים לתת מענה. אם יהיה פיק של 400 יקבים אז לא נעמוד בשלושת החודשים האלה ולכן לקחנו חצי שנה משם, מתשעת החודשים, ולכן 15 חודשים אמורים להספיק.

אם אין הערות אני ממשיך.

אז אנחנו ב-15 חודשים.


"

(2) לעניין סעיפים 126 ו-127 לחוק יראו אישור כאמור בתקנת משנה (ג) כרישיון ייצור תקף לעניין מזון שהוא משקה משכר" – כמובן באותה תקופה.


"
(4) בתקופה של 15 חודשים מיום התחילה - אישור על הגשת בקשה לקבלת רישיון ייצור משקה משכר יינתן ליצרן שהוא יקב בהסדר או יקב זעיר ובלבד שהגיש את הבקשה לפי הוראות סעיף 28 לחוק בתוך תשעה חודשים מיום התחילה;"

יקבים חדשים?

יקבים חדשים צריכים לפעול עם רישיון ייצור מההתחלה.

מה זה כל מה שנמחק בקובץ?

זה שינויים נוסחיים. כל המנגנון להגשת בקשה צומצם לסעיף (ד).

כעת אנחנו עוברים לפרק ג'. עזבנו את הייצור ואנחנו עוברים לפרק היבוא. כעת אנחנו עוברים על חלקים שונים שעוסקים ביבוא בחוק וקובעים איזה שינויים חלים בהם. כל מה שלא קבענו שחל לגביו שינוי חל כפי שהוא.

החלה בשינויים של הוראות פרק ד' לחוק לעניין ייבוא מזון שהוא משקה משכר

החלה בשינויים של פרק ד' לחוק - כללי

החלה בשינויים של הוראות החוק לעניין ייבוא
.5
1. הוראות פרק ד' לחוק יחולו לעניין ייבוא מזון שהוא משקה משכר בשינויים ובתנאים הקבועים בפרק זה.



1. לעניין פרק ד' לחוק, מזון שהוא משקה משכר לא יחשב כמזון רגיל, לא יחולו בעניינו הוראות פרק ד' לחוק המתייחסות למזון רגיל ובמקומן יחולו הוראות תקנות אלה".



הסבירה לנו פנינה בתחילת הדיונים בתקנות האלה שהמשקה המשכר הוא מסלול נפרד, הוא לא מזון רגיש, הוא לא מזון רגיל והוא לא מזון במסלול האירופי, הוא מזון בפני עצמו. כיוון שפרק ד' מבחין בין מזון רגיש למזון במסלול האירופי ומסלול רגיל, נבהיר שלמרות שהוא לא מזון רגיש, שהוא לא כלול שם, והוא לא מזון במסלול האירופי כי הוא לא בתוספת הרלוונטית, אז הוא גם לא מזון רגיל וזו בעצם האמירה. במקום ההוראות שמתייחסות למזון רגיל – ואין הכוונה להוראות כלליות בחוק אלא להוראות שאומרות מה יחול על מזון רגיל – יחולו הוראות תקנות אלה.

חובות יבואן של מזון שהוא משקה משכר

ייבוא מזון שהוא משקה משכר
6.
לא ייבא אדם מזון שהוא משקה משכר אלא אם כן -



(2) יש בידיו אישור מוקדם לייבוא מזון שהוא משקה משכר, והוא מקיים את הדרישות שפורטו בו;



(3) הוא מייבא את המזון בהתאם להוראות לעניין משקה משכר שבפרק זה".



זה שלב שאין אותו במזון רגיל, זה די דומה למזון הרגיש, שנדרש אישור מוקדם ליבוא.

אישור מוקדם ליבוא מזון שהוא משקה משכר

אישור מוקדם ליבוא מזון שהוא משקה משכר
7.
הוראות סימן ג' לפרק ד' לחוק יחולו לעניין מזון שהוא משקה משכר בשינויים ובתנאים הקבועים בסימן זה, ויראו מזון כאמור לעניין אותו סימן כמזון רגיש".



אתם רוצים להסביר באיזה מובן יראו אותו כמזון רגיש?

מבחינתנו יצרנו כאן קבוצה שלישית של מזונות – זה לא מזון רגיש, זה בוודאות לא מזון רגיל, זה מזון רגיש עם שינויים. חלק מהסעיפים ימשיכו לחול וחלק ימשיכו לחול בשינויים כי זו הסמכות שניתנה לנו מכוח סעיף 19, שהשר יכול לעשות שינויים בתהליכים הקיימים. שילבנו פה כך שקבלת האישור המקדים הופכת להיות מה שקרוי עד היום לפי נוהל משרד הכלכלה "אישור טרום יבוא" והאישור של שירות המזון יינתן בהסתמך על אישור שיינתן מאחת מהמעבדות המוכרות, שבפרק הבא נראה איך אנחנו מסמיכים אותן ומי זו מעבדה מוכרת. זה הרעיון של סימן ג'.

זאת אומרת שבכל מקום באותו פרק שאומרים "מזון רגיש" אנחנו מתייחסים גם למזון המשכר. מהבחינה הזאת זה חל.

עמיר עופר, מנהל ענף המזון באיגוד לשכות המסחר. אמרנו שמשקה אלכוהולי, משקה משכר, הוא לא מזון רגיל אלא מזון רגיש עם כל מיני שינויים. אני רק רוצה לוודא – זה כבר נאמר לנו גם במסגרת הפגישות עם פנינה, מנהלת שירות המזון הארצי – שהאישור המוקדם ליבוא יינתן לתקופה של 10 שנים. זה לא רשום בתקנות, אני רוצה שזה יהיה ברור בפרוטוקול, או, אם אפשר, להטמיע את זה גם בתקנה עצמה.

זה ברור כי אם תשים לב החלנו את סימן ג' לפרק ד' וסעיף 67 חל, ששם כתוב שאורך תקופת האישור הוא ל-10 שנים.

זה נע בין שנה ל-10 שנים. כתוב בחוק שתוקפו של אישור מוקדם ליבוא יהיה לתקופה שבין שנה ל-10 שנים. זה חל כמו שהוא.

זה עד 10 שנים אבל מי שמשלם אגרה ובוחר לשלם לשנה אחת מקבל לשנה. אחרי שהמהנדס בדק ואמר שיש אישור זה באחריותך או לשלם את האגרה מידי שנה או לשלם את כל האגרה ל-10 שנים במכה.

איזו אגרה?

ברירת המחדל במזון, לא משקאות משכרים, שהאישור ניתן ל-10 שנים מראש. הוא ניתן לתקופה פחותה אם אתה לא משלם אגרה מידית ל-10 שנים, אז ברור גם כאן, האישור ל-10 שנים.

לגבי המזון הרגיש – הרי יש השפעה על מזון רגיש בכל מה שקשור להסגר בנמל, יש פה תהליך שלם של שבועות שהמכולות ייאלצו להיות בנמל בתנאים לא תנאים, בצורה לא צורה. מה הרציונל להעמיד אותנו – או שלא מעמידים אותנו – במובן של הסגר, במובן של מזון רגיל? תבהירו לנו כי זה דבר דרמטי. כל יום בנמל זה מאות דולרים שבסוף ישפיעו על יוקר המחייה.

לא שאלו את זה בישיבה הקודמת?

שאלו וגם הסבירו את זה בישיבה הקודמת. פנינה אמרה גם היום, זה לא יתנהג כמזון רגיש, זה לא יחול עליו. אנחנו קובעים פה את המועדים. כל השינויים שאנחנו קובעים כאן לגבי המשקה המשכר נובעים מכך שיש פה מעבדה שמעורבת. זה מה שמנחה את השינויים שקבועים כאן. לכן תוכל לראות בהמשך את כל המועדים ואת הזמנים. לא אומרים שמשקה משכר הוא מזון רגיש.

אי לכך ובהתאם לזאת הוא לא יעמוד בתנאי ההסגר וכל מה שקשור בזה? הוא לא יהיה שם?

אנחנו תכף נראה את התנאים לתעודת שחרור, מה כן חל ומה לא חל, ושם אפשר יהיה לבחון את ההוראות. סעיף 7א – בעקבות הדיון הקודם נוספה פה תקנה:

"מועד טיפול בבקשה לאישור מוקדם
7א.
על אף האמור בסעיף 63 לחוק, החלטה בבקשה לאישור יבוא מוקדם של מזון שהוא משקה משכר תינתן בתוך 21 ימים".


זה בשעה שהבקשה לטיפול באישור מוקדם ליבוא של מזון רגיש היא ל-45 ימים. אתם מסבירים את השינוי הזה, את ההטבה שאתם כביכול נותנים למשקה משכר, בגלל המעבדות שיכולות לעשות את זה?

אנחנו אומרים שזה עד 21. אנחנו למדים שהיום התהליך הרבה יותר קצר. בכל הנושא של ההכרה במעבדות, נכון להיום יש שלוש מעבדות ויבואן יכול לבחור מי מבניהן תיתן לו את השירות המיטבי. אנחנו מבטיחים שברגע שזה מגיע אלינו זה משוחרר בצורה מידית.

אז למה צריך 21 יום?

כי הם ביקשו.

דב פיינטוך, לשכת המסחר, יבואן. עד היום במשרד הכלכלה זה היה עניין של יומיים, כל היבואנים שאנחנו מכירים, כ-50,000 רישיונות בשנה. אז קודם כל מילה טובה על השירות שקיבלנו עד היום, וכנראה עוד נמשיך בתקופת הביניים ממשרד הכלכלה. 21 יום לא מקובל. זה סתם מספר ואחר כך ירשמו 21 ימי עסקים ואתה מכיר את זה. צריך להחליט על מספר מוסכם, כמו מקודם שדיברתם, שיהיה מקובל.

עד היום לא היה כתוב שום דבר בנוהל וזה עבד, עכשיו לא רצינו לכתוב כלום, חייבו אותנו לכתוב לפחות 21. מה שהם לא לוקחים בחשבון זה ש-21 הימים האלה כוללים את זמן ההגשה למעבדה וזה השינוי הגדול שעשינו במערכות שלנו.

המעבדה זה גם יומיים-שלושה.

בסדר, אז מה הבעיה? המכולה לא נמצאת כאן. זה נראה ויכוח לשם הוויכוח.

הם מוטרדים מהזמן.

עד 21 ימים.

זה המון.

פעם ב-10 שנים.

פעם ב-10 שנים אתה מגיש למעבדה, המשלוח לא מגיע לכאן. את ההזמנה הרי אתה עושה גם כך אם יהיה לך את האישור. מה הבעיה?

זו סערה בכוס תה. בתור יבואן, אם אני מבין את מה שאתם אומרים, החידוש הוא שצריך להיות לפחות 21 יום עד ליבוא שלי, כן? על זה מדובר? פעם ב-10 שנים?

לא עד היבוא, עד קבלת האישור המוקדם.

עד האישור המוקדם, כן. חברים, בואו נתעסק בעיקר ולא בטפל. זה הגיוני.

ישראל גבאי, מנכ"ל חברת פאנקו, אנחנו בעיקר מתעסקים ביבוא מקביל. כבוד יושב-הראש, צריך לעשות הבחנה בין יבואנים רשמיים ליבואנים מקבילים בגלל שיבואן רשמי מביא את אותם מוצרים, פעם אחת הוא מוציא עליהם אישור, יבואנים מקבילים יכולים להכניס את המוצרים כמה פעמים אפילו באותו חודש והם נדרשים לעשות נטילה, שחרור ואת כל התהליך הזה.

אנחנו מדברים על האישור המוקדם, לא על השחרור, בואו נעשה הפרדה בתהליכים.

האם גם האישור המוקדם של יבוא מקביל יהיה ל-10 שנים?

האישורים יינתנו ל-10 שנים בכפוף לכך שמדובר על אותו אישור ומדובר על אותו מוצר וששום פרט לא השתנה. לכן האישור המוקדם ליבוא מזון יהיה ל-10 שנים.

"אי תחולת סעיפים 64 עד 66 לחוק
8.
(1) על אף האמור בתקנה 7, סעיפים 64, 65 ו-66 לחוק לא יחולו על מזון שהוא משקה משכר ובמקומם יחולו תקנות 9, 10 ו-11 בהתאמה".


אנחנו בעצם כותבים מחדש את סעיפים 64 65 ו-66 לחוק. אולי לדיון הבא נביא את נוסח הסעיפים שמחליפים כדי שאפשר יהיה בקלות יותר לעקוב ולראות.

במה עוסקים הסעיפים האלה?

הסעיפים האלה עוסקים בדיוק בהגשת הבקשה ובתנאים. אנחנו נקרא את התנאים שמחליפים, אפשר לקרוא במקביל גם את הסעיפים.


"
(2) לעניין יבוא מזון שהוא משקה משכר, יראו הגשת בקשה לפי תקנה 9 כהגשת בקשה לפי סעיף 64 לחוק ויראו את המסמכים והפרטים הנדרשים לפי תקנה 9(א)(2) כמסמכים והפרטים לפי סעיף 64(א)(2) לחוק".


זה בעצם די צילום, רק שכיוון שאנחנו מדברים פה על מסמכים אחרים, כי אנחנו מדברים על מסמכים שילכו לבדיקת מעבדה, אז התקנות נכתבות מחדש. אני רק, אדוני, אעקוב במקביל לסעיף שבחוק. סעיף 64 עוסק בתנאים לקבלת אישור מוקדם ליבוא וגם תקנה 9 עוסקת בזה:

"תנאים לקבלת אישור מוקדם ליבוא מזון שהוא משקה משכר
9.
1. בקשה לאישור מוקדם לייבוא מזון שהוא משקה משכר רשאי להגיש מי שמתקיימים בו כל אלה:




1. הוא יבואן רשום;




1. הוא צירף לבקשה את תעודת הבדיקה שקיבל ממעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר ואת כל המסמכים והפרטים שנקבעו לפי תקנה 34(ב) או (ג); ואם הוא מבקש לייבא משקה משכר איכותי וייחודי – הוא צירף את המסמכים הנדרשים לפי תקנה 12(א);"



אנחנו נצטרך לקפוץ לסעיפים האמורים או לחכות שנגיע לתקנה 34. אתם רוצים לתאר בקצרה מה נדרש?

זה התנאים שנדרש היבואן להגיש, גם מסמכים וגם את הדגימות לבדיקות מעבדה במעבדה המוכרת. זה השלב של האישור המוקדם, לפני שהמשלוח מגיע וזה נעשה אחת ל-10 שנים.

נחכה שנגיע לתקנה 34, היא בעמודים 14-15 והיא מאוד ארוכה. רק להגיד שלגבי משקה איכותי וייחודי, שראינו את הפירוט שלו בתוספת הראשונה בדיון הקודם, יש דרישות אחרות שמפורטות בתקנה 12.

הדרישות האחרות בעיקר מתייחסות לכך שלא צריך לבצע את בדיקת המעבדה. המעבדה כן תבדוק את המסמכים שאכן מדובר על משקה משכר איכותי וייחודי, אבל היא לא תעשה בדיקה כימית למוצר.

בגלל שהתנאים מאיפה הוא נובע או מה המקור שלו - - -

זה יבוא במסמכים, וגם בגלל שמדובר בסופו של דבר במשקאות מאוד מאוד יקרים.

"
1. לא יינתן אישור מוקדם ליבוא משקה משכר ולא יחודש אישור כאמור, למשקה משכר אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון".



זו הוראה כללית שקיימת גם בסעיף 34 לחוק.

כמובן שבמקרה הזה גם 21 יום לא יעזרו.

אבל אני לא מצליח להבין, אדוני, מה זה אומר "אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון". זו פרשנות רחבה, אם אפשר למקד.

כמו שכתוב בחוק.

דרישות של סימון, התקנים הרלוונטיים, תוספי מזון. יש רגולציה על מזון, היא חלה גם על המשקאות.

זה קיים גם היום.

במה זה שונה מהיום?

גם תקנת משנה (ג) שנוספה פה, נוספה במקביל להוראה שקיימת עכשיו בסעיף 64 לחוק.


"
1. בלי לגרוע מהוראות סעיפים 12(א) ו-156(א) לחוק" – שעוסקים בתאריך האחרון המומלץ – יבואן רשום המייבא מזון שהוא משקה משכר שחלות עליו הוראות לעניין קביעת אורך חיי מדף לפי חקיקת המזון, רשאי, על אף האמור באותן הוראות לעניין התקופה, לסמן את אורך חיי המדף של המזון שהוא מייבא לתקופה שלא תעלה על אורך חיי המדף שקבע היצרן במדינת הייצור, ובלבד שיש בידו הצהרה של היצרן כי בדק בבדיקות המקובלות שתכונות המזון נשמרות במהלך חיי המדף".



זאת אומרת, אותן הוראות שהטילו את האחריות לעניין קביעת אורך חיי מדף על היבואן.

זה לא נכלל בחקיקת המזון?

זה נכלל בחקיקת המזון אבל מכיוון שכותבים את תקנה 9 במקום תקנה 64 אז כותבים גם את הדברים שקבועים בתקנה 64. אותו דבר תקנה 10, במקביל לסעיף 65.

"חובת דיווח על שינוי במסמכים
10.
חל שינוי בפרט מהמסמכים או הפרטים שמסר היבואן לפי תקנה 9(א)(2) ידווח היבואן לנותן האישור על השינוי בכתב, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימי עבודה".



תקנה 11 זו המקבילה לסעיף 66.




"קביעת חובות מקצועיות באישור המוקדם לייבוא מזון שהוא משקה משכר
11.
נותן האישור רשאי להורות באישור המוקדם לייבוא כי משלוח מזון שהוא משקה משכר ייבדק במעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר בישראל עם הגעתו לתחנת ההסגר, בסוגי בדיקות שפירט באישור וכן כי תבוצע בו בדיקה אורגנולפטית, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות מקצועיות נוספות הנדרשות, בין השאר בשים לב להסדרים המקובלים במדינות מפותחות בתחום המזון; לעניין זה, "בדיקה אורגנולפטית" – בדיקה של ריח, מראה, ומרקם".



ביקשו להוריד פה את הטעם בגלל שאתם אומרים שהמעבדה לא בודקת את הטעמים. למה במזון אחר כן בודקים גם כשהוא סגור?

זו הייתה בקשה של המעבדה למחוק את הנושא של הטעם כי לא מתבצעת בדיקה של טעם ואין איזשהו סממן ספציפי למצוא באמצעות הטעם שיכול להוסיף פה אור על הבדיקה.

אז למעשה "קביעת חובות מקצועיות" זה אפשרות להורות. זו לא בדיקה שחייבים לבצע אותה בכל מקרה אלא זו בדיקה שנותן האישור יכול להורות על קיומה.

שרי מהמכון הישראלי ליין. לגבי האורגנולפטי, מדובר ביכולת של ייננים בדרך כלל ויכולת של הבנה מעבר לבדיקה כימית, ואם אין מעבדה שמחזיקה איש מומחה בזה אז היא לא יכולה לבצע את זה. לכן אני חושבת שזה לא ריאלי לתת את הבדיקה הזאת.

לכן צריך להוריד את הטעם, כמו שנאמר.

אנחנו קיבלנו להוריד את הטעם, אין בעיה, זה סעיף שהיה קיים בחוק, בדגים זה נושא מאוד מאוד מקובל אצלנו ועם שמן זית, שיש טעימות.

אבל באה שרי ממכון היין ואומרת שהיא, לצורך העניין, יודעת לעשות את הבדיקה הזאת אבל - - -

בסדר, אבל הורדנו את זה.

אבל רק את הטעם הורדתם, לא את כל הבדיקה. אני רק רוצה לוודא שלא יהיה חסם יבוא, זה הכול.

זה לא חסם יבוא.

זה לא קשור לחסם יבוא.

"תנאים לקבלת אישור מוקדם ליבוא מזון שהוא משקה משכר – לגבי משקה משכר איכותי וייחודי
12.
1. יבואן של מזון שהוא משקה משכר איכותי וייחודי פטור ממסירת דגימות לפי תקנה 34(א) בתנאי שיצרף לבקשתו לקבלת אישור מוקדם ליבוא את המסמכים שלהלן :

בגלל שזה יקר?

בין השאר, כן.

"

(1) מפרט מהיצרן ותוצאות הבדיקה שביצע היצרן למשקה;"



זו בדיקת מעבדה שהיצרן מבצע.

אנליזה.

לא היה צריך להגיד אנליזה כי אני רואה שבנוהל הקיים כן מדובר ממש על אנליזות.

יש לנו תעודה מהיצרן.

מפרט מהיצרן ותוצאות הבדיקה.

זה לא תמיד אנליזה. תעודה מהיצרן זו תעודה מהיצרן.

א', השווינו את המונחים למונחים שיש לנו בחוק ובנהלים. אנחנו אומרים "תעודה", לא משתמשים במונח "אנליזה".

זה משנה משהו מהדרישות שקיימות היום במשרד הכלכלה, או שמה שאתם קובעים כאן זה צילום של מה שנדרשים לעשות במשרד הכלכלה?

זה צילום אבל הסתבר עם הזמן שהיה קצת פער בין הנהלים לבין הפרקטיקה הנהוגה, אז זה עוד עבר הרבה הידוקים. היה לנו שיח אינטנסיבי עם מעבדה שנמצאת כאן בזום, עם בקטוכם ועם מכון היין, עשינו התאמות איתם. גם מסתבר שהגורם המוסמך במשרד הכלכלה השתנה אז עשינו את כל ההתאמות בהתאם.

התאמות וגם בדיקה שלכם שאלה הבדיקות הנדרשות שיכולות להעיד על בטיחות המזון.


"
"
(2) חשבון מכר המפרט את סוגי המשקאות ומחירם ואת כמותם,
בכפוף לאמור בתקנת משנה (ב);




(3) תעודה מהיצרן המעידה על עמידת המשקה המשכר באחד מהתבחינים המפורטים בתוספת הראשונה.



1. במשלוח של משקה משכר איכותי ייחודי, יבואן לא ייבא כמות של משקה כאמור שעולה על 90 ליטר, ולעניין משקה משכר איכותי וייחודי מסוג ויסקי המיובא בחביות עץ אלון - בכמות שעולה על 10 חביות בנפח של 250 ליטר בסך הכל".

למה יש את ההגבלה הזו? מה אכפת לי שהוא ייבא יותר?

ההגבלה היא בשביל הכמות. אם אתה מביא כמות קטנה אנחנו לא לוקחים לך את הבדיקה, אם אתה מביא בכמות גדולה יותר מזה אז כבר לקחת לבדיקת מעבדה, זה כבר לא עניין של לפתוח בקבוק אחד שמגיע מתוך 10.

כך היה עד עכשיו?

כך היה במשרד הכלכלה. בסופו של דבר, הכל גם עניין של ניהול סיכונים, אתה מאזן. ככל שאתה מביא יותר בקבוקים הדרישה ממך היא לא רק בדיקת ניירת.

בסדר גמור.

מדובר פה על סוג וויסקי המיובא בחבית עץ אלון, אני גם העליתי בפעם קודמת שאנחנו לא בדקנו אף פעם וויסקי בעץ אלון.

ואם יהיה?

אמרנו שזה לא נורא, אם יהיה – שיהיה.

הנהלים של משרד הכלכלה אומרים שאם כן נותנים את האופציה הזאת כן עושים בדיקה כימית כי מדובר על חבית. השאלה מי מקבל את החבית, האם זה יבואן או יצרן, מי מבקבק את זה אחרי זה ואיזה תוויות.

אנחנו אמרנו את זה בישיבה הקודמת ואנחנו נחזור כי זה חשוב: מבחינת משרד הבריאות הפעולה של אריזה מחדש נחשבת פעולה יצרנית, הוא יפסיק להיות יבואן, הוא יהיה יצרן וייבדק שם.

אבל זה נכנס לקטגוריה של מיוחד.

מה זה קשור? הוא מיובא כמיוחד, החבית תיובא כמיוחד - - -

אם אני יבואנית אני צריכה לדעת גם בסעיף הזה אם יצרנים או יבואנים מייבאים את זה.

מחר אני יכול להביא חביות יין ולבקבק בארץ?

זה מה שהם אומרים.

ויסקי.

למה ויסקי כן ויין לא?

לא אמרתי שלא, תלך לעשות את זה ביקב שיש לו רישיון יצרן.

אני מסכים אבל גם ויסקי צריך לעשות במקום מסודר.

ברור.

אבל זה לא ברור פה, חברים. אני מבין מפה שאני יכול להיות יבואן של ויסקי בחבית, לבקבק אותו אצלי בבית ולמכור ויסקי.

לא, הוראות החוק חלות עליך.

לבקבוק אתה צריך רישיון יצרן, זה מה שאומרת פנינה.

אתם מערבים פה דבר לא בדברו. אם אנחנו אומרים שייבוא הוא בבקבוקים סגורים אז ייבוא הוא בבקבוקים סגורים. אם אנחנו רוצים שייבוא יהיה ב-Bulk אז יש לו רגולציה אחרת לגמרי. זה לא ברור פה.

פנינה אומרת שאם אתה מייבא ב-Bulk, אתה גם מוכר אותו, גם משתמש בו ב-Bulk. יש לך חבית עם ברז וממנה את מוזג בפאב.

אנחנו דברים על עד 90 ליטר או עד 10 חביות, אנחנו לא מדברים פה על עניין מסחרי.

זה כן מסחרי, זה מסחרי מאוד. חבית של 220 ליטר עולה 15-20 פאונד לליטר, תכפילו ב-250 ליטר, זה 5,000 פאונד לחבית, כפול 10 זה ו-50,000 פאונד.

או 3,300 בקבוקים.

שזה מסחרי לכל דבר ועניין.

זה לא עומד בתנאים.

אתם אומרים שכל משלוח הוא עד 250 ליטר בסך הכול? לא הבנתי את החישוב שלך. כתוב לך שיש לך 10 חביות בנפח של 250 ליטר בסך הכול.

זה בסך הכול. זאת אומרת שבסוף אנחנו מדברים על 250 ליטר. בדרך כלל, לפחות ממה שאנחנו למדנו, החביות האלה הולכות לפאב ושם מוזגים ישירות מהחבית. אם מישהו ייקח את 250 הליטרים האלה וישים אותם ביקב, אם זה יין, במזקקה אם זה ויסקי, זו פעילות יצרנית וחל עליו חוק המזון. צריך להבין שאי אפשר לנתק את התקנות האלה מהמארז השלם של חקיקת המזון ושל חוק המזון. אנחנו לא יצרנו פה עכשיו איזשהו ואקום וקבענו כאן תקנות שרק הן והן בלבד חלות על כלל העוסקים פה. אתם הפכתם להיות יבואנים ויצרנים של מזון וכל המארג השלם של חוק המזון חל.

זה נוסף על מה שקיים.

נכון.

מה הבעיה, שזה לא קיים?

אחד, שזה לא קיים. שניים, לפי איך שזה מופיע בסעיף כרגע, זה קודם כל נכנס לקטגוריה של משקה איכותי וייחודי שבלי בדיקה, אז אני לא יודעת מה ייצא מזה. אתה מכניס יותר מ-120 בקבוקים במשקאות איכות.

אבל אנחנו מדברים על איכותי וייחודי שמופיע בתוספת הראשונה.

זה בקידום שיווק.

לא, זה לא בקידום שיווק.

אני העברתי לדקלה את ההוראות, זה קידום שיווק.

בתקנות האלה זה לא קידום שיווק, זה איכותי וייחודי.

אז עד 120 בקבוקים?

לא, וזה מופיע תחת מה שכתבנו. יש פה 1,000 יורו מחיר שווה ערך לחבית ולא פחות, אז זה לא לחביות של 15 פאונד. זה צריך לעמוד בשני התנאים. איכותי וייחודי צריך לעמוד בשני קריטריונים, לא רק באחד.

האם אתם תדרשו גם בדיקת מעבדה לגבי זה?

זה מופיע תחת איכותי וייחודי ולכן זה פטור מבדיקת מעבדה, אבל זה לא לחביות של 15 פאונד, זה לחביות בעלות 1000 יורו.

יש לנו בקבוצה גם יקב, הוא רצה להביא חביות של ויסקי כמו שמתוארות פה ולבקבק אותן. עד היום הוא לא היה יכול לעשות את זה.

גם היום הוא לא יוכל לעשות את זה לפי זה. הוא לא יכול לעשות את זה כי זה מצריך רישיון ייצור וזה לא לכאן. זה נושא מאוד חשוב שטוב שהעלית אותו. לנו אין לנו מניעה – זה היה עד היום משרד הכלכלה ושאלו אותנו מה מדיניות המשרד או ההתייחסות שלנו – באופן כללי, כמו כל דבר אחר, אנחנו לא אומרים אם תייבא יין מבוקבק או יין בצובר, אבל הרעיון כאן הוא שהסימון צריך לא להטעות את הצרכן. זה אומר שלא ניתן לייבא יין מחו"ל, לבקבוק אותו כאן באחד היקבים, לדוגמה רקנאטי, ולכתוב על היין הזה "תוצרת ישראלית", או לערבב את היין הזה, לעשות איזשהו בלנד ולמכור אותו. לכן אנחנו התנגדנו לבקשה. פה יש הגבלה גם של כמות, גם של מחיר, ולכן אנחנו לא מדברים פה על יבוא מסחרי. יבוא מסחרי – תעמוד בכלל הרגולציה. זו תשובה למה עד היום לא קיבלת אישור ליין.

אבל לכאורה הוא יכול להביא את זה במשלוח אחרי משלוח אחרי משלוח. הוא יכול לחלק את זה בין משלוחים.

אם תגידו לנו שאפשר להוריד את זה, מבחינתנו אפשר להוריד את זה. אנחנו לא יודעים, אנחנו קיבלנו את זה, זה מה שעשינו. אם זה לא קיים ומשרד הכלכלה אומר שלא נעשה שימוש במסלול הזה, נוריד את זה.

אז הם מסכימים להוריד את הנושא של החביות, גם פה בסיפה וגם בדרישות.

למה להוריד?

אני לא אומרת להוריד, אני לא הייתי מורידה את החביות, הייתי מורידה את כל המסלול של משקה משכר איכותי וייחודי.

זה משהו שיהרוג את הענף.

אי אפשר מצד אחד כן ושמשקה משכר לא – יש פה אינטרסים.

אנחנו לא בסחר מכר, אני לא כל כך מבין את האמירה.

בעיניי יש פה אינטרסים ולכן אני אומרת: או שמורידים את המסלול הזה בכלל, תעבדו כולכם עם בדיקות מעבדה - - -

אוקיי, אנחנו מאשרים את הנוסח כפי שהוא.

זאת אומרת שרק כשהמשלוח הוא גם בהיקף מצומצם וגם המשקה עומד בכל התנאים שבתוספת, מבחינת המחיר, האיכותי, המקור וההתיישנות, רק אז הוא יוכל ליהנות מההטבה הזאת שאין לו בדיקת מעבדה אלא מסמכים אחרים.

אישור עמידה בדרישות מנהל שירות המזון כתנאי לשחרור מזון שהוא משקה משכר מתחנת הסגר

אי תחולת סימן ה' לפרק ד' לחוק וקביעת הוראות חלופיות
13.
סימן ה' לפרק ד' לחוק לא יחול על מזון שהוא משקה משכר, ובמקומו יחולו ההוראות שבסימן זה לעניין שחרור מזון שהוא משקה משכר מתחנת הסגר;. ולעניין סימן ו' וסעיפים 176 ו-290 לחוק יראו את אישור העמידה בדרישות כאילו היה תעודת שחרור".

לא, אנחנו לא מתייחסים לזה, לא חלות כל ההוראות לפי אותו סימן ה' לפרק ד' לעניין השחרור, אבל המסמך הזה שאנחנו נקבל אישור עמידה בדרישות הוא ייחשב לנו תעודת שחרור לעניין סעיפים אחרים בחוק שעוסקים בתעודת שחרור.

זאת אומרת שאין תחנת הסגר.

נקרא את הסעיפים ונראה.

"איסור שחרור משלוח
מזון שהוא משקה משכר מנמל בלא תחנת הסגר
14.
לא ישוחרר משלוח מזון שהוא משקה משכר מנמל שאין בו תחנת הסגר".



פירוט רשימת הנמלים כבר מופיע מכוח החוק ולכן לא צריך הוראה מיוחדת לזה.

"אישור עמידה בדרישות - תנאי לשחרור מזון שהוא משקה משכר מתחנת הסגר
15.
לא יוציא יבואן מתחנת ההסגר משלוח מזון שהוא משקה משכר אלא אם כן קיבל אישור עמידה בדרישות מנהל שירות המזון.

איסור מתן אישור עמידה למזון שהוא משקה משכר שאינו עומד בדרישות חקיקת המזון
16.
לא יינתן אישור עמידה בדרישות, למזון שהוא משקה משכר שאינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון".



זו מקבילה להוראה שקיימת בפרק לגבי שחרור מזון מתחנת הסגר.

לגבי סעיף 14, "לא ישוחרר משלוח מזון שהוא משקה משכר מנמל שאין בו תחנת הסגר", אני רוצה לוודא, לצורך העניין בנמל התעופה בן גוריון יש תחנת הסגר? אני לא יודע כמה משלוחים עושים בהטסות אבל בכל זאת.

יש, יש.

זו פקודת ההסגר שאומרת שאי אפשר להביא בלי, לא רק משקה משכר.

אני יודע שיש שם דגים ואת הבדיקות הווטרינריות, רציתי לוודא שגם אלכוהול יהיה אפשרי.

אני אשמח להבין מה הכוונה בתחנת הסגר.

אנחנו מדברים על תחנת הסגר וירטואלית, למעשה המעבדה משמשת תחנת הסגר.

יש לי שאלה כיבואנית.

של?

יין, גבינות, אלכוהול, וטרינרי, אין מסלול במשרד הבריאות שאני לא מייבאה בו. אם אנחנו מדברים על שחרור משקאות משכרים, משרד הכלכלה כיום מנפק לנו אישור להדבקת תוויות אצלנו במחסנים, השאלה אם אנחנו נעבוד עכשיו גם פה פר מק"ט על אישור כמו במשרד הכלכלה, או שנעשה את זה כמו במזון רגיש או מזון רגיל, שיש לי בהיתר יבואן את האישור? כי עכשיו אין לי בהיתר החדש של יבואן של משקאות משכרים את הסעיף הזה.

יהיה לך, תעודת רישום יבואן.

"בקשה לקבלת אישור עמידה בדרישות


17.
לאחר יציאתו של משלוח מזון שהוא משקה משכר מהמדינה שממנה יובא, לישראל, יגיש יבואן רשום הרשום במדור של יבואני משקאות משכרים בקשה מקוונת דרך אתר האינטרנט לקבלת אישור עמידה בדרישות, ובה יציין, בין השאר, כי יש בידיו אישור מוקדם לייבוא מזון שהוא משקה משכר שקיבל לעניין אותו מזון קודם הגשת הבקשה;"



בתחילת הדרך, כשהמזון יוצא מהמדינה שממנה הוא מיובא, היבואן צריך להגיש בקשה ולציין שיש לו את האישור והתנאי הוא שהוא רשום במדור של יבואני משקאות משכרים.

"פרטי הבקשה לקבלת אישור עמידה בדרישות
18.
(א) בקשה לקבלת אישור עמידה בדרישות למזון שהוא משקה משכר תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:




(1) פרטי תעודת היבואן הרשום, מגיש הבקשה;




(2) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח; ביבוא שאינו יבוא ישיר – רשימה של כל האצוות הקיימות במשלוח;

הייתה התייחסות קודם לנושא של יינות איכות, כ-120 בקבוקים, יינות יקרים. היום יש לנו אישור ממשרד הכלכלה לקידום שיווק עד 400 בקבוקים שאנחנו מביאים כדי לבדוק את השוק לפני אישור מסחרי. אנחנו מעבירים בדיקת מעבדה אבל בתהליך מזורז. תסביר קצת, שרי, איך זה עובד כי זה לא מופיע בתקנות.

אנחנו יודעים, זה לא מופיע פה כי זה לא היה במסמכים, זה לא היה בנהלים, זה היה איזשהו נספח שלא קיבלנו אותו עד היום.

אני שלחתי לדקלה.

את שלחת אותו. זה משהו שאנחנו אמורים לקבל ממשרד הכלכלה ולתקף אותו מולם ולא עשינו את זה עדיין.

ואתם שואפים להכניס את זה פה?

ככל שנראה שזה באמת קיים - - -

יש לנו שלוש דקות לסיום הישיבה, בואו נסיים את הרשימה כדי שנגיע לסעיף 19.

(3) אישור מוקדם ליבוא המשקה המשכר שבמשלוח ושם המעבדה שהנפיקה את תעודת הבדיקה שקיבל כאמור בתקנה 9(א)(2).



(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה לאישור עמידה בדרישות לגבי דוגמאות של מזון שהוא משקה משכר שלא למטרה מסחרית, תכלול את הפרטים והמסמכים האלה:




(1) פרטי משלוח המזון, ובכלל זה פרטי חשבון המשלוח, נמל ההגעה וכלי התחבורה שבו יגיע המשלוח;




(2) חשבון המכר;




(3) התחייבות היבואן כי מתקיימים כל אלה:





(א) מספר הדוגמאות כפי שמפורטות בחשבון המכר אינו עולה על 12 יחידות;





(ב) היבואן התחייב כי הדוגמאות אינן מיועדות למכירה או לשיווק מסחרי".




מה שכן יש לנו כאן זה הדוגמאות שמובאות ליבוא שאינו מסחרי אבל לא ליבוא מסחרי, כמו שדיברת עליו.

ברור. נקודה נוספת שאין פה התייחסות זה נושא היבוא האישי של לקוחות פרטיים.

יבוא אישי זה לא פה, יש צו יבוא אישי.

אם אתם עוברים למשרד הבריאות, הם גם צריכים לעבור למשרד הבריאות.

צו יבוא אישי זה לא צו של משרד הבריאות וזה לא צו של משרד הכלכלה.

אבל היום מקבלים אישור ממשרד הכלכלה.

בצו יבוא אישי אף אחד לא צריך אישור.

זו כמות מסוימת שאפשר לייבא בלי רגולציה.

אבל לא למכירה.

אנחנו חושבים שלהביא 330 כפול 10 בקבוקים במסלול שנקרא "קידום מכירות" זה כבר הופך להיות יבוא מסחרי. אתה תוציא אישור ותעשה את הבדיקות כנדרש - - -

אבל למה להרע את המצב הקיים?

היום הם היו מקבלים אישור לשנה ואנחנו נותנים פה אישור ל-10 שנים.

אז תייצר איזשהו מסלול.

אבל יש לך 330 כפול 10.

האמת היא שלא נשאר לנו זמן לדון בזה, נדבר על זה מחוץ לוועדה ואני מקווה שנגיע לדיון הבא עם הנקודה הזו קצת יותר מסודרת. אני מודה לכולם על הדיון הזה, גם על ההסכמות שהגענו. נמשיך הלאה. עד כאן להיום, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:00.