פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



48
ועדת הכלכלה
28/11/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 518
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, כ"ז בחשון התשפ"ה (28 בנובמבר 2024), שעה 9:40

1. הצעת צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או גוף מוסדי), התשפ"ד- 2024
2. הצעת טיוטת תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי), התשפ"ד- 2024
3. הצעת טיוטת צו שירות מידע פיננסי (דחיית מועד תחילתו של החוק לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר

מטי צרפתי הרכבי

ניר בן שמש - מנהל מחלקת מסלקה פנסיונית, אגף שוק ההון, משרד האוצר

אלי טובול - סגן בכיר למנהל רשות שוק ההון, משרד האוצר

איילת שמעון - עו"ד, לשכה משפטית בשוק ההון, משרד האוצר

אייל בן ישעיה - עו"ד, לשכה משפטית, רשות שוק ההון הביטוח והחיסכון, משרד האוצר

אוהד מרדכי - רפרנט פיננסים באג"ת, משרד האוצר

ליאת לנדאו

רפרנטית נתונים פיננסים, משרד המשפטים

אורית שרייבר - מנהלת מערך החקיקה, רשות ניירות ערך

עידית אלון

איגוד חברות האשראי, לשכת המסחר

יונתן ברלינר - יושב-ראש הוועדה המקצועית, התאחדות יועצי המשכנתאות.

נופר יעקב - יו"ר, התאחדות יועצי המשכנתאות

משה קאשי

מנהל תחום פיננסי, לובי 99

רועי פולקמן - יו"ר פורום מחוללי תחרות פיננסית

שלומי תורג'מן - מנכ"ל, חברה BTB, חברות אשראי חוץ בנקאיות

אורן גולדשטיין - מנכ"ל, פמילי ביז אחזקות בע"מ

אביגיל כספי

ד"ר עידית חנוכה

מעיין שבתאי, איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

1. הצעת צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או גוף מוסדי), התשפ"ד- 2024
2. הצעת טיוטת תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי), התשפ"ד- 2024
3. הצעת טיוטת צו שירות מידע פיננסי (דחיית מועד תחילתו של החוק לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשפ"ה-2024

הנושא הצעת טיוטת תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי), התשפ"ד-2024. הצעת צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או גוף מוסדי), התשפ"ד-2024. הצעת טיוטת צו שירות מידע פיננסי (דחיית מועד תחילתו של החוק לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשפ"ה-2024.

ליועצת המשפטית שלנו יש משהו לומר, ניתן לה את האפשרות הזו.

אני מציעה שנתחיל לדון קודם כל בצו הדחייה ואחר כך ניגש לתקנות ולצווים שכבר נדונו פה בוועדה.

למה את מציעה דווקא בזה? התחלנו הרי את הדיון בתקנות.

הצו דוחה את מועדי התחילה לשורה של מקורות מידע, ברגע שהוראות החוק לא נכנסות כלפיהן, זה מרפא חלק מהצורך ממה שקבוע בצו ובתקנות האחרים. לכן עדיף להתחיל מהדחייה ואחר כך לדון בצו ובתקנות.

איזה צו?

של דחיית מועד תחילתו של החוק.

סעיף 3? נתחיל בשלישי. בבקשה.

בוקר טוב, אלי טובול, רשות שוק ההון. נתחיל עם הצו דחייה. מטרתו לתת תקופה נוספת להיערכות, לטובת מספר גופים שכניסת החוק לתוקף עבורם הייתה ב-14 בנובמבר. מסיבות של יכולת היערכות או קשיים בהיערכות, בין היתר גם בגלל מלחמה והעובדה שגורמים שמסייעים בהיערכות מבחינת שירות תפעולי וחברות טכנולוגיה שנותנות מענה לדבר הזה, התקשו.

גם שנה שעברה דחינו לגופים מוסדיים בחצי שנה. עכשיו אנחנו באים בבקשה לדחות את הנושא הזה לנותני האשראי, לאגודות פיקדון לאשראי ולשחקני PtoP, מערכות לתיווך באשראי. אלה הטעמים, זו דחייה שהשר יכול לדחות פעמיים, כל פעם בחצי שנה עד שנה מקסימאלית.

לכמה זמן אתם דוחים פה?

בפעם הזו, חצי שנה. בצו הזה, חצי שנה. הפעימות הן שתי פעימות של חצי שנה מקסימום.

מישהו רוצה להתייחס? הבנתי שלגבי הצו הזה אין התנגדות, נכון? אז תקראו את הצו בבקשה.

איילת שמעון, רשות שוק ההון. אקרא את הצו.



טיוטת צו שירות מידע פיננסי (דחיית מועד תחילתו של החוק לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי ולעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי), התשפ"ה-2024







בתוקף סמכותי לפי סעיף 79(ג) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ה-2021 (להלן–החוק), ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מצווה לאמור:





דחיית מועדי תחילת החוק לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי ולעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי
1.
מועד תחילת החוק האמור בסעיף 79(ב)(5) לחוק יידחה לתקופה אחת של שישה חודשים, ליום ט"ז באייר התשפ"ה (14 במאי 2025).





תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום י"ב בחשוון התשפ"ה 14 בנובמבר 2024.




אציין שתחילת החוק כמו שאמר אלי, הייתה ב-14 בנובמבר. זה אומר שהצו הזה - - -

הם עושים את זה תחולה - - -

נכון מאוד. חשוב היה לציין את זה.

מישהו רוצה להגיד משהו? זה בהסכמה נכון?

הצבעה

אושר

מכיוון שאני לבד, אז אני מאשר את זה. עכשיו נעבור אל מה?

התקנות ואחר כך הצו הנוסף.

הצו הנוסף, גם אפשר לאשר אותו היום?

הצו, יש לגביו הערות. נתחיל עם התקנות ואחר כך נגיע לצו.

לגבי מה את אומרת שצריך לעשות עוד דיון?

נשלחו לוועדה כל מיני הערות. ברגע שאישרנו את הצו הזה, גם אם התקנות והצו לא יאושרו בדיון הזה ויידרש דיון נוסף, ברגע שיש דחייה זה פחות נורא - - -

אתם שיניתם משהו מהמועד? קיבלתי טענות, שהם התייחסו לתקנות לפני השינויים ועכשיו פתאום שיניתם את זה אתמול. זו בעיה, אתם מתקנים מעכשיו לעכשיו ואנשים לא התארגנו ולא העירו. אחד מהם כתב לי שהוא לא יכול להיות בישיבה הזו בכלל. אגיד לך מי זה. מי זה נמרוד?

נמרוד שפירא, איגוד בתי השקעות.

למרות שהנוסח נשלח לדעתי לפני יומיים.

מראש הוא אמר שלא יכול להיות. הוא נתן לנו הערות בכתב ופתאום שיניתם והוא לא הספיק אפילו להעיר הערות על העניין הזה.

אוהד מרדכי ממשרד האוצר. ספציפית לגבי בתי ההשקעות, אין שינוי בתקנות ובצו. יכול להיות שהוא מדבר על שינויים אחרים לגופים אחרים.

מה שיניתם?

קודם אני מזכיר שבדיון הקודם שישבנו אצלך, בגלל שהיו מספר גופים שלא העירו בשלב הערות הציבור ובחרו להתייחס ולהערות שלהם היה ערך – זה היה איגוד חברות האשראי, פורום מחוללי התחרות, מערכות לתיווך באשראי. ביקשת שנעשה דיון נוסף אתם.

ישבתם אתם?

ישבנו, קיבלנו מהם חומרים כתובים. עשינו אתם דיונים.

ישבו אתכם?

עם בתי ההשקעות זה לא היה רלוונטי משום שאת הסיבוב של ההערות קיבלנו מהם כבר בשלב הטיוטה ועכשיו הגענו להסכמות. זה היה ספציפית.

רציתי לברר את זה.

השינויים נוגעים לאוכלוסייה הספציפית שאיתה ישבנו ואותה לא שמענו בשלב הערות הציבור.

אתכם הגיעו להסכמות?

שלומי תורגמן BTB. כן, כמעט, יש רק שינוי של מספר שהייתי מבקש.

הגיעו אתך להסכמות, לטענות שלך?

זה מתווה מעט אחר, הוא נוגע למספר הלקוחות. זה מאוד עוזר, מספר הלקוחות שמדובר כאן הוא 7,500 ואני חושב ש-10,000 זה המספר הנכון. המרחק הוא לא גדול והמתווה מקובל.

ומה לגבי הסכומים?

הסכום לא רלוונטי בהקשר הזה. הוא עלה אל 1.5 מיליארד שקלים לנותן אשראי, לגבינו זה לא רלוונטי, מספר הלקוחות רלוונטי. יש הבנה לגבי הטענה, חלק מהטענה המרכזית היא שבנקים, יש להם מאות אלפים או כמעט 2 מיליון לקוחות לבנק ממוצע, בעוד אנחנו מקוששים לקוחות.

אחרי 11 שנות פעילות אנחנו עוד לא ב-5,000 לקוחות ולכן כשנגיע ל7,500 לקוחות על פי הנוסח הזה, נהיה חייבים בדיווח. זה בהחלט רלוונטי משום שבסוף מי שמבקש את מידע הם הלקוחות. צריך שתהיה השפעה או נגיעה בשוק. לטעמי ההשפעה צריכה להיות ב-10,000 ולא 7,500. בגדול זה בהחלט מסייע, הנוסח והמתווה שהוצג.

למה לא 10,000? מה זה משנה 7,500 או 10,000?

באופן כללי בדיון, נרצה לקבל הסברים ביחס לכל אחד מהמספרים. גם ביחס לרף הלקוחות ביחס לכל אחד מהגופים, גם ביחס לרף שהועלה מ-750 אל 1.5 מיליארד. הוועדה תרצה לראות מה הבסיס שעליו התקבלו אותם מספרים.

אנחנו ביקשנו לא?

עדיין, למה זה נחתך ב-7,500 לקוחות ולא יותר או פחות? לקבל את ההסברים של איזה חברות זה מכניס, איזה חברות זה מוציא? לקבל את התמונה הכללית.

שלום. אורן גולדשטיין מפמילי ביז. אני מייצג את הצד השני, את הצרכן מידע, זה שאמור למשוך את המידע. אותנו לא עירבו בקבלת ההחלטות למרות שאנחנו צד מלא לעניין הזה. חבר הכנסת, אזכיר שבישיבה בוועדה הקודמת אתה ביקשת להתייחס לכמות הלקוחות.

גם על הסכומים דיברנו.

נכון. העלו את הסכומים באופן דרסטי. הרפורמה הזו היא רפורמה לטובת הצרכן. יכול להיות שיש חברה שיש לה 100 מיליון שקלים לצבר אשראי אך היא תיאורטית חולשת על חלק גדול מהשוק וזה מה שמעניין. צבר האשראי, גם אם יש חברה שיש לה אשראי בחוץ של 2 מיליארד שקלים אך יש לה ארבעה לקוחות – זה לא מעניין את השוק. מה שמעניין זה את כמות הלקוחות, גם אם הם לקחו 1,000 שקלים צבר אשראי. כל לקוח ולקוח. פה העלו באופן דרסטי את כמות הכסף, את צבר האשראי.

זה הולך ביחד. מעלים גם את כמות הלקוחות.

תקנו אותי אם אני טועה, זה גם וגם.

לכן זה משתלב אחד עם השני, זה לא נכון לבוא ולהגיד.

נכון אך זה גם וגם.

אי אפשר לראות את זה לבד.

זה הוצג, אולי לא בדיוק בתצורה הזו. מעניין להבין כמה מחברות האשראי, כמה לקוחות לא נכללים כרגע, כמה לקוחות שיש להם אשראי חוץ בנקאי לא יקבלו את המידע שלהם החוצה? זה מה שצריך לעניין בוועדה הזו. לא כמה כסף יש שם אלא כמה לקוחות נפגעים מהתקנה הזו.

משה קאשי מנהל תחום פיננסי בלובי 99. אם אנחנו מאשרים את התקנות האלה, אפשר לנצל את העובדה שכולנו כאן ולשנות את השם של החוק, לחוק הבנקאות הסגורה. כי מה שאנחנו עושים פה – פותרים 100% מאשראי החוץ בנקאי בתקנות האלה.

אסביר. בחוק כבר קיים פטור גורף לרוב האשראי החוץ בנקאי. תוספת 12 לחוק קובעת שאשראי חוץ בנקאי שלא מספק אינפורמציה בתנאים דיגיטליים – פטור. מדובר פה בסביבות 70%-60% מכלל שוק האשראי החוץ בנקאי שפטור מהחובה הזו להתחבר ל-API.

עכשיו באים ומעלים את הרף של הפטור הגורף ומעלים את הפטר של הפטור הפרטני ומייצרים את הפטור ל-30% הנותרים ואנחנו לא רואים לזה שום סיבה. הטענה פה היא שאלה עלויות של מיליונים. דיברנו עם גורמים בשוק שמייצרים מוצרי מדף לכל נושא ה-API. לא מדובר במיליונים.

ההערכה שאנחנו קיבלנו והעברנו את הפרטים של אותן חברות לאגף תקציבים, נוכל להעביר את זה גם למגזר הפרטי פה, מדובר בעלות של 100,000 שקלים ראשוני ואחר כך - - -

שמענו. אתה לא מומחה לעניין הזה נכון?

נכון. אני לא מומחה.

דיברת עם מישהו אחר.

דיברנו עם חברות רציניות.

שמענו שזה עולה כסף.

אני יכול גם להעביר לך. כשהעלו את הפטור הגורף מ-250 ל-500, יש פה פער והפער הזה מזיק לצרכן עצמו מהסיבה הפשוטה שאם אני לוקח הלוואה מאשראי חוץ בנקאי – החברה עצמה מדווחת למאגר נתוני אשראי וזה משפיע על האשראי שלי.

מהצד השני, אתם פוטרים פה את אותה חברה מלדווח ואני לא אוכל לקבל מידע על אותה הלוואה. מצד אחד זה פוגע לי בדירוג אשראי או משפיע עליו, מצד שני אני לא יכול לקבל את המידע ולשפר את המצב שלי.

משך הזמן שנתנו פה להיערכות הוא ארוך מידי, לא מדובר בטכנולוגיית חלליות. מדובר במידע מאוד פשוט. תעודת זהות, היקף ההלוואה וריבית. זה מקסימום חודש, חודשיים להיערך לדבר הזה. חברה רצינית שיודעת שהיא צומחת ושתוך חצי שנה - - -

כמה זמן נתנו פה להערות?

זה ביום כניסת החוק לתוקף. לכל מקור מידע יש תאריך שלגביו נכנס בתוקף, תאריכים שכבר קבועים, ברגע שזה נכנס לתוקף – יחולו התקנות.

עם הוראת השעה זה יוצא חמש שנים.

יש מועדים שונים לכל זה?

לכל סוג של מקור מידע יש מועדים שונים, זה ביחס לצו. ביחס לתקנות, יש גם הוראת שעה שקבענו שבה עניין של מספר הלקוחות גם דוחה את התקופה.

שני דברים. צריך להוריד את הרמה של הפטור הגורף ל-250 מיליון בלי החרגות. דבר שני, גם את המשך היערכות צריך לקצר.

זו טענה שלא התקבלה. ההיפך, ביקשנו הפוך. פולקמן אתה רוצה להגיד משהו לפני שהם יתייחסו?

בוקר טוב ותודה. אני יושב-ראש פורום מחוללי תחרות. בדרך כלל אני מאוד מסכים עם לובי 99. אצלנו יש משני הצדדים. גם גופי אשראי שצריכים לספק מידע וגם פינטקים שצריכים ליהנות מהמידע. לצורך הענייןRiseup , שהייתה ממקימות הפורום, אחת מהשחקניות הראשונות בעולם הבנקאות הפתוחה.

צריך לייצר פה איזון. עיקר הקושי היום בתחרות בשוק הישראלי הוא בתחום התחרות של האשראי. בנקאות פתוחה, אני מאוד מאמין בזה, עבדנו מאוד קשה. כל מי שנמצא כאן בחדר, עבדנו מאוד קשה על בנקאות פתוחה.

אגיד למשה, ויתקנו אותי פה החברים אם אני טועה, רוב הבקשות ממילא מגיעות לחכאות. רוב בקשות המידע היום שזורמות לבנקאות הפתוחה, ממילא מגיעות על כרטיסי אשראי, זה קרוב ל-70% מבקשות המידע.

להגיד שזה פוגע, שמחר יהיה פינטק שנותן אשראי, או נותן אשראי קטן שלא יכניסו אותו כשהוא קטן לחובה לספק מידע, המשמעות של זה לבנקאות הפתוחה היא מוגבלת. ברור שצריך לאזן פה בין הרצון שלנו לייצר בנקאות פתוחה, שבו המידע שייך ללקוח ולא לחברה וזה מאפשר חדשנות, יש לומר שלצערנו זה מתקדם מאוד לאט.

יושב-הראש, חשוב לי שתדע את זה. שוב נעשה כאן פאול של בנק ישראל. בימים האחרונים פורסם שבנק ישראל מתכוון לאפשר לבנקים לגבות עמלות בגין יצירת מודלים של בנקאות פתוחה. האמירה אומרת שמי שיהיה שחקן במקום FamilyBiz, Riseup או חברות אחרות, מי שישלוט בשוק הזה בעוד שנתיים, שלוש, ארבע, יהיו הבנקים. איפה ראינו את התקלה הזו קורית? ואני אומר את זה גם לחברי מרשות התחרות, היו לנו על זה שיחות בעבר.

כשנכנסו לאפליקציות התשלומים, לפני כארבע, חמש שנים הערנו על ביט. רשות התחרות אמרה על זה ובנק ישראל זה לא עניין אותו. אמרנו שאם הם לא יתערבו ויקבעו כללים – לא תהיינה אפליקציות תשלומים בישראל. רצינו שגם חברות האשראי המופרדות ועוד גופים, תהיינה להן אפליקציות תשלומים כמו ביט.


התעוררנו ארבע שנים אחר כך כשביט שולטת ב-90% מהשוק. אף אחד לא יכול להתחרות בבנק הפועלים על ביט. כל שאר החברות, אני פניתי להרבה חברות ואמרתי תעשו תחרות, שתהיינה עוד אפליקציות לא רק ביט, שתהיינה חמש אפליקציות.

כולם אמרו לי אין טעם להשקיע בזה כי יש רק ביט, כולם משתמשים בביט. אפילו את הדבר הכי אלמנטרי שבנק ישראל היה צריך לעשות, שזו הדדיות, כלומר יש לי ביט ויש לי גם שפיץ ואני רוצה להעביר בין אפליקציה לאפליקציה, לא עשו.

תמיד הוויכוח שלי עם בנק ישראל הוא במבחן התוצאה. תמיד אומרים לי עשינו עבודה מעולה. במבחן התוצאה, בעולם אפליקציית התשלומים בישראל, יש שתי אפליקציות, במקרה שתיהן שייכות לבנקים, ביט ופייבוקס. ביט היא 90% מהשוק. אותה טעות, בנק ישראל הודיע, השבוע היה פרסום שהם אומרים לבנקים הגדולים - - -

בנק ישראל לא הודיע, אשמח שתראה לי את ההודעה.

יצאה כתבה.

יצאה כתבה, זה לא מבנק ישראל.

המפקח התראיין על זה. אני כן אומר שהמפקח, הוא לא סתם, כשמוציאים הודעה לעיתונות. המפקח התראיין לכלכליסט, אשלח ליושב-ראש את הכתבה. אמרו אנחנו מתכוונים - - -

המפקח על הבנקים?

המפקח על הבנקים. אנחנו מתכוונים לאשר לבנקים לגבות עמלות מלקוחות, בגין יצירת שירותי מידע על בסיס הבנקאות הפתוחה.

עוד סוג עמלה?

עמלה על שירות. זה מצוין. מה שוב הטענה שנאמרת פה מבין השורות? אנחנו לא רואים צמיחה מאוד יפה בשוק של סטארט-אפים שמצליחים לחדור לשוק כי מאוד קשה לחדור ללקוחות. האתגר הגדול הוא להגיע ללקוחות. אמרו איך ניישם את הבנקאות הפתוחה? נלך לבנק הפועלים, לאומי, דיסקונט, נגיד להם בואו תתנו שירות בנקאות פתוחה. אני שם פה דגל אדום על החשש הזה שעוד הפעם נתעורר עוד ארבע שנים, נשאל מה קרה בבנקאות הפתוחה ונגלה שמי שנותן את כל השירות - - -

מה ההמלצה שלך לגבי מספר הלקוחות?

לגבי מה שקאשי אמר אני מאוד מכבד, היו פה הדיונים. יש פה איזון בין הרצון בהחלט לספק מידע לפמילי ביז, Riseup ולכל סטארט אפ אחר שרוצה לתת שירותים, לבין האתגר היותר גדול, ופה אני אומר לידידי משה. האתגר שאנחנו מתקשים אתו מאוד – לייצר נתחי שוק למחוללי תחרות באשראי.

שם האתגר כרגע לצרכן הישראלי ומשני הצדדים אנחנו רואים, זה השוק שבו היכולת שלנו לייצר תחרות, בטח אחרי המלחמה, הולכת ונהיית קשה יותר, לעסקים קטנים וכולי. יושב כאן BTB שנותן אשראי לעסקים קטנים. תראה לי כמה פינטקים בארץ יודעים לתת אשראי לעסקים קטנים. עובדה שהתחום הזה מאוד קשה, לכן הבקשה לוועדה הייתה לאזן בין העול הרגולטורי, וזה כן עול רגולטורי שיש לו תכלית חשובה. אני חושב שהגיעו למתווה, רשות שוק ההון בסיכום עם אנשי המקצוע - - -

7,500 נראה לך בסדר?

שלומי אומר 10,000. לא אכפת לי.

10,000, גם שום רפורמה לא מתה. אנחנו מדווחים היום למאגר אשראי של בנק ישראל וכל לקוח שלנו, יש לו דו"ח ומידע שלם לגבי כל ההלוואות ומה שהוא לוקח, כולל ערבים. זה דיווח נוסף, הוא מוגזם יותר, הוא יקר גם כן. אנחנו חלק מהרפורמה. הרפורמה בשוק האשראי היא לא בנקאות פתוחה. היא לייצר נותני אשראי שיתחרו בעוגת האשראי, והשוק החוץ בנקאי לא צומח מהסיפור הזה.

פולקמן, מה לגבי הסכומים?

היו פה דיונים על זה. לי נראה שהגיעו לפשרה הוגנת. האם אפשר עוד, להעלות קצת את זה? זה כבר דיון של אנשי המקצוע כאן, יגידו אם זה הגיוני או לא. אין לי מה להגיד, אם זה 7,500 או 10,000. שלומי אומר ש-7,500 זה נמוך. הגיעו לפשרה הוגנת לגבי לא להקשות מידי על השחקנים.

אתם יכולים להשיב לכל הטענות?

אשמח ברשותך, אם אפשר להשלים את הטענה. אני אורית שרייבר מרשות ניירות ערך. גם אנחנו הופתענו מאוד לראות אתמול את ההצעה המעודכנת בבוקר בלי שדיברו אתנו. אנחנו הרגולטור שאחראי על כל הפיתוח.

מעודכנת לגבי מה?

לגבי הסכומים ולגבי מספר הלקוחות. הוראת השעה.

את נגד הגדלת מספר הלקוחות?

אני לא יכולה להגיד שאני נגד ואני לא יכולה להגיד שאני בעד, כשלא ראיתי איך הגיעו למספרים האלה.

את בעניין, את יודעת. לא צריכים כל דבר דיונים של שבועיים.

כמו שרועי אמר, עבדנו מאוד קשה כדי שיהיה פה חוק שייפתח את התחרות גם נגד הבנקים, שיאפשר גם לנותני האשראי החוץ בנקאי, ברור שהתחרות הגיעה מגופים שהם חיצוניים. אנחנו הורסים את התחרות הזו בזה שאנחנו מוציאים ונוגסים עוד יותר בגורמים שיצטרכו לשתף את המידע הזה.

איך אפשר להתחרות בבנקים, אם לא יוכלו לתת ללקוח ולצרכן את הריבית שנותן האשראי החוץ בנקאי צריך לתת? ההיפך, לקוח שמקבל אשראי חוץ בנקאי שהריבית שלו מאוד גבוהה – איך אפשר לסייע לו ולתת לו הצעת ערך נמוכה יותר? אנחנו לא יודעים אם 1.5 מיליארד, שזה פי שניים מההצעה המקורית שעליה הסכמנו במקור, מה ההשלכות שלה, מה המשמעויות שלה על השוק?

בגלל ההוצאות שיש, אי אפשר להטיל על כל אחד הוצאות של מיליונים.

איך זה מתיישב עם העובדה שחברת תשלומים מדווחת מעל 25 מיליארד שקלים? זה מספר גדול.

אין עדיין חברות תשלומים בכלל.

כשיהיו. הן נותן אשראי אגב פעילותן, הן רשאיות לתת. זה מספר גדול, המספר כאן הרבה יותר נמוך. לא מדובר על לפתור, מדובר על מתי הם ייכנסו לדיווח.

יש פה שני חלקים. בוא נדייק – לגבי פטור שהוא פטור קבוע, יש רף מסוים שזה פטור שהוא אוטומטי. יש רף נוסף מסוים שהוא פטור פרטני אך גם פטור קבוע, ויש בנוסף לזה את הוראת השעה שמעניינית יותר אותך והיא עוסקת במספר הלקוחות.

גם הוראת השעה וגם זה עלה כאן מקודם, מאוד ארוכה. אנחנו נמצאים כבר שנתיים וחצי מאז שהחוק נחקק. אישרנו בזה הרגע חצי שנה נוספת של הארכה, והוראת השעה נותנת שנתיים וחצי נוספות. זו תקופה של חמש שנים מאז שהחוק נחקק. לנו זה נראה מאוד ארוך ומאוד מוגזם.

כמה שנים עובדים על Faster Payments, ועכשיו בנק ישראל דוחה את זה?

כשקראנו את הוראת השעה, לא שמעתי את הטענה שלך בעניין הזה. רק אחרי שאישרנו את טוענת שזה יותר מידי?

לא, שני דברים נפרדים. אני לא רוצה לטעון ולהתנגד במקומות שאני לא חייבת. רוצים להאריך בחצי שנה? הסכמנו בהארכה של חצי שנה.

עכשיו את אומרת שזה יותר מידי.

כי יש על גביה הוראת שעה נוספת, והוראת השעה הזו - - -

עוד לא הגענו עליה. איזו הוראת שעה?

בתקנות.

בתקנות. כשנגיע לסעיף בתקנות, תתייחסו לזה.

כבוד היושב-ראש, אולי נסביר את השינויים העיקריים שהיו מהנוסח הקודם, כדי שנעשה סדר. חלק מהדברים היו לא לחלוטין בדיוק כמו שמופיעים פה, אולי חלק מהדברים יניחו את דעתם של המשתתפים. כרגע מה שיש זה שלושה נושאים. הפטור הגורף, מה שדיברנו עליו אז, של מי שמתחת ל-500 מיליון צבר אשראי.

בזה לא נגעתם?

לא נגענו, לא השתנה כלום. יש את הפטור הפרטני שאז דיברנו עליו, היה בין 750-500. שיח עם השוק שהיה, ולהסתכל גם על סוגי החברות שנמצאות בטווח הזה, של מעל 750 אבל לא הרבה מעל, חשבנו שזה נכון לאפשר שגופים עד 1.5 מיליארד לא יהיו פטורים - - -

יבואו אליכם עם בבקשה ואתם תבחנו אותה.

נכון. זה לא פטור קבוע. מבחינתנו תהיינה גם דחיות. לא נשוש לתת פטורים.

אני לא נכנס לכם, מה אתם הולכים לעשות. בעיקרון יש פטור אוטומטי וישנה אפשרות לפטור על פי בקשה והתאמת נסיבות וכל מיני דברים כאלה.

נכון. הדבר השלישי שנכנס פה הוא הוראת השעה. הכנסנו בעקבות התייחסות שהייתה פה בוועדה, על מספר לקוחות לגופים שאנחנו רואים שיש להם מספר נמוך של לקוחות ביחס לגופים החוץ בנקאיים ולבנקאים בכלל, ראינו שזה נכון לתת וודאות מסוימת ולהגיד שכרגע אין איזו הוראת שעה, תכנסו רק בהמשך. כרגע נראה שההוצאה של הגופים האלה פחות פוגעת ברפורמה.

אלה השינויים בעקבות הדיון הקודם?

נכון.

למה אתם לא מוכנים? עשיתם 7,500 לקוחות. למה לא 10,000 כמו שתורג'מן אומר, מה הסיבה?

ניסינו לעשות איזון בין גופים ומספר לקוחות, נראה לנו פגיעה לא עד כדי כך משמעותית ברפורמה. בסדרי גודל זה פלוס מינוס בין 2%-1% ממספר הלקוחות בחוץ בנקאי, זה מעט. אנחנו נותנים פה הוראת שעה, דחייה מסוימת למעט מאוד מהלקוחות שיוכלו לפנות ולא לקבל מידע בשנתיים הקרובות.

למה תורג'מן, אתה רוצה 10,000?

משום שאני לא נותן אשראי כמו נותן אשראי. הכסף הוא לא שלי, הוא של הציבור, אני רק מתווך באשראי. בסך הכול, המרווחים שלי מאוד קטנים. גם מקור ההון שלי הוא יקר יחסית. אם אני מחר נותן אשראי, 150,000 שקלים, 100,000 שקלים לעסקים כדי לעודד אותם לחזור לעצמם בצפון או בדרום – אני יכול לצרף עוד 2,000-1,000 לקוחות וצבר האשראי לא גדל משמעותית אם אלה סכומים כאלה קטנים. אם מחר אני נותן באפליקציית Buy Now Pay Later, במימון, רכישה שנעשתה, אלה סכומים קטנים.

אנחנו נעשה פשרה של 8,500 ונסיים את הסיפור הזה.

נופר יעקב, התאחדות יועצי המשכנתאות. יש לומר שנושא של תחרות ואשראי חוץ בנקאי הוא בהחלט חשוב. יחד עם זאת חשוב לי לחדד פה את הנקודה שהשקיפות לציבור הלווים ולציבור בכלל בתחום האשראי חוץ בנקאי לוקה בחסר וחשוב שיהיה מידע טכנולוגי זמין ללקוחות, לראות את האשראי שלהם, לראות את העמלות שלהם. זו נקודה שאנחנו נתקלים בה, בקושי. כדאי לתת על זה את הדעת בעניין הזה.

יש לכל לקוח דו"ח ריכוז נתונים שמכיל את כל ההלוואות, הריביות וכל הערבויות.

הבנקים מחויבים בשידור חי להציג כל הזמן ללקוח.

היושב-ראש. נעשה רגע סדר. זה שצריך לעשות שקיפות ללקוח זה דיון אחד. אנחנו מדברים פה על מערכות API.

אין היום מידע טכנולוגי זמין בחברות.

אלה שני דיונים שונים. זה שכל אחד מנותני האשראי – פינטק או לא פינטק חוץ בנקאי – צריך לשקף מידע בצורה ראויה ללקוח, ברור ואפשר לסדר את זה, יש על זה דיונים. יש הצעת חוק שמונחת על הנושא הזה, לבין הדיון של לספק לנותני מידע מחוק הבנקאות הפתוחה, זה דיון אחר.

חשוב שהנתונים יהיו חשופים כדי שנוכל לבדוק את הלקוחות.

אלה אותן מערכות, אותם קבצי אקסל, הכול אותו הדבר.

משה, רגע. הייתי באמצע הדברים. אנחנו מדברים על ההיקפים. כשאתה מדבר על נניח 8,000 לקוחות, המשמעות של זה בתוך עולם הבנקאות הפתוחה, כדי להיות מסוגל לייצר הצעת ערך מתוך צבר של מיליוני לקוחות, המספר הוא כן משמעותי. לכן אם יש לך גוף פינטק שיש לו 6,000 לקוחות, 7,000 או 8,000 לקוחות, להגיד שזה מצדיק מערכת API לבנקאות פתוחה - -

אם הדיון שלנו ואנחנו מסכימים על זה, הוא תחרות. לא רק הדיון על שקיפות צרכנית שזה דיון חשוב מאוד אבל הוא אחר. אנחנו רוצים שבזכות זה יקומו הרבה מודלים שיציעו ערך. העניין הוא מסות.

לגבי כן צריך או לא צריך 8,000, 4,000, המחוקק בסופו של דבר קבע שכן. המחוקק שחוקק את חוק הבנקאות הפתוחה קבע שאשראי חוץ בנקאי צריך לספק את האינפורמציה. הייתה הקלה בחוק שאמרה, אם אתה לא מספק את האינפורמציה באמצעים דיגיטליים – אנחנו לא נכביד עליך בשביל לעודד תחרות. הכול בסדר, הכול טוב. אם אתה מספק את זה כבר באמצעים דיגיטליים, והקפיצה מאתר האינטרנט שלך ל-API היא לא כל כך גדולה, והעלויות לא כל כך גדולות – תעשה את זה.

רוב האשראי נעשה בבנקים. לא נגזים בעניין הזה, אפשר להעלות מיליון טענות אך המקסימום האשראי זה לא בתקנים.

הפוך ממש שאתה אומר. מי שלא מציג בדיגיטלים זה מי שבדרך כלל יש לו מספר קטן של לקוחות.

אז הנה, הפטור קיים, מרכיבים אותו.

נופר, אמרת את מה שאמרת. מה את מבקשת? יש לך משהו שקשור לתקנות, את רוצה לתקן משהו?

יש מקום לאפשר מקסימום חופש מידע כדי שנוכל לבדוק. גם לעניין הזה אני רוצה להעיר. בחוק התקנות - - -

נותנים פטור כי יש מקומות שהם ממש קטנים ואין טעם שיכניסו אותם להוצאות גדולות מידי.

אני בשטח. יש התפתחות מאוד גדולה של חברות אשראי החוץ בנקאי. כל חברות מימון לרכב היום נכנסות לאשראי החוץ בנקאי ויש תחושה שיש הרבה חוסר שקיפות בהרבה דברים. איפה שאנחנו בחוק כמדינה, יכולים לעזור ולפקח בעניין הזה – חשוב שנעשה את המקסימום מהבחינה זו. אנחנו נתקלים בהרבה בעיות בעניין הזה.

כשנגיע להקראת התקנות, במקומות שאת חושבת שצריך התייחסות מיוחדת, תגידי לנו.

אשמח לעוד נקודה אחת.

העלית את כל הנקודות האפשרויות. אנחנו לא ממחזרים את הטענות.

גם אם אנחנו מסכימים שצריך לפטור ספקים מסוימים של אשראי חוץ בנקאי, בסדר. השאלה כמה זמן מהרגע שהם עברו את הרף? ולתת להם עוד שנתיים מהרגע שהם עברו את הרף.

אנחנו נתייחס למועדים כשאנחנו נקרא את התקנות. בנק ישראל, רוצה התייחסות לטענה של פולקמן. למה עשיתם לנו עמלה חדשה? אין מספיק עמלות, הבנקים לא מרוויחים מספיק כסף, אתם צריכים עוד עמלה?

חן פליישר, בנק ישראל, מחלקה משפטית. אני לא ערוכה לשאלה המסוימת הזו. מאחר שהתייחסנו לכתבה בכלכליסט, אני יכולה להקריא את תגובת בנק ישראל באותה כתבה שאני מכירה משבוע שעבר. הנושא נמצא בשלבי דיונים ושיח מקצועי. נוכל להתייחס כשיהיה גיבוש של עמדה שאפשר לתת.

אני מכבד את זה. אנחנו דנים בזה, זה הכיוון. זה לא שיש עשן בלי אש. אנחנו רוצים להקדים תרופה למכה. אני מכבד ומבין שיש דיונים בבנק ישראל. אני אומר פה בוועדת הכלכלה של הכנסת, שלא נחזור לאירוע ביט. ביט. עזבו את הבנקים - - -

לא כל דבר צריך עמלה. הבנקים, יש דברים שהם יכולים לספוג, לא קרה כלום. ישר אתם רצים לתת להם עמלה? זה לא במקום.

אני אייצג את הצד השני. למרות שאני אמור להיות בצד שפה. אני לא כזה מוטרד מזה שהבנק ייקח על זה עמלה.

אתה לא מוטרד אבל אנחנו כן.

אני אסביר למה, כי על פניו אמור לייצר לי תחרות.

אתה מייצג את הצרכנים לא? אז למה אתה צריך לתת להם עוד עמלה?

אני חושב שהבנקים גם כך לא מצליחים , מקשה עליהם עוד. אגיד משהו יותר גרוע מזה. כל הזמן מדברים על למה רפורמת לא עובדת. אגיד את אחת הסיבות מסוף השבוע האחרון. רמת השירות של הבנקים היא דוגמה חיה, בנק הפועלים, יש לו עמלת שירות לתמיכה בבנקאות הפתוחה. בסופי שבוע, גם אם יש תקלה קריטית הם לא מטפלים בזה. אם אחר הצהריים יש תקלה וכל השירות למטה.

אם יגבו עמלה, אז שיתנו עמלה בשבת.

עזוב את העמלה, זו לא הבעיה. הבעיה היא בזה שזה לא מעניין את הבנקים והם מתנגדים לזה בכל מקום שהם יכולים.

אם יתנו להם עמלה, אז כן יהיה להם מקום?

יתנו או לא יתנו עמלה, חושב שזה לא הבסיס.

אנחנו חושבים שהבנקים מרווחים יותר מידי והעמלות מוגזמות. אי אפשר כל שטות עמלה. יכולים גם לספוג בשירות, מה גם שהיום הם כמעט לא נותנים שירות פרונטאלי, הכול דיגיטלי. הם לא צריכים עמלה על כל דבר.

אשמח להוסיף ברשותך, שכן מטריד אותנו השירות שהצרכן יכול לקבל היום מנותן שירות מידע פיננסי. המידע היחידי שיהיה אצלו זה המידע על הבנקים, שזה פחות או יותר.

והחכאות, שזה חוץ בנקאות.

הוא לא שירות מספיק טוב וחבל.

כשיש תהליך, זה לוקח זמן. רפורמה, עד שהיא מוטמעת גם מבחינת הצרכנים וגם מבחינת נותני השירותים – זה לוקח זמן. אני לא מקבל את זה שכל דבר צריך להיות מהיר. יש דברים שנכנסים לאט לאט ובסוף זה כן משפיע.

אנחנו בוודאי מסכימים.

ישנה בעיה עם חוץ בנקאים, מכיוון שבנק ישראל לצערי הרב לא נותן אשראי לחברות אשראי, כרטיסי אשראי וכולי ולחברות אחרות, באותו מחיר שהוא נותן את זה לבנקים, מכל מיני סיבות. אלףתנאים שבן-אדם כדי להיכנס לזה, צריך כמעט למות.

זו הרפורמה האמיתית שצריך לעשות, שההלוואות שבנק ישראל נותן, האשראי שבנק ישראל נותן, צריכים להיות כמו בנקים, זה הכול. לא להתנות לחברה שנותנת, שהוא צריך להיות כמעט בנק. על מנת להיות בנק צריך לקבל על עצמו כל מיני דברים שהוא לא רוצה לקבל ואז מעדיף לקחת את האשראי הגבוה ולתת את זה בריבית גבוהה לצרכן. זה דבר שכבר דיברתי על זה עם בנק ישראל והם לאט לאט. עד שהם זזים לוקח זמן, מקווה שהם יזוזו בסוף.

מחפשים את נקודת האיזון בין הצורך של חברות נותנות אשראי חוץ בנק, שגם אנחנו תומכים בזה.

לא יכול להיות שחברות כרטיסי האשראי כמו ישראכרט, ויזה, יקבלו את האשראי שלהן הרבה יותר גבוה מהבנקים. הם נותנות היום הרבה הלוואות בריבית הרבה יותר גבוהה. למה, מה הבעיה? אומרים להן תהיו בנק, תפתחו חשבנות בנק, תאפשרו. למה הן צריכות את זה? זה וויכוח אחר, זה לא קשור לדיון הזה.

אני רוצה להגיד את הצד השני שעל המאזניים. כי כשאנחנו מאזנים, מצד אחד כל הטענות הנכונות שנאמרו לגבי חברות האשראי החוץ בנקאי. מהצד השני על המאזניים יש את הצרכן והמידע שלו. כשאנחנו מחפשים את נקודת האיזון, אנחנו צריכים - - -

מאה אחוז. היא מייצגת את הצרכן שבא לקבל משכנתא והם מייצגים את הצרכן שבא לקבל הלוואה. צריך את האיזון.

כולם חושבים שהתקנות מפרות מבחינת האיזון.

עם הזמן החברות, זה לא שכל מיני חברות קטנות יכלו לתת הלוואות. לאט לאט כמו שכרטיסי אשראי גדלו, גם חברות חוץ בנקאיות, תהיינה חברות שיגדלו ותהיינה משמעותיות, וחברות שלא תהיינה משמעותית. עם הזמן זה מה שיהיה. לא כל אחד יכול לחיות בשוק הזה.

צריך לאפשר לגדול.

לאפשר לגדול. על מנת לתת מידע כזה הן צריכות להשקיע מיליונים. אם אתה רוצה שחברה קטנה תגדל – אל תיתן לה השקעות אדירות שבסוף יתמוטטו מההשקעה עצמה. לכן הן צריכות לאט לאט. ברגע שהן יגדלו במחזור, יגדלו במספר הלקוחות – הן תהיינה מחויבות וגם ירצו לעשות את זה.

יש עוד פער לטובת הבנקים גם בהקשר של הדיווח הזה. כשמישהו מנהל חשבון בבנק ויש לו אובליגו וכל התזרים שם, יש הרבה עמלות שהוא משלם, אם זו עמלת הקצעת אשראי ועוד אחרות. כשהבנק מדווח על עלות האשראי, הוא לא מדווח את העלות האפקטיבית כפי שאנחנו נדרשים לדווח. לכן זה מייצר עוד פער בעלות האשראי, שהלקוח לא ער לו. גם אתן, החברות שלוקחות את זה, תשקפו גם את זה. זה כרגע לא משוקף וגם לא חלק מהתקנות.

עידית, איגוד חברות האשראי, לשכת המסחר. הממשק שצריך לעמוד פה לנגד עיננו הוא לא ממשק שדומה למאגר נתוני אשראי. הוא לא דומה לזה גם, זה ממשק אחר. מה שהלקוח פה נותן – הוא מייפה את כוחו של ספק שירותי המידע ומאפשר לו לצפות בנתונים שיעידו על מצבו הפיננסי.

נכון לעכשיו מצבם הפיננסי של מרבית הלקוחות, אתה לא תראה את זה בחברות האשראי החוץ בנקאיות. אתה תראה אותם בעיקר בבנק, בחברות כרטיסי האשראי, וממילא כל אשראי שניתן ללקוח יורד מחשבון הבנק שלו. לכן הממשק הזה, באים פה ואומרים - - -

החוק הוא חשוב מאוד וכולנו כאן נלחמים ביחד על ערכים משמעותיים. כרגע אנחנו נדרשים למסננת הדרגתית. זה בדיוק מה שניסו, התוו פה רשות שוק ההון. יש פה שלושה רגולטורים שעומלים בדיוק על אותן מטרות שכרגע אתם מקדמים ונלחמים עבורן. הם בדיוק רוצים את אותם הדברים.

בסופו של דבר, הלקוח כן יוכל לאפשר לראות ולצפות במוסר התשלומים שלו גם אם לא תכניס את כל חברות האשראי באותה פעולה. אתה רואה את כל הירידות גם בחשבון שלו.

את הריביות הוא לא יכול לראות, זה לא רק מוסר תשלומים. מה התנאים, מה אפשר להקל עליו. שזה לא פחות חשוב.

ריביות זה לא העניין.

אז נשמח לראות את ההדרגתיות.

היא קיימת. בגלל זה מה שהורחב פה כרגע בשלב הראשון – הפטור הפרטני שאמור לסנן את החברות שהן בכלל לא רלוונטיות לממשק, או את אותן חברות שהאשראי שלהן הוא כל כך נמוך שלבוא ולהשית עלויות כאלה, לא יהיה פרופורציונלי למידת התרומה שלהן.

אנחנו התייחסנו לעניין הזה.

נכון.

התייחסנו, יצרנו איזון בין הדברים. האיזון הוא בסדר, לא מאה אחוז אבל בסדר גמור.

הוא מייצר וגם מאפשר בדיקה.

תתחילו לקרוא בבקשה.

הערה קטנה לפני. עו"ד אייל בן ישעיה, ייעוץ המשפטי של רשות שוק ההון. מכיוון שפרסנו פה את התיקונים שנערכו לנוסח של התקנות ולמען שלמות התמונה, נציין שיש פה פטור נוסף שנתנו למערכת חברתית לתיווך באשראי. מדובר במערכת PtoP שמתווכת בין מלווים ללווים. הפעילות שלה היא פעילות חברתית שבמסגרתה המלווים בוחרים את הפרויקט שלו הם רוצים להלוות.

דוגמא קלאסית, נער בר-מצווה בארצות הברית שאת כספי הבר-מצווה רוצה לתרום למטרה כזו או אחרת ולא לקבל עליה ריבית, לכן מבחינת המטרות של החוק והרציונל, הם לא רלוונטיים לפעילות שכזו ולכן היה לנו נכון לפטור.

מה קורה עם כל העמותות החרדיות שנותנות את הכסף בלי אשראי?

גמ"חים, אתה מתכוון למוסדות. סוג אחר של פיקוח, של אשראי – לא מתאים פה.

זה לא קשור לפה. אז למה זה כן קשור?

זה נמצא תחת החוק. חוק שירותי מידע הוא לצורך העניין לא כולל גמ"חים, לכן החובה לא קיימת עליהם מלכתחילה. לעומת זאת, מערכת חברתית לתיווך באשראי היא תת קבוצה של מערכת לתיווך באשראי, של PtoP.

ואתה תורג'מן, לא מערכת חברתית כזו? לא הבנתי את הסיפור הזה.

לא. אני פלטפורמה לתיווך באשראי. מערכת כזו, יש לה תכנית ייעודית לדעתי.

יש מערכת אחת כיום בשוק.

רק אחת?

כיום יש רק אחת.

אם יש רק אחת, ניתן להם בינתיים פטור. אם היו הרבה – היינו מדברים על זה.

סוג הפעילות הוא לא רלוונטי לרציונליים של החוק.

הם לא צריכים להשקיע מיליונים על מנת לתת מידע.

זה כמעט כמו תרומה.

נכון.

תתחילו לקרוא. למרות שרציתי לא לאשר לכם עד שלא נסיים את הסיפור של הנוסחים, אני אאשר את זה אחרי שנסיים לקרוא. היושב-ראש שלכם צלצל אלי, אני אשב אתו על הנוסחים אך אתם צריכים לעמוד בסיכומים שמסכמים אתכם. אומר לכם באופן כללי, זה לא שאתם אלוהים. מה שמסכמים אתכם – אתם צריכים לעמוד בו, בכל מיני תחומים ולא ללכת רק לטובת חברות הביטוח.

בשם רשות שוק ההון – בסדר. אתחיל לקרוא. נתחיל עם התקנות. עורכת הדין איילת שמעון, נתחיל מהתקנות.

כשמישהו ירצה להעיר הערה, תצביעו.

אני אעצור וגם אסביר ואז יהיה פה גם דיון.



טיוטת תקנות שירות מידע פיננסי (סייגים לחובת מתן הגישה למידע פיננסי), התשפ"ד-2024







בתוקף סמכותי לפי סעיף 41(ב) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן–החוק), לאחר התייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסים והממונה על שוק ההון וביטוח חיסכון, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות החוק ולתחרות במערכת הפיננסית ובאישור ועדת הכלכלה, אני מתקין תקנות אלה:





הגדרות
1.
בתקנות אלה-



"בעל רישיון למתן אשראי", בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" ו-"בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – כמשמעותם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

"גוף מוסדי" – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;
לקוח מי שקיבל אשראי מאת מקור מידע או באמצעותו וטרם הסתיימו חיוביו לשם פירעון האשראי כאמור;

"חוק הפיקוח על הביטוח – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח),
התשמ"א-1981;

"חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים"-חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016;

"מסגרת אשראי" – התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך כל האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;

"צבר אשראי" – כהגדרתו בסעיפים 11א, 25א, ו-25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים מוסדרים, לפי העניין;

"פעילות באשראי" – סך כל החובות כלפי גוף מוסדי בשל אשראי שנתן בפועל למעט השקעה באגרות חוב, בתוספת 10% מסך מסגרות האשראי שנתן.



סעיף 1. הוא סעיף ההגדרות. חלק משמעותי מההגדרות, הן הגדרות שלקוחות מחוק שירות מידע פיננסי או מחוקי הפיקוח שלנו בשביל לדבר באותו קול. ישנן פה עוד הגדרות שתהיינה קשורות אחר כך לסעיפים הרלוונטיים. אם יש מישהו שרוצה להגיד כבר עכשיו, או שאמשיך. סעיף 2. מדבר על סייגים לחובת מתן גישה למידע. אקדים ואומר שבסעיף הזה אנחנו מתייחסים לארבעה מקורות מידע שונים. אקרא מהתחלה ועד הסוף ואז אסביר מה אנחנו מציעים לגבי כל מקור מידע.

סייגים לחובת מתן גישה למידע
2.


מקור מידע שמתקיימים לגביו התנאים הבאים, לא יהיה חייב במתן גישה למידע פיננסי הנמצא אצלו כאמור בסעיף 39 לחוק:



(1)

לעניין מקור מידע שהוא גוף מוסדי-מתקיים לגביו אחד מאלה:




(א)
מקור המידע הוא קרן ותיקה כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005;




(ב)
היקף הפעילות באשראי של מקור המידע אינו עולה על חמש מאות מיליון שקלים חדשים.









(2)

לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי-צבר האשראי של מקור המידע אינו עולה על חמש מאות מיליון שקלים חדשים;









(3)

לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי מתקיים לגביו אחד מאלה:




(א)
מקור מידע ובעל רישיון להפעלת מערכת חברתית לתיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים אחרים;




(ב)
צבר האשראי של מקור מידע אינו עולה על 500 מיליון שקלים.









(4)

לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי-צבר אשראי הוא צבר פיקדונות שאינו עולה על 500 מיליון שקלים חדשים;
בתקנה זו צבר פיקדונות כהגדרתו בסעיף 25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.



אסביר מה אנחנו מציעים. בסעיף 1. אנחנו מציעים לעניין גוף מוסדי שני סוגי פטור. פטור אחד הוא פטור סוג, של קרן ותיקה. קרנות ותיקות הן קרנות ישנות. אנחנו חושבים שהתכליות של החוק לא מתקיימות בקרנות האלה, משתי סיבות – אין שם מצטרפים חדשים, והסיבה השנייה היא בגלל שהעלות הכלכלית נופלת על החוסכים בקרנות אלה, לכן אנחנו חושבים שלא נכון להטיל עליהם את העלות של המערכת.
הסעיף השני מדבר על צבר אשראי של 500 מיליון שקלים, גם על זה דיברנו בישיבה הקודמת. מישהו רוצה להעיר?

הסעיף השני מדבר על רישיון למתן אשראי, שם אנחנו מדברים על צבר אשראי של מקור מידע אינו עולה על 500 מיליון שקלים. כמו שהסברנו והדגמנו בישיבה הקודמת את המשמעויות של הסעיף הזה.

הסעיף השלישי מדבר על הפעלת מערכת לתיווך באשראי. סעיף (א) כמו שאייל הסביר, מדבר על מערכת חברתית לתיווך באשראי והתכליות שהציג אייל. סעיף (ב) מדבר על צבר אשראי שאינו עולה על 500 מיליון שקלים. הנקודה רביעית מדברת על מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון באשראי, שזה גוף אחר. שם אנחנו מדברים על צבר אשראי או צבר פיקדונות וגם 500 מיליון שקלים.

אני לא שומע הערות של אף אחד, אז זה בסדר.

ההתייחסות היא פה בלי היקף לקוחות. אין פה התייחסות - - -

זה בהמשך בהוראת השעה.

חריגים לסייגים לחובת מתן גישה למידע

3.
(א)
חדלו להתקיים בעניינו של מקור מידע מסוים התנאים המנויים בתקנה 2, חייב מקור המידע במתן גישה למידע פיננסי כאמור בסעיף 39 לחוק, בתום שנתיים מהמועד שבו חדלו להתקיים לגביו התנאים כאמור; חובת מתן הגישה למידע פיננסי כאמור תחול לגבי מקור המידע אף אם לאחר מכן חזרו להתקיים בו התנאים המנויים בתקנה 2.





(ב)
תקנה 2 לא תחול על מקור מידע שהתחבר למערכת הממשק למידע פיננסי בתור מקור מידע.



היה חשוב לנו לקבוע בסעיף הזה – שברגע שמקור מידע כבר התחבר, כלומר הוא כבר שילם את העלויות, הקושי הוא העלויות, אז גם אם הוא ירד מצבר אשראי, גם אם מתקיימים בו התנאים לפטור – הוא עדיין יהיה חייב להנגיש את המידע בגלל שכבר העניין הכלכלי שולם.

בתקנה א' אנחנו מציעים שמקור מידע יצטרך להנגיש את המידע שנתיים מהמועד שבו חדלו להתקיים לגביו התנאים כאמור. ניתן לו עוד זמן בגלל שהקמת המערכת היא מאוד מורכבת. גם בחוק בכל מה שקשור לגופים שהחוק עצמו נתן להם פטור, גם שם נתנו עוד שנתיים היערכות. לדוגמה היקף פעילות קטן, אנחנו נגיע לשם בצו, לכן חשבנו שנכון לקבוע את זה גם בתקנות.

שנתיים זה מעל ומעבר, חצי שנה מספיקה. החוק הזה כבר קיים שנתיים וחצי. כל החברות יודעות לאן הן הולכות. גוף רציני שאומר שהוא מתחרה בבנקים ומסתכל לאן הוא הולך ויש לו תכנית אסטרטגית, יודע שתוך חצי שנה, שנה, הוא נכנס לתחילת החוק. זו לא טכנולוגית חלליות, אין פה Data base מורכב, הם כבר מדווחים לבנק ישראל. חצי שנה זה די והותר תוך כדי שאנחנו יודעים שהחברה יודעת לאן היא הולכת, לתת לה פטור של עוד שנתיים זה מופרך.

פולקמן, מה אתה אומר?

מי שנכנס לתוך זה, אני לא רואה סיבה לדחות מאוד. מי נכנס תחת ההוראה הזאת, "חדשים"? מי הגופים המרכזיים שנכנסים?

הכוונה היא שגוף שעובר את 500 והתקנה כבר לא חלה עליו, יהיה לו פרק זמן ממש כמו גופים אחרים, להיערכות. אם נעשה פה סבב כנה, וננסה להבין כמה זמן לבנקים ולגופים יותר גדולים, לקח להיערך לדבר הזה עם התקן, הטקסטים, התשתיות, הממשקים.

אנחנו מדברים על שנים כשיש בנק שעדיין קיבל דחייה, צריכים להיות גם סבירים. ישנם פה גופים שהם קטנים. הדבר הזה דורש מהם היערכות, לא יעזור. ההיערכות הזו יכולה לקחת שנתיים, ויכולה לקחת - - -

תורג'מן, מה אתה אומר?

זה נכון. חבל שרשות התחרות לא פה כדי לתת לנו קצת מושג על גדלים ועל השפעה בשוק האשראי. אין השפעה בשוק האשראי לגופים שהם חוץ בנקאיים, בוודאי לא כאשר במאזנים שלהם לומדים שהאשראי הוא של הבנקים.

אתמול ישבתי עם ראש חטיבה באחד הבנקים הגדולים, שמסבירה לי איך הבנק, מה האסטרטגיה שלו לגבי גופים חוץ בנקאיים, איך היא נותנת להם אשראי ואיזה מוצרי אשראי וכמה יהיה מחיר האשראי של אותם הגופים.

נתון נוסף שחשוב פה בהקשר הזה. אותה קבוצה של נותני האשראי חוץ בנקאי שאותה אנחנו פוטרים במסגרת ה-עד 500 מיליון, היא קבוצה, נרצה או לא נרצה, אחראית ל-0.4% משוק האשראי. הפגיעה היא מינורית.

היא מינורית, היא קטנה.

הטענה על הזמן אני לא מבין את הכשל. יש את מי שאמרנו שצריך להחריג. אבל מי שצריך להיכנס?

מקובלת עלי העמדה של רשות ההון, הלאה, נתקדם. זהו. תמשיכי לקרוא.

בחינה תקופתית
4.
בחינה תקופתית של תקנות אלה לפי סעיף 36 לחוק הסדרת עקרונות ההסדרה התשפ"ב-2021.

התבצע בתום עשר שנים מיום תחילתן.



זה סעיף חדש שנוסף בהמשך לחוק עקרונות ההסדרה, שמחייב בחינה תקופתית של כל הסדרה וקבענו אותו גם כאן.

תחילה
5.
תחילתן של תקנות אלה ביום כניסת החוק לתוקף לגבי כל מקור מידע, לפי העניין.

כמו שאמרה היועצת המשפטית.

כמו שנאמר פה, החוק של מקור מידע פיננסי קובע תחילה אחרת לכל אחד ממקורות המידע ולכן זה בהתאם לחוק שירות מידע פיננסי.

הוראת שעה
6.

מבלי לגרוע מהאמור בתקנה 2. עד כ"א באייר התשפ"ז 28 במאי 2027 החובה למתן גישה למידע פיננסי לא תחול על מקור מידע שמתקיים לגביו אחד מאלה:








(א)
מקור המידע הוא בעל רישיון למתן אשראי בעל צבר אשראי העולה על 500 מיליון שקלים חדשים אך סך לקוחותיו אינו עולה על 1,000.




(ב)
מקור המידע הוא בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי בעל צבר אשראי העולה על 500 מיליון שקלים חדשים אך סך לקוחותיו אינו עולה על 7,500.

תיקנו את זה ל-8,500.

הערה לגבי המועד. בסעיף 6 לגבי התחולה. לא הצלחתי להבין.

תן להם לקרוא את הסעיף ואחר כך תדבר.

אני אקרא 8,500.

הוראת שעה
6.





(ב)
מקור המידע הוא בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי בעל צבר אשראי העולה על 500 מיליון שקלים חדשים אך סך לקוחותיו אינו עולה על 8,500.

אגיד לפרוטוקול, כבוד היו"ר. אני לא חושב שיש למה להעלות.

עשיתי את זה כדי שתהיה פשרה, נתקדם. אני יודע, אתם רציתם 7,500, הוספנו עוד 1,000. זה לא פוגע בשום דבר, האמן לי.

אם אפשר בבקשה, אחזור על הבקשה שלי, של להצביע לתקנות אם אפשר, כדי שיתקיים הדיון הכי מוסרי והממשלתי כמו שצריך, שנבין את הנתונים ואת ההשלכות שלהם כדי שלא ייגרם נזק, בעיקר ללקוחות - - -

מה את רוצה, שלא יאשרו את זה היום עד שתבחנו את זה?

כן. עד שאנחנו נוכל לדון עם רשות שוק ההון על הנתונים, לראות את החיתוכים.

מכיוון שמדובר בתקנות שהממשלה יכולה להביא לנו לאישור, אין עם זה שום בעיה. גם אם נאשר ותחליטו לעשות תיקון, תביאו תיקון תקנות, אין שום בעיה. זה לא חוק שמצריך שלוש קריאות וכל הדברים האלה. אין טעם כרגע לעכב את זה בגלל שלא הספקתם להסתכל על זה. זה לא עד כדי כך. אם תגיעו למסקנה בעתיד שצריך תיקון – תקנו את זה ויבואו אלינו שוב.

התיקון לא יכול להיות ביוזמת רשות ניירות ערך - - - זה יכול להיות מאוד קשה.

אני מזכיר לכם שהתקנות האלה הן שלהם, לא שלכם. אתם רק יכולים להעיר.

אבל השוק הוא על השוק שאנחנו מפקחים עליו.

כמו שדברתי אתכם בשיחה המוקדמת, לפחות לוועדה תציגו את ההשפעות. את המידע שאורית מדברת עליו, שגם יוצג בפני הוועדה, מה ההשלכות - - -

רשות ההון, למה לא דיברתם אתם על זה, על התיקונים שאנחנו מדברים עליהם? רוב התיקונים זה לפי בקשת ועדה. גם לנו מותר. אחרי ששמענו את הדיון, הערנו הערות – הם קיבלו חלק מההערות, עשו תיקונים, זה בסדר גמור. אתם לא הייתם בישיבה הקודמת?

לא נכון. החכאות זה 70% מבקשות המידע.

זה לא דרמתי עד כדי כך.

צריך לקבל את התמונה, צריך להבין.

בבקשה, שיגידו. למה אתם נגד?

אנחנו לא נגד, אנחנו רוצים להבין את ההשלכות של זה. אם ההשלכות מרחיקות לכת, הלווים בשוק האשראי החוץ בנקאי יכולים להיות לווים חלשים יותר שמקבלים הלוואות בריביות גבוהות יותר ודווקא הם יכולים להיעזר מאוד בשירות של נותן שירות מידע פיננסי ולהקל עליהם בעלות למשק הבית היום יומית, ודווקא הם לא יקבלו את המידע ולא יוכלו ליהנות מהשירות הזה. שירות שכמו שאמרנו, עמלנו מאוד קשה כדי שיהיה אפקטיבי ויעיל. ככל שישנם יותר גורמים שיוצאים מהצורך ומהחובה לשתף את המידע, אז פחות - - -

אז למה את מתנגדת? מה את טוענת, לגבי איזה שינוי שהביאו היום, יש לך השגות? את רק רוצה להבין אותם, זו הטענה?

אנחנו רוצים להבין את ההשלכה של ההעלאה מ-750 מיליון ל-1.5 מיליארד, ורוצים להבין את ההשלכה של הוראת השעה, שהיא לשנתיים וחצי שזה נראה פרק זמן מאוד משמעותי. על סעיף 6. שהוא קובע הוראת שעה לגופים שעוברים את הרף שנקבע, הרף המקסימלי, על אף שהם עוברים את ה-0.5 מיליון אבל יש להם פחות מ-1,000 לקוחות. הבנו את זה ממשרד האוצר שזו כנראה השלכה לא משמעותית לשוק האשראי. אנחנו רוצים לקיים את הדיון הזה, נראה לנו לא ראוי להעביר תקנות בלי שאנחנו - - -

אורית, זה נראה לי לא הגיוני שכשהחלתם את הכול מלכתחילה, לא מיפיתם והוצאתם את אותם גורמים שהם פחות רלוונטיים.

החוק קבע 250 מיליון. התקנות באות להרחיב יותר. הכול בסדר, עשינו היוועצות.

מלכתחילה הכול הוחל על כולם כמקשה אחת.

לא נכון.

זה כרגע מה שבאים לעשות, זו המסננת.

בחוק יש 250 מיליון, זו המסננת. התקנות באות ומבקשות להרחיב, וזה בסדר.

הן מבקשות להרחיב את האפשרות לבדוק ולאפשר לפנות לבקשה לפטור פרטני.

לא. זה גם לא מדויק. לא נכון, זה גם לא מדויק. זה גם וגם.

למה גם וגם?

תקראי את התקנות.

את צריכה להבין כזה דבר. דבר ראשון, אשראי עסקי בכלל לא בלופ.

זה לא נכון גם. את אומרת דברים לא מדויקים.

אני רוצה להגיד לך שספקי שירותי מידע.

כמה זמן אתם צריכים להיוועצות הזו?

כמה ימים.

מכיוון שיש חובת היוועצות שאת אומרת שלא קוימה.

אין חובת היוועצות.

בסוף אני המפשר בין משרדי הממשלה.

אפשר להציג כמה נתונים שימחישו מעט.

לא צריך. אני מציע דבר כזה. נמשיך לסיים את זה, תקיימו את הדיון הזה עם רשות ניירות ערך, ועוד שבוע נאשר אחרי שתסיימו את זה.

ליאת לנדאו ממשרד המשפטים. אנחנו גם אמרנו את זה בשבוע שעבר. כרגע לגבי חלק מהגופים – החוק כבר נכנס לתוקף. כל זמן שאנחנו דוחים את הבחינה - - -

עשינו עכשיו דחייה.

אבל את צריכה לגבי עוד נושאים. לגבי גופים מוסדיים - - -אבל לא לגבי כל הגופים.

הדחייה לא חלה על כל מי שהפטור.

משרד המשפטים, בואו נשמע. מה העמדה שלכם לגבי מה שאמרה נציגה של רשות ניירות ערך? האם אנחנו צריכים לתת עוד כמה ימים על מנת יסיימו את הדיונים בעניין הזה ואז יחזרו לוועדה או שאנחנו יכולים לאשר את זה לאחר הדיון שעשינו? מה העמדה שלכם, מקבל את העמדה. מה שתגידו – זה מה שנעשה.

אני חושבת שכעניין של התנהלות זה כמובן ראוי שכל הגופים הרלוונטיים יהיו בלופ ובשיח. אני לא יודעת מהבירור שכרגע נעשה, אם כן דיברו ולא דיברו, כמה ומתי. שווה להשלים עכשיו את ההצגה של רשות שוק ההון. יכול להיות שהם ישכנעו אותם ואפשר לסיים את זה במסגרת הזמנים של הדיון. אם לא – אולי צריך עוד שהות, מבחינתנו אולי צריך לפצל, שזה לא יצור קושי.

עושים פה עוד סתם משיכת זמן שבסופו של דבר תפגע כי צו הדחייה שהעברנו לא מכסה את כל האוכלוסייה. יכול להיות שבגלל לחץ הזמנים והאינטנסיביות של הדיונים שעשינו, היינו צריכים לעשות עוד ויש שהתפספס. רק להמחיש, תחת הקטגוריה שמתחת 1,000 לקוחות נופלים מספר מצומצם של גופים, רובם המכריע עוסקים באשראי עסקי, פחות מ-3,000 לקוחות.

האם שעתיים, שלוש שתעשו ישיבה ותחזרו לפה זה יספק אתכם או שאתם צריכים כמה ימים?

אצטרך לנסות לבדוק אצלנו. אני בטוחה שההנהלה אצלנו תתגייס לעניין.

בואו נעשה דבר כזה, תיכף נסיים. סיימת לקרוא את זה? בואי תסיימי לקרוא.

יש לנו עוד צו קצר, הצו שמדבר - - -

בואי נסיים קודם את התקנות. אתם טוענים גם לגבי הצו או רק לגבי התקנות?

נכון. גם בו השתנה הסכום ונרצה להבין את ההשלכות של שינוי הסכום.

ושם לא התייעצו אתכם גם?

אותו הדבר, לא. ראינו את הפרסום אתמול באתר.

זה בעייתי קצת. איפה שיש חוברת היוועצות אתם צריכים להיוועץ אתם. זה לגבי מה שאמרתי קודם, שאתם לא אלוהים. עדיין יש דברים שצריכים לשאול - - -

זה לא המצב. זה מעבר לזה. חוק שירות מידע פיננסי, יש ארבעה רגולטורים שעובדים על חוק שירות מידע פיננסי, ובמקומות שהמחוקק חשב שצריך חובת היוועצות, חובת הסכמה – רוב הסעיפים מופיעה בהם חובת היוועצות וחובת הסכמה. אם המחוקק לא כתב בסעיפים אלה חובת היוועצות, יש סיבה. בסעיפים אלה לא מופיעה חובת היוועצות. יכול להיות שהיה ראוי וצריך.

בכל זאת, רשות רצינית במדינת ישראל.

לחלוטין.

יש להם משהו לומר בעניין, הם רוצים שנשאל אותם גם.

אין ספק, כן חשוב להגיד שפה לא קיימת חובה היוועצות.

גם אם אתם בעתיד תצטרכו לעשות תיקון – תביאו את התיקון, זה לא עד כדי כך יוצר משבר. לא צריך להתעקש על כל דבר. מה שאני מציע לכם, אם צריך לחכות מספר ימים – נחכה מספר ימים, לא אני פה הבעיה. אם אתם רוצים, אתם יכולים לשבת פה במקום כזה או אחר, תדברו על העניינים האלה. ב-11:30 יש לי עוד ישיבה, ב-12:30 תחזרו אליי. אם הגעתם להסכמות, יופי. אם לא אז נדחה את זה בכמה ימים.

אפשר גם לפצל ולדון בחלק מהסעיפים שהם לא במחלוקות. לא להגיע למצב של - - - לגבי גופים מסוימים.

אני מעדיף להעביר את התקנות איך שהן, אחרי התיקונים שעשינו ולא להתחיל סעיף אחד כן, מילה אחת לא. אין טעם בזה.

כבוד היושב-ראש, אולי נשלים את ההקראה.

תשלימו, ונשמע את האנשים.

נשמח להשלים גם את ההקראה של התקנות וגם של הצו. אסיים את התקנות.

הוראת שעה
6.





(ג)
עלה מספר לקוחותיו של מקור מידע כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) בסך האמור באותה תקנת משנה לפי העניין, חייב מקור מידע במתן גישה למידע פיננסי כאמור בסעיף 39 לחוק, אף אם לאחר מכן חזרו להתקיים בו התנאים המנויים לתקנת משנה (א) או (ב) לפי העניין.



כמו בסעיף הקודם, ברגע שהוקמה המערכת – הגוף מחויב להמשיך להפעיל אותו גם אם הוא ירד ממספר הלקוחות.

יש מישהו, הערה מסוימת אחרי כל הדיונים? כל מה שדיברנו, בפנים. נכון? גברתי היועצת המשפטית, כל מה שדיברנו בפנים?

הנושאים כן. מה שחסר זו התמונה של מה ההשפעה, הניתוח שעומד מאחורי - -

הם ידברו ואחר כך יגידו את זה. קודם שידברו, מה יציגו?

אפשר להציג עכשיו את ההשפעה, מה שהיועצת המשפטית מדברת עליו. אנחנו יכולים להציג עכשיו, הצגתי גם חלק מההשפעה של מספר לקוחות. אפשר להשלים את ההשפעה.

קודם אני רוצה לשמוע את האנשים לפני. יש למישהו הערה מסוימת? הנציגים, יש הערה? אין. נופר, דיברת ות'כלס אין לך שום הערה.

אני מסכימה עם אורית בעניין. צריך לראות מה המשמעות לגבי משפחות כי כרגע זה נראה שכמו שמשה אמר, מחריגים פה את רוב חברות חוץ הבנקאי וכמו שאמרתי בתחילת דבריי, יש לנו בעיה של שקיפות והשוק הזה הולך ומתפתח וחשוב שנדאג לצרכנים בקצה.

שיעשו את הבדיקות ועם הזמן אמרתי, אלה תקנות ויכולים לבוא תמיד עם תקנות חדשות אחרי שיראו איך זה מיושם בשטח. לא צריך להתרגש מכל דבר.

על אף שעדיין הנתח שלהם בשוק הוא קטן, עדיין הוא מתפתח. משפחות רבות נדרשות להיעזר באשראי הזה והמחיר הוא גבוה מאוד. לא הגיוני שלא תהיה להם האפשרות הזאת שנוכל לבחון את זה ולבדוק איך להוזיל להם את האשראי, זה מאוד חשוב.

מה שאני מציע לכם, תבדקו. בואי נעשה דיון עוד חצי שנה בעניין הזה. נראה מה השלכות היישום בשטח ואז נשמע עוד הפעם את האנשים ונראה אם צריך תיקון כזה או אחר. נעקוב אחרי העניין. אין טעם לגופים קטנים, בגלל הרצון הזה של קבלת המידע – להכניס אותם להשקעות של מיליונים, כשרוב ההלוואות נעשות בגופים אחרים שכן.

רק לצורך הטיעון שצריך שקיפות מלאה, לא צריכים להכניס עסקים להוצאות גדולות שסך הכול ההלוואות אני שומע, של כל הגופים האלה זה לא יותר מ-4% מהשוק.

0.4%.

0.4%, עוד יותר גרוע.

יש לך דוגמה בפועל חיה. אתה רוצה לעשות מעקב עוד חצי שנה, אחסוך לך, בוא נעשה חצי שנה על המוסדיים. לפני חצי שנה המוסדיים נכנסו ועד היום לא קיבלו אפילו בקשת מידע אחת או בקשה להתחבר כטסט לדבר הזה. צריך לקחת גם את זה בחשבון.

לכן אני דווקא הייתי בעד לתת הרחבה של הפטור בגלל העניין הזה. מדובר בתקנות. תקנות, התהליך הוא יותר פשוט לתקן אותן לאחר שיבדקו את היישום שלהן.

אדוני היושב-ראש, החלק שמטריד פה את החברים הוא פטור זמני על שכבה צרה מאוד, זה פטור זמני בהגדרה. הוא תחום בזמן, אי אפשר יהיה מעבר לזה. נראה לי פתרון והסדר מאוזן, לא מבין את ההתנגדות.

לא נצביע על זה, נשים את זה רגע בצד.

התעורר צורך אצלנו, שחשבנו עליו לאור תגובות שקיבלנו מהשוק, לא בהקשר של הגופים האלה אלא דווקא בהקשר של הבנקים. אנחנו מרגישים שיש חוסר בפרסום של מי שפטור מחובת הגישה, לכן היינו שמחים, אם ישנה אפשרות להוסיף תקנה שתקבע שרשות שוק ההון תפרסם את הגופים שפטורים מהחובה הזו.

לי אין בעיה עם זה.

מתוקף איזה סעיף?

אתם נותנים פטור, תפרסמו את זה שפטור.

אבל את רוצה להוסיף בתקנה. זו תקנה שמדברת - - -

איפה את רואה את הקושי אייל?

הסמכה של השר היא לפטור גופים מסוימים, לא לתת הנחיות לרגולטור לפרסם.

אתה יכול להתנות את הפטור בזה שאתה מפרסם את השם באתר.

בנק ישראל מפרסם מי פטור.

הבנק לא מפרסם, מפה הקושי.

נעשה סדר. יש הבדל בין ההסכמה של הרגולטור לבוא ולפרסם, אפשר לדון בזה. מבחינת המהות של הדרישה, אין לי שום טענה. הטענה שלי יותר ברמה של לכתוב את זה ברמת התקנה ולהטיל חובה על רגולטור במסגרת תקנות מתוקף סמכות, שלא מאפשר לשר לעשות את זה. זו הבעיה שלי.

אני גם מסכימה שצריך לבחון את זה.

רבותיי, בזמן הזה שאתם מדברים תסגרו את העניין הזה. בואו נעבור לצו. לגבי הטענה של בתי ההשקעות שהם כתבו לנו. הטענה של רשות ההון, שהם לא שייכים לתיקון הזה אז אין שום בעיה נכון? זו הטענה העיקרית.

השינוי מהישיבה הקודמת לא נוגע להם.

לא נוגע להם, לכן אין שום בעיה.

בכל אופן הם מוזמנים לדיון.

הם אמרו שבמקרה הם לא יכלו ואז כתבו בכתב ועכשיו עשו עוד שינוי. לא נעכב את זה בגלל זה, אלא אם כן יתעכב בגלל רשות ניירות ערך. אני מציע, משרד המשפטים, תיכנסו לעניין הזה. אפשר לסיים את זה היום ואפשר לסיים את זה בעוד זמן. תחליטו אתם, אחרי שתדונו בינכם מה קורה עם זה. אנחנו יכולים לחזור ולדון ב-12:30-12:45 בעניין הזה שוב. כן בבקשה, הצו.

אמשיך ואקרא את הצו.



טיוטת צו שירות מידע פיננסי (היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי או בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או גוף מוסדי), התשפ"ד-2024







בתוקף סמכותי לפי סעיפים 69(ב) ו-(ג) לחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021 (להלן-החוק) ולאחר התייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים והממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לעניין תקנות 1 עד 3, ולעניין תקנה 3 בהתייעצות גם עם רשות ניירות ערך ובאישור ועדת הכלכלה, אני מצווה לאמור:





היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי
1.
היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, כאמור בפסקה (3) להגדרת "היקף פעילות קטן" שבחוק, ייחשב כצבר אשראי שאינו עולה על 1.5 מיליארד שקלים חדשים.






2.
היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי "היקף פעילות קטן" לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כאמור בפסקה (3) להגדרת היקף פעילות קטן שבחוק, ייחשב כצבר אשראי או צבר פיקדונות שאינו עולה על 1.5 מיליארד שקלים חדשים.






3.
היקף פעילות קטן לעניין מקור מידע שהוא גוף מוסדי, היקף פעילות קטן יהיה המקור מידע שהוא גוף מוסדי, ייחשב כהיקף פעילות באשראי שאינו עולה על 750 מיליון שקלים חדשים.







בסעיף זה-
"מסגרת אשראי" - התחייבות להעמדת אשראי בסכום מסוים, בניכוי סך האשראי שניתן בפועל מתוך הסכום האמור;
"פעילות באשראי"-סך כל החובות כלפי גוף מוסדי בשל אשראי שנתן בפועל למעט השקעה באגרות חוב, בתוספת 10% מסך כל מסגרות האשראי שנתן.






4.
בחינה תקופתית של צו זה לפי סעיף 33 לחוק עקרונות האסדרה התשב"פ-2021 יתבצע בתוך עשר שנים מיום תחילתו.





תחילה
5.
תחילתו של צו זה יהיה ביום כניסת החוק לתוקף לגבי כל מקור מידע, לפי העניין.



כמו שאמרנו בהתחלה, התקנות קובעות פטור כללי. הצו קובע פטור פרטני שהמשמעות שגוף שעומד בהוראות הקבועות בצו, יוכל לפנות לשר האוצר ולבקש פטור פרטני או פטור לתקופה. בצו הזה אנחנו מבקשים לקבוע ש-"לעניין מקור מידע שהוא בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון למערכת לתיווך באשראי, הסכום יהיה עד 1.5 מיליארד שקלים". לעניין "בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי" גם "עד 1.5 מיליארד שקלים", ולעניין "גוף מוסדי, עד 750 מיליון שקלים".

הערה אחת לגבי הצו, והיא נכונה גם לגבי התקנות – בגלל שהתחילה ביום כניסתו של החוק לתוקף לגבי כל מקור מידע, יש מקורות מידע שהחובה כבר חלה עליהם, קיבלתם אישור ממשרד המשפטים להחלה רטרואקטיבית. היא של הצו וגם של התקנות, אם משרד המשפטים רוצה להוסיף.

נכון. האישור ניתן לגבי הנוסחים הקיימים. ככל שתקופה מתארכת, דברים משתנים – יהיה לנו קושי גם בהיבט הזה, לכן אנחנו מנסים לצמצם כמה שיותר את התקופה של ההחלה הרטרואקטיבית.

יש הערות לצד הזה? זה בתיקונים שביקשתם, נכון?

הערה אחת שאמרו אותה קודם. אני מתחבר פה להצעה לקשר משנתיים לשנה, את משך ההיערכות, למי שנכנס.

זה לגבי החדשים.

את מי שצריך להחריג, אני חושב שהאיזון בהצעה, אני מקווה שרשות ניירות ערך תקבל את זה. אם כבר נכנסת להגדרה שאתה צריך לטפל, יכול להיות שרשות שוק ההון יודעת על משך זמן ההיערכות אז אני סומך עליהם.

אשמח לענות כי זו לא רק רשות שוק ההון. לעניין היקף פעילות קטן לדוגמה, החוק קובע שנתיים, לכן אנחנו רושמים שגם נכון לעניין התקנות, לקבוע גם אותו.

פה נתתם שנתיים?

התקנות, עשינו כמו שהחוק קובע.

לא צריך להיכנס לזה יותר מידיי. זו ההמלצה שלהם, זה לגבי העובדה שגם גופים שכבר נכנסו לעניין, לקח להם זמן. נשמע לי הגיוני, לא חושב שבעניין הזה צריך להשתגע. רבותיי, אני אנעל את הדיון ואפתח אותו ב-12:45. עד 12:45 תשבו באולם של ועדת עבודה ורווחה. נוודא אתם שהוא פנוי, תנסו להגיע להסכמות, הסברים ואז נמשיך את הישיבה. אם לא תגיעו, אנחנו נאלץ לקבוע ישיבה בעוד כמה ימים.

אנחנו נעשה את המאמץ, תודה.

אחרי שתגיעו להסכמות, תציגו. גם אם לא תגיעו להסכמות, אנחנו יכולים להחליט. זה לא שיש וטו לרשות ניירות ערך. עדיף שגם הם יהיו בעניין. הישיבה נעולה כרגע ואנחנו נפתח אותה ב-12:45.


(הישיבה נפסקה בשעה 10:44 ונתחדשה בשעה 12:45.)

יצאתם למשא ומתן בין רשויות השלטון. אני מבין שהגעתם להסכמות מסוימות? בואו נתחיל בתקנות.

לגבי התקנות, אני מבין שאנחנו מיושרים, גם לגבי הוראת השעה.

הכול בסדר?

כן, מוסכם.

אפשר להצביע על התקנות?

הנוסח שפורסם באתר לבקשת היושב-ראש, הרף של 7,500 לקוחות הועלה ל-8,500 לקוחות. לגבי סעיף פרסום שהציעה רשות ניירות ערך, זה יורד מהפרק.

סוכם כן שבפורום רגולטורים פנימי, אנחנו נסדיר את העניין בהסכמות ונדון לגבי - - -

תעשו מה שצריך, אין בעיה. אפשר להצביע על התקנות? כל הגופים החוץ בנקאים שנמצאים פה מקבלים את זה? גם הדוקטור של וטרינריה? גם את מאשרת את זה?

הצבעה

אושר

מכיוון שאין פה ח"כים נוספים, אני מאשר את זה, בזה סיימנו את העניין. מה רצית להגיד, אחרי שאישרתי אתה מצביע?

יונתן ברלינר, יושב-ראש הוועדה המקצועית בהתאחדות יועצי המשכנתאות. היושב-ראש, גם לגבי כמות הלקוחות וגם היקף השעה. אני רוצה להעלות סוגיה. לגבי כמות הלקוחות, יש שינוי משמעותי בשוק האשראי. חברות אשראי חוץ בנקאיות כמעט ולא נותנות אשראי קטן באופן יחסי כמו בעבר, אלא מתמקדות באשראי גדול וזה הולך ומתפתח.

אשראי לרכב, לדירה, נותנות אשראי גדול. סביר להניח שרוב רובן הגדול של חברות האשראי החוץ בנקאיות לא תגענה להיקף לקוחות גדול, הגם שיהיה להן היקף אשראי מאוד גדול. דיווח מעל 8,500, גם 7,500 או 8,000 לקוחות – בפועל אומר שהרבה חברות שיכולות לנהל אפילו מיליארדים כי הן נותנות אשראי בתחום משכנתאות או רכב, לא תיכנסנה לפה ולכן המגבלה של לקוחות היא פחות רלוונטית באשראים גדולים, שלשם השוק הלך בשנים האחרונות.

הדגש העיקרי אמור להיות דווקא על היקף אשראי. היתרון בהיקף אשראי או המחשבה, שאף אחד לא מנהל מעל 150-100 מיליון שקלים, אף אחד לא מביא את הכסף מהבית. 200 מיליון, 250 מיליון, 500 מיליון שקלים, זה תמיד, או גיוס ממוסדיים או שמאגחים ומעבירים הלאה כמו שהרבה חברות עושות היום, לוקחות ומעבירות הלאה את הכסף, מוכרות את התיקים שלהן.

אני לא יודע איך הנוסח יתבטא מבחינה משפטית, אך צריך לשים לב לזה שיכול להיות חברות שמוכרות, כל פעם נותנות אשראי של חצי מיליארד שקלים, 400 מיליארד שקלים, מוכרות את התיק ואז מישהו אחר או הבעלים, כמו שהיום פורסם על מימון ישיר, חברה משמעותית שנותנת מעל מיליארד שקלים בשנה אבל מאגחים את זה, נותנות את זה לחברת בת שלהן.

מאגחות ואז יכולות לתת מיליארדים של שקלים, אך אף פעם לא להיות חייבות בדיווח, כי מנהלת את זה אחרי זה, חברה אחרת או חברת ביטוח שמכרו להן ואז כל הכסף מגיע ממוסדיים, אף אחד בדרך לא צריך לתת את הדיווח או לתת נתונים למאגר או לבנקאות הפתוחה, שזה יהיה כשל אם לא יתייחסו לזה.

ההיקף אשראי צריך להיות מתן האשראי שהגוף נותן ולא כמות האשראי שהוא מנהל כי כולם מוציאים את זה החוצה ומוכרים את תיקי האשראי שלהם.

נקודה אחרונה שהיא המשמעותית ביותר שצריך לשים אליה לב – אותן חברות שלא מחויבות בדיווח, הן לא מחויבות לדיווח בשום מקום. לקוחות רבים שלוקחים אשראי והוא בהיקף גדול, לא יודעים אחרי כן מה יש להם, לא יודעים כמה ריבית, יש להם רק את הסכם ההלוואה.

הם לא יודעים מה היתרה שלהם, כמה עמלות פירעון מוקדם יש להם, לא יודעים כלום. בשביל לדעת, כשהם פונים לחברות הם לא מקבלים תשובה אלא רק מכתב כוונות עם סכום גלובלי שאומר, אתה חייב לנו 937,000 שקלים, ובלי פירוט.

הם פונים לאיש מקצוע בשביל שינסה לברר להם והוא יפנה, או דרך עורך דין וזה לא יכול להיות, יש פה פגיעה בלקוחות. אני לא אומר שחייב להיות כאן, אך כתנאי שחברה קטנה שלא רוצה לפתוח API וכולי עם כל העלויות – צריכה לפחות לדווח לציבור באופן ישיר, לשים באתר האינטרנט שלה שמי שלקח ממנה הלוואה, יהיה נגיש למידע.

כדאי לשים את זה כתנאי, שחברה שרוצה שלא לפתוח API ללקוחות חוץ בנקאיים – צריכה לפחות לתת את המידע הנגיש ללקוחות שלה בתוך אתר האינטרנט שלה.

יש לכם התייחסות?

התייחסות קצרה לאחת הסוגיות שהועלו פה שנוגעת לאיגוחים ולזה שהחברות נותנות אשראי ואחר כך מוכרות את תיק האשראי שלהן בצורה אחרת. יש סוגיה שצריך לחשוב ולדון בה. יש עכשיו חוק איגוח שעובדים עליו בממשלה הרבה זמן, כמה גורמים בממשלה ובבנק ישראל. בתוך החוק הזה יהיה נכון להכניס את ההתייחסות - - -

לאיזה חוק? אלה תקנות. יש חוק אחר שאתם?

יש חוק שעובדים עליו ושם לדעתי המקום להכניס אליו את המענה.

ולגבי הטענה שלפחות ללקוחות של אותו גוף, שיתנו מידע מסוים?

אדייק. שמי ניר בן שמש, מנהל מחלקת אשראי. כשמתבצע איגוח, הגוף שמקבל את ההלוואה הוא מחויב ברישיון. החובה ל-API מתגלגלת יחד אתו. הוא הופך להיות הבעלים החדש של ההלוואה וכל ההוראות שחלות, חלות עליו כי הוא מחזיק ברישיון, אז הטענה מלכתחילה היא לא נכונה.

בנוסף, כל מה שטען פה חברי לגבי כל המידע שנדרש, בית הלוואה, כבר יש הוראות של הממונה שקובעות שגילוי נאות, בית מתן הלווה את כל הפרטים מהלקוח מקבל. גם המספר של 7,000, 8,500 – הוא לא נכון כי דיברנו על 1,000, רק לדייק לפרוטוקול.

נעבור לצו. מה העניין בצו? היועצת המשפטית.

התקנות אושרו.

הרגע אמרתי, הצבעתי. נתתי לו אחרי הצבעה. כן, אושר.

הצו שהגיע אלינו, כלל היקף פעילות שיהיה צבר אשראי שלא עולה על 750 מיליון שקלים או אם שלושת החלופות ביחס לכל אחד ממקורות המידע. ההצעה עכשיו הייתה להכפיל את הרף ביחס לתקנה 1 ו-2.

הוצע שהכפלת הרף תהיה כהוראת שעה. כלומר הצו, יהיה הצו שנשלח בעבר ונוסיף סעיף של הוראת שעה, לגבי תקנות 1 ו-2, בתקופה של הוראת השעה שהוצע שהיא תהיה שלוש שנים, יקראו במקום 750 מיליון, 1.5 מיליארד.

למה שלוש שנים? אין לי בעיה שתהיה הוראת שעה על מנת שהנושא ייבחן לאורך זמן. למה רק שלוש שנים?

הצעה לעניין הזה כבוד היו"ר, שיש את סעיף את הבחינה התקופתית, שהוכנס עכשיו בתוספות. לא חושב שזה נכון הוראת שעה שתבטל אחר כך את הצו.

היא לא תבטל את הצו, היא תשאיר אותו על 750 מיליון.

היא תבטל את השינוי.

אולי אני יכול לייצר עיוותים בפועל, מישהו שיכול להיות, גופים פתאום.

אני יכולה להסביר למה חשבנו על שלוש שנים. המחשבה שלנו הייתה שאם המטרה היא לתת את התקופה הזו לתקופה של החברות שיוכלו לבסס יותר את הפעילות והתחרות שלהן, אחרי שלוש שנים יוכלו לבדוק שוב. גם היקף האשראי שהם נותנים ביחס לכלל האשראי וגם מתוך האשראי החוץ בנקאי. הנתונים שראינו, ותודה לרשות שוק ההון - - -

אתם אומרים, על 1.5 מיליארד, אחרי שלוש שנים, לכמה הוא יורד?

750, אלא אם כן מגיעים שוב לוועדה, דנים, מביאים את הנתונים העדכניים.

בהנחה שלא מגיעים לוועדה?

750 מיליון.

פעמיים 1.5 מיליארד.

גם ביחס לשני סוגים של מקורות מידע. אחד זה בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון - - -

שלוש שנים, אתם הרי נתתם שנתיים וחצי אורכה. זה בעייתי שלוש שנים, כי מרוב אורכות הוא לא יגיע בכלל לעניין הזה.

זה מוסיף חוסר ודאות מסוים במערכת, שיש צו של רף פרטני, שגופים מקבלים פטורים ואחרי שלוש שנים אם לא קרה שום דבר.

אתם אומרים שהגעתם להסכמות. הגעתם או לא הגעתם?

לגבי הסוגיה הזאת, אני לפחות חושב, אגף תקציבים משרד האוצר, שאם להכניס משהו בסגנון הזה, זה בבחינה תקופתית ולא לגרום לזה שהצו יבוטל אלא אם כן נעשה משהו אקטיבי, אלא שנצרך לבחון אותו אחרי תקופה.

בסוגיה הזו לא הגענו להסכמות.

אתם מעדיפים להשאיר את זה, או אתם מעדיפים שזה יהיה זמני?

אנחנו רוצים שזה יהיה זמני. אפשר להעלות לאור מה שהיושב-ראש אמר והוא צודק, שנתיים וחצי אז אפשר אולי את הזמניות להעלות לחמש שנים, חלף שלוש שנים שהצענו, אך שכן זה יהיה.

אתם תמיד רשאים להביא עוד הפעם צו. מה הבעיה שלכם?

אנחנו פחות בתמונה בסיטואציה הזו ולכן אנחנו מעדיפים - - -

יש פה עניין כמו שהסביר אוהד, של הוודאות של השוק. אם אנחנו בוחנים זה משהו אחר, אפשר לזכור, אבל אם השוק לא יודע מה קורה בעוד חמש שנים.

לא נעשה שנתיים וחצי, נעשה חמש שנים.

ההצעה תפורסם להערות ציבור קודם.

הגוף שכבר קיבל פטור, כבר מחזיק בפטור פרטני, פתאום התבטל לו הפטור הפרטני כי הרף ירד. יש פה בעייתיות.

נתתם לי עכשיו החלטה פרטנית נכון? תמיד אתם יכולים לבטל אותה. אי הוודאות הזו קיימת כל הזמן. אתם יכולים לקרוא לו ולהגיד לו שמע, לא מתאים עכשיו שתקבל. זה לא קשור. אתם נותנים את האישור הפרטני לכל החיים?

לא.

אז מה הבעיה עם זה, איזו אי וודאות יש פה? אין פה אי וודאות.

ברגע שאנחנו מבטלים את זה גם פרטנית, זה כמובן כפוף לזכות שימוע ולמתן זמן - - - וכדומה.

לא נראה לי בעייתי. מה גם שאתם יכולים חצי שנה לפני, לבוא.

על העניין של הוודאות. אם אני מורידה אז יהיה דיון פרטני, וכשהצו יתבטל – לא יהיה דיון פרטני בגופים. לכולם באותו יום זה ירד אל 750 בלי בחינה של הגופים שקיבלו כפר את הפטור.

אולי מה שחסר פה זה אותו דיון פנימי שאתם הצגתם את התמונה לרשות לניירות ערך שאמרה אנחנו מבינים את הצורך הזה לשלוש שנים ואנחנו חושבים שצריך אחרי שלוש שנים לבחון, אולי רק יותר נכון להציג את הדברים.

היא הסכימה לחמש שנים.

כן חשוב להפנות לתקנה 4 שמדברת על בחינה תקופתית בהתאם לחוק.

אחרי כמה זמן הבחינה התקופתית?

חוק עקרונות האסדרה קובע מינימום של עשר שנים. אפשר כמובן לדון בתקופה אך המקום זה שם. ברגע שאנחנו מכניסים עוד הוראות שעה ועוד בחינות תקופתיות לפני, אנחנו סוג של מרוקנים מתוכן תקנה 4 שהיא בהתאם לחוק עקרונות האסדרה. המחוקק כבר נתן דעתו על הצורך לבחון את האסדרה הזו.

אתה רק אחרי עשר שנים.

אפשר לדון בפרק הזמן, אבל זה המקום.

הבחינה התקופתית לא נעשית בוועדה. הבחינה התקופתית נעשית על ידי המאסדר. הוא יכול לשקול האם להביא צו חדש או לא להביא צו חדש? מה שאנחנו מבקשים, ברגע שמדובר בהוראות שעה, חייבים להגיע לוועדה שוב עם הנתונים ועם כל הדיון ביחד עם הציבור שאפשר יהיה - - -

הוראת שעה, אין בעיה. אם זה חמש שנים זה בסדר. אפשר להכניס סעיף שמדבר על זה, שזה לא יהיה? אם זה לא יהיה ברגע שנגמרות חמש שנים, חוזרים אחורה. אי אפשר להכניס סעיף שאומר שבמקרה כזה, שלקראת חמש שנים יבוא אלינו עם העניין הזה?

יצטרכו לבוא לקראת סוף חמש השנים, יבואו עם צו חדש.

או צו חדש או נימוקים ואז דנים בעניין הזה. זה לא חוזה אוטומטית, הבנתם למה אני מתכוון?

זו שאלה. אפשר להכניס משהו שאומר, אם נהנית מפטור פרטני בהוראת השעה, גם אם היא מסתיימת, לא אוטומטית - - - כי מה קורה בסיטואציה זו? אם נניח קיבלתי דחייה של שנתיים וחצי, שלוש, וזה בטווח הזה פתאום ביום אחד אני כבר לא קטן?

אין בעיה, בסדר. צריכה לכתוב.

אי אפשר לקבוע את זה. ברגע שאנחנו קובעים שזו הוראת שעה – זה אומר שהוראת השעה פוקעת.

אני קובע תהליך נוסף, לקראת סיום הוראת השעה, כדי שלא תהיה אי וודאות.

זה התהליך. אם הרגולטור יודע שהוראת השעה - - -

גם האוצר חושב שהוראת השעה היא בעייתית, וגם רשות ההון, אז מה את אומרת?

ההנחיות שאני קיבלתי, שאם ההצעה לא מתקבלת, שנעשה עוד הפעם שיח ונקבל את כמה הימים שהיושב-ראש הסכים לתת לנו כדי להגיע להוראה מדויקת יותר. כרגע ההוראה לא מדויקת.

לי מרגיש שהוראת השעה ולראות איך עושים אחר כך את המנגנון – זה סיבוך שקצת לא נצרך פה. אני חושב שאנחנו יכולים לנצל את זה בבחינה מחודשת קצרה יותר.

אבל אז אני מתקן את החוק. אתה אומר שלפי החוק זה עשר שנים.

עד עשר שנים. אפשר כמובן בתקנה 4 לקבוע תקופה קצרה יותר.

זה פותר את הבעיה, לא?

אלה מישורים שונים. ברגע שהוראת השעה - - -

אז כתבי בצו, שלושה חודשים לפני תום חמש השנים הראשונות, תיערך בדיקה תקופתית לפי תקנה, סעיף. לאור זאת יוחלט אם זה מוארך או לא מוארך.

זה המצב הקיים. יש שני מישורים. בחינה תקופתית כמו שאמרה היועצת המשפטית לניירות ערך, בחינה תקופתית היא בחינה פנימית, אנחנו מדברים על דיון שהוא דיון ציבורי שנערך בוועדה.

אפשר לקבוע דיון בוועדה לא?

אם הדיון בוועדה, את מוכנה לזה?

כן. אם בוועדה המשמעות היא אישור צו מבחינתי.

הוועדה, זה מובאה לפתחה אם היא מאשרת או לא, לא דיון כללי. אותו תהליך שאתה מתאר, הוא יקרה ברגע שזו תהיה הוראת שעה. אם הרגולטור רוצה להמשיך את הוראה השעה - - -

אז תכתבי את זה. למה, אין לך את כל זה בצו?

כי זה מה שקורה בטווח הזמן - - -

לא להגיד הוראת שעה. לכתוב, בתום ארבע שנים ותשעה חודשים, יובא הנושא על ידי רשות שוק ההון, לדיון בוועדה, אם יש צורך להאריך או לא להאריך, באישור הוועדה, זה הכול. בלי לכתוב הוראת שעה.

סליחה שאנחנו נכנסים לזה.

אני לא הכנסתי אתכם לזה, מה אני יכול לעשות?

צריך להגיד משהו על חובת היוועצות. המחוקק קבע מתי יש פגיעה לדעתו, בגופים או במערכת של רשות לניירות ערך שמחייבת אותנו לחובת היוועצות. בחוק, במקרים רבים אנחנו חייבים בחובת היוועצות ויש מקומות שגם בחובת הסכמה. בכוונה המחוקק לא כתב בסעיף הזה חובת היוועצות.

בכל זאת, רשות ניירות ערך זו רשות מאוד חשובה ואם היא אומרת שיש עם זה בעיה, אז כנראה שצריך להתחשב בזה.

המחוקק לא רצה שתהיה פה זכות וטו לרשות ניירות ערך, וזה קצת מה שקורה פה עכשיו.

זה נכון.

וזה בדיוק מה שלא הייתה בכוונת המחוקק. אני מעריכה את רשות ניירות ערך, נכון שישבנו וצריך להתייעץ. מה שקורה עכשיו זו לא התייעצות, זו סוג של זכות וטו שהם אומרים כן או לא.

אני יכול להוסיף שבבחינה תקופתית זה נכון שרשות שוק ההון, המאסדר מביא אחר כך את הצו ועושה את הבחינה אבל לא רק. גם משרד האוצר עושה את הבחינה התקופתית. מבחינתנו אנחנו מאוד מכבדים את הרשות לניירות ערך, גם נשתף ונתייעץ אתה בבחינה התקופתית הזאת.

מה שהיא אומרת, שלא התייעצתם אתה? זה כל העניין.

זו לא הסיבה לקבוע את הצו לתקופה.

הייתה התייעצות. עכשיו בגלל לוחות הזמן הקצרים, הייתה התייעצות קצרה מעט ימים לפני הדיון.

הייתה התייעצות עם רשות ניירות ערך בנושא הזה. נכון שבהקשר הספציפי הזה, זה לא קרה.

על הסכומים הקודמים וזה משנה את כל התמונה של השוק. 50% משוק האשראי.

זה לא משנה.

אני חוזרת על הבקשה שלי, - - - הצו לא יאושר.

יש מקומות שהחוק מסמיך ישירות את הרגולטור, ויש מקומות שהחוק מסמיך את השר, מתוך הבנה שהשר הוא הגורם המתכלל את כל הרגולציה.

בואי תסבירי לי איזה שינוי של השוק זה עושה, למה את כל כך דואגת בעניין הזה? הרי נתנו לך אופציה שכרגע נאשר את זה ואם אתם רוצים לעשות תיקון – תביאו את התיקון, אנחנו פה.

התיקון הוא לא תלוי. הדבר שמטריד אותנו, בעיקר משקי הבית והמידע, שלא יקבלו נותני שירות מידע פיננסי, שהשירות שלהם יהיה שירות מוגבל ומוחלש כי הם לא יוכלו לקבל את הנתונים האלה מחברות האשראי החוץ בנקאיות שמאוד חשוב לקבל את הנתונים האלה כדי לייצר את התחרות, כדי להגשים את התכליות של החוק.

ככל שאנחנו מגדילים את הסכום ובהצעה הנוכחית הכפילו את הסכום פי שניים. זה לא משהו זניח, זה לא משהו נמוך, זה מכניס עוד 22 חברות שלא מחויבות בחובת הגישה, זה מאוד משמעותי בעינינו. אם רוצים שנמשיך את הדיון – נמשיך. כרגע הצלחנו - - -

אני לא רואה טעם בדיון, זו הבעיה.

זה לא רשות שוק ההון. זה השר, השר כמתכלל של כל האירוע הזה. השר שמע אולי את רשות ניירות ערך בעיכוב, ושמע אותנו.

זה לא יהיה שינוי בעוד כמה ימים כי הם נגד. גם האוצר. אם היה האוצר אתך, האוצר נגד וגם הם נגד. אני לא רואה פה מצב שבעוד כמה ימים יהיה משהו שונה.

אני לא בטוחה שלא היינו מצליחים לשכנע את האוצר בעוד כמה ימים האלה. אני סומכת על יכולת השכנוע שלנו ובכל אופן אנחנו חושבים שגם ההצעה שאנחנו מציעים שוב, היא לא האופציה המקסימלית.

אני אלך אתכם בצורה אחרת, תקשיבו. אני אאשר את זה. אתן רוויזיה. זה אומר שברוויזיה אני יכול לחזור ולדון. כמה ימים יש לכם, כדי שאני או אבטל את הרוויזיה או שאקיים את הרוויזיה. גם מאשר וגם נותן לכם את הזמן לשקול את העניין הזה שוב פעם.

אני כבר אומר לך, את צריכה לשכנע את האנשים. הם לא בדעה שלך, גם אנחנו לא בדעה. אנחנו ביקשנו את התוספת הזו. יכול להיות שאנחנו לא צודקים, אם את לא משכנעת אותם אז מה את רוצה שאני אעשה?

בעיקר מה שמטריד אותנו זה העניין של אשראי הלקוח.

בהקשר הזה, מדובר בסכום שנקבע שמתחתיו אפשר לפנות ולבקש פטור פרטני. זה עדיין לא הפטור הפרטני. על מנת שאנחנו ניתן פטור פרטני, אנחנו זה השר.

פטור פרטני זה דבר הכי טוב כי הם דנים ספציפית בלקוח הזה.

גם חסרונות של הוודאות לשוק.

ברור, הבנתי את זה.

מן הסתם תהיה גם מדיניות של איך מפעילים את הפטור.

אנחנו נאשר. אגיד רוויזיה, קחו שבוע, לא צריך כמה ימים. אם יש רוויזיה אתם יכולים לקחת זמן, אין שום בעיה. גם כך זה לא צריך להגיע למליאה, זה רק פה. כמה זמן אתם צריכים כדי לסגור את הבעיה או לראות איך אתם מנסחים את זה בצורה נכונה? כמה זמן אני יכול ברוויזיה, לא משנה נכון, יש זמן? קחו שבועיים, זה בסדר?

כן.

אנחנו נאשר, אני אגיד רוויזיה. יש לכם שבועיים לחזור אלי לוועדה ולהגיד לי שהגעתם להסכמה, ואתם רוצים שינוי מסוים, עד שבועיים. אזמן את הישיבה, אדון ברוויזיה ואנחנו נשנה את התקנות.

זה רק בנושא הצו הרוויזיה, נכון?

רק על הצו.

התקנות מאושרות? אפשר לחתום עליהם בלי קשר לרוויזיה?

כן.

צריך לקבל אישור מהוועדה. זה אייל?

רוויזיה לא.

לא, אבל התקנות אושרו.

תנסו כמה שיותר מהר.

התחילו להביא את הנתונים. כדאי להשלים את המשפט, כי דיברו על 22 חברות. רק להבין איזה חלק מהשוק ומה ההשפעה של הכפלת הרף?

הם בדקו את זה, לא בדקתם את זה?

שהתמונה תהיה גם בפני הוועדה.

זו גם רשות רצינית בדיוק כמו רשות ניירות ערך. הם לא יביאו תיקון בלי לבדוק.

אני חס וחלילה לא אומרת שהם לא רציניים. אני רק מבקשת שהתמונה תהיה כמה שיותר - - -

קודם כל בדקנו את ההשפעה של השינוי הזה. הגידול לא משמעותי, הוא מוסיף מספר מצומצם של גופים שחלקם גם נמצאים בפטור הזמני. חצי מהם נמצאים בפטור הזמני מתחת ל-1,000 לקוחות. ממילא מדובר בגופים קטנים, גם בצבר האשראי וגם במספר הלקוחות שלהם.

גם כשנסתכל על היתרה שלא נופלת תחת הפטור הזמני ונמצאת ברף הזה שמתחת ל-1.5 מיליארד ומעל ל-1,000 לקוחות – מדובר באוכלוסייה שמייצגת שבריר אחוז מתוך שוק האשראי. לצערי זו התמונה, הלוואי ושוק האשראי החוץ בנקאי היה הרבה יותר דומיננטי.

הם יכולים להגיד בלי לתקן, יכולים להצהיר לפרוטוקול, הרי מותר להם עד עשר שנים. עוד ארבע שנים וחצי הם יביאו את זה לבדיקה תקופתית, גם זו פשרה שפותרת לך את הבעיה. הבנתם למה אני מתכוון?

כן, הבנתי. אם יגידו שהם מביאים את זה לוועדה זה עניין אחד. מבחינת האסדרה לפי חוק עקרונות האסדרה, לא נותן פתרון - - -

הם יגידו. הם יכולים להגיד שאת הבדיקה התקופתית תביאו לדיון בוועדה?

אם זה מה שהיושב-ראש מבקש, אנחנו נעשה את זה בשמחה.

תביאו את זה לוועדה, תגידו שבעוד ארבע וחצי תביאו את זה לבדיקה. זה יספק אתכם?

אני לא יכולה לקבל את ההחלטה הזו. נצטרך לעשות את השיח ולחזור אחרי הרוויזיה.

אז בוא תצהיר את זה כרגע ואולי זה יפתור לך את הבעיה מחר בבוקר, שהיא תדבר עם היושב-ראש שלה.

אמרתי בשמחה, מבחינתי זה היה כן.

הם יביאו תוך ארבע וחצי שנים בדיקה תקופתית. אני לא נוגע בה, אני לא מתקן. זו הצהרה לפרוטוקול.

אז זה אומר שהבחינה התקופתית צריכה להיות אחרי עשר שנים ולא חמש שנים, אתה מדבר על ארבע וחצי שנים, זה אומר חצי שנה לפני תום - - -

הוא אומר עד. יש סעיף.

זה בתום. כרגע הסעיף מדבר על בתום.

אז נכתוב, נתקן את זה "בתוך". יישארו עשר שנים. אם יהיה כתוב "עד", אז הם יכולים להביא מתי שהם רוצים. יכול להיות שלא צריך להביא.

פה התקנה אומרת שהבחינה התקופתית תתבצע בתום עשר שנים.

אז לא בתום. לכתוב "תוך עשר שנים". לפי ההחלטה, ואז הם יביאו את זה לוועדה, זה הכול.

לפי חוק עקרונות האסדרה, אנחנו כותבים, בתוך איזו תקופה.

אז תכתבי ארבע וחצי שנים, שהם יביאו את זה לבדיקה, יביאו את זה לוועדת הכלכלה. תכתבי את זה.

אלה שני דברים שונים. יש את העניין של מתי תעשה בחינה תקופתית ויש את העניין של הבאה לוועדה. הבאה לוועדה יכולה להישאר לפרוטוקול.

שיהיה כתוב שהבדיקה הראשונה תיעשה לאחר ארבע וחצי שנים.

או חמש.

חמש שנים, ותביאו את זה לוועדה. זה פותר ליושב-ראש שלך את הבעיה. גם תיקנו את הזמן וזה יעבור לוועדה. את רוצה להרים טלפון אליו ולחזור, אולי נסיים את זה עכשיו? דקה, שתיים.

אני בספק, לא רוצה - - -

תנסי, טלפון אחד זה לא נורא.

טוב, אין בעיה.

חמש דקות הפסקה.



(הישיבה נפסקה בשעה 13:05 ונתחדשה בשעה 13:10.)

אני פותח את הישיבה שוב. תקני את זה לחמש שנים בסעיף 4.

סעיף 4, התקופה ירדה מעשר שנים לחמש שנים.

נעשה כך. אני רואה שאתם לא מצליחים להגיע להסכמות למרות שלדעתי כן יכולת להגיע, סתם התעקשות מיותר. אנחנו נאשר את התקנה ואחר כך מיד נותן רוויזיה. כמה זמן אתם צריכים?

לדעתי שבוע אפשר.

אני מאשר עם התיקון של תקנה 4. סעיף (4) ואני מיד אומר רוויזיה. יש לכם זמן, תגיעו להסכמות, נחדש את הדיון. אם על מנת להקל על המצב, הוא הצהיר שהוא יביא את זה לוועדת הכלכלה. התקנה הזו פותרת לכם את הבעיה. ברגע שהוא מצהיר, הוא חייב להביא את זה לוועדת הכלכלה. אני מציע שתגיעו להסכמה. תגידי ליושב-ראש, מי הזה היושב-ראש שלך?

עו"ד ספי זינגר.

תגידי לו שזה בסדר ושהוא יכול לסיים את העניין כך.

אעביר את המסר.

תודה רבה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15.