פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



46
ועדת העבודה והרווחה
12/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 295
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 11:41

הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
אלמוג כהן – מ"מ היו"ר
דבי ביטון

ינון אזולאי
יסמין פרידמן

יוכי אילוז - מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות - ביטחון תזונתי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

סא"ל ורד גבאי - רע"ן טלם - אט"ל, צה"ל, משרד הביטחון

רס"ן נעמה גת - יועמ"ש אט"ל, צה"ל, משרד הביטחון

סא"ל עידן יוסף - ר' מינהל ההזנה - אט"ל, צה"ל, משרד הביטחון

צביאל גנץ - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

רותם שמאי - מנהלת תחום אסטרטגיה וחדשנות, המשרד להגנת הסביבה

רב כלאי אסתר אלאשווילי - ר"צ בקרת מזון והדרכה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק דורית וורמן - ק' חו' הבטחת איכות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

בטי טגניה - עו"ד, ייעוץ משפטי, המשרד לביטחון לאומי

רפ"ק הדר פרשר קצב - קמ"ד משפט מסחרי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

יששכר וייס - עוזר משפטי ליועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

נטלי יוסף - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

דקלה ראובן - מתאמת פיקוח ארצית, משרד הבריאות

נעמה רוט - משפטנית, משרד המשפטים

אלי בראל - סמנכ"ל תפעול, כנסת ישראל

יותם ארנסברג - כלכלן, מרכז השלטון המקומי

גידי כרוך - מנכ"ל ארגון לקט ישראל

רוית דינמז יחזקאל - עו"ד, סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי, ארגון לקט ישראל

שלו זרקה - מנכ"ל עמותת היו שלום - המצפן לירושלים

יקותיאל אזרחי - סמנכ"ל עמותת היו שלום - המצפן לירושלים

גלית וידרמן - סגנית בכירה, מינהל רשות החברות הממשלתיות

בקי כהן קשת - עו"ד, הפורום למאבק בעוני

אלון קינסט - מנהל מינהל הרכש הממשלתי, משרד האוצר

עמיר עופר - עו"ד, מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

נעה בן שבת
מיכאל קוסאשווילי

ענת כהן שמואל

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, פ/2417/25 כ/1055

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה. י"א בחשון תשפ"ה, 12.11.2024. הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף).

אנחנו כבר בישיבה רביעית אני חושב בעניין הזה. אני מאוד רוצה אם אפשר להתקדם לקראת סיום אם אפשר, אם יש הסכמות. אולי נפתח בהקראה?

אנחנו באמת נמשיך בהקראה, באמת מהנוסח הקודם. אני רק אציין שהיו כמה עדכונים בנוגע לגופים שעליהם יחול החוק. ונתחיל מההקראה של גוף ציבורי בהצעה. הוועדה באמת ביקשה מאתנו להכין נוסח עדכני ומותאם לעניין התחולה של החוק ולעניין בעצם הגופים שהחוק יחול עליהם. הכנסנו בו עוד כמה עדכונים. כמובן שברגע שנעדכן שיש שינויים בנוסח, גם מהקראה ראשונה וגם בנוסח שלפניכם, אז נציין את זה.

אנחנו נמצאים בעמוד הראשון, בתחילת העמוד, אחרי הגדרת "ארגון לחלוקת מזון ייבוא".

תיקון סעיף 1
1.





(2)
אחרי ההגדרה "ארגון לחלות מזון" יבוא:




""גוף ציבורי" – כל אחד מאלה, למעט מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24 לפקודת בריאות העם, 1940:



זו בעצם החרגה שהמטרה שלה היא בעצם לשמור על בריאות המזון ולמנוע תרומה של מזון מבתי חולים. זה לעמדת משרד הבריאות, שביקש באמת להוריד את מוסדות הבריאות.





(1) משרד ממשלתי ויחידת סמך, למעט יחידות סמך של משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;



אלה בעצם יחידות שליבת הפעילות שלהן מסווגת.





(2) הכנסת;





(3) משרד מבקר המדינה;





(4) רשות מקומית;





(5) חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;

פה החרגת את כוחות הביטחון, אתה לא מדבר עליהם בהצעה החדשה.

כרגע לא. כרגע כוחות הביטחון ההגדרה שלהם נמחקה והכנסנו בהחרגה את יחידות סמך של משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה.

על זה יש לנו התנגדות. רק תגידו לנו מתי.

נשמח. רק נמשיך בהקראה ובעצם נתקדם.

אוקיי.

(6) חברה עירונית;





(7) תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה בחוק;



אנחנו נציין רשימה חלקית של התאגידים. אלה בעצם תאגידים סטטוטוריים שבעצם נחקק חוק שמסדיר את ההקמה שלהם. למשל המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, רשות שדות התעופה, רשות ניירות ערך. זאת בעצם רשימה חלקית, דוגמה של חלק מהתאגידים שבעצם הוקמו בחוק. ככל שבתאגיד כזה יש 500 סועדים שאוכלים בחדר אוכל שלא ביום אחד וככל שבעצם הצעת החוק רלוונטית אליו בהתאם לתנאים שהוגדרו כאן, אז גם הם יחויבו לתרום מזון עודף.





(8) מועצה דתית;





(9) צבא הגנה לישראל;





(10) משטרת ישראל;





(11) שירות בתי הסוהר;



כבר עכשיו נציין באמת בנוגע לעניין תחולה של החוק על הצבא, על המשטרה ועל שירות בתי הסוהר. כרגע בנוסח הנוכחי בעצם הם בתוך ההצעה ובהמשך, אולי שנייה נתייחס לזה, יש בעצם איזה שהן התאמות שהם יהיו מוסמכים לעשות בעצם בנוהל. בהסדר שדומה לחוק בריאות הציבור (מזון). יש הסדר שגם אומר שבעצם החוק יחול באופן כללי על המדינה ושם בהמשך בעצם בסעיף 317 מצוין שגופי הביטחון יוסמכו בהסכמת השר הממונה עליהם לעשות התאמות בנוהל. אולי נקרא רק את ההסדר מהחוק הזה. בעמוד 5 לחוק, אנחנו נקריא את ההסדר. סעיף 2א(ו).

"השר הממונה", השר הממונה זה בעצם השר שיהיה אחראי על כל אחד מהגופים. השר לביטחון לאומי לעניין השב"ס ולעניין המשטרה, ושר הביטחון לעניין בעצם הצבא.

"השר הממונה, בהסכמת שר הרווחה" – אני מבין שנכון למחוק את זה, לאור העובדה שאנחנו רוצים בערך להפחית מנגנונים בירוקרטיים, "ושר הבריאות".

את מה אתה מוריד?

את המילים "שר הרווחה".






(ו) השר הממונה, בהסכמת שר הבריאות רשאי לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון; לעניין זה גוף ביטחון – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.



אנחנו רק נציין, אולי אפילו נחדד את זה ובעצם אם אפשר לצמצם אפילו את ההיבטים של שר הבריאות, זאת אומרת שהוא יהיה מוסמך להתערב רק בהיבטים שנוגעים לבטיחות המזון. ואז הנוסח יהיה "השר הממונה רשאי לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון, ובלבד שההתאמות הנוגעות לבטיחות המזון ייעשו בהסכמת שר הבריאות; לעניין זה גוף ביטחון – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.

אולי עכשיו באמת נשמע את העמדות של הגופים.

דקלה ראובן, משרד הבריאות. אחראית על תחום הפיקוח. למעשה אנחנו מבקשים להתנגד להכללת הגופים הציבוריים בהתחלה, בסעיף הראשון שיש הגדרה של גופים ציבוריים ושם נמנים שב"ס, משטרה וצה"ל.

אנחנו כן בעד להשאיר את סעיף (ו) שבו השר הממונה יקבע. אין לי בעיה שזה יהיה רק בהיבטים בריאותיים בלבד, שזה באמת מה שנוגע לנו. בהסכמת שר הבריאות בהיבטים שקשורים לבריאות המוצר או בריאות הציבור. זה אנחנו כן בעד.

אבל בהגדרה עצמה אנחנו מבקשים שכן יוחרגו שב"ס, משטרה וצה"ל, כמו שהיה בנוסח המקורי.

איזה סיבה בריאותית יש לכם?

גם דנו, דיברנו על זה כבר בדיון הקודם.

כפי שציינו בדיון הקודם אדוני, אלו מטבחים שאנחנו לא מפקחים עליהם מכוח חוק המזון. בעצם סעיף 317 לחוק המזון אומר שאנחנו לא יכולים להיכנס ולפקח במטבחים האלה. לכן על מנת לשמור על בריאות הציבור ועל מנת להיות בטוחים - - -

את לא סומכת על מערכת הבריאות של הצבא עצמו?

זה לא עניין של סומכת או לא. אני חושבת שזו הדרך הנכונה ביותר שאנחנו נסדיר בנוהל בין משרדי.

הם גם נמצאים בבתי הסוהר, גם משרד הבריאות נמצא בבתי הסוהר, אני בדקתי את זה. אתם לא מגיעים לבתי הסוהר?

לא מדבר על בתי הסוהר, היא מתנגדת לכל.

לא, שנייה. סתם, אתם לא מגיעים לבתי הסוהר?

לא, אנחנו לא מגיעים לפקח שם.

אבל ינון, דיברנו על זה בדיון שעבר. זה כאילו אנחנו חוזרים על אותו דיון מפעם שעברה. דיברנו על זה ודנו בזה והבנו שיש מספיק פיקוח. גם בשב"ס יש להם פיקוח פנימי, גם לצבא יש פיקוח פנימי. לכולם יש את הפיקוח הפנימי. אם הייתה הרעלה כנראה שהיינו יודעים. אנחנו לא חושבים שזו סיבה מספקת משם לא לקבל תרומות. זו דעתנו.

אז אני אגיד לך משהו אחר.

זו כבר פעם שנייה.

אין בעיה. במקום שאתם לא מפקחים, שאין לכם גישה בסמכות הזאת, אוטומטית זה גם לא חל עליכם. איפה חל עליכם? כשיש לכם את הסמכות. כשאין לכם סמכות אז זה חל עליהם, על הגופים עצמם זה חל. כי אם אין לך סמכות, אז זה לא נוגע אלייך. אם יש לך סמכות אז זה נוגע אלייך.

אם את אומרת שבחוק אין לך סמכות, בסדר, אני לא בא להוסיף לך פה סמכות. אז זה לא קשור אלייך. הגופים האלה לא קשורים אלייך ולכן כל האחריות זה עליהם. ולכן אני נותן להם גם את האפשרות לתת נוהל פנימי של השר שבעצם הוא יחריג במידה מסוימת על משהו מסוים שהוא חושב ששם ביטחוני או לא יודע מה, לא להגיע לשם. וכל האוכל שיוצא משם יש לו את הביקורת שלו, הביקורת הבריאותית שלו ושל ביטחון המזון. זה עליו, זה לא עלייך. כי את לא נמצאת בסמכות החוק.

מה שכן, המקום פה שזה כן פוגש את משרד הבריאות זה למעשה הציבור שמקבל את המזון. מהמקום הזה אני חושבת. זה נטו את האוכל, לא עניין של לבקש עוד סמכות. אני לא רוצה עוד סמכות.

בדיוק כך. אם אין לך סמכות שם, לצורך העניין, סתם לצורך העניין, אם היום את לא מפקחת על גוף מסוים ומחר קרה משהו בגוף הזה, נגיד את לא מפקחת על בריכות שחייה. לא משנה שאת מפקחת, אבל בריכות שחייה את לא מפקחת. והיה שם איזה חיידק. מישהו יבוא לתבוע אותך כמשרד הבריאות?

אבל זה עובר מהגוף הזה לאזרחים.

אבל אני לא מבינה. מה שטוב לחיילים, החיילים מקבלים את המזון הזה אבל כתרומה הוא לא טובה?

רגע, לפני המזון שמקבלים החיילים.

אני לא יודעת מה טוב ומה לא טוב.

אבל תעני לי. קרה והיה חיידק בבריכה שאת לא אחראית עליה. ובאו, הייתה תביעה על אותה בריכה. את קשורה לעניין? זה אזרח. את לא קשורה לעניין. את קשורה לטפל בו אולי דרך קופות חולים שהוא מבוטח שם, הכול. אבל אף אחד לא יכול להגיד שהבדיקה שלך לא הייתה טובה, כי את לא ממונה על זה. אבל לצורך העניין אם הבריכה הזאת קיימת לצורך העניין בצבא או במשטרה. עושים להם שם בריכות, אין לך גישה. וחייל או שוטר, החיידק הזה הוא נדבק מהחיידק. הוא לא תובע את משרד הבריאות. יבואו ויעשו את הבדיקות שלהם במערכת הבריאות שלהם בצבא. יבואו ויעשו בדיקות אצלם. וגם אם הוא יבוא ויתבע מישהו, הוא יתבע את הצבא, את המשטרה, לא אותך. לכן את לא קשורה פה לנושא אם את מתנגדת או לא.

זה בסדר שאת מתנגדת, יכול להיות בדעה שלך. אבל את לא קשורה להתנגדות הזאת, כיוון שאין לך סמכות. ואת לא רוצה שאני אוסיף לך את הסמכות ואני לא בא להוסיף לך סמכות בחוק.

העניין הוא פשוט שזה עובר, זה לא רק חלילה הרעלת מזון אצל חיילים, אלא זה עובר לאזרחים שיקבלו את המזון הזה בסוף הדרך.

אבל הסברתי לך, גם החיידק שבבריכה עובר לאזרח. הוא לא נשאר בבריכה. והאזרח הזה לא יבוא לתבוע אותך, הוא יבוא לתבוע את אותו אחד שהוא נמצא שם. אין לך סמכות, את לא נמצאת בחוק.

נכון.

את רוצה לחדד את זה? יחדד את זה מיכאל שמי שאין לו סמכות לא באים אליו. אבל זה מובן מהחוק. אני לא נותן סמכות ואני לא בא לשום תלונה ושום תביעה לאדם שאין לו סמכות. ולכן זה לא נמצא אצלך. הגופים האלה מתנגדים, יגידו למה הם מתנגדים. אני כבר אומר להם את התשובה, כי שמענו אותה פעם שעברה. שאנחנו מתנגדים להתנגדות שלהם וזה ייכנס.

אם משרד הבריאות לא בעניין אז למה הוצאת את משרד הרווחה? כל הרעיון היה ששר הרווחה כי משרד הבריאות לא בעניין.

לא, הגופים האלה ספציפית.

באותם גופים ספציפיים. רק בנוגע לארגוני הביטחון. באמת המטרה הייתה גם לייצר איזה שהוא מנגנון שהוא יהיה מצד אחד יעיל, שאפשר להתקין את הנהלים האלה בצורה שהיא מהירה יחסית. כי כל עוד הם לא מותקנים אז הצעת החוק בעצם פשוט חלה בלי התאמות. ולכן כדי להפחית את הבירוקרטיה ולבוא ולייצר איזה שהוא הליך שהוא יותר יעיל ומהיר, אז המטרה הייתה לבוא ולצמצם באמת את ההיבטים של שר הבריאות בכל מה שנוגע לבריאות המזון.

אפשר כמובן להשאיר את זה רק בהסכמת השר הבריאות. אם זה יעזור כמובן, להרחיב את זה ולהגיד שכל הנוהל יהיה בהסכמת שר הבריאות, בלי היבטים שקשורים לבטיחות המזון. אבל כמובן השאלה אם זה יעשה איזה תועלת בעניין הזה.

אם משרד הבריאות לא רוצה את זה, אז אתה לא יכול לכפות עליהם.

לא, אנחנו כן נרצה להכיר. אם הם מחויבים, אם בכל זאת הגופים האלה יהיו מחויבים כי זו ההחלטה, אז אנחנו בוודאי שנרצה להיות שותפים לנוהל.

אוקיי.

אז הנוסח יהיה: (ו) השר הממונה, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון; לעניין זה גוף ביטחון – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר.

ורד גבאי, ראש ענף טכנולוגיות מזון בצה"ל. אני חושבת שזה חשוב, באופן כללי, אני רק אביע עמדה כללית. אני חושבת שחשוב לתרום מזון עודף, צה"ל גם מכיר בחשיבות הערכית של הדבר הזה. הלכה למעשה יש לנו פקודה שמסדירה את הנושא מעל עשור. ואנחנו תורמים עשרות אלפי מנות בחודש ממטבחי צה"ל. לכן הדבר הזה קיים ופועם.

בחוק המזון מצד אחד יש את ההיבט של תרומה וולונטרית לנזקקים, ואני שמה דגש על וולונטרית. שמאפשרת לנו לעשות את זה. אבל עדיין אנחנו מוחרגים בחוק המזון מפיקוח של משרד הבריאות. ופה אני חוששת מאיזה שהיא חפיפה בין החוקים, שהיא לא תעשה לנו טוב ותיצור אדוות.

אנחנו כן מבקשים, אין לי בעיה עם סעיף (ו) שהקראת עכשיו. אבל אנחנו כן מבקשים לחזור לסעיף הראשון ולהחריג את כוחות הביטחון מהחוק, תחת כך שבהסכמת השר נגדיר את הכול בנוהל בין משרדי, שהלכה למעשה זה קורה.

אם את מחריגה מה רלוונטי (ו) בשבילך? את לא קשורה לדיון אם את מחריגה. אם אני מחריג, אני אומר את זה בצורה מכובדת, אתם יכולים ללכת, כי זה בעצם לא קשור אליכם. אבל אתם רוצים, אם אתם מסכימים לסעיף (ו) אז אתם גם צריכים להסכים וזה אומר שאתם כן נמצאים בפנים. אנחנו רק נותנים כלים לשר הביטחון ולשר לביטחון לאומי אצלו במשטרה ובשב"ס שכן יוכלו לעשות נוהל מסודר. ואם יש לכם הרי בפקודה היום, אז אנחנו סך הכול מצטרפים לפקודה שלכם ועושים את זה כחוק.

אני רוצה להוסיף עוד משהו. תוכלו גם להחריג בעצמכם. להגיד יחידה זו, עקב מצב זה, המפקד או מי שממונה לא חייב לעשות.

אז אני אסביר. אם יורשה לי רק להשלים את המשפט. לצערי אני אומרת אם מה שיהיה עכשיו בנוסח שלא מחריג את כוחות הביטחון, יתממש, אני חושבת שאנחנו רק נזיק ולא נקדם. אנחנו כן בנוהל בין משרדי, והצענו את הנוהל הבין משרדי גם בדיון הקודם, לאפשר את התרומות האלה. וכמובן במעורבות הגופים וכו'. אבל זה מעמיד אותנו במצב של חשיפה.

אני אתן דוגמאות: יש לנו פריסה מאוד רחבה של מטבחים. חלקם מוקפצים מסיבות כאלה ואחרות. יש כל מיני היבטים. אם נצטרך כל פעם תחת החוק לבוא ולהסביר למה אותה תרומת מזון לא נעשתה זה מעמיד אותנו בהיבטי חשיפה.

אז אני אתן לך דוגמה לפי מה שאת אומרת, על פי נוהל. יוציא שר הביטחון נוהל שמטבחים שהם מוקפצים כרגע בחזית וזה, הם מוחרגים. מוחרגים לתקופה של שנה, של חצי שנה, עד שיהיה. יהיו לך את כל הפתרונות. בואו, אי אפשר לברוח מהחוק. אי אפשר להגיד אנחנו פה עכשיו לא בחוק הזה. החוק הזה יהיה קיים גם עליכם. יהיה נוהל שיחריג יחידות מסוימות, מצבים מסוימים. אנחנו נותנים לכם את כל הסמכות, מה אתם רוצים?

שר הביטחון יהיה מוסמך לזה. אני רוצה להסביר את ההיגיון של העניין הזה. היום הצבא עושה את זה בחפץ לב ונפש חפצה ובצורה הכי גדולה. יבוא פעם מפקד או שר ביטחון שיגידו מה פתאום, לא רוצה, לא צריך. יבוא איש התקציבים ויגיד מה אתם עושים ככה? תורידו חצי. את מבינה? לכן זה צריך להיות כלול בחוק. זה מה שרוצים המחוקקים ואני תומך בהם. אלא ששר הביטחון רשאי להגיד יחידה זו, מצב זה, שבוע זה, אירוע זה – משוחרר מהעניין.

להעמיד את צה"ל, לעניות דעתי, כמי שעוסקת בתחום די הרבה שנים, לא במצב של מקדם מענה אלא יזיק לנו, גם בהקשרים של העסקת אנשים בלתת הסברים לכל נסיבה כזו או אחרת.

לא צריך לתת הסברים לאף אחד. אתם נותנים הסברים על הפקודות שלכם, על ההוראות שלכם למישהו?

אני חושבת שפה יש טעם נפגם בלשים חוק כזה תחת חוק פיקוח ביטחוני. כן חושבת שזה חשוב לתרום, הלכה למעשה מבצעים זאת בחפץ לב. ובפקודות צה"ל זה מעוגן, כך שיבוא מפקד כזה או אחר הוא מחויב בפקודה. מחויב בפקודות צה"ל.

אולי רק נוסיף לעניין ההצעה הזאת שהיא לא מסדירה מקרים ספציפיים. זאת אומרת שמקפיצים בהם יחידה מסוימת. כמובן שאלה דברים, ההצעה מסדירה ממבט על התקשרויות. זאת אומרת שאם מתקשרים, החוזים האלה ייחתמו לתקופה ארוכה. ואני מניח שהצבא יוכל לעשות התאמות ולומר את המטבחים האלה אני גורע בעצם מההצעה או גורע מאותן התקשרויות שאני עושה.

אפילו לא צריך להגיד "האלו", לפי החלטתו הוא יחליט.

נעמה גת, אני יועצת משפטית. הנוסח הנוכחי של החוק מחייב אותנו בעצם לתת נימוק לכל סירוב וסירוב. אנחנו צריכים להעביר לעמותה נימוק ענייני והעמותה מחייבת לדווח לשר.

אז אולי שנייה נקרא את סעיף קטן (ו) שהוא "השר הממונה, בהסכמת שר הבריאות" – השר הממונה זה לעניין שר הביטחון, "רשאי לקבוע הוראות בנוהל התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון". התאמות ביישום הוראות חוק זה, למיטב הבנתי, כמו שאני קורא אותן, וכמובן אם חברי הוועדה יסכימו, זה אומר שהצבא יוכל להחליט איך הוא מיישם את החוק.

זה אומר שלצורך העניין, אם הצבא מחליט שהשיקולים הביטחוניים שהוא פועל לפיהם לא מאפשרים לו להסביר בכל פעם למה הוא מסרב לתרום את המזון, זה אומר שאלו הן בעצם חלק מאותן התאמות שהוא יהיה רשאי לעשות.

מיכאל, אני יכולה להגיד משהו בבקשה? רותם מהמשרד להגנת הסביבה.

ברשות יושב-ראש הוועדה.

כבוד יושב-הראש, נכון. זה לא שכל היום, כל הזמן גופי הצלת מזון פונים וכל יום הם צריכים להתייחס לפנייה. זה בערך פעם בשנה נניח ליצור התקשרות עם גוף אחד שיאסוף מצה"ל או לפי אזורים עם כמה גופים. ובזה זה מסתיים. אם פונים אחרי, אומרים יש לנו כבר התקשרות ואפשר להמשיך. זה לא שעוסקים כל יום נקודתית לאותו יום בפניות של ארגוני הצלת מזון.

אני רוצה רגע ברשותך להגיד כמה דברים. עידן, ראש מינהל הזנה בצה"ל.

צה"ל היום תורם כמעט 70,000 מנות, הצגנו את זה בדיון הקודם, ברבעון. אנחנו עושים את זה בשיתוף עם לקט ישראל שנמצא פה. אנחנו רואים בזה ערך עליון, נקודה, סימן קריאה. הסוגייה של הנוסח של החוק שאתה עכשיו אומר לי לך לשר הממונה, שהוא עכשיו יחליט אני אחייב אותך, אבל הוא עכשיו יחליט איך לתרום. אני רק רוצה רגע לנסות לתרגם לכם את זה לפרקטיקה. אנחנו פה בדיון פתוח, אני לא אגע במספרים, אבל חלק מסד"כ צה"ל הוא לא סד"כ עורפי. זה לא מטבחים עכשיו שיש פה בבסיסים, במקומות שנוח עכשיו ללקט ישראל להגיע אליהם. לכן מהמקומות האלה שאנחנו יכולים לתרום, מה שקורה היום, אנחנו תורמים.

כשאתה תתחייב אותי בחוק, אנחנו נצטרך לחלוש על כל יחידות הצבא.

לא, לא, ממש לא.

רגע.

לא, אבל אתה אומר דבר שהוא אולי בהבנה. לא.

דקה, ברשותך.

תן לו לנמק.

אני אסביר רגע, חה"כ ינון אזולאי.

זה לא כתוב.

אני אסביר. בסוף אני לא רוצה לא לתרום. אני רוצה לתרום, אני מאמין בזה. באמת, כעידן, כאזרח, כקצין בצבא, כראש מינהל ההזנה. אני לא רוצה שהאוכל ייזרק. אנחנו תורמים, אנחנו עושים משהו בשיתוף פעולה בין משרדי שאף אחד לא חייב אותי, בגדול. אבל אנחנו עושים, כי אנחנו מבינים את החשיבות.

אם אנחנו נשאיר את זה בנוסח הקיים, בנוהל בין משרדי מול משרד הבריאות שדיברנו עליו בדיון הקודם, אנחנו יכולים להרחיב את זה רגע לעוד עמותות ולעוד תרומה בנוהל בין משרדי. מחייב שהנוהל הזה יחייב אותי. אגב, יש היום הוראה של ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה איך תורמים. איך הוא מגיע לתרום. זאת אומרת שאני לא שולח את זה, אני מחבק את זה. אני גם אומר איך הוא מגיע לקחת את המזון. כי אני רוצה שהמזון יגיע בצורה מסודרת למי שאוכל אותו ולא בצורה חפוזה.

לכן הנוסח הקיים הקיים הוא בסדר גמור מבחינתנו. עכשיו כשאתה מחייב אותי על פי חוק לתרום אתה אומר לי תקשיב עידן, יש לך X יחידות בצה"ל. הרי ברור לך שזה ילך רגע למתמטיקה ולמספרים. אנחנו נחפש רגע להרחיב את היריעה. אני חושב שזה לא נכון לעשות את זה. אנחנו בדיון פתוח, יכולתי לתת פה מספרים ויכולתי להגיד לך אותם שנייה. אני חושב שהנימוק שלי היית מקבל אותו. כי אני לא יכול לתרום מכל מקום.

אני מבין את זה, עידן. אבל זה בדיוק מה שאני אומר לך. בשביל זה הנוהל בא בעצם לתת לך את הסמכות. לתת לשר שלך. הוא לא צריך כל יום לשבת ולהגיד. הוא יודע פחות או יותר X יחידות שאי אפשר להגיע אליהן. הוא אומר לך שמע, היחידות האלה אני כבר פוטר אותן. אני יודע שעכשיו בחזית נמצאים זה המטבחים הניידים וכל מיני, אני פוטר אותם. אני הייתי פוטר אותם השנה, כי אנחנו יודעים שהלחימה זה עכשיו הרבה זמן, שנה שלמה, פוטר אותם. עוד שנה כשיבואו בשנה החדשה עוד פעם אתה יושב ועושה את החשבון שלך. וחלק מהישיבות שאתה עושה, אז גם זה יהיה בנוהל.

ההיפך, אתה יודע מה? לפעמים אני אומר, אני נותן לך נוהל כל כך פתוח שאתה עושה איתו מה שאתה רוצה. בסדר?

- - -

לא נכון. בחוק אני אומר לך, אם לא הייתי מוסיף את סעיף (ו) את צודקת, בחוק הייתי מחייב אתכם על הכול. וזה גם אותו דבר למשטרה, כי הם יחזרו גם על הטענות האלה פחות או יותר שלכם. ואני בא ואומר, הנוהל בעצם בא ומצד אחד כביכול סותר לי את החוק שאני רוצה לעשות איתו משהו. הוא מצמצם אותי כמחוקק ואני אומר לא נורא, זה בסדר. כי אני מבין את הצורך שלכם ואת הרעיון שלכם.

לכן אני בא ואומר, אמרתם לי שאתם לא רוצים את זה בכלל. אמרתי בואו נמצא איזה משהו, פשרה. בא מיכאל ודווקא הביא פשרה שהיא נכונה ואני מסכים לה, שהנוהל הזה, נוהל של השר הממונה. זה יכול להיות שר הביטחון ושר הביטחון, בשב"ס ובמשטרה, אני חושב שזה הדבר הנכון.

אני חושב שאפשר להתקדם בהקראה.

אני אפילו אחדד. אני אחדד כי העליתם את החשש בנוגע להנמקות והסירובים. הצעת החוק בנוסח הנוכחי, ההסדר הזה, זה אומר שהצבא יקבע את ההתאמות. זה אומר שלצורך העניין אם הצבא יגיד שבגלל נסיבות והתאמות ואופי הפעילות שלו לא מאפשר לו לנמק את הסירוב או לעסוק בזה, או אפילו לצורך העניין להגיד שיחידות מסוימות, בגלל אופי הפעילות שלהן, בתקופה הזאת או בתקופה הצפויה, לא משנה, יהיו מוחרגות מההצעה – ההתאמות האלה מאפשרות לעשות את זה.

מניסיוני אני עדיין מתנגדת. ברגע שכתוב בחוק שכוח ביטחוני מחויב למשהו, כי הנוהל הבין משרדי הוא גם עוד לא מגובש. זה חושף אותנו לדרישות לחשוף כוחות, לחשוף יחידות, לחשוף מטבחים, לחשוף מספרים. זה משהו שהוא מאוד מסוכן. אני אישית חושבת שלא מקדם ואני בעד לייצר תהליכים מקדמים וחלילה בלי להזיק. עובדתית אנחנו עושים את זה.

נוהל בין משרדי זה נוהל מחייב. לכן אין בעיה שיהיה נוהל בין משרדי מחייב. להחריג את זה בחוק, כשהחוק אומר אתם תקבעו את זה בנוהל בין משרדי. ובסוף לשר יש סמכות לעשות את הדברים בנוהל בין משרדי בלי לאפשר לצה"ל חשיפה לגופים כאלה ואחרים שידרשו ממנו נתונים מספריים על צה"ל, פריסת יחידות וסד"כים. זה משהו שמאוד מסוכן. אני עדיין מתנגדת.

יש לכם את כל הסמכות, איפה את רואה את הבעיה?

הסברתי.

אמרת משהו בין משרדי. השאלה אם אפשר לעשות שהמשרד עצמו יוכל, שמשרד הביטחון. בלי בין משרדי, אתם תחליטו.

זה מה שאמרנו, שנוהל השר.

לא, כרגע זה נוהל בין משרדי, משרד הבריאות.

רק להיבטי בטיחות המזון.

לא, רק בטיחות המזון, לא משהו אחר.

משרד הבריאות נוגע רק לבטיחות המזון.

אם תרצו אפשר לכתוב נהלים לצורך העניין. ואז לציין ובלבד שנוהל בין משרדי.

לא, זה יהיה נוהל משרדי שלכם.

כבוד יושב-הראש, אם יורשה לי. אפשר? רק הערה אחת בבקשה. רוית מלקט ישראל. אני רק רוצה לומר שגם בלי שאנחנו דנים בגופים ציבוריים, החוק מאפשר מנגנון סירוב מוצדק כשעמותה פונה לקבלת תרומה. כך שעוד לפני שיש לנו את הנוהל יש כבר בחוק עצמו.

כן, אבל הם לא מסתפקים בזה, כי מוצדק הצבא יצטרך להסביר לכל אחד למה. ולא צריך, אתם לא צריכים. אתם יכולים לקבוע נהלים שאתם כמשרד קובעים איפה כן, מתי ואיך. זהו.

שמי יששכר וייס מהמשרד לביטחון לאומי, מהייעוץ המשפטי. אנחנו רצינו לבקש להחריג את רשות להגנת עדים, מאותה סיבה שצה"ל רוצה להחריג אותם.

השר יחריג.

אוקיי, אז זה בעצם נכנס לאותו דיון שהיה לנו עכשיו. אבל לא בדיוק. כי יש גופים שכן מוחרגים בסעיף הראשון. אז לכאורה אתה יכול להגיד שגם פה השר שאחראי עליהם יחריג.

מוחרגים רק בתי חולים. כי משרד הבריאות לא רוצה שיביאו מבתי חולים.

כן, אבל יש פה את יחידות הסמך של משרד ראש ממשלה ומשרד הביטחון שעיקר פעילותם בתחום ביטחון המדינה. אז לכאורה גם פה.

הכוונה פה לאלה, איך קוראים לזה בעברית פשוטה? "שושו".

אז הרשות להגנת עדים, כבוד יושב-הראש.

שמראש אנחנו יודעים שהם לא נכנסים.

אבל הם לא מוחרגים בגלל משהו אחר.

אם זה יניח את דעת הצבא, ואם חברי הוועדה גם יסכימו לנוסח, אז אפשר לציין בפירוש.

אם הסמכות, עוד פעם שוב, אני מחדד את מה שאמר חבר הכנסת. אם הסמכות תהיה בידי שר הביטחון, השר הממונה, ואנחנו נקבע את אופי היחידות, את כמות היחידות שישתתפו רגע בתרומה לפי הצרכים.

בדיוק אני רוצה לחדד את שתי הנקודות האלה.

אולי במקום לחדד תתחיל לקרוא?

אוקיי, בסדר גמור.

אבל אדוני, הרשות להגנת עדים מבקשים להחריג אותה לגמרי מהחוק או להתייחס אליה כאל שאר גופי הביטחון?

אני לא קיבלתי את הבקשה.

של רשות להגנת עדים. יש מקומות שבהם היא נחשבת כגוף ביטחוני, גלל ה-"שושו" כמו שאדוני אמר.

אז אם הם נחשבים, אז הם כלולים, לא?

לא, צריך לציין אותם במפורש.

אנחנו מבקשים לציין אותם.

צריך לפרט אותם בנפרד? את חושבת כיועצת משפטית?

יש להם, גם מבחינת, אני לא יודעת איפה המטבחים שלהם, אם יש מטבחים כאלה המוניים.

יש לכם מטבחים של 500 מנות, אדוני?

כרגע לא.

אז מה אתה רוצה?

כי יכול להיות שעתיד כן, ואנחנו לא רוצים להיכנס לבירוקרטיות מיותרות.

יש לך שאיפות גדולות להגנת עדים.

אתה רוצה הרבה עדים אני מבין.

על כמה עדים אתה רוצה להגן?

זה כבר שווה כותרת, עזוב את החוק.

כן, הרשות להגנת עדים מתכננת מטבח מעל 500 איש.

לא חושב שמה שאני אומר יכול להיות שווה כותרת.

הייתי מוסיפה אותם ליחידות ויחידות הסמך.

אבל אין לו מטבח של 500 איש.

כמו יחידות הסמך הביטחוניות. כי כל הפעילות שלהם.

זו בקשה עקרונית.

אתם יחידת סמך?

זאת רשות שהיא בתוך המשרד לביטחון לאומי.

אז אתם ביחידות הסמך. היועצת המשפטית אומרת שאתם כלולים שם.

אפשר להוסיף אתכם ליחידות ויחידות הסמך שעיקר פעולתן בתחום הביטחוני. נציין אתכם שם.

אם זה מצוין, אז בסדר.

אפשר אולי לציין יחידות בתוך המשרד לביטחון לאומי גם שעיקר פעולתן בתחום ביטחון המדינה.

מאה אחוז, כל עוד זה עובד.

לא יודעת מי עוד. למה לא לכתוב הרשות להגנת עדים?

מיכאל, אז בוא נחריג גם יחידות מיוחדות של צה"ל, בנוסף למה שאמרתי קודם.

אני לא פותח את זה.

אוקיי. אז אי אפשר, אדוני יושב-הראש, אנחנו מחריגים רגע יחידות מיוחדות, אני לא חלילה, אני רק רוצה שהנוסח יהיה תואם.

השר לביטחון לאומי יעשה את זה.

השר לביטחון לאומי יעשה.

אוקיי, שהשר לביטחון לאומי יחריג.

רק אם מחריגים רגע יחידות מיוחדות.

אתה צודק מאה אחוז. אם אתה רוצה עדים, אז יש בצבא 20, 30, 50 יחידות כאלה שהוא רוצה.

מאה אחוז. אם כך, אני רק אבקש שבאמת זה יחודד שבנושא הנחיות הם יורשו גם להחריג בהנחיות שלהם במאה אחוז, לא רק לחודש או חודשיים.

זאת אומרת הייתם רוצים להוסיף אותם לסעיף קטן (ו) שאומר שגם הם רשאים? אוקיי.

לפרט את הנושא של ההנחיות, שזה כולל את הדבר הזה. כי אני, אם אני קורא את זה, שוב, אם נקרא את זה בעוד שנה זה לא כזה ברור לי. כי כאן יש החרגות בסעיף (1) ואז גם שם, אתה אומר שיהיה אפשר גם להחריג. לכאורה זה כפל.

לא, אז אמרנו שנכניס אותם לסעיף קטן (ו) לעניין ההתאמות. זאת אומרת השר הממונה לגוף ביטחון לעניין זה צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנת עדים. ואז בעצם יעשו לעצמם התאמות. אם זה מקובל.

לא הבנתי.

מה שדיברנו בהתחלה. השר הממונה יהיה מוסמך עם האנשים שלו לקבוע מה הוא הדבר שהוא לא יכול או הוא לא רוצה מסיבות מקצועיות להכליל אותם באותם גופים, באותן יחידות. הרשות הזאת תהיה דומה להם.

אוקיי, אז אני רק רוצה להבין את הכוונה.

כמו שר הביטחון גם השר לביטחון לאומי, אותו דבר.

זה גם בשבילי וגם בשביל משרד הביטחון. זה אומר שהם יוכלו להחריג באופן גורף יחידות מסוימות?

אם יחידה מסוימת נמצאת בשטח מסוים או עוסקת בדברים מסוימים והיא רוצה להחריג, בוודאי שיש אפשרות. זו הכוונה.

לא, אני מבינה את החשש שלו. הוא אומר כתוב שם התאמות ביישום. הוא אומר האם התאמה ביישום זה פטור, לתת פטור ליחידה מסוימת. אז השאלה אם לא רוצים לבוא ולהגיד רשאי לקבוע בנוהל התאמות ביישום הוראות חוק זה ופטור זמני.

לא, רגע, אבל השר הממונה יכול לפטור יחידות, זה מה שדיברנו.

כן.

אוקיי.

גם השאלה של הצבא, גם הצבא רוצה לחדד את זה ואומר אדוני אומר התאמות ביישום. האם זה אומר שאני לא חייב לשלוח את המכתב תוך כך וכך ימים או שזה אומר שיחידות מסוימות לא חייבות בגלל סיבות של סיווג?

בדיוק.

זה מה שהתכוונו. אתה מסכים לזה, נכון?

אז יכול להיות שצריך לחדד את זה.

אז אנחנו נחדד בנוסח שהכוונה היא גם לעניין סירובים מוצדקים וגם לעניין תכולת החוק על אגפים מסוימים או גופים.

טוב מיכאל, אנחנו רוצים להמשיך.




"חוק המזון" – חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015;




"השר הממונה" -





(1) לעניין צבא הגנה לישראל – שר הביטחון;





(2) לעניין משטרת ישראל – השר לביטחון לאומי;





(3) לעניין שירות בתי הסוהר – השר לביטחון לאומי;



(3) בהגדרה "מזון" במקום "בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015" יבוא "בחוק המזון";



(4) אחרי ההגדרה "מזון" יבוא:



""מזון עודף" – מזון ראוי למאכל אדם שאינו שאריות מזון כהגדרתן בחוק המזון, שאין כוונה לעשות בו שימוש, ואלמלא ייתרם – יושלך כפסולת;"



פה יש איזה שינוי קטן, עשינו חידוד בנוסח, שאין כוונה לעשות בו שימוש נוסף ואלמלא ייתרם יושלך כפסולת. זה בעצם מחדד את העובדה שאף אחד לא מתכוון לעשות בו עוד שימוש. נציג דוגמאות ספציפיות מתוך מגוון דוגמאות לשימוש שאפשר לעשות במזון, שבעצם לא יגרום לנו לראות במזון הזה כמזון עודף. אם עכשיו גוף מחליט שהוא רוצה לתרום את המזון לגוף אחר, או ספק שירותי הסעדה שמתקשר עם הגוף אומר המזון כרגע שלי, אני רוצה להחליט שאני תורם אותו לגוף אחר. העברת עודפי המזון או מכירה שלהם לגוף אחר, בגלל שהמזון כרגע של ספק שירותי ההסעדה, אם ספק ההסעדה יחליט שהוא רוצה לעשות בו שימוש זה אומר שכן נתונה לו הזכות. החוק הזה משתלב מהרגע שבו ספק המזון אומר שהוא רוצה לזרוק את המזון הזה לפח. אז כל המנגנון הזה בעצם מתחיל לעבוד.

עכשיו אנחנו עוברים לסעיף 2א.

הוספת סעיף 2א
2.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:



"חובת תרומה של מזון עודף
2א.
(א) גוף ציבורי המספק, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו, מערך שירותי הסעדה לבאים בשעריו, ובכלל זה לעובדיו ולמקבלי השירות ממנו, לא יסרב סירוב שאינו מוצדק לבקשת ארגון לחלוקת מזון להתקשר עימו לשם איסופו של המזון העודף מחצריו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:






(1) שירותי ההסעדה הניתנים באותם חצרים על ידי גוף ציבורי אחד או יותר מיועדים ל-500 סועדים לפחות;

לא סועדים.

אז פה בעקבות קשיים שהוצגו לנו בנוגע בעצם להגדרה מהי מנה והנחנו שבעצם ספירת סועדים תהיה פשוטה יותר. אני מבין שרוצים להפחית בעצם את מספר הסועדים.

כן. אבל אם נלך היום לכל מקום, תגידו לו אני רוצה לקנות מנה, הוא יוציא לך מנה, כמה עולה מנה. מנה ידועה.

מי החליט להחליף ממנות לסועדים?

קיבלנו בעצם הערות.

מה הנימוק?

הנימוק שאומר שיש קושי להגדיר מהי מנה. ומנה משתנה ממטבח למטבח.

תאמין לי, כשאתה מגיע לקופה אין קושי. אמיתי אני אומר לך, תגיע לקופה, אתה אומר לו לקחתי מנה, הוא יודע להגיד לך כמה זה מנה.

מנה זה דבר, במילון אבן שושן כתוב מה זה.

אם זה מספיק מוגדר לעמדת חברי הוועדה אפשר להשאיר את זה מנה. אז אנחנו חוזרים לנוסח הקודם:






(1) היקף שירותי הסעדה הניתנים באותם חצרים על ידי גוף ציבורי אחד או יותר הוא 500 מנות ליום עבודה לפחות;



אנחנו מוחקים את הסועדים.






(2) במסגרת בקשתו להתקשר עם הגוף הציבורי, הארגון לחלוקת מזון הצהיר, בתצהיר שניתן בהתאם לסעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 כי הוא קבע נהלים פנימיים להבטחת בטיחות המזון, ובכלל זה לגבי סוג המזון שייתרם, וכן כי הוא מתחייב לשמור על בטיחות המזון הנתרם, לפי חוק המזון;



רק נסביר, זה באמת לבקשת משרד הבריאות. הם בעצם ביקשו שאותם ארגונים יקיימו נהלים פנימיים להבטחת בטיחות המזון והם גם בעצם יצהירו על זה במסגרת אותה התקשרות שהם יעשו.






(3) איסוף המזון לא יטיל על הגוף הציבורי עלות עודפת ישירה,



רק נרחיב ממש בקצרה על מנגנון סירוב מוצדק. זה אומר לצורך העניין שגופים יוכלו לשקול, בהתאם לאופי הפעילות שלהם, בהתאם לאופי העבודה שלהם, מה הנימוקים שלא יאפשר להם בעצם לתרום מזון. סוגי הנימוקים יכולים להיות גם נימוקים כלכליים, ביטחוניים, ניצול עודפי המזון ברמות אחרות. אם הגוף התרשם שאותו גוף שהמזון אמור להגיע אליו לא שומר על המזון או לא יעשה בהם שימוש ראוי, אז גם תהיה לו נתונה הזכות לסרב.

זו הסיבה גם שבהמשך הכנסנו בעצם דיווח על שיעור המזון שעושים בו שימוש, כדי שאותו גוף שהחליט להשתתף בתרומת המזון בשנה הראשונה, בשנה השנייה יוכל להתרשם ולהחליט האם עשו בו שימוש שמצדיק את אותה השקעה שהוא בעצם משקיע בתרומות המזון.

אפשר רק שנייה לשאול שאלה?

אני מעדיף להמשיך, כי אני רוצה להתקדם.

לא, לגבי הנושא הזה פשוט. אלי, אני בעצם סמנכ"ל תפעול של הכנסת. בעברי הייתי חשב של משרדים שונים במדינה. לכן אני מכיר גם את עבודת הממשלה.

אני אגיד שבסופו של דבר היום בעצם בממשלה או בגופים הציבוריים הכול נעשה במיקור חוץ. אתם בעצם החלתם את כל הסירוב או אי סירוב על הגופים הציבוריים. לא התייחסתם בכלל לנושא האם הספק המקומי מוכן בכלל לתרום את המזון. זה צריך להיות אחד מהתנאים.

זה ייכנס להתקשרויות הבאות, זה לא חל על התקשרויות קיימות.

תכף נדבר על התקשרויות הבאות, כי יש לזה משמעות. אם אני מחייב אותו אני צריך לשלם על זה. היום אנחנו בעצם משלמים על מה שקונים בפועל ולא על מה שהוא ייצר. ומה שהוא ייצר זה שלו. אם אתם רוצים לחייב אותנו בעצם להיכנס לסיפור של לחייב את הספקים שכל מה שנשאר הוא חייב לתרום, אז הוא יחייב אותי בעלות הכלכלית של זה. שזה אני לא חושב המטרה של החוק.

אז העלינו את זה פעם שעברה ואמרנו שזה לא זה.

אני אומר, זאת לא המטרה של החוק. לכן אני אומר צריך להתייחס א' להסכמה של הספק, כי גם זה חייב להיות תנאי בעצם לתהליך עצמו וגם להתייחס לזה שבעצם אני לא מחייב אותו שבעתיד הוא חייב לתרום.

הצעת החוק, אולי שהאוצר ירחיב, כי זה באמת בנוגע להתקשרויות.

רק רגע. אני רוצה קודם להבין, דיברנו על זה.

נכון, דנו בזה. מנגנון ההתקשרות עובד בצורה הבאה: ספק שירותי המזון יכול להחליט שהוא עושה במזון שימוש אחר שהוא לא תורם אותו, שהוא מעביר אותו למטבחים אחרים, שהוא מחלק אותו לעובדים שלו, שהוא מוכר אותו, שהוא תורם אותו לגוף אחר מטעמו. אבל אם ספק המזון בסוף אמר או החליט לזרוק את המזון הזה לאשפה. אין פה חובה שלו לתרום את המזון, אבל אם הוא - - -

רק שזה יהיה בעצם, כי בסופו של דבר זה לא ברור.

מה שברור שהוא כתב שמדובר פה במזון שאלמלא ייתרם יושלך כפסולת. זאת אומרת שאם יש לו רווח מסחרי מזה, יש לו זכות.

אני אומר אם הספק לא רוצה לתרום? הוא רוצה להשליך את זה לפסולת.

לא, אז הוא לא יכול להשליך את זה לפסולת.

אני אומר, אז אתה מכיל עליו את החוק.

אם הוא רוצה להרוויח על זה כסף, לבריאות, זה שלו.

זה לא על הגוף הציבורי. אתה מחיל על הספק.

הגוף הציבורי אחראי שמה שיושלך לפסולת ילך לתרומה.

כבוד יושב-הראש, אם יורשה לי רגע להתייחס.

אני אחדד את הנקודה. ברגע שאני אומר לספק אתה מחויב לתת את זה, אם אתה רוצה לזרוק את זה לפח, עכשיו הספק יכול לתת לי כמויות של אוכל מפה עד להודעה חדשה.

לא, אתה תגיד לו אני לא רוצה.

הוא יגיד לי אתה משלם על זה.

לא, ההסכם שלך, מה שהבנתי - - -

זו פרצה, אני אומר עוד פעם.

תרצו שאנחנו נתייחס לזה, מיכאל?

פרצה תקציבית שיש לה משמעות. אני אסביר את זה בצורה אולי יותר מדויקת. עוד פעם, ברגע שאני מחייב את הספק, אין לו מה לעשות עם האוכל, הוא יכול לזרוק את זה לפח. אני מחייב אותו לתרום. הוא בא מחר, יעשה כמות - - -

לא אותו אתה מחייב, אתה תורם.

לא, האוכל הוא לא שלנו, הוא של הספק.

מה של הספק אתה לא תורם.

כבוד יושב-הראש, אפשר להתייחס? משרד האוצר.

בבקשה.

צביאל גנץ מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. ההערה הזאת היא הערה שעלתה במסגרת הדיונים שהיו לפני כן ואנחנו רגע נגיד איך אנחנו מבינים את הקושי שאתה העלית פה. קודם כל, בגלל שהחובה כאן מוטלת על הגוף הציבורי, הדרך היחידה לחייב בהינתן שרוב החוזים נראים כמו שאתה תיארת עכשיו בהתקשרויות של גופים ציבוריים, הדרך ליישם את זה יהיה לכלול את החובה הזאת בחוזים, לחייב.

חלופה אחת בתוך התהליך הזה זה שמאיזה שהיא סיבה זה מטיל עלויות עודפות, למרות המנגנון שדיברנו עליו עכשיו של רק לפני פסולת. אנחנו חושבים שיהיו מקרים, לפחות בתיאוריה שזה לא יטיל עלויות עודפות ושזה אמור להיות יחסית פשוט. המקרים האלה ייכנסו לתוך החוק ולא תהיה איתם שום בעיה.

מקרים שיכול להיות שיטיל עלויות עודפות, כי תהיה חובה חוזית, אז שם על פניו יש עילת סירוב או שהחוק לא יחול. אני רק אסייג אבל, צריך לשים לב. המנגנון שאנחנו מדברים עליו בחוזה הוא לא שהמדינה רוכשת את הפסולת. המדינה לא רוכשת את הפסולת. אין שום התחייבות כזאת וגם רוב החוזים שגופים ציבוריים כוללים בהסעדה הם לא כוללים רכישת כמות מנות, אלא פר רכישה של עובד או לא משנה, מי שזכאי לקנות את המזון. רק על זה בדרך כלל יש השתתפות של הגוף הציבורי.

לכן המנגנון שעליו אנחנו מדברים זה לחייב את הספק אם יש לו עודפים שהוא מתכוון לזרוק, במקום לזרוק לעבוד עם איזה שהוא גוף תרומת מזון או שהמשרד יפנה אליו או שיעשו מנגנון שהספק בעצמו יוכל להביא.

תודה רבה. זה ברור מאוד, כן.

כבודו, אני אוכל להתייחס? זו נקודה משמעותית ביותר, כי דיברנו על כך בעבר. הבעלים של המזון חייב להפוך להיות המדינה. התכולה של החוק היא על המדינה וביום שהחוק יתקבל, אם הבעלים ימשיכו להיות ספקי ההסעדה אז לכאורה אין שום חובה על המדינה. וזו דרך משמעותית לעקוף את החוק. ולכן אני חושבת שצריך לציין ברחל בתך הקטנה.

זה המצב הקיים.

בגלל זה שמנו הוראת מעבר שאומרת שהחוק ייכנס לתוקף החל מהסכמי ההתקשרות הבאים. אבל צריך לחייב את המדינה להכניס את זה או לכתוב שמהותית נראה במדינה כבעלים של המזון גם אם הספק הוא בהסדר החוזי מולה הוא הבעלים.

אבל למה את צריכה את זה?

את יודעת מה זה יגרום. האמירה שלך תגרום שהוא, המנהל של - - -

רק אני אגיד, אנחנו תורמים את האוכל וגם הלוגיסטיקה היא לוגיסטיקה של עובדי הכנסת יום יום.

אבל מה שאתה העלית זה בדיוק המלכודת. אם אני אגיד למדינה אתה חייב לרכוש, כל אנשי האוצר.

לא חייב לרכוש, אתה חייב להסדיר את זה.

הוא חייב לעשות את זה. הביצוע זה בידי הגוף הציבורי. הבעלות זה עניין של כסף ויהרסו לך את כל החוק.

אני מבין, יש פה חשש. היא אומרת אם עכשיו אני נותנת את המשך הכוח לצורך העניין לאותו מפעיל שהוא על אותו ספק שהוא מספק את האוכל הזה, אז היא אומרת יבוא ויגיד אם אני אומר עכשיו שאני צריך לתרום אותו מצד אחד - - -

אני לא יודע איך נכנס פה הספק.

איך נכנס הספק? כי האוכל בסופו של דבר מגיע מהספק.

הספק יגיד אל תבלבל לי את המוח, יש לי מספיק עבודה, אני לא רוצה שום דבר.

זה מה שהיא רוצה שתעשה, בדיוק זה מה שהיא אומרת. יש לי מספיק עבודה, קח את זה עליך כבעלות. זה מה שהיא אומרת.

תכתבתי שהבעלות של המדינה אז כל האוצר.

לא, אבל כבודו, בהגדרה של מזון עודף הכנסנו שלא צפוי עוד לעשות בו שימוש. יבוא הספק ויאמר צפוי לעשות בו שימוש וזהו.

בסדר, אם יש לו כוונה לעשות שימוש.

אם הספק יש לו שימוש, אז זה שלו. זה בכלל לא שלנו.

מי שמשלם על המזון זאת המדינה.

לא, אמר לך, איך קוראים לך?

אני אשמח רגע.

תבהיר את זה עוד פעם את העניין הזה.

אני רק אענה על זה. היום המדינה לא רוכשת את המנות שמיוצרות ברוב המוחלט של החוזים, אי אפשר לדבר על כולם. אבל המדינה לא רוכשת את המנות. היא בעצם אומרת לספק המזון היא אומרת על כמות המנות שאתה תמכור אנחנו נעשה השתתפות. זה אומר שהמדינה אין לה, הסיכון הוא מאה אחוז מוטל על ספק המזון. ולכן אם אנחנו נכלול סעיף כזה שאנחנו צריכים לקנות את המזון תהיה עלות ישירה על המדינה והחוק הזה לא ייושם באף מקרה.

לצורך העניין, לחדד, אם היום הספק יש 100 עובדים והוא מביא 101 מנות, משלמים על 100 עובדים. אם יש 100 עובדים והוא הביא 100 מנות והיום באו לעבודה רק 50 עובדים אתם תשלמו רק 50 עובדים.

מה שנדרש לעשות ספק המזון לתמחר את הסיכון שלו. הוא לוקח את הדבר הזה, הוא אומר יש 100 עובדים.

אני מבין, אבל זו בדיוק הבעיה.

נכון.

הוא מתמחר את הסיכון שלו. כלומר המנה נזרקת כביכול, היא כבר מתומחרת בתוך המנה הזאת. לכן אני אומר יש לי בעלות עליה כמדינה.

לא, אין בעלות, בגלל שהמדינה כאן, צריך לזכור, היא משלמת מי שבוחר האם לקנות את האוכל זה העובד. והמדינה, אנחנו מדברים כאן - - -

אני מסכים איתך. אבל אתה בעצמך אומר שיש פה, אם עובדים היום לא הגיעו, 30 עובדים לא הגיעו, 30% מהעובדים לא הגיעו. ואתה אומר הספק כבר לקח על עצמו, הוא אומר שמע, אני כבר חישבנתי שיכול להיות שבחודשי אני הפסדתי פה 30 מנות.

ינון, הייעוץ המשפטי רוצה להמשך.

ולהשאיר את זה ככה?

השאלה אם אפשר להגיד, אתה אמרת קודם קראת סעיף שאין כוונה בהגדרה של מזון עודף, שאין כוונה לעשות בו שימוש. אז אולי תבהיר שהכוונה היא או על הגוף הציבורי או הספק.

בסדר, אוקיי.

אז כמובן בהסכמת הוועדה ננסח את זה אחר כך. אבל ההסדר יהיה שאין בכוונת הגוף הציבורי או ספק שירותי ההסעדה לעשות בו שימוש נוסף.

שימוש בכלל.

(ב) גוף ציבורי יודיע לארגון לחלוקת מזון שביקש להתקשר עמו על החלטתו המנומקת בבקשה, בתוך 60 ימים מהמועד שבו נמסרה לו;



זה אומר שהגופים יצטרכו להשיב בעצם לפניות שהם קיבלו ולעדכן מה ההחלטה וגם לנמק אותה.





(ג) הוראות סעיף קטן (א) החלות לעניין סירוב לבקשה להתקשר יחולו, בשינויים המחויבים, גם לעניין החלטת הגוף הציבורי להפסיק את ההתקשרות עם ארגון לחלוקת מזון.



זה לבקשת משרד הבריאות. ברגע שמשרד ממשלתי או גוף ציבורי מגלה שעושים שימוש לא ראוי במזון או שבטיחות המזון לא נשמרת בצורה ראויה הוא יוכל להפסיק את ההתקשרות.

בנוסח הקודם שהוצג לוועדה הייתה בעצם חובת דיווח לשר האוצר בעצם ואחר כך חובת דיווח של האוצר לוועדה. כי לפי עמדת הוועדה הצעת החוק הזאת מבקשת לייצר מנגנונים תמריציים ולעודד תרומה של המזון. שינינו את חובת הדיווח ולכן בעצם אנחנו כרגע אני אקרא את סעיף קטן (ד).





(ד) ארגון לחלוקת מזון ימסור עד 31 ינואר בכל שנה לגוף הציבורי שעמו התקשר אישור בכתב על אלה:






(1) על כמות המזון שאסף מחצרי הגוף הציבורי במהלך השנה הקלנדרית שקדמה לאותו מועד;






(2) על השימושים העיקריים שהארגון לחלוקת מזון עשה במזון שאסף מחצרי הגוף הציבורי במהלך השנה הקלנדרית שקדמה לאותו מועד, ועל השיעור מתוך המזון העודף שאסף מחצרי הגוף הציבורי שהארגון עשה בו שימוש כאמור;



זה בעצם אומר שארגון לחלוקת מזון שאסף את המזון העודף ימסור שני דיווחים: אחד, כמה מזון הוא אסף. שתיים, מה היו השימושים שלו. ובמסגרת אותו דיווח גם בעצם מה שיעור המזון שהוא הצליח לנצל כדי לספק בעצם מידע על הגוף הציבורי שממנו הוא אסף את המזון, כדי שהוא יוכל לבחון את הנתונים האלה לקראת השנה הבאה, לקראת ההחלטה שוב להתקשר או לא להתקשר.

זה לא דיווח חיצוני, הוא לא מוסר את הדיווח הזה לגורם שלישי.

בדיוק.

הוא מוסר את זה לגוף שאיתו הוא מתקשר.

זה במסגרת אותה התקשרות בין הגוף הציבורי לבין הארגון לחלוקת המזון.

וגם לספק, שבעצם יהיה לו את האינסנטיב להמשיך לתרום.

כן, כמובן. זה בעצם איזה שהוא אישור.

אשמח בבקשה להתייחס לזה, שירד כל אלמנו של דיווח חיצוני בכלל על מקרים בהם גופים סירבו לתרום. הדיווח פנימה לגופים הוא מצוין, שגם אפילו יתייעלו פנימה, אני מאמינה מראש אם צריך בזבוז.

אין לי בעיה שיעשו את זה חיצוני, באתר של כל.

לא. אבל אם מישהו סירב לתרום אז בעצם בשום מקום אף אחד לא יודע. זה לא נאמר בשום מקום והוא יכול במשך שנים בעצם לא לקיים את החוק.

את מדברת על הצבא והמשטרה.

לא, מה פתאום.

לא, לאו דווקא. לא, לא.

באופן כללי. יש משרד שנניח מסרב לתרום, לא מסתדר לו. בשום מקום זה לא בא לידי ביטוי. אף אחד לא יראה את זה, עין הציבור לא תראה.

היועצים המשפטיים אומרים שכן יהיה דיווח.

את הנימוקים הוא מסר לארגון לחלוקת מזון.

ו-? אוקיי, אז לקט ישראל יודעים מי סירב לתרום להם.

הם יכולים לפרסם פעם בשנה. אפשר לזמן דיון בוועדה על זה.

הם יכולים לפרסם בעצמם.

כן, הם יכולים לפרסם בעצמם. אבל גם אפשר לזמן על זה. זאת אומרת חובת דיווח לוועדה.

ההיפך, כמו שהוא מפרסם את מי שנתן לו ומה נעשה, הוא יפרסם גם את מי שלא נתן. זה יראה אחרת.

גם בנוסח הקודם, זאת אומרת לא היה אמור להגיע פירוט בעצם, נקרא לזה כך, של מספר הסירוב וכו', אלא מידע יותר גולמי. ללקט ישראל או לכל ארגון פרטי, יש לו סמכות לעשות, כל עוד אין היבטים של ביטחון מידע או ביטחון המדינה או משהו כזה, הוא יכול לדווח אם הוא רוצה. נתונה לו הרשות.

בוא נמשיך.

אנחנו נמשיך. הקראנו בעמוד 5 בהתחלה את פסקה (2). אנחנו עכשיו עוברים לסעיף קטן (ה).





(ה) שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות בעניין ההתקשרות של גוף ציבורי עם ארגון לחלוקת מזון;



זו בעצם סמכות שברשות, שכרגע הצעת החוק, בעצם הוועדה מבקשת להעניק לשר האוצר להתקין תקנות, ככל שנדרש, לעניין יישום החוק. רק נבהיר שנייה אולי מול משרד האוצר שאין תלות בין כניסת החוק לתוקף לבין היישום שלו לבין התקנת תקנות או לכל. אנחנו לא רואים תלות, החוק יכול להיכנס לתוקף, התקנות הן לא חובה פה, זה רק אם יעלה שיש צורך.

נהלים אנחנו מתכוונים, לא תקנות. נהלים שאמרנו שהשר.

הוראת תק"מ שתעזור למשרדים לעשות את ההתקשרויות האלה, כי אחרת יעלו מלא שאלות איך.

אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול שהסיבה היחידה שזה שר האוצר ולא שר הרווחה, ועדת העבודה והרווחה אני אומר את זה, זה בגלל שרוב ההתקשרויות של המדינה עם הספקים נעשים על ידי משרד האוצר או בהוראות שר האוצר. לכן זה מתאים ששר האוצר הוא יהיה זה שבאישור ועדת העבודה והרווחה לקבוע הוראות בעניין ההתקשרות של גוף ציבורי עם ארגון חלוקת מזון.

הוא גם מסדיר, אדוני, את כל הנושאים של התקשרויות במכרזים, או דברים כאלה.

זאת הסיבה. לא בגלל שמשרד האוצר פתאום יתחיל לנהל את ענייני הרווחה של המדינה.

כבוד יושב-הראש, גם היום פשוט ההנחיות בנושא התקשרות עם הסעדה נעשים על ידי חשב כללי.

לכן אני אומר, לכן שר האוצר.

נקריא שוב את סעיף קטן (ו) לעניין גופים ביטחוניים שדנו בו.






(ו) השר הממונה, רשאי לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום הוראות חוק זה על גוף ביטחון ובלבד שההתאמות בנוהל הנוגעות לבטיחות המזון יעשו בהסכמת שר הבריאות; לעניין זה גוף ביטחון – צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר והרשות להגנת עדים.

עכשיו השאלה היא אם אפשר להוסיף להוראות על התאמות ביישום הוראות חוק זה, לצורך החשש שהועלה פה, שהוא יכול לקבוע פטורים ליחידות מסוימות בגוף ביטחוני מסיבות ביטחוניות. אבל אולי להגביל את הפטור הזה, כדי שזה יהיה ברור.

אני חושב שהנוסח הקודם יותר טוב, שהוא יקבע את הנוהל.

זאת אומרת שהגוף הביטחוני יקבע בעצמו?

הוא יקבע בעצמו את הנוהל.

בדיוק, זה מה שדיברנו עליו בדיון הקודם.

זה מה שדיברנו.

זאת אומרת בלי הסכמה של השר הממונה.

לא, מי אמר בלי הסכמה?

השר הממונה או הגוף?

השר הממונה בהסכמת שר הרווחה ושר הבריאות כתבתם.

אמרנו בלי השר.

רגע, השר הממונה.

בהסכמת שר הבריאות.

רשאי לקבוע הוראות.

זה מה שדיברנו, לא?

בסדר גמור. אז השר הממונה, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע הוראות.

לא, לא. הסכמת שר הבריאות היא רק לעניינים הבריאותיים של בטיחות המזון.

אני נאלץ, שמח, להחליף עם חברי אלמוג כהן.

(היו"ר חה"כ אלמוג כהן)

שלום לכולם, צהריים טובים. נמשיך.

אולי רק נמשיך בהקראה.

אבל אדוני, אולי נסביר באיזה מקום אנחנו אוחזים. אנחנו כרגע בסעיף קטן (ו) בנוסח בעמוד 5. - - - הגופים הציבוריים שחלה עליהם החובה לא לסרב סירוב בלתי סביר להתקשרות עם ארגון לחלוקת מזון, כוללים בהם גם את הצבא, את המשטרה ואת שירות בתי הסוהר והרשות להגנת עדים כחלק ממשרדי הממשלה.

מוצע פה לאפשר לשר הממונה על אותם גופים לקבוע הוראות בנוהל על התאמות ביישום חוק זה על גוף ביטחוני, שאם ההתאמות האלה מסיבות נוגעות לבטיחות המזון, אז ההוראות האלה ייעשו בהסכמת שר הבריאות.

עכשיו עלתה השאלה האם ההתאמות האלה מאפשרות גם פטורים לחלקים ואם כן, אז באיזה היקף. לוודא שזה לא משהו שהוא פטור גורף או לזמן ארוך. זה עניין אחד. ועניין שני, מה באמת כוללות ההתאמות ואיך עושים אותן? אם זה בנוהל, הייתה פה שאלה שלא הייתה כל כך ברורה.

אז זה נוהל של השר, זה משהו שהוא לא רגיל. זה לא תקנות של השר, אלה נהלים.

זה בשביל לא להכביד.

אז נוהל פנימי של השר.

נוהל פנימי של השר. ורק אני רוצה להדגיש שכאשר הוא נותן פטור מסוים, כמו שביקשו ליחידה, אז זה לא פטור עד לעד. כל שנה הוא יצטרך לחדש את הפטור הזה.

הבנתי. אפשר להגיד שיתקפו את הנהלים האלה מידי שנה?

או את כל הנוהל או את הפטורים לפחות.

את הפטורים.

אם אתה אומר פטור ליחידה מסוימת באותו גוף אז הפטור הזה יהיה לתקופה שאינה עולה על שנה בכל פעם. משהו כזה.

אבל יש יחידות מיוחדות שדיברנו עליהם קודם לכן. זה לא משנה שתבחן את זה כל שנה, היא לא תוכל לתרום לאורך זמן.

אין בעיה, ניתן לו פטור כל שנה.

אוקיי.

אז התאמות ביישום זה למשל יכול להיות שהם לא יצטרכו לתת נימוקים?

כן. להבנתי התאמות ביישום זה אומר בנוגע כמעט לכל היבטי החוק. הם לא יצטרכו לנמק בעצם את הסירוב. הם לא יצטרכו להסביר כמה זמן הם תורמים מאיפה. חובת הדיווח היא גם בעצם תצטמצם לגביהם וגם כמובן בנוגע לסירוב הבלתי מוצדק, הם לא יצטרכו להסביר, לפרט לאותם גופים למה הם לא תרמו. או כמובן לפרט את כמויות המזון וכו' וכו' כדי באמת להימנע מחשיפה של מידע, כמו שאמרנו.

נמשיך כרגע לסעיף קטן (ח).







(ח) התקשר גוף ציבורי עם ארגון לחלוקת מזון, יראו בגוף הציבורי ובמי שמספק את שירותי ההסעדה, ככל שישנו, כתורם המזון לעניין חוק זה.



זו בעצם הצמדה שנעשתה כאן בחוק הזה כדי להכניס את אותו גוף ציבורי שמהחצרים שלו אוספים את המזון, בעצם להכניס אותו גם נקרא לזה להצמיד בינו ובין מי שתורם את המזון לעניין הפטור. זאת אומרת החוק עצמו, חוק עידוד תרומות מזון הוא מעניק פטור מחבות פלילית או אזרחית בעצם למי שתורם מזון. רק נקריא את הסעיף.

השאלה אם אפשר אולי להגיד שזה בעניין חוק זה, לא בכל באופן גורף לכל דבר ועניין.

בדיוק, כתורם המזון לעניין חוק זה. זה ממה בנוסח. "מי שתורם מזון לארגוני חלוקת מזון לא יישא באחריות אזרחית או פלילית", אני כרגע מקריא מהחוק בנוסחו הנוכחי מסעיף 2, "לנזק שנגרם בשל תרומת המזון אם פעל לפי הוראות כל דין החלות עליו ולא התרשל". לכן פה כדי בעצם גם להכיל את הפטור על הגוף הציבורי, יוצרים פה בעצם איזה שהוא צימוד לעניין החוק הזה.

תיקון סעיף 3
3.
בסעיף 3 לחוק העיקרי -



(1)
בכל מקום, אחרי "לעסקים" יבוא "ולגופים ציבוריים";



(2)
בסעיף קטן (ד), אחרי "העסקים" יבוא "והגופים הציבוריים";



נסביר מה זה סעיף 3 לחוק העיקרי. סעיף 3 לחוק העיקרי הוא בעצם מסדיר או מסמיך את שר הבריאות לבוא ולהכיר באותם גופים שתורמים מזון, להעניק להם אות הוקרה. ובעצם על פי אמות מידה שייקבעו. אות הוקרה לעסקים התורמים מזון.

כרגע מוצע להוסיף בעצם את שר הבריאות, להסמיך אותו, אם אם תרצו כמובן לשנות את הנוסח ולעדכן אותו לשר הרווחה או לשר אחר, לאפשר בעצם לשר הבריאות לבוא ולהכיר גם בגופים ציבוריים שתורמים מזון. כבר אמרנו שבעצם מכירים בהם כתורם מזון לעניין החוק הזה.

אתה לא חושב שזה צריך להיות שר הרווחה?

המנגנון קיים בחוק.

מה את חושבת, רוית? זה קיים? שר הבריאות?

לפי החלטת הוועדה. אבל נגיד שכרגע מה שהתיקון הזה עושה הוא בעצם מוסיף את המונח "וגופים ציבוריים" לשני סעיפים קטנים בסעיף 3 ואז זה אומר שבעצם יכירו באותה תרומה שלהם פעם בשנה שר הבריאות, כרגע לפי הנוסח הנוכחי, יחליט להעניק להם בעצם את אות ההוקרה הזה.

אנחנו עוברים לסעיף 4 לעניין התחולה של החוק.

תחולה
4.
חוק זה לא יחול על גוף ציבורי לגבי התקשרות שערך לקבלת שירותי הסעדה לבאים בשעריו שנערכה לפני תחילתו של חוק זה, אולם הוא יחול על התקשרות כאמור שחודשה ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו;



המשמעות של הסעיף זה היא בעצם כרגע לא מתערבים בהתקשרויות קיימות. כן יתערבו בעצם בהתקשרויות שעתידות להיחתם.

עלתה בעצם שאלה בנוגע לנוסח הנוכחי האם הוא כולל בתוכו כבר מכרזים שפורסמו. זאת אומרת שהמדינה התחייבה לפני כניסתו לחוק ועדיין לא נחתמו. והדבר השני האם הוא כולל מימוש אופציה. זאת אומרת, אם עכשיו התקשרות בין המדינה לבין גוף ציבורי כללה את מימוש האופציה באותם התנאים, האם גם החוק לא יחול על התקשרות כזאת.

באופציה אפשר להוסיף.

כבוד יושב-הראש, אני אשמח להגיב על זה. הנוסח הזה הוא טיפה מצמצם מבחינתנו. הוא גם קצת לא מדבר בשפה של עולם ההתקשרויות. "חודשה" זה יכול להיות כל מיני דברים. בגדול אנחנו חושבים שההסדר ההדרגתי המתאים הוא אם יש התקשרות או אם פורסם כבר המכרז, כי מאוד קשה לחזור אחורה בזמן במכרזים כאלה. וגם כל מה שמימוש אופציה הוא בעצם חלק מהמכרז, חלק מהחוזה.

לא, אבל באופציה, אני יכול להבין אותך על מכרז שפורסם. אבל באופציה תמיד יש לך את האופציה שאתה יכול להוסיף, במיוחד אחרי שחוקק חוק. זה לא משהו חדש. זה לא משהו פורסם. מה שפורסם אני יכול לקבל את זה. אבל באופציות כן אפשר להוסיף.

אני ארצה להסביר. אני אבחין בין אופציה לבין למשל מקרים שבהם מאריכים התקשרות בפטור ממכרז, שזה דבר שקורה הרבה פעמים, אבל אז גם אפשר להיכנס ולהתעסק בתנאים עצמם. במימוש אופציה זה אמור להיות אירוע סטרילי, לא אמורים לגעת בתנאים של התקשרות בזמן מימוש אופציה.

תשאל בשכירות דירה כמה פעמים נגעו להם באופציות.

לא, בסדר, זה אירוע שהוא בעייתי מבחינת ההתנהלות מול ספקי המזון. אנחנו חד משמעית מסכימים לגבי כל המקרים של הארכות בפטור, ששם חוקק חוק ויש שינוי. מימוש אופציה הוא בצעם חלק מהחוזה המקורי, לכן אנחנו סבורים שזה גם צריך להיות חלק מהוראת המעבר בנושא הזה.

אני רק אגיד בשביל הסדר הטוב, מהבדיקה שאנחנו עשינו החוזים האלה מתחדשים. זאת אומרת, אלה לא אירועים שהם, אתה יודע, התקשרויות ל-20 שנה ודברים כאלה.

ברשותך, שאלה. יושב-הראש, אם יורשה לי. אם דיברנו מקודם שאנחנו למעשה לא פותחים את ההסכמים, הרי בעבר בדיונים הקודמים דיברנו על סעיף המעבר הזה מאחר ואנחנו דיברנו על פתיחת ההסכמים. אם ההסכמים לא נפתחים וסוג ההתקשרויות והאופי שלהן לא ישונה, אז למה צריך את ההוראה הזאת?

אפשר לענות, יושב-הראש? כן נצטרך לעשות התאמות בהסכמים, כי המשמעות תהיה שנצטרך לחייב את ספקי המזון לעשות את שיתוף הפעולה. כי הדרך של הגוף הציבורי ליישם את החובה שהטילו עליו זה לשרשר אותה. אז חד משמעית נצטרך להתאים את ההסכמים. להתאים אותם את ההסכמים בהתאם לאמות המידה שנקבעו בחוק. שהן עלויות וכו', אבל נתאים אותם.

את הדבר הזה אנחנו לא נוהגים לעשות בזמן מימוש אופציה, שבהם אנחנו לא נוגעים בהסכמים.

ברור, תודה.

ולגבי האופציה? אני חושב שבאופציה כן ניתן.

באופציה, כעיקרון מימוש אופציה זו זכות חד צדדית הנתונה למדינה להאריך את ההתקשרות בתקופה שהוגדרה מראש.

דווקא בגלל שזה נתון המדינה אני בא.

באותם תנאים.

אין בעיה, באותם תנאים. אבל כשזה בידיים שלך כמדינה אתה בעצם שולט על זה. ואתה אומר יש לי עכשיו חוק. אתה רוצה להמשיך איתי? בבקשה. אני מחייב פה את המדינה, לא את הספק. דווקא בגלל זה באופציה אני כן רוצה להכניס את האופציה. כי אז אני מחייב את המדינה ולא את הספק.

אבל זה אומר שלא יממשו את האופציה. הם יצטרכו לחדש.

לא, הם יממשו את האופציה.

כי יש שינוי בתנאים.

אם האופציה טובה, ההיפך. אם האופציה שלהם טובה אז הם יוסיפו את זה, הם יסכימו לזה. אם האופציה לא טובה זה יהיה להם גם תחנה לצאת. זה החוק. אני חושב שהאופציה צריכה להישאר.

אני רק אגיד רגע נקרא לזה מהבדיקה, ואני אמרתי בדיונים בהתחלה שיש כאן הרבה התקשרויות שונות של הרבה גופים. מימוש אופציה כשאתה מטיל את החובה על המדינה, אנחנו נצטרך לשנות את ההסכם ולחייב את הספק בהסכם הזה. לא תהיה לנו דרך אחרת לוודא עמידה בחוק. כי הספק הוא זה ששולט על התהליך הזה. לכן המשמעות היא כאן לגעת בהסכם.

כמה זמן יהיה האופציות לרוב בתחום המזון? כמה זמן? לעוד שנה?

אני לא יכול להגיד. בדרך כלל, אני רק אסתייג ואני אגיד.

אבל ההתקשרות יכולה להיות לשלוש שנים ואז תהיה האופציה.

לא, אנחנו מדברים על המכרזים שכבר יצאו.

אז יכול להיות לשלוש שנים נוספות גם.

עד שלוש.

אז יש, נקרא לזה טווחי הזמן הם איפה שהוא בין שלוש לחמש. אני רק רוצה לסייג ולהגיד, אנחנו לא עשינו בדיקה מעמיקה לכל ההסכמים. זה מבדיקה יחסית שטחית.

לא, לא, פחות או יותר.

אבל אנחנו מדברים על התקשרויות בין שלוש לחמש שנים בדרך כלל. אלא אם כן יש גם הקמת מטבח או דברים יותר מורכבים והאופציות הן בדרך כלל בין שנה לשלוש, משהו כזה. זה העולמות.

לא, ההתקשרות המקורית בדרך כלל היא עד חמש שנים. בדרך כלל עושים התקשרות לשנתיים ונותנים לך עוד שלוש אופציות.

נכון, נכון, סליחה. עד חמש שנים.

כל ההתקשרות היא לחמש שנים.

אני רק אגיד, יש כל הזמן הסכמים שמתחדשים. זה לא שעכשיו יהיה שלוש שנים שהחוק הזה לא ימומש. הוא ימומש ישר.

אז מה יהיה המנגנון של המימוש שלו בעצם?

כל הזמן מתפרסמים מכרזים בתחום ההסעדה, זה דבר שאנחנו מסתכלים על המון גופים ציבוריים פה במסגרת החוק. אז כל הזמן יהיו גופים. יהיו גופים שייקח קצת יותר זמן עד שיגיעו אליהם.

גם חמש שנים?

חמש שנים זה מישהו שפרסם עכשיו.

כמה מכרזים עכשיו יש לך באוויר?

אין לי מספר.

לא משנה, יש לך מכרזים באוויר. המכרזים שיש לך באוויר אתה מדבר איתי על חמש שנים, לרוב.

אם פורסמו היום, אם חתמו על ההסכם היום. זה האירוע שאתה מדבר עליו.

הוא באוויר עכשיו.

אתה צודק, אבל אני אגיד לך משהו. אל תשכח שאנחנו מדברים פה באיזה שהוא מקום על וולונטריות. רוב הגופים הציבוריים כן רוצים להיכנס ולהיות וולונטריים. עובדה שאנחנו עושים את זה גם היום, בלי החוק. לכן אני לא בטוח שהפגיעה היא מאה אחוז. אבל אתה צודק, אם אני עכשיו פרסמתי מכרז זה יכול להיות חמש שנים.

צביאל, נעלה את אלון מהזום?

מעולה. אלון מנהל מינהל הרכז הממשלתי. כן.

אז תעלו בבקשה, אלון, שלום וברכה. תציג את עצמך. חשוב לשמוע אותו. אלון הוא ממינהל הרכש הממשלתי.

שלום. אלון קינסט, מנהל מינהל הרכש הממשלתי באגף החשב הכללי. אני אתייחס בקצרה. הנוסח תואם איתנו. אנחנו מתייחסים רק להיבטים שנוגעים ומשליכים על נושא הרכש הממשלתי.

העליתם שני מקרים של התמודדות עם החוק במקרה של התקשרות קיימת: אחת זה מימוש אופציה והשני הארכת ההתקשרות בפטור ממכרז. צריך להבין שבשני המקרים האלה לספק יש את הזכות לסרב. הוא מחויב לתנאים בהם הוא זכה והוא יוכל לסרב. ואם הוא יבחר לסרב יתכן והמשרד יצטרך לעמוד בפני שוקת שבורה. קחו את המזנון שנמצא שתי קומות מעליכם. אם רגע לפני מימוש האופציה עם הספק יוסיפו לו את התנאי הזה ומשיקוליו הוא הוא יחליט שהוא לא מעוניין והוא מוותר על הזכות, אז ככל הנראה בגלל שהליך המכרז לוקח זמן יישאר וואקום ובוואקום הזה לא יופעל מזנון. וזה מצב שאנחנו לא יכולים להרשות אותו.

לכן הקושי שלנו עם החלה של החוק או חובה של החלה של החוק במקרה של מימוש אופציה או התקשרות בפטור ממכרז זה טיבו של עולם המכרזים. יש סייקלים, יש מעגלים. במקרה הזה אנחנו מעריכים שסדר גודל של חמש שנים והעסק רץ. אם העסק רץ אז זה אומר שבשנה הראשונה כ-20%, אחר כך שנה אחריה כ-40% וכך לאורך חמש שנים כל פעם יראו עלייה בהיקף המימוש.

יכול להיות שאנחנו נגלה שזה לא המצב ולספקים אין שום בעיה להתחייב לזה. אם יכניסו את התנאי הזה באופציה גם זו אפשרות. אבל לחייב את זה זה לא משהו שאנחנו נוכל.

למה התקשרות בפטור ממכרז, הרי היא התקשרות חדשה. זה לא, אין פה עניין.

אז אני אסביר. זה קורה שמגיעים להתקשרות בפטור ממכרז מסיבות שנוגעות להתמשכות ההליכים של הוצאת מכרז חדש. במקרים האלה בדרך כלל יש שימוש בתקנת פטור שנקראת התקשרות המשך. שלא ייווצר וואקום. מכל מיני סיבות התעכב הגוף הממשלתי, הרשות הציבורית, עם פרסום המכרז או עם הליכי הבחירה. לפעמים מכרז פורסם, אבל נתקע בהליכים משפטיים. יש הרבה סיבות שיכולות לגרום לעיכוב ההליכים המכרזיים.

במקרה כזה האפשרות הישימה, הרבה פעמים היחידה, עבור הגוף הציבורי, היא להמשיך את ההתקשרות עם אותו אחד שזכה במכרז הקודם בפטור ממכרז. וגם שם, אם הוא יחייב אותו עכשיו לעשות איזה שהוא שינוי, לא משנה איזה, והספק החליט שהשינוי הזה לא נראה לו.

תאמין לי הספק לא יברח. תאמין לי שהספק לא יברח. הם מרוויחים כל כך טוב, הם לא יברחו.

בהחלט יתכן שהם לא יברחו.

אני מוכן להראות לך כמה ספקים שכאשר אמרו להם מפסיקים להם את המכרז הם רודפים אחריך ומפעילים את כל העולם כדי שימשיכו את המכרז שלהם. אני לא חושש מזה. תאמין לי שאני לא חושש מזה.

כבוד יושב-הראש, אני מסכים איתך לחלוטין.

לא, אני לא יושב-הראש, אני סך הכול חבר כנסת שהשתדלתי להיות בין מציע החוק.

אני מסכים איתך לחלוטין. אם תרצה אני אוכל לספר, לא בפורום הזה, על מקרה שהיה לי אתמול עם ספק שהודיע לי שהוא לא מוכן להאריך התקשרות בפטור ממכרז משיקוליו הוא, התקשרות מאוד מאוד גדולה של הממשלה. אז יש גם מקרים כאלה. יש מקרים משני הצדדים. ויתכן שברוב המקרים זה יסתדר, אבל בשביל המקרים הספורים שבהם אנחנו נעמיד משרד בפני שוקת שבורה.

אז תוריד את האופציות, אבל את הפטור ממכרז תשאיר שזה יחול עליו. פטור ממכרז זה על אוטומט יותר. אני מוכן לשמוע, אתה יודע מה? אמרת על האופציה. אתה יודע, אני לא שלם עם זה. אבל פטור ממכרז? גם בפטור ממכרז אני אתן לו עוד הטבה? באמת, זה מוגזם.

רק להזכיר לך שאתה ממונה על הרכש של המדינה. החוק הזה על המדינה. אם אנחנו כמדינה לא נעשה את הכול כדי לקיים אותו, לשמש דוגמה, אז מה ייצא לנו מזה?

לשמש דוגמה.

אז אתה יודע מה? אמרת על האופציה, אמרת על מכרזים פתוחים, מכרזים סגורים, מכרזים באוויר, ביום וביבשה, הכול בסדר. אבל את הנושא הזה של הפטור לפחות את זה. אני לא רוצה ללכת ולהגיד לכם זה מה יש וזהו. אבל אל תביאו אותנו לזה.

אדוני יושב-הראש, ברשותך, אם אפשר. גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל. אני רוצה להתייחס ברשותך. אני חושב, קודם כל הבסיס של החוק הזה הוא שאנחנו לא משיתים עלויות נוספות על אף אחד. זה הבסיס של החוק הזה. אז אני לא רואה פה איזה שהיא סיבה שמשרד האוצר יתנגד לזה. גם הנושא של לעמוד בפני שוקת שבורה. בואו, חבר'ה, אתם ממשלה. אתם יודעים לעשות חוזים ויש לכם 30, 60, 90 יום הודעה מראש למצוא ספקים אחרים.

אני מאוד מסכים עם חה"כ ינון אזולאי פה שאומר לא כל כך מהר נפטרים או יוצאים מהסכם ממשלתי כזה. במיוחד כשבעצם אין עלויות נוספות. הממשלה או הכנסת לא משיתה פה עלויות נוספות על אף אחד. אם אז על עמותות המזון שלא מבקשות מזה שום דבר. אז אני חושב על זה לא לפתוח אופציה ולהגיד להם תכניסו את החלק הזה זה לא נכון, כי אנחנו עשויים לעמוד בפני חמש שנים נוספות שיש לנו מפעל, חברה, לא משנה, איזה שהוא ארגון ציבורי, שמבזבז כמויות אדירות של אוכל והוא לא מחויב. זה לא נכון, זה פשוט לא נכון ציבורית.

קודם כל, לא רק שלא התנגדנו להצעת החוק, עבדנו קשה מאוד עם היוזמים כדי להעביר את זה, את נוסח החוק, כך שיתאים לפרקטיקות הנהוגות ולכללים ולדינים שנוגעים לעולם המכרזים. אז להגיד שהתנגדנו זה פשוט לא נכון.

לגבי חוסר היישום, כמו שאמרתי קודם, תהליכים שהם מכרזיים הם תהליכים שעובדים במעגלים. בכל הטמעה של מדיניות שנוגעת לרכש התהליך לוקח זמן, זה משהו טבעי. וזה טבע הדברים. לנסות להאיץ בו יביא אותנו למקרי קצה שבהם אנחנו לא נוכל ליישם ועל זה אנחנו מתריעים. בגלל זה הקושי שלנו עם הסעיף של האופציה. גם התקשרות בפטור, מרבית ההתקשרויות לא מוארכות בפטור ממכרז. אבל קיימים מקרים שכן ואנחנו צריכים לדאוג גם למקרים האלה כדי שלא ימצא את עצמו משרד ממשלתי עכשיו בתקופת ביניים עם חוסר יכולת להפעיל מזנון. המצב שבו עובדים יצטרכו להגיע למשרד ולא יהיה מזנון ואין איפה לאכול בגלל איזה שהיא - - -

אתה באמת מאמין בזה? אתה באמת מאמין שלא יהיה לך מזנון? אותו יום יש לך שביתה אתה רואה שלמחרת באים לך אולמות באים לשם, עזוב אותך.

נהדר, אלה בדיוק הסיבות.

אתה יודע מה? אם לא יהיה לך מזנון לקט ישראל יביא לך.

צריך להבין את הפרוצדורות ואת הבירוקרטיה של עולם המכרזים בממשלה ולהבין שאנחנו לא רוצים להוסיף קושי.

יושב-הראש, אם יורשה לי, אני שומע את מה שאני אומר. אם יושב-הראש מוכן ללכת איתי בעניין הזה, אנחנו נשמח. זה גם על דעת המציעים שדיברנו פה. על המכרז מובן, על האופציות לא מובן אבל מסכימים. אבל על הפטורים אנחנו לא מסכימים, אנחנו רוצים שגם יחול עליהם.

סיימת את דבריך?

כן, תודה.

מצוין. אנחנו נמשיך על דעת המציעים כפי שאתם רואים לנכון את האירוע הזה. משרדי הממשלה צריכים להיות דינמיים וגמישים וגם חזקים כדי להכיל את הוראותיו של המחוקק.

אני רוצה בבקשה להעלות בזום את עו"ד עמיר עופר, מנהל ענף המזון באיגוד לשכות המסחר.

שלום כבוד יושב-הראש, אני נמצא במילואים ולכן מתנצל על זה שלא יכולתי להגיע לדיון.

אל תתנצל, תודה.

אני מייצג את ענף המזון בלשכת המסחר ובין היתר גם את איגוד העוסקים במתן שירותי הסעדה לעסקים ומוסדות. הקשבתי באמת בקשב רב לדיון, לכל הנקודות שעלו גם בדיון הזה וגם בדיונים הקודמים. יש כמה דברים שכן הייתי שמח לקבל בעצם הבהרות.

דיברנו קודם באחד הסעיפים על חובת הדיווח. שהארגון לחלוקת מזון צריך למסור עד ה-31 בינואר אישור בכתב על הכמות וכאלה. רציתי לשאול קודם כל איך זה מתבצע אופן הדיווח? על סמך מה? בעצם ארגון מציל מזון אומר אני לקחתי עכשיו גסטרונום מהמטבח, היה שם 10 קילו שזה מספיק ל-10 או 11 סועדים. זה חשוב לדעת את הדקויות האלה. חשוב לעמוד על כך, אדוני, כי אחר כך בתום השנה יבוא בעצם מזמין השירות, תבוא החברה הממשלתית ויגידו אוי, אני רואה שיש פה הרבה מזון עודף. יכול להיות שאולי אנחנו יכולים להוריד להם את המחירים גם של המנות. זה משהו שיכול גם לשחק בסופו של יום לרעת נותני השירות.

דיברנו על מנות, לא על גסטרונומים.

לא, האוכל זה גסטרונום.

האוכל מוגש בגסטרונום, אבל אנחנו סופרים לפי מנות. לא לפי סועד אפילו.

לא משלמים על הגסטרונום, משלמים על מנות בפועל שאתה משלם. לכן ההערה הזאת אני חושב שהיא לא מדויקת.

אלי מהתפעול של הכנסת, שהוא מכיר את זה מקרוב.

אני רוצה גם בהמשך למה שאלי מהכנסת אמר, אני גם חושב שכל הצעת החוק הזאת לא צריכה לחול על גופים פרטיים, על בעלי עסקים, על חברות הסעדה, שהם בסוף יכולים לעשות - - -

היא לא חלה על גופים פרטיים. כל מה שהצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה עושה היא מחייבת גוף ציבורי ויחידות סמך לאפשר לארגונים לחלוקת מזון לאסוף מזון עודף שבעצם לא עושים בו שימוש אחר. לספק שירותי ההסעדה נתונה הזכות לעשות איזה שימוש שהוא רואה לנכון במזון, לפני שהוא זורק.

אז אני מחזיר אותך כבוד יושב-הראש, למה שבעצם אמרת בתחילת הדיון.

לא יושב-הראש, היועץ.

היום כולם יושבי-ראש.

אני בזום, מתנצל. דיברנו בהתחלה באמת על דוגמאות, שבעצם לבקשת חברת ההסעדה היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה עם המזון. לתרום למישהו אחר או גם לקחת את זה ליום למחרת. זה נתון לשיקולה הבלעדי בלבד.

למעט זריקה לפח.

בדיוק. כמעט כל שימוש יהיה מותר, למעט ההשלכה שלו לאשפה.

אוקיי. עכשיו היה גם דיון רחב על כל הנושא שזה לא יחול על חוזים קיימים, אלא על התקשרויות עתידיות. אנחנו קודם כל עומדים על כך שאם יש שינוי כזה או אחר זה צריך לחול צופה פני עתיד. זה לא משהו שצריך לחול על הסכמים קיימים. כמובן רק על דברים עתידיים.

ואני אשמח לשמוע עוד פעם מהאוצר, אני עדיין לא הצלחתי להבין. אם מדובר על זה שהצעת החוק חלה רק על החברות הממשלתיות איפה בעצם המקום של חברות ההסעדה? איך זה עכשיו יבוא לידי ביטוי במכרזים העתידיים, בהתקשרויות העתידיות? כלומר מה? יחייבו עכשיו את חברות ההסעדה להתקשר עם ארגון מציל מזון? אני פותח סוגריים, גם היום הן עושות את זה.

אכן כן.

אבל איך זה יבוא לידי ביטוי?

דבר ראשון, זה לא רק על החברות הממשלתיות. אמרנו שזה על גוף ציבורי, שזה כולל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, תאגידים.

גופים ציבוריים.

חובה שלהם. אבל הגוף שיתקשר איתם צריך יהיה לדעת שאת המזון העודף, שהכוונה היא שאם הוא לא ייתרם הוא ייזרק לפח – אותו הוא יצטרך לאפשר לארגון לחלוקת מזון לקבל.

אם אין לו שימוש אחר.

אם יש לך מטבח אחר שאתה רוצה להעביר אליו, אין שום בעיה. אם יש לך אחרים שרוצים לקנות אותו אין שום בעיה. זה רק במקום שהמזון ייזרק.

מדובר על השלב של שנייה לפני שהמזון בפח.

אני רק אגיד אדוני לפרוטוקול, שבסופו של יום אם אנחנו מדברים על הסכמים עתידיים, גם אם תהיה דרישה לחייב את חברת ההסעדה להתקשר עם ארגון מציל מזון, זה גם איזה שהוא תנאי של החמרה של המצב הקיים. יכול להיות שזו החמרה ויכול להיות שהרבה חברות לא יוכלו - - -

מה ההחמרה? מאיזה בחינה? לא מושת על זה שום עלות כלכלית.

אני אגיד לך משהו, אם יש פה החמרה אני בטוח שהספק לא יתקשר בעניין. תאמין לי.

אני רק אגיד לך, קודם כל היום החברות שאנחנו מייצגים, חברות מאוד מובילות ומאוד מוכרות הן כבר מתקשרות עם אותן חברות. אני מדבר על חברות שלצורך העניין לא מיוצגות אצלנו. יכול להיות בעתיד לא, אבל כרגע לא.

לא קרה כלום. אז אם הם לא מוכנים שלא יתקשרו איתם. לא הבנתי, אנחנו לא מכריחים אף אחד להתקשר.

החשש שלי שבסוף הדבר הזה יהפוך לאיזה שהוא תנאי סף במכרז. אני לא רוצה שזה יקרה.

זה יקרה.

החשש שלי שזה לא יהפוך להיות תנאי.

זה לא חשש, זה מבורך.

אנחנו רוצים שזה יהיה תנאי ואנחנו רוצים שלא ייזרק מזון ואנחנו רוצים להאכיל עוד כמה משפחות עם זה.

זה אינטרס כמובן שכולנו מסכימים עליו אדוני.

אז הסכמנו.

חברים, אנחנו ברשותכם רוצים להתקדם. תודה רבה לך עמיר.

אז יש בעצם נוסח מתוקן, בעקבות ההערות.

בעקבות ההערות, לסעיף התחולה.

תקריא את הנוסח בבקשה.

נקריא שוב את סעיף 4 להצעה.

תחולה
4.
חוק זה לא יחול על גוף ציבורי לגבי הליך מכרזי או התקשרות לקבלת שירותי הסעדה לבאים בשעריו שהחלו לפני תחילת חוק זה, או על חידוש התקשרות בהתאם לזכות שניתנה בהתקשרות קודמת.

זכות שניתנה בהתקשרות קודמת. הכוונה מימוש אופציה.

בדיוק, זה החידוד. בהמשך באמת לעמדה של חברי הוועדה, אם ניתנה זכות בהתקשרות קודמת לחדש את האופציה.

אפשר להעיר על הנוסח? כי זה קצת, אנחנו בדרך כלל לא אומרים חידוש התקשרות, אנחנו בעצם מדברים על זכות מכוח ההסכם להאריך את ההתקשרות.

מימוש הזכות?

מימוש זכות מכוח ההתקשרות להאריך. כי חידוש יכול להתפרש.

"או על מימוש זכות מכוח ההתקשרות". בסדר גמור. בהסכמת הוועדה נעשה את הניסוח אחר כך.

הפטור הוא כן ייחשב כהתקשרות חדשה אם היא חלה מיום התחילה ואילך. ויום התחילה הוא מיידי, בעת פרסום החוק?

כן, אחרי שעשינו את כל ההתאמות זה מיידי.

רק נציין שלהצעת החוק הוגשו הסתייגויות שנמשכו.

נמשכו ההסתייגויות, יש עתיד.

חברים, אנחנו רוצים לעבור להצבעה. ההסתייגויות נמשכו.

תהיה להם רשות דיבור.

כן, בדיוק, תהיה רשות דיבור.

חברים, אנחנו רוצים לעבור להצבעה: הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד. הכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני מעלה את הצעת החוק להצבעה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? אין נגד, אין נמנעים.

הצבעה

ההצעה אושרה.

ההצעה אושרה ותעבור למליאה.

ינון רוצה את רשות הדיבור.

אני רוצה להגיד רק תודה רבה קודם כל למציעים יחד איתי, למציעות. יסמין, תודה רבה לך. וכמובן תודה ליושב-הראש הרב אייכלר שהוא לא נמצא כרגע, אבל עשה את הכול, אנחנו יודעים שזה אצלו בנשמה, כל אוכלוסיות הרווחה. ואנחנו רואים שגם פה הוא עושה הכול בשביל הצלת המזון. זה דבר חשוב ביותר היום.

אדוני ממלא מקום יושב-הראש, תודה רבה לך. כמובן ליועץ המשפטי וליועצת המשפטית, הוא ליווה פה את העניין הזה. כמובן להנהלה, לענת, לאורית ולכולם.

וללקט ישראל, שעושים דברים גדולים ונפלאים. שהרמתם את הכפפה. ובאמת, דבר גדול. ביקרתי אצלכם, אני מתחבר לכל מה שאתם עושים. אני חושב ביחד עם כל עם ישראל, רואים אתכם, רואים את המשאיות שלהם. זה מרחיב את הלב. תמשיכו לעשות, אולי זה בעזרת השם יוציא גם עוד בן אדם או עוד משפחה ממעגל העוני בצורה כזו או אחרת. בחינוך הזה שלא זורקים אוכל. אני חושב שזה יכול להועיל לכולם, יכול לתת דוגמה לכולנו. גם במשפחות שלנו לחנך כך. אני חושב שזה דבר גדול ונפלא.

משרד הבריאות שהיה שותף פה. גם למשרד הביטחון, משרד לביטחון לאומי. תמיד אני אומר כאשר באים ומעירים, גם אם יש ויכוחים בסופו של דבר עושים את זה. משרד האוצר, גם לכם מגיעה תודה רבה, למרות שבדרך כלל אני לא מודה, אבל אני מודה לכם.

לכנסת, לאלי, כולם. באמת תודה רבה. אם שכחתי מישהו, כמובן כל הנוכחים פה. תודה רבה לכולם ושבעזרת השם נעשה רק דברים טובים למען עם ישראל.

אני רק אוסיף ואחזק, כי אני לא אחזור שוב על הדברים של ינון. אני חושבת שזה צעד סופר חשוב, בצמצום זריקת מזון. אנחנו לא שוכחים לרגע עדיין ש-21 מיליארד שקלים הולכים לפח מידי שנה בזמן שאנחנו מנסים לקושש גרושים כדי לעזור למשפחות נזקקות.

תודה שאתם מלמדים אותנו כל יום מחדש להיות פרלמנטרים טובים יותר. ללמוד יותר, להעמיק יותר. תודה לכל מי שהיה שותף. ובעיקר לך, ינון, שאתה מוביל את זה בצורה בלתי מתפשרת. תודה רבה לכולם.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

אני גם רוצה להודות לכולם, להוסיף עוד מילה אחת. זה גם אירוע היסטורי כי במעט מאוד מדינות עולם יש סוג של חוק כזה מתקדם. תודה רבה לכולם.

תודה ליו"ר אייכלר, אני רק ממלא מקום.


הישיבה ננעלה בשעה 13:01.