פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
07/11/2024


35

מושב שני



פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת המדע והטכנולוגיה, לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009
יום חמישי, ו' בחשון התשפ"ה (07 בנובמבר 2024), שעה 09:30

1. דיווח פיקוח חצי שנתי – מימוש הוראת שעה – זיהוי חללים ונעדרים – הגשת דוח לפי סעיף 35א (ו)
2. הצעת צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק), התשפ"ה-2024
3. הצעת צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק), התשפ"ה-2024

חברי הוועדה: חנוך דב מלביצקי –היו"ר
שמחה רוטמן–יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

מ' - יועצת משפטית, משרד ראש הממשלה

עמית יוסוב עמיר - עו"ד, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נצ"מ אורי ארגמן - רמ"ח ביומטריה מז"פ, המשרד לביטחון לאומי

שני קרני - עו"ד, עוזרת משפטית ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

נצ"מ גלעד בהט - רמ"ח אח"מ וטכנולוגיות יועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק אורית גן מור - יועמ"ש מז"פ, המשרד לביטחון לאומי

יהודה זמרת - עו"ד, יועץ משפטי, משרד הפנים

מאיר גופשטיין - ראש אגף סייבר, פרטיות ברשות הביומטרית, משרד הפנים

נעמה בן צבי - ממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי

לירון הופפלד - המחלקה המשפטית, הרשות להגנת הפרטיות

נירה לאמעי רכלבסקי

אבירן יחזקאל

מעיין שבתאי – איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
1. דיווח פיקוח חצי שנתי – מימוש הוראת שעה – זיהוי חללים ונעדרים – הגשת דוח לפי סעיף 35א (ו)

2. הצעת צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק), התשפ"ה-2024

3. הצעת צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק), התשפ"ה-2024

בוקר טוב לכולם. אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה. איך היא נקראת, נירה?

הוועדה המשותפת. סביבה, פנים ומדע.

הוועדה משותפת להרבה ועדות.

לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009. ועדה שמטפלת מאז החקיקה של החוק הזה, בכל בנושאים שקשורים אליו.

בפנינו בקשה לשני צווים, להארכה. לפני שנדבר על הצווים, נמצאת פה נעמה בן צבי. שלום גברתי, מה שלומך? הייתי שמח לשמוע קצת ממעוף הציפור, בלי להיכנס לפרטי הפרטים.

נעמה בן צבי, הממונה על היישומים הביומטריים, מערך הסייבר הלאומי. הוראת השעה שאנו עוסקים בה נחקקה חודש אחרי פרוץ המאורעות, היום אנחנו דנים בהארכה שלה. במהלך השנה האחרונה ביצענו פיקוח בהתאם להוראה מול כל הגופים שנוגעים בה, בנושא הוצאת המידע מהמאגר הביומטרי והשימוש בו. הליך הפיקוח כלל כמקובל פגישות עם כל הגופים, דיונים פרטניים, קבלת חומרים, דיווחים.

גובשו נהלים בהתאם למתחייב מול כל אחד מהגופים, גם בתהליכים מול המאגר וגם אחרי שהמידע עובר למאגר. הנושאים האלה מפורטים בשני דו"חות שהגשנו על פי הוראה. שני דוחות חצי שנתיים. בדו"ח הראשון יש לנו פירוט מאוד משמעותי לגבי כל התהליכים שבוצעו וגם היקף הוצאות החומרים. בסך הכול היו 32 בקשות מול המאגר. כל החומר, כל הבקשות האלה, אולי למעט אחת, בוצעו בחודש הראשון לאירועים. זאת אומרת לפני הוראת השעה על גבי תקנות שעת חירום.

הבנתי שהפנייה האחרונה הייתה בנובמבר 23'. זה נכון?

כן. בתחילת נובמבר. יכול להיות שהיא הייתה יום אחרי הוראת השעה, למעשה כמעט כל המידע טופל, יצא ונבדק בחודש הראשון. בסך הכול 32 בקשות, מרביתן מהמשטרה ומצה"ל. יש לנו פירוט בדו"ח לגבי כמויות של טביעות אצבע ותמונות פנים שנעשו בהן שימוש או שיצאו מהמאגר. עקבנו אחרי שרשרת האספקה, עשינו הצלבות בין הבקשות לבין המידע שהגופים דיווחו שהם קיבלו. כמעט כל הפערים נסגרו, כמו שדיווחנו בדו"ח האחרון. יש שני נושאים שאנחנו צריכים - - -

נעמה, על מה הייתם צריכים לפקח, מה היה מוטל על הגופים?

כמו שכתוב בנהלים, היו צריכים להגיש בקשות סדורות למאגר הביומטרי על פי טופס מסוים. הבקשות הוגשו באופן ידני כי לא היו הליכי אוטומציה מסודרים ולא מערכת שמרכזת את זה. הם הוגשו באופן ידני עם חתימות של כל הגורמים המבקשים, ואז ידענו מה יצא החוצה, ומול גופי הביטחון, צה"ל, משטרה, מוסד ושב"כ. בדקנו, א'. שהם סימנו את המידע אצלם, שיהיה ניתן לאתר אותו באופן אוטומטי. ב'. סוכמו נושאים שקשורים למשל למחיקת מידע עודף.

פעם אחת לאחר שהם סיימו להשתמש במידע ואין צורך בו, הם מחויבים למחוק אותו. יש כללים מסוימים לגבי האופן שבו הוא מנוהל אצל הגופים האלה וגם POC, מי הגורם שחתום על הבקשות האלה ואחראי עליהם כדי שתהיה כתובת.

כפי שדיווחנו בדו"ח האחרון, כמעט כל הפערים נסגרו, הגופים כולם דיווחו על מחיקת מידע עודף. יש נושא אחד מול צה"ל שהוא יותר צופה פני עתיד, וזה סימון המידע, כי צה"ל לא הצליח לייצר מתודולוגיה של סימון המידע והיו קשיים בכל מה שקשור לפניות למאגר, כי הם הגיעו ממספר נציגים ויש כל מיני נושאים שצה"ל מטפל בהם.

לכן ביקשנו מאוד לקדם תהליכי אוטומציה, בעיקר מצד המשטרה ומצה"ל. חשוב לי להדגיש אוטומציה, זה לא אומר שיש להם גישה ישירה למאגר, אלא שתהליכי הגשת הבקשה מגיעים למערכת מבודלת. זה אמור לעשות באופן אוטומטי, כשאתה יודע מי מגיש את המידע ולמי מוסרים את המידע ותחת כללי אבטחת מידע רלוונטיים.

איך המידע עובר אם זו מערכת אוטומציה כזו?

אנחנו מדברים עליו במהלך החודש. למעשה המידע עבר במדיה נתיקה. הבקשות הוגשו בטפסים והמידע יצא במדיה נתיקה על פי הוראות הקצין המוסמך במערך הסייבר הלאומי. הקצינה המוסמכת למעשה שהיא מנחה את המאגר.

אני נולדתי בירושלים בשנת 1973. מה זו מדיה נתיקה?

מדיה נתיקה יכולה להיות דיסק און קי, דיסק. כל אמצעי חומרה שאתה שומר עליו את המידע.

תודה.

עקבנו אחרי זה, שהמדיה הזאת גם מושמדת ולא מתפזרת לכל מיני כיוונים. מה שאנחנו רוצים לעשות במבט צופה פני עתיד הוא לייצר תהליכים כאלה, שלא יסתובבו עם טפסים ומדיות נתיקות, אלא יעשו את התהליכים האלה בצורה יותר מסודרת כך שאפשר לזהות אוטומטית מי פונה ולמי המידע עובר, בתווך שהוא מאושר. זה משהו שעדיין עובדים עליו תוך שמירה על כל הכללים שכתובים בחקיקה, לגבי הארכיטקטורה של המאגר הביומטרי, ויש כללים מפורטים. יש עוד נושא שאנחנו מטפלים בו גם במבט צופה פני עתיד, הוא קצת מורכב, אם תרצו אני אפרט.

יש תהליך של חילול מספרים, הרי במאגר הביומטרי אין מספרי תעודות זהות, יש מספרים אקראיים. זה היה חלק מהתכנון כדי לייצר הפרדה. בתהליכים בחודש הראשון, אחד הסרבולים שקרו הוא שהיה צריך למעשה לתרגם את המספרים לפני שפונים למאגר. היה צריך את המעורבות של רשות האוכלוסין, שמחזיקה את הקוד שמחולל את המספרים.

המשטרה והצבא התקדמו לכיוון כזה שהם יצרו מחולל שמייצר מספרים מיוחדים, כך שזה גם שומר על הבידול, ולא צריך את התחנה הזאת של רשות האוכלוסין. פה אנחנו עדיין בעבודה, כדי לוודא שיש שלמות לתהליך הזה ושלא קורות טעויות תפעוליות או טעויות בזיהוי סביב התהליך הטכנולוגי הזה.

חבר הכנסת שמחה רוטמן, אני רואה שאתה זע באי-נוחות.

כן. אני זע באי-נוחות כבר כמה פעמים. אני מנסה להבין שני דברים. א'. למה אנחנו צריכים הארכות שכאלה של הוראות השעה ותהליך החקיקה המסובך? היה פה אירוע באמת ייחודי שהצריך את הדבר הזה. עשו את זה בתקש"ח, נתנו את המענה, אני חייב לומר בזמן שיא. חלק מהאנשים היושבים פה גם בזמן אמת. אני דנתי אז בשאלה, אם היה צריך תקש"ח או שהיה צריך שכל ישר במקום תקש"ח. עברנו את השלב הזה, ובמקום שכל ישר היה לנו תקש"ח. אולי צריך תקנת שעת חירום, שבשעת חירום צריך שכל ישר. בסדר, עברנו גם את זה.

תקצ"ח.

תקצ"ח. לא רציתי להשתמש בראשי תיבות אחרים עם אותן אותיות. היה ונגמר. אנחנו נלחמים את המלחמה הקודמת, במובן הזה שאם חס ושלום יהיה צריך באירוע בסדר גודל דומה, תפיסת ההפעלה ככל הנראה תהיה שונה, והתחנה של משרד הפנים או לא משרד הפנים, והתווך המוצפן או לא מוצפן, אם חס ושלום ייפול טיל בדיוק על התווך המוצפן. מצב חירום כל כך חריג מעצם טבעו, מצריך את היצירתיות ואת החשיבה איך עושים את זה.

מדיה נתיקה, לא מדיה נתיקה, יהיה צריך את זה. אנחנו מייצרים פה מנגנון הארכה של משהו שלא נעשה בו שום שימוש בשנה האחרונה. זה מה שכתוב. "לא היה צורך לעשות בו שימוש". הבקשה האחרונה, נאמר פה, הוגשה בנובמבר. אם זו נקודת טעות אז כן, אני חושב שכדאי להסביר את זה.

נערכה בדיקה נוספת ביולי השנה.

זה עניין עובדתי שחשוב להבהיר.

האם יש שאלות הבהרה למה שאמרה הגברת בן צבי?

תיאור בניית הארכיטקטורה ובניית הארכיטקטורה העתידית וכל הדברים האלה, נשמע כמו הסדר קבע, כמו הסדר חירומי ארעי.

במקור התבקשה כאן הארכה בלתי מוגבלת. יושב-הראש והוועדה קבעו שתהיה הארכה אחת של שנה, מאחר שצריך לקבוע חוק מסודר לעניין הזה.

אמת. נראה לי שזו הייתה הוועדה של - - -

עכשיו הם נותנים חצי שנה.

לא. הייתה הארכה ראשונה ואחרי כן שנייה. מי הכניס לחוק את זה שזו תהיה הוועדה שתקבע את ועדת הכנסת?

אתה.

לא. מי הכניס את זה שזו תהיה הוועדה שתקבע, ועדת הכנסת? הארכה, זה נעשה אצלכם?

כן. החוק קבע.

נכון. זה היה אצלי. זה נעשה בחירום בהתחלה, למיטב זכרוני.

יש שלושה נושאים שונים. יש כאן סמכויות של שר הביטחון שעוברות ישירות לוועדת חוץ וביטחון.

לחוץ וביטחון.

שכבר אישרה לפני יומיים. יש עניינים שקשורים להעברת מידע מהמאגר הביומטרי, ויש עניינים שקשורים לסמכויות שוטר, לדרוש מידע על מנת לזהות חללים.

נכון.

אחד זה השר ביטחון לאומי, השני שר הפנים.

נכון. זו ועדה בכנסת.

לגבי שני העניינים האלה קבענו שוועדת הכנסת תקבע. זה נכון. הזמן היה קצר ולא הכרענו.

אחת הסיבות לכך שאני ביקשתי גם בצווים קודמים, כשאמרתי שוועדת הכנסת תקבע, אמרתי שלא כדאי לכתוב. בהתחלה רצו שזו תהיה ועדה שלכם או ועדת חוקה, כשנוסח החוק.

יכול להיות שאתה אמרת את זה.

אמרנו ככנסת שלא נכתוב ועדה, בגלל שיכול להיות ששעת שעת החירום תהיה בזמן שאין ועדה.

הרעיון הוא שהוועדה אמרה לממשלה, תביאו חוק מסודר.

בואו נתקדם בזמן.

ולכן צריך ועדה שתקבע, ועדת הכנסת.

נכון.

זה היה השיקול, לכן בנינו את המנגנון הזה.

שם מבוקשת הארכה לחצי שנה.

מה שנאמר פה נכון, שהבקשה האחרונה הוגשה בנובמבר בשנה שעברה. אני לא רואה סיבה להאריך את ההסדר הזה כמו שהוא. אחת, כי האיתורים האלה, בכל השנה האחרונה הסתדרו בלעדיהם, ובפעם הבאה שיהיה מקרה חירום מהסוג הזה, ההסדרים האלה לא יתאימו ויהיו צריכים תקש"ח להתאמה בכל מקרה, אז עדיף לא לעשות את זה. זה א'. פעם שנייה, בכל מה שקשור לנושא שאמנם היא לא התייחסה בסקירה, אבל כן התייחסה בדו"ח, עניין הוולונטריות – איסוף טביעות אצבע לא וולונטריות.

זה משהו אחר.

שלא היה בתקש"ח והוסף בחוק המאריך.

נכון.

זו בקשה שאני חושב שכבודו ביקש - - -

נכון, אני יודע.

שמך ותפקיד בבקשה.

יהודה זמרת, יועץ משפטי. הוועדה באה והרחיבה את זה לא רק למלחמה, אלא גם לאר"ן. לבקשת חבר הכנסת.

אני יודע.

הוועדה לקחה את זה. האירועים שאנחנו מדברים עליהם הם אירועים שיכולים לקרות לצערנו הרב מעת לעת.

לא חשבתי שאנחנו נהיה בסיטואציה הזאת, שאחרי שנה שלא נעשה שימוש, היו גם כמה אר"נים, אבל זה לא משנה. היה שימוש מאוד מוגבל ולא יביאו חוק שמסדיר את האירוע בייחוד לעניין - - -

יש להם עוד חצי שנה להביא את החוק הזה.

בעניין מתי השתמשו או לא השתמשו, אם לא השתמשו, אין צורך. יכול להיות שאפילו אין צורך בחוק הקבע בהקשר הזה.

לא חייבים להאריך את כל ההסדרים, ניתן להאריך את חלקם. אחת הסיבות שכתבנו את זה, היא בגלל נושא טביעות האצבע שכרגע בהוראת השעה הזו, מה שמשנה הוא כלל אצבע שהיה מתחילת החקיקה לגבי מאגר ביומטרי, העניין הוולונטרי. עניין עובדתי נוסף, שבינואר השנה, יותר מ-2 מיליון אזרחים יהיו חייבים לחדש את תעודות הזהות שלהם, והם למעשה מעין שבויים עכשיו בהוראה השעה הזאת וחייבים לתת את טביעות האצבע.

נאמר עכשיו בדיונים בתוך הממשלה, הכוונה היא לדחות את פקיעת התוקף בעוד שנה.

כדי שלא - - -

לא בגלל זה. בגלל שיקולים תקציבים.

זו דאגה אמיתית. אתם תצטרכו לעשות אחד משניים. או להצהיר פה שהנושא הזה ייכנס לתוקף, וסיום התוקף של כל התעודות הלא ביומטריות יידחה, או שאתם תהפכו את זה לוולונטרי. אני אומר לכם מראש, לא נאפשר מצב שבו כל מי שפגה לו התעודה הלא ביומטרית, יהיה חייב לתת דגימת אצבע למאגר, והוא יגדל ב-2-1.5 מיליון דגימות. זה לא יקרה, אני אומר לכם מראש, לכן תחשבו בינתיים מה אתם רוצים לעשות, איזו אפשרות אתם בוחרים. כן, נציג המשטרה, בבקשה.

בוקר טוב. נעמה דיברה ובצדק על נתונים, רק על טביעות האצבע. הוראת השעה מדברת על כל הנתונים לזיהוי, שהם גם שיניים וגם דנ"א. שיניים ודנ"א הם לא בפיקוח הממונה על יישומים ביומטריים. הבקשה האחרונה הייתה בנובמבר, נכון. אך שימוש בנתונים נעשה על בסיס יומי, כל מה שצה"ל מוציא מהשטח. אנחנו עדיין מחפשים 101 חטופים. לחצי מה-101 אלה, יש נתונים ביומטריים שיש לנו אותם כאן.

אם הוראת השעה לא תוארך, לא נוכל להשתמש בנתונים האלה. גם אחרי נובמבר השלמנו נתונים בדנ"א ובשיניים, על בסיס הוראת השעה הזאת. לא רק לחטופים, גם למחבלים בכירים. אני יכול להגיד לכם שסינוואר, הנתונים שלו הגיעו אלינו מסורוקה. זה קשור להוראת השעה. תקנו אותי אם אני טועה, נתוני השיניים ו-CT. רבותיי, הוראת השעה מדברת על כל נתוני הזיהוי.

אני יכולה לעשות סדר? עו"ד נירית להב-קניזו מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. יש לנו פה שני צווים, והוראת השעה מכילה כמה וכמה נושאים. חלק מהוראת השעה, בצו של שר הפנים, מתייחס לקבלת מידע מהמאגר הביומטרי של משרד הפנים, שמכיל תמונות פנים וטביעות אצבע. חלק מההוראה, וזה בצו המשרד לביטחון לאומי, מסמיך את המשטרה לדרוש ידיעות ומסמכים גם לצורך זיהוי חללים וזיהוי בני אדם, גם אם הם חיים נניח ומחוסרי הכרה, לצורך איתור נעדרים.

יש בצו של משרד הפנים עוד שתי הוראות, אחת מהן מתייחסת להמשך האיסוף המנדטורי של טביעות האצבע למאגר של משרד הפנים, ואפשרות לעשות השוואה ביומטרית בתמונות של רשות האוכלוסין, שזו הוראה אחרת שלא קשורה לזיהוי של חללים. אלה שלוש הוראות שונות. מה שחברי מהמשטרה דיבר עליו עכשיו, מתייחס להארכת הצו של המשרד לבל"מ.

גם נתונים ביומטריים, אנחנו עדיין משתמשים בהם על בסיס יומי.

זה לא מונע ממך להשתמש - - -

גם אם החוק פוקע, אתה יכול להשתמש בנתונים. יותר מזה, אני מנסה לחשוב מתי היית צריך את החוק הזה בשביל לקבל את המידע.

אם הוראת שעה פוקעת, אנחנו לא יכולים להשתמש בביומטרי.

לא הביומטרי. עזבי אותו רגע.

חבר הכנסת רוטמן, אני שוחחתי עם שר הפנים בנושא. לא יהיה מצב שבו אנחנו נחתוך פה ולא תהיה הארכה בכלל, חשוב להבין זאת ולדייק פה את כל הצוות, כי יש להם עוד חצי שנה פחות או יותר. אם לא יקרה משהו לא צפוי, לא נאשר סתם עוד הארכה נוספת. תצטרכו לבוא עם חוק או להבין שהעניין לא כזה חשוב, ואז אין צורך במאגר.

אתה מדבר על הביומטרי, או על מה שהמשטרה דיברה?

על הכול.

זה לא אותו הדבר, אבל זה בדיוק העניין.

אני מבין שלא. הדרך שבה באים בכל כמה חודשים ומבקשים הארכות על גבי הארכות.

זו בקשה ראשונה.

זו לא בקשה ראשונה, כי הארכנו את זה לפני חצי שנה.

כל סעיף הוא חוק אחר למטרה אחרת.

זו הייתה הוראת השעה של הביומטרי, שלא מוחקים את כל טביעות האצבע. אני אעשה סדר.

עו"ד זמרת, אתם צריכים חוק.

הוועדה הזו דנה בתיעוד הביומטרי במשך השנים האחרונות. עכשיו נפתחה חזית אחרת של זיהוי חללים, צריך לעשות חוק שקשור לאיך, אם רוצים מאגר - - -

לא מדויק. בחוק הכללת אמצעי הזיהוי המקורי יש סעיף שמאפשר למשטרה לבקש, אמנם בצו בית משפט.

האם המשטרה הגישה בקשת תקנות להשתמש במאגר?

זה לא משנה. המחוקק הכיר בכך שניתן לעשות שימוש במאגר הביומטרי גם לצרכים של זיהוי חללים ואיתור נעדרים.

אז למה אתם צריכים הארכה?

הסברנו את זה גם בהליך החקיקה. הפרוצדורה שנדרשת לכך היא בצו שופט, וגם היכולת להפעיל את הסעיף הזה הייתה מותנית בהתקנת תקנות ספציפיות של המשטרה אבל גם כמה סטים - - -

האם תקנות כאלה הובאו לכנסת? 11 שנים התקנות לא הובאו לכנסת.

נירה, אני אסיים ואז את תתייחסי. בואי ננהל דיון מכובד.

זה מידע חשוב. אתם לא ביקשתם את זה עד היום.

וגם מספר סטים נוספים של תקנות שלא קשורים ישירות לתקנות של העברת מידע למשטרת ישראל, בין היתר תקנות לעניין הגנת פרטיות שלא הוגשו עדיין, המכלול הזה לא הוגש. עד לאחרונה היו קשורות לזה גם תקנות להעברת מידע לגופי ביטחון אחרים שגם הן עדיין לא עודכנו. היה פה עיכוב כללי רחב מאוד, אבל זה לא פוגע בעצם העניין שהמחוקק הכיר בתכלית הזאת, של זיהוי חללים ובני אדם.

מאז פרצה מלחמת "חרבות ברזל".

אף אחד לא מדבר כשאני מדבר. מה שמך גברתי?

נירית להב-קניזו.

שלום גברת להב-קניזו. אני לא יודע מי המחוקק שהכיר, אני עכשיו המחוקק. אני וגם עו"ד רוטמן, חבר הכנסת רוטמן, אנחנו מייצגים את הקו המאוד סובלני מקרב חברי הוועדה. יש הרבה חברי ועדה שחושבים בנושא הזה הרבה יותר דרמטי מאיתנו. אם אתם רוצים, תיגשו לעבודה, תעשו תקנות, חוק, כל מה שאתם צריכים. הפרוצדורה הזו שאתם באים לפה כל פעם כמה ימים לפני שמסתיים, ואין לנו ברירה אלא לאשר. לא תהיה פעם הבאה. אתם משרד המשפטים, אתם מתעסקים - - -

לא אנחנו. אלה צווים של המשרד לביטחון לאומי ושל שר הפנים, וצריך לדייק את זה.

לא אכפת לי. תשבו עם המשרד לביטחון לאומי ועם משרד הפנים ועם כל המשרדים הרלוונטיים, ותביאו תשתית חקיקה ותקנות כמו שאמור להיות לדברים האלה, אם אתם רוצים שהם יימשכו. אם לא, אתם עושים מאיתנו צחוק, כי אין לנו שום אפשרות להיכנס לעומק הדברים בסד הזמנים הזה. חבר הכנסת רוטמן ואני לא הלכנו לישון לפני 05:30-05:00. היום זה היום האחרון, ולכן הדבר הזה נמצא פה עכשיו. זה לא רציני - - -

אני מסכימה איתך. משרד המשפטים דחק במשרדים הרלוונטיים לעשות את העבודה.

אני אומר לך ואני אומר ליועץ המשפטי של משרד הפנים פה, אני אומר לנציגי המשטרה ונציגי צה"ל ולכולם. ככל שאתם רוצים אחרי היום, לבוא ולהמשיך עם הדברים הללו, תצטרכו להביא לפה תשתית חקיקה. למה הדבר דומה? לאדם שמבקש לעכב צו הריסה. הוא צריך להביא אופק תכנוני, אני דורש מכם אופק חקיקתי, שיבוצע על ידי תקנות וחקיקה שיוגשו, אחרת מבחינתי אין אופק. כן, נציגי המשטרה, הייתם באמצע.

בוקר טוב, נצ"מ משנה גלעד בהט מהייעוץ המשפטי של משטרת ישראל. אנסה להציע מינוח מעט שונה. משטרת ישראל, כמו בשאר הדברים, עוסקת בעיקר בזיהוי מאז 7 באוקטובר, ביתר שאת. את הנתונים אנחנו מקבלים ומשתמשים בהם כל הזמן. יש כל הזמן תהליך של זיהוי, גם של איסוף נתונים. חלק מטביעות אצבע שאמנם נאספו קודם לכן ובנינו את היכולת לעשות בהם שימוש ולזהות, ונתונים נוספים שאינם טביעות אצבע שאנחנו כל הזמן אוספים ופונים אליהם.

אנחנו מבקשים את המשך היכולת הזאת, כי אנחנו עדיין באותו מצב של מלחמה, של אי-ודאות. אנחנו לא יכולים היום לסיים את האירוע ולהגיד "סיימנו, זיהינו את כולם". אני כבר לא מדבר על צפי קדימה ועל מה שיכול לקרות. שהוא לא ידוע, אנחנו נמצאים בעצמנו בחוסר ודאות. במקביל לכך, ואני מתחבר מאוד למה שאדוני אומר, צריך פה חקיקת קבע.

אי אפשר ללכת כל הזמן בפתרונות זמניים ולהמשיך אותם. אנחנו עובדים על זה, מקדמים את העניין מול המשרד לביטחון, מעבירים בקשות. גם משרד לביטחון לאומי נמצא על הנושא הזה, יש פה עניין של תיאום. רואים פה זו תוצאה של לקחים שלמדנו מ-7 באוקטובר והלאה, שמחייבים שיתוף פעולה נרחב ומשמעותי יותר בקבלת נתונים, אחרת אנחנו מגיעים לרגע האמת, והנתונים לא מגיעים.

אני מסכים. אני זוכר את אדוני בלב האירועים ואת מה שסיפרת, אני זוכר היטב. בכל הכבוד, אם זה חשוב, אפשר שהאנשים הרלוונטיים ייסגרו בחדר במשך שבועיים או חודש, כמה שצריך,. העובדה שאתם יודעים שאתם תמיד יכולים לגשת מפה, ואנחנו לא רוצים להשאיר את המדינה בחסר, ולכן אנחנו נענים פעם אחרי פעם לבקשות הארכה, לדעתי כתוצאה מזה התפתחה פרקטיקה של בסדר, נאריך. זה לא יכול להיות יותר, לכן חשוב לי להדגיש את זה.

אדוני, כמו שאמרתי קודם. אני מבין ומסכים שהתהליך צריך להיות סדור מבעוד מועד ולא ברגע האחרון. זה מובן ומקובל על כל הצדדים. ראשית חשוב להגיד שבמקרה הספציפי הזה לעניין התקנות, מדובר בהארכה ראשונה, חשוב להגיד. זה א'. ב', אנחנו לא שוקטים על השמרים, במקביל מבקשים לעשות תהליך חקיקתי ארוך טווח, גם חקיקה תקינה בנושא הזה. פנינו לכל הגופים שאנחנו יכולים לפנות אליהם ומקדמים את זה. זה לא מוזנח, אנחנו לא מחכים לרגע האחרון.

ג', נקודה שחשובה לא פחות. תיארה פה ממונה על היישומים הביומטריים, את תהליך הפיקוח הקפדני גם לדבריה, שלא גילה פרצות. יש פה גם פיקוח מאוד קפדני על הדברים, שנעשה על ידי הממונה על היישומים הביומטריים. יש פה גם שימוש נכון והכרחי בנתונים האלה. התהליך הזה מפוקח ומבוקר, ונעשה לצרכים שבעיניי הם הכי חשובים שיש היום.

זה הסיפור של ההתמודדות לצערי, עם הנעדרים, החטופים ועם פעילויות נוספות שאנחנו עושים. חשוב מאוד לתת לגופים שעובדים ועושים את הדברים האלה, את אורך הנשימה. אי אפשר להעמיד אותנו במצב שבו לא נוכל לעשות שימוש בנתונים ונעכב.

אף אחד לא רוצה להעמיד אתכם במצב הזה. מצד שני, אתם לוקחים מאגר - - -

לא רק המאגר. המאגר הוא דאגתו היחסית קטנה להבנתי. הפעם האחרונה שביקשו מידע מאגר הייתה בנובמבר. מה שמטריד אותו אלה הכלים. יש פה דו-שיח של חירשים.

המשטרה מאוד לא רוצה שאנחנו נמחק.

עם כל הכבוד, אני מבין על מה אתם מדברים. אני מבין שיש פה הרבה קבוצות שלכל אחת יש את האינטרס המוסדי של ואת הבהירות המוסדית שלו. לצורך העניין, אם מחר בבוקר החלק של הביומטרי פוקע בגלל שחבר הכנסת חנוך מלביצקי יושב-ראש הוועדה, מתעצבן על זה שאתם לא הבטחתם לו שתהיה עוד הארכה של עוד שנתיים, והוא צודק לחלוטין.

אפשר גם להאריך. בתוך החלק הביומטרי, רק הסדר מסוים להאריך, והסדר אחר לא.

נכון. בואו נניח שהחלק הביומטרי פוקע מחר בבוקר. עבודת המשטרה בהיקף הנדרש מלבד המאגר הביומטרי, ממה שהבנתי איך עובד התהליך ומה שלב ההוראה פה בעניין המשטרה, לא תיפגע. לא בצורה משמעותית. מדוע? אם צריך הוראה שלפיה הם יוכלו לשמור את המידע כדי להמשיך להשתמש, זו הוראת שמירת מידע.

נניח שכן, ועדיין יישמרו להם הפרטים הביומטריים של אותם חטופים ונעדרים, כדי שבפעם הבאה שימצאו משהו, הם יוכלו. הם לא צריכים יותר בשביל לפנות למאגר שוב. עבודתם השוטפת לא תיפגע. היה וחס ושלום ויהיה מקרה אר"ן נוסף, תהיה בעיה, אך עבודתם השוטפת לא תפגע.

מול האתגר הביטחוני שאנחנו ניצבים בפניו, חבר הכנסת רוטמן, זה לא דבר שאנחנו יכולים לשלול על הסף. להפך.

אני לא שולל. עיקר האירוע פה מבחינת המשטרה להבנתי, הוא הנושא של הסמכות הרחבה, אני אפילו אומר המוצדקת, אך צריך לדבר עליה בנפרד, לדרוש מכל אדם בכל סוג שהוא, מכל מאגר. אפשר למנות את כולם, החלק היה חסוי, אז אני לא אפרט את מכלול המאגרים שהם יכולים לפנות אליהם היום ולבקש מידע בלי צו שופט, בלי שום דבר, בשביל מטרה של זיהוי חלל או נעדר, וזה בהחלט מקל על עבודתם. הם צריכים את זה, היה וחס ושלום יהיה אירוע אר"ן. הם ודאי צריכים את זה.

מה שאנחנו עשינו בחקיקה חפוזה כשחוקקנו את החוק הזה בהתחלה, צריך לעשות בצורה מסודרת. כולל מנגנון, כולל מי מוסמך להכריז אר"ן, שמתיר את הסמכות הזאת. אני מסכים מאוד עם מה שאמרת. כרגע כך מחזיקים אותנו, חייבים להאריך את זה כי אחרת הם לא יכולים לעבוד מחר בבוקר גם על האירועים הקודמים, מוצאים עכשיו חתיכת רקמה במקום כזה או אחר, הם לא יכולים לעבוד עליה. זו בעיה, לכן אנחנו צריכים לתת להם את זה.

הדרישה שלך מוצדקת לחלוטין, לכן כדאי שנאריך את זה בחצי שנה ונודיע שאם בחצי שנה הזאת, א'. לא מגיעות תקנות, שזה נושא המאגר הביומטרי, תכף נדבר על כך, אתם לא מביאים חקיקה שמסדירה את נושא הדרישה הזאת, ברוב המקרים אפילו ברמה של צו שופט, הייתם יכולים להוציא צו שופט קבוצתי, כמו שעשו כל מיני דברים. אפשר לעשות את זה, אבל לזמן החירום הייתם צריכים, קיבלתם.

אתם חייבים להביא הסדר קבוע, אתם לא יכולים לחכות שכל הזמן נאריך כך וכך. בכל הנוגע למאגר הביומטרי, המשך מצב קיים בסטטוס קוו. השנתיים, התעודות שפוקעות בינואר הן תקלה. המשך השמירה של העבר, צריך לעשות אותו כרגע בכל מקרה. חייבים לקיים את הדיון הזה בנפרד. מה שקורה פה, שכשאתה מתווכח איתם על מאגר ביומטרי, המשטרה אומרת "לא לא לא, אתה תפגע בי".

המשטרה יכולה להמשיך. אני רוצה להדגיש. הוועדה קבעה והיא עשתה את זה לאחר מחשבה, שניתן גם לגבי השימוש ומאגר הביומטרי, לחלק את ההסדרים האלה לחלקים. אתה יכול להשאיר את ההסדר שאומר שהמשטרה יכולה לבקש מידע מהמאגר הביומטרי, ולא להאריך רק את החלק שאומר שאזרח חייב לתת את טביעת האצבע שלו. כל ההסדרים לגבי כל השרים, לא עשינו את זה רק לגבי מאגר ביומטרי, אלא גם לגבי השר לביטחון פנים.

אתה יכול להאריך חלק מההסדר וחלק אחר לא. לכן לגבי המאגר הביומטרי, יש את עניין מסירת המידע גם לצבא וגם למשטרה, יש את עניין השימוש תווי הפנים, ויש את עניין שמירת טביעות האצבע. כל אחד מאלה אתה יכול להחליט להאריך או לא. לכן בעניין של מחיקת טביעות אצבע או מה שמטריד, ניתן רק אותו לא להאריך. בכל היתר, יתאפשר שימוש לצבא, למשטרה, לכולם, במאגר הביומטרי.

נשמח לסיים ההצגה שלנו כדי להסביר לכם.

כן, בבקשה.

נכון שיש פה כמה נושאים. אנחנו בכל פעם מתייחסים, מדלגים ביניהם. העמדה שלנו גם לגבי נושא הנטילה של טביעות האצבע, היא ללכת בכיוון של חקיקת קבע, בוודאי לצרכים של עכשיו. צריך להמשיך את הנטילה, כי היום לא ניתן לעשות שימוש לזיהוי ודאי שלא באמצעות טביעות אצבע, באירועים כאלה שהיו ושיכול להיות. זו העמדה שלנו, הצגנו אותה בכל הדיונים כולל בדיון במשרד הפנים.

אני לא רוצה לייצג פה את שר הפנים. הצגנו לו את זה ואני חושב שיש הסכמה בעניין, במובן של הוראת השעה כרגע, ובמובן שלפיו אנחנו מבקשים ללכת לחקיקת קבע, מבחינתנו הבקשה. יש פה הרבה מאוד נושאים, ומה שמקיף וסוגר את כולם זו היכולת של המשטרה לתפקד בתנאים שאנחנו נמצאים בהם היום, בצפי שלא ידוע. לפי מה שאני רואה עכשיו, הדברים לא עתידים להסתיים בשבועות הקרובים.

אנחנו מבקשים את הארכת ההוראה הזאת, בכובעים השונים שלה, כולל נושא הנטילה ואפשרות השימוש במאגרים. ברור לי שאם הנתונים, העובדות בשטח, ישתנו בפעם הבאה, כמובן נבקש דברים אחרים. במקביל, שלא יהיה ספק בכך, אנחנו הולכים לכיוון של חקיקת קבע. מה שיוחלט, יוחלט, הבקשות שלנו ברורות ומועברות לגורמים הרלוונטיים.

אנחנו עדיין נמצאים בסיטואציה שבה יורים עלינו טילים. אני לא משפטן, אני איש מקצוע.

נראה לי שאתה היחיד בחדר.

יכול להיות. אני מחזיר אתכם אל 7 באוקטובר. זיהינו 90% מהנרצחים בתוך עשרה ימים, והזיהוי המהיר הזה הוא הביא הרבה מאוד דברים טובים למדינה. זיהוי פצועים אלמונים בבתי חולים, זה לא הלנת המת.

לא צריך לשכנע אותנו בזה.

הוראת השעה בעיניי, בסיטואציה שנמצאת היום, עדיין רלוונטית כי עדיין נופלים עלינו טילים. אנחנו עוד יכולים לקבל אר"ן בכל רגע נתון, ולכן אני חושב שהסיטואציה של היום מחייבת אותנו ללכת לתוך הוראת השעה.

כן. עוד מישהו?

מאיר גופשטיין, ראש אגף הגנת סייבר, פרטיות ברשות הביומטרית. אציין שביולי ובאוגוסט ביצענו בדיקות נוספות בהתאם לבקשה שקיבלנו מממונה היישומים. היינו צריכים לחדד ולהבהיר כל מיני פערים שעלו במהלך הבדיקות המבצעיות שביצענו מול המשטרה ומול גורמי הביטחון. אכן נערכו בדיקות נוספות ביולי ובאוגוסט לגבי מידע שנמצא אצלנו במאגר. לא הוצאנו מידע החוצה. בדיקות אחרונות בוצעו ביולי-אוגוסט.

דבר נוסף הוא שקיימת תשתית מחשובית בינינו לבין משטרת ישראל, שכמובן שומרת על כל דרישות אבטחת המידע והפרטיות, על בידול של המאגר. התשתית והתווך האלה מוכנים, ערכנו בדיקות וניסויים. התווך הזה יכול לשמש אותנו בהמשך ולחסוך את שיטות העבודה שהיו לנו בתחילת המלחמה, שלפיהן הגיע שוטר, כמו שנאמר פה עם מדיה נתיקה או עם דיסק און קי, ואנחנו העברנו את המדיה למדיה נתיקה. התשתית הזאת כבר קיימת.

מאיר, אתם יכולים להסביר למה צריך לאגור את טביעות האצבע החדשות? או לחילופין, כמו שמציעה הממונה על יישומים ביומטריים, להגיד לאדם שמגיע, "תשמע - - -

אני יודע מה זה וולונטרי.

"זה יחזק את הזיהוי אם חלילה יהיה משהו, אם תכניס את טביעות האצבע", ולתת לאדם לבחור.

התשובה ניתנה לך, בדיון שבו היינו אז, חבר הכנסת רוטמן נתן את התשובה.

אמת.

העלינו את הקושיה כי אמרנו שנהיה צריכים להשיב עליה. הוא בא ואמר, מדינת ישראל, המחיר של אי-זיהוי הוא מחיר - - -

האירוע הזה של המדינה.

האירוע הזה. ועם כל הכבוד לוולונטריות.

עם כל הכבוד לרצון האדם אם יזהו אותו לא, באירוע הזה הוא פחות חשוב, כי המשאבים מהמדינה - - -

צריך לזכור שהאיזון הוא שהמאגר הזר - - -

זה סותר את מה שאמרת לגבי התשלומים על תעודות חדשות. להפך.

לא. אני אומר משהו שבדיוק מתכתב עם הנושא של חקיקה ראשית. אם מחליטים, זה צריך להיות קבוע בחקיקה שחובה לתת. דרך הארכות, הוראות שעה להאריך ופתאום 2 מיליון אנשים שצריכים להגיע ואין להם ברירה, בלי שיש על כך חקיקה ראשית, למרות שיש דו"ח שקובע שטביעות האצבע לא נצרכות.

יש חקיקה ראשית שאומרת שזה וולונטרי.

בדיוק. כאן אתם שמים אותנו בבעיה.

וגם הנושא שיש כאן שני אינטרסים של המדינה בשני כיוונים. מה שאמרת נכון, וזה באמת מהדיון הקודם. מצד שני, גודל מאגר עם טביעות האצבע והיקפו, העובדה שכולם נמצאים בו ולא רק וולונטרי, הופכת אותו – ברמת הסייבר, חשש לדליפה, נזקים בדליפה וכל הדברים האלה – לנקודת תורפה.

הופכת אותו לכלי הרבה יותר אפקטיבי ויעיל.

על כך צריך חקיקה ראשית.

נכון. אלה שני אינטרסים של המדינה. כאשר אני שואל את עצמי מה האינטרס של המדינה, יש אינטרס אחד שאומר, טוב שעל כל אזרח יהיה שבב זיהוי מתחת לעור. זה מצוין. למה? כי אף אחד לא ילך לאיבוד יותר אף פעם, לא יהיה אין דבר כזה ילד שנחטף.

מצד שני, יש נזק למדינה, לא לפרט. לפרט שמתי בצד, זכויות פרט לא מעניינות אותי עכשיו לצורך הדיון. יש לי נזק למדינה משבב של כל אזרח מתחת לעור, כי גם האיראנים ידעו איפה כל אזרח נמצא מתי שהם ירצו, ויוכלו להכווין את הכטב"מים שלהם לפי מספר תעודת זהות. זה נזק למדינה באותה מידה, בשני הצדדים נזק למדינה.

אותו דבר המאגר, יש לי יתרון למדינה לאירועי אר"ן ועוד, לכן נקודת האיזון זזה כשראינו את אירועי 7 באוקטובר והחשש המיידי. האם בגלל זה אנחנו צריכים להגדיל? ברור שזה ייתן יתרון ואפילו יתרון מוחלט, אם כל הטביעות יהיו. עדיין נכניס את זכויות הפרט לאירוע ואת האינטרס המדינתי, שלא כל אזרחי מדינת ישראל יהיו בביומטריה. אני לא מדבר אפילו על אוכלוסיות מיוחדות, על כך נדבר בישיבות אחרות.

כמעט כל אזרחי מדינת ישראל כבר כלולים בה.

2 מיליון לא כלולים.

כמעט כולם. יש מעל 20 מיליון רשומות.

זה לא משנה כי יש כפולות.

המאגר קיים כבר עשר שנים.

נכון, יש כאלה שנפטרו ויש כאלה שנולדו ולא עשו, ואני לא מדבר על זיהוי ילדים שלא עשו עדיין תעודת זהות.

בשנים האחרונות זה היה וולונטרי ובשנתיים האחרונות בכלל לא הכנסתם.

הרי יש זיהוי ילדים, אולי תיקח טביעות אצבע בגיל 3? אתה לא מכניס אותם למאגר הביומטרי לא רק משיקולי פרטיות שהם חשובים מאוד, אלא גם משיקולי סייבר, משיקולי "אח גדול" מדינתיים לעבר הפרט. לכן המחוקק העביר קו ואמר זה יהיה וולונטרי, כולל המחיר שיהיה לי יותר קשה לזהות בן-אדם במקרה אסון או דברים אחרים.

זה לא שהמחוקק לא חשב על זה קודם. ברור שהוא חשב גם על זיהוי גופות, עוד לפני 7 באוקטובר. האם נקודת האיזון צריכה לזוז לרמה שבה כל אזרח במדינת ישראל יהיה חייב לעשות ביומטרי? אני מתחבר מאוד למה שאמר יושב-הראש, שבעיניי תלוי בכך. אם לא תהיה אמירה ברורה וחד-משמעית שאלה שפוקעים עכשיו, אנחנו לא מחייבים אותם למסור דרך הדבר הזה. אני לא אאריך את הצו, ויושב-הראש גם אמר זאת.

אשמח להתייחס, מהרשות להגנת הפרטיות. שלום, לירון הופפלד מהמחלקה המשפטית ברשות להגנת הפרטיות. הרבה מהדברים נאמרו כאן על ידי חבר הכנסת רוטמן וגם על ידי היועצת המשפטית לוועדה. אנחנו חושבים שחשוב להפריד בין ההסדרים השונים שנמצאים בהוראת השעה, אבקש למקד את דבריי מטבע הדברים, בנושא של האגירה המנדטורית של טביעות האצבע החדשות לתוך המאגר. הנושא של העברת מידע לגופים המוסמכים שעוסקים בזיהוי, אנחנו לא מתנגדים להערכת ההסדרים האלה שנוגעים להעברת מידע.

הארכת הוראת השעה בדבר שמירה מנדטורית של טביעות אצבע חדשות במאגר הביומטרי, היא לא שימור של מצב קיים אלא הלכה למעשה הקמה, לפחות מבחינה משפטית, של מאגר קבע לצורכי זיהוי חללים באר"ן, באירוע רב-נפגעים. הקמת מאגר כזה מחייבת חקיקה ראשית והשלמה של תהליך עבודת מטה סדורה. יש כאן שאלות משמעותיות מאוד על הפרק, ובראשן השאלה האם יש תועלת מספקת בהקמת מאגר כזה לעומת הנזקים שהוא טומן בחובו.

יש נתונים שהממונה על היישומים הביומטריים הניחה בפני הכנסת שנוגעים לתרחיש ייחוס לשאלה, כמה אזרחים ניתן יהיה לזהות באמצעות טביעות אצבע במקרה של אירועי אסון המוניים בתרחישים שונים, שמשפיעים על היכולת לזהות באמצעות טביעות אצבע. יש כאן שאלה, האם ניתן יהיה לעשות שימוש באמצעי זיהוי אחרים שאין צורך לשמור מראש במאגר, או שקיימים במאגרים אחרים.

המשטרה מתייחסת לנושא הזה ושמעתי אותם בדיונים משותפים רבים שלנו, על המאמצים הרבים שנעשו, על סוגיות העלויות ופרק הזמן. כולן סוגיות משמעותיות מאוד שצריך לדון בהן בשאלה, האם בכלל יש הצדקה להניח חקיקה ראשית כזאת.

ברור שמעבר לשאלה הזאת, וגם אם יוחלט בגלל התועלת המסוימת שברור שיש, בשמירת טביעות אצבע לצרכים כאלה, השאלה שצריך שוב להכריע בה היא האם יש לה הצדקה לצורך אירוע שהתרחש בעתיד במועד לא ידוע, כשנשמור את טביעות האצבע במשך עשרות שנים, עם כל הסיכונים שיש בכך מהבחינה הלאומית, שאליהם מתייחס גם חבר הכנסת רוטמן בהיבטי סייבר ובהיבטי זכויות הפרט, שגם אליהם התייחסת – איסוף מידע ביומטרי רגיש כל כך על המדינה, באופן כפוי על ידי האדם.

גם אם יוחלט שיש הצדקה להקים מאגר כזה בטווח הארוך, יהיה דיון משמעותי שצריך לקיים בשאלת ההסכמה, האם יש חובה לשמור את טביעות האצבע האלה בלי שתינתן לאזרח האפשרות לבחור.

באנגלית אומרים "את מטיפה למקהלה". את מדברת בפני אנשים שמשוכנעים בנושא, זה בסדר.

אנחנו חושבים שהנסיבות הקיצוניות שהתקיימו ב-7 באוקטובר וגם בחודש שלאחר מכן שבו התקבלה החקיקה הזו, בכל הנוגע להיבט זיהוי גופות והחשש שהיה אז מאירועים המוניים שבהם יהיה צורך בשימוש בטביעות אצבע, המצב שאנחנו נמצאים בו היום הוא נוראי. עדיין יש חטופים שלא חזרו אלינו, חללים, נעדרים, אסונות שפוקדים אותנו ברמה היומיומית.

בהיבט זיהוי חללים, העובדות מדברות בעד עצמן. מאז נובמבר, על אף כל הדברים הנוראים שקרו מאז, לא נעשתה פנייה נוספת למאגר לצורך זיהוי רק על סמך טביעות האצבע שבמאגר. לכן אין עוד הצדקה לשמירה המנדטורית.

בהיבט השמירה הוולונטרית, גם אנחנו הבענו את עמדתנו לפני שר הפנים, שאפשר גם עוד קודם למיצוי השאלה, בצורך של הקמת מאגר קבוע בנסיבות שבהם אנחנו נמצאים, ובהנחה שאולי יהיו אזרחים שיהיו מעוניינים באיזון שלהם אל מול עצמם, שטביעות האצבע שלהם יישמרו.

לייצר את המסגרת החקיקתית המתאימה, בין אם זה באמצעות תיקון התקנות שהיום נמצאות בתוקף, מתוקף הוראת השעה הראשונה שקיימת. היום בתקנות קבוע שאסור לשאול אזרח, אפשר לעשות תיקון פשוט לתקנות, ולקבוע שישאלו אזרח אם הוא מעוניין לשמור את טביעות האצבע שלו, בין אם באמצעות טכניקות חקיקתיות אחרות של הנחיית הוראת שעה אחרת.

אפשר גם בהנחיות רשות האוכלוסין. עשינו את זה בוועדת חוקה, בוועדה המשותפת.

אתם חייבתם אותנו לתקן את התקנות כדי שלא נוכל לעשות את זה.

אז טכניקות חקיקתיות.

שרת הפנים דאז איילת שקד החליטה שהיא מאריכה, שאדם יכול לבחור אם הוא רוצה להיכלל במאגר או לא. הוא לא ייענש על כך ויקבל תיעוד לעשר שנים. זה היה צו שאתם הוצאתם.

נירה, אני מתנגדת למינוח "ייענש", משום שהיה על כך הסבר מקצועי טכנולוגי. זו לא ענישה.

ראש מערך הסייבר לא סבר כמוכם.

בסדר, בואו נתקדם.

זה לא נכון.

הטכניקה החקיקתית.

תודה רבה.

עמית יוסוב עמיר, משרד המשפטים.

אדוני ממשרד המשפטים, רגע. סיימת לדבר גברתי, או שיש לך עוד משהו?

עוד משפט אחד. בטכניקה החקיקתית, יש אפשרויות רבות. העיקרון שצוין פה לאורך שנים, ששמירת טביעות אצבע הייתה וולונטרית והייתה נתונה לבחירתו של אזרח, צריך להישמר גם בעת הזו, בחלוף שנה מהאירועים שקרו.

תודה. כן, גברת בן צבי. רצית להעיר משהו?

שני דברים. א'. לגבי המצב הקיים, נכון שמבחינה תקציבית, ואנחנו מצרים על כך, יש דחייה לנושא התיעוד הכחול. צריך לסיים איתו עד מרץ 2025, ועכשיו בגלל נושאים תקציביים זה יידחה. צריך לקחת בחשבון שאם אדם רוצה להוציא דרכון, נכון שדוחים את נושא תעודת הזהות, אך הדרכון, אם הוא מגיע לחדש אותו, לוקחים ממנו טביעת אצבע מנדטורית בהתאם להוראה הקיימת. 80% מהבגירים - - -

השאלה אם ההכנסה למאגר היא מנדטורית בדרכון? בהוראה הזו?

כן.

בשנה האחרונה מכניסים. בוודאי.

בהוראה הזאת?

זו הוראת שעה, אנחנו לא מדברים - - -

חשוב שתבינו את המצב נכוחה. אם מאריכים כפי שזה, עניין הדחייה התקציבית לא משפיע - - -

בכל מקרה אין הרבה טיסות.

גם אין הרבה טיסות. ב', נכון שיש בחוק התייחסות לזיהוי חללים. עקב התובנות של 7 באוקטובר ומה שראינו, אנחנו רואים בדבר הזה כמו פרויקט נפרד. למעשה יש פה שני פרויקטים שנחים על אותה תשתית. יש את הפרויקט של התיעוד ויש את הנושא של זיהוי חללים, ולכאורה אותה תשתית משרתת אבל האינטרסים הם שונים. ראוי לחוקק הזה בחקיקה ראשית.

סתם בשביל הספורט הלכתי לפרוטוקולים לפני יותר מעשור, כשהציגו פה את החוק לראשונה, מאיר שטרית אז הוביל אותו .האינטרס הגדול והמרכזי היה הנושא של תיעוד, זיהוי ומניעת התחזויות. כשהמשנה לשעבר מייק בלס הציג את זה, הוא אמר, יש את האינטרס של תיעוד, שבגלל זה אנחנו ישבנו, כתבנו את החוק. ואז הגיעו גופי הביטחון וביקשו שהפרויקט גם ישרת שימושים נוספים ומצאנו את האיזונים. זה ההיבט ההיסטורי של החוק הזה. היום אנחנו מבינים - - -

לפי החוק, לרשויות הביטחון, למוסד ולשב"כ יש אפשרויות גישה ישירה למאגר. רק המשטרה צריכה - - -

היום, אם מדינת ישראל לא רואה בזה אינטרס שצריך לשים אותו על השולחן בעקבות האירועים הקשים האלה, צריך לעשות פה חקיקה ראשית ולהתייחס לזה בהתאם.

משרד המשפטים.

עמיתי יוסוב אמיר מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. שמענו מכמה נציגי ממשלה, כמה עמדות שונות וכבר עמדות לגבי חקיקת הקבע. חשוב להדגיש שטרם גובשה עמדה ממשלתית לגבי חקיקת הקבע והתוכן שלה. אכן יש פה צרכים מורכבים וחשובים מאוד. מצד שני, גם היקף הפגיעה בפרטיות הוא ברף גבוה מאוד, ולכן הנושא הזה מורכב, וכאמור עדיין לא הוכרע.

חשוב להבהיר, הוראת השעה יוצרת מאגר גדול ורגיש, היא לא חקיקת קבע. מבחינה משפטית מדובר בהוראה זמנית, וברגע שהיא פוקעת, ככל שלא ייקבע אחרת בחקיקה עתידית, אותן טביעות אצבע שנאספות למאגר, ביום שבו תפקע הוראת השעה – הן אמורות להימחק, זה חשוב מאוד.

לפי מה הן אמורות להימחק?

לפי החקיקה הרגילה.

לא.

כן.

הוראת הקבע של החוק קובעת שיהיו תיקונים בלבד. יש שתי הוראות שעה שקיימות היום על החוק הזה. אחת אנחנו דנים בה היום.

שמי שרוצה, צריך לבוא ולבקש מחיקה.

מי שרוצה. כל המידע שנאסף היום מכוח הוראת השעה באופן מנדטורי, הוא שמור רק מכוח הוראת השעה. אלא אם כן - - -

איפה זה כתוב?

בחוק.

ברגע שההוראה הזאת פוקעת וההוראה השנייה פוקעת. הרי יש הוראה נוספת שהאריכו אותה עד לסוף השנה. לכאורה טביעות האצבע אמורות להימחק.

לכאורה.

לא לכאורה. כל עוד שיש הוראות שעה, המידע לא נמחק.

חשוב לי להבהיר את הנקודה הזאת. חברתי לירון מהרשות להגנת הפרטיות, הרחיבה לגבי - - -

איפה זה כתוב? זאת פרשנות שמקובלת היום?

כן.

זאת לא פרשנות, זאת המשמעות היחידה האפשרית.

אני האחרונה שאגיד שלא.

אני מציג פה את הדברים, אני משאיר בצד את כל השיקולים החשובים, לגבי המורכבות והתקדימיות של הסדר כזה של חקיקת קבע. כרגע הוועדה מתבקשת להכריע לעניין הוראת השעה הזמנית, והאינטרסים הוצגו פה בהרחבה.

תכלית שימור טביעות האצבע במאגר לא נועדה לצורך מקרה העבר, כלומר 7 באוקטובר, אלא אם חס וחלילה יתרחשו אירועים מלחמתיים בסדר גודל גדול בעתיד, לאירועים עתידיים.

לא בהכרח מלחמתיים.

זאת אכן תוספת שהוועדה הוסיפה לאירועים עתידיים, במבט צופה פני עתיד, וצריך לציין שהתכלית הזאת של אירועים מלחמתיים נוספים, היא אחת התכליות שלשמן אפשר להעריך את הוראת השעה. זאת תכלית שהמחוקק, הבית הזה, הוועדה הזאת, אישרו אותה כלגיטימית להערכת הוראת השעה.

שאלה לגבי מה שאמרתי קודם. הרעיון הוא שבתום תקופת הוראת השעה, טביעות האצבע, הדלתא שנאספה בתקופת הוראת השעה תימחק באופן יזום על ידי המאגר, או שצריך להגיש בקשה?

לא. דובר על הוראת השעה שמאפשרת את השמירה.

הוראת השעה של 2017, כתוב ששם יש מנגנון מחיקה.

לא, מנגנון המחיקה שם הוא לא אוטומטי. אזרח צריך לבוא ולבקש להימחק.

ביום שנגמרת הוראת השעה, אני מוחק. יש הוראה, יש מחיקה מובנית.

אבל זה כשהוראת השעה תפקע. היא עדיין בתוקף ויש לה אפשרות הארכה בלתי מוגבלת.

שם זה מידע שנאסף בהסכמה. כאן המידע נאסף בלי הסכמה.

לכן השאלה שלי. מה הפרשנות שלכם?

אני לא בטוחה. למעשה, תחזור האפשרות לתושבים להגיש בקשה למחיקת טביעות האצבע.

למעשה, זה לא יימחק אוטומטית.

לא.

עוד מישהו רוצה לדבר?

כן. א', הדברים שנאמרו פה הם הוכחה ברורה למורכבות הליך חקיקת קבע, העמדות השונות והצורך בדיון מעמיק.

כן, אבל עברו שנתיים.

מניסיוני המאוד קצר עם חקיקת חוקי קבע, מדובר בדורות, לא בחודשים. אני אומר את זה כך בעדינות. צריך פה עמדה של המחוקק, אין ספק. העמדה שלנו היא שבקרות אירוע, לא משנה אם הוא מלחמתי או אירוע רב-נפגעים אחר, כולם מסתכלים על משטרת ישראל ורוצים שנפעל.

משטרת ישראל והשר הממונה על משטרת ישראל, צריכים להושיב את הייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי ולהוציא תחתם הצעת חוק כמו שנהוג לעשות ולהגיש אותה, אם לא מצליחים לתאם אותה בהגשה מול - - -

עשינו את זה.

זה מה שאנחנו עושים.

אז קדימה.

עשינו את זה. השר לביטחון לאומי פנה לשר הפנים בעניין הזה, במטרה לדון בסוגיה.

מתי?

באוגוסט האחרון. גם בבקשה להאריך את הוראת השעה הזו, וגם בבקשה לקבוע הסדר קבע בעניין.

ומה נעשה מאז?

התקיימה פגישה בעניין במשרד הפנים וזה כרגע לפתחו של שר הפנים.

התקיימה פגישה עם שר הפנים, נשמעו הגופים, העבירו מסמכים ועמדות וצדדים ביקשו. כמו בדיון הקצר הזה, זו סוגיה מורכבת. צריך לציין מלכתחילה, זה לא כמו במשרד הפנים. בניגוד למאגר שאנחנו מנהלים ומחזיקים לצרכים של בעיקר תיעוד ביומטרי. את כל מה שאפשר לעשות בשימושים נוספים, כגון פשיעה, אלה הגופים שצורכים את המידע הזה ואחראים על הזיהוי. זה לא משרד הפנים כמשרד הפנים, וזה לא האינטרס המרכזי שלו בתוך האירוע.

יש לנו התייעצות של המשטרה, אנחנו פועלים יחד איתה בתיאום, כי אנחנו מחזיקי המאגר ונפעל בהתאם להנחיות שקבע המחוקק. לכן התקיים הדיון, שר הפנים אמר שהוא גם מבין את הצורך הזה ומכיר בו.

חשוב להגיד אדוני, אומרים כל הזמן "האינטרס של המשטרה", כי זו האחריות שלה.

של מדינת ישראל.

זה האינטרס של המשטרה כי זו האחריות שלה, הזיהוי. כל הזמן מייחסים למשטרה שיש לה אינטרסים פה. זו האחריות שלנו, זה לא אינטרס.

אנחנו לא מייחסים למשטרה שום אינטרס, זה בסדר. לא כאן, ובטח לא אני.

הוזכר כמה פעמים שהבקשה האחרונה הייתה בנובמבר. א', זה עובד לשני הכיוונים. זה לא נכון כי היו גם בקשות אחר כך, אך הדבר מראה כמה אנחנו עושים שימוש מושכל ביכולת הזאת. אנחנו פונים כשצריך, אז זה עובד לשני הכיוונים והנה האחריות שלנו בעניין הזה. היו עוד בקשות לנתונים. זה צורך שבעיניי הוא חיוני כרגע. הוא מחויב גם במישור הקבע, אבל בוודאי לנקודה ולעת הזו. אנחנו מבקשים אדוני להיעתר לבקשה ולהאריך את הוראת השעה.

ראיתי שביקשתם להאריך לשנה.

נכון.

למה?

כי אנחנו חושבים שהדברים כעת נמצאים באי-ודאות, והשימוש נמשך כבר מעבר לשנה.

שכשמשהו חשוב וכשמחליטים שצריך לעשות חקיקה אז עושים. יש חוקים לא פחות גדולים מהדבר הזה שיוצאים לדרך אחרי שבוע וחצי, שבועיים. לא אחרי שנים.

לא בחקיקת קבע אדוני. ביקשנו שנה, ואני אסביר למה. ביקשנו שנה בגלל שאדוני רואה כמה מורכבים תהליכי חקיקת הקבע פה. אדוני אמר בעצמו בתחילת הדיון שהוא לא רוצה שנגיע בעוד חצי שנה לבקש עוד פעם. ביקשתי שנה כדי שנוכל - - -

יכולת לבקש חמש שנים ואז בכלל לא הייתם באים.

לא. אני מנסה - - -

זו לא המטרה. עם כל הכבוד, יש פה אירוע. אם לא "חרבות ברזל" ואם לא האירוע הזה, לא הייתם מקבלים את ההארכות האלה והייתם צריכים מזמן להגיש חקיקה, או שהמאגר לא היה נשמר.

אני מוכן להצעה הזו. לבטל את "חרבות ברזל".

זה מה שקרה ואנחנו מבינים והכל בסדר, אבל אי אפשר לנצל את זה בשביל לעקם לנו את היד. דעתנו לא נוחה מהתנהלות מצב העניינים כמו שהוא עכשיו, ואני חושב שזה נושא מספיק מורכב וחשוב כמו שכולם פה ציינו, כדי שיקצו לו צוות ייעודי מתוך כלל אנשי המקצוע והמשפטנים. כולם פה משפטנים.

לא בטוח.

אפשר להקצות חלק מהם ולשבת שבוע, שבועיים, חודש אם צריך. אם זה מה שעושים, אפשר לצאת עם הצעת חוק. לא תשכנעו אותי שאי אפשר.

אדוני יודע שככל שיש יותר משפטנים, הדיונים יותר ארוכים, אז אולי פחות משפטנים.

נכון. יש לי גם ניסיון בחקיקה ובעוונותיי אני גם משפטן, לכן מאוד קשה לי עם ההתנהלות הלא תכליתית. מצד אחד כולם פה באים ומספרים כמה זה חשוב, ומצד שני מעבירים את זה בדרך שהיא לא דרך. אי אפשר לבוא ולהמשיך ולתחזק את הנושא בכל פעם עם הוראות שעה. זה לא נכון ולא נסכים לזה. אני אומר לכם מראש, תעבירו את זה הלאה ושיידעו כולם.

לעניין משך הצו. נציין שהצו של שר הביטחון, שעניינו גם קבלת ידיעות ומסמכים בדומה לצו של השר לביטחון לאומי, התבקש אתמול ואושר אתמול בוועדת חוץ וביטחון למשך חצי שנה. אציין שבפנינו ובפני הייעוץ המשפטי לממשלה, לא הונחו נימוקים שמצדיקים את הארכת הוראת השעה בשנה כפי שהשר לביטחון לאומי ביקש.

אנחנו חושבים שבהתאם לשני הצווים האחרים שהתבקשו לחצי שנה בלבד, ובשים לב לכך שחוקית לפחות, אפשר להאריך את הוראת השעה בתקופות נוספות שהצטברו לשנה נוספת. אין מקום להאריך ליותר מחצי שנה.

גברתי יש לכם מישהו בחפ"ק?

מ', יועצת משפטית, משרד ראש הממשלה. אמרו את זה לפניי, מבחינתנו הסמכות נדרשת כצופה פני עתיד, בשים לב להרחבת זירות הלחימה ובתקווה שלא נשתמש בה. בכל מקרה אנחנו נדרשים לשמור את הנתונים שכבר התקבלו אצלנו, והדבר הזה הוא קריטי מבחינתנו.

עוד מישהו? מתי תדעו בנושא של התעודות הכחולות?

בזמן המאוד קרוב נצא למהלך של תיקון תקנות מרשם האוכלוסין, באופן כזה שתעודות הזהות שאינן ביומטריות ואמורות לפקוע בסוף ינואר 2025, אלה תעודות שהונפקו לפני אוגוסט 2012. זו מסה, נשארו בסביבות 1.2 מיליון, והכוונה היא לדחות את פקיעת התוקף לינואר 2026.

מתי תגישו את זה?

בקרוב נפיץ טיוטה להערות הציבור ונגיע לאישור ועדת חוקה.

יש לך הערכה?

אנחנו חייבים לעשות את זה לפני ינואר, בטרם הפקיעה.

בנושא האגירה הזו, נאריך עד ל-1 בינואר 2025, כדי לראות שאתם באמת מוציאים את התקנות האלה החוצה. אם לא, זה משהו שמצריך דיון רחב יותר, אם אנחנו מוכנים לאפשר הוספה של 1.2 מיליון תעודות למאגר בעל כורחם בנסיבות הללו, ואני ארצה דיון הוכחה בשביל כל חברי הוועדה. אסביר להם מה נמצא פה, זה לא משהו שאפשר לעשות על הדרך ביום האחרון שבו התוקף פוקע. לכן נאריך לכם את המועד עד 1 בינואר 2025 כדי לראות איפה עמדתכם בנושא. לגבי יתר הדברים, אנחנו נאריך בחצי שנה.

לא תספיק ההצהרה שלנו שנגיש את זה?

אני רוצה לראות שזה קורה, לא משהו אישי. לצערי למדתי בשנתיים שאני כאן, שכדי לוודא שהדברים מתבצעים צריך לראות שהם אכן כך, אחרת יש תמיד הסברים למה זה לא קרה וזה דבר גדול מדי, אני לא מוכן על הדרך כשאני פה לבד, לבוא ולאפשר מצב שבו 1.2 מיליון אנשים בעל כורחם מצטרפים למאגר הזה בינואר. אני גם לא חושב גם שזה נכון, זה דיון הרבה יותר גדול שצריך לקיים. לכן שאלתי מתי אתם חושבים שזה יקרה. התוקף יוארך עד 1 בינואר 2025, ואת השאר נאריך בחצי שנה.

אדוני, האם מבחינת פרוצדורה, יש אפשרות להאריך בחצי שנה, ובתנאי שעד 1 בינואר יוגשו התקנות, ואז אם הוגשו אין בעיה, ואם לא, נקיים דיון?

לא.

למה לא?

מבחינה חוקית, ניתן להאריך עד שנה במצטבר הסדרים מסוימים, אבל אני לא יכולה להיכנס לנוסח של החוק.

זה לא נוסח. נקבע שהתקנות יוארכו.

אם לא הוגשה מראש הארכה עד ינואר, היא לא בסמכות.

היא כן בסמכות.

אתה יכול להגיד שתהיה הארכה עד 1 בינואר, ובעוד ארבעה חודשים בכפוף - - -

בדיוק.

לא. אני לא נכנסת לזה בהארכת חקיקה.

אגיד לכם דבר פשוט. אם נראה שהתקנות הוגשו, לא נצטרך להתכנס. תשלחו לנו מידע ונראה שהתקנות הוגשו, אנחנו נכנס את הוועדה ונאשר.

הוועדה צריכה להתכנס.

אולי שעד שהוועדה תקבל החלטה בכפוף, אך בכפוף לאישור היו"ר, כדי שלא נתכנס עוד פעם לכל הפרוצדורה של הדיון.

הוא אומר את זה לפרוטוקול.

ככל שנראה שהתקנות הוגשו, נכנס את הוועדה באופן פנימי כאן ונמשיך את זה הלאה.

אתה רואה שאנחנו מתכנסים בהתראות של כמה שעות.

שלא נצטרך להגיד עוד פעם את כל הדברים.

מעולם לא עיכבנו התכנסות.

התקנות יוגשו בהקדם. אני לא בטוחה שהן ייכנסו לתוקף עם כל ההליכים שצריך לעשות עד 1 בינואר, כשהפקיעה היא ב-31 בינואר.

את רוצה ב-15 בינואר?

אם הדיון בוועדת חוקה יהיה ב-10 בינואר, כי הוא לא תלוי בנו.

אין בעיה, ב-20 בינואר. בואו נראה שזה לא יוצא בשבת.

אם אפשר 31 בינואר.

לא אני לא אביא את זה שוב ביום האחרון.

אנחנו לא נביא ביום האחרון.

20 בינואר, מצוין. בשעה 24:00.

זה משהו שלא נכנס כרגע ללשון של הצווים. אתה מבקש ודורש מהם - - -

לא. הארכה לאירוע האגירה, ניתנת עד 20 בינואר, עד 24:00 בלילה.

ככל שתוקנו התקנות ויידחה מועד חידוש זה.

כן.

נאריך למלוא התקופה.

יש לי הערות לנוסח הצו של ביטחון לאומי.

ניתן אותו לחצי שנה, לא לשנה.

לנוסח המהותי. כיוון שהוא הוגש מבלי שהשלים את התהליכים הנדרשים במשרד המשפטים.

אלינו זה הגיע היום בבוקר.

אני יודעת. לוועדת הכנסת הוא הוגש ביום שלישי בלילה מבלי שקיבל ועבר את האישורים הנדרשים. נדרשים שם תיקוני נוסח.

את יכולה להגיד לי אותם?

כן. "באישור ועדת הכנסת המשותפת, כהגדרתה בסעיף 2 לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים".

זה השתנה גם בצו של שר הפנים, כי נקבעה הוועדה בינתיים.

זה השתנה, כן. הם הכניסו, "כפי שקבעה ועדת הכנסת ולאחר שמצאתי שהדבר נדרש מהטעמים המנויים בסעיף 4(ב) לחוק". אלה השינויים.

הסמכות היא לפי סעיף 4(ג). איפה את רוצה להוסיף 4(ב)?

הסמכות, "בתוקף סמכותי".

לפי סעיף 4(ג). איפה את רוצה להוסיף?

מהטעמים המנויים בסעיף.

4(ב). בסדר, תודה רבה.

את רוצה להקריא?

טיוטת צו מטעם המשרד לביטחון לאומי: טיוטת צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק), התשפ"ה-2024




בתוקף סמכותי לפי סעיף 4(ג) לחוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל), (להלן החוק), באישור ועדת הכנסת המשותפת לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמך זיהוי ובמאגר מידע, ולאחר שמצאתי שהדבר נדרש מהטעמים המנויים בסעיף 4(ב) לחוק האמור, אני מצווה לאמור:





הארכת תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק
1.
תקופת תוקפו של סעיף 2 לחוק תוארך עד יום ט' באייר התשפ"ה (7 במאי 2025).



מדובר בחצי שנה, כמו הצו של משרד הפנים.

ט' באייר.

את הצו שלנו הקראת?

לא. רגע, קודם ביטחון לאומי.

זה יוצא ביום שישי, תשני ליום ראשון.

לא משנה. נקודת הפרשנות שאומרת, אם משהו נופל ביום שישי, עד מתי הוא מוארך.

הארכנו בחצי שנה מ-7 ל-7. לא משנה.

"טיוטת צו מטעם משרד הפנים. טיוטת צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות". רגע, אתה רוצה להצביע על זה קודם? הקראתי, נצביע על ביטחון לאומי?

אנחנו נצביע. אני בעד. אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה

אושר

את צריכה לתקן את הנוסח באופן מהותי, של הצו של שר הפנים.

ברור, אני עומדת להקריא אותו

טיוטת צו העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל) (הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק), התשפ"ה-2024




בתוקף סמכותי לפי סעיף 4(ב) לחוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה-חרבות ברזל), התשפ"ד-2023 (להלן-החוק), באישור ועדת הכנסת המשותפת לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש"ע-2009, ולאחר שמצאתי שהדבר נדרש מהטעמים המנויים בסעיף האמור, אני מצווה לאמור:





הארכת תקופת תוקפו של סעיף 1 לחוק
1.
תקופת תוקפו של סעיף 1(2) לחוק תוארך עד יום כ' בטבת התשפ"ה (20 בינואר 2025).






2.
תקופת תוקפם של יתר הפסקאות בסעיף 1. לחוק תוארך עד יום 7 במאי 2025, ט' באייר התשפ"ה.

את ההארכה הגדולה ואחר כך את הכתב.

נחליף את הסדר. נשלח לכם מכתב עם הנוסח.

תסגרו את זה כי צריך לדבר עם גדי, לראות שאין פה - - -

דברו איתי אחר כך, אני יושבת לכתוב את זה עכשיו, מיד. התיקון הוא שסעיף 1(2) לחוק, זה הסעיף שעוסק בטביעות האצבע באגירת טביעות אצבע, יוארך עד 20 בינואר 2025, ויתר הסעיפים של סעיף 2. שקשורים להעברת מידע מהמאגר, יוארכו כמבוקש.

סעיף 1.

להחליף בין הסעיפים. סעיף 1. עד 7 במאי 2025.

אפשר לכתוב שבמידה והתקנות יאושרו, זה יוארך גם כן? אם הם מגישים את התקנות.

אני לא בטוחה שיש לי כאן סמכות לעשות את זה.

אנחנו הגשנו לחצי שנה, את יכולה. התקנות קיימות כי הגשתי את הבקשה לחצי שנה, אני מאשרת חלקית, שני חלקים.

יהודה, אני מפנה עכשיו בצו למשהו שלא קיים עדיין.

כרגע את לא מתקנת את הצו. בהחלטה בפרוטוקול את כותבת שהוועדה מאשרת הארכה נוספת.

מה שאמרתם לפרוטוקול נרשם.

השאלה אם זו יכולה להיות החלטה של הוועדה, שהיא מאשרת הארכה נוספת בארבעה חודשים ככל שהתקיים תנאי כזה וכזה.

לא חושבת. המנדט שיש לי פה הוא להאריך חלק מההסדרים בחצי שנה.

זה בדיוק מה שהוועדה מוסמכת לעשות. את פשוט צופה פני עתיד ואת אומרת שהוועדה מאשרת כבר עכשיו, שאם יוגשו לה התקנות ההן של רשות האוכלוסין, להאריך אוטומטית את הצו.

נתכנס אם לא. אבל אם הם הגישו את התקנות, אין למה להתכנס.

כן, אבל אני צריכה לפרט מהן התקנות - - -

לבוא ולהגיד, שנמסר לפרוטוקול שבכוונת - - -

הונחו זה לא מספיק.

את אומרת ככל שיוסכמו ההליכים והותקנו התקנות הנדרשות על מנת להכניס לתוקף את הדחייה האמורה, הוועדה מאשרת לדחות גם את סעיף 2 בעוד ארבעה חודשים, ולא צריכים עוד הפעם.

אני רוצה כמה דקות כדי לנסח, בסדר?

נצא להפסקה של עשר דקות, נתכנס פה שוב ב-10:50.



(הישיבה נפסקה בשעה 10:41 ונתחדשה בשעה 10:51.)

אנחנו מחדשים את הדיון. מצביעים על הנוסח. כן, גברתי.

- - - עד 1 בינואר. יתר הסעיפים של סעיף 2, כאמור חצי שנה, עד 7 במאי. 20 בינואר, סליחה. יכול להיות שנעשה שינויים בניסוח, ולשוניים בלבד. זה מועמד להצבעה, עוד לא הצבעת על זה.

בסדר, אני בעד. אין נמנעים, אין מתנגדים.

הצבעה

אושר

אין נמנעים.

אנחנו מבקשים שלהחלטה יהיה מצורף מה שנאמר.

רשום בפרוטוקול שכשתביאו תקנות, יאושרו תקנות שיאריכו. תביאו את הצו ויאושר לכם.

הוועדה יכולה לאשר את ההארכה.

בהחלט.

היא יכולה לעשות זאת, בוודאי.

בהחלט. אני שב ומפציר בכם שתעבירו הלאה לשרים ולכל מי שצריך לקבל את ההחלטות. בבקשה אל תגרמו לנו להגיע למצב שבו אנחנו לא יכולים, כי אם בחצי שנה הבאה לא תביאו חקיקה ראשית או לא נראה צעדים משמעותיים מאוד, שיש תאריך יעד סופי להגשת חקיקה ראשית, אני מתקשה מאוד לראות איך הוועדה תוכל להמשיך ולאשר הארכות נוספות באופן הזה.

אני אומר את זה כדי שלא יהיו הפתעות, ובעיקר כדי למנוע מצב שבו נעמוד מול שוקת שבורה בנושא הזה. לא נאפשר צירוף הקמה של מאגר בפועל דרך הארכות של הוראות שעה, זה לא יקרה. אני מקווה שהמסר הזה עבר.




תודה רבה לכולם, הדיון סגור.


הישיבה ננעלה בשעה 10:53.