פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
20
ועדת החוקה, חוק ומשפט
11/11/2024
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 466
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י' בחשון התשפ"ה (11 בנובמבר 2024), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 11/11/2024
הצעת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - כניסה לשטח חקלאי), התשפ"ד-2024, הצעת צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - כניסה לשטח חקלאי), התשפ"ד-2024
2. הצעת צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ד-2024
מוזמנים
¶
יפעת רווה - עו"ד, המחלקה למשפט פלילי, אגף ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
אורי סירוטה - ממונה תביעות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
רועי הראל - עו"ד, עוזר משפטי ליועמ"ש, המשרד לביטחון לאומי
סנ"צ משה מועלם - ראש ענף חקירות, מג"ב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק ערן שמיר - קצין מדור הנחייה וחקיקה, חטיבת התביעות, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
פקד הדס אביעד - קצינת ייעוץ וחקיקה, מדור מרשם מנהלי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק טל שיר פרידמן ששון - ראש חוליית ייעוץ וחקיקה, מדור מרשם מנהלי, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
סנ"צ עליזה ארבל - עו"ד, היועצת המשפטית וקצינת ביקורת ותלונות הציבור, מג"ב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רפ"ק מירב נוסבאום - עו"ד, סגנית היועצת המשפטית וקצינת ביקורת ותלונות הציבור, מג"ב, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי
רמי שוורץ - מרכז המחקר והמידע של הכנסת
הגר יהב - מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, ואחראית קשרי ממשל, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל
לירון בנדק - עו"ד, יועצת משפטית, התאחדות האיכרים והחקלאים בישראל
אברהם בנימין - מנהל אגף מדיניות, תנועת רגבים
שי גליק - מנכ"ל, בצלמו
חיים היימן - אביה של ענבר היימן שנרצחה ונחטפה לעזה, משפחות החטופים
חנה כהן - דודתה של ענבר היימן שנרצחה ונחטפה לעזה, משפחות החטופים
יוסף אבי יאיר אנגל - סבו של אופיר אנגל ששוחרר משבי חמאס, נציג משפחות החטופים
יהודית בצלאל - אחותו של רפאל קאודרס שנפל מירי כטב"ם, פורום הגבורה
יניב הרוש - אביו של עידו הרוש שנפל בקרב בשבעה באוקטובר, פורום הגבורה
רישום פרלמנטרי
¶
ליאור ידידיה, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.
הצעת צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ד-2024
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שלום וברכה. אנחנו בעניין הצעת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - כניסה לשטח חקלאי), והצעת צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק).
אתם רוצים לדבר? בבקשה.
חנה כהן
¶
שלום לחבר הכנסת שמחה רוטמן. תודה רבה על כך שאתה נותן לי את זכות הדיבור. שמי כהן חנה, ואני הדודה של ענבר היימן. ענבר השתתפה כהלפרית במסיבת הנובה, נחטפה על ידי הנאצים ונרצחה באכזריות. ענבר נמצאת בעזה, יחד עם עוד 101 חטופים.
ענבר שלנו לא מייצרת מודיעין, מטבע הדברים. יש עוד 50 חללים שם, בעזה, שלא מייצרים מודיעין. אנחנו לא יודעים איפה הם זרוקים, איפה הם נמצאים, והחשש הגדול הוא שלא נמצא אותם. לכן, אני תמיד באה לפה ומהדהדת את החשיבות של החזרת החללים, לצד החזרת החיים.
העסקאות חייבות להיות עסקאות כוללות בלבד – לא עסקאות של טפטופים; לא עסקאות שמשחררות 10 חטופים ומפקירות 90 אחרים. ב-07 באוקטובר, פרצה שואה בישראל. אגב, ענבר היא דור שלישי לשואה. אסור לנו להמשיך ולהתנהל לפי הסממנים של השואה – של לשחרר את החטופים שלנו ברשימות שינדלר.
אין כזה דבר; זה לא קיים. איך אנחנו יכולים להחליט את מי להוציא ואת מי להפקיר? מי שם אותנו להחליט? איזו אצבע יכולה להחליט: "אתה לחיים, ואתה – להיעלמות?". אסור שיקרה דבר כזה, חבר הכנסת שמחה רוטמן. אני יודעת שאתה מסכים איתי, ואני באמת מודה לך על זה. אתם חייבים לדחוף ולהסכים אך ורק לעסקה אחת כוללת. תודה רבה.
יוסף אבי יאיר אנגל
¶
חברי הכנסת – חבר הכנסת; אין פה הרבה – היום, החלטתי להוציא מהמגירה נאום שלי בוועדות הכנסת מלפני 222 ימים – מה-03 באפריל 2024. שיניתי את המספרים, ועשיתי מעט התאמות לטקסט. את עיקרי הדברים – השארתי כמו אז, ובסוף, כמה מילים לאקטואליה המדהימה.
"402 ימים עברו מאז ש-101 ישראלים תמימים נחטפו ועדיין נמצאים בגיהינום. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, דור שני לניצולי שואה שהגיעו כחלוצים לפלשתינה, ארץ ישראל, באפריל 1946, עם חלום להקים מדינה יהודית דמוקרטית.
"אני האבא של יאיר, שנפל בעת שירותו הצבאי בשייטת 13 לפני כ-28 שנים, והסבא של אופיר אנגל, שהיה, ב07 באוקטובר, אצל חברתו בקיבוץ בארי. שם, באותו בוקר נורא, לא היה צבא ולא הייתה מדינה שיגנו עליו ועל 1,300 הישראלים שנרצחו, נשחטו ונאנסו, ו-240 ישראלים תמימים שנחטפו בידי ארגון אכזר, שגדל וצמח במשך שנים – בין היתר, בסיוע הממשלה שלי.
"אופיר חזר לחיק המשפחה לאחר 54 ימים של גיהינום בשבי החמאס, לאחר שהשאיר מאחוריו את יוסי שרעבי, אביה של חברתו, שיחד נחטפו באותו בוקר. יוסי נהרג אחרי 97 ימי שבי, ואחיו אלי, שנחשב חטוף – לא יודעים מה איתו – איבד את אשתו ושתי בנותיו, שנרצחו באותו היום. שם, במעמקי המנהרות בעזה, נמקים עדיין 101 ישראלים, כבר 402 ימים, ואין מושיע. וכאן, משפחותיהם לא יודעות מנוחה – רק כאב וסבל בלתי נגמרים, שלא ניתן לתארם.
"חברי הכנסת מהקואליציה, עושה רושם שאתם כלל לא מבינים את המצב שאליו חלקכם, יחד עם שרי הממשלה, ובראשם ראש הממשלה, הבאתם אותנו. מדינת ישראל, הבית השלישי בהיסטוריה – דוהרת לחורבן. הבית הראשון מימי דוד ושלמה, והבית השני ממלכת החשמונאים – חרבו בגלל ההנהגה המושחתת שהתעלמה מהאימפריות האזוריות.
"הדמיון למדינת ישראל 2024 הוא מזעזע. אני מודאג מאוד שבעתיד הקרוב לא תהיה לי מדינה שבה יוכלו ילדיי ו-14 נכדיי לחיות. מדברים על ניצחון מוחלט. איזה ניצחון? אחרי השואה של ה-07 באוקטובר, המשוואה "ניצחון מוחלט והחזרת החטופים" בסדר זה – לא תתקיים לעולם.
"חכמים ובעלי ניסיון אמרו זאת כבר מהשבוע הראשון. גם הסיסמה "יחד ננצח" כבר לא רלוונטית כשאתם עוסקים בחוק הגיוס המפלג ומסכימים לפיטורי שר הביטחון תוך כדי לחימה, כי הוא חושב אחרת בנושא השוויון בנטל.
"נגיד שנהרוג עוד 10,000 מחבלי חמאס, ואפילו נתפוס או נהרוג את סינוואר" – זה היה באפריל – "אין ניצחון. יקומו 10 סינווארים חדשים כאן וברחבי העולם. הקהילה המוסלמית, ולא רק המוסלמית, בכל פינה בעולם – מזדהה היום עם החמאס ותושבי עזה ולבנון, ופועלת בכל העולם נגד מדינת ישראל, דוגמת האירוע הקשה באמסטרדם, שלא הפתיע את מי שמעט מצוי בחומר.
"הכתובת הייתה, ועדיין, על הקיר. רק צריך לפתוח עיניים, להביט ולהבין את המצב – מה שכנראה קשה לכם. כשבמקביל, טוען ראש הממשלה שאין לו אף אחד בלשכה שיודע לחבר שתי מילים באנגלית. לכן, אין הסברה בחו"ל, ואנחנו מצטיירים כרעים הגדולים במאבק". ועדיין, גם אחרי 222 יום מכתיבת מילים אלה – אין בנמצא מערך הסברה שיעמוד נגד הפעילות החמאסית הרחבה בחו"ל.
"אף אחד בהנהגת המדינה לא לקח אחריות כלשהי על השואה האיומה שקרתה לנו ב-07 באוקטובר. עד היום, 402 ימים אחרי, מחדל בסדר גודל ענק – ואין אף אחראי. האם זה ייתכן?"
איך ששום דבר לא השתנה ב-222 הימים האחרונים מאז נכתבו הדברים האלה. אולי רק נהיה גרוע יותר למשמע ידיעות על שחיתויות בלשכת ראש הממשלה שעיכבו את החזרת החטופים הנמקים במנהרות הגיהינום.
ומעט אקטואליה
¶
אתמול, הצהיר שר הביטחון החדש, האדון כ"ץ, שניצחנו את החיזבאללה ואת החמאס. אדוני, מה עם 101 החטופים אם ניצחת את המלחמה? כמה הזוי אפשר להיות אחרי יום אחד בתפקיד? ואמירתו של ראש הממשלה מאתמול: "הובלתי את הניצחון". אני, אני ואני. ומה עם החטופים, אדוני? מתי יחזרו לחיק משפחותיהם?
חברי הכנסת מהקואליציה, זה בידיים שלכם. האם אתם באמת לא רואים את המחדל האיום ביותר שקרה לעם היהודי מאז השואה? תתעוררו. עד מתי? תודה.
חיים היימן
¶
שלום. אני חיים, אבא של ענבר היימן. ענבר הייתה במסיבת הנובה – היא התנדבה כהלפרית, כדי לסייע למבלים שחשים ברע. זה היה המוטו שלה בחיים; היא כל הזמן התנדבה. היה לה לב רחב. ענבר נרצחה באכזריות ונחטפה לעזה, ואנחנו ממשיכים לתת סיוע הומניטרי למי שרצח אותה.
אני לא מבין. ראש הממשלה כל הזמן מתגאה בכך שהוא יודע להדוף את הלחץ האמריקאי, ופה – אנחנו נכשלים וממשיכים להאכיל את האויבים שלנו. יש לנו הישגים צבאיים מדהימים; פירקנו את החמאס, והוא לא מתפקד מבחינה צבאית, אבל מבחינה אזרחית – ואני מרגיש שזה נדבך לא פחות חשוב – אנחנו נכשלים.
אנחנו לא שולטים בסיוע ההומניטרי. לפני כן, הכסף הזה הגיע במזוודות. היום, הם מגייסים את הכסף הזה על ידי כך שהם מוכרים את הסיוע ההומניטרי. זה צינור החמצן שלהם – אנחנו הורגים מחבל אחד והם מגייסים שניים עם הכסף הזה.
יש שם מספיק צעירים מלאים בשנאה. הם לא צריכים לעבור טירונות של גולני; אתה מעמיד אותם על גג של בניין והם פוגעים בחיילים שלנו עם נ"ט תמורת כסף. אני שואל: יש לנו איזו תוכנית למוטט את החמאס מבחינה אזרחית? אני רואה בזה מפתח לחזרה של הבת שלי ושל עוד 100 חטופים. תודה רבה.
יהודית בצלאל
¶
שלום וברכה. אחי הקטן, רפאל קאודרס מצור הדסה, היה נשוי ואבא לארבעה ילדים מקסימים. הגדולה ציינה עכשיו בת מצווה. אחי נהרג ביום ירושלים האחרון בחורפיש, מכטב"ם. אגב, אני רוצה לציין שהיינו בחורפיש, והם טוענים – דיברנו עם ראש המועצה – שהציעו להם גם להתפנות והם סירבו בכל תוקף.
כשאני חושבת על זה – אני חושבת על אחותי מקריית שמונה, שכבר שנה לא בבית, אבל אנחנו מוכנים להמשיך. בדיוק חשבתי על זה ש-"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", ותמיד הסתבכתי עם המשפט הזה – אני מפחדת מאוד מדרך ארוכה, אבל אני מעדיפה דרך ארוכה שהיא קצרה מדרך קצרה שהיא ארוכה.
לאחי היה עניין רפואי. הוא לא היה חייב להתגייס, ועשה הכול כדי להתגייס. החובה המוסרית שהוא הרגיש להתגייס – ברורה. החיילים שלנו אומנם קצת עייפים, אבל הם רוצים להמשיך. אנחנו לא רוצים להפסיק מלחמה באמצע. אנחנו לא רוצים שבעוד 15 שנה – אחותי שוב תצטרך לעזוב את קריית שמונה.
אנחנו לא רוצים שהנכדים שלנו יחוו שוב חטיפות וחטופים. עדיף שזה יהיה סיפור על סבא ולא הסיפור שלהם. אנחנו רוצים להמשיך, ואנחנו יותר חשובים מהאויב שלנו. מה שקורה בצפון הוא לא הגיוני. אם נמשיך בצפון, ולא נתחיל שוב לדשדש פתאום – זה טוב מאוד.
מה שקורה בצפון הרצועה הוא לא הגיוני – ששוב חיילים נהרגים בצפון הרצועה. אני לא מבינה; כבר היינו שם. כבר כיתתנו שם את העסק, אז מה פתאום שוב? אנחנו אמורים להמשיך ולהגדיר לעצמנו מה הניצחון.
אמרתי שאחי נהרג ביום ירושלים. בערב יום ירושלים הוא שלח לבעלי הודעה מוקלטת. תסכל אותו מאוד שלא מציינים את יום ירושלים ואת ניצחון הרוח – זה לא הוזכר. הוא גם ניסה לגרום לכך שיזכירו את זה בארוחת הערב ובתפילה חגיגית, וזה לא עבד כל כך. בסוף, בהקלטה, הוא אומר לבעלי: "אתה מבין? מדינות ערב חוגגות את הניצחון הדמיוני שלהן במלחמת יום כיפור, ואנחנו לא מצליחים לחגוג ניצחון אמיתי בצבא עצמו".
כשאנחנו לא יודעים מה המטרה – אנחנו מסתבכים מאוד בדרך, והמטרה היא ירושלים, או איך שתקראו לזה. בשבוע הבא, בעזרת השם, אני אעמוד לצד הבת שלי בחופה שלה. אני חושבת שהרגע הכי מזוקק בחופה הוא כשאנחנו אומרים: "אם אשכחך ירושלים – תשכח ימיני; תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי". אנחנו צריכים לדעת על מה אנחנו פה. כל שמחה שלנו לא שווה אם אנחנו לא יודעים בשביל מה אנחנו פה. תודה.
יניב הרוש
¶
בוקר טוב לכולם. אני יניב הרוש, אבא של עידו. עידו היה מפקד טנק ומפקד חפ"ק מג"ד 77. ב-07 באוקטובר, הוא מוצא את עצמו רץ מהמיגונית אל הש"ג כדי להציל את המש"קית ת"ש שנמצאת שם לבד. ביחד עם עוד שבעה לוחמים שמגיעים אחריו מגולני ועוד חיילים שלו משריון, הם מנהלים קרב בלימה אמיתי – כמו שקהלני אומר "קרב בלימה" – ומצליחים לחסל לא מעט נוח'בות.
בבסיס הזה – לא חוטפים, לא אונסים ולא בוזזים, והקרב הוא הרואי. אומנם שבעה נהרגו, אבל הם הצליחו לעצור את המחבלים. אבל לא באתי לדבר רק על עידו, אלא לדבר על החיים. אם אנחנו רוצים שימשיכו להיות פה חיים – אנחנו חייבים לאפשר לצה"ל לנצח.
אני בחיל האוויר 30 שנה – אני גם חלק מהתחקיר של ה-07 באוקטובר. הייתי שם, ביחידה, כשכל החומה קרסה ביחד עם הקונספציה, וראיתי את הדברים מתוך העמדה שלנו. אני יכול להגיד לכם שמאז ההשפלה הזו – צה"ל מנצח את החמאס ואת החיזבאללה בכל יום – לא בנקודות, אלא בפער גדול – ומשיג הישגים גדולים מאוד.
הוא חייב להמשיך. כמו שאמרתי קודם, אני מגיע ממצפה רמון. במצפה רמון, יש איזה שהוא מתח שהוא לא מובן אבל הוא קיים בארץ – המתח בין משפחות שאיבדו את היקר להן מכל לבין משפחות החטופים. זה מתח דמיוני, כי אני לא מאמין בו.
אני רוצה להחזיר את החטופים כמו שהייתי רוצה שעידו יחזור אליי עכשיו. במקרה שלי – זה לא אפשרי, אבל אני רואה בין החטופים גם את החברים שלו, שנחטפו מהטנק, עברו התעללות ונמצאים בשבי החמאס, חיים והרוגים.
אני רוצה אותם פה, בארץ, אבל אני חלוק על הדרך. אני חושב שאם אנחנו רוצים לראות אותם פה – אנחנו חייבים לאפשר לצה"ל לסיים את המשימה: לרסק את החמאס, לנצח באמת, להחזיר את הכבוד הלאומי ולהחזיר את התושבים לצפון.
אם לא נעשה את זה בצורה הזו – החטופים לא יחזרו והחבר'ה לא יחזרו לצפון. אף אחד לא יביא לשם ילדים כשהוא יודע שבהסכמים כאלה או אחרים, קטנים מדי או לא מספיק טובים, הם יחזרו וישתלטו על השטח.
חייבים לאפשר לצה"ל לנצח. זו לא סיסמה; זו באמת המשימה הכי גדולה שלנו בחיים מאז השואה. זו משימת חיינו, ולשם אנחנו צריכים לכוון. אני בטוח שזה מה שעידו והחברים שלו היו רוצים שיקרה, ולכן אני פה. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. אנחנו נצא לשתי דקות הפסקה, ונשוב בשעה 11:18.
(הישיבה נפסקה בשעה 11:16 ונתחדשה בשעה 11:18.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו בעניין תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כניסה לשטח חקלאי) וצו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק). מדובר בתקנות ובצו מטעם הממשלה. מי מציג אותם מטעם הממשלה?
יפעת רווה
¶
אני אציג בצורה כללית. יפעת רווה, משרד המשפטים. קודם כול, כמה מילים לפרוטוקול – למרות שאני מניחה שמי שנמצא כאן מכיר: השיטה של עבירות מינהליות היא שיטה שמטרתה להפוך עבירות שיש אינטרס להיאבק ולהילחם בהן בשיטה יעילה יותר, מצד אחד, ומצד שני – היא מטילה פחות קלון במובן של הרישום, אבל היא יותר אפקטיבית בהרבה מהתחומים מהסוג הזה, שתכף נפרט עליהם.
זו דרך שיכולה להיות הרבה יותר יעילה מאשר להטריח את כל מערכת המשפט, על העומס שלה, ומצד שני – היא יכולה להיות הרבה יותר אפקטיבית. זאת אומרת, לפעמים, כשבן אדם מקבל קנס במקום – זה יכול להיות הרבה יותר מרתיע מאשר איזה שהוא משפט שמתנהל לפי התיעדוף של מערכת המשפט.
ספציפית, אנחנו מדברים על העבירה על סעיף 494 לחוק העונשין. אני אקריא את עיקריו לטובת הפרוטוקול:
כניסה לשטח חקלאי
494.
(א)
העושה אחת מאלה, ואין בידו להוכיח הרשאה או הצדק כדין, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2):
אנחנו מציעים להפוך את זה לעבירה מינהלית.
(1) נכנס לגן, או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור;
(2) גורם שחיה תיכנס לגן או לקרקע כאמור בפסקה (1) או לקרקע שהייתה מעובדת תוך שנים-עשר החדשים שקדמו לכניסה, או שתשהה שם, או מניח שחיה שלו או שברשותו תיכנס או תשהה כאמור.
(ב)
בהמה שנכנסה לקרקע מוכנה לגידולים או שיש בה גידולים, וגרמה נזק לקרקע, לגידולים או לדבר מוכן לצרכי גידולים, או שנכנסה לשטח המוחזק למרעה, ורעתה בו – בעל הבהמה או המחזיק בה, דינו – מאסר שלושה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2), זולת אם הוכיח להנחת דעתו של בית המשפט שנקט אמצעים סבירים למניעת כניסתה כאמור.
במקרה הזה, זו עבירה שגורמת לנזק רב. יש גם מחקר בנושא, והמשרד לביטחון לאומי יציג את הדברים. לכן, נראה שהדבר היעילה והאפקטיבית לאכוף אותה היא בדרך של עבירות מינהליות, כמו שהוצע כאן.
מבחינה טכנית, אנחנו מציעים גם להוסיף צו שמתקן את התוספת לחוק העבירות המינהליות, כדי שאפשר יהיה לאכוף ולהפוך את העבירה לעבירה מינהלית. לכן, טכנית, צריך קודם לאשר את הצו עצמו, שמשנה את התוספת, ורק אחר כך – את התקנות עצמן.
יפעת רווה
¶
אכן, ההבדלים בין שני ההסדרים האלה הם הבדלים די קטנים – בסך הכול, אלה הסדרים דומים. ההבדל הוא בשיעורי הקנסות האפשריים. יש לזה חוקים ספציפיים, אבל בדרך כלל, בעבירות קנס, המקסימום הוא סכום של 730 שקלים. יש חוקים ספציפיים שמאפשרים חריגה, אבל במקרה הזה – זו עבירה על חוק העונשין כמעט. ואין הסדרים מקבילים – יש הסדר אחד של עבירת קנס, אבל הוא - - -
יפעת רווה
¶
נכון. יש עבירות קנס בנושא של 196 – השחתת פני מקרקעין, אבל שם מסתפקים בקנס יותר נמוך. כאן, השיעורים הם יותר גבוהים, וזו הסיבה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מעבר לשיעורים, לדעתי, כאשר אנחנו מזהים שיש פה עבירות עם איזו שהיא משמעות כלכלית, או שהיא גורמת נזק כלכלית – צריך למנוע הפרה יעילה. זאת אומרת, להעלות עדר על שדה של מישהו זה גם לגרום לו הרבה נזק ולעבור על החוק, אבל זה גם לחסוך הרבה כסף.
רועי הראל
¶
שלום. אני רועי הראל מהייעוץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי. אני אדבר קצרה על המהות. פשיעה חקלאית היא תופעה שעוסקים בה הרבה במשרד ובמשטרה. יש לה כל מיני היבטים, גם בתחום של פשיעה חמורה ופשיעה מאורגנת, אבל אנחנו רוצים לתת פה מענה דווקא לדברים שנראים פעוטים, לכאורה, או, בהשאלה שהיא דו-משמעית – עבירות שבהן האדם דש בעקביו.
מבחינת המחקרים שעשינו בקרב חקלאים, עולה שלכאורה הפשיעה החמורה – של הצתות, שמעורבים בה גם ארגוני פשיעה – עושה את הנזק הגדול בפן הכספי, אבל כשבוחנים לאורך זמן – הרבה מאוד מהחקלאים דווקא מצביעים על העבירות הקטנות האלה, של כניסה לשטח – לפעמים גם של אנשים פרטיים, ולא בהיבט של ארגון פשיעה שמשתלט – וכן של גניבת תוצרת וכניסת בעלי חיים.
כמעט מחצית מהחקלאים סובלים מהדברים האלה על בסיס די קבוע, והנזק המצטבר של העבירות האלה הוא גדול מאוד – חקלאי שיום אחרי יום נכנסים לחלקות שלו, פוגעים בתשתיות, בהשקיה ובגידולים. כל אחד כזה הוא נזק יחסית קטן, אבל הנזק המצטבר הוא משמעותי.
לכן, במהלך הזה, אנחנו מנסים לטפל בעבירות האלה, שהן עבירות קלות, לכאורה – האכיפה הפלילית שם כמעט ולא קיימת בגלל קלות העבירות. אם אדוני ירצה, המשטרה תוכל להרחיב פה קצת בנתונים.
לכן, במהלך משותף, חשבנו שהדרך הנכונה היא לא לבטל את הכלים הפליליים הקיימים אלא להוסיף כלי של קנס מינהלי, שניתן יהיה להטיל בהליך יותר פשוט ומהיר בהתקיים יסודות העבירה. לכן, גם המדרג של הקנסות שקבענו פה הוא לפי מדרג החומרה של העבירה, וגם ניסינו קצת לדרג אותו לפי הנזק שיכול להתרחש מביצוע העבירה בצורה כזו או אחרת. אם יש עוד שאלות - - -
אורי סירוטה
¶
שלום, בוקר טוב. הייעוץ המשפטי של משרד החקלאות. רציתי להוסיף רק הערה אחת: בדברי ההסבר, בסיפה, יש סעיף אחד שהעלינו בפני חברינו ממשרד המשפטים וממשרד בט"ל, שקובע שבמקרה שבו הוטל קנס מינהלי לפי סעיף 494 (ב), ולאחר מכן התברר כי העבירה נעברה גם לפי סעיף 19 לתקנות מחלות בעלי חיים, לא יוטל קנס בגין תקנות מחלות בעלי חיים.
יש איזה שהוא קושי עם האמירה הזו, משום שהיסודות של העבירות הם יסודות שונים. נדמה לי שהכוונה שעמדה מאחורי המשפט הזה היא שלא יוטלו קנסות כפולים עבור אותו מעשה בדיוק. אנחנו עומדים מאחורי זה, כמובן, אבל אני רק מצביע ומדגיש שהיסודות של העבירות האלה שונים, אבל הן בהחלט יכולות להתקיים יחד, כך שלא צריכה להיות קביעה קטגורית שאם היא נעברה והוטל קנס לפי 494(ב) - - -
יפעת רווה
¶
אני אתייחס. הכוונה הייתה שלא יהיו קנסות משני סוגים שונים על אותו המעשה בדיוק. כמובן שאם הקנס - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אדם הוביל את הבקר לשדה ואז הכניס אותו לשדה – הוא ישלם קנס על ההכנסה לשדה וגם על ההובלה לשדה.
אורי סירוטה
¶
נכון. אנחנו נצטרך לשבת ולנסח את התיאום בין גופי האכיפה, כמו ששוחחנו קודם. אני רק רוצה שזה יהיה ברור.
טליה ג'מאל
¶
אני אציין לפרוטוקול שאומנם בדברי ההסבר מדובר ב-494(ב), שמדבר על בהמה שגרמה נזק בשטח חקלאי, אבל הכוונה היא שלא יהיה כפל קנס. כלומר, אם יש את אותם היסודות של העבירה – לא יהיה את כפל הקנס לגבי כל 494 – גם (א), מה שלא נכתב בתקנות.
אורי סירוטה
¶
זה ברור. אני רק אוסיף שיש גם תקנות נוספות, על מחלות בעלי חיים, שגם הן יכולות לחפוף – לא רק אותה תקנה 19.
יפעת רווה
¶
גם אם זה לא נאמר בכלל בדברי ההסבר, באופן כללי, אמורה להיות מדיניות כזו – וזה גם בתחומים אחרים – שלא מקבלים שני קנסות על אותו מעשה. יהיה פה צורך בתיאום בין המשרדים.
אברהם בנימין
¶
בוקר טוב. אברהם בנימין מתנועת רגבים. דבר ראשון, נפתח בברכות לשר לוין על ההגדרה של העבירות הללו כעבירות מינהליות. ניקח את זה בהשאלה מסיפור עבירות הבנייה המינהליות – תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה. ברגע שהן הוגדרו כעבירות מינהליות – הורידו את התחלות הבנייה הלא חוקיות ב-50%, וזה חולל מהפכה של ממש באכיפת דיני התכנון והבנייה. לכן, גם פה, ההגדרה וההבנה שיש צורך להפוך את זה לעבירות מינהליות היא דבר מבורך מאוד.
עכשיו, נרד קצת לרזולוציה – התחילו לדבר פה על גופם של הסעיפים: אנחנו מציעים לתת דגש על עבירות של גניבה, ולא רק של עצם הכניסה. חלק גדול מהפשיעה החקלאית, כפי שאנחנו מכירים מהחקלאים, הן אותן גניבות קטנות.
התקנות הללו לא מתייחסות לסוגיית הגניבה, אלא לכניסה בלבד. כשחוק העונשין מתייחס לגניבה חקלאית, הוא מתייחס דווקא לגניבה ברף גבוה – כלומר, סעיף 384 לחוק העונשין מתייחס לגניבות של 1,000 שקלים ומעלה, ודווקא פה צריך לתת את הדגש על אותן עבירות של גניבות קטנות, ולא על העבירות הגדולות. מוצע להתייחס גם לזה בתיאום של הסעיפים.
נקודה נוספת היא לגבי מי מדווח. כלומר, אנחנו מסתמכים על כך שיבוא איזה שהוא גורם אכיפה וייתן את אותו קנס מינהלי, אבל אנחנו יודעים שאין שוטר בכל שדה, ואנחנו לא יכולים להציב שוטר על כל גזר. אנחנו יודעים שהמרחב הכפרי עושה עבודה משמעותית מאוד בתחום הזה, אבל לא ניתן להסתמך על הנוכחות המשטרתית בשטח.
לכן, צריך איזה שהוא מודל אזרחי. ראיתי שגם השומר התייחסו לזה בהמלצות שלהם – לייצר איזה שהוא מודל אזרחי, כמו של מודל שומרי הדרך. כלומר, ברגע שיש תיעוד של כניסה לשטח החקלאי – לא צריך שהשוטר או גורם האכיפה הרלוונטי יבוא ויראה את זה במו עיניו, ויפתח את התיק, אלא עצם העברת התיעוד, באמצעות כלי טכנולוגי כזה או אחר, תאפשר את הטלת הקנס.
נקודה אחרונה – אולי לא הבנתי את סעיף החוק, אבל אני רק אעלה את זה פה: לכאורה, בסעיף 494, החוק מתייחס לאזור נטיעות – אזור שיש בו גידולים – אך ורק ביחס לנזקי בהמה ולא לכניסת אדם או רכב.
אברהם בנימין
¶
אוקיי, הבנתי את כוונת המשורר. לכן, צריך לתת פה התייחסות גם לסיפור של אזור שיש בו גידולים בסוגייה של כניסת אדם או רכב, כי חלק גדול מאותם נזקים נעשים באזורי נטיעות – באזורים שהם לא גן והם לא שדה קמה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוא עבר, והוא משלם 1,500 שקלים. אם נכנסה חיה לשטח שיש בו זריעה וגרמה נזק – הקנס הוא יותר נמוך.
טליה ג'מאל
¶
הכניסה של אדם לשטח חקלאי – התיבה בחוק שרק לגביו אפשר לעשות עבירת קנס; זה סדר הדברים. אנחנו לא יכולים, כרגע, לשנות את העבירה עצמה – "נכנס לגן או לקרקע זרועה או מוכנה לזריעה או שיש בה קמה או עשב שנזרע למרעה, או שוהה בגן או בקרקע כאמור". זו ההגדרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בעיקר הנושא של דיווח שניתן על ידי אזרח. אם שמתי מצלמות על השטח שלי – מה תעשו עם זה? אם אין שוטר או פקח במקום, במקרה – לא תהיה אכיפה?
רועי הראל
¶
כמו שניתן להגיש כתב אישום על סמך ראיות שמתלונן מגיש – ניתן גם להטיל קנס מינהלי. זה אותו הליך.
יפעת רווה
¶
זה יכול להיות במקום וזה יכול להיות לא במקום – זה תלוי בעבירה. מלכתחילה, צריכות להיות מספיק ראיות כדי להגיש כתב אישום – אי-אפשר לדלג על השלב של הראיות – אבל ברגע שיש ראיות – אפשר להטיל את הקנס המינהלי, בין אם במקום ובין אם בשלב מאוחר יותר. התובע צריך להחזיק אצלו את הראיות, למקרה שאותו אדם יבקש להישפט ויצטרך להוכיח את זה מעבר לספק סביר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עוד שאלה – אני חושב שזה עלה באחד מהסיורים שעשינו, כוועדה, על הפשיעה החקלאית: לפעמים קורה שתופסים עדר בלי הבעלים שלו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון. תופסים עדר בלי הבעלים. עכשיו, לכאורה, יהיה ניתן להטיל קנס על כל חיה שהגיעה אליו, מעבר לכל הדברים, אבל אני הבנתי שאין Linkage בין שני האירועים. אז, נוצר מצב שצריך לאחסן את החיות, מצד אחד, ומצד שני, אי-אפשר לגבות מהם, או להגיד: "אם לא תבוא לקחת אותן בתוך X זמן – נמכור אותן ונגבה מזה את הקנס", או משהו כזה - - -
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
הבעיה הייתה עם הפרות הלא מסומנות ברשות של עמק הירדן, לדוגמה, ששם העדר לא היה מסומן. אז, יצרנו מתווה מקומי, שצריך לשכפל אותו לכל הרשויות המקומיות, והוא פשוט הלאים את העדר ומכר אותו, כי הייתה יותר מדי רגולציה בדרך – משטרה, מג"ב, וטרינרים וכל מיני אנשים. המועצה נהנתה מזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכאורה, יש פה סיטואציה. מה קורה כאשר תופסים עדר לא מסומן? אז, בן אדם יכול לעשות את החשבון: לא שווה לי לבוא לקחת, כי יטילו עליי קנס. צריך לייצר את נוהל האכיפה של זה בצורה נכונה, כדי שלא יהיה מצב שבו אנחנו מענישים את הרשות, את הווטרינר של הרשות או את הווטרינר של מג"ב, ככל שיש כזה. אני לא יודע.
משה מועלם
¶
משה מועלם, ראש ענף חקירות, מג"ב. בפרות לא מסומנות, אנחנו בנוהל עם יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות. הן נתפסות ומגיעות למכלאות של משרד החקלאות, ובתוך פרק זמן קצר – הן מושמדות או נמכרות. אנחנו מבינים, מהניסיון שלנו, שבעלי העדרים – גם כשהם לא מסומנים – באים לפדות את הפרות. זה שווה להם גם ב-500 שקלים. הטלנו קנס של 70,000 שקלים בבית משפט, על עדר של 26 עגלים, והוא שילם את הכול.
הגר יהב
¶
הגב יהב, מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי וגם משמשת בתפקיד קשרי ממשל בהתאחדות האיכרים. ברכות רבות מאוד לכם, לכל מי שעסק בזה. הרעיון לעשות את שינוי החקיקה הזה נולד לפני שש או שבע שנים. זה לקח יותר מדי זמן, אבל בזמן הזה – יצא שהכנסתם דברים שלא דובר עליהם לפני שש או שבע שנים, כמו הנושא של כניסה לשטח החקלאי עם רכבים, שהוא משמעותי גם כן.
לא הבנתי למה לא הכנסתם גם את הנושא של גניבות. הרי, גם נציג משרד הפנים דיבר פה, בעצמו, על זה שדווקא העבירות הקטנות והמציקות, שבדרך כלל מסווגות כחטא או עוון – לא מגישים עליהן כתבי אישום ולא עוסקים בהן בגלל שהמדרג שלהן נמוך מאוד.
יש פה שעת כושר לטיפול גם בגניבת תוצרת, שהיא מעיקה מאוד. זה נכון שעשו את ההסדר המותנה בשנים האחרונות, וזה הליך מצוין, שבמסגרתו החקלאי מקבל את הפיצוי אליו, אבל עדיין, יש פה הזדמנות להחיל עוד עבירה. אשמח להבין למה זה לא נכנס הפעם – מה הפספוס פה?
יפעת רווה
¶
רגע. קודם כול, גניבה חקלאית, במדרג הגבוה, היא עבירת פשע – אני מבינה וזה ידוע. עשינו בדיקה של עבירות אחרות שלא נכנסו כאן, כולל נזק בזדון. עבירות מינהליות הן הדברים הפשוטים, שלרוב לא אמורה להיות בעיה ראייתית לגביהם; עבירות של בית משפט הן דברים במדרג החומרה הגבוה ביותר, ויש הסדר ביניים.
בשיחות שעשינו עם המשטרה – והם תכף יאמרו בעצמם את הקשיים הראייתיים – עלה שאלה דברים שאי-אפשר לדלג עליהם. לכן, באותם מקרים שבהם יש מספיק ראיות – הסדר מותנה הוא בהחלט הסדר טוב; הסדר שלא מגיע לבית המשפט, ככל שהוא ממומש, כמובן. לכן, הוא יכול לתת מענה מדויק לדברים האלה. אני אשמח שחבריי יסבירו את המשוכות באכיפה, שהן לא עניין של הפיכה או לא הפיכה לעבירה מינהלית.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
השאלה היא, שמחה, אם כבר אפשר לקדם עוד דיון או עוד תקנות ולייצר את הקנס על הגניבה.
יפעת רווה
¶
העבירה היא עבירה מהותית, אבל מעבר לזה – גילינו משוכות נוספות. בדרך כלל, עבירות מינהליות הם דברים שאין איתם קלון; אלה דברים במדרג הנמוך. אנחנו יודעים שיש קושי עם דברים שמתעכבים, ולכן ההסדר של הסדר מותנה, באותם מקרים שבהם יש מספיק ראיות – אפשר לפתח את הדבר הזה ולדבר עליו, אם רוצים; אם לא, אפשר אחרי הדיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נראה לי שכדאי אחרי הדיון, כי אני רוצה לאשר את זה. אנחנו נעבור להקראה, ואם יהיו שאלות תוך כדי ההקראה – נדבר עליהן.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
אני מברך על התקנות האלה, שהן חשובות מאוד ובאות לפתור מצוקה ענקית שיש בשטח, אבל השלב הבא של זה הוא - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מבחינתי, הרעיון פה הוא להגן על החקלאים מהפשיעה החקלאית; להגן מהפגיעה בחקלאים. לכן, גם יש את ההחרגה הזו, שתכף נגיע אליה, על הנושא של מי שהולך בשביל מסומן על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים. המטרה פה היא לא לחפש את המטייל שעבר בדרך, אלא לראות איך מגנים על החקלאים.
לפעמים, יש תופעה, שאנחנו מכירים אותה, של מטיילים שפושטים על איזה שדה חקלאי וגורמים נזק חקלאי גדול מאוד – שם זה בהחלט דבר שיכול להתאים – אבל אני תמיד חושש, כשיש צווים ועבירות שכאלה, שהם מחפשים דווקא את הקהל הנורמטיבי, שמשלם את הקנס; שיותר קל לחפש אותו מתחת לפנס.
אני קורא לכם פה, וגם רואה אתכם מהנהנים, ומקווה שתתנו את הדגש לגורמי האכיפה – למג"ב ולמשטרה – לקחת את העבירה הזו ולהשתמש בה ככלי אופרטיבי למטרה העיקרית שלשמה אנחנו עושים אותה, ולא למקרי השוליים; זה אולי נחמד, אבל זה לא האירוע.
טליה ג'מאל
¶
כמו שהיא אמרה מקודם, אנחנו מאשרים פה שני דברים. קודם כול, נאשר את הצו. אנחנו מסמיכים את השר בכלל לקבוע עבירות מינהליות מכוח חוק העונשין.
צו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ד-2024
בתוקף סמכותי לפי סעיף 4 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1995 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
שינוי התוספת הראשונה לחוק
1.
בתוספת הראשונה לחוק, בסופה, בטור א' יבוא "חוק העונשין, התשל"ז – 1977" ומולו בטור ב' יבוא "תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כניסה לשטח חקלאי), התשפ"ד – 2024."
זה כנראה יהיה התשפ"ה, ולא התשפ"ד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע שצו העבירות המינהליות (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשפ"ד-2024 אושר בנוסח הוועדה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מבקשת רוויזיה, בסדר גמור. לפרוטוקול: ישראל ביתנו מתנגדים להגן על חקלאים. זה קשה מאוד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מורכב מאוד לפגוע כך בחקלאים לטובת הפיליבסטר, אבל בסדר גמור. נעשה הצבעה על הרוויזיה מאוחר יותר. בינתיים, נתקדם לתקנות ונאשר אותן, בכפוף לרוויזיה.
הצעת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי - כניסה לשטח חקלאי), התשפ"ד-2024
טליה ג'מאל
¶
הצעת תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כניסה לשטח חקלאי), התשפ"ד-2024
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1 ו-2 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו – 1985 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הצבענו הרגע על הצו. האישור שלו כפוף לרוויזיה. גם התחולה של התקנות האלה תהיה כפופה לרוויזיה על הצו, אבל בכל מקרה, שום דבר מזה לא נכנס לתוקף עד שזה לא עובר את השר. לכן, בשלב זה אנחנו עושים את הכול בכפוף, ומאשרים בכפוף.
טליה ג'מאל
¶
עבירה מינהלית
1.
עבירה על סעיף 494 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין), כמפורט בטור א' שבתוספת, היא עבירה מינהלית.
קנס מינהלי קצוב
2.
לעבירה מינהלית כאמור בתקנה 1 יהיה קנס מינהלי קצוב, כקבוע בטור ב' בתוספת.
עבירה מינהלית חוזרת
3.
הקנס המינהלי הקצוב לעבירה מינהלית חוזרת כמשמעותה בסעיף 2(ג) לחוק יהיה כקבוע בטור ג' בתוספת.
תחילה
4.
תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.
זו בקשה של המשטרה. עכשיו, אנחנו מקריאים את העבירות לפי הטורים. טור א' עוסק בעבירות המינהליות.
תוספת (תקנות 1 עד 4)
טור א'
העבירות המינהליות
טור ב'
קנס מנהלי קצוב בשקלים חדשים
טור ג'
קנס מנהלי קצוב בשקלים חדשים לעבירה חוזרת
1. סעיף 494(א)(1) – לעניין כניסה לשטח החקלאי ברגל ולמעט אם הלך בדרך שסומנה על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 7(א)(2) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998 (להלן – חוק הגנים הלאומיים)
1,500
2,500
טליה ג'מאל
¶
כאן, אני מבינה שברשות הטבע והגנים מבקשים שנשנה את המשפט "אם הלך לדרך שסומנה" למשפט "אם הלך בדרך שהוסדרה". יש פה את הנציג לפרוטוקול?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הם לא. אין לי בעיה עם השינוי הזה – שזה יהיה "שהוסדרה" במקום "שסומנה" – אבל כשבן אדם רואה שביל מסומן – הוא לא אמור לדעת מי הסדיר את הדרך, אלא הוא הלך בדרך שנחזית כמוסדרת. לא הייתי עושה "מי שהסדיר לפי איזה חוק ולפי איזה סעיף".
טליה ג'מאל
¶
אדוני, אפשר, במקום "לפי סעיף 7(א)" וכו', לרשום: "שסומנה על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים".
טליה ג'מאל
¶
ה- "הוסדרה" התכתב עם סעיף 7(א)(2) לחוק של הגנים הלאומיים, שמדבר על פעולות פיתוח, טיפוח, הסדרת דרכים והקמת מבנים ומתקנים. להבנתנו – לפחות ממה שנמסר לנו – רשות הטבע והגנים מפרשת את הסעיף הזה כך שההסדרה כוללת בתוכה את הסימון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אז אפשר לעשות "אם הלך בדרך שהוסדרה על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומית", בלי להפנות לסעיף – בכל דרך; אני לא יודע אם מסמנים את הדרך כך או אחרת.
טליה ג'מאל
¶
אוקיי. הקנס המינהלי הקצוב בשקלים חדשים – 1,500 שקלים, וקנס מינהלי קצוב בשקלים חדשים לעבירה חוזרת – 2,500 שקלים. בסדר?
טליה ג'מאל
¶
2. סעיף 494(א)(1) – לעניין כניסה לשטח החקלאי בכלי רכב ולמעט אם נסע בדרך שסומנה על ידי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לפי סעיף 7(א)(ב) לחוק הגנים הלאומיים.
2,500
3,500
3. סעיף 494(א)(2) – ובכלל זה מקרה שבו נכנס הנקנס לשטח החקלאי רכוב על גבי חיה
1,000 בעד כל חיה
1,500 בעד כל חיה
4. סעיף 494(ב)
500 בעד כל בהמה
1,000 בעד כל בהמה
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית)
¶
יש לי שתי שאלות: א', אם יש התייחסות להפרה חוזרת, ב', אם יש התייחסות לשהייה ממושכת – זאת אומרת, עד שהגיע הפקח, או מי שנתן את הדוח, הוא פלש לשטח ויושב בו כבר שלושה או ארבעה ימים. יש לזה איזו שהיא התייחסות?
רועי הראל
¶
אין לזה התייחסות בתקנות. בסוף, התקנות מתייחסות לסעיפי עבירה שקבועים היום בחוק העונשין. ברגע שהגיע גורם האכיפה, והוטל קנס על אותו אזרח – נגיד לו: "יש לך פרק זמן מסוים להפסיק את העבירה, אחרת יוטל קנס נוסף"; עבירה חוזרת.
רועי הראל
¶
קודם כול, התחלנו לפי מדרג שבסעיף 494(ב), מכיוון שהעבירה דומה לעבירה של הובלת בקר ללא היתר, והשארנו את הסכומים מתקנות שכבר קבועות היום כעבירות מינהליות – 500 שקלים ו-1,000 שקלים לכל ראש.
לאחר מכן, הלכנו לסעיף 494(א), שבו מדרג הענישה חמור יותר מזה שבסעיף (ב), והעלינו את הסכומים באופן כזה: הנזק על כניסת אדם הוא נזק מסוים; הנזק על כניסה של רכב הוא יותר גבוה; ואם אדם הכניס חיה, או גרם לחיה להיכנס, הנזק הוא נזק ביניים, כי גם שם – יכול להיות שיהיו כמה חיות שייכנסו.
יפעת רווה
¶
ככלל, השיקולים בעבירות מינהליות, באופן כללי, הן שאנחנו רוצים קנס שיהווה הרתעה ושהדבר הזה לא ישתלם, מצד אחד, ומצד שני – אנחנו לא רוצים שזה יתרוקן מתוכן על ידי זה שכולם יבקשו להישפט, ולכן אנחנו רוצים קנס שלא יגרום לאנשים לבקש להישפט יותר מדי. לכן, אנחנו נותנים משקל רב לקנס שמציע הגוף שעומד לאכוף את זה ולהופיע בבתי המשפט.
יפעת רווה
¶
יש סמכות בחוק העבירות המינהליות. אני יכולה לבדוק את זה ולומר. יש סעיף שמאפשר עדכון לפי מדד. אפשרות חלופית, אם רוצים להעלות את הקנסות, היא בהליך של חקיקה מחודשת. אם זה רק עדכון לפי מדד – יש סעיף כזה, למיטב זכרוני, ואני יכולה לבדוק את זה אחרי הישיבה.
טליה ג'מאל
¶
רק נגיד שבעוד ויש לנו 500 שקלים בעד כל בהמה על בהמה שנכנסת וגורמת נזק – ב-494(2) יש לנו 1,000 על כל חיה. אם נכנסים עם קבוצה של בעלי חיים – שזה, כנראה, המקרה הטיפוסי – הקנסות פה צומחים בצורה משמעותית.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו עוברים להצבעה – ההצבעה היא בכפוף לרוויזיה, כמובן. מי בעד תקנות העבירות המינהליות (קנס מינהלי – כניסה לשטח חקלאי), התשפ"ד-2024?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
רוויזיה גם על זה. ההצבעה על שתי הרוויזיות תהיה בשעה 12:25. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 11:56.