פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



14
ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל
17/11/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 18
מישיבת ועדת המשנה למשאבי אנוש בצה"ל
יום ראשון, ט"ז בחשון התשפ"ה (17 בנובמבר 2024), שעה 11:00

סוגיות לקידום בהקשרי כוח אדם במערך המילואים- "חרבות ברזל"

חברי הוועדה: אלעזר שטרן – היו"ר
משה טור פז

מירב כהן

תא"ל שי טייב - רח״ט תומכ״א, משרד הביטחון

סא"ל אבישג סבג ראובן - ר׳ עתכ״מ, משרד הביטחון

סא"ל מאיה סולטן - רע"ן תה"ם, משרד הביטחון

סרן ברק בריגה - ע׳ רח״ט תומכ״א, משרד הביטחון

סג"מ ירון בן שושן - מלווה דו"ץ, משרד הביטחון

סמל הילה אלג'ם - רל"שית ונהגת ר עתכ״מ, משרד הביטחון

פרופ' אריאל היימן - קצין מילואים ראשי לשעבר, חוקר בכיר בINSS, המכון למחקרי ביטחון לאומי

אילת פלר מימון - מובילת החזית הפרלמנטרית, אימהות בחזית

גיל ורד - נציג אחים לנשק, אחים לנשק

יונתן שלו - חייל מילואים, מקים ומוביל כתף אל כתף

עידו קרן - חייל מילואים, מקים ומוביל כתף אל כתף

עידו בן יצחק

אסף דורון

מאיר פרץ


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סוגיות לקידום בהקשרי כוח אדם במערך המילואים- "חרבות ברזל"

בוקר טוב, אנחנו ביקשנו את הדיון הזה עקב תחושה מתמשכת שלנו מבחינת העומס על אנשי המילואים. אני מודה שזה לא רק שאנחנו מדברים על זה מהיום השני של המלחמה, הדברים הללו הולכים ונתמכים מהשטח. אנחנו בשלב שאני צריך להגיד את זה, של חשש עמוק לגורלו של צבא המילואים בהיבטים של מוטיבציה ומוכנות גלויה וסמויה להמשך הנשיאה בנטל. זה כמובן קשור למשימות עצמן. זה קשור לגודל צבא המילואים וזה קשור במגבלות השונות על הרחבת המשרתים, בין אם זה המשרתים עצמם ומה אנחנו משדרים להם. אני מודה שיותר מפעם אחת שאלתי כאן האם כשבצה"ל מקבלים החלטות אופרטיביות, מה המשקל שניתן כחלק מהדיון לעומס על אנשי המילואים וגם על הסדירים מבחינת המוכנות להמשך וגם המוטיבציות.

שי, רח"ט תומכ"א, ביקשתם שחלק מהדיון יהיה חסוי. אני לא יודע איפה הגבולות פה. בהמשך תגיד איפה יהיו הגבולות בין המסווג לחסוי. בדרך לכאן התראיינתי לגלי צה"ל ולפני היה כתב שלהם, אני אומר את זה בקשר לממוצעים. הוא דיבר על חטיבת אלכסנדרוני שעושה 220 ימים מול חטיבה 551 שעושה 120 ימים. אמרתי לו שממה שאני מכיר המספרים של אלכסנדרוני גבוהים יותר והדבר השנהי הוא ש-551 החליפו בציר נצרים. זאת אומרת שהמספרים שמדברים עליהם לא מדויקים. אני מבקש, כשנגיע לזה, ואחרי זה דיברתי עם הכתב, אני לא מצליח להבין את חישוב הממוצע. אם חישוב הממוצע הוא כמה ימים החטיבה עושה אל מולה מצבת כוח האדם שלה זה דבר אחד, אבל יכול להיות שחישוב הממוצע בזמנים הללו הוא על ה-100% כולל אלו שלא התייצבו או על אלה שמתייצבים, שזה סיפור אחר לגמרי של הבדלים של עשרות אחוזים. האם תוכל להסביר גם את זה כיוון שאני מניח שהבקשה לחלק מסווג בדיון נועדה להסבר על אודות ההבדל בין הממוצעים המוצגים לבין הממוצעים המדויקים.

בוקר טוב. אנסה להלך בין ענייני מסווגים ללא מסווגים. בדיון המסווג נשלים את מה שלא ניתן להגיד. אתחיל בתשובה לשאלה הראשונה, האם ניתן משקל לנושאים שקשורים בעומס בעת קבלת החלטות מבצעיות. אני רוצה להגיד שבוודאי שכן ולתת לזה שתי דוגמאות. היינו אצל הרמטכ"ל לפני שבוע להערכת מצב מילואים שבה הצגנו את המאזנים בין הפעלת הכוח ובין מענה הפרט. עלה שם עניין העומס והצגנו שם את הניתוחים שהם גם ברמת הניתוחים של רמת המסגרת, כמה מסגרת יש, וגם ניתוחים ברמת הפרט. הדבר הזה באמת עלה על הפרק בעת קבלת ההחלטות. ביום שישי האחרון התכנס פורום ברשות ראש אמ"ץ ורח"ט מבצעים יחד עם מג"דים מכל הפיקודים והזרועות. הנושא הזה על הפרק כל הזמן. גם כדי לאזן בין היחידות וגם לגבי סוג המשימה שעושים. אנחנו גם רוצים לראות בכמה עומס נושאת כל חטיבה.

אני הרגשתי שהמפקדים משדרים שאם יתנו להם משימות ראויות אז הם יבואו לכל מה שצריך לעשות כי הם מבינים את גודל השעה. בכל זאת אני אומר שהעניין הזה הוא על הפרק.

וגם לתת להם תחושה שרואים את הקושי שלהם ושמחלקים את הקושי בצורה סבירה.

דיברתי על חלוקת הקושי בין היחידות השונות ובין הפרטים השונים. באמ"ץ מנוהל גרף מאז ה-7 באוקטובר, מה קרה בתוך גרף הלחימה של 24', מה הולך לקרות ב-25', ברמת חטיבות. אני מחזיק גם את מה שקרה עם הפרט. כמו שאמר חבר הכנסת שטרן, אם יש יחידה שמגיעה בסד"כ מלא אז זה מתחלק בין יותר אנשים. אם מגיעים פחות אז זה יוצר עומס אחר. יש חמישה מסרים מרכזיים. לגבי משרתי המילואים שמתייצבים בהצטיינות, אני חושב שאפשר לראות את זה גם בפעילות המבצעית. הדבר השני זה שיש משמעות, כך אנחנו רואים את זה, לאופי המשימה. משרתי המילואים נכונים ומעוניינים לעשות משימות התקפיות יותר, משימות של תמרון, והמורכבות היא יותר במשימות שהן משימות אחזקת קווים. אתם מכירים את הפריסה, אנחנו פרוסים ביתר שאת בכל הגזרות. הדבר השלישי הוא שיש פה גם אתגר פיקודי לא פשוט. אנחנו רואים את זה דרך התייצבות של מפקדים שמנהלים אחרת, הם יודעים להגיד מתי לשחרר ומתי יש צורך בכולם. בוודאי בכל מה שקשור בבעלי משפחות, סטודנטים וכולי. אנחנו משתדלים לאפשר גמישות, להגיד שכולם מזומנים לתעסוקה ואחר כך המג"ד יחלק בין כולם את המשימה.

הפעלת כוח עצימה צפויה להימשך בשנים הקרובות. אנחנו מסתכלים על הגרף של 25', אני שם בצד עניינים שקשורים בהפעלה נוספת של לחץ וכן הלאה. מדובר בגרף עמוס בהרבה מזה שהיה בשנים עברו. זה די דומה בהיקפים למה שקורה מאז השחרור הראשון של ה-7 באוקטובר. אני מחלק את שנת 24' לשני חלקים– כל הצבא שהוקפץ ב-7 באוקטובר ועד אזור השחרורים המשמעותיים בינואר/פברואר. ומאז, בעצם, הצבא נכנס לגרף לחימה עם הרבה ימים וכך ייראה הגרף המדובר.

הרמטכ"ל צפוי לאשר השבוע את גרף הלחימה ל-2025 ואחרי זה, באותה נשימה, זה יעלה אל שר הביטחון החדש. הטיוטות נשלחו כבר אל כל היחידות, זו הייתה מטרת השיח ביום שישי. כשזה יאושר סופית אז ניתן את המספרים הסופיים.

דיברתם כאן לפני חודשים רבים שמעכשיו יעשו 60 ימים בשנה. אמרתי לכם אז שאני מכיר צווים ל-70 ימים. הסתבר שצדקתי. השאלה שהיא, מה שאתם מדברים, האם תעמדו בצפי הזה. איפה אתם, מבחינת המרחק שאתם צופים בין מה שאתם אומרים כאן לבין מה שיקרה בסבירות גבוהה.

אנחנו מתכננים שמה שתכננו יקרה. ברגע שיש החלטה להביא סד"כ למשימה שמחוץ לגרף הלחימה המתוכנן אז זה משנה את כל הגרף. החלטנו שחטיבת הגנה הולכת לתמרון אז חטיבות אחרות באות במקומה. כך נוצר חוסר בסד"כ וזה משנה את המספרים.

לגבי שנת 2025, אנחנו מתכננים לקבע את הדבר הזה ולהגיד שיכולים להיות מצבים שבהם ההתפתחות המבצעית תצטרך לגרום לכך שמביאים סד"כ למשימות שלא תכננו אותן. איפה זה יהיה במספרים? אני לא יודע להגיד באופן מדויק, אני חושב שזה יהיה קרוב יותר ממה שאמרת. אנחנו מוציאים את הצו לכל התעסוקה לפי המספרים שאמרת, המשך מורכב מכמה פרקים – צפוי להתחיל בפרק אימון, פרק הליבה של התעסוקה עצמה, ימי חזרה לכוננות, יומיים עיבוד ואחר כך ימי התרעננות שנתנו במהלך המלחמה וזה הוכח כמשהו מאוד משמעותי. כך יוצא שלא כל סך הימים הוא בתעסוקה עם קצת גמישות מצד ימים ומצד שמאל.

בגלל זה לא אמרתי 90.

לא יודע אם היה לנו 90 בגרף הלחימה.

למפקדים יש.

מפקדים זה תמיד - - -

שי, יש לומר שהשאלה מה יהיה אורך התעסוקה בפועל תלויה בשאלה כמה חיילים יבואו, וככל שהגרף הוא ארוך יותר אז השחיקה גדולה יותר ופחות נושאים בנטל. יש צו ל-80, אחוז ההתייצבות יורד ל-70% אז המשמעות היא שפחות חיילים עושים יותר.

אם בגדוד יש 500 אנשים או 4230 אנשים, ברור ש-500 אנשים מאפשרים גמישות גדולה יותר למפקד לנהל את הדבר הזה, אין על זה ויכוח. צריך להגיד שבתוך התעסוקה עצמה יש את הימים שמחוייבים המפקדים לאפשר בהם את החופשות. זה משפיע על היכולת לקיים משימה. אם יש לי 400 אנשים ויש זמן מסוים שצריך להקדיש לחופשות אז מן הסתם זה ישפיע על המשימה. אין דיון על זה שאם יש גדוד שמגיעים בו יותר אנשים אז החופשות יכולות להיות יותר מאווררות, בין אם תחת צו ובין אם לא.

חבר הכנסת טור פז על הקשר בין מאגר האנשים שמשתתפים בלחימה לבין ההשפעה של זה לגרף הלחימה. יש גם את השאלה כמה זמן נשארים. האם אנחנו לוקחים בחשבון, אנחנו רואים תוכניות להישראר בעזה גם בשנת 2025. האם זה משהו שנלקח בחשבון כשבניתם את גרף הלחימה?

כל מה שנכנס, כל מה שמתוכנן לטובת הדבר הזה כולל – ואזהר בלשוני בגלל שזה לא תחום עיסוקי המקצועי – כולל מה שצריך כדי - - - מתוכנן בגרף הלחימה. ברור המספרים הם בפנים. ציינת פה משימות אבל אני לא רוצה להיכנס לזה.

שי, אקח הפוך את מה ששאלה חברת הכנסת כהן. בהתייחס להישארות בעזה בשנה הבאה, האם יש מצב שבגלל סוגיות של כוח אדם וסד"כ מילואים הרמטכ"ל יגיד לשר הביטחון ולראש הממשלה שהוא לא יכול להחזיק את כל זה והוא מפרק את צבא המילואים?

אני מציע שנשאיר את זה לדיון סגור.

אם יצליחו המהלכים שאנחנו שומעים עליהם עכשיו, הקמת חטיבה סדירה נוספת שתתגייס בדצמבר, כוונתי לסדיר, הקמת גדוד סדיר ואולי יותר מזה. במחזור דצמבר יתגייס גדוד חדש ובאמצע 25' הוא מסיים את הליך ההכשרה. האם המשמעות תהיה הקלה על הגרף? הבאת גדוד חרדי או אחר להתגייס בעוד שבעה חודשים, המשמעות היא שאתה יכול להקל על אנשים המילואים בערך פי עשרה מכמות הגדודים שגייסת?

ודאי שכן. אתאר לאן התוכנית הזאת מתפתחת. אנחנו מתחילים להקים גדח"ן בדצמבר, פלוגה ראשונה, ואחרי זה עוד פלגה במרץ. בסוף שנת 2025 תהיה כבר מפקדת גדוד ועוד שתי פלוגות והם יוכלו להחזיק גזרה.

מתוך הנח"ל החרדי?

לא. אנחנו עושים את זה כיוון שסוגית הארכת שירות החובה לא אושרה, אנחנו עושים את זה תוך נטילת סיכון מסוים, מקטינים קצת במקומות אחרים כדי להתחיל עם הגדוד הראשון. היינו רוצים לעשות קצת יותר מהדבר הזה. אבל בכל מקרה אני אומר, בסוף אנחנו מסתכלים, ויש תזכיר חוק שיצא, בתזכיר החוק הזה שיצא אני מזכיר שהיו מספרים שאולי צריך לעדכן אותם. דיברו על 42 ימי מילואים בשנה, זה הרבה יותר ממה שהיה לפני, אבל בכל זאת מדובר ב-42 ימי מילואים שרובם מושקעים בתעסוקה המבצעית. הדבר הזה יתחבר לעניין של 32 ו-36. מארג המהלכים האלה, אני מקווה שגם בשילוב חרדים, אמור לייצב את הגרף. זה אמור להוריד את המספרים של 25' למספרים מתונים יותר בזכות זה שיהיו גדודים סדירים שעושים - - -

לא הבנתי, פחות מ-42?

פחות מ-80.

לא אמרתי. אמרתי שאנחנו נמצאים היום במתאר, אני לא יודע מה הרמטכ"ל יאשר סופית, מתאר שדומה ל-2024. המספרים ב-24' היו יותר מ-42. כדי לחזור בחזרה למספרים יציבים יותר, זה תלוי בהערכת המצב, כדי לחזור יש להשלים את שלושת המהלכים. צריך לסדר את חוק המילואים, צריך להרחיב בסדיר כי זה הדבר הכי אפקטיבי מבחינת החלפת אנשי מילואים. אנחנו צריכים לעשות את המהלך מול החרדים כי כל גדוד כזה שיקום גם הוא - - -

בגרף יש רק גדח"ן שיקום או שיש עוד יחידות.

כרגע יש בסדיר את הגדח"ן שמוקם, החל מדצמבר. יש לנו כבר מה שעשינו בעבר, פלוגות מילואים של סד"כ שריון, יש גם תהליך הקמה בסדיר, מה שנקרא אוגדה מזרחית. הצגתי כבר כמה פעמים את חטיבת השומר ופלוגות אבטחה. יש את המהלך שאנחנו עושים כדי להקים גדודים נוספים שייכנסו לתוך האוגדה המזרחית. הגדודים האלה גם הם יכולים להקל. ברור שגדוד מילואים מקל פחות מגדוד סדיר על עומס התעסוקות.

אני ממשיך, התייחסתי בהרחבה לסוגית הפעלת הכוח. אנחנו מודעים לעומס האישי גם על המעגלים התומכים – משפחה, עבודה וכולי. הדבר השלישי שאני רוצה לגעת בו, אתם נגעתם בו וחשוב לי להדגיש אותו. סוגיית הוודאות עולה אלינו מאוד חזק, חלק ממנה קורה בגלל מה שתיארתי פה קודם. אתה מחליט שאתה מפעיל חטיבה במשימה התקפית, אתה מזיז אותה מהגרף, בנקודה הזאת אתה קורא לה יותר מוקדם והיא גם לא נמצאת בהמשך גרף הלחימה או ההגנה ולכן אתה צריך לקרוא לחטיבה אחרת. זה נושא שעולה מאוד חזק בשיח עם המפקדים, זה גם נושא שעלה מאוד חזק בשיח ביום שישי עם המג"דים. זאת לא הפתעה. אנחנו מנסים לייצב את הגרף כולל אמירות שתהיה תקופה אחת של תעסוקה מבצעית ולא לחלק את זה לכמה פעמים, כולל התחייבות על הימים ועל המועדים. אני לא יכול להבטיח שלא תהיה שום התפרצות מבצעית שמחייבת הפעלת סד"כ. שוב, מדובר בדומינו, זה משבש גרף לא רק ליחידה המוזעקת אלא גם ליחידות שמושפעות מהדבר הזה.

הסוגיה השנייה שעלתה היא סוגיית ההוגנות בין יחידות. יש כאלה שעשו יותר ויש כאלה שעשו פחות, אנחנו מנסים לראות את זה בראייה של שתי השנים ביחד ולאזן ככל שניתן. הראייה ההוליסטית שנגע בה חבר הכנסת טור פז, אני שם את יהבי על סוגית הארכת שירות החובה. זה הדבר המשמעותי ביותר שיכול לייצר סד"כ שיקל על העומס. הדבר האחרון, אנחנו בונים את המענה בשלושה צירים: הפעלת הכוח, בניין הכוח ומעטפת הפרט. מעטפת הפרט שגובשה לשנת 2024 בסך הכול ייצרה אורך נשימה לא רע. גם אני אומר את זה לזכות המדינה וגם להתארגנות של צה"ל, מרכז המילואים וכן הלאה.

צריך להגיד שזאת נקודה שאסור לרדת ממנה. אתחיל מהתגמול המזערי שעלה בתחילת המלחמה מ-215 שקלים ל-310 שקלים, וכל מה שקשור בתגמולים של מהלך הלחימה. הדבר הזה צריך להמשיך, להיות ממוקד יותר ורחב יותר. גם דיפרנציאליות לאלה שעושים יותר וגם מענה רחב יותר. יש דברים שמתעצמים, סטודנט בשנה שנייה זה לא כמו סטודנט בשנה ראשונה. אי-אפשר לעשות העתק הדבק ויש לבצע התאמות.

אם אני מסמן את האתגרים המרכזיים בלחימה, דיברתי על הנפגעים, דיברתי על איכות המשימה, צריך להגיד שיש פה גם עניין של הזנה מסדיר, זה גם דבר שפוגש את מפקדי המילואים. העניין הוא לא רק מי עושה או לא עושה. זרם הכניסה מהסדיר או היקף החיילים שמשתחררים מהסדיר ועוברים למילואים הוא מאותגר בשני דברים מרכזיים. כל הקמת סד"כ מחייבת מודל הזנה שלא היה לפני זה. הקמנו ארבעה גדודים של חטיבת השומר, בסוף אנשים שם יצטרכו להתחלף.

פעם היה זמן שבו מותר לקרוא למילואים מנקודת השחרור. אני מבין שזה לא מתקיים.

אנחנו עובדים תחת צו 8 אז לכאורה כל הדברים לא מתקיימים. בכל זאת, ההתראה והחופשות לא קיים בתוך צו 8. הסיפור של מעבר מסדיר למילואים, קודם כל עיכבנו את התגבורת כי השארנו את האנשים ל-36. בנוסף, האנשים שעוברים מסדיר למילואים באים אחרי שנה של לחימה. זה לא פשוט לבוא אחרי שנה של לחימה ולעלות לעוד 60 ימי מילואים. הדבר השלישי הוא שהמספרים קטנים יותר. היחידות הלוחמות נשחקו וגם כמות העוברים מסדיר למילואים היא כזאת. אני אומר את זה כדי להגיד שהדבר הזה של הזנת יחידות המילואים והרחבת המשרתים היא דבר מאתגר. אני מזכיר, זה עוד לא הגיע לידי קריאה ראשונה אבל גם בתזכיר חוק המילואים מופיע העניין הזה או יותר נכון, כתיקון משלים לחוק שירות הביטחון, הסיפור של העלאת גיל הפטור. אני מזכיר - - - ועדות, אתם מכירים את המשא שעברנו פה ביחד. אחת מהסיבות שעשינו את הדבר הזה זה גם כדי לייצר מצב שבו יש תגבורת ומודלי הזנה מלמטה למעלה, לשמר אנשים עם כל התנאים הרלוונטיים יותר זמן בסד"כ כדי שנוכל להזין את היחידות שנשחקו בסדיר ובמילואים.

האם מה שפורסם על כוונה להאריך את שירות מסגרות ההסדר בהוראת שעה עדיין מעסיק אתכם?

כן, הגשנו הצעה שאומרת שעל כל המסלולים המיוחדים – הסדר, נח"ל וישיבות גבוהות – שאומר שאנחנו צריכים להסתכל על זה, בתזכיר החוק של חוק שירות ביטחון, מעבר ל-32-36, נגיד שאנחנו מדברים על 32 ובהוראת שעה ל-36 חודשים, סברנו שגם בעניין של המסלולים המקוצרים, בוודאי בהוראת שעה צריך להאריך אותם כדי לייצר סד"כ סדיר נוסף.

לכמה?

זה לא עלה אצל השר החדש אז לא אציין פרטים. לא פירקנו את המסלול מיסודו. השארנו את הגיון השירות המשולב אבל הארכה לזמן משמעותי בהתאם להארכות שאנחנו מבקשים לעשות לחיילים האחרים. כמו שהארכנו מ-32 ל-36, גם בהסדר ובישיבות הגבוהות, ולפעמים גם בנח"ל, שהולך למשימה צבאית בפרק המשימה, במשך כל המלחמה קבענו שכל המסלולים האלה עושים ארבעה חודשים נוספים ובעצם אישרנו זאת. חלק מהם גם עשו יותר, אם זה היה מקומות שבהם הסד"כ נדרש באופן ספציפי.

הוודאות היא אתגר לפרט ולמשפחה. אנחנו עושים את המאמץ להתמקד באוכלוסיות שדורשות מענה ייחודי – עצמאים, מעסיקים, סטודנטים – וגם לשמר את המענה בסוגית החוסן והלכידות. כל מה שעבד למשרתים בצורה טובה במלחמה בהיבט של ימי רענון ועיבודים שנעשים אחרי השחרור, אנחנו רוצים להשאיר את הדבר הזה, כולל זה שהדבר נעשה בימ"מ.

לגבי הדברים שקשורים בהפעלת הכוח לא אגע פה במספרים כי אנחנו לא בפורום הנכון. אנחנו מפיצים את גרף 25', הרמטכ"ל יאשר אותו בימים הקרובים והוא יוצג גם לשר. בינתיים אנחנו עובדים עם גרף תפר לחודשים הקרובים מדצמבר עד פברואר. שמנו לעצמנו לדון בכל שינוי בין אם הקפצה ובין אם ביטול, זה קשור בשאלה האם כשמקפיצים מישהו בודקים את מי ביטלנו, מה ההתראה שנתנו לו וכן הלאה. אנחנו עוסקים במיצוי ובקרה של הפעלת משרתים שלא ביצוע שמ"פ. זה גם נושא שעולה, מה עם הבחור מהגדוד שלי שעדיין לא פגשנו. אנחנו עושים מאמץ לאזן בין כל החטיבות וכל המסגרות שלא תהיה הפעלה רק על פי אורגניות. לדוגמה: נניח שיש חטמ"ר בפצ"נ שיש לו גדוד אורגני ועכשיו צריך להקפיץ אצלו אז הוא יכול לקבל גם גדוד ממקום אחר כדי לסדר את האיזון בין היחידות. התייחסתי קודם לסדיר כולל ההחלטה שלנו להתחיל עם הגדח"ן למרות שאני אומר בצורה הברורה ביותר, אנחנו עושים את זה כמסגרות כי למסגרת יש משמעות שהיא מעבר לשיבוץ הפרטני.

נגיד שאנחנו רוצים ללכת על גמישות למפקדים בהיבט של כמה הוא יכול להביא. אגב, זה אומר שהוא יכול להביא ולשחק בתוך הגרף, זה לא אומר שהמשימה צריכה לגדול. הכוונה שלנו היא לא שמג"ד שמצליח להביא הרבה אנשים יקבל עוד משימות.

מתי גרף הגיוס עולה?

זה תוצר של דמוגרפיה. ב-26' תהיה קפיצת המדרגה הראשונה. זו חלק מהסיבה שהרשינו לעצמנו להביא מקורות מתוך השנתונים הבאים לתוך השנתון הזה. אנחנו מניחים שככל שנתקדם בשנתונים העלייה בדמוגרפיה תאפשר לנו לחזור למספרים שעשינו בשנים עברו. הייתה תוכנית גידול משמעותית שרובה התממשה. מ-5,200 דחיות שירות הגענו ל-8,400. השנה היינו אמורים להגיע ל-9,300 אבל עצרנו את זה. אנחנו זקוקים למקורות כוח האדם כבר עכשיו כדי להצליח להתחיל להקים את הסד"כ הסדיר האמור כדי שהוא יוכל להיות חלק מהמהלכים של הקלת העומס.

אנחנו עדיין מקיימים עיכובי שחרור, אתם מכירים את הדבר הזה וגם יש לנו מודל שלא אכנס אליו עכשיו כי הוא פחות בליבת העיסוק, לגבי סוגית אורך הנשימה במפקדות עצמן. שוב, יש פה מספרים לא מבוטלים. כשמפעילים חטיבה או אוגדה אז לדבר הזה יש נגררת, צריך להפעיל יותר מודיעין, צריך להפעיל חיל מודיעין, חיל אוויר, אמ"ץ וכן הלאה. אז יש הפעלה מאוד משמעותית. נגיד את זה כך, מצד אחד זה יותר גמיש לפרט לנהל את המשמרות. מן הסתם שזה לא כמו להיכנס ללבנון ולצאת למספר שבועות, זו פרוצדורה אחרת. יחד עם זאת, הכנסנו שם מדיניות שאישר אותה סגן הרמטכ"ל לגבי המשמרות, הימים וכן הלאה כדי לשמור פה על מתאר שמתכנס לימ"מ.

אני רוצה לשאול שוב מה ששאלתי קודם. האם אתם יודעים להציג נקודת גבול. נגיד שהרמטכ"ל אומר לכם שיש לו הנחיה מהדרג המדיני, הוא יושב בפילדלפי ובנצרים, הוא נכנס לג'באליה, הוא יושב בגזרה המערבית בלבנון, יש לו חמישה מאחזים בלתי-חוקיים והוא צריך בשביל זה עוד גדוד בט"ש. ואז אתם אומרים לשר שכל המשימות האלה, כרגע יש אנשים לביצוען, אבל אם ממשיכים עם זה אז ירדו 15% מצבא המילואים. יש מקום מעבר להתחשבות שבו באתם לרמטכ"ל ואמרתם לו עד כאן, מערך המילואים לא עומד בנטל מכל מיני בחינות או שהוא לא יעמוד בנטל. בגלל אחוזי ההתייצבות, בגלל המשפחות וכולי. האם יש דבר כזה? למילואימניקים יותר קל להגיד את זה מאשר לסדירים.

אין המדובר בתשובה מתמטית. שאלת שאלה פיקודית. המפקדים חשים את רוח האנשים וכן הלאה, ברור שתחת ענין הפיקוד אי-אפשר להעמיס עוד עשרה ימים ועוד עשרה ימים ועוד עשרה ימים.

זו דווקא שאלה מתמטית. האם יש רף מינימלי שצריך לעמוד בו לצורך מילוי משימה ואם לא עומדים ברף הזה - - -

לכלכלת החימושים יש השלכות על זה, אנחנו יודעים. בסוף יש תחמושת / אין תחמושת / אפשר לעשות / אי אפשר לעשות / אמריקנים / לא אמריקנים. אבל יש מקום שאומרים שאת זה לא יכולים לעשות. השאלה שלי היא האם גם לכוח האדם במילואים יש מי שיגיד לראש אמ"ץ ולרמטכ"ל שזה מאוד יפה מה שהממשלה רוצה, הרמטכ"ל רוצה ועוד אבל אלו היכולות שלנו.

שי, אתה צודק, אין המדובר בשאלה מתמטית. פצצות אפשר לספור אבל מוטיבציה לא. איננו צריכים לדאוג מהיום, חיילים מבינים היום את גודל השעה וגם כי הם באים בגלל החברים שלהם – אם הוא הולך ואני לא אהיה אז מה ארגיש כל החיים – ההתייצבות היא גם בשל ניהול נכון של המג"דים שרגישים בצורה בלתי-רגילה למשימה ולשימות כוח האדם. כל מג"ד שקורה לחייל חושב גם על הפעם הבאה. הדבר שצריך להדאיג את כולנו מה יקרה כשיום אחד יפרוץ כאן השלום ויקראו לגדוד מילואים לתעסוקה רגילה בגזרת עוטף עזה. אין מלחמה, לא יורים, שומרים על עוטף עזה. אז יבוא הקושי הגדול ועל זה צריכים לחשוב היום.

דווקא נוח לי, כיוון ששניכם הייתם מפקדים קרביים. אין מדובר בנוסחה מתמטית שאני יכול לכתוב ולעשות כל מיני חישובים והנחות. התשובה היא מפקדים שעומדים, זה קצת דומה לכשירות של גדוד. מתי גדוד כשיר או לא כשיר? כאשר המג"ד חושב. כל הדברים שאמרתם היו אצל הרמטכ"ל על השולחן כדי להראות את הצרכים ואת הפעלת הכוח.

הרמטכ"ל לא חושב על עוד חמש שנים.

אני לא חושב

במקומו גם אני לא הייתי חושב.

קודם כל חושבים על ניצחון במלחמה, זה ברור. מתקבלות החלטות שמביאות בחשבון את העומס וגם את מה שאמרת עכשיו על המשימה. מה שתיארת יכול לקרות עוד לפני שיפרוץ שלום. גם הגרף הזה שמאיה מתכננת שיש בו מאות מסגרות, לא כל המסגרות מבצעות תמרו בלבנון.

במהלך 25' הרבה יישובים בעוטף עזה יחזרו.

נכון, אמרתי את זה. לגבי הסוגיות של בניין הכוח, אפרט אחר כך בדיון הסגור. יש לזה מרכיבים של מילואים, בדיון החסוי אתייחס למיצוי הסד"כ. אוסיף על הדבר זה את האמירה שאני חוזר עליה שוב ושוב, הסדיר חייב לקבל מענה. אני יודע שיש הסכמה רחבה.

לאיזה מענה אתה מכוון?

הארכת השירות ל-36 חודשים. יש גם יכולת לחזק את העניין באמצעות אלמנטים של קבע אבל בעיקר הדבר הזה. אני רוצה לדבר על סוגית המענה לפרט, ברשותכם. זה חשוב להגיד את זה, אני חושב שלבית הזה יש חלק משמעותי בעניין של החיזוק. המענה לפרט הוא לא מושלם, אבל בסך הכול הוא איכותי והוא עוזר לשימור הכוח. גם דברים של תגמול ולא פחות מכך צעדי הכרה והוקרה. אנחנו מקבלים פידבקים גם בגין צעדים שלא עולים כסף או מכניסים כסף אלא אפילו זה שבבית קולנוע כתוב על המסך שיושבות בו משפחות של אנשי מילואים וכולם נעמדים ומוחאים כפיים, זה הרבה יותר חשוב מאשר מענק כזה אור אחר. כל הדברים הללו משמעותיים בחיזוק אורך הנשימה. אם לא פותרים את הבעיות.

כל מה שהיה עד היום בהוראות שעה, זה אנחנו עובדים מול משרד הביטחון, לוודא שהוא נכנס על ה מסילה. נתתי דוגמה משמעותית שהיא סוגית התגמול המזערי. צריך להגיד שיש פה תוכנית תשעת המיליארדים המפורסמת שעד היום מוצו ממנה 8.2 מיליארד. זו תוכנית חשובה שחייבת להמשיך ואסור ללכת אחורה. בקיצור, יש סדרה של דברים שקשורים בהוראת שעה ובמענה לפרט שאנחנו צריכים להשלים. נעשה את מה שצריך לגבי מעטפת למשפחות, נמשיך להפעיל ולחזק את כל מה שקשור במרכז 360, מה שהתחיל כקרן הסיוע והפך למשהו הרבה יותר רחב. המרכז הלאומי לטיפול באנשי מילואים. אעצור פה כדי שתוכלו לתת לאחרים.

נפנה לשאר האורחים, בבקשה.

שלום לכולם, שמי גיל ורד, אני מארגון אחים ואחיות לנשק. היית מג"ד במילואים. שי התייחס לשחיקה, העלאת גיל הפטור, גדודים נוספים. כל הדברים האלה לא ייווצרו יש מאין, זה צריך לבוא מאיפשהו. איני חושב שהארכת השירות הסדיר והעלאת גיל הפטור יפתרו את העניין. באינתיפאדה הראשונה הייתה שחיקה משנה לשנה. אי-אפשר לספור 80 ימים ולהצביע על שבוע הכנה וחזרה לכשירות. מבחינת המשפחה של איש המילואים הוא יצא ל-80 ימים. מבחינת הילדים שלו הוא יצא ל-80 ימים, כך גם מבחינת מקום העבודה. אני מבקש לא להקל ראש בזה.

מאיה מתעסקת בגרף של 25', הייתי רוצה שתתעסקו בגרפים של 27'. את הגרפים הללו אפשר לייצב רק על ידי גיוס 10,000 חרדים. יכולנו לעשות את זה לפני חצי שנה, יכולנו לעשות את זה כשהייתה החלטת בג"ץ ואנחנו מתמהמהים. אנחנו לא עושים את זה ואנשי המילואים מתחילים להרגיש שהם מקופחים. אפשר לעשות משהו מחר בבוקר, אז לעשות אותו ולא לחכות. זו בניית הכוח לעתיד. דיברת על דמוגרפיה, הדמוגרפיה לא תפתור את הבעיה. גיוס האנשים שלא לוקחים חלק זה מה שיפתור את הבעיה וזה מה שיקל על אנשי המילואים ועל משפחותיהם. תודה.

תודה.

שלום רב, אילת פלר מימון מארגון אימהות בחזית. אני רוצה להתייחס לכמה דברים. רח"ט תומכ"א אמר שיש הסכמה רחבה בדבר הצורך להאריך את שירות הסדיר. אני אומרת שאין הסכמה רחבה. יש הסכמה רחבה על זה שצריך לגייס עוד ועוד ידיים חדשות שירימו את האלונקה. מי שמשרת כבר 30 חודשים במצב הנוכחי שחוק. הם צריכים עוד ועוד ידיים מתחת לאלונקה. אין הסכמה רחבה שאתם תאריכו את שירות הסדיר לפני שאנחנו רואות תוצאות משמעותיות בגיוס חרדים לשירות צבאי אמיתי. אני יודעת שאתם עושים מאמצים, אנחנו קוראות על המהלכים ואנחנו רואות את התוצאות ואת המספרים הנמוכים. אין הסכמה רחבה, הילדים שלנו כבר נשחקים 30 חודשים. אנחנו מדברים על שנה של לחימה עצימה, זה לא כמו להאריך את שירות הסדיר כשאנחנו נמצאים בשלוש שנים רגילות. השנה האחרונה אינה שנה רגילה.

קראתי כמו הרבה אימהות ראיון של ראש אכ"א לרגל סיום תפקידו. אצטט: "הוא ציין ש-40,000 ישראלים נקראו לשירות מילואים וסירבו להגיע, ביניהם 19,000 לוחמים ו-21,000 תומכי לחימה. בצה"ל מזהירים מאקלים חברתי שלילי המתפשט במדינה שחייב להשתנות כדי להחזיר את אותם משתמטים לשירות המילואים.".

אני רוצה לדעת האם כרגע בצה"ל ובאכ"א יש משוואה - - -

היכן זה פורסם?

ראיון עם אלוף יניב עשור לרגל סיום תפקידו. אני יודעת שעוד מעט הוא מוחלף. זה פורסם, זה רעיון שנערך איתו. אני רוצה לדעת האם באכ"א יש מחשבה שיש אקלים בחברה הישראלית שקורא ל-40,000 חיילי מילואים סרבנים. אני קוראת לחרדים שלא מוכנים להתייצב לצו ראשון, הם הסרבנים. מילואימניקים שלא מוכנים אחרי שנה להתייצב שוב לשירות מילואים הם לא סרבנים והם לא משתמטים. הם שחוקים והמשפחות שלהם כבר לא יכולות יותר. זה מה שחשוב שתדעו.

דיברתם על עצמאיים. אני יודעת שאתם עושים מאמצים לתת מענה אבל אני תמיד אומרת , הרבה פעמים יש פער אדיר בין הרצון הטוב של הוועדה – אף על פי שאני סופרת פה שלושה חברי כנסת רק מהאופוזיציה ורק ממפלגה אחת שכנראה אכפת לה בעת הזאת ממצב המילואים – אבל העצמאיים קורסים. אני רוצה שתתנו את הדעת לגבי זה. קיבלתי עשרות פניות מעצמאיים שאומרים: היינו עכשיו שמונה חודשים במילואים. מי מהם שהוא בעל עסק קטן איבד את כל קהל הלקוחות שלו. אתם חייבים לתת להם פתרון לא רק כאן ועכשיו אלא גם לגבי אובדן הכנסות עתידי. אנשים חוזרים הביתה למשפחות שכבר לא יכולות יותר ואין להם עבודה עתידית. אתם חייבים, קיבלתי עשרות פניות כאלה מעסקים קטנים שלא יודעים מה הם הולכים לעשות ביום שאחרי. בבקשה, תנו גם להם מענה. תודה רבה.

תודה רבה.

שלום רב, שמי יונתן שלו, אני כאן עם חברי עידו. הקמנו ארגון בשם כתף אל כתף שחברים בו אלפי משוחררים טריים. שנינו מזכרון יעקב. כל מה שציינתם פה נוגע בי. הייתי לוחם ומפקד במגל"ן בקבע, השתחררתי לפני כחודשיים. גוייסתי למילואים בסבב ראשון בעזה בשבוע שעבר, יצאתי ליומיים והחלטתי להגיע לפה. כמו שאמרה אילת, צר לי שאין פה חברי קואליציה.

אתה מ-551?

כן. 551, עכשיו ברפיח. כל הנושאים שאנחנו דנים בהם לא עוסקים בנקודה החשובה, יש ציבור משרת ויש ציבור שלא משרת. יש ציבור שמשתמט ויש ציבור שלא משתמט. אני לחמתי שנה ויש אנשים שלא לחמו שנה. לצבא חסרות אוגדות שלמות. דיברנו פה על הרכבת גדודים חרדים, זה לא המצב, חסרים עשרות אלפי לוחמים ואחוזי ההתייצבות נמוכים מתמיד. אנחנו לא דנים בנקודה החשובה, איך מגייסים את אלו שלא מגויסים. מעבר לזה, אנחנו מעריכים את התמריצים הכלכליים שאתם דנים בהם ומנסים לייצר אבל חשוב להדגיש אנחנו לא שכירי חרב. אף אחד מאיתנו לא מגיע לשרת בשביל התמריצים הכלכליים. הגנתי למילואים בגלל הצוות שלי. אחרי שנה של לחימה התייצבתי בגלל הצוות שלי ולא בגלל הכסף. צה"ל מבוסס על אנשי המילואים והתפקיד שלכם הוא לחזק אותנו ולא להקריס אותנו. יש פה צבא עם וצריך שזה יישאר. 100 שקלים לפה או לשם לא פותרים את הסוגיה.

עברת ל-551 עם הצוות שלך?

כן.

נכנסתם עכשיו לנצרים.

לרפיח.

וכמה מהצוות הגיע?

השתחררנו 17 לוחמים, אחד נרצח שבוע אחרי השחרור. למילואים התייצבו תשעה, חצי מהצוות.
מי שנרצח הוא יהונתן דויטש. אנחנו נמצאים באותו האיתור עם מילואימניקים שהם נוב' 13. חפ"ק מ"פ שיש בו אבות לחמישה ילדים.

היכן נמצאים החבר'ה שלא התייצבו?

לא נכנסתי לזה ואיני רוצה לפרט. אני מניח שהסיבות די מובנות. אחרי שנה של לחימה ושחיקה אינטנסיבית.

הקול חשוב מאוד, יש לכם את הזכות הגדולה ביותר להרים את הצעקה הזאת. אנחנו דנים פה, זה לא פוטר אף אחד מעוצמת הדברים. שי יהיה כאן שוב ביום שלישי לגבי הדברים האלה בדיוק.

יש כאן חבר'ה צעירים שמשמיעים את הקול שלהם?

אני עדו, מילואימניק כבר עשרה חודשים, עדיין לא הייתי אזרח, מהשירות היישר למילואים. אני משרת בחיל המודיעין. עלו כמה נקודות שלא כל כך הצלחתי להבין. הרחבות של גיל הפטור. סטטוס קידום תוכנית להחזרת מילואימניקים שקיבלו פטור טרם הגעתם לגיל הפטור. זה וקטור הפוך. יש חבר'ה כשירים, צעירים, שיכולים להתגייס, ציבור שלם שלא עושה את זה. איך ממשיכים לבנות עלינו. אנחנו לא מבינים את זה קורה. אבא שלי בן 52, יש לו שלושה ילדים והוא נמצא עכשיו בלבנון במילואים. למה ממשיכים לבנות עלינו, איך הגענו למצב הזה. אני צריך לקבור את אבא שלי. אני לא מבין את השיח כאן. החבר'ה שחוקים, החברים איבדו את העבודות שלהם. זו זכות לשרת את המדינה ואני שמח להיות במילואים.

אגלה לשניכם משהו. לא חידשתם לנו כלום אבל חידשתם לנו הרבה. אנחנו מכירים את הטענות, אנחנו משתדלים להעלות אותן כאן ולטפל במה שאנחנו יכולים. אין ספק שהווליום של הדברים בתוך הדיונים הוא יותר גבוה גם מהווליום שלנו. אני חושב שכך צריך להיות. אנחנו כל הזמן מדברים עליכם ומנסים לדאוג לכם.

אבל אנחנו לא יכולים להגיע לפה.

לכן אנחנו מאוד מעריכים את זה שאתם פה על חשבון החופש שלכם. זה לא ירגיע אתכם כי גם לנו אין תשובות טובות לתת לכם. יש לנו מלחמות שאנחנו צריכים לעשות ועושים. אגב, הקצינים, המפקדים באכ"א איתנו בדבר זה. יש לנו המון מחלוקות שלא - - - כרגע, אבל מבחינת ההבנה והמוטיבציה - - -

השיח שעולה הוא לגבי גרף גיוס של אותם אנשי מילואים.

אני מבין מה אתה אומר.

אתה יכול להגיד שנעשית פגיעה שיטתית בצה"ל. הייתי בשלושה דיונים וזה לא נאמר פעם אחת. אתם, כל מי שמגיע פה לוועדה, אתה, שי, בתור תא"ל בצבא, יכול להגיד בוועדת כנסת שנעשית פגיעה שיטתית בצה"ל. זה לא נאמר פה פעם אחת כל מה שנאמר פה זה על הגרף גיוסים של 2025. הייתי בוועדה לפני כשבועיים שדנו על זה, על אחוזי הגיוס בזמן הקרוב. נעשית פה פגיעה שיטתית בצבא וזה מה שקורה. חבל שאין פה חברי קואליציה שישמעו את זה מאיתנו.

אז אני מזמין אותך לבוא לפה שוב ואנחנו נעזור לך להיפגש איתם.

אלעזר, דיברת על סטופ. מתי הצבא יודע להגיד שפה זה הסטופ.

לא שאלתי את השאלה הזאת בפעם הראשונה.

אני רוצה להתחבר לדברים שלך. מוטיבציה היא לא עניין מתמטי. מה בעצם המשפט הזה אומר? אנחנו לא יודעים עד כמה אפשר לסחוט את האנשים עד הסוף, כמה שנים הם יהיו מוכנים להיות בשדה הקרב זה העניין שזה לא עניין מתמטי. אני חושבת שאמירה כזו היא לא תוכנית עבודה. זו לא תוכנית עבודה לראות מתי הם יתייאשו. תפקיד הצבא הוא קביעת הנחת עבודה, הנחת יסוד סבירה, מספר ימים מסוים שסביר לדרוש מאדם להיות בשדה הקרב. אנחנו כבר למעלה משנה בלחימה. תחת הנחת העבודה הזאת יש לומר שכשאנחנו מניחים דבר כזה אנחנו זקוקים לכך וכך לוחמים. אם אין לנו את המספר הזה לא נוכל לעמוד במשימות שהדרג המדיני הכתיב לנו. אי אפשר להשאיר את זה ריק ולומר שזה לא מתמטי ואנחנו לא יודעים מתי הם יישברו. זאת לא תוכנית עבודה וזה לא הוגן לשים אותם בסיטואציה הזו. לדרוש את הארכת השירות הסדיר לפני שעושים את הצעד הבסיסי הזה זה פשוט לא הוגן. אני חושבת שכל עוד לא תהיה פה תוכנית לגייס את כל מי שמחויב בגיוס במדינת ישראל מעל גיל 18, ולשלוח צווי גיוס לכולם, לא תהיה לנו התשתית המוסרית לגשת אל חיילי המילואים ולהאריך גם את הסדירים. בלי זה אנחנו פשוט מחלישים את הצבא. יכול להיות שלא נצליח ביום בראשון לגייס את כולם, אבל חייבים לעשות ככל יכולתנו כדי שנוכל להסתכל לאנשים האלה בעיניים ולומר שאנחנו עובדים על זה באמת כדי שהם לא יישחקו. זה כן עניין מתמטי, זה לגמרי עניין מתמטי . צריך הנחת עבודה שאנחנו חושבים שאדם, כדי לשמור על שגרת חיים סבירה, אנחנו חושבים שהוא יכול לעשות 120 ימים בשנה למשל.

נגיד שהולכים להנחה המרחיבה שאנשים יתנו מעצמם וימשיכו לתת מעצמם, אבל אי אפשר לבנות על זה שאנשים יהיו שנים בשדה הקרב, זה לא מקצועי.

טוב. תודה. אריאל, בבקשה.

מה שלא מתמטי בסוף הוא קצת מתמטי. זו גומייה שמותחים.

רק אמרתי שזה חלק מהשיקולים בהערכת מצב. אנחנו לא רק קובעים נוסחה באקסל אלא מנסים להבין את רוח הדברים. כמובן שזה אל מול הצורך המבצעי, לשמוע מה המפקדים אומרים.

שי, אני רוצה להגיד לך משהו בהתייחס למה שאמרה חברת הכנסת כהן, יכול להיות שהיא שמה את זה בדיוק על הנקודה שבה אנחנו מצפים מכם, מהצבא, שתגידו. אריאל אומר שזה כמו גומייה אני שואל אתכם כבר חודשים האם בדיונים על התוכניות המבצעיות יושב ראש אכ"א בתוך זה ואומר לרמטכ"ל שאת זה וזה הוא לא יודע לעשות כי זה מעל 240 ימים.

הסברתי קודם שלפני שבועיים - - -

דיברנו על זה - - - מה שאמרתי לך, אני יודע שגם בדיון החסוי אתה לא תגיד לי שזה המספר שאמרתם כי לא אמרתם. אני חושב שהשאלה הזאת, ואני לא רואה שזה קורה.

מה אתה לא רואה שקורה?

שיש משימות שהצבא אומר שהוא לא יודע לעשות בגלל שצבא המילואים מתפרק. מה ששאלתי אותך בהתחלה, ולפני חודש ולפני חודשיים. אנחנו מביאים את זה מהבית, אנחנו לא קוראים עיתונים. אנחנו, את כל מה שנאמר פה, על העומס ועל המשפחות, על אלה שלא משרתים, אנחנו פוגשים את זה. אני לא רוצה לעשות את זה אישי. אתה רוצה שאתאר לך איך נראית השבת שלי? אני יכול להגיד לך אבל זה לא הדיון. אני חושב שאנחנו אומרים לכם את זה כאן כל הזמן. ישנם שני היבטים: מיצוי הכוח – חרדים ולא משרתים – חשבנו שניתן לעשות יותר. ההיבט השני הוא הגישה שלכם אל מול ההנהלה. לצורך העניין, ההנהלה זה רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלה. אריאל, בבקשה.

בקיצור, אמר שי והוא צודק לגמרי. מה שהיום מטריף את אנשי המילואים הוא עניין הודאות. אנחנו שומעים את זה מכל מקום והצבא מתקשה לעמוד בזה. מה שאתה אומר, הייתי אצל מפקד אוגדה מסוים שאמר שאצלו, בלבנון, הוא מוציא את גדוד המילואים החוצה והוא חוזר 70%, מוציאים אותו החוצה ליומיים ורק 70% חוזרים. יש קושי גדול. במשפט הבא הוא אומר שהרמטכ"ל מבין את זה. אני חושב שרמטכ"ל לא באמת מבין את זה. העובדה הייתה שיומיים אחרי זה היה צריך לעשות עוד תמרון בלבנון ובהתראה קצרה מאוד גייסו חטיבת מילואים.

שהשתחררה שבוע קודם.

יש הבנה, זה לא שהוא חי בספרה אחרת. הוא מבין אבל בסוף זה לא בא לידי ביטוי, הוא לא מפנים את זה עד הסוף. כשיש לו מתח מבצעי עליו אז המבצעיות מתגברת על ההבנה. אחת הבעיות הכי גדולות, וכאן אני פונה אליך, שטרן, בתור חבר כנסת בוועדת החוץ והביטחון, זה צו 8. איפה נשמע שיש צו 8 יותר משנה? הצבא הציע חוק ששי התייחס אליו קודם, תיקון לחוק המילואים שאפשר לגייס כך וכך. זה הובא לתזכיר, הובא להערות הציבור ונעצר, לא קיים. אם החוק הזה יחוקק והצבא יגיד עכשיו שבשנה הבאה צריכים את חיילי המילואים ל-80 יום כשבחוק הזה אז דרך החוק יוכפף על הצבא להתייחס למשאב הזה כמשאב מתכלה ולא כמשאב אינסופי. אני מציע לעורר מחדש את תזכיר החוק הזה ולהעביר אותו.

הדבר השני, שי, גרף פעם אחת או פעמיים. בסקר שעשינו המפקדים רוצים פעם אחת והחיילים רוצים פעמיים. יותר קל להם פעמיים מפעם אחת. אגב, אם הגרף יטולטל אז אם יש לך פעמיים יש לך שפיל לשחק איתו. אם יש פעם אחת וגדוד כבר עשה את 80 הימים שלו בתחילת 2025 אז אין לך שפיל לשחק איתו. לכן, כשיש לך פעמיים יש שפיל הרבה יותר טוב ואני מציע לכם לשקול את העניין, וגם לא אמת פה, אני לא יודע אם אתם יודעים איך אתם נערכים למקרה של טלטול הגרף מכל מיני סיבות. פתאום הממשלה מחליטה לשלוט בצפון רצועת עזה. זו החלטה של הממשלה, לא של הצבא. ואז אוטומטית הגרף מטולטל. מה עושים אז? איך מתייחסים לדבר הזה.

חשבתי שכבר החליטו.

אני מציע שלא תזמינו אתו לדיונים אלא את החברים הלוחמים. אני מוותר על כל זמן הדיבור שלי כדי לשמוע אותם. הדבר האחרון, שי, ודיברנו על זה כבר בנובמבר, על מיצוי של אלה שלא גויסו. אני יודע כמוך על עשרות אלפי חיילים רשומים שלא ביצעו יום מילואים אחד מאז ה-7 באוקטובר. זו מלאכה סיזיפית וקשה. הרבה יותר קל לקרוא לגדוד מילואים שיש לו מג"ד. הגדוד בא, נורא נוח לקרוא למסגרת. אני מכיר כאלה שלא באו והם יושבים בבית, הם לא יגידו לא כשיקראו להם אבל הם לא כאלה שרצים להתנדב. לא קוראים להם. מעבר לחרדים שמדברים עליהם וזה עניין פוליטי, בתוך הצבא אפשר לגייס עוד המונים ולהקל על הנטל.

תודה רבה. אגיד לך אריאל, הצבא כבר מזמן רצה להאריך אבל אנחנו לא נתנו להם. כי אם הם רוצים אז שיגידו מאיפה הם מביאים מקורות אחרים. להכביד על אלה שמשרתים, בסדר, בוא נראה רק מה עושים. הבנתם מה אני אמרתי, נכון? אנחנו לא רוצים לתת עוד מילואים ועוד שירות ואז אין לחץ על גיוס חרדים.

תודה ליהונתן ועידו, הביקורת לגיטימית. אני יודע שהכסף לא מהווה גורם עיקרי אבל צריך להמשיך את זה. אני רוצה להגיד שהדיון הזה מתמקד בסיפור של הפעלת המילואים. כמו שאמר יושב-ראש הוועדה, השבוע נדון גם על סוגית החרדים ובעיני מדובר בכלים שלובים. אני בקיא במספרים ומכיר אותם. צריך לחזק את המילואים, בעיני צריך להאריך את השירות הסדיר. אני לא חושב שהדברים כרוכים זה בזה וצריך להביא הרבה יותר חרדים לתוך הצבא. תודה בכל מקרה.

תודה, נסגור את הדיון ונמשיך לדיון חסוי.


הישיבה ננעלה בשעה 12:11.