פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה
07/11/2024


מושב שני




פרוטוקול מס' 54
מישיבת ועדת המשנה למדיניות חוץ והסברה
יום חמישי, ו' בחשון התשפ"ה (07 בנובמבר 2024), שעה 11:00

תקציבי הסברה ב"חרבות ברזל" לשנת 2024

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר
יבגני סובה

דן נימני - רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

איילת הלר - רפרנטית מגזר ציבורי, אג"ת, משרד האוצר

יעקב לופז - מנהל מחלקה, אגף דיפלומטיה ציבורית, משרד החוץ

רס"ן (במיל') יובל הורוביץ - רע"ן הפקה ומדיה בדובר צה"ל, משרד הביטחון

הדס מימון - ראש תחום בכיר, משרד התפוצות

גל אילן - מנהל תחום בכיר אסטרטגיה, מ"מ ראש מטה, משרד ראש הממשלה

ירדן מוסטקי - סטודנט, משרד ראש הממשלה

מוריה שלום - מנכ"לית לפ"מ, לשכת הפרסום הממשלתית

ניצן חן - מנכ"ל, לע"מ, לשכת העיתונות הממשלתית

שי שגיא - שכיר, ניהול מוצר תוכנה

אבי כהן - מנכ"ל, משרד התפוצות

שרה צוובנר

מעיין שבתאי, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



תקציבי הסברה ב"חרבות ברזל" לשנת 2024

שלום ובוקר טוב. אנחנו פה בישיבה של ועדת משנה למדיניות חוץ והסברה. נושא הדיון, תקציבי הסברה בשנת 2024 – שנת המלחמה. אנחנו מתקרבים לסוף השנה, יש פחות מחודשיים לפנינו. התמונה התקציבית די ברורה – מה תוכנן, מה הצליחו לממש ומה הצפי עד לסוף השנה – כדי שנבין בסוף את התמונה הכוללת, כמו שעשינו דיונים כאלה גם בסוף 2023, באותה נקודת זמן. הייתה לנו גם התייחסות ודיון מה צפוי לשנת 2024 והיו כל מיני דיווחים של כמה גופים, מה הם מתכננים.

סברתי שהגיע הזמן לעשות יישור קו ולראות איפה אנחנו עומדים. כיוון שנושא ההסברה מפוזר בין כמה גופים, ביקשתי את הדיון הזה כדיון בין-משרדי. באופן טבעי, נתחיל ממערך ההסברה הלאומי. כשזימנתי את הדיון לא ידעתי אם יאושר תקציב 2025, או שלא. אני מבין שהוא אושר בממשלה כך שהגופים יודעים גם מה הצפי שלהם לשנת 2025 בערך, כמובן בהנחה שהתקציב יאושר בכנסת. אשמח, אומנם זה לא הופיע בכותרת הדיון אבל מי שיכול מנציגי הגופים, אם אתם יודעים להתייחס לצפי של 2025, רצוי. בבקשה.

תודה אדוני היושב-ראש. גל אילן, מנהל האסטרטגיה. בפועל מרכז את הפעילות של היחידה נכון להיום, במערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה.

מטרת הפעילות שלנו היא הובלת האסטרטגיה התקשורתית והסברתית של מדינת ישראל, תוך תיאום ותכלול פעולות ההסברה של כלל הגופים לשם יצירת לגיטימציה לפעולות הממשלה והצגת מסר אחיד ברור ועקבי.

מתחילת הדרך הקמנו חמ"ל הסברה לאומי שמתכלל פעילות של 20 גופים לאומיים שותפים סביב שולחן אחד. מדי יום מופצים מסרים, מתקיים תדרוך יומי לעיתונות הזרה, יש תכנונים אסטרטגיים, קמפיינים, מערכות לתרחישי ייחוס ועוד. התוצרים שלנו הם רבים, הגענו ליותר מ-7 מיליארד חשיפות שונות לקמפיינים השונים באמצעות לפ"מ, ואני אעמיק ככל שיידרש מבחינת הפעילות הפרסומית.

כרגע בשלב הראשון של הדיון, אשמח להתייחס גם לתוצרים אם יישאר לנו זמן, המטרה שלי זה להתמקד, להבין מסגרות תקציביות.

מבחינת מסגרת תקציב לשנת 2024, מערך ההסברה הלאומי הפעיל תקציב של 160 מיליון שקלים, כאשר מתוכו נוצלו כ-120 מיליון שקלים עבור הקמפיינים וגם העברות לשותפים שלנו במשרד החוץ ובמשרד התפוצות לפעילות משותפת. נותרו לנו כ-40 מיליון שקלים עד סוף השנה.

בתקציב 2025 אושר כרגע בהחלטת הממשלה בסיס של 10 מיליון ו-80 מיליון שקלים לחצי השנה הקרובה, ככל שתימשך המלחמה, זה מבחינת הצפי. אדוני, ככל שתרצה אני אעמיק גם לגבי תוצרים, פעילויות, מה זה אומר, מה עושים עם זה וגם נתונים מסקרים אחרונים.

יש כמה דברים שאני רוצה להבין מהסקירה הזאת. אמרת שתוקצבו בשנת 2024, 160 מיליון שקלים למערך ההסברה הלאומי. בזמנו, בתחילת השנה, המספר שהציג המערך היה 30 מיליון שקלים כפול 12 חודשים. קרי, אם אני יודע לספור, זה 360 מיליון שקלים. כך זה הוצג, זה היה הסיכום התקציבי עם משרד האוצר. נדמה לי אפילו לפרוטוקול, אני שמעתי את זה גם ממשרד האוצר.

זה היה מותנה בביצוע, אומנם, כך גם הציג בפניי ראש המערך, הוא אמר "זה מה שסגרנו. כמובן אם לא נדע לבצע 30 מיליון שקלים בחודש, 30 מיליון השקלים הבאים לא יגיעו". אני מנסה להבין איך מ-360 שקלים, אומנם לא 360 שקלים כמסגרת אחת, אלא במנות של 30 מיליון שקלים, איך הגענו ל-160 מיליון שקלים, מה הסיבה? חוסר מימוש, שינוי בעמדה, סיכום חדש בין משרד האוצר למערך? מה קרה שם?

דן נימני, אגף תקציבים.

ידעתי שתתעוררו כשאני אגיד את זה.

האשמת אותנו.

אדגיש שהעניין הוא לא חוסר מימוש. אנחנו תמיד במצב של חוסר תקציב מול הצורך, גם את זה אוכל להציג. הסיפור פה הוא עניין מול אגף תקציבים.

בואו ננסה להבין. אגף תקציבים אפילו התנדב להסביר.

הסיכום לא היה 30 מיליון שקלים לחודש, אלא היה סיכום של 90 מיליון שקלים לשנת 2024. כשגיבשו את התקציב הייתה אי-ודאות, מה משך הלחימה, מה העצימות שלה, ובהתאם לזה גם תקציב מערך ההסברה היה.

זה לא מה שהוצג לי, אני חייב להגיד. לא על ידי ראש המערך וגם לא על ידי אגף תקציבים. הסיכום שהוצג לי - - -

הייתי בדיון הקודם.

מאותן סיבות שציינת, שלא היה ברור כמה זמן תימשך המלחמה. לכן אמרו, "נתקצב את זה ברמה חודשית, 30 מיליון שקלים לכל חודש ונראה מה קורה". הכיוון היה 30 מיליון שקלים בחודש ולכן ספרנו את זה פה כמספר כולל, אם המלחמה תימשך, כ-360 מיליון שקלים.

הסיכום היה 90 מיליון שקלים. הייתה אמירה ברורה של מערך ההסברה, שזה לא יספיק לשנה מלאה ושברור שזה סכום שמשקף כרגע את העצימות. נאמר שזה שווי של 30 מיליון שקלים לחודש אבל זה לא היה.

אז לא המצאתי את 30 מיליון השקלים לחודש.

אבל זו לא התחייבות שבחודש אפריל ואילך זה ימשיך להיות 30 מיליון שקלים.

לא יודע, זה הוצג אחרת.

צריך להדגיש שנכון לאותה נקודת זמן, ל-90 מיליון שקלים התייחסו כאל 30 מיליון שקלים לכל חודש, באותה נקודת זמן. כאשר הגענו למיצוי זה לא המשיך. כאן אגף תקציבים יוכל להתייחס בהקשר הזה.

אני מנסה להבין מתי ולמה קרה האירוע הזה? כשיצאנו לדרך בשנת 2024, בתפיסה של 30 מיליון שקלים לחודש, היו אמורים להספיק 90 מיליון שקלים הראשונים לרבעון הראשון. בהנחה שמממשים והכול ויש עדיין מלחמה בעצימות וצריך הסברה, היו אמורים להמשיך. מתי ירד המסך והבנתם שאלה לא יהיו 30 מיליון שקלים לחודש, באיזה נימוק ובאילו נסיבות?

השאלה אדוני היא לא אלינו.

אני שואל אתכם.

אנחנו מעמידים צורך.

השאלה היא גם אליכם. מתי הודיעו לכם? תכף אשאל את האוצר למה. אני שואל, מתי הודיעו לכם ש"רבותיי אתם טועים, כבר לא יהיה המשך של 30 מיליון שקלים לחודש" ולכן כשנגמרים 90 מיליון השקלים הראשונים, תכף תגיד לנו מתי זה נגמר, וביקשתם עוד, אז זה כבר לא יהיה בנוסחה של עוד 90 מיליון שקלים לרבעון, אלא הרבה פחות. הרי קיבלתם תוספת, לא נשארו 90 מיליון שקלים.

חשוב לי להבהיר. זה לא שהייתה נוסחה שאומרת רבעון שווה 90 מיליון שקלים. זה לא היה. היו 90 מיליון שקלים. נאמר מצד מערך ההסברה שהסכום הזה יספיק לשלושה חודשים, לכן תוגבר בהמשך השנה בעוד 70 מיליון שקלים והגענו ל-160 מיליון שקלים.

איך שאגף תקציבים הציג לי את הדברים, זה בנוי על הנוסחה 30 מיליון שקלים לחודש. זו הייתה נוסחה מקובלת על שני הצדדים, על אגף התקציבים ועל מערך הסברה הלאומי.

אני אדגיש, הצורך מבחינתנו - - -

כרגע אני לא שואל מה הצורך. אני שואל מתי הבנתם שלא יהיו 30 מיליון שקלים לחודש?

אני צריך לבדוק את זה. נכון לאותו זמן, זה היה בריכוז של ראש המערך מול הגורמים הרלוונטיים, גם באמצעות הסיוע של המשרד הראשי אצלנו.

מתי פרש ראש המערך?

במאי.

במאי, זה בערך באותם הזמנים.

כבר אז היה ידוע, עברנו את הרבעון, לדעתי גם אז היה דיון. זה היה דיון שהוא לקראת הסיום שלו, אני גם הייתי פה. לא נאמרו 30 מיליון לחודש. הבינו שיש פער.

מתי זה עלה מ- 90 מיליון שקלים ל-160 מיליון שקלים?

אושרה תוספת לפני מספר שבועות, אני לא רוצה לנקוב בתאריך מדויק. היא צריכה להגיע לוועדת כספים, היא עוד לא אושרה בוועדה.

אז בינתיים הם מתוקצבים ב-90?

נכון. אבל למיטב ידיעתי, מכיוון שמונחת על השולחן ועדת כספים אז כבר החריגו את זה על בסיס התקציב הזה.

הבנתי. ומתי הוצאתם את 90 מיליון השקלים?

כבר באותו זמן.

עד סוף הרבעון?

ברור.

התחייבות, לא ביצוע.

הצורך הרבה יותר גבוה.

אלה התחייבויות. ברור שהמימוש, אם אתה מוציא התחייבות אז אתה ממשיך לממש. לא שאלתי אם הם נכנסו להדממה. הם לא נכנסו להדממה כי ההתחייבויות שהוצאת הן עובדות. לפעמים זו אפילו התחייבות משנה שעברה. אני שואל מבחינת התזרים התקציבי, לא מבחינת תזרים פעולתי כי אלה שני דברים שונים. בתזרים התקציבי הוצאתם התחייבויות על 90 מיליון שקלים לקראת סוף חודש מרס?

בהחלט. ויותר מזה, גם פעלנו כל העת עד שאושרה בסופו של דבר התוספת על בסיס החרגות כי היה צורך מדי חודש, כל הזמן.

השאלה שלי, אני לא יודע אם זה אליך או לראש המערך שכבר לא בתפקיד, למה לא הרמתם קול צעקה כאשר הבנתם שזה לא 30 מיליון שקלים לחודש? הרי אם אני מבין נכון את הדינמיקה, פעלתם בקצב של 30 מיליון שקלים לחודש, נעצרתם בסוף מרס, הבנתם שזה לא מגיע כי התזרים הופסק. נשארתם בכלל בלי תוספת, פחות או יותר באפס תקציב. קיבלתם כל מיני החרגות שבטח דרורית ידעה לסדר מפה ושם.

יחסית לא מזמן, התבשרתם שיש עוד תוספת של 70 מיליון שקלים וממנה הצלחתם להוציא עוד 30 מיליון שקלים בהתחייבויות. אני מניח שחלק מ-30 מיליון השקלים האלה הוצאתם בהחרגות הקודמות.

אתה מדייק אדוני.

ואז עוד השלמתם. בלי לדעת מה עשיתם. אני מסוגל לשחזר את זה מהיכרות עם המערכות. זה הגיע כרגע לנקודת הזמן של 120 ועכשיו אתה שובר את הראש איך אתה מהר מוציא בתוך חודשיים את העבודה בעניין.

הצורך מאוד ברור. התוכנית ברורה, גם יחד עם לשכת הפרסום והשותפים. זה קיים.

אתה יודע להסביר לי למה לא הרמתם קול צעקה כאשר בפועל מול התכנון הראשוני, הרי אתם הייתם בטוחים, את זה אני יודע, אמר לי ראש מערך ההסברה, "אני הולך על 360 מיליון שקלים בשנה". כשהבנתם שזה לא, זו דרמה. הבנתם לא כשזה בשלב שזה היה רבע. זה עלה בסוף למעט פחות מחצי, זה קרה לא מזמן. אתם פה במשך חודשים שלמים, מערך ההסברה הלאומי של מדינת ישראל פועל מתוך הבנה שהוא נתקע פחות או יותר על רבע מתקציבו. כמו שהוא חשב שהוא צריך ושזה הדבר הנכון.

יש דברים כאן שצריך לשאול גם את ראש המערך הקודם אבל למיטב ידיעתי, היו דיונים כל הזמן ברקע.

דיונים זה לא כסף.

אני יודע. על סמך הדיונים האלה גם בוצעו ההחרגות השונות, וכפי שראינו גם נכנסו כספים. קול צעקה ככל שאני יודע, הורם. אולי לא פה בוועדה אך בכל ההיבטים של התקשורת בין הגופים וגם על ידי ראש המערך.

הערה מתודולוגית, שתהיה רלוונטית כבר למי שכנראה יחליף אותי בתפקיד בשבוע הבא. כי אם הכול ילך כמתוכנן, זה הדיון האחרון שלי בראשות הוועדה הזאת.

זה מצב לא תקין כי אם היה נושא – ועוד כל כך משמעותי כמו תקציב – שנידון בוועדה והצגתם פה תמונה מסוימת והשתנתה התמונה, מן הדין היה לעדכן את הוועדה כוועדה, את יושב-ראש הוועדה, אחר כך זה כבר היה שיקול שלו, לא אני הייתי יושב-ראש כשזה קרה. זה היה שיקול של יושב-הראש מה הוא עושה עם זה, כן מקיים דיון או שלא מקיים דיון.

המצב שבו הוועדה חיה באשליה התקציבית שהוצגה לה לפרוטוקול, בצורה ברורה, כולל על ידי ראש המערך, ולא יודעת שיש פה נפילה דרמטית של התקציבים באמצע השנה – הוא לא מצב תקין. אני מעריך שצעקתם במסדרונות ראש הממשלה ואולי אנשי אגף תקציבים. למעשה, הכנסת כגורם מפקח, חיה באשליה שלמערך ההסברה הלאומי יש 360 מיליון שקל. עכשיו אנחנו שומעים אחרת, בפעם ראשונה באופן רשמי. נכון שרה?

וגם היה לנו דיון ביולי.

לא. בדיון ביולי העלינו את הבעיה התקציבית ונאמר על ידי נציגת משרד ראש הממשלה שישבה כאן שזה בדיונים. זה עלה.

אני חייב להגיד לאנשי משרד האוצר שזה מצער מאוד מה שקרה. אני לא חושב שבעיות הסברתיות של מדינת ישראל ירדו במהלך השנה הזאת. לדעתי הן הוחמרו, וכל חודש נוסף היינו באתגרים יותר גדולים מהאתגרים שלפני כן, מה שהיה גם צפוי ודיברנו על זה כל הזמן בדיוני תקציב, שכל עוד שפעילות מלחמתית תימשך, המשבר ההסברתי ילך ויגבר, לא ילך ויקטן.

לא צריך להיות גאון הדור כדי להבין שזה יהיה התהליך, לכן הצורך בהשקעות, כלים, משאבים ופעולות רק יגדל, לא יקטן, ומדינת ישראל, על הדרך גילחה פה יותר מ-50% מהתקציב של הגוף. כמו שתכף נראה, לדעתי בתקצוב הראשוני בשנת 2024 היה אמור להיות הגוף הכי גדול מבחינה תקציבית, בתחום הזה של הסברה בין-לאומית.

קיבלתם חצי מיליארד שקלים, בדיווח לפי הכותרות.

זה לא רק לפי כותרות, זה הסכם חתום. אבל זה שב-2025 המצב יהיה טוב יותר, אני יודע. אני מנסה להבין מה קרה ב-2024 ואני מופתע שהמצב ב-2024 היה גרוע משחשבתי. חשבתי שגם 360 זה לא מספיק, שוחחתי על זה עם ראש המערך ואמרתי את זה גם לאנשי אגף תקציבים אבל לפחות זה 360 זה לא 160 מיליון שקלים שיהיו בפועל השנה. זה פער של יותר מפי שניים.

יש לזה מחירים, הם עשו פחות פעולות, אתה עשית פחות פעולות כחלק מהפעולות שלך איתם, מהכסף שאצלם. גם גופים אחרים קיבלו. אם כבר נגענו בזה, מתוך 120 שכן הוצאתם כבר, איך זה מתחלק? מה הפעלתם באופן ישיר ומה העברתם למשרד החוץ, למשרד התפוצות וללע"מ? זה לא תמיד ישירות אליהם, לפעמים אתם משלמים בלפ"מ עבור הפעולות שלהם. זה הכלי, אבל זה לא משנה, זה בעבור פעולות שלהם.

מבחינת העברות, עבור משרד התפוצות הועברו כ-9 מיליון. עבור משרד החוץ הועברו כ-15 מיליון. אדגיש שהסכום שלכאורה צבוע עלינו, הוא סכום של פעילות משותפת, של ההסברה הלאומית של מדינת ישראל המגובשת על בסיס פורום תכנון משותף.

ברור, אתם מתפעלים אותו.

נכון.

בגדול קצת פחות מ-25 מיליון שקל הלכו עבור מימון פעולות שהובילו משרד התפוצות ומשרד החוץ, וקצת פחות מ-100 מיליון שקל הלכו עבור הפעולות שאתם הובלתם באופן ישיר, כמובן סביב תפיסה משותפת שגובשה.

כן, זו עבודה משותפת כל הזמן.

זו החלוקה. 40 מיליון שנשארו, איך הם מתוכננים?

יש תכנון מפורט. בקמפיינים - - -

בחלוקה הזאת, האם משהו מתוכנן לעבור לגופים אחרים, או שהכול הפעלה ישירה שלכם?

נכון לעכשיו הפעלה ישירה וכמו שאמרתי זו פעילות משותפת.

זו התמונה התקציבית של מערך ההסברה הלאומי. הבנתי אותה, הערתי מה שאני חושב. חבריי מאנשי אגף תקציבים פה, בעיניי לפחות ממה שהוצג לי, סטיתם מהסיכום שהיה וחבל שכך. גם אני לא מבין מה שיקול הדעת שהיה. מה היה שיקול הדעת לרדת לסכומים יותר נמוכים?

אני לא רואה את זה כלרדת. הסיכום דאז היה על 90 מיליון, כאשר הנחת העבודה הייתה שהסכום תואם את עצימות הלחימה. הפערים כאן הם מאות מיליונים, אפשר אפילו להגיע למיליארד. כל סכום - - - של פרסום, נאמר גם קודם, אפשר להכניס. בהיקפים כאלה זה אירוע שכבר אפשר לקבל החלטת ממשלה, מקור תקציבי, ולמצוא לו לזה פתרון, אבל זה סדר הגודל.

אמרת שני דברים. אמרת, ידענו ש-90 מיליון לא יספיקו לכל השנה. ראש המערך אמר.

הובהר לנו שזה המצב.

ראש המערך אמר שזה יספיק לשלושה חודשים. אני כרגע לא נכנס איתך לוויכוח, למרות שאני יודע מי צודק בוויכוח הזה שכן הייתה סוג של התחייבות על 30 מיליון בחודש. היא הייתה מותנית במימושים. זה מה שהוסבר לי, שלא רוצים להעביר את כל הסכום כי לא בטוחים שהם מסוגלים לממש. נזרים, ברגע שנגמר נזרים עוד, אבל התכנון הוא - - -. זה היה מתוך תפיסה של עצימות הלחימה.

אני מנסה להסתכל על האירוע הזה ואני שואל את עצמי, מה קרה מחודש אפריל מאי והלאה, על גנט של מלחמה. היה לנו אירוע של כניסה לרפיח שהוא אירוע הסברתי מאוד מורכב. לפניו, תוך כדי ואחריו הייתה לנו המשך פעולת לחימה ברצועת עזה. התווספה לזה עכשיו פעולה מאוד עצימה בלבנון בחודשים האחרונים, חודשיים כבר אנחנו נמצאים בה, מאז מבצע הביפרים. זה כבר מתקרב לחודשיים של פעילות עצימה בלבנון.

מבחינת עצימות המלחמה אני לא חושב שהייתה ירידה. להיפך, אם אני משווה את זה לחודשים הראשונים של שנת 2024, דווקא אולי הייתה ירידת עצימות, כי יצאנו לרוב מפעולה בצפון, באמצע הייתה עוד פעולה בח'אן יונס, אבל אני לא רואה פה ירידה, כשאני מסתכל על כל הגנט של השנה הזאת, אלה ירידות ועליות כאלה. מבחינת עצימות המלחמה לא קרה שום שינוי לטובה של ירידת עצימות המלחמה וירידת האתגר הבין-לאומי.

למעט גיוס המילואים, אך כן.

באיזה מובן?

שני דברים. א', כשהגישו את התקציב של 90 מיליון שקלים.

ההסברה מותנית בכמות המילואים שמגייסים? לא מכיר כזה גרף או נוסחה.

לא. כשגיבשו את התקציב, הנחת העבודה הייתה שתחילת השנה תהיה העצימה ביותר. אתה אומר שאנחנו לא מדייקים אבל לא הייתה כוונה לתקצב באותו משקל מינואר 2024 עד דצמבר 2024 באותו אופן.

שלכם. כי מבחינת המערך הייתה.

מבחינת הצורך, הצורך רק הולך וגובר.

זה גם התכנון שלכם, נכון? התכנון שלכם היה ללכת על מפתח של כ-30 בחודש.

זה היה בבסיס התכנון, נכון.

סליחה שאני מתערבת בדיון. היה שם סעיף שציין שאם תהיה גזרה נוספת יצטרכו תוספת תקציבית ל-30.

בפועל זה לא היה.

במה שמושיק הגיש אז, לאגף תקציבים. אני ניסחתי את תוכנית העבודה מבחינתנו.

מהצד של הפרסום ותכנון.

תציגי את עצמך לפרוטוקול.

מוריה שלום, מנכ"לית לפ"מ.

מה שמוריה אומרת, שהייתי צריך לשאול לא רק למה זה ירד, אלא למה זה לא נוסף. אז אפשר להוסיף את השאלה הזו.

כפי שאמרתי, הצורך הלך וגבר. פשוט כך, זה המצב.

העבודה שאז, עשו את זה גם ביתר התקציבים שהושפעו מהלחימה בצורה עקיפה, לאו דווקא ביטחון, פרמטר שניסו להיעזר בו הרבה פעמים זה היקף גיוס המילואים. ברור שזה לא תמיד רלוונטי לכל תחום.

אני לא מבין למה פרמטר גיוס מילואים צריך להיות פרמטר להסברה.

אפשר להתעלם מזה. זה לא הוסכם בשום מקום, זה היה אז, כשאישרו את התקציב בתחילת 2024, ניסו לגבש הנחות, מה יהיה בהמשך הלחימה. הנחת העבודה הייתה שתחילת 2024 תהיה יותר עצימה מהמשך השנה.

בפועל זה לא מה שקרה. בלחימה עצמה, באתגרים ההסברתיים ובכל פרמטר שתרצה. אני כבר לא מדבר על כל הסוגיה של הקמפיינים הרלוונטיים למערכה המשפטית הבין-לאומית. היה לנו בדיוק באותה תקופה אירוע רודף אירוע, כולם לא פשוטים בהיבט הזה, יש פה עוד כמה אירועים.

הסברה זו לא רק עצימות הלחימה אלא גם עצימות האירועים הנלווים שהיא מייצרת, הסוגיה של המערכת המשפטית הבין-לאומית והשלכותיה והתלות הציבורית בה. התלות של מה שקורה בתוך כותלי בית המשפט, כביכול בתוך מגדל השן, במה שקורה בחוץ מבחינה הסברתית, היא ברורה.

אנחנו מדברים על היקפים מאוד גדולים, דבר שיכול להתקבל בהחלטת ממשלה, הגדלה כזאת.

המערכת הייתה מכוילת על 360. לזה לא היו צריכים החלטת ממשלה. להגדיל יכול להיות, אתם עשיתם לה הרזיה. אני גם ארשה לעצמי להניח, מניח שזה קשור לעובדה שגם צוינה פה, שראש מערך ההסברה עזב בחודש מאי, אין לו עדיין מחליף קבוע והיכולת להילחם הייתה פחותה. דברים כאלה לא צריכים להיות תלויים בסוגיות אישיות. חבל שהתפקיד הזה לא אויש עד כה, בוודאי בתקופת מלחמה זה חשוב שהתפקיד יהיה מאויש פחות או יותר רצוף. בטח ובטח זאת לא סיבה להוריד תקציבים שמייצרים פעילות כי זו לא עת שגרה.

גם אם אין לזה בעל בית שנלחם על זה ומפעיל מערכות ולחצים, עדיין זה קריטי. שוב, מן הדין היה לחזור לכנסת ולעורר את תשומת ליבה של הכנסת על שההערכות התקציביות שאיתן נפתחה השנה ודווחו כאן, לא עומדות במבחן המציאות, מן הדין היה לאפשר לכנסת לקיים את השיח שלה עם אגף תקציבים והגורמים הרלוונטיים, להקים את קול הזעקה הנדרש.

בואו נתקדם לעוד גופים, על 95 הבנתי. נלך למשרד החוץ ואז למשרד התפוצות. משרד החוץ.

בוקר טוב. יקי לופז, מנהל מחלקה באגף לדיפלומטיה ציבורית, אגף הסברה במשרד החוץ. כשמסתכלים על התקציב - - -

יש היום סמנכ"ל דפ"צ?

יש ממלא מקום.

כמו במערך ההסברה הלאומי. ממתי?

מינואר למיטב זיכרוני. פרש, יצא לפנסיה סמנכ"ל ההסברה הקודם.

כן. הוא היה פה אורח קבוע בדיוני הוועדה הזאת.

עמנואל נחשון.

עמנואל נחשון. למעשה כבר יותר מעשרה חודשים, אתה אומר לי שבמשרד החוץ אין סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית.

כאמור ממלא מקום לכל דבר ועניין.

כן, זה לא מינוי קבוע. אני מעיר פה לפרוטוקול שזה מצב תמוה. כמו שזה תמוה היעדר ראש מערך הסברה לאומי בתקופה כזאת של מלחמה. מחודש מאי זה חצי שנה נניח, קצת פחות אפילו. זה שכמעט עשרה חודשים במשרד החוץ אין סמנכ"ל קבוע לנושא של דיפלומטיה ציבורית או הסברה, זה אותו דבר, זה השם היפה של האירוע, בעיניי, זה מצב לא תקין ולא נורמלי.

בלי לערער על היכולות של מי שממלא מקום, בשני מקומות, זה לא קשור. אפשר לקחת ממלא מקום, למנות אותו לקבוע, אם זה מה שחושבים שנכון לעשות. לא מתערב למערכות במינויים. היא צריכה לקחת את בן-האדם שהיא חושבת שמתאים, בכלים של מינויים שיש למדינת ישראל, ולמנות.

יש הבדל בין מי שפועל כממלא מקום לבין מי שפועל כראש מערך קבוע, לא רק מבחינת הפעילות שלו, אלא כשהמסגרות שמסביבו מתייחסות אליו, אל הכלים שיש לו, ליכולות שלו לדפוק על השולחן, לדרוש ולהתעמת לפעמים בתוך הבית שלו, בתוך המשרד שהוא פועל, לפעמים עם אגף תקציבים וגופים אחרים. זה לא מצב נורמלי, בלי שום קשר לדיון תקציבי שאנחנו מקיימים, שכל כך הרבה זמן זה לא מאויש. תציג לנו תמונה תקציבית.

בהיבט התקציבי, תוקצבו לנו מעט יותר מ-28 מיליון שקלים לשנת 2024. אנחנו נמצאים היום במעל 95% ניצול. כמובן, יש לנו תוכנית עד סוף השנה לניצול כל התקציב. מעבר לזה כמובן יש פעילויות שצוינו, ביצענו אותן בשיתוף ובמימון של מערך ההסברה.

עוד 15 מיליון, שאני מניח דרך לפ"מ, מימנו את הפעילות שלכם.

בדיוק.

יש לי שאלה, ופה אני מדבר מהזיכרון אז אולי אני טועה. במקרה הסיפור של תקציב המערך. אני בטוח שאני צודק על הנוסחה הזאת של 30 כפול 12. יכול להיות שזיכרוני מטעה אותי כי הסיכום לא לפניי, אולי שרה תעזור לי. אני זוכר שזה סדר גודל של התקציב שהוצג לנו כסכום התחלתי בזמנו, לגבי תקציב משרד החוץ. נדמה לי עמנואל זרק משהו כמו סביב 30 מיליון שקלים. הייתה אמירה גם שלו וגם של מנכ"ל משרד החוץ שהיה פה בדיון על התקציב של משרד החוץ, שהסכום הזה אמור לגדול, גם עמנואל הבין כך.

מה שהציג לנו אז אגף תקציבים, היה שהם סגרו עם משרד החוץ תוספת תקציבית לתקציב הגמיש שלהם לשנת 2024, לא מתערבים להם איך לחלק את זה. אם הם חושבים שצריך לתת דחיפה בהסברה, שייתנו דחיפה בהסברה.

סגרנו קופסה כזאת של תוספת חד-פעמית לתקציב משרד החוץ לשנת 2024 וממנה אפשר לקחת ולחזק את ההסברה. זו התשובה שקיבלתי מאנשי אגף תקציבים כשהתרעמתי על כך שזה רק 30 מיליון, שזה סכום מצחיק וזניח, בטח בהיקף שנתי.

בעקבות ההערה הזו, פניתי גם למנכ"ל משרד החוץ ושאלתי אותו בדיון שהיה פה על תקציב משרד החוץ, אם הוא לא חושב ש-30 מיליון שקלים זה לא מספיק. הוא ענה ברורות, שתקציב ההסברה יתוגבר. בכמה, הוא עוד לא יודע להגיד, הוא יבדוק. עמנואל, אחרי ששוחח עם מנכ"ל משרד החוץ בעקבות השאלות שלי פה, חזר אליי ואמר שגם הוא קיבל איתות שהוא יקבל תוספת תקציב ושזה לא יישאר 30 מיליון, אלא משהו יותר משמעותי, אז למה כל זה לא קרה?

אין לי נתונים כרגע לגבי אולי הסטות שבוצעו בתוך המשרד.

אלה לא הסטות. אני לא טוען שהמשרד לקח כסף מההסברה. אני רק טוען שלנו יצרו מצג שמתברר כמצג שווא, שתהיה תוספת תקציב משמעותית. מה זה משמעותי כשמדובר על 30 מיליון שקלים? זה כשלעצמו מצחיק, כי גם אם היו מעלים ל-45 זה גידול ב-50% אז זה משמעותי, עדיין לפחות לפי המספר שאתה אומר, אני רואה שלא נעשה שום דבר. מה שהיה הוא זה שנשאר. נשארו 28 וזה לא זז מילימטר. אני שואל אתכם עוד הפעם, לא יודע אם אתה הכתובת אבל אתה מייצג. הרי ממלא מקום ראש מערך לא פה, הוא בחר לשלוח אותך.

הוא בחו"ל.

הוא בחר לשלוח אותך, אתה תייצג אותו. אני שואל דרכך, למה הסתפקתם ב-28 מיליון שקלים? מה קרה עם זה? האם היה שיח עם הנהלת משרד החוץ על הגדלה של 28 מיליון שקלים? ואם השיח הזה היה ונכשל, למה גם אתם לא חזרתם לוועדה ולא אמרתם "טעינו בהערכה הראשונית האופטימית שלנו, בסוף נשארנו על המספר הזה"?

אני חושב ששיח ורצון להגדיל תמיד יש, כי כמו שנאמר בתחום שלנו בהסברה - - -

רצון אני מבין. השאלה - - -

לא יודע להגיד לך על שיח ספציפי ודרישות, זה משהו שצריך לבדוק. לא הייתי שותף לשיח כזה. אני מניח שהוא התקיים במתכונת כזאת או אחרת.

אם אתה יכול, לא יודע אם הוא נגיש, ממלא מקום מערך. אם אתה יכול תוך כדי ישיבה פתוחה, אנחנו פה עם טלפונים ניידים. אם אתה יכול להשיג אותו ולבדוק מולו את שתי השאלות האלה, האם התקיים שיח עם הנהלת המשרד על הגדלה ולמה זה לא צלח? ולמה כשזה לא צלח לא עודכנה הוועדה כי היא עודכנה בתחזית אחרת? בזמנו, לפרוטוקול לגבי העניין הזה.

אנחנו עוברים למשרד התפוצות, מנכ"ל משרד התפוצות איתנו בזום, או שהדס את מציגה? מי מציג?

אני אציג.

אולי אבי רוצה להגיד.

יכול להיות שאבי רוצה.

כשמתקיים דיון עם משרד התפוצות, אז אני מצהיר לפרוטוקול שאני בניגוד עניינים עם משרד התפוצות. שהדברים ייאמרו לפרוטוקול. כן, בבקשה.

תודה רבה על הדיון, נהדר לראות שאתה מחזיק את הדבר הזה. נראה לי שאתה היחידי שמצליח להחזיק את זה בצורה חזקה ורצינית ובלי דחיפות שקרו גם בשנה האחרונה וגם בכלל, כנראה שמערך ההסברה ככלל, לא ספציפית הארגון, היה נראה אחרת לגמרי.

אתן להדס לדבר על הפרטים והמספרים כי הכול הסתנכרן אצלה. אגיד שמשרד התפוצות התמקד ב-2024 בחברה האזרחית, וקמפיינים מאוד ממוקדים שהדס הובילה אותם כקמפיינים בין-לאומיים. כוונתנו ב-2025, להמשיך באותה שיטה.

היקפי המשאבים המשמעותיים ילכו לטובת תמיכה וסיוע, בחמ"לים הסברתיים לחברה האזרחית, לטכנולוגיות וכדומה, וקמפיינים ייחודיים וייעודיים שהדס תביא לשולחן בשיח, כאשר הוא מתקיים בשותפות עם מערך ההסברה ועם גופים אחרים. בשיטה הזאת אנחנו מתכוונים להמשיך ב-2025, ולשעתך שתבוא, היום יש לנו מספיק כסף לדבר הזה. הדס לימדה אותי שבעולם הקמפיינים והתודעה, אף פעם לא מספיק הכסף.

בצורה כנה, סיכמנו עם ועדת תקציבים את התקציב שלנו ל-2025, לקחנו בחשבון את שני הדברים ואנחנו מצפים ומקווים שיהיה בסדר, שמחים לשמוע על התקציב הגדול שהבאתם להסברה, שהוא להסברה בין-לאומית במשרד החוץ. אני מקווה שגם יהיה שיתוף פעולה.

אבי, את המספר הכולל אתה משאיר להדס להגיד או שאתה רוצה להגיד כמה היה בסך הכול?

ב-2024? היא תציג את המספרים.

עוד משהו לפני שמעבירים את זה להדס. מה הכלים הניהוליים שדרכם אתם עובדים מול החברה האזרחית? מה שזכרתי בתקופה שהייתי בראשות ועדת משנה הזו, היו שניים. היה Voices of Israel, והיה הכלי של קול קורא ישיר, שהוצאתם להתארגנויות קטנות בלי מאצ'ינג. מה הכלים היום?

מכיוון ש- בימים אלה נסגר, סיימנו את כל העניינים האחרונים.

בימים אלו Voices of Israel נסגר מבחינת ההתקשרות מולכם, או נסגר בכלל?

כן. מבחינת ההתקשרות מולנו בטוח הוא נסגר. הוא גם נסגר בכלל כי אין לו זכות קיום בלי הממשלה. הוא היה מבוסס רק על הממשלה.

קיבלנו אישור מהחשב הכללי לפלטפורמה אחרת שבנינו, דומה מאוד בשיטה שלה. יש בה בשורה ענקית לארגונים. אם בחברת קונצרט היה אחוז תקורה שיחסית גבוה מאוד, הוא היה יכול להגיע ל-18%, כש-9% מהמדינה ו-9% מהארגון, הרי בפלטפורמה החדשה שאנחנו מכינים עכשיו – היא ממש בסיום שלה, היא אושרה על ידי כל הגורמים ותהיה מוכנה עד סוף נובמבר – לא תהיינה תקורות בכלל.

ארגון שיעבוד איתנו באמצעות הפלטפורמה החדשה, יהיה באפס תקורות. התקורות כולן, או על המדינה או על השותף שגייסנו בתוך המהלך הזה. עבור הארגונים זו בשורה רצינית ביותר. זה אחת.

שתיים, למדנו במשרד לעשות התקשרויות קצרות עם ארגונים חשובים שאנחנו רוצים, גם זה ישמש אותנו. בעניין התמיכות של 200,000, בימים אלה אנחנו גם בוחנים את האפקטיביות של זה. הדס תוכל גם על זה להרחיב.

אם נראה שזה אפקטיבי והצלחנו לגרום לארגונים להישמר ולהחזיק את עצמם וגם להיות אפקטיביים, נמשיך איתו. אחרת נחשוב מה עושים בתהליך הזה. בכל מקרה יש לנו פלטפורמות לעבודה עם החברה - - -

מה היא הפלטפורמה החדשה שמחליפה את Voices?

אם אפשר ברשותך, עד שלא חתום ההסכם, להשאיר את זה כך. זו פלטפורמה דומה, הקצבנו 15 מיליון שקלים לשנה החדשה ועוד 15 מיליון שקל שמגיעים מבחוץ. ברגע שייחתם ההסכם אני אעדכן גם לגבי זהות הגוף.

בסדר גמור. תהיה התקשרות כוללת על 30 מיליון שקלים, של חצי-חצי, כן? של 15 מיליון השקלים.

כן, ואולי ניקח גם תקציב מתוך 2024. אנחנו בוחנים את זה עכשיו בחשב הכללי, נגדיל את זה מעבר ל-15 מיליון שקלים. יש סבירות גבוהה שזה יקרה, אבל מינימום 15 מיליון שקלים.

הפנייה תחייב מצ'ינג מבחינת הארגון, נכון?

כן. הארגון חייב מצ'ינג. בלי תקורות, אבל הוא חייב מצ'ינג. יהיה לנו עוד תקציב נוסף, כשאותו ארגון מתחייב גם לגייס, שזה יהיה פול שלנו ביחד ונוכל להביא תקציב לארגונים שאין להם מצ'ינג, אבל זה יהיה פול מוגבל מאוד, אנחנו בונים את זה ממש בימים אלה.

והמצ'ינג מצד הארגון הוא 50%, כן?

כן.

בפועל המדינה פה תיתן רבע, במתכונת שאתה מתאר.

למה רבע? 50%.

כי 30 מיליון שקלים. אתה אמרת 15 מיליון שקלים אנחנו מביאים, 15 מיליון שקלים מביאה פלטפורמה, ואז מי שניגש לזה, צריך להביא עוד 50% מהמימון.

לא. יש שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא שהמדינה שמה חצי והארגון שם חצי, וזה יושב על הפלטפורמה הקיימת שאנחנו מקימים, המדינה שמה חצי. אפשרות שנייה היא, שאותו ארגון, על אותה פלטפורמה שם חצי בעצמו, והמדינה שמה חצי בעצמה, אבל זה מיועד לאותם פרויקטים שלארגונים אין עבורם כסף. בכל מקרה המדינה היא לא פחות מחצי.

כשאתה אומר שהפלטפורמה תשים 15 מיליון, לא בטוח שהכול משלה, אלא חלק זה ממצ'ינג שהארגונים מביאים?

כמו שקרה עם חברת קונצרט, זה בדיוק אותו דבר. היא אחראית על גיוס התקציבים האלה בצורה מלאה, זו אחריות שלה. כלפינו היא מחויבת ל-15 מיליון שקלים. כמו שקרה עם חברת קונצרט, כשהארגון מגיע עם תקציב, זה נספר במסגרת של זה. עדיין יהיה תקציב חדש שהוא יהיה ב-100% חצי מדינה, חצי הפלטפורמה, לאותם ארגונים שאין להם מספיק, או שאנחנו רוצים לתמרץ אותם, או שזה בנושא חדש שאנחנו רוצים לפתוח, ואז פה יהיה 100%.

זה מעבר ל-30. או שזה מתוך 30 מיליון השקלים?

בעזרת ה', זה יהיה מעבר. אנחנו עדיין סוגרים, אני אשמח להגיד לך בימים הקרובים.

כי אלה שאלות מדיניות, לכן אני שואל אותך. אחר כך מספרים מדויקים נשאל את הדס. בזמנו, אחרי שיצא קול קורא לארגונים הקטנים, הכוונה הייתה בסוף רבעון ראשון של 2024, להוציא קול קורא נוסף, לאלה שלא הספיקו להגיש או שמיצו כבר את כל מה שקיבלו.

אני מבין שזה עוד לא יצא, שזה עוד בבחינה של התוצאות של הקול קורא הראשון. או שיצא ואתם בוחנים תוצאות של שניהם?

לא יצא.. לא היה ארגון שפנה אלינו אחרי הקול קורא ולא קיבל מענה. גם בחברת קונצרט וגם בגופים אחרים שאנחנו מנהלים אותם, ידענו לייצר מענה כמעט לכל גוף. אני לא זוכר גוף אחד, שפנה אלינו ולא קיבל מענה בצורות כאלה או אחרות. למדנו בשנה האחרונה לייצר כל מיני פתרונות.

פתרונות אד הוק.

בדיוק. פתרונות שאפשרו לנו את הדבר הזה. אני אומר בצורה הכי כנה שיש ואתה מכיר את זה מצוין. אתה אמנם שר אך יש לך דרכי פעולה של אנשי מקצוע, ממה שאתה מכיר.

אני חבר כנסת כרגע.

מאוד מורכב למשרד להתעסק עם 60,000 שקל פה, 50,000 שקל פה. זה יצר לנו בלגן לא קטן בתוך הבירוקרטיה הממשלתית. מה גם שחלק מהגופים שהגישו לנו 200,000 שקל, בערך 60 גופים, התברר שהם הגישו כדי להגיש, והכוונה אחר כך הייתה לא באמת לייצר פעילות, מה שגרם לנו להתחיל להיות סוג של חוקרים בדברים שאנחנו לא רוצים. לכן זו פלטפורמה שהיא הייתה טובה לזמנה, לא בטוחים שהיא טובה גם עכשיו, אנחנו באמצע הבדיקה של דבר זה.

הבנתי את התמונה הכוללת מבחינת המדיניות, תודה רבה אבי. אני מחזק אתכם מאוד על שלקחתם את נושא ארגוני החברה האזרחית והתארגנויות האזרחיות, רצתם עם זה הלאה במשך כל השנה הזאת ומתכוונים לרוץ עם זה הלאה. חשוב שיש כתובת לארגונים של החברה האזרחית. מעבר למצ'ינג הפורמלי, למדתי שכל דולר שהוא שקל שאתה משקיע, אתה מקבל תשומות גדולות הרבה יותר כי דברים רבים לא נספרים, וזו ההשקעה של האנשים וההתלהבות שלהם, הכלים שלהם.

לפעמים חלקם הם אנשי מקצוע שמשקיעים את זמנם ומרצם ואם המדינה הייתה משלמת על זה, היה עולה לה הון עתק. זה מאוד כדאי גם תקציבית למדינה, שלא לדבר על כך שהרבה פעמים הארגונים האלה מאוד דינמיים ויודעים להגיב בגמישות ומהירות יותר ממנגנוני המדינה.

החיזוק שלהם זה "שלח לחמך" מאוד יעיל. אתם תעשו בחינה של הכול, בגדול הבחינה כרגע היא של הכלים, מה הכלים האפקטיביים? לגבי הגישה, לא נשמע שיש לכם ספקות, וללכת על גופי החברה האזרחית יהיה נכון.

חד-משמעית. ההשפעה במלחמה עכשיו תהיה השפעה מטורפת ויש גופים שעדיין מחזיקים מעמד ועושים עבודה מדהימה ואני לא רואה את עצמנו בלי הגופים האלה היום. נצטרך לחזק אותם גם אחרי שהמלחמה תסתיים. לא יודע אם בפעם הבאה, אבל נצטרך אותם כשנצטרך אותם.

אני מברך אתכם על כך. היה לנו שיח רב על זה בסיבוב הקודם שלי כיושב-ראש ועדת המשנה הזאת. אני מאוד שמח שהמשרד לקחת על עצמו להוביל את החזית הזאת. הדס בבקשה, עכשיו תוכלי להשלים את המספרים ותודה רבה למנכ"ל.

תודה כבוד השר.

חבר כנסת.

זה טכני.

אותי לימדו שאין טכני. זה הסטטוס, חבר כנסת.

אמשיך את אבי המנכ"ל ואכנס לפרטים. המשרד יסב את הפעילות שלו בחלק גדול מהתקציבים עם תחילת המלחמה. מעל 35 מיליון, זה החלק שתוקצבה התמיכה בחברה אזרחית. חיברתי פה גם את הנתונים של חברת קונצרט.

בשנת 2024?

נכון.

זה לא כולל למשל את הקול הקורא לקטנים, כי הוא היה ב-2023, או שכן כולל?

זה כולל.

הוא היה ב-2023.

אבל חלק מהתפקידים - - -

יכול להיות שהכסף יצא ב-2024.

בדיוק, נכון. זה לא כולל את המצ'ינג, את מה שהחברה האזרחית הביאה לאירוע. זה כסף שאנחנו השקענו.

זה כסף שלכם.

נכון. בנוסף לזה, באופן ישיר בקמפיינים ופעולות הסברה שחלקן ממשיכות עד היום, כמו למשל קמפיין אונר"א שלנו שעדיין באוויר, השקענו דרך לפ"מ 27 מיליון שקל.

זה כולל גם 9 מיליון של מערך ההסברה?

לא. בנוסף לזה.

אתם השקעתם 20 וכמה?

27 מיליון שקל. כמו כן, היו גם משלחות הסברה שגם תוקצבו ב-3-2 מיליון שקלים שהמשרד הוציא. מבחינת הצפי שלנו לסוף השנה, אנחנו מעריכים עוד 4 מיליון שקלים. ובקשר ל-2025, אני עדיין לא יכולה לתת מספרים כרגע.

אז אולי אשאל את המנכ"ל, הוא אמר שאת יכולה. אם אני סוכם את סך כל מה שיוצא, זה בינתיים יצא כ-65 מיליון שקלים, כולל פעילות שהתחילה ב-2023. היא הייתה שם על התפר של הקול קורא לארגונים הקטנים, ועוד כ-4 מיליון שקלים בדרך. סך התקציב הוא 64.

זו ההשקעה בתחום ההסברה, אתם עושים עוד דברים חשובים אחרים רבים בנושא של התפוצות ודה-לגיטימציה, אנטישמיות ועוד. אנחנו מדברים רק על המרכיב הזה של הפעילות של משרד התפוצות. לגבי 2025 אין לך שום הערכה? כי הרי סגרתם כבר תקציב.

עדיין לא, אני לא יודעת להגיד.

המנכ"ל עוד איתנו או שהוא כבר ירד?

אני פה. סגרנו תקציב, גם אמרתי את זה בדברים שלי, שסגרנו תקציב. זה מבחינת דיוני התקציב מול אגף תקציבים. יש לנו תקנה אחת במשרד, באנו עם רשימת נושאים שכוללת בתוכה את מה שאנחנו אמונים עליו – חינוך יהודי, מאבק באנטישמיות, ביטחון קהילות, חוסן קהילות, תודעה, שזה הדיון עכשיו, וחברה אזרחית. קיבלנו פול. אנחנו נשב עכשיו עם גורמי המקצוע במשרד. עוד לא עשינו את זה, זה קרה שבוע שעבר. נראה מה אנחנו יכולים לעשות עם כל אחד.

בזה אני בטוח בניגוד עניינים, מרגע זה אסור לי לגעת.

נשב בימים הקרובים ואנחנו נחלק לפי הפלטפורמות מה לפי הצורך. לפחות בחברה האזרחית נהיה באותו היקף לדעתי, אני לא מתחייב. גם בנושא הקמפיינים זה תלוי במה הדס תביא לשולחן כי היא גורם המקצוע המרכזי והעיקרי במשרד בעניין הזה ואני לא מכיר קמפיין אחד שהיא חשבה להוביל אחרי שיחות עם כל מיני גורמי מקצוע, שלא הצלחנו לגייס לו כסף. אני גם מקווה שתעזור לנו עם משרד החוץ, אם נצליח - - -

זה לא אני. יש שר החוץ, יש סגנית שר החוץ, זה יהיה אצלם. אני אהיה בחזיתות אחרות אם הכול יהיה כפי שמתוכנן. תודה רבה. אנחנו מתקדמים, סיימנו עם התקציבים של מערך ההסברה הלאומי עם התקציבים של משרד החוץ ושל משרד התפוצות.

הכתובת הבאה שלנו באופן טבעי זה לע"מ. אומנם זה גוף שקשור למערך הסברה לאומי, אבל הוא גוף משמעותי כאשר כמובן השאלה התקציבית שלי היא על הפעילות, לא מדובר על כלל תקציב לע"מ והעובדים שלו אלא הפעילות בתחום הזה של הסברה בין-לאומית ומה היה מקור תקציבי.

כי אם זה בא מהמערך, אני לא אספור את זה פעמיים אני רק אבין שזה עבר דרככם, אני יודע שלפעמים הם מתקצבים את הפעילות של לע"מ. ניצן, בבקשה.

תודה. אני מברך מאוד על המפגש ועל זה שאכפת לך תחום ההסברה. מקווה שגם בתפקיד החדש תהיה לך זיקה לתחום.

לכאורה לא. אני כבר עשיתי מה שיכולתי כדי שלתחום הזה תהיה התפתחות משמעותית בשנה הבאה. את תרומתי כבר תרמתי לעניין הזה. עכשיו אני יכול להיות משוחרר מהמילואים האלה לפחות לשנה.

התקציב של לע"מ לפעילות של 2024, מגיע משלושה סוגים של מקור תקציבי. כל פעילות לע"מ או 90% ממנה הוסט לטובת המלחמה. אם זה סיורי כתבים זרים בצפון ובדרום, למעלה מ-5,000 עיתונאים הגיעו ב-2024. אם זה תדרוכים, אם זה מסיבות עיתונאים, ערכות הסברה, פרויקטים ייחודיים, למשל תיעוד אחת ממשפחות החטופים וכו'.

הכסף מתחלק בערך 2 מיליון שקל ממערך ההסברה, 3 מיליון שקל - - - מתקציב הפעילות של לע"מ, 4-3 מיליון, זה 6 מיליון שקלים, ועוד כ-2 מיליון שקלים שאנחנו קוראים לזה מצ'ינג.

זה לא בדיוק מצ'ינג אבל כיוון שחסר לנו תקציב, אנחנו עושים שיתופי פעולה עם גופי NGO שמתעסקים בהסברה, כמו משרד התפוצות, כמוStandWithUs , כמו גופים פרטיים אחרים, אם זה כנסים בין-לאומיים, משלחות וכדומה. התקציב אף פעם לא מספיק ואתן דוגמה או שתיים למה זה בנפשנו.

בישיבה הקודמת שכבודו ניהל, הוא המשיל לאנשי אגף התקציבים את החוסר התקציבי בפגזים. היטבת להמחיש את התמונה ואמרת כמו שנלחמים בדיפלומטיה, במדיני, בביטחוני, התודעה לא פחות חשובה מהפגזים, ועשינו שם חישוב כמה עולה פגז ארטילרי 155 מילימטרים. 30 זו אפילו טיפה בים לעומת מה שצריך להסברה. בערוגה הצנועה שלי לא הקמנו מרכז תקשורת בצפון בהיעדר תקציב. בעיניי זה חמור אבל זאת המציאות.

מה שעשיתם אז?

מה שעשינו בדרום בסיור משרד התפוצות לא הצלחנו להרים בצפון. העלות היא בעיניי קטנה מאוד, אך 51,000 שקל ליום, בין אם זה יהיה ב"ממדיון" או ב"דן פנורמה", הגשנו את זה לכל הגורמים הנוגעים בדבר. האחראית על התקציב אמרה שאין די תקציב למערך ההסברה לתת לנו את התקציב, צריך למצוא מקור ייעודי להקמת מרכז תקשורת בחירום ועד היום לא הצלחנו למצוא מקור תקציבי לזה. אני רוצה להמשיל את זה לפגז שלך. מה המשמעות של זה? בכל פעם שיש, כולל האירוע שהבחור בן ה-18 נפצע מרקטות - - -

נהרג.

נהרג, תודה על התיקון.

אם אין צלם של לע"מ שם, במקום, שמפזר את זה בזמן אמת לתקשורת הזרה, זה לא נכנס. גם כשאנחנו בזמן ויש מרכז תקשורת ויש ערכת הסברה, לעיתים זה לא נכנס כי התקשורת הזרה לא עובדת אצלנו, אבל קל וחומר כשאין זמינות ונגישות. אני יכול להביא עוד עשרות דוגמאות כאלה להיעדר תקציב שקשה להמחיש את הנזק האזרחי ואת הנזק שנגרם לישראל לצד כל תמונה של תינוק פלסטיני שנהרג מכוחות צה"ל, בין אם זו תמונה אמיתית ובין אם מיוצרת ב-AI.

זה דיון אחר, אני יודע שאתה לא אוהב להיכנס לתוכו כי אנחנו בדיון על תקציב, אבל הצד השני מייצר חדשות מזויפות רבות. וכשאתה בוחן כמה ישראל משקיעה בתקציב להסברה הישראלית על כל רבדיה - - -

תכף, אני חוזר לזה.

זה אפילו לא פרומיל, למה שהצד השני עושה, בין אם בתקשורת בין-לאומית ובין בהסטות תקציביות לפרויקטים הסברתיים וכו'. שווה לעשות ישיבה עם אנשי אגף תקציבים רק על משמעות התוכן בהיעדר תקציב. אין טוב ממראה עיניים להמחיש שחייבים להשיג עוד תקציב.

ממה נובע הסכום 50,000 שקלים ביום? תסביר לי ניצן.

אני אפתח את השאלה שלי, אתה אמרת פה כמה דברים חשובים. אמרת שהרשתות הזרות לא עובדות אצלנו וזה בצדק. אין מצלמה של לע"מ ברגע הנכון. אולי פשוט לקחת שלושה-ארבעה צלמים שהיו מצלמים, צמודים לכוחות, צמודים לרשויות המקומיות וכך אתה משיג גם יותר זול ומשחרר את החומר. לצורך העניין, אם אני סוכן CNN ואני רוצה לשלוח כתב שישדר מחיפה, למה הוא צריך אותך? זו השאלה. יש לו תשתית, יש לו הכול, הוא משלם על המלון, אתה לא משלם לו כלום, אז מאיפה נובעים 50,000 שקלים ביום?

שאלה טובה. כשיש מגה-אירוע עם נפגעים רבים, CNN, FOX, לא צריכים את ישראל, את לע"מ. אבל כשיש אירועים ספורדיים וזה מתפזר לאורך ימים ושבועות, איך עורך חדשות עובד? כל יום יש לו איקס משימות באירועים חדשותיים, יש לו איקס מתקנים של כוח אדם, ואז הוא מחבר את השקע לתקע.

כשיש אירועים ספורדיים, כשמדינת ישראל באמצעות לע"מ או באמצעות צלמים של מיקור חוץ, אתה נגעת בנקודה שאנחנו משתמשים בה כגלולת אקמול, כפלסטר. אנחנו עושים את זה יום-יום אבל זה לא אותו דבר כשמקימים חמ"ל הסברה, כמו שעשינו בשדרות. אני לא יודע אם מנכ"ל התפוצות נמצא פה, זו ההזדמנות להגיד לו תודה, כי בלעדי התקציב של התפוצות לא היינו יכולים להרים את חמ"ל התקשורת בחמשת החודשים הראשונים של המלחמה בדרום.

בסוף, זו נגזרת של משאבים ותקציב, כשאתה מכניס להם את זה עם תמונה, כותרת, עם הודעה מתורגמת לעיתונות באנגלית ובחמש שפות נוספות.

אני מבין. לא הבנת את השאלה. ממה נובעים 50,000 שקלים תקציב פר יום? אתה אומר על משהו שאתה עושה ואני מעריך את זה, זו רק חצי עבודה. זה שאתה תעשה כותרת, צילום, עריכה, זה לא אומר לך כלום שזה ייכנס למהדורה. לי לא צריך לספר איך עובד עורך חדשות, אני 15 שנים עבדתי בתקשורת, לכן אני שואל אותך שאלה. במקום לבוא לקחת ולשלם לשניים-שלושה צלמים אפילו באופן קבע, זה ברור שזה לא יהיה 1.5 מיליון שקלים בחודש, לכן אני שואל.

לא 1.5 מיליון שקלים.

אמרת 50,000 שקלים ביום שקל ביום.

51,000 שקלים.

אני מכפיל את זה ב-30, מגיע לסכום למעלה מ-1.5 מיליון שקלים. תכפיל את זה ב-12 חודשים, אתה מגיע לסכום של 18 מיליון שקלים. אתה יכול להחזיק ערוץ, לא גדול, אבל ערוץ אתה יכול להחזיק בכסף הזה. אתה רואה שזה לא עובד, אפשר בכסף קטן לעשות דברים יותר טובים שייכנסו למערכות.

אתה צודק, ואנחנו עושים את זה יום-יום.

אז אתם עושים את זה?

אנחנו עושים את זה בעצימות יותר נמוכה. במקום מרכז תקשורת בצפון הקמנו חפ"ק קטן, חפ"ק שיש בשעות היום, בפעילות מאפשרים לכתב - - - הרי מה העלות כוללת? תיעוד, צילום, הפצה, מי כמוך יודע. חשובה מאוד גם ההפצה, כדי שיהיה בריף יומי כמו שאנחנו עושים את זה היום בוובינר באולפן מיוחד שמרכז ההסברה הקים במשרד הביטחון בקריה.

חשבנו לעשות אותו דבר בצפון, כי כתבים זרים ותקשורת בין-לאומית, אם אתה מזין אותם ומאכיל אותם, נותן לה ערכה אונליין, סטרימינג ויכולת להביא מרואיינים בנגישות גבוהה מאוד למיקום עצמו, איפה שהם עושים את הסטנד-אפים, יש סבירות מאוד גבוהה שהם משתמשים בחומרים הישראליים עם לוגו, בלי לוגו, כל אחד יש לו את המדיניות שלו. רוצה לומר, זה לא סותר, כל מה שאמרת אני מסכים.

גם מה שאתה עונה זה לא סותר, אני חושב שיש פה פספוס גדול. הכסף הזה, אם אתה אומר שזה עולה 1.5 מיליון שקלים בחודש, אני לא מפקפק באמינות חלילה.

30 פגזים ביום.

זה לא קשור לפגזים. זה קשור לעלות של התחזוקה. היו שם מלא אנשים ואנחנו גם כחברי כנסת היינו בצפון הרבה, אני רואה שגם הרשויות המקומיות רצו להיכנס לכותרות, היה אפשר פה למצוא שיתוף פעולה.

אני מבין שהתקציב זו בעיה, אני מניח שהיה אפשר למצוא תקציבים לחלק מהעבודה. אפילו אותו משה דוידוביץ' שהוא ראש פורום קו העימות, אני מניח שהוא היה מוצא, אם חשוב לו, במשך שמונה-תשעה חודשים עד שהתחילה הפעולה בלבנון, היה חשוב לו להיכנס לתקשורת ולהסביר שהוא לא מסכים עם מדיניות הממשלה לצורך העניין. אני מניח שהוא היה מוצא גם כמה עשרות אלפי שקלים בחודש בשביל לסייע לך לתחזק את הכתבים הזרים.

יש פה נתק כנראה בין העבודה שלכם לבין אלה שנפגעו שם בצפון ורצו להיכנס לתקשורת, זה לא שאתה יושב בלי כלום בממ"ד ולא יודע איפה אתה.

בוא לא נציג תמונה שחורה עד הסוף.

אני לא מציג תמונה שחורה.

אין כמעט יום שאין סיור בצפון. חלק מהרשויות המקומיות עוזרות לנו בגלל שיש לנו חוסר במשאבים, אז חלק מהדברים, אתן לך דוגמה, הדוברים האזרחיים זה הכול מדוידוביץ', למשל. לפעמים אנחנו נעזרים בהם בקב"ט שמאבטח את הסיור של העיתונאים, אוטובוסים, ארוחת צוהריים.

אז בסדר.

כל הדברים האלה כדי להוזיל עלויות כי לנו יש מחסור בתקציב. זה קורה, אני לא רוצה לצייר פה תמונה חשוכה אבל התמונה יכולה להיות יותר ורודה, במיוחד למול מה שהאויב עושה.

אתן לך דוגמה בצפון, בצפת. אנחנו מוציאים סיורים לצפון במצ'ינג עם גופים אזרחיים. כשיש מלחמה על התודעה, עורך חדשות כשמגישים לו חומרים של הרס בצד הישראלי, הוא משתמש בזה יותר.כשהצד השני מייצר ניידת שידור אונליין ומוציא את זה בזמן אמת לרשתות החברתיות ולגופים המרכזיים, קצת יותר מהר מלע"מ, עורך החדשות ייקח מהאויב.

לא צריך לספר לך, אתה כאיש מקצוע לשעבר בתחום של תקשורת, כמה חשוב מי הראשון שקובע נרטיב וקובע תודעה. אם התמונות יוצאות, לא רוצה להגיד מחזבאללה דרך פעילות כזו שלהם שדומה ללע"מ, הם מייצרים נרטיב מהיר יותר עד שאנחנו מעבירים את החומר ומשנים אותו, כי אין לי יכולת לסטרימינג בשידור חי מצפת. זו דוגמית קטנה. סליחה כבוד היושב-ראש שהארכתי.

תודה. משרד הביטחון פה איתנו? שאלה אליכם, איזה גודל תקציב להסברה בין-לאומית אתם השקעתם ב-2024, כמה תכננתם וכמה השקעתם?

אני יובל הורוביץ, הסגן של רע"ן ההפקה והמדיה בדובר צה"ל, מילואימניק. אנחנו גוף מייצר של לא מעט תכנים ושפות. יש לנו את הפלטפורמות של צה"ל הרשמיות שבהן אנחנו מהדהדים את המסרים שלנו ואנחנו מהדהדים את זה בצורה אורגנית. היו לנו כמה שיתופי פעולה עם מערך ההסברה הלאומי. אנחנו מתוקצבים לפרויקטים שעשינו בעזרת מערך הסברה הלאומי ועובדים בשיתוף פעולה עם שאר הגופים ושאר המשרדים, כדי להדהד את התכנים שלנו.

יש תקציב שהשקעתם? ואני לא מדבר כרגע על התשומות של כוח אדם שזה עיקר כוחו של דו"צ, כי יש לו באמת כוח אדם גדול, אלא אני מדבר על השקעה תקציבית בקמפיינים, הפצה של חומרים, פעולות שונות וכו'.

אנחנו דרך מערך הסברה.

אתם לא שמתם תקציב משלכם?

לא. שמנו בינואר תקציב חד-פעמי, לקדם אתר שהקמנו עם מערך ההסברה הלאומי, שמפיץ את מה שקרה ב-7 באוקטובר, ושאר התקצוב של הפרויקט הזה נעשה - - -

כמה שמתם על הדבר הזה?

2 מיליון שקלים.

מכם?

כן. מצה"ל.

- - - אני אשאל את לפ"מ. הרבה פעמים עוברים דרככם. יש עוד גוף ממשלתי ששם תקציב להסברה בין-לאומית ולא הוזכר פה שאתם מכירים, ושפנה אליכם והזמין קמפיינים?

לא.

אז עשינו סבב ממצה יחסית.

יש את המספר הסופי, מעניין לכמה אתה הגעת ולכמה אנחנו.

לא הכול עובר דרככם.

אני יודעת.

היו פה משלחות, היו כל מיני דברים שתוארו, ושלא אמורים לעבור דרככם.

הנתונים הם כאלה, מערך הסברה לאומי של שנת תקציב 2024, כמה בפועל תוקצב ויצא עד סוף השנה מתוך צפי שיש למשרדים? זה סוג כזה של סיכום שנה משוער. מערך הסברה לאומי – 160 מיליון שקל, משרד התפוצות – 69 מיליון שקל, משרד החוץ – 28 מיליון שקלים. לע"מ, ניצן אמר בין 4-3 מיליון שקל משלהם. מה שהעביר המערך, אני לא סופר פעמיים, ודו"צ – 2 מיליון שקלים. זה מביא אותי סך הכול, אם לא טעיתי בחשבון בין 264-263 מיליון שקלים. זה סך התקציבים במצטבר, שמדינת ישראל שמה לנושא ההסברה דרך כל הגופים שיושבים פה סביב השולחן.

יש תקציב גם למשרד החוץ, שהוא תקציב שוטף עם השגריר.

אני לא לוקח משאבים - - -

זה לא הסכום המקסימלי.

מבחינת סכום פעילות, זה זה. אני לא לוקח כוח אדם של הגופים השונים. לכל גוף פה יש כוח אדם, יש פה אנשים שמתראיינים. יש פה השקעה של תשומות של כוח אדם שבוודאי מייצרים תפוקות של הסברה.

גם הרבה יותר גדולה.

אני לא מתייחס לזה. אני מדבר כרגע על תקציבים נטו. כוח אדם הוא כוח אדם, הוא קבוע. אלה הכלים שמדינת ישראל משקיעה, יש מלחמה, אין מלחמה.

את הסכום הזה צריך לחלק ולראות כמה זה פגזים של 155. עכשיו אתה יכול לעשות את החישוב של פגזים, ולא את 50,000 השקלים.

אפשר לעשות את החישוב לפגזים, ואפשר לעשות עוד חישוב אחד, להפוך את זה לדולרים. השורה התחתונה היא שמדינת ישראל שמה בהסברה בין-לאומית שלה בעידן מלחמה, עם הרבה בעיות לגיטימציה של מלחמה ארוכה, כ-70 מיליון דולר.

כן.

נכון? לא טעיתי. אני לא יודע כמה היום שער הדולר.

3.8.

בערך, בצורה גסה זה כ-70 מיליון דולר, זו השורה התחתונה.

זה פחות ממטוס אחד F-35. הרבה פחות.

הרבה פחות, הוא בכלל לא מתקרב לעלות של מטוס אחד, ברור שזה כלום. 70 מיליון דולר זה לפעמים תקציב הסברה לקמפיין אחד של גוף ציבורי. אני כבר לא מדבר על גופים מסחריים שהם מרימים יותר, וזה על כל נושא ההסברה בכל העולם, בכל השפות, בכול ומכול.

זה נתון עגום, עצוב, שבין השאר גם אפשר להבין למה מצבנו הבין-לאומי והציבורי בעולם כל כך בעייתי. חוששני שאפילו חמאס, חזבאללה בוודאי, שמים בפעולות הסברתיות סכומים גבוהים מ-70 מיליון דולר.

חמאס לפי הדיווחים השקיע בכתבים, לא בהסברה. הוא לקח לעבודה כתבים מוכנים, לא היה צריך להשקיע. לקח אנשים שהוכשרו לפני, ולקח אותם לשירותו.

זו הסברה, גם אנחנו יכולים לעשות את זה.

ראינו שמספר אנשים שהיו מועסקים על ידי ערוץ אל-ג'זירה, יצאו כמחבלי חמאס. הוויכוח היה פה בבית הזה סביב הערוץ וגם החוק.

רואים פעולות הסברה קלאסיות, במהירות שבה עולים סרטונים של חזבאללה.

נכון, גם איכות. צריך להגיד שהאיכות טובה.

מאוד גבוהה.

עריכה טובה, קצבית. מותאם לצורכי הצופים והמשתמשים. גם האיראנים בשבועות האחרונים שיפרו משמעותית את מערך ההסברה שלהם. כותבים בעברית תקנית, גם סרטונים. הם משקיעים שם בניסיון להשפיע על תודעת הציבור בישראל. חזבאללה עשה את זה ב-2006 אתה זוכר? חבר הכנסת אלקין.

כן, ברור.

כאשר אנחנו תושבי ישראל חיכינו בדריכות, לנאום של נסראללה, אחרי שדובר צה"ל, נדמה לי שזו הייתה מירי רגב, היא הוציאה הודעה מדו"צ ואז חיכו מה יגיד נסראללה. ונסראללה עמד בדיבורו משום שהוא ידע שמחר בשעה 08:00 או בשעה 07:00, תהיה תקיפה בחיפה, וכך היה. הוא היה אומר מקומות, אז לא הייתה לנו כיפת ברזל.

זה באמת סיכום עצוב מאוד לישיבה הזו.

זה השפיע מאוד על התודעה של התושבים.

זה נתון שלא יעלה על הדעת ש-70 מיליון דולר זה מה שמדינת ישראל משקיעה, דרך כל הגופים. תראו כמה גופים פה מיוצגים סביב השולחן, וזו התוצאה המצטברת. שורות אגף תקציבים קצת רודדו אך עדיין יש פה נציגות. אני אומר את זה לכם, תסתכלו על האירוע הזה.

אתם פה מנהלים קרב בשוחות מול הגופים השונים בניסיון להגביל אותם ולהסביר למה הם לא צריכים יותר או שזה מה שיש. תסתכלו על התמונה הכוללת, האם מדינת ישראל יכולה לנהל את הקרב ההסברתי שלה עם 70 מיליון דולר בשנה?

איפה לפ"מ בסיפור הזה?

לפ"מ הוא גוף מבצע.

אנחנו יודעים שהתקציב של לפ"מ ענק.

ללפ"מ אין תקציב.

התקציב הוא מהגופים.

הוא גוף מבצע.

דרך לפ"מ עובר תקציב גדול. בסדר, אני מתקן את עצמי. סכום של כמה מאות מיליונים. אז חלק מהכסף - - -

כמה מאות מיליונים זה לא יכול להיות כי זה סך הכול 264 ולא הכול זה לפ"מ ולא הכול זה קמפיין.

מה שעובר דרכנו זה סביבות 220.

לא הבנתם את השאלה שלי. אם עכשיו לצורך העניין, משרד הולך ודרך כל לפ"מ עושה קמפיין ומשלם 4-3 מיליון שקלים. אתה רוצה להגיד לי שזה חלק מההסברה? לא קשור, למה?

כן, ברור.

זו הסברה של משרד? אם משרד לא עושה הסברה שקשורה להסברה הישראלית, אלא נניח משרד אומר, אני נותן 4-3 מיליון שקלים לנפגעי, סתם אני אומר, לנפגעי נובה.

זה לא קשור.

זה לא זה.

אבל זה עדיין תקציב, נכון? אפשר לשלב למשל את העבודה שעושים על מנת לפרסם משהו דרך לפ"מ, על מנת שזה ילך גם החוצה בהסברה, כי נפגעי נובה אלה אנשים שיכולים להיות חלק מההסברה הישראלית בחו"ל. אז זו השאלה שלי. כמה כסף עובר דרך לפ"מ מהמשרדים שאפשר לקחת, 220 מיליון בנוסף? זה לא קשור?

אתייחס, כי נגעת בשני דברים.

אתה הבנת את השאלה שלי?

נגעת בשני דברים, למשל סיוע. לדוגמה של נובה. מערך ההסברה סייע לפעילות הסברה בהקשר הזה וגם עזרנו במימון של המיצג, זה דבר אחד. דבר אחר הוא קמפיינים, סרטונים, פעילות, שלמעשה מטורגטת באמצעות לפ"מ. תקני אותי אם אני טועה, זה כ-230 מיליון שקלים עד עכשיו.

זה 220 ומשהו מיליון, כן.

משהו כזה. זה מה שעבר, של כל המערכת באמצעות לפ"מ. בנפרד, יש פעולות הסברה אחרות גם.

אם זה הולך לשוק הפנימי, זה דבר אחד. אם אתה יכול לקחת ולהשתמש, לצרף את זה לקמפיין הסברה בעולם, זה משהו אחר, גם כך לקחת משהו שהמשרד עושה. לא משנה אם זה משרד הרווחה או משרד הפנים, לא משנה.

זו תוספת בשוליים.

הצגנו תוכנית עבודה לאורך כל המלחמה וגם עכשיו ל-2025. להגיע ל-60% בבנצ'מרק הפוטנציאלי שלנו להסברה. תוכניות עבודה יושבות במשרדים. לצערי הרב בתקציבים הנוכחיים, זה אפילו לא מתקרב ל-10%.

התמונה היא עגומה. אני מקווה ששנת 2025 תהיה יותר טובה בגלל מה שציינתם פה, התוספת הגדולה שמשרד החוץ אמור לקבל. אם משווים אותה, זה גידול ב-2000% של תקציב הסברה של משרד החוץ, זה גידול של כלל תקציבי הסברה של מדינת ישראל ב-300%. זה פי שלוש.

זה אמיתי?

אמיתי לגמרי. זה סיכום אם שר האוצר.

סיכום כתוב?

סיכום כתוב עם שר האוצר. אגף תקציבים פחות אהב לשמוע את זה.

כבר מכינים תוכניות.

בצדק. זה סיכום כתוב אפילו בהסכם קואליציוני, סיכום עם שר האוצר. מצוין שזה לא סיכום רק עם ראש ממשלה, ששר האוצר יגיד "לא מכיר את זה ולא מכבד את זה". לכן ברור שזה יהיה שינוי משמעותי בהיקפים, אי אפשר להשוות, בטח למשרד החוץ אבל בכלל גם לכל המערכת.

המערכת תמשיך להשקיע בדברים, זה לא יישאר רק בזה. זה תקציב תוספתי על מה שיש, מייצר הזדמנות לפריצת דרך בתחום הזה. זה שלא עשינו את זה ב-2024 ושעבדנו עם 70 מיליון דולר בשנה, בשנת מלחמה, זה אירוע שאין לי איך להבין אותו.

כאשר עולים קצת גבוה מעל הפרטים הקטנים ורואים את היער מעל לעצים, פתאום מתברר שאין יער, יש גומחה. זה בערך מה שיש. כן שי שגיא, רצית להגיד משהו לפני שאני נועל את הישיבה?

כן. שלום לכולם, שמי שי שגיא, אני 25 שנים בעולם ההייטק. אני בא מעולם ההייטק בתפקידים של יזם וחבר הנהלה בחברות קטנות ובינוניות של תוכנה.

כבוד היושב-ראש, השורה התחתונה שלך מורגשת גם בחוץ. אם אני, בתור אדם שאין לו שום תפקיד רשמי בעולם ההסברה, ראיתי את הדיון הזה והרגשתי צורך לבוא ולהגיד כמה מילים בדיוק בהקשר הזה, כנראה שזה מורגש גם בחוץ. תודה ואני מחזק את כל מי שפה ואת העבודה שאתם עושים, זה ראוי לציון.

לדעתי צריך פה שינוי תפיסה, משהו גדול יותר ולהציע הצעה. אספר על עצמי בכמה מילים. אחרי 7 באוקטובר רוב הזמן שלי ושל חברי ההנהלה בחברה שעבדתי בה, הוקדש לייצב את המצב בחברה. היינו בלי שליש מהעובדים בערך והיינו צריכים לדאוג שהחברה תמשיך. אחרי כמה חודשים התחלתי להסתכל קצת הצידה ולחשוב אם אני יכול לעזור. אחד הנושאים שהסתכלתי עליהם זה נושא ההסברה העולמית, בעיקר בהקשר הטכנולוגי שאני מגיע ממנו.

הרגשתי שאני בחוסר ולא הבנתי עד כמה. ראיתי את הפעולות שההסברה הממשלתית עושה. היה נראה שיש ואקום, ואליו נכנסו גופים אזרחיים רבים, שהזכיר מנכ"ל משרד התפוצות. אנשים כמו "קומנדו הסברה", "מונשוט", "פייק אוף" ועוד, מובילי דעה עצמאיים כמו אלה קינן ויוסף חדד. יפה מאוד וכל הכבוד לכולם, אך התחושה היא שבצד השני יש מכונת מלחמה ואנחנו לא ערוכים נכון.

ציינתם את התקציבים, אולי של חזבאללה. יש שם מכונת מלחמה. המערכה ההסברתית שאנחנו נמצאים בה, היא בסדר גודל שונה לחלוטין מכל מה שהכרנו. היא מחייבת אותנו לשינוי תפיסה יסודי, אלה כבר לא תקריות אנטישמיות בודדות או אתגרים נקודתיים מ-7 באוקטובר של שנה שעברה. אנחנו רואים את המלחמה, רואים מערכה שהיא מתוכננת, מתוזמרת, ממומנת, והמטרה שלה היא לממן את הדה-לגיטימציה שלנו כמדינת ישראל ושל העם היהודי כולו.

אנחנו בפיגור בחזית הזאת. צריכים להתייחס לחזית הזאת כאל חזית מלחמה נוספת, חזית מקבילה לחזית הצבאית וחשובה לא פחות ממנה. זאת חזית שלא מספיק לומר בה את האמת שלנו ולדברר אותה, צריכים להסתכל על ההיבטים הטכנולוגיים, על יכולות הפצה, על שליטה בנרטיב, ולראות איך אנחנו משפיעים על מוקדי ידע וכוח גם ברחוב. אנחנו בפיגור עצום גם באזורים שאנחנו אמורים להיות בהם ביתרון.

ההצעה שלי היא להקים רשות הסברה בין-לאומית כגוף ישראלי נפרד שמתוקצב כולו. הרשות הזאת היא רשות שתתכלל את כל מה שקורה פה. כבוד היושב-ראש, עם תחילת השיחה ציינת, שיש גופים רבים וצריך לחבר ביניהם והישיבות שלך הן אולי היחידות שעושות את זה. הזכיר את זה גם מנכ"ל משרד התפוצות. חשבתי על גוף עצמאי שיהיה נפרד ממשרדי הממשלה השונים, וירכז את כל העובדים והעוסקים במלאכה. שיתמקד רק בהסברה ישראלית ויהודית בעולם, לא בנושאים פנימיים, יעבוד כמובן בשיתוף פעולה עם מטה ההסברה הלאומי, שתפקידיו רחבים יותר מאשר רק החלק הזה, ועם משרד החוץ, שלו יש חלק גדול בקביעת הנרטיב והמסרים הישראליים.

רציתי להציע שהרשות הזאת תיבנה כמו ארגון מסחרי, זריז, גמיש. ציינת שבשנה הבאה עולים התקציבים, להערכתי היא צריכה תקציבים של מעל 1 מיליארד שקלים כדי להתחיל לעשות את מה שאנחנו צריכים, וצריכה להיות גוף שנמדד על התוצאות שלו. היא זאת שתוכל להגדיר דברים שנעשים כבר היום, לרכז אותם. אסטרטגיה להסברה בין-לאומית, תוכנית להתמודדות עם האתגרים באוניברסיטאות.

יש לנו פער עצום באוניברסיטאות המובילות בחו"ל, בנוגע לתפיסה שמונחלת לילדים או לצעירים היום, ובנוגע לדרכים להילחם בזה. מה עושים ברשתות החברתיות? איך מתמודדים עם הפגנות המוניות שעושות דה-לגיטימציה לישראל, בקהלים שאמורים לתמוך בנו, ליברלים, דמוקרטים? ברור לגמרי שיש לנו נחיתות מספרית גדולה מול הקהל המוסלמי בעולם, לכן מיקוד הרשות יהיה ביצירת יתרון טכנולוגי, יתרון בחשיבה יצירתית. לצורך העניין, אותו מבצע ביפרים ברמה הסברתית, מבצע הביפרים המדהים שהיה ברמה הצבאית, יתמקד בשליטה בנרטיב ברמה העולמית.

יש לנו אנשי הסברה שבאו מתחום ההסברה, הם עושים עבודה טובה ומכירים את העבודה הזאת. אלה המקומות שאנחנו צריכים לחפש בהם יתרון, אל מול אותה מכונה אנטישמית שעובדת מולנו, להפוך את המגמה ולהיות יוזמים ואקטיביים.

אציין עוד דבר אחד שאולי קצת יהיה פה שנוי במחלוקת. גוף כזה, צריך להוביל אותו לא איש הסברה ולא אדם מהפוליטיקה, סליחה לכל מי שאולי נפגע. זה נושא ישראלי רחב וצריך להוביל אותו אדם שבנה גופים בסדר גודל כזה, שנמדדים בצורה שוטפת, שמצליחים בתחום שלהם. שידע עם המדינה להגדיר יעדים וקריטריונים ברורים להצלחה, ויבנה את הגוף הזה כמו חברה מסחרית שיודעת לשתף פעולה ולרוץ מהר.

יש הרבה דוגמאות, הייתי מציע לגייס כמו למילואים אנשים שהקימו את החברות כמו Monday, Wix, AppsFlyer,Gong . חברות ענק, Mellan, Mobileye, שיודעות להתחרות בתחומים שלהן. זה אדם שלדעתי צריך לקרוא לו להקים כזאת רשות, זה הכרחי לאור המצב שאנחנו נתונים בו.

עוד שני דברים שלא כתבתי לי מראש אבל עלו לי במהלך הדיון. ציינת, אדוני היושב-ראש, והזכירו גם נציגי משרד האוצר, שיש פה תקציבים שתלויים בעצימות המלחמה. זו תפיסה שאנחנו חייבים לשנות. המלחמה ההסברתית לא תלויה במלחמה הצבאית. היא צריכה להיות נפרדת ממנה, מתוקצבת בנפרד, להתייחס אליה כאל משהו שונה לחלוטין, לא תלוי זה בזה.

אסכים איתך שפעילות בשגרה היא קריטית כי אי אפשר לפתור הכול כשיש מלחמה. מצד שני אי אפשר להתעלם מזה שבזמן מלחמה האתגרים גדלים, לכן כמו שתקציב הביטחון שונה בין שגרה למלחמה, גם תקציב הביטחון ההסברתי צריך להיות שונה בין שגרה למלחמה.

זה נכון, אך את התשתית הצבאית - - -

אתה צריך לבנות את זה.

בדיוק. את התשתית הצבאית והביטחונית כבר יש לנו. התשתית ההסברתית לא ברמה שאנחנו צריכים להיות בה, לא ברמה של מלחמה הסברתית. לאור ההסכם הקואליציוני שלכם, רואים שהנושא הזה באמת בנפשכם. אני מקווה שיושקע הרבה יותר בתחום הזה כי הוא תחום קריטי. אני מתכוון להשקיע מהזמן שלי בלנסות לעזור לאותם גופים אזרחים שעושים עבודת קודש. משיחות שלי עם כמה מהם, הם תשושים כבר וצריכים עזרה. זו ההצעה שלי, אולי לא אליך, אבל שתעביר אותה לאן שעוברים התקציבים האלה בנושא הזה.

תודה רבה.

אומנם לא הייתי בתחילת הדיון, עקבתי אחרי מה שקורה. אומר כמה דברים בקצרה וזו גם הזדמנות להודות לך, כבוד היושב-ראש, אלקין, אני מודה לך על ניהול ועדת משנה בשנה וחצי, שנתיים אלה. כמה נקודות ואולי גם החברים שאני בקשר איתם יום-יום, ישמעו.

דבר ראשון, השימוש בדיפלומטיה ציבורית זה דבר שקורה, אתן לכם דוגמה. יש לנו בארץ מספר אוניברסיטאות ולכל אחת מהן יש דובר. הדובר מקדם את הפרופסורים ואת הדוקטורים, לכל מיני תחומים. הרבה פעמים בשביל לקדם דוקטור לענייני יחסי טורקיה-ישראל, הוא מחכה לרגע שבו יש משבר עם טורקיה ואז הוא דוחף, סליחה על הביטוי, את אותו דוקטור שהוא מומחה. כל השנים הוא בנה וחיכה לרגע הזה שהוא ידבר על יחסי טורקיה-ישראל.

אני לא יודע תחת איזו מטרייה אבל אתם, מערך ההסברה, לע"מ, אתם חייבים לכנס את הדוברים של האוניברסיטאות. אני לא זוכר שבזמן המלחמה היו פגישה או מפגש כאלה. לקבל רשימה של אנשים שבשליפה יכולים לשלוח אותם, לא לדבר מטעם האוניברסיטה ולא לדבר על המהפכה המשפטית או ויכוחים פוליטיים פנימיים. נכון, אנשי אקדמיה אוהבים לדבר על זה, אבל לדעת שאותו אדם, אתה יכול לשלוף אותו ולשלוח אותו מיידית לשידור לערוץ גדול. יש כאלה שעולים אבל עושים את זה באופן עצמאי. יש הרבה פרופסורים למדעי המדינה, ליחסים בינלאומיים, אסטרטגיה, שהם עולים באופן עצמאי. אחר כך מגלים שפרופסור כזה או אחר התראיין לרשת כזו או אחרת. זה צריך להיות בצורה מסודרת. אני לא ראיתי שבשנה הזאת של המלחמה, הדבר הזה נעשה.

דבר שני, שימוש בפלטפורמה של אנשי ציבור וחברי הכנסת. יש במשכן 120 חברי כנסת. אפילו יותר חברי כנסת. עשינו חישוב גס, זה בערך 22-20 שפות שמדברים פה אנשים במשכן. אישית נתתי יותר מ-500 ראיונות. 500 ראיונות ברוסית ובאוקראינית, בעברית כמובן. אם צריך לתת קטעים קצרים גם באנגלית, גם אין בעיה.

איך אמר נתניהו בוועדת חוץ וביטחון? אין אנשים שיודעים לחבר מילה למילה. זה לא נכון, כמובן. תבואו אלינו, אנחנו לא מבקשים שכר. חברי כנסת לא יבקשו שכר אך אלא ישמחו לעזור, אנחנו גם נוסעים לחו"ל, משתתפים עם אנשי חוץ של הכנסת. שליחות של הכנסת זה גוף שקשור למשרד החוץ. תשתמשו באנשים האלה. אתם שולחים לנו מערך הסברה, אבל תדברו איתנו, נשמח לתרום את חלקנו ואנחנו תורמים. לא צריכים שום שכר, הסכמים וחוזים.

דבר אחרון, מילה על עיתונאים זרים. נחשפתי לסרטון שממש לא אהבתי, כאשר עיתונאי מטורקיה עומד ומנסה לדבר, לשדר. אני מניח שהוא לא שידר דברים מאוד אוהדים, בכל זאת, אני לא מבין טורקית. ניגש אליו אזרח ומתחיל לקלל אותו והוא אומר לו, "יש לי תעודת GPO, יש לי תעודת לע"מ".

TRT.

לא משנה מה הוא משדר. הסרטון הזה טוב לחיזוק הפטריוטיות ברשתות ישראליות, לגיטימי, נכנסנו בו, נתנו לו בראש, שילך לעזה ושם ישדר. זה עושה נזק אדיר לתקשורת בין-לאומית כי אתה נותן אותו לאישור, נותן לו תעודת לע"מ. אזרח פשוט עושה נזק להסברה ישראלית כאשר הוא חושב שהוא עושה טובה שהוא מגרש פה את העיתונאי הטורקי הזה. אני בקשר עם עיתונאים זרים רבים, הם אומרים שהם בגדר חשודים. נכון שהם מקבלים תשתית ומרגישים חופשי לעבוד בישראל, זה לא כמו לעבוד בביירות כאשר חושדים בך שאתה סוכן ומשת"פ של ישראל ושל אמריקה, ובטח לא באיראן. ועדיין התחושה כבדה.

שאלות רבות של ביטחון, עיתונאים רבים מתוסכלים. זה מזכיר לי את הסיפור של התיירים, פעם היה סקר. למעלה מ-60% מהתיירים בסקרים, אומרים אנחנו לא נחזור לישראל. לא נחזור מכל מיני, משאלות ביטחון, כל מיני שאלות כאלה מיותרות, החדירה לפרטיות. זה יוצר תחושה לתיירים שישראל היא לא המקום שהם רוצים לחזור פעם שנייה, שלישית. פעם בכיר במשרד התיירות, לפני הרבה שנים, אמר לי אז מה הבעיה? יש עוד מיליארדים שיבואו פעם ראשונה. כלומר, אין את התפיסה של שימור לקוחות.

התפיסה של שימור לקוחות צריכה להיות גם בהקשר של עיתונאים. עיתונאי שמגיע לישראל לא צריך להיות בגדר חשוד, צריך לעבוד איתו ולא צריך להיעלב ממנו גם כשהוא משדר משהו ברשת שלו, כי מה לעשות, יש דברים שלא תמיד מוצאים חן בעינינו. צריך לתת לו את מירב הנוחות, בטח ובטח למנוע מצבים שאזרחים לוקחים את החוק לידיים ומתחילים לגרש את העיתונאים, כי הם חושבים שהם עושים טובה, זה לא לעניין.

אני מקווה שתיקחו את הנקודות האלה ותשתמשו בנו כחברי הכנסת לצורך ההסברה. אני חושב שגם חבר הכנסת אלקין מדבר כמה שפות, גם אני מדבר. יש פה חברי כנסת שרוצים לתרום. אנחנו בחוץ לא מדברים פוליטיקה. אני יכול להבטיח לכם, אני לא משתמש. כמעט 98%-99% אם שואלים אותי, אולי אמירה כזאת צדדית, ברוב רובם של הראיונות אני לא מדבר כחבר מהאופוזיציה, כחבר כנסת מישראל ביתנו. אני מדבר כאזרח מדינת ישראל ומישהו שמייצג את בית הנבחרים של מדינת ישראל. כך צריך להיות.

תודה רבה לחבר הכנסת סובה, ותודה רבה לכל המשתתפים. כאשר סכמנו את כל הסכומים של שנת 2024, ראינו שמדינת ישראל בשנת 2024, בשנת מלחמה, השקיעה בהסברה הבין-לאומית שלה כ-70 מיליון דולר. אם זה לא היה עלינו זה היה מצחיק, בגלל שזה עלינו זה עצוב ולכן הכתובת פה כמובן היא לאגף תקציבים במשרד האוצר, שצריך להבין שזה לא יכול להימשך כך. אני מאוד מקווה שיהיה שינוי משמעותי מאוד בהשקעות בשנת 2025 בשל ההסכם שנחתם.

יש פה לקח. לא חושב שההסברה של מדינת ישראל צריכה להיות תלויה בהסכם קואליציוני או פוליטי כזה או אחר, אלא זו הסתכלות לכיוון משרד האוצר. צריך להבין שכמו שיש תקציבים בסיסיים לביטחון מדינת ישראל, צריכים להיות תקציבים למלחמה הסברתית, שמדינת ישראל מנהלת מול מכונת מלחמה משומנת היטב של האויבים שלנו ומתוקצבת בהתאם.

אי אפשר להשאיר את זה בהיקפים מצחיקים כאלה. לא צריך לחכות להסכם קואליציוני של אף אחד, צריך להיות ברור מאליו למשרד האוצר, לאגף התקציבים, שצריכים להשקיע סדרי גודל שונים לחלוטין אם אנחנו לא רוצים להפסיד במלחמה הזאת, פשוט הפסד של אפס. עם 70 מיליון דולר, מפסידים על אפס. תודה רבה לכולם, זו גם הזדמנות בשבילי, כנראה אני לא אנהל את הישיבה הבאה, כך מסתמן.

אני רוצה להודות לך חבר הכנסת סובה, על השתתפות פעילה בישיבות האלה, גם בתקופה הראשונה שבה ניהלתי ועדת משנה וגם בתקופה הקצרה עכשיו כשחזרתי, ורוצה להודות לך שרה, לפרוטוקול, על ההובלה של הדיונים האלה בצורה מסודרת ושיטתית. זו ועדת משנה חשובה מאוד ואני מקווה ובטוח שהיא תמשיך בפעילות אינטנסיבית.

הציבור לא נחשף לרוב הדיונים שהיו.

רוב הדיונים שלהם היו חסויים אבל זו הזדמנות להגיד גם לפרוטוקול, זה דיון פתוח, ועדת המשנה הזו, ודאי בתקופות שאני עמדתי בראשה, עבדה באינטנסיביות של בין אחד לשני מפגשים בשבוע, עם מעקב קבוע. הכנסת עשתה מעקב קבוע על הפעילות המדינית של מדינת ישראל ברמה שבועית, מה קורה ומה מתקדם.

זה בדרך כלל קורה בדיונים חסויים, אך מעקב של עקב בצד אגודל אחרי כל הפעילות. היו גם דיוני נושאים, כמו סוג הדיון הזה, שרלוונטיים לנושאי חתך. אם זה היה אונר"א ואם מערך משפטי בין-לאומי, ואם זו ההסברה דרך חברה אזרחית, תקציבי הסברה או תקציבי משרד החוץ בנושאים אחרים. זו בעיניי ועדת משנה זו.

זו רק ההתחלה. לפנינו עבודה רבה. תודה רבה לכולם ואני מקווה שהוועדה הזאת תמשיך לעשות חיל. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:36.