פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
ועדת המשנה לספורט של
ועדת החינוך, התרבות והספורט
19/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 10
מישיבת ועדת המשנה לספורט של ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י"ח בחשון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024), שעה 14:15

מצב איגודי הספורט בצפון ובדרום נוכח המלחמה

חברי הוועדה: סימון דוידסון – מ"מ היו"ר
מיכאל ביטון
ששון ששי גואטה

תמר בצלאל בורשטיין - מובילת תחום משאבים תכנון ובקרה בצוות אדם, משרד ראש הממשלה - מינהלת תקומה

אבי כליף - מפקח ספורט מחוז דרום, משרד התרבות והספורט

אוריאל שם טוב - רפרנט מאקרו באג"ת, משרד האוצר

רות דיין מדר - מנהל מחלקת חברה, מרכז השלטון המקומי

דורון שנפר - דובר העירייה, עיריית קריית שמונה

אבי גיסברג - מנהל רשות הספורט כרמיאל, המועצות האזוריות

רן אבן דנן - מנהל מחלקת ספורט מרכז קהילתי גולן, המועצות האזוריות

יניב נוימן - סמנכל הפועל, אגודות ואיגודי ספורט

מני יאסו - מנהל ואחראי מקצועי, אגודות ואיגודי ספורט

רביב משה - מנכ"ל עמותת ספורט, אגודות ואיגודי ספורט

אסף מרקו - מנהל מקצועי הפועל נהריה, אגודות ואיגודי ספורט

אור שיניוק - מנהל אגף הספורט מכבי ישראל, הוועד האולימפי בישראל

אמיר כהן - ראש אגף תחרויות, התאחדות הכדורגל

דודי גיל - גזבר, התאחדות הכדורגל

לירון כהן - סמנכלית, מכבי ישראל

ליטל ארז - סמנכ"ל, ערכים בספורט

הילה גבאי - מנהלת, תכנית SSI - ספורט למען קידום חברתי

אלכסנדר דר - מנהל אגודת ספורט, אגודות ואיגודי ספורט

אתי דנן

מרב כהן

שרון רפאלי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מצב איגודי הספורט בצפון ובדרום נוכח המלחמה

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת המשנה לספורט של ועדת החינוך, התרבות והספורט. תודה רבה לחברי הכנסת מיכאל ביטון וששון גואטה שנמצאים כאן איתנו. אני אפתח בהקדמה ונעבור לדיון.

עולם הספורט הוא עולם שהכי קל לא להתייחס אליו, הכי קל לחתוך בתקציב. אין לנו מספיק כוח פוליטי, לצערי הרב. זה צריך להיות בדיוק הפוך. עולם הספורט הוא ענק ונוגע למאות אלפי ילדים ונוער, לחינוך שלהם ולזה שהמדינה תהיה טובה יותר. כל ילד שנמצא בספורט, כל ילד שנמצא במסגרת ספורטיבית זה ילד שיהיה טוב יותר לחברה הישראלית; ילד שייגע פחות בסמים, אלימות, אלכוהול ופשע, ילד שיהיה חייל יותר טוב ואחרי כן גם באקדמיה. אני אומר את זה יום-יום ואני אמשיך להגיד את זה. אני מחזק את כל מי שנמצא פה וכל מי שצופה בנו, והוא מאמן, מנהל, יושב-ראש, איגודים, אגודות – עולם כל כך גדול.

ביום שלישי האחרון קיימתי פה בכנסת יום מיוחד למאמנים וחולקו פה פרסים למאמנים שיש להם מפעל חיים – אנשים שעובדים 40, 50, 60 שנה בשטח ואף אחד לא אומר להם תודה ולא מוקירים אותם. חלק מהאנשים פה היו באירוע הזה, ואני גאה שהצלחנו להביא אותם לקדמת הבמה כי האנשים שנוגעים בילדים יקרים לנו.

אנחנו לפני תקציב המדינה. לפני שבועיים קיימנו פה בכנסת, חברי ועדת הכספים, דיון עם שר הספורט ועם הרבה מאוד נציגים מעולם הספורט בנושא הקיצוץ המיועד הקרוב ב-2025. אני בטוח – ואתמול גם דיברתי עם שר האוצר סמוטריץ' – שבסופו של דבר לא ייעשה קיצוץ. אמרתי לסמוטריץ' כמו שאמרתי בדיון הקודם – הפעם זה לא יעבור בשקט. אם יהיה קיצוץ בספורט הישראלי – אני לא מדבר על תוספת – זאת תהיה פעם ראשונה שנוציא עשרות אלפי ילדים, נוער, מאמנים, אגודות לרחובות, ואנחנו נראה את הכוח של הספורט הישראלי. הפעם אנחנו לא נעבור בשתיקה. ואני אומר את זה כי אני רואה את המיליארדים שעפים לי מעל הראש לכל מיני משרדים מומצאים ולכל מיני מקומות סקטוריאליים ובסוף הכי קל – בואו נחתוך את הספורט הישראלי, בואו נוותר על הילדים, בואו נוותר על העתיד שלהם, בואו נוותר על אותם אלפי מאמנים ואגודות שעושות יום-יום. ראינו את זה במיוחד בקורונה ומ-7 באוקטובר מה עשה הספורט הישראלי לחוסן של מדינת ישראל; מה זה עשה לילדים בצפון, בדרום; כמה הם ביקשו את זה, כמה זה הדבר שהציל אותם.

אני שמח שנמצא איתנו פה בישיבה יושב-ראש ועדת נגב וגליל מיכאל ביטון. אני בטוח שכל חבר כנסת מתחבר למה שאני אומר ויהיה איתנו גם בהצבעה על תקציב המדינה – אין לי ספק בזה. אז אנחנו נתחיל, קודם כול, עם חבר הכנסת מיכאל ביטון כי הוא צריך לרוץ לוועדה. תודה שדחית אותה כדי להיות איתנו, לפחות בפתיחה. הדברים שלך מאוד חשובים. מיכאל, בבקשה.

חבר הכנסת סימון דוידסון, אני מצדיע שלך. אתה המנהיג של הקול הצלול שספורט זה לא פריבילגיה, שבריכה ביישוב בדואי זה בייסיק; ללכת לחוג כדורגל זה שוויון הזדמנויות בחינוך. אתה המנהיג של זה בכנסת, ואנחנו איתך.

תודה.

עכשיו כשמאיימים על עולם הספורט בעצם מאיימים על עולם החינוך הבלתי פורמלי. יש אנשים שחושבים שבלתי פורמלי זה מותרות, זה רק אם חייבים, nice to have. חינוך בלתי פורמלי מציל חיים, מציל גורלות. אני דוגמה להצלה. לא גמרתי בית ספר, עזבתי ארבעה תיכונים. הלכתי לחוגי סיירות, הלכתי לתנועת נוער, נהייתי קצין בצבא. אם לא הייתי בתנועת סיירות ותנועת נוער לא יודע איפה הייתי.

אם ילד או ילדה הולכים לחוג קרטה או פעמיים בשבוע עושים כדורגל ושיעורי בית זאת הזדמנות שווה בחיים. מה קרה לנו במדינת ישראל? שחינוך בלתי פורמלי נשען 80%, 90% על ההורים. מי שיש לו כסף קונה, מי שאין לו – לא קונה. מה רוצים לעשות עכשיו? לקחת את כבשת הרש, את הכסף הממשלתי, שבזכותו עוד אפשר לעשות שוויון הזדמנויות בחינוך בלתי פורמלי – זה יכול להיות בספורט ובדברים אחרים – להוריד אותו. אז מה יהיה במדינת ישראל, ספורט לעשירים? רק ילד מבית עשיר יקנה שיעורי שחייה? רק ילד מבית עשיר יפגוש מחבט טניס? רק ילד עשיר ילבש חליפת קרטה? הטיפה הזאת של שוויון הזדמנויות בחינוך בלתי פורמלי – גם אותה, את כבשת הרש רוצים.

יש פערים מראש בנגב ובגליל – התשתיות פחות טובות, עולם הספורט פחות חזק. הנגב והגליל נפגעים הכי חזק במלחמה. אז מישהו ידלל שם את ההשקעות? מישהו יפגע שם בחינוך בלתי פורמלי? הדבר הזה, אסור שיעבור לסדר היום. לי אין קבוצה שאני אוהב. אני רואה קבוצה שמפסידה – אני אוהב אותה. ככה זה. כמו הנבחרת של הכנסת. מי שמפסיד אני אוהב אותו. אבל יש אומרים בספורט: "לעולם לא תצעדי לבד". לפעמים אומרים את זה בית"ר, הפועל. אתה לא תצעד לבד. אנחנו איתך חברי הכנסת באש ובמים על המאבק למען שוויון הזדמנויות בחינוך הבלתי פורמלי וספציפית בספורט בישראל.

תודה רבה, מיכאל, אני מודה לך מאוד. אני רוצה לציין לפני שאתה הולך שגם היום במצב נורמלי האגודות עם הלשון בחוץ. הכסף שהיה בעבר מהטוטו והיום זה ממשרד הספורט – לא מגיע בזמן, לא יודעים מתי יגיע. חייבים לעשות רפורמה חד-משמעית וכמה שיותר מהר בנושא הזה. יש גם חוק שששון גואטה ואני הגשנו, להחזיר את העברת הכספים שעד 2017 הייתה מהטוטו, שיגיעו בזמן כמו שעון ב-2 בחודש. היום לנהל אגודה – אתה לא יודע מתי תקבל את הכסף, לא יודע כמה תקבל.

אתה יודע איך עשיתי ספורט? באה אליי אישה בת 90, קראו לה רות רפפורט, אישה נפלאה מחיפה. בעלה היה איש אמיד. היא באה אליי ביום שישי, אמרו לי העובדים שלי, תגיד, אתה מבזבז לנו את הזמן ביום שישי. אמרתי, אישה באה לירוחם. היא יורדת מהאוטו ושואלת, לאן הגעתי? לבאר שבע? אמרתי לה, לא, לירוחם. הבאתי אותה לבית ספר, רציתי שהיא תשקיע בחינוך. היא לא התלהבה. פתאום היא רואה בנות במגרש משחקות כדורגל. היא ניגשת, היא אומרת, כשהייתי ילדה בתל-אביב לפני קום המדינה שיחקתי כדורגל, הכול היה שוויוני. בעטה לשער. נתנה לנו כל שנה 300 אלף שקל לספורט לנשים.

מדהים.

תגיד לי, במדינת ישראל זה צריך להיות על תרומות?

לצערי, זה המצב.

היא זכורה לטוב, רות רפפורט ז"ל.

יישר כוח. אנחנו נתחיל את הדיון. משרד האוצר נמצא כאן עד 15:00 וחשוב לי להתחיל, קודם כול, מהנציג של קריית שמונה שנמצא איתנו, בבקשה.

לפני שמתחילים אומרים שם ותפקיד. להיות, בבקשה, תמציתי וקצר. יש פה הרבה אנשים שרוצים לדבר, ואנחנו רוצים לשמוע גם את המשרדים, בבקשה.

אני דובר העיר וגם יושב-ראש מחלקת הנוער של קריית שמונה. אני רוצה להתחיל בסיפור. לפני 10 שנים היינו במצגת של מפקד משטרת קריית שמונה עם כל הנהלת המחוז. דיברו על הפשיעה במחוז, ומפקד התחנה קם ואמר: אחוז הפשיעה בקרב בני נוער בקריית שמונה היא אפס. מסתכלים עליו כולם ושואלים, איך זה נתון כזה? והוא אומר, בקריית שמונה יש מחלקת נוער של איתוראן קריית שמונה, כל הילדים נמצאים בבית ספר לכדורגל מגיל 3 בקבוצת האפרוחים עד גיל 18. הם עסוקים יום-יום בפעילות ספורטיבית, וזה מביא את התוצאה הזאת.

חד-משמעית.

זה, למעשה, סיכום של הדברים שלי. מי שעוסק בספורט ומשקיע בספורט לא משקיע ברווחה, לא בבתי כלא, לא בעובדים סוציאליים. זאת ההשקעה הכי בטוחה.

זה מחבר אותי. היה פה דיון בשבוע שעבר בנושא השמנת ילדים במדינת ישראל. מדינת ישראל משקיעה 25 מיליארד שקל במעטפת של כל נושא ההשמנה. כל שקל שמשקיעים בילדים בגיל צעיר בנושא של ספורט, הסברה, תזונה חוסך 11 שקלים בעתיד למדינת ישראל. תבינו את המספרים המטורפים האלה. ומשרד האוצר יודע את זה. הם הציגו את זה. בבקשה, אדוני.

ואז נכנסנו למלחמה. אתם יודעים, קריית שמונה מהיום הראשון מופגזת, וממחלקת נוער של 600 ילדים היינו צריכים לשנע אותם מאילת עד קיבוץ דן בצפון. כל הקבוצות שלנו בליגות הבכירות, זה כבר לא משהו שאתה עושה בכאילו, כולם בליגות הראשונות. אז איך אתה מנהל את המחלקה הזאת? אז אני שמח שההתאחדות לכדורגל והיושב-ראש שינו זוארץ, קודם כול, החליט שהקבוצות בקריית שמונה נשארות ולא יורדות – לא משנה מה קורה. אבל לקחת 600 ילדים מאילת עד קריית שמונה בקפסולות כמו בקורונה – ארבעה פה, חמישה פה, עשרה פה, עשרים פה – ויש משחקים בשבתות – מה אתה עושה? אז, קודם כול, השגתי מאמנים כפול חמש. אם היו לי 20 מאמנים במחלקה אני צריך 60. למה 60? יש לי ילדים ב-500 יישובים בישראל. אם יש לי שלושה ילדים בקריית גת לא מגיע לי להתאמן כמו שיש לי עשרה בתל-אביב? ואז נתקלתי בבעיות של מגרשים. אין מגרשים. כאילו המלחמה הזאת היא רק של קריית שמונה. אף אחד לא עוזר. אני שמח שראש עיריית רמת-גן נתן לנו מגרש, נשר עזרו לנו וטובה וצפת; אבל מאות יישובים שפנינו אליהם – אף אחד לא נותן לי מגרש לשעה וחצי בשבוע. איפה הערבות ההדדית? המלחמה היא לא של עיריית קריית שמונה.

אחר כך תגיד לנו בשקט מי לא נותן, ואנחנו נטפל בהם.

מספיק שהוא אמר שארבעה נותנים – כל השאר לא נותנים.

אתה תגיד מי ביקשת ואנחנו נבקש ממנו בשם הכנסת.

עכשיו אני אגיד לכם מה אמרתי למשרד החינוך בשיחות שהיו לנו. בחודשים הראשונים למלחמה בשנה שעברה למדו אפס שעות מתמטיקה ואפס שעות אנגלית. שאלתי, מה קורה? אז אמרו, אין מורים. אז אמרתי להם בדיון של משרד החינוך, אם ילד בתל-אביב לומד 10 שעות מתמטיקה או שמונה שעות – הוא ילמד רק שש שעות, יוותר על שעתיים, והמורה שצריך ללמד שמונה שעות ילמד בקריית שמונה. ואז אמרו לנו, מה אתם רוצים, שתל-אביב תתהפך עלינו? ההורים יסכימו? כאילו זאת מלחמה רק שלנו. אותו דבר בספורט – לא יכול להיות שילד בקריית שמונה, אין לו מגרש; לא יכול להיות שיש לנו בעלים שמממן את הקרייה ואת הקבוצה ובמקום להעסיק 20 מאמנים מעסיק 60 מאמנים מכספו האישי; לא יכול להיות שהוא משלם את ההסעות האלה לא פעם בשבועיים כמו כל קבוצה בארץ. כי עכשיו אין לי מגרש ביתי אז אני מתארח אצל קבוצות. הכול עלינו.

וההתאחדות חוץ מלעזור לקבוצה הבוגרת שמשחקת בשפיים? – איפה הנוער משחק?

בזכות חברים טובים מנשר שנתנו לנו את המגרש.

נשר?

נשר מוותרים על ילדים שלהם שלא יתאמנו כדי שילדי קריית שמונה יתאמנו.

אתה לא הזכרת את השם שלו. לא כולם בעולם הספורט.

שלומי פרץ.

איזי שרצקי. הוא בן אדם נדיב. לא אמרת את השם. לא כולם יודעים את זה.

הגיע אלינו אביחי, ראש עיריית קריית שמונה, תודה רבה שאתה איתנו.

תודה על הדיון החשוב.

אבל אל תיקח לי איתו. עשיתי דיון ב-14:30.

הוא יאחר אליך.

איזי שרצקי, חתן פרס ישראל – בונים עליו שהוא יעשה את הכול. באמת הוא עושה הכול. כמה אפשר להכביד על הבן אדם הזה? גם נושא כוח אדם, גם היסעים, גם מגרשים. אני פניתי לעכו, אומרים לי – 30 אלף שקל למשחק בשבת. עשו לי טובה – הורידו לי ל-15. יש לי 30 לקבוצה, כפול שש קבוצות – תעשו את החשבון – 180. תגידו, אתם מטורפים? נסראללה יורה עליי, על קריית שמונה? זה על מדינת ישראל. הפכו אותנו כאילו המלחמה רק שלנו. תשברו את הראש.

אז איך אתם מתמודדים עם זה כלכלית?

אני קיבלתי החלטה לסגור את העסק. גם ככה אני לא יורד או עולה ליגה. נחכה לשנה הבאה. ואז באים אליי ההורים בוכים, מתחננים – אנחנו רוצים שיהיה פעם בשבוע עם המאמן, שיראה אותו. שלא יהיו אימונים, נבוא לשבתות. הילד גמור בבית, במלון, אין לו חברים – תן לו שעה וחצי בשבוע.

ממש.

אז מה שעשיתי – לא שעה וחצי. כינסתי את כל החבר'ה שלי ואנחנו נותנים להם שלוש פעמים בשבוע. אני אומר להם, אם אין מגרש תעשו את זה באספלט; אם אין אספלט תעשו להם שיחות באיזו מסעדה – אנחנו משלמים. רק להיות בקשר עם הילדים האלה. אנחנו מצילים את הילדים.

אבל, תקשיבו, המלחמה מתארכת. חשבנו שזה יהיה חודש-חודשיים – זה עוד מעט שנתיים. אנחנו על הסף שזהו. אי אפשר למצוץ את כסף של הבן אדם הזה שכל הזמן מוציא מכיסו. זה מיליונים. רק בחודשים האחרונים אנחנו בהפסד של מיליון וחצי שקל מגבייה שאין. סגרנו את הקבוצות הצעירות. ומה שהכי גרוע – גם המגרשים שנתנו לי בצפת ובטובה התחילו גם להיות מופגזים. אז ההורים אומרים, איך נשלח את הילדים בדרך?

תגיד לי, ולחבר, למשל, ילדים מקריית שמונה שנמצאים בנתניה למכבי נתניהו או לטובורג נתניה ולחבר אותם לפעילות של המועדון.

אז אני אומר, במקום לחבר אני רוצה להשאיר את המצב כמו שהוא; תנו לי מתקנים ואת ההסעות להביא אותם. ההורים עובדים, מצאו עבודות חדשות, הם לא יכולים להסיע את הילדים. להסיע את הילדים לאימונים כל יום או בשבתות זה הון תועפות. אז אנחנו משתתפים בחלק מהדברים, אבל אי אפשר לעשות את הדברים האלה לבד. יש לנו 500 יישובים, 600 ילדים – אי אפשר ככה להתקיים, ואנחנו עושים את הדברים האלה בשיניים. פה אנחנו צריכים את העזרה שלכם.

הכנסת מצדיעה לאנשים כמוך. אני צריך ללכת. תודה רבה.

צריכים להחריג את קריית שמונה בנושא הזה מעבר למה שמגיע לספורט כי נסיעות מקריית שמונה למקומות אחרים בארץ הם לא כמו נסיעה מתל-אביב לאשקלון או לרחובות. אנחנו עושים את זה כל שבת עם שש קבוצות. היו לנו תשע קבוצות. בגלל שאין לי מתקנים לנוער המאמן אומר לי – תקשיבו טוב – השנה הנוער במקום הראשון בלי מתקנים.

מה זה להחריג? למה אתה מתכוון כשאתה אומר, להחריג?

אנחנו מוחרגים כרגע – לא עולים ולא יורדים ליגה. אז אני אומר שלמרות המצב אנחנו לא בוכים. פה אני אומר את הדברים כי אנחנו צריכים את העזרה. החבר'ה שלי רוצים הכי טוב. קבוצת הנוער של קריית שמונה היא במקום הראשון בישראל. עכשיו הם נמצאים בזכות איזי שרצקי שהוציא אותם למחנה אימונים באילת כדי שיוכלו להתאמן. זה המון כסף. הם נסעו לחמישה ימים באילת כדי שיראו מגרש. אנחנו צריכים את העזרה הזאת.

מאה אחוז. אנחנו נחזור אליך בהמשך. אני רק אומר שהדיון הזה נקבע אחרי פוסט וריאיון עם רן בוקר גם בערוץ הספורט וגם במקומות אחרים וזה נכנס לי ללב, ואמרתי, אני חייב לטפל בנושא הזה.

אם הזכרת את רן בוקר – בזכותו גם רמת גן וגם אנשים אחרים פנו. זה אומר שכשיש לחץ תקשורתי וגם לחץ פוליטי זה עוזר.

אז אנחנו נהיה על זה. לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לראש עיריית קריית שמונה אביחי אני רוצה להגיד משפט. אני מסתובב בכל הארץ, נפגש עם כל ראשי הערים והמועצות מהנשמה שלי כי זה מה שאני מאמין בו. ויש פה אנשים שמכירים אותי עשרות שנים ויודעים שהספורט זה כלי זה שונה ויוצא דופן להשפיע על הילדים שלנו. אני פגשתי את אביחי לפני שנתיים וגיליתי ראש עיר שמדבר באותה שפה שלי; ולא סתם אתה מדבר ואומר מה שאתה עושה, זה כנראה מגיע גם מהעירייה.

חד-משמעית.

אני מברך אותך, אביחי, ותמשיכו לפעול למען הילדים בנושא הספורט. אין כלי טוב יותר. בבקשה, אביחי.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הדיון החשוב הזה. אני מסכים איתך מאוד שהספורט מעבר לבריאות הפיזית מחזק גם את המנטליות, את הבריאות הנפשית, את הבריאות הגופנית, בטח כשאנשים בלחץ, מפונים מהבית. קצת אסקפיזם, לתת להם רגע לצאת ולעסוק בספורט זה, קודם כול, מרפא את הנפש.

דיברו פה ארוכות, והוא הזכיר את קבוצת הכדורגל. אבל צריך להגיד שקריית שמונה עשתה מהפכה כמעט בכל תחומי הספורט. יש לנו אלופי עולם ב-MMA, בג'ודו, בכדורסל, ובטניס, וכל ענפי הספורט האלה מושבתים. הסיפור הוא לא רק הכדורגל. כולנו צריכים להצדיע לאיש היקר הזה שקוראים לו איזי שרצקי שבזכותו הכדורגל עוד מצליח לפעול. במקומות אחרים שאין גב של איזי שרצקי ענפי הספורט האלה פשוט חוסלו – הם לא קיימים כבר שנה. אגב, אני גם לא יודע כמה מהמאמנים האלה יחזרו אחרי שנה שהם המציאו את עצמם בכל מיני מקומות אחרים. ופשוט איבדנו פה ענפי ספורט שלמים, לא רק אוכלוסייה שלמה.

אני רוצה להגיד שלמרות כל הקשיים האלה – אמר דורון – קבוצת הנוער במקום הראשון; עלינו ליגה בלי מגרש. זאת אומרת יש שם כישרונות אמיתיים. אנחנו לא באים לבקש רק לנפש, אנחנו באים לבקש כי הם מייצגים גם בענפים הבינלאומיים בספורט ובליגה את הספורט של מדינת ישראל ובטח שכשהם מצליחים חובתנו לא רק לחבק אותם ולעזור להם, אלא לאפשר להם לעשות את מה שהם עושים ואפילו את המינימום הזה אנחנו לא מאפשרים.

אני מודה לך מאוד על הדיון הזה. אני רוצה לקוות שמפה ייצאו הפתרונות – גם אם לא הכול מהשולחן הזה. אמר את זה קודם דורון – אני פונה לחבריי, ראשי הרשויות ולקבוצות האחרות: תעזרו לנו, תחבקו אותנו, תפתחו את לבכם ואת ביתכם. הרבה פעמים הפתרון הזה הרבה יותר מהיר. וצריך לומר גם מילה טובה: יש לא מעט מועדונים וקבוצות שאכן עשו את זה ושילבו את הילדים אצלם. אבל זה בעיקר תלוי רצון טוב של אותם אנשים, ואין לי דרך לחייב אותם. הייתי שמח אם תהיה הסדרה חוקית שתגדיר איך עושים את זה ואיך אנחנו מאפשרים את הרצף של הספורט גם כשהם מחוץ לביתם.

עוד מעט נעלה בזום את נציג המשרד החדש של השר אלקין מינהלות כדי להבין מה המשרד הולך לעשות בעניין הזה ולהבין לאן זה הולך.

אני רוצה להעביר את רשות הדיבור למשרד האוצר. אני מבקש ממשרד האוצר להבהיר האם יש הבנה במשרד של התפקיד החשוב של הספורט על החוסן במדינת ישראל, מה הולך להיות בתקציב הקרוב, והאם יש ראייה לפיצוי ולדאגה לאותן אגודות שחלקן הגדול נסגר וחלקן הגדול עובד אולי ב-20% והן נפגעות כלכלית מאוד מאוד קשה, בבקשה.

אני מאגף תקציבים במשרד האוצר. אני שמח להיות פה ולשמוע את הטענות ואת הקשיים שאתם חווים. זה חשוב לנו במסגרת גיבוש התקציב לשנת 2025 וגם לשנים הבאות. בסוף אנחנו מקבלים את הדברים דרך צינורות של המשרד שלנו, משרד התרבות והספורט, אבל זה נכון לשמוע את זה גם באופן ישיר וזה עוזר.

לגבי השאלה הראשונה שלך, אדוני היושב-ראש, כמובן, משרד האוצר רואה חשיבות בתרבות ובספורט. לא בכדי תקציב התרבות והספורט הוא כ-3 מיליארד שקלים בשנה – זה סכום לא מבוטל.

2.2 מיליארד, זה מה שאני יודע.

יש גם מדע בזה.

אנחנו לא מדברים על מדע. תרבות וספורט זה 2.2. אני אגיד לך יותר מזה – אתה בטח יודע – מה שבסוף מגיע לאנשים שיושבים פה, אגודות ואיגודים, זה 260 מיליון שקל, אם זה מגיע בכלל. בינתיים הכסף לא הגיע, אני לא יודע אם אתם יודעים את זה.

כמה קיבלתם, מרכז מכבי, מרכז הפועל?

60%.

60% הגיע. אנחנו בסוף השנה ו-60% הגיעו. זאת אומרת 40% לא הגיעו לאגודות.

זה לא רק זה. סליחה שאני מתפרצת. אני סמנכ"לית מכבי ישראל. צריכים להבין שמאז המעבר תחת החשכ"ל האגודות עסוקות בעבודה על הניירת ודוחות. אנשים שלא נמצאים בבתים שלהם צריכים עכשיו למלא דוח מקורות ושימושים ואלוהים יודע מה. האגודות קורסות. המצב איום ונורא, וזה חייב להשתנות. יש לי עוד הרבה מה להגיד.

אני אתן לך זכות דיבור. אני פשוט לא רוצה שהוא יברח לי לפני שהוא מסיים.

אני לא אברח לפני שאסיים. התחלתי להגיד שאנחנו רואים חשיבות רבה בתרבות ספורט ובמדע, ואני חושב שאנחנו משקיעים בזה כספים לא מעטים, גם אם הם לא עונים על הצרכים של כל מה שהיינו רוצים לתת. בהקשר הרחב יותר צריך להגיד שכשאנחנו בונים את תקציב 2025 זה לא תקציב טוב, זה לא תקציב שהייתי רוצה שיעבור בשנה רגילה; זה תקציב הכרחי וממלא את הפונקציות שאנחנו צריכים שהוא ימלא שזה לכנס את יחס החוב לתוצר של מדינת ישראל כדי שלא נגיע למצב של משבר כלכלי עמוק יותר ממה שאנחנו כבר נמצאים בו.

רק כדי לסבר את האוזן התקציב השנתי לשנת 2025 והתכנית הכלכלית שאנחנו מקווים ששניהם יאושרו בכנסת כוללים צעדי התכנסות, זאת אומרת צעדים לכינוס הגירעון הן בצד ההוצאה – הפחתת הוצאה – והן בצד ההכנסה שזה אומר העלאה של מסים או הכנסות אחרות של המדינה בסכום של יותר מ-30 מיליארד שקלים בשנה, בסביבות 35 מיליארד שקלים. אלה סכומים מאוד משמעותיים, זה כמעט 2% תוצר – זאת המציאות שבה אנחנו נמצאים.

במסגרת המציאות הזאת היינו צריכים לבוא למשרדים ולהבין איפה אנחנו יכולים לקצץ. היה שיח בין משרד המדע, התרבות והספורט לבין משרד האוצר, והתחילה עבודה מקצועית על התקציב. מהנתונים שאני רואה כרגע אני עדיין לא יודע להגיד מה יהיו הנתונים הסופיים וגם צריך לציין שאנחנו עדיין בדיון בין המשרדים וזה לא נכון להיכנס לפרטים הקטנים. אבל ברמה הכללית אין קיצוץ משמעותי במשרד התרבות או במשרד הספורט. אלה הנתונים שאני רואה. בכל מקרה אנחנו נגיש את התקציב לאישור הכנסת, ואתם תוכלו לראות אותו ברמה מאוד מפורטת כבר בעוד שבוע וחצי, פחות או יותר, אולי שבועיים; ואז כבר יהיו הנתונים הלא סופיים כי זה צריך להיות מאושר בכנסת. אבל אלה נתונים שאנחנו מציעים לאשר.

אתה יכול לענות לי על הנושא של העברות כספים? אני לא יודע עד כמה אתה מכיר את כל ההיסטוריה עד 2017 ומה קרה עם השרה מירי רגב וכחלון שלקחו את הטוטו, ועכשיו כל הכספים עוברים דרך המשרד. המשרד לא מצליח להעביר את הכסף, וחלק גדול מהטענה היא למשרד האוצר. כמו שלירון ציינה כל הנושא הזה של המרכבה והנתונים; צריך להבין, אוריאל, בסוף בקצה יש בשדרות בחורה מאוד נחמדה שאני לא בטוח שיש לה שולחן – אני לא מדבר על משרד – שהיא דואגת ל-80 ילדים שעושים ג'ודו, והיא צריכה לקבל 20 אלף שקל המסכנים מהמדינה בשנה, והם עוזרים לקנות מזרנים ודברים מאוד קטנים שמקיימים את האגודה.

בסוף הקשיים האלה גורמים לכך שפחות אנשים מגישים בכלל את הבקשה; אולי זאת האסטרטגיה שלכם שאנשים לא יגישו את הבקשה; ודבר שני לא יודעים מתי הכסף יגיע. כמו שאמרתי אנחנו בסוף נובמבר ורק 60% עבר לאגודות ולאיגודים. איגוד הג'ודו הוציא את כל העובדים שלו לחל"ת. פעם ראשונה הספורטאים שלנו לא יצאו לאליפות אירופה לנוער; הדבר הזה גם באיגוד השחייה שכמעט נסגר; איגוד הכדורסל בגירעון של 8 מיליון שקל כי הכסף לא עובר מהמשרד. ובסוף זה מה שממוטט את כל הספורט הישראלי; אגודות נסגרות, מאמנים מפוטרים, הולכים לחפש עבודה במקומות אחרים. הכי קל לי לעשות על זה פופוליזם אבל אני רוצה לשמוע מהמשרד האם יש ראייה קדימה לזרום איתנו גם בחקיקה שהגשנו ובשינוי – להחזיר לשינוי נורמלי שהיה עם ליאור מחלב בטוטו עד 2019. הכסף הגיע.

הזכרת את איגוד הכדורסל. יש הכדורגל - -

סליחה, סליחה. אני אתן לך זכות דיבור כמה שאתה רוצה.

אני אשמח להתייחס: ספציפית למעבר שהיה ב-2017 אני לא יודע להתייחס. אם זה מאוד חשוב לוועדה אני יכול לברר ולחזור עם תשובה.

לגבי הסיבות שבגינן כסף לא מגיע בזמן – קודם כול, תמיד יש הבעיה הכללית של כסף שמגיע מהמדינה שבסוף המדינה היא גוף בירוקרטי מאוד מורכב וכל שקל שאתה כבן פרטי יכול להוציא בפשטות אצלנו זה צריך לעבור ייעוץ משפטי ומבחני תמיכה וגם אחר כך זה צריך לעבור אישורים בכנסת וחשבות. ספציפית השנה אני יכול להגיד – וזה לא רק נוגע למשרד התרבות והספורט אלא נכון באופן רוחבי – יש תקציב העודפים שעובר מידי שנה שאנחנו משתדלים להעביר אותו בשתי פעימות, אחת יחסית מוקדמת במהלך השנה שזה רוב הכסף ועוד פעימת השלמה שזה ממניעים טכניים ואנחנו יכולים להעביר אותה רק אחרי שלב מסוים בשנה, אז היא קצת יותר מאוחרת.

אני יכול להגיד שהשנה היה עיכוב מאוד משמעותי עם פניות העודפים שלא נבע ממשרד האוצר. היה חלק כביכול מהצד שלנו שמכיוון שתקציב שנת 2024 אושר רק באמצע השנה אז גם העודפים יכלו לעבור רק אחר כך. אבל גם במסדרונות הכנסת עדיין יש פניות עודפים שיושבות כמה חודשים ולא עוברות. אתמול, למשל, הייתה ישיבה שבה עברו כמה וכמה פניות שהמתינו בערך שלושה-ארבעה חודשים לאישור. אלה דברים מעכבים.

בנוסף אני יודע שבמשרד התרבות והספורט הם עשו שינוי של מבחני תמיכה והם עובדים על מבחני תמיכה, וכל שינוי כזה גם לוקח כמה חודשים כי הם עובדים על זה מול משרד המשפטים, וזה מוריד משמעותית את יכולת ההוצאה של הכסף.

לגבי מענה אני חייב לציין שבהצעה שלנו למשרד התרבות והספורט ומה שמתגבש כרגע זה שחלק מהכסף שהיה מגיע למשרד במהלך השנה יגיע כבר בתחילת השנה כחלק מהתקציב המקורי. אני עוד לא יודע להגיד את הסכומים, כאמור זה יוגש לכם.

ואז זה יקל על המשרד לשחרר כספים?

ואז המשרד לא צריך לחכות, למעט עודפים שזה כסף שתלוי קצת בנו אבל בעיקר בכנסת. התקציב שהוא יראה בתחילת שנה יהיה קרוב כמה שניתן לתקציב שאמור להיות לו בסוף שנה.

זאת אמירה מאוד מאוד חשובה. אם הדבר הזה יצליח, ואנחנו נבדוק את זה ונהיה על זה, זה ישנה את כל המשחק. כי בסוף גם המשרד תקוע בגלל שהכסף לא מאושר ולא עובר והוא לא יכול להפעיל את המנגנון של התבחינים ושל המודלים, ואז אנחנו כל הזמן בתוך מערבולת שלא יוצאים ממנה.

בגזרתנו, בחלקת האלוהים הקטנה שלנו, להביא כסף שבדרך כלל מגיע במהלך שנה, לתחילת שנה, זה פחות או יותר המקסימום שתלוי בנו. יתר הדברים זה הכנסת או המשרד עם המבחנים שהוא משנה.

זה עודפים.

הכנסת זה בעיקר עודפים.

אני מתכוון, אם זה יהיה בתקציב.

עודפים זה כסף שעובר מהשנה שעברה לשנה הנוכחית. לכן לא משנה כמה אני אשים בתקציב של השנה הנוכחית עדיין הכנסת תצטרך לאשר את ההעברה של הכסף מהשנה שעברה לשנה הנוכחית. זה בכל מקרה תמיד יהיה משהו שמעכב או לפחות איזושהי נקודה שצריך לעבור אותה, וזה תלוי בעיקר בכנסת. אבל אם במקום לשים למשרד 90% מהתקציב שלו אני שם כבר 95% מהתקציב שלו – זה 5% נוספים שהוא לא צריך לחכות לנו או לכנסת.

אני ממש מברך על זה. זה המהלך שציפינו לו הרבה שנים. צריכים להבין שהדבר הזה משנה את כל חוקי המשחק, זה משנה לאיגודים, למרכזים, לאגודות – לכולם. כי בסוף הכסף יגיע. תספר לנו למה הכסף תקוע. האגודות מצפות לזה, אני מקבל עשרות פניות כל הזמן.

אבל לפני שאני אגיע למשרד אני אתחיל עם ההתאחדות. דודי גיל, בבקשה.

צהריים טובים. אני גזבר ההתאחדות לכדורגל. כמו שציינת לפני שלושה שבועות העלינו את כל בעיות קיצוץ התקציב לשנת 25'. אבל אני לא ראיתי שום התייחסות לעניין ההוצאה העודפת וגם ההפסד במקרה שלנו. יש העניין של הנבחרות מהנערים עד הבוגרים שיוצאים לחו"ל. זה הוצאות מטורפות – אנחנו מדברים על כ-12 מיליון שקל.

אתה מדבר על 24' או 25'?

24'-25'. השר מיקי זוהר הודיע לי שכבר ב-24' לא נקבל את מה שקיבלנו בסוף שנה שעברה כי הקיצוץ דרמטי, וזה יוצר לי בור דרמטי בתקציב ב-24'. בהתייחס ל-25' דיברנו לפני חודשיים ואמרנו שיהיה תיקון במבחן, אבל ממה שהבנתי בעקבות הקיצוץ הרוחבי הזה לא רק שלא אקבל את מה שהובטח לי, אלא הולכים לקצץ מעבר לזה.

אני רק אציין, דודי, שזאת לא מהות הדיון.

בגלל שהוא הזכיר הנושא.

אבל זה לא בידיים שלו, זה משרד הספורט.

אתה צודק, אבל זה משליך. הוא ציין את עניין קריית שמונה. אנחנו עוזרים גם בצפון וגם בדרום - -

אתם לא יכולים לעזור מעבר לזה.

בדיוק. בסוף זה מתחבר.

אם הבנתי נכון הכוונה היא להוצאות עודפות בגלל מצב המלחמה שאנחנו נמצאים בו בשנת 24'. בהקשר הזה אני לא יודע למה השר זוהר התכוון אבל כל הקיצוצים שכביכול פורסם לגביהם בתקשורת נכונים לשנת 25'. אין איזשהו קיצוץ נוסף בתקציב לשנת 24'.

לכן על אחת כמה וכמה: כשלא קיבלתי את 24' - - - את 25'. אנחנו עוזרים בדרום, בצפון, אבל פשוט קשרו לנו את הידיים ונכנסנו לגירעון. אנחנו מכינים תקציב ל-25' ואנחנו מדברים על 18 מיליון שקל בעקבות אי הכנסות. אסור לנו לארח, וההוצאה העודפת של הנבחרות שנאלצות לצאת זה דרמטי.

לגבי 2024 היה כסף לא מועט, מה שנקרא כסף חרבות ברזל שנתנו למשרד התרבות והספורט - -

דודי, זה מול השר, זה לא קשור אליהם.

אני לא יודע למה הכסף לא הגיע.

אני רוצה להתקדם בדיון. יש פה אנשים שביקשו זכות דיבור. מי שירצה מעבר לזה ירים את היד ואני אפנה אליו.

אסף מרקו, בבקשה.

אני מנהל מקצועי של מועדות הכדורסל בנהרייה.

של הכול? גם ילדים ונוער?

כן, ילדים ונוער עד בוגרים.

אני שומע את הדברים פה, ואני לא רוצה להגיד "מנותקים" כי זה נשמע מילה רעה אבל יש חוסר חיבור מאוד גדול לשטח. המציאות בשנה ושלושה חודשים האחרונים היא הזויה. כמו שהמדינה במלחמה אנחנו במלחמה. אבל התחושה היא שחלק מאוד ספציפי מהמדינה במלחמה, ושאר המדינה מתנהלת רגיל. אני חושב שזה בסדר. אני ישבתי עם יושב-ראש איגוד הכדורסל והגענו להבנות ולהסכמות בנושא המקצועי. אמרתי לו, תקשיב, אותי לא מעניין שכולם לא ישחקו – אני לא צריך את הסולידריות הזאת. אם אני לא יכול לשחק זה לא יעשה לי טוב לדעת שגם אתה לא יכול לשחק. תשחקו, רק תבינו אותנו ובאיזו מציאות אנחנו נמצאים. ברמה המקצועית אנחנו כבר שנה וחצי לא מתאמנים. אנחנו בין אזעקות, נפילות וטילים. בכדורסל מתוך עשרה מתקנים שיש לנו רק 1.5 ממוגנים. אני כל היום בתכתובות עם הורים שכשאתה כן מנסה לקיים אתה בן אדם חסר אחריות; ומצד שני הם אומרים, הילדים משתגעים בבית, זה אוויר נשימה בשבילם יותר מבית ספר כי הם גם לא לומדים, הם לומדים בזום. אנחנו עם ידיים קשורות.

ובאולמות בבתי הספר אין לכם אזורים ממוגנים?

לא. מתוך עשרה אולמות שניים ממוגנים. זה אולמות קטנים של בית ספר. לצורך העניין קבוצת הנוער על שלי מתאמנת על חצי מגרש של בית ספר בחודש האחרון מאז שחזרנו כי היינו בהפסקה מ-20 בספטמבר של כמעט חודשיים. אף אחד לא בא ונותן פתרון, אף אחד לא בא ומסתכל. זה לא מעניין אף אחד. תתמודדו, הכול בסדר.

אני מנכ"ל עמותת הספורט.

גם אתה מנהריה?

כן.

של כל הענפים?

של כדורסל, כדורגל והתעמלות אמנותית. המצוקה שלנו זה בגלל שאנחנו עובדים תחת הנחיות של פיקוד צפון, וכל כמה ימים ההנחיות האלה משתנות בהתאם למצב הביטחוני שיש בנהריה. אנחנו במציאות מטורפת. יש לנו יירוטים מעל העיר, יש לנו אזעקות, יש לנו כטב"מים.

יש נפילות. בשבוע שעבר הייתה נפילה עם שני הרוגים תוך כדי האימונים. תחשוב מה זה עושה כשיש אימונים תוך כדי כך, תחשוב על ההיסטריה של ההורים. אני לא מאשים אותם, אני מבין אותם. מצד שני אנחנו נמצאים בין הפטיש לסדן, והתחושה היא מאוד קשה שלאף אחד לא אכפת. וזה לא משנה אם זה ילדים בגן או עד לרמות של הבוגרים.

כשאתה אומר שלאף אחד לא אכפת אתה מתכוון גם לרשות המקומית?

הרשות המקומית תומכת בנו ועוזרת לנו בכל מה שהיא יכולה.

ממי אתה מצפה שייתן לך עזרה?

אני מדבר איתך ברמה הכלכלית. בבית הספר לכדורסל שלי לפני המלחמה היו 550 ילדים. בשנה שעברה זה ירד ל-300, והשנה זה ירד ל-200 ועכשיו יש לי כ-100 ילדים. הורים מפחדים.

אתה לא מקבל פיצוי מהמדינה?

איזה פיצוי?

אתה זכאי לפיצוי, אתה גר בנהריה.

אנחנו מגישים את הבקשות לפיצויים ואנחנו מקבלים כל מיני תשובות מרשות המיסים שהנושא בבדיקה, וזה מורכב.

אוריאל, יש לך תשובה על נושא הפיצוי ליישוב כמו נהריה?

אני לא יודע למה הפיצוי לא הגיע אליכם. אנחנו יודע שכן הוקצו כספים בעבר לנושא הזה. זה אולי משהו שווה לבדוק מול החשבות.

אתה תוכל לעזור לי עם זה ולקבל תשובה על זה?

אין בעיה.

אדוני היושב-ראש, אני מנהל אגף תחרויות בהתאחדות. שלחתי לאדוני נתון מדויק לגבי מספר הפעילים בכדורגל שלפני המלחמה היו פעילים והיום בעקבות המצב, בעקבות היעדר מתקנים הם בבית, הם לא עושים פעילות. יש מעל 20 אלף ספורטאים כאלה.

רק בכדורגל.

רק בכדורגל יש מעל 20 אלף ספורטאים שלא יכולים לקיים שגרת אימונים ומשחקים בשל הנחיות פיקוד העורף בשל היעדר מתקנים ובשל היעדר מיגוניות. אם כבר יש מתקן אז אין מרחב מוגן.

אנחנו צריכים להפריד. אנחנו במלחמה ואנחנו לא רוצים שילדים ישחקו ויתאמנו ונסכן את החיים שלהם.

אבל אנחנו - - - לפי ההנחיות.

מצד שני יש אזורים במדינת ישראל שצריכים לקבל פיצוי מהמדינה על אובדן רווחים. מה לעשות, הספורט הוא כמו עסק. אז אם אתה לא מקבל מהמדינה, ואתה לא מקבל מהמשרד, ואתה לא מקבל מאף אחד אז כל הענף הזה פשוט ייעלם.

שלחתי מסמך לאדוני – מעל 900 קבוצות, מעל 20 אלף פעילים - -

אוריאל מהאוצר ייתן לנו תשובות מהחשבות לגבי הפיצויים לאגודות הספורט שלא מתקיימות, לא עובדות, לא פעילות. צריך לדאוג לנושא הזה כלכלית.

אתה רוצה להוסיף עוד משהו?

כן, בוודאי. אני כבר פעם שנייה מתחילת המלחמה נאלץ לעמוד בסיטואציה שאני עומד מול מאמנים שהם אנשי משפחה ואני אומר להם, חבר'ה, אין לי מה לעשות, אני צריך להוציא אתכם לחל"ת. זה קשה ברמה פסיכית. זה אנשי חינוך, זה אנשים שיבואו לאמן גם בחינם.

אבל ההסכם, גם עם נהריה, נדמה לי – אוריאל, תקן אותי אם לא – שהמטרה היא להמשיך לשלם את המשכורת לאותם אנשים. זה בעצם חלק מהפיצוי.

אני לא מספיק בקי בפרטים של הפיצוי.

א', לא, וגם אם כן אלה אנשים שאני מעריך שהם כולם באותה ביצה, וזאת עבודה שנייה שלהם. נכון, יבואו ויגידו לי שיש להם עבודה ראשונה ויש להם שכר. אבל אני מסתכל על כל תא משפחתי שרגיל להביא עוד סכום מסוים כל חודש, ופתאום הוא לא מתקיים ואנחנו במצב של מלחמה – לי קשה מאוד לעמוד בסיטואציה כזאת. כמובן, אני יוצא איתם גם, אבל אנחנו נמצאים במצב באמת בלתי אפשרי. גם חשוב לי מאוד להעלות את הנושא של הבוגרים. היום יום שלישי; יש לנו משחק בוגרים בבית מול אשקלון. פיקוד העורף מאשר לקיים את המשחק, פיקוד צפון מאשר לקיים את המשחק – אשקלון כרגע לא מוכנים להגיע כי הם מפחדים. קבוצת בוגרים מקצועית, ליגה לאומית. אף קבוצה לא תבוא ותהיה מוכנה להתארח אצלנו במחלקת הנוער. אני מדבר עם כפר ורדים, הוא אומר לי, נראה לך שאני אעלה על הסעה?

אז מה הפתרון? מה אתם עושים? משחקים במגרש ניטרלי?

לא משחקים. מי משחק?

אז לא משחקים בכלל.

לא משחקים, אנחנו מתאמנים ב-60%.

איגוד הכדורסל נמצא פה? לא נמצא פה.

אני חייב לציין שדווקא האיגוד – היינו שם בישיבה לפני כשלושה שבועות, והאיגוד הבין את הסיטואציה ואמר, אני איתכם, תגידו לי מתי.

אז אין לכם בעיה עם האיגוד.

אין לי בעיה כרגע של ירידות ועליות. אבל הבעיה היא שאי אפשר להחזיק קבוצות מקצועניות ללא משחקים לאורך זמן.

אני רוצה להמשיך הלאה. עוד מעט אני אגיד למשרד הספורט. פשוט חשוב לי שתקבל עוד ועוד נתונים.

אני רוצה לפנות למרום גולן, בבקשה.

אני מנהל הספורט במועצה האזורית גולן. גם אני ישבתי עם מרקו בפגישה באיגוד הכדורסל, ואני לא אחזור על מה שמרקו אמר. אבל אני אמשיך את מה שאמרתי באיגוד: היום חלק מהתושבים גם בגליל וגם בגולן מפונים או עזבו וראו כי טוב; ראו דברים ממש טובים. אנחנו מדברים על שוויון הזדמנויות שאין בנגב ואין בגליל. אנחנו חוזרים עכשיו מסיור בנגב שגם שם יש הרבה פחות שוויון הזדמנויות. מה שאני מבקש זה לייצר מצוינות ולהביא תכנית למינוף. ודווקא עכשיו בזמן הקשה שאנחנו מורידים את הראש - -

מה אתה צריך?

אני צריך תכנית למנף את המאמנים, להרים את הרמה של המאמנים.

עכשיו בזמן המלחמה או שאתה מצפה שזה יהיה אחר כך?

אני מצפה שזה יהיה ביום שאחרי המלחמה. לכן היום אנחנו צריכים להכין תכניות כדי שהן יתממשו.

אז אני מבקש תשובה ממשרד הספורט האם חושבים על היום שאחרי כן במקומות האלה?

אני גם רוצה לציין את התכנית של ערכים בספורט.

אנחנו עכשיו מגיעים לזה.

אז אני ממשיך: גם הכשרה מקצועית, גם מאמנים, גם שיתוף פעולה עם גורמי ממשלה. עכשיו אנחנו נמצאים פה שזה מצוין; ובאמת להביא עוד תכניות למינוף תשתיות של מתקנים שחסרים לנו מאוד בפריפריה.

באחוזים במועצה שלך כמה ילדים עוסקים בספורט?

30%-40%.

מעט.

מעט מאוד.

זה בגלל שהפסיקו את ההסעות?

מ-1,200 ירדנו ל-כ-600 פעילים היום.

כשהייתי ילד קבוצת השחייה הכי טובה הייתה גליל עליון במשך שנים. תמיד קינאנו בגליל עליון – איזו קבוצה הייתה. אבל אז היו הסעות ואז הספורט לא עלה כסף, וכל הקיבוצניקים עשו ספורט. מה שקרה מההפרטה הזאת שאנחנו צריכים לשלם עכשיו, שחצי מהילדים לא עושים ספורט.

אגב, בגליל עליון הקבוצה מתה, אין שם דופק.

גם הבריכה הופצצה.

הבריכה נפלה, נכון.

זה כאב גדול מאוד.

אנחנו עזבנו את הבית שלנו בגלל ששני הילדים שלי שוחים. אנחנו גרים כרגע בכינרת כדי לקיים פעילות שחייה.

איפה הם שוחים?

בבית איל.

צריכים לעשות מהלכים ליום שאחרי. חד-משמעית צריך לעשות פה משהו דרמטי מאוד.

אני אשמח לחשוב יחד בדיון הזה איך מייצרים תכנית.

בסוף זה מנגנון של האוצר כי צריכים כסף; זה משרד הספורט שצריך לעשות תכניות ליום שאחרי; חיבור עם המרכזים – עוד מעט אני אתן למרכז הפועל ומרכז מכבי לדבר כי הם חלק מאוד מרכזי בספורט הישראלי וצריכים לשמוע מה הם אומרים. אני אשמע את קרן עזריאלי עם פרויקט מדהים של שילוב של הרבה מאוד עמותות ומה הן עושות היום בספורט הישראלי עם הילדים ועם הילדים שאין להם. יש פה הרבה גורמים שאני רוצה לשמוע אותם.

אני אעבור קודם ל"ערכים בספורט". יש לנו סרטון קצר ואחרי זה אני אעבור למרכז הפועל ומרכז מכבי וקרן עזריאלי. כולם ידברו, אל תדאג. אני לא הולך מפה. ב-16:00 יש מליאה, אז 16:00 ניתן לכולם לדבר.

אפשר להפעיל את הסרטון, בבקשה.


(צפייה בסרטון)

תודה רבה. הנציגה של "ערכים בספורט" נמצאת פה, בבקשה.

שלום, אני סמנכ"לית עמותת "ערכים בספורט". אני רוצה לומר לך, קודם כול, תודה רבה על הדיון החשוב הזה ועל החתירה לחשיבות של הספורט הישראלי. מה שאתם רואים פה זה תכנית הדגל שיצרנו בזמן המלחמה בעמותה כדי לתת תמיכה ולהשתדל להיות כמה שפחות מנותקים מהשטח דווקא במקומות שקשה; דווקא במועדוני הכדורסל והכדורגל והתאחדות הנכים בקווי העימות.

אנחנו היינו שם בשמונת החודשים האחרונים וליווינו. אסף, רביב, אהרון, שרון פה. נתנו את כל הכלים שאנחנו יכולים להם בתהליך הליווי הזה איך בונים חוסן דווקא בזמן משבר; ואיך המועדון שהם מנהלים, והם החוסן והם מצילים את הילדים שלנו. אני באה מהרשות למלחמה בסמים ואלכוהול, ואני אומרת חד-משמעית: ילד שלא עושה ספורט – כל שקל שלא מושקע יהיה אחר כך 11 שקלים, אם לא 16 שקלים במניעה. מה שאמרת נכון – זה מוכח סטטיסטית. המטרה שלנו היא באמת לתת את הכתף למנהלי מחלקות הילדים והנוער ולמאמנים, להיות שם עבור השחקנים שלהם ולתת להם את החוסן, להעצים אותם, לתת להם אוויר לנשימה ולהפוך את המועדון לעוגן קהילתי עבור כל ההורים והקהילה בעיר שבה הם נמצאים.

פיתחנו את הכלים כדי ללוות את המאמנים ואת מנהלי המועדונים. מי שיכול ומצליח עושה היום עבודה פורצת דרך שלא הייתה כמוה במיצוב המועדון שלו כקהילה, ומה הוא עושה כדי שהילד ירגיש תוך כדי אימון כדורסל או כדורגל שהוא בבית.

במקום הכי בטוח.

שהוא במקום הכי בטוח ושהוא חלק ממשהו שהוא יותר גדול ממנו. זה התפקיד שלנו. אנחנו נשמח להיות בכל מקום שקשה וללוות את כל המועדונים.

תודה לך ותודה לבת-אל, כמובן, ולבית הנשיא שהוא הגג. אתם גם חלק מקרן עזריאלי מקואליציית העמותות. אתם עוד מעט תשמעו את תהילה מקרן עזריאלי ותשמעו על הדבר המדהים שקורה מתחת לפני השטח במדינת ישראל ותבינו שהאנשים האלה עושים יותר מהמדינה. זה מדהים וצריכים רק לחבק ולהוקיר אתכם ולהגיד תודה על מה שאתם עושים עבור ילדי מדינת ישראל.

אני רוצה לעבור למרכז מכבי. יש לכם כוח אדיר, ואתם יכולים לעשות דברים מדהימים. נשים רגע את הפוליטיקה בצד ונדבר רק על ספורט. מה שעשיתם המרכזים, גם הפועל וגם מכבי, בתקופת המלחמה זה להוריד את הכובע. הצלתם הרבה מאוד אגודות והייתם שם כדי לתת את השקל שלא היה להרבה מאוד מקומות בציוד ובכל עזרה שהייתה.

אני בטוח שאתם מתחברים לכל הדברים שדיברתי עליהם עם משרד האוצר ומשרד הספורט והכסף שצריך להגיע בזמן. אני רוצה לשמוע מכם רק על הצפון ועל הדרום – איך אתם רואים את התמונה הזאת ואיך אתם תורמים לדבר הזה, ואולי הצעה שאני יכול לקדם, בבקשה.

שלום לכולם. אני סמנכ"לית מכבי ישראל. אתי נמצא אור שיניוק, מנהל אגף הספורט במכבי. אני קודם כול מברכת. כיף גדול להיות פה חלק מדיון של מישהו שמבין ויודע מה זה ספורט - -

כל הגוף שלי צלקות מזה.

בדיוק.

- - ומה זה המשוגע לדבר, מה שנקרא. כי אנשים שיושבים כאן, גם נציגי האגודות, הם חבר'ה משוגעים לדבר ובלעדיהם זה לא יכול לקרות.

במכבי ישראל יש למעלה מ-440 אגודות ועמותות ספורט מדן ועד אילת. מתוכם 35% זה צפון ודרום – זה משהו כמו 150 אגודות בכל הארץ. אנחנו מדברים על ספורט ברמת החינוך, ברמת הכלל. אז, נכון, אנחנו כמרכז מכבי ישראל וגם מרכז הפועל מסייעים לאגודות. אנחנו לא יכולים להחזיק את האגודות האלה. אנחנו נותנים מענקי מלחמה וגם סיועים שוטפים. יש עכשיו תהליך של אישורים אחרונים למענקים מיוחדים לצפון ולדרום לכל האגודות שלנו.

לפי תבחינים?

לפי תבחינים שאנחנו בונים מבחינה גיאוגרפית ולפי גדלים של אגודות.

זאת אומרת הפועל קריית שמונה – אה, לא, את מכבי.

לא, לא, איזי שרצקי הוא מכביסט מלידה. גם הם קיבלו מענק עלייה וגם יקבלו מענק של חרבות ברזל.

נמצא פה בן אדם שאומר מדם לבו שלא עוזרים להם, שהם לבד במלחמה. איך אנחנו משתפים פעולה כדי שמחר בבוקר אנחנו נדע לארגן לו מגרשי אימונים?

קודם כול, החיבורים האלה הם חיבורים מבית. עירוני נשר זה מכבי; שלומי פרץ הנסיך זה מכבי – זה חבר'ה שאנחנו מנסים גם בפעילויות שעשינו בשלהי המלחמה היו שם והולכים למפונים ועושים כל מיני פעילויות בין האגודות ובינם לבין עצמם גם אם המפונים הם חלק מהאגודות וגם אם הם "רק" מפונים מביתם, במירכאות.

אבל במה שקשור לקבוצות שלנו אני שוב רוצה להגיד: אנחנו שוב מתעלמים פה מאיזושהי עובדה שזרקנו לנציג משרד האוצר: הדברים שהאגודות מבקשות הם בלתי נסבלים. אם דיברנו על אגודות שנסגרו, אז כן, האגודה שקיבלה את אותם 3,000, 4,000 שקל מסכנים בשביל לקיים את הפעילות שלה כבר לא קיימת. כי היא צריכה להגיש דוח כספי מבוקר, ורק בשביל שרואה החשבון יעשה את זה היא צריכה לשלם לו 5,000 שקל. אז היא כבר לא במשחק. כי אם מרכז מכבי לא היה שם כדי להחזיק אותה היא לא הייתה איתנו.

למעלה מ-200 אגודות בכל הספורט הולכות להיסגר עכשיו. למה? כי הן צריכות להגיש דוח על פעילות 2023. בודקים את זה. אם הן לא יגישו את זה בזמן עד 30 בנובמבר הן יתבקשו להחזיר את הכסף שהן קיבלו ב-2023. חבר'ה, זאת הזיה. אי אפשר לקיים ככה פעילות.

את מדברת על אגודות או איגודים?

אני מדברת על אגודות.

לא, זה מלחמה. אני לא אתן לזה לקרות.

אני יחד עם הצוות שלי יושבת עם מרכבה ומסייעים לאגודות להעלות מסמכים כי הזמן אוזל. אני אומרת לך שאנחנו לא נספיק ואף אחד לא יספיק כי חצי מהם לא בבתים, אף אחד לא עובד. אין להם פעילות, הם בכלל לא יודעים מה לעשות. אין להם כסף לרואה חשבון שיגיש בשבילם את הדוח הזה. אלה דברים שאסור לנו להמשיך לתת להם יד. אני פה זועקת את הזעקה של האגודות. אנחנו אוהבים את משרד התרבות והספורט, אנחנו אוהבים את שר התרבות והספורט מיקי זוהר – הוא עושה דברים נפלאים לטובת הספורט. יכול להיות שהסיפור של הכסף שעובר דרך האוצר הוא טעות.

לא יכול להיות. זה ככה.

נכון, הוא טעות.

ישבתי ביום שישי עם גיא אטיאס. הוא עשה את הרפורמה. הוא היה רפרנט האוצר, הוא נלחם על זה. הוא אמר לי, סימון, הדבר הכי גרוע והטעות הכי גדולה שעשיתי בקריירה שלי זה הרפורמה ב-2017.

אז היום כולנו משלמים על זה.

אבל כשעושים טעות זה לא אומר שכל החיים נהיה בטעות הזאת.

נכון, נכון.

דרך אגב, הזכרת את מכון וינגייט. יש לי אגודות – שאם תרצה אחר כך נפרט – שמשלמות כסף. הם מפונים והם צריכים היום - -

אבל גם מכון וינגייט בבעיה.

נכון.

את מבינה? הוא לא מקבל כסף מהמדינה. הוא לקח עכשיו הלוואה כדי לשלם משכורות. לא היה לו כסף לשלם משכורות.

ברור.

זה גלגל שבסוף מתנפץ על כולנו.

כמה עלתה מינהלת תקומה?

בדיוק אני רוצה לעבור.

אני מקווה שאני טועה, ואם לא אני מקווה שזה יתוקן – הסיפור שם הוא על רשויות, על מוסדות ולא מדבר על אגודות. יש אגודות שלא נתמכות בידי הרשויות.

נכון.

לכן הילד שלהם שם נופל בין הכיסאות והוא לא שונה מילד שנמצא - - -

אין לי בעיה שזה יעבור דרך רשויות אם זה הדבר היחיד שהן יכולות לעשות. אבל אני רוצה שיבטיחו שהכסף הזה יעבור.

נכון. כי אם רשות מציגה פר-אנשים בעיר, ואותו ילד לא שייך אליהם ולא מקבל מהם היא מקבלת עליו את הכסף.

כשאני פונה לראש עיר היום הוא אומר לי, מה אתה רוצה ממני – סל הספורט לא קיבלנו. סל ספורט של 80 מיליון שקל קיצצו. אז ביטלו צעדות, ביטלו את הספורט העממי – הכול מבוטל. הוא אומר, אני אעזור עכשיו לאגודה מקצוענית? אין לי כסף לצבוע סל. זה היה הכסף בסל הספורט והוא נעלם.

רק לעדכן – רק היום נחתם סל ספורט. זה מעט יחסית אבל זה משהו.

אני רוצה לעבור להפועל, בבקשה.

אני סמנכ"ל הפועל. אני אנסה להיות בכובע גם של מרכז הפועל וגם של איגוד הכדורעף, גם של האגודות הקטנות וגם של הפועל מטה אשר. אני אתחיל באנקדוטה קטנה לגבי הפועל מטה אשר שאני מכיר שנים ארוכות. הפועל מטה אשר זה אימפריה בכדורעף הישראלי. כבר דיברנו פה הרבה על כדורגל וכדורסל, אבל הבסיס והעבודה היומיומית שלנו ובעיקר של מכבי הם בעיקר מול עשרות אם לא מאות אגודות קטנות שהקשיים שלהם הרבה יותר גדולים בצפון ובדרום או בכלל.

בהפועל מטה אשר, אימפריה של כדורעף, היו 520 ספורטאים, 17 קבוצות ו-20 מאמנים. היום 150 ספורטאים נמצאים בסכנת קריסה. זאת אגודת פאר שאנחנו צריכים לחשוב ולעזור ולראות איך מסייעים להם בהסעות, במתקנים, באולמות – לעזור להם לחיות. אני גם מתחבר לדברים של לירון. מעבר לכל הקשיים שהאגודות עוברות עכשיו הן נדרשות למלא את כל הדוחות, וזה עוד לפני דוח ביצוע שהם צריכים למלא.

עוד לא פורסם.

עוד לא פורסם דוח ביצוע. עד שהם לא ימלאו את דוח הביצוע הם לא יקבלו את השלמת הכספים ל-2024. אנחנו באמצע נובמבר, קיבלו 60% - לא יוכלו להשלים את השנה. צריך לחשוב מה אנחנו עושים. ואם אנחנו נוגעים קצת בפתרונות, לדעתי, המרכזים כמו מכבי והפועל שנוגעים בכ-90% מהאגודות, מכירים ויודעים ובקשר יומיומי. אנחנו מ-8 באוקטובר קמנו ופעלנו בסיוע בציוד, בסיוע מקצועי, ארגוני, חיבורים; לחבר לאולמות, לאגודות, לרשויות – זה מה שעשינו מ-8 באוקטובר. זה גם משהו שיכול להיות חלק מהפתרונות לעזור לנו למרכזים לעזור לאגודות. אנחנו מכירים אותם, אנחנו בקיאים בהם. אנחנו פחות רגולציה, פחות בירוקרטיה.

אבל האוצר אומר שגוף נתמך לא יכול לתמוך. זה מין סלוגן כזה שלהם.

אבל אני מבקש גם ממינהלת תקומה – תערבו אותנו. אנחנו מכירים ויודעים לעזור.

עוד נקודה קטנה שיכולה גם להיות פתרון - -

תקומה נמצאים? בזום? אפשר להעלות לי אותם?

אם נצליח להגדיל את מבחן איגודים-אגודות שכמו שאתה אומר עומד על 260 מיליון, עוד 150-100 מיליון זה מהפכה, בטח לאגודות הקטנות. תכפיל להן את הכסף, תן עוד כסף לאגודות שלהן והן יוכלו לייצר יותר ספורטאים, יותר ציוד ולהישאר בחיים. זה משהו שבסכום כסף קטן עושה שינוי גדול.

אני מסכים איתך. עכשיו אני עובר לכסף הגדול – מינהלת תקומה. תמר בצלאל בורשטיין, משרד ראש הממשלה, מנהלת תקומה. לפני שאתן לך זכות דיבור אני רוצה להגיד כמה דברים: אני מאוד מאמין במינהלת הזאת. אני חושב שהמינהלת הזאת יכולה לעשות דברים מדהימים ולפעמים לעשות דברים שצת יתקנו את המעוות שהיה.

יש הרבה פרויקטים, כספים ואנשים נהדרים במינהלת תקומה. אני רוצה להגיד לך שני משפטים מדם לבי: הספורט הוא הכלי הטוב ביותר לשנות ולהשפיע על הילדים, במיוחד בתקופה הקשה הזאת. את שומעת אנשים שיושבים פה, ואם תדברי עם ראשי המועצות וראשי העיריות באזור שלך הם יגידו לך שמה שמאזן אותם גם נפשית וגורם להם לחוסן זה הספורט. ספורט, ספורט, ספורט. ומי שבסוף עושה את הספורט אלה האגודות בשטח. אגודות הספורט בשטח הן אלה שמפעילות את הילדים. כולנו רוצים לשמוע איפה אנחנו בעולם הספורט בתכניות שלכם? בבקשה.

קודם כול, תודה על הדיון ועל ההזדמנות. אני אתחיל בזה שבתכנית הספורט שלנו ישבנו יחד עם משרד התרבות והספורט, הם שותפים אדירים שלנו לדרך. אני מסכימה עם כל מילה שלך שספורט הוא דבר קריטי וחשוב ובעיקר החוסן. המילה "חוסן" לא עלתה פה. הקהילות האלה כדי להשתקם ולצמוח מחדש הן חייבות את הפעולות האלה – גם ספורט וגם תרבות. לכן גם כשדיברו איתנו במדינה על כך שהתקציב שיינתן לעוטף ולחבל תקומה יהיה רק תקציב שיקום אנחנו נלחמנו מול משרדי הממשלה השונים להסביר למה ספורט הולך יחד עם שיקום.

מבחינת פעילות הצלחנו להביא לחבל מהחלטת ממשלה 1699 מ-17 באפריל 24' 55 מיליון שקלים לספורט קהילתי; עוד 50 מיליון שקלים למתקנים. אני מדברת על מתקנים רק בחבל תקומה 7-0 שזה 70 אלף תושבים, חמש רשויות, 47 יישובים. בנוסף לזה עוד 15 מיליון שקלים לבחינת פרויקט וינגייט. זה מה שהצלחנו להביא בתקציב השיקום – כ-120 מיליון שקלים.

בנוסף בחלק שהוא תקציב הצמיחה – אני לא יודעת אם אתם מכירים את ההפרדה הזאת בין תכנית הצמיחה לבין תכנית השיקום, אבל יש 14 מיליארד שקלים לשיקום ו-5 מיליארד שקלים לצמיחה. 5 מיליארד שקלים לצמיחה דורשים החלטה לרשות לאומית או חוק. ב-31 באוקטובר הוחלט שנקדם חוק יחד עם חוק ההסדרים, ו-5 מיליארד שקלים, כנראה יופשרו. שם יש תקציב ספורט עוד יותר משמעותי: לספורט התחרותי – 36 מיליון שקלים. בעת כתיבת התכנית הספורט התחרותי נכנס לצמיחה ולא לשיקום - - - יש עוד תקציב של כ-150 מיליון שקלים למתקנים תחרותיים בעוטף ועוד 385 מיליון שקלים להקמת וינגייט דרום.

כלומר הבנו לחלוטין את החשיבות של ספורט כחלק מהשיקום, נלחמנו על תקציבים יחד עם המשרד יד ביד והצלחנו להביא אותם. בשלב השני יצאנו לדרך עם מבחני תמיכה. בשלב הראשון הרשויות היו צריכות תקציבים כמו אוויר לנשימה, בין היתר על פעילויות ספורטיביות שהם עשו כחלק מהשיקום ביישובים המפונים עבור הציבור - - -; יצאנו למבחן תמיכה יחד עם משרד התרבות והספורט ויחד עם משרד האוצר שאוריאל הוא שותף שלנו לכל המהלך הזה. ממש לפני כשבועיים יצא מבחן תמיכה של 5 מיליון שקלים לחבל תקומה לפעילות הספורט.

אבל לאן הכסף הולך – לעיריות, למועצות?

לרשויות.

אני אסיים את הסקירה. בנוסף לפני כחודש וחצי יצא מבחן תמיכה של 50 מיליון שקלים למתקני הספורט. ההגשה אליו הייתה ב-13 בנובמבר. אבי כליף ממשרד הספורט יכול לפרט על זה. קיבלנו ממש לאחרונה את המתקנים החדשים שיוקמו וחלק ישופצו. אלה מתקנים קהילתיים ולא תחרותיים. אלה שני מבחני התמיכה שיצאנו איתם ב-no time – החלטת הממשלה הייתה ב-17 באפריל ומיד עם קבלת ההחלטה ישבנו ויצאנו למכרז שהוא לא פשוט כי לוקח זמן לעבור את כל השרשרת. אבל זה קרה. קיבלנו אישור מיוחד גם לתקציב רטרואקטיבי.

באשר ל אגודות – אנחנו פועלים יחד עם משרד התרבות והספורט ואפשר לשמוע מאבי למה אי אפשר היה להכניס את האגודות למבחן התמיכה. הרעיון הוא שהן יקבלו דרך הרשות במקומות שניתן בספורט הקהילתי ולא התחרותי.

תמר, תישארי איתי כי אני רוצה להקריא לך ואני רוצה שאבי ישמע את זה כי הוא הבא בתור ותדבר אחרי מה שתמר אמרה.

קודם כול, המספרים מרשימים אבל אנחנו צריכים S.O.S. אנחנו לא יכולים לחכות. כשאני אומר "אנחנו" זה האגודות. האגודות בקריסה טוטלית, והילדים צריכים את האגודות ואת המאמנים. הם לא צריכים את משרד הספורט. הם צריכים את האגודות שלהם ואת המאמנים שלהם בשטח.

אני רוצה להקריא לך מכתב שקיבלתי היום: "הי, חבר הכנסת סימון, מה שלומך? מקווה שאתה מרגיש טוב. אני פונה אליך שוב בעקבות הדיון בוועדת המשנה לספורט ביום שלישי בנושא מצב אגודות הספורט במועצות בצפון ובדרום בעקבות המלחמה. כידוע לך, אדוני, אני אמיר אוחנה, מנהל את עמותת הספורט של מכבי שדרות זה 20 שנה. לעמותה 400 פעילים, ילדים וילדות משדרות והסביבה. ילדינו כמו כל ילדי שדרות וחבל תקומה נאלצו לעזוב את העיר לתקופה ארוכה בעקבות 7 באוקטובר. לצערנו הרב, ילדינו אינם נמנים ומוכרים על-ידי מינהלת תקומה ומשרד התרבות והספורט מהסיבה הפשוטה שהן תקומה והן משרד התרבות עובדים מול העירייה בלבד, ואין מענה או סיוע לאגודות הפועלות באזור הדרום והצפון. יוצא שבימים האחרונים יצא קול קורא של תקומה ומשרד התרבות המזמינים רשויות בלבד לקבל תקציבים וסיוע ואין פנייה או קול קורא לסיוע לאגודות. אדוני הנכבד, האם יעלה על הדעת שילדי מכבי שונים? מדוע לא יוצא קול קורא לאגודות? חשוב לי לציין כי יצא קול קורא למוסדות תרבות בנפרד, וזאת מעבר לקול הקורא של הרשויות – ראה פרסום באתר תקומה. אז מדוע לא יצא קול קורא לאגודות? חשוב לציין ולומר שאנחנו נפגעים פעמיים: פעם אחת אנחנו לא מתוקצבים מהעירייה ופעם שנייה כשהמדינה לא מסייעת. לצערי, לא אוכל להגיע לכנס, אבל בקשתי אליך, אדוני, שתעשה ככל שביכולתך לסייע למאות הילדים שלנו להבין את הצורך בסיוע לאגודות שכמעט קרסו במהלך המלחמה. אני אשמח אם תעביר את פנייתך לחבל תקומה והן לאחראים במשרד התרבות והספורט. תודה רבה, אמיר אוחנה".

פונה אליי בן אדם שלא מרוויח מזה – הנשמה שלו שם. וכואב לי. כואב לי על הילדים. להגיד לכם את האמת? אני לא סומך על העירייה, אני לא סומך על המשרד. אני סומך על האגודות. חשוב לי שתביני את זה, תמר. בסוף מי שיפעיל את הילדים האלה זה האגודות.

חשוב לי להתייחס למה שאמרת ולהסביר לך את הקושי. אני אקריא לך מה קבעה החלטת הממשלה. סעיף 2(ז) להחלטה 1699 מ-17 באפריל: "מינהלת תקומה תפעל לשיתוף משרד התרבות והספורט ותבחן את חיזוק הספורט העממי והקהילתי בתקצוב פעילויות הפגה, אירועי ספורט, שיקום מסגרות ספורט - - - והמשך רצף פעילות קבוצות הספורט במסגרת קבוצתית וזאת על רקע ההבנה המקובלת כי לפעילות גופנית קהילתית יש משמעות נרחבת בכל הקשור לשיקום הנפש. לצורך כך יתוקצבו 55 מיליון שקלים", כמו שאמרתי.

מהסעיף הזה בחנו האם ניתן לקחת את מבחן התמיכה ולהפוך אותו למבחן תמיכה בעולמות של תחרות פר-אקסלנס, והתברר לנו שלא ניתן. כמו שאמרתי, בפרק הצמיחה – ואני מקווה שהחוק הזה יעבור בחוק ההסדרים ונצליח לשחרר את תקציבי הצמיחה – עוד 36 מיליון שקלים לתמיכה בספורט התחרותי ובאגודות באופן ממש מפורש. אפשר גם לראות את התכנית - - - על החלטת הממשלה הזאת; ועוד 18 מיליון שקלים לתמיכה במאמנים. זה תקציב למתקני ספורט תחרותיים.

כלומר לאורך כל הדרך הספורט התחרותי היה לנגד עינינו והוא חשוב לנו. אנחנו נמצאים פה במערכת שצריך להתמודד איתה – בין הצמיחה לבין השיקום.

הבנתי. תודה רבה, תמר, אנחנו נהיה בקשר. יישר כוח ושבסוף נעשה טוב לילדים בקצה – זה מה שחשוב – לזכור תמיד את הילדים בקצה. הכסף צריך להגיע אליהם ולא להיתקע בדרך.

אפשר לשאול שאלה?

תמר, הנציג מנהרייה רוצה לשאול שאלה.

שלום, תמר, אני מנהריה ורציתי לשאול האם מנהלת תקומה זה גם נהריה. כי את אמרת 7-0 – האם נהריה גם בתחום?

מינהלת תקומה הוקמה לשיקום חמש רשויות העוטף – שדרות - - -

זה בדרום בלבד.

מה עם הצפון?

בצפון זה מינהלת אחרת.

- - גם בהם זה לפי היישובים - - - אנחנו לא - - - על הצפון.

כן, אני אסביר לו. תודה רבה, תמר. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לאבי ממשרד התרבות והספורט, בבקשה.

אני סגן ראש מינהל הספורט. כמה עדכונים ואני אשיב לאנשים. קודם כול, לגבי מינהלת תקומה עשינו עבודה נפלאה יחד עם תמר. אנחנו עוטפים את הרשויות ב7-0, חמש רשויות בעוטף עזה. אנחנו שומעים לא פעם אחת – חייבת לקום מינהלת תקומה בצפון. בצפון יש הרבה יותר אגודות והרבה יותר פעילים. הספורט התחרותי שם קרס לגמרי, וחייבת להיות שם בנייה ושיקום של הספורט התחרותי. באמצעות המינהלת אני מאמין שיוזרמו כספים רבים לצורך השיקום הזה. זה חייב לקרות כמה שיותר מהר.

מודל איגודים-אגודות נחתם אתמול ומחר הוא יפורסם באתר - -

אבי, אתה מבין שאנחנו בסוף - - -

אני מבין, אני רק רציתי להביא את הבשורה הזאת שהחל ממחר יוכלו להגיש דוח ביצוע ולקבל את ה-100%. אנחנו מבינים שזה מאוחר מידי - -

מה שאתה אומר עכשיו – החל ממחר האגודות יוכלו להיכנס למרכבה ולעשות כל מה שהן צריכות לעשות ולקבל כסף עד 100%

אבל לפני כן הם צריכים לעשות את 2023 אז תיתנו אורכות.

מה שנדרש מהן לפי נוהל שר האוצר.

אז תיתנו אורכות. אי אפשר.

אני מעריך שאם תגיע בקשה לאגודות מצפון ודרום בשל המצב ייתנו אורכה. לא ייתנו לכאלה שלא עשו שום דבר ולא מדווחים.

פנייה מאיתנו הפועל ומכבי?

אפשר לקבל, כן.

גם איגודים?

גם איגודים וגם אגודות.

לגבי קריית שמונה - -

גם פרא-אולימפי?

אני לא יודע, אני יכול לבדוק את זה. אני פשוט לא אמון על הנושא הזה.

אז אם תוכל לתת לי תשובה לגבי הפרא-אולימפי, אני אשמח.

אין בעיה.

לגבי דורון – בשל המצב המלחמתי הבנו שאנחנו חייבים לסייע לאגודות לקיים את הספורט התחרותי, והוצאנו קול קורא למימון הסעות לאגודות תחרותיות כדי להסיע את הילדים ממקומות הפינוי אל המגרשים. הוצאנו קול קורא על 500 אלף שקלים. הוא לא נוצל במלואו – קריית שמונה משום-מה לא שם, אני לא יודע למה. קיבלנו ממנהל מחלקת הספורט פנייה שאין צורך. אז תעשה את החיבור מול המפקח המחוזי ונוכל לסייע. יש שם תקציבים.

אני פעם ראשונה שומע את הדבר הזה. עם כל הכבוד, אין לנו מנהל מחלקת ספורט. במחלקה אני האיש.

יש לכם.

אין לכם מנהל מחלקת ספורט?

יש לכם. עשינו איתו זום.

בעירייה כן, לא במחלקה.

אני מדבר על רשות מקומית. אנחנו עובדים מול הרשות. בסוף האגודות מתקיימות ברשות, אין אגודה שמשחקת בחלל.

אין לכם מנהל אגף ספורט בעירייה?

יש.

אני בודק את זה עכשיו.

אז תבדוק, שיתעורר.

לגבי הסיוע לאגודות – באמצעות מבחן התמיכה שלנו יש למרכזים. האגודות יכולות לקבל סיוע עד 50 אלף שקלים, אז גם אפשר לפנות דרכם. לירון הרחיבה לגבי זה.

אתה אומר 50 אלף ואתה מטעה פה אנשים. אתה יודע שאם אני אתן 50 אלף לכל 440 האגודות במכבי ישראל מחר לא יהיה מרכז.

לא אמרתי לכולן, אבל את יכולה לסייע למי שצריך.

אני מסייעת למי שצריך. אבל צריך לדייק קצת את הדברים.

לירון, אני לא התפרצתי לדברייך.

אבל אתה אומר דברים לא מדויקים.

רגע, תני לי לסיים. באמצעות מבחני התמיכה שלנו למרכזים אנחנו מאפשרים לכם לתת את הסיוע. כמובן, יש לכם התבחינים שלכם ומי שצריך לקבל את הסיוע שיקבל, בטח בדרום ובצפון.

אפשר להתייחס?

רגע. לגבי מינהלת תקומה, כפי שתמר ציינה, אני מאוד מאמין בתכנית של הספורט התחרותי שמבחן התמיכה ייצא בשנה הבאה ונוכל לסייע באופן ישיר דרך הרשות לאגודות לשקם ולבנות את האגודה מחדש. גם השנה במבחן הקהילתי אפשרנו להם – סבסדנו מחנות אימון בשדרות, בשער הנגב ובאשכול; וגם בהכשרות מאמנים כי הם צריכים לבנות מחדש את כוח האדם המקצועי, ובטח שזה יקרה גם בצפון.

הכסף צבוע, אני מקווה. נכון?

הקהילתי הוא כבר באוויר והוא צבוע.

אבל גם התחרותי.

אני מאוד מקווה שנקבל אישור לפרסם מבחן תמיכה לספורט התחרותי בתחילת 25'.

אבל זה יהיה כסף צבוע לתחרותי.

כן, כן. צמיחה זה לתחרותי.

ראש העיר לא ייקח את זה - - -

לא, לא. זה צבוע לצמיחה בספורט תחרותי.

המספרים גבוהים מאוד וזה מצוין. אפשר לעשות שם ממש מהפכה בדרום.

אגב, אנחנו עושים עכשיו מהפכה בהקמת מתקנים קהילתיים במבחן של 50 מיליון שקלים לחמש הרשויות האלה. תאריך מועד ההגשה אוטוטו מסתיים. אנחנו עכשיו בבדיקה ותכף ייצאו הרשאות. תחשבו על סחבקים שיוקמו בבארי, בנחל עוז, בניר עוז – במקומות הכי קשים. אנחנו נשקם קודם את המתקנים הקהילתיים, ובשנה הבאה נרצה גם להקים מתקנים תחרותיים גדולים שם.

מעולה. אני בעד תמיד. אל תשכחו שגם צריכים בריכות שחייה.

אני רוצה לעבור אליך, אדוני. אתה ישבת בשקט, בבקשה.

אני נציג של הנהלת איגוד מנהלי הספורט ברשויות ומנהל רשות הספורט של העיר היפה ביותר בארץ, כרמיאל.

אני מנתניה, אז בוא נתווכח.

אני אתחיל איך התחיל היום שלי בדרך לפה. תפסה אותי אזעקה ומשהו כמו 800 מטר ממני – פגיעה ישירה. אני עד עכשיו שומע את ההדהוד. אני אומר את זה כדי שתבין מה עובר עלינו בכרמיאל. בתקופה האחרונה נורו למעלה מ-200 טילים לאזור כרמיאל.

כל מה שאני אומר פה נאמר בצורה כזאת או אחרת. האגודות קיבלו מכה רצינית. הקנטרי בכרמיאל סגור כבר כמה חודשים, וזה מקור הכנסה; יש מתנ"סים – אותו סיפור, ביטלו חוגים.

זה קנטרי עירוני?

כן. יושב איתי פה שרון, יושב-ראש מכבי כרמיאל בכדורסל – ילדים עזבו. את התקופה הזאת היו צריכים לממן, האגודות. אם זה מאמנים – לא להוציא לחל"ת. פשוט אנחנו נמצאים בסיטואציה שההיגיון הבריא אומר שצריך לבוא ולתת עוד כסף ממה שהיה עד עכשיו. מה שעושים זה להוריד את התקציב.

אנחנו שלחנו את טובי בנינו להילחם על המדינה הזאת כדי שיהיו חיים נורמליים במדינה. התרבות והספורט בכל מדינה מתוקנת זה סימן לחיים נורמליים. דיברו פה על חוסן – אני לא צריך להגיד לכם מה ספורט עושה לילדים. אפילו המגרשים הקהילתיים בשכונות סגורים, נאלצתי לסגור אותם כי נחתו טילים. אני מקבל כל יום עשרות הודעות של תושבים עצבנים. אני מעדיף שהם יהיו עצבנים עליי ולא שיהיה לנו מקרה מג'דל שמס גם בכרמיאל.

אני מקווה ששומעים פה – שר האוצר, ראש הממשלה – אל תהרגו לנו את הספורט. הספורט הוא אחד הדברים החשובים להתאוששות מהטראומה שהמדינה הזאת עברה. בכדורגל יש לנו מעל 1,000 ילדים, בהתעמלות מעל 500 מתאמנים. אני לא יודע אם שמעת על "גלגולים"; כדורעף בעלייה מטורפת.

קודם כול, יש לך ראש עיר שהגיע מהספורט. הוא היה מנכ"ל ההתאחדות לספורט בבתי הספר.

בדיוק. רציתי להגיע אליו. יש לנו ראש עיר מדהים, משה קונינסקי. הוא בא מהתחום של הספורט. אבל אנחנו חותכים לו פה את הכנפיים.

לכן אנחנו עובדים על זה. הכי קל היה להגיד שזה יעבור לידינו ואף אחד לא יתייחס. למזלכם, יש פה איזה פסיכי אחד שקוראים לו סימון שנמצא בכנסת. אחרת אף אחד לא היה מדבר על ספורט.

קודם כול, כל הכבוד על הדיון הזה.

אני עובד יחד עם מיקי זוהר. אין פה קואליציה ואופוזיציה, אנחנו יחד.

כל הכבוד.

אני לא נכנס עכשיו לפוליטיקה, אבל כולנו יודעים מאיפה אפשר להביא את הכספים האלה.

אפשר, אפשר, תאמין לי שאפשר.

מיקי זוהר – אני חייב לציין שהוא עושה המון כדי להילחם עלינו, ואני מקווה שיצילו את הספורט.

חד-משמעית.

אני רוצה לספר לכם סיפור. לפני שנתיים וחצי היה בן אדם שכל הזמן רצה להיפגש איתי. בסוף אמרתי לעוזר שלי, יאללה, אני אפגש איתו. נפגשתי עם בן אדם והתחלתי לדבר, ואחרי זה הוא דיבר, והבנו שאנחנו מדברים באותה שפה. יש לנו אותה השקפת עולם כמו שיש לכם. אנחנו מבינים מה הספורט עושה, מה זה עושה לילדים ונוער בסיכון, מה זה עושה לילדים, מה זה עושה למשפחות – אותו דבר. לא ידעתי מיהו, ובסוף הפגישה הבנתי מיהו ומי המשפחה. ואז התחלנו לעבוד יחד על רעיון לחבר עמותות מדהימות במדינת ישראל שמתקנות את העולם דרך הספורט; אם זה "גל שלי" בגלישה, אם זה "ערכים בספורט" ואם זה "שער שוויון" ועוד ועוד. זה התחיל בקטן והיום זה הפך למפלצת. הגוף שאת מייצגת גם משקיע כספים. ואני מברך את קרן עזריאלי ואת העומדים בראשם – דנה – בחיבוק גדול. אני רוצה להעביר אלייך את זכות הדיבור. ספרי לנו כדי שאנשים יבינו מה קורה שם ולאן זה הולך. הילה, בבקשה.

אני מנהלת תכנית SSI – ספורט למען קידום חברתי של קרן עזריאלי. הבן אדם שאתה מדבר עליו הוא דני חכים שהוא משוגע לספורט לא פחות, נראה לי. הוא מאמין שספורט הוא הכלי הכי משמעותי היום לקידום החברה הישראלית.

התכנית קמה בערך לפני שלוש שנים מחזון שספורט משנה חיים, וקרן עזריאלי תומכת בספורט שהוא כלי חברתי. אנחנו פחות תומכים בספורט הישגי תחרותי, אלא יותר בספורט כאמצעי. לכן תחתנו יושבים היום 32 עמותות שהן חברות בקואליציה שלנו, והן העמותות הכי גדולות במשק. יושבים כאן החברה למתנ"סים וערכים בספורט שאנחנו עושים איתם שיתוף פעולה. התכנית "משחק קבוצתי" היא אחת התכניות שאנחנו תומכים בהן. אנחנו מבינים שהספורט משנה חיים ומציל את הילדים.

קודם כול, העצמת נערות ונשים, אוכלוסיות מיוחדות, חיבור בין אוכלוסיות וילדים ונוער בסיכון. קודם דיברה כאן מינהלת תקומה ואמרה שיש תקציב לספורט עממי קהילתי. אז אני קוראת מפה לתמוך באותן עמותות ולתת להן כספים כי גם הם נפגעו מהמלחמה. אני יכולה להגיד שרק בתקופת המלחמה – ומכיוון שהוועדה ממוקדת בצפון ובדרום – הקרן תמכה בלמעלה מ-2.5 מיליון שקלים רק ליישובי הצפון והדרום בתחום הספורט החברתי. התכניות לעתיד הן לעבוד עם יישובים דווקא לא מפונים. אנחנו יודעים שיש להם מצוקה מאוד קשה – ילדים ספונים בבתים שלהם.ו

יש גם תכנית ליום שאחרי, ואנחנו מוכנים להשקיע לא מעט משאבים אבל אנחנו צריכים שותפים. אנחנו צריכים שגם הממשלה תתמוך, ויש לא מעט משרדים במדינה: משרד הרווחה, משרד החינוך, משרד הספורט. אני יכולה להגיד שהעמותות שאנחנו מייצגים כמעט לא מקבלות תמיכה ממשרד התרבות והספורט. הן נאלצות לפנות לכל מיני משרדים צדדיים אחרים כי זה לא ספורט הישגי תחרותי, וזה נחשב פחות חשוב. אז אני כבר אומרת שהבסיס מתחיל באותן עמותות שמצילות ילדים. מדובר כאן על חוסן נפשי. צוין כאן שספורט זה לא פריבילגיה אבל, לצערנו, ביישובים מסוימים בפריפריה עבור הורים מסוימים הספורט הוא פריבילגיה. אין להם כסף לשלם. וזה חלק מפרויקטים שקרן עזריאלי עושה. פרויקט מאוד גדול שהרמנו השנה עם התאחדות הספורט בבתי הספר – לפתוח קבוצות פעילות של ספורט בפריפריה. כמובן, אנחנו שמים דגש על האזורים האלה מתוך הבנה שלהורים אין כסף לשלם.

התקציב שלנו גדל, כבר השקענו למעלה מ-9 מיליון שקלים בתחום הזה. אנחנו לקראת פתיחת שנה תקציבית של 2025 ורוצים להוציא לפועל עוד ועוד תכניות. פונים אלינו המון גופים שצריכים תמיכה ועזרה, ולצערנו, אנחנו לא יכולים לעזור לכולם אבל אנחנו מוכנים לתת את הידע המקצועי שלנו ולהיות שותפים לכל פרויקט שנוגע לספורט.

אישית אני רוצה להגיד לך ולקרן עזריאלי תודה רבה. אני יודע בכמה אנשים אתם נוגעים. לפני שנה נסעתי לדרום לכפר נוער – לא זוכר את שמו – והייתה שם קייטנה של שבועיים של ילדות בדואיות עם ילדות יהודיות. אני הגעתי בדיוק באמצע וראיתי מה השילוב הזה עושה לבנות האלה, להיות יחד דרך הספורט ודרך שיחות – את יודעת על מה אני מדבר.

כן, זה מחנה שהתקיים גם באוגוסט האחרון על אף המלחמה בכפר סילבר, והיה מאוד קשה. זה היה מחנה של 50 בנות, העצמת בנות יהודיות ובדואיות על בסיס הספורט. והחיבור מדהים. כי הספורט זה שפה – אנחנו יודעים את זה.

אני מאמין מאוד גם בספורט בחברה הערבית. אם אנחנו רוצים למגר את האלימות ואת הפשע דווקא במקומות הכי מוכים הספורט הוא כלי אדיר.

אבי, בוא נעשה פגישה עם משרד הספורט ועם קרן עזריאלי לתכניות מצ'ינג.

מתואמת לנו פגישה.

המדינה מאוד אוהבת מצ'ינג. לקחת כמה דברים ולעשות תכניות מצ'ינג ולהעיף את הדברים קדימה.

יכול להיות מיזם משותף. היום גם כשסל הספורט חוזר אפשר לבצע את הפעילויות האלה ברשויות המקומיות ולקבל תמיכה דרך הרשות.

לשאלתך לגבי הפרא-אולימפי – אז, כן, המודל מתייחס גם לפרא-אולימפי.

ברוך השם. אני מקבל טלפונים ממוץ שלוש פעמים ביום.

אני יכול להוסיף עוד משהו קטן ששכחתי?

בקצרה.

לגבי המתקנים. לדעתי, יש אפליה בצפון. הפועל עירוני כרמיאל התחילה לעשות שם עבודה מדהימה.

איזו דרגת למ"ס אתם?

ירדנו עכשיו ל-5.

זה מצוין. זאת האמת, מה לעשות.

נכון.

תקשיב למספר שאני אומר לך – יש לנו 1,000 ילדים שמשחקים כדורגל ורק מגרש אחד שמאושר לליגה ועוד מגרש אימונים. זה בלתי אפשרי. אנחנו דחינו ודוחים ילדים.

אתה רוצה שאני אדבר על מתקנים? אני יכול לדבר חמש שעות על מתקנים. זה לא אצלך – זה בכל מדינת ישראל. אנחנו מדינת עולם שלישי במתקנים וצריכים לעשות פה מהפכה. זה לא משרד הספורט – צריכים להקים פה רשות בנושא מתקנים; צריך להשקיע 10 מיליארד שקלים לעשר שנים, וצריך שמישהו יבנה את זה ולא הרשויות ולא מפעל הפיס ולא כל התרומות שצריכים לקבל. זה צריך להיות גוף חיצוני – רשות שתקים מתקנים כמו בכל מקום בעולם. אנחנו עקומים, וזה פסול מה שקורה במדינת ישראל.

הרי זה לא הגיוני ששולחים ילדים הביתה אם אין מקום.

רגע. אם לא נעשה את זה אז תבוא בעוד שנתיים, שלוש ונהיה במצב הרבה יותר גרוע. למה? כי אין כסף בשנתיים האחרונות לבנות מתקנים, וגם בשנה הבאה לא יהיה כסף. זאת האמת, לא, אבי? זאת האמת.

החזית היא קשה. אבל אני יכול לעדכן שקול קורא בתקנה יצא עם 130 מיליון ופורסם לתכנון ועד קבלת היתרי בנייה. זאת אומרת אם העיר כרמיאל רוצה היום לתכנן מגרש הם יכולים לקבל.

סימון, עיריית כרמיאל ראויה לציון לשבח כי אנחנו מדברים על ילדים שנמצאים בבית. עיריית כרמיאל באה ושמה מיגונית בחנייה, והפועל כרמיאל הגישו בקשה לוועדת ליגה וגביע להעתיק את הספסלים של הקבוצה האורחת המקומית לאזור החנייה; והיום הפועל כרמיאל בפעילות – אני לא יודע אם פעילות מלאה, אבל משחק אחד שאושר לעתיד; ובלי קשר גם חזרתם לפעילות אימונים. אנחנו תחת מטריה כולנו ואנחנו בשגרת חירום, אבל יש לשבח שהעירייה באה ועושה כל שביכולתה. חשוב גם להעביר לכאן מסר שאנחנו בשגרת חירום. אבל בואו נעשה קצת מאמץ כדי לקיים ספורט כמה שאפשר.

תודה רבה. יש לנו שמונה דקות. בבקשה, אדוני.

אני ממעלות תרשיחא. אני מאמן אישי, מאמן ספורט הישגי, מאמן של מדליית זהב במשחקי העולם.

של איזה ענף?

קיקבוקסינג ואגרוף תאילנדי. אני מאמן לספורטאי השנה בישראל בהתאחדות הילד וגם מנהל אגודה עם מנטליסט, עם פיזיותרפיסט ומאמנים אחרים תחתיי.

אתם מתאמנים עכשיו?

כרגע חזרתי לאמן ילדים, אבל ספורטאי הישג לא כל כך. קשה מאוד לקיים שגרה במעלות תרשיחא. יש המון ירי ונפילות, יש פצועים, יש אזרח הרוג, יש לנו תלמידים שהם ספורטאים הישגיים שהם במילואים, והם לא ספורטאי נבחרת ישראל.

אחד הדברים הקשים שקורים בשגרה כזאת כאשר ההנחיות לא מותירות לפעול זה, קודם כול, נושא החל"ת. אין שום מעטפת סוציאלית ושום מעטפת כלכלית כאשר אתה לא יישוב מפונה. החבר'ה פה בנהריה מכירים את זה היטב: אתה צריך להיכנס לאתר של ביטוח לאומי, אתה צריך להזין את הפרטים, המעסיק צריך להזין את הפרטים, ואתה מקבל 20%-28% מהשכר שלך.

אני קמח ומים. אני מאתר את הכישרון, אני הסמכות להגיד אם הוא בעל הפוטנציאל; אני מגדל אותו בביתי; אני מקיים קשר עם כל המעטפת הזאת כדי לבנות על ספורטאי אחד שיביא הישגים שיממנו אחר כך מועדון שלם. אם לא מאמנים לא יהיה מי שיביא את המדינה להישגים.

חד-משמעית.

חד-משמעית. אני ישבתי חודשים בבית כמעט בלי פרנסה. אף אחד לא מפצה, אף אחד לא התקשר אליי. מעבר לכך האיגודים לא מכירים בזה שספורטאים התפנו. אנחנו מקבלים את התואר של העיר הכי צפונית שלא מפונה – תואר מפוקפק מאוד. האיגודים ומינהל הספורט לא מכיר בדברים האלה. אנחנו לא יכולים להגיע למספיק ניקוד כדי להיחשב בתקציב האגודות ולקבל תקציבים.

אני מבקש שבסוף הישיבה תשב עם נגה. נגה, לשבת, אני רוצה את כל הפרטים. אני רוצה לבדוק מה קורה.

דבר חשוב: כשקורים אצלנו אירועים כמעט אף אחד לא מסתכל. כשקורה משהו הכי קטן בתל – זה נמצא בתקשורת במשך ימים. אנחנו שם, אנחנו פה ליישב את הארץ. אם אנחנו לא נגדל ילדים, ואם אני לא אאמן את הילדים אנחנו לא נהיה שם – לא בגליל, לא בנגב. ואנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו רוצים שמדינת ישראל תיראה ביום שאחרי המלחמה. תודה רבה.

ריגשת אותי מאוד. מבחינתי כל מה שאתה עושה זה לא פחות - -

אני מפיץ ערכים חזקים של לאומיות. יש לי תלמיד שנהרג בקרב, ויש לי המון תלמידים ערבים. המועדון שלי הוא ממש כור היתוך. אני עובד מטעם הרשות מהעמותה העירונית. המנכ"ל פה איתי.

אני כבר רואה את הפרצוף של הילה, ואני חושב שכדאי שתדברו כי זה בדיוק מה שקרן עזריאלי עושה – השילוב הזה של ערבים, יהודים, חינוך, ספורט.

מישהו חייב להתקשר אלינו. אף אחד לא מתקשר, אף אחד לא יודע שאנחנו קיימים – לא בנהרייה, לא בקריית שמונה, לא במעלות. אף אחד לא מבין את זה. ב-10:00 אספתי את המנכ"ל. נהגתי לפה – ירי טילים – רצתי לממ"ד. אנחנו התחלנו את הוועדה. האפליקציה של פיקוד העורף מכוונת גם למעלות. זה מצפצף לי פה בזמן שאנחנו יושבים. אף אחד לא מדבר איתי. אין שכר, יש שכר – לאף אחד זה לא אכפת. מה יהיה ביום שאחרי? מי יביא את האלופים האלה? צריך להיות טיפה מחוברים. אי אפשר לבקש הישגים אם המדינה לא שם. זה לא מספיק רק לשפוך כסף.

תודה. מסכים איתך. אנחנו נמשיך. בבקשה, אדוני.

תודה רבה. אני מנהל ואחראי מכבי אשקלון בכדורגל. אני רוצה להודות לך על המחויבות שלך ותודה לכל העוסקים במלאכה. זה דבר מאוד חשוב. שנית, אני חייב לדבר על נושא התמיכה במשרד הספורט והטוטו – כמה הוא חשוב לעמותה שלנו, מכבי אשקלון. גם אם מדובר בסכומים זעומים או צנועים, אבל זה בעצם הלחם והמים שלנו.

זה הגרוש ללירה בסוף.

חד משמעית. במיוחד שהרשות המקומית אצלנו לא רק שלא מסייעת, אלא עושה ההיפך לגמרי. אני גם לא מצליח להבין מדוע אשקלון לא נמצאת בתקומה, וזה סביב 7-0. כידוע לכם, אשקלון בסבב הקודם חטפה לא מעט ולא מעט הרוגים. אצלי במועדון יש ילד שאבא שלו נרצח בנובה ועוד כל מה שמסביב.

אני כל כך יכול להבין את החבר'ה מהצפון – מקריית שמונה, מנהרייה וכו' כי התחושות שהם מרגישים עכשיו זה התחושות שהרגשנו לפני חצי שנה ושמונה חודשים. אני אומר לכם: אם לא מרכז מכבי – אין מכבי אשקלון. אני אומר את זה בכמה נקודות. בפעם הראשונה זה בתקופת הקורונה. זה לא חייב להסתכם בכסף, יש גם דברים שהם שווי ערך לכסף והתמיכה. בזכותם מכבי אשקלון גדלה וצומחת ומתרוממת.

זה הכול נאור גלילי, חביבי.

חד משמעית. וגם לירון וכל הצוות. אני חייב לציין שגם המעטפת שיש מההתאחדות לכדורגל זה לא כסף. אנחנו כן צריכים כסף כי הרשות לא מסייעת לנו בשום דבר. אני יכול לומר לכם שנכנסו לא מעט תרומות כספיות - -

אני אעזור לו: הרשות שלו מחבלת לו.

- - נכנסו תרומות של מעל 26 מיליון שקלים לאשקלון עבור פעילות לילדים. אנחנו מחזיקים מעל 600 ילדים – אנחנו המועדון הגדול שם. אני לא רוצה להרחיב כי הדיון הוא לא על עיריית אשקלון. אבל בסוף זה ילדים.

כמה ילדים יש במועדון?

כ-600 ילדים נכון להיום. ואם היו עונים לבקשות שלי לתת לי עוד שעות - -

יש עוד מועדון באשקלון או רק אתם?

כל שנה קם מועדון חדש, וכל שנתיים הוא מתפרק.

אתם המועדון המרכזי? באיזה ליגה?

מגילאי ארבע ומעלה. יש קבוצות בליגה ארצית, יש בוגרים בליגה ג', כי הכול עניין של כסף. אבל בשורה התחתונה זה 600 ילדים שנמצאים שם, הערכים שהם מקבלים עם כל הפיתויים שמפתים אותם.

אז אני קורא מפה לראש עיריית אשקלון ולכל ראש עיר וראש מועצה במדינת ישראל: תרימו את הכפפה, ותבינו שהספורט זה הכלי הכי חשוב אצלכם. אני בידידות טובה עם תומר ואני אפנה אליו באופן אישי כדי להבין מה קורה. אם צריך עזרה אולי נוכל לעזור במשהו. בסוף אתה אומר דבר מאוד נכון: כשיש ראש עיר שהוא מיינדד ומבין את המהות של הספורט כמו בהרצליה או ברעננה וראשון לציון אז יש ספורט. למנהלי מחלקות הספורט ולראשי ערים זה הכוח הכי גדול. הם מנהלים את הספורט אצלם ברשות המוניציפלית.

אני מסכים איתך לחלוטין, אבל לצערי קורה שם משהו הזוי שהוא מעבר לכל העניין הזה.

לזה אני לא נכנס.

עוד נושא חשוב - -

יש לך חצי דקה כי אני חייב לסגור את הישיבה.

בהחלט. אני לא מצליח להבין – אולי משרד הספורט יוכל לתת לי מענה לעניין הזה – איך יכול להיות שכל ענפי הספורט נמצאים תחת המחלקה לספורט אבל הכדורגל לא נמצא תחת מחלקת הספורט.

זה משהו פנימי אצלכם.

באשקלון. זה משהו הזוי. זה מונע מאתנו - -

אנחנו לא מנהלים את הספורט - - -

אני חושב שזה קשור איכשהו למשרד הספורט.

יש לו מספיק בעיות מול הרשות המקומית, אתה רוצה גם את זה?

בסופו של דבר כל מי שנמצא כאן – וצריך לחבר גם את משרד האוצר – צריך לדבר באותה שפה כדי שנמשיך לעשות ספורט לטובת הילדים ולטובת כולם ונביא הישגים.

מאה אחוז. תודה רבה.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כול, אני רוצה להודות לערוץ הספורט על השיתוף. היה פה דיון מרתק, בעיניי, וחשוב שיראו את זה בחוץ.

אני רוצה להודות לכל מי שאוהב ספורט; אני רוצה להודות לרועי יענקלביץ' שנמצא פה איתנו מישראל ספורט שנמצא בכל דיון. הוא מביא החוצה את הרגש שלנו של הספורט הישראלי בכתבות שלו. אני חוזר על מה שאמרתי בהתחלה: ספורט זה חינוך, ספורט זה חוסן, ספורט זה בריאות, ספורט זה רווחה, ספורט משנה את הילדים. אסור לאף אחד לגעת בו.

אני מודיע לשר האוצר מר סמוטריץ' היקר, ואמרתי לו את זה אתמול: כל חברי ועדת הכספים לא ייתנו לגעת בשקל מתקציב הספורט הישראלי – הוא יודע את זה, הוא מודע לזה. אנחנו נילחם יד ביד, שר הספורט מיקי זוהר ואנוכי בכנסת, ועושים עבודה משולבת קואליציה-אופוזיציה כדי למנוע את הקיצוץ המטורף הזה.

אני מברך את משרד האוצר, ואני רוצה לראות בפועל שהתקציב יהיה במקור ולא תקציב עודפים מתחילת השנה; ואז האגודות והאיגודים יוכלו לקבל את הכסף באופן מסודר. אני קורא למשרד הספורט: אנחנו לפני שנה חדשה, ואני מברך את מורן מסיקה על התפקיד החדש כראש מינהל הספורט. אני דורש – לא מבקש – ואני אומר לך שזה יהיה הדבר הכי חשוב לי שבשנה הבאה אגודות הספורט והאיגודים יקבלו את הכסף כמו שעון שווייצרי. מבחינתי שיקבלו בדרך שאתם מחלקים את זה אבל שיידעו שבתאריך כזה מקבלים ככה – עשיתי את זה בחוק הספריות, דרך אגב. העברתי חוק עם מיקי זוהר והכנסתי את זה בחוק שהתבחינים יוצאים עד אוקטובר, 40% מהכסף מחולק עד מרץ ואחר כך מחולק בצורה שווה והם יודעים כמה הם מקבלים. ואז אפשר לנהל עסק. אחרת אתה לא יכול לנהל עסק.

אני אדרוש מהמדינה, ואני גם אוציא מכתב לראש הממשלה: כמו שקמה מינהלת תקומה, ואני מברך את מינהלת תקומה ואני חושב שהם הולכים לעשות עבודה טובה, אני דורש שבצפון תהיה מינהלת תקומה; והכספים שהולכים לדרום, לא פחות מזה, יהיו גם בצפון. מדובר במספרים גדולים, אתם שמעתם את המספרים. ובסוף הכסף הזה צריך להגיע לאגודות. אני שב ואומר: האגודות הן אלה שמנהלות את הספורט, הן אלה שדואגות לילדים. אותו מאמן במעלות תרשיחא הוא זה שלפעמים מסיע את הילד, מאכיל את הילד ועושה דברים שאנשים לא מבינים. יותר מההורים לפעמים. הייתי מאמן כל חיי, אני יודע מה זה.

אני אפעל מול אוריאל ממשרד האוצר, כמו שביקשתי, לקבל נתונים על פיצויים בצפון. כמו שיש מסעדה שנפגעת ככה יש מועדון ספורט שנפגע – לדעת איך המאמן, איך האגודה מקבלים את הפיצויים.

אני מבקש ממינהלת תקומה לקבל את התכנית על הספורט במינהלת.

אני מברך את משרד הספורט על סיום המודל ועל כך שמחר הקול הקורא יוצא החוצה לאגודות.

המודל יפורסם באתר, ואז הם יוכלו להגיש את הבקשה.

זה יפורסם ואז האגודות יוכלו להגיש את הבקשה לתמיכה עד 100%, ושזה יהיה בהקדם. אני קורא למשרד הספורט להיות מאוד עדין אם אותן אגודות שיהיה להן קצת קשה בהתחלה. כמו שאמרה לירון ממרכז מכבי, הם צריכים קצת זמן. נכון, לירון? לא להתחיל לפסול אגודות כי אם פוסלים אגודה היא לא קמה יותר.

אני מברך את קרן עזריאלי שהגיעו לדיון גם על הפעילות שלכם וגם לעתיד. אני בטוח שיהיו עוד שיהיו חלק מהגג של קרן עזריאלי.

אני מברך את "ערכים בספורט" ומאחל לכם בהצלחה. בשבוע הבא אני בבית הנשיא בפגישה לגבי הנושא הזה. אני רוצה לעשות שולחן עגול. בסוף אני מאמין שאיגום משאבים יכול להוביל לדחיפה גדולה מאוד בספורט כי בסוף זה נוגע גם למשרד הרווחה, גם למשרד הבריאות, גם למשרד החינוך וגם למשרד הספורט וכולם צריכים לעבוד יחד.

תודה רבה לכל מי שהגיע מהצפון ומהדרום. אני מחבק אתכם, אני מאחל לכם בהצלחה. תמשיכו לפעול למען ילדי ישראל. אני פה בשבילכם לכל דבר ועניין, ונמשיך להיאבק למען הספורט הישראלי. תודה רבה, אני מסיים את הדיון.

תודה רבה לך.

הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 16:00.