פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



21
הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
12/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ובאלכוהול
יום שלישי, י"א בחשון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024), שעה 10:04

תחלואת סרטן ריאה – העלאת המודעות לנזקי העישון בקרב בני נוער

חברי הוועדה: בועז ביסמוט – היו"ר

מלכה כץ - ממונה מניעת שימוש בסמים ואלכוהול, משרד החינוך

אורנה כהן - מנהלת תחום מניעת עישון, משרד הבריאות

ד"ר שרון לוי - מנהלת המחלקה לחינוך וקידום בריאות, משרד הבריאות

אדוה מובשוביץ ירס - מנהלת מחוז ירושלים, המשרד לביטחון לאומי

איילת רצון - מנהלת תחום פ"א - מחלקות לש"ח ותכ' בקהילה, משרד הרווחה והביטחון החברתי

אוסנת איבגי - מנהלת תחום בכירה מכס אכיפה ברשות המסים, משרד האוצר

טל כהן - מנהל תחום תכנון וכלכלה ברשות המסים, משרד האוצר

ד"ר שני שילה - מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה

סימונה אפשטיין - מנהלת פרויקט העמותה הישראלית לסרטן ריאה, העמותה הישראלית לסרטן ריאה

מיקי גולדפיין - מנהלת פרויקטים בעמותה, העמותה הישראלית לסרטן ריאה

נועה ארליכסון - מועצת התלמידים והנוער הארצית

שירה כסלו - מנכ"לית, המיזם הרב מגזרי למיגור העישון בישראל

רבקה זלצר-פרייליך - אחראית מדיניות ציבורית למניעה וגילוי מוקדם, האגודה למלחמה בסרטן

עמוס האוזנר - יו"ר, המועצה הישראלית למניעת עישון

בת שבע פנחסוב

רעות חביב, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



תחלואת סרטן ריאה – העלאת המודעות לנזקי העישון בקרב בני נוער

בוקר טוב לכולם. סליחה, אבל אנחנו אחרי עוד לילה לבן, הרבה לילות לבנים כרגע, אבל בסדר, שאלה יהיו הצרות שלנו. דיון מאוד חשוב הבוקר. דיון מאוד חשוב. הגעת אליי למשרד, שני, אני זוכר, לקח לך בדיוק ארבע דקות, או אפילו שלוש, לשכנע אותי שצריך לכנס את הוועדה ולדון בנושא שלך. אז התכנסנו לדיון בוועדה הזו בנושא תחלואת סרטן הריאה, שהוא הקטלני ביותר בקרב גברים, אבל גם נמצא באחוזים גבוהים מאוד בקרב נשים. כאשר למעשה קרוב ל-90% ממקרי סרטן הריאה נגרמים כתוצאה מעישון סיגריות וכלל מוצרי העישון, ולכן יש צורך למנוע אותם ולפעול להעלאת המודעות לנזקי העישון בקרב בני נוער, להפעיל תוכניות חינוכיות כבר בגילאים צעירים.

גיל החשיפה בהתנסות בעישון יורד, בין היתר, בגלל אותן סיגריות אלקטרוניות שדנו בהן כאן בוועדה הזו יותר מפעם אחת. כאשר אני עצמי לא מתבייש להגיד, אפילו כיושב-ראש הוועדה המיוחדת למאבק בשימוש בסמים ואלכוהול, נדהמתי לגלות שתלמידים בכיתה ד' בבתי ספר שנחשבים לטובים ואיכותיים נחשפים ומתנסים בסכנה הזאת, בסיגריה האלקטרונית. כידוע, בשנים האחרונות יש מגמת עלייה בשיעורי העישון של בני נוער בכלל מוצרי העישון, בדגש על הסיגריות האלקטרוניות, כפי שאמרתי. בהמשך נשמע כאן נתונים. כדי למנוע את תחלואת סרטן הריאות וכל יתר נזקי הבריאות יש לפעול בנחישות למניעת הגעת אותם מוצרים לבני הנוער.

יש גם את נושא הטעמים בעישון. כי לא רק שהצעירים שלנו נחשפים לזה אלא גם מגרים אותם – טעם אבטיח, טעם סברס וטעם פופקורן. ולכן, הצעת החוק שהגשתי לאיסור טעמים במוצרי עישון, זה בדיוק נועד לטפל בנקודה הזו. צריך לראות איפה זה נמצא, שירה, כי הרבה מאוד הצעות חוק, צריך לזרז אותן וזה קצת בבירוקרטיה ובמשרד הבריאות גם כן, וצריך באמת לזרז. אנחנו נברר היום בוועדה שלנו מה הן תוכניות החובה למניעת עישון ולהעלאת המודעות לנזקיו, מה תוכניות הבחירה שמשרד החינוך מפעיל בנושא, מה מבוצע בפועל והאם יש פיקוח על ביצוען. האם התוכניות מותאמות לאוכלוסיות השונות ברגישות התרבותית הנרגשת. לאילו כיתות מיועדות התוכניות האלה, מה אורכן. האם זה סתם לסמן וי או שאתה באמת מציג משהו רציני. מספר משתתפים, קבוצות.

סליחה שאני יורד לרמה כזאת פרטנית אבל הנושא חשוב מידי מכדי שעוד ועדה ועוד בלה-בלה ועוד קשקוש ולסמן וי. הרעיון פה זה באמת להגיע לתוצאות והישגים ולכפות, לעיתים, על המשרדים הממשלתיים, כי זה בעצם תפקידנו. האם משרד החינוך בחן את אותן תוכניות שיוצגו לנו, ואם כן מה הם הממצאים.

לפני שנפנה לדוברים עצמם, אני רואה פה את רשימת הדוברים ששירה ובת שבע הכינו לי – אתם אמורים לספק לנו את כל התשובות לשאלות האלה. נתחיל עם ד"ר שני שילה, מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן ריאה. יש גם מצגת. הישיבה הזו, הפגישה החשובה מאוד הזו היום זה הרבה בזכותך אז תודה רבה, שהערת את תשומת ליבנו. אני מאוד מעריך ותודה לך. בבקשה.

תודה רבה לחבר הכנסת ביסמוט. אני חושבת שכשבאנו אליך אמרת "מרגישים את התשוקה שלכם". כי אני חושבת שבאמת כשאנחנו מגיעים למקום שאנחנו יודעים מה זה סרטן ריאה, ואני חוויתי את זה הרבה שנים עם בעלי, ואנחנו מלווים אלפי משפחות – מדובר במחלה שהיא באמת ניתנת למניעה. אז בואו נעבור על כמה נתונים ולמה זה חשוב. עד שהמצגת תעלה אני אספר לכולם שגם ניגשנו לחבר הכנסת, לצוות שלו, ובמיוחד בעת הזאת, בנובמבר כי זה החודש הבינלאומי לסרטן ריאה. זה משהו שקורה בכל העולם. כלומר, קולגות שלנו בכל העולם עוסקים בפעילות מיוחדת בחודש הזה על מנת להעלות מודעות לאבחון מוקדם ולמנוע עישון.

אני חייב להודות שהרקע האישי שלך, אולי זה מעניין, ואת מכירה את זה מקרוב, לצערנו הרב, אז את יכולה אולי לספר פה?

כן, תראו, אני כמו כל בן אדם, בעלי ואני חיינו, למדנו, גם היינו תקופה בארצות הברית, ואנחנו ציוניים – היה ברור לנו שאנחנו חוזרים לארץ למרות שהציעו לנו הרבה דברים שם, ובעלי חלה ביולי 2011 ככה פתאום. הוא אובחן עם סרטן ריאה גרורתי בגיל 43, הילדים היו בני 6 ו-9. זה באמת היה לפני העידן החדש של סרטן ריאה. אנחנו כן בעשות של תקווה, של התפתחויות עצומות, שיש להן גם נטל כלכלי מאוד גדול, כן? מצד שני, אנחנו חייבים לתת טיפול למי שחולה. ובעקבות ההתמודדות וההבנה שיש צרכים שחסרים החלטתי לעזוב את מה שעשיתי. עסקתי במחקר בחברות ביו-טק והקמתי את העמותה. אני שם עשר שנים. אני חייבת להגיד שבעלי נפטר לפני שנתיים. השנה הראשונה הייתה קשה אבל אני פה. אז תודה לכולם. ויש פה הרבה קולגות שהם חלק מהעניין וחשוב שכולם יציגו את הנושא.

[הצגת מצגת]

למה חשוב לדבר על סרטן ריאה? – תראו, זה מדוח מרכז לאומי לבקרת מחלות של משרד הבריאות, ובעצם הוא אומר שסרטן הריאה אחראי לכ-10% ממקרי הסרטן החדשים בישראל, למעל 16% מכלל הפטירות. גורם הסיכון העיקרי הוא עישון – עישון פעיל וכפוי. והרוב המוחלט של מקרי סרטן הריאה, שוב, זה חולים שמעשנים או שעישנו. אז אנחנו מבינים, ובואו נתמקד, שתדעו שזה לא סתם נושא חשוב – מחלת סרטן ריאה היא מחלת הסרטן ההורגת הכי הרבה אנשים מסרטן בארץ ובעולם. לא לבלב, לא מעי, לא שד – ריאה, אוקיי? נכון שאצל נשים יש את סרטן השד במקום הראשון, אבל ריאה אחריו. אנחנו רואים פה התפלגות של סרטן ריאה לפי פיצול של נשים וגברים, יהודים ומהחברה הערבית. מאחר שנתוני העישון גבוהים יותר אצל גברים כך גם סרטן הריאה.

זה הגיל שבו הסרטן מאובחן בעצם?

כן. זאת מחלה של יותר מבוגרים כי צריך מספיק עומס של שנות עישון על הריאה בשביל שתתפתח המחלה. ואם אנחנו רוצים לצאת מפה עם דברים, לא באתי לדבר סתם, אז בואו נראה רגע מספרים כדי שנבין כמה זה חמור. אם אנחנו מסתכלים, נפטרים כ-2,000 חולים ומאובחנים כמעט כ-3,000, בעצם מאובחנים כל יום 7 אנשים חדשים עם סרטן ריאה, נפטרים בכל יום 5 אנשים מסרטן ריאה. אם אנחנו מסתכלים אנחנו יודעים ש-80% ואפילו מעל הם מעשנים או מעשנים לשעבר זה אומר ש-4 אנשים נפטרים כל יום מסרטן ריאה ואדם אחד לא מעשן. בואו נשווה את זה לתחום נוסף מהחיים שאנחנו מכירים אותו, תחום מאוד חשוב - תאונות הדרכים.

בכל יום נפטר אדם אחד מתאונות דרכים לעומת 4 מסרטן ריאה. תשימו לב שמדובר בפי 5. כלומר, מדובר פה במחלה שניתנת למניעה, ניתנת לאבחון מוקדם, והורגת הרבה מאוד אנשים. יש את הצד הזה, תחשבו על האנשים והמשפחות שמאובחנות בשלב גרורתי, כמה זה קשה. אני בטוחה שכולכם מכירים אנשים, חברים או מישהו שאובחן עם סרטן ריאה או סרטן אחר גרורתי – זה הורס משפחות, כן? זה מפרק אנשים. הילדים שלי, שגדלו מגיל צעיר, הם לא ילדים רגילים. גם אני עברתי. אנחנו מדברים פה על משהו שאנחנו יודעים שמשפיע לא רק על החולה עצמו. מחלה קשה משפיעה על כל הבית ועל הרבה מאוד אנשים אחרים.

חברתנו פה, שירה, מהמיזם למיגור העישון, הציגה גם בוועדה הקודמת נתונים מאוד חשובים על נושא העישון. הם אוספים הרבה נתונים. אני חושבת שזה ברור שהעישון בישראל הוא גבוה. העישון בילדים ונוער הוא גבוה, הוא חמור והוא הולך ועולה. עכשיו, תשמעו, אנחנו בשנה קשה, אנחנו בשנת מלחמה, וראינו נתונים שיש גם עלייה בעישון והתמכרויות. אנחנו צריכים להבין שמדובר בהתמכרות, כלומר, בסוף האנשים המעשנים שמאובחנים בסרטן ריאה הם גם לא אשמים, אוקיי? מדובר בהתמכרות ואנחנו צריכים להתייחס לזה כך, ולעזור להם למנוע התחלת עישון ולפעול לגמילה מעישון.

דוגמה לפעילות שעשינו לפני שנה פלוס היא לקחנו את קריית גת, מקום שיש בו הרבה חולי סרטן ריאה. הגענו לשם בעקבות מתנדבת שאמא שלה נפטרה. עשינו פעילות חדשנית לשכבה ח' בנושא של העצמה וגמילת עישון. אני רוצה לספר לכם שבעצם זה ברור שלנוער ולילדים יש מרחק גדול בין התחלת עישון בגיל מאוד צעיר לבין הקצה. כלומר, אבחון סרטן ריאה הוא בגיל מבוגר. זה באמת מאוד רחוק.

תסבירי על הבחירה בקריית גת.

אז הבחירה בקריית גת היא כי א' מדובר בפריפריה גיאוגרפית וסוציו-אקונומית, ובאמת הגענו לשם בגלל צורך - מתנדבת שלנו, שאמא שלה נפטרה מסרטן ריאה, אמרה לנו "אנחנו מקריית גת, סביבנו כולם מעשנים וכל יום אני שומעת על אבחון חדש בסרטן ריאה, וצריך לעשות משהו". נפגשנו עם ראש העיר, אחר כך דיברנו עם רשת "אורט", שמנהלת את רוב בתי הספר בעיר, והחלטנו לעשות משהו כזה. מה שחשוב לי להגיד זה שיש שני צדדים. יש מניעה ויש אבחון מוקדם. אני אזכיר ממש בקצרה, זה חודש המודעות הבינלאומי לסרטן ריאה – אנחנו כעמותה הובלנו 7 שנים של עבודה קשה להכליל בדיקת אבחון מוקדם לסרטן ריאה במערכת הבריאות בישראל.

פיילוט "תיגר" לאבחון מוקדם הסתיים כעשיו, מועמד לסל התרופות. ואנחנו מקווים שכל מי שזקוק יוכל לעשות, כשמדובר באנשים מעל גיל 50 עם רקע שנקרא 20 שנות קופסה. אנחנו חייבים פה תמיכה שהדבר הזה ייכנס, כי אם זה לא נכנס אני לא מקנאה בקופות החולים בתביעות שהם יקבלו. מה שגם דיברנו עליו עם חבר הכנסת ביסמוט, ותודה על ההקשבה, זה שאנחנו צריכים להבין, תראו, לי היו ילדים בבית הספר, אני לא זוכרת ששמעתי על דברים שקורים. אני יודעת שיש דברים ויש תוכניות ויש חובה ויש בחירה וזה – חברים, צריך לעשות "ריסט". צריך לבדוק, אנחנו רוצים לדעת ולהבין מה קיים, מה קורה בתכלס במערכות החינוך בגילאים השונים. אנחנו צריכים להתאים את הדבר הזה של חינוך למניעה בילדים ונוער לעידן החדש.

חייבים להוריד את כמות המסורטנים מסרטן ריאה, אוקיי? חייבים לעבוד בזה. אנחנו נמשיך לעבוד בזה, זה כמו טרור, אין ברירה. אנחנו נמשיך להילחם. אבל אנחנו רוצים להבין מה קיים ממש, מה קורה בשטח, על מנת שנוכל ליזום דברים חדשים שמותאמים לעלייה בכמויות העישון, לעידן של ה"וייפינג" (אידוי), למלחמה ולעידן הדיגיטלי, אני חושבת. הרשתות וכולי. שקופית הסיכום הייתה שצריך שוב להגיד שלאף אחד לא מגיע סרטן ריאה, גם המעשנים וגם הלא-מעשנים. כל אחד שיש לו ריאה יכול לחלות בסרטן ריאה, לצערי, אבל אצל מעשנים הסיכון מאוד גבוה, ואלה רוב האנשים שאנחנו מטפלים בהם. תודה על ההקשבה.

תודה רבה. המיזם הרב מגזרי למיגור העישון בישראל. דיברת על עישון, אז יש לנו את הגברת שתגיב. גם לך יש מצגת, נכון?

[הצגת מצגת]

כן, תודה רבה. שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון. אני אשתדל להיות מאוד קצרה, כרגיל. תודה רבה, יושב-הראש הוועדה, גם על פתיחת הדלת לדיון מאוד חשוב וגם על הדברים שאמרת וחיברת את מה ששני לא אמרה, לגבי התוצאות בסוף של סרטן ריאה לבין מה שאנחנו רואים בהתחלות העישון, של שער הכניסה לעולם העישון. בעצם אנחנו צריכים לעבוד על שני הקצוות האלה. אז נתחיל במצב כיום, שנת 2024, אנחנו נמצאים עם 31%, שליש מבני 15 עד 17 שמעשנים איזשהו מוצר עישון בחודש האחרון, אוקיי? שליש. צריך להבין, לא היינו במצב הזה ב-2019, כשנכנסו לכן הסיגריות האלקטרוניות מסוג ג'ול, ואחר כך גם הסיגריות האלקטרוניות החד-פעמיות – היינו על 17.1%. זאת אומרת, כמעט קפצנו פי 2 בשיעורי התחלות העישון.

עכשיו, אני בכוונה מחברת את זה לדיון שלנו על סרטן הריאה. צריך להבין שאותם בני נוער, שכרגע מעשנים כבר, 31%, הם יהיו הפציינטים שאחר כך משרד הבריאות יטפל בהם ונראה אותם עם סרטן ריאה. זאת אומרת, זה קצת אבסורד שאנחנו צריכים ללכת כל כך אחורנית, אבל פה הדרך שלנו לחסום את הדבר הזה.

מספר מבהיל ממש.

עכשיו, אתם רואים למטה את הצעדים שמדינת ישראל עושה לאורך הזמן. בכתום זה כל מיני צעדי רגולציה שעשינו, ובירוק זה מה שנקרא המציאות שלנו. אתם רואים פה לדוגמה את הקורונה ואת איך הקורונה הורידה, באופן טבעי. אבל אתם רואים גם את מלחמת 'חרבות ברזל', שיש לה חלק בעליה. ואתם רואים את הכניסה של המיסוי, שגם לו הייתה השפעה והוא התחיל להוריד. אבל זה עדיין לא מספיק, כי התעשייה הזאת מאוד חזקה והמוצר שהם יצרו – סיגריות אלקטרוניות – מאוד אטרקטיבי. אבל, אני רוצה רגע להראות לכם את זה. אנחנו שואלים את כלל בני הנוער בגילאי 15 עד 17 מה הם מעשנים בחודש האחרון. את אלה שמעשנים, אותם 31%. אתם יכולים לראות פה את כלל המוצרים על פני שלוש שנים.

אני רגילה להגיד בשנתיים האחרונות שהמוצר הראשון הוא סיגריות אלקטרוניות. עכשיו, תסתכלו, 50% מבני הנוער בגילאי 15-17, המוצר הראשון שהם התחילו איתו בשנה האחרונה היה סיגריות אלקטרוניות. 40% מבני הנוער בגילאי 15-17 שהתנסו בסיגריות אלקטרוניות. ובסוף, מה הם מעשנים בחודש האחרון? הפתעה – גם סיגריות, מובילות ראשונות, ואחר כך סיגריות אלקטרוניות. זה אומר שסיגריות אלקטרוניות הן שער הכניסה, הן מאוד אטרקטיביות, ואנחנו גם נדבר על הטעמים לדוגמה. אבל, בסופו של דבר כלל המוצרים נמכרים פה. ועל סיגריות כבר יש הסכמה שהן מובילות לסרטן ריאה.

אז צריך לקחת בחשבון שהמלחמה שלנו כאן היא מלחמה מאוד קשה בכלל מוצרי העישון ולא רק בסיגריות האלקטרוניות, למרות שהסיגריות האלקטרוניות הן שער הכניסה. הן אלה שמביאות את בני הנוער להיכנס לשיעורי העישון האלה. ועכשיו תראו את המנוע שנשאר לנו. למה? כי טיפלנו במיסוי. המחיר של המוצר הזה הוא כבר גבוה כמו סיגריות, או שלפחות עובדים על זה שהוא יהיה גבוה כמו סיגריות מבחינת האכיפה. ועכשיו אנחנו בבעיה הבאה – טעמים. כמו שאמרת, יושב-הראש, אבטיח, אייס-אבטיח, קוקה-קולה. אז תסתכלו פה על שתי תופעות מאוד מענייניות. אחת – אתם רואים את הבר הכתום בגילאי 15 עד 21, אלה טעמי הפירות, אוקיי?

עכשיו, קחו בחשבון שכשיש לי טעם תות ואחר כך אני רואה שיש גם אבטיח אז ברור שאני ארצה לנסות גם את האבטיח, נכון? ואז אני גורמת לעוד ועוד התנסויות. ולכן, אנחנו צריכים לעצור את הטעמים. דרך אגב, זה טעמים בסיגריות אלקטרוניות, זה טעמים בנרגילות, וקחו בחשבון שנכנסו לפה בשנים האחרונות גם סיגריות בטעמים. למי מכם שמכיר – "בלוברי", עם איזה כפתור קטן כזה שמשחרר את הטעם לתוך. לכן, איסור הטעמים צריך להיות על כלל המוצרים. אבל, תסתכלו על תופעה מאוד מעניינת. תסתכלו על הבר הירוק, שהוא כמעט לאורך כל הגילאים, מ-15 ועד 22 ומעלה, 25%, זאת אומרת רבע מהאוכלוסייה שלנו מעשנת בטעם מנטול. למה בטעם מנטול? כי הוא מרחיב את הסמפונות, ומהבחינה הזאת מקל על העישון, אבל גם מעמיק את ההתמכרות.

וגם יותר זמן. העשן נמצא יותר זמן.

בדיוק. עכשיו, בדיוק מהמקום הזה אני אומרת לכם שלא רק שאנחנו צריכים לאסור את הטעמים של הפירות והווניל והקולה וכל זה, אנחנו צריכים גם לאסור את הטעמים של המנתול.

כן. שאף אחד לא יתלהב לי פה מהטעמים שהיא מציגה כאן. אני מבקש לא להתנסות.

טעמים זה גם סיבות.

אני סיימתי מבחינתי. בהקשר למה ששני שילה אמרה, בשביל שלא נראה עוד מבוגרים עם סרטן ריאה, אחד הכלים החשובים שלנו הוא רגולציה על מוצרי העישון עם החוק הזה.

תודה רבה. נושאים חשובים.

משרד החינוך, מלכה כץ. בבקשה, בואו נשמע, יש לכם גם כן תפקיד חשוב מאוד בסיפור הזה, בעיקר כשאנחנו רואים את הגילאים הצעירים. למשרד החינוך יש אתגר לא קטן פה. למרות שאני חייב להוסיף שחינוך מתחיל בבית והאחריות היא גם על ההורים. אסור לשכוח את זה, יש גם אחריות על הורים. חשובה מאוד השותפות עם ההורים. בבקשה.

[הצגת מצגת]

אני באמת אסקור בקצרה את התוכניות שלנו, את הפעילות שלנו. תודה רבה שאתם מזמנים את הדיון החשוב הזה. אני השנה ליוויתי מקרוב מדריכה שלנו ביחידה שלאמא שלה גילו סרטן ריאות עקב עישון סיגריות ארוך. תוך חצי שנה היא נפטרה.

תחברי אותם אלינו, אנחנו עוזרים להאריך חיים.

זה מאוד קשה. אז מבחינת מדיניות, המדיניות שלנו מאוד ברורה בנושא של מניעת עישון. יש חוזר מנכ"ל שמדבר על איסור עישון בתוך בית הספר, וגם כלפי הצוות החינוכי יש איסור עישון מאוד ברור. ויש גם הנחיות מה קורה אם וכאשר. וכמובן, מדברים על תוכניות חינוכיות בשכבות הגיל השונות.

אני מבינה שהמצגת הזאת תגיע למשתתפים, נכון? אז שמתי בה הרבה קישורים, גם לחוזר מנכ"ל, גם לסדנאות, כדי שתוכלו להתרשם. אני אציג פה חמישה נושאים שאנחנו עוסקים בהם בהקשר של מניעת עישון, ונתחיל עם הליבה שלנו – תוכנית "הכ"חות שבדרך". זו תוכנית "כישורי חיים" החדשה.

זו תוכנית רגשית חברתית שהמטרה שלה היא באמת להקנות לתלמידים מיומנויות, קישורים, ערכים. בסוף המטרה שלנו היא שהם יבחרו באורח חיים בריא, בלי שימוש בחומרים. שהם ידעו לקבל את ההחלטות הנכונות עבורם. אני אגיד שזו תוכנית שהיא מותאמת גם שלב התפתחותי, זה אומר שאני יכולה לעסוק בזה גם בכיתה ב' וגם בכיתה י'. היא מותאמת שלב התפתחותי והיא מותאמת חברה, מגזר, תרבות.

באיזו כיתה מתחילים לדבר על עישון?

על עישון לא באופן ישיר אבל אני אראה לכם. בכיתה ב' אנחנו מדברים על איך אנחנו שומרים על עצמנו, על הגוף שלנו. שימוש נכון בחומרים, מה בסביבה שלי יכול להזיק לי. בשכבת ו' אנחנו השנה מתחילים בהטמעה של מרכז למידה מקוון, מאוד חוויתי לתלמידים. יהיה לכם גם לזה קישור. המטרה היא באמת להקנות להם מידע, לעשות איזשהו בירור של עמדות, להראות להם, יש שם יחידה שמתעסקת בכל הנושא של שיווק ופרסום – איך עובדים עלינו בנושא פרסום הסיגריות. הם מכינים כרזות, הכול באמת בצורה חווייתית. זו יחידה של שבעה שיעורים. כלומר, הכנסנו שם גם את השיעור בנפרד מהמרכז, על גיל ההתבגרות ועל ההשפעה החברתית. יש התייחסות להשפעה חברתית, יש התייחסות לסיגריות האלקטרוניות.

אני חושבת שזה מרכז למידה מקיף. שוב, מתוך מטרה לאפשר להם לקבל החלטות באופן מיטבי. שכבות ז'-ח', אנחנו גם מתעסקים בכל הנושא של בירור עמדות וערכים. אני מזכירה שגם אם אנחנו עוסקים בזה ב-ו' וב-ז' וב-ח' וב-י', אנחנו עדיין מתאימים את זה לשלב ההתפתחותי שהם נמצאים בו. ואם צריך לדבר על מצבי חיים שאני מתמודד איתם אז מצבי החיים בכיתה ו' יהיו X ומצבי החיים בכיתה י' יהיו אחרים. בשכבת י' אנחנו גם מדברים על כל הנושא של נזקי העישון ובירור עמדות והסיגריות האלקטרוניות, אבל אנחנו כן משוחחים על הנושא של משמעות בחיים.

אני חושבת שברור לכולנו שכשיש לי משמעות וכשאני מרגיש שייך אני פחות נוטה לחומרים ולפחות התנהגויות סיכון. זה מאוד קריטי. זה בגדול על תוכנית "הכ"חות שבדרך". אתם מוזמנים להתרשם.

ב-31 במאי, שזה היום הבינלאומי למניעת עישון, גם סביבו עושים פעילויות ועושים תחרויות בין בתי ספר, כרזות. עושים יום ארצי שהתלמידים לוקחים בו חלק יחד עם המחנכות. אבל זה באמת נקודתי. זו תוכנית אורך שלוקחת בחשבון את השלבים ההתפתחותיים שהם נמצאים בהם.

כלומר, זאת תוכנית חובה בבתי ספר?

כן, כן. הם גם יודעים מתי הם עושים. תוכנית "הכ"חות שבדרך", הנושא של מניעת עישון הוא אחד מהנושאים. השנה מחולקת להם כך שבחודש מסוים הם יעבדו בנושא כזה, בחודשים האחרים בנושא אחר. בדרך כלל הנושאים שלנו עובדים בדצמבר-ינואר, בחודשיים האלה, ואחר כך סביב היום הבינלאומי למניעת עישון.

איך אתם מפקחים על זה? מפקחים על מה קורה בשטח?

יש לנו בעל-יסודי מובילים בית-ספריים, שזה בעל תפקיד, לרוב יועצות, שהתפקיד שלו הוא להטמיע את התוכנית שלנו בתוך בתי הספר. המדריכים שלנו, יש 63 מדריכים בפריסה ארצית, עובדים ישירות למול מנהלי בתי הספר.

כן, אבל השאלה שהיא שואלת היא שאלה טובה. זאת אומרת, איך אני בודק באמת את היעילות שלה תוכנית שלי. נניח שבאתי לכיתה מסוימת בבית ספר מסוים, ושם יש לי 74 ילדים שמעשנים – סתם זרקתי מספר – בעקבות התוכנית הזו, איך אני יכול למדוד אם יש ירידה או אם יש עלייה? זאת אומרת, איך אני מודד?

המדידה וההערכה שלנו נעשים על ידי המחקרים של ראמ"ה, שזה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. ודרך המחקרים של ה-HBAC, של ארגון הבריאות העולמי.

כן, מה שאני רוצה להגיד זה שיש שני דברים. אז יש הערכה של האם זה קורה בשטח, כי לפי מה שאת אומרת כל שנה הם אמורים לקבל תוכן למניעת עישון. יש לנו ילדים – שמענו פעם משהו?

כמעט כל שנה, כן.

לא שומעים, לא שמענו. אז גם לבדוק שהדברים קורים ולגם להעריך את ההשפעה שלהם.

תודה.

בהמשך לעניין הזה, תהיתי מה סוג הפעילויות שהם עושים. אני מיקי גולדפיין, אני גם מהעמותה הישראלית לסרטן ריאה. רציתי לשאול, במסגרת הפעילויות שאתם עושים, מי מעביר את הפעילויות האלה? האם הפעילויות האלה הן כמו שיעור "כישורי חיים" רגיל שהיועצת מעבירה או המחנכת, או שיש דברים שהם קצת יותר מדברים לנוער היום ולמאה ה-21?

אוקיי, אז קודם כול "כישורי חיים" זה "הכ"חות שבדרך". זו תוכנית "כישורי חיים" החדשה. את חלק מהפעילויות מעבירות היועצות, המחנכות שעוברות הכשרה, המובילים הבית-ספריים, והחבר'ה שלנו, ה"עמיתים ומשפיעים", שאני אדבר על התוכנית הזאת. אז תוכנית "עמיתים ומשפיעים" זו תוכנית דגל שפועלת המון שנים, כי אנחנו רואים את ההשפעה המרכזית שלה. אתם רואים פה נתונים – אלה תלמידים שנבחרים על ידי החברים שלהם כשהם יודעים שהם הולכים לקבל הכשרה. הם הולכים לקבל הכשרה גם של תוכן וגם של תהליך. כלומר, גם ברמת הידע סביב הנושא של למשל מניעת עישון, וגם איך אני מעביר את זה אחר כך בכיתות.

הם מקבלים מיומנויות הנחיה, הם מדברים על פנייה לעזרה עם החברים שלהם. וכשהם מדברים בגובה העיניים אני חושבת שבאמת אין לזה תחליף. הם מקבלים ליווי על ידי יועצת השכבה או המוביל הבית-ספרי. אתם רואים פה את הנתונים של מספר הילדים שמשתתפים בתוכנית הזאת מידי שנה.

כמה תלמידים יש במערכת החינוך? מישהו יודע להגיד? בשביל להגיד אם המספרים האלה גבוהים או לא. 2.3 מיליון תלמידים במערכת החינוך.

כן, אבל את לא לוקחת בחשבון את הילדים בכיתות א' עד ה', שזה הרבה. מבחינת שותפות הורים – שותפות הורים היא קריטית. אני יכולה לדבר, אני לא צריכה להסביר לכם את הרציונל.

ברור, בלי הורים זה לא ילך.

נכון. אז אנחנו עושים הרצאות מקוונות, הרצאות שבתי הספר מזמינים את ההורים, עושים פעילויות משותפות הורים-תלמידים. אני חושבת שבעיקר בפעילויות המשותפות, הפעילויות האלה באמת מאפשרות את השיח בין ההורים והתלמידים. הן מעלות למודעות, למשל סביב הנושא של סיגריה אלקטרונית, אתה מדבר עם ההורה והוא אומר "אה, באמת? זה מזיק? אבל אין לזה ריח, אין לזה טעם". אז עבודה עם ההורים היא קריטית. תוכנית 'אופ"י' – אימון ופיתוח יכולות התמודדות, זו כבר תוכנית באמת יותר נקודתית. זו תוכנית חינוכית טיפולית שמבוססת על הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית. עובדים בקבוצות קטנות. זה כבר עם תלמידים שמעשנים והם רוצים לעשות שינוי בהרגלי העישון שלהם.

חלקם זה באמת תלמידים שנמצאים על סף סיכון ובסיכון. היא מופעלת בעיקר בכיתות ט' עד י"ב. ובבתי ספר מקדמי בריאות, במשרד החינוך יש יחידה ארצית של קידום בריאות, היחידה לקידום בריאות, שהם עובדים בכלל על נושא של אורח חיים בריא ובתוך זה מניעת עישון. מקדם יסודי, מגיל הגן ועד כיתה י"ב. הם מלווים אותם בתהליך לאורך כל השנים. שנה שעברה היו לנו מעל 2,000 בתי ספר מקדמי בריאות. זה אומר שמבחינתם הנושא של קידום בריאות הוא הנושא שנמצא על סדר היום. אני חושבת שזהו, סקרנו את עיקר הדברים.

מצוין. השאלה שאני רוצה לשאול, התשובה הכי טובה תהיה של הדוברת הבאה – יש לנו את נועה ממועצת התלמידים והנוער הארצית.

אני גם אנחש שנועה מעולם לא עישנה.

לא.

שאלה לנועה. שמענו עכשיו את נציגת משרד החינוך. כל מה שהיא הציגה עכשיו – כמה זה תופס אצלכם, לפי דעתך? כמה מעניין אתכם השיעור, כמה זה יעיל? בואי תגידי לי את.

שלום לכולם, אני נועה ארליכסון, אני בת 16 מזיכרון יעקב, נציגת מועצת התלמידים והנוער הארצית.

תודה שבאת מרחוק.

אשמח להגיב, קודם כול. אני חושבת לגמרי שהכנסת אורח חיים בריא למערכת החינוך כבר מגילאים צעירים הוא דבר מאוד קריטי, מאוד דרוש היום, אחרי שאנחנו רואים את מצב בני הנוער. אם אנחנו נטמיע מראש כבר מכיתות א', ב', ג', שעישון מסכן הם יבינו את זה כבר בעתיד ואולי נוכל למנוע את התופעה הזאת. אולי נוכל למנוע מוות עתידי.

אנחנו התחלנו עבודה עם ועדת הבריאות שלכם. יש לכם ועדת בריאות, התחלנו לעשות איתם עבודה.

נועה, יש לי שאלה. באיזו כיתה את עכשיו? י"א? השנים האלה שעברת בבית ספר, את זוכרת תכנים על עישון? איך זה השפיע עלייך?

אני חושבת שבמערכת החינוך יש יותר סוג של הצגות שרומזות על עישון, אבל לא משהו שהוא חד משמעי, לא משהו שהוא מעביר את המסר חד משמעית.

אז יש פה באמת, אני גם רוצה להגיד תודה למערכת החינוך. תראו, הראיתם פה הרבה דברים, אתם עושים הרבה דברים, אתם רוצים לעשות – יש הרבה דברים רשומים. השאלה מה קורה בשטח. ויש פה ילדה שאומרת שפחות רואים את זה בשטח.

לגמרי. ארצה להתייחס לנושאים נוספים. רוב בני הנוער מתחילים לעשן עקב נרמול העישון במרחבים ציבוריים. עלינו למנוע את זה, עלינו להפסיק עם התופעה הזאת. בני הנוער גם לא מבינים מה ההשלכות למעשים האלה. בסופו של דבר, יש משהו עם טעם טעים וריח טוב, הם לא מבינים שבעתיד הם יחלו, חס וחלילה, ויקרה משהו נורא.

ארצה גם להוסיף על עצמי טיפה. לפני כשנתיים אבא שלי חלה בסרטן הריאה. בהמשך התקופה שהוא חלה המצב היה לא יציב, כלל המון אי ודאות, ולצערי לפני כשבעה חודשים אבא שלי נפטר, זכרו לברכה. אני באתי לכאן כדי לנסות למנוע סיטואציות כאלה. בסופו של דבר, הנוער של היום הם המבוגרים של העתיד, ולהם יהיו ילדים.

ואת אומרת שעישנת בעבר או לא?

לא, לא.

בסופו של דבר, הנוער של היום הם המבוגרים של העתיד ולהם יהיו ילדים בעזרת השם. אני רוצה למנוע את התופעה הזאת, אני לא רוצה שעוד נערים יחוו חוויה כזאת.

דבר נוסף הוא הקשיים שהדור שלנו כרגע חווה. הדור שלנו חווה קורונה, חווה מלחמה כבר מעל 400 ימים. התופעה הזאת היא גם גורם לעלייה, כמו שראינו במצגת. אני חושבת שבני נוער בורחים עם עישון. זה לא רק כי זה מגניב, הם בורחים לזה. ומתן מענה רגשי לבני נוער הוא משהו שהוא מאוד חשוב.

כלומר, יש מצוקה קשה.

יש מצוקה מאוד קשה. אני יכולה להגיד שרוב בני הנוער מתמודדים עם קשיים, אפילו כמעט כל בני הנוער שאני מכירה. חייב לטפל. בין אם זה הגדלת המענים הרגשיים או יצירת פורומים נוספים למענים רגשיים. כל דבר שיכול לטפל ברגש של בני הנוער הוא קריטי ואני חושבת שהוא יפתור המון דברים.

נועה, מה בדבר חשיפה של בני נוער לעישון של אחרים? מה בדבר החשיפה שלהם לעישון כפוי? עישון פסיבי. חשיפה שלהם, שהם נחשפים בכל מיני מקומות.

אני חושבת שברגע שאנחנו כחברה נפסיק לנרמל את העניין וננסה כמה שיותר למנוע עישון במרחב הציבורי, למנוע עישון בבתי ספר, להוריד את המחששות אפילו. להפסיק את זה שהדבר הזה יהיה מנורמל, כי בסופו של דבר זה פוגע בבריאות.

הן בלתי חוקיות מלכתחילה. זה לא אמור להיות.

זה לא אמור להיות.

זה לא אמור לקרות וזה קורה ברוב בתי הספר. זה קיים.

תודה רבה, נועה. אני חייב להגיד שאת אמרת משהו מאוד נכון. כל מה שאמרת הוא נכון, אבל לגבי העניין הזה שאתם חיים היום בתקופה שבה הצעירים נחשפים לכל-כך הרבה בעיות. במקום שאחת תיפתר ואחת נוספת, אחת מתווספת. כלומר, בעיות רק מתווספות. ואנחנו, המבוגרים יותר, מה תפקידנו? מה יעודנו? מה היא החברה האנושית? תמיד אתה מוריש לדור הבא עולם טוב יותר. אנחנו חיים בעידן כל כך מאתגר, אם לא להגיד קשה מאוד, שלא בטוח שאנחנו נוריש עולם קל יותר. וזה אחד הדברים המאתגרים ביותר. והנה, כל אחד יתרום את חלקו בוועדה הזו, כל אחד ינסה את שלו, ינסה את הפיקסל שלו, את הנקודה שלו, לשפר.

עכשיו, אני חייב להגיד שכשצעירה כמוך, ובדרך כלל המבוגרים מהווים דוגמה לצעירים, ואני חושב שאף אחד פה לא יתנגד, שעם כל הכבוד לכולנו, כולל יושב-ראש הוועדה, את פה מהווה דוגמה לנו. את מהווה דוגמה לנו.

תודה רבה.

אני חייב להגיד שבחיים הציבוריים אני לא הרבה זמן. אני הרבה זמן בעולם, אני לא צעיר. אבל, עדיין הכרתי ואני רואה יותר מידי אנשים, וכשאני אומר יותר מידי – אתה בחיים הציבוריים כדי להכיר אנשים, לראות אנשים, אבל אתה רואה אנשים במצבים קשים מאוד, בטח בשנה האחרונה. כל יום, כל יום אתה קם ויש לך את זה. אבל, זו שליחות וזה התפקיד שלנו. אבל באמת בודדים האנשים שריגשו אותי כפי שאת עשית היום. אני אגיד בצורה הכי קלישאתית אבל נכונה – אבא שלך גאה בך.

נמשיך. משרד הבריאות, אורנה כהן מנהלת תחום מניעת עישון.

[הצגת מצגת]

שלום ותודה על הכנס הזה. אני אעבור מהר על הנתונים שיש למשרד הבריאות על עישון בבני נוער. הנתונים האלה הם מסקר HBAC, שזה המחקר הבינלאומי לרווחתם ובריאותם של בני נוער. הנתונים פה הם מלפני המלחמה. יש עוד סקר שנערך עכשיו והנתונים יהיו בקרוב.

אנחנו כבר רואים בצד ימין שבני הנוער שמשתמשים לפחות פעם בשבוע בסיגריות, אנחנו בעצם חזרנו עשר שנים אחורה בשיעור. לפני חמש שנים הייתה ירידה גדולה – ירדנו ב-25%, ועכשיו אנחנו חזרנו כמעט עשר שנים אחורה בשיעור המעשנים.

מבחינת ההתנסות, אנחנו גם באחוזים מאוד גדולים שעולים כבר שנים. 19.5% השתמשו במוצר כלשהו, ובעיקר, כמו ששירה אמרה פה, המוצר הראשוני זה הסיגריה האלקטרונית. הגילאים של ההתנסות הולכים ויורדים. 25% מהמתנסים מתנסים לפני גיל 12, ו-60% לפני גיל 14. במגזר הערבי אנחנו רואים שאחד מכל חמישה בני נוער משתמש באופן קבוע בסיגריה אלקטרונית.

באוכלוסייה החרדית, היא לא נסקרת בתוך ה-HBAC, ולכן המחלקה לקידום בריאות עשתה סקר ייעודי לאוכלוסייה הזאת, ופה המספרים הם ממש מזעזעים. יותר ממחצית מבני הנוער מעשנים, התנסו בישיבות התיכוניות.

למרות כל פסקי ההלכה שיש.

למרות הכול. ויותר ממחצית מהמבוגרים מעשנים בקביעות, בישיבות החרדיות הגבוהות, מ-18 עד 22.

תגידי, אני שמעתי, אמרו לי שבחסידות גור לא מעשנים, שהרבי שם אמר לא – ואז לא מעשנים?

יש הרבה רבנים שאמרו שלא.

שלא ועדיין כן?

לרוב הרבנים, גם לא אצל החרדים הקיצוניים אומרים לא לעשן – "ונשמרתם מאד לנפשותיכם". אבל יותר קל לכתוב - - -

גם הרב עובדיה יוסף אמר.

זה אותו עניין. באותה מידה שאתה לא מקשיב לאבא ואמא, אתה לא מקשיב למנהל או למחנך ואתה גם לא מקשיב לרב. זה כולם, זה אותו דבר.

יש פה גם עניין, יש הרבה פסקי הלכה לא לחלק לילדים בפורים סיגריות, שזו ההתנסות הראשונה שלהם הרבה פעמים באוכלוסייה הזאת, ובכל זאת מחלקים. איך זה משפיע בעצם עלינו? יש כמה דברים שאנחנו יודעים לגבי סיגריות וסיגריות אלקטרוניות, ובני נוער ועישון. למשל, אנחנו יודעים ממחקר שנעשה לפני כמה שנים שמי שמשתמש פעם אחת בסיגריה אלקטרונית, יש סיכוי מוגבר של פי 4.06 להתחיל בעישון של סיגריות טבק. אנחנו גם יודעים שתעשיות הטבק והניקוטין מטרגטות את הילדים שלנו. המטרה שלהם, בזה שהם עושים סיגריה אלקטרונית בטעם ענבים, זה לא בשביל למכור למבוגרים אלא בשביל למכור לילדים.

זו, למשל, תרגום של פרסום משנת 1981, זאת אומרת, הם יודעים על זה הרבה שנים והמטרה שלהם היא לפנות אל הילדים שלנו כדי להגדיל את שורת הרווח שלהם בעוד כמה שנים. דבר נוסף שאנחנו יודעים זה שנער שמתחיל להשתמש בסיגריה רגילה, בעוד 20-40 שנה 85 נערים מתוך 100 יחלו וחלקם ימותו מסרטן ריאה. לגבי סיגריה אלקטרונית אנחנו עדיין לא שם, אנחנו לא יודעים. יש לנו את סימן השאלה הזה, הראשון. אנחנו לא נמצאים בעתיד הזה בעוד 20-30 שנה שאנחנו יודעים איך זה ישפיע, וגם אנחנו לא יודעים מה תהיה ההשפעה. יכול להיות שזה יגרום לסרטנים אחרים, יכול להיות שזה יגרום למחלות אחרות.

על מחלות ריאה אנחנו כבר יודעים.

כן, על מחלות ריאה אנחנו יודעים – מחלת המאיידים. זה למשל גרף של - - -

היינו כאן בוועדה ודיברנו על סיגריות אלקטרוניות, ואף אחד פה לא הוכיח או אמר לנו שזה מאריך חיים וגורם לך להיות - - -

זה ברור שלא. זה ברור שלא. אבל, זה גרף מאוד יפה של הסרג'נט ג'נרל, שמראה ממש הקבלה מלאה בין צריכת סיגריות שעלתה בשנת 1900 לתמותה מסרטן הריאה 20 שנה אחר כך. ממש "לג" מקביל. בסיגריות אלקטרוניות אנחנו לא יודעים את זה. מה שאנחנו כן יודעים זה שארגונים בינלאומיים כמו ה-CDC מסכמים שהאירוסול, הרסס של הסיגריה האלקטרונית שנכנס לגוף, עלול להכיל חומרים מזיקים. אבל חסר לנו המון מידע. צריך לעשות עוד הרבה מחקר על ההשפעות לטווח קצר וארוך. גם ארגון הבריאות העולמי אומר את זה, שבאירוסול בטוח יש חומרים שהם ידועים כמסרטנים, אבל – שוב – חסר מידע לטווח הארוך.

מחקר נוסף, ממש מאוגוסט האחרון, מדבר על משתמשים כפולים, שזה כאלה שמשתמשים גם בסיגריה אלקטרונית וגם בסיגריה רגילה, שיש כאלה שמנסים להיגמל, ובמקום להיגמל דרך הסיגריה האלקטרונית הם הופכים למשתמשים כפולים. המחקר הזה, מאוגוסט האחרון, מראה שעישון ואידוי יחד מעלה את הסיכוי להתפתחות סרטן ריאה.

אז אנחנו רואים הרבה דברים קטנים, אבל בסופו של דבר, את התמונה הגדולה אנחנו עוד לא יודעים. רק עוד דבר אחד, נתון נוסף שהוא מאוד חשוב – ב-2018, בסיגריה האלקטרונית - - -

מה זה במצגת 'דור אחד'? כמו מכשיר?

כן, של סיגריה אלקטרונית.

כמו אייפון.

בסיגריות הרגילות, אנחנו יודעים כבר מהשנה שיש בהן המון חומרים מסרטנים, אנחנו יודעים למה הן גורמות, לסרטנים שהן גורמות. בסיגריות האלקטרוניות אנחנו ממש בתחילת הדרך. בחמש שנים, מ-2018 עד 2024 עלינו מ-2,000 שאיפות במכשיר ל-28,000 שאיפות במכשיר. אז אנחנו אפילו לא יודעים איפה אנחנו נהיה עוד חמש שנים מעכשיו. גם סיגריה רגילה, איתה צריך לצאת מהבית או ללכת לעשן, לא היית יכול לעשן במשרד – כבר הרבה שנים אי אפשר לעשן במקומות ציבוריים – לעומת זאת, את הסיגריה האלקטרונית אתה שם בשרוול ואתה יכול להיות איתה 24/7. אז אנחנו לא יודעים את הכמויות, אנחנו לא יודעים את ההשפעות לטווח הארוך.

ותוסיף לזה, כשקהל היעד שלך זה ילדים, לעיתים בוגרים – הוא בוגר, שיעשה מה שהוא רוצה. אבל, כשאתה יודע, אתה רואה את הצורה, כתבת לנו שם באנגלית בשקפים שלך, את הדרך הערמומית שבא אתה מגיע לצעירים ביותר. זה פשוט פשע.

זו המטרה שלהם. הם מטרגטים אותם.

יש להם גם שליטה על הכמות שאתה לוקח דרך המכשיר הזה.

ברור. הם משכללים ומייעלים את זה. הלאה, בבקשה.

כן. אז מה משרד הבריאות עושה? משרד הבריאות אמר כיעד שבשנת 2035 אנחנו רוצים להוריד את שיעור העישון ל-5% ופחות. גם בכניסת מוצרים חדשים לשוק. אנחנו משתמשים בדוגמה של ארגון הבריאות העולמי ושל ה-FCTC, שזו האמנה למלחמה בטבק, כדי לעשות את הדברים האלה.

מה אנחנו עושים במסגרת הזאת? הדבר הראשון זה ניטור, אנחנו מובילים את הסקרים של ה-HBAC ושל המלב"ם למבוגרים. ממפים ומפרסמים בכל שנה את פעולות המניעה של כלל השותפים, גם השותפים האזרחיים. מבצעים סקרים וקבוצות מיקוד בקרב אוכלוסיות מיוחדות, כמו שראיתם באוכלוסייה החרדית, וגם באוכלוסייה הערבית אנחנו עושים כל מיני פעילויות וסקרים כאלה. וממש השנה יוצא סקר על התפיסות של בני נוער לגבי הסכנות שכרוכות בעישון סיגריות אלקטרוניות.

הגנה מעישון כפוי במבוגרים – הסקר שנערך במלב"ם מראה שיותר ממחצית מהאוכלוסייה נחשפת לעישון כפוי. סקרים של האגודה של המלחמה בסרטן מראים שכמעט 100% מהנשאלים אומרים שהם נחשפים לעישון כפוי. במסגרת הזאת אנחנו עובדים עם המשרד להגנת הסביבה על תיקון עוולת המטרד ליחיד בעישון של שכנים. תיקון תקנות שילוט ככה שיהיה בהן ציור של סיגריה אלקטרונית ולא רק סיגריה רגילה, והסברה – קמפיינים וכאלה, שזה תלוי תקציב, כמובן.

שירותי הגמילה – לפני כמה שנים הוקם המוקד הלאומי לגמילה מעישון של משרד הבריאות. המוקד הזה, המטרה שלו היא בעצם לתת את התגובה למי שלא יכול לפנות לקופת החולים שלו. זאת אומרת, ארגונים, משרדי ממשלה. המוקד הזה עובד הרבה עם הצבא. וגם אנשים שלא רוצים ללכת דרך הרופא שלהם – נערים ונערות שלא רוצים ללכת דרך הרופא שלהם כדי שאמא לא תשמע ואבא לא ישמע.

חקיקה ואכיפה – אנחנו מוסיפים, בתודה לוועדה הזאת ולוועדת הכלכלה, אנחנו מוסיפים את האזהרות הגרפיות על הקופסאות של מוצרי העישון, תכף תראו דוגמה. ואנחנו עובדים בהתאם להצעות מתווה של שנת 2023 – בשנת 2023 נפטר מידן קלר, ואחר כך הוקם צוות פעולה במשרד הבריאות שהציע כל מיני הצעות. ההצעות האלה עברו את האישורים הנדרשים. ואנחנו בשנת 2025 נעבוד על חלק מהמתווים האלה. ואנחנו עושים ניתוחים כלכליים מלווים, כמו שאמרת, כדי לבדוק את היעילות של כל הדברים האלה. זה מה שאנחנו עושים בשביל המיסוי.

חלק נוסף שהוא מיוחד לישראל זה העניין הזה של צמצום פערים. אנחנו עושים קבוצות מיקוד באוכלוסיות מיוחדות. בונים תוכנית התערבות שמותאמות לאוכלוסיות האלה.

למשל? יש לך דוגמה לתוכנית התערבות?

של החרדים, כן. עכשיו סיימנו לסקור את החרדים אז אנחנו בונים תוכניות התערבות שמותאמות להם. משתתפים במיזמים ממשלתיים ואזרחיים לטיפול במגפת העישון באוכלוסיות האלה – 550 וכל מיני כאלה. והגברת המודעות בקרב האוכלוסיות המוחלשות יותר, למשל על ידי הוספת אזהרות גרפיות. פה יש רק דוגמה, זה לא יראה ככה בסוף לגמרי, אבל זו דוגמה לאיך תראה חפיסה בעוד כמה חודשים.

סתם אנקדוטה. מי שסקרן לדעת, זה היה בקבוק מים וזה היה בחנות שגם מכרו בה סיגריות, המוכר התלונן ואמר לי "זה מאוד לא יפה, תראה מה עשיתם". אמרתי לו "יש לי חדשות בשבילך, גם התוצאות לא יפות". תמשיכי, בבקשה.

אז לסיכום, אנחנו רואים שאנחנו נמצאים במצב שבני הנוער נכנסים למעגל העישון בגיל צעיר יותר. אנחנו עדים לעלייה בשימוש במוצרי ניקוטין וטבק בקרב בני הנוער, בעיקר בסיגריות אלקטרוניות כשער הכניסה, אבל גם המוצרים האחרים, כמו ששירה אמרה. ואנחנו יודעים שצריך פחות התנסויות בסיגריה אלקטרונית כדי להתמכר ולהיכנס למעגל הזה. אז אנחנו, יחד עם כל השותפים בחברה האזרחית, מאמצים את המדיניות של ארגון הבריאות העולמי ושל ה-FCTC כדי למנוע ולגמול את בני הנוער ממעגל העישון.

תודה רבה, אורנה. אני רק אזכיר, בעקבות הדברים שאמרת, ואמרתי את זה בדברי הפתיחה שלי – לגבי הצעת החוק שאנחנו הגשתי, שהגשתי, אם תרצו לאסור טעמים במוצרי עישון, ופה אני גם אומר את זה ליד העוזרת הפרלמנטרית שלי שעומלת בזה, ובאמת אנחנו עוסקים בזה רבות מאז שנכנסתי לכנסת, כיצד משרד הבריאות מקדם את זה וזה לא תוקע – איפה זה תקוע. זה מאוד מתסכל. אנחנו רואים באמת את החיוניות של החוק הזה ואת היישום של החוק, את איסור הטעמים במוצרי עישון, סליחה? כן, זה עבר טרומית ואנחנו מחכים. טרומית לא מספיק, כמו שאמרתי מקודם – צריך תכלס, צריך להעביר את זה.

הזכרת גם את ההיבט הכלכלי, וידעתי שתעשי את זה, ולכן אוסנת איבגי פה. אוסנת יושבת בצד, לא מפריעה, אבל אני קלטתי אותך ואת תגיבי. יש הרבה דברים – נושא האכיפה, המיסוי. יש לך מה להציע. קדימה, אנחנו סקרנים לשמוע אותך. בבקשה, אוסנת.

אם אני יכולה רק להגיד על הכלכלה משפט אחד. תראו, המיסוי על הטבק מכניס הרבה מאוד כסף למדינה.

ידוע.

ואנחנו צריכים לחשוב איך אולי להזרים חלק מהכסף הזה לבריאות ולמניעת עישון.

מה שאנחנו מנסים כבר מאז 1990 לעשות.

כן, למחלה יש גם כן עלויות. אז באיזשהו מקום יש הכנסות אבל יש גם הוצאות. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני, בשונה מהאחרים, לא הבאתי מצגת.

ועדיין את תדברי.

ועדיין אנחנו נדבר, כמובן. כעיקרון, אני נציגת המכס, אחראית על כל נושא האכיפה בכלל מעברי הגבול בינלאומיים. במכס, המערך שלנו של אכיפה בכל מה שקשור לסיגריות, סיגריות אלקטרוניות וטבק – מנסים כמה שיותר להגיע לאותם מטענים, מכולות נוסעים, בצורה כזאת שאנחנו מייצרים פרופיילינג שלמעשה ממקד את האכיפה שלנו כדי למנוע את כניסת אותם סוגי טובין לישראל. התמודדות לא פשוטה, התמודדות לא קלה. אין ספק שהיום העבריינות בנושא הזה פורצת גבולות. אנחנו עדים לכך בכל הסיוע ההומניטרי, לצורך העניין, שמוצאים בדרכים לא דרכים להבריח את הסיגריות.

אבל, אני רוצה להעיד שבשנת 2023 המכס תפס, בעקבות פרופיל מדויק, קרוב ל-32 מכולות סיגריות. שזו כמות אדירה של סיגריות.

כמה יש במכולה?

זה 40 רגל. אני לא יודעת ברזולוציה של פאקטים, אבל מדובר בכמות מסחרית ששווי המס שלה זה מיליוני שקלים.

כמה זה באחוזים לעומת המכירה בארץ?

אין לי את הנתונים האלה לגבי הכמות של הסיגריות שמוברחות לעומת, דרך אגב, אני יכולה להעיד על מה שאנחנו תופסים – נקבע מרחב של פעילות אכיפתית שקורת, שמדייקת את התהליכים האלה. אולמות הנוסעים – גם יש תפיסות לא מעטות, אמנם בכמויות קצת יותר פחותות, כי מדובר על מזוודות וטרולים. גשר אלנבי, לצורך העניין – יש אכיפה מאוד מסיבית בכל הנושא של כניסת סיגריות לישראל על גבי נוסעים, מן הסתם. אין ספק שהפעילות האכיפתית היא פעילות מגוונת, רחבה, התפיסות הן מאוד משמעותיות, ומנסים עד כמה שיותר להדק את האכיפה בנושא הזה. לגבי הסיגריות האלקטרוניות, מה שקורה במכס זה שלמעשה אנחנו נתקלים בתופעה שמפרקים את המוצרים של הסיגריות.

נוזל למילוי, לצורך העניין, זה מוצר לגיטימי שיכול להיכנס למדינת ישראל עם הסיווג הנכון, עם המסים הנכונים, וזה בסדר גמור. מה שקורה בארץ זה שפשוט מרכיבים את זה בישראל. זה פער לא קטן שנמצא במדינה ואנחנו מנסים לראות איך אוכפים את הדבר הזה. זה לא קשור למכס כהגדרתו לפי הסמכויות שלו, זה יותר קשור ליחידת הבלו שנמצאת תחת רשות המסים. אבל זה אתגר לא פשוט.

האם הכוונה שעל הנוזל למילוי אין מס?

לא, יש מיסים. יש מס על נוזל מילוי.

אני אגיד, טל כהן, מתכנון וכלכלה ברשות המסים. על הנוזל למילוי יש מס. בעצם בסיגריות אלקטרוניות יש מס רק על הנוזל ולא על המכשיר. מה שעושים, הנוזל למילוי מורכב מכמה חומרים שביניהם יש טעם וריח, גליצרין, ניקוטין וכל מיני חומרים. נוזל למילוי מוגדר כשהוא מורכב כולו עם כל החומרים ביחד. אבל מה שעושים זה מביאים את החומרים בנפרד לארץ ועל כל אחד יש מס או שאין מס. אבל זה מס נמוך יחסית למס שיש על סיגריות, על הנוזל למילוי. ומרכיבים את זה בארץ. זו דרך מאוד נפוצה שבאמצעותה מתחמקים מלשלם מס. אני אגיד שבמרץ האחרון, שהיה בהסדרים הקודם, הייתה העלאת מס על כל מוצרי הסיגריות וגם על סיגריות אלקטרוניות ביניהן. כן ציינו שיש לנו בעיית אכיפה.

בעקבות זה הקמנו צוות בתוך רשות המסים. צוות שכולל גם את המכס, את יחידת הבלו שצוינה, מס הקנייה, וגם בשיתוף משרד הבריאות ומשרד האוצר, כדי לשפר את האכיפה מצד אחד ומצד שני לתת מעטפת שלמה. זאת אומרת, לא רק לקבוע מס ולצפות שהכסף יגיע אלינו אלא להבין האם צריך פה מערכת רישוי שונה, הגדרות שונות, כולל אולי הגבלות על טעמים, בשיתוף משרד הבריאות. כל זה תוך הבנה איזה צד צריך להיות תחת איזו סמכות במדינה, כי מכס ורשות המסים צריכים להתעסק במסים, ולמשרד הבריאות יש את החוזקות שלו. אז ממש בימים אלה אנחנו עובדים על זה ומקווים בקרוב לפרסם את התוצאות.

אני רק חושב על אותם ערמומיים, תחמנים בשדה התעופה, שהוא עובר בירוק עם כל הפאקטים שלו, ואז אני חוזר אליך עם המנתול ואומר "מה אתם רוצים? זה מנתול, עברתי בירוק". זה הסגנון. אני פשוט עובר ואני תמיד אוהב להקשיב לכל סיפורי האלף לילה ולילה שיש לאנשים שם לספר.

האגודה למלחמה בסרטן, אי אפשר בלי רבקה זלצר-פרייליך, בבקשה.

שלום. קודם כול, אני רוצה להתחיל בתודה על עצם הקיום של הישיבה הזאת. בדרך לכאן ברגל מהרכבת רואים את כל האוהלים - אני רוצה להזכיר את החטופים ואת כל המצב והמלחמה. נועה, כל כך ריגשת עם הדברים שלך, שזה בדיוק המסר שאפילו בזמנים כאלה, אם לא נדבר על העתיד הצעירים ירגישו שאין עתיד. ועצם זה שמדברים על העתיד שלנו ומה יקרה בעוד עשרים שנה, זה המסר שאכפת וזה על סדר היום, למרות כל הנושאים הקשים והדחופים שאנחנו עומדים בפניהם.

כן, כי למרות הכול סרטן ריאה לא עוצר. אנחנו כל יום מאובחנים וכל יום נפטרים וצריך לטפל בזה.

ומטפלים.

כן.

אז קודם כול תודה. לעניין עצמו, ובאמת פה אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו על ידי כל שותפינו למאבק ולדרך, ממשרד החינוך והבריאות והארגונים האזרחיים, שאנחנו פועלים יחד.

באמת מדברים על הטווח הרחוק. סרטן הריאה, כמו שאורנה הראתה את הגרף היפה של 20 שנה אחרי, הוא באמת עם תקופת חביון מאוד ארוכה. אבל הדרך לשם מתחילה, קודם כול יש גם הרבה מחלות אחרות, וצריך לטפל בבעיה הזאת. זו בעיה שנבנית. גם אם אין מחקרים על סיגריות אלקטרוניות כמו על סיגריות, ברור לכולם, וכמו שגם אתה אמרת, לא הוכיחו שזה לא מוריד את תוחלת החיים. וגם כבר הוכח שזה שער לעישון. אז מה שמתחיל היום כ'מתחילים לעשן' והופך למעשנים והופך למחלות לב וריאות, וזה סרטנים מכל מיני סוגים שמקושרים לעישון, אז זה משהו שצריך להתחיל בטווח המיידי כדי להשפיע.

כשמדברים לילדים – אז סרטן ריאות בגיל 50, כמובן למי שלא מכיר מקרה אישי, תתקני אותי אם אני טועה, אבל נראה לי שלילדים זה כמו מעבר להרי החושך.

לגמרי.

גיל 50 – "ממילא אני ארצה למות בגיל 50".

לגמרי.

זה נראה גיל מאוד רחוק. ולכן, כשאנחנו מדברים עם ילדים אנחנו מדברים על הנזקים הקלים, האסתטיים, הריח המסריח.

לא, לא. תיכנסי לפעילויות ואת תראי על מה אנחנו מדברים.

מדברים גם כמובן, אבל אני אומרת שהנזק המיידי הוא גם מדבר אליהם. אנחנו משקיעים, האגודה היא כמובן נתמכת מכספי הציבור בלבד, אנחנו לא עמותה שמקבלת תקציב ממשלתי או ציבורי, ואנחנו משקיעים מיליונים באותן שותפויות. יש לנו אלפי הרצאות בבתי הספר, מדריכים וקמפיינים. שוב, אם אני אשפוט לפי הגיל פה, אני מקווה מאוד שלמשל הקמפיינים שלנו על נזקי הסיגריות האלקטרוניות או על נזקי עישון, לא חוויתם אותם ברשתות. כי היום אפשר לטרגט, בדיוק כמו שחברות הטבק מטרגטות אנחנו מטרגטים את בני הנוער על המסרים שלנו. אז אם לא נחשפתן לתכנים עם המפורסמים והמשפיענים של הרשת ובאינסטגרם על הסיגריות האלקטרוניות, אז אני שמחה שלא שרפנו כסף לשווא, כי הם מיועדים לנוער.

אז יש הרבה פעילות מבחינת הסברה וכמו שהראיתם גם בבתי הספר. אנחנו נמצאים היום בכנסת, ובאמת אני פונה פה, בקידום בריאות מדברים על להפוך את הבחירה הבריאה לבחירה הקלה, ובסיגריות המצע היום הוא הפוך בהרבה מהמקרים. למשל, העלאת המיסוי עזרה להפוך את הבחירה הלא-בריאה לקשה יותר, אבל יש הרבה דברים בקנה שלא קורים שיעזרו.

הייתה פה נציגת המכס, אז אנחנו מדברים על זה שעדיין הדיוטי-פרי פוטר מפאקטים – כסף שפשוט צריך לאסוף. הגשנו השגות לחוק ההסדרים כי מדברים על לבטל את הדיוטי-פרי על סיגריות אבל רק בעוד ארבע שנים. זה כסף ששוכב על הרצפה ורק צריך להרים. זה לדוגמה. איסור הטעמים, הצעת החוק שלך, איפה זה תקוע? אני הורדתי מהאינטרנט, סתם להתרשמות, וסליחה שזה ככה בנייר פלסטיק רגע לפני - - -

לא, זה חשוב, בין היתר, להצעת החוק.

ככה זה נראה. ככה המוצר נראה, כמו טרופית, כמו מסטיק.

מפתה ברמות, מגעיל ברמות, כספי ברמות.

כן.

איך אפשר לחיות בלי זה? צודקת.

נקודות מכירה – כל הנושא הזה שנשמח לפתח זה שילדים היום, ואני רוצה לצטט מהישיבה שהיית בה ביום ללא עישון את רוני קמאי ממועצת הנוער שאמרה שגם ביסודי, גם בחטיבה וגם בתיכון יושבים תלמידים בכיתות – "אני יכולה להסתיר את זה, אני יכולה לא להסתיר את זה. תלמידים מוציאים את זה באמצע השיעורים", היא הראתה איך זה נכנס בקלמר. ממש הציגה את זה וכואב הלב, כי החוקים קיימים אבל אין אכיפה ואין שיניים לאכיפה. בבתי ספר יש מחששות, כמו שאמרת – לא אמורות להיות. החוק והמטה יסביר שאין אבל יש. ואין שיניים לאכיפה, אין מספיק. אלה דוגמאות קטנות.

דיברנו על להכניס, אנשים לא יודעים שאסור לעשן גם סיגריה אלקטרונית במרחבים ציבוריים, אז דיברנו על להכניס לתמונה של סיגריות גם תמונה של סיגריה אלקטרונית. אנשים באמת לא יודעים, הם בטוחים שסיגריה אלקטרונית מותר – זה אסור. זו חקיקה שכבר עברה.

גם בשדה התעופה. אנשים עם סיגריה אלקטרונית פולטים את העשן לתוך שדה תעופה סגור.

וברגע שפונים פשוט אין מספיק ידע. אנחנו עובדים על זה ויש קמפיינים ויש הסברה, אבל אלה דברים שבאמת בכנסת, אני פונה ואומרת – תהפכו את הבחירה הבריאה לבחירה הקלה במובן הזה. שהמצע לא יהיה כמה נוח זה לעשן וזה לא הגיוני לא לעשן. To vape, מה שנקרא, יש לזה כבר את הפועל שלו. אלא שהסביבה לא תאפשר. תודה רבה.

תודה. כן, בהחלט. ברוח התקופה, כמו שנקרא, וכשאני שומע אותך זה באמת הקלות הבלתי נסבלת. זה דבר שצריך באמת לא לקבל.

עמוס האוזנר, יושב-ראש המועצה הישראלית למניעת עישון.

תודה רבה, אדוני. כמו שאדוני יודע אני אדבר עם הצעות קונקרטיות ולא סתם עם מידע כללי. קודם כול, אני רוצה להודות לאדוני יושב-ראש הוועדה, וגם מחוקק על היוזמה שלו גם בדיון של היום, גם ביוזמות אחרות, גם ביוזמת החקיקה. אני רוצה בהזדמנות הזאת להביע הערכה לאורנה כהן שיושבת איתנו כאן, ממשרד הבריאות, חדשה בתפקיד אבל מלאה יוזמות ואנחנו כולנו מודים לך ועל הפעילות שלך.

ברכות מכולנו.

עכשיו להצעות. שמענו פה על העתיד. זאת אומרת, מה הולך לקרות בעתיד כתוצאה מסיגריות שאנחנו מעשנים היום. אני רוצה לומר דבר כזה – אנחנו במדינת ישראל שרויים היום בנטל של עשרות וכנראה מאות מיליארדים בנזקי המלחמה. אין לנו המשאבים ואין לנו הכסף לטפל בנזקי העישון בנפרד. ולכן, ההצעה הראשונה שלי היא שמכירה של סיגריות בישראל וייבוא של מוצרי העישון לישראל יהיו כרוכים בהפקדת ערובה כספית לנזקי העישון העתידיים. הדבר הזה ייתן רזרבה למשרד האוצר שלנו להתמודד עם נזקי העישון, ושלא נבלבל בין זה לבין המיסוי על הסיגריות. אלה שני דברים שונים לחלוטין. את המס משלם הקורבן, האדם שצורך את הסיגריות. ואי אפשר להגיד שזה מה שיממן את המלחמה בעישון.

אז ההצעה הראשונה שלי זה על הפקדת ערובה. אני מדבר פה על עשרות מיליארדים שישמשו לכיסוי נזקי העישון בעתיד.

אני רוצה רגע להתערב. אנחנו לפני שנה הגשנו הצעת חוק יחד עם חבר הכנסת אושר שקלים. בנינו הצעת חוק שאחוז ממיסוי הטבק ילך לקרן לנזקי העישון, לנזקי הטבק, שאפשר יהיה להפנות לבריאות. המלחמה טרפה את הקלפים, העלו את המיסוי כדי להכניס עוד כסף. אבל יש את החוק, אני אשמח להראות לך, ולקדם אותו.

הלוואי שהאוצר יסכים לזה. כמו שאמרתי, אנחנו מנסים לעשות את זה מ-1990, בהתנגדות האוצר. אבל, לעניין של הערובה אני לא רואה סיבה שהאוצר יתנגד.

ההצעה השנייה שלי מטפלת בנושא של ההתמכרות. היום אנחנו מקבלים סיגריות כאיזושהי תשלובת גם של מוצר ממכר באופן קיצוני – משווים את זה להרואין ולקוקאין – וגם של מוצר שהורג המוני בני אדם. אורנה הציגה לנו אתמול את הנושא בצורה מאוד מעניינת, היא אומרת שכל שעה בישראל מת בן אדם כתוצאה מעישון. כל שעה מת בן אדם אחד. ארגון הבריאות העולמי מציג את זה כך שאחד מכל שני משתמשים ימות כתוצאה מזה שהוא השתמש בסיגריות בדיוק כמו שהיצרן מתכוון.

ולכן, ההצעה השנייה שלי עוסקת בנושא של המוצר עצמו. אנחנו כמעט לא מטפלים במוצר עצמו. אני רוצה לומר דבר כזה – לגבי הסיגריות האלקטרוניות, החוק של 2019 קבע מגבלות לרמת הניקוטין במוצר עצמו. אני רוצה שלמשרד הבריאות תינתן הסמכות לעשות אותו הדבר לגבי הסיגריות. כלומר, לקבוע רמה מסוימת של המוצר הממכר שאסור יהיה לחרוג ממנה. משרד הבריאות יהיה גם אחראי לשנות את הכמות הזאת כך שהיא תרד מתחת לדרגה של ההתמכרות של הדור הבא. ב-FDA מדברים על הנושא הזה גם כן – נושא שהוא בהחלט ראוי לקידום.

הנושא השלישי שאני רוצה לדבר עליו קשור במשרד הבריאות. מדובר כאן על סיגריות אלקטרוניות. החל מ-2019 בסיגריות האלקטרוניות נאסר השימוש במקומות ציבוריים. זאת אומרת, השוו את השם "מוצר עישון" כך שהוא יכלול גם סיגריות וגם סיגריות אלקטרוניות. אבל, וזה אבל גדול מאוד, הציבור לא מודע לזה. אנחנו שמענו פה את הסיפור של בני הנוער שהם בעצמם מעשנים במקומות ציבוריים ואפילו בבתי הספר. ההצעה שלי כאן, שהעליתי אותה למשרד הבריאות אבל למרבה הצער לא זכתה לעדיפות, זה להכניס את הסמל של הסיגריה האלקטרונית לשילוט של איסור עישון במקומות ציבוריים. זו הצעה מאוד פשוטה, אפשר לעשות את זה בתקנות מאוד פשוטות. כל כך פשוט. כמו שיש לך סמל של איסור סיגריה יהיה הסמל של הסיגריה האלקטרונית. זה נעשה במקומות אחרים. אנחנו הבאנו את הדוגמה של מדינת ניו יורק, למשל.

שם זה נעשה?

שם זה נעשה, בוודאי. הסמל צריך להיות ברור. עכשיו, ברגע שזה מתבצע, אדוני, אז משרד הבריאות מקבל פרסומת לנזקי העישון בלי להשקיע אגורה שחוקה. מכיוון שברגע שאתה אומר שזה אסור במקום ציבורי אתה גם אומר שזה מסוכן. ברור לגמרי הנזק מהסיפור הזה. כלומר, אתה מקבל פרסום על ידי השלטים בלי להשקיע בו בכלל.

פרסום שלילי.

כן, פרסום שלילי. כל כך פשוט וכל כך ראוי.

ההצעה הרביעית שלי, האחרונה, קשורה במשרד החינוך. היה לנו פה בישראל חבר כנסת שהיה גם שר, שמו היה גדעון עזרא. הוא נפטר כתוצאה מעישון. בשנים האלה של מחלתו, למעשה הגסיסה שלו, הוא הגה יוזמה ששעה אחת בבתי הספר מידי שנה, שעת חינוך אחת תוקדש לנושא של העישון. לצערי, זה לא עבר. אני חושב שיש לנו פה הזדמנות להחיות את ההצעה של אותו גדעון עזרא. כלומר, שמשרד החינוך, ושמענו פה על הרבה יוזמות מעניינות, יוזמות ראויות, אבל שעה אחת בשנה לא יזיק אם משרד החינוך יקדיש לנושא הזה. הוא הגיש הצעת חוק בעניין הזה, היא לא עברה לצערי, ואני חושב שיש מקום לחדש את זה. תודה רבה.

תודה לך, כרגיל, תמיד. דיברנו באמת על זה שאנחנו רוצים שמהפגישה היום, מהישיבה היום יצאו דברים קונקרטיים. אני חושב שזה גם מזרז את הצעת החוק שלנו, זה רק מדרבן לעשות את מה שאנחנו ממילא עושים. עוד מישהו רוצה להוסיף משהו? בבקשה, דברי סיכום.

אני חושבת שלאור, והחשיבות הייתה באמת להדגיש את הנושא החשוב והרחוק בין חינוך וסרטן ריאה ולקדם מניעה ואבחון מוקדם. תראו, יש פה הרה דברים יפים, אנשים עובדים מאוד קשה. אבל, כמו בכל דבר – מה קורה תכלס? מה קורה תכלס במערכת החינוך? מה הם מקבלים? צריך באמת לקדם את הדוח של הממ"מ בשביל להבין מה קורה בשטח. כשנדע מה קורה בשטח נוכל לתקן. כי הרבה דברים אפשר להגיד אבל מה קורה בפועל זאת השאלה. ולהתאים את התוכניות ולחשוב מה עושים.

תודה רבה לד"ר שני שילה. שוב, אני נותן לך קרדיט לפגישה היום - -

הקרדיט הוא גם שלך.

- - בעקבות זה שהגעת אלינו ללשכה והצגת את זה. זה באמת נושא מאוד בוער. תפסה אותי דווקא המילה שאמרה רבקה. אמרת שכשהגעת היום לוועדה מתחת הרכבת, לא זוכר איפה, ראית תמונה של חטופים ואמרת שיש גם את, מה שנקרא, את החיים.

האוהלים.

זה בדיוק הסיפור. קודם כול, זו באמת הזדמנות להגיד כאן בוועדה שלנו שזה כבר יותר מידי זמן. יש היום דחיפות, בהילות, קדימות שיחזרו הביתה. כבר אי אפשר. וכל אחד פה יהיה מוכן לשלם מחיר מאוד-מאוד יקר. אנחנו רואים את ההורים ומה זה הלב יוצא? זאת אומרת, אי אפשר יותר. זה באמת צריך להיות דחוף. אבל, יש גם את הנושאים האלה, ואחד לא סותר את השני. כמו שאמרתי לגברת הצעירה המבטיחה מאוד, נועה, שאנחנו רוצים להוריש לכם עולם טוב יותר. ונגמר כבר, השנים הארוכות מאוד, פה באופן ספציפי אבל בכלל באופן כללי בעולם שלנו, אנחנו אלופים בלהציג בעיות, אלופים בלהציג מחקרים, אלופים בלהתריע, להראות איזו נורה אדומה מהבהבת, אבל להם אנחנו חייבים פתרונות.

באמת צריך להוריש עולם טוב יותר. אני סתם אספר לך, כשאני הייתי בגיל שלך היה לי אוסף סיגריות בחדר, כי היינו נוסעים הרבה. אבא שלי עבד בחברת תעופה אז היינו נוסעים והיו לי סיגריות מפרגוואי וסיגריות מפה, ולא עישנתי סיגריה אחת. בית ספר ובית, שילוב של הכול ביחד.

תודה רבה ובשורות טובות.


הישיבה ננעלה בשעה 11:19.