פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



41
ועדת הבריאות
06/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 258
מישיבת ועדת הבריאות
יום רביעי, ה' בחשון התשפ"ה (06 בנובמבר 2024), שעה 9:08

1. הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024
2. הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד – 2024

חברי הוועדה: יונתן מישרקי – היו"ר
טטיאנה מזרסקי

יוראי להב הרצנו
מטי צרפתי הרכבי

פנינה אורן שני דור - מנהלת שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

דורית האוס - מנהלת אגף ייבוא מזון ומשקאות, שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

דקלה ראובן - מתאמת פיקוח ארצית, משרד הבריאות

מרינה אוסטפלד - עו"ד, ראש צוות ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

שי סומך - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אהוד אלפרט - מנהל תחום תיירות כפרית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

גיל ארז - מנהל אגף המזון, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמי דרעי - מרכזת בכירה מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

יעל יוסף - מנהלת מדור יין ומשקאות משכרים, מכון התקנים הישראלי

משה אהרוני - סגן מנהל האגף החקלאי, רשות מקרקעי ישראל

ברק כץ - אחראי אזור היין יהודה, מועצה אזורית מטה יהודה

מאור מרחבי - תברואן מועצה, מועצה אזורית מטה יהודה

אביב חצבני - איגוד המזון, התאחדות התעשיינים

שרי דודיאן - מנכ"לית, המכון הישראלי ליין

צחי דותן - מנכ"ל, המועצה לגפן היין

שלמה אליה - מנהל מחלקת שחרורים ממכס, חברת הכרם

אילנית צמח - רכזת תיירות ופיתוח עסקי במושבים, תנועת המושבים

פנינה טייבי כהן - מנהלת תחום משקאות משכרים, מעבדת בקטוכם

דן סולומון - מנכ"ל, ארגון זכויות הצליאק

עמיר עופר - עו"ד, מנהל ענף המזון והמשקאות, איגוד לשכות המסחר

נעה בן שבת

מיכל דיבנר כרמל

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024

הצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון)(שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד-2024

שלום לכולם. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הבריאות הבוקר, שתעסוק בנושאים: הצעת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024, והצעת צו הגנה על בריאות הציבור (מזון) (שינוי התוספת השנייה לחוק), התשפ"ד – 2024.

כפי שאנחנו נוהגים תמיד, אני מבקש לפתוח את הישיבה הזו בתפילה לרפואתם השלמה של כלל הפצועים במלחמה הקשה הזו, וכמובן – בתפילה להשבתם הביתה במהרה של כל החטופים והחטופים בבריאות, בעזרת השם.

אני מבקש מפנינה, ממשרד הבריאות, להציג בפנינו את התקנות ואת הצו שמונחים בפנינו. כמובן שננהל על זה דיון ונשמע את כולם, כמו תמיד. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. התקנות שאנחנו מציגים היום הן השלמה של חוב ישן שיש למשרד הבריאות, על כך שב-2015, המחוקק קבע שהאחריות או הסמכות לפיקוח על ייבוא וייצור של משקאות משכרים תעבור ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות. התחלנו את העבודה על התקנות האלה לפני כחמש שנים. ישבנו ושמענו את כל באי השולחן הזה, וכרגע זה נכפה על משרד הבריאות להגיש אותן בזמן, ושהסמכות צריכה לעבור ב-01 בינואר 2025.

התקנות האלה מחולקות לשני חלקים משמעותיים: הסדרה של הפיקוח על הייצור המקומי והסדרה של הפיקוח על הייבוא. בכל עולם התוכן של ייצור מקומי, אנחנו באים ואומרים שיצרני משקאות משכרים – של אלכוהול ושל יין – דינם כדין מפעלי מזון. הם קיבלו רישיון יצרן בעבר, והם מקבלים רישיון יצרן גם היום, אז מבחינתם – הסטטוס קוו נשמר.

עם זאת, התוודענו, עוד לפני חמש שנים, לכך שישנה תופעה מבורכת מאוד, שחלה בכל העולם – לפחות בכל מה שקשור ליקבים – של הקמה של יקבי בוטיק. יקבים שקמים בשטחים חקלאיים – מה שהיה פעם "שטח א'".

בעצם, הפעילות של יצירת היין – פעילות היקב עצמו – לא נקראה "פעילות חקלאית", על ידי משרד החקלאות ורשות מקרקעי ישראל, אלא "פעילות נלווית לחקלאות". לכן, הם באו ואמרו שאם קיבלת קרקע מהמדינה לטובת פעילות חקלאית, והיום אתה רוצה להפוך פעילות מסוימת ממנה לפעילות של ייצור יין – זו כבר נחשבת פעילות עיבוד, ולכן תצטרך לשנות ייעוד מול רשות מקרקעי ישראל.

משרד החקלאות יצר איזו שהיא מפה ומתווה, והגדיר מהן אותן פעילויות, כמו בית בד, יקב או מגבנה, וקבע כללים. הכללים האלה מפורסמים בהחלטת רשות מקרקעי ישראל 1316, שעברה קודיפיקציה. אני תכף אתן לסגן רשות מקרקעי ישראל להשלים אותי.

מצד אחד, אנחנו, כמשרד הבריאות – או בכלל, כמדינה – רואים בפעילות של היקבים הקטנים פעילות מבורכת. לכן, התכנסנו בעבר בשולחן עגול כדי לראות איך אנחנו ממשיכים לשמור על החוקים של רשות מקרקעי ישראל, ולצד זאת – ממשיכים לתת לאותם יקבים להמשיך ולפעול.

בזמנו, משרד הבריאות עשה מהלך גם עם משרד הפנים, גם עם רשות מקרקעי ישראל וגם עם רשויות התכנון. זה התקדם במעלה הזרם עם השנים, והיום, בתיקון האחרון שנעשה בחוק רישוי עסקים, נקבע שפעילות יצרנית שהייצור שלה הוא מתחת ל-5 טון של תוצרת חקלאית צמחית – פטור מרישיון עסק.

לכן, כשהגשנו את התקנות האלה, אמרנו: אנחנו מוותרים על הקומה של היתר הבנייה והדברים האלה, שיהוו תנאי לרישיון יצרן, ויצרנו כאן מתווה מותאם לאותם בעלי יקבים, שיוכלו להמשיך לפעול. נתנו כאן מתווה מדורג – אנחנו מתכוונים להכניס את התקנות האלה לתוקף ב-01 בינואר 2025, בכל העולם של הייבוא. ליצרנים המקומיים יהיה עד כשנה וחצי לעמוד בתנאים לקבלת רישיון ייצור ממשרד הבריאות.

משרד החקלאות, שהוא הגורם שיש לו סמכות לאשר שהיקב בנחלה החקלאית עומד בהחלטת מקרקעי ישראל, ייתן להם את האישור. עם האישור הזה – עוד לפני שהוא שילם וקיבל את כל ההיתרים הנדרשים – הוא נכנס למועדון של משרד הבריאות.

כמובן שאותו בעל יקב יצטרך לעבוד עכשיו בשני ערוצים: להסדיר את כל התהליך הנדרש מול רשות מקרקעי ישראל, בהתאם להחלטת רמ"י, ולהסדיר את התהליך לקבלת רישיון ייצור מול משרד הבריאות.

זה היה מהלך שנעשה עוד לפני מספר שנים; אנחנו לא מתייחסים ליקב – בטח לא ליקבים קטנים – כמו שאנחנו מתייחסים ליקב גדול או למפעל מזון. הפיקוח הוא מותאם לפעילות. נוצר כאן מסמך גמישות, כמו שקיים גם באירופה – שיש מסמך לפיקוח על מפעלים גדולים. הוא לוקח בחשבון גם את היקף הפעילות, גם את סוג הפעילות וגם את כמות המשקאות שיוצאים החוצה, וקובע קריטריונים מופחתים.

אני מבינה שיש פה התנגדויות מצד יקבים קטנים – לדעתי, מדובר כאן באמת בעניין של חוסר הבנה. אני חושבת שכמו שכל יצרן - - -

אל תעני על שאלות לפני שנשמע אותם. בסדר?

בסדר. לכן, זה החלק הראשון. זו ההסדרה שבה אנחנו מתייחסים ליקבים הקטנים, ושותקים בכל שאר הדברים בעולם הייצור, כי חוק המזון חל עליהם.

יש דבר משמעותי נוסף שנתנו להם הקלה בו: באנו ואמרנו במפורש, ברחל בתך הקטנה: היום, בנוסף לחובת רישיון יצרן, יש שני סעיפים בחוק המזון שמדברים על מכירה ודרכי השיווק. משווק, סופר או כל חנות שירצו למכור יין – יצטרכו אחד מהשניים: שמקור היין יגיע מיבואן שיש לו אישורים מתאימים או מיצרנים שיש להם אישורים מתאימים. כאן, אנחנו סוגרים את המעגל שבו כל מי שמייצר מזון חייב שיהיה לו רישיון ממשרד הבריאות.

זה בעולם של הייצור המקומי. בעולם של הייבוא, מי שפיקח על הייבוא היה משרד הכלכלה, באמצעות מעבדות ומכוני בדיקה. משרד הכלכלה הסמיך את המעבדות האלה להיות הזרוע הארוכה שעושה את הפיקוח מבחינתו.

מה זה אומר? יש שלב שהיה נקרא "טרום ייבוא". לפני שהיבואן היה רוצה להתחיל את התהליך, הוא היה הולך לאחת מהמעבדות שמוסמכות על ידי משרד הכלכלה ונותן להן בדיקה של משקה שיש לו כוונה להביא אותו. בנוסף לכך, הוא היה צריך להביא שרשרת של מסמכים שמעידים על מקור, אם יש לו קשר עם היצרן, או בדיקות שמראות שמשקאות המשכרים האלה עומדים בתקנים הרלוונטיים במדינת ישראל.

המעבדה הייתה בודקת, ונותנת ליבואן תעודת בדיקה בסוף התהליך. היבואן היה הולך עם תעודת הבדיקה ועם סט המסמכים שהוא הגיש למעבדה ומגיש את זה למשרד הכלכלה, ומשרד הכלכלה היה בודק. ברגע שהוא היה רואה שהמסמכים ותעודת הבדיקה עומדים בדרישות החוק – הוא היה מנפיק לאותו יבואן אישור טרום ייבוא.

אישור הטרום ייבוא הזה היה ניתן לתקופה של שנה או שנתיים, לפי שיקול הדעת המקצועי של משרד הכלכלה, והיבואן היה עושה את ההזמנה של המשלוח, עם אישור הטרום ייבוא, מזמין משלוח ואז מגיש בקשה לשחרר את המשלוח לאותה מעבדה שאיתה הוא בקשר.

המעבדה הייתה מבצעת את בדיקת המסמכים. אם היה מדובר על ייבוא שמגיע מיבואן שאין לו קשר עם היצרן – מה שאנחנו קוראים לו "ייבוא מקביל" – המעבדה הייתה מבצעת דיגום, ומחליטה. בייבוא מקביל, לא מסתפקים רק בבדיקת מסמכים, אלא גם היה דיגום, כדי לראות שהמשקה הוא תקין.

כשסט התנאים הזה היה מתקיים – המסמכים היו תקינים והתוצאות של הבדיקות היו תקינות – היבואן היה מקבל אישור שחרור מהמכס, באמצעות עמיל המכס, ואז הולך לשלב הבא – לשחרר את המשלוחים מהמכס.

כשבאנו ולמדנו ממשרד הכלכלה שהתהליך הזה עובד, ואין סיבה לשנות אותו – לקחנו את התהליך הזה והטמענו אותו גם בתקנות האלה שאנחנו מגישים וגם במערכות המחשוב שלנו, בשביל לשמור על הרציפות של הפיקוח. הכוונה שלנו היא לשמור על מה שהיה, עם שינויים בעיקר טכנולוגיים שעשינו.

מה זה שונה מייבוא מזון רגיל שטיפלנו בו בקיץ?

במזון יש מסלולים שונים; משקאות משכרים יהיה מסלול ייבוא שהוא שונה. הפיקוח דה פקטו של יבואן, בממשק שלו, עובד מול מעבדה מוכרת, ולא מול משרד הבריאות. זה מכפיל כוח שאנחנו רואים – יש פה מעבדות שעיקר הפיקוח שלנו, כמשרד, יהיה על כך ששלושת המעבדות עובדות על פי אותן אמות מידה ועל פי נהלים שלנו.

איך אנחנו עושים את זה? אדם שלנו יעשה ביקורות אצלן, ובנוסף לכך, כל התהליך ייעשה במערכות של שירות המזון. הזמנו לדיון המיוחד הזה גם את נציג המחשוב שלנו. כל התקשורת בין יבואן לבין משרד הבריאות ייעשה דרך מערכות של משרד הבריאות, כשהמעבדות המוכרות יושבות ב-Back Office שלנו - - -

למה החמרתם פה יותר מאשר במזון רגיל?

לא החמרנו פה; שמרנו על מה שהיה. בצד שני, יש פה שני דברים: משרד הבריאות לא קיבל משאבים לטובת העניין.

קיבלתם.

קיבלנו שלושה תקנים, כשמשרד הכלכלה השתמש במעבדות מוכרות. שלושה אנשים שאחד מהם אחראי על הייצור, השני על הייבוא והשלישי על הייצוא. התהליך הזה אמר שדברים יתעכבו ושיבדקו אותם. לא החמרנו על שום דבר, וגם באנו ואמרנו דבר נוסף: כדי שנוכל לשנות – אנחנו צריכים נתונים.

אנחנו שומרים שמה שהיה – הוא שיהיה. כשיהיו לנו מספיק נתונים אצלנו – נוכל לבוא ולומר: "יש מקום לשנות" או "אין מקום לשנות". בדרכי השיווק, ישנם אירועים שבהם אנשים נפטרו כתוצאה מצריכה של משקאות משכרים מזויפים.

אפשר להקל איפה שאפשר – יין זה לא Risk, אז אפשר להגמיש, אבל כשמדובר על ייבוא – ומדינת ישראל מייבאת 32,000 מוצרים, על פי נתונים שקיבלנו ממשרד הכלכלה; 32,000 אישורים שמשרד הכלכלה מנפיק אחת לשנה – אם אנחנו נוותר על הפעילות המבורכת שעושות המעבדות המוכרות – זה יכנס לתור של משרד הבריאות.

כאן, יצרנו מסלול של משקאות משכרים, שהוא לא מזון רגיש, מצד אחד, אבל הוא בטח לא מזון רגיל. זה לא מזון שישתחרר בצורה אוטומטית במדגם של 5%; אי-אפשר להרשות את זה. יצרנו כאן מסלול שבו משתמשים במעבדות מוכרות ובודקים.

בתוך שנה, שנתיים או שלוש יהיו לנו מספיק נתונים, ואז נוכל לבצע ניהול סיכונים. כרגע, זה לא נכון להוביל מהלכים של שינוי מבלי שיש לך היסטוריה או רקע בשביל שתוכל לקבל החלטות אחרות.

תודה רבה על הסקירה. טטיאנה, בבקשה.

קודם כול, פנינה, תודה רבה. עשיתם עבודה טובה. אני גם רוצה להודות לשר הבריאות, שהביא את התקנות לאישור של הוועדה בסוף. אני מלווה את הנושא משנת 2021 – מהשנה הראשונה שלי בכנסת, כשהיה עיכוב בהעברת הסמכויות ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות.

הכינו תקנות אבל זה נשאר בתור טיוטה במשך מספר שנים, כשגם השר הקודם לא רצה לחתום עליהן. זה מוכן, ובסוף – זה הגיע אלינו. תודה, פנינה. עשיתם עבודה טובה עם מעט המשאבים שקיבלתם.

אני רוצה להתייחס לנושא חשוב מאוד: נמצאים כאן, באולם הוועדה, אנשים שאוהבים את המדינה. אני בטוחה שאין אף אחד שנשאר אדיש אמש לפיטורים של שר הביטחון. יש לנו הרבה מאוד נושאים לעבודה בוועדת הבריאות, אבל מה שקרה אתמול – לא משאיר אותנו בצד; זה ישפיע עלינו גם באופן ישיר, ולא רק בצד.

מה שקרה הוא קטסטרופה. לפטר שר ביטחון בשיא המלחמה, כשיש רק הצהרות על מטרות המלחמה שהן לא ברורות ושאנחנו כל כך רחוקים מהן. לשר הביטחון הייתה אסטרטגיה, והיו שלושה נושאים שהיו עקרוניים בשבילו: הנושא של חוק הגיוס – שוויון בגיוס – החזרת החטופים והקמת ועדת החקירה הממלכתית.

אלה שלושה דברים שחשובים לא רק לשר הביטחון, אלא לכולנו. אני חושבת שזה ביזיון; ראש הממשלה מוכר את הביטחון של המדינה בשביל הישרדות פוליטית. זה הכאב שלנו, ואי-אפשר להתעלם מזה. לפטר שר ביטחון באמצע מלחמה כדי לשמור על הקואליציה זה פשוט בושה.

היושב-ראש, אתה יודע שאני לא עושה שיבושים בוועדות ובדיונים בדרך כלל, אבל אי-אפשר להתעלם ממה שקרה ולהישאר אדישים לזה. אני בהלם; אני מתביישת. זו בושה של כל המדינה, גם כלפי חוץ – איך מסתכלים עלינו כשראש הממשלה מפטר את שר הביטחון בזמן מלחמה, כשאנחנו נמצאים לפני התקפה של איראן?

המסר הועבר. את רוצה להתייחס לנושא של הדיון?

אני רוצה שזה יהיה רשום בפרוטוקול.

זה נרשם וצולם.

כן, אבל שתדעו שאי-אפשר להשאיר את זה בצד ולהתעלם מהמקרה הזה.

את רוצה להוסיף עוד משהו לנושא הדיון?

להודות לפנינה על עבודה קשה מאוד שהיא עשתה.

בהחלט מגיע לה. אנחנו תמיד משאירים את התודות לסוף. משרד החקלאות, בבקשה.

שלום. אהוד ממשרד החקלאות. אנחנו מברכים על המתווה – תודה רבה לפנינה. זה מבורך שאנחנו הולכים למהלך שיקל על היקבים. משרד החקלאות יקפיד מאוד גם על ההיבט התכנוני וגם על ההיבט העסקי.

כשאנחנו מדברים על יקב בהסדר, שייבחן על ידי מחוזות המשרד – למשרד החקלאות יש חמישה מחוזות, והמחוזות יקפידו מאוד. כשהם יתנו את ההיתכנות הסטטוטורית וגם העסקית, עם המינהל - - -

איך הייתם עם זה עד היום?

עד היום, חקלאי היה מגיע, המחוז היה בודק וחותם על התוכנית, והוא היה מתקדם להיתר. לא היה מתווה כזה שבו הוא יכול לקבל היתר יצרן על בסיס המלצה של משרד החקלאות. כרגע, זו הקלה גדולה ש- - -

זו הקלה ברגולציה?

זו הקלה מבורכת ברגולציה, שעוזרת לכורם להתקדם לאישור יצרן.

זו הקלה מוגבלת בזמן – לשנה וחצי.

זו הקלה מוגבלת בזמן; חובת ההוכחה היא עליו, והוא צריך להתקדם. גם המינהל נכנס לתמונה, ויסייע בשביל להקל על החקלאי, בהתאם לטבלת השמאות. בסוף, המטרה היא שהיקבים האלה יעבדו כחוק, עם היתר יצרן, וגם שתהיה להם ודאות כלכלית. הרבה פעמים, כשאתה פורט לו את זה לאבני דרך – זה מקל את התהליך עבור החקלאי, שצריך להשקיע הרבה מאוד כסף כדי להסדיר.

יש דבר יחיד שהיינו רוצים לתקן: רמ"י נותן מענה קנייני, ואפשר, ב-500 מטרים, לרשום: "בהתאם לתב"ע מאושרת וכללי הרשות", כי 500 המטרים הם לא בדיוק מדויקים. יש אזורים בארץ, כמו מטה יהודה, שעברו תמ"א ל-700 מטרים.

צריך לתקן את זה בהחלטה עצמה; לא בתקנות.

אני מבין שאני צריך לעשות פה Pause קצר. מטי, ביקשת את רשות הדיבור. בבקשה.

אדוני, אני לא יודעת מה איתך, אבל אני לא ישנתי בלילה, מתוך דאגה אמיתית לגורל המדינה ולעתידה. אתמול בלילה נפל דבר בישראל: אובדן עשתונות מוחלט של השלטון; של הממשלה; של ראש הממשלה. אני רואה שאתם דנים פה על אלכוהול, אז אולי זה תחת השפעת שמפנייה ורודה – אני לא יודעת.

הבחירה לפטר את שר הביטחון במועד כזה, כשחוק ההשתמטות נמצא על הפרק וראש הממשלה דואג לשרידות הקואליציה שלו, בתקופה שבה יש "הותר לפרסום" בכל יום; כשמילואימניקים כורעים תחת הנטל של עד 300 ימים של מילואים; כשחטופים מתים בכל יום, נמקים, נרקבים במנהרות החמאס.

החבל מתהדק סביב הצוואר של ראש הממשלה – אם זה הדלפה של מסמכים לעיתונות זרה, תפירה של פרוטוקולים לטובת הכנת הקרקע לוועדת חקירה ממלכתית, או סירוב שלו להקמת חקירה ממלכתית אחרי 397 ימים למלחמה.

נתניהו מוכר את המדינה למען ההישרדות הפוליטית שלו. נתניהו התגלה אתמול – אחרי הרבה מאוד פעמים לאורך השנתיים האלה – כלא כשיר; כלא לגיטימי. אם היה מישהו אחד שהיה עליו איזה שהוא קונצנזוס, מימין ומשמאל – זה היה שר הביטחון.

עם רקורד מקצועי וביטחוני, שמנהל את המלחמה, שמצליח לגרום לשיתופי פעולה עם כל גורמי הביטחון – גם אותו ראש הממשלה מפטר, ונכנס לסבב מינויים בתקופה רגישה מאוד, כשיש לנו איום טילים ושבע חזיתות. זה פשוט חוסר אחריות של ראש הממשלה ושל כל אחד בקואליציה הזו. זה טירוף מוחלט.

אני חושבת, אדוני יושב-הראש, שזה לא המקום לדבר עכשיו על שום דבר; צריך לעצור את המדינה, להיכנס לראש הממשלה ולהגיד לו: "אדוני, אנחנו נכנסים תחת האלונקה ומתגייסים. תעשה את מה שצריך – תחזיר את גלנט, כי הוא היה שר ביטחון טוב בתקופה הכי קשה של מדינת ישראל, ואי-אפשר יותר להמשיך כך. המדינה בסכנה".

העיתוי הוא כל כך מתוחכם, לכאורה, תחת כל כך הרבה אתגרים – תחת בחירות בארצות הברית; תחת איום איראני כל יום; תחת דוח מבקר מדינה שגורם לכל אחד להתהפך. זה המועד הכי טוב לפטר שר ביטחון? ראש הממשלה הזה הוא לא לגיטימי ולא כשיר.

תודה רבה, מטי. יוראי, בבקשה.

חבר הכנסת משריקי, אתה חבר כנסת מטעם ש"ס. אתם אמורים להיות הגורם האחראי בממשלה המטורללת הזו. איפה האחריות שלך?

אתה רוצה תשובה עכשיו או בסוף?

מה שתגיד. אני לא עושה את זה בשביל "להטריל"; מעולם לא הייתי מוטרד כמו שאני מוטרד עכשיו – ערב מתקפה מאיראן, במערכה רב-זירתית שנמשכת שנה, כשיש 101 חטופים בשבי ועשרות אלפי מפונים שלא הוחזרו לביתם, כשכל הזירות פתוחות.

אתם מדברים על תקנות שעוסקות במשקאות משכרים? זה כאילו ראש הממשלה הוא שיכור – שיכור מכוח, או אני לא יודע ממה – כשהוא בוחר לפטר את שר הביטחון. איפה ש"ס? עזוב בלמנוע את האירוע; Once האירוע קרה – אתם עוברים על זה לסדר-היום. אתה פותח דיון בוועדת הבריאות – דיון בנושא חשוב בוועדה חשובה – על סדר-היום, כאילו לא קרה אתמול משהו שמצריך איזו שהיא התערבות מיוחדת שלכם.

עשרות אלפי אזרחים יצאו אתמול לרחוב, באמצע הלילה, כי הם מוטרדים עד עמקי נשמתם. איפה ש"ס? איפה האחריות שלכם? אני שואל באמת – האם זה הדבר הכי חשוב לדון בו היום?

אולי יותר חשוב לדון על מצב המיטות בבתי החולים; על הצפיפות; על מה שקורה במערכת הבריאות. מערכת הבריאות קורסת – רופאים נוטשים; מומחים נוטשים.

תודה. מטי, תכבדי את השולחן הזה.

אין לי מה לכבד.

אני חושב שהדיון הזה לא מכבד את השולחן, את ש"ס ואת הבניין הזה.

תן לי לענות. אתה נותן תשובות במקומי?

אני מניח שהתשובות שלנו לשאלה ששאלתי הן שונות, כי אתה עומד בראש הדיון החשוב הזה. זה דיון שהוא חשוב, אבל הוא לא יכול להתקיים כשהאדמה במדינה רועדת, והיא רועדת.

חצי מהמדינה בטראומה.

אני מבקש שתענה לי.

קודם כול, לו"ז הוועדה נקבע מראש, כמובן; הוא לא מתוכנן לפי פיטורים או ניצחון של נשיא כזה או אחר בארצות הברית. אין שום קשר בין לו"ז הוועדה לבין פיטורי גלנט או ניצחון טראמפ וכו'. ב', הוועדה עסוקה יום ולילה בנושאי מלחמה – מצב בריאותם של השבים מהשבי, הפצועים והחיילים.

ישנן תקנות שמחכות כבר מספר שנים על שולחן הממשלה, קיבלנו אותן, ברוך השם, ואנחנו מבקשים לדון בהן. יש אנשים שהגיעו לכאן מכל רחבי הארץ והנושא בעצמותיהם. יש אנשים שחיים על בסיס התקנות הללו, ויש להן משמעויות גדולות מבחינה כלכלית וחברתית.

אני לא מתכוון להוריד מסדר-היום נושאים שהם חשובים לאזרחי מדינת ישראל. אני מכבד את דעתכם – נתתי לכם לדבר, צולמתם וזה בסדר גמור. עד כאן תשובתי. אני מודה לכם מאוד. אתה רוצה להתייחס לנושא הדיון?

זה לא העניין שצולמנו; אני מרגיש שמדובר בסכנה לביטחון ישראל, ולכן אני נמצא כאן. אני חושב שהאכיפה נועדה - - -

שמעתי, וזה גם נרשם בפרוטוקול. אתה רוצה שאני אפסיק את הדיון?

כן. זה מה שאני רוצה לעשות.

התשובה היא לא. תודה רבה.

שתפסיק את הדיון, תלך לנתניהו ותגיד לו: "נתניהו, בוא נחוקק חוק התגייסות ראוי, כך שהנטל לא ייפול על אוכלוסייה מצומצמת".

שמעתי את עצתכם. זה לא יתקדם.

זה אירוע שנועד להכשיר השתמטות מצה"ל על חשבון הלוחמים שלנו, ואתה עובר על זה לסדר-היום.

תגיד לנתניהו: "תמנה ועדת חקירה ממלכתית. בוא נראה את הכשלים שקרו".

אני לא מבין איך אפשר לעבור לסדר-היום, חבר הכנסת משריקי. כשזה עניין חשוב, כשפוגעים בביטחון ישראל – אי-אפשר לעבור לסדר-היום.

העניין חשוב מאוד להרבה מאוד תושבים – אנשים שבאו לכאן מכל מיני מקומות בארץ – שהתשתית הכלכלית שלהם והפרנסה שלהם מונחות כאן על המשקל. אני מעריך את מה שאמרת, ומותר לך לומר.

אני מוטרד ממה שחושבים הלוחמים בדרום ובצפון, שאמורים לסכן את החיים שלהם ולחרף את חייהם - - -

עניתי לך. לו"ז הוועדה - - -

בלו"ז המדינה, שהולכת לאבדון – השעון מתקתק. אנחנו נמצאים לפני קריסה; הדמוקרטיה בסכנה, ועתידה של מדינת ישראל בסכנה. אנחנו לפני אובדן מוחלט של מערכות. זה באמת בלתי אפשרי.

תודה. משה אהרוני - - -

אני לא מצליח להבין איך אפשר להמשיך.

אם זה נושא כזה חשוב, אדוני – איפה חברי הקואליציה? למה הם לא פה? למה חברי הקואליציה לא מגיעים לדיוני ועדות? כי זה לא מעניין אותם. מה שמעניין אותם זה ההישרדות הפוליטית של נתניהו. למה אין כאן נציגי קואליציה, בדיון כל כך חשוב שנמצא על סדר-יום הוועדה כל כך הרבה זמן? לך לכל ועדה פה – חברי הכנסת של הקואליציה לא מגיעים לדיונים כי זה לא מעניין אותם. אתה יודע את זה.

אנחנו אומנם לא חברי קואליציה, אבל אנחנו חברי כנסת; אנחנו חלק חשוב מהבית הזה. אנחנו לא מוכנים לעבור לסדר-היום. אם אתה רוצה, אתה מוזמן להוציא את חברי האופוזיציה ולנהל את הדיון בעצמך. אני רוצה שהדיון - - -

אני לא עושה פה הצגות בוועדה.

יוני, מעולם לא עשיתי את זה ו- - -

אז מה אתה רוצה?

אני רוצה שתעצור את הדיון.

אנחנו דואגים למדינה.

אני חושב שלא נכון לקיים דיון באירוע כזה מטורף.

אני פוחדת על עתיד הנכדים שלי. אני פוחדת על עתיד הילדים שלי.

אתה עובר לסדר-היום על אירוע שמסכן את הלוחמים שלנו.

יוראי, אתה רוצה שאני אוציא אותך?

לא. אני רוצה שתעצור את הדיון.

אני לא מתכוון לעצור את הדיון. שמעתי את עצתך.

אני רוצה להשמיע את דעתי בעניין. אם לא הצלחתי לשכנע אותך – לא השמעתי את דעתי מספיק. אני לא מבין איך אפשר לעבור לסדר-היום למול האירוע המטורף הזה. אני לא מזלזל בזה שזה נושא חשוב, ופרנסה.

לא ראיתי את אחותי כבר חודשיים – היא לוחמת בחיל הים, ונמצאת עם הלוחמים שלה בים; אבא שלי מתנדב למילואים. עשרות אלפי לוחמים ולוחמות מסכנים את החיים שלהם, וראש הממשלה עושה פוליטיקה על הגב שלהם; מוכר אותם.

יוראי, היות וביקשת – וביקשת את זה בצורה באמת יפה – אני מבקש ממך לצאת מחדר הוועדה. אתה רוצה שנעשה את זה בצורה של קריאה?

לא. אני רוצה שתעצור את הדיון.

שמעתי. קריאה לסדר, פעם ראשונה.

גם אני מבקשת שתעצור את הדיון, אדוני.

פעם שנייה, יוראי. פעם שלישית. נא לצאת. אני לבקשתכם; גם את מבקשת?

אני לא רוצה שהדיון הזה יתקיים. אני אשאר כאן ואמשיך לדבר, כי המדינה הזו חשובה לנו.

מטי, המלצתך לא התקבלה. פעם ראשונה.

חיילים מתים, "הותר לפרסום", 397 ימים, 101 חטופות וחטופים.

פעם שנייה. פעם שלישית. יוראי ומטי, נא לצאת. תודה רבה.

ואז תישאר פה עם עצמך.

אני ממשיך את הדיון.

איפה חברי הכנסת של הקואליציה? מי חבר ועדה בוועדת הבריאות?

אני לא מבין. באמת, יוני, למה אתם ממשיכים בסדר היום כאילו כלום לא קרה?

אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות.

(הישיבה נפסקה בשעה 09:40 ונתחדשה בשעה 09:45.)

אני מחדש את הדיון. משה אהרוני, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כול, תודה על הדיון. המינהל, או רשות מקרקעי ישראל באופן כללי, תמיד רוצה לקדם את המרחב הכפרי, ויש לנו הרבה מאוד החלטות שמקדמות את המרחב הזה. בין היתר, קידמנו החלטה ייחודית לטובת היקבים ושימושים נלווים, שתקל מאוד על קידום האירוע הזה.

אנחנו בעד הרגולציה שמבוקשת כאן, כדי לאפשר להסדיר כמה שיותר את אותם היקבים. אנחנו רוצים מאוד להסדיר את האירוע הזה. היינו בסיור במטה יהודה, וחשבתי שאפשר, אולי, שאם תבוא מסה גדולה מאוד – יכול להיות שאפשר לחשוב על קידום מבצע או הקלות. באופן כללי, המוטיבציה שלנו היא חיובית מאוד בקטע הזה.

עם זאת, אני רוצה לדייק משהו אחד: אני מפחד שבהליך הזה יהיה מצב שבו הבן-אדם יקבל אישור לקדם את היקב שלו, ובסופו של דבר יבוא למינהל ולא יצליח להסדיר את האירוע הזה. אז, הפסדנו משני הכיוונים – גם היקב לא יוסדר, בסופו של דבר, וגם הוא השקיע הרבה מאוד כספים, ויהיה מפח נפש לכולם. לכן, חשוב שיהיה לו ברור מאוד, בנקודת ההתחלה, שהוא עומד בכללים של המינהל.

אני מעדיף שההמלצה תהיה שלנו. כאן, רוצים להעביר את זכות ההמלצה הזו למשרד החקלאות.

כמו שהיה עד היום?

לא. היום הם באים אלינו ואנחנו בודקים אותם.

היום, אם נחכה להמלצה שלהם – נצטרך לעשות זמן התארגנות יותר ארוך. ההמלצה של משרד החקלאות היא הרבה יותר קלה.

למה? משרד החקלאות יודע לקחת אחריות על רמ"י?

יש החלטה של רמ"י שיש לו תנאים, ומשרד החקלאות בא, עושה סיור במשק ואומר: "זה עומד בתנאים". התנאים הם גודל מסוים בתוך החלקה או מחוץ לחלקה - - -

אם משרד החקלאות יגלה מחר שההבנות שהוא חשב שהוא הגיע אליהן עם רמ"י – לא קורות בפועל?

בעל היקב צריך לקחת אחריות על העניין. הוא צודק לגמרי. היום, דה פקטו, אם לא נגיע להסדרה – המשמעות היא שהיקבים נסגרים.

אבל הם עבדו עד היום בלי הסדרה. אני רוצה להגיד לך את השורה התחתונה בדיון הזה, מבחינתי: הטלת רגולציה שהיא שלילית – זאת אומרת, שתוביל, בסופו של דבר, לסגירה דה פקטו – לא תוכל להתקדם פה בוועדה. הטלת רגולציה כזו שתביא, בסופו של דבר, להפעלה של יקבים בצורה מוסדרת, ושתהיה נכונה גם להם – תתקדם.

זה מה שאנחנו מציעים פה. אדוני, אבל גם אי-אפשר, מצד שני, שהחוק לא יכנס לתוקף, כי החוק הוא בתוקף.

הבאתם לי תקנות. אני רוצה לקדם אותן, אבל אנחנו נעשה את זה אך ורק אם אני יודע שהרגולציה הזו תאפשר. אם אני אבין שבעוד שנה וחצי, או בעוד פרק זמן כלשהו, אותם חלומות טובים לא מתממשים – אני רוצה לדעת מה - - -

אדוני, במה זה שונה מעסק אחר? גם היום, אנחנו יודעים שהיקבים הם כמו פטריות – ישנם כאלה שנסגרים כי יש לאנשים שיקולים נוספים. לכן, אדם שכבר בוחר להקים יקב בתוך הנחלה – צריך לדעת שיש לו את היכולת הזו. אחרת, אנחנו יוצרים שוק פרוץ.

אנחנו רוצים להסדיר – אני לא אומר שלא. חיכיתי מ-2015 עד עכשיו.

מה זה "לפתור אותו"? אי-אפשר לפתור אותו.

העלית פה נקודה שאני רוצה לחדד. בבקשה.

דקלה ראובן, אחראית על תחום הפיקוח במשרד הבריאות. אני רוצה להדגיש: גם אם אנחנו יוצאים מעולם היקבים, היום, אם יש מישהו שאופה עוגות ומוכר את זה בבית שלו, זה נכון שעל פניו אין לו רישיון יצרן וכך הוא עובד, ואם תטיל עליו רגולציה של לפתוח מפעל – הוא ייסגר, ככל הנראה, אבל הוא עובד שלא כדין. אנחנו לא יכולים לפקח עליו ולראות מה קורה שם; אין לנו שום יכולת שליטה על הדבר הזה.

את זה – אנחנו רוצים להסדיר.

את זה – אנחנו רוצים להסדיר בתוך התקנות. ליקבים קטנים יש מסמך גמישות שיצא, שנכנס לתוקף ושעובדים לפיו - - -

לא מדברים על זה; מדברים על הקניין.

לכן, אני חושבת שאם נחריג פה יקבים שמייצרים כמות מוגבלת, או כמות כזו או אחרת – זה יוצר בעיה.

עוד מעט נגיע לזה. נשמע את ההתייחסות.

אני רוצה להוסיף עוד כמה נקודות: קודם כול, ביקשתי להדגיש את הפער הזה, שיכול ליצור בעיות, וצריך לשים לב לכך. זו הנקודה הראשונה. הנקודה השנייה: אני רוצה להדגיש שהמינהל מאפשר עוד אופציות לביצוע היקבים במרחב הכפרי – אפשר יקבים גדולים יותר בחלקות ב' וכו'. אם אני מבין נכון, השיח כאן הוא רק על אותם יקבים בחלקות א'.

גם א' חקלאי.

בסדר, חלקה א'.

אולי תעשה סדר לאנשים שלא מבינים מה זה א' ומה זה ב'.

בגדול, אנחנו מדברים על העולם המושבי וגם הקיבוצי. במרחב של המושבים, יש את חלקה א', שהיא חלקת המגורים של אותו אדם והעורף החקלאי שלו, שצמוד לאותו מבנה מגורים. חלקות ב' הן החלקות החקלאיות. אפשר להקים יקבים גם בחלקות ב', דרך עסקות תעסוקה במשבצת – הרבה פעמים, אלה יקבים גדולים מאוד, שהם הרבה יותר גדולים מ-500 מטרים.

זה לא האירוע שלנו. אנחנו מדברים רק על האירוע שבמושבים - - -

ברור. אנחנו מדברים על המרחב הכפרי, והפנינו להחלטה.

אבל המרחב הכפרי הוא לא רק חלקה א'.

לא, אבל אנחנו הפנינו להחלטה הספציפית שמדברת על - - -

בסדר.

מה עמדתכם לגבי החלקות האלה - - -

מבחינתי, זה כמו תעשייה רגילה, וזה נופל בעניין. אנחנו מדברים על יקבים שהיו פעם לולים או בתי אריזה, והיום הופכים אותם ליקב.

הלאה. הנקודה הבאה שביקשת.

הנקודה השלישית היא ברמה הטכנית: בנוסח שבידי מדברים על החלטה 1316. היום, המינהל עבר לקובץ החלטות והמספרים השתנו. היום, אנחנו יושבים על פרויקט 8.9 וגם 8.10.

ראינו. אנחנו מודעים לזה.

בסדר גמור. תודה רבה. שי סומך, משרד המשפטים.

כמו שפנינה ציינה, התקנות האלה הן שריד של חוק הקורנפלקס – אז, עשו רפורמה מבחינת יוקר המחייה וההקלה על היבואנים, אבל גם עשו סדר בתחום המזון. אחד מהדברים היה להעביר את נושא המשקאות המשכרים ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, שהוא הרגולטור של המזון.

המחוקק ציפה שהתחום הזה יעבור בתוך שלוש וחצי שנים. היו סיבות אובייקטיביות, וגם מחלוקות בין המשרדים, שבגללן התקנות האלה לא עברו, וזה לא מצב בריא – לא מבחינת מקצועית, כפי שאומר משרד הכלכלה, וגם לא מבחינת החוק.

עכשיו, יש רק רצון. המשרדים סוף-סוף מסכימים, ומשרד הבריאות ערוך למעבר הזה מכל בחינה שהיא – מבחינת כוח אדם ומבחינה מחשובית. אני שמח שיש שעת רצון קל בוועדה, ואני מקווה שהתקנות האלה יעברו סוף כל סוף, אחרי ארבע שנים מאז שהחוק היה אמור לעבור, ושיהיה סדר בתחום הזה כפי שהמחוקק התכוון.

תודה רבה.

אדוני, אני רק אשלים ואגיד שהחוק אמור לחול, לכאורה, אבל התקנות האלה קובעות הקלות, הוראות או התאמות בהחלה על משקאות משכרים. בעצם, הן מחליפות נושאים מסוימים בחקיקה, והחוק כפוף אליהן לגבי משקאות משכרים.

אני ממשיך את סבב משרדי הממשלה, ואחרי זה אעבור לשמוע את שאר המשתתפים, כמובן. נציג משרד הכלכלה, בבקשה. אתה רוצה להוסיף משהו בעניין?

לא. גיל ארז, מנהל אגף מזון במשרד הכלכלה. היום, אנחנו מטפלים בנושא ייבוא היין – גם נעמי, שנמצאת כאן, לידי. אנחנו נמצאים בתהליכי העברת המקל למשרד הבריאות, ונותנים להם את כל המידע על כך התהליך.

תודה רבה. נציגי היקבים, בבקשה.

צחי דותן, מנכ"ל מועצת גפן היין. קצת תמונה על ענף היין: בישראל, יש לנו כ-65,000 דונם מהצפון ועד הדרום דרך השומרון. יש לנו כ-440 יקבים, מתוכם 25 יקבים מסחריים, מוסדרים, שעובדים כבר שנים, שהם לא על השולחן כרגע. יש לנו יותר מ-350 יקבי בוטיק, שהם בכל מיני מצבים תכנוניים כאלה ואחרים, עם רישיונות.

עד 2016, מינהל מקרקעי ישראל לא נתן להקים יקבי בוטיק בחלקה הצהובה – מה שמותר היום. בעקבות זה, יצאה החלטה 1316 – שהיום הם קוראים לה קצת אחרת – שנתנה אפשרות ל-500 מטרים בחלקה הצהובה או צמוד דופן. המינהל נתן התקדמות – זה הגזר. המקל הוא שהיקבים האלה צריכים לשלם לא מעט כסף למינהל.

הדבר השני שנעשה, עם משרד החקלאות ומשרד הבריאות, הוא שהתחלנו לשבת על הנושא של רישיון יצרן. בעצם, הדרישות של משרד הבריאות, עד 2016-2017, מיקב בוטיק ומיקב כרמל או ברקן, היו אותן דרישות. בעקבות זה, יצא "קווים מנחים: גמישות בדרישות ליקבים קטנים" של משרד הבריאות, שמקלים מאוד על היקבים הקטנים בהוצאה הכספית כדי להגיע לרישיון יצרן.

אז, משרד החקלאות ישבו עם משרד הבריאות לגבי הנושא של רישיונות היצרן, ובנינו תקנות שהיו צריכות לעבור כבר לפני שלוש וארבע שנים. אני שמח מאוד על התקנות האלה היום; אני חושב שזו התקדמות. זה לא יפטור את בעלי היקבים מלשבת מול המינהל ולהתקדם, אחרי זה, אבל לאט-לאט יש התקדמות. בסופו של דבר, אנחנו מקווים שהיקבים יוכלו להיות עם כל הרגולציה הנדרשת בידם.

יש דבר נוסף שאני רוצה להעלות, אדוני היושב-ראש: בהעברת הפיקוח ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות יש דבר שנקרא, בתקן היין שלנו, "גוף מוסמך". לגוף המוסמך הזה יש כל מיני הרשאות: לדוגמה, איזה יין יכול להיקרא מה, וכדומה. אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני רוצה שיובהר שמשרד הבריאות הוא הגוף המוסמך. לדוגמה, יש תקנה משנות ה-70, שבה כתוב אילו זנים אנחנו יכולים לייצא לחו"ל, מאילו אזורים ואיך הם ייקראו. כמו שאתה יודע, משנות ה-70 ועד היום יש לנו יותר זנים ויותר אזורים. זו תקנה מיושנת שהוציא משרד הכלכלה.

אני רוצה שזה יהיה בסמכותו של משרד הבריאות לעשות את העבודה. אנחנו קוראים לזה "מפת אזורי יין", אבל בגדול - - -

אלה סמכויות שנמצאות אצלכם?

זו הפרשנות שלכם לגבי התקן הזה?

כן, אבל כדי שלא תהיה מחלוקת, כי התקן הוא עדיין של משרד הכלכלה. למען הסר ספק, זה צריך להיות מובהר.

אנחנו צריכים לעשות פעולה בשביל להעביר את זה?

אנחנו לא נתערב בתוך - - -

זה יהיה גם לייבוא, לייצוא ולייצור המקומי.

הערה טובה. אנחנו נעמוד על זה.

לסיום, תודה למשרד החקלאות, כמובן, שאנחנו רואים בו בית; למינהל מקרקעי ישראל; וכמובן למשרד הבריאות, שאנחנו עושים איתו צעדים מתקדמים מאוד. אני מקווה שנביא את הרגולציה בענף היין למקום הרבה יותר טוב. תודה רבה.

תודה רבה. מועצה אזורית מטה יהודה, ברק כץ.

בוקר טוב. ברק כץ, מנהל אזור היין יהודה מטעם המועצה האזורית מטה יהודה.

כמה יקבים יש במטה יהודה?

יש כ-40 יקבים, מתוכם 12 יקבים קטנים מאוד, יחסית – פחות מ-10,000 בקבוקים; אפילו יקבים של כמה אלפי בקבוקים. יש עוד עשרות יצרנים קטנים, שהם העתודה של היקבים שלנו. אנחנו דואגים גם להם, כדי להישאר כעוגן תיירותי, שימשוך קהל ויספק מקומות עבודה בתוך המרחב שלנו, וגם מקומות להגיע ולבלות עבור כל עם ישראל. אנחנו דואגים גם להם במסגרת המעבר של החוקים האלה, ולא רוצים לשכוח אותם.

א', לתקן ולבדוק את העניין של 500 המטרים, כי לנו יש תוכנית מתאר מאושרת, של מטה יהודה, שכולם חתומים עליה, שמאפשרת עד 700 מטרים ליקבים – 350 מטרים תכסית למעלה ועוד 350 מטרים מרתף.

אנחנו לא רוצים שאחרי זה, בגלל שכתוב 500 מטרים בתקנות האלה – גם אם נגיע להסדר עם רמ"י על זה – זה יתקע אותנו מבחינת רישיון היצרן בשבילם. הייתי שמח מאוד להוריד את זה; ה-500 מטרים האלה הוספו אתמול בלילה, ואני חושב שצריך לנסח את זה אחרת. גם אהוד ממשרד החקלאות מסכים איתנו פה – דיברנו עם אמויאל. זה דבר אחד.

למה 500? 700? מה זה המספרים האלה?

זה 700 מטר מרובע.

כי לול הוא 700? למה?

כשמועצת מקרקעי ישראל נתנה אפשרות לפעילות תעסוקתית גם בחלקה א' וגם בחלקות ב' – היא קבעה מגבלות, בין היתר. בסופו של דבר, בפעילות הקרקעית שניתנה לזה, אמרו: "ניתן לכם תעסוקה, אבל נגביל את זה בהיקפים".

ההיקפים המוגבלים בתעסוקה זה X, ובחלקות א' – פעילות לא חקלאית מוגבלת ב-500 מטרים, כי לפעילות הלא חקלאית – זה שאתה יקב זה בסוגריים – יש גם יתרונות וגם חסרונות. לכן, יצרו את האיזון של ה-500 מטרים, וזה התקבע והתקבל גם על ידי - - -

אז למה 700? למה לא 1,000?

אני אסביר. אז, כשהגענו להחלטת המועצה שדיברה על היקבים, סגרנו את ה-500 מטרים. כשהיינו בסיור במטה יהודה, הם באו ואמרו: "אנחנו רוצים לעבוד ב-350, כי בסופו של דבר, בצמוד לחלקת המגורים – נשאר רק 350. אנחנו רוצים 350, אבל אנחנו רוצים מרתף של 350 בנוסף, כי יש חשיבות גדולה מאוד לכך".

קיבלנו את העמדה הזו, כי יש בזה היגיון, וביקשנו המלצה של משרד החקלאות, כי אנחנו קובעים את ההיקפים על בסיסם – כמה נדרש ליקב בוטיק. הם אמרו לנו שזה אכן נראה להם בסדר, ואנחנו נמצאים בתהליכים אצלנו כדי לתקן את זה. עם זאת, זה תהליך שהמועצה צריכה לקבל החלטה לגביו, וכרגע – אין החלטה כזו. לכן זה לא אפשרי כרגע, אבל זה הכיוון.

ברגע שיגבילו ל-500 – התיקון יישאר, אז אפשר לכתוב: "עד 700 מטרים".

לא.

למה? "עד".

אדוני היושב-ראש, ההצעה מקודם הייתה בסדר. כלומר, לבוא ולהגיד שצריכים להיות על בסיס הכללים של רשות מקרקעי ישראל. אם נתקן ל-700 – סבבה, ואם לא - - -

אבל איך נבטא את זה שזה יהיה שהוא קטן? שהוא עושה יקב בחלקה א' ולא בחלקה ב'?

ההצעה היא שזה יהיה: "בהתאם לתב"ע ולכללי הרשות". זה המינוח.

יכול להיות שמה שפנינה אמרה זו הנקודה, כי אנחנו מפנים לפרקים 8.9 ו-8.10 בקובץ ההחלטות, שמדברים על חלקה א'. זה יסגור את האירוע הזה.

נעה, אני מציעה שנעשה את זה ביחד כשנקבל מכם את הסעיף עצמו ונראה את ה-Details.

גם אני מבקש לראות את זה, כמובן, כדי להתאים את זה לתוכנית שלנו – תוכנית המתאר המאושרת.

אתה עובד מולו. אני לא מתקנת את - - -

אני אומר לפרוטוקול.

בשורה התחתונה, אם אנחנו מצמידים, בהתאם להחלטה שתתקבל בעתיד על ידי רשות מקרקעי ישראל – זה מקובל עליכם?

אני לא משפטן, אבל אני מדגיש: יש לנו תוכנית מתאר מאושרת, שכולם חתומים עליה, עם 700 מטרים. אני מקבל את המקצועיות שלך, אבל אני אומר: זו העובדה.

משרד החקלאות מסכים עם זה שצריך להגדיל את - - -

נכון, ל-700 מטרים.

צריך לקבל פה החלטה. אני מבין שאם זה הנוסח ייכתב כך שאנחנו נתאים את עצמנו לאותה החלטה שתתקבל – זה יהיה בסדר, לכאורה.

שוב, אני אשמח שנשב עם מיכל, מהנדסת המועצה שלנו, ונקבל בעניין הזה את - - -.

הנקודה השנייה שרצית?

הנקודה השנייה – ובעיניי היא יותר מהותית – היא האפשרות לפטור מרישיון יצרן ליקבים קטנים מאוד. להבנתי, יש אפשרות בחוק להגנה על בריאות הציבור - - -

רגע. דעתכם?

אני לא יודעת מה זה "יקבים קטנים מאוד".

עד 10,000, לפי משרד החקלאות.

רגע. מבחינתנו, היום, הפטור ניתן ליצרנים שעושים ייצור לצרכים אישיים. Once אתה מוציא מזון מחוץ למפעלים ואנשים אחרים אוכלים אותו – אתה צריך שיהיה לך עקיבות, שהמוצר יהיה בטוח ושתנאי הייצור הם נאותים, כמו כל מזון אחר. זה בדיוק אותו הדבר – אתה לא יכול לפעול. בעיניי, זה לא שונה מכאלה שמכינים כריכים או עוגות בבית. יש כללים במדינת ישראל.

אם זה לא לשימוש אישי ויש חשיפה לציבור - - -

שמענו את דעתכם. תודה. נמצא איתנו עו"ד עמיר עופר בזום, והוא משרת במילואים כרגע. קודם כול, אנחנו נצדיע לו, כמובן; אנחנו מודים לך על השירות שאתה עושה ומכבדים אותך מאוד. אנחנו מבינים שאתה צריך לחזור לפעילות עוד מעט, אז אנחנו מחזקים אותך ומברכים אותך שתחזור לשלום, בעזרת השם. לכן, אני מאפשר לך כרגע את רשות הדיבור. בבקשה, עמיר.

תודה רבה, אדוני. שוב פעם, מחילה על כך שלא הצלחתי להגיע לדיון הזה פיזית, בשל הנסיבות. תודה רבה. יש כמה דברים שחשוב לי להגיד לפרוטוקול, אדוני. אנחנו מדברים פה על התקנות, ולפני שנתחיל את ההצבעה, חשוב לי להגיד: אני מייצג את ענף המזון באיגוד לשכות המסחר, וגם את היבואנים של משקאות אלכוהוליים.

התקנות האלה פורסמו להערות הציבור בשנת 2018, ומאז – שום דבר לא קודם; הנושא נגרר. אנחנו תוהים מדוע דווקא עכשיו, בסעד הזמנים הזה, כשעברה אצלך, בוועדה, רפורמה גדולה מאוד שאמורה לחול ב-01 בינואר 2025 – אתם נותנים למשרד הבריאות עוד משימות.

אנחנו חוששים מהמהלך הזה, וחשוב לי להתריע על זה כבר עכשיו. אני אשמח שנדבר אחר כך גם על סעיף התחולה ותקופת המעבר, ושתתן על זה את הדעת. אנחנו סבורים, בסעד הזמנים הזה, שמשרד הבריאות צריך להשקיע את כל המשאבים הנדרשים להצלחה של הרפורמה.

נאמר פה לפרוטוקול שקיבלו תקנים נוספים עבור התקנות הללו – שלושה תקנים שעברו ממשרד הכלכלה – ולכן יש להם את כוח האדם הנדרש, והם מאמינים שהם יכולים להצליח.

לא. משרד הבריאות אמר את זה.

משרד הבריאות קיבל מאיפה?

ממשרד האוצר.

אין בעיה של תקנים, אדוני, אבל אני רק מזכיר שעדיין יש משימות שמשרד הבריאות צריך לעמוד בהן עד ה-01 בינואר, כמו, למשל, לפרסם מדריכים שידריכו את העוסקים במזון איך לסמן מזון ואיך להתנהל עם כל ההוראות המאומצות האלה. אנחנו עדיין מחכים להדרכות מסוימות. בינתיים, אנחנו מקיימים הדרכות על בסיסנו – אם זה אנחנו או התעשיינים – ומחכים להדרכות רשמיות של משרד הבריאות. זה משהו שחשוב לי להגיד, אדוני.

היום, במיוחד בכל מה שקשור לייבוא של מזון רגיש, היבואנים חווים עיכובים בלתי סבירים עד לקבלת אישורים מוקדמים. אני רוצה להפנות את אדוני למכתב שנשלח ב-02 בספטמבר על ידי מנהלת אגף ייבוא, דורית האוס, אני לא יודע אם היא נמצאת עכשיו בדיון. במכתב היה רשום שזמני ההמתנה לקבלת אישורים מוקדמים אינם בהלימה ל-SLA המוצע באתר האינטרנט של משרד הבריאות. זאת אומרת שאם משרד הבריאות מתחייב על זמנים מסוימים – הם לא עומדים בהם.

דרך אגב, גם בתקנות האלה, שאתמול בלילה ראינו איזו שהיא גרסה ראשונית שלהן – אני לא רואה שמצוינים זמני טיפול. היה משהו כתוב על אישור עמידה שיינתן אחרי יום או יומיים, לדעתי, אבל אין שום אזכור לזמני טיפול לבקשות לאישורים מוקדמים. זה משהו שאשמח שהתקנות יציינו אותו.

מה המשמעות מבחינתנו, בעצם, אם התקנות תחולנה ב-01 בינואר 2025? זה אומר שעשרות אלפי בקשות ייבוא של משקאות משכרים – קודם דיברנו על 32,000 מוצרים בשנה – יתקעו תוך כדי מעבר הסמכויות, והיבואנים יידרשו לשלם את המחיר.

אני רק רוצה לעדכן את אדוני: הנושא הזה התעורר לפני משהו כמו חודשיים-שלושה, כשהיה איזה שהוא חוסר הסכמה בין משרד הכלכלה לבין משרד הבריאות. בסופו של יום, הייתה החלטה של יו"ר ועד העובדים ממשרד הכלכלה, שהורתה לא להנפיק אישורי ייבוא ליבואנים.

במשך למעלה מ-10 ימים, יבואנים היו צריכים לשלם עבור ההמתנות ועבור השהיות של מכולות על לא עוול בכפם. קודם, פנינה אמרה שהעניין הזה נכפה עליהם, אז אני לא רוצה שתוך כדי העניין שעובר אליהם בכפייה – היבואנים יצטרכו לשלם את המחיר עוד פעם. הם לא בני ערובה לשום סכסוך פוליטי כזה או אחר.

נכון.

קודם שי אמר שהתקנות האלה היו צריכות להגיע עוד ב-2018 ושהנושא נגרר. מבחינה משפטית – שי, אני שואל אותך את זה – טיוטת התקנות פורסמה להערות הציבור ב-2018, כולל דוח של RIA, אבל למה עכשיו, בחלוף כל כך הרבה שנים, לא שלחו את טיוטת התקנות להערות הציבור? כל הנושא הזה צריך להיבחן בראי הרפורמה שאושרה במזון.

אני לא מבין – עברו כל כך הרבה שנים. למה הוציאו עכשיו איזו שהיא טיוטה מהמגירה ושוב מעלים אותה לדיון? אני חושב שזה לא נכון. אני אשמח לשמוע את התשובה של משרד המשפטים בהקשר הזה.

טוב.

רק דבר אחרון: קודם דיברנו על העיכובים, אדוני. חשוב להבהיר: לא מדובר רק על החשש מעיכובים באישורים של משקאות אלכוהולים. Once יש למשרד הבריאות עוד מטלות ובקשות שהם יצטרכו לטפל בהם – כל המזון, בכללותו, יהיה נתון לעיכובים משמעותיים. ברגע שאתם, המחוקקים, תקבעו את מועד התחולה ותקופת המעבר – אני חושב שצריך לקחת את זה בחשבון.

אני סיימתי, אדוני. תודה רבה על זכות הדיבור.

תודה רבה לך. כמובן, תעקוב מתי שאתה יכול, בהקשר הזה. כשנגיע למועדי התחולה – נזכור אותך, כמובן. אם תוכלו להשיב לו על הנקודות שהוא דיבר עליהן לפני שהוא פורש לפעילות – הוא חושש מעיכובים ומכך שלא תספיקו להתארגן לאור הרפורמות הגדולות שהעברנו בקיץ.

א', החשש שלו מובן. אנחנו, בשירות המזון במשרד הבריאות, באמת נמצאים בתקופה מאתגרת ומורכבת מאוד. עם זאת, זו אחת מהסיבות ששמרנו על הרציפות. אני באה ואומרת, עוד פעם, שהתהליך של ייבוא משקאות משכרים לא אמור לעבור מפקח של מזון באופן ישיר. רוב הפעילות, או כל הפעילות, תיעשה מול המעבדות המוכרות, ומשרד הבריאות יתערב אל מול המעבדות, כך שמה שהיה – הוא שיהיה.

אחת הסיבות המרכזיות שבגללה שמרנו על התהליך היא כדי שלא להגיע לעיכובים ולהיות בזמן. מצד אחד, שאלת: למה להוסיף את הנטל של מעבדות? זה העניין. צריך לעשות להם בדיקות יותר קפדניות ממזון; יש את הקשר עם המעבדות. היום, השירות שניתן – גם באישור המוקדם לייבוא – אורך מספר ימים, ואין עיכובים כמו שקיימים היום בייבוא של מזון למדינת ישראל.

סליחה, אדוני, רק שאלה: בפגישה שקיימנו עם מנהלת שירות המזון הארצי, לפני כחודשיים בערך, בהשתתפות יבואנים, נאמר לנו שהבקשות לאישור מוקדם תטופלנה בתוך 21 ימים לכל המאוחר. זה מוצע בתקנות. אני רוצה זמני טיפול מוגברים.

כי זה לפי החוק.

45 ימים?

אבל זה לא מזון רגיש.

צריך לקבוע לזה מועד. הוא צודק.

אז נקבע מועד.

תודה. בסדר גמור.

זה לא רק יין – זה לא רגיש.

אני מודה לך על ההערה הזו. שי, בבקשה, אם תוכל להשיב לשאלתו.

כן. מבחינת הערות הציבור, הנוסח שהוגש לוועדה הוא בדיוק אותו נוסח שהוגש בזמנו, שכבר עבר הערות ציבור, אז משרד הבריאות החליט שלא צריך לעשות סבב נוסף של הערות ציבור. מבחינת ה-RIA, המקור כאן הוא בחוק. החוק קבע שחוק המזון יחול על משקאות משכרים בהתאמות שנקבעו בתקנות האלה, והקביעה הזו כבר הייתה בחוק.

ההתאמות שנעשו מצלמות את המצב מבחינת הייבוא ועושות הקלות בייצור, אז אין כאן רגולציה חדשה – זו רגולציה שהחוק קבע אותה, בתוספת צילום מצב שעשה משרד הבריאות; פנינה פירטה שהם עושים בדיוק את אותו המנגנון שיש היום.

שי, הערות הציבור נעשו ב-2018; התהליכים במשרד הבריאות היו שונים, והוגשו רפורמות גדולות מאוד בין השנים, שאנחנו מברכים עליהן מאוד. הרכבת כבר יצאה, אבל השאלה היא: האם היה מקום לבחון את זה עוד פעם בראי הרפורמות שאושרו? התהליכים שונים, ולכן השאלה היא: האם גם בהתייחסות לאלכוהול צריך לתת איזה שהוא נדבך נפרד?

קודם כול, התקנות האלה הוגשו לוועדה גם ב-2022, לדעתי. אלה בדיוק אותן תקנות.

אני לא יודעת, אדוני, כמה זמן לפני פיזור אותה כנסת. לא בדקתי. זה לא שהן נדונו פה והיה זמן לבחון אותן, אז אני מבקשת - - -

אמרתי שהן הוגשו; לא נדונו. בסוף, זו הייתה החלטה של משרד הבריאות – והיא נראית החלטה סבירה – שלא לעשות עוד סבב של הערות ציבור, כי הנוסח שהוגש לוועדה הוא הנוסח שעבר הערות ציבור. יש התאמות מסוימות, שאתם רואים אותן בנוסח – לא דברים דרמטיים – ואפשר לדון בהן בוועדה. באמת היו שינויים מסוימים ברגולציות - - -

אני מקבל את העמדה הזו, עמיר.

אולי צריך לחדד משהו במה ששי אמר. משרד המשפטים, אתם פרשני החוק, אז תסבירו את הפרשנות שלכם, אבל הוא אמר: לכאורה, מהוראות החוק, חוק המזון כבר חל על כל הגורמים, ויש אי-התאמות בין זה לבין ההסדרים הנדרשים לנושא המשקאות המשכרים, ולכן יש חשיבות רבה בתקנות האלה.

אני צריך לחדד. אני לא רוצה להיכנס לפרשנות, כרגע, כי אנחנו צריכים להסתכל קדימה. האמירה שלי הייתה שהחוק קבע שהרגולציה על המזון תחול בתחום המשקאות המשכרים. לא הייתי נכנס לשאלה של מה קיים היום.

השאלה היא לא "למה ממהרים עכשיו", אלא "איך זה לא קרה עד עכשיו?". זאת אומרת, זה לא שעכשיו ממהרים או מקדימים את המאוחר.

בזה – אני מסכים בהחלט.

תודה רבה. תודה לך, עמיר.

תודה לך, אדוני.

בבקשה.

אדוני, לא סיימתי. הפסקת אותי באמצע הטיעון של הנקודה על השנייה על העניין של הפטור.

מה שקרה – שאלתי את משרד הבריאות, והם אמרו שאין מנגנון.

יש לי הוכחה אחרת: בחוק ההגנה על בריאות הציבור מ-2015 שאנחנו דנים בו, סעיף 27 לחוק מאפשר פטור בתקנות מחובת רישיון יצרן. אנחנו מבקשים להחיל אותו על יקבים קטנים. להבנתי, בסמכות הוועדה לדון, כי זה בתקנות, אז אנחנו רוצים לדון בזה, כי זו מכת מוות לכל היצרנים הקטנים - - -

יש כלל אחד: יוצא מהבית שלך או לא יוצא מהבית. כשזה יוצא מהבית – מישהו אחר טועם אותו?

לא. יש לנו יקבים שעושים בבית. מעבר למתווה של משרד החקלאות, יש אפשרות לסגור עסקה עם המינהל ולעשות בתוך המשק, בחלקה א' למגורים, הצהובה, בלי החיוב לשתול כרם של 10 דונם. אז, הוא יכול לעשות ארבע חביות, לקרוא לאזרחים ולתיירים שיבואו לטעום ולתת את החוויה.

ברגע שיחילו עליו רישיון יצרן – זה יגמור אותו; זה לא יאפשר לו לעמוד בדברים כלכלית. יש אפשרות לפטור; יש פה את העתודה ליקבים, שאחר כך יהיו יקבים גדולים ויעשו את כל העסקים, ואנחנו רוצים להגן עליהם.

אני רוצה לענות. א', יש סמכות לפטור מהכול ולתת הקלות. אנחנו בחרנו לתת הקלות. אם אני שמה בצד את בעיית הקרקע והמקום, אנחנו חושבים שהוא לא שונה מכל פעילות אחרת. לכן, אנחנו באים ואומרים: אתה לא צריך שיהיה לך את ההקלות במתן – אתה יכול שתהיה לך הפרדה בזמן ובמקום; יש הקלות בתזרים; יש הקלות מבחינת השפכים – תלוי בכמות ובחיבורים למז"ח למיניהם.

עם זאת, בשום פנים ואופן לא ניתן לבצע הקלות ולקבוע שאתה לא צריך שיהיה לך פיקוח. ניתן לדבר על התדירות של הפיקוח, אבל אתה נמצא במעגל. המשמעות תהיה שאתה פטור מראש על כל מה שאתה עושה ולא מוכר לאף אחד – לצרכים שלך ולביתך.

יש כאן מדרג שצריך לשמור עליו ולהיזהר מאוד, כי מחר – יבואו יצרני שמן הזית, החמוצים, הגבינות והמחלבות הקטנות. לכן, אנחנו עומדים על כך. עד היום, לכאורה, הם עבדו שלא כדין, ולא ביצענו אכיפה. ידענו, והם היו צריכים להיות, אבל נשמנו עמוק ולא החלנו עליהם את סעיפים 126 ו-127.

המשמעות כאן היא שאנחנו באים ואומרים: אנחנו רוצים לתת הזדמנות. בסוף, החובה שלנו היא לשמור על בריאות הציבור ולתת לו ודאות.

הבנתי את העמדה. תודה. מאור מרחבי, בבקשה.

אני רוצה להגיד שני דברים. דבר ראשון, יש הבדל גדול בין יין לבין שאר המוצרים, כי יין הוא לא מוצר רגיש; גם בירה היא לא מוצר רגיש. לכן, היום, התקנות – גם אחרי ההקלות – לא מאפשרות ליצרן קטן שרק הלך ללמוד איך להכין יין ורוצה לדעת אם היין שלו טוב – להתחיל לייצר.

אני יכול לתת לך רשימה של דברים שהוא צריך לעמוד בהם – אם זה רמ"י, שהשמאות שם גבוהה; משרד החקלאות – הוא צריך כרמים - - -

בסדר, אבל הם לא נוגעים לעניין משרד הבריאות.

אתם קושרים את רישיון היצרן וכל הדברים האלה.

זה מה שמופיע בתקנות.

הוא צריך להביא מתכנן מזון; הוא צריך אישור כיבוי מיועץ כיבוי; והוא צריך גם כשרות.

מה הוא רוצה להוציא תחת ידו? לאיפה הוא חותר? הוא רוצה ללמוד?

לא. הוא רוצה להתחיל להכין יין ולמכור, כדי שאנשים יכירו את היין שלו, ואם היין שלו טוב – הוא יגדל. זה דבר אחד. דבר שני, יש לי שאלה למשרד הבריאות: למה אי-אפשר - - -

בוא נענה על השאלה הראשונה. לכל הדברים שהזכרת פה אין שום עניין לדברים של רישיון היצרן – כל הדברים הם במסגרת רישוי עסק.

הוא בכלל לא צריך רישיון עסק.

הכיבוי, וכל הדברים שציינת עכשיו, הם לא דרישות של משרד הבריאות.

בתהליך של קבלת ההיתר – הוא יצטרך גם אישור של כיבוי.

היתר של מי?

היתר בנייה, כדי שהוא יוכל לעשות את היקב.

רגע נעשה פה סדר. אילנית צמח, תנועת המושבים, מנהלת אגף התיירות. אני עוסקת בנושא של טיפול וליווי יקבים בנחלות ובמרחב הכפרי מזה שנים רבות. מה שחשוב להבין זה שהתקנות האלה של משרד הבריאות, שעולות כאן היום, הן תקנות שמאפשרות ליקבי בוטיק להתפתח בצורה משמעותית מאוד ולא לחסל את הענף הזה.

יקב בוטיק זה 100,000; לא 10,000.

שנייה, סבלנות.

חשוב שיעשו פה סדר.

זה דבר אחד. עכשיו, בואו נדבר על מה שקורה היום. היום, אין לנו רישיון עסק; יקב בוטיק לא מצריך רישיון עסק. איילת שקד ואביר קארה העבירו את הנושא הזה אי שם, וזה פתר הרבה קווים קטנים בכל ההתעסקות הזו. זה צמצם הרבה תהליכים בדרך, ויחד עם זאת נשאר הנושא של מינהל תכנון, של רמ"י – שצריך לשלם למדינה, כמובן – ושל רישיון היצרן.

במסגרת רישיון היצרן, יש כמה דברים שצריך לעבור, כמו בריאות הסביבה, שירות המזון ועוד כמה וכמה תהליכים, שבתוכם נכנסים הנושא של כב"ה, תשתיות, ניקוז, תיעול שפכים וכו'.

פטרו רק את התעודה של רישוי עסק?

פטרו את התעודה של רישוי עסק - - -

אבל השאירו את המגבלות על - - -

השאירו חלק משמעותי. יחד עם זאת, היום זה הרבה יותר קל, כי אתה לא רץ בין מיליון משרדים, אלא למשרד הבריאות, בתהליך פשוט יחסית. העמיתים שלי, ברק, מאור ודן – צודקים. הם באים ואומרים שני דברים: דבר אחד – 700 מטרים. דרך אגב, בפרוגרמה הראשונה של משרד החקלאות, ב-2014, דובר על 700 מטרים כשבהם 350 מטרים תכסית ומרתף למטה. היום, הדיון הזה חוזר לשולחן.

הפעם השנייה היא הנושא של כמות הייצור. כשבן אדם מסיים ללמוד ייצור יין – הוא רוצה לנסות את מזלו ולהבין האם הוא יודע לייצר יין או לא. הוא הולך ומייצר במרתף ביתו, ולאחר שהוא ייצר במרתף ביתו – הוא רואה מה טוב; כל החברים והמשפחה רוצים לקנות ומפרגנים לו. נהדר. השאלה היא: איפה הגבול שלנו, ולאן אנחנו יכולים להגיע?

עכשיו, אני רוצה לקחת את כל הדברים האלה, לשים אותם בצד ולבוא ולהגיד: רגע. אנחנו יושבים כאן בוועדת בריאות ציבורית, עם נציגי המשרדים החשובים מאוד, ובאים ואומרים: "מה אלה בכלל היקבים האלה?".

אנחנו יכולים להגיד שהם סתם מותרות, אבל אני אומרת: לא. תעצרו רגע ותסתכלו. יקבים זו חקלאות. זה אומר שאנחנו משמרים שטחים פתוחים; זה אומר שאנחנו עושים חקלאות במדינת ישראל; זה אומר שאנחנו מייצרים מקומות תעסוקה; זה אומר שאנחנו משמישים מבנים שהם כבר לא רלוונטיים לחקלאות של ימינו.

אנחנו מייצרים לנו כלכלה חדשה, שצומחת מתוך מה שכבר אי-אפשר לגדל היום. החקלאות הולכת ונעלמת, והכרמים שלנו הם הדבר הבא. היקבים מייצרים את זה. לא נדבר על ריאה ירוקה. מעבר לכך, יש לנו כאן תדמית; יש לנו תיירות. יש פה כלכלה שהיא לא לבעל היקב בלבד; זו כלכלת מדינה. אנחנו חלק מהעסקים הקטנים האלה.

לאן אני חותרת? בסוף, אני אומרת: בואו נראה באיזה מספר אנחנו מהווים איום לציבור. אם אני נכנסת לחנויות – בוא תאכוף אותי. אם אני לא נכנסת לחנויות – בוא נראה מה כן אפשר לעשות; איך אפשר להגמיש את התנאים ואת התקנות האלה.

איך אנחנו יכולים לבוא לקראת אותו יזם שמייצר יין? אם אנחנו אומרים "ארבע חביות" – אנחנו לא עושים איתם סיפור. סתם כדי לסבר את האוזן, ארבע חביות הם אלפיים בקבוקים; לא משהו דרמטי.

אנחנו אומרים עד 10,000. לפי חישוב של משרד החקלאות – שזה הדוח הכלכלי שהם עשו – זה מה שהופך את היקב למשתלם רווחית ולבעל יכולת לעמוד בתנאים. עד אז, תנו לאנשים לעבוד, להתפרנס, לפרנס משפחות אחרות, לא למכור החוצה - - -

אתה מתפזר קצת. הטיעון שלך כבר הופך לאירוע כלכלי. אנחנו מדברים כרגע על מישהו שרוצה לפתח את עצמו מאפס; אל תהפוך אותו עכשיו לעסק. אל תגיע איתי לקו הגבול שהופך אותו לכלכלי או ללא כלכלי.

בעיניי, צריך לפצח את זה, ואני לא ראיתי עבודה כזו. אם הם רוצים – שיגישו לנו בדרכים המקובלות. אנחנו הגדרנו יקב קטן ככזה שמייצר עד 100,000 בקבוקים בשנה – מפה התחלנו. לכן, אם יביאו נתונים – נשקול. אני לא חושבת שאנחנו יכולים לעשות סחר מכר במשהו שלא שמענו עד עכשיו; זו הפעם הראשונה שבה אני שומעת את זה.

אני רוצה להוסיף כאן משהו: משרד הבריאות נמצא איתנו כל הדרך, וגם מועצת הגפן.

זו הפעם הראשונה שאנחנו שומעים את זה. תגישו לנו ונדבר.

תודה. זה לא הדיון האחרון; אנחנו ממשיכים קדימה.

לפני חמש שנים – דיברת על זה?

יש לי רק עוד שאלה אחת למשרד הבריאות: האם בדיקות מעבדה, כמו ליין מיובא, הן לא מספיק טובות גם לייצור מקומי? תבקשו בדיקות מעבדה לפי סוג היין - - -

כתחליף לרישיון? לא הבנתי.

הוא יעשה בדיקות מעבדה ואז תתנו לו רישיון.

השיטה שלנו באה ואומרת שזה לא עובד.

למה לא?

היום, אנחנו מדברים על פיקוח מדגמי על תהליך, ולא על תוצר סופי. זו לא רק בדיקת מעבדה; זה על המסמכים שמגיש היבואן, וראוי ללמוד את כל שיטת הפיקוח. אתה מוזמן לבוא ולעבוד – חסרים לנו עובדים. תוכל גם להשפיע ולקבוע מדיניות מבפנים לאופן שבו מפקחים על מזון.

תודה רבה. בבקשה, אביב חצבני.

אדוני יושב-הראש, תודה. בוקר טוב. אביב חצבני, מנהל איגוד המזון. אגב, בדומה לחבר שיושב לצדי, אני בשירות מילואים פעיל כבר כמה חודשים, אבל היה לנו חשוב להגיע לפה. קודם כול, נאמר שאנחנו תומכים בהעברת הסמכויות בין משרד הכלכלה לבין משרד הבריאות; זה תהליך שהיה צריך לקרות כבר לפני מספר שנים.

יש נושאים שהם קריטיים גם לתעשייה המקומית – ליקבים המקומיים – בדגש על מה שדיבר עליו צחי בנושא של מפת אזורי היין. בחלק מהמקרים, זה אפילו חסם לייצא סחורה מחוץ למדינת ישראל. זו הנקודה הראשונה.

ב', אני חייב להגיד, לעומת חברי מלשכות המסחר, שאני לא דואג לסדרי העבודה של שירות המזון הארצי – אני סומך על העבודה המשותפת מהבחינה הזו. ברגע שפנינה הניחה את זה על השולחן – אני סמוך ובטוח שהיא תדע לעמוד באתגרים מהבחינה הזו.

בהיבט של תעשייה – ופה אני אעשה את ההפרדה: אני מדבר על יקבים שהם יותר מסחריים, ולא על היקבים הקטנים ששוחחו עליהם קודם לכן – בסך הכול, מה שהיה הוא שיהיה; הם מפוקחים על ידי משרד הבריאות כבר היום.

אנחנו תמיד נמצאים בשיח של הקלות רגולציה, גם בהיבטים של רישיון יצרן, ונמשיך לעשות את זה. לגבי מה שציינו פה חבריי, בנושא של 10,000 בקבוקים ביקבים וכן הלאה, אני בטוח שאם נשב כולנו ביחד עם פנינה – נדע לייצר לזה פתרון, אבל קודם כול שישלימו את העברת הסמכויות אליהם בעניין הזה. תודה.

טוב. תמיד היית אופטימי, ובסוף הוכחת יכולות ביצוע של גישור ופישור, אז אולי, באמת. דן סולומון, בבקשה.

שלום. אני דן סולומון. אני תחת הכובע של תושב מטה יהודה, וגם עוזר לחבר שלי, ברק. אני גר במטה יהודה מזה 21 שנה. לרבים מחבריי יש יקבי בוטיק – אחד מהם נמצא במושב. אני מזמין אותך ואת כל הצוות הנהדר שלך, ששמחתי לדבר איתו ולפגוש אותו, לראות בעיניים מה זה.

אחד מהיקבים אצלנו התחיל כיקב בוטיק – בלי רגולציה ובלי כלום – והיום הוא יקב שזוכה בפרסים בין-לאומיים; מגיעים אליו למושב מחו"ל. אתם יכולים לגחך או לעשות עם זה מה שאתם רוצים, אבל כל היקבים שגדלו – הם מקומות תעסוקה. זה לא בעשרות, אלא במאות, ואיך מתחילים? מקטן.

גם בעולם שלי, של ללא גלוטן, יש חברות שהתחילו מהבית. עכשיו, במילואים, אני עושה בדיקות מזון. כשעושים בדיקות ליין או בדיקות למזון – אפשר לקבל קלקולי קיבה מהמזון, אבל אני לא חושב שהיה כאן קלקול קיבה מיין בשנים האחרונות. אמרתי את אותו הדבר גם למשרד הבריאות לפני כן: מי שמוכר מהבית – אין עליו רגולציה; אין לו רישיון יצרן וכלום, והוא יכול לקבל קלקולי קיבה. זה יותר חמור מיקב.

בואו לכל היצרנים וקחו "מלשינון". יש קיגל ברמת בית שמש, שטעמתי בפעם הראשונה, שעובדת מהבית. איך היא עובדת? אולי יש לה חייל או חתול בבית? על זה – תיקחו; לא על היקב, שאין לו כלום. אין חשש שתהיה הרעלה מיקב בוטיק, או מיקב כזה. תחילו את הרגולציה על מי שעובד מהבית. אתם עושים איפה ואיפה.

כל האזור שלנו הוא תיירותי, ויש לו הכרה בין-לאומית. אם יחילו עליו רגולציה – הוא ימות. אנשים גדלים לאט-לאט, מקטן; מסע גדול מתחיל בצעד קטן, והצעד הקטן הזה – שלא תהיה רגולציה על יקבים עד 10,000 בקבוקים. זהו.

תודה רבה. קצר וקולע. אני מבקש שיהיה פה שיח לקראת הדיונים הבאים, כמובן.

כבוד יושב-ראש הוועדה, יש להם חומרים לבוא ולראות, וגם לראות איך כל הדברים האלה קורים בעולם. אני אשמח לקבל את הנתונים, כדי שנבוא לדיון חכמים.

בסדר גמור. גבירתי היועצת המשפטית, עד כאן החלק העקרוני של הדיון על התקנות שבפנינו. כרגע, נבקש לעבור להקראה, וכמובן שנעשה את זה בצורה מסודרת. בבקשה.

טיוטת תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (מזון שהוא משקה משכר), התשפ"ד – 2024




בתוקף סמכותי לפי סעיף 19(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו – 2015 (להלן – החוק), באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לפי סעיף 170(ג)(1) לחוק וכן לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקין תקנות אלה:



הפתיח קובע מכוח מה הסמכות לקבוע את התקנות. אנחנו מדברים על הסמכות שנתונה בסעיף 19(א) לתקנות, שאומר שהשר רשאי לקבוע הוראות לעניין החלת הוראות חוק זה על ייצור, ייבוא, שיווק וייצוא של משקאות משכרים, ובכלל זה דרישה להיעדר עבר פלילי בשינויים ובתנאים שיקבע. יש פה הוראות שדורשות אישורים של שרים מסוימים.

חשוב לי להדגיש את הדבר הזה כי יש פה הוראות שגם נוגעות לסמכויות לפי סעיפים מסוימים בחוק. זאת אומרת, למשל, דיברו על הפטור לפי סעיף 27. אם יעשו שימור בפטור בסעיף 27 – משרד הבריאות ישקול, בהתאמה.

אני רוצה לשאול את משרד המשפטים אם הוא מסכים לאמירה הזו. פה, האמירה הייתה: הסעיף הזה מאפשר לקרוא את כל החוק עם ההתאמות. לכאורה, תמיד, לגבי משקאות משכרים – יפנו לחוק הזה, ויעשו את התיקונים בתקנות השונות דרכו.

לסעיף 19(א).

כן.

לגבי כל מה שכלול בתקנות האלה – כן, הסעיף המסמיך הוא סעיף 19. אולי אפשר לעשות שימוש בסעיפים אחרים, אבל לא נעשה שימוש ואין הכרח לעשות שימוש. אם יהיו תיקונים עתידיים – נבדוק כל תיקון, אבל העמדה העקרונית שלנו היא שסעיף 19 הוא סעיף רחב מאוד שמאפשר לבצע את כל ההתאמות.

סליחה, אדוני, פה אפשר גם להכניס את הסמכויות של הגוף המוסמך?

בהמשך התקנות, אפשר יהיה להתייחס. אני אצטרך לבדוק אם אנחנו באמת יכולים להתגבר פה על התקנים – אם זה נעשה באיזה שהוא מקום שאני מפרשת את התקן דרך הוראה בתקנות. אני אבדוק את זה לדיון הבא.

כללי




בתקנות אלה –




"אישור מוקדם לייבוא מזון שהוא משקה משכר", "אישור מוקדם לייבוא" – אישור לפי תקנה 9 ליבוא מזון שהוא משקה משכר שניתן ליבואן רשום;



זה השלב הראשון שבו דובר – אותו שלב עקרוני. אנחנו מגיעים אחרי שהיבואן כבר נרשם כיבואן רשום, וכשהוא מגיע – הוא מבקש אישור לגבי אותו סוג מזון. אחר כך נראה את ההוראות.




"אישור משלוח מזון שהוא משקה משכר", "אישור משלוח" – אישור לעניין משלוח של מזון שהוא משקה משכר, לפי תקנה 21(ו);



בניגוד לאישור המוקדם, שהוא מסמך האישור הסופי שנותן משרד הבריאות, אישור המשלוח הוא אישור שנותנת המעבדה המוכרת, וזה לצורך שחרור המזון.




"אישור עמידה בדרישות מנהל שירות המזון", "אישור עמידה בדרישות" – אישור מקוון לפי תקנה 19.



זו המקבילה לתעודת שחרור של המשלוח של המשקה המשכר.




"יום התחילה" – יום תחילתן של תקנות אלה לפי תקנה 40;




"ייבוא ישיר של משקה משכר", "ייבוא ישיר" – ייבוא של מזון שהוא משקה משכר על ידי יבואן שיש לו קשר עם יצרן המשקה באופן ישיר או באמצעות ספק שלו יש קשר ישיר עם יצרן המשקה;



זה כן משנה למקומות מסוימים שיידרשו דרישות שונות במקרה שיש קשר ישיר ובמקרה שאין קשר ישיר. ההוראות שהורדנו פה – "המלצות משרד החקלאות", "יקב בהסדר" – הן הוראות שנכנסו להסדר עצמו, ולכן נראה אותן בהמשך.

סליחה, איפה התיקון של המינהל של פרק 8.9 וכדומה?

בהמשך, אבל עוד לא התייחסנו.

זה בפרק עצמו; בפרק ב'.

בעמוד 3, בסעיף 4, יש את תחילת ההתייחסות לנושא הזה.

אנחנו נגיע לזה. הלאה.

"מנהל שירות המזון" – מנהל שירות המזון הארצי או מי שהוא הסמיכו לעניין תקנות אלה;




"מעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר" – מעבדה מוסמכת לבדיקת משקה משכר ועמידתו בדרישות חקיקת המזון שניתנה לה תעודת הכרה לפי תקנה 32;



אלה מעבדות שמוכרות לעניין הספציפי הזה - - -

וזה הכי רחב שיש – ההכרה שלהן היא גם לייבוא, גם לייצור וגם לייצוא.

"משקה משכר איכותי וייחודי" – מזון שהוא משקה משכר העומד באחד התבחינים, כמפורט בתוספת הראשונה;



נעבור להסתכל בתוספת הראשונה, כדי להבין במה מדובר. אני נמצאת בעמוד 19.

אנחנו מתקנים משהו בתוספת הזו?

אלה התקנים כרגע.

תוספת ראשונה

(תקנה 1)

משקה משכר איכותי וייחודי


משקה משכר איכותי וייחודי הוא משקה העומד באחד מהתבחינים הבאים:

(1) יין מסומן במילים Protect Geographical Indications (PGI), המעיד על ייצורו באזור גאוגרפי מסוים;
(2) יין המסומן במילים Protect Designation of Origin (PDO) המגדירות את איכות ותכונותיו הייחודיות כתוצאה מהשפעת הסביבה הטבעית והאנושית;
(3) משקה משכר שעבר 12 שנות התיישנות לפחות ובכלל זה, ויסקי, קוניאק ורום;
(4) ויסקי המיובא בחביות עץ אלון אשר מחיר החבית לא יפחת מ-1,000 יורו או מחיר שווה ערך במטבע אחר בארץ הייצור;
(5) משקה משכר אשר מחיר הרכישה של בקבוק שלו בנפח של 750 מ"ל לא יפחת מ-15 יורו או מחיר שווה ערך במטבע אחר בארץ הייצור.

למשקאות האלה יש ייחודיות?

זו הייחודיות שלהם.

יש להם ייחודיות בתוכן - - -

בפרוצדורת האישור ובעיקר בנושא של הבדיקות עצמן.

אפשר להעיר הערה?

כן.

אני שרי, מנכ"לית המכון הישראלי ליין. אני 20 שנה בענף, מפקחת על כל המשקאות האלכוהוליים בארץ, ויושבת בוועדת המומחים בתקנים. לגבי הנושא של משקאות איכות, ראיתי שהתייחסו כאן לחביות. אנחנו מעולם לא בדקנו חביות במשקאות איכות – זה תמיד היה רק בקבוקים. לא ראיתי תקנה אחרת שאומרת משהו אחר.

לא מדברים על אופן הבדיקה; מדברים על אופן הייבוא.

בייבוא. לא מייבאים חביות במשקאות איכות; לא נותנים אופציה כזו.

מאיפה הבאתם את ההגדרה הזו?

לקחנו את זה מנהלים של משרד הכלכלה, אדוני, וזה מה שהם נתנו לנו.

אם זה לא קיים – מה עושים?

א', שרי בודקת חלק מהיין המיובא.

יכול להיות שיש אצל אחרים?

אצל המעבדות – אותו הדבר.

זה לא קיים, בקיצור. צריך להוריד או לשנות את זה.

גם אם זה לא קיים – אפשר לשנות, אבל מחר זה יהיה ואז זה לא יהיה.

אבל לא מודדים את זה לפי חביות.

זה אחד מהתבחינים; זה לא רק חביות.

אז את אומרת שאפשר להשאיר את זה, למקרה שכן ייובאו חביות?

נכון – ואם יהיה?

מה אכפת לכם?

לנו – לא אכפת; השאלה היא איך מפקחים על זה במעבדה.

צריך לתת על זה היתר לסימון חבית.

א', אנחנו עוד בהגדרות פה, ולא בפרוצדורה; תראו את הפרוצדורה. ב', התבחינים - - -

העניין הוא שאמרנו שלוקחים "As is", ואני יודעת ש-As is זה בלי הבדיקות האלה.

אבל אנחנו לא מדברים על בדיקות כרגע.

אם אתם רוצים להוסיף – זה בסדר; אפשר להוסיף את זה. לא אמרתי שלא.

זה היה קיים בנהלים של משרד הכלכלה.

אני לא מכירה.

נעקוב אחרי ההערה הזו כשנקרא את ההוראות לגבי משקה איכות, כדי לראות שלא יגידו לכם - - -

קודם כול, צריך לשאול, פוטנציאלית, גם את משרד הכלכלה וגם את היבואנים, כדי שאם יהיה ייבוא כזה מחר – הוא יצטרך להיות ייבוא מסחרי ולא במסלול הזה. צריך להבין את העניין.

יש פה את משרד הכלכלה. הוא יכול להגיד אם אישרו חביות או לא.

עד היום – לא היה דבר כזה.

בירה היה היחיד שקיבל אישור.

גבירתי, מה שמך?

שמי נעמי, משרד הכלכלה. עד היום לא היה לנו ייבוא בחביות של ויסקי.

זה מופיע בנהלים.

זה מופיע בנהלים, אבל הם לא חתומים.

אני לא מבינה. סליחה, יושבת איתנו היועצת המשפטית של משרד הכלכלה. אני מבקשת שהם ינחו אותנו אם צריך להשאיר את זה או לא.

למה? למי זה מפריע שזה יישאר?

להם. אני לא יודעת.

זה לא מפריע להם. הם העירו הערה שזה לא קיים, והכול בסדר.

אז למה ההערה?

הם רוצים להעיר; אנחנו מאפשרים להעיר הערות.

אנחנו רק רוצים להעלות את הטענה שלא עשינו את זה בבדיקות במשקאות איכות. זה הכול.

אם זה לא מפריע ויכול להישאר בתוך סעיף ההגדרה ליום שבו יבוא ויסקי בחביות – נשאיר.

העלינו נקודה למחשבה.

אין נקודה למחשבה; אין מחשבה. עכשיו זה נסגר – כן או לא.

לנו לא הייתה בעיה, אבל לא היה כזה דבר בפועל. זה לא קריטי.

כשנגיע לנוסח נוכל לבדוק אם יש לזה איזו שהיא השפעה על התהליך.

אני חושבת שבזמן שלוקחים משקה בחבית – רוצים לבקבק אותו או לעשות איתו משהו, כי לא מוכרים ויסקי בחבית ישירות. השאלה היא: מה עושים אחרי זה? מה התהליך?

אבל אם זה מגיע לפאב? אי-אפשר לקחת מפאב? לא הבנתי.

פנינה, אני מכבדת את זה שאת רוצה להוסיף, אבל רק אומרת שלא היה לנו דבר כזה. השאלה היא איך עושים את זה אחרי זה, כי מבקבקים את זה. אם מבקבקים – מה הולך להיות התהליך?

אם מבקבקים את זה – הוא צריך רישיון יצרן. הוא הולך ליצרן וזה ייבדק במסגרת הפעילות - - -

אני מציעה שכשנגיע להוראות שעוסקות במשקה האיכותי הייחודי – נבדוק האם יש השלכה לכך שזה בחבית ולא בבקבוק.

זה כמו כל דבר אחר. מבחינתי, זה יכול להיות חומר גלם שילך למפעל, לאריזה מחדש, והפעילות הזו תיעשה במפעל, או שזה יבוא וילך לפאב.

אם את אומרת להם לבחון כל יחידה, אני מבינה שהדאגה שלהם היא אם לבחון כל חבית לצורך - - - או לא.

כרגע, עסקנו בהגדרה. כשנראה את ההוראה האופרטיבית – להיפך. יצרנו אותה בשביל שלא יצטרכו לבדוק, כי אם יהיה ייבוא מסחרי היום – יצטרכו לבדוק. אם אני לא אתן את האיכותי והייחודי – נצטרך לעשות בדיקות מסחריות כשייבאו חביות.

אוקיי, אז אולי תבהירי מה השוני בין הבדיקות המסחריות לבין - - -

אין בעיה. כשנגיע לזמן – אני אבהיר את זה.

תודה רבה. לפני שאת ממשיכה, שלמה אליה, אתה רוצה להגיד משהו? בבקשה.

כן. אני מחברת הכרם. אנחנו יבואנים של משקאות בירה ויין – אנחנו מייבאים 600 מכולות בשנה. יש לנו חשש כבד, עם המעבר של האישורים ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, כי חלק ניכר מהמכולות שלנו הן בירה ויין. למי שלא יודע, בירה ויין הם משקאות תוססים, ועיכוב של מכולות כאלה בנמל, אם וכאשר יהיה – עלול לגרום נזק כבד מאוד ליבואנים; כל מכולה כזו היא בערך 150,000 שקלים, ויש לנו בסביבות 450 מכולות של יין ובירה.

דורית, מנהלת אגף ייבוא בשירות המזון. כל התהליך של הבאת משקאות משכרים בייבוא ימשיך להיעשות דרך המעבדות, ולמעשה לא יעבור בתחנת ההסגר הרגילה שבה עובר היום המזון הרגיל. זה אומר שאנחנו צפויים להמשיך באותה הדרך שבה הדברים עובדים היום – ההגשה תיעשה למעבדה, והמעבדה תנפיק את האישור.

השינוי הוא שזה יוצע דרך המערכת שלנו – מערכת שה"ם – אבל התהליך יישאר אותו התהליך. לכן, אנחנו לא צופים שינויים בעומסים ובתהליכים של הכנסה לארץ של משקאות משכרים.

תודה, דורית. נרגעת, שלמה?

נרגעתי. בנוסף, אני רוצה להודות למשרד הכלכלה ולנעמי על המעבר. בכל זאת, אני עובד איתם כבר 20 שנה. אני בטוח שפנינה תעשה את מה שצריך, כי היא עושה עבודה באמת טובה במשרד הבריאות.

בהחלט. בבקשה.

עכשיו יש לנו שורה של תקנים.




"ת"י 309" – תקן ישראלי ת"י 309 – כוהל אתילי, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במקומות המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים;




"ת"י 407" – תקן ישראלי ת"י 407 – בירה, משקאות על בסיס בירה, משקאות בתוספת בירה ומשקאות מאלט, שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במקומות המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים;




"ת"י 1318" – תקן ישראלי ת"י 1318 שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במקומות המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים, על חלקיו:




(1) חלק 1 – יין, משקאות מבוססים על יין ומשקאות המבוססים על תוצרת הגפן: הגדרות ותהליכים;




(2) חלק 2 – יין, משקאות מבוססים על יין ומשקאות מבוססים על תוצרת הגפן: דרישות ושיטות בדיקה;




"ת"י 1572" – תקן ישראלי ת"י 1572 שעותק שלו מופקד לעיון הציבור במקומות המפורטים בהודעה בדבר המקומות להפקדת תקנים רשמיים, על חלקיו:




(1) חלק 1 – משקאות כוהליים – הגדרות, תיאורים וסימון;




(2) חלק 2 – משקאות כוהליים – רכיבים, אריזה, הובלה, החסנה, תכולה, הרכב ושיטות בדיקה;




(3) חלק 3 – משקאות כוהליים שתכולת הכוהל בהם קטנה מ-15% ואינה קטנה מ-2%;



במקומות אחרים, צמצמו מאוד את התקנים הישראליים לגבי מזון, וגם דיברו על היחס בין התקנים הישראליים לבין ההוראות האירופיות. אם תוכלו להתייחס, כך שאנחנו משאירים פה את התקנים על כנם, ואולי גם להבהיר – עכשיו או בהמשך – מה היחס בין ההוראות האירופיות, אם יחולו על משקאות משכרים, לבין התקנים האלה.

אני רק אגיד שאימוץ הרגולציה שאימצנו לא נוגע לתקנים הספציפיים של המזון הספציפי שיש כאן – לא הימצאות הרגולציה הרוחבית ליין ולא הימצאות הרגולציה על בירה, וכן יתר התקנים – ולכן הם ימשיכו לחול.

עם זאת, כל ההוראות המאומצות שנוגעות לעניין סימון, תוספי מזון, - - - – הם מזהמים, כמובן. הם יחולו על המשקה המשכר כמו שזה חל על כל יתר המזונות. נעשה רגע סדר בכל העניין של ההוראות המאומצות: זה שאימצנו את אירופה – לא אומר שזה חל; יש עוד הרבה חקיקות שלא אימצנו, ואלה יהיו בשלבים הבאים, מן הסתם.

דבר שני, התקנה פה לא סותרת אלא משלימה. אנחנו פותחים פה מסלול נוסף של ייבוא, בעצם – יש לנו מסלול של ייבוא מזון רגיל; יש לנו מזון רגיש, שמתחלק, וכולל גם את המסלול האירופי; בעזרת השם, נגיע בקרוב למסלול ייבוא של תוספי תזונה, שיהיה מסלול נוסף. כאן, אנחנו מגישים לכם היום מסלול של ייבוא של משקאות משכרים. רק לבוא ולהגיד שזה חלק ממסגרת החוק.

זה שהתקנים הישראליים עומדים - - -

אני גם מזכירה שברפורמה הקודמת, כשעשינו מהלך של ביטול תקנים – אלה תקנים ששמרנו אותם כתקנים רשמיים. זה אומר שמה שהוכרז על ידי שר הכלכלה, אז, כסעיפים רשמיים – ממשיך לחול, ולכן הם לעניינם.

בעצם האזכור שלהם כאן, בתקנה, הפכנו אותם למחייבים מכוח התקנות האלה. לכן, היה להם מעמד, ועכשיו יש להם מעמד גם מכוח חוק המזון. לכן, אני חושבת שאם אנחנו כבר מדברים על הרשות המוסמכת – זה גם המקום להחליט אם המעמד יגיע מכאן, או שנדבר על זה בנפרד.

עמיר עופר בזום, ורוצה להעיר. בבקשה.

אהלן. ברשותך, אדוני, אני מפנה את השאלה לפנינה משירות המזון הארצי. היא דיברה, כרגע, על כך שההוראות המאומצות תחולנה על הייבוא של משקאות אלכוהוליים. אני אשמח לקבל עוד הבהרה. מתי שנוח – למשקאות האלכוהוליים יש מסלול נפרד, ומתי שלא נוח – ההוראות המאומצות כן חלות עליהם. בואו נעשה גם מסלול של ייבוא - - -

עמיר, לא הבנת, ואני אחזור ואגיד: התקנות האלה מדברות על מסלולים – מסלולי ייבוא – ופה אנחנו פותחים מסלול נוסף. הרגולציה שחלה עליהם תהיה התקנים האלה – היין צריך לעמוד בתקן, אבל הוא גם כפוף להוראות המאומצות. אם הסימון של 1169 - - -

1145.

תודה על התיקון, אבל אנחנו מדברים על ההוראות המאומצות – זה 1169. כשתיגמר תקופת המעבר, הדין על הסימון של משקאות משכרים יהיה 1169, וההוראות של התקן של היין 1318.

פנינה, אנחנו מדברים על ההוראות המאומצות בהקשר של הסימון?

זה מה שאמרתי; סימון, תוספי מזון – זה לא מסלולי ייבוא. הוראות מאומצות זה נדבך אחד - - -

עמיר, העניין הובהר. בסדר גמור. תודה רבה.

תודה רבה, פנינה.

"תעודת בדיקה למשקה משכר", "תעודת בדיקה" – תעודת בדיקה של מעבדה מוכרת לבדיקת מזון שהוא משקה משכר כנדרש בתקנה 9(א)(2) לשם קבלת אישור מוקדם לייבוא מזון שהוא משקה משכר;

תודה רבה על ההקראה, גבירתי היועצת המשפטית.

עד כאן להיום. ניפגש בישיבה הבאה, בעזרת השם. אנא שבו ביניכם, בינתיים, על הרעיונות שעלו פה. אני מודה לכולם על ההשתתפות עד כאן. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:59.