פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
ועדת החינוך, התרבות והספורט
02/12/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 313
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (02 בדצמבר 2024), שעה 10:05

חינוך פיננסי במערכת החינוך נוכח עליית המחירים ויוקר המחייה

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
רון כץ

ירון לוי
משה פסל

דניאלה פרידמן - מנהלת תחום דעת מדעי החברה ומנהלת המטה לחינוך אזרחי, משרד החינוך

אייל ארליך - מנהל תחום תעסוקת נוער, האגף להכשרה מקצועית, משרד העבודה

ענת גרינפלד - מתאמת קשרי ממשל, בנק ישראל

ורד יפת - מחלקת תקשורת, בנק ישראל

שמעון פרץ - ראש המועצה המקומית מיתר

אלה מדמוני - מנהלת המכללה לחינוך פיננסי, פעמונים

שרון לוין - מנהלת הסברה, פעמונים

תכלת אבר - רכזת תחום חינוך פיננסי, פעמונים

צופית גולן - סגנית יו"ר, הנהגת ההורים הארצית

דניאל וך - סטודנט לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת אריאל

משה קאשי - מנהל תחום פיננסים, לובי 99

עומר זילברמן - מוביל בארגון, נוער יש עתיד

בני פרץ - פעיל חברתי

עופר ויטל - מרצה ומאמן מוסמך לחינוך פיננסי

פרופ' אורית חזן - חברת סגל וראש פורום חינוך בחירום, מכון טכנולוגי לישראל - הטכניון

מכבית מאייר - דודה של זיו וגלי ברמן שחטופים בעזה

שמעון אור - דוד של אבינתן אור שחטוף בעזה

יוסף אבי יאיר אנגל - סבא של אופיר אנגל שחזר מהשבי בעזה

אבירם מאיר - דוד של אלמוג מאיר ג'אן שחולץ מהשבי בעזה

חנה כהן - דודה של ענבר היימן שנרצחה וגופתה מוחזקת בעזה

לאה האריס - אימא של לוחמים

אורית נאור שטופר - מנהלת תחום חינוך וחינוך בלתי פורמלי, משרד הרווחה והביטחון החברתי

דרור כהן - יו"ר ועדת נוער וקהילה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

אתי דנן

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



חינוך פיננסי במערכת החינוך נוכח עליית המחירים ויוקר המחייה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, א' בכסלו התשפ"ה, 2 בדצמבר 2024 בנושא חינוך פיננסי במערכת החינוך נוכח עליית המחירים ויוקר המחיה, דיון על פי סעיף 111 לתקנון הכנסת, בקשה של חבר הכנסת ירון לוי.

לפני שאנחנו מתחילים, משפחות החטופים, מתפללים באמת שיהיה חודש של אור. מכבית מאייר, בבקשה.

שלום לכולם. עוד יום שני, עוד יום שמנכיח שעבר עוד שבוע, מתחיל שבוע חדש של קרב על החיים של האחיינים האהובים שלי, גלי וזיוי ברמן, תאומים שציינו 27 במנהרות חמאס. היום ואתמול אני שומעת משפטים, אופטימיות זהירה, יש התקדמות, יש גישושים. אבל אז מגיע המשפט, עוד אין פריצת דרך, והנשימה נעתקת שוב. מפחדת מהאופטימיות, כגודל הציפייה גודל ההתרסקות. עבור משפחת אלכסנדר ועבור משפחות החטופים כולם, עידן חי, ילד יפה, נשמה מעונה, משפחה מעונה, מתחננים על נפשו ועל נפשנו.

כבר אין לי באמת מילים, המאגר מולכם מצטמצם. לכן בחרתי להביא חמש תמונות, ברשותך, שמתארות גם את הטרגדיה שהמשפחה שלי חווה וגם את התקווה, תקווה שלא תלויה רק בנו, תלויה גם בכם, בעיקר בכם. החדר השרוף של זיו. שרפו אותו עליו והוא יצא, יצא מהממ"ד. החדר של גלי, מושמד, מחולל.

כבר 14 חודשים אני מדברת בשם אחותי טליה שהקול שלה נדם באותה שבת. היא הגיבורה, היא ההשראה, ואני מדברת בשם אבא של גלי וזיו. זה אבא של גלי וזיו, משאירים אותו בחיים, הוא סגר את השריר האחרון שהיה לו, שריר הבליעה, ומאז הוא מוזן ומחכה לראות אותם בחיים, שהם יראו אותו בחיים. אחות שלי שהסכימה פעם ראשונה שאני אראה תמונה שלה, זה כל מה שהיא רוצה. שני בנים תאומים שהיו ברחם שלה, שניים. מישהו יכול לדמיין? שני בנים, ילדים.

ובעזרתכם תגיע התקווה. אלה הבתים שאחות שלי הגיבורה, ההשראה, בנתה להם בקיבוץ שלי שבו היא גרה איתנו מאז אותו יום, כי ראיתם את החדרים שלהם בכפר עזה, לשם הם כבר לא יחזרו.ואלה הבתים החדשים שלהם שמחכים להם. יש בפנים הכול, את כל מה שהצלחנו להוציא ולאסוף ולפנצט מהחדרים שלהם. כל מה שהצלחנו להוציא משם היא כיבסה, גיהצה, הכול מחכה להם שם בתוך החדרים היפים האלה. וזאת התקווה, וזאת המציאות שאנחנו מחכים לה, והיא תלויה בכם, רק בכם. אני לא יכולה לפנות לחמאס, אני פונה אליכם בתחינה. תצילו אותם ותחזירו לאחות שלי ולבעלה, שהוא יספיק לראות אותם. תודה.

תודה. יוסף, בבקשה.

חברי הכנסת, נגמרו לי המילים לאחר חודשים רבים בהם אני טורח להגיע לכאן ולזעוק את זעקת המשפחות שיקיריהן עדיין בגיהנום. לכן החלטתי לחזור על דברים אותם נשאתי כאן בחודש מרץ לאחר 168 ימים ולהביאם שוב עם תיקונים קלים.

423 ימים של גיהנום ל-101 החטופים ולמשפחותיהם בייסורים שלא ניתן לתאר, ואין סימן לסיום המחדל הגדול בהיסטוריה של מדינת ישראל כשעד היום לא נמצא אף אחד, אף לא אחראי אחד. בתחילת האירוע היו מומחים ומביני דבר שהציעו הצעות שונות לחילופי אסירים עם החטופים, אך בעיני כמה מהאחראים על המחדל, ההצעות לא נראו. הסיסמה הייתה ועודנה, ננצח את החמאס ניצחון מוחלט ונשיב את החטופים, בשורה אחת, בסדר זה. נוסחה שמלכתחילה הייתה שגויה ולא ניתנת לביצוע.

ועכשיו, אחרי 423 ימים, ימי לחימה קשים, כשכמעט כל יום מקבלים הודעה על עוד חיילים שנהרגו או נפצעו ועדיין אין אופק שיחזיר את 101 החטופים. כל מי שאכפת לו מעתיד המדינה צריך להמשיך ולהיאבק בכל דרך שמאפשר החוק בכל האחראיים לשואה של 7 באוקטובר. אחת הדרכים למאבק הציבורי היא להגיע לכאן בכל שבוע ולנסות למצוא מספר חברי כנסת מהקואליציה, בעיקר מש"ס, המפתח אצלכם ביד, שיבינו את המצב ויעשו מעשה.

כמו כן, יש להיאבק על תדמיתה של המדינה בכל העולם שמשום מה חושב שהמלחמה החלה ב-8 באוקטובר. העולם זועק על מתן הסיוע ההומניטרי ל-2 מיליון העזתים המסכנים. שנים שהסיוע הוחרם על ידי החמאס שבנה בעזרתו מנהרות ומערך מבוצר והעולם שתק, כולל מנהיגי מדינת ישראל ובראשם מר הפקרה שלא עקבו אחרי המשלוחים והכסף. ומה עם הסיוע ההומניטרי ל-101 החטופים שכבר 423 ימים מתחת לאדמתה של עזה? על זה אנו כלל לא שומעים, כולל לא מהמנהיגים שלנו שאחראיים על ההסברה בעולם.

הביטוי ניצחון בכל הקשר שהוא למצב בו אנו נמצאים אינו במקומו. אין ניצחון, לא יהיה ניצחון. אחרי ההפסד הנורא ביום השואה של 7 באוקטובר עת נרצחו, נשחטו ונאנסו 1,200 ישראלים בלא עוול בכפם. ההפסד יהיה יותר גדול או יותר קטן, לזה נדאג כשנראה את הסוף, אך ככל שעובר הזמן, האופק מתרחק וההפסד נראה גדול יותר.

להזכיר, הדברים נאמרו כאן בכנסת אחרי 168 ימים. מה השתנה אחרי 423 ימים? אני אומר את הדברים האלה מדם ליבי כבן של ניצולי שואה שעלו לארץ ב-1946 להקים מדינה שהיהודים יוכלו לחיות בה בביטחון וכסבא שנכדו אופיר נחטף באותו יום נורא והוחזר בעסקה לאחר 54 ימים. לאופיר היה מזל, ואת זה הוא חרת על ידו, גם בחוסר מזל צריך טיפת מזל. אך לשמוע ממנו את מה שעבר עליו בשבי החמאס ולזה לקרוא מזל זה נורא.

אופיר ומשפחתו בקשר הדוק עם משפחת חברתו יובל שרעבי שעודכנה שאביה יוסי נרצח לאחר כ-100 ימים. ביתם של משפחת שרעבי בבארי נשרף כליל, לא נותרו זיכרונות. אחיו של יוסי, אלי, חטוף. אשתו ושתי בנותיו נרצחו ב-7 באוקטובר בביתן בבארי. במצב זה נירה שרעבי ושלושת הבנות מחפשות דרך להמשיך בחיים. מציאות ישראלית קשה שכולנו נקראים לזעוק לשינוי הגישה ובעיקר כרגע להחזרת 101 החטופים חיים או מתים, את כולם. עד כאן הציטוט מחודש מרץ 2024 עם התיקונים המתבקשים.

ביום חמישי התקיימה אזכרה ליוסי בבארי. מאות הגיעו לזכור בלי לעלות לקבר כי הוא עדיין שם, מת. חברי הכנסת, מתי תבינו שלחץ צבאי לא יחזיר אף חטוף? בסוף נובמבר 2023 שוחררו 108 חטופים בעסקה, בחודש מרץ היו עדיין 136 חטופים בידי החמאס, מהם חזרו בחיים שמונה, 27 נרצחו או נהרגו. רק בעסקה נוכל להחזיר את כולם.

זוהי קריאה לכם, חברי הכנסת, עשו משהו לשנות את המצב ולהביא גאולה למשפחות ולעם ישראל. עם ישראל חי רק אם 101 החטופים יחזרו הביתה. עכשיו קדימה לעבודה.

חנה כהן, בבקשה.

תודה רבה על זכות הדיבור. שמי חנה ואני הדודה של ענבר, ענבר היימן ששימשה כהלפרית במסיבת הנובה, נרצחה בצורה אכזרית ביותר ונחטפה לעזה. מאז, 423 ימים שאנחנו נרצחים עם ענבר יום-יום, דקה-דקה. אין לנו חיים יותר, פשוט עזבנו מקומות עבודה ויש לנו עבודה חדשה, להחזיר את ענבר.

מאז שנודע שענבר לא בין החיים, ענבר הפכה לשקופה בעיני מקבלי ההחלטות. כשדיברו על עסקה בפעימות, ענבר שלנו נדחקה לסוף העסקה. והיום מדברים על עסקה שמחזירה חלק מהחטופים. ואני שואלת את עצמי, איך אחרי 423 ימים אתם תוכלו לקבוע מי ישוחרר לחיים ומי יופקר? כל 101 החטופים הם מקרים הומניטריים, המשפחה שלי היא מקרה הומניטרי.

איזו אצבע תוכל לעשות את הסלקציה הזאת? איך? איך אנחנו נקבע מי יוצא בפעימה הראשונה, את מי אנחנו משאירים ומפקירים אותו בעזה? כי הרי כולנו יודעים שאחרי הפעימה הראשונה כבר לא תצא הפעימה השנייה. אנחנו בשיטה הזו פשוט משחררים את הלחץ מהבקבוק, זה מה שאנחנו עושים. כי כולנו יודעים שאחרי הפעימה הראשונה לא תצא פעימה שנייה.

ואני שואלת את עצמי, מתי אנחנו נקבל את הילדה הזו לקבורה? מתי סוף סוף אנחנו ניתן להורים של ענבר את הזכות לאסוף את הרסיסים שלהם? ההורים של ענבר יתאבלו עד סוף ימי חייהם, זה אכזרי, זה אכזרי לנהוג בשיטה כזו. כי אתם אומרים, זו גופה, גופה, נגמר הסיפור. אבל זו ענבר, זו לא גופה. לענבר יש שם, היא לא גופה ומאחורי ענבר יש משפחה שלמה שנהרסת, שנהרגת איתה. זה נורא, אני אפילו לא יכולה לתאר מה שאנחנו כמשפחה עוברים. כי אף אחד לא יכול להבין את זה עד שהוא לא נמצא במקום הזה וחלילה שאף אחד לא יהיה במקום השואתי הזה.

ותיקחו בחשבון שאם החלטתם לוותר על ענבר, ככל שעובר הזמן, הסיכויים הולכים ופוחתים שנמצא את ענבר, כי הכאוס בעזה הוא כאוס ענקי. כל חורבות עזה, קברו אותם, את החללים. איפה אנחנו נמצא אותם בכלל? את מי אנחנו נמצא שם? את מי? ואם החלטתם לוותר על ענבר, החלטתם לקבור את כל המשפחה שלי. את ההורים שלה, את האח שלה שכבר היום זקוק לטיפולים נפשיים. החלטתם לקבור את כולנו. את זה תיקחו בחשבון.

אני מבקשת שהעסקה שנרקמת היום, שמוצעת, תהיה עסקה כוללת בלבד. אסור לכם לתת יד לעסקה חלקית, אסור בשום פנים ואופן. כי אז אתם מפקירים את כל השאר, תיקחו את זה בחשבון, אתם מפקירים את כל השאר. זהו, זה מה שאני מבקשת. חבר הכנסת טייב, תודה רבה לך על ההקשבה ועל ההבנה, אני יודעת שאתה מבין. תודה רבה.

תודה. לאה האריס, בבקשה.

שלום, קוראים לי לאה האריס, אני אימא לחמישה לוחמים, אחד בסדיר, עוד ארבעה במילואים. אני חמות לעוד שני לוחמים. מתוך השבעה, הם עשו ועושים מאות ימי מילואים מאז תחילת השנה. ברגע זה יש לי ארבעה משרתים, יש לי שניים שבדיוק יצאו מלבנון ועוד אחד שתכף נכנס.

כאימא, כמו כל האימהות של הלוחמים, אני שולחת את בניי עם תפילה גדולה בלב וגם הרבה דאגה. הלוחמים שלנו עומדים מול סכנות רבות בכל רגע נתון, מהחמאס בדרום, מהחיזבאללה בצפון, ומחבלים מכל הארגונים האפשריים כאן במרכז הארץ. הם נכנסים ללחימה בידיעה שחלילה יוכלו להיפגע מהאויב ונערכים לזה וגם מודעים היטב למחיר המשפחתי והכלכלי שעליהם לשלם.

תפקידכם כנבחרי הציבור הוא לוודא שהם יוצאים לקרב עם התנאים האופטימליים האפשריים. בשבועות האחרונים אנחנו רואים התקדמות בהבנות בסיסיות בעניין הזה, אך לצערי, רק בדיבורים ולא במעשים. למשל, יש כבר הסכמה רחבה שהסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה בכמויות הזויות מגיע ישר לחמאס, מחזק אותם ובכך באופן ישיר הורג את חיילינו וחטופינו. מובן, מוסכם גם על ידי ראש הממשלה, אם כך, למה המשאיות ממשיכות להיכנס יום יום לעזה?

יש לי ילד בעזה עכשיו וכשהצלחתי לדבר איתו אתמול, לראשונה, הוא אמר לי, אימא, זה ממשיך, ממשיך, שום דבר לא השתנה. ברוך אומר ועושה, מספיק. וגם בשעה טובה שר הביטחון כץ הורהה לא לאפשר למי שקרא לסרבנות ואי התייצבות המונית לצה"ל להמשיך לשרת בצה"ל. מצוין, מתבקש, אבל למה מי שרודפת אחרי חיילים מסורים ומוציאה דיבתם רעה בעולם כמו הלוחמים משדה תימן עם טענות מופרכות עדיין נמצאת בעמדת מפתח בצבא? למה חיילינו המסורים והעייפים צריכים להתלבט אם להתייצב לעוד סבב מתיש של מילואים, לא רק בגלל הקושי המשפחתי, הכלכלי והסכנה הפיזית, אלא גם מחשש שאולי יפלו קורבן לרדיפה משפטית בעת מילוי תפקידם? והם מדברים על זה, זה חשש אמיתי לצערי וזו בושה וחרפה.

ומצוין שגורמים בממשלה מבקרים רמטכ"ל ושר ביטחון לשעבר שאני אפילו לא רוצה להגיד את שמו שמוציא דיבת חיילינו הגיבורים רעה בעולם. אבל גינוי זה לא מספיק, אנחנו דורשים מעשים. לא יכול להיות שאנחנו ממשיכים לשלם את הפנסיה המנופחת של מי שמתיר דמם של חיילינו, בנינו היקרים. אני רוצה שהאדם הזה יסתכל לי בעיניים ויגיד לי ששבעת הלוחמים שאני שולחת לקרב הם פושעי מלחמה. איזה חצוף. ועדיין אני משלמת את הפנסיה המנופחת שלו?

ולא יכול להיות שעד לרגע זה הרמטכ"ל ודובר צה"ל לא מצאו לנכון אפילו לגנות את הדברים החמורים שנאמרו וממשיכים בתפקידם. איך יכול להיות? מדינת ישראל מצויה במלחמה הכי צודקת בעולם, מלחמת הטוב מול הרע, האור מול החושך. הזכירו שהיום זה ראש חודש כסלו. החיילים בשטח מסכנים את חייהם בשביל כולנו. תפקידנו ותפקידכם, נבחרי הציבור, הוא לתת להם גיבוי מלא, לא רק במילים, אלא גם ובעיקר במעשים. תודה.

תודה רבה. שמעון אור, בבקשה.

תודה רבה לכם. השם שלי הוא שמעון אור, אני דוד של אבינתן, חבר של נועה ארגמני ששוחררה והוא עוד לא שוחרר. אני רואה מולי, אני קורא לזה תאומים לבית ברמן. זה קצת מצחיק יוצא, אבל בגלל שאני תאום ויש לי גם תאומים, זה תופס אותי מאוד חזק. אחי התאום הוא אבא של אבינתן, הוא לא מסוגל להגיע לפה, הוא לא מגיע לפה אף פעם, אף פעם הוא לא מגיע לפה.

יצא לי לדבר עם ורדה, סבתא של עידן, היינו בוועדה הקודמת, והיא אמרה לי, רק תאמין שתהיה עסקה ושישחררו את כולם. ואני רוצה להאמין וגם אתה רוצה להאמין ואנחנו אנשים מאמינים וכולם מאמינים. אבל לגורם אחד אני לא מאמין, הגורם הזה נקרא חמאס, לא מאמין. לא מאמין שהוא ישחרר את החטופים, וכשתהיה עסקה חלקית, הוא ישחרר מעט, הוא ינעץ את הציפורניים שלו באדמה חזרה, ואחרי שהוא ינעץ את הציפורניים שלו באדמה חזרה, הוא ימשוך אותנו, שנים הוא ימשך אותנו, שנים. גם על החיים וגם על המתים.

כשאני מסתכל עלייך, דודה של ענבר, חנה, הוא ימשוך שנים. הוא יגיד הוא לא מוצא אותם מתחת להריסות, צה"ל הפציץ, צריך עוד חודש ועוד שנה ועוד שנה. הוא לא יחזיר כי החטופים הם הדרך שלהם, של החמאס לקיים את נבואת אחמד יאסין, שנת 2027 מדינת ישראל לא מתקיימת. 40 שנה, כמו 40 שנה שישראל הלכו במדבר, מהקמת חמאס עד 2027 עוברות 40 שנה, אמורה להתקיים הנבואה הזאת, והם יעשו הכול שהנבואה תתקיים. ואנחנו אנשים מאמינים, אנחנו יודעים מה זו נבואה ומה אנשים עושים כדי שנבואה תתקיים. זה לא משנה שסינוואר הלך, אחריו יש להם את אותה אמונה. ולכן אני אומר, הדרך היחידה להחזיר לנו את היקירים זה רק אם נסמוך על עצמנו.

ועל הקדוש ברוך הוא.

ועל הקדוש ברוך הוא. ולסמוך על עצמנו זה אומר שאנחנו מצד אחד מנתקים מגע ממי שלא יחזיר לנו את החטופים לעולם, כלומר חמאס כארגון, דואגים שהמערכת האזרחית תצא מהידיים שלהם, ויש תוכניות. והשר כץ אמר לי שיש תוכניות להכניס גורמים אזרחים לתוך עזה, קרביים, שיקחו את השלטון, את השליטה על הנושא האזרחי ופונים למי שמחזיק את החטופים. השב"כ יודע לפנות למי שמחזיק את החטופים.

מי שראה את הסרטון של עידן רואה ממה הם פוחדים. הם הזכירו את ה-5 מיליון דולר. למה הם הזכירו את זה? כי הם פוחדים מזה. אבל אני אומר לראש הממשלה, אתה לא יכול לאחוז את החבל בשני קצותיו. מצד אחד להציע למי שמחזיק את החטופים מתת ומצד שני לפנות לארגון חמאס ולהחיות אותו מהרצפה.

ואני מבקש ממך, מפלגת ש"ס היא אמונית, אבל היא גם פרקטית. היא יודעת מול מי יש עסק, מול ארגון דתי, ארגון דתי לעולם לא יוציא את האחיזה שלו ממה שיכול להביא לו את החזון שלו, לעולם לא. ליבי עם עצמנו שאנחנו כל הזמן אומרים עסקה, עסקה כי אנחנו מאמינים בעסקאות, אנחנו מאמינים במשאים ומתנים, אנחנו מאמינים בדברים שיכולים להביא חיים. אבל הם לא שם, הם לא שם.

ולא לשמוע ללחצים של האמריקאים שרוצים לסגור פינות על חשבוננו, על חשבון אבינתן, על חשבון החיים של כולם, והמתים. אני פונה אליך, גם לפנות אל חבר הכנסת דרעי שאנחנו לא מצליחים לדבר איתו וגם לראש הממשלה, תהיה עקבי. אל תנסה להתפתות בכאילו הסכמה שלהם לעסקאות, בטח חלקיות. זה ישאיר את רובם שם ויחזיר את חמאס למשילות על חשבון החטופים.

תאמר לו ותאמר למנהיגים, לכל חברי ש"ס ללכת בדרך היחידה היא בשליטה שלנו. זה אומר מתנתקים מהחמאס כארגון, מודיעים את זה בריש גלי, אין לנו אמון יותר במערכת הזאת. ופונים למי שמחזיק את החטופים ואומרים להם, אין חמאס ביום שאחרי, יש לכם אפשרות או ליצור איתנו קשר ולקבל דברים מקומיים או שדמכם בראשכם. להמשיך את הלחץ במערכת הצבאית ולתפוס את המערכת האזרחית על השליטה שלנו, זה יראה להם שאין להם עתיד, אין להם אלא ברירה וליצור את הקשר הזה. תודה רבה לכם, תודה רבה לך.

תודה רבה. עוד מישהו רוצה לדבר? בבקשה.

אני מודה על זכות הדיבור, אני אדבר קצר. ביום ראשון, 8 בדצמבר אנחנו נציין חצי שנה למבצע ארנון. במבצע הזה שוחררו ארבעה חטופים, אני מניח שאתם זוכרים את השמחה ואת ההתרגשות, לי לא היו מילים ביום הזה. אני אבירם, אני דוד של אלמוג. אלמוג שוחרר ביום הזה, אלמוג היום מנהל חיים מורכבים אבל עם הרבה חיות, עם הרבה שמחה. הוא החזיר לנו את האנרגיות, את האוויר, הקשית שאנחנו חיים איתה קצת התרחבה. אני רואה את החלומות שלו, את הדברים שהוא רוצה להשיג, אני גם רואה את האתגרים הלא פשוטים שאנחנו מתמודדים איתם והוא מתמודד איתם, אבל אלה אתגרים של החיים ואנחנו נתמודד עם האתגרים כי אתגרים, אפשר להתמודד איתם, זה מסוג האתגרים שאפשר.

אני ביום שבת ראיתי את הסרטון של עידן וכל מה שחשבתי זה, מה עם החיים של הבחור הזה? איך אנחנו משחררים את החיות של הבחור הזה ושל כל השאר החוצה? אני ממש מרגיש שהחנק הזה חוזר אליי, למרות שבמעגל הפרטי שלי, אלמוג פה, ואני מודה על כך דרך אגב לכל המעורבים.

חצי שנה עברה, לא שוחררו חטופים למעט הבריחה של פרחאן קאדי. צריך להחזיר אותם, אתם תמצאו את הדרך, שמעון, אתם תגידו איך, אני לא מומחה בזה, אבל די, תמצאו את הדרך להביא את זה. חובת ההוכחה עליכם ועל ש"ס. אתם חלק אינטגרלי חשוב בתוך המערכת. תודה.

תודה רבה. בבקשה, ירון.

תודה רבה, כבוד היושב ראש. כולנו תפילה לראות אותם במהרה, את כל 101 החטופים. זה קשה לעבור לנושאים שאנחנו מנהלים כאן ביום-יום אחרי שאנחנו שומעים את הדברים האלה. מאתגר, הפער המאוד גדול שיש בין מה שקורה למשפחות אלינו.

הנושא הוא חינוך פיננסי במערכת החינוך ואני שמח שרוב הוועדה, חוץ מחבר או חברת כנסת אחת, כולם חתמו על הרצון לקיים את הדיון הזה כי אנחנו מבינים את החשיבות שיש, בעיקר בתקופה האחרונה, להתנהלות כלכלית. וכל המפגשים שלי עם בני הנוער, עם מכיניסטים, עם שנות השירות שירות ובתיכונים, תמיד עולה השאלה, מה קורה עם חינוך פיננסי? הם טוענים שהם מסיימים כיתה י"ב', חלקם עם תעודת בגרות מלאה, אבל את הדברים הבסיסיים של איך להתחיל את החיים, איך לפתוח חשבון בנק, מה זו מסגרת אשראי, עמלות עו"ש, דברים מאוד מאוד בסיסיים שהם צריכים לדעת ולצאת איתם לחיים, הם לא מקבלים אותם במערכת החינוך.

חשוב לציין שיש בתי ספר שיש להם יוזמות פרטיות שהם כן מובילים את החינוך הפיננסי, אבל כהגדרה, משרד החינוך לא הטמיע את הנושא הזה בתוכנית השנתית באותם התיכונים. אנחנו מבינים שהצעד הראשון צריך וחייב להיות כבר במסגרת הבית ספרית במטרה לחשוף את בני הנוער לאותם מושגים שילוו אותם לאורך כל חייהם תוך מתן כלים וידע פיננסי מקצועי. אותו מקצוע שהם ישתמשו בו בכל החיים ולא צריך לתת להם ציון על זה. ואני רוצה להתייחס לשתי בעיות שעלו מהשטח.

הבעיה הראשונה מדברת על ההתנהלות הפיננסית, שמירה והחזקת הכסף. שאלות מאוד פשוטות, נמצאים כאן בני נוער שהם גם ישאלו את השאלות האלה, ויש כאן את נציגי בנק ישראל, ואני מאמין שגם משרד החינוך, נכון? של איך תלמיד כיתה י"ב' מסיים עם בגרות מלאה והוא לא יודע איך לפתוח חשבון בנק, והוא לא יודע שבבנק הוא משלם כל חודש על עמלות, הוא יכול לא לשלם. ואותו נער או נערה, הם לא יודעים שיש להם מסגרת אשראי של מאות שקלים בשנה ואולי הם לא צריכים אותה. דברים מאוד בסיסיים של מאות או אלפי שקלים בשנה, אנחנו יכולים לחסוך להם אם במערכת החינוך אנחנו נטמיע להם את המושגים המאוד בסיסיים שאנחנו רוצים ובטוחים שילוו אותם במהלך חייהם הבוגרים.


הדבר השני, שלאחר פגישה עם בנק ישראל הבנתי שזה אתגר לא רק שלנו, של מדינת ישראל ושל ההורים, זה איך אנחנו גורמים לילדים שלנו להעריך את הכסף. היום הכסף הפך להיות וירטואלי, גם הילדים שמקבלים דמי כיס, הם מקבלים אותם באפליקציה. הבאתי את הדוגמה בעבר שלפני הרבה מאוד שנים, שנות ה-80 המאוחרות, אבא שלי היה מגיע עם חבילה של כסף והייתה לו את המשיכה הזאת של השטר ואת ההתלבטות, האם להיפרד מהשטר או לא.

היום אין את זה ואין את האינטראקציה הזאת עם הילדים. ילד שרוצה משהו, הוא מבקש שנעביר את הטלפון, הוא לא יודע מה התהליך שהכסף עובר, הוא לא יודע למדוד עד כמה הכסף חשוב. איך אנחנו, ואני אשמח לשמוע את בנק ישראל, איך אנחנו יכולים לצמצם את הפער הזה בעוד שהמדינה מעודדת, חוק המזומנים, כמה שפחות להשתמש בכסף ואנחנו רואים שאנחנו הולכים לעולם, כבר נמצאים במקום שהכסף וירטואלי, פחות ופחות שטרות בכיסים.

ואני ממש אשמח לשמוע, אתה יודע, תוך כדי הדיון עוד לשאול שאלות, אבל אלה בעיקרון הדברים. עוד פעם, חשוב לציין, אני אשמח לא לשמוע את העובדה הזאת שזה קיים בבתי הספר ובתיכונים כי זה לא קיים בכל בתי הספר והתיכונים. זה היה אמור להיות קיים, הייתה תוכנית, היא לא תוקצבה וכל מנהל בית ספר שחושב שחינוך פיננסי חשוב לתלמידים שלו, הוא מעביר את השיעור הזה. תודה רבה.

תודה רבה. מועצת התלמידים והנוער הארצית, דרור כהן נמצא בזום.

שלום, בוקר טוב, נעים מאוד, אני דרור כהן, בן 16 מפתח תקווה, אני יושב ראש ועדת נוער וקהילה במועצת התלמידים והנוער הארצית.

ירון צייר את המצב בצורה מאוד טובה. אנחנו כתלמידים, אני למשל נמצא בכיתה י"א ואין לנו שום ידע בכלל על מה זה חינוך פיננסי, איך אנחנו מתנהלים עם הכסף שלנו, מה אנחנו עושים ברגע שאנחנו מסיימים את כיתה י"ב וצריכים לצאת לעולם האמיתי. אנחנו מגיעים לצבא, מה קורה אחרי הצבא? פשוט אין לנו מושג מה קורה היום בגלל שהמדינה לא מחייבת את מערכת החינוך שכולם ילמדו שיעורי חינוך פיננסי. למעשה, הרוב המוחלט פשוט לא לומד.

אני אשתף אתכם שבשנה שעברה חברנו לחברת סטארט-אפ שקוראים לה ג'ובה שיש בה המון המון שיעורים בנושא חינוך פיננסי והיא נכנסה אל הגפ"ן. התוכנית הזאת היא איזשהו תהליך שבנינו לאורך השנים ויש בה המון המון דברים.

מה שאנחנו מבקשים מהמדינה הוא ממש פשוט, אני בטוח שכולם פה מאמינים בחינוך הפיננסי ובחשיבות שלו, אנחנו בטוחים שכל תלמיד במדינת ישראל חייב ללמוד את זה בשביל העתיד שלו, בשביל העתיד שלנו כמדינה. אם אנחנו כתלמידים נמשיך לבזבז כמה שאנחנו רוצים בלי שום ידע בכלל איך להשתמש בצורה נכונה עם הכסף שלנו, אנחנו נגיע למצב שהוא אבסורד. אנחנו נגיע לגילאים מאוחרים, לא נדע איך להשתמש בכסף שלנו, לא נדע איך לחיות בעולם. העולם מתקדם, הוא עובד על השקעות ועל קריפטו ועל כל מיני נושאים שאם נגיד אותם לתלמידים רגילים, פשוט לא יהיה להם מושג.

ואגב, אני הולך קדימה לבגרות, אבל זה עוד מגיל קטן. אני נמצא בכיתה י"א', בממוצע תלמיד כיתה י"א' יוצא עם חברים נגיד פעם בשבוע. ואנחנו יוצאים עם חברים למסעדה, לקניון, הולכים, מבזבזים כסף שבמקרה הטוב אנחנו עובדים, במקרה הרע הוא של ההורים שלנו. ואז מה שקורה, אנחנו מבזבזים, אין לנו שום מושג בכלל על צריכה שהיא נכונה, אין לנו חשיבה ביקורתית כי פשוט לא מלמדים אותנו את זה. וזו לא אשמת התלמידים, אלא נטו בתי הספר במדינת ישראל.

וזה גם המקום של ועדת החינוך לבוא ולחייב את מערכת החינוך ואת מי שצריך שפשוט השיעורים האלה יהיו שיעורי חובה. אגב, מחטיבת הביניים, ככל שזה יתחיל בצורה מוקדמת יותר, ככה א', המודעות וב', גם היכולת של התלמידים תהיה הרבה יותר גבוהה. זה בגדול מה שאנחנו אומרים. תודה גדולה.

תודה רבה. הנהגת ההורים הארצית, בבקשה, צופית גולן.

בוקר טוב ותודה רבה על הדיון החשוב. אני רוצה לקחת את כולנו קצת למהות של מערכת החינוך. היום מערכת החינוך, מזמן הבנו, לא תפקידה ללמד את הילדים לקרוא ולהקיא חומר. היא אמורה לתת להם כלים שכשהם יוצאים ממנה בגיל 18 הם מסוגלים להתנהל בעולם האמיתי. ומערכת החינוך היום, כמו שהיא מתנהלת, כושלת.

יש לי ילד בן 23, ילד בן 16 וחצי. אם בן ה-23 לא היה יודע להסביר לבן ה-16 מה הוא פותח בחשבון הבנק, איך הוא מסתכל על זה, אילו עמלות כמו שאמרת, חבר הכנסת, הוא לא היה יודע מה לעשות. אבל אני רוצה להגיד שהחינוך הזה מתחיל כבר בגן. כי צרכנות היום אצל ילדים, אנחנו רואים שמתחילה בטיקטוק ובאינסטוש וברילס ובכל דבר אחר שמסתובב ומתחילה תרבות של צריכה וצריכה לא כי אני צריך, אלא כי למישהו יש, כי יש אושיית רשת שיש לה. והילדים, כמו שאמרו כבר לפניי, לא מבינים את המשמעות של הכסף וזה גם בא אלינו לבתים.

מבחינתי, מערכת החינוך צריכה לצייד את הילדים שלנו בכלים, כלים שאומרים מה זה לפתוח חשבון בנק, אילו עמלות יש לשלם, רגע, אם עבדתי וחסכתי, אולי אני אשים את הכסף הזה בצד, איך אני שם את הכסף הזה בצד? הם עובדים היום, הם מגיל 15-14 עובדים והם הולכים לאיבוד כי יש פתאום כסף בחשבון ויש כבר גם להם פה בנייד כרטיס אשראי, מוגבל, לא מוגבל, אבל יש להם כרטיס אשראי, וטוב, פה אני הולך עם חברים ופה קפצתי והכסף נעלם.

בסוף, המטרה של המערכת הזאת היא לצייד את הילדים שלנו בכלים לחיים האמיתיים. וכל עוד זה לא חלק ממנה, המערכת כושלת באחד מהתפקידים המאוד מאוד מרכזיים שלה. אני מאוד מבקשת שנתחיל את זה כבר מהגן. כן, זה בסדר, אני מכירה תוכניות גם לגן של כלכלה נכונה, של צריכה נבונה. וכן, מהרגע שילדים עובדים והם עושים בייביסיטר גם בגיל צעיר יותר והם עושים דוגווקר גם בגילאי היסודי. ללמד אותם איך לצרוך, מה לעשות עם הכסף.

ללמד אותם גם מהבטן של אימא שלהם, בתוך הבטן נלמד אותם, בגן גם.

בני, מה? בני? בני, אני לא מרגיש טוב היום, היום אני חסר סבלנות.

לא באמת, אלה דברים שהאוזניים כבר לא יכולות לשמוע.

בני, אני היום חסר סבלנות, אני אוציא אותך, אני אומר לך, קמתי על רגל שמאל. כן, צופית, בבקשה.

אני פשוט מבקשת שזה יכנס כחובה לתוך מערכת החינוך שלנו. כמו שאנחנו מצפים שהילדים שלנו יצאו עם קישורים חברתיים כי הבנו שהיום זו חובה, גם היכולת להתנהל בעולם הכלכלי של היום היא חובה. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת סימון דוידסון. בני, אתה אחריו, תתאפק עוד קצת.

קודם כול, אני רוצה לברך את ירון לוי על הדיון הזה ואת היושב ראש. אני אספר לכם שאני לא הכרתי את העולמות האלו של לימוד פיננסי במערכת החינוך, אבל השבוע נפגשתי עם רונית ריקלין, הייתה מנהלת בנק, עשתה הסבה, מלמדת היום חינוך פיננסי בבית ספר בנתניה כי המנהל החליט שיהיה חינוך פיננסי וזו הצלחה ענקית.

אני לא יודע אם צריך ללמוד את זה מהגן, זה קצת קיצוני ואנחנו בסוף צריכים להיות מאוד פרקטיים ולראות איך באמת מיישמים את זה בסופו של דבר וזה לא יהיה 12 שנות לימוד. בסוף צריך לראות איך מצמצמים את זה לשנים שחשוב ללמוד את זה כדי שזה יצא לפועל. אם אנחנו נטפס על העץ מאוד גבוה ונגיד שאנחנו רוצים את זה 12 שנות לימוד, זה לא יקרה.

צריכים דרך משרד החינוך בהבנה ובפתיחות להבין קודם כול שהדבר הזה הוא חשוב, הוא חשוב לנו כהורים, חשוב למדינה, חשוב לילדים. והעולם השתנה, כמו שמקודם ירון ציין והבחור ממועצת התלמידים ציין, העולם שונה. ולכן התלמידים, הילדים שלנו צריכים ללמוד מה שאנחנו כהורים לא למדנו, הם צריכים ללמוד.

אבל צריכים להיות בסוף פרקטיים, לראות כמה שנים צריכים לעשות את זה, כמה שעות צריכים ליישם את זה. ואני מקווה שיש פה מומחים בעולמות האלו בנושא הזה כי בסוף - - -

בנק ישראל.

אני לא יודע אם בנק ישראל, בסוף משרד החינוך צריך להכין תוכנית והתוכנית צריכה להיות מתוקצבת כי זה עולה כסף וצריכים לראות איך מיישמים את זה. ברגע שזו תהיה בומבה ענקית של כסף, כנראה שזה לא יקרה. לכן בואו נהיה פרקטיים לראות איך מתחילים שנה ראשונה, איך מתקדמים לשנה שנייה כדי שבסוף זה יצא לפועל. תודה.

תודה רבה. בני, בבקשה.

תודה, כבוד היושב ראש. אני כבר פה מתחיל לשמוע שהחינוך לשבעים בלבד. השבע כבר מתחיל להכניס לו מהשעמום שלו פיננסים עוד מעט מהגן במקום לחנך. הדברים האלה, ההורים מחנכים ולא גנים ולא כלום. גנים אמורים קצת לעורר את הילדים, לתת להם מה לעשות ולא להמשיך לקחת שיעורים ולהמציא. קודם כול תתחילו לטפל בחינוך, שיגיע לנושא התנ"ך, נושא ידיעת הארץ, אהבת ארץ ישראל, תולדות ארץ ישראל, עם ישראל. זה קודם כול צריכים ללמוד בבתי ספר.

אם מדברים על פיננסים, בואו נלמד אתכם, אני אתן לכם שיעור בכלכלה פיננסית. אתם רוצים להעשיר את הבנקים? זה מה שהם רוצים שתעשו. הנה אני אגיד לכם, אחד שנפל בגלל בנק ואיך אמרתי לו? גדלת אתה? אני קטונתי, בוא תראה איך אני גדל ואתה קטן.

על אף שמדינת ישראל, נלחמים בעשירים, נלחמים בבנקים, באזרח שלא יעבוד על בסיס מזומן. אם היא רוצה להילחם בפשע המאורגן, זה לא על חשבון האזרח. אם פעם הייתי משלם ריביות של 5,000 שקל לחודש בגלל טעויות בנק, בגלל מעשים שעשה לי הבנק, אבל איך אומרים? היום אני משלם לו 9 שקל לחודש, אני עובד על בסיס מזומן גם אם נכנס לי חצי מיליון שקל, אני מוציא אותו. הוא שואל מה אני עושה בו, אני אומר לו שיש לי בלטות. הבנתם? שם אתם תרוויחו, שם הבנקים יעבדו בשבילנו ולא יעבדו עליכם, יגזלו אתכם.

ואומרים ללמד את התלמידים איך להשתמש באפליקציות, קניות. אלה הורים שנותנים להם את זה, השבע שנותן לו לקשקש. זה מה שגנב לכם את הדעת, זה מה שגונב לנוער את הדעת. אני רואה ילדים באים וקונים כוס קפה בארבעה שקלים, יאללה, שמים לו ישר ויזה, ישראכרט. מה? בחייכם. בן אדם, גם ככה עולה לו עמלות זה שמקבל ממנו וויזה לוקחת מבית הקפה על ארבעה שקלים את העמלות. תלמדו, תחנכו אותם איך להשתמש בכסף.

זה הדיון. אי אפשר לתת לו לרוץ ככה, כדי לא להגיע למצב הזה.

בני, זה כל הדיון.

זה לחנך את ההורים, ההורים שנותנים לו את הכסף. אני נותן לנכדים שלי כל חודש.

בני, תקשיב, אתה לא אכלת ארוחת בוקר, לא שתית קפה, באת באמצע עצבני. זה הדיון.

אני נגד שוד הילד וגזל ההורים בריביות ובכל מיני עמלות שיקחו מהם הבנקים.

אתה צודק, אבל זה לא קשור.

ואני מכיר בנקים ששדדו נערים, שנתנו להם להשתמש בצ'קים וההורים אחר כך שילמו על זה מחיר יקר.

בני, אתה צודק בהרבה דברים שאתה אומר, זה פשוט לא קשור לחינוך הפיננסים.

הנוער הזה, נתתם לו כל כך הרבה, חושבים שאם ילד בקניות - - -

מי זה נתתם לו?

כי נתתם לו אפליקציות, נתתם להורים, העשירים נותנים להם, אחד רואה את השני. די, נגמר. תחנכו אותם, ההורים הם שמחנכים, ההורה הוא שנותן את הכסף, ההורה שערב על הילד עד גיל 18 בבנק. ההורה ערב עליו, לא הוא ערב על עצמו. לא הבנק לוקח, העיקר שודד אותו ורודף אותו. כמה עמלות, בואו תראו כמה עמלות, כמה ריביות הם לוקחים, הבנקים. קודם תסדרו את האדם. אתה בא למשוך כסף שלך מהכספומט, הוא עוד לוקח ממך כי הוא יודע שהוא לא לוקח ממך בריביות, לא לוקח ממך עמלות.

המסר עבר, בני.

תלמדו ממני, בואו, אני אתן לכם, אני יודע תוכנית כלכלית איך מנצחים את הבנקים ואת המדינה ומרוויחים.

תבנה תוכנית, תגיש אותה למערכת גפ"ן.

ותאמינו לי שבחיסכון הזה של הריביות שגוזל לי הבנקים ואני לא חוסך שקל אחד והוא נותן לי עוד אשראי. למה? כי הוא יודע שאני אדם אחראי. ודבר אחד, אני בכסף הזה שחוסך, אני נוסע יותר לחוץ לארץ מאשר אני בארץ.

תודה רבה.

- - - לשדוד אתכם. והכול על בסיס מזומן. ומי שיש לו טענות, שיבוא אליי. גם מס הכנסה שבא, לימדתי אותו מה זה, לא גנבתי כסף.

בני, זהו, מספיק, תודה רבה. חבר הכנסת משה פסל, בבקשה.

בחייך, דוידסון, די, משעמם לכם בכנסת?

האמת, אני רואה פה את הדברים יפים מאוד ואולי כבר יש חצי תוכנית מוכנה, מה שנקרא. כבוד היושב ראש, חבר הכנסת ירון לוי, דיון חשוב מאוד ואני מברך על הדיון הזה. אני חושב שחינוך פיננסי בישראל זה דבר שהוא לא מותרות, זה דבר הכרחי. מכיוון שהתלמיד יוצא לחיים, מסיים את חטיבת הביניים, התיכון, זה לא שלוקח זמן, הוא מיד נתקל, כבר תוך כדי התיכון, בסוגיות כלכליות משמעותיות. ניהול של תקציב אישי ומשפחתי, יותר מאוחר משכנתה, פנסיה, הלוואה. אלה מושגים שהיום, נאמר את האמת, מערכת החינוך לא מטפלת בהם כמו שצריך.

זו מיומנות שכל אדם וכל תלמיד כשהוא יגדל יתקל בה מהרגע הראשון. הלוואה לצורך לימודים, הוא צריך לדעת מה הריבית, הוא צריך לדעת, להבין אפילו בהבנה הפשוטה מאוד. הוא יקח מיד כל מיני החלטות כלכליות. תראו, בארצות הברית, בהרבה מדינות יש כבר חוק חינוך פיננסי חובה. בבריטניה מאז 2014 זה קיים. באוסטרליה, בסינגפור. זאת אומרת, העולם כבר הבין מזמן שזה דבר שהוא נצרך וזו מיומנות נדרשת. וכתוב בגמרא, האב חייב בבנו, הוא גם חייב ללמדו אומנות, וזה סוג של אומנות. אגב, הוא יכול לעשות את זה על ידי שליח. זו אומנות, האזרי חייב לדעת את זה. אם אתה שולח תלמיד, שולח ילד בלי לדעת לטפל בדברים פשוטים, בסוגיות פיננסיות פשוטות, מה זה חיסכון לפנסיה, ממתי, איך מחשבים את הריבית.

מה זה חיסכון לפנסיה? אפשר לדעת מה זה חיסכון לפנסיה?

בני, לא הפריעו לך.

תראו, אני חייב להגיד לכם משהו לגבי העלויות. אפשר לשלב את החינוך הפיננסי בתוך מערכי השיעורים הקיימים. זה לא נורא אם במתמטיקה ילמדו בעיות של מימון והלוואות, ובהיסטוריה ילמדו גם על משברים כלכליים כאלו או אחרים. זה בסדר, אפשר לשלב את זה בתוך מערכי הלימוד. באזרחות אפשר ללמד על זכויות פיננסיות. לא חייבים הכול כסף גדול, כמו שחבר הכנסת דוידסון אמר. אפשר להתחיל במשהו.

אפשר להתחיל בביטקוין.

במקרה, אני בשבוע שעבר הנחתי בוועדה חוק חינוך פיננסי חובה שאני מניח שעובדים כרגע על זה. האמת במקרה, פתאום ראיתי את הדיון שלך. ואני מציע כמובן שנצטרף ביחד להצעת החוק הזאת.

אגב, זה מחייב את המערכת, אפשר לתת לה שנתיים להתכונן, אפשר שנה, לא משנה, אבל לשלב את המערכים. אני מזמין אתכם להצטרף להצעת החוק ואני בטוח גם שהשר יתמוך בדבר הזה, אני חושב שזה דבר חשוב. וניתן לילדי ישראל ולתלמידי ישראל יתרון נוסף וכלים נוספים כשהם יוצאים לחיים. זהו, בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה רבה. וכל הכבוד, חבר הכנסת ירון.

תודה רבה. נמצא איתנו עופר ויטל, מרצה ויועץ פיננסי, בבקשה. משרד החינוך, לא שכחתי אתכם, פשוט אני נותן איזו פלטפורמה שיהיה לכם מה לענות.

שלום לכולם ותודה על זכות הדיבור. אני נמצא במערכת החינוך בהתנדבות בנושא הזה של חינוך פיננסי כבר כשמונה שנים. אני וקבוצת הורים פשוט הרמנו את הכפפה הזאת כשמשרד החינוך לפני שמונה שנים אמר שהוא מעוניין לשלב את זה בתוך מערכת החינוך. אני שמח שהוועדה הזאת קורית, אבל אנחנו בשמונה שנים אחרי שאני כבר שומע הבטחות והתחייבויות להכניס את זה פנימה, חבל שדברים לוקחים כל כך הרבה זמן.

ישבתי ושמעתי פה והקשבתי לכל הנאמר פה מסביב. חינוך פיננסי חייב להתחיל בגילאי היסודי, לפחות בכיתה א'. הרעיון של לשלב את זה בתוך חומרי הלימוד מצוין, המלצנו על זה כבר מזמן. אנחנו היינו בקשר, אותה קבוצת הורים, עם בנק ישראל ובשיתוף עם בנק ישראל לקחו אותנו לסיורים במוזיאון של בנק ישראל המשופץ והחדש שרק שם אפשר ללמוד מסיור פשוט כל כך. אלה דברים שאפשר בקלות לשלב בתוך מערכת החינוך.

הבעיה לא מתחילה רק אצל הילדים. ההורים ש"אמונים" ללמד את ילדיהם חינוך פיננסי, רובם לא מבינים מה המשמעות של התנהלות פיננסית. אני יועץ ומאמן פיננסי, עשיתי מאות תיקים למשפחות בנושא של התנהלות פיננסית, אנשים בוגרים שלקחו לא הלוואה אחת, אלא 20 הלוואות והיום נמצאים במחזור הלוואות ואין להם מושג לאיזה בור הם מכניסים את עצמם. איך הורים כאלה יכולים ללמד את הילדים שלהם חינוך פיננסי או התנהלות פיננסית כלשהי?

כמובן שכל זה צריך לעשות בהתאמה לזמנים המודרניים שאנחנו נמצאים בהם, אפליקציות למיניהן וכל הדברים האלה והעולם משתנה והכול בסדר. אבל הילדים האלה גדלים מגיל גן, אפרופו שהזכירו פה את הגן, "אני רוצה, בא לי", מי לא מכיר את המילה בא לי אצל ילדים? בא לי, המשמעות היא אני רוצה פה ועכשיו. אני רוצה פה ועכשיו זה מה שאנחנו עושים בכיתה א' כשאנחנו נכנסים בהתנדבות ומקבלים בחסד אולי, אולי שני מפגשים, מקסימום שלושה מפגשים בשנה למשך שעה על ידי התנדבות של הורים שאנחנו בעצמנו כותבים את מערכי הלימוד, בונים את המצגות. זה לא הגיוני.

לפני שש שנים, אחרי שנתיים שהעברנו את זה, קיבלנו בקשה מבית ספר שלא היה שום הורה שהתנדב או יכל או ידע להעביר מצגת כזאת בשיעורים. התארגנו אותה קבוצת הורים שאנחנו מעבירים את זה כבר שמונה שנים באדיקות ויצאנו כולנו לאותו בית ספר ולימדנו אותם שם במקום ההורים שלא ידעו ולא יכלו להגיע כי לא יכלו להחסיר יום עבודה. אין הצדקה לזה שיש הורים שיכולים להחסיר שעה מהעבודה ויש הורים שלא יכולים להחסיר שעה מהעבודה ואז נוצרת הפליה. קבוצה אחת לומדת חינוך פיננסי, קבוצה שנייה לא לומדת חינוך פיננסי. וזה קשה לכולנו לשמוע ולקבל.

אבל איך מדינה שחצי ממנה חיה גם ככה על מינוסים ולא מבינה את המשמעות שמינוס זו ההלוואה הכי גרועה שאתה יכול לקחת לעצמך, והיא הלוואה לכל דבר ועניין? יש פה בעלי אינטרסים מאוד מאוד חזקים שנקראים הבנקים ונוח להם מאוד שהאנשים פה והילדים פה לא ידעו ולא יבינו כי ככה הם יכולים לעשות מה שהם רוצים. כשאני הלכתי בגיל 16 עם אימא שלי לפתוח חשבון בנק בחגיגה כי קיבלתי תעודת זהות והרגשתי מאוד גדול ובוגר, לא היה לי שמץ של מושג למה אני נכנס. אימא שלי חתמה ערבה וגם היא לא הבינה אפילו על מה היא חותמת.

ללא חינוך פיננסי, לא הילדים יפגעו, המדינה תיפגע. כי ברגע שהילדים האלה ידעו איך להתנהל עם כסף, אולי הם יוכלו אפילו לעזור להורים שלהם שאין להם מושג איך להתנהל עם כסף. זה יכול להשליך גם על ההורים ולא הפוך. ואז המדינה תרוויח, יהיו פה צרכנים יותר חכמים, הם ידעו לנתב את הכספים למקומות הנכונים. הם ידעו לחסוך לפנסיה, כשאני שומע שהמדינה מאפשרת לשחרר קרנות בכל מיני עתות מצוקה ולאנשים אין מושג ירוק מה המשמעות של הדבר הזה לגבי עתיד החיים שלהם.

תודה רבה.

אפשר רק שאלה אליו?

לא, בני, אין שאלות ואין עניינים. שרון לוי, מנהלת הסברה, פעמונים.

איזה שיעור אתה נותן לכיתה א' בנושא הזה? עוד לא יודע אפילו לקרוא ולכתוב.

אני יכול לענות לך על זה בשמחה.

שלום, תודה רבה על הדיון החשוב הזה, שמחה להיות פה. אני פה עם אלה מדמוני שמנהלת את המכללה שלנו לחינוך פיננסי.

תחליטו מי מכן מדברת כי אנחנו בדיון מהיר.

אני אדבר בשם הארגון. לפני שאני אתייחס, אני כן אתייחס לנושא של החטופים. יש לנו קרבה מאוד גדולה לשני חטופים, קית' סיגל שנחטף מכפר עזה ועומרי מירן שאשתו לישי הייתה מתנדבת שלנו והקימה את סניף הסטודנטים שלנו בספיר. אנחנו מאחלים להשבתם המהירה הביתה יחד עם כולם.

לנושא הדיון, אנחנו בפעמונים קיימים מעל 20 שנה כארגון שעוסק בהתנהלות כלכלית וחינוך פיננסי, עוסקים גם בשיקום וגם במניעה. הוזכר כאן הנושא של המשפחות ואנחנו עוזרים, מסייעים למעל 13,000 משפחות בשנה כל שנה. והשנה ושנה הבאה, 2025 הולכת להיות שנה כלכלית קשה לאור הגזרות הכלכליות והמלחמה וכולי.

ובחינוך הפיננסי אנחנו פוגשים עשרות, אולי מאות בתי ספר, רק בשנתיים האחרונות היינו במעל 550 בתי ספר עם מעל 15,000 תלמידים מכיתות ד' ומעלה, ואנחנו רואים חשיבות רבה גם לגיל היסודי ואפילו גם לגן. באמת בנק ישראל גם מוציא ספרונים מאוד מאוד יפים לגילאים הצעירים, אבל גם אנחנו מפיקים הרבה מאוד תכנים שמותאמים גם ליסודי, גם לחטיבה וגם לתיכון.

אני רוצה לתת שלוש דוגמאות. הדיון הוא בנושא של התייחסות ליוקר המחיה, כי כמובן הנושא של חשיבות של חינוך פיננסי, אנחנו כולנו פה מבינים את העניין הזה. אני אתן שלוש דוגמאות למה שאנחנו שומעים מתלמידים. הדוגמה הראשונה היא הנושא של שיעורי הנהיגה, הבילויים והנושא של בגדים, וגם עכשיו ההעלאה של התחבורה הציבורית, אפילו שזה בשני השקלים. לתלמידים, כל ארבעת הנושאים האלה הם נושאים מאוד מאוד משמעותיים. שיעורי נהיגה זה דבר יקר, צריך לעבוד מאוד קשה כדי לממן את הדבר הזה ולא לכולם יש את היכולת שההורים יממנו את כל הדברים האלה.

הדבר השני שעולה מאוד מאוד חזק זה כל הנושא של חיפוש מידע בתחום של שוק ההון והשקעות. הם מבינים, הם רואים, הוזכר ביטקוין וכל הדבר הזה. זה משהו שמאוד מסקרן אותם, הם צמאים לדעת והם שותים את כל המידע ממקורות לא מוסמכים ולא אמינים, בעיקר מהטיקטוק, הרשתות החברתיות, וצריך גורם מוסמך שיבוא ויתן את המידע ואת הידע בצורה אמינה וטובה.

והנושא השלישי זה דווקא בנושא של חיסכון לדירה. הם רואים את הדור שמעליהם שלא מצליחים לקנות פה דירה והמוטיבציה שלהם קצת יורדת. למה אני אתחיל לחסוך אם אני רואה שהאחים הגדולים שלי או אפילו ההורים שלי לא מצליחים לקנות פה דירה? בשביל מה לחסוך? אלה דיונים שעולים אצלנו בסדנאות כשאנחנו פוגשים את הילדים ואני רוצה להגיד, עלו כאן כל מיני נושאים. האפקטיביות בחינוך פיננסי מתבססת בעיקר על שלושה דברים.

אחד זה ידע, שצריך להנגיש את הידע, צריך לתת לתלמידים את הידע בגובה העיניים, בשפה שהם מבינים וכולי. הדבר השני הוא ההתנהגות, איך אני עומדת בלחץ חברתי שלכולם יש, כולם קונים, כולם משלמים, איך אנחנו מקבלים החלטות, זה עניין התנהגותי. והדבר האחרון הוא הנושא של היכולת. איך יש לנו ביטחון עצמי לדרוש לא לשלם עמלות בבנק או לדרוש לקבל את ההנחה שמגיעה לי או לדרוש להחזיר מוצר, כל הדברים הצרכניים האלה. ההדרכות והתוכן שצריכים לעבור צריכים לעמוד בכל הדברים האלה. זה לפי מחקרים מהעולם וה-OECD וכולי וגם כמובן מניסיון שלנו. אבל בפעמונים אנחנו מאוד מאוד מדגישים את שלושת הדברים האלה.

אני לא יודעת, אולי יושבים פה נציגים של רשות שוק ההון, באגף החינוך של רשות שוק ההון, הם האמונים מטעם המדינה להטמיע את הדבר הזה יחד עם משרד החינוך. נבנתה תוכנית לאומית להטמעה של חינוך פיננסי. איפה הם?

לא תוקצבה אבל. נבנתה תוכנית, לא תוקצבה.

אני יודעת, לכן אני מעלה את זה שוב.

נקודה חשובה.

צריך להטמיע, וצריך את כל הגופים, לשבת, אנחנו נשמח להיות שותפים בדבר הזה בשולחנות עגולים. ודנה ממשרד החינוך פה יושבת, אנחנו היינו בשולחנות עגולים. צריך להטמיע את התוכנית שכבר קיימת ולהרים את הדבר הזה. תודה רבה על הדיון ונקווה שיוטמע.

תודה רבה. עומר זילברמן, צעירי יש עתיד, בבקשה.

אני עומר, תלמיד כיתה י"ב מראשון לציון. דבר ראשון, אני באמת רוצה להודות על קיום הדיון הזה, ליושב ראש, לחבר הכנסת ירון לוי שיזם וכל אלה שחתמו בעד קיום הדיון.

באמת, כיום חינוך פיננסי זו דרישה בסיסית שכבר נראית מובנת מאליה. יש לי מחברת למתמטיקה, יש לי מחברת ללשון, יש לי מחברת לספרות ואני משקיע בכל המקצועות האלה שעות על גבי שעות בשבוע. למה אין לי מחברת לחינוך פיננסי? בסופו של דבר, הדור הזה, דווקא הדור הזה, הדור שמתמודד עם הבנקים, הדור שמתמודד עם הריביות, הדור שמתמודד עם יוקר המחיה המטורף במדינה הזאת חייב לדעת ולהצטייד בכלים החיוניים האלו, הוא חייב את זה.

אצלי בבית הספר היה מורה אחד לשל"ח בכיתה ח' שהיה לו מספיק אכפת ומספיק חיוני כדי לקחת את היוזמה הזאת ולעשות איתה משהו. יום אחד, יום אחד בלבד, שש שעות, ישבנו והוא הסביר על דרגות מס, קופת גמל להשקעה ודברים כאלה. כמה אני זוכר? לא בטוח. יום אחד, זה כל מה שהוקצה. זה רק מדגיש כמה צריך יותר תוכנית מסודרת. וטוב שהוא התחיל עם זה מוקדם, כי מתחילים לעבוד מוקדם, אתה רוצה כסף להתנהל איתו.

בסופו של דבר, יש נערים גם שמגיעים מרקע סוציואקונומי יותר גבוה, מרקע סוציואקונומי יותר נמוך. יש אנשים שההורים בבית מסבירים להם יותר, מקנים להם יותר כלים להתמודד עם הדברים האלה ויש כאלה שפחות. חייבים ליצור סל כלים שמונגש לכלל בני הנוער במדינה באופן שווה שיוצר שוויון הזדמנויות בלי קשר מאיזה רקע אתה מגיע, איזה סוג בן אדם אתה ולאיזו משפחה נולדת. חייב להיות שוויון הזדמנויות בדבר הזה.

אני באמת שמח לשמוע שכבר יש תוכנית, כל מה שצריך זה לתקצב אותה. אני מבקש שבשיתוף פעולה בין כולנו נוכל לתקצב אותה. כי אם יש תוכנית, זה פשוט. תמצאו לזה את התקציב, זה חשוב מאין כמותו דווקא עכשיו, דווקא בדור הזה. תודה רבה שוב.

תוסיפו לו גם מחברת לתנ"ך.

תודה רבה, עומר.

פרופ' אורית חזן, חברת סגל וראש פורום חינוך בחירום בטכניון.

אני לא שמעתי, זה דבר ראשון שהייתי אומר בחיים.

עשיתי כבר, עשיתי בגרות, כבר סיימתי את זה.

כבוד היושב ראש, אני יכול הערת שוליים? בני, בבקשה, כשאנשים מסיימים לדבר, אל תזכיר להם מה שהם שכחו כי כנראה הם לא שכחו, הם לא בחרו לדבר על זה. בין אם זה נער או בנק ישראל.

לא משנה.

זה כן משנה, כי זה לא נעים. אתה משמע את דעתך, ואנחנו מנהלים דיון והקשבנו לך בקשב רב, אף אחד לא הפריע לך ואמר לך מה שכחת. בוא תיתן לאנשים לסיים את הדברים שלהם בנועם ובכבוד. זה דיון מאוד חשוב ומאוד משמעותי.

אני חי עם עמך, אני יודע מה היה בחיים, אני רואה הרבה בשטח. מה שאתה לא חי איתם, אני חי איתם. אני שומע את הצרות של ההורים שהסתבכו בגלל ילדים.

בני, הייתי שלושה ימים במיטה, החלטתי לבוא בגלל הדיון החשוב, תעשה מצווה. אני אומר לך, באמת אין לי כוח.

דניאל וך, אוניברסיטת אריאל, בבקשה.

קודם כול, תודה רבה על ההזדמנות לדבר פה. יש לי שתי שאלות. שאלה ראשונה, האם המתווה או התוכנית מדברת רק על התנהלות כלכלית אישית ומשפחתית או שהיא עוסקת גם ברמה החברתית, בהנחלת מדיניות שמגיעה מהרשות המחוקקת ומהרשות המבצעת? ודבר שני, אני אשמח לשמוע באמת יותר פירוט על המתווה.

תכף אנחנו ניתן למשרד החינוך ולבנק ישראל לדבר. לפני שנותן לבנק ישראל ומשרד החינוך, יש פה עוד מישהו?

כן. משה קאשי.

לובי 99, בבקשה.

משה קאשי, מנהל תחום פיננסי בלובי 99. הכול יודעים שידע שווה כסף, ובנושא שאנחנו דנים פה היום, חוסר ידע שווה כסף, שווה הרבה כסף לבנקים, לחברות הביטוח, לסוכני הביטוח, וגם לצערנו, לארגוני פשיעה כמו שנוכחנו במקרה של פרשת סלייס. חוסר הידע הפיננסי הזה פוגע גם בשוויון ההזדמנויות ומרחיב פערים חברתיים, כמו שאנחנו רואים במקרה של חיסכון לכל ילד. וכשהציבור לא מבין מה זו ריבית ומה זו אינפלציה, הוא לא מקבל את התמורה הנאותה על הנכסים שלו, ערך הכסף שלו נשחק, ועושה הרושם שהמדינה, זה לא כל כך מעניין אותה.

אני מופיע בעיקר בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים, ובכל פעם שעולה הצעה למנוע מהציבור לעשות שגיאות עם הכסף שלו, כמובן משרד האוצר ורגולטורים הפיננסיים באים ואומרים, שוק חופשי, זכות בחירה, די לפטרנליזם. כשכולם, מי שיושב סביב השולחן, כולם יודעים שלציבור אין את הכלים לקבל את ההחלטות האלה.

אנחנו חושבים שאי אפשר כבר לעצום עיניים והמדינה צריכה לקחת אחריות על הדבר הזה ולהכניס את החינוך הפיננסי למערכת החינוך ולעשות את זה בעצמה ולא על ידי גורמים בעלי אינטרס עסקי כמו בנקים, סוכני ביטוח, חברות ביטוח. אני מבין שיש הצעת חוק שמתגלגלת, יש כבר הצעת חוק שהוגשה. אנחנו מצפים באמת מהוועדה הזאת שתיקח את זה ותקדם. תודה רבה.

תודה רבה. שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר, בבקשה.

תודה על ההזדמנות, צוהריים טובים. שמעון פרץ, ראש מועצת מיתר. אני אתחיל כמובן, גם לנו ביישוב, רני גואילי, לוחם יס"מ, ונעמה לוי, שניהם עדיין בשבי חמאס, אנחנו כולנו מתפללים לשובם ולשובם של שאר החטופים.

אני כמובן מברך על היוזמה, כבוד היושב ראש, וגם של ירון לוי. היא יוזמה חשובה ואני חושב שהוועדה בראשותך חייבת באמת לראות את התמונה הרחבה יותר ולקדם את הנושא, לא לחכות, פשוט להתחיל, והבנתי שאין עדיין מתווה.

כראש רשות, ברור לי שאנחנו, ראשי הרשויות, חייבים להיות שותפים ולכן אני פה, למרות שאני גם ארצה להיות בדיון ב-12:00 שהוא לא פחות חשוב מבחינתי. אני לא אתעלם מהדברים של בני, הם דברים חשובים ואני כבר, מה שנקרא, מסיר מעצמי את ההתייחסות שאחרי זה על הדברים שאני אגיד, אבל שמעתי והקשבתי. הדברים שהוא אמר הם חשובים, יש להם הרבה משמעויות. אנחנו מכירים את ההיסטוריה של כולנו ובני, אני לא מכיר אותך, אבל אמרת דברים חשובים.

בני, הוא עשה את ההקדמה כדי שלא תגיב לו.

לא, אני רוצה רק להגיד מילה אחת. ההיא אומרת, ללמד אותם לחסוך לדירה. אם הבנקים היו נותנים להם ריביות כמו שהם גוזלים מאיתנו, היית אומר אפשר לחסוך. אתה יכול לשים מיליון שקל ויתן לך את הריבית על מיליון שקל, אבל אתה תהיה מינוס ב-5,000, תשלם יותר ריבית ממה שתקבל על מיליון שקל.

צודק.

בגלל זה אמרתי. אני פה כי אמרתי, אנחנו רוצים להיות שותפים לחזון. וכשמדברים על מתן כלים, חשוב לי להגיד שאמרו פה גם על נושא של ידע. ידע זה חשוב, אבל אני חושב שהרבה לפני איך פותחים חשבון בנק וכמה ריבית או עמלות, אני כתבתי את זה לעצמי, אני חושב שאנחנו צריכים כוועדה גם וגם כראשי רשויות, הנושא של חשיבה ביקורתית ודחיית סיפוקים. זה יכול להיות כחוט השני מהגילים המאוד מוקדמים וזה מתחבר מהר מאוד לדברים שאנחנו בהם. הנושא של חינוך פיננסי בא כתוצאה מזה שאנחנו רואים, שהילדים שלנו, אמר את זה גם בני בהרחבה, הם פשוט לא במקומות האלה שאנחנו אולי. אני קצת יותר מדי מבוגר אולי, אבל באמת, במקומות שבהם יש לנו יכולת לחשוב ביקורתית. אנחנו מקבלים מידע מאיפה? מי נותן לנו את המידע?

ולכן אני אומר, כשהוועדה פה יושבת ואין עדיין מתווה ומדברים על תוכנית כזו, היא צריכה להיות כזו שבאמת מגובה בנושאים המרכזיים האלה, לראות מי באמת אחרי זה מעביר את השיעורים האלה, מי הגופים שנכנסים לתוך הדבר הזה ובאמת משתלטים על זה. ואני מכיר את זה מתוך הרשות שלי כראש מועצה חדש.

אני רוצה במילה קצרה, היו פה בני הנוער ואני רוצה לפנות אליהם כי באמת, כמו שאמרתי, לפני שאתם יודעים לפתוח חשבון, לפני שאתם לומדים איפה משקיעים בביטקוין או דברים אחרים, תפעילו את הראש, תכירו את התמונה הגדולה יותר, האינטרסים. צריך להכיר את האינטרסים, יש אינטרסים צרכניים לכל מיני גופים ועם זה אנחנו מתמודדים, לדעתי מפה צומחת היוזמה. צריך להבין מה זאת אחריות, ובאמת לדחות סיפוקים ולדעת ערכים.

ואם אני אגיד משהו שבסופו של דבר הוא מתחבר גם לתוכנית ואולי למתווה שאני אשמח להיות שותף לו. גם לילדים, גם לבני הנוער, גם לכולנו, תדעו להציב מטרות ויעדים, את המידע תשאבו ממקורות מהימנים שאתם סומכים עליהם ותמיד תמצאו מישהו לידכם שיעשה את זה ואם מערכת החינוך תדע לספק את זה, זה יהיה מצוין, ותיקחו אחריות. תודה.

תודה רבה, שמעון. בנק ישראל, בבקשה.

נעים מאוד, אני ורד יפת, אני מנהלת את היחידה לקשרי קהילה בבנק ישראל ומרכזת אצלנו גם את הנושא של החינוך הפיננסי. אני אתן לדנה עוד מעט לספר על כל מיני יוזמות שאנחנו כן עושים עם משרד החינוך, אבל אני רוצה כן לתת קודם את התמונה הכוללת מנקודת המבט שלנו.

קודם כול, אוריינות פיננסית, כמו שהוזכר פה, הרבה אנשים הזכירו פה, היא באמת משהו שהוא מאוד מאוד חשוב בסוף לצמיחה הכלכלית של המשק ולצמצום פערים חברתיים. וה-OECD, יש לו מתווה מאוד מאוד ברור, יש מדינות, הוא מפרק את זה, יש לו מסגרת למידה למבוגרים ויש לו מסגרת למידה לילדים מחולקת לארבעה תחומי תוכן. בכל תחום תוכן יש את הנושאים שצריכים להטמיע או להעביר בכל אחד מהגילים, גם ברמת הידע, כמו ששרון הזכירה, גם ברמת ההתנהגות, וגם ברמת הגישה קוראים לזה, היישום, האטיטיוד.

וזה בהחלט גם מראה שככל שאתה מקדם אוריינות פיננסית, אחר כך האנשים הבוגרים הופכים להיות צרכנים יותר טובים שיודעים לקבל החלטות מושכלות. ולכן זו החשיבות שאנחנו כבנק ישראל רואים בתחום הזה. למרות שאני מדגישה וגם שרון הזכירה את זה, אנחנו לא אמונים על הנושא הזה על פי חוק, אוקיי? לפי חוק מי שאמון על הנושא הזה זו רשות שוק ההון.

אני גם אגיד שחינוך פיננסי טומן בתוכו המון עולמות תוכן. יש עולמות תוכן שבנק ישראל הוא איש המקצוע בהם, כמו למשל בנקאות, תשלומים, מטבע, אינפלציה וכן הלאה. יש עולמות תוכן שרשות שוק ההון היא אמונה, אנשי המקצוע כמו ביטוח, כמו פנסיה, כמו השקעות. יש דברים שרשות המסים אחראית עליהם, כמו למשל ללמוד על מסים. או צרכנות. יש המון רשויות שמתעסקות בנושא הזה.

אנחנו עשינו סקר. פעם אחרונה שנעשה סקר מסודר במדינת ישראל למדוד מה רמת האוריינות הפיננסית במשק הייתה ב-2012 שזה מזמן. אנחנו הראינו את זה לחבר הכנסת ירון לוי. אנחנו עשינו איזשהו סקר קטן, אנחנו קוראים לו סקר חלוץ, כדי לראות מה המצב העדכני. וראינו שהמדינה שלנו חלשה ביחס ל-OECD בכמה נושאים.

היא חלשה בידע קודם כול, ברמת הידע, קודם כול בלהבין מה זה פיזור סיכונים, להבין חישובי ריבית, להבין אינפלציה, אנחנו יותר חלשים מהעולם. שתיים, ברמת ההתנהגות יש נושאים שאנחנו יחסית חזקים ויש נושאים שאנחנו יותר חלשים. אם אני שמה את האצבע על הנקודה החלשה ביותר, הזכירו את זה פה כולם, זה הנושא של המינוס וזה הנושא של לכסות מינוסים בהלוואות וההתנהלות קצרת הרואי אנחנו קוראים לזה. זאת אומרת, להסתכל על הטווח הקצר, לבזבז את הכסף היום ולא לחשוב ולהסתכל על איזושהי ראייה יותר ארוכת טווח, זה יצא מאוד בולט.

והנקודה השלישית שיצאנו חלשים, כשאנחנו מפרקים את זה לקהלים בחברה הישראלית, מאוד בלט שדווקא לחברה הערבית יש פערים מאוד מאוד גדולים ביחס ליתר האוכלוסייה. היא גם מושכת את הממוצע כלפי מטה. גם החברות האחרות הן קצת יותר נמוכות מה-OECD, אבל בחברה הערבית זה ממש.

היה לפני כמה זמן דוח הכלה פיננסית בשיתוף של בנק ישראל, משרד המשפטים והמשרד לשוויון חברתי דאז. הדו"ח הזה הסיק מסקנות ואחד הממצאים המשמעותיים, וכולם אמרו והזכירו את זה פה היום, זה היה שלא חסר חומר, לא חסרים תכנים, לא חסרים אנשים שבאים ומעבירים, זה קיים בכל מקום, באמת יש פה את מיטב המומחים שמציעים המון תוכניות פנטסטיות. הבעיה היא שזה לא מוטמע בצורה תשתיתית במעגלי החיים שלנו. וכשאני אומרת מעגלי החיים שלנו, זו גם מערכת החינוך, אבל זו לא רק מערכת החינוך. יש לנו גם חיילים בצבא ואחר כך משפחות ובכל אחד משלבי החיים יש את התכנים שצריכים לעבור.

המחקרים שלנו מראים שאם אני מתייחסת לעולמות הנוער, בהחלט העולמות של הילדים והנוער הם עולמות שהם מאוד מאוד חשובים, הם סוכני שינוי חשובים מכמה היבטים. א', בגילים האלה עוד אפשר לעצב התנהגויות, ככל שמתחילים יותר מוקדם זה יותר אפקטיבי. שתיים, בגילאים האלה הם גם משפיעים על ההורים. זאת אומרת, אם מישהו לומד למשל לנהל תקציב ביסודי ואחר כך הוא בא ועושה שיעורי בית ומסביר להורים, כמו שפעם היה עם הפרחים המוגנים, גם היום אנחנו משפיעים אחר כך על עוד מעגלים. ושלוש, כמו שהזכירו פה והזכירו פה גם הנערים, או הזכיר את זה חבר הכנסת ירון לוי, היום הכאב בתשלום לא קיים, לא מרגישים אותו. העולם הוא הרבה יותר קל, הכול הרבה יותר נגיש, ולכן חייבים ללמד את זה בגילאים הרבה יותר צעירים.

אני יכולה להגיד שאנחנו בנושאים שבנק ישראל אחראי עליהם, אנחנו לא לוקחים על עצמנו את כל העולמות של חינוך פיננסי, אבל בעולמות שבנק ישראל אמון עליהם ואחראי עליהם ורואה מקומות שבהם הוא יצמצם פערים חברתיים וכלכליים, אנחנו מייצרים שיתופי פעולה תשתיתיים כאלה. יש לנו שיתוף פעולה עם משרד החינוך שתכף דנה קצת תספר עליו ויש לנו גם שיתוף פעולה עם אכ"א", עם הצבא, אנחנו עושים תוכניות לחיילים, לטירונים, למשרתי קבע, כולל טיפול בבעיות פרט. זאת אומרת, אנחנו עושים דברים, אבל אנחנו לא אמונים על זה ברמה התשתיתית.

אני כן אגיד רק משפט אחרון, שמדו"ח ההכלה הפיננסית כן בנק ישראל לקח על עצמו בהמלצות של הדו"ח לקדם את הנושא בחברה הערבית, הוא גם תקצב את זה מתקציבו. אומנם לא בשביל לעשות עכשיו איזה שינוי מהפכני, אלא בשביל להתניע איזשהו תהליך רוחבי ותשתיתי ואנחנו בונים פה תוכנית אסטרטגית לפחות לחברה הערבית ומחכים שגם יגיעו תקציבים לרשות שוק ההון לקדם את זה ביחד לכלל האזרחים.

תודה רבה. לפני שאני עובר למשרד הרווחה ואחרי זה משרד החינוך, הספרונים האלה, הם מחולקים?

הספרונים האלה, קודם כול, זו יוזמה שלנו, באמת בשביל להתחיל בגיל צעיר. כי מה שאנחנו עושים, אנחנו כל פעם מטרגטים אוכלוסייה ובונים לה תוכנית שתהיה כמה שיותר תשתיתית ותגיע לכמה שיותר. הספרונים האלה, קודם כול הם באתר האינטרנט שלנו, הם בחינם, "כסף קטן". הם מתורגמים גם לשפה הערבית בחרוזים, סופרת ילדים.

על בסיס הספרונים האלה יש פעילויות, יש מערכי שיעור בתוך האתר שלנו עם עזרים למדריך, אפשר להוריד אותם, הכול בחינם. אם מישהו רוצה לרכוש עותק פיזי, זה כבר עולה לנו כסף כי אנחנו לא יכולים להדפיס לכל תלמידי ישראל. יש גם אפשרות לרכוש את זה דרך ספק חיצוני שהתקשרנו איתו. ויש שם גם מערכי שיעור, על בסיסם גם עשינו סרטונים, ככה שמי שיותר קשה לו לדבר עם הילדים על כסף, הוא יכול להיעזר בסרטונים שלנו, הם גם נמצאים באתר.

לאילו גילאים זה?

זה לגילאי יסודי.

יש כאן גברת מטבע, אני חושב להעביר את זה לאשתי.

כן, האמת היא שזה מתאים גם לילדים, כמו שאמרתי לך. ירון, הילדים הם גם סוכני שינוי למבוגרים, וזה בדיוק זה, וזה עובד. תאמין לי, אנחנו מקבלים הרבה פידבקים על הסרטונים אלה, הם הופצו ברשתות החברתיות ואנחנו עכשיו מנסים בפיילוטים גם להטמיע אותם בתוך מערכת החינוך, אני משאירה לדנה לספר על זה. אבל כן, כמה שיותר.

אני חושבת שארבעת הנושאים האלה מאוד מתאימים לילדים. יש פה את העולם של החיסכון, מר חסכן ומר בזבזן. דיברתם על דחיית סיפוקים ומותגים ופרסומות, יש פה את גברת בוחרת, שהיא צריכה לעשות החלטות נבונות. יש פה את מר תשלום, להכיר את אמצעי התשלום, לדעת שהכסף לא יוצא סתם ככה מהקיר, צריך לעבוד בשבילו, ובכלל, להכיר מה זה כרטיס אשראי ואיך זה עובד. ויש לנו את גברת מטבע שמספרת לנו על הכסף ועל המטבעות. וסביב זה אנחנו מנהלים שיח וזה מה שחשוב בעצם.

תודה רבה. משרד הרווחה, בבקשה. אורית נאור, בבקשה, מנהלת תחום חינוך וחינוך בלתי פורמלי. בבקשה, אורית.

בוקר טוב. אנחנו במשרד הרווחה, מתוך תפיסה של הכנה לחיים עצמאיים לחניכי הפנימיות, בנינו איזושהי ערכה שמדברת על התנסות בתהליכים יום-יומיים שמדברים על סדרי עדיפויות, על חיסכון, על ניהול משק בית, מתוך הבנה שאנחנו צריכים לאפשר לחניכי הפנימיות איזשהו ידע ייחודי להתנהלות כלכלית נכונה ביום שהם עוזבים את המסגרות שלנו. הערכה הזאת נועדה לסייע לצוותים החינוכיים בפנימיה לקיים שיח במסגרות וזה בא לידי ביטוי באמת בשיח על העתיד הקרוב, על פיתוח חשיבה כלכלית, נותן ידע להתנהלות כלכלית אחראית, מתרגל.

וזה נותן להם להתנסות בכלים כמו ניהול תקציב, שימוש באמצעות תשלומים, מבט פרקטי על בנקאות וכדומה. באמת מתוך תפיסה וההבנה שחינוך פיננסי יושב על מקומות גם של פסיכולוגיה של רגש, של מסרים שאנחנו מקבלים מגיל צעיר, ובהיבטים האלה אנחנו עושים בתוך המסגרות שלנו עבודה.

תודה רבה. משרד החינוך, דניאלה, בבקשה.

בוקר טוב, תודה רבה, ואני מודה על הדיון החשוב הזה. זאת גם הזדמנות להודות לשותפות שלי, גם לפעמונים וגם לבנק ישראל על החבירה הטובה והעבודה המשותפת. אני עוסקת בנושא הזה כבר די הרבה שנים, מ-2012 בערך, כשהמועצה הלאומית לכלכלה ראתה חשיבות בנושא הזה.

בניגוד למה שנאמר כאן, אני כן רוצה לומר ולחזק שכן נבנתה תוכנית כמו שאתה ציינת בצדק. והתוכנית הזאת שזורה גם בתחומי דעת מתוך הבנה שכדי לתקצב את הדברים אנחנו חייבים גם להכניס אותם כך שהם יהיו רלוונטיים. ולכן התוכנית של חינוך פיננסי במידה רבה היא גם תוכנית שהיא בין-תחומית. כשאני עוסקת בזה בתוך מתמטיקה, או כשאני עוסקת בזה בתוך מקצוע גיאוגרפיה או מולדת, זה הופך להיות משהו חי ולא איזה תוכן שהוא תוכן מת.

אנחנו כן התחלנו במקביל בשני צירים. ציר אחד היה ציר של החינוך הקדם יסודי. יש היום תוכנית שניתנת ונלמדת בכל הגנים, היא מתרכזת בעיקר בנושא של תקציב, של כסף. כן הכנסנו קצת את הנושא של קיימות.

באילו גנים? באילו גילים?

בכל גני הילדים. החינוך הקדם יסודי מנחה את הגננות, יש חוברת, אוגדן מסודר, היו מפגשים עם גננות.

תוכנית חובה או שזה תל"ן?

כמה מפגשים כאלה יש?

זו לא תוכנית שאתה בא בתחילת שנה ונותן חמש שעות או שבע שעות, אלא זה ספירלי לאורך כל- - -

אתם בודקים שזה אכן מתקיים?

שום דבר הוא לא חובה כרגע.

הבנתי. על זה אנחנו מדברים אבל. לא, כי אני פשוט לא מכיר תוכניות כאלה.

דניאלה, לכן שאלתי, זו תוכנית תל"ן?

זו לא תוכנית תל"ן, זו תוכנית שהמשרד גיבש יחד עם האגף הקדם יסודי. היא לא תוכנית לימודים נוספת, היא שזורה בגנים בצורה כזו או אחרת.

מה זה אומר שזורה רק? אם אפשר לפרט, כמה תלמידים בישראל - - -

למשל, אם יש להם שוק קח-תן. זה לא מקצוע, ולכן היכולת שלי לתת את הנתונים היא לא מלאה כאן.

זאת אומרת, אנחנו לא יודעים כמה למדו את זה.

אם בכלל.

תרשו לי שנייה לפני, לא אכפת לי שתתקפו אותי.

לא, לא תוקפים בכלל, רוצים להבין.

אנחנו בכלל לא בעניין של לתקוף.

אני רוצה לדבר שוטף, תנו לי להציג את הדברים, אני אשמח להערות.

אבל אני רק מבקש כוכבית, תגידי לנו כשאת מציגה, אם זו תוכנית שאכן מתבצעת, כלומר מתוקצבת ומתבצעת, או שזה - - -

אין מתוקצבת.

אין בכלל? שום תוכנית?

והיא לא חובה.

אנחנו כתבנו את זה יחד עם אגף הגיל, אנחנו מכשירים את הגננות וזה נכנס לאט-לאט בהדרגה. אני לא יכולה להגיד שכל הגננות עושות את זה, אבל רוב הגננות.

כמה זמן זה קיים?

אבל זה קיים כבר שנה שלישית וזה הולך ומתרחב.

ואתם מכירים אבל סיפורים איפה שזה כן קורה? כלומר, את יכולה להציג לנו, קורה ברמת גן?

לא, אני לא אתן לך כרגע את הנתונים, אני יכולה לבדוק אותם ולהעביר אותם אחר כך.

בקיצור, לא קורה. כן, דניאלה, בבקשה.

לא, אבל נשמח, אם יש, שיעבירו נתונים.

לא, אני מסרבת לקבל את - - -

לא קורה. זו ההתרשמות שלי כרגע, לא קורה. בבקשה, תמשיכי.

קורה, לא מקבלת שלא קורה.

אני יכול להגיד לך על 400 פלוס גנים בפתח תקווה, לא קורה.

זה לגבי התוכנית של הגנים. מצד אחד התחלנו עם צירים של מלמטה, אנחנו עושים ארגון של כל החומר לכיתות ב' עד ד' במסגרת של מולדת, חברה ואזרחות ובמתמטיקה. אבל במקביל, הציר שהוא באמת ציר מאוד מאוד מרכזי וחשוב הוא הציר של הבוגרים יותר. אנחנו התחלנו, ולקח לנו קצת זמן לפתח את זה בשנה שעברה, פיתחנו תוכנית שנקראת "טעימות פיננסיות". היא נכנסת כחובה החל מהשנה הזו במסגרת מולדת, חברה ואזרחות. לא בחירה, חובה. זו תוכנית מקסימה שבה המורים גם מוכשרים לזה.

התלמידים מקבלים דילמות סביב נושאים שונים, אני תכף אזכיר את הנושאים, והם צריכים לעשות כאן קבלת החלטות. כלומר שהם דינמיים והם רואים גם את המחירים של קבלת ההחלטות הפחות טובה שהם עשו.

הנושאים שיש לנו כאן הם כמובן צרכנות כי זה מתקשר ליוקר מחייה, שיווק, איך מוכרים לנו, הטיות והטעיות צרכניות, כל הנושא של קניות ברשת, אבטחת מידע, שיווק דיגיטלי. אפילו המחיר היקר של אופנה, כי דיברו פה כל הזמן על הקטע הזה שילדים כל הזמן רוצים והם צריכים, הם לא מבינים את הפער בין רוצה וצריך, לכן הנושא של הקניות. תקציב ושוק הדיור, כששוק הדיור למעשה עוסק גם באינפלציה וגם במחירים, באותם היבטים שהוזכרו כאן קודם שהם מאוד מאוד חשובים.

מועצת תלמידים לא כל כך הספיקה לעבור את הדברים כי דרור, הדובר שדיבר בתחילת הדיון הוא כבר בעל-יסודי, אבל לאט-לאט הילדים האלה יעלו.

על איזו שכבת גיל את מדברת?

כיתת ט'. תכף אני אזכיר מה אנחנו עוד עושים על חטיבת הביניים.

סליחה, זה מתחיל בכיתת ט' וזה בתוך מערכי השיעור הקיימים, משולב.

זה בתוך מערכי השיעור הקיימים. זה אמור להתרחב, אנחנו נאלצנו לעצור בשנה שעברה ולנשום עמוק בגלל המחיר היקר של המלחמה, תקציבים הוסטו לעניינים אחרים. לקח לנו את השנה, תכננו את זה בשנה שעברה, זה לא קרה, אבל זה הסתיים השנה וזה כולל תרגום לשפה הערבית.

כלומר, זה כבר היה השנה הזאת או שזה מתחיל בשנת - - -

זה עכשיו התחיל בשנת הלימודים הזו, כשהמטרה היא להרחיב גם את התוכנית. מדובר על 30 שעות, אגב.

30 שעות מה? שנתיות?

רגע, אבל מה זאת אומרת 30 שעות? הרי את אומרת שזה בתוך שיעורים קיימים, לדוגמה בשיעור היסטוריה.

לא, בתוך מקצוע הגיאוגרפיה, 30 שעות שמורי הגיאוגרפיה מלמדים יחד עם התוכן.

גם חינוך פיננסי.

זה קשור ומתקשר, בהתאם לתוכנית הלימודים המשותפת.

30 שעות חובה זה נקרא.

30 שעות חובה שהמשרד הכניס. יש כוונה להרחיב את זה ובמקביל להעלות לגילאים הנוספים, אנחנו מאוד נרצה, זה לא קיים כרגע. יש תוכנית בכיתות י' של השכלה כללית, חלק מבתי הספר מלמדים, חלק לא, זה לא חובה. יש בתי ספר שרוכשים תוכניות של חינוך פיננסי בגפ"ן ויש, כמו שאתה הזכרת, גם הורים שמתנדבים ואני אשמח לחשוב יחד איתך אחר כך איך אפשר לעשות משהו קצת יותר מסיבי בנושא הזה.

ביסודי יש איזושהי תוכנית?

ביסודי יש תכנים שכבר גובשו ואנחנו כרגע עובדים עליהם, הם יהיו מוכנים עד סוף השנה, גם במסגרת של מולדת, חברה ואזרחות, וארגון של התכנים במתמטיקה, שיש תוכנית ללימודים חדשה שנכנסת עכשיו. אגב, במתמטיקה של כיתות י' יש את הנושא של חינוך פיננסי כחלק מתוך תוכנית הלימודים של שלוש יחידות שזה גם בחובה. זו לא זכות, זו חובה. אלה הם הדברים הראשוניים.

מתי המשרד התחיל להתעסק בכל הדבר הזה?

אני התחלתי לפני שנבחרתי לתפקיד.

שזה?

נבחרתי ב-2010 וב-2012 התחלתי עם המועצה הלאומית לכלכלה. זה כל פעם בא והולך ובין היתר, הקטע הזה שממשלות מתחלפות הוא קצת לפעמים לרועץ. כי אם ב-2012 התחלנו עם תוכנית פיילוט, ושרון מחייכת. אגב, שרון והצוות שלה הכינו יחד איתנו את המתווה הרב-גילאי. והתחלנו ב-2012, זה היה אמור להיות פיילוט שמתרחב, היו ממצאים יפים.

דיברתם על הצלחות, עד היום אני זוכרת מורה בקריית שמונה שסיפר לנו שאחרי שהם למדו חינוך פיננסי, ילד שהלך עם אביו לסופר הגיע לשם והיו המבצעים הרגילים של הסופרים, והילד התעקש שזה לא מבצע והוא קיבל את מה שמגיע לו. הוא התקשר למורה אגב, המורה יחד איתו דיברו ביניהם איך הוא עושה את זה והם ניגשו למנהל הסניף וזה היה לטובתו. זאת אומרת, יש משמעות לחינוך פיננסי.

אבל מה התחלת להגיד שהממשלות? זאת אומרת, 2012, ואז ביטלו חלק מהתוכניות?

ממשלות מתחלפות. לא ביטלו חלק מהתוכניות, אבל פשוט כל פעם באים ואומרים, בואו נתחיל ואז ממשלה באה, ממשלה הולכת, אנחנו מציגים משהו ואיפה שהוא זה לפעמים עשוי להיתקע. דווקא אני אומר לזכותו של השר והמנכ״ל הנוכחי שהם מאוד מיינדד לנושא. אני חושבת שוורד תעיד, ישבנו ביחד איתו. יושבת כרגע קבוצת עבודה לקדם את הנושא.

הפתרון בשביל שזה לא יהיה נושא ממשלתי, הפתרון הוא בדיוק פה בפרלמנט.

חקיקה, כן.

אני רוצה להוסיף על שיתוף הפעולה שאנחנו עושים היום עם בנק ישראל. יש לנו שלושה שיתופי פעולה. אחד, ורד הזכירה קודם את הנושא של החברה הערבית והדרוזית שהאוריינות הפיננסית שלה היא במצב הרבה יותר נמוך.

לא רק במגזר הזה.

לא רק, נכון, גם החרדי, אני עוד אוסיף. אני מודעת, אבל אנחנו כרגע מדברים על פיילוט שאנחנו עושים איתם ואנחנו ממש בקרוב מתחילים פיילוט ב-50 בתי ספר לתוכנית בנושא הזה בכיתה ח'. במקביל, הספרונים, ורד הזכירה אותם, אנחנו עבדנו איתם. קודם כול, אישרנו אותם עם אגפי הגיל, אנחנו לא מכניסים שום דבר למערכת לפני שזה עובר גם מומחים שבקיאים בגילים. ועבדנו יחד איתם על כתיבה של חומרים.

ובמקביל, יש תחרות שאנחנו עושים יחד איתם לכיתות ט' עד י', תחרות של הכנת שטר שלכאורה זו הכנת שטר בלבד, כ-70 שנה לבנק ישראל, אבל בעצם יחד עם זה נבנו חומרים וכולי. אני מרגישה שזמני תם, עכשיו מותר לך לשאול אותי.

תודה רבה. אני אגיד לך מה, אני פשוט מתעסק בנושא הזה מ-2013. חלק הצלחנו יותר, איפה שהיו מנהלים שלקחו את זה יותר קדימה, חלק הצלחנו פחות. ברמה של המדינה, לא הצלחנו. ילדים בסופו של דבר מסיימים תיכון ולא יודעים איך פותחים חשבון בנק, לא יודעים איך רושמים צ'קים, לא יודעים איך עושים העברות בנקיות, למרות שדווקא ממקור לא צפוי, בנק ישראל עושה עבודה מטורפת בנושא הזה. אבל הוא לא מצליח להכניס את זה כמו שצריך למשרד החינוך, אין מה לעשות עם העובדה הזאת.

עכשיו השאלה שלנו צריכה להיות איך אנחנו רוצים לעצב את הבוגרים שלנו. האם אנחנו רוצים לעצב את הבוגרים שלנו עם ידע בדברים שהם כנראה לא יצטרכו למהלך חייהם, אבל עשו וי ושיננו וידעו לענות על שאלות במבחן, או שאנחנו רוצים לייצר בוגרים שמשתלבים בשוק העבודה, משתלבים בשוק הפיננסי, יודעים איך מתנהלים החיים של אותו בן אדם.

ואני אומר לך, נכון להיום, משרד החינוך לא יודע לייצר בוגרים שיודעים להשתלב בשוק העבודה, הם לא יודעים לעשות פעולות פיננסיות בסיסיות ברגע שהם יוצאים אחרי 12 שנות לימוד. הם לומדים את זה, לצערי, כשהם משתחררים מהצבא יש יום כזה שהצבא מביא את כולם ועושה להם מין כנס כזה, מביא הרבה דוכנים, בנקים, בתי השקעות. שם הם מגלים לראשונה איך פותחים חשבון בנק, איך רושמים צ'קים איך עושים העברות בנקאיות.

הם יכולים לפתוח לפני.

הם יכולים לפתוח גם בגיל 13, אבל הם לא עושים את זה כי אף אחד לא אומר להם בתיכון שלהם, חבר'ה, תקשיבו יש מדדים שאם תשקיעו בהם, אין לכם שום סיכון. תשקיעו 100 שקל בחודש, עד שתסיימו את הצבא יהיה לכם סכום משמעותי. לכו תלמדו את שוק ההון, לכו תלמדו מטבעות שהיום הפכו להיות כלי מאוד אפקטיבי לעשיית הון. לכו תלמדו, לכו תדברו על זה, לכו תעשו משהו שקשור לחינוך פיננסי.

ולצערי, משרד החינוך עדיין תקוע הרבה מאוד שנים אחורה ולכן אני חושב שהחוק הזה הוא חוק טוב. ואני מתנגד באופן גורף לזה שבחקיקה נחליט מה לומדים במשרד החינוך, אבל ברגע שזה לא עובד כל כך הרבה שנים, הפרלמנט חייב להתערב. ולא יכול להיות שיוצאים ילדים בני 18 שסימו י"ב ולא מבינים כלום. אתה מדבר איתם על שוק ההון, זה כמו סינית מבחינתם. ואז הם הולכים ללמוד את זה אחרי הצבא וכל התהליך שלהם נדחה לפחות בעשור. והייתי עדין עם העשור, זה יכול להיות הרבה לפני.

אפשר גם לראות את זה במדינות אחרות בעולם, בארצות הברית, בצרפת, בהרבה מאוד מדינות שאם מרכז המחקר והמידע יעשו השוואה למדינת ישראל מול העולם, אתם תראו שאנחנו הרבה הרבה מאחורה. ואני עוד פעם אסייג את הכול כי עבדתי מול בנק ישראל בקדנציה הקודמת ואני יודע שהם עושים עבודה מדהימה בנושא. תודה.

מה שיתוף הפעולה בין בנק ישראל למשרד החינוך לגבי אותה תוכנית שהצגת, ורד?

איזו תוכנית?

ספרונים, כל מה שפרסמתם באתר, משרד החינוך מפרסם את זה באתר שלו?

לא, אני אסביר. קודם כול, כמו שהסברתי קודם, אנחנו כרגע מקדמים תוכנית אסטרטגית תשתיתית שהיא מיועדת לחברה הערבית. ועל בסיס זה, בגלל שזה ה-Ownership שלנו מהוועדה, אנחנו לא יכולים לעבוד על משהו שאין לנו סמכות חוקית לעבוד בו סתם ככה. על ה-Ownership הזה אנחנו יצרנו שיתוף פעולה עם משרד החינוך ואנחנו מנסים לצאת בפיילוט.

כמו שהזכירו כאן קודם, שיטות הלימוד צריכות להיות שיטות לימוד חדשניות. לכן אנחנו מנסים לעשות איזושהי יוזמה של משחק עסקים, מין גיימינג כזה שבו התלמידים בכיתות ח', מה שהיא סיפרה, של הדרוזים, יתנסו. מה זה אומר? אנחנו מביאים את הפיילוט והרישיונות, משרד החינוך, אנחנו מחכים שבאמת יצא בשעות.

אבל למה זה לא קורה? זה שנים כבר.

לא, זה משהו שאמור לקרות השנה. אנחנו מחכים באמת לשעות שיאושרו בכיתות ח' כדי לעשות.

זה האתגר, להכניס את זה.

ואנחנו נעזור להכשיר פה את המורים כפיילוט לחברה הדרוזית.

ביחד עם המשרד בבקשה.

בוודאי. כשהרעיון פה הוא לדמות את החיים האמיתיים, לדמות סימולציות. זאת אומרת, התלמידים, כל פעם שיהיה להם שיעור, הם גם ישחקו, יעבדו, ירוויחו כסף וירטואלי, יפתחו חשבונות בנק, יקבלו תלושי משכורת, ילמדו לקרוא אותם. זה פרויקט מאוד מאוד יפה, אני מקווה שבאמת לא יהיו לנו את החסמים לקדם אותו. אחרי שנגמר את הפיילוט ונפיק ממנו לקחים וזה יהיה מוצלח ויהיו שעות, אנחנו נשמח למנף את זה הלאה.

יוסי, אני מציע לך לקבוע דיון נוסף, כי אני עשיתי את זה בקדנציה הקודמת, לא הצלחתי להכניס את זה.

רק שאלה. דיברנו על זה שיש תוכנית של רשות שוק ההון.

אני לא מכירה תוכנית של רשות שוק ההון.

יש תוכנית שלא תוקצבה. מישהו יכול רגע לתת?

זו תוכנית לאומית.

יש תוכנית לאומית, דיברנו על זה גם.

הבסיס. הייתה תוכנית לאומית של אגף שוק ההון כי הוא היה אחראי, זה היה במשרד האוצר בזמנו. הם בנו משהו, מזמן כבר - - -

מה זה מזמן? שנים? אנחנו מדברים על כמה שנים.

2014-2012, משהו כזה.

זה פשוט לא מתוקצב, זה נראה לי.

הבנתי. אפשר ברשותך, כבוד היושב ראש? מכל הדברים שאני שמעתי, דניאלה, כרגע אין לנו לימודי חובה של חינוך פיננסי במערכת החינוך. יש כל מיני, בגני הילדים יש אפשרויות כאלה ואחרות, נתון לבחירת הגננת.

יש ניצנים בכיתה ט', ניצנים של תוכנית, 30 שעות שנתיות.

אוקיי, ויש לנו בגפ"ן.

חובה בכיתה ט'.

אמרתי, יש ניצנים.

ואנחנו מבינים כולם את החשיבות של איך זה יכול להקל על אורח החיים של אותם בני נוער שיוצאים לשוק העבודה אחרי שהם מסיימים את הצבא או במהלך השירות הצבאי או מהרגע שהם בגיל 16 החליטו לפתוח חשבון בנק.

נגעתם כאן בשלוש נקודות מאוד חשובות, דיברתם על ידע, התנהגות ויכולת. ואם אנחנו מדברים על ההיבט החברתי, שילד שיודע שכרגע המצב הכלכלי בבית לא מאפשר להורה לקנות לו, עצם ההבנה הזאת יכולה למנוע גם הרבה בעיות חברתיות, דיברתם על זה. אני חושב שיש כאן, מעבר להיבט הכלכלי, שאנחנו מלמדים אותם איך לעשות ולקבל את ההחלטות הנכונות, גם מבחינה חברתית יש לזה חשיבות מאוד גדולה.

כבוד היושב ראש, אנחנו לא מסכמים, אבל אני עדיין לא אמרתי לך תודה רבה שכינסת את הדיון הזה בין כל הדברים החשובים שיש כאן.

אחד מהדברים החשובים גם.

הוועדה שולחת ניחומים למשפחות החללים, איחולי החלמה מהירה לפצועים, מתפללת ומקווה להחזרתם לשלום במהרה של כלל החטופים והחיילים.

החינוך הפיננסי נועד לסייע לתלמידים לפתח ידע וכישורי חיים בתחום הפיננסי שיסייעו להם להתנהל בבוא העת. הוועדה רואה חשיבות רבה בהטמעת חינוך פיננסי ובחשיפת התלמידים למושגים הפיננסיים הבסיסיים ולהקניית מיומנויות לניהול תקציב. הוועדה רואה חשיבות בהקניית הידע הפיננסי לילדים כבר בגילאים הצעירים.

הוועדה מברכת את בנק ישראל על תוכנית להטמעת תוכנית התנהלות פיננסית בחברה הערבית לאור הפער שיצא מאותו סקר. הוועדה מברכת את בנק ישראל על פרסום ספרוני חינוך פיננסי לילדים ומערכי השיעור שקיימים באתר הבנק בהנגשה חינמית לכל אחד.

לאן הם מגיעים? איפה אפשר להעביר את זה לגנים? אם גנים רוצים.

זה נאמר. באתר יש אפשרות לגשת.

כסף קטן, אתר בנק ישראל, יש הכול, כולל מערכים, כולל סרטונים.

אני אדאג שלפחות לבן שלי זה יגיע לגן.

זה ליסודי.

ורד, אנחנו נשמח לקבל את הלינק. אם תוכלי להעביר את הלינק, ונבקש מדוברות הוועדה גם לפרסם את זה בהודעה שתצא.

הוועדה מברכת את משרד החינוך על ניצני תוכנית שהוכנסו בתחילת שנת הלימודים הנוכחית לתלמידי כיתות ט' ומעלה ומשלבת את החינוך הפיננסי במערכי השיעור הקיימים, כ-30 שעות שנתיות. הוועדה דורשת ממשרד החינוך לכלול את החינוך הפיננסי כחלק בלתי נפרד מתוכנית הלימודים כבר בגילאי היסודי.

הוועדה קוראת להקים גוף על שיתכלל את פעילות החינוך הפיננסי בהתאמה לאתגרים החדשים נוכח ההתפתחויות החדשות בשוק הפיננסי. הוועדה תתמוך בחקיקה שהגיש חבר הכנסת משה פסל וננסה לקדם אותה במהירות האפשרית.

אני רק אגיד שלאור הדברים שנאמרו על ידי ורד, שאחת הנקודות החשובות היא הסתכלות לטווח הארוך ולא רק לטווח הקצר, אני חושב ש-12 שנים שמשרד החינוך התחיל לעסוק בנושא, אם המשרד היה מסתכל לטווח הארוך, אולי היום היינו נמצאים במקום אחר לגמרי. ולכן אני קורא גם למשרד החינוך לבוא ולהניע. ואם הבעיה היא תקציבית, אנחנו פה בשביל זה. איפה שאפשר ללחוץ ואפשר לתת גז, אפשר לקדם דברים חשובים. בסוף מדובר על דור העתיד שלנו, ואם אנחנו נסתכל לטווח הארוך ומעכשיו אנחנו ניתן את הכלים כדי שיוכלו להתמודד, יוכלו ללמוד, יקבלו גם את הידע, בסוף נוכל לעשות דברים טובים למען כלל אזרחי מדינת ישראל.

ברשותכם, אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 11:42.