פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



44
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
19/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 100
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, י"ח בחשון התשפ"ה (19 בנובמבר 2024), שעה 14:35

העיר קריית שמונה בצל מלחמת חרבות הברזל - דיון מעקב

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

שירה גרשון - משרד האוצר

חסן אבו ריש - מנהל נפת צפת, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ד"ר אורנה שמחון - מנהלת מחוז צפון, משרד החינוך

נרט שבסו - רפ"ק מ' מוקד משל"ט צפון, המשרד לביטחון לאומי

ירום גונן - מנהל אגף א' רב"ק, המשרד לביטחון לאומי

ניר בן דוד - רמ"ט אופק צפוני, משרד הביטחון

שרית יערי - מנהלת מחלקה לבקרה על שירותי רפואה בקהילה, משרד הבריאות

נופר קין - עו"ס, סגנית מנהלת מחלקה חירום וטראומה, בריאות הנפש, משרד הבריאות

ישי רובין - המשרד לפיתוח הנגב והגליל

באסל חמוד - מנהל אגף תח"צ מחוזות חיפה והצפון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

ג'אזי נוג'ידאת - מפקח ספורט מחוז צפון, משרד התרבות והספורט

סברין חוג'יראת - משרד התרבות והספורט

רועי יצחק - רו"ח, מנהל תחום שלטון מקומי מחוז צפון, משרד הפנים

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים בישראל

ציפי כהן - מנהלת מרחב גליל עליון ורמת הגולן, מכבי שירותי בריאות

אלעד קוז'יקרו - מנהל מערך הבינוי, עיריית קרית שמונה

אביחי שטרן - ראש עיריית קרית שמונה

אפרת רותם - איגוד העובדים והעובדות הסוציאליים

אלעד זאקי - מזכ"ל, מועצת התלמידים והנוער הארצית

עוז מאיר - מועצת התלמידים והנוער הארצית

ענבל צח - בת דודתו של טל שוהם החטוף בעזה

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

העיר קריית שמונה בצל מלחמת חרבות הברזל

שלום לכולם, אנחנו מזמנים דיון מיוחד על העיר קריית שמונה כי בעינינו היא עיקר הפגיעה בצפון, היא שילמה את המחיר הכי גדול של עיר בצפון במלחמה הזאת. יצטרפו אלינו ראש העיר והאנשים שלו תכף, אבל אני מראה לכם את החולצה כי לקחתי על עצמי בתוך הוועדות ובכנסת להישאר עם החולצות של החטופים, שהם יהיו לנגד עינינו והם יהיו על ליבנו, והלוואי שלא נצטרך לא חולצות ולא צמידים ולא שלטים ולא כלום ורק נשיב אותם ונסיר את העננה ואת המועקה ואת הכאב שרובץ. לא יהיה תיקון בחברה הישראלית ולא יהיה ריפוי ולא תהיה התקדמות אמיתית ביחסים בתוך החברה הישראלית בלי שנשלים את הטיפול במחדל ובאסון ובמצב הזה שמצאנו את עצמנו, שעדיין 101 חטופים לא באו.

אז אני שם חולצה של תמיר אדר שנרצח, שסבתא שלו כן חזרה גיבורה ונחושה. אבל הם רוצים גם אותו הביתה, גם לניר עוז. לפחות שיגיע להיקבר באדמה שבה הוא עבד כחקלאי, כאיש חינוך, כמי שהוביל בעמותת רמון הזדמנויות לילדים.

לפני שאני עובר לנושא הדיון, יש מישהו מהחטופים שרוצה להגיד משהו?

אני ענבל, אני בת דודה של טל שוהם שנחטף בבארי. אגב, תמיר אדר שאתה לובש את חולצתו היה באותה שכבה ביחד עם טל וביחד איתם גם איתי סבירסקי שגם נחטף מבארי. אז אמנם אני מדברת על אחד אבל 100 נוספים בליבי ובנפשי. תודה לך, יושב-הראש, על החולצה, אני אשמח להעביר לך גם.

זה עצוב שאת צריכה להגיד תודה. אתה לא צריכה להגיד שום תודה, זה כלום. כל דבר שאנחנו יכולים לעשות אנחנו צריכים לעשות.

זה לא מובן מאליו. זה מדהים בעיניי ובכל זאת אני אגיד תודה כי הבית הזה לא תמיד מחבק כמו שאתה כרגע מחבק בפעולה שלך. אני מבינה שאנחנו נוגעים בקרית שמונה ואני לא ארחיב במילים, אני רק אראה לכם בית בבארי, שנראה בערך, אני מניחה, כמו הבתים בקרית שמונה. בבית הזה היו שמונה בני משפחה באותה השבת. אחד נרצח, שבעה נחטפו, ששה חזרו, אחד עדיין שם. האחד הזה שעדיין שם הוא אבא לשני ילדים קטנים שצריכים אותו בבית. אבא לשני ילדים שהיו בשבי, שיודעים מה זה להיות שם, אני לא יכולה לחרטט אותם, הם יודעים טוב יותר כנראה, מרובנו, מה זה להיות שם.

בשביל שהילדים האלה יוכלו להיות במצב של ריפוי ושיקום הם צריכים כאן את אבא. בשביל שקהילת בארי תוכל להשתקם מחדש, הם צריכים את כל חטופיה. כנ"ל קהילת ניר עוז, נחל עוז, כפר עזה וכו'. אף בית במדינה הזאת היום לא יהיה שלם בלי החטופים, כמובן שכל העקורים יחזרו לביתם, חיילים ישובו לביתם לשלום. אבל די, בואו נתעורר, בואו נבין שאנחנו טועים כנראה בהכול ב-410 הימים האחרונים כי הם לא בבית עדיין.

אני מסתכלת פה עליכם ואני לא רואה, חוץ מאחת, אף אחד שהולך עם סיכת החטופים או עם הדסקית, אז בבקשה, זה לא בשבילם, זה בשבילי, שאני אדע שאתם תומכים בי, שאתם תומכים במאבק. השגרה של כולנו חזרה, בחלק מהמקרים, אני מניחה שלצפון הרבה פחות, ועדיין 101 חטופים 410 ימים. כולם, כולל אותי, כולל את המשפחות שמאחוריי, צריכים לעשות עוד ואז עוד טיפה. אנחנו לא עושים מספיק, לא על מנת שהמלחמה בצפון תיגמר, לא על מנת שהמלחמה בדרום תיגמר, לא על מנת שהמושג "בית" יחזור להיות מה שאנחנו מכירים.

אם כל זה לא מספיק אז יש את השאלות שהילדים של טל שואלים בכל ערב את אמא שלהם, ואני רוצה פשוט להשמיע לכם כמה מהשאלות האלה. ואם למישהו מכם יש אולי רעיון של תשובה מה אפשר לענות להם? – כי לי פשוט אין – אני ממש אשמח שתגידו לי.

(להלן השמעת הקלטה) "אמא, כשאבא יחזור אני אהיה כבר בת 5, 6, או 7? אוף, מתי אבא יחזור כבר? איך לא ידעו? איך הם הצליחו ככה? למה הם עשו את זה? איפה סבא אַבשָל? איך הוא מת? אם הגוף שלו הפסיק לעבוד אז איפה הוא נמצא? אמא, עכשיו אנחנו עומדים למות? כשאבא יחזור הוא יהיה כבר זקן? איך נדע כשאבא יחזור? מה כדור של רובה עושה לגוף? אבל היו בשכונה הזו גם ילדים בגילי, מה קרה להם ולמשפחות שלהם? מה, הם הרגו ילדים? מתי את חושבת שאבא יחזור? אני חושבת שזה ייקח הרבה זמן."

למישהו אולי יש תשובות מה לענות לילדים? לי אין תשובות וגם האמת שנגמרים לי הכוחות. זה מאוד מחייב ללכת עם חולצה, חבר הכנסת ביטון, זה מאוד מחייב לקחת אותם עלינו, על הכתפיים, על הלב. הם סומכים עלינו שנחזיר אותם הביתה. החיים, כמובן, לשיקום, החללים לקבורה, פעימה אחת על כולם, אין לנו אופציה בכלל לאפשר שיהיה לנו עוד רון ארדים במדינה הזאת.

אני רוצה את בן הדוד שלי בבית בשביל ההורים שלו, בשביל האחים שלו, בשביל האחיין שנולד לו. כמובן בשביל אשתו והילדים. כשאתם הולכים לישון בלילה תזכרו בבקשה שיש שני ילדים שהאבא נחטף בזמן שהוא שמר עליהם והציל את החיים שלהם ואין להם חיים בלי אבא. שום דבר אחר מחוץ מלהחזיר את כולם הביתה לא חשוב יותר. תודה.

ענבל, תודה, אני גם רוצה להודות לך שאת עזבת את החיים שלך למען בן הדוד שלך, והעולם עומד על מי שמצד אחד מרגיש בכאב של מישהו אחר אבל לא נסגר בדלת אמותיו אלא יוצא אל הזירה הציבורית ונאבק למען כאב, גם של אדם אחר. אנחנו רוצים לחזק את ידיך, ואני גם חושב שיותר מידי דיונים יש בכנסת איך ישקמו קיבוצים ויישובים? איך יבנו את הבתים? איך יביאו כלכלה ועסקים? אבל אני לא רואה קיבוץ שיש לו חטופים שהוא באמת משתקם. אני לא רואה קיבוץ שלא הביא לקבורה את מתיו שזה יהיה שיקום. לא תהיה צמיחה ולא תהיה יכולת בכלל להתיישב מחדש ולחזק את הקהילות בלי שהחטופים יחזרו.

אנחנו עוברים לנושא של הדיון, הנושא זה העיר קריית שמונה ששילמה את המחיר הגדול ביותר במלחמה הזאת, שעשרות אלפי תושביה, מעל 20,000, פזורים במעל 500 יישובים ברחבי הארץ כבר כמעט 14 חודשים – וייתכן וזה יהיה שנתיים – מאילת ותל אביב וים המלח וטבריה.

מראש העיר הזאת נכנסה למלחמה עם אתגרים סוציואקונומיים, עם אתגרים של מרחק גיאוגרפי, אבל היא גם עשתה מעשה, היא יצרה הזדמנויות, נכנסה לעולם של יזמות, של פודטק, של רעיונות חדשים, של אוניברסיטה בגליל, של מכללה שמתחילה להוביל מצוינות בתחומים שונים, וכל העולם הזה נחרב באבחה אחת. וקריית שמונה ידעה משברים מיום הקמתה, מיום שהייתה מעברה היא הייתה מופגזת וקיבלה הפגזות גם במבצע ליטני וגם במלחמת שלום הגליל ב-1982 וגם באירועים של ענבי זעם ודברים אחרים וגם מלחמת לבנון השנייה, אבל מעולם לא התרוקנה מתושביה מעל שנה. מעולם לא היו 20,000 תושבי קריית שמונה מחוץ לביתם שנה שלמה.

המצב הזה מחייב. להניח על כתפי ראש העיר והנהגת העיר את המשימה זו הפקרה. העיר הזאת הייתה צריכה להיות נידונה בממשלה בכל שבוע. העיר הזאת הייתה צריכה לקבל החלטת ממשלה שלה עם בקרה שבועית מה עושים למענה? והעיר הזאת גם הייתה נאמנה לשלטון הקיים, גם הכרת הטוב צריך בעולם הזה, גם להוקיר את מי שהלך איתך. והעיר הזאת בשבר גדול, שבר מיידי של סגירת כל המוסדות, העסקים. שבר של חוסן נפשי, של טראומה. שבר של הרס של מאות בתים, של תשתיות, של צבא שפועל בתוכה.

צריך מענה לשבר המיידי, צריך לשמוע ממשלה שמבטיחה את העתיד של המקום הזה בהשקעות עתק בכל התחומים, בדיור, בתעסוקה, בפיתוח, בגינון, בחוסן מוניציפלי, בעושר מוניציפלי, בחינוך, בגמישות תקציבית להנהגה המקומית. לכן אנחנו מרגישים שראוי שכנסת ישראל תתמקד בעיר קריית שמונה וכשמשרדי הממשלה ביקשו ממני להיעדר היום – לא הרשיתי להם. לפעמים אני מסכים, היום לא הסכמתי. כשראש העיר כאן שנסע ארבע שעות להיות כאן, כולם יהיו כאן, כולם ישמעו, כולם יבנו איתו קשר אישי, כולם יבואו אליו אחרי השיחה הזאת ויגידו: ראש העיר, מה אנחנו יכולים לעשות בשבילך? איך אנחנו יכולים לזרוע בהחלטת הממשלה בתקציב 2025 ב-15 מיליארד שקלים את הכלים לעיר שלך, שכנראה נפגעה הכי הרבה מכל הערים, בצפון בוודאי.

אז אנחנו ניתן לראש העיר לפתוח, גם לאנשיו, תהיו תמציתיים, נקבל תשובות ממשרדי הממשלה לנושאים שעולים וגם לנציגי ציבור וגופים אחרים. תדברו קצר ולעניין כך נאפשר לכולם לדבר. ראש העיר, אביחי שטרן, בבקשה. טטיאנה, מתי שתרצי תוכלי לדבר.

קודם כול אדוני יושב-הראש, אני רוצה להגיד לך תודה ענקית. זה לא מובן מאליו, אנחנו בינתיים יודעים להכיר את הטוב שאתה עושה עבורנו. הוועדה הזאת, זה לא הדיון הראשון שלה, למעשה זה דיון המשך כדי לראות מה נעשה מהוועדה הקודמת. לצערי, אתה יודע כמוני שלא נעשה הרבה, המצב אפילו רק אולי הלך ונהיה יותר גרוע וזה לא בגלל הוועדה ובטח לא בגללך, כי אם יש מישהו שאכפת לו ודוחף ועושה זה אתה, חברת הכנסת טטיאנה שנמצאת פה גם עכשיו. אגב, את יתר חברי הוועדה אני כבר לא רואה פה, שזה גם מעלה תהיות.

יכול להיות שהם בדיונים אחרים.

אני לא יודע דיונים אחרים, אבל אמר בצדק, זה לא נקבע מהיום. אני לא חושב שיש עוד אתגר גדול יותר מקרית שמונה. עם כל הכבוד בסוף יש עיר אחת מפונה. וקריית שמונה מהווה גם 40% מהמפונים היום. זאת אומרת אי אפשר לדבר על החזרה שלמטולה, כפר יובל, כפר גלעד, מרגליות אם לא החזרנו את קריית שמונה ולכן כולם צריכים רגע למקד מאמץ בעיר היחידה. והבעיה היא לא הבעיה היחידה והבעיה היא לא הבעיה של קריית שמונה, הבעיה היא של כל מדינת ישראל. קריית שמונה היא לא הבעיה – היא הפתרון.

מה האחוז של המפונים?

40% מכלל המפונים וזה בעצם 96% מתושבי קריית שמונה. רק 2,000 מהתושבים עדיין בעיר, רובם הם עובדים חיוניים.

קריית שמונה מהווה 40% מהמפונים?

זאת אומרת כמעט חצי מהמפונים?

נכון.

זאת אומרת שאם הממשלה הייתה עושה תוכנית מיועדת לעיר קריית שמונה, הייתה פותרת חצי מהבעיה של ליווי נכון של מפונים?

הייתה פותרת את כל הבעיה.

ששמענו בדיון קודם – עוד נדבר על מה מידי ומה עתידי – שכדי ללוות את המפונים צריך תורמים, והממשלה לא מגמישה תקציב לעירייה ללוות את המפונים. נדבר ונעמיק בזה בעוד רגע. סליחה שהפרעתי לך.

אתה לא מפריע, ההיפך, החידודים היו במקום. אני חושב שאלו דברים לאשורם, אלו עובדות, עם זה אי אפשר להתווכח. אני מעל לשנה מכתת רגליים כדי שאני אוכל לתת את המינימום, ובאמת זה מינימום מענים לתושבים ומרגיש לפעמים שקרית שמונה היא לבד באירוע. אם אנחנו לא זזים או במקרה הטוב אפילו אומרים לנו: חבר'ה, אתם העירייה, תתמודדו. וזה מקרה עוד יותר גרוע. אין לי בעיה להתמודד עם הכול אבל לפעמים הכלים לא נמצאים אצלנו. הכנו מצגת ואני גם הפקתי את הלקחים מהוועדה הקודמת, אני לא חושב שאנחנו נעבור על כל המצגת אבל כן חשוב לי רגע לשים לפחות את השקף הראשון, זה השקף הבא, את האתגרים העיקריים.

(הצגת מצגת)

העיגולים האלה שמופיעים פה, תאמין לי אדוני יושב-הראש, יכולתי לשים עוד כמה. למשל אתה יודע מצוין, נושא שאתה אישית ליווית גם כן עם הוועדה הזאת, מרכז רפואי ובעיות הבריאות בכלל לא מופיע פה, שזה לא אומר שזה לא אתגר עיקרי. אני טוען שמצב בריאותי הוא גם למצב הפסיכולוגי הביטחון האישי של תושב שיידע שאם חס וחלילה קורה משהו יש לו מענה רפואי. אבל בגלל שיש לי כל-כך הרבה אבנים כבדות ומפחידות, אז דבר כל-כך חשוב כמו מרכז רפואי נהיה אפילו שולי. אתה מבין מה אני אומר?

למה אני אומר את זה? כי תסתכל, בוא ניקח סתם את העיגול האחרון מצד ימין, על פי הפירמה של ראיית חשבון וייעוץ אסטרטגי, 58% מהעסקים הגדולים והבינוניים כבר העתיקו את עצמם מקרית שמונה, ו-70% מהעסקים הקטנים אם תלכו למטה – 67% מתושבי קריית שמונה מועסקים על ידי עסקים אלו. בימים אלו שמדברים איתי על להחזיר תושבים לקריית שמונה, 67% מהם לא רק איבדו את הביטחון המדיני והצבאי שלהם, הם גם איבדו את הביטחון התעסוקתי והכלכלי שלהם. לא יהיה להם מקום עבודה לחזור, יש כאלה שגם אין להם בית לחזור אליו. מה עושה מדינת ישראל לטפל ב-67% מהאוכלוסייה המובטלת? לא שמעתי שום פתרון לזה.

מופיע שם 82% מהדירות בקרית שמונה ללא מיגון. את הנתונים האלה הציג פיקוד העורף, אפשר לפתוח גם את דוח מבקר המדינה, ליקוי חוזר שנה אחרי שנה, למרות תוכניות מיגון הצפון, למרות כל האירועים עדיין 89% בעיר ללא מיגון תקני.

כשאני מסתכל על כל הדיבורים בימים האלה על הסדרה והוכשטיין, כולם מדברים על זה שאנחנו נצטרך ללמוד את הלקחים מ-1701 ולאכוף בכוח את ההסכם. מה המשמעות של לאכוף בכוח? שאם תהיה הפרה אנחנו נירה, אם אנחנו נירה הם יגיבו, אם הם יגיבו אני צריך מיגון. זה שהחזירו אותי הביתה לא אומר שמחר אפשר לוותר על המיגון. אם 82% מהמבנים שלי לא ממוגנים ואם ב-75% במבני החינוך מאוכסנים כרגע חיילים, לאן אני אמור להחזיר את התושבים? איזה אמא שפויה תשלח את הבן שלה לבית הספר הלא ממוגן? או שהיא חלילה יודעת שה-7 באוקטובר הבא מחכה לה בפתח? כי גם את השאלה הזאת שאלתי גורמים צבאיים. אגב, זה לא מופיע פה בכלל , האתגר הצבאי, זה לא תפקידנו כעירייה, אבל זה מה שיקבע אם התושבים יחזרו או לא יחזרו.

כשאני חוזר הביתה, בצד השני יחזרו לבית שלהם גם מטר מהגדר? והתשובה היא: כן, אז אני מבין שמכינים לנו את ה-7 באוקטובר הבא. אף אחד לא יכול לספר לי שאלו תושבים תמימים. דובר צה"ל הראה לנו שבכל בית כזה יש אמל"ח למטה, משפחה למעלה והכול מוכן למטרה אחת – כיבוש הגליל, התוכנית שחיזבאללה מדבר עליה מ-2015, הכול מחכה להם שם ברמת הקיטבג והנשק ואפילו ביצים שראינו שחיכו להם שם. הוא בא במסווה אזרחי שאף אחד לא יודע להתמודד עם אזרח, מתלבש ופושט עלינו.

את האיום הזה אף אחד לא יכול לספר לי שמחר יהיה כוח שיאכוף כי אם אני לא מסוגל למנוע את זה שהם יחזרו לבתים שלהם, אני בוודאי לא יהיה מסוגל לפתוח באש על משפחה עם ילדים שגרה בבית שמתחתיהם יש את אותו אמל"ח. זה הנושא שמטריד אותי לפני כל הדברים האלה, כי לפי פירמידת מאסלו הביטחון הוא הדבר הראשון, בלי ביטחון אני יכול לדבר עד מחר על המיגון ועל התעסוקה ועל החינוך. אבל קודם כול צריך לזכור שהאנשים יצאו בגלל הביטחון וצריך להחזיר אותם בביטחון.

אם נלך לבעיות האזרחיות – ובאמת אני רוצה שכל אחד מכם יתמקד רק באחד מהעיגולים האלה וכמו שאמרתי קודם אני יכול להוסיף פה עוד עשרות עיגולים – למשל זה שמופיע ש-69 מורים כבר חתמו הסכמים במוסדות חינוך אחרים. יש לי כבר מורים שחתמו הסכמים באילת ונשארים באילת בשנת הלימודים הבאה ובהרצליה. אני יכול להגיד לך שטרום ה-7 באוקטובר חיפשתי ארבעה מורים, כל השנה לא מצאתי ארבעה. אני כבר לא מדבר על מורים לפיזיקה, מורים למדעים, שזה תמיד קשה, אפילו מורה מחנך. 69 מורים. מחר חזרנו הביתה, מאיפה אני מוצא עוד 69 מורים לקריית שמונה? מישהו יודע להגיד לי בכל הפריפריה איפה הם נמצאים? מה עושים כדי להכין את זה? אני לא יודע, אני רק שומע שאוטוטו אנחנו חוזרים הבית, שהוכשטיין כבר ממש לפני הסכם, שיש סיכומים.

הנה עכשיו יש הודעה שגירשו אותו מלבנון.

את יודעת מה? אם משהו מעודד אותי זה שהם לא מסכימים למה שאנחנו מציעים, כי אנחנו כבר היינו לוקחים את זה בשני ידיים.

הם מכתיבים לנו את אורח החיים.

הפערים הלימודיים אין מה לדבר, אנחנו אוטוטו לפני בגרויות חורף. אתם יודעים שמשרד החינוך החליט שתלמידי קריית שמונה שלא נמצאים בבתי ספר של מפונים – אגב, זה רוב התלמידים, כי מה לעשות הקמנו בית ספר בביג פורייה, ירושלים, אילת, ובתל אביב שהם גם הספיקו לעבור כמה במהלך הלימודים שלהם, אבל חוץ מאותם בתי ספר – הם ככל תלמיד, אין להם פערים, אין להם בעיות רגשיות, הם יכולים לגשת לבגרות ככל תלמיד. אין להם פערים לימודיים.

תלמיד ממוצע החליף חמישה מסגרות, איך אין לו פערים לימודיים? תלמיד שיש לו עכשיו צבע אדום בטלפון אני מבטיח לכם שהראש שלו לא בשיעור, לא משנה כמה החומר מעניין, הראש שלו בבית, הראש שלו באיפה אבא שלו, הראש שלו במה קרה לבית שלו, מה קרה לחתול שלו? הכול חוץ מהלימודים. והם מספרים לי שאין להם פערים? הם צריכים עוד מעט לגשת לבגרויות. אתה יודע מה? הבגרויות זה אפילו לא הסיפור, יתנו להם הקלות בבגרויות, ושנה אחר כך, שנתיים אחר כך אחרי הצבא הם יצטרכו להגיע לאקדמיה, איך הוא יושב עם אותו תלמיד מהמרכז שלא היה לו את הפערים האלה?

ואם הוא הגיע לשנת שירות ולמכינה קדם צבאית, ואם מישהו ליווה אותו השנה להגיע ל-8200 ו-81, יחידות עלית? מי יבטיח את העתיד שלו? תעודת בגרות בלי כל מה שמסביב לא תיתן לו כלום.

היום להצליח זה להיות בצבא בשירות משמעותי, או לוחם או טכנולוגיה או מודיעין. מי יבטיח לכל הנוער הזה עכשיו? מי ידאג לזה ש-40% מהנוער בקרית שמונה יזכה להיות במכינה קדם צבאית ובשנת שירות כדי שיגדיל את ההזדמנויות שלו בצבא?

63% מהצעירים שלנו שוקלים את חזרתם לעיר. העיר כבר היום עיר מזדקנת. אתם יודעים, מדברים על בחירות בפברואר, הייתה כבר שליפה ראשונה של הפנקס, מתוך 24,000 יש לנו כמעט 19,000 בעלי זכות הצבעה. אתם מבינים שאין צעירים? ואלו שיש כבר לא יחזרו.

היום עשינו דיון רק על צעירים בצפון והמון מהדיון נסוב על קריית שמונה והזעקה שם כואבת וגם צריך להוסיף נתון מזעזע של שירות התעסוקה וביטוח לאומי. בניתוח כלכלי של מאקרו רואים שמצד אחד לכאורה רמת הדרישה לעבודה לא גבוהה, מצד שני רואים אחוז גבוה של חבר'ה בני 16-24 שהם לא עובדים ולא אלו שבמילואים. אחוז גבוה של 16-24 שהם לא במילואים – גם לא הולכים לעבוד. זה כבר ייאוש, זה צעירים בסיכון.

אם יש משהו מסוכן זה אדם לוחם שיוצא והוא מבולבל ומכלה את זמנו בבטלה והופך לנטל על ההורים, או יושב באיזה בית מלון עם ההורים. צעירים בסיכון הם יותר מסוכנים מנוער בסיכון. נוער בסיכון יש פיקוח, יש מחנכים, יש מסגרות, צעירים אחרי צבא בסיכון – גם ממחקר שעשינו במשרד הביטחון כשהייתי שר – כל ההתמכרויות של סמים, אלכוהול, הימורים והתמכרויות אחרות, מעל 80% מההתמכרויות מתרחשות ברגע שאתה משתחרר מהצבא. אתה מבולבל, אתה ללא הדרכה, ללא עורף משפחתי ולכן עולם הצעירים מצד אחד זו ההזדמנות לשמור את בני קריית שמונה בבית, מצד שני זה הסיכון, הם צריכים השקעות, למצוא אותם, איפה הם? צריך להיות בית ספר לצעירים. כל משוחרר צבא של קריית שמונה, מה איתו? בסיכון או לא בסיכון? מפה, של 5,000 הצעירים האלה, מפה, איפה הם? כמו בית ספר. הדבר הזה בטוח בכלים שאתם מקבלים לא יכול להתבצע, צריכים משאב, עובדים, נציגים, רכזים ותוכניות.

ביקשתי לתקצב את המחנכים כדי שיוכלו לשמור על קשר עם התלמיד. עכשיו הוא מחנך בבית ספר אחר, אבל יש לו את התלמידים שלו שזה גם העוגן שלהם לחזרה.

בדיוק.

אתה יודע שהיום אין שום דבר. אמרו לי: תשמע, יש שעת מחנך, שבשעת המחנך יעשה טלפונים. זו התשובה. חבר'ה, אם המחנך היום לא אכפתי וחשוב לו לשמור על קשר, אין שום דבר שמחייב אותו אפילו את הא' ב', להרים טלפון לשאול את הילד שלו איפה הוא נמצא? אתה מדבר איתי על מיפוי? שהמחנך ישמור על קשר.

אתה צריך כלים וכסף גמיש.

יש לי 28% עלייה בתמותה של הגיל השלישי. זה לא רק צעירים, גם החבר'ה המבוגרים שלא מוצאים את עצמם במלונות ואתה תראה אותם בפיג'מה בלובי והתרמוס יושבים ככה מהבוקר עד שהם הולכים לישון, פשוט לא נעים להגיד, נכנסים למצב נפשי ומוצאים את מותם בהרבה יותר מקרים.

אחד המשפטים שהכי צרוב לי זה שאני מסתובב בבתי המלון ותופסת אותך אישה מבוגרת שיכולה להיות הסבתא שלי ובוכה לי ושואלת אותי: מתי אני חוזרת הביתה? אביחי, אני לא רוצה למות במלון, אני רוצה למות בבית שלי. זה משפט שאני שומע הרבה ואני הולך לישון איתו.

לדעתי גם אנחנו פה ליווינו מקרה בוועדה שלי – אני חושב שהם מפונים מקרית שמונה – שלקחו להם עשרות אלפי שקלים על קבר במרכז הארץ, עשקו אותם.

גם זה קורה. כי אם הוא לא יכול להגיע לעיר לקיים אפילו את הלוויה.

הוא מת בשיברון לב במרכז הארץ, מחוץ לבית שלו, וקבר הוא לא יכול לקבל. אז ראש העיר, תגיד משפטי סיום, שניתן לעוד כמה נציגים שלך ונרחיב את הדיון.

אני אשמח באמת שהנציגים ירחיבו את הנושאים המקצועיים. אני רק רוצה להגיד במשפט אחד, שאני לא מציג פה רק בעיות, על כל דבר כזה יש גם פתרונות או לפחות הצעה שלי לפתרון, אני יכול להגיד לכם שהגשנו, הייתי בשבוע שעבר אצל שר האוצר והצגתי לו תוכנית לשיקום קריית שמונה בלבד, אני מדבר בערך על 10 מיליארד שקלים.

עכשיו למה 10 מיליארד מיכאל? כי רק המיגון שדיברנו עליו זה 3 מיליארד, רק המיגון. עוד לא דיברתי איתך על התחדשות עירונית שצריך לעשות בניינים משנות ה-50 וה-60 שלא עומדים בתקן רעידות אדמה, ואם אתה סוכם רגע רק את המספרים האלה, אתה מבין שב-10 עוד לא דיברתי על לעשות שינוי, זה רק כדי להחזיר את המצב לקדמותו. זה אחד הדברים שאין לי פתרונות עד היום.

מדברים איתי על חזרה, אני לקחתי את זה ברצינות. מיכאל, אני רציתי להיערך לחזרה כי אמרתי שאם אני לא מתחיל להיערך לחזרה עכשיו, גם בעוד שנה לא נחזור. עשיתי שולחן עגול עם נציגי מס רכוש ונציגי המנהלת של צה"ל שאמורים לטפל אלה בנזקים של צה"ל ואלה בנזקים של הטילים ואני שואל שאלה: התחלנו, אוקיי, אני צריך להכין גני ילדים? יש לי 42 גנים, שאלו אותי: איזה נפגעו? אמרתי לו: מה איזה נפגעו? כל ה-42. הגננת יצאה חשבה לשבועיים-שלושה, הציליה של הקיץ כבר נהרסה בחורף, הארגז חול נהיה גינה נובטת ואתם רוצים שהילדים כבר יחזרו לשם, מי מטפל בגנים? הסתכלו אחד על השני מס רכוש אמר: אני מטפל רק איפה שיש נזק, המנהלת: רק איפה שהיו חיילים. תעצרו, אני כמו החומוס, או עושים הכול או לא עושים בכלל. לאיפה אתם רוצים להחזיר את התושבים?

אם לא שמים לי תמונה איך העיר נראית ביום החזרה ולא טלאי על טלאי כי חבר'ה, אני גדלתי בכל חיי בקרית שמונה, עברתי את ענבי זעם ודין וחשבון ולבנון השנייה. ושאלתי עוד שאלה את מס רכוש: פגע טיל בכביש, מה אתם עושים? אמרו לי: לוקחים ריבוע איפה שהחור ומתקנים אותו ומשיבים את המצב לקדמותו. זה לא להשיב את המצב לקדמותו, זה מצב גרוע יותר. קריית שמונה כמו לונה פארק מלאה בבורות כאלה מענבי זעם, מדין וחשבון, מכל המלחמות, זה מצב גרוע ממה שהיה.

אני שואל על ריבוד קרצוף? אין מה לדבר, לאף אחד אין תקציב לזה. חבר'ה, לא דיברתי על להחזיר את הכביש למסלול אופניים שני נתיבים כמו שהתרגלו בתל אביב, דיברתי על להחזיר את המצב לקדמותו כמו שהם אמורים לעשות, אפילו לזה אין לנו פתרונות.

אני לא מדבר על בעיות של מס רכוש. מעל לשנה אנשים לא בבתים, אין להם שום פתרון לבלאי של מעל לשנה, אין שום פתרון לעסק שחוזר מחר והוא כבר שנה סגור, הוא עסק מת ומפצה אותו. אף אחד לא נתן לי מענה מה הפיצויים של התושבים שרוצים שהם יחזרו הביתה? כל אחד צריך עכשיו חברת הובלות אחרי שנה מחוץ לבית, כל הגינות הלכו לצורך העניין להקמה של גינה מחדש, שכירויות, אנשים עזבו אין למי להשכיר. כל-כך הרבה סוגיות שאין עליהן בגלל מענים היום. וגם התקרות שכבר קבועות בפיצוי מס רכוש לא קרובות לנזק בפועל. 48,000 שקלים על תכולה לא מכסה היום אפילו ספה לצורך העניין וזה המקסימום.

אני אקצר כי אני באמת יכול לדבר ככה עוד שעות.

בבקשה, אם אתם רוצים להוסיף, נציגי העיר קריית שמונה, קצר ולעניין. רק משהו שלא נאמר.

אלעד קוז'יקרו, מנכ"ל רשת המתנ"סים מנהל מערך הפינוי, בעצם אני שנה וחודש בעיר ומנהל את הפינוי מהעיר. כמו שאמר מיכאל, 500 יישובים, מאות בתי מלון, אנחנו מטפלים בקהילה ועובדים ביחד עם הקהילה כאשר ללא הפילנתרופיה שיושבת איתנו סביב שולחן אחד וקואליציית קרנות ופדרציות שמזרימות לנו את המשאבים ומקיימים איתנו חשיבה בהיבט החברתי קהילתי, לא יודע איך היינו מתמודדים עם האירוע הזה. עם גיוס של למעלה מ-100 עובדים קהילתיים שעובדים בכל המרחבים האלה ובעצם מקיימים מודל פעולה ייחודי שמשאיר אותנו שנה וחודש עדיין רלוונטיים לתושבים שלנו ועדיין עם הראש מעל המים.

כמו שאמר ראש העיר, יש עוד עשרות אתגרים, בחרנו מספר אתגרים באמת משמעותיים שטופחים על פנינו. לצד זה אנחנו כמובן היינו מצפים כמו שהיינו מצפים שאנחנו יוצאים החוצה, שמתי שאנחנו מפונים שבאמת נעבוד לפי תוכנית מרחק בטוח שיכילו את האירוע הזה מכל ההיבטים, אז גם אנחנו מצפים שתהיה באמת תוכנית שתהווה תוכנית חזרה ותוכנית עם ראיית תמונת עתיד קדימה.

ראינו שזה לא הכיוון אז אנחנו החלטנו לעשות את זה וזה אומר שלשבת עם כל הצוותים המקצועיים, גם עם חלק ממשרדי הממשלה, עם שותפים בפילנתרופיה, עם אנשי מקצוע, עם התושבים שלנו וביחד לבנות תוכנית – דיבר על זה ראש העיר עם החלטת ממשלה – שבאמת לא רק מעלה את האתגרים ואת הבעיות אלא איך אנחנו באמת פותרים את המצב הזה? אני יודע שאנחנו במשבר חסר תקדים שלא היה כמותו מאז שקמה קריית שמונה, מאז שקמה מדינת ישראל, אבל אנחנו עדיין מצליחים לראות דרך הסדקים את ההזדמנות שיש פה. ובמקום ליפול לסף התהום אנחנו מציעים את עצמנו ביחד עם תוכנית רב ממדית, רב מערכתית במספר פעולות אסטרטגיות וקבלת החלטות אמיצות שמדברות גם על תמריצים לגופי תעסוקה, גם על תמריצים לבעלי הכנסות גבוהות, גם לראות איך אנחנו מחזירים מורים לקריית שמונה ואפילו מביאים מורים חדשים לקריית שמונה. איך אנחנו גורמים שמערכת הבריאות שלנו תהיה טובה יותר.

אשתי חלתה בסרטן ואני הייתי צריך שעתיים, בשביל 30 שניות, לנסוע איתה עד רמב"ם, 60 פעמים במהלך חודשיים יום-יום, לנסוע לרמב"ם חצי דקה הקרנות, 40 שניות הקרנות, ולחזור לקריית שמונה לאישה שעברה כימותרפיה .לא יעלה על הדעת שבית החולים היחיד שעושה את זה הוא שעתיים או ממג'דל אפילו שלוש שעות. אלו דברים שבלעדיהם אנחנו לא נוכל לחזור.

לכן כמו שאמרנו, המשימה הזאת היא לא משימה של קריית שמונה, היא לא משימה של הגליל, והיא אפילו לא משימה של משרד ממשלתי אחד, היא משימה של מדינה. עכשיו, אנחנו לא מציגים גם תמונה שחורה, התושבים שלנו רואים אותנו במרקע הטלוויזיה שמצפים ורוצים לחזור. הם מצפים ורוצים לחזור אבל הם לא יוכלו לחזור אם אנחנו לא נוכל לעשות פעולות דרמטיות לחזרה שלהם, ואנחנו יכולים להפוך את קריית שמונה לפתרון ולא לבעיה, של מדינת ישראל.

תודה רבה. אני רוצה קצת תשובות ממשרדי הממשלה ותכף ניתן לעוד נציגים של גופים. משרד האוצר, 40% מהמפונים הם תושבי קריית שמונה, 40% מהבעיה של שיקום הצפון באזרחים זה קריית שמונה. אין ספק שהיא סיפור מובהק. האם אתם מקיימים שולחן עגול עם העירייה הזאת? האם אתם מסתכלים על זה בצורה כוללנית כמקום שמחייב מענה מיוחד? מי נמצא פה?

אנחנו מרשות המיסים, קרן פיצויים, לא הנציגים הרלוונטיים של משרד האוצר.

יש פה שירה גרשון?

כן, אני נתתי לך לסיים.

אמיר, למה לקחת את זה על עצמך?

לא ידעתי, לא הכרתי אותם עדיין, חשבתי שאין פה נציג.

זה נקרא אחריות מרחיבה. נציגת האוצר.

חשוב לנו להגיד שהחלטה 1786 שעברה במהלך 2024 נותנת מענים בנושאי חינוך וחוסן ובריאות, בין היתר כמובן גם לקריית שמונה. ובנוסף להחלטה הזאת שהקצתה מיליארד שקלים, הוחלט לתת עוד 3 מיליארד נוספים לבנית תוכנית ארוכת טווח. הוחלט להקצות 15 מיליארד נוספים לטובת כל חבל הארץ.

על פני מספר שנים?

נכון.

כמה מזה כסף חדש אמיתי, תוספתי?

אין לנו תשובות לזה כרגע.

באף ועדה אין לכם תשובות על זה. יכול להיות שזה יהיה סוד לעולמים. יום אחד יהיו לכם תשובות מה תוספתי ומה חדש? מתישהו יהיה? נגיד באישור תקציב המדינה אתם תוכלו להגיד בכנות: הנה, אמרנו 15 מיליארד על פני 4-5 שנים, מתוכם זה חדש וזה כסף צבוע. תהיה את השקיפות הזאת?

ברגע שתיבנה התוכנית בוודאי שתהיה שקיפות, כבוד יושב-ראש הוועדה.

יגידו לנו את זה?

סליחה רגע שאני מתפרץ.

כן.

אני בכלל רוצה לדבר על המספר הזה שנקרא 15. הרי אנחנו מסתכלים בדרום, וכל עוטף עזה כולל שדרות, 70,000 נפש, המספר שלהם היה 19 מיליארד. אני אזכיר גם שטרום 7 באוקטובר היה 2.5 מיליארד לצורך העניין, לשדרות מיגון, היא העיר הכי ממוגנת ולא 82% פערי מיגון.

כל העוטף.

היה בערך 800 מיליון בכל שנתיים – תקנו אותי אם אני טועה – החלטה רק לדרום, זה הכול בכלל טרום ה-7 באוקטובר. ועכשיו עברנו 7 באוקטובר, הם שלושה חודשים פינוי, אני בטוח שכל שקל שנקבע שם לא נקבע סתם, סרקו אותם במסרקות ברזל, ומישהו קבע פר קפיטה, אם אני אחלק 19 מיליארד ל-70,000 נפש, יותר מרבע מיליון לנפש. ואנחנו בגליל, עם 15 במקום 70,000, נהיה החלטה של 2 מיליארד רבים על 10,000 לנפש ולא 250,000 לנפש.

רק מיליארד הוא תוספתי.

אני בכלל רוצה שיסבירו לי רגע איך הנוסחה הזאת נקבעה? אם הפיצוי הוא פיצוי על טראומה, אני בכלל לא מתחרה איתם, אצלי לא היו מחבלים.

אל תבזבז את הזמן שלך.

אבל אני הסתכלתי, אין שם שום דבר על טראומה, הפיצוי הוא חינוך, רווחה, תעסוקה. אחרי שנה שהם לא בבית הנזקים יותר גדולים בכל התחומים האלה.

אל תבזבז את הזמן להבין כי אם אתה רוצה השוואה.

המשמעות היא שהתושבים בצפון שווים פחות מבדרום, למה?

למה אתה הולך רחוק? למה, בדרום לקח להם עשרה חודשים להביא החלטת ממשלה? בדרום לקח להם עשרה חודשים להקים מנהלת? בתוך חודש מנהלת, בתוך שלושה חודשים החלטת ממשלה, בתוך חצי שנה כסף וביצוע. פה אנחנו 14 חודש אחרי החליפו 4-5 פרויקטורים, מריבות בין משרדי ממשלה מי יוביל את הצפון, ובסוף רק מיליארד חדש.

למה בכלל תושב שווה פחות? איך אני יכול לבוא לתושבים שלי ולהגיד להם: בדרום הוא שווה רבע מיליון, אתה שווה רק 10,000 שקלים, איך אני עושה את זה?

הצפון נפגע, אבל אני שואל אותך לפני שאני מתקדם, למה ראש העיר צריך ללכת לתורמים או לקואליציה של פילנתרופים שתעזור לו ללוות את המפונים? למה אין לו כסף גמיש לליווי מפונים? אני מניח שלמדת פק"מ או משהו כזה?

אני אישית למדתי כלכלה מזרח תיכון.

ומה את למדת?

כלכלה מדעי המדינה.

אז במדעי המדינה מדברים על ביזור סמכויות, על שלטון מרכזי ושלטון ארצי מה שנקרא, מקומי וארצי. יש מאמר ידוע של דוד דרעי מי שולט בשלטון המקומי? והממשלה מרהיבה עוז ואומרת: וואלה, איזה ראשי רשויות יש לנו. בקורונה הוכיחו את עצמם, והעיריות זה לבנת הייסוד של החוסן הקהילתי. יש סיסמאות כאלה בכל מיני. ועכשיו הוא צריך לעשות חוסן קהילתי ואין לו 5 מיליון שקלים לנהל את הקשר עם התושבים שלו והוא הולך לתורמים.

גם אם יהיה את הכסף לא בטוח שיהיה את אנשי המקצוע שעכשיו הוא בירושלים ותל אביב ויש אנשי מקצוע, קחו, תטפלו בהם, למה אתם מחכים ש-20,000 איש יחזרו לקריית שמונה בלי פסיכיאטרים, בלי עובדים סוציאליים, איך נטפל בהם גם אחר כך? בוא נעשה מהלימון לימונדה.

אפשר להגיב?

בטח שאפשר, מצווה להגיב.

אני אשמח להגיב. אני חושבת שלא נכון להשוות אחד לאחד בין הצפון והדרום, לפרוטוקול. אין ספק שאלו שני חבלי מדינה שעוברים טראומה, ואני חושבת שכבודו של הצפון במקומו.

בגלל זה אמרתי שאם השאלה היא טראומה את צודקת, אבל התחומים שם לא היה טראומה.

אנחנו לא משווים את הקורבנות אבל אנחנו כן משווים את הפגיעה הכלכלית.

אין בעיה.

אם הדרום חזר לפעילות כלכלית כמעט מלאה והצפון כבר שנה לא פעיל, אז את היית צריכה לשלם יותר בצפון מאשר בדרום, לא רק שווה לדרום. יש פרמטרים שפועלים לטובת הצפון כמו משך הפינוי, עוצמת הפגיעה וכמות המפונים והעסקים שנפגעו שהוא היה צריך לקבל יותר כסף מהדרום.

גם המצב של הדרום היום לעומת המצב של הצפון היום, זה לא נכון להשוות, זה לא אותו מצב.

תגידי, לא נכון.

מאיזו בחינה לא נכון? אני רוצה להתעמק על זה למה לא נכון?

אם קמה מנהלת תקומה בתוך שבוע.

אתם עדיין מפונים.

אז אדרבה, אני עדיין מפונה אז יותר נזק משלושה חודשים מפונה.

אם קמה מנהלת תקומה בתוך שבוע מהמלחמה ובתוך חודש החלטת ממשלה ראשונה ובתוך שלושה חודשים עוד החלטות ובתוך חצי שנה כסף בקופה לביצוע, הצפון לא מגיע לו דבר כזה?

אנחנו לרגע לא אומרים שלצפון לא מגיע משהו.

אבל הנה השוואה של ממשלה, ממשלה פועלת בצפון, ממשלה בדרום, זה הגיוני שהפער?

תסלח לי יושב-ראש הוועדה, אני לא יודעת לקחת אחריות על כל מדיניות הממשלה וההתנהלות שלה בשנה האחרונה כלפי אף יישוב, חבל ארץ או משהו כזה. אני כן יודעת להגיד שבטח בשנה האחרונה קריית שמונה בוודאי מקבלת כספים בטח לפינויים, ב-1786 הוקצו גם כספים לכל הצפון, גם לכל אירועי בריאות, חוסן, חינוך.

סליחה שאני קוטע אותך, אדוני, לא כל המשרדים עדיין קיבלו את הכסף מהאוצר על 1786. נכון לשבוע שעבר היינו ראש העיר ואני באוצר ונכנסנו לבדיקה, לא כל המשרדים עדיין קיבלו את הכסף.

בוא נקרא לילד בשמו, משרד החינוך יהמר לזכותו יש לו גפן – ניצלו ומימשו. כל המשרדים האחרים שאין להם את הצינור לא יודעים לממש אותו עד היום.

משעלי, מנכ"ל משרד נגב גליל לשעבר, מלווה את העיר קריית שמונה.

אגב, נגב גליל, הם גם מהמשרדים היעילים.

רגע, לא הגיע הכסף.

מנגב גליל וחינוך הגיע.

אמרת שאת בשיח?

האוצר במהותו מנהל שיח עם המשרדים באופן שוטף כדי להקצות את הכספים בהתאם לצרכים ולביצוע ולהתקדמות התוכניות. בוודאי שכסף שהוקצה בהחלטת ממשלה יגיע, אף אחד לא מנסה לברוח כאן מאף התחייבות שכבר ניתנה.

כל כסף שהוקצה ב-2024 ישוריין ב-2025?

כסף שהיה לי למניעת נביטה, אני כבר צריך לחירמוש.

אז כבר לא בוודאי יגיע?

הוקצה כסף לשנת 2024.

ולא בוצע.

ככל שהמשרדים מחליטים לממש הם עדיין יכולים לממש.

לא בוצע והמשרד לא קיבל עדיין מכם.

השאלה מאיזו סיבה.

מאיזו סיבה הוא לא קיבל?

אני לא יודעת עכשיו להתייחס לכל משרד בנפרד.

איך את לא יודעת? את המתקצבת, אז מי ידע? את לא יודעת מה הסטטוס שלך מול כל משרד?

ברגע זה לא, יש הרבה משרדים, אני יכולה לבדוק.

אבל את משרד מתכלל.

את הזימון לוועדה הזאת קיבלתם לא עכשיו.

את משרד מתכלל וסוגיית כמה ניצול תקציבי בהחלטת הממשלה לצפון עלתה בוועדה הזאת עם נציג שלכם שישב פה, וגם הטלנו עליו להגיד לנו מה יהיה הניצול? כבר הגיע נובמבר, אז עכשיו אתם אומרים שאין לכם מושג?

אנחנו עובדים על לאגם את כל הנתונים הנדרשים וגם בשמחה נדווח אותם לוועדה.

בעוד שבועיים נוכל לקבל דוח ניצול על הצפון?

לא ביצוע. זאת אומרת להבין סטטוס הקצאה.

בשביל העברית, הקצאה זו התחייבות של האוצר למשרד, כן?

אני לא יודעת להתחייב על הביצוע של המשרדים.

נכון, אבל יש לו כסף והוא לא מוגבל והוא יכול להוציא אותו לפועל, זו הקצאה.

הוא מוגבל במסגרת תקציב המדינה.

ניצול זה בוצע בפועל שהוא הוציא את הכסף או התחייב עליו.

אנחנו מבינים אחד את השני, אני חושבת.

מבינים. אז האם נוכל בתוך שבועיים לקיים דיון לפי משרדי ממשלה והחלטת הממשלה, הקצאה מול ביצוע? אתם תתנו את נתוני ההקצאה ושמבחינתכם אין חסם. לפעמים אתם נותנים הקצאה מותנית או תקצוב מותנה או כל מיני עיכובים, נכון? ואחרי זה נראה למה מישהו אחר לא ביצע.

קודם כול אני חושבת שהנוכחות של משרד הממשלה פה די מכובדת, אז אני מניחה שהם יוכלו כבר להעיד עד סטטוס ביצוע ומטרה, אז אולי חבל על הדיון. אנחנו בשמחה נדווח לוועדה, אנחנו עובדים על הנתונים כיום ואנחנו נדווח.

אז האם תוכלו להסתכל על קריית שמונה בצורה כוללנית?

אני אגיד לך משהו, הייתי ראש עיר ועבדתי עם האוצר מצוין והאוצר הביא החלטת ממשלה על ירוחם הקטנה וזה הזיז אותנו כי יכולתי לטפל בכל ההיבטים, פיתוח כלכלי, התחדשות עירונית, תקציב שוטף, התחייבתי לרדת מגירעונות ליציבות פיננסית ועשיתי את זה. מילא אני, ירוחם, אבל הסימבול הזה, הסמל הזה, לא מגיע לו שתהיה לו ראייה כוללנית באוצר?

תהיה לו ראייה כוללנית במסגרת הטיפול הכללי במרחב. קריית שמונה היא עוגן מרכזי למרחב ולכן בוודאי שהיא תקבל את המענה.

את לא יורדת לסוף דעתי.

סלח לי, יושב-ראש הוועדה, אנחנו בכזה משבר. כבודה של קריית שמונה במקומה, לא נכון להסתכל רק. בוודאי שכל עיר מגיע לה את היחס, אגב בדיוק כמו שקורה במנהלת תקומה.

יש עיר אחת.

זה לא שהכספים מתפזרים באוויר, יש מענה פר רשות ולשמחתנו המנהלת שם עובדת כבר.

אבל את יודעת שיש דבר כזה עיקרון Pareto? אז זה עיקרון Pareto חלקי שתיים. 40% מבעיית הצפון זו קריית שמונה, גם של מפונים.

ולכן היא תקבל את התקציבים - - - מבחינת התוכנית.

אבל זה לא מספיק שהיא תקבל נתח. היא צריכה שזה ילך למקום הנכון, היא צריכה שיהיה בזה גמישות.

שהרשות תהיה בקשר עם המנהלת.

היא צריכה שההקצאה תיעשה בתיאום הם הרשות המקומית, שלא ייפול עליה תקציב שהיא לא התכוונה.

אין ספק.

אז האם מישהו באוצר יושב עם קריית שמונה?

לשם כך הקימו מנהלת שכל תכליתה זה לדאוג לשבת עם הרשויות.

את שבעת רצון מזה שהחליפו שם ארבע ראשי מנהלת בתוך כמה חודשים?

אני לא האדם להביע את הדעה.

אז מה את אומרת? מה נעשה? פגשתי את השר אלקין, הזמנתי אותו בוועדה לדווח לי, לסקור מה הולך להיות עם הניצול התקציבי הזה? הוא אומר: אני אבוא אבל עדיין אין לי את הסמכויות. ידוע לך על זה משהו?

ממש לא, זה לא בדרג שלי. סליחה.

את לא יודעת. אז איזו בשורה את יכולה לתת לעיר הזאת?

לא באנו עם משהו מחדש.

אני לא ביקשתי ממך מיליון שקלים לכיס, זה כסף קטן, זה קפצונים. איך יעשו את המעשה הנכון בקרית שמונה כשיש גיבוי של האוצר למעשה הזה? ועשיתם את זה במקומות אחרים, הלכתם עם ערים והייתה חשיבה אסטרטגית והערים האלו זזו.

נכון, אבל במקרה הזה אנחנו חושבים שראוי לעשות חשיבה אסטרטגית לא רק לעבור רשות-רשות אלא גם לתת את המענה פר רשות וגם את המענה לכל המרחב שנפגע כולו.

אני חושב שאתם צריכים לתת יחס מיוחד לקריית שמונה, גם בגודל הבעיה, גם בסוציואקונומי, גם במיקום שלה, ועשיתם את זה.

זו העיר הכי צפונית.

לא נעים לי להגיד שאני כבר שנה במלחמה, ולא ישב איתי אף גורם מהאוצר. מעל לשנה במלחמה ולהגיד שישבו איתי זה לא נכון, תגידי שם של מי שישב איתי?

אני חושב שנולדה פה פגישה של ראש העיר וצוותו - - -

לדעתי ראש העיר לא יודע שיש לנו סיור אצלו עוד מעט, אז אחר כך נוודא.

מה יש עוד מעט?

לדעתי יש לנו סיור אצלו בשבועות הקרובים.

ביום חמישי. אבל עוד לא ישבו איתי. אני כבר שנה וחודש-שנה וחודשיים באירוע ועוד לא ישב איתי אף נציג על האוצר אבל מדברים על חזרה.

אני מודאג, אני לא רוצה שיהיה סיור. כי סיור הולכים, זה כואב, עצובים, בוכים, אוכלים משהו, 'יאללה ביי, היה מרגש, נגעתם לנו ללב, אתם ממש גיבורים, להתראות'; – אני לא רוצה את זה.

אגב הסיור הזה נקבע עם אלקין, גם לא עם האוצר.

אני רוצה פגישת עבודה. אני רוצה שאנשי קריית שמונה ישבו עם צוות האוצר, אפשר לקבל את זה? מצידי שהסיור יהיה חצי יום ופגישת העבודה תהיה חצי יום.

נדאג לזה.

הנה, הרווחנו משהו.

תדע לך מיכאל שאני ביקשתי ממזמן מתי אני אגיד אל ישראל מלאכי? שהאנשים שיושבים על התקציבים יזוזו מירושלים, יגיעו לקריית שמונה לראות בעיניים, להריח את הריחות, הם לא עשו את זה עד היום וזה לא יעבוד בלי זה.

אביחי, סגרנו לך פגישה עם כל האוצר. תדע לך שככה אני עבדתי וזה עבד טוב.

משרד החינוך, אורנה, ברוכה הבאה. אני יודע כמה אתם עובדים ואני יודע את רמת התיאום ומעבר לכל מה שנעשה, איפה את רואה את הקשיים ואת ההשלמות שנדרשות ואם את צריכה גיבוי של האוצר בדבר הזה עם הפנים ל-2025? אף אחד לא חשב שתלמידים לא יהיו בבית הספר מעל שנה. איך את רואה את השנה הקרובה שלצערי הם עדיין לא חזרו הביתה?

שלום אביחי, שלום לצוות. אני רואה את אביחי ואת הצוות שלו בכל שבוע, יש לנו פגישה שבועית קבועה ביומן.

אנשי האוצר, היא יכולה הייתה להשיב לי שקרית שמונה זה כמו כל עיר אחרת והיא מסתכלת על כל הצפון, היא לא השיבה את זה. היא אמרה שבכל שבוע היא יושבת עם אביחי.

ואמרתי שהיא מימשה את כל התקציבים, כי ככה עושים את זה, ככה עובדים נכון.

ולמה? כי היא מבינה שזה סיפור מיוחד. אם לא יסתכלו על קריית שמונה כאל סיפור מיוחד היא גם לא תזוז. מישהו צריך לגבות אותה, מישהו צריך לפתוח לה את הדלת בממשלה. אני פעם הלכתי ללמוד משהו אז נתנו לנו שבוע השתלמות, שאלו אותי איפה אני רוצה ללמוד? אמרתי: להיות עם נערי האוצר. הייתה נערה ממש צעירה – זה היה 2010, פה הזמן עובר – קראו לה קרן טרנר, היא הייתה רפרנטית פנים, שבוע הייתי איתה וראיתי איך האוצר עובד. או שהוא מגיב לבעיות או כיבוי שריפות או מנהיג. אז הם החליטו לעזור ליישובי סובב כינרת להתחיל להתאפס על הכנרת, בכל שבוע פגישה על הכנרת וזה זז. עובדים זרים, לחסום את הגבול – זה זז.

ברגע שהאוצר מחליט שהוא מעמיד על הרגליים משהו הוא לא רק גורם מתקצב שקשור למשרד הממשלה, הוא קובע עדיפויות, הוא מזהה חורים בגבינה ואומר: אני נכנס לוואקום הזה, אני נותן פה גב.

אני חושב שמה שאומרת מנהלת מחוז צפון, שהיא בכל שבוע עם ראש העיר. אני לא מצפה מכם כל שבוע, אני יודע שידיכם עמוסות, אבל גם התשובה הפוכה היא שזה לא חלק מכלל תקציב הממשלה. יש פה סיפור שדורש העמקה והסתכלות כוללנית. העיר הזאת מחייבת טיפול כוללני. כן?

כאמור, אנחנו נפגשים בכל שבוע ובכל שבוע אנחנו פותחים בסיכום ההחלטות, הכול מתועד בפרוטוקולים על כל הפערים שעולים, וכל ישיבה נפתחת במה ביצענו ואיך סגרנו את הפערים? אני מוכרחה להגיד שככל שאנחנו יושבים עם העיר, הרשות מציפה נושאים ספציפיים שאנחנו צריכים לתת להם מענה ואנחנו יודעים איך לנווט את זה מול האנשים במטה שלנו ולתת את המענים. יש לנו עוד כמה פערים שאנחנו עוד עובדים עליהם.

אני רוצה להגיד שבאמת הישיבות השוטפות האלה הן קריטיות כי מבחינתי קריית שמונה היא עיר דגל והיא המקרה הכי קיצון של רשות שצריכה את הכי הרבה תשומת לב ומשאבים. זאת עיר מחוז.

אולי תנמקי נימוקים שאני לא ידעתי לנמק?

אני חושבת שעשית את זה נהדר, אתה עושה את כל הזמן. אני אגיד מה עוד אנחנו יכולים. קודם כול רמת הפגיעות והמורכבות של העיר מבחינת מבני ציבור ופגיעה בבתים ופגיעה במוסדות חינוך וכו' היא מובילה, וצריך שם שיקום מאוד ארוך.

הדבר השני זה תשתיות בעיר, התשתיות בעיר פגועות, יש לנו עוד דוגמה אחת למטולה ומנרה שאתה מכיר אותן היטב, שנפגעו בצורה קיצונית, אבל מטולה יש לה גן אחד ובית ספר אחד ולקריית שמונה יש מסות של תלמידים שאנחנו צריכים לטפל בהם, אז אנחנו נותנים את המענים.

מבחינת החלטת ממשלה קצרת מועד לשנה הזאת, אנחנו תקצבנו את הרשות המקומית לתקציב של 15 או כמעט 16 מיליון שקלים שמשוקפים כבר בתקציב של הרשות המקומית וסכום דומה קיבלו כל בתי הספר בעיר. כל אחד לפי מספר התלמידים שלו.

זאת אומרת זה תוספתי לפתרון בעיות של הפינויים?

זה תוספתי, זה המדינה הביאה את הכסף הזה בהחלטת הממשלה, וזו הנגזרת של השורה התקציבית של משרד החינוך.

ויש שם גמישות?

ויש שם גמישות כמעט מקסימלית.

ואחוז הביצוע של 2024?

באחוז הביצוע עכשיו, בתי הספר נדרשים עד סוף החודש הזה להגיש תוכניות לאישור הפיקוח כדי לראות שכל העוגנים שקבענו אותם בתוכנית העבודה, יתממשו. כגון מענים רגשיים שהם חייבים לתת 25%, מענים לימודיים, מענים לתוכניות מצוינות. בכל מקום שהילד נמצא, וכל התלמידים המפונים שלא לומדים בבתי הספר הארעיים לוקחים את הסל איתם ובית הספר צריך לתת להם את זה.

לכן, עבדנו גם עם בתי הספר כדי להסביר להם איך מממשים את התקציב הזה ואנחנו עושים מנגנון בקרה מהרגע שאנחנו נאשר את התוכניות לבתי הספר ונסיים עם זה, אני עושה סטטוס קבוע, והרשות המקומית – קבענו איתה ישיבה ייעודית שהיא צריכה להציג בפניי את התוכנית של ה-16 מיליון מה היא הולכת לעשות בכספי החינוך ביישוב הזה? גם כאן יש דרגות חופש מאוד גדולות לרשות. הרשות מוגבלת ל-25% למענים רגשיים, היא צריכה להציג לנו את התוכנית – אני יודעת מאסנת שהיא עובדת על זה עכשיו – ובלחיצת כפתור הכסף משוחרר לביצוע לרשות המקומית. אני מקווה שעד עוד שבועיים נסיים את כל 12 הרשויות שנמצאות בתוכנית הממשלה ומבחינתי זה רץ לביצוע.

הדבר השני שאני רוצה לומר אותו זה שיש לנו בהחלטת הממשלה העתידית שכרגע היא לא סגורה גם מבחינת כמה יישובים ייכנסו שכרגע לפי מה שאנחנו הבנו זה 0-9 שזה מסות של תלמידים כי יש יישובים חדשים מעבר ל-12, זה עוד 9 רשויות. אני מרימה תמרור ואומרת: אני לא אומרת שלא צריך לעזור לכרמיאל ושלא תבינו אותי לא נכון ולא צריך לצפת וצריך לעזור לכולם, אבל ככל שאנחנו נשאר נישאר במגבלה של התקציב שהוגדר כרגע שאני מבינה שאני מבינה מהאוצר שהוא נע ב-15 מיליון, זה אומר שאנחנו נחלק מעט להרבה, והמשמעות היא שזה לא כל המאוויים שלי בחינוך.

אני בניתי תוכנית של 5 מיליארד שקלים לשלוש שנים רק לחינוך, כשסיכמתי עם ראשי רשויות וקיבלתי את הסכמתם שרבע מהתקציב שכל המדינה תיתן לכל הרשויות ילך לחינוך, זה היחס. רבע לחינוך. למה? ככה. כי הילדים נפגעו הכי הרבה, צריך להשלים להם חומרי למידה, הם צריכים לקבל ראשונים את כל המעטפת.

עכשיו, אם אני לא יודעת עדיין איזה רשויות יהיו ולא יודעת מה הנתח התקציבי שלי, יש לי תוכנית מסודרת עם שורות תקציביות שצ'ייני ביקש ממני מאתמול להיום, בסוכות, תגישי לי אני צריך להגיש לאוצר, הוא קיבל ממני את כל השורות התקציביות וכל הנושאים שכתובים בתוכנית זה בדיוק מה שקרית שמונה צריכה ומה שאביחי היה אומר לי כל הזמן בישיבות שצריך, ואת התוכנית הזאת לא עשיתי לבד, בניתי אותה בתיאום כדי שאנחנו נוכל לתת את המענים. ככל שאני אדע את הסכום אני אצטרך לכווץ אותו עכשיו לשורות התקציביות וברגע שאני יודעת את זה אני יכולה לבנות את המתווה למענים לרשות המקומית ולהתחיל להזרים להם תקציבים לקראת שנת הלימודים הבאה לביצוע, כשיש בהם מרכיבים של שיקום.

אורנה, תני התייחסות ומשפט סיכום כי אנחנו רוצים עוד משרדים.

שאלת רק לגבי השיבה הביתה. אני דיברתי עם אביחי על זה ואני מתחילה להניע את התוכנית של השיבה הביתה, יש לי תוכנית אסטרטגית מסודרת עם שורה תקציבית שאני צריכה אותה, של 401 מיליון שקלים עבור חצי שנה ועוד שנה רק כדי להחזיר את התושבים הביתה. שזה אומר שאני צריכה מערכות חינוך כפולות למי שיישאר וכן הלאה. הגשתי את המתווה הזה למנהל כלכלה ותקציבים אצלנו וביקשתי להפריד את זה מהחלטת הממשלה כדי שאני אוכל להחזיר את התושבים הביתה, שזו אופרציה, ואחר כך החלטת הממשלה הרב שנתית תבוא ותיתן לי גיבוי לאיך משקמים ואיך מצמיחים את הרשות, אבל שיבה הביתה עולה כסף ואת הסיפור הזה אנחנו מובילים עכשיו מול האוצר, ואני מקווה שאנחנו נטפל בעניין הזה.

יש לנו שתי סוגיות שכרגע פתוחות שאנחנו עובדים איתם עם הרשות, אחת זה שפתרנו את הנושא של מעונות היום, אבל הרשות הגישה קול קורא, לא עמדה בקריטריונים בוועדה הראשונה, עבדתי מול אסנת, מלווים אותה, הם יעברו, אני מקווה שביום רביעי יש לנו ועדה ונתקצב את כל המעונות שנפתחו והרשות לא תצטרך לשאת בנטל.

יש לנו סוגיה אחת פתוחה של סייעות, מזכירים, שרתים, שאביחי העלה את זה, נתנו לרשות לדייק את זה עם הגזברית, שלחה מכתב השבוע. אנחנו עובדים על זה מול המשרד שלנו כדי לראות באמת איך לתמוך ברשות.

סוגיית הבגרויות – יש מענה שכבר פורסם, אני יודעת שיש עוד רעשי רקע.

מה המענה?

קודם כול הייתה בעיה לגבי אילת, שהם לא קיבלו את המתווה 3 מסיבות טכניות בלבד, הכנסנו אותם כבר למעגל 3 והם קיבלו הודעה.

דברי איתנו עברית.

זה אומר שכל תלמידי דנציגר קריית שמונה שלומדים בשלושת המרחבים אילת, תל אביב וטבריה, מקבלים מעגל מקסימלי שזה מעגל 3. כל התלמידים המפונים של תלמידי קריית שמונה שנמצאים באזורים שיש עליהם טווח ירי באזור הצפון מקבלים את המתווה של אותה רשות שזה או 2 או 3, תלוי באזורי הירי. כל התלמידים של קריית שמונה שמשולבים בבתי ספר אחרים בכל רחבי הארץ, ששם השגרה נשמרה והם למדו במשך כל השנה, מקבלים 1 על אף שבית ספר לא מקבל את ההטבות. עדיין יש לנו דין ודברים בעניין הזה.

את מטפלת? ואיך תהיה השיבה בסוגיה של המיגון במוסדות?

לגבי הסוגייה של המיגון בדיוק עכשיו דיברנו על זה בוועדת החינוך של הכנסת, יש לנו סטטוסים לגבי פערי המיגון אבל מנהלת מגן צפוני נותנת מענה רק ל-0-9 והיא נמצאת כרגע באיזשהו שלב של התקדמות מסוימת, אבל עדיין יש פערים. יושב-ראש הוועדה קבע שהוא רוצה פגישה מיוחדת כדי שיהיה איזה מתווה ממשלתי אחר שייתן מענה לכל הפערים בצפון כדי לתת ביטחון ליישובים. אני מקווה שזה יתקדם וניתן מענה גם לעניין הזה. אנחנו צריכים כסף בשביל לעשות.

קודם כול אני רוצה להודות לך גם על שליטה ובקיאות בנתונים, גם על זה שבכל שבוע את יושבת עם קריית שמונה, וגם על זה שאת כל הזמן מחפשת פתרונות יצירתיים מחוץ לקופסה. אין ברירה, כדי לנצח במלחמה חייבים יצירתיות וחדשנות וגם את מנצלת את המשאבים שעומדים לרשותך.

אני רק מצטרף לתודות, וכן ירבו מנהלי מחוזות כמו אורנה.

תודה רבה.

תודה רבה. רשות המיסים, תמונה על קריית שמונה מבחינתכם ופערים שאתם צריכים לטפל בהם מול העירייה. אמיר דהן.

אני אענה גם על כמה דברים שאביחי הציג. בנזק העקיף שילמנו עד היום לבעלי העסקים בקרית שמונה חצי מיליארד שקלים, 451 מיליארד, כמעט חצי מיליארד, טיפלנו ב-8,000 תביעות. אנחנו עושים כנסים, השבוע עשינו כנס ביום ראשון עם תושבי קריית שמונה, עם בעלי עסקים שיש להם בעיות, אנחנו עושים את זה אחת לחודש. הצוותים שלנו נמצאים כמעט בכל יום בקרית שמונה, אין יום שאנחנו לא נמצאים שם. התחלנו לתגבר את זה יותר כי עכשיו אפשר להיכנס טיפה יותר.

אנחנו מתכננים להקים מוקד קדמי בתוך קריית שמונה לנזק הישיר שלנו, שהולך להתעכב טיפה כי עכשיו גילינו שבקרית שמונה פירקו לנו את התשתיות בטעות כנראה, כשעשו שיפוץ במקלט שמתואם איתם, אנחנו נתקן את זה בימים הקרובים על חשבוננו ונרוץ קדימה. אז יהיה מוקד קדמי בתוך קריית שמונה.

בנזק הישיר עד היום הוגשו 1,500 תביעות בקרית שמונה שזה פגיעות רכבים ומבנים, ושולם קרוב ל-20 מיליון שקלים.

שיקום מבני ציבור, בקריית שמונה המהנדסת ביקשה שהיא לא מסוגלת לאפיין את כל מבני הציבור שזה בתי ספר, גני ילדים ובכלל מבני ציבור של העירייה מה ניזוק ומה לא ניזוק, סוכם שאנחנו נכניס מהנדס שלנו וחברה משקמת שלנו ואנחנו נתחיל את התהליך הזה בשבוע הבא.

אז יש לכם שולחן עגול עם העיר?

אני חושב שבשבוע שעבר היו אצלו.

מה האחוז של הנזקים בקרית שמונה מסך כל הנזקים שאתם פוגשים?

מאוד קטן, נזקים ישירים – מאוד קטן.

ישירים?

1,500 תביעות, אנחנו מטפלים ב-55,000 תביעות.

ישירים זה נפילות?

נפילות. לשמחתי אני יכול להגיד – ואני דופק על העץ תוך כדי – בנזקים הישירים זה לא קרוב למה שהיה במלחמת לבנון השנייה שהיה בחודש, אני אגיד את זה אפילו לשמחתי שזה כך.

זה ביחס לימים שלא הייתה לנו כיפת ברזל?

נכון. אבל בוא ניקח את אשקלון שחטפה במלחמה הזאת כמעט 600 פגיעות ישירות, אז אשקלון חטפה באוקטובר מה שאף עיר במדינת ישראל לא טווחה בקצב שטווחה העיר אשקלון. היו לנו מטחים של 150 טילים במטח אחד רק על העיר. כרגע לשמחתי זה המצב. אני מניח שכשהם יחזרו יהיו נזקים נוספים. אנחנו יכולים להעריך שאם המלחמה תיעצר אנחנו נגיע - - -

יש אנשים אולי שביתם ניזוק והם בכלל לא שם?

נכון, אנחנו יודעים את הדברים האלה ואנחנו כל היום פונים ומגיעים לשטח לכל אזרח שרוצה להגיע ומתאמים איתו.

יש לכם מסלול ישיר מול העירייה?

לפי מה שהבנתי, המתווה הזה של מוסדות ציבור.

ייאמר לזכותו של אמיר, אין לי בעיה במענה שלהם, אחד הגופים הכי יעילים, הבעיה היא בתקנות. זאת אומרת הסמכויות של אמיר כרגע מוגבלות, אמיר יכול לפצות עד התקרות שהגדירו לו, אני אומר שהתקרה הזו לא הוגדרה למלחמה של שנה. פה הבעיה, לא ביעילות שלהם.

אני אדבר על התקרה. התקרה שאביחי מדבר עליה זו תכולה ביתית, זה לא 48,000 זה הרבה יותר. זוג ושלושה ילדים זה 120,000.

זה עלה, הסוגייה הזאת.

48 לנפש אמרתי.

לא, זה עובד לפי יחיד, זוג, יש כל מיני דברים.

אבל העלינו את זה כבר ממזמן.

אני אגיד ככה, אני לא רואה מקרה, שכרגע גם אם ביתי יישרף בקרית שמונה והתכולה שיש בחוק לא תספיק. לא קרה לנו את זה גם בדרום.

אין לי בית אחד שזה הספיק, אני אשמח אחר כך לשבת פרטני, אנחנו לא צריכים את הוועדה כדי לדבר, אמרתי קודם שאתם באמת יעילים.

בסוף אנחנו מכירים את הבתים ואנחנו יודעים מה יש, וגם אני גר בבית עם חמישה חדרים ברמת גן ואני יודע מה התכולה בפנים.

אמיר, תודה רבה.

חשוב לי רגע להגיד משהו על מה שאביחי אמר. תיקון של כביש, גם אם היום היה ברד והיה איזה חור קטן בכביש, העירייה לא הייתה הולכת ומחליפה את כל הכביש, הייתה עושה תיקון מקומי, מתקנת, מקרצפת ועושה. בדיוק אותו דבר אנחנו נעשה באירוע הזה, אנחנו לא יכולים להחליף את כל הכבישים של העיר, זה לא המנדט שלנו, אנחנו מחזירים את המצב לקדמותו.

איזו דוגמה נתת לי לברד וטילים? תגיד לי, מה, אני הבאתי מלחמה על קריית שמונה? וברד לא עושה נזק של טיל. איך אתה משווה את זה בכלל, אוי ואבוי.

אז אין בעיה, אנחנו נתקן.

רק במקרה של קריית שמונה ששלושה חודשים לפני המלחמה בכלל היה חשב מלווה, גם את החור של הברד היא לא יודעת לתקן, ומשרד התחבורה לא רוצה לתת לך כסף אם זה לא עורק ראשי.

אמיר, אבל פה גם נכנסת סוגייה של שכיחות המפגעים וצפיפות, אם באותו מקום יש 30 טלאים שאתה צריך לעשות על 100 מטרים.

ברור שנתקן את הכול, ברור, נו.

זה אחד. שתיים, נכנסת פה האסטרטגיה – קפיצת מדרגה, עיר משודרגת.

אז אני שוב אומר – וזה מתקשר למה שאביחי אומר – לנו יש סמכויות לפי החוק להחזיר את המצב לקדמותו.

נכון, אבל אם נניח אתה נותן לו את הפיצוי.

זה לא קדמותו, זה מצב ריאלי.

שניה אחת. אם אתה נותן לו את הפיצוי אבל משרד האוצר נותן לו 50 מיליון שקלים שדרוג תשתיות עירוניות, אז הוא אומר לך: אתה תביא את המיליון אני את המיליון ולא נעשה טלאים, נעשה כביש חדש.

מיכאל, ברשותך, אני אתן דוגמא שתסביר את כל התמונה. לפני החג – אמיר מכיר את זה – פגעה פגיעה ישירה במחסני השפע של העיר. כל התפעול, כל התחזוקה של העיר יושבת במחסנים האלה. בין הפגיעות נפגע גם רכב הטיאוט, מטאטא הכביש. פותחים את המחירון, זה רכב, כמה שווה רכב כזה מתרפפ"ו? 60,000 שקלים. תגיד לי, איפה אתה קונה מטאטא כביש ב-60,000 שקלים? הוא עולה לי 480. זה שאני מקבל 60,000 לפי הנוסחאות של מס רכוש, לא הביא לי מטאטא.

כן, לא הביא לך מטאטא.

אני כבר חודש וחצי לא מנקה את העיר. אתה צריך להגיד גם את זה.

אני אומר את זה לאנשי האוצר, ולכן פה נכנסת הראייה הכוללת. מה שהוא יודע לתת זה לא פותר בעיה של עיר, ותשתיות – כולם בממשלה משתמשים בסיסמה שלא צריך להחזיר מצב לקדמותו או להחזיר עיר למה שהיא הייתה, אלא שהצפון ישגשג, שתהיה קפיצת מדרגה בצפון. אם אלו לא מילים בעלמא בכוונה רצינית אז יהיה משאב של תשתיות והוא יוכל להשלים את מה שמקבלים על פי חוק. כי אם אתה פועל על פי חוק זו באמת תהיה שמלת טלאים שם.

אדוני, רק משהו נוסף. קודם כול לגבי מה שאמרת אם יש מספר טלאים בכביש, מספר חורים, בוודאי שנעשה את כל הכביש, אף פעם לא עושים את המטר המרובע, עושים מסביב הרבה יותר. לגבי מה שדיברת על מבני ציבור שחיילים שהו בהם ויש נזק של משרד הביטחון ושלנו, סוכם עם משרד הביטחון שכל הנזק עלינו, אנחנו נתמודד עם משרד הביטחון בהמשך כדי שהעירייה לא תצטרך לפנות גם למשרד הביטחון וגם אלינו באותו נזק. אנחנו לוקחים את כל הנזק על מס רכוש ואנחנו נעשה אותו ונפוצה אחרי זה על ידי משרד הביטחון בתיאום איתם.

תודה.

יהיה לכם מפתח מיוחד לחישוב היקף הנזק?

מהנדס מגיע ובודק מה הנזק, כתב כמויות מדויק. אנחנו לא משלמים לפי מפתחות, זה לא נכון לשלם לפי מפתחות. בסוף זו קופה ציבורית וצריך לשמור על הקופה. כל מה שיהיה בכתב הכמויות שניזוק אנחנו נשלם.

וגם דרך אגב בקרית שמונה זו הבקשה שעלתה אלינו לפני יומיים – שאנחנו נעסיק את הקבלנים. קבלנים שלנו אנחנו נעסיק בקרית שמונה בכל מבני הציבור, למרות שזו לא הגישה שלי, הגישה שלי היא שהקבלנים שלנו - - - לאזרחים.

יש לך יותר עובדים מעיריית קריית שמונה לצערי, כי אין לי יכולת, לא כי אני לא רוצה.

בגלל זה הסכמתי לנושא הזה, אנחנו בדרך כלל שומרים את הכוחות שלנו.

כל הכבוד שהקשבת ואתה מביא שיטות ביצוע שונות לפי המקום.

נכון, אז את זה אנחנו נעשה.

מצוין. רועי יצחק, משרד הפנים. עכשיו משרדי ממשלה באים, תהיו קצרים שנסכם. כן, רועי יצחק.

לגבי החלטת הממשלה אנחנו נעדכן שכל הכספים הועברו לעירייה, הכול הגיע לשוטף שלהם. הדבר היחיד שנשאר לנו לתקצב וזה יגיע בשבועות הקרובים זה הנושא של חיזוק ההון האנושי.

הוא צריך ליווי של המפונים והוא הולך לתורמים. אתה יכול לתת לו 3-4 מיליון שקלים עד סוף השנה מיתרות? להגיד לשר ארבל. למה אני צריך להתבייש שהליווי של המפונים זה מתורמים? לפחות נעשה מצ'ינג. הנה, משרד החינוך שם גמישות והיא יכולה ללוות את המפונים.

המענקים שקיבלו דרך משרד הפנים.

הם הלכו למטרה הזאת, אבל הזמן נמשך. כשאתה נתת לו מענק לא ידעת שתהיה 14 חודשים.

דווקא אנחנו העברנו את כל הכסף ישר ראשוני.

אמת, אני חייב להגיד.

לא, הפוך. אני אומר שנתת בזמן ומהר רק לא ידעת שזה ל-14 חודשים, חשבת שאתה נותן מתנה לחצי שנה. הכסף נגמר.

הכסף עדיין לא נגמר, אבל עוד פעם, זה כסף שעדיין צריך לחזק אותו אין ספק.

אתה יכול לבדוק מיתרות סוף שנה ליווי מפונים? לתגבר אותם?

בסוף הכסף יינתן לרשות.

אתה לא עונה לי על השאלה. מה יש לכם אתם? תגיד לי: כן או לא אולי, אל תגיד לי עכשיו הסבר.

מבחינתי אין לי בעיה שהכסף הזה ילך מיתרות לטיפול במפונים.

אני חוזר על השאלה, אתה יכול ביתרות סוף שנה של משרד הפנים לתגבר את קריית שמונה לליווי מפונים בכסף גמיש? לא רק שתלויים בתורמים. כן או לא אולי?

אנחנו נפנה לשר, ואם יש דברים מיתרות אנחנו נבקש לתקצב.

מעולה, אחלה תשובה.

אוקטובר נובמבר דצמבר קיבלנו ממשרד הפנים 10 מיליון שקלים. ינואר פברואר אפריל זה ירד ל-4. זו לא אשמתו.

משרד הפנים מקבל ציון גבוה במתן הכסף ובביצוע של הכסף. רק הוא לא ידע שהוא מטפל 14 חודשים. הוא לא ידע שהוא נותן.

לצערנו אף אחד לא ידע.

ניר בן דוד משרד הביטחון, מה העניינים?

אני שמח על המפגש ואני מחזק את המיקוד שנעשה פה לקריית שמונה, גם אנחנו כנציגי משרד הביטחון בצפון רואים בעיר קריית שמונה כאב מוניציפלי משמעותי ביותר בגליל המזרחי וכמשפיע על כל תהליכי קבלת ההחלטות באזור והיטבתם לתאר את האתגרים ואת המורכבות ואת החשיבות של העיר, ואני לא חוזר פה על הדברים.

משרד הביטחון הקים את מנהלת אופק צפוני בסוף שנת 2023 ומאז אנחנו מלווים את כלל יישובי קו העימות והגולן, 124 יישובים מקצה לקצה, וכמובן בראש סדר העדיפות שלנו זו העיר קריית שמונה. אנחנו מלווים את העיר.

איזה פרויקטים למיגון יש לכם זמינים לביצוע עם גיבוי כספי עכשיו שם?

כלל פרויקטי משרד הביטחון מגובים בתקציב מיומם הראשון, למעט סוגיית המיגון הפרטי ואני אסקור רגע את סוגיות המיגון. המיגון שניתן כמענה לעיר הוא מיגון מידי בצורה שלפיזור מיגוניות על פי תיעדוף שסוכם בין העיר לבית משרד הביטחון. הכנות השר, רציפות תפקודית שלטונית וכדומה.

אתמול נהרגה תושבת בממ"ד, לא במיגונית.

איך זה קרה? פגיעה ישירה בממ"ד?

גם הממ"ד כבר לא מספיק, זה מלכודת מוות.

זה בשפרעם.

כלומר ממ"ד לא יעזור כבר בפגיעה ישירה?

חילקנו מיגוניות כמענה לרציפות תפקודית ועובדים ביחד עם משרד החינוך והרשות למיגון מוסדות החינוך, נכנסנו לפרויקט של מיגון עם קבלנים למיגון מוסדות החינוך ביחד עם אורנה כפי שהוצג פה, גם לשיקום מוסדות החינוך בגין שהיית צה"ל ובין אם כפועל יוצא ישיר או עקיף מהמלחמה ביחד עם קרן הפיצויים של מס רכוש, כמובן. וכמובן סוגיית המיגון הפרטי עשינו מיפוי לצרכים של העיר, והנושא של תקציב מגן צפון לקריית שמונה עדיין לא עבר על ידי האוצר למשרד הביטחון ולכן אנחנו כרגע לא פועלים.

של 2024? או של 2025?

של 2018, 2019, 2020, 2021, 2022.

לא, זה שהחליטו על מיגון הצפון זה כבר ב-2017 ולא ביצעו כלום. אחרי זה קבעו מספרים וחלק מזה היה בביצוע. אני שואל מה שיש לך ב-2025 קיבלת מהאוצר? ביצעת?

כרגע עדיין אין לנו תקציב מהאוצר ל-2025.

2024?

2024 מומש ליישובי 0-1.

לא הגיע אליי.

מראש הנקרה.

קריית שמונה זה 0-2.

אז הם לא בעדיפות.

אגב, אני ראיתי בתזכיר האחרון של משרד הבט"פ אנחנו מוגדרים 0-1 שכנראה התיקון הזה בעקבות יובלים שהיא 1.9 קילומטר, רק אתם לא מתייחסים אלינו ככה ושווה לבדוק את זה. 1.9 קילומטרים זה מתחת ל-0-2.

זה בהחלטת התקציב הקרוב?

רק שביטחון זה לא בט"פ.

אני יודע, אמרתי שבבט"פ ההחלטה התייחסה אלינו, עכשיו, כ-0-2, ושם מתייחסים אלינו 2-4.

אז בבט"פ הם קילומטר ובמשרד הביטחון הם שניים? כל אחד עושה שבת לעצמו?

0-2 זה 1.9, זה טווח אחר.

אבל אולי זה מצדיק שהם ייכנסו לקבוצת האחד? גם גודל העיר, גם מטרה מקובצת וגם היקף הפגיעה.

כבוד יושב-הראש, אנחנו לא דנים פה כרגע בסוגיית העיר, אנחנו דנים כרגע בסיוע לעיר.

נכון, מסכים.

אנחנו מלווים את העיר.

נרט שבסו, המשרד לביטחון לאומי.

אני ממשטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי יושב ביחד איתי פה. אני דווקא אשים את הדברים על השולחן פה בשביל לחשוב על הדברים יותר לעומק מבחינת המשטרה בלי שום קשר שמחוז צפון ביחד עם תחנת קריית שמונה, מת"ח קריית שמונה סנ"צ אריק ברקוביץ שגם איתו דיברתי לפני שהגעתי לפה, הוא לא היה יכול לעזוב את הגזרה מן הסתם בגלל המצב שקורה בקרית שמונה. בסוף אני יכול להגיד שגם אנחנו כמשטרה מתגברים כרגע את התחנה מבחינת הכוחות, אני בעצמי שלא קשור לתחנת קריית שמונה בסוף מגיע כדי לרענן את השוטרים שם כי כולם נמצאים בתקופה שהיא לא פשוטה.

אנחנו כמשטרה היום שאחרי, בסוף כשצריך לשים את כל הדברים על השולחן, תחושת הביטחון זו התחושה הכי חשובה לאזרחים שחוזרים לשם. לא יכול להיות שהתושבים מחר יחזרו, כרגע עם המצב הקיים בתחנת קריית שמונה, שזו התחנה הכי קטנה מכל המחוזות מבחינת הארץ, שהסד"כ שלו היום נע באזור ה-55 מצבה מבצעית, שגם שם אנשים צריכים להתייחס בסוף ולהגדיל גם את התחנה שפה, בכל השיח לא שמעתי.

אז מה התוכניות של הבט"פ? יש תקנים? הם עומדים בתקן שלהם? מוסיפים להם תקנים? המשטרה קיבלה תקנים.

יש תקנים, זה לא עוזר, יש 2.5 ניידות.

הוסיפו תקנים אבל כרגע מבחינת הסד"כ לא מאויישים, לא מצליחים לאייש אותם.

אז זה לא בסדר. אז למה נותנים תקנים אם אין איוש? בשביל הבלוף? כמה תקנים יש וכמה מאויישים?

בסוף היום מבחינת התקנים, תחנת קריית שמונה עומדת על אזור ה-66 תקנים, שמתוכם 55 שוטרים נמצאים בפועל.

מתי תאיישו את ה-10 הנותרים?

היום אנחנו גם מנסים לגייס כמה שיותר שוטרים. נכון להיום יש קושי מבחינת גיוס אנשים למשטרת ישראל מהסיבה קודם כול שאם ניקח את תחנת קריית שמונה ששוטר יכול לעבוד במקום אחר מבחינת הכסף שהוא מקבל גם, מבחינת השכר שהוא מקבל.

אתה נותן יותר לשוטר בקרית שמונה?

זהו, שהיום גם שוטר שמגיע לקריית שמונה וצריך לסכן את עצמו ולעבוד יותר קשה, הוא לא מתוגמל בשום דבר.

אתם דורשים לתת דיפרנציאליות ולתגמל את מי שבקו החזית?

קודם כול אני לא דורש כלום, כי בסוף אני כארגון משטרת ישראל עם מה שיש לי, עם הכלים שיש לי אנחנו נילחם ועם זה אנחנו נלך לכל מלחמה ונעבוד כמה שיותר קשה, אם צריך לעבוד שעות נוספות אנחנו עושים את זה. אבל בסוף צריך לזכור שכל התושבים האלה יחזרו, הדבר הראשון זו תחושת הביטחון כמו שאמרתי.

הדבר השני זה שאנשים ירצו לראות כוחות ביטחון בשטח, שזה משטרת ישראל מי שיצטרך להגיב. כמו שהעלינו את הנושא גם של הנזקים. כל הנזקים האלה בסוף מי שיקבל את האירועים זו משטרת ישראל, ל-100 אנשים יתקשרו, ועל כל הרסיסים וגרימות הנזק שהיו להם, התפרצויות, פתאום אנשים שיחזרו, בני נוער שלא היו במסגרות שנה שלמה, שגם איתם – בסוף כשכל המשרדים יסיימו את יום העבודה – השוטר בשטח יישאר וירדוף אחרי כל האנשים האלה. הוא איש הקשר בסוף של משרד הרווחה, של משרד החינוך, כשהשוטר ב-02:00, 03:00 ו-04:00 היחידי שיישאר בשטח, אחרים לא יהיו שם. וחלילה, שאר המשרדים אל תיפגעו, זו לא הכוונה. כי בסוף אני בשטח, אני רואה מה שקורה בשטח ואנחנו נצטרך להתמודד עם זה.

לסיכום, חשוב לי להגיד שיש גם תוכנית של המבנה העתידי של התחנה, אז לפי דעתי צריך להעלות את הנושא הזה על הפרק.

אז תתקצבו ותאיישו את התקנים. אם שמתם 10 תקנים חדשים – תאיישו אותם.

חסן אבו ריש, נפת צפת, משרד הרווחה.

שלום לכולם, שמי חסן אבו ריש, אני מנהל נפת צפת במשרד הרווחה, מחוז חיפה והצפון. אני מקיים קשר שוטף עם לילך, מנהלת אגף הרווחה ביחד עם המפקחים המחוזיים, כל אחד בתחום שלו. אנחנו מנסים לקדם ככל האפשר את התוכניות גם בטבריה איפה שנמצאים המפונים וגם באזור המרכז, וגם בכל איפה שצריך.

לגבי החלטת ממשלה 1786 אנחנו נתנו 3,234,000 שקלים לפתיחת מסגרות חדשות ומתן סיוע חומרי לאוכלוסייה, שזה מסתכם ב-648,600 שקלים. מצד שני גם נתנו תקנים, נתנו תומך עו"ס מאחר ולאייש תקנים של עובדים סוציאליים זה קשה מאוד היום – לא רק בקריית שמונה אלא בכל הארץ – בכל זאת עשינו וניסינו להיות יצירתיים. באזור תל אביב אנחנו העברנו חלק מהתקנים האלה למחלקה בתל אביב, ושם איישו שלושה תקנים שעבדו לטובת קריית שמונה.

עוד דבר, ב-28 בחודש יש לנו מפגש עם משרד הרווחה עם אגף הרווחה כדי לתכנן את היום שאחרי, וכמובן שם כל התוכניות שצריכים להיות.

תודה. באסל חמוד, משרד התחבורה.

אני אתן כמה עדכונים בתחום. דרך אגב יש בשורה מאתמול, אמנם הסתיים התכנון המפורט של רכבת קריית שמונה-כרמיאל ואתמול עבר התקציב לתכנון המפורט, אז זו בשורה לתושבים, וזה חשוב. אז זה עובר לנת"י בשבוע-שבועיים הקרובים ויתחיל התכנון המפורט סוף-סוף של המסילה הזאת. כשמסתכלים לעתיד אז זה באמת מנוף כלכלי.

גם מנוע צמיחה לכל האזור.

מתי מתוכננת לפעול המסילה הזאת?

מתחיל עכשיו תכנון מפורט, ייקח את הזמן של הביצוע, נגיד בחומש הקרוב.

שש שנים יש מסילה? נעשה ישיבת מעקב בעוד 5.5 שנים. אני שם ביומן.

אז זו בשורה משמחת לכל האזור, לא רק לקריית שמונה, כמנוף כלכלי. אביחי, בהתחלה אתה זוכר שדיברנו לגבי התחבורה הציבורית שפועלת בעיר היום. ניסינו בכל התקופה לשמר את התחבורה העירונית, אנחנו די קשובים לצרכים, מה שצריך להוסיף – מוסיפים. כמובן שכל התחבורה ביישובים המפונים בינתיים לא פועלת כמובן למכללה וכל מה שמפונה, אבל די בקשב מהיר אנחנו די זמינים. מה שתרצו, לפתוח עוד קווים, מסגרות, עוד יעדים ומוקדי ביקוש, לזכותם שהם בקשב לקטע הזה. כל מה שלכיוון מזרח-דרום עובד רגיל, כל מה שהוא בינעירוני. זה בהקשר הזה

תקציבים – עודכנתי עם האגף רשויות מקומיות אצלי בתוך המשרד, יש לכם אשרות פתוחות, הן ימשיכו להיות פתוחות עד סוף השנה ונאריך אותן עד 2025.

שם צריך ביצוע, משעלי. אם אתם תתגלו כמי שגילו כסף ולא ביצעו אותו.

במקרה הזה אגב, זה כסף שהגיע בזמן המלחמה, אין לי יכולת לממש אותו בזמן המלחמה.

למה אין לך יכולת?

כי אין עובדים ואין מי שיגיע לעבוד תחת טילים.

יש קבלנים.

תמצא אותם, אני אשמח, אני מחפש אותם בנרות. אפילו ספקים של המדינה לא מגיעים.

אמיר, הנה, קיבלת תקציב לכבישים.

אפקון לא מגיעים לחבר לי מצלמות. ספק של המדינה מקבל כסף בכל חודש ולא מגיע.

אז למה אתה לא מעביר את זה לאמיר?

העברתי, מכירים, יודעים. לא מגיע.

אתה לא יכול לבצע אין לך קבלנים, לאמיר יש קבלנים. תגדיל לו את הכסף, תיתן לו התחייבות, תבצע יותר. מה זה לא לבצע כסף? אם אמיר לא יודע להביא קבלנים גם אתה לא צריך לדעת. אם אתה לא יודע ויש לו קבלנים והוא עושה תיקון לכביש.

אף אחד לא ידוע לצערי. אם מישהו מצליח להבין זה עוד הרשות.

אבל הוא עושה תיקוני כביש.

הוא עוד לא תיקן כלום, בתיאוריה הוא עושה. עוד לא תוקן כלום.

מבני ציבור שלך עמיגור כבר בפנים ומתקנת חלק ממבני הציבור.

לא נכנסו, תבדוק מתי הם נכנסו כי לא נתתי מפתח, בדיוק מאותה סיבה שאני לא מוכן שיהיה טלאי על טלאי ואם נכנס מישהו זה אולי של צה"ל איפה שיש חיילים יצאו ונכנסו לסדר אחריהם. יכול להיות של צה"ל, לא נזקי מלחמה, שום טיל לא טופל.

צה"ל זה נזקי מלחמה נקרא, רק שתדע.

משרד הביטחון לא מס רכוש, אתה רוצה ללכת על זה? המנהלת של דודי.

בסדר, אל תתווכחו, אביחי. סברין חוג'יראת, משרד התרבות והספורט.

שלום, אנחנו השנה בעיקרון לא השתתפנו בהחלטת הממשלה של הצפון, לא היו לנו תקציבים כי סוכם מול הרשויות המקומיות ישירות למשרד האוצר שהתקציב יועבר אליהם, תקציב של תרבות וספורט, לכן לא קיבלנו את התקציב התוספתי.

גם אנחנו לא.

אבל אנחנו העברנו את הבסיס. מה שנדרש בבסיס של המשרד אנחנו כן עובדים לפי זה, בין בפעילויות של המפונים שהעברנו תקציבים תוספתיים שם, אבל לא תהליכים נוספים בצפון.

וב-2025 מה?

ב-2025 גיבשנו תוכנית שכוללת ושמה דגש מאוד על המתקנים במיוחד, מיפינו כבר בקרית שמונה אילו מתקנים צריכים לבנות ברמה הקהילתית וההישגית עם מנהלת מחלקת הספורט שם, וגם לקחנו בחשבון את התקציבים של הפעילויות, פעילויות בספורט, בתרבות, וגם מבני ציבור של תרבות שזו הפעם הראשונה שהכנסנו את זה בדרום ורוצים בצפון.

תודה.

דווקא המפונים שהיום סובלים, כמו שמשרד התרבות יכול להיות עזר רב וזה לא קורה כבר שנה שלמה.

אני מזכיר שזה תרבות וספורט, קודם היינו בוועדה ליד, בוועדת הספורט על זה שלקבוצות הספורט העירוניות אין איפה לשחק, אין איפה להתאמן.

הם צריכים כסף גמיש לעשות פעילויות תרבות וספורט למפונים.

נכון. בחלק הראשון של השנה הוצאנו מבחנים אבל בחלק השני - - -

אבל עכשיו שנת 2025, תילחמו שיהיה להם כסף.

אנחנו לוקחים את זה בחשבון.

תקנת סלע עדיין לא אושרה ונגמרת השנה.

נכון, מתי אני אממש אותה? בעוד חודשיים שנשארו?

סלע אושרה והמבחן פורסם ואושר.

שרית יערי, משרד הבריאות.

אני פה עם נופר, נופר תתייחס בהתחלה למרכזי החוסן ואחר כך אני.

שלום לכולם, נופר קין מאגף בריאות הנפש, משרד הבריאות. אז נאמר שמתחילת הפינוי פנו לטיפול מקרית שמונה 1,576 אנשים שהם 35% מסך הפניות בגליל מזרחי, עד סוף ספטמבר.

כמה מתוכם תושבי קריית שמונה?

רק מקרית שמונה.

במרכז מקרית שמונה. אבל תושב איפה הוא? אין לי את כמות התושבים האלה בקרית שמונה כרגע. לפי מה שאת אומרת זה שכל תושב בקרית שמונה הגיע אליך, הרי זה לא הגיוני, זה אזורי.

לא אנשים שנמצאים בקרית שמונה.

אז זה מה ששאלתי כמה תושבי קריית שמונה הגיעו לשם?

אתה אומר אנשים שנמצאים עכשיו בקרית שמונה?

למרכז בקרית שמונה כמה מפונים מקרית שמונה?

המרכז בקרית שמונה כרגע לא פועל, הוא פועל במקומות אחרים. אבל תושבי קריית שמונה זה 1,576.

רגע, את מדברת על ביקור רופא? על איזה מרכז?

מרכז חוסן לטיפול נפשי.

מחילה.

רגע, אני רוצה להגיד עוד משהו. דיברתם הרבה על מרחבי הפינוי ושאין מענים. אנחנו רק בהחלטת הממשלה האחרונה שמנו 15.5 מיליון שקלים למרחבי הפינוי. אמנם זה לא רק לקריית שמונה אבל רוב המפונים במלונות הם משלומי וקריית שמונה ויש שם רכזים שמלווים אותם מהיום שהתפנתה קריית שמונה ועד היום. מטבריה ועד אילת.

יש לכם עבודה ישירה מול העירייה? יש לכם שולחן עגול מול העירייה?

רכזי החוסן עובדים באופן ישיר מול המנהלות לפי האזורים.

אבל הסוגיות של משרד הבריאות הן לא רק חוסן.

נכון, אני התייחסתי לבריאות הנפש. עכשיו שרית תתייחס לדברים האחרים. היה לי חשוב להגיד את זה.

בקצרה בבקשה. שרית.

צוהריים טובים, אני מתייחסת לגבי המוקד לרפואה דחופה, מה שאמרת לגבי ביקור רופא, אז יש החלטת ממשלה לגבי שנת 2024. אנחנו משנת 2014 - - -

דרך אגב שקיצרו את השעות שלהם בקרית שמונה. אני ממכבי שירותי בריאות וזה מקשה על התושבים שנשארו שם.

למעשה בואו נקרא לילד בשמו. חזרו להתחלה, אין יותר 24/7, ביקור רופא עובד רק בלילה, זה בזמן מלחמה.

מ-19:00-07:00.

רק בלילה, בזמן מלחמה.

למה לעשות את זה?

שוב, אנחנו כמשרד משנת 2014 מעבירים.

אם פגע בך טיל עד השעה 19:00 אין לך לאן להתפנות כי חלק מהקופות גם סגרו וביקשו מביקור רופא לתת להם את המענה כדי לא לשלוח לשם רופאים, חלק, לא כולם. יש קופות שעובדות ונותנות.

אנחנו מעבירים את התקציב שלנו, בכל שנה אותו דבר. גם השנה העברנו את החציון הראשון. אגב, הוא הועבר לפני 3-4 חודשים לעירייה, זה עדיין לא עבר לביקור רופא, עדיין זה נשאר בעירייה. העירייה אומרת שהיא לא יכולה להעביר כי אין לה הסכם. נגב וגליל שגם אמורים לשלם את החלק שלהם אומרים שהם לא יכולים לשלם אם אין הסכם, והספק, בגלל שהוא לא מקבל כסף כבר כמה שנים אז הוא - - -

אבל בואי נלך ללמה אין הסכם? כי את הולכת סחור-סחור. תסבירי למה אין הסכם? אני שש שנים ראש עיר, שש שנים סוחב על הגב שלי מרכז רפואי. בפקודת העיריות אין סעיף אחד שאומר שעירייה צריכה לדאוג לבריאות. תפקיד בלעדי, אחריות בלעדי של משרד הבריאות. אני נכנס תחת האלונקה בשגרה לעזור לכם, לעזור לתושבים שלי לקבל מענה רפואי. במקום לחבק אותי – אני הלכתי והבאתי כספים קואליציוניים בעצמי כשיש לכם את הבושה עד היום לעכב אותם ולא להעביר אליי אפילו את הכסף שאני השגתי, אז את אומרת לי למה אין הסכם? כי אני לא מוכן יותר לחתום על הסכם.

תפקיד משרד הבריאות להפעיל בריאות, תפעילו בריאות בקרית שמונה, לא תפקיד עיריית קריית שמונה. תזכירי גם פה שקריית שמונה שילמה לביקור רופא ואז הייתה צריכה לרוץ אחריך עד היום לקבל את הכסף שהיא לא קיבלה על 2022 מאוקטובר שנגמר החוזה, על 2023 ו-2024. אני סוחב את הכסף הזה על הגב שלי. אז תגידי למה אין הסכם? בגלל זה אני לא מוכן לחתום הסכם, תחתמו אתם ביקור רופא, תשלמו לביקור רופא, תפעילו בריאות. ותראי לי איפה כתוב בפקודת הבריאות שאני צריך לדאוג לבריאות. זו הסיבה, כי כשאני באתי והושטתי יד קיבלתי סטירה.

טוב, להמשיך להתייחס?

בקצרה.

אוקיי. מספר המבקרים במוקד מאוד ירד, כמובן בגלל שאין תושבים, שמעט תושבים נשארו.

מה קורה אם בן אדם נפגע? שיתייחסו לזה.

אבל לא הפרטים מעניינים. יש פה שתי שאלות. אחת, למה ובסמכות מי לסגור מוקד כזה דווקא במלחמה?

קודם כול ההסכם שלו זה מול העירייה, לא מול משרד הבריאות.

אז העירייה צריכה לתבוע אותו בבית משפט.

יש פה גרם הפרת חוזה, כי יש הסכם משולש, העירייה התחייבה על סמך התחייבות של משרד הבריאות להעביר כספים שלא העבירו. אז לטפל בזה זה לתבוע את משרד הבריאות, אז אני מחכה שיתבעו אותי כדי לשלוח עליהם צד ג', אני לא אתבע משרד ממשלתי.

השאלה השנייה, מלחמה וכל מה שהיא מעוררת והעובדה שבית חולים רחוק 40 קילומטרים, למה בסוף האחריות צריכה להיות של העירייה למוקד בריאות? למה משרד הבריאות לא אומר במלחמה אני אנהל את זה, אני אפתור את זה? הוועדה שלנו הייתה שם, הלכנו להביא לו כספים קואליציוניים, איך שהוא הביא, אופיר כץ נתן את הכסף הקואליציוני שלו ומשריקי הלך לשר הזה, אבל אלו פתרונות שאלו לא עמוקים.

הם לא עברו גם. גם הכסף שאישרו עוד תקוע אצלם, במשרד הבריאות.

אגב בעבר המוקד לרפואה דחופה היה של משרד הבריאות.

זה לא היה מוקד רפואה דחופה, זה היה מיון קדמי של בית החולים זיו שנפתח בעקבות מלחמת שלום הגליל.

נכון, למה לא לשמור אותו?

בשנות ה-70 כשפתחו אותו היה יותר שירותי בריאות, היה גם חדר יולדות וחדר מיון. וב-2024 כשיש יותר אוכלוסייה יותר איומים, יש פחות מענים.

ויותר כסף במדינה ו-OECD ו-4 מיליארד קואליציוני, ואי אפשר לעשות חדר מיון קדמי.

תושב קריית שמונה משלם מס בריאות ממלכתי כמו כל תושב אחר ומקבל פחות מכל תושב אחר.

לא את החלטת את הנסיגה הזאת של אחריות של ממשלה. זה מקרה קלאסי שממשלה ברחה מאחריות. זעקת הציבור הכריחה עירייה להיכנס במקום ממשלה, והממשלה עשתה חוזה עם ספק אז זה הפך להיות בעיה שלה. זה דבר שהוא לא הגיוני. אנחנו קוראים למשרד הבריאות לפתוח חדר מיון קדמי במימון מלא שלכם, זה מה שצריך לקרות ב-2025 כי כל שאר הפתרונות לא עבדו.

ברשותך אני מנהלת את מכבי שירותי בריאות.

בדיוק רציתי לתת לך, אבל אני נותן לשרית זכות תגובה על מה שאני אומר. את חושבת שראוי שמקום שאין לו בית חולים 40 קילומטרים, שיהיה חדר מיון קדמי? באופן מהותי, בעולם מתוקן בלי מגבלות של כסף?

אנחנו לא בעד מיונים קדמיים ואנחנו הפסקנו עם כל זה, זה רק מוקדי רפואה דחופה. ועכשיו אנחנו בכלל עושים מהלך של להעביר את התמיכות שלנו בקופות כדי שהם יפעילו יותר שירותים ויפעילו את המוקדים ושזה לא יהיה באמת בעיריות.

בכמה רשויות שאנחנו פועלים זה באמת לא הולך טוב, בכל הרשויות, וזה המהלך שאנחנו הולכים לעשות. יש גם ישיבה עם החשב שלנו בעוד שבועיים עם חברת ביקור רופא בגלל שבאמת יש פה איזשהו מבוי סתום שלא מצליחים לצאת ממנו בקרית שמונה.

יש פה עוד עניין שאני היום לא אספיק לרדת אבל יש פה גם בריחה כפולה מאחריות. לפי מיטב זכרוני, העובדה שביקור רופא התמקמו בקרית שמונה הייתה כי הוא בעצם קיבל כפל תשלומים, הוא קיבל מהעירייה כסף וממשרד הבריאות אבל הוא גם בנה הסכם עם הצבא שחיילים יופנו אליו. עכשיו, העיר הזאת מוצפת חיילים, אפילו בשביל החיילים זה היה צריך להישאר פתוח כי הוא ספק של הצבא. אז ממה נפשך? אומרים את זה בתלמוד. אפילו בשביל חיילים שהעיר הזאת מוצפת חיילים.

אני הבנתי שהם צמצמו את השעות מ-09:00 עד 00:00, יש להם כ-100 אנשים שעובדים.

אני מבקש תשובה לוועדה גם מיידית על הסמטוחה הזאת של מה שקורה עכשיו. תשובה מיידית אחרי שתאירי את עיני השר.

אני מקווה שהתשובה תגיע לפני שיקרה לנו מקרה חירום.

אני רוצה תשובה בתוך שבועיים לוועדה. מה יעלה בגורלו של הברדק של המרכז הזה בקרית שמונה? ומה מדיניות השר ארוכת הטווח, כלפי המוקד הזה? אנחנו רוצים תשובה בתוך שבועיים.

אדוני יושב-הראש באירוע הקשה במג'דל פונו לאותו מרכז בקרית שמונה.

ציפי כהן.

אני מנהלת אזור של מכבי שירותי בריאות בגליל העליון ורמת הגולן, ומאוד חשוב לי להיות קשורה למרכזים הרפואיים והשירות שאנחנו נותנים בקרית שמונה, בפרט במלחמה, מה-7 באוקטובר אנחנו מפעילים לאורך כל תקופת המלחמה עד היום את השירות הרפואי בקרית שמונה. יש לנו צוותים, רופאים, שמסכנים את עצמם, רובם גרים מחוץ לעיר ונמצאים יום-יום על הכביש, אבל בשליחות מאוד גדולה מגיעים ומעניקים שירות. אביחי אמר 2,000, אני חושבת שאולי יש קצת יותר, אבל יש הרבה יישובים.

כרגע יש יותר.

אני גם רואה אנשים שמיואשים מבתי המלון ופשוט חוזרים וחוזרים כמו שאתה טוען, לצערי הרב, שבורים, זקוקים ממש למעטפת רפואית גדולה כולל רגשית.

מה אחוז המטופלים של מכבי שם?

אנחנו בערך 18%.

מה אתם מקיימים שם מיוחד במלחמה?

כרגע היום יש לנו רפואת משפחה. יש רופאת ילדים שעושה ביקורי בית למשפחות שנשארו בקרית שמונה ונוסעת ממש ועושה ביקורים בתוך הבתים. מעבדה, משרד, אחיות.

כמה תושבים יש בקרית שמונה עכשיו? כמה מתוכם הם שלכם?

זה מתחלק בערך לאותו אחוז. יש לנו 30 מרותקי בית שסירבו להתפנות, מבוגרים, מאוד חולים שיש לנו צוותים שמגיעים ומלווים אותם. אנחנו גם מלווים את כל המפונים, אני מאוד מתחברת למה שאביחי אומר, אנחנו שומרים על קשר במהלך כל המלחמה הזאת שהמפונים מפוזרים בכל הארץ, הם חברי מכבי שמשויכים לקריית שמונה, ובעצם אין להם אבא ואמא, הם נמצאים בתל אביב הם אבודים, הם לא יודעים איך לצרוך שם שירותים בעיר הגדולה, ואנחנו ממש יצרנו איזשהו פרויקט שמלווה אותם ויוצר איתם קשר ומסייע להם במקומות שהם מפונים בהם, כולל מרפאה שפתחנו בבתי מלון בטבריה.

אנחנו מגיעים מספר פעמים בשבוע עם רופא ואחות לבתי המלון בטבריה לפגוש את המפונים שלנו ולהעניק לנו שם את השירות עם הצוותים שהם מכירים, כי הם סומכים על הרופא שמכיר, את האחות שמכירה. אנחנו גם מאוד נערכנו לפני המלחמה בלי קשר לצורך הרגשי והטיפול הנפשי, אבל אנחנו נערכנו במהלך המלחמה להגביר את זה, ואני מאוד מתחברת למה שאמרת, אביחי, שאחד הדברים שאני עסוקה בהם, זה להכין תוכנית ליום שאחרי, כי הרבה רופאים פשוט ביקשו להפסיק להגיע לקריית שמונה ויש הרבה מומחים שהסטנו למרפאות מסביב לקריית שמונה.

לא נוכל להיכנס לזה, אנחנו עדיין בבעיות המיידיות כרגע. בעתיד יהיו עוד דיונים וניתן לך להרחיב. אפרת רותם, איגוד העובדים הסוציאליים.

תודה רבה. האמת שאני רוצה להגיד תודה לכל אנשי המקצוע שפינו מהזמן שלהם והגיעו ונותנים את הדיווח, ותודה ליושב-הראש ולראש העיר. קריית שמונה היא לא העיר היחידה שמתמודדת, לא עם בעיות רווחה ולא עם בעיות של כוח אדם בתחום הרווחה, אבל בתור העיר הכי גדולה, העיר היחידה כרגע והכי גדולה שמתמודדת עם פינוי של למעלה מ-13 חודשים, מה שאנחנו רואים עכשיו הוא קצה הקרחון. עברנו את זה מ-day one ואני לא מחדשת כאן שום דבר. דווקא ביום שתושבים יחזרו לבתים אנחנו נראה עלייה הרבה יותר גדולה בצרכים הפסיכוסוציאליים שהיום אנחנו עוד לא יודעים לזהות ולאתר כי אנחנו עדיין תוך כדי האירוע.

כבר היום העיר מתמודדת עם מחסור בכוח אדם וכבר היום היא מתמודדת עם זה שהעובדות הסוציאליות שעוד נותרו מחזיקות על גבן מעמסה שהיא לפעמים אפילו כבדה מידי. אם אנחנו לא נדע היום איך לייצר את התמריצים ואת הדרכים לגייס את כוח האדם ליום שבו התושבים חוזרים, אנחנו נתמודד, לצערי, עם קטסטרופה. יש תוכניות, יש אופציות, אנחנו בעצמנו הנחנו כבר לפני שנה תוכנית מפורטת איך מגייסים את כוח האדם הזה? זה לא משמיים, אלו בסך הכול פעולות שהן אפשרויות בשיתוף משרד האוצר, בשיתוף משרדי הממשלה. ואני רוצה לקרוא מכאן גם לוועדה ולהיעזר בוועדה לקדם את זה ולהיערך ליום הזה כי היום אין די כוח אדם שיידע להתמודד עם זה.

תודה. עוז מאיר, מועצת תלמידים. דובר אחרון ואני מסכם את הדיון.

תודה. אני עוז מאיר בן 15 מקרית שמונה, אני נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית. הרבה משרדי ממשלה כאן, ושמתי לב שלא יותר מידי דיברו פה על בני הנוער. אני מייצג את בני הנוער של קריית שמונה ברמה המחוזית והארצית. ובאמת שיש בני נוער שמפחדים לחזור הביתה, לגיטימי, בכל יום יש לפחות אזעקה אחת. יש פה משטרה, ראש העיר, איך אתם אומרים לי שלבני הנוער בטוח לחזור הביתה? מדברים פה על חזרה, איך נחזור?

שמעת אותי אומר לך שבטוח? אני שואל כמוך איך מתכוונים להחזיר אותנו.

זה הזוי.

הזוי, אני מסכים.

עוז, אל תעשה לי דיאלוג, תן לי את מה שיש לך, בדקה בבקשה.

אני רוצה שמתי שיגידו לנו לחזור הביתה, יגידו לנו ב-100% שבטוח לכם להיות בבית. בטוח לבני הנוער להיות בבית, יש להם לימודים בטוחים להגיע אליהם, יש להם בית ביטוח להיות בו. זה מה שאני רוצה להגיד. תודה.

כל הכבוד. ירום גונן, אגף א' בט"פ.

אנחנו הרשות לביטחון קהילתי במשרד לביטחון לאומי. במסגרת החלטת ממשלה הקצנו לקריית שמונה תקציב שכבר יצא כהתחייבות לרשות, בסך 1.650 מיליון, ב-2024. האנשים שלנו מלווים את המפונים במתחמי הקליטה. לפני שהגעתי לפה דיברתי עם ענבל, עובדת עיריית קריית שמונה, מנהלת התוכנית הלאומית לביטחון קהילתי בעיר, הייתה בסיור בבתי הספר באילת, מלווה את האוכלוסייה שם. האנשים שלנו נמצאים בכל מתחמי הקליטה של הרשות, בתל אביב, בטבריה, באילת, ואנחנו נותנים את המענים.

מה זה אומר רק? הם נמצאים במעל 500 יישובים, 320 ומשהו בתי מלון, אני לא בטוח שיש לך 320 רכזים, זה לא מדויק.

נכון, אבל נמצאים אנשים באילת בבתי הספר ומסייעים.

אני לא מצפה ממך שאתה תלווה את כל המפונים, זה לא תפקידך.

נכון, אנחנו לא מלווים את כל המפונים אבל אנחנו נותנים מענים למרכזים הגדולים שבהם נמצאים מפונים בעיקר בבתי הספר ומסייעים לאנשים ולקהילה בתחומים שונים בחוסן הקהילתי. אנחנו גם נכנסים לעבודה עכשיו בשני מרכזי חוסן, גליל מזרחי גליל מערבי, אנחנו גם שם מתחילים לפעול ואנחנו, דרך אגב, מעבירים גם למשרד הבריאות תקציב במסגרת החלטת ממשלה מרכזי חוסן, כדי לחזק את החוסן גם בפעולות שמשרד הבריאות מבצע.

תודה רבה אני רוצה לסכם את הדיון ברשותכם. ראשית, אני רוצה להודות לכל אנשי המקצוע שהגיעו והיו קשובים לקריית שמונה ועושים עבודה גם בכל השנה למען העיר הזאת. אני רוצה להוקיר ולהודות ולהצדיע להנהגת העיר, לראש העיר, לאנשי המקצוע. אנחנו לא מקנאים בכם על השנה הקשה הזאת, על השבר והמשבר שאתם פוגשים בקהילה ועל הצורך לפעול במרחבים אינסופיים מדן ועד אילת ומים המלח לתל אביב. זה כמעט בלתי אפשרי לנהל מציאות כזאת ואתם נושאים בנטל, וחובתה של מדינה וממשלה להעניק לכם את הכלים לפעול.

בשמי ובשם הכנסת אנחנו מצדיעים לעובדי העירייה, לעובדי רשת המתנ"סים, לעובדי העמותות והגופים הקהילתיים שפעילים בעיר ולא מרפים. לכל מי שמלווה את המפונים ונאחז ונוסע לאילת ולים המלח ולתל אביב ולא שוכח אותם בשום מקום, בטבריה ובמקומות אחרים. אנחנו מצדיעים לכם.

מעבר לכך, הוועדה רוצה להדגיש את הדברים הבאים: הוועדה מבקשת מכל המשרדים, כולל אוצר, משרד פנים, נגב גליל, מי שיכול, למצוא כסף גמיש, יתרות סוף שנה, ולהעביר העברה תקציבית גמישה לליווי מפונים כדי לאפשר לעירייה לפעול ביתר שאת וללא תלות בתורמים. המצב הזה שהיא צריכה ללכת לתורמים כדי ללוות כראוי את המפונים הוא לא לגיטימי.

הוועדה אישרה למנהלת הצפון שלא להיות פה היום כי היא בסיור ועדיין אין לה את התוכנית והשר שלה נכנס לתפקיד, ודורשת מהמנהלת לשיקום הצפון לקיים ישיבת עבודה של המנהלת מול נציגי העירייה איך יהיה פרק והתייחסות שנותנת מענה לעיר קריית שמונה שהיא 40% מהאתגר של השיבה לצפון?

הוועדה מבקשת מהאוצר לבנות שולחן עגול ופגישת עבודה מול אנשי המקצוע של העירייה, הנציגים הרלוונטיים באוצר, ומשם לייצר רציפות של דיאלוג והקשבה לקשיים הייחודיים ולאירוע הגדול הזה שנקרא קריית שמונה.

הוועדה דורשת ממשרד ראש הממשלה והאוצר להתייחס באופן כוללני ואסטרטגי לעיר קריית שמונה ולתת מענים מעשיים לבעיות שלה. למשל, הדגמנו את זה שרשות המיסים יכולה לתקן מפגע קטן, לראש העיר יש תקציב תחבורה לכביש, האוצר צריך לאשר לו לקחת את התחבורה לטלאי הקטן ולעשות כביש חדש ויכולת ביצוע. זה סוג של ראייה מתכללת.

הוועדה מצפה לראות מעוגנים בהתחייבות תקציבית כבר ב-2025 לבעיות שעלו כאן מטעם העיר. הוועדה מבקשת ממשרד לביטחון לאומי לאייש את עשרת התקנים של השוטרים שצריכים להיות, אם לא עכשיו אימתי? מצב בטחוני קיצוני, יש תקנים זמינים ואין איוש, זה לא לגיטימי.

הוועדה מבקשת מרשות המיסים לסייע בהמשך ביצוע הפרויקטים, כולל איגום משאבים ודיאלוג עם משרד התחבורה של איגום משאבים וביצוע משותף באמצעות הקבלן המבצע של רשות המיסים כשם שהעירייה אמרה לרשות המיסים אני לא יודעת לבצע, אתה תבצע בשבילי, רשות המיסים יכולה לעזור לעירייה בביצוע גם של תקציבי התחבורה, שחס ושלום לא תהיה שם הקצאה תקציבית ללא ביצוע.

הוועדה תתכנס לקבל דיווח מהאוצר בשבועות הקרובים, של ניצול תקציבי משרדי הממשלה שמיועדים לשיקום הצפון של 2024, לפי משרדים, גובה הקצאה, מצב ההתקשרות מול המשרד, האם יש חסמים בביצוע? ודיווח של המשרד על אחוז ביצוע של הכסף הזה.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לקחת אחריות מלאה על המוקד לרפואה דחופה בקרית שמונה. זה המינימום שמשרד הבריאות יכול לעשות למענם כשהיישוב הזה כל-כך מאוים וכל-כך רחוק מבית חולים.

הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לבדוק כיצד הוחלט שביקור רופא סוגר שעריו בשעות שהתחייב להפעיל בחוזה? ומה נעשה בהתקשרות שלו גם מול הצבא וגם מול העירייה? והאם לא הגיוני שריבוי כוחות הצבא שם מחייב אותו לפעול לפחות בהיקף שהוא פעל לפני המלחמה?

אני שומע שדימי נמצא בזום. אני אתן לו בפתח הדיון הבא לדבר אם הוא רוצה, אבל בפעם הבאה זה צריך להיות מול הנהלת הוועדה וביקשו להיעדר מהדיון הזה ואנחנו אישרנו להם.

אנחנו נעשה גם דיון מעקב כוללני על קריית שמונה, אנחנו נעשה מעקב על כל הסעיפים שהזכרנו כאן. אני כן רוצה לציין שיש משרדים שעבדו באפקטיביות, שהיו גמישים, היו יצירתיים, שילמו בזמן, העבירו את התקציבים בזמן ומנסים לעזור. אף משרד לא דמיין שהבעיה תימשך 14 חודשים, גם מי שנתן כסף צריך לחזור הביתה ולעשות בדק בית כי הוא נתן את זה לבעיה שהוא חשב שתימשך חצי שנה או שנה. ברגע שזאת שנה שניה של בעיה, זה צריך להיות תקציב אחר, היקף אחר ופתרונות אחרים.

אנחנו מבקשים מהמשרדים לחזור הביתה ולבדוק מחדש מה הם עושים למען העיר? גם אם הם עשו טוב, זה לא מספיק כי עומק הבעיה ועומק השבר גדול מששיערנו, וגם הצפי לסיום לא ידוע. הלוואי שישובו הביתה בשבועות הקרובים אבל זה גם יכול לקחת חודשים.

אני מודה לכם שבאתם, אני סוגר את הדיון, תודה רבה.




הישיבה ננעלה בשעה 16:21.