פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



50
ישיבה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט ולוועדת הבריאות
13/11/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 299
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
ופרוטוקול מס' 262
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, י"ב בחשון התשפ"ה (13 בנובמבר 2024), שעה 9:04

חינוך לבריאות - מניעת השמנה וסוכרת בקרב ילדים ובני נוער

חברי הוועדה: יוסף טייב – יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט
יונתן מישרקי – יו"ר ועדת הבריאות
סימון דוידסון
טטיאנה מזרסקי
יסמין פרידמן

שר הבריאות אוריאל בוסו
ד"ר שרון לוי - מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

אפרת לאופר - מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות חינוך, משרד החינוך

מוריאל אורדן - לשכה משפטית, משרד החינוך

מירי כהן - מנהלת תחום בכיר קשרי ממשל ותוכניות לאומיות, משרד הבריאות

פרופ' איתמר רז - יו"ר המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות

ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי - מנהלת אגף התזונה, משרד הבריאות

איל לביא - אגף אסטרטגיה, משרד הבריאות

סיגל ישראל - תזונאית ראשית, משרד הרווחה והביטחון החברתי

נורית שרביט - מנהלת ספורט נשים וספורט עממי, משרד התרבות והספורט

שלי לוי - ראשת צוות בכירה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

ליאור בר-ניר - אחראית תחום חינוך ובריאות, המועצה לשלום הילד

לימור טל פוני - דיאטנית ארצית, מכבי שירותי בריאות

פרופ' זוהר לנדאו - אנדוקרינולוגית ילדים, קופת חולים מאוחדת

ד"ר דורון דושניצ'קי - יו"ר החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה

סימא ווצלר - רכזת מקצועית, רשת ערים בריאות בישראל, מרכז השלטון המקומי

ד"ר יאן מיסקין - חבר ועד איגוד משפחה, ההסתדרות הרפואית בישראל

ד"ר יגאל בן שלום - יו"ר ועד מנהל, עמותת מהיום

חנוך ברקת - יו"ר ומייסד, The Cause - ארגון חברתי העוסק בדרכים למניעת השמנה

ד"ר רונית אדלר - נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא

אלי דהן - מנכ"ל, חברת מובמנט (עוסקת בבריאות)

פרופ' רונית אנדוולט - חוקרת, בית הספר לבריאות ציבורית, אוניברסיטת חיפה

רון אולארצ'יק - מנכ"ל, ארגון הנוער חמש אצבעות

אביב חצבני - מנהל, איגוד תעשיות המזון

גאיה עפר - רפרנטית בריאות, אגף תקציבים, משרד האוצר

תמי סלע

אתי דנן – מנהלת ועדת החינוך, התרבות והספורט
מיכל דיבנר כרמל – מנהלת ועדת הבריאות

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



חינוך לבריאות - מניעת השמנה וסוכרת בקרב ילדים ובני נוער

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, ישיבה משותפת עם ועדת הבריאות. בתחילת הדברים, תודה ליו"ר ועדת הבריאות על הדיון המשותף. הנושא הוא חינוך לבריאות, מניעת השמנה וסוכרת בקרב ילדים ובני נוער. בהמשך הדיון ישתתף שר הבריאות, השר אוריאל בוסו. ניהלנו מספר דיונים על הנושא, חלק בוועדות משותפות וחלק לא.

הנושא של השמנה וסוכרת בכלל בעולם ובמדינת ישראל בפרט, אבל בקרב בני נוער, לצערנו, תופס תאוצה בשנים האחרונות. ולכן אני חושב שהחינוך דווקא להשמנה ולפחות להבין במה מדובר ולחנך את ילדינו סביב הנושא הזה, להימנע, הוא נושא שהוא ראשון במעלה.

נמצאים איתנו דוברים רבים, ביניהם פרופ' איתמר רז, משרד הבריאות, משרד החינוך. אני בתחילת הדברים הייתי מצפה ממשרד החינוך שיתנו לנו איזושהי סקירה ראשונית על התוכנית.

אפשר לפתוח? אני אודה לך.

כן, תכף אני אתן לך.

משרד הבריאות, אחרי הפתיחה של חבר הכנסת מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות, אני אשמח לקבל מכם את הסקירה, מה קיים היום בתוכנית, כמובן משרד הבריאות וכלל המשתתפים. בבקשה, יוני.

תודה, מכובדי. שלום לכולם, אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו כפי שאנחנו נוהגים תמיד, כמובן בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזו וכמובן כמובן בתפילה לחזרתם הביתה במהרה של כלל החטופים והחטופות. מנהג יפה עשתה ועדת החינוך של הכנסת כאשר היא משאירה באופן קבוע את הכיסא הריק, מה שמחדד, מה שמציב בעצם מולנו כל הזמן את הזיכרון הברור מאליו של אותם חטופים וחטופות שסובלים ונמקים במנהרות. מתפללים כולנו לחזרתם הביתה במהרה ובעזרת השם גם בבריאות.

תודה לך, ידידי חבר הכנסת טייב, יושב ראש ועדת החינוך על קיום הדיון המשותף הזה, דיון חשוב מאוד מאוד. קיימנו דיון כבר למעשה בוועדת הבריאות, אני מניח שגם אתה עסקת בנושאים הללו, אנחנו עסקנו בזה בחודש יוני. ואחת מהמסקנות המאוד מאוד ברורות שלנו בהקשר הזה היא שחינוך מוקדם לבריאות עלול או מסוגל לחסוך הרבה מאוד סבל, הרבה מאוד תחלואה שגוררת בעקבותיה הרבה מאוד הוצאות ונטל על מערכת הבריאות. חינוך לבריאות הוא מהיסודות החשובים ביותר שצריכים לשים ולהניף כדי, כמו שאמרתי, למנוע תחלואה.

אני חושב שברור לכולם, בטח ליושבים כאן סביב השולחן, מה המשמעויות של השמנה וסוכרת מבחינה בריאותית, והכלים שלנו, הכלים שיש, שיכולים, שאם אנחנו נדע ליצור אותם בצורה נכונה ונבנה אותם נכון, אנחנו נוכל לחסוך, מתוך הבנה. אנחנו לא נעניש מי שלא שומר על הכללים, אבל מי שיבין, ילד שגדל מתוך הבנה ומבין בהתפתחות כמה זה רע לו, כמה זה לא יהיה לו טוב בעתיד, הוא יסגל לעצמו הרגלים כאלה שיחסכו אחר כך הרבה מאוד קושי.

אני לא אאריך בדברי הפתיחה שלי כי העניין ברור ואנחנו רוצים לנצל את הזמן שיש לנו עד פתיחת ישיבת המליאה כדי באמת להתעמק ולהיכנס לתכנים המקצועיים. לכן כפי שאמר ידידי חבר הכנסת טייב, אנחנו נאפשר למשרד החינוך ולמשרד הבריאות, בבקשה.

גיא דגן לא נמצא פה?

משרד החינוך, בבקשה.

איך גיא דגן לא פה?

משרד החינוך, שלום, אפרת לאופר, מנהלת יחידת הבריאות במשרד החינוך. ורק להזכיר שאני מורה לחינוך גופני.

אני שמח, בגלל זה אני אומר שגיא דגן צריך להיות פה.

לפחות אני אשתדל לייצג את משרד החינוך את מערכת החינוך בפעילויות שאנחנו עושים. אחד התפקידים הראשיים שלפחות תחת היחידה שלי במנהל הפדגוגי זה כל תחום חינוך וקידום בריאות במוסדות החינוך. אנחנו פועלים באמת בצירים רבים ועם שותפויות רבות כדי בעיקר להעמיק מה שאנחנו מאוד מאמינים בו, שזה ידע, מיומנויות וערכים לדמות הבוגר. תלמיד שמגיע למערכת החינוך, בסופו של דבר אנחנו רוצים אותו כבוגר עם ידע, ערכים ומיומנויות, בטח בתחום הזה.

אנחנו פועלים בצירים רבים החל מתוכניות העשרה מגני הילדים, שזה בתוך התוכנית הפדגוגית של הגן העתידי. יש תוכנית פדגוגית לגן העתידי לגנים, לילדים, וכל התוכנית שלנו של חינוך לבריאות מוטמעת בתוך התוכנית הפדגוגית למנהלות גנים החל משלומות, העשרה, תזונה, הגברת פעילות גופנית. בבתי ספר אנחנו מפעילים תוכנית של בתי ספר מקדמי בריאות. אני יכולה להגיד שבשנה האחרונה הצטרפו אלינו לתוכנית כ-2,018 בתי ספר, עומדים בקריטריונים.

זה לא מחייב? בתי הספר לא מחויבים להפעיל את התוכנית הזאת?

לא, הם מצטרפים לתוכנית שיש בה קריטריונים כדי להיות מוכרים כבתי ספר שמקדמים.

למה זה לא חובה?

לא, אני אסביר מה ההבדל. יש חוזרי מנכ"ל שמחייבים את בתי הספר. אבל בתוכנית שלנו, זו תוכנית שהם יכולים לקבל ליווי והדרכה ומורים שמצטרפים אלינו לפיקוח מקצועי ותוכניות מעשירות, תוספות של כל מיני תוכניות ופעילויות נוספות שהם עוסקים בתחום של חינוך.

כשאת אומרת ש-200 בתי ספר כן - - -

לא 200, 2,018.

2,018 מתוך כמה?

בערך 4,900.

חשוב, האם יש איזשהו אפיון ל-2,000 שכבר הצטרפו? האם זה דווקא מרשויות חזקות ואנחנו צריכים לשים דגש על רשויות חלשות? האם הפריפריות בפנים? האם המגזרים השונים בפנים? חרדים, ערבים, בדואים. זאת אומרת, הייתי רוצה לראות סקירה יותר עמוקה.

ברור, נכון. אני רוצה לומר - - -

אפרת, ברשותך, אני אגיד לך, אנחנו ניהלנו דיון בפברואר 2023, את הנתונים האלה שמענו ממשרד החינוך, ממשרד הבריאות. אז במסקנות אני ביקשתי שהתוכנית של מזון בריא תפעל בכל הרשויות ובכל בתי הספר. חשוב לי כרגע כוועדה מפקחת לדעת מה נשתנה מחודש פברואר 2023 ועד היום? כמה בתי ספר התווספו על אותה תוכנית? אנחנו מתקדמים או שאנחנו ברגרסיה?

רגע, אני רוצה שנפריד. תראו, בתי הספר פועלים על פי חוזרי מנכ״ל שהם צריכים לפעול, יש לנו חוזרי מנכ״ל שהם מחייבים גם את כל הנושא של התזונה ושל הפעילות ושל כל הנושא של חינוך והגברת פעילות גופנית. זה גם מה שדובר מקודם לגבי שיעורי חינוך גופני, גיא דגן שהוא המפמ"ר על החינוך הגופני, כל הנושא הזה מושתת בתוך בתי הספר, צריך להבין את זה. בנוסף, אנחנו מציעים גם תוכניות העשרה נוספות.

אני מדבר על תוכנית מזון בריא.

קודם כול, גם לגבי מזון, אני אספר לכם שבתוכנית ההזנה הצלחנו גם להוסיף - - -

אפרת, את לא עונה לשאלתי. יש לנו תוכנית מזון בריא של משרד החינוך, בפברואר 2023 קיבלנו נתונים של מספר בתי ספר ואני לא מוצא אותם כרגע, אם אפשר למצוא לי אותם, שהיו שותפים לאותה תוכנית. אני ביקשתי שבכלל הרשויות ובכלל בתי הספר התוכנית הזאת תפעל. האם זה קרה והאם הייתה התקדמות בנושא הזה?

אני מנסה רגע להבין מה זו התוכנית של מזון בריא כי יש לנו תוכנית הזנה ויש תוכנית של חוזר מנכ״ל. לכן רק שנייה נבין, אבל סליחה, לי זה לא ברור איזו תוכנית - - -

הוא מדבר על הזנה.

על ההזנה? אם כך, זה מה שאני רוצה להגיד. עוד פעם, תוכנית ההזנה היא תוכנית הזנה בבתי ספר של צהרוני ניצנים שהם בתוך בתי הספר בשעות של אחרי יום הלימודים. ולספר דווקא שבתוכנית ההזנה הצטרפו לנו לתוכנית כ-125 מח"טים, מרכזי חינוך טכנולוגיים ונוספו עוד 17,000 תלמידים מכל הארץ שהצטרפו לתוכנית ומקבלים מזון דרך תוכנית ההזנה. מח"טים, אני צריכה להגיד לכם, זה נוער בסיכון שהתווסף מאוד לתוכנית ואני חושבת שיש פה הישג מאוד גדול. מעבר לזה, באמת נעשים - - -

אני יודע בהחלט, זה הישג של הוועדה.

כן, אני רק חייבת להעיר שבתוכניות ההזנה שאני מכירה בצהרונים, לפחות בבאר שבע ובאזור, כי ניסיתי לשנות את זה הרבה זמן, חמש פעמים בשבוע הם מקבלים בשר, אין בזה שום דבר בריא. לכן אני חושבת, לא יודעת, אולי אני מפספסת משהו. אני כן הייתי רוצה לראות את התפריטים. וכשאת מדברת על תוכנית חינוכית, להציג בפנינו את התוכנית החינוכית, לראות מה כלול בה, מה יש בה. כלומר, תנו לנו להעמיק, אנחנו באמת רוצים ללמוד, לא באים בטענות, אנחנו רוצים להעמיק.

יש כמה פלטפורמות.

יסמין, שנייה, זה חשוב, אני לא אומר, אבל למקד עכשיו את הדיון על נושא התפריט שקיים בתוכנית ההזנה, זה חלק - - -

תפריט קשור להשמנה ולבריאות.

לא, בסדר, אבל אני אגיד לך, לפחות איך שאני רואה עכשיו את הדיון הזה, אני מבין שהיו פה כבר דיונים על תפריט ההזנה, הייתי רוצה לדבר על תוכניות חינוך לבריאות.

שזה חשוב, אבל האם אתה בטוח - - -

זה הדיון שאני ביקשתי לקיים. אם את רוצה לשנות את זה - - -

אני מבינה, אבל אני שואלת אותך כיושב ראש הוועדה, האם אתה בטוח שהתוכנית - - -

אני לא פה לבד.

יושב ראש ועדת בריאות. האם אתה בטוח שהיום התוכניות שמושתות בבתי הספר הן מספקות?

לא.

אתה ראית אותן? זה מה שביקשתי, האם אפשר לקבל תוכנית, לראות, להעמיק.

אולי אני לא הבנתי, אבל מה שאני מבין עכשיו זה שאת רוצה לדבר על תפריט ההזנה, שזה חשוב. אני רוצה לדבר על תוכניות לחינוך - - -

אני לא רוצה לדבר, אני רוצה, אם אפשר, לראות את התפריט ולראות את התוכנית כדי להעמיק ולדעת יותר.

תפריט ותוכנית זה אלה שני דברים.

נכון, שני דברים שונים.

רק לתת איזשהו מיקוד, תוכנית ההזנה וצהרונים, צריך לזכור, זה לילדים עד כיתה ג'. ואנחנו מדברים בכלל על תוכניות חינוך והעשרה, אנחנו מדברים עד כיתה י"ב.

אגב, לא חשבתי שתוכנית ההזנה היא חלק מהדיון בכלל.

אם כך, אנחנו מדברים באותה שפה, בסדר גמור.

רק לזכור שתוכנית ההזנה היא באמת לגילאים הצעירים, אנחנו מדברים גם על חינוך וקידום, העשרת הידע גם לבוגרים. אנחנו עובדים גם עם משרד הבריאות.

כמה כסף מושקע בגני ילדים ובבתי ספר בחלוקה לטובת תוכניות לקידום בריאות או לחינוך לבריאות?

כמו שאתם יודעים, התקציבים שלנו, במהלך המלחמה, קצת יש לנו קושי, גם תקציבי ומשאבים.

בואי נדבר לפני המלחמה.

לפני המלחמה הייתה לנו תוכנית תקציבית של 10 מיליון שקל משותף עם משרד הבריאות.

אפשרי בריא?

כן, אפשרי בריא.

זה כלום, שום דבר.

וכמובן, לא נכנסה לכאן כל התוכנית, לא התקציבים של תוכנית ההזנה, אני מדברת כרגע רק על הפעילות שאנחנו מבצעים על חינוך וקידום בריאות.

אוקיי, אם כך, כבר אנחנו יודעים במה אנחנו רוצים למקד את הדיון, בסדר? זה כלום כסף לעומת מספר התלמידים ובתי הספר, זה כלום ושום דבר. למעשה, מדינת ישראל לא מחנכת לבריאות, ככה בתפיסת העולם שלי, ככה אני רואה את הדברים, אוקיי? תמשיכי בבקשה.

כן לומר שאנחנו, לפחות מבחינת חינוך, אנחנו משפרים מאוד, אנחנו עוזרים לעובדי החינוך שלנו, גם גננות, גם מנהלים וגם מורים מכל גווני הקשת של תחומי הידע להעשיר את הידע שלהם בתחום, להטמיע את הנושא גם במקצועות של שפה. אתן לכם דוגמה שפותחו גם שיעורים בשפה האנגלית. זאת אומרת, מורה לאנגלית נכנסת לשיעור ומעבירה בעצם שיעורים.

רגע, למה אנגלית?

כן להגיד שלדוגמה בתחומי שפה, יש לנו העשרה גם בתחום הזה. אקדמיה ברשת, כשתלמידים יוצאים ללמידה מרחוק, לצערנו הרב, הרבה פעמים, אם זה בעקבות המלחמה ובכלל, יש להם תכנים גם בנושאים הללו, של הגברת פעילות גופנית ובכלל. לפני שנה שמנו את הנושא של השינה, אתם מדברים רק על תזונה, אבל אני חושבת שיש עוד הרבה מאוד נושאים שחשובים. תחום השינה הוא תחום שמאוד מאוד חשוב ועוזר מאוד להגברת הישגים בלימודים וגם זה נושא שבני נוער צריכים להכיר ולדעת, גם פה אנחנו שמנו קצת - - -

ההורים של בני הנוער צריכים להכיר ולדעת.

יפה, אנחנו צריכים לדעת שאנחנו משולש. גם המשרד שלנו כמשרד החינוך, גם ההורים וכמובן גם הרשויות, ואנחנו עובדים בממשק משותף. אנחנו עושים פעילויות ואנחנו עושים שותפויות רבות. כמובן שהכול זה תהליכים, אנחנו כל פעם מטמיעים עוד ועוד ויוצקים עוד הרבה מאוד תוכניות וחושבים. ואני אתן לכם גם עוד דוגמה קטנה עד כמה אנחנו מנסים באמת להגיע מבחינת הידע שלנו גם לבני הנוער, כי בני הנוער הם גם כן פונקציה.

אני מסכימה שגם בגיל הרך הם מקבלים יותר, אבל כמובן שהבינה המלאכותית ומשרד החינוך לקח על עצמו גם להגביר את העיסוק שקורה וגם להשתמש בבינה מלאכותית ואנחנו באמת יצרנו גם כלי, איך בני נוער יכולים להשתמש בכלי בינה מלאכותית ליישום של קידום בריאות ונעשו פרויקטים מדהימים גם עם זה, עם תחרויות, ובני נוער באמת באים עם רעיונות נפלאים שאנחנו מיישמים אותם בשטח.

אגב, אני רוצה לחדד את הנושא הזה של שיתוף ההורים בכל האירוע הזה. כי בסופו של דבר, ילד שיושב מול מסך X שעות ומנשנש פה את הפופקורן ויושב באיזושהי רביצה כזו, ברור שההורים צריכים להיות חלק, אבל לא תמיד הסוציו-אקונומי וההורים נמצאים בסביבה של הילד וזה אירוע באמת רחב יותר. ואם הילד מקבל את הכלים האלה בבית הספר ומבין שגם כשאין לו הורה מפקח אקטיבי בבית, מה שנקרא נוכח, והוא מסגל לעצמו הרגלים אחרים, כשהוא מתבגר הוא גם יודע שהרביצה הזאת יחד עם הנשנושים מהצד זה אירוע מסוכן ולא בריא לו ולא טוב לו. אבל תחתרי לסיום.

רק להגיד משהו שלפחות אני מאוד מאמינה בו ואני חושבת שאנחנו פועלים למקום הזה, ילדים, ובעיקר בני נוער, לא עוזר להם שמספרים להם למה רע להם וכמה רע זה יעשה להם, זה לא עובד עליהם. צריך לבוא אליהם ממקום אחר, ממקום חיובי.

אנחנו נשמע מהתוכניות, יש פה.

ובדיוק על זה אנחנו מדברים, על ידע, ערכים ומיומנויות, איפה זה פוגש אותם דווקא במקום שיעשה להם טוב, שישפר להם את ההישגים הלימודיים, שישפר להם את הנושא החברתי. אנחנו מציגים ואנחנו מראים שבתי ספר שהם פעילים, גם מגבירים את הפעילות הגופנית בתוך בית הספר, וגם יש להם הרבה מאוד פעילויות אחרות שמשפרות את האקלים הסביבתי, זה עוזר להם גם לנושאים החברתיים.

ואנחנו באמת משתדלים, אנחנו כבר בשיתוף גם עם משרד התרבות והספורט שנמצאת פה הקולגה שלי וגם ממשרד הבריאות. אנחנו מקיימים כנס, יש שבוע בריאות שמתקיים בעוד שבועיים, אנחנו נקיים כנס. אנחנו מזמינים את כל עובדי ההוראה במערכת החינוך לבוא ולעלות לכנס המקוון ולקבל את כל הנושאים הללו גם בהרצאות, וכל הזמן לחדד ולהסביר עד כמה זה חשוב להטמיע את זה בתוך מערכת החינוך. יש לנו עוד עבודה רבה, שלא נתבלבל.

התאמות תרבותיות נעשות?

לגמרי. גם עכשיו, גם התאמה למגזר החרדי, אנחנו מבצעים. ובשבוע הבא גם יתבצע וובינר ייחודי לחברה החרדית בכל תחום הבריאות. אנחנו מזמינים, אנחנו פועלים גם. לדוגמה, לציבור החרדי, לא רק בוובינר, לא תמיד לכולם יש גישה לאינטרנט. גם בטלפון אנחנו מעבירים להם את המסרים כמקובל עליהם, גם בחברה הערבית. ואני רוצה להגיד שגם לחברה הבדואית יש לנו פעילויות במחוז דרום שאנחנו פועלים גם עליהן. מבחינה תרבותית, יש לנו אגף שלם, את האגף הערבי במשרד החינוך שאנחנו עובדים איתו באופן ישיר. יש לנו מיקוד גם עם הרשויות, זאת אומרת, אנחנו עובדים גם שם. אנחנו פועלים באמת בצירים רבים.

יש איזשהו כלי מדידה להבין? כי את מדברת על שלל תוכניות, יש איזשהו כלי מדידה למשרד החינוך כדי להבין אם תוכנית עובדת, אם היא טובה, אם היא מותאמת, או שאתם עושים ניסוי וטעייה? כלומר, יש לכם איזשהו כלי מדידה?

אין לנו, אנחנו לא יכולים כל הזמן - - -

אני שואלת כי באמת אני מנסה לחשוב איך אפשר למדוד את זה.

קודם כול, מתבצעת מדידה כל הזמן במערכת החינוך ואנחנו נמצאים בתוך כלי המדידה של ראמ"ה כשאנחנו מדברים על אקלים בית ספרי לדוגמה, כשראמ"ה נכנסת לעשות מדידה, אנחנו נמצאים שם כפרק גם על כל הנושא של חינוך לבריאות מבחינת פעילויות. גם כלי מדידה, צריך לדעת איך זה מתלבש, כי לא כל כלי מדידה אתה יכול להגיד טוב, בית ספר או הגננת נתנה את המשימות, מה קורה? בסוף הם חוזרים הביתה, אנחנו צריכים לזכור. ובא לנו לשכוח שילד כשמגיע הביתה, סל המזון שלו, וגם על זה כבר יש שיח מאוד גדול שאנחנו גם כן שותפים לו כמערכת החינוך, אני חושבת שסל המזון היום, כשתלמיד מגיע הביתה, וגם מאוד תלוי, כמו שציינתם, בפריפריה או בחברות מסוימות. כשהם מגיעים, סל המזון מאוד יקר, אנחנו יכולים ללמד ולומר, אבל סל המזון, אנחנו שומעים גם הרבה מאוד פעמים, מאוד יקר היום לציבור.

כן, ולצערנו, בוועדה אין נציג של משרד הבריאות.

שנייה, לפני זה, אני שומע הרבה דיבורים, זה מעניין מאוד.

מה אמרת, יסמין?

שאין נציג של משרד הבריאות בוועדת המחירים.

הבנתי, חקיקה שלנו.

אפרת, אנחנו היינו פה בדיון, אני חוזר על מה שאמרתי, לרגע חשבתי שאולי אני סנילי. עברתי עכשיו על הפרוטוקולים, יש לכם תוכנית מזון בריא. את השתתפת באותו דיון, אני עברתי עכשיו על הפרוטוקול, אמרתם שהתוכנית הזאת פועלת בבתי ספר ורשויות והיו מעט בתי ספר ומעט רשויות. אני ביקשתי שהתוכנית הזאת של מזון בריא תפעל בכלל הרשויות ובכלל בתי הספר. יש תוכנית שלמה של משרד החינוך.

אתה מדבר על תוכנית חינוך או תוכנית של הזנה?

תוכנית חינוך בשם מזון בריא שהוצגה פה בוועדת החינוך בינואר 2023. "מזון בריא" ככה מופיע בפרוטוקול.

אין דבר כזה.

אם כך, תעשו שיעורי בית ותחזרו עם תשובות.

נעשה איזושהי בדיקה כי התוכנית עצמה לא, אבל אני כן אגיד שיש לנו, עוד פעם, תוכנית בוחרים בריא שזו תוכנית להעשרה וקידום כל הנושא של חינוך וקידום בריאות, אנחנו כל שנה מגייסים עוד ועוד צוותים וגם בתי ספר וגם גננות שמשתתפות איתנו בתוכנית, כולל קהילות מורים שפיתחנו.

אני רוצה לדעת, מאז הדיון האחרון - כמה בתי ספר, מאז הפרוטוקול האחרון בינואר 2023?

2,018 לעומת 1,746 מתשפ"ג לתשפ"ד שהצטרפו אלינו לתוכנית ומקבלים מאיתנו ליווי אישי.

שוב, כמה היו לפני כן?

1,746.

אוקיי, זהו, זו הייתה שאלתי. מה העלות?

על איזו תוכנית את דיברת עכשיו? בוחרים בריא?

נכון.

זה חלק מאפשרי בריא.

אוקיי, כמה כסף מושקע בתוכנית הזאת?

זה מה שציינתי מקודם.

אפשרי בריא ובוחרים בריא זו אותה תוכנית?

נכון, אנחנו בשותפות.

10 מיליון.

אלה ה-10 מיליון שאנחנו מדברים עליהם?

איך 2,018 ב-10 מיליון?

זה כבר לא 10 מיליון, אבל כן.

2,018 בתי ספר ב-10 מיליון שקלים?

לא, עוד פעם, אני חושבת שאני רוצה לנסות להסביר שוב פעם. בתוכנית שלנו, התוכנית המשותפת יחד עם משרד הבריאות, אפשרי בריא, ושלנו, משרד החינוך, הושקעו כ-10 מיליון ש"ח עבור פיתוח תוכניות, העצמה וגם פיתוח מקצועי לעובדי הוראה. זה לא תקציב שעובר ישירות רק לבתי הספר, בתוך זה גם היו תמריצים לבתי הספר.

בשנתיים האחרונות, בעקבות המלחמה, קוצצו לנו מאוד, אנחנו לא מעבירים תקציבים לבתי הספר, הם נכנסים אלינו לתוכנית, מוכרים כבתי ספר, מקבלים ליווי והדרכה ועומדים בקריטריונים שקבענו. אני מזכירה שזה לא רק הנושא של תזונה, יש לנו גם את כל תחום העישון, כמובן את כל תחום המשקאות, את כל תחום הגברת הפעילות הגופנית. יש לנו נושאים מרובים אנחנו מכניסים לתוך התכנית הזאת ששותפים לה עוד יחידות ואגפים בתוך המשרד.

אפרת, כמה שעות יש לכל בית ספר?

רגע, רגע, בלי זה. אוקיי, הבנו. משרד הבריאות, בבקשה.

(הצגת מצגת)

שלום לכולם, אני ד"ר מורן בלייכפלד מגנאזי, מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. אני אעבור על חלק מהנתונים מהר כדי להגיע באמת לתוכניות ומה אנחנו רוצים בהמשך. קודם כול, כשאנחנו מדברים על השמנת ילדים, הגורמים להשמנת ילדים הם מגוונים. דפוסי תזונה לא בריאים, ושוב, אנחנו מדברים פה ממש מההיריון ומהינקות ולאורך כל מעגל החיים, אבל ממש זה מההתחלה. צריכה מוגברת של מזון לא בריא, חטיפים, ממתקים, שתייה מתוקה. חוסר פעילות גופנית, יש גם השפעות גנטיות, השפעות סביבתיות וחברתיות, שזה נושא סופר משמעותי. מצב כלכלי, גם אפרת הזכירה ודיברנו על זה, ילדים ממשפחות בעלות הכנסה הנמוכה, אנחנו יודעים שהם בסיכון גבוה יותר להשמנה, גם בגלל הקושי להשיג מזון בריא וגם נגישות מוגבלת לפעילויות ספורט.

גורמים פסיכולוגיים, בטח עכשיו גם במלחמה, שאנחנו ראינו שיש עלייה במשקל. חשיפה לפרסום ושיווק מזון מזיק, זה נושא סופר קריטי. אנחנו מדברים הרבה על חינוך, אבל החינוך בסביבה שלנו הוא משמעותי. הילדים חשופים ממש מהרגע שהם יוצאים מהבית וגם בבית לפרסום אגרסיבי ולמכונות שתייה והרבה מזון מזיק. ועוד דבר, ירידה בשכיחות ההנקה.

יש לכם נתונים מה היה בשנה וחצי שהיה מס על משקאות ממותקים, כמה הייתה ירידה בצריכה?

כן, הייתה ירידה משמעותית.

של כמה?

של כ-12% באוכלוסייה הכללית, 20% במגזר החרדי.

יוני, תקשיב טוב.

כן, כן, תקשיב.

בשנה שהיה המס על המשקאות הממותקים - - -

אבל את זה שמענו בוועדה הקודמת, נו.

חשוב לדעת.

מצוין, כן, אוקיי.

סימון, אתה יודע כמה כסף נכנס מזה?

כלום.

800 מיליון שקל זה - - -

כמה הושקע בתוך תוכניות לחינוך לבריאות?

70.

אני חושבת שזאת הנקודה, אם כמובן התקציב יגיע למשרד הבריאות לתוכניות בריאות ולמשרד החינוך, כמובן זה יהיה פה ווין-ווין.

חבר'ה, אני מצטרף לעמדה הזו, אני בטוח שגם יוסי מצטרף לזה.

אמרנו את זה גם בדיונים.

אמרתי את זה, אמרתי את זה בפורומים שונים, אני אומר את זה גם פה. אם המדינה תשכיל לקחת את התקציב הזה לטובת המלחמה ולא תעשה לנו מס חינוך לחנך אנשים, אנחנו נתמוך בזה בכל הכוח. אנחנו מבינים את החומרה של הסוכר, מבינים את גודל האסון ואנחנו מבקשים, גם פה, ועוד מעט גם השר, אני מניח שהוא יציג את זה כשהוא יגיע לפה. זאת העמדה שלנו באופן ברור וחד משמעי.

זה חשוב מאוד. באמת, אם לא נעשה משהו, אנחנו רואים פה בקו האדום, שכיחות ההשמנה ועודף משקל בילדים פשוט יאמירו ויגדלו. כמובן שהסיבוכים של ההשמנה ועודף משקל הם גדולים. באמת אנחנו רואים ששכיחות עודף המשקל וההשמנה בקרב ילדים במגזר הערבי הם הרבה יותר גבוהים, גם בכיתה א' וגם בכיתה ז', ממש רואים קפיצה גדולה של קרוב ל-40%.

והנתון המשמעותי שגם פה אנחנו הרבה פעמים מדברים על חינוך לתזונה בריאה ואומרים מה לאכול, אבל המזון הבריא הוא יקר. 40% מהחברה החרדית והערבית, אין להם יכולת לממן מזון בריא וכמובן יש לזה השלכות ישירות גם על השמנה. אנחנו ממש רואים שכיחות גבוהה יותר של השמנה בקרב אנשים עם מצב סוציו-אקונומי נמוך. ואנחנו יודעים שגם יש ל-30% מהחברה החרדית ו-60% מהחברה הערבית אי ביטחון תזונתי, שגם פה זה גורם סיכון להשמנה, תחלואה וגורמים נוספים.

אני חייב להפסיק אותך, אנחנו מובילים פה יחד עם חברי כנסת שנמצאים גם פה, יחד עם יסמין ואחרים, שני תהליכים מאוד מאוד מרכזיים. אחד, אנחנו מבקשים להעביר בחקיקה שבוועדת המחירים במשרד האוצר, בפיקוח על המחירים, שיהיו נציגי משרד הבריאות כדי שיתמקדו במזון בריא, לפקח על מוצרים בריאים. זה אחד, עם יסמין.

תהליך שני, אנחנו לקראת קריאה שנייה ושלישית בהקשר של ההקמה של הרשות למאבק בעוני. הרשות למאבק בעוני, אחד מהתפקידים המרכזיים שלה יהיה לבחון את ההשפעה ואת ההשפעות שיש למזון בריא וכולי ושאר המעטפת שקשורה למזון על העוני. ועכשיו את הזכרת את אותן אוכלוסיות שמתקשות והם פחות משיגים מזון בריא. כי זה יקר יותר, כי זה פחות נגיש, מכל מיני סיבות. אני אומר, אני קורא פה עכשיו, דווקא בגלל הדיון הזה, אני באמת רוצה לרתום את כולם, כל מי שיש בכוחי.

אבל זה לא רק האוכל, יוני, מדובר פה על מעטפת שלמה. גם פחות עושים ספורט, פחות מתקנים, פחות חוגים, הכול פחות.

ברור, ברור. דרך אגב, סימון, בחוק לרשות המאבק בעוני שותפים כל מי שהזכרת, ספורט וחינוך ורווחה ועבודה, אנחנו מבינים שמדובר כאן בעולם גדול, עכשיו דיברנו על המזון.

אתמול עבורה עוד הצעת חוק בקריאה שלישית בוועדה ויום שני היא תעלה שהיא גם משמעותית, שהיא תרומת המזון.

נכון.

והם אוספים רק מזון בריא. כי העניים לא בוחרים איזו תרומה לקבל, וחשוב שהעמותות יאספו רק מזון בריא.

בהקשר הזה באמת מגיע ישר כוח ללקט ישראל שבאמת - - - אבל מכאן תמשיכי הלאה, אני קורא באמת לכולם לבוא ולתמוך בנו ולהתקדם עם הצעות החוק הללו.

מעולה, זה סופר קריטי. אנחנו רואים שגם ילדים צורכים שתייה מתוקה, גם בכמות גבוהה.

זה מטורף.

הם צורכים שתייה מתוקה בכמות גבוהה, עושים פחות פעילות גופנית. זה גיליון ציונים שהתחיל ב-2022, אנחנו רואים ממש אחוז גבוה של ילדים שלא עומדים בהמלצות של שעה פעילות גופנית ביום. נתונים על הנקה, גם פה אנחנו רואים שהנקה בישראל - - -

יש לה קשר ישיר להשמנה? אני לא ידעתי.

כן, כן, בטח, בטח. זה יכול להפחית את הסיכון ב- - -

איזה מוזר, מעניין למה. באמת?

ובאמת ההמלצות הן הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה. בישראל רק 22% מהאימהות מניקות הנקה בלעדית, יש לזה קשר ישיר להשמנה וגם תחלואה וסוכרת ודברים נוספים, כמובן משמעותיים. זה גם משהו שבמשרד מאוד מאוד מקדמים ואנחנו רוצים גם לקדם בתי חולים תומכי הנקה, זה ה-Baby Friendly Hospital, במיוחד בשביל זה.

תקימו גם בנק, רק כדי לסייע לאימהות שלא יכולות.

יש ממש קשר ישיר, וזה באמת מהגיל הרך ושוב גם בהיריון וכל הנושא של האפיגנטיקה. עלויות השמנה, אתם מכירים, שמעתם. זה דו"ח שיצא בשנת 2021, 20 מיליארד שקל בשנה, 10 מיליארד הן הוצאות ישירות והשאר הן הוצאות עקיפות.

20 מיליארד שקל בשנה הוצאות?

עלות ההשמנה.

10% מכל ההוצאות הבריאות כתוב. מטורף.

וזה רק צפוי להחמיר. אנחנו ראינו את ההחמרה בקורונה, במלחמה גם החמרה. אנחנו רואים שגם המשפחות ובטח המפונים - - -

רק שהנתון הזה יביא אותנו לשאלה, בסיום המצגת שלך, כמה המדינה משקיעה לטובת זה. אם העלות היא 20 מיליארד שקלים לטיפול, כמה אנחנו משקיעים בשביל למנוע את זה? זה שקף מאוד משמעותי.

המלחמה רק החריפה ותחריף, את הנזקים אנחנו נראה בהמשך. 40% מהאוכלוסייה דיווחו שהם עלו במשקל בסקר שעשינו, בקרב המפונים זה אפילו יותר. אנחנו יודעים שהאוכל שהיה גם בבתי המלון, שוב, ממקום של שפע, גם אנשים עלו במשקל, כולל הילדים שאנחנו יודעים שנחשפו שם לברזים של שוקו ומתוקים. כמובן, שוב, כל הדברים האלה, בשכבות החלשות זה רק עוד יותר מחמיר.

מה צריך לעשות ואני אספר גם מה עשינו. קודם כול, להעלות את שיעורי ההנקה, לבסס יחסי האכלה בריאים, דוגמה אישית ושיח בריא על אוכל ממש מגיל לידה. היו פה דיונים, לא בוועדה הזאת גם על הפרעות אכילה, כמובן אנחנו מכל הכיוונים רוצים שהשיח יהיה בריא. עידוד צריכת פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים ואגוזים. הגבלת צריכת מזון אולטרה-מעובד וסוכר, עידוד פעילות גופנית, לפחות 60 דקות ביום לילדים. לא רשמתי פה עוד דברים, אבל אלה כמובן גם השינה ושעות המסך שגם פה זה קריטי.

המעגל הזה של הבית, משפחה, מסגרת חינוכית וקהילה, חייב להיות רצף. מה שאני עושה בבית, הייתי רוצה שתהיה תמיכה גם במסגרת החינוכית, וכמובן בקהילה. אם אנחנו שומרים בבית על תזונה בריאה אבל הילדים אחר כך הולכים לימי הולדת ויש שם חגיגות מטורפות, או בבית הספר.

לא, אל תהיי כזאת. מותר להם ללכת ליום הולדת לאכול ביסלי.

מותר, אבל לא יודעת אם ראית את השולחנות המטורפים, באמת, שולחנות קונספט שגם מבחינה כלכלית אפילו הורים לא מצליחים לעמוד בזה.

אל תדאגי, עם עליית יוקר המחיה בשנה הבאה זה יהיה פחות ופחות. בקצב הזה אנשים לא יכולים לקנות כלום כבר.

נכון, נכון. מה שצריך לעשות, ואלה ארבעת הדברים המשמעותיים, יש פה את הצד של החינוך, יש לו צד משמעותי. חינוך, הסברה, הטמעה, שטח, תוכניות קידום בריאות, אני אציג את זה. אבל לצד זה, שינוי סביבת המזון – חובה. מדיניות, רגולציה, פיקוח לסביבת מזון בריא בכל מקום. וכשאנחנו אומרים סביבת מזון בריא, אנחנו מדברים על ארבע סביבות מזון. סביבת מזון דיגיטלית, שוב, זה טירוף, ממש טירוף. הילדים והנוער נחשפים למזון מזיק ודימוי גוף מכל הכיוונים שצריך פה לעשות הגבלות, יש מדינות שגם עשו הגבלות.

איזה סוג של הגבלות? אתה מכיר?

כן, למשל יש רגולציה באנגליה שאומרת שבמדפים ליד הקופה לא יהיו כל מיני קשקושים וכל מיני דברים ממותקים מדי. לא, לא את לא מבינה כמה משמעות. דרך אגב, אם המוצרים הללו, שתראי, הסופרים הם לא פראיירים, הם שמים את המוצרים הכי מסקרנים בגובה של הילדים. תגביה אותם. יש רגולציה, והשר, אני אומר לכם, הוא יבוא ויציג את זה עוד מעט, ואני לא רוצה לקחת לו. השר כבר עשה תוכנית ורוצה לאמץ רגולציות מהסוג הזה, אני מאוד אשמח לשמוע איפה זה.

כן, גם זה. סביבות המזון, יש לנו את הדיגיטלית, גם הרשתות החברתיות, אפשר לעשות הגבלת פרסום מזון מזיק גם ברשתות. יש לנו את סביבת המזון הצרכנית שזה מה שאתה אומר, אלה הסופרים, המרכולים, ובאנגליה יש רגולציה מדהימה. אנחנו יודעים שאנחנו מגיעים לסופר, גם הבחירות שלנו, הן תלויות גם באיפה המוצרים נמצאים, המיקום של העיניים.

בטח, הצבעים, הכול.

הצבעים, הריח, יש הרבה מאוד דברים שמשפיעים, יש ממש מחקרי התנהגות.

זו תורה שלמה.

ברור לי.

תגידי, יש לכם נתונים מה קרה מאז הסימון של המוצרים של סוכר גבוה?

יש נתונים מדהימים, מדהימים.

ממש נתונים מדהימים.

שמה?

דרך אגב, אנחנו עכשיו בקיץ, כשהעברנו את רפורמת המזון והצמדנו את אירופה, מה שטוב לאירופה טוב לישראל, את הסימון השארנו. התעקש על זה משרד הבריאות, הוכיח לנו מחקרית שזה עובד, זה מדהים. התעקשנו על זה, זה עולה עוד קצת כסף ליבואנים, הנה, אביב חצבני פה, ככה מאוד לא מרוצה מהעניין הזה. אבל הנה, אני אומר לכם, השארנו את זה, זה עובד. אני מדברר אתכם, נכון?

לא, זה נהדר. סביבת מזון דיגיטלית, סביבת מזון צרכנית, שזה הסופר ובכלל כל השווקים, סביבת מזון מוסדית, שזה כמו שדיברנו בהתחלה, על תוכנית ההזנה. אבל שוב, בכל מקום, כל מוסד, בטח ממשלתי ובטח שגם מקבל תקציב להזנה לכל מכרז שיש, לא משנה אם זה חינוך או רווחה או בתי מלון שעכשיו היה לנו עם משרד התיירות, מזון בריא בכל - - -

אתם מעורבים בתוכניות ההזנה?

אנחנו בקשר מאוד טוב עם משרד החינוך על תוכניות ההזנה.

לא, לא קשר טוב, יש לכם סיי על בניית התפריט? אתם מחליטים, אתם - - -

קודם כול, יש תקנות, איזה מזון צריך להיות, יש תקנות פיקוח על הצהרונים, יש פיקוח גם של משרד החינוך וגם של משרד הבריאות. הרי יש צהרונים שהם בתוכנית ההזנה שזה באמת בסוציו הנמוך, ויש גם הזנה של צהרון תחת הרשויות. וגם פה, בהחלט עושים גם פיקוח וגם יש איסוף נתונים, ועכשיו את הנתונים האלה בפעם הראשונה אנחנו נשקף בדשבורד עירוני שיהיה לרשויות המקומיות לראות איפה הרשות שלהם עומדת ביחס לתקנות, גם מבחינת האיכות, גם מבחינת בזבוז מזון. ודיברת גם קודם על המנה הצמחונית, אז גם המנה הצמחונית תהיה שם כיעד כי אנחנו הוספנו גם יעדים בריאותיים וגם יעדים סביבתיים.

שאלה נוספת יש לי אלייך. בנתונים, אני לא יודע כמה זה נכון, אנחנו מקום שלישי בעולם בסוכרת לילדים?

אני לא יודעת אם אנחנו מקום שלישי בעולם.

אנחנו מקום ראשון בקטיעת איברים לחולי סוכרת?

כן.

מקום ראשון בעולם בקטיעת איברים לחולי סוכרת. צריכים להבין, הדבר הזה, הנתון הזה, זה אומר שזה עולה למדינת ישראל, אחרי זה טיפול בהם, מיליארדים. זאת אומרת, כל שקל שאנחנו נשקיע בילדים ובנוער לפני שנגיע למצב האלו, אנחנו נחסוך מיליארדים למדינת ישראל.

חד משמעית.

עכשיו אני לוקח את זכות הדיבור, למרות שלא נתנו לי ואני רוצה מפה להסביר. אני רוצה שהיושבים פה בחדר יבינו לאן אני חותר בסוף. אנחנו מקום ראשון בקטיעת איברים, המדינה משקיעה מיליארדים כשמגיעים למצבים האלו, ואנחנו האחרונים ב-OECD בבניית מתקני ספורט, בהשקעה בספורט, בתקציב המדינה לספורט ובהשקעה בילדים בנושא ספורט. האחרונים ב-OECD, אנחנו עולם שלישי בנושא הזה, תקשיבו למה שאני אומר, עולם שלישי בהשקעת ספורט לילדים במדינת ישראל.

ביותר מ-50% מבתי הספר אין אולם ספורט בכלל, אין. אין אולם ספורט. זאת אומרת שהילדים והמורים צריכים למצוא מקום לעשות ספורט בשעה 12:00 בבאר שבע מתחת לכיפת השמיים ולך תעשה שיעור ספורט. ולך אחרי זה תמשיך את הלימודים, ללמוד מתמטיקה ודברים אחרים. כך שאנחנו הכי גרועים בקטיעת עברים ואנחנו הכי גרועים בהשקעה. כלומר הכול הפוך, גוטה, הכול הפוך.

אם היינו משקיעים את המיליארדים האלו במתקנים, בתוכניות ספורט, בעוד שיעורי חינוך גופני בבית הספר, ובהשקעה במורים. וחבל לי מאוד שגיא דגן לא נמצא פה כי יש לי המון להגיד על מה שקורה בשיעורי חינוך גופני, המון להגיד. כי הנתונים אומרים שמתוך שיעור של 45 דקות, בסוף השיעור הוא 28 דקות, כי קוראים שמות ומסדרים ומחלקים והילדים בורחים ובסוף לא עושים ספורט. צריכים לעשות רפורמה בנושא הזה של הפעילות הגופנית בבתי ספר. עכשיו, יש לנו כלי של המורים לחינוך גופני, אנחנו שנינו למדנו את זה, אני גם כן בעברי באתי מהעולמות האלו, גם כמורה, גם כמאמן, גם הכול. בסוף, הכלי הזה של המורה, אנחנו לא מנצלים אותו. כי הם יכולים להעביר את השיעורים על תזונה, הם יכולים - - -

הם לא יכולים, סליחה.

הם יכולים ללמד את הילדים על – לא תזונה כמו שתזונאי מלמד, אבל לקבל את הנתונים ואת הבסיס ומה קורה כשלא אוכלים נכון, הם יכולים, אם הם יקבלו את הדאטה ואת הנתונים כדי לעשות את זה. אי אפשר להביא תזונאי לכל ילד, אבל מורים יש לכל הילדים. וגם בגני הילדים, אותו הדבר בבתי הספר, אפשר להשתמש בכלי הזה בצורה הרבה יותר טובה.

זה הכול גלגל אחד שבסוף, משרד הבריאות מדבר, הרווחה ידברו, במשרד החינוך ידברו, אחרי זה משרד הספורט ידברו. איפה החיבור של כולם? למה לא עושים שולחן עגול?

אתה לוקח עכשיו את כל המצגת של פרופ' רז.

בסדר. שולחן עגול, ונוגעים בדבר הזה בילדים שלנו, כי אנחנו בסוף לא יודעים איך לטפל בילדים. את תספרי על תוכניות, ואחרי זה נורית תספר על תוכניות, ואתם תספרו על תוכניות. בסוף, בקו הסופי, אנחנו נכשלים. כי אם הייתי רואה נתונים של שיפור, הייתי אומר וואו, איזה יופי. אבל אין נתונים כאלו, אין נתונים כאלו. הילדים עושים פחות ספורט, יותר שמנים, ואנחנו מספר אחת בעולם בקטיעת איברים, זה הנתון.

הנקודה הובהרה, סימון, ואני חושב שכולנו בתמימות דעים פה בסיפור הזה. חד משמעית, אנחנו נגיד את זה גם בסוף, צריך להקים גוף לאומי שיוביל תוכנית רב תחומית לנושא הזה של מניעת השמנה וסוכרת בילדים ובני נוער, שיהיו שותפים בה כלל משרדי הממשלה. אנחנו נשמע את הפירוט הזה גם על ידי פרופ' רז בהמשך.

אם אפשר רק הערה קטנה, ברשותכם.

כן, אפרת, בקצרה.

כן, ממש בקצרה, רק משהו ממש ממש קטן. אני רק אומרת, כי פשוט לא נמצאים פה בני נוער ובכלל, וכבר היינו גם בדיונים. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים גם בחינוך כשאנחנו מדברים כל הזמן על השמנה. ילדים, צריך לזכור גם, עם הפרעות אכילה בעקבות כל השיח כל הזמן. וזה גם כן נתון שאני חושבת שחייבים לשים אותו גם על השולחן, גם בדיון כאן אצלנו, שאי אפשר לדבר רק תזונה ומה הם אוכלים. גם צריך לזכור שכשאנחנו מסביב לזה וזה המקום שלנו גם כחינוך וגם כשאנחנו בשיח לזכור שיש ילדים שפשוט אחר כך נופלים לנקודות לא טובות של הפרעות אכילה ואנחנו מאוד צריכים לשים לב גם לסמנטיקה של המילים.

חד משמעית, הנושא שצריך לעלות גם בתוכניות.

אנחנו אתמול קיימנו על זה דיון רחב מאוד וברור שצריך להיות, אני חושב שצריך להיות שולחן עגול בין משרד החינוך והבריאות בעניין הזה של הפרעות אכילה ספציפית, כמובן שתוכנית לא תתנגש בשנייה ולא ליצור פה מודלים שליליים. זה באמת אירוע, נכון, נקודה חשובה.

זו נקודה חשובה, אבל גם השיח כשאנחנו מדברים על מניעת השמנה, בסופו של דבר זה גם מניעת הפרעות אכילה. אנחנו רוצים כבוד לגוף, תזונה בריאה בלי לדבר על משקל וכמובן בשיח מכבד.

מה אנחנו עושים? אמרנו שיש לנו מדיניות. באמת יש את החוק לפיקוח על איכות המזון והתזונה במוסדות חינוך. חוק לפיקוח על איכות המזון בצהרונים, הרגולציה לסימון בחזית האריזה, חוזר לאכול ולגדול למעונות היום, שפה אני רק אדגיש מה הייתי רוצה שיהיה כבר. יש לנו את הנהלים, יש לנו את הדברים של מה צריך להיות, יש לנו את התפריטים, יש לנו שם את החיבור גם למזון הגולמי ומבוסס צומח. וכדי שילד בצהרון לא יזרוק את הקטניות, אנחנו רוצים כבר במעון שיתרגל לטעמים האלה, שיהיה חינוך כבר מילדות, ואחד הדברים שאנחנו רוצים לעשות פה זה לקדם תקנות פיקוח על המזון גם במעונות, ממש מגיל צעיר שיעמדו גם בתפריטים וכמובן גם הכשרות למטפלות.

איפה התהליך נמצא? חקיקה? מה?

לא, אני רוצה.

אז זה רק ברצון?

זה העתיד, זו התוכנית לעתיד.

אנחנו נתמוך כמובן בכל חקיקה שתגיע אלינו בעניין הזה.

אתם לומדים ממה שקורה בעולם?

מאיזו בחינה? מבחינת תקנות על מעונות?

דיברתם על דברים טובים שקורים באנגליה, מנסים להביא את אנגליה, הדברים הטובים, לפה?

בטח, יש הרבה דברים. יש גם על מניעת פרסום מזון מזיק, גם על סידור המרכולים, גם על קמפיינים לעידוד תזונה בריאה. אנחנו עכשיו גם, שוב, אני פותחת סוגריים, אנחנו בתוכנית ענקית של ביטחון המזון הלאומי ל-2050. כל הלמידה היא למידה מהעולם, מה אפשר לעשות. גם אמרנו נגישות למזון שהוא גם בריא וגם מקיים. בסוף, הרגולציות והמדיניות והכלים שעושים בעולם, אפשר להביא אותם בהתאמות לישראל, צריך להחליט על זה ולרוץ.

הותקנו תקנות על הפיקוח?

לא. מה, למעונות? לא, זה עדיין בשלב רעיוני.

לא, אנחנו צריכים תקציב לזה.

לא, לא. אני עוקב קצת ובסוף זו גם ועדת מעקב. אנחנו ביקשנו בדיון הקודם לפקח על האוכל שניתן במוסדות החינוך וביקשנו להתקין תקנות, איפה זה עומד?

במוסדות חינוך יש תקנות, יש תקנות למשרד החינוך.

יש תקנות ויש פיקוח, וזה מה שאמרתי קודם גם על ההנגשה של זה בדשבורד עירוני, להראות גם את התוצאות כדי שגם נצליח להשתפר מבקרה לבקרה, כי בסוף אנחנו חייבים את הדאטה.

יש תקנות, מה הן כוללות, התקנות? תבקש לראות.

אנחנו נבקש מהמשרד להעביר לנו אותן.

אין בעיה, נעביר את התקנות. ויש גם תקנות על הקיוסקים ששם כן צריך תקציב וזה אני אגיד, יש תקנות, זה לא נאכף, זאת אומרת, לא עושים פיקוח על המזון שנמכר בקיוסקים. בשביל לעשות פיקוח - - -

בתוך שטח בית ספר.

בתוך שטח בית ספר.

זה גם נכון, שכחתי מזה. ברובם יש טוסטים ונקניקיות.

חשוב שיהיה פיקוח בנושא הזה.

נכון, הכול שם ג'אנק.

שוב, זה בדרך כלל רק בתיכונים, אבל - - -

אפרת, הבעיה היא תקציבית? למה זה לא נאכף?

אבל אין פיקוח.

פיקוח על מזון בקיוסקים.

משרד החינוך, לא נעים לי להגיד לכם, אבל לא הגעתם מוכנים היום.

לגבי כל הנושא של תקנות הפיקוח על המזנונים, אני רק אומרת שגם שם נעשים תהליכים וצריך לזכור גם שאנחנו נמצאים בתקופה, גם מאז הדיון הקודם, מערכת החינוך עסוקה גם בכל נושא המלחמה ויש לנו עוד הרבה מאוד גם בנושא הזה. כן נעשים תהליכים לקדם את זה, גם מדובר פה על תקציבים וגם תקנים.

הפיקוח על הקיוסקים עולה כסף? יש לכם בעיה תקציבית?

כן, יש בעיה תקציבית.

כמה זה עולה?

לא, אבל יש תקנות על הקיוסקים בכלל?

יש חוזר מנכ"ל.

יש תקנות, לא אוכפים, הבנתי.

יש תקנות, לא מיושמות בגלל תקציב. אוקיי, הוועדה תבקש בסיום הדיון לקבל אומדן תקציבי.

מבחינת חינוך, כמובן, בתוכניות של קידום בריאות, יש לנו תקציב משותף, זה מה שאפרת הזכירה ואנחנו עובדים באמת בשיתוף פעולה מדהים בתוכנית אפשרי בריא. יש לנו את שירותי בריאות התלמיד, יש גם צוותים שנכנסים למוסדות חינוך, גם שם יש חינוך לאורח חיים בריא. יש לנו תקציב של יחידות בריאות באשכולות האזוריים שאחד הדברים המשמעותיים שהם עשו בשנה וחצי, בשנתיים האחרונות זה כניסה למסגרות חינוך והרבה עבודה גם שם. רשויות, אפשרי בריא, אנחנו עכשיו מרחיבים לתוכנית גדולה של גוף נפש יחד עם הג'וינט, כך שגם, תקציבים גדולים לרשויות. יש לנו עבודה עם המועצה לשלום הילד שנמצאת פה.

כל הדף הזה, כל השקופית הזאת, כמה כסף היא שווה?

הרבה. שוב, אני אעשה ככה חישוב, אפשרי בריא זה 7 מיליון לשנה, גוף נפש מתרחב להרבה יותר, אשכולות זה 4.8, חברה ערבית זה 300 מיליון, חברה חרדית - - -

מה, מה, מה?

300 מיליון?

שרון לוי, מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות במשרד הבריאות. זה סכום לחמש שנים, חמש שנתי, וזה לא רק תזונה כמובן.

כן, זה כל הקידום.

רגע, בואו נעשה רגע את הפרופורציה, אני רוצה להבין 7 מיליון מול 300, אני רוצה להבין.

לא, כי חברה ערבית זה לא רק החינוך.

מה זה?

זו תוכנית ענקית, זו החלטת ממשלה.

כמה הולך לטובת חינוך לבריאות בתוך אותה תוכנית של ה-300 מיליון? בערך.

לא רוצה לזרוק מספר, נבדוק.

הלאה.

מגזר חרדי, יש לנו 6.5 מיליון עם החברה למתנ"סים, גם עבודה - - -

ייעודי לטובת? חינוך לבריאות?

כן, חינוך לבריאות.

למה זה החברה למתנ"סים ולא בתוך בתי הספר?

יש גם מול בתי הספר במסגרת עם משרד החינוך.

כן, אבל זה 7 מיליון לכל המגזרים, זה שום דבר, זה כלום ושום דבר.

יש לנו עוד תוכניות של בתי ספר מגזר חרדי שעכשיו הן, שוב, התקציב עוד לא עבר בהסכמים הקואליציוניים, יש עוד.

קואליציוניים למה?

כן, עוד משנה שעברה. תוכנית שלמה כתובה כבר.

אבל למה צריך קואליציוניים? למה המדינה כמדינה, למה צריך להישען על תקציבים לא - - -

זה תוספתי. אם הוועדה תדאג לעוד כסף מעבר למה שיש - - -

אנחנו רוצים לדעת, תראי, אנחנו שואלים את השאלות כדי לדעת מה צריך.

אנחנו רוצים לדעת מה העלויות.

רגע, אני מסכם, 7 מיליון, פלוס 4.5 מיליון, פלוס X מתוך ה-300 מיליון, פלוס 6.5 מיליון של החברה למתנ"סים למגזר החרדי. מה עוד יש לנו?

חברה אתיופית.

לא, זה אמרתי. ה-10 אפשרי בריא הופך ל-7 עכשיו.

יש לנו את כל הנתונים, נעביר אותם.

לחברה האתיופית?

סליחה, אפשרי בריא זה 5 משרד הבריאות, 5 משרד החינוך, וזה היה שנה שעברה, השנה זה היה פחות. ויש תקציבים גם שהם שונים משנה שעברה.

כמה היה השנה?

ויש עוד 7מיליון לרשויות המקומיות שזה מתרחב ל-21 מיליון בשנה 2026-2025 כחלק ממשהו של חוסן שזה גוף נפש, וזה יכלול, אחד המרכיבים המרכזיים זה תזונה הבריאה, פעילות גופנית, חוסן ומניעת עישון.

לא, רק שתבינו שאנחנו מדברים פה על דברים מאוד חשובים, אבל סל הספורט של כל הרשויות בוטל בשנת 2024, לא קיבלו שקל. סל ספורט לא קיבלו כלום לפעילות עממית. הנה, משרד הספורט פה, שקל אחד לא הלך לפעילות עממית. אנחנו מדברים פה על מיליונים ומיליארדים, אבל הדברים הקטנים שרשות מקומית יכולה להפעיל את הילדים ואת המשפחה וזה חלק ממה שאנחנו מדברים היום, ביטלו את הכול. הזיה, הכול הפוך.

רגע, גם מתוך ה-21 מיליון שהולכים לרשויות המקומיות זה חלק שממנו הולך לזה. זאת אומרת שאם אני מסכם את סך הכסף שהמדינה משקיעה לחינוך בריא, בין 35-30 מיליון שקלים, כאשר אני מדבר על כל המעטפת, מגזרים, בתי ספר, רשויות. זה הנתון, בסדר. תשמע, הם לא קובעים תקציבית, עוד רגע נעלה את משרד האוצר, ננסה להבין מה המדינה חושבת לעשות. יש 20 מיליארד שקל, 20 מיליארד שקל.

זה חשוב לומר שב-2025 כנראה שחותכים לנו תקציב. אני אומרת, חלק ממה שציינו זה 2024. יש את התוכנית לחוסן ברשיות המקומיות שזה גוף נפש, זה תזונה, פעילות גופנית, חוסן, זה מתרחב.

אבל הרבה מהתקציבים האלה, חותכים חצי. פשוט לדעת.

לא צריך להיות כלכלן בכיר בשביל להבין שאם יש לך 20 מיליארד בצד אחד נזק, אתה צריך להשקיע משהו מינימלי כדי לחסוך את הדבר הזה.

בדיוק, זה העניין.

צריך להיות גאון בשביל זה? לא, נכון? עוד רגע נגיע לאגף תקציבים, יאללה, בואו נתקדם עם המצגת, תחתרו לסיום.

מבחינת הטיפול וזמינות שירותים, מה אנחנו עושים. יש את החוזר ומבחינת תמיכה למניעת טיפול והשמנה, אני מניחה שבקופות ירחיבו יותר. זה מהלך מדהים, זה גם מתקציב המס, 20 מיליון בשנתיים הקודמות והשנה 12 מיליון. וההיבט המשמעותי פה גם הוא הקמת הרשם. יש לנו גם תקצוב בשילוב תזונאיות בטיפות חלב, שזה לא נמצא במיליונים שספרת קודם, זה תקציב נוסף לתוך המסגרות הטיפוליות. וכמובן כל מה שקשור גם למוקד אחיות הנקה.

זה חשוב, אבל זה לא בדיוק חינוך לבריאות, בסדר, אוקיי.

ניטור, מחקר, הערכה. שוב, הכול כמובן מבוסס מידע, אני עוברת. אוקיי, זה באמת הגידול, אלה התוצאות, 28% גידול במספר הילדים שקיבלו טיפול תזונתי להשמנה, גידול של 48% במספר הטיפולים בצוות רב מקצועי, שזה גם, הקמנו מרפאות.

לא הבנתי, אלה ילדים שההורים פנו עבורם?

אלה האחוזים שעשו כבר.

הם כבר במעגל ההשמנה.

נכון.

רגע, כמה זה במספרים או מתוך כלל הילדים?

זה כבר טיפול, צריך לציין, לא מניעה.

טיפול, זה הטיפול.

זו הפעילות של הקופות, אני רק אגיד.

זה הקופות, אני קורא, אבל אני שואל, כמה מסך כל הילדים, באחוזים אפילו?

אני אחשב את האחוזים מתוך סך הילדים עם השמנה, כמה הגיעו לטיפול. אבל מה שמעניין פה זה גידול - - -

אבל הגידול הוא של 48%.

לא, משנת הבסיס, מ-2022, לפני שהיה את מבחן התמיכה. זאת אומרת, 48% יותר קיבלו טיפול בגלל מבחן התמיכה שזה מדהים, מדהים, מדהים, וצריך להמשיך אותו.

מטורף.

ממש. ושוב, הקופות ירחיבו על זה. כמובן הקמפיינים, זה גם חשוב, סביבה. שמתי פה שקף ב-AI שרואים פה מורה שמלמד בכיתה על שתייה מתוקה ומחוץ לכיתה יש מכונת ממכר. לא יעזור אם אנחנו נחנך ובחוץ יהיה מכונות.

בבתי ספר יש מכונות?

כן.

בחלק יש, כן.

ביסודיים לא.

לא. תוכניות להמשך, שוב, אמצעים פיסקליים שנמצאו יעילים. מס שתייה, הוזלת מזון בריא חייב להיות ביחד והתקציב של המס יכול ללכת להוזלת מזון בריא, רגולציה על תעשיית המזון.

רגע, למה אנחנו עוברים ככה הלאה? מי נתן אישור להכניס לבתי ספר מכונות שתייה מתוקה?

מי לא עצר התכוונת.

כן. היה צריך אישור מיוחד לזה? למה אנחנו לא מוציאים את זה? צריך חוזר מנכ״ל, לא צריך חקיקה על זה.

אבל יש חוזר מנכ"ל.

יש תקנות, יותר מחוזר מנכ"ל.

יש תקנון שאוסר על זה? אם כך, למה יש את זה?

אבל מקודם דיברנו על זה שאין תקציב לפיקוח.

אבל תקשיבו, לא צריך פיקוח על זה. אם אתה מוציא מכתב לכל בתי הספר התיכוניים בארץ ממנכ"ל משרד החינוך, היום להוציא את המכונות האלה, זה מה שקורה.

ואז כולם עומדים דום, נכון?

בוודאי. מה, סליחה, מנהלי בית ספר לא עומדים דום למנכ"ל משרד החינוך? אם כך, אנחנו בבעיה הרבה יותר חמורה, אנחנו בבעיה חינוכית, יותר מבריאותית. מה זה הדבר הזה? אני בהלם.

רק לומר שהמשקאות, דרך אגב, המתקנים הללו זה ברשות המקומית. הרבה פעמים זו גם רשות מקומית, זו לא מערכת החינוך וצריך גם לזכור שהמכונות, בבתי הספר גם, תשימו לב שבבתי ספר יש גם פעילויות של אחר הצהריים שהרשות מפעילה גם חוגים ופעילויות.

למי אכפת?

יפה, אבל בסדר, אבל בעצם המכרז של כל הפעילויות הללו הוא ברשויות המקומיות.

לא, לא, לא.

שטח בית הספר הוא של הרשות, אין בעיה, אבל אתם משרד החינוך. באמת, אדוני יושב ראש הוועדה, אנחנו עכשיו ראינו שזו אחת הבעיות הכי קשות, השתייה המתוקה.

חד משמעית ואנחנו נטפל בזה.

בואו נוציא מכתב, מה זה? של הוועדה. את זה אפשר לפתור.

כן, רק משרד הבריאות, לסיכום.

אני ארחיב אפילו יותר מזה, שיש מקומות בעולם שבדקו מה קורה בקריית חינוך ומה קורה גם ב-500 מטר מסביב, ברדיוס של קריית החינוך, גם בבתי ספר וגם בחוגים. זאת אומרת, אתם דיברתם קודם על חוגי ספורט, ילדים באים לחוגי ספורט, יוצאים מהחוג, יש שם קיוסק, כל ההורים קונים כל שבוע ואז זה גם חוזר על עצמו כי זה איזושהי רוטינה. סביב קריית חינוך, סביב מקומות שיש חוגים, בטח חוגי ספורט, כמובן, להוציא גם את - - -

יש חקיקה כזאת בעולם אגב?

יש. יש גם חוק עזר עירוני שאפשר לעשות, יש דברים שאפשר לעשות.

טוב, ד"ר מורן, תודה רבה על הצגת הדברים. אנחנו צריכים גם להמשיך בלוח הזמנים. פרופ' איתמר רז, יושב ראש המועצה הלאומית לסוכרת, בבקשה. יש לו גם מצגת. שלום לאדוני, ותודה רבה על היוזמה.

תודה רבה. באהבה רבה, בוקר טוב. קודם כול, אני רוצה מאוד להודות לשניכם, ליוסף טייב, יו"ר ועדת החינוך, וכמובן גם לך, יונתן מישרקי, יו"ר ועדת הבריאות. אני נפעם, אני מוכרח להגיד, אני נפעם מהפגישה היום, כי אני הייתי בהרבה פגישות בעבר ולא שמעתי את הדברים שאני שומע פה. אני רואה עתיד.

תודה רבה.

אני רוצה בקצרה, אני אנסה להיות מהיר, כי אנחנו רוצים לתת זמן לאנשים אחרים, אבל אני רוצה להגיד עוד מילה אחת. אמר מאוד נכון חבר הכנסת סימון דוידסון, הוא אמר מאוד נכון.

יו"ר ועדת משנה לתרבות וספורט.

הוא אמר מאוד נכון, שכל אחד פועל, והחיבורים הם די לקויים. זאת אומרת, אין פה איזושהי קבוצה שיושבת פעם בחודש וכוללת את כל מי שצריך להיות כלול. אין בריאות, אין פה אפילו אף אחד מהאוצר.

בזום.

אוקיי, אם כן, קבוצה כזאת שתשב פעם בחודש. עכשיו אני אגיד לך יותר מזה, אנחנו פשטנו את הרגל ותכף אני אראה לכם למה. כי למדינת ישראל אין ראש, אין חשק ואין כסף לתת לבריאות, אני כבר לא מדבר על שום דבר. בכסף שיש לנו מאפשרי בריא ואפשרי לא בריא ואפשרי קופץ ואפשרי הולך, אי אפשר לעשות עם זה כלום. עושים עם זה קצת פה, קצת שם, זה הכול מודלים, בונים מודלים, אבל אף אחד לא יכול לעשות משהו שיכלול את כל מדינת ישראל.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם עוד דבר. יש במדינת ישראל גופים מדהימים, חלק מהם יציגו פה בשלוש דקות כי אין זמן. יש פה גופים ששינו את מדינת ישראל. אלי דהן יתן לכם דוגמה, חמש אצבעות יתנו לכם דוגמה, יגאל בן שלום יתן לכם דוגמה. יש כל כך הרבה וקטורים וכל מה שצריך זה לחבר אותם, עוד לפני שמדברים על כסף.

משפיענים, אין לנו סיכוי בכל החינוך הזה אם לא יהיו לנו משפיענים. כי אם אתה פותח, אם ילד היום פותח טיק טוק, או שמיקטוק, או טוקטוק, אני יודע מה? מה הוא רואה שם? הוא רואה שהשמן זה טוב, שכשהבטן מתנועעת זה נחמד, שלאכול ארטיק זה חשוב, כי הם מקבלים גם כסף בשביל זה. אנחנו בנינו 15 משפיענים שיהפכו היום את העולם, אין סיכוי אחרת. עכשיו אני רוצה מהר להראות לכם את הדברים.
(הצגת מצגת)

זה מאוד בקצרה, כבר דיברנו על זה. מחלה שעולה גם הרבה מאוד כסף, 20 מיליארד שקל, זה כבר לא 20 מיליארד, זה כבר הפך להיות 25 מיליארד, ואם אתה מסתכל - - -

עוד פעם, אתה מוכן להסביר את זה? 25 מיליארד?

שקל בשנה עולה הטיפול בהשמנה.

הטיפול בחולי סוכרת וכל - - -

לא, ההשמנה, השמנה בלבד. חלק גדול מחולי סוכרת - - -

25 מיליארד שקלים עולה טיפול בשנה בהשמנה?

נכון. זה היה 20 מיליארד, מה שאתם רואים פה זה לפני, זה בן נון כתב לפני שש שנים, היום זה כבר יותר. גם עשו הערכה, היה צריך להיות פה נדב, הוא לא הגיע, שעל דולר אחד שאתה משקיע, אתה מחזיר 5.6 דולר בתוך מספר שנים, לא בתוך 20 שנים. נעבור על זה, זה לא קריטי.

מה שרציתי להראות לכם פה זה רק איך התפתח הדבר הזה במדינת ישראל. אם ב-1970 היו לנו בסך הכול 7%, אפילו 3% אחוזי השמנת יתר, 7% או 3%, אני כבר לא זוכר, אני לא יכול לראות את זה מפה, 7% אני חושב, והיו לנו פחות מ-4% של סוכרת. מ-2017 אנחנו כבר עולים - - -

ברוך הבא, כבוד השר. נכבד את כבוד השר, תודה רבה שבאת לדיון הסופר חשוב הזה, מתכבדים מאוד בנוכחותך פה. אנחנו באמצע לשמוע את הסקירה של פרופ' איתמר רז, בבקשה.

כבוד השר, זה בסדר שאני אמשיך?

יותר מבסדר, אם באתי לפה, זה בשביל לשמוע אותך.

תודה רבה, תודה על המחמאה. אתם יכולים רק לראות פה את העלייה הדרמטית באחוז השמנת היתר בישראל, שזה עד לפני שש שנים, מ-3% ל-27%, ואת העלייה הדרמטית בעליית הסוכר, מפחות מ-4% למעל 10%. אתם יכולים לראות למטה עבודה שעשה רן בליצר, רן בליצר זה האיש שמוביל את התחום הזה בקופת החולים הכללית. ב-1970 מטופל סוכרתי עלה למערכת 7%, ב-2017 הוא עולה 30% מהתל"ג של הקופה הכללית. רק שתבינו, רק בגלל השמנה וסוכרת, אלה העלויות. זאת אומרת, יש פה גם הרבה עניין של כסף.

על זה דיברו, שהבעיה העיקרית מתחילה בגיל הצעיר יותר, בילדים, ושאתם רואים את העלייה העצומה של ילדים, זה בכלל העולם, מתחת לחמש שנים ובין חמש ל-19 שנים ותכף נדבר על זה מהר. אני חושב שהגורם העיקרי להשמנה הוא סוכרת. נכון, יש דברים אחרים, אבל זה סוכר. ואתם יכולים לראות, הבעיה שבמוח שלנו יש מרכז לקוקאין ומרכז לסוכר, והם שכנים, אחד ליד השני. אם אתה מרגיל ילד לאכול סוכר מגיל שנתיים, הוא מתמכר לסוכר.

אם אתם מסתכלים על ישראל, אני מראה לכם את ההיסטוריה, זה לפני עשר שנים, בכוונה, כי ידעתי שיראו מה קורה היום. לפני עשר שנים ישראל מובילה בעולם בקניית סוכר, הכי הרבה סוכר, במדינת ישראל. אם אתם מסתכלים על הילדים, שתיית מוגזים, סוכרים, אתם רואים שישראל מובילה את ה-OECD גם לפני עשר שנים וגם היום כמובן.

אם אתם מסתכלים על הנושא של צפייה, מה שחבר הכנסת סימון אמר, אתם יכולים לראות שילדי ישראל, עוד לפני שהיו להם כל כך הרבה ניידים, הם היו אלופים במסכים. אם אתם מסתכלים על פעילות גופנית, ילדי ישראל אחרונים בפעילות הגופנית מכל מי שנמצא שם, מכל הארצות המיוצגות. אם אנחנו מסתכלים, וזה לפני עשר שנים, רבותיי, זה לא עכשיו, בקרב ילדים בכיתה א', 9% השמנת יתר, 12% עודף משקל, 20% מהילדים. בכיתה ז' זה כבר מגיע ל-31%.

אם אתם מסתכלים על האוכלוסייה הערבית, זה כבר קרוב ל-40%. אם אתם מסתכלים על פריפריה לעומת מה שלא פריפריה, בית שאן - קרוב ל-14%, אשקלון – 13%, באר שבע, קריית גת – 13%. לעומת זאת, נס ציונה, רמת השרון, גבעתיים – 7%. זאת אומרת, אנחנו מזניחים את הפריפריה.

אם אתה היית בודק גם בספורט, זה אותו דבר יהיה.

בוודאי, בוודאי.

הזנחת הפריפריה היא בכל תחום.

בוודאי שזה גם בספורט, כי אנחנו מדברים על השמנה, זה לא קשור רק בתזונה. טוב, כולנו יודעים שהשמנה היא מחלה והיא גורמת לנזקים כמעט בכל עבר בגופנו, לא נעבור על זה, רק הזכרתי, אבל זו שקופית מאוד חשובה. פרופ' גלעד טוויג לפני כעשר שנים עשה עבודה יוצאת מן הכלל. אנחנו הצלחנו לעקוב אחרי מטופלים שהתגייסו לצבא בגיל 17 ומה קרה איתם אחרי 40 עד 50 שנה. ומה שאתם יכולים לראות פה בגרף זה שהתמותה שלהם מסוכרת, מהשמנת יתר, ממחלות לב, מסרטן, היא עולה פי 5 בטווח של 40 שנה.

זאת אומרת, מי שהתגייס לצבא, זה למעלה מ-2 מיליון חיילים, 2.3 מיליון חיילים שהתגייסו לצבא, אלו שהיו שמנים בגיל 17, סיכוייהם למות מכל המחלות האלה הם פי 4 עד 5 בתוך 40 שנה, זה לא כשהם בגיל 70.

בפריפריה מתים קודם, אבל למי אכפת? לאף אחד לא אכפת.

תראו, הזמן לשנות את הילד זה בין גיל אפס, אולי אפילו גיל ההיריון, אולי אפילו כשהאימא שמנה לפני כן, כי גם זה ישפיע על מה יקרה לילד, ילד שיש לו אימא שמנה יגדל עם סיכויים גבוהים להיות שמן ולהיות סוכרתי כי הוא מפתח תנגודת לאינסולין כבר בתהליך ההריון וכמובן מאוחר יותר. הזמן לעצב את המוח של הילד זה בין אפס לשלוש-ארבע שנים, זה הזמן שבו אתה יכול לעשות משהו. ואני רוצה להראות רעיון שלי ואם ירשה לי חבר כנסת מישרקי, אני רוצה לתת את הרעיון שלו, אתה מרשה לי? אתה אמרת לי פעם משהו.

הרעיון שלי היה לסמן כפיות סוכר. אני הייתי בוועדת האסדרה, אני גם הצעתי את ועדת האסדרה לליצמן ב-2011 וב-2015, ואמרתי לרב ליצמן, תשמע, דבר אחד יכול לשנות הילדים הקטנים, כפית סוכר. למה זה יכול לשנות? כי ילד בן שנתיים, אפשר ללמד אותו מה זו כפית סוכר. אתה לא יכול ללמד אותו מה זה שומן או מה זה מלח, הוא לא מבין את זה, אבל כפית סוכר הוא מבין. ילדים בישראל שותים בממוצע 20 עד 30 כפיות סוכר ביום, כשהפיזיולוגי והרצוי זה שש כפיות ביום, וזה גורם ההשמנה מספר אחת.

אני אחכה רגע לחבר כנסת מישרקי, אתה נתת לי הצעה מהממת וזו עוד דוגמה לזה שאם נשב כולנו יחד נהיה הרבה יותר חכמים. חברת הכנסת מישרקי אמר לי, למה לא לעשות מה שאני עושה בבית? אני בבית לא נותן מוגזים לילדים, אבל אני כן נותן להם שתייה מתוקה. אבל מה? אני מוהל אותה פי חמש, פי עשר וזה מאוד טעים להם. ואז הילדים שלי גדלים בלי להיות מכורים לסוכר. רעיון גאוני שלא עלה בראשי בעשר השנים שאני מנסה לעשות משהו. רק מראה כמה חשיבה ביחד היא חשובה.

היה לנו פעם שר חינוך שקראו לו יואב גלנט, מתאר לעצמי ששמעתם את שמו לאחרונה. יואב גלנט אמר, אחרי 70 שנה חייבים לשנות את הספורט. מה שאתה הזכרת, חבר הכנסת סימון, לפני 14 שנה היו חסרים 3,200 מתקנים, אני מנחש שהיום חסרים 5,000.

אני אספר לך שיצא דו"ח מבקר המדינה לפני שנה לבקשתי ומה שאני אמרתי עכשיו, הייתי עדין, כי המספרים, נורית יודעת את זה, הרבה יותר גדולים. מדובר על 56% מבתי הספר שאין מתקן.

יפה, יפה, זה מדבר בעד עצמו. והוא ביקש את אבי מויאל שלא יכול היה לבוא היום, פרופ' אבי מויאל ואותי להרים את הנושא הזה. הייתה לנו עזרה מאוד גדולה של אפרת לאופר.

אבל אתה יודע למה זה קרה? עד סוף שנות ה-90 היו בונים בתי ספר עם אולם, זה היה חלק מהבנייה.

נכון.

ואז בהחלטה שגויה הפסיקו את זה.

וגם חדרי אוכל.

והיום מפילים על ראשי הרשויות והמועצות לבנות לבד את האולם.

נכון.

וזו טעות שהגדילה את הפער.

נכון, נכון. הוא יצא עם תוכנית, אני מוכרח להגיד שמשרד החינוך היה מדהים, היה מדהים ברצון לעשות שיתוף פעולה, לעשות מהפך בתחום הספורט. מה שאנחנו למדנו אז, שילד ממוצע, שעה ספורט הוא עושה 15 דקות, זה בבתי ספר טובים, והיו גם כאלה שפחות. אני שמעתי את מה שאתה אמרת, אני מקבל מה שאתה אומר, שזה יכול להגיע ל-30 דקות, אבל אני חושב שבהרבה בתי ספר זה לא מגיע ל-30 דקות. ונעשתה תוכנית יוצאת מן הכלל, כולל תוכנית דיגיטלית.

איפה התוכנית הזו?

מה שקרה, קרו שני דברים. היינו אמורים לקבל אותה חינם, תוכנית חינם, נכון? מדהימה, שכל ילד באילת היה יכול לשחק כדורגל עם ילד במטולה, או כל נערה הייתה יכולה ללמוד לרקוד תוך דקות ספורות, הוצאת אנרגיה עצומה בבית. ובנינו תוכנית של שש שעות בשבוע שחוץ משעתיים זה לא בבתי הספר. מה ששבר אותה היו שני דברים. התחילה הקורונה, מנהלי בתי הספר לא היו מוכנים להיכנס לעוד משהו, ובכלל הבריאות בעיריות, בבתי ספר זה דבר אחרון.

תבדוק כמה לוקחים בגפ"ן תוכניות של בריאות וספורט, תבין שזה לא חשוב למנהלים.

אוקיי, אחד היה מנהלים והשני היה הקורונה שמאוד מאוד שיבשה את העניינים והדבר הזה נפל. אבל אני מוכרח להגיד שמשרד החינוך היה יוצא מן הכלל בתמיכה שלו בדבר הזה. זאת אומרת, זה לא שיש פה איזו תנגודת, פשוט אין פה שיח. יש פה ציבור שעושה דברים מדהימים, יש פה משרדים שעושים דברים מדהימים, זה לא שהם לא עובדים, הם משרדים טובים מאוד, גם הבריאות, גם החינוך, גם הספורט, אבל אין תקשורת עם הציבור.

כולם טובים.

פרופ' רז, קודם כול אנחנו צריכים להמשיך.

אני מסיים.

אבל אני אומר, באמת הפקידים כולם מצוינים, ואני בטוח שהם אנשים טובים באמת עם רצון מאוד מאוד טוב, אבל אני חושב שאנחנו צריכים לדפוק על השולחן בצורה מאוד מאוד אגרסיבית ולדרוש מהמדינה להוציא את התקציבים הייעודיים. כי רעיונות יש הרבה מאוד, אבל אם אתה לא יודע ליישם אותם כי אין לך תקציב, צריך לדפוק על השולחן לשים אותם בסדר עדיפות גבוה.

אני מברך אותך ואני בהרגשה בלתי רגילה רק לשמוע את זה ממך. רק להראות לכם, היה מס סוכר, הוא נפל, היה פיקוח על מאכלים בבתי ספר, זה מרגי עשה, השר מרגי, בזכותו זה קרה ובזכותו כופפנו גם את משרד הבריאות וגם את משרד החינוך. כל הנושא של חינוך ילדים לתזונה מאוזנת ובריאה, הוא לא תופס את כל הציבור. כל הנושא של פעילות גופנית נפל, ויש עוד הרבה אחרים, אני אקצר.

מה המטרה? בדיוק זאת המטרה, כולנו צריכים לעבוד ביחד. אתם תשמעו עכשיו, יש במדינת ישראל יכולת פילנתרופית להרים את מה שאתם רוצים כמשרדי ממשלה, קודם כול צריך לצרף אותם. דבר שני, מה שאמר חבר כנסת מישרקי וגם אתה אמרת, מר טייב, אתם אמרתם שצריך לבנות פה גוף שינהל את הנושא הזה שנקרא מניעת השמנה וסוכרת בישראל, בעיקר בילדים, אבל גם במבוגרים. ופה אני סימנתי את כל הגופים, אני לא אכנס לזה, זה לא חשוב.

פה גם כתבתי מה ההמלצות שלנו, וגם לזה אני לא אכנס, כי זה אתם צריכים לעשות. ההמלצות הן בדיוק לבנות גוף כזה שיהיה גוף חשיבה שיעלה את ההצעות, שיכלול את כל הגופים המובילים, את כל הוקטורים במדינת ישראל לווקטור אחד גדול, ואני לא אכנס לזה כי אני רוצה לקצר.

וכתבתי עוד דבר, חבר הכנסת מישרקי, מבט קטן, חבר הכנסת טייב. אני חושב שממשלת ישראל הייתה צריכה להוביל את זה. אני חושב שזו הייתה צריכה להיות מטרתו של ראש הממשלה, של ממשלת ישראל, אבל בהובלה שלכם. כי אם אתם לא תובילו, חבר הכנסת טייב וחברת הכנסת משריקי, אם אתם לא תובילו, זה הכול ייפול כמו שהכל נפל. כל מה שקרה, קרו דברים מאוד טובים, אפילו הסימון, מדברים עכשיו אולי לוותר על הסימון, לעשות מה שעושים באירופה, ללכת אחורה, הכול נפל.

ולכן אני מבקש מכם, פה לפני כולם, אני מבקש מכם דבר אחד, שאתם תמשיכו להוביל את בריאות ישראל, גם אם תהיו באופוזיציה או גם אם תהיו שרי תיירות או לא חשוב מה, שהדבר הזה יהיה בדמכם. ואנחנו כציבור נדאג שהדברים שקורים היום דרך משרדי הממשלה יעלו בלוג, יעלו פי עשר על ידי חיבור עם הציבור. תודה רבה.

תודה רבה, פרופ' רז. אני קודם כול מודה לך ואומר לך ומצהיר בזה בשמי ואני מניח שגם בשמך, אנחנו מחויבים לנושא, נוביל אותו, נקדם אותו יחד עם חברי הכנסת שיושבים כאן וכמובן בשיתוף פעולה עם הממשלה שזה השר. אנחנו נדע לשבת ולדרוש בכל תוקף תקצוב מתאים, הכנסת והטמעת תוכניות בתוך מערכת החינוך, בקהילה, בשיתוף עם ההורים כמו שדיברנו פה, כמו שעלה כאן, כמו שהמצגת שלך מדברת בצורה מאוד ברורה.

אני מתכבד להזמין את כבוד שר הבריאות, ידידי, הרב אוריאל בוסו, בבקשה.

שלום, בוקר טוב לכולם, יושבי ראש הוועדות, חבר הכנסת יוסי טייב, יושב ראש ועדת חינוך, ידידי חבר הכנסת יונתן מישרקי, יושב ראש ועדת הבריאות המצוינים שאני מודה לכם קודם כול על העלאת הנושא ובוועדה משותפת. יש לזה משמעות, משמעות אמיתית כאמירה ובאמת כרצון לעשות משהו משותף. בהכירי את שני יושבי ראש הוועדות הללו, אצלם הדיונים אופרטיביים, שהם גם כן מגיעים לאחר מכן לידי מעשה, ואני, קחו אותי שותף שלכם בנושא הזה לכל יוזמה שתרצו, אנחנו מחויבים לנושא.

פרופ' איתמר רז, שמי שלא יודע, הוא גם כן במשרד הבריאות, יושב ראש המועצה הלאומית לנושא הסוכרת והשמנה, הוא אדם מוביל בתחומו בארץ ובעולם. נמצאים פה אנשים חשובים, מנהלת אגף חדש, ד"ר מגנזי שעושה עבודה מצוינת. גם כן, אומנם היא חדשה, אבל אנחנו יודעים מה הם רוצים לעשות ועוד אנשי מקצוע.

כבוד השר, אתה מפתיע אותנו שהיא חדשה, כי לפי הצגת המצגת שלה בתחילת הדברים, היה נראה שהיא שוחה עמוק, עמוק-עמוק בתוך העניין.

אתה מתאר לעצמך שמשרד הבריאות לא בחר סתם מישהי, אלא שהיא מגיעה מהתחום; אבל בתור מנהלת אגף היא חדשה, ואנחנו מאחלים לה הצלחה, והצלחתה הצלחתנו.

בהצלחה רבה, כן.

למעשה, כשאנחנו מדברים, הבנתי שקצת נגעו מלמעלה, אבל חשוב שידעו, אנחנו לא באים לחזור על נתונים של הכיתות, מה בכיתה ז' ומה בכיתה א', ומה נתונים. אנחנו תמיד שואלים את השאלה, מדינת ישראל מוציאה בשנה במישרין ובעקיפין 20 מיליארד ש"ח בגלל ההשמנה והסוכרת והתחלואה ועוד ועוד ועוד.

כך שאתה מצפה, כמו שאמרתם, שיהיו לנו אולי להסברה איזה חצי מיליארד ש"ח, בשביל פרופורציה, כי חצי מיליארד יכולים למנוע ולחסוך הרבה יותר מאשר ההוצאה. זה לא כך, כמו שאמרתם, זה לא כך פני הדברים. אנחנו במשרד נמצאים בתקציב ההסברה בנושא הזה מאוד מאוד קצר. אתם יודעים, בסוף, תקציב מדינת ישראל, שהיינו צריכים להדק את החגורות ולדעת במה אנחנו מורידים או לא מורידים, ישנם סעיפים שבכלל לא הייתה שאלה כי הסעיפים הללו לא קיימים.

אבל דיברו פה על מספר דברים, מה גורמי ההשמנה והסוכרת ובכלל בעיה, נכון, אנחנו לצערנו במדינות ה-OECD מובילים בכמה דברים, בכלל בנושא ההשמנה ובנושא סוכרת, אבל בקרב השמנה אצל ילדים זה דבר שהוא מחויב את ההתייחסות שלנו, הוא מחויב את הטיפול ומחויב תשומת לב.

דיברתם על רגולציות, יש את חוק פיקוח המזון, כפי שדיברו, בשנת 2015, איסור מכירת מזון מזיק בקיוסקים בבתי הספר, יש את החוק לפיקוח על איכות המזון ולתזונה נכונה בצהרונים מ-2016, ושאר רגולציות. קיימים חוקים, אין בהם אכיפה, אין בהם באמת עבודה אמיתית וזה לא קיים.

במשרד הבריאות ישנם הרבה רעיונות ויוזמות, מרגולציה למכירת המזון, מכירת המזון בסופרים. כשאנחנו מסתכלים, אנחנו מסתכלים בכלל, לא רק על ילדים, כי אנחנו נמצאים במלחמה מתמדת, אם אנחנו נלחם בתופעה באופן כללי, זה לא יחלחל למטה, אנחנו לא יכולים לעשות תוכנית רק לילדים. אבל אנחנו מבינים שישנה בעיה אמיתית.

אתם יודעים שאני לא אסתיר, כשהיינו באופוזיציה ודיברנו על נושא המס, כשדיברנו על מס הסוכר ולמה נלחמנו בנושא הזה ומה המשמעות. כי פספסו את המסר האמיתי, הסתכלו על זה כמס. אנחנו לא מדברים על מס, אנחנו צריכים משהו של לנסות לטייב את האנשים. ברגע שעשו מס, גם על דיאט וגם זירו, והחלק הכי גרוע, כשמדברים על מס והכסף לא הולך לפעולה שלשמה המס נמצא, אין צורך לעשות מס. מס הוא לא ענישה, אפשר לעשות מס גם על לחם לבן כי הוא פחות בריא מקמח מלא או משהו כזה, ואז תיקח את הכסף ותבנה בו כבישים, פספסת את מה שאתה רוצה בסוף להסביר לאנשים.

אם היית לוקח מס ועושה רק על המתוק הגבוה ואת הדיאט ועל הדיאט והזירו לא היית מטיל מס, והפוך, נותן מס מעודד והוזלה או סבסוד בדברים מסוימים, אתה יכול להגיע. כשבן אדם מגיע לסופר והוא רואה הבדל מהותי בשישייה של קוקה קולה שזו עולה נגיד 50 שקל, ושישיית זירו, לא שאני אומר שזירו יותר טוב או דיאט יותר טוב, אין לי להביע דעה, אבל מדברים מבחינת סוכר, כשמדברים על סוכר. ואתה בא ואתה רואה משמעות על המדף, אתה יכול להסביר לבן אדם ואתה יכול לשנות הרגלים בצורה כזאת או אחרת. אבל כשאתה לא עושה את זה בצורה מסודרת ולא בהסברה נכונה והכי גרוע, שאת הכסף אתה לא לוקח לצורך זה, פספסת.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים לעשות מספר פעולות, כפי שפרופ' רז הזכיר ואמר. אני גם כן נכון לעשות, אם תרצו לעשות ישיבה משותפת של יושבי ראש ועדות ושר הבריאות ושר החינוך ביחד. התוכנית שמתחילה צריכה לבוא בחינוך בשעות למידה, בשעות ספורט. ואני יודע שאנחנו נמצאים במצב, אני במערכת הבריאות יודע את זה, אני יודע שיש עכשיו גם כן דיונים בוועדת הסל שכמובן וודאי שהשר לא מתערב במחשבות או בתרופות או בעידודים כאלה ואחרים ואנחנו לא נכנסים למה שנעשה בוועדת הסל, אבל אני יודע שישנן דרישות גם כן בוועדת הסל כרגע על טיפול בנושא של השמנה של ילדים ורוצים לתת לזה מענה אמיתי.

אבל אנחנו צריכים להסתכל תמיד על דבר אחד, אין לנו מטרה לבנות בית חולים מתחת לגשר, צריך לדעת לתקן את הגשר ולתקן את הבסיס כשיש לנו בעיה. ואם יש לנו בעיה, אומנם זה כרגע חלחל וזה נמצא אצל הילדים, זה מתחיל מהילדים בגלל שזה נמצא אצל מבוגרים בצורה פרוצה. ואנחנו במשרד נמצאים ועושים דיונים, מקיימים דיונים בנושאים הללו, לא נזניח את הנושא הזה, ישנן מספר פעולות שאנחנו רוצים לעשות.

הרגולציה של תעשיית המזון, מסעדות, מרכולים, מניעת פרסום מזיק, סידור מרכולים בצורה בריאה, ישנם מודלים שקיימים בעולם. כשאתה נכנס לסופר, מה מזמין במדפים, וזה דבר שיכול לסייע ולעזור, זה קיים. וכמובן נושא הסימונים, אני מסכים עם פרופ' רז בנושא כפיות הסוכר, הרי היום במספר מוצרים רשום מספר כפיות הסוכר, אבל זה לא משהו כמו המדבקה האדומה. אגב, המדבקה האדומה של המתוק, מסתבר שזה עזר ועוזר בהרבה דברים, זה גם כן בנושא השומן הרווי ועוד סימונים שקיימים.

אנחנו נותנים תמיכה לקופות החולים במבחני תמיכה בשביל שיעשו אצלם פעולות שנעשו גם כן במרפאות בקהילה, אלו דברים שאנחנו מודדים. אני מקווה ומאמין שכחלק ממבחני התמיכה החדשים בשנת 2025 ינתן יותר דגש בנושא הזה. אנחנו יושבים במשרד וכרגע בונים את מבחני התמיכה הללו מול קופות החולים. ללא ספק, כמו שנושא בריאות הנפש עלה לעבודה מסיבית אצל מנכ"לי הקופות, אנחנו ביקשנו שלשנת 2025, כחלק מהדגשים של מערכת הבריאות, בסוף אנחנו צריכים לטפל בשגרה ובחירום כאחד, ומבחינתנו נושא השמנה הוא נושא חירום. ואנחנו גם כן בחלק הזה ביקשנו ממנכ"לי הקופות שיעלו לסדר עדיפויות גבוה אצלם בקופות את נושא ההשמנה וההשמנה כמובן אצל ילדים באופן פרטי.

קמפיינים שאנחנו עכשיו יצאנו במשרד ויוצאים עוד, שוב, אין הקומץ משביע את הארי מבחינת העלויות, מבחינת הצרכים, מבחינת מספרים, אבל אנחנו כרגע מרימים ונרים קמפיינים נוספים. ולבקשת יושבי ראש הוועדות, הדגשים יהיו גם כן בקרב ההשמנה אצל ילדים, לא רק בנושא ההשמנה באופן כללי. ואני בקשר מתמיד עם פרופ' רז שרק לפני שבוע וחצי-שבועיים היה אצלי במשרד לישיבות דחופות בנושא הזה, ממש אנחנו נמצאים בקשר מתמיד עם המצגות שהוא הציג בפניכם. אני מוכרח לומר שכשאני ראיתי אותם לראשונה, את הנתונים הללו, נבהלתי, לא חשבתי שזה קיים אצלנו.

אבל אנחנו צריכים לפעול ואני מודה לכם על העלאת הנושא. ככל שתעשו ותפעלו בצד החקיקתי ובצד תקנות שתצליחו לעשות ובחלק של המודעות, אנחנו נהיה במקום הזה. ארגון הג'וינט ומשרד הבריאות הוציאו נייר מקיף על מניעה וצמצום של השמנה בארץ ובעולם ואנחנו גם כן בדרכים הללו הולכים להגביר ולעשות.

ישנן פעולות נוספות שנעשות בחלק מהמגזרים, יש לחברה הערבית, לחברה החרדית, כי שם אנחנו יודעים שיש תחלואה, ביחד עם החברה למתנ"סים. זו גם כן פעולה שיצאה כרגע כבר לדרך עם תקצוב של כמה מיליונים, אבל זה כבר יורד לשטח עם תוכניות שיוצאות באופן אמיתי.

אנחנו כן יודעים שיש שינוי, כפי שצוין כאן, בפריפריה. בגלל שנושא ההשמנה הוא מרכיב כולל של התנהגות, הרגלי אכילה. ובזמנו, כשהייתי כאן גם יושב ראש הוועדה וקיימנו דיונים ובלקט ישראל ועוד מקומות שמחלקים מזון, צריך לדעת שגם שם, אם לא יחולק המזון הבריא, זה ימשיך לחלחל בדיוק לאותם אנשים נצרכים ונזקקים אם נותנים להם והחינוך הוא אחרת.

אני מסכים שזה מספר מזעזע, של 35-30 כפיות סוכר ביום שילד אוכל, זה לא נשמע, אתה לא מרגיש את זה במשך היום ופתאום אתה מסתכל בסוף על סיכום, הראה לי כאן חבר הכנסת דוידסון שהוא העלה לפני איזה שנתיים סרטון עם מספר חבילות סוכר שהוא הביא לפה, כמה סוכר נכנס לבן אדם במשך השנים. כשאנחנו לוקחים את 35 הכפיות כפול, כפול, כפול ולאן אנחנו מגיעים וזה נספג בגוף.

אבל אלה לא רק הסוכר וההשמנה, כפי שצוין כאן, נושא ההשמנה מביא תחלואה נוספת שאחר כך לאורך שנים אנחנו מקבלים אותה במערכת הבריאות בלחץ דם, בלב, במחלות נוספות שגורמות באמת לדברים. לצד תוחלת החיים שבמדינת ישראל הולכת ומתארכת, אנחנו צריכים לדעת להילחם במשהו שקיים כאן בקרב הילדים.

אני מודה לכם על הדיון החשוב הזה, ואנחנו נמשיך הלאה לעקוב ולוודא. אני חושב שאולי צריך גם כן לבדוק שהחוקים הקיימים והתקנות הקיימות יגרמו לאכיפה. בדקתי וראיתי, אני יודע, יש מכונות מזון בבתי הספר.

דובר.

באמת אין מספיק למידה בחלק הזה.

אין, אין פיקוח ואכיפה.

אין אכיפה בכלל.

אין אכיפה, המזנונים והקיוסקים, לא רק שבתוך בתי הספר, הסמוכים לבתי הספר, גם שם אפשר להעביר תקנות ובהחלט לקבוע רדיוס מסוים ושם יהיה - - -

לזה דווקא יש תקנות ואין פיקוח, הבעיה שאין תקנות לגבי הקייטרינג והמזון שמגיע בסוף לבית הספר.

שמחולק. ככל משהו שתעשו, ללא ספק משרד הבריאות יתמוך בתהליך.

תודה רבה. מכובדי השר, אני באמת חושב שהנוכחות שלך פה היא מאוד מאוד משמעותית. אנחנו בדרך כלל לא מטריחים אותך לבוא לוועדה, רק באמת בהובלות דברים שהם חשובים לנו, בשאר אנחנו מנסים להסתדר עם אנשי המקצוע שלך. עצם הגעתך לדיון הזה פה היא משמעותית ושמה על נס, בדגש מיוחד את חשיבות הנושא, ואני מודה לך על כך שאתה מבין בצורך השעה.

אני רוצה להתייחס לשני דברים שאמרת לקראת הסוף בנושא התקציב. אנחנו סכמנו פה את התקציב מכלל התוכניות הקיימות, סכומים זניחים מאוד באופן יחסי לתחלואה הגדולה ולמחיר הגדול שמדינת ישראל משלמת במערכת הבריאות. למעלה מ-20 מיליארד, 25 מיליארד שקלים הציג פה מקודם פרופ' רז. זה כלום כסף השקעה לעומת הוצאה גדולה, המדינה חייבת לעשות הרבה יותר בעניין הזה. אנחנו נדרוש ואני בטוח, אני רותם אותך כבר עכשיו כי אני יודע שאתה פתוח לזה, למאבק תקציבי לטובת העניין הזה.

הנושא המשמעותי השני שהעלית פה זה הנושא של מס סוכר. אני חושב שהבאת לידי ביטוי את העמדה שלנו. אנחנו פה, האמת היא שבמקרה, שלושה חברי כנסת מטעם סיעת ש"ס. נשמעה ביקורת ואני חושב שההבהרה שלך בהקשר הזה, כמדיניות, לבוא ולהגיד, המדינה, את רוצה להילחם? אל תטילי מס חינוך על האזרח, אלא תשקיעי משאבים לטובת הסברה נכונה. זו אמירה משמעותית ואנחנו כמובן נמשיך הלאה ולהוביל. תודה, באמת בהערכה גדולה.

מתחבר לכל מילה וצריך גם להגיד שבסוף שמה באוצר מישהו צריך להבין שכל שקל שהוא ישקיע בתוכניות חינוך בנושא של השמנה בגיל הרך ובקרב בני הנוער הוא חיסכון ענק. אנחנו שמענו את המספרים ההזויים, 25 מיליארד, רק אילו היו משקיעים 10% מהתקציב שיוצא. צריך לעשות סימולציה, באמת נעלה את האוצר, נראה אם נעשתה סימולציה בנושא.

המועצה לשלום הילד, בבקשה, עו"ד ליאור.

אני אבקש מכל דובר מעכשיו, אנחנו צריכים לסיים את הדיון פה בדיוק בשעה 11:00, כל דובר שתי דקות בדיוק ולא לחזור אחד על דברי השני בבקשה.

תודה. אני אנסה לקצר. אנחנו לאחרונה ניהלנו הליך שיתוף נוער יחד עם משרד הבריאות, זה היה הליך מאוד מאוד פורה ומלמד, למדנו הרבה מהנוער. עלה שלמרות שקיימת מודעות לחשיבות צריכת מזון בריא ומזין, הנגישות של הנוער למזון שכזה בסביבתם מוגבלת. גם בקיוסקים בבית הספר, כפי שעלה פה, מוכרים מזון מעובד, מטוגן במחיר זול, הסלט למשל עולה יקר יותר.

גם העניין של הנגישות, גם העניין של הפיקוח על המחירים, זה מאוד מאוד חשוב. גם במפגשים בית ספריים, מפגשים חברתיים מוצע לרוב מזון מהיר. בסביבת מקומות הבילוי שלהם, בקניונים, בפארקים, במגרשי ספורט, כמו שנאמר פה, הסביבה גם צריכה להיות מאוד מאוד נגישה גם מבחינת הזמינות וגם מבחינת המחירים.

ומבחינתנו, יש צורך במעורבות של מספר שחקנים בזירת הנוער כדי לקיים תוכניות מקיפות להעלאת המודעות לנושא. תוכניות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות מתוך תפיסה הוליסטית על מה זה חינוך לבריאות. תוכניות שכוללות עידוד אורח חיים בריא, הפחתת יושבנות, פיתוח מיומנות אכילה. זו תורה שלמה שצריך לדבר אותה, ללמוד אותה בשיח מלמד, מכיל ולא שיפוטי. צריך תוכנית מעניינת שתמשוך את בני הנוער. לדבריהם, צריך לתת להם כלים פרקטיים. כלומר, לא רק שמורה תלמד על פירמידת המזון, אלא איזשהו הליך חווייתי, אתגרי, שתלמידים יהיו מעורבים בעיצוב תפריט המזון הבית ספרי. צריך לדבר איתם בגובה העיניים ולשתף אותם.

אבל לצד העשייה החשובה בתחום הזה של חינוך והכשרה לנוער, צריך גם לנקוט צעדי מדיניות משלימים, למשל פיקוח על המזון שנמכר בבתי הספר. יש חוזר מנכ"ל, עלה פה שאין פיקוח, אין אכיפה.

אני ביקשתי לא לחזור על דברים שעלו ורוב הדברים שאמרת הם חוזרים. אני לא מזלזל, אני רק אומר, אני רוצה מאוד מאוד לאפשר לכולם. אם יש לכם איזושהי נקודה חדשה נוספת להשמיע לנו, נשמח.

אוקיי, אני רק אסיים ואומר שמתן כלים ועידוד תוכניות חינוך, זה לא יספיק אף פעם אם המדינה לא תעמוד בהתחייבות שלה לתת להם את המעטפת שתאפשר להם לחיות בסביבה בריאה, חיונית ולממש את זכותם לבריאות הגוף, בריאות הנפש והתפתחות תקינה. תודה.

תודה רבה, חותם על כל מילה שאמרת.

ד"ר יגאל בן שלום, יושב ראש ועד מנהל עמותת מהיום, יושב ראש ועדת כספים של ביטוח לאומי ועוד ועוד בהיסטוריה והיום. אני חושב שזו זכות שלנו שאתה נמצא פה איתנו. בבקשה, לרשותך רשות הדיבור.

תודה רבה. הכנתי רשימה שלמה לדבר, אני מתעלם ממנה ואני אשתדל בשתי דקות לומר את הדברים שהם פרי הניסיון שלי, גם כמנכ״ל משרד העבודה והרווחה, גם כמנכ״ל המוסד לביטוח לאומי. נושא חשוב, ואגב, השתתפתי בהרבה הרבה ועדות בכנסת כמנכ״ל ואני מאוד מתרשם מהרצינות, מהעומק והמקצועיות של הוועדה הזאת.

זה בעיקר בגלל יוסי, אני קצת פחות.

לא, לא, אלה שניכם, אני השתתפתי בהרבה ועדות. תראו, קודם כול, שמעתי את אפרת ואת מורן, כך שכל הרשימה שחשבתי להגיש, למשרד החינוך ולמשרד הבריאות יש את הידע ויש את הובלת המדיניות. אנחנו כעמותה משתתפים וזכינו במכרזים, מכרז גפ"ן בשמונה תוכניות ועכשיו זכינו במכרז הבריאות, גם בתוכניות. אני רוצה לתת פה נקודה יצירתית.

מה אתם עושים? לא הבנתי, מה התוכנית?

עמותת מהיום עוסקת בחינוך לבריאות. למשל עובדים ועוסקים בגני הילדים בהכשרת גננות לבריאות, שהן מכשירות את הילדים. למשל עוסקים בתוכניות בבתי הספר, ועם משרד הבריאות זכינו במכרז. כלומר, אנחנו בשטח כמגזר שלישי מייצגים ועוסקים בנושא של חינוך לבריאות. יותר מזה - - -

בכמה אתם מתוקצבים?

זו הבעיה. אני מתבייש להגיד.

תגיד, אנחנו רוצים לשמוע.

כל התקציב שלנו, של כל העמותה, זה מיליון שקלים. ובנושא הזה של גפ"ן, אנחנו תלויים במנהלי בתי ספר שיבקשו מאיתנו, קשה מאוד. במשרד הבריאות, במסגרת ועדת התמיכות זכינו בכמה עשרות אלפי שקלים שיבואו לידי ביטוי במכרז גפ"ן הבא.

משרד הבריאות או משרד החינוך?

לא, זכינו במשרד הבריאות שתיושם התוכנית שלנו בבתי הספר. ואני חייב לציין את שיתוף הפעולה המדהים בין משרד החינוך למשרד הבריאות.

אבל אני רוצה לומר כמה דברים בדקה שנותרה לי. קצת יצירתיות, תראו, כשהזכירה מורן את השל"מ, ב-1996, כשהתמניתי למנכ"ל משרד עבודה הרווחה, שאלתי את החברים, אילו בעיות יש לנו? כולם דיברו שהנושא של זקנים וקשישים מטופלים, הבעיה הייתה ילדים ונוער בסיכון שלא היה מטופל.

ואז אני יזמתי ואני פניתי לאוצר לתקציב, אתם יודעים, אין כסף. אני יזמתי והקמתי את השל"מ על דעת האוצר. אמרתי בואו נקים גוף שמתכלל את כל המשרדים, השל"מ. הבאתי 5 מיליון שקל, מאיפה? מהפדרציות בניו יורק, והאוצר אהב את זה. ואז, באותו רגע, אני רוצה להסביר, אפשר לנצל את המגזר השלישי למינוף תקציבי באופן כזה שאתה עושה את הגרעין. והרעיון היה להקים את השל"מ, הקמתי את זה יחד עם הג'וינט, הבאתי ליעקב נאמן שאז היה שר האוצר 5 מיליון שקלים, ואז הבטיחו לי מאצ'ינג. מאז, בשיתוף פעולה בין גורמים של פדרציות ואחרים זה הפך להיות ל-200 ו-300 מיליון שקלים בשל"מ בין שיתופי פעולה.

אתה רוצה לעשות העתק הדבק פה? אתה מביא 5 מיליון, אנחנו את השאר.

התשובה היא כן, קניתי.

אוקיי, אני רוצה שגאיה תשמע את זה, אוקיי.

ורעיון נוסף. תראו, לפעמים כשאתה יוזם רעיון בממשלה, לא מיד הוא מתגשם. אתן לך דוגמה, אני את הנושא של חיסכון לכל ילד יזמתי ב-2008 כשהייתי מנכ״ל ביטוח לאומי, זה יושם עשר שנים אחרי זה. אני רוצה להציע פה רעיון גם כן מאחר והילדים ונוער בסיכון זה גם נושא הדוקטורט שלי, אני באתי לביטוח לאומי כמנכ״ל ויזמתי קרן חדשה שלא הייתה, קרן לילדים ונוער בסיכון, לא היה. ואז זה אמצעי למנף, למה? הקרן הזאת נותנת סכום בסיסי ואז כל המגזר האזרחי משתתף ומשתתף ואתה מכפיל את זה. ויש לי פה רעיונות מאוד מאוד קונקרטיים. לדוגמה, הנושא הזה של הורים, לא שמעתי מילה על הורים, ההורים זה הדבר הכי חשוב.

נאמר קצת.

אני רוצה לומר לכם, מניסיון אישי, יש לי נכדה בכיתה ג' שהכריחה את אימא שלה כל פעם שהיא חוזרת מבית הספר לעבור דרך הסופרמרקט, ממתק. ואז, אני במסגרת עמותת מהיום הכנו תוכניות לילדים, הצגתי את זה לנכדה שלי בכיתה ג'. ואז בשיעורי חברה, המורה הטילה מטלה על כל תלמידה לעשות משהו, היא נתנה הרצאה בכיתה, בכיתה ג', על אורח חיים בריא, משהו שאנחנו הכנו, הילדה. כלומר, זה פשוט מדהים, יש לי את הוידאו של זה.

היא יונקת את זה בבית.

כי הילדים זה המפתח. ויש לי הצעה קונקרטית לגבי ההורים.

רק משפט לסיום, אנחנו פשוט חייבים לסיים.

כמו שיזמתי את קרן לילדים ונוער בסיכון, אני מציע ליזום, כל אישה שיולדת, היא מקבלת דמי לידה ומקבלת מענק לידה אם היא עובדת, אני מציע שחלק מהכסף הזה יבוא לתת את האופציה לסדנת הורות בנושא תזונה בריאה, 12 מפגשים. זאת אומרת, הבעיה היא ההורים, ההורים לא מודעים לנושא הזה. או להקים קרן נוספת בביטוח לאומי, אני הקמתי קרן ילדים ונוער בסיכון, 180 מיליון שקל, האוצר השתכנע כי אמרתי לו שזה יביא מאות מיליונים וזה כך. אולי להקים קרן מיוחדת במסגרת התוכנית הלאומית, קרן מיועדת. יש חמש קרנות בביטוח הלאומי, שתהיה קרן, כי כל המשרדים יודעים לעבוד עם הקרנות של ביטוח לאומי, קרן מיועדת לנושא הזה, ואני מוכן להיות שותף לתכנון ולביצוע. תודה רבה לכם.

תודה רבה, ד"ר יגאל בן שלום.

אני מבקש להעלות את גאיה שנמצאת איתנו בזום, גאיה מאגף תקציבים במשרד האוצר. שלום, גאיה. אני לא יודע באיזה שלב הצטרפת לדיון פה, אבל אני אגיד לך בשורה תחתונה. התקצוב שמדינת ישראל משקיעה בחינוך לבריאות נמצא בשפל, באמת בושה להגיד את זה. כולל כל המגזרים, כולל כל התוכניות, כולל הכול, רשויות מקומיות, שותפויות וזה, אתה מגרד את ה-40 מיליון שקל מלמטה. התחלואה עולה המון המון כסף למדינה, מעל 25-20 מיליארד שקלים, אלה בגדול הנתונים. התייחסות שלכם לאירוע הזה.

אני אגיד, באמת דיון חשוב, שמעתי את הדברים החל מהסקירה של איתמר רז ושל שר הבריאות ובאמת נושא מאוד מאוד חשוב. בסופו של דבר, העלויות של ההשמנה, וזה באמת מחקר שאנחנו כמובן מכירים אותו, משמעותיות וצריך השקיע במניעה, אנחנו מאוד מאמינים בזה.

בסופו של דבר, התקציב הוא בסמכות השרים, ההחלטות המקצועיות, איך לחלק אותו, כמה ילך למניעה, כמה ילך לטיפול, וברורה גם ההעדפה, בטח בעולם הבריאות, כשיש את הדחוף ויש את האשפוז ויש באמת את הצורך המיידי והיכולת להסתכל ולתעדף גם נושאים שלטווח הארוך, היא מורכבת. והצרכים הם מאוד מאוד גדולים, מכיר את עולם בריאות הנפש, מכיר את הסוגיות והאתגרים האקוטיים שכרגע נמצאים על שולחן המערכת.

דרך אגב, יש גם הלימה בין העולם של בריאות הנפש והפרעות אכילה לתוך העניין של חינוך למזון בריא. זאת אומרת, יכול להיות שתקציבית אולי כן יהיה מקור מתוך אותן תוספות תקציביות שהמשרד קיבל בעולם של בריאות הנפש, אבל התיעדוף. תשמעו, אנחנו פה מבקשים לפקח ולעשות את עבודתנו ולבקש מהמדינה לתעדף.

אני אוסיף, ברשותך. האם נעשתה סימולציה? ואם לא נעשתה, אנחנו מבקשים שתעשו סימולציה, השקעה מול תועלת. כל שקל שתשקיעו בנושא הזה לטווח הארוך, כמה בסוף אנחנו נחסוך בטווח המיידי ובטווח הארוך בכספים שאנחנו נותנים לטיפול. 25 מיליארד, זה הולך להכפיל את עצמו ב-40 השנים הקרובות. בסוף גם צריך הסתכלות רוחבית ולטווח הארוך. אנחנו מדברים בסכומי עתק, אנחנו לא מדברים פה על עשרות מיליונים בודדים.

ברור, ואני לא מכירה סימולציה כזו שנעשתה.

אז תעשו.

כן צריך לזכור שבתחומים החברתיים זה נכון להמון דברים, זה נכון להשקעה בחינוך, וזה נכון לשיקום, וזה נכון לכל סוגי רפואה מונעת, לא רק הטיפול בהשמנה, שההשקעה בדיי וואן בסופו של דבר יכולה ומונעת בטווח הארוך עלויות הרבה יותר משמעותיות. ולכן כן פועלים, כן חושבים שזה מאוד מאוד חשוב, אבל בסופו של דבר, תקציב המדינה מתנהל על בסיס שנתי, הוא מתנהל במסגרת מוגבלת ולכן - - -

גאיה, אני מוכרח לומר שאם התשובה בשורה התחתונה היא תיעדוף של המשרד, אני לא יודע, אולי העליתי אותך בטעות. אני חושב שהאוצר שמתכלל את מה שנקרא תקציב המדינה ורואה את ההשקעה מול התועלת, הוא צריך לבוא מיוזמתו ולהגיד למשרד הבריאות, למשרד החינוך, רבותיי, אני מבקש, אני דורש, כמו שאתם יודעים לעשות, זה לא חדש. כשאתם רוצים משהו, אתם יודעים היטב לבוא ולהכריח את המשרדים לתקצב את תוכנית א' ותוכנית ב' כדי למנוע.

אני חושב שבראש ובראשונה זה בריאות, אבל מיד לאחר מכן זה אירוע תקציבי, המדינה מפסידה מזה הון, ואתם צריכים, כמי שאחראי על תקציב המדינה, לבוא ולהגיד, אנחנו דורשים תוכנית א', ב', ג', X השקעה וכולי. תודה רבה לך על הדברים.

אלי דהן, מנכ״ל מובמנט, בבקשה.

בוקר טוב. באמת שמי אלי דהן, אני מנכ״ל של קבוצת מובמנט. 20 שנה אנחנו עושים רק שני דברים מרכזיים, מקדמים אורח חיים בריא ומפחיתים תחלואה, ואני מקווה, בצניעות רבה שנוכל לתרום משהו לדיון החשוב הזה מהניסיונות שיש לנו, גם עם קופות וגם עם גופי ממשלה, גם עם גופים פרטיים.

למעשה, היום אנחנו נוגעים במעל 20% מאוכלוסיית מדינת ישראל, 2.2 מיליון פעילים בחודש, באמצעות אפליקציות, דרך מעסיקים, עובדים בריא, דרך קופות החולים, מכבי Upapp, כללית Active, לאומית FIT, מאוחדת WOW. אנחנו רואים שם הרבה הצלחות שגם נלמדות עכשיו בעולם ואנחנו מקווים שמשהו מתוך הדבר הזה אפשר לקחת וליישם בתחום החשוב הזה.

דרך האפליקציות הנענו מיליוני אנשים לעשות הליכות, מיליוני אנשים להיכנס לחדרי כושר, להיגמל מהתמכרויות, פחמימות, עישון, סוכרים. ואם משהו קטן אוכל לתרום לדיון הזה, יצאנו בשכרנו, ואני מדבר על הפרקטיקה. בסופו של דבר, ברור שצריך הרבה מאוד גופים שיחברו לדבר כזה, אבל פרויקטים גדולים, גם סופם ליפול בדרך. אני חושב שצריך דרך מעורבות של כמה שיותר גופים להתחיל עם פיילוט קטן ופרקטי.

אנחנו, בפעילות שאנחנו עושים, ויש כבר מחקרים, גם שקופות החולים עשו וגם שאנחנו עשינו, עם הרבה מאוד הצלחות ורואים שינוי מובהק במדדים הקליניים ויותר חשוב מזה, בהתמדה לאורך זמן. בעצם השיטות שלנו מבוססות, פעם אחת השינוי מתחיל מהעלאת מודעות שרובכם דיברתם על זה, דרך התנסות ודרך אימוץ של אורח חיים בריא. אנחנו במקרה הזה חושבים שהילדים צריכים להיות מעורבים באופן מלא כמחוללי שינוי. אנחנו רואים היום שילדים גם משפיעים על איזה רכב קונים בבית ודברים אחרים, אין שום סיבה שהם לא יהיו חלק מהתהליך.

חלקכם אולי מכירים אפליקציה בשם Duolingo. עשרות אלפי ילדים בישראל לומדים שפה, אף אחד לא ביקש מהם ללמוד, הם גילו את זה, ראו את המשחק. לי שני ילדים מתוך שלושה שכבר למדו כמה שפות. זה פשוט כיף ומהנה והם עושים את זה בזמן שלהם.

מוכשרים כמו אבא כנראה.

תודה רבה. לדעתי, יותר. בכל מקרה, מבחינה פרקטית, אני חושב שצריך לכוון לאזורים של טכנולוגיה, אם יש גוף כזה שיודע לעשות, אנחנו נוכל לתרום מהניסיון שלנו. בסוף, טכנולוגיה היא האפשרות הכי זולה להגיע להרבה מאוד אנשים.

אנחנו רואים דוגמאות לזה בעולם, לתוכניות מאוד מאוד יפות. כי זה גם מותאם אישית, זה גם אחד על אחד, זה גם בזמן הנכון, עם טיפה Rewarding, ואחר כך דרך זה, אחרי שהעלית מודעות וגרמת לילד, לא שהוא שמע מהמורה משהו או אכל משהו טעים בבית הספר, אלא שהוא לוקח משהו ומביא את זה הביתה ומשפיע בתוך הבית, הדברים האלה יכולים לקרות כשאתה יודע להתנהל מולו. כי ילד אחד צריך א' וילד שני צריך ב', צריך להיות משהו שמותאם אישית עם Rewarding, הוא מקבל נקודות, חוזר לאתר, באתר שם יש דמויות אווטאר שמתחברות אליו ויודעות לחבק אותו.

תגיד, אלי, איך אנחנו מנגישים את זה?

ברמה הפרקטית - - -

אני אומר משהו. אני מכיר את אלי וסיירתי אצלם גם כן בתור שר בחברה. הוא מדבר מלמעלה.

אני מבין שמזמינים שרים ומעלה.

קודם כול, רצוי שתזמין את יוני. אבל הסתכלתי ואז פתאום שמתי לב שהוא נמצא כאן. הוא מדבר מלמעלה בצניעות, אבל הוא עם קבלות. אם הייתם רואים היום במקומות עבודה שיש פתאום הנעה לכושר ועוד נקודות, אלה יוזמות שהוא עשה. ודרך האפליקציות, אתם ראיתם שהוא עכשיו אמר לכם את כל האפליקציות של כל הקופות, והוא מחזיק תחת החברה שלו, אלה המצאות שלו, והוא מוכן לתת לפלטפורמות שלו בשביל להניע. כשאתם רואים אנשים שעושים הליכה בקבוצות וכולי, אלו דברים שהוא הניע דרך הטכנולוגית שלו.

ולכן אני חושב שהדברים שהוא אומר, כדאי לקחת אותם ברצינות רבה ואני אומר גם כן לאנשי המקצוע במשרד שישבו, גם כן המנכ״ל מכיר את דעתי בנושא של חברת מובמנט, שאפשר מהם לקחת והוא אומר, אני מוכן לשים את כל מה שיש לי. יש לו את הביזנס שלו ויש לו מספיק מה לעשות, אבל הוא אומר, אני מוכן למען מה שהחברה צריכה. וכרגע כשהוא הגיע כאן לדיון, זה חשוב ובהחלט הדברים שאתה אומר יצטרכו לקחת ברצינות רבה.

אני מסכים איתך שאפשר להניע דרך הטכנולוגיה, דרך מה שקיים בבית, דרך ההשפעה. נכון, נגיד שאצל הציבור החרדי פחות כי אין להם את הטלפונים החכמים, אבל גם שם אתה ידעת לעשות פעולות וגם מכוני כושר, גם בחברה החרדית בדרכים כאלה ואחרות, אבל לכן אני חושב שזה חשוב מאוד מה שאתה אומר.

תודה רבה, ובפגישה איתך באמת שמעתי את המחויבות וגם אורח החיים הבריא שאתה מאמץ בבית שלך עצמך וזה משם מתחיל. ב-20 השניות שנותרו לי אני רק אומר שאני מזמין כל גוף שרוצה להכיר יותר או להשתמש באפליקציות שלנו, כי בסופו של דבר, טכנולוגיה היא כלי פשוט שיודע להניע לשינוי ולשמור עליו, ואם נעשה את זה, נצליח לתרום משהו, שחלק מהחזון שלנו זה לקדם אורח חיים בריא. לצד כל זה, כמובן צריך לדבר על הנגשה.

ברשותך, אני מתנצל, אבל תשתדל לחתור לסיום.

סיימתי, תודה רבה.

אני אשמח להתייחס, כנציגת קופת חולים מכבי.

על הנושא הזה? על האפליקציה הזאת?

על הנושא הזה גם. שמי לימור טל פוני, תזונאית ראשית, מכבי שירותי בריאות.

אוקיי, בקצרה בבקשה.

אני אשמח להגיד קודם כול שמכבי באמת פועלת בכמה מישורים, רואה את זה כאסטרטגיה ארגונית לקדם את אורח החיים של המטופלים, של חברי מכבי, וגם במניעה של תחלואה. ובציר של המניעה, אחד הדברים זו האפליקציה החדשה, אפליקציית Upapp, שזו פלטפורמה עם 2,000 מקומות לביצוע פעילות גופנית, כושר וספורט.

איך מנגישים אותה לציבור?

אני אגיד. זה מונגש לציבור כחלק מהשב"ן, ש-95% מחברי מכאבי הם בשב"ן. אני יכולה להגיד שזה בפריסה ארצית ומתחיל מגיל 14. זאת אומרת, גם בני נוער - - -

אזורים גיאוגרפיים התכוונת?

אני מדברת בפריסה ארצית בכל הארץ. יש לנו 2,000 מקומות שבהם חברי מכבי יכולים לצאת ולעשות פעילות גופנית.

מה עם הכנסת?

בירושלים גם יש. ואני שוב אומרת, זה בפריסה שהיא פריסה הארצית וזה ממש נגיש לכל כיס. אני כן רוצה להגיד בהקשר הזה שעשינו סקר ואני חושבת שהוא מאוד מעניין, לראות כמה מחברי מכאבי שלא ביצעו לפני כן פעילות גופנית והתחילו לעשות פעילות גופנית, שיש לזה אימפקט מטורף מבחינה בריאותית. אחוז מאוד מאוד גבוה מאלה שמשתמשים, 70% שלא ביצעו לפני כן פעילות גופנית התחילו לעשות פעילות גופנית. והרבה פעמים אנחנו יודעים שההנעה הזאת להתחיל פעילות גופנית בפעם ראשונה היא החלק שהכי קשה, האפליקציה מאוד עוזרת.

מעבר לזה, עוד פעולות שנעשות במסגרת המניעה זו הרחבת השירות. דיברנו על הנושא של כמה חשובה התזונה בגיל הרך ולהכשיר את ההורים ולהדריך אותם, הם סוכני השינוי בבית. הרחבת השירות במסגרת טיפות חלב, בהתפתחות הילד. ובנוסף, גם כן סדנאות לאימהות לתינוקות במעבר למוצקים, שאנחנו יודעים שבמעבר למוצקים הרבה פעמים אימהות לא כל כך יודעות איך לעשות את זה, מה לתת קודם, ואם אנחנו מתחילים להטמיע מגיל מאוד צעיר דפוסי אכילה נכונים, זה ישמר עם הילד גם להמשך. ופה בהקשר הזה, המעורבות של ההורים היא מאוד משמעותית.

במסגרת הנושא של הטיפול, אני רוצה להגיד שבשנתיים האחרונות היה מבחן תמיכה לנושא הטיפול בהשמנה שבעקבות זה גם הקמנו רשם חדש, גם מערכת לניהול הטיפול בהשמנה וגם עיבינו את השירות התזונתי בקהילה, הקמנו מרפאות חדשות, גם לטיפול בהשמנה במבוגרים, גם בילדים, מרפאות רב-צוותיות, הכנסנו טכנולוגיות חדשות, וגם עשינו הכשרה של הצוותים. ויש חשיבות מאוד מאוד גדולה שנמשיך את התשתית הזאת שהקמנו, שמבחן התמיכה הזה ימשיך גם בשנים הקרובות ויגדל כמובן.

אני רק אגיד עוד משהו, שאני חושבת שהנושא של האקו-סיסטם הוא מאוד מאוד משמעותי. אני יודעת שמשרד הבריאות כבר התחיל, והנגיש דשבורד לשלטון המקומי, לרשויות המקומיות, ואנחנו כמכבי רואים את עצמנו כשותפים מרכזיים לשלטון המקומי לקדם את הנושא הזה כי אנחנו יודעים שהקידום של אורחות חיים, מאוד מאוד חשוב שהוא יעשה בתוך הקהילה.

אני מתנצל שאני חותך אותך, תודה רבה. סליחה, יש פה עוד דוברים. פרופ' זוהר לנדאו, בבקשה.

שלום, שמי פרופ' לנדאו, אני אנדוקרינולוגית ילדים, אני באה מטעם המועצה הלאומית לסוכרת. אני רוצה להגיד שאני מטפלת שנים רבות בילדים עם השמנה, וכשאני רואה את הילד עם השמנה, כבר איחרנו את המועד ואז המוקד צריך להיות בגיל הצעיר. אני רוצה להוסיף את אנשים ההרות, שפה לא דובר עליהן בכלל. אנחנו יודעים שגם החיים התוך-רחמיים, יש להם השפעה עצומה על הבריאות העתידית, גם בגיל הילדות וגם בגיל המבוגר, ורציתי להביא שתי דוגמאות מארצות הברית של התערבויות שהצליחו.

התערבות אחת הייתה בקרב נשים הרות לאחר הלידה וילדים עד גיל חמש שנים כאשר סיפקו להם תקצוב מזון. באותו תקצוב מזון היו מזונות שהם בריאים כמו למשל חלב, ביצים, דגנים, פירות וירקות, ואפילו חנויות מיוחדות לזה ואנשים יכולים לרכוש מאותו תקציב מזון רק את המזונות הבריאים הללו. התוכנית הזאת כוונה לאנשים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, לא לכלל האוכלוסייה. והיום כשליש מהפעוטות בארצות הברית מקבלים הזנה דרך התוכנית הזאת של תקצוב המזון.

פרויקט נוסף עצום שנעשה בארצות הברית והראה שעושה שיפור וירידה בשיעור של ההשמנה זו ההזנה בבתי הספר, הזנה מפוקחת, ודיברנו על זה הרבה כאן. אלה שני הדברים הנוספים שכבר הראו את היעילות שלהם בפרויקטים גדולים בארצות הברית, ממש הצליחו להראות ירידה בשיעור של ההשמנה והייתה תמורה הולמת להשקעה הכלכלית בפרויקטים הללו.

תודה רבה. חנוך ברקת, בבקשה.

אני איש עסקים הרבה שנים, ניהלתי את הקרן של אייפקס בארץ לפני שנים רבות והפכתי להיות יזם חברתי שעוסק, בעבר בנושא של צעירים בסיכון בתעסוקה ובארבע השנים האחרונות, חלק מהן הייתי בהרווארד, עמית מחקר שעוסק בשאלה של איך מתמודדים עם תעשיית המזון שהיא זו שגורמת למחלות הכרוניות, השמנה וסוכרת כמו שדיברנו פה.

מסקנה?

המסקנה הראשונה היא שאין בגדול שינוי או הבדל בין ההתנהגות של תעשיית המזון לתעשיית הסיגריות.

התעשיינים עכשיו קופצים לי, אתה מדליק לי פה מדורות.

בסדר, כמה אנשי עסקים יש בחדר הזה? לא הרבה, נכון?

מדורות קיימות, הם כבר הדליקו אותן.

אני חושב שכדאי לקחת את זה בחשבון. אפשר לדבר על מניעה במיליונים ועשרות מיליונים, תקציבי הפרסום של תעשיית המזון זה במיליארדים. זה נורא יפה שאנחנו נשב פה והמדינה תיתן עוד 10 מיליון שקל, זה לא ישנה. עד שהמדינה לא תסכים להתמודד עם התעשייה דרך רגולציה, דרך הצעות, הבעיה לא תשתנה, אנחנו לא נראה שינוי.

מה? לחסום משפיעני רשת? מה?

למשל.

גם, כן, כן. כמו בעישון, בדיוק.

אני שומע.

רק אני אתן כמה מספרים כדי שנסבר את האוזן. בואו נזכור כמה נתונים.

אנחנו עוד ארבע דקות צריכים לסיים, אני מבקש, תנסה לתקתק, אני באמת מתנצל.

אין בעיה. אנחנו עוסקים מספר שנים לא קטן במחקר על תעשיית המזון, הוא ממכר לפי כל המדדים הבריאותיים של ה-DSM. 15% מהאוכלוסייה הבוגרת בארצות הברית עומדת בכל הקריטריונים של התמכרות לסוכר ואוכל מתועש, לא פחות מניקוטין. לכן הדרך היחידה להתמודד היא עם איסור פרסום לילדים.

זה חלק מהרגולציות שהשר הזכיר.

כן, אבל זה ישנו בחוק היום, זה רק לא מפוקח. היום חוק הגנת הצרכן בישראל אומר שאסור לפרסם מוצרים שפוגעים בבריאותם הנפשית והגופנית של ילדים.

אני חושב שצריך להכנס לרזולוציות יותר נמוכות, אבל בסדר גמור, תודה, אני מתנצל. אביב ואחרי זה פרופ' רונית.

אביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון. אדוני, אני אתייחס בקצרה, כמובן אין לנו עניין פה לריב מסביב לשולחן. אני אומר, צריך לזכור, תפקידה של התעשייה הוא לייצר מזון בטוח ואיכותי לצריכה, התעשייה פועלת כל העת כדי לשפר את המוצרים, גם בערכים תזונתיים וכן הלאה ויש לנו גם דוגמאות. מורן מכירה את הגישה שלנו, אנחנו נכונים ונאותים לשיתוף פעולה. בנושא של הגבלת פרסום, התעשייה חתומה על הגבלת פרסום אחראי. אגב, אנחנו נערכים - - -

היא לא עושה את מה שהיא התחייבה.

אדוני, אני לא הפרעתי לך לדבר, אני אודה לך מאוד שתאפשר לי לסיים לדבר, תודה. ודבר אחד לסיום, אנחנו פונים שוב לרשות התחרות כדי שתיתן לנו פטור מהסדר כובל כי זה עוסק בשיווק ואנחנו מחויבים לפי חוק. מורן, אני מזמין אותך שנשב ביחד, יש לנו הרבה רעיונות לסדר היום, את מכירה אותנו. תודה.

תודה רבה. פרופ' רונית אנדוולט, בבקשה.

קודם כול, תודה על הדיון המדהים הזה. אני לא יכולה שלא להתייחס לחטופים שלנו שהיום נמצאים בתת תזונה, 50% מהרכב הגוף שלהם נעלם במהלך התקופה הזו, ראינו את זה, לצערנו, מהגופות שנמצאו. נשים במשקל של 35 קילוגרם אומר שהן בתת תזונה קיצוני ביותר ויום-יום אין לי ספק שאנשים מתים שם.

פרופ' חגי לוין הציג פה בוועדה את הנתונים הקשים מאוד מאוד מאוד שההערכה הרפואית מצביעה עליהם, זה בלתי נתפס.

בדיוק. חגי לוין דיבר איתי, ביקש ממני הערכה שאני אעשה ואנחנו מאוד מודאגים מזה, זה דבר אחד. אומנם זו לא השמנה, זה הקיצון השני, אבל אי אפשר להתעלם מזה. הדבר השני, כנסת ישראל העבירה תקנות לגבי מניעת פרסום של עישון, תקנות מאוד מרחיבות, מאוד חשובות שהועברו לפני כמה שנים והן בתוקף. היום אסור לפרסם בשום מקום סיגריות, בשום מקום, בשום אמצעי, מדיה וכולי. אותו דבר צריך לעשות עם המזון המזיק, אותו דבר צריך לעשות עם מזון שיש לו סימונים אדומים וחטיפים בנוסף וכל השתייה למיניה ואז לא צריך מס. אם הם יצליחו לא לפרסם את זה - - -

אני יכול לבקש ממך נייר מקצועי שמצביע על אותן רגולציות ספציפיות שאת - - -

בהחלט. שאפשר להצטרף אליהן.

כן.

בהחלט, בהחלט נעשה את זה.

אוקיי, הלאה. חייבים לסיים, 20 שניות לסיום.

דובר הרבה מאוד על הנושא של סביבת המזון בקריות החינוך, אבל אחד הדברים שחסרים בקריות החינוך זה חדרי אוכל. ואמר כאן חבר הכנסת לגבי חדרי פעילות גופנית, אפשר לעשות חללים ורסטילים שגם יעשו שם פעילות גופנית וגם יאכלו שם בצורה נורמלית ארוחה, ואז זה גם חינוך לתזונה בריאה שזה מאוד חשוב.

דבר נוסף זה נושא של תו איכות. רציתי חידושים, אחרון חביב, מבטיחה. אני בפחות משתי דקות מקודמיי שדיברו שתי דקות. הנושא של תו איכות לתעשייה. תראו, היום תעשיית המזון מייצרת גם מזונות בריאים, אין לי ספק. אבל לצד אלה, מרבית המזונות שנמצאים היום במרכולים - - -, אני מבטיחה, עוד 20 שניות לסיום.

אני מתנצל, אין קשב, סליחה, יש תקנון.

אם כך, בואו נדון על זה בנפרד.

אפשר, בלי נדר. משפט, רון אולארצ'יק.

בוקר טוב, אני רון, מנכ״ל ארגון הנוער של תנועת חמש אצבעות. אני מרגיש שאני פה בחדר כנציג השטח, אני פוגש בשבוע אלפי והמאמנים שלנו בתנועת חמש אצבעות עשרות אלפי בני ובנות נוער, ואנחנו עושים תהליכי עומק עם הנוער שלנו. המטרה שלנו היא לבנות כאן דור שהוא חזק פיזית, מנטלית וערכית.

דיברו פה הרבה על הסיפור של הכסף, ככל שאתה משקיע שקל – או כמו שלמדנו דרך סיור בגרמניה שככל שאתה משקיע במדינה שם יורו, אתה חוסך שישה יורו למדינה. אבל זה לא רק על הסיפור של ה-25 מיליארד שאיתמר הציג, זה על סיפור של טיפול בבעיות סמים, איפה הבעיות הנפשיות, ואת כל הדברים האלה אנחנו פותרים דרך פעילות פיזית, מנטלית שעוברים אצלנו בני נוער מגילאי 10 עד 18.

אני מתנצל, אני עובר על התקנון. אני מתנצל בפני אלה שלא דיברו. תודה רבה לכולם.

אני רוצה לחרוג מהתקנון כי חבר הכנסת טייב, הוא צריך לסיים את הדיון כי מחר הוא מחתן את הבת שלו, צריך להגיד לו מזל טוב.

תודה רבה. חברים, ברשותכם, אנחנו ננעל את הדיון כי אנחנו עוברים על התקנון. מסקנות הוועדה יפורסמו באתר הוועדה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:01.