פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
13/11/2024


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 109
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, י"ב בחשון התשפ"ה (13 בנובמבר 2024), שעה 10:20

תקופת שיקום לאלמנות ויתומי חללי צה"ל – שיפוי ופיצוי על אובדן הכנסה ומניעת פיטורין – דיון מעקב

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
אלי דלל
שלי טל מירון

ולדימיר בליאק
מתן כהנא

דור הראל - רפרנט ביטחון אגף התקציבים, משרד האוצר

ריקי מורד - ס' בכירה לראש אגף משפחות, משרד הביטחון

שירה אתגר - ראש חטיבה לתגמולים ורווחה כלכלית, משרד הביטחון

חדווה הלבץ - רכזת שיקום ארצית בכירה, המוסד לביטוח לאומי

שולי מועלם
שלומי נחומסון
–
–
חכ"ל
מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל

ליאת קליין - מנהלת מחלקת מדיניות, עמותת חמניות - המקום ליתומים בישראל

מאירה בסוק - יועצת משפטית, נעמ"ת

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווח

אורלי רוט - סטודנטית לעבודה סוציאלית באריאל

שהם אשכנזי - סטודנטית לעבודה סוציאלית

קיילה בלנקרוט - סטודנטית

הילה משולם - אזרחית

הדר אוזן - עבודה סוציאלית

אביגיל כביר - אזרחית

רננה כהן - סטודנטית

נועה סעדון - סטודנטית

בת אל אריכא - סטודנטית

ענת מימון

דלית אזולאי

הילה לוי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
תקופת שיקום לאלמנות ויתומי חללי צה"ל - שיפוי ופיצוי על אובדן הכנסה ומניעת פיטורין

בוקר טוב, אני רוצה לפתוח את הדיון, סליחה על העיכוב. הדיון יהיה קצר והוא יהיה בנושא: תקופת שיקום לאלמנות ויתומי חללי צה"ל – שיפוי ופיצוי על אובדן הכנסה ומניעת פיטורין. זה דיון המשך ועשינו כבר שני דיונים מקדימים בעניין זה, כולל זמן נוסף שנתנו לאוצר וגם למשרד הביטחון, כדי לאפשר לתקן את המצב האבסורדי שקיים מזה עשרות שנים. כולנו מבינים שבתקופה המאוד קשה שאנחנו נמצאים בה, ועדיין בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, בצער רב ובכאב גדול יש לנו לא מעט נופלים ונופלות בשדה הקרב. אנחנו מבינים שהרבה מאוד יתומים נותרים ללא אב או ללא אם. כל חייהם נפגעים. שבר גדול, יש אובדן גדול קודם כול של היקיר או היקירה שלהם, ובוודאי שיש לזה השלכות נוספות על המשפחה, על הבית ועל התא המשפחתי גם במובן הכלכלי.

אנחנו לא יכולים להפקיר את האלמנות ואת הילדים, כך שיסתדרו לבדם עם המצב הכלכלי שנוצר. בוודאי לא מצב שהם יאבדו את ההכנסה שלהם ויפוטרו, ואלה מצבים שקורים. מצבים גרועים, קשים, מכוערים, אפילו בלתי נתפסים אבל זה מה שקורה. לא יכול להיות שנצפה מאלמנות לחזור לעבודה כשהן לא במוכנות רגשית. לפעמים זה אפילו לא עניין של מוכנות רגשית, אלא שאין להן את היכולת לחזור לעבודה עד שהן לא מייצבות את המשפחה. הציפייה שהן יחזרו תוך חודש ימים או פחות, היא בלתי נתפסת.

בשבוע שעבר וגם בדיון הקודם הזמנו לכאן את נשות הנופלים, ונמצאת איתנו כאן גם חברת הכנסת לשעבר, חברתי הטובה שולי מועלם, שנלחמת למען הזכויות של האלמנות והיתומים. הפעם לא ראיתי לנכון להזמין אותן כי זה דיון קצר, אבל הן צופות בדיון. יש קבוצה גדולה של נשות הנופלים ועוד קבוצה יותר קטנה, קבוצת מחשבה איך עוזרים במציאות הקשה והחדשה שאיתה הן מתמודדות. ההבטחה שלנו היא שהן לא נותרות לבד ואנחנו, כנבחרות ונבחרי ציבור, נעשה את העבודה שלשמה נשלחנו לבית הזה, לכנסת ישראל, כמחוקקות וכמחוקקים.

אני חושבת שהשתדלתי להיות מספיק הוגנת עם גורמי המקצוע. אני יודעת שאתם עושים את העבודה שלכם במסירות – ריקי, אנחנו שמחים שאת כאן כי בפעם הקודמת לא יכולת להגיע. דור, נציג האוצר נמצא כאן, ולא ידעתי שהיית חדש ובהתאקלמות בכנסת. ביקשתי שתעשו שיעורי בית, וכמובן ביטוח לאומי ויתר הגורמים שנמצאים.

חברי הכנסת, אתם רוצים לפתוח? נשמע קודם את גורמי המקצוע. ריקי, בבקשה, תציגי את עצמך.

אני סגנית ראש אגף משפחות, הנצחה ומורשת. בשבוע שעבר לא הייתי כי עשינו סיור בעוטף. מה-7 באוקטובר אנחנו מתעסקים בכל יום בכאב, באובדן, בשכול, ביגון ובהתמודדות כל-כך קשה. הייתה ממש התלבטות אם זה הזמן וזה הרגע. זה היה הזמן, ואני חושבת שכל אחד במדינה צריך לראות מקרוב מה קרה. אני לא בטוחה שכולם מבינים. גם אנחנו לא יכולים להבין, אבל את מה שראיתי שם אני לא אשכח כנראה עד יומי האחרון. שהחטופים יבואו במהרה, יגיעו לכאן במהרה. זה קודם כול.

ריקי, רואים שהדברים שלך יוצאים מהלב וכך גם היה בדיונים הקודמים. באופן לא פורמלי אני רוצה גם לחבק אותך וגם לחזק אותך, כי אני יודעת שיום-יום אתם עוסקים בקודש הקודשים שלנו – המשפחות השכולות בהרבה מאוד היבטים. החשיפה הרגשית בוודאי לא פשוטה. בסוף כולנו בנות וביני אדם.

הייתה לי קודם שיחה עם דור על ההתמודדות והכלים שאנחנו חייבים.

גם אנשי המקצוע צריכים כלים רגשיים.

לא רק זה, ואני לא מדברת על כלים רגשיים בשבילנו. אני מדברת על כלים לסייע. יש דברים שאנחנו צריכים לשנות, יש שינויי חוק שאנחנו רוצים להעביר, ואנחנו צמאים שזה כבר יקרה כדי שנוכל להעניק את מה שצריך. גם אנחנו נשחקים בסיפור הזה.

אנחנו נצלול לעניין המקצועי. הייתם במשא ומתן, ואנחנו לפני תקציב.

מהשיחה עם דור אני מבינה שהמשא ומתן אמור להתמשך, שנגדע בעקבות הפיטורים של שר הביטחון הקודם, ואנחנו מאוד מקווים לעלות על משא ומתן חדש.

לא, לא, לא. לא נקבל שום משא ומתן חדש. זה לא מעניין אותי כהוא זה, חילופי התפקידים. מה גם, שהמנכ"ל עדיין נמצא שם עד שייכנס מנכ"ל חדש במקומו. זה לא מעניין. ממש לא. אין לאנשים האלה את הזמן הזה, זה לא רלוונטי. אתם בעד הסוגיה, ואני רוצה שתגידי לי מה עמדתכם.

אני רוצה שתגידי לי על איזה סוגיה את מדברת. יש המון שינויי חקיקה.

תקופת שיקום לאלמנות.

יש שיקום של היתומים.

לא, לא, לא. אני מאוד מדויקת, ותעשו שיעורי בית לפני שאתם באים. תקופת שיקום לאלמנות וליתומי צה"ל, שזה התא המשפחתי. אם היא מאבדת את ההכנסה שלה, אם היא לא חזרה לעבודה בשנה הראשונה, המדינה צריכה להיכנס לנעליים האלה. יש התקדמות, אבל אם אני צריכה להסביר לך על מה אני דנה, אני בבעיה. אני משתדלת להיות נחמדה.

התחלתי לדבר על כל שאר הדברים, וחשבתי שאת מדברת על זה.

לא. אני מאוד נקודתית.

איפה הכסף? לכו, תביאו את הכסף.

לא לדבר. בבקשה, רן.

כמובן שאנחנו בעד תקופת שיקום או לא יודעת – התארגנות.

זה חונה אצלכם?

יש הצעת חוק פרטית שעלתה בוועדת שרים לענייני חקיקה.

אל תביאי אותי למקום של חקיקה. אני רוצה לדעת מה התקציב שאתם משריינים. אנחנו לפני תקציב, וקודם כול צריכה להיות הסכמה בין משרד הביטחון לאוצר. בואי נעבור לדור. ריקי, את רוצה לבדוק את זה? אין לי בעיה שתיקחי כמה דקות, אבל נראה לי שאת חושבת שאנחנו דנים על כל הסוגיה.

לא, לא. אני לא חושבת שאנחנו דנים. רק התחלתי לומר את מה שאמרתי. ברור שאנחנו מאוד בעד תקופת התארגנות. תראו, זה שינוי נורא נורא מהותי.

אני רואה את זה כשינוי בסיסי.

הוא בסיסי ומהותי. אני כבר רוצה לומר לך שעיסוק במבחן הכנסות מול אלמנות, אחרי שכבר הרבה שנים אין לנו מבחן הכנסות – אנחנו מכירים את התחלואים שלו ואת הקשיים שלו.

לא ביקשתי מבחן הכנסה, לא ביקשתי מבחן הכנסה. יש פה סוגיה שלא נתנו עליה את הדעת. מעולם לא הסתכלו בזווית ובהיבט של אובדן הכנסה של האישה. נשים עובדות, נשים מתקיימות גם בזכות עצמן. הן לא יצטרכו לשלם את פרנסתם בעקבות המצב. זה כל הסיפור.

הצעת החוק מדברת על בדיקת הכנסות של האלמנה וקביעת - - -

תלוי איזה. בחוק שלי שעבר בטרומית, אם קראת אותו, אם לאישה יש אובדן הכנסה, היא תדווח ועל זה אתם תצטרכו לתת.

מה זה היא תדווח? היא תדווח וצריך לעשות לה מבחן הכנסה לפי זה.

אז תעשו.

יש פה קושי לא מבוטל שצריך לבחון אותו. אנחנו חוזרים הרבה שנים אחורה. מבחן הכנסות היה נהוג והוא התבטל, ואנחנו מצויים עכשיו באיזושהי עבודת מטה לתת את המענקים האלה בצורה אחרת.

צר לי שאני לא מתחשבת בקושי שלכם. יש פה מעל 300 נשים, ואני לא רוצה, חלילה, לפתוח את הפה.

ו-1,000 יתומים.

ו-1,000 יתומים. אם מס הכנסה יודע לעשות מפתח הכנסה ולשלם לעשרות אלפי עסקים, אתם לא תספרו לי סיפורים שמי ששילמו את המחיר הכי גדול, קשה מאוד לאמוד איך עושים את מבחן ההכנסה שלה. מה גם שלא כולן מאבדות את הכנסתן, מה גם שיש מקומות עבודה שמתחשבים, ובאמת, זאת לא תשובה. בבקשה, דור, נציג משרד האוצר.

רגע, אני רוצה להבהיר את עצמי טוב.

לא, לא. אני אחזור אלייך. אני רוצה לשמוע את האוצר. בבקשה, דור, נציג משרד האוצר.

בדומה למשרד הביטחון, גם משרד האוצר רואה ומכיר בצורך בשיפוי האלמנות באובדן הכנסתן. בהתאם לכך, משרד האוצר ומשרד הביטחון נמצאים בדיונים שוטפים כדי להגיע להסכמות ולקדם את התיקון הזה.

קודם כול, אני שמחה שיישרת קו. בפעם הקודמת לא ידעת לומר לי עמדה, ואני אתחשב בכך שזה היה הדיון השני שלך או משהו כזה. אני רוצה לדעת איפה ההתקדמות? אני מדברת על חמישה חודשים אחורנית, כמעט חצי שנה. היה לכם דיון במשרד האוצר בשבוע שחלף, ובכל זאת נתתם תשומת לב כמו שצירך. אתם בהתקדמות, אבל אני לא יכולה שזה ייתקע כי כבר קיבלתם חמישה חודשים. מתי זה הולך להיפתר, דור? מה הצפי?

פנינה, הם עושים רצף של דיונים עד שיהיה תקציב, בלי שיטפלו בהם.

אנחנו לא ניתן שזה יקרה.

השאלה היא האם אתם מסכימים על המה או שיש בעיה עם האיך. אני רוצה להבין את זה.

כולם מסכימים על המה.

ריקי, זה לא נשמע כך.

אולי לא הבהרתי את עצמי נכון. אנחנו מסכימים על המה.

שצריך לשפות ולפצות אותן על אובדן הכנסה? יש הסכמה.

אני לא מדברת על פיצוי ושיפוי. אני אומרת שצריך להעמיד לרשותה סכומים נוספים לתגמול שהיא מקבלת בגין זה שהיא לא עובדת. אתם יודעים מה? גם אם היא עובדת ופחות, וגם אם היא לא עובדת, וגם אם היא לא עבדה שלושה או ארבעה חודשים לפני והיא הייתה אמורה להתחיל לעבוד.

עכשיו את ברורה יותר.

תיתנו כבר את הכסף.

למה זה לוקח כל-כך הרבה זמן?

מה הבעיה לקבוע כללים וקריטריונים ולהתחיל לתת? אתם יודעים במה עסקתי הבוקר, בהון השחור, בנושא חשבוניות פיקטיביות. אתם יודעים כמה המדינה מפסידה מהדברים האלה? מיליארדי שקלים בצורה ישירה. למעלה מ-3 מיליארד שקל, ובצורה עקיפה כמעט 10 מיליארד שקל. זה נמצא לידינו ולא מוצאים את זה. אז, אנא, תתעסקו בדברים העיקריים ומפה צריך לתת.

אני אמרתי את זה ואני אומר את זה עוד פעם.

חבר הכנסת, אני מתנצלת שאני לא יודעת את שמך.

נכון, אני לא מוכר, אני חדש.

אוקיי, אני מתנצלת.

אלי דלל.

אני לא מכירה אותך.

לא חשוב, הכול בסדר.

אני מזמינה אותך לבוא אלינו מתי שתרצה, אפילו לשעה, ואולי תלמד במה אנחנו מתעסקים.

תפסיקי להתנשא פה על האנשים. באמת.

אף אחד פה לא מגיב לה. ריקי עושה עבודת קודש, אף אחד לא מגיב לה. אני אומרת לך, התשובות שלך עמומות. את ניסית להבהיר יותר, ועם כל הכבוד, ואמרתי את זה פעם אחר פעם, כשהחיילים הוזעקו בצו 8, אולי הייתה להם שעה התארגנות. אני לא מצליחה להבין ואותי בכלל לא מעניינות ביורוקרטיה ופרוצדורה. כנבחרי ציבור אנחנו רוצים שהכסף יגיע; אנחנו רוצים שתיתנו להם את הפתרון עכשיו. אני אומרת לכם, את יודעת שנתנו את הזמן, והאוצר יודע שנתנו זמן. אתם יודעים שהיינו מספיק סובלניים ולא באנו לא כפופוליסטים, לא לעשות סיבוב על אף אחד ולא להוציא איזו כותרת בשביל מישהו. אנחנו עושים עבודת קודש יחד איתכם, ואתם תקועים כי אתם לא מוצאים את הדרך הנכונה? זה לא מקובל עלינו. דור, כמה זמן אתם נותנים?

לצערי, אני לא יכול להתחייב על מסגרת זמנים ספציפית.

יום אחרי אישור התקציב.

אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחברי הכנסת, אבל קודם נשמע את חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם, שכולנו מכירים.

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מבקשת להיות פה ל-4,561 אלמנות, ובתוכן 311 האלמנות החדשות מאז ה-7 באוקטובר. קודם כול, אני מודה לוועדה ולמשרדים על ההסכמה על המהות, אבל המהות הזאת תישאר אות מתה אם לא נתקדם בתהליך. לעולם לא נסכים למציאות של חזרה למבחני הכנסה. אנחנו לא נסכים לזה.

זה מה שניסיתי להסביר, שולי.

אני מחזקת אותך.

אני שמחה שאת מחזקת אותי.

כשיש לי ביקורת אני אומרת אותה, וגם כשיש לי חיזוקים אני אומרת אותם. מבחני הכנסה הם סיטואציה נוראית.

שולי, החוק שלי לא מדבר על מבחני הכנסה. לא צריך מבחני הכנסה ואתם יודעים טוב מאוד שקיבלתם כמה כלים. בבקשה, תסבירי להם.

אני הפה של האלמנות, והצרכים של האלמנות הם בהולים. אלמנות מאבדות את ההכנסה שלהן. הן מאבדות את היכולת לעבוד. מי שהיה איתנו השבוע בשדולה של חבר הכנסת מתן כהנא וחבר הכנסת בועז ביסמוט – גם חברת הכנסת פנינה הייתה ואחרים – שמע את האלמנות הצעירות מחרבות ברזל, מדברות על אובדן ההכנסה. אתם צריכים להבין את הסיטואציה – הבעל שלי, כמו בעלים אחרים, היה סגן אלוף, היה מג"ד בגולני. כל החיים שלו הוא היה ברמה א' פלוס, פלוס, פלוס כי כל השירות הוא היה בתוך לבנון. אותם מקומות שכולנו חוזרים אליהם בשנה האחרונה, אנחנו מכירים אותם גם מלפני 20 שנה, 30 שנה ו-40 שנה.

כשהבעל שלי נהרג קיבלתי 40% מהפנסיה שלו – הלכו 60%. קיבלתי תגמולים שלא תלויים בשאלה מי היה הבעל שלי אלא תלויים רק בזה שאני אימא עם שתי יתומות. אני מזכירה לכם, יתומים מעל גיל 21, אם האבא נהרג כשהם בני 21, הם בכלל לא מוכרים. הם לא מקבלים שקל, שקל. אז כבר נחתכנו בהכנסות מצד הבעל.

אני, שהייתי אחות אחראית, שהייתי מרצה באוניברסיטה, שלימדתי בכל מיני פרויקטים, שבניתי תוכניות במשרד הבריאות, וזאת לא אני הפרטית – אני פה בשם 4,561 אלמנות. אין אלמנה אחת שלא נפגעה ההכנסה שלה אחרי שהבעל שלה נהרג; אין אלמנה אחת שלא עבדה לאיזושהי תקופה; אין אלמנה אחת שלא הצליחה לא לחזור. היו לי שתי בנות, חזרתי לחצי משרה, הבנות שלי היו קטנות, הייתי צריכה בדיוק מה שליאור שני תיארה השבוע – ליאור, שבעלה עדי נהרג בדצמבר 2023, יש לה שלוש בנות, היא צריכה לקחת את עצמה לטיפולים, לקחת שלוש בנות כל אחת לטיפול שלה, טיפה לתת לעצמה אוויר. ליאור וכל האחרות הן נשים מעולות.

היא עוד ניסתה לחזור לעבוד.

והיא ניסתה לחזור לעבוד. אני ניסיתי לאחוז בכל הכוח, ואחרי שלוש שנים אמרתי: אוקיי, הבנתי, ככה לא נראית אחות אחראית שמתפקדת במאה אחוז. יש גבול גם למה שאני יכולה לבקש ממקום העבודה שלי לחבק את האובדן שלי. ההבנה הזאת חייבת לחלחל ללוח הזמנים.

בלוח הזמנים נגע חבר הכנסת כהנא. אנחנו לא ניתן לכם שזה יקרה אחרי התקציב, וזה יהיה על הכתפיים שלכם.

לוח הזמנים חייב להיות עכשיו.

אם לא תסגרו עכשיו את הדבר הזה, אנחנו יודעים שזה אבוד. בגלל זה הלחץ ואתם צריכים להבין שהאחריות היא לא רק עלינו, היא גם עליכם. תסגרו את הדבר הזה.

לוח הזמנים הוא עכשיו.

בכל יום שעובר זה עולה יותר כסף.

הלב שלי נשבר בכל פעם שנשלח לי לנייד גיוס המונים לאלמנה צעירה. תראו, זאת סיטואציה שנעתקת נשימתי בכל פעם.

תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

תודה רבה. קודם כול, תודה רבה על הדיון הזה. יש לי דז'ה וו, כי היינו כבר בשבוע שעבר.

אנחנו לא נרפה עד שזה ייפתר.

ישבו כאן הנשים הנפלאות האלה, שבאמת מכתות את רגליהן ובאות לפה תוך כדי כל הטירוף שהן עוברות. באמת, נשים מדהימות. שולי היקרה, אנחנו מאוד שמחים שהן מבטאות את קולן של הנשים הללו.

קודם כול, לפני הכול, כי עוד לא אמרתי ואני חייבת, היום 403 ימים, ויש לנו 101 חטופים וחטופות. בכל דיון אנחנו מזכירים את זה, וחשוב לנו לשים את זה על השולחן ולעשות הכול כדי שהם יחזרו הביתה. היה כאן שבוע מורכב בהיבט הזה.

אני ממש לא רוצה לגעת בפוליטיקה ולפני יומיים היה דיון של השדולה, ולצערי, היו לי דיונים מקבילים. לא הצלחתי להגיע, ניסיתי להגיע ולהביע תמיכה. ישבנו כולנו בוועדה בשבוע שעבר, וכולנו אמרנו שלא ניתן לזה לקרות. לכן, קבעתם דיון כל כך מהר בהמשך. אני אומרת שכל-כך הרבה דילים נתפרים מאחורי הקלעים בהקשר לתקציב. באמת, כל-כך הרבה דילים – אלה לוחצים מפה ואלה לוחמים משם. אני לא רוצה להכניס את הפוליטיקה המלוכלכת, אבל על זה, על זה אני מצפה שיהיה דיל, סליחה, על זה אני מצפה שידפקו על השולחן ויגידו: אנחנו לא נצביע בעד התקציב אם לא נפתור את הבעיה הזאת. על זה אני רוצה לראות דיל בכנסת ישראל.

אנחנו יודעים להקים פה מהומות כשצריך, ואנחנו נקים מהומה אם בתקציב הזה, הדבר הזה לא יוסדר. אנחנו תומכים לחלוטין בהצעת החוק של מתן כהנא ובועז ביסמוט, ואמרנו את זה בשבוע שעבר.

ולימור סון הר מלך.

ולימור. סליחה, טעות שלי. אנחנו תומכים באלמנות צה"ל ואנחנו נקים פה מהומה, אם צריך. אנחנו יודעים לעשות את זה. אני ממש מבקשת, פנינה אמרה שזאת לא רק אחריות שלנו – קודם כול זאת אחריות שלכם. אתם נציגי המדינה בנושא הזה. אנחנו פה לפקח על עבודת הממשלה, אבל זאת קודם כול אחריות שלכם. איזו מדינה אנחנו אם אנחנו מפקירים גם את האלמנות ואת היתומים? תודה רבה.

תודה. חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה.

תודה רבה. כבוד היושבת-ראש, תודה על הדיון. בשבועיים האחרונים קיימתי מספר דיונים בוועדה לזכויות הילד בנושא יתמות. הייתי גם בשדולה שחברי הכנסת כהנא ובועז ביסמוט כינסו. ראיתי גם את חברת הכנסת לשעבר שולי מועלם.

הבנתי שגם סבין טסה הייתה אצלך.

היא הייתה אצלי אתמול. אני מכיר אותה, עזרתי לה לא פעם ולא פעמיים, והיא גם ציינה את זה בוועדה. אני משתדל לעשות כמיטב יכולתי במסגרת שלי.

אמרת שהתחלף שר ביטחון – אז מה? אז מה? כאנשי מקצוע אתם צריכים לעשות את העבודה שלכם, לעשות אותה מהר ולהתקדם איתה. אלמנות ויתומי צה"ל – אני נחשף גם לאלמנות ויתומים של פעולות איבה, והזכויות שלהם לחלוטין לא דומות לזכויות של אלמנות ויתומי צה"ל.

לא, לא. זה לא נכון.

כולם חוסים תחת אותו חוק. כולם חוסים תחת חוק חללי צה"ל שנספו במערכה.

יש עדיין שינויים ודברים שונים לחלוטין, אבל נעזוב את זה לרגע. אני חושב שזה המינימום שאנחנו צריכים לעשות כדי לתת מה שצריך. לכל אורך הדרך אני שומע אצל האלמנות לא רק על האובדן, שהוא מאוד מאוד קשה ואי-אפשר לפצות עליו בכסף, אלא גם על האובדן שהן חוו וחוות מבחינת העבודה. אלמנה שלא ממשיכה לעבוד או שלא יכולה להמשיך לעבוד בגלל שלושה-ארבעה ילדים, זה נזק כפול לאותה אלמנה. היציאה לעבודה משחררת אותה מהרבה מאוד דברים. היא רוצה לעבוד, אבל לא תמיד היא יכולה.

יתום צה"ל, עד גיל 21 הוא מקבל מה שהוא מקבל, ואחרי זה הוא לא מקבל. אני רוצה להגיד לך שאין אבא שלא עוזר לילדים שלו עד גיל 20, 30, 40. לא יודע כמה. במיוחד במצב היום.

איך אפשר לקנות דירה בלי ההורים?

נכון, נכון. אין דבר כזה, ולא משנה בן כמה הילד. נאמר פה, אתה לא יכול לקנות דירה בלי ההורים, אתה לא יכול לעשות היום שום דבר בלי ההורים. אי-אפשר. לכן, אני מצפה שתקבעו לוח זמנים ותסיימו את הפרשה הזאת.

לוח הזמנים שלהם נגמר. היו להם חמישה חודשים, ואני אגיד לכם את האמת, מי אני שאעלב, אבל זה פשוט מעליב. אני מקווה שהרבה מהן לא רואות את הדיון. פשוט מעליב. חמישה חודשים. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת בראש. בוועדה אצל אלי אמרתי אתמול, ואני רוצה לחזור על הדברים האלה גם היום. במשך 30 שנה סיכנתי את חיי כמעט בכל יום למען מדינת ישראל. ידעתי בידיעה גמורה ומוחלטת שאם הנורא מכול יקרה, מדינת ישראל תדאג למשפחה שלי. מאז שאני עוסק בעניינים האלה פה בכנסת, של אלמנות ויתומי צה"ל, אני מבין שהמצב רחוק מזה מאוד מאוד. אני אומר לך בתור מי שעוסק בזה הרבה, שיש המון המון פוליטיקה מתחת לפני השטח. המון פוליטיקה בין משרד הביטחון למשרד האוצר, וזה פשוט נורא ואיום לחשוב שבגלל הדברים האלה, אלמנות ויתומי צה"ל לא מקבלים עזרה.

מקבלים אבל לא מתעדכנים עם מה שצריך.

פנינה, עם כל הכבוד לוועדה הזאת ועם כל הכבוד לנו, בסוף דרושים שמונה חברי כנסת מהקואליציה שיודיעו באופן ברור שהם לא יצביעו בעד התקציב אם לא יהיה מענה לאלמנות וליתומי צה"ל. זה כל-כך ברור, כל-כך בסיסי. אנחנו יכולים להמשיך לעשות הרבה מאוד רעש. שמונה חברי כנסת מהקואליציה שיגידו שבלי תמיכה באלמנות וביתומי צה"ל לא יהיה תקציב.

אני נותנת לך את מילתי, שהם יפתרו את זה. קודם כול, אני מסכימה איתך, אבל גם אם לא, אתם תפתרו את זה. נראה לי שהוכחנו בוועדה הזאת פעם אחר פעם, ואני רוצה להאמין שאתם לא באמת מחכים לשמונה חברי כנסת מהקואליציה. אתם פשוט צריכים להעביר את זה. אתם בהתקדמות, וכולכם כבר מסכימים על המהות, על התקופה אולי יש ויכוח – תפתרו את זה. תודה, מתן. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה על הדיון. יש לי רק שאלה, מה העלות התקציבית של הצעת החוק?

כמה עשרות מיליונים מהבדיקה שעשיתי.

צריך להניח מספר דברים. להערכתנו המקצועית, בהנחה ונותנים שיפוי של 12 חודשים, לאורך שנה ורטרואקטיבית מה-7 באוקטובר, העלות התקציבית עומדת על בין 80 ל-90 מיליון.

זה לא הרבה כסף.

הינה, חבר הכנסת בליאק, שהוא חבר ועדת הכספים, בוא תסביר. בכל זאת, לטובת הצופים והאזרחים.

אני בוועדת הכספים כמעט ארבע שנים. הייתי מרכז הקואליציה, הייתי מרכז האופוזיציה, ואומרים שאני די מתמצא במה שמתרחש בוועדה וגם בתקציב. לצערי או לא לצערי, בארבע שנים העברנו כבר 7-6 תקציבים וגם העברות התקציביות. אני אמצא לכם 90-80 מיליון שקל בדקה וחצי. תודה.

תודה רבה לך על ההיבט הזה. אני חושבת שהדבר הזה פתיר. כיפופי ידיים לא מקובלים עלינו אלא להפך, תעבדו בשיתוף פעולה. לקחתי בחשבון את העובדה שיכול להיות שהיום לא תגיעו עם הבשורה המיוחלת, אבל אנחנו נכנס את הוועדה גם בשבוע הבא. תתכנסו. אם תחכי ללשכת שר הביטחון עד שהם ילמדו הכול, אנחנו יכולים לחכות גם שנה. ואני אהיה נחמדה.

אנחנו כאילו התחייבנו שאנחנו נחכה להצעת החוק הממשלתית. בפועל, בגלל החילופים במשרד הביטחון, אם נמשיך לחכות להצעת החוק הממשלתית - - -

זה תרגיל קבוע של הממשלה.

יש לנו בטרומית, והיא משותפת. הם לא רוצים להיכנס למבחני הכנסה בחוק שלכם. יש לנו עוד פתרון – יש חוק שעבר בטרומית. דור, יש חוק שעבר בטרומית שלי ושל חבר הכנסת שהוא יו"ר הקואליציה אופיר כץ. הסעיף הזה שריר וקיים, ואגב, הוא פותר את הבעיה למשרד הביטחון. תוך שבוע ימים אנחנו יכולים להביא את זה, אבל אנחנו מחכים לכם. תנו לו אור ירוק.

אני רוצה לאפשר, בבקשה, לשלומי נחומסון מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון. בבקשה, בפעם הקודמת נבצר ממך להגיע, אבל אני שמחה שאתה איתנו כאן.

בפעם הקודמת הייתי בארצות הברית בגיוס כספים בדיוק למטרות האלה. אני זוכר שדיברנו לפני כמה ישיבות על כל מה שהאגף הזה לא מסוגל להביא ולעזור. אני הולך בשם האלמנות, כי אני לא אשלח אותן לפשוט יד באמריקה. אני הולך בשמן, אני מבקש ואני מציג את האתגרים שעומדים בפניהן.

למרות שהקייטנות היו גם אתה וגם הן.

אגב, מאוד עזרת לי עם החיבור לאיציק שמולי. קיבלנו מהפדרציה בניו יורק מענק מאוד נדיב למחנות שלנו.

אני שמחה לשמוע.

באופן כללי אני רוצה להגיד לך תודה מאוד מיוחדת כי את כולך minded לדבר הזה. את וחבר הכנסת מתן כהנא, יושב-ראש השדולה לאלמנות ויתומי צה"ל וכוחות הביטחון יחד עם חבר הכנסת ביסמוט, שלושתכם באמת מקדישים נתח מאוד מאוד משמעותי מהעבודה הפרלמנטרית והציבורית שלכם לסוגיה האקוטית הזאת. אני אומר בכוונה אקוטית, כי יש עכשיו מלחמה בכמה חזיתות. יש חזיתות שכולכם מכירים מהעיתונים – בלבנון, בעזה ובמקומות אחרים, ויש עוד 311 חזיתות שיש בהן מלחמת הישרדות יום-יומית, של אלמנות שמנסות להישאר שפויות. הן מאוד מודאגות מהמצב הכלכלי שלהן היום, ועוד יותר מהמצב הכלכלי שלהן בעוד כמה שנים. מאוד מאוד מודאגות. חרדות אפילו. הן במצב של מאבק יום-יומי לשמור את התא המשפחתי, לשמור את הקונסטרוקציה הזאת, שבנויה על שני עמודי תווך. כשעמוד תווך אחד קרס, ועמוד התווך השני חטף טלטלה מאוד מאוד חזקה.

אם אנחנו לא נחזק את עמוד התווך היחידי שנשאר לקונסטרוקציה הביתית הזאת, לתא המשפחתי הזה, התא המשפחתי הזה במקרים קיצוניים יכול לקרוס, כמו שחברי הכנסת כהנא ואחרים ראו במקרים שמוכרים לנו ממלחמות קודמות, או להיפגע בצורה משמעותית. אסור לנו לתת לזה יד.

למה אני אומר שזה אקוטי? כי המלחמה משתוללת כבר קרוב ל-13 חודשים. האלמנות במצב של חוסר ודאות; הן במצב של פגיעה. יש כאלה שגם אם יש להן משאבים לכל מיני דברים קטנים, כמו לעוזרת פה ושם, הן לא מנצלות את זה כי הן חרדות למצב הכלכלי שלהן. חלק מהילדים כבר בוגרים, והן יודעות שבעוד שלוש-ארבע שנים – כשהילדים יהיו בני 21 – המדינה תשמוט את האחריות מהילדים והן יצטרכו להסתדר לבד בלי שום תמיכה כלכלית. האלמנות במצב לא טוב, הן במלחמה הישרדותית, ולא יכול להיות שאנחנו ממסמסים את זה ומורחים את הזמן פעם אחרי פעם. העניין אקוטי.

אני רוצה להוסיף נדבך נוסף לדרישות שלנו, כל מה שיסוכם בשבוע הבא, ואני משוכנע שיסוכם בשבוע הבא, גברתי היושבת-ראש, אני מבקש לעמוד על זה שתהיה לזה תחולה רטרואקטיבית לפחות לתחילת המלחמה.

ברור, ברור.

כל מה שיהיה, שתהיה לזה תחולה רטרואקטיבית.

זה יהיה רטרואקטיבי לחרבות ברזל. זה ברור, מה זאת אומרת?

311 אלמנות צה"ל מחכות לפתרון הזה.

אני יצאתי למאבק הזה אחרי שהנשים הגיעו לכן. נשים יקרות. גם בשבוע שעבר הן היו כאן, וזה די ברור. אני אומרת לכם, אתם עושים טעות קשה – אתם ממתינים לראשים של המשרדים שלכם וזה לא נכון. זה לא יוריד מכם כהוא זה את האחריות.

בסוף זה יעלה יותר כסף. בסוף אנחנו לא מטפלים במשפחות האלה, בילדים, וזה חוזר אלינו כמדינה בסכומים ובהוצאות הרבה יותר גדולות.

ליאת, תכף נעבור אלייך. רן מלמד, נקודת מפנה, בבקשה. אני רוצה להודות לך באופן מיוחד על זה שהגעת אתמול לפגוש את המשפחות השכולות מקרב יהודי אתיופיה לציון חג הסיגד.

בשמחה. אני מלווה את הקהילה.

מעניין לעניין באותו עניין, תודה גדולה לך. אני יודעת.

לא צריך להודות.

אתה באת לתעד אותם, וזה לא מובן מאליו. לא היו שם הרבה שאינם בני הקהילה, היו מעטים, ואני מודה לך.

לכבוד הוא לי. לפני יומיים קיבלתי טלפון מאחת האלמנות שאני מסייע לה בתחומים שונים. היא ראתה את הדיון בוועדה בשבוע שעבר, והיא שאלה אותי אם זה באמת יתקדם עכשיו. אני הייתי צריך להגיד לה: תעשי לי טובה, עוד טיפה סבלנות, יקרו דברים.

סליחה שאני אומר את זה פה. מדברים טובות וגבוהות על המקצועיות של השירות הציבורי – חבר'ה, זה לא מקצועי מה שאתם עושים. זה מביש מה שאתם עושים. יש נשים וילדים שצריכים את הכסף כדי לחיות. אתם לא נותנים להם את מה שמגיע להם. אתם מספרים סיפורים על זה שהייתם צריכים לנסוע ולראות מה קורה בעוטף? נפלא, תחזרו בשש בערב, תלכו למשרד, תעשו פגישה ותסגרו את הסיפור הזה. תפסיקו לספר סיפורים בנושא הזה. תביאו כבר את הכסף למי שמגיע לו.

תודה, תודה. ארגון חמניות – ארגון יוצא דופן שמייצג את הילדים והילדות היתומים בהרבה מאוד רבדים.

תודה רבה על הדיון. המאמץ שהוועדה משקיעה בשביל לקדם את הנושא הזה, כמה שזה מתיש לחזור לפה שבוע אחרי שבוע ופעם אחרי פעם, אבל זה כל-כך חשוב גם בשבילנו ובעיקר בשביל מי שאנחנו מלווים ובשביל המשפחות. תודה רבה לכולכם, לכל מי שיושב פה מסביב לשולחן. חברי הכנסת מעורבים בעשייה הזאת, וזה דבר שחשוב לנו מאוד.

הערתי קודם ואני חייבת להגיד, אני עבדתי במשרד האוצר. יש כאן ניסיונות לדון בכספים, ובסופו של יום המדינה תוציא את הכסף הזה.

זה טיפה בים. אם נעשה משאל עם, הם ירצו להכפיל את ה-80 מיליון.

בסוף זה יעבור כי למזלנו, יש פה מספיק אנשים שזה חשוב להם ובסוף זה יעבור. בכל יום שעובר אנחנו מייצרים עוד נזק. דיבר כאן שלומי, ובצדק, כשמדובר על משפחות – אני מביאה את נקודת המבט של הילדים.

בקצרה, כי יש לנו שתי דקות לסגירת הדיון. אני רוצה לתת גם למאירה לדבר.

ילדים שאיבדו את אחד ההורים שלהם, מה שחשוב זה שנחזיר את האימא, את הגורם היחיד שמתפקד, לחזור ולתפקד. מקום העבודה, ההכנסות שלה – זה אולי הדבר הכי בסיסי בהליך השיקום שלה. אם אנחנו לא ניתן להן את הדבר הזה, משפחות יתפרקו, ילדים יגיעו למצבי סיכון ואנחנו רואים את האחוזים.

אני רק אגיד במשפט שאתמול השקנו דוח שנתי. הצגנו סקר ויש כמה נתונים שממש קריטיים בדיוק לדיון הזה.

איפה השקתם, אצל אלי דלל בוועדה לזכויות הילד?

כן, בדיון על ילדים. היה שם פרק אחד שחשוב לוועדה הזאת בדיוק על הנושא הזה. מבין האלמנות שדיברו, 18% מהנשים דיברו על הפסקת עבודה בעקבות האובדן; 30% מהנשים דיברו על צמצום שעות עבודה; 17% ויתרו על קידום במקום העבודה שהובטח להן, כי הן לא יכלו בגלל המצב. שלחנו את אותם גברים לקרב, הם לא חזרו מהקרב, והנשים שלהם נשארו לבד. אנחנו חייבים לתת להם את זה כדי שהמשפחות האלה לא יתפרקו. זאת חובה כל כך בסיסית, ולא ייאמן שאנחנו פה שוב.

תודה. עורכת הדין מאירה בסוק מנעמ"ת, בבקשה.

אני מצטערת שאני צריכה להגיד את הדברים האלה. אני נמצאת פה מאז המלחמה כמעט בכל דיון ומה שקורה כאן זה לא רק עם אלמנות ויתומים, זה בכל המערכת. אתם שירות ציבורי, לא שירות ציבורי, אתם התפרקתם. חברי הכנסת, אומר לזכותם שהם מנסים, אבל מי שצריך לעבוד זה אתם. לא יכול להיות שבכל ישיבה, ולא משנה לצורך העניין אם אלה אלמנות, יש ריב בין משרד הביטחון למשרד האוצר.

זה משקף את פני הממשלה. זאת האמת.

אני מצטערת שאני רואה את זה בכל דיון, ולא קורה כלום. לא יכול להיות שבשבוע שעבר אני צריכה לשמוע שאלמנות מגיעות ומספרות שאחד קנה לה מקרר ואחד נתן לה משהו אחר. תודה על מה שעושים בקטן, אבל הן צריכות לקום ולחזור לחיים שלהן.

תודה.

יעידו על כך הכיסאות הריקים שיש שם.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון. בשבוע הבא יהיה דיון ועד שבוע הבא תחליטו. מצידי, תעשו אנ-דנ-דינו על איזה חוק ותפתרו את הסוגיה הזאת. בשבוע הבא תבואו עם תשובה חד-משמעית שזה נפתר. מצידי, תלכו מפה ללשכת שר האוצר ואחר כך גם ללשכת שר הביטחון. זה לא הגיוני. הרי הם לא הבעיה. אני אומרת לכם, הם לא הבעיה, הם בעד הדברים האלה. אני יודעת כי אני בקשר כל הזמן עם נשות הנופלים, ואני שלחתי אותן לשר האוצר. אני יודעת שבמשרד הביטחון גם מכירים את העניין הזה. אתם לא מתנגדים – יאללה, להתקדם. בשבוע הבא אנחנו נתכנס.

לא רק שאנחנו לא מתנגדים, אנחנו רוצים לקדם את זה.

אז שיהיה בשבוע הבא. למתי? אחרי התקציב? אחרי התקציב, ריקי? אני אומרת לך, אנחנו רוצים לעזור לכם. לכו תסגרו את הדבר הזה. מצידי, את ודור תשבו עכשיו בלשכה שלי. דיי, תסיימו את הדבר הזה. זה לא שאני שומעת אתכם רק פה. דור יודע שאני בקשר עם כולם וגם איתך מאחורי הקלעים. תסגרו את הדבר הזה.

הצרכים בהולים, הצרכים בהולים.

תודה רבה, שלומי, תודה רבה לכולם, תודה שולי, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.