פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



37
ועדת משנה לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
11/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 7
מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה
לנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
יום שני, י' בחשון התשפ"ה (11 בנובמבר 2024), שעה 9:30

השפעת הבינה המלאכותית על צרכי משק האנרגיה בעולם ובישראל, והשימוש בבינה מלאכותית במשק זה

חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר

שרון חצור - סמנכ"לית תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרד האנרגיה והתשתיות

דנה מילר - מובילת חדשות חשכ"ל, משרד האוצר

שי סופר - המדען הראשי, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

יוסף גדליהו - מנהל המרכז לרגולציה ומדיניות AI, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

דוד דהן - מנהל מדעי הנדסה וטכנולוגיה מתקדמת, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

אריאל טיקוצקי - מוביל דיגיטלי, המשרד להגנת הסביבה

יואב זקס - רח"ט מו"פ, מל"ל

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אהוד בקר - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

צבי גולצמן - סגן ראש התכנית הלאומית לבינה מלאכותית, רשות החדשנות

רונית אשל - ראש אגף אקלימטק ותעשייה בוגרת, רשות החדשנות

לאון רפאלי - רמ"ח הנחיה, מערך הסייבר הלאומי

עידו שוואב - מנהל אגף תשתיות חלוקה, רשות החשמל

אמיר ליבנה - סמנכ"ל אסטרטגיה וחדשנות, חברת החשמל לישראל

משה קלנר - מנהל יחידת החיזוי והמחקר, חברת נגה -ניהול מערכת החשמל בע"מ

נעם ברימן - יועמ"ש, חברת נגה-ניהול מערכת החשמל בע"מ

בעז בן משה - ראש מחלקת מדעי המחשב, אוניברסיטת אריאל

טל גרינשפון - חבר סגל לתעשייה וניהול באוניברסיטת אריאל, יו"ר האגודה הישראלית לבינה מלאכותית

הילה היבש - יועצת משפטית ראשית, מיקרוסופט ישראל בע״מ, חברות הייטק רב-לאומיות

שון דנה - מנכ״ל, קהילות החדשנות באנרגיה בישראל - Ignite ; EnergyCom

אורי יפה - מחלקת הנדסת מטוסים, התעשייה האווירית

אייל כהן - מנכ"ל ומייסד שותף, מנכ"ל חברת קוגניפייבר (חישוב סיבי AI באמצעות סיבים אופטיים)

נועה רימיני - מנכ"לית Grid4C (פתרונות AI לחברות חשמל)

שחר בלקין - מנהל מחלקת המוצר, חברת זוטא-קור

סיון נויפלד - מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

רון גרמה - מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

סמדר סונגו איצקוביץ - מייסדת ומנכ"לית, עמותה המעבדה החיה בישראל

יונית גולדברג - שותפה מנהלת חברת 11 סטרים, (ייעוץ בחוות שרתים)

אורן נאומן - מנהל ושותף חברת 11 סטרים, (ייעוץ בחוות שרתים)

עדי דישון - מנכ"ל מרכז ויץ לפיתוח בר קיימא

ארנון קולומבוס - מנכ"ל חממת InNegev, חממות טכנולוגיות

גדעון פרידמן - מנהל טכנולוגיות ראשי, נט זירו יזמות, חממות טכנולוגיות

אופיר אנגרסט - אח של מתן אנגרסט, משפחות החטופים

חגי אנגרסט - אבא של מתן אנגרסט, משפחות החטופים

לי סיגל - אח של קית' סיגל, משפחות החטופים

ישראלה אלבס - קרובת משפחה של דניאלה גלבוע, משפחות החטופים

הדסה לזר - אחותו של שלמה מנצור, משפחות החטופים

איילת חאקימיאן

סמדר לביא, חבר תרגומים



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



השפעת הבינה המלאכותית על צרכי משק האנרגיה בעולם ובישראל, והשימוש בבינה מלאכותית במשק זה

בוקר טוב לכולם, תודה שהגעתם לעוד דיון בוועדה. לפני שנפתח כמובן שאנחנו ניתן את זכות הדיבור לנציגים של משפחות החטופים. ביקש לדבר אופיר, בבקשה.

שלום לכולם. אני אופיר אנגרסט, אח של מתן אנגרסט. מעבר לזה שאני אח של, אני תלמיד בכיתה י"א, יש לי עכשיו בית ספר ואני מוצא את עצמי פה, לא יודע איך להגיד את זה אפילו, נאבק על החזרת אח שלי. אח שלי שריונר שנלחם והגן ב-7 באוקטובר בקו נחל עוז. אח שלי החליט להיות שם, הוא קיבל הצעה אחרי שנתיים וחודשיים של לוחמה לרדת מלוחמה, שדי, מספיק, הוא משתחרר עוד מעט ובכל זאת הוא החליט שהוא נשאר עד הסוף והוא משרת את המדינה והוא הולך עד הסוף.

אז אני פה ואני לא מבין למה אח שלי עוד שם. למה? הוא נלחם עבורנו, הוא סיכל עבורנו, הוא הגן עבורנו, הוא שם את עצמו, עצם זה שהוא שם את עצמו, הוא היה מוכן למות עבורנו, אז למה אתם לא עושים מספיק עבורו? אני לא מבין. למה לא מגיע לו לחזור הביתה? אחרי 400 ימים אנחנו עומדים כמו איזה לא יודע מה, מחכים לו 400 ימים.

אין לי מה להגיד. אני לא יודע אם להגיד אני מיואש, כי אנחנו צריכים להיות תמיד בתקווה ותמיד להאמין שיהיה טוב, יהיה בסדר, אבל איך שזה נראה, איך שהמדינה מתפעלת את הנושא הזה, זה נראה כאילו זורקים עלינו פס. אנחנו באים לוועדות, אנשים בטלפון, עושים מאיתנו צחוק, לא מתייחסים אלינו בכלל, כאילו אנחנו איזה אוויר ובסוף אח שלי זה ששם את עצמו ונתן הכול עבור כל מי שיושב כאן – אני חושב שמה שכל אחד יכול לעשות וחברי הכנסת שיושבים כאן, זה לקדם, לדבר, לא יודע. זה התפקיד שלכם, אתם חברי הכנסת, לא אני. אתם צריכים לעשות יותר, שנרגיש שאתם עושים יותר. זהו, תודה.

תודה רבה, מתן. אני חושבת שאנחנו שותפים גם לתחושות שלך, הולכים לעצרות, מדברים עם השרים.

אני רק אוסיף. הוא אופיר, הוא לא מתן, מתן בשבי עדיין.

סליחה, פשוט בראש שלי היה, הסתכלתי על התמונה תוך כדי.

אני חגי, אבא של מתן ומתן מופקר בשבי כבר מעל 400 ימים. אנחנו משפחה שתורמת למדינה ולא מפסיקה לתרום. בשבוע שעבר השבענו את הילדה שלנו, לוחמת במג"ב. אנחנו מרגישים, המדינה נותנת לנו להרגיש שעדיף שנוותר על הילד שלנו. אנחנו לא נעשה את זה, אבל המדינה ויתרה עליו. אנחנו לא מבינים למה אתם לא עוצרים את המדינה ומתעסקים רק בזה? אתם מתעסקים כל הזמן בדברים שוליים ולא מביאים אותם. אתם צריכים לעשות הרבה יותר, שנרגיש את זה. תודה.

תודה. לי, אח של קית' סיגל.

שמי לי סיגל, אח של קית'. הגיסה שלי אביבה חזרה לפני כמעט שנה בשבוע הפסקת האש, הפסקת האש היחידה שהייתה לנו, ואיך זה קרה? מהלכים דיפלומטיים. בסדר, אולי לפני זה קצת מלחמה לא הזיקה, אולי, מי יודע? אחרי זה הרבה מלחמה הזיקה. במבחן התוצאה המלחמה לא מביאה את הסחורה, וזו מילה מאוד מאוד בוטה ולא מתאימה, אבל כולם מדברים על עסקה.

זה לא סחר מכר, אח שלי הוא לא איזה חלק חילוף שצריך לייבא מסין. אנחנו מחפשים הסכם שיחזיר את אח שלי ועוד 100 חטופים הביתה. לא משנה איפה הבית שלהם, הבית שלהם לא בעזה, לא במנהרה ולא בבית בעזה, הבית שלהם זה בישראל או מדינה אחרת, הם יכולים לבחור. כל זמן שהם חטופים אין להם שום בחירה בכלום, לא מה הם אוכלים או לא אוכלים, מה הם שותים או לא שותים, מתי הם קמים בבוקר, מתי הולכים לישון, תור לקופת חולים, לחדש את רישיון הנהיגה, לטפל בחשבון הבנק, להתרשם מבינה מלאכותית. אין להם כלום, יש להם חושך.

גם חיילים כמו מתן, גם אזרחים, גם ילדים קטנים, גם קשישים, גם זקנים, גם מי שכבר נרצח ולא בחיים, וגם מי שבחיים ואנחנו לא יודעים מי הם. אני יכול להגיד שאני יודע שקית' בחיים. כמו שאופיר אמר, אנחנו לא מתעסקים בייאוש, אנחנו מחזיקים בתקווה. המשכן הזה ביסוד צריך להיות התקווה שלנו, אבל ביסוד הוא לא.

איך יכול להיות שבסדרי יום של ועדות בכנסת או במליאה אין סעיף נפרד, נושא החטופים, איך משיבים את החטופים. נכון, אנחנו באים, מתיישבים, מכבדים אותנו פחות או יותר, אומרים את שלנו, מסמנים וי, עוברים הלאה. זו לא התייחסות רצינית, זו לא התייחסות שתחזיר את קית' ועוד 100 חטופים.

מאמסטרדם המדינה יודעת להירתם ולהשיב ולהחזיר ולחלץ ולשלוח שר, טרי כמה שיהיה, ולשלוח את יושב ראש הכנסת, זה אנחנו יודעים לעשות? ובאמת להירתם ולהשיב את החטופים זה גדול עלינו? זה לא מתאים לנו? זה פוליטי? שאלות באוויר וכל אחד שיושב ויושבת כאן מסביב לשולחן התשובה צריכה להיות ברורה, לגמרי ברורה. הדבר הכי חשוב בתקומה, לניצחון מוחלט, ליחד ננצח, זה בא רק דרך השבת החטופים, כל 101, אלה בחיים לשיקום, המדינה לא תתחיל להשתקם בלי זה, ואלה שלא בחיים לקבורה ראויה, מכבדת, מכובדת, לעזור למשפחות שכולות לסגור איזה שהוא מעגל למרות שזה בלתי אפשרי.

אני מבקש מכולם, גם חברי כנסת, שאני לא יודע בהכרח לזהות מי כן ומי לא, לקום בבוקר, לקבל החלטה על דבר אחד שעושים באותו יום לקדם את השבת אח שלי ועוד 100 חטופים. לפני השינה, שואלים מה התקדם, מה אני עושה למחרת. תודה.

שמי ישראלה אלבס, אני המשפחה המורחבת של דניאלה גלבוע. דניאלה היא תצפיתנית שנחטפה יחד עם החברות שלה בנחל עוז. אנחנו בוועדה לקידום הטכנולוגיה, הבינה המלאכותית, אבל ב-7 באוקטובר איפה הייתה כל הטכנולוגיה? הבנות התצפיתניות שנחטפו, שנרצחו. היום הגיעו תצפיתניות שהקימו מיצג עם ההקלדות המקוריות ועם הקולות המקוריים של החטופות, נשמח אם תגיעו למיצג, זה ליד חדר האוכל החלבי, נשמח לראות אתכם שם.

מאיזה שעה?

זה כל היום, אפשר להגיע, נשמח לראות אתכם.

חובה להגיע. לא רק אפשר להגיע, חובה להגיע.

תודה רבה. קשה, כמו תמיד, לעבור לדיון בנושא שלשמו התכנסנו אחרי ששומעים את הדברים האלה. נתחיל בכל זאת בדיון.

כמו שאמרתי, בוקר טוב לכולם. אחרי דיונים מאוד חשובים שהתקיימו בוועדה הזאת, נושא של תשתיות והמרוץ הגלובלי לבינה מלאכותית לאור ההתפתחויות הגאופוליטיות, דיברנו בדיון אחר על הצורך בהגברת העצמאות הטכנולוגית התשתיתית של מדינת ישראל בעקבות מהפכת הבינה המלאכותית. דיברנו על הבעיות התודעתיות והדיפ פייק שישראל סבלה מהן מאז ה-7 באוקטובר, בין היתר באמצעות שימוש בבינה מלאכותית. דיון מרתק שהתקיים כאן על נושא החינוך וההיערכות שלו לבינה מלאכותית, דיון נוסף בנושא התעסוקה והצורך הממשלתי להיערך למהפכה הזאת ואנחנו באמת פותחים היום עוד דיון מרתק בעל חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה כשהנושא הוא בינה מלאכותית ומשק האנרגיה.

בדיון היום אנחנו נתעסק בנושא הזה בכמה מישורים. מישור אחד יהיה בנושא משק החשמל, ההשפעה של מהפכת הבינה המלאכותית על משק החשמל, הביקושים במשק החשמל וצריכת החשמל הצפויה כתוצאה מהמהפכה הזאת. כפי שאתם תראו, בינה מלאכותית היא מהפכה שהיא זוללת אנרגיה. גם בעולם צריכת החשמל מדובר במהפכה שהיא עתירת אנרגיה, היא דורשת שבבים, היא דורשת חוות שרתים. הצורך של כלי בינה מלאכותית בכמויות גדולות של אנרגיה נדרש גם כדי לאמן את הכלים, לאמן את הבינה המלאכותית וגם כדי לאחסן את הנתונים והדברים אלה נעשים בין על ידי חוות שרתים, בין באמצעות הצורך הגובר בשבבים, וזו תופעת לוואי שכרגע מאוד מאוד מאפיינת את המהפכה הזאת, צריכת אנרגיה משמעותית. גם המכשירים שאנחנו מתחילים להשתמש בהם, מחשבים, מכשירים ניידים, מכוניות חשמליות, בכולם יש יותר ויותר רכיבי בינה מלאכותית שגם הם צורכי וצרכני חשמל.

אז בדיון הזה נבדוק מה קורה בעולם, מה קורה בישראל, האם אנחנו נערכים לשינוי הזה בצריכת החשמל בעולם ובישראל ואיך אנחנו נערכים לזה. יציגו לנו נתונים כשברמה העולמית צפוי גידול של כמעט 3.5% בשנה רק בגלל בינה מלאכותית, נראה מה קורה בישראל. תיכף יציגו פה מרשות החשמל, מהממ"מ, מדברים על תוספת של 500 מגה שהיא שוות ערך ל-125 יחידות דיור ולצריכת חשמל של חצי מיליון צרכנים. נראה מה אנחנו עושים בנושא הזה במדינה.

המישור השני שהדיון הזה יעסוק בו, והוא לא פחות חשוב, שילוב יכולות AI במשק האנרגיה הישראלי. כן, איך המהפכה הזו יכולה לשפר את התנהלות משק החשמל דווקא בגלל האתגרים שיש בנושא תחזיות משק החשמל, בניהול הביקושים של משק החשמל שיכולים לחסוך בצריכת החשמל, בכך שרשת החשמל תפסיק להיות שקופה, ינהלו אותה בצורה מיטבית.

וגם אחרי שאמרנו את זה, האם מישהו בודק מה הסיכונים החדשים שמדינת ישראל תיחשף אליהם בעקבות שילוב של AI במשק החשמל. נשים דגש, זרקור, בנושא חוות השרתים, דבר שמתפתח בישראל כמו בכל העולם, ונשאל את עצמנו איפה החוות האלה מוקמות, האם מישהו בכלל מטפל או נותן תמריצים להקים את החוות זוללות האנרגיה האלה במקומות שהן טובות למשק הישראלי, אולי במקומות שבהם אפשר לצרוך חשמל ירוק ופחות להכביד על הרשת.

ולבסוף כמובן כל הדברים האלה יתחברו לשאלה אחת, איך ההייטק הישראלי יכול לנצל את האתגרים ואת ההזדמנויות האלה ומה הן ההזדמנויות שאנחנו רואים בעניין הזה. היום נשמע גם את השוק הפרטי, גם חברות ייעוץ בנושא וכמובן כמובן את הממשלה, את רשות החשמל, את משרד האנרגיה, את רשות החדשנות, את חברת החשמל, את חברת ניהול המערכת נגה ועוד ועוד.

ראשון הדוברים יהיה רועי מהממ"מ, אבל לפני שנתחיל נמצאת כאן את הדסה, אחותו של החטוף שלמה מנצור. בבקשה.

תודה. 402 ימים שאחי ועוד 100 חטופים נמקים בעזה בשבי החמאס. היעלה על הדעת? הייתכן? זה בלתי נתפס. שמים, בקשו רחמים עליו, 402 ימים שאני זועקת את זעקתו של אחי הבכור, הקשיש בן ה-86 שנחטף לבדו מקיבוץ כיסופים. את אחי אני מבקשת, שלח את אחי.

שלום, בוקר טוב. שמי הדסה לזר, אני אחותו הצעירה של שלמה מנצור, החטוף המבוגר ביותר. 402 ימים ואנו עדיין בנקודת ההתחלה, טרם נעשה דבר. מי היה מאמין, אחי ויתר החטופים בני ערובה בידי החמאס והיום גם בידי הממשלה שמתמהמהת בהשבתם. אני עומדת כאן היום ללא מילים, הכול נגמר, ופונה אליכם, נבחרי הציבור שלי, אני וכל העם בחרנו בכם שתייצגו אותנו ותהיו לנו לפה, היום יש לכם הזדמנות פז להוכיח שאתם פועלים למען החטופים. תזעקו את זעקתנו ותצעקו את צעקתכם.

אנה אלך, אנה אבוא? היש כאן אדם שיפתח לבבו? תולה תקוות בכם שמכם תצמח הישועה. איך אתם ישנים בלילה בידיעה שהחטופים שלנו נמקים בגיהינום? נעלמו הערכים שגדלנו עליהם, קדושת החיים, פדיון שבויים, ערבות הדדית, שלא משאירים פצוע בשטח, הכול נקבר עם חורבן הבית השלישי שלנו בחג שמחת תורה, ב-7 באוקטובר. אוי לנו ואבוי לנו. אל תשליכוהו לעת זקנה, זעקו את זעקתו.

שלמה אחי הוא ממייסדי קיבוץ כיסופים, הוא חבר בו 70 שנה, הוא הפריח את השממה ותרם רבות למדינה. הוא עלה לארץ המובטחת מעירק עם הוריי בהיותו בן 13 לאחר ששרד את שואת הפרהוד בבגדד. אז אמרנו לעולם לא עוד, יש לנו ארץ, יש לנו צבא, אך לא הצליחו להגן עליו. מחבלי החמאס פרצו לביתו, סטרו לו, אזקו אותו, חטפו אותו במכוניתו לעזה כשהוא עדיין בפיג'מה ושואל אותם בתמימות: למה אתם מכים אותי? לא עשיתי לכם כלום.

מאז אין לנו פיסת מידע אודותיו, השמים נפלו עלינו ועליו. החיים התהפכו, המחשבות מכרסמות והלב שסוע. אני חוזרת שוב ומתחננת אליכם, חברי הכנסת, נציגי העם, הביטו בעיניי הטרוטות, היו לנו לפה, לשופר, זעקו את זעקותינו שנחלשו, את קריאת המצוקה שלנו מתוך כאב. עשו מעשה, הצילו את יקירינו לפני שייעלמו מן העולם. הזמן פועל לרעת כולנו. שימו את החטופים בראש סדר העדיפויות, בכל ישיבה שלכם הזכירו אותם בבקשה, אנא עשו כל שאפשר לשחרר את החטופים בעסקה. תודה.

מתי תפעלו לעשות ועדה מיוחדת לטיפול ב-101 החטופים?

אנחנו היינו מקיימים ועדה מיוחדת, גם לא היינו סוגרים את הכנסת בפגרה באמצע מלחמה, היינו עושים הרבה דברים. אני חברת כנסת באופוזיציה, כמו שאתה יודע, ואתה יודע שבימים שבני גנץ וגדי איזנקוט היו בממשלה הייתה עסקת חטופים, עסקה יחידה. אחת הסיבות שבגללה הם יצאו מהממשלה היא גרירת הרגליים בנושא הזה.

אבל אני רואה שוועדה מיוחדת למה שקרה באמסטרדם הוקמה מיד היום ויש דיונים.

נכון, גם בחובות למילואימניקים שמקבלים עכשיו תשלומי חוב לא מטפלים, אבל חוק הרבנים יעלה היום במליאה. סליחה, אני יודעת שאתם גם ככה סובלים.

לא, אנחנו רוצים שקולך יישמע, חשוב שהוא יישמע.

זה בסדר גמור, תודה.

תודה לכם. ראשון הדוברים, רועי, בבקשה.

סליחה על ההפרעה.

ממש לא סליחה על ההפרעה, אני חושבת שכל מי שיושב פה כואב לו הלב ואני גם רוצה להגיד עוד משהו, אני כחברת כנסת רואה איך לאט לאט המשפחות נגמרות. באים מעגל שני, באים מעגל שלישי, להורים כבר אין כוחות, לאחים כבר אין כוחות. מה אני אגיד לכם? חשיכה מוסרית, זה מה שיש לי להגיד. סליחה.

בוקר טוב. במעבר חד. שמי רועי גולדשמידט ואיתי אהוד בקר, כתבנו מסמך לבקשת יושבת ראש הוועדה, אנחנו נתייחס אליו בקצרה. אנחנו מנסים להתייחס לשתי סוגיות פוטנציאל ההטמעה של בינה מלאכותית בסקטור האנרגיה והביקוש לאנרגיה מצד חוות שרתים.

(מצגת). באוקטובר 2023 פרסם הבית הלבן צו נשיאותי תחת הכותרת: פיתוח ושימוש בטוח, מאובטח ואמין בבינה מלאכותית. כחלק מהצו הוא הורה לשר האנרגיה לפרסם דוח ציבורי שיתאר את הפוטנציאל של בינה מלאכותית לשיפור התכנון, הנפקת ההיתרים, ההשקעה הכלכלית והקמת תשתיות רשת החשמל כדי לאפשר אספקת חשמל נקי, בר השגה, עמיד בפני תקלות ובטוח לכלל האמריקאים.

באפריל 2024 משרד האנרגיה האמריקאי מפרסם דוח בנושא הזה והדוח הזה זה המסמך הממשלתי המקיף ביותר שאנחנו מצאנו שהוא עוסק בסוגיה הזו. כמו שאתם יכולים לראות בשקף, יש אפשרויות רבות להטמיע טכנולוגיות או כלי AI כדי לייעל שלבים שונים בשרשרת האספקה של רשת החשמל. אפשר לומר שכשעוברים על שרשרת האספקה, בכל שלב ושלב בשרשרת הזאת יש אפשרות להטמיע כלי AI ולייצר מצב שבו גם הצרכנים מרוויחים וגם הסקטור נהיה באופן כללי יעיל יותר.

למרות שהדוח הזה מגדיר את כיווני הפעולה שמוצגים פה בקצרה, ובמסמך שלנו בהרחבה, שהם בני שימוש באופן מיידי, ההתרשמות שלנו זה שלא בכל התחומים יש מוצרי מדף וזה לא שאפשר לקחת את הדבר הזה כבאלק ולהטמיע אותו אלא נדרשת כמובן חשיבה, נדרש לבנות תהליך סדור של הדבר הזה, אבל מצד שני אני חושב שזה כן מסמן מגמה שבה זה ברור שהנושא הזה הוא לפתחנו ולפתחו של סקטור האנרגיה.

חוץ מהדוח האמריקאי, באפריל השנה הרגולטור הבריטי, OFGEM, פרסם גם הוא הצהרת כוונות, כי בניגוד למסמך האמריקאי שהוא 70 עמודים או משהו כזה, כאן מדובר על - - -

OFGEM, למי שלא יודע, הוא המקבילה של רשות החשמל בבריטניה, שם זה גם מים.

וגז ואנרגיה.

זו רשות מאוד גדולה, וזה כאילו הרגולטור.

זו הרשות לשירותים ציבוריים.

זו רשות החשמל והגז והמים, הם מאוחדים שם. זה לא המשרד, זה מקבילה לדיון שלנו לרשות החשמל.

הם פרסמו הצהרת כוונות בנושא הזה וגם הוציאו קול קורא באפריל שנמשך עד מאי, עוד אין תוצרים לתהליך הזה, אבל הניעו תהליך כזה גם שם.

חוץ מההזדמנויות של הבינה המלאכותית לסקטור האנרגיה כמובן יש אתגרים. העובדה שאנחנו מדברים על תשתית קריטית שהרציפות התפקודית שלה היא הכרחית, שהיא נוגעת לסוגיות של ביטחון לאומי וכמובן אתגרים שהם קיימים משכבר, אבל הם יהיו מועצמים בתרחישי אימוץ ובתלות של השוק הזה בדאטה. כלומר דאטה ודיגיטציה והחכמתה של הרשת היא מצד אחד פוטנציאל משמעותי ומצד שני חושפת אותה לפגיעויות חדשות. כמובן, כמו שאתם רואים, צריך להתייחס גם לסוגיות של הגנה על מידע אישי ומניעת הטיות ואפליה, שזה לא סוגיה ספציפית לסקטור הזה, בכל תחום של הטמעה של AI הסוגיות האלה שבות ועולות.

הדוח של משרד האנרגיה קובע עקרונות להטמעה של בינה מלאכותית, בתוכן אימות קפדני, scalability, אתיקה. הזכרתי פה רק עוד שני היבטים, שזה היכולת להסביר החלטות מכונה והרעיון של human in the loop, מעורבות אנושית בפיקוח על החלטות מכונה. זה חשוב כי זה אומר שאין כוונה בשלב זה לפחות להעביר את המושכות למכונה, כלומר לתת למכונות לקבל החלטות מתחילה ועד סוף, אלא חייב להיות אדם מעורב בתהליך הזה.

מה קורה אצלנו בתחום הזה? כמו שאמרתי, אם זה לא היה ברור, זה לא שהעולם כבר כולו אימץ בצורה סדורה ובנה מתכונת שלמה להטמעה. אנחנו לא שונים לגמרי מהעולם, אבל כן רואים שאנחנו קצת גוררים רגליים, אפשר לומר. המדען הראשי במשרד האנרגיה הקים ועדה בנושא, המדען הראשי נמצא פה בקהל היושבים בוועדה.

המדען הראשי לשעבר, גדעון.

ביוני 2023 הוא הקים ועדה שהייתה אמורה לטפל בנושא הזה. הוועדה הוציאה קול קורא, הוועדה הפסיקה את פעולתה, או שמא אפשר לומר לא החלה את פעולתה במקביל להתפטרותו של המדען הראשי ומשרד האנרגיה טרם נדרש לנושא בצורה יסודית. זה גם בא לידי ביטוי בזה שאין התייחסות בדוחות לתכנון טווח ארוך של המשרד או במודלים שהמשרד מפרסם להיבטים של ביקוש לקבוצת חוות שרתים או בכלל להטמעה של בינה מלאכותית.

מהשיחות עם נגה וחברת חשמל עולה ששתיהן יושבות על המדוכה או אפשר לומר החלו להטמיע כל אחת בתחומי עיסוקה כלי AI. נגה הדגישה בתשובתה את העובדה שהיא נוקטת בזהירות משמעותית, במיוחד ככל שאנחנו מגיעים לדאטה שהוא יותר רגיש ומתקרבים לתשתיות חיוניות כשהחשש הוא כמובן משיבוש או פגיעה ושימוש לרעה.

אני אעבור לדבר על הצד השני של המטבע. אם עד עכשיו דיברנו על הטמעת מערכות בינה מלאכותית במערכות של משק האנרגיה אני אדבר על הביקוש לאנרגיה מצד בינה מלאכותית, אני אדבר באופן רחב על חוות שרתים מכיוון שחוות שרתים הן התשתית שעליה מערכות ג'נרטיב AI לפחות רצות באופן רחב מאוד. איפה שאפשר אני אגע בנקודות שקשורות ספציפית בצריכת החשמל של AI. מידע נוסף יש במסמך שנמצא גם באתר הוועדה.

באופן רחב, נכון לינואר 2024 היו בעולם מעל כ-8,000 חוות שרתים. נכון לשנת 2022, לפי הנתונים של International Electric Agency, סוכנות החשמל הבין-לאומית, צרכו החוות הללו כ-460 טרה וואט שעה, זה אומר כ-2% מצריכת החשמל בעולם. לפי התחזית של הארגון עד 2026 זה צפוי לעלות בין 35% ל-128% כאשר חלק מהגידול הזה הוא כמובן הגידול הכללי בשירותים השונים שחוות שרתים מספקות, קלאודס, סטרימינג כדומה, אבל חלק משמעותי מכך הוא העלייה הצפויה בשימוש במערכות בינה מלאכותית.

שתי דוגמאות לאומיות. דיברנו על העולם, אז דוגמה שמאוד מושכת את העין היא אירלנד, שבה בשנת 2022 חוות שרתים צרכו כ-17% מצריכת החשמל הלאומית וזה צפוי לעלות, לפי הארגון, עד 32% ב-2026, כלומר שליש זה באמת נתון מאוד מאוד מושך את העין. כמובן שזה משתנה ממדינה למדינה. בארה"ב למשל שבה כשליש מחוות השרתים ממוקמות, זה היה כ-4%, זה צפוי לעלות ל-6%, שוב גידול של 50% בצריכת החשמל.

זה המון, זה תוספת של 4% לצריכה לגידול הרגיל, ינבע רק מחוות שרתים כתוצאה מבינה מלאכותית.

לא ממש תוספת, החלק מהצריכה הכללית והצפי שהצריכה הזאת תגדל בעוד 2% מהכללי.

זה המון. נמצאים כאן אנשי הממשלה, מה הגידול בביקושים לחשמל ברמה שנתית? אני זוכרת מהתקופה שלי שזה היה 2.5% בשנה, זה הנחות שעשינו.

2.5% עדיין.

אז תראו שיש כאן גידול של 4% עד 6%. זה אמנם לא ישראל, אנחנו מדברים על העולם, צריך לזכור, תיכף נדבר על ישראל, זה עלייה מטורפת, זה אחוזים מאוד משמעותיים בהיערכות של משקי האנרגיה בעולם.

זה לא רק חוות שרתים כתוצאה מ-AI אלא באופן כללי עם העלייה בשירותי המחשוב בעולם.

אבל ה-AI הוא המחולל העיקרי של זלילת האנרגיה הזו וכרגע הוא מדבר על נתוני חוות שרתים, שזה גם מרשים לכשעצמו. כלומר זה אירוע מז'ורי.

אפשר לדעת ממתי הנתונים האלה?

מ-2024.

כל החומר נמצא באתר הוועדה, אתם יכולים להיעזר בו.

אני כן אדגיש שהגידול בחוות השרתים הוא בחלקו בגלל הדאטה שיש בחוות וכדומה, אבל חלק מזה הוא גם תוצר של ה-AI.

אני אמשיך לדבר על עוד אספקט, ככל שעולה צריכת החשמל יש גם השלכות סביבתיות, ספציפית הנושא של פליטת גזי חממה שזה פועל יוצא גם של צריכת החשמל וגם של הקמת חוות השרתים. זה נושא שנדרשות אליו חברות טכנולוגיה, גם בתור צרכניות והמפתחות של AI, גם בתור לקוחות בעצמן של חוות שרתים, או מפעילות בעצמן של חוות שרתים.

שתי דוגמאות שאני מביא בפניכם הן של מיקרוסופט וגוגל ששתיהן מציגות עלייה בפליטות שזה בניגוד למדיניות שמכוונת להפחתת הפליטות, אבל שהעידו בשנים האחרונות על עלייה, בין 2020 ל-2023 למשל מיקרוסופט הציגה עלייה של 29% בפליטות גזי החממה, גוגל הציגה עלייה של 66% בפליטות גזי החממה.

ואני גם מבינה שלצד כל זה דווקא החברות האלה מחויבות למדיניות הדרגתית של אפס פליטות, כלומר הן עכשיו מתחילות להתכוונן לכל מיני מהלכים שבהם עם ההישענות שלהם על חוות שרתים וכו' עכשיו יש להם תוכניות שבתוך כמה שנים הם אמורים להוריד את זה. שזו ההזדמנות אגב לטכנולוגיות שמפחיתות אנרגיה.

בהחלט. יש גם את התוכניות האירופאיות ותוכניות אחרות של האו"ם להפחתת הפליטות וכדומה. החברות האלה, יש להדגיש, יש להם צעדים לאיזון הפליטות האלה באמצעים אחרים, אבל רק רציתי להדגים את העלייה בפליטות הכללית שמדגימה את המחיר הסביבתי. אחד מהצעדים שננקטים הוא בדגש על אנרגיה גרעינית שנחשבת מזהמת פחות מבחינת פליטות גזי חממה, תחום מאוד מעניין, יש עוד מידע במסמך.

אלה תחנות קטנות של אנרגיה גרעינית שעכשיו בוחנים. דרך אגב גם בחברת חשמל, אני אדבר על זה.

רועי, רק משפט אחד בנושא של מיקרוסופט וגוגל, הן גם מדווחות על עלייה של עשרות אחוזים בצריכת המים ולא מדובר בצריכה קטנה, מדובר במיליארדי קוב של מים. כלומר מדובר פה במדינות.

כן, כי זה מערכות קירור לחוות הללו.

יש תהליך שלם של צריכות מים בנושא של חוות שרתים.

אני אדבר בקצרה על הצד שלנו, של הממשל, של צעדים רגולטוריים שננקטים סביב הגידול הזה, גם בחוות שרתים וגם ספציפית ב-AI. שוב, מידע נוסף יש במסמך ומה שאני מציג כאן הוא רק סקירה מדגמית, לא משהו מקיף.

רציתי לתת דוגמאות לצעדי מדיניות, מהצד היותר רך לצד היותר נוקשה של הרגולציה. באיחוד האירופי, איפה שעבר חוק ה-AI לפני כמה חודשים, אז נכון לעכשיו יש פיתוח של כלים למדידה והגברת היעילות האנרגטית של מערכות בינה מלאכותית. זה נמצא בפיתוח.

זה כנראה תשתית אחרי זה כדי לקבוע קריטריונים שיצטרכו להתכנס אליהם. מתחילים למדוד את זה.

כנראה, עם מיקוד על מערכות היי ריסק AI, לא הכול, אבל זה נושא מאוד מורכב.

זה פיתוח כלים למדידה של יעילות אנרגטית ספציפית על AI?

הם מדברים על AI, הם מדברים גם על חוות שרתים.

זה מדהים, הם עושים פוקוס על איזה אירוע שהוא זולל אנרגיה והם אומרים: אנחנו עכשיו מתחילים להתלבש על זה כדי לראות שהם יחסכו בצריכה שלהם ככל שניתן, שיהיו יעילים אנרגטית.

לאיחוד האירופי כמובן גם יש תוכנית מאוד רחבה בנושא Net-Zero ופליטות. אפשר לראות שמשרד האנרגיה של ארה"ב מציע מדריכים והכשרות ליעילות אנרגטית לחוות שרתים, זה זמין גם באופן און-ליין. יש דוגמאות מצרפת ומבריטניה שמוצגות במסמך להטבות במיסוי שניתנות לחוות שרתים שעונות לקריטריונים של יעילות אנרגטית, מס פחמן, מס אחר על צריכת חשמל.

בסין, הבאתי דוגמה של תוכנית לשיפור עתידי של רמת ההתייעלות האנרגטית, צפי עד 2025 לעלייה מסוימת בציון היעילות האנרגטית ועד 2030 עוד אבן דרך. זו תוכנית שהיא יותר צופה פני עתיד, כאשר למשל בגרמניה ובהולנד אפשר לראות בחוק דרישות לשיפור התייעלות אנרגטית לחוות קיימות או כאלה שהן בתהליך הקמה עם מאפיינים שונים לכל אחת מהן, גם סל צעדים שמוצג. מפורט במסמך. דבר אחרון אני אגיד על צעד יחסית קיצוני שהיה בסינגפור ש - - -

ראיתי מהמסמך שלכם שעצרו הקמה, אמרו שהם לא עובדים לפני שהם יודעים מה קורה.

עד 2019 הייתה הקמה של חוות שרתים, סינגפור היא צומת מרכזי של דאטה ומסחר בכלל בשוק האסיאתי והם החליטו ב-2019 על מורטוריום כללי להקמת חוות שרתים נוספות.

מורטוריום בעברית זה לעצור.

פסק זמן בהקמת חוות שרתים נוספות. נכון להיום הם הוציאו כל מיני מכרזים, יש התקדמות בתחום הזה, אני לא רוצה להגיד מה בדיוק השלב שבו הם נמצאים כרגע, אבל יש להם תוכנית לאומית לפיתוח מרכזי דאטה, חוות שרתים. זה פשוט צעד יחסית קיצוני שנקטו בו.

למיקרוסופט יש דאטה סנטר תת מימי.

זה גם כיוון שהם בדקו אותו. אם אני זוכר נכון, ההיתכנות הכלכלית שלו מאתגרת.

יש שינוי מהותי שקורה כרגע ממש, מוקמים קמפוסים לאימון מודלים שצריכת החשמל שם היא לא 40-60 מגה וואט אלא גיגה וואטים וזה הולך לשנות מאוד את ה - - -

זה חוות ה-AI? ככה הם מכונים?

זה מה שנקרא הקמפוסים. כרגע מושקעים מאות מיליארדים בנושא.

יש כמובן את ההבדל בין הצריכות של האימון והצריכות של ההפעלה.

עוד נקודה אחת. אחרי ההשוואה הבין-לאומית נתייחס בקצרה למה שקורה אצלנו. אנחנו רואים שלפי תוכנית החלוקה של חברת חשמל מאוגוסט 2024 והאומדן שאנחנו ביצענו על בסיס הנתונים שלהם אנחנו מדברים על מעבר מצריכה של פחות מ-1.5% משיא הביקוש משנת 2023 ליותר מ-6% בשנת 2030 בשעות השיא. זה אומר שבשעות שהן לא שעות השיא, והביקוש של חוות שרתים הוא יחסית עקבי ומתמשך, חלקן של חוות שרתים בעיקר הצריכה יהיה עוד יותר גבוה מ-6%, אפשר להעריך את זה באזור ה-8%, יש אומדנים שמציעים 10%. אנחנו בלי ספק מדברים על משהו בשיעור משמעותי. אני לא הולך להכריע, אני חושב שיש פה אומדנים שונים ועמדות שונות ביחס לשאלה מה הולך לקרות בטווח הארוך.

וגם קצת לא ברור מה יקרה בישראל.

נכון. עוד שתי נקודות קצרות. נקודה חשובה זה להבין שחוות שרתים יוצאות ממוקדי צריכה שיש בהם מעט מקורות ייצור ולכן זה לא רק עצם הביקוש לאנרגיה אלא המיקום של הביקוש. ובכללי יש אי ודאות ביחס להיקף הצריכה של חוות שרתים, יש גם דעות שגורסות שבטווח הארוך צפויה הגירה שלהם למקומות אחרים שיהיו יותר יעילים אנרגטית, למשל בגלל שהטמפרטורה שם תהיה נמוכה, ויש גם מגמה הפוכה למגמה שציינת של אימון מודלים יותר קטנים ויעילים אנרגטית, כי זה גם אתגר שהחברות מתמודדות איתו.

תודה רבה, ידבר על זה גם עידו מרשות החשמל שגם ידבר על הנושא של הרשת. יש בעיות רשת ברשת החשמל בישראל עם עומסים כבדים וחוות שרתים כרגע מוקמות בלי שום הבחנה ובלי השיקול הזה שאולי אפשר למקם אותם במקומות אחרים שהם יותר יעילים מבחינת רשת החשמל.

אז קודם כל אני רוצה להגיד תודה רבה, גם רועי וגם אוהד. אני רוצה לציין את הממ"מ בכנסת שהוא נכנס פה לתחום חדש לגמרי שלא עסקו בו עד עכשיו והם משקיעים מאוד ועוזרים לי מאוד בעבודה של הוועדה. אז תודה רבה.

הדוברת הבאה היא יונית גולדברג. אנחנו נתחיל קצת ממבט של התעשייה והעולם ואז נעבור לממשלה כדי לקבל קודם טעימה מזה שיש כאן אירוע שהוא אירוע מז'ורי בעולמות האנרגיה. יונית גולדברג, שותפה בחברת 11 סטרים, חברת ייעוץ שמתמחה בעבודות של תשתיות דיגיטליות, חוות שרתים ועוד. אם תוכלי לקצר, עשר דקות לרשותך, בבקשה, ואם אפשר גם לספר לנו מה קורה בשכונה שלנו, במדינות הערביות, במזרח התיכון ושכנותיהן.

נעים מאוד, שמי יונית גולדברג, אורן נאומן הוא השותף שלי, אנחנו הקמנו לפני עשור את 11 סטרים. (מצגת). אנחנו חברת ייעוץ שנחשבת היום בישראל למעשה הגדולה בעולם בתחום של חוות שרתים ותשתיות דיגיטליות שכולם משפיעים על האירוע שנקרא עולם ה-AI ועולם חוות השרתים. אנחנו מייעצים לכל הגופים הכי גדולים במזרח התיכון וגם בעולם ואנחנו נחשבים על פי תקשורת זרה בין המשפיעים בתחום. אנחנו ייעצנו לממשלות השכנות, אנחנו ייעצנו ליוון, לקפריסין ולכל מיני מקומות.

לפני שאני אעביר את שרביט הדיבור לאורן רציתי לשאול שאלה, מישהו ממכם היה אי פעם בחוות שרתים של AI, מה שקוראים היום AI פקטורי? יופי, אז זה בעצם מספר את כל הסיפור שאנחנו מדברים על משהו שלא הרבה ממכם יודעים מה זה חוות שרתים של AI, מעבר לזה שזה צורך חשמל, שזה צורך חשמל לא אחיד וכו' וכו'.

אני אתן לאורן השותף שלי לדבר, רק עוד דבר קטן, שנינו בתחום הזה מעל 20 ומשהו שנה, עשר שנים שהקמנו את 11 סטרים, אנחנו מכירים את ה-bits וה-bytes לא רק בישראל, אלא בכל העולם, אנחנו חרתנו על עצמנו כציונות לרוץ ולקדם פה את העניין. אני זוכרת הרבה שיחות עם גדעון ועם עידו מהתחלה שאמרנו להם: חברים, תראו לאיפה אנחנו הולכים, תראו מה הולך להיות. אנחנו במדינת ישראל רק הולכים אחורה כשכל העולם הולך קדימה ולצערי זה נותן את אותותיו, מלהיות מדינה מספר שמונה בפיתוחים ל-AI ובינה מלאכותית, בשנה האחרונה צנחנו למקום 20. אם אנחנו כמדינה לא נדע לתת את הערך המוסף, את התשתית, את ה-bytes, ה- bytesזה חוות השרתים ל-AI פקטורי כי זה הממד העתידי, אנחנו נמשיך ללכת אחורה.

אני אמשיך את זה מפה. בואו נסתכל על הגרף השמאלי. הגרף השמאלי מראה את הגידול רק בתחום של הבינה המלאכותית, גידול צריכת החשמל אך ורק לתחום הזה. זאת אומרת כל המספרים שהיו לנו פה והמספרים שכולם מדברים עליהם מדברים על צריכה רגילה. כשאתם מדברים על צריכה של בינה מלאכותית זו צריכה ענקית שהיא מחוץ לכל הסטלות שכרגע נמדדות.

אם אנחנו מסתכלים ימינה על מה שקורה באזור שלנו, אותו גל צונאמי שקורה בכל העולם קורה גם במדינות הסמוכות. כל אחת מהמדינות הסמוכות אלינו, או מה שנקרא המפרציות, אם זה סעודיה והאמירויות וכווית ובחריין וקטאר ועומן, כל אחת מהן הנחילו תוכנית לאומית והשקעות עתק כדי להביא את המדינה למקום אחר תוך כדי שימוש ב-AI, למה? כי זה מספק גם יעילות של המדינה, גידול ב-GDP של המדינה, בכל התוצר של המדינה, מספק תעסוקה, משפר את איכות החיים. כל הדברים האלה קורים כבר היום במדינות הסמוכות אלינו, תיכף נדבר גם עלינו, איפה אנחנו נכנסים בכל האירוע הזה.

רק דקה נבין מה זה הנושא הזה של AI. AI מתחלק לשני חלקים. הנושא של האימון. האימון זה ברגע שאתה לוקח סט של מידע ואומר יש לי תזה, אני רוצה עכשיו לבדוק אם התזה שלי עובדת על בסיס המידע היחסית מצומצם הזה ביחס לגודל העולם הזה. בקטע הזה אנחנו מסתכלים קודם כל לצד האימון, ולצד האימון יש דברים מאוד מעניינים. בניגוד לצריכת החשמל של חוות שרתים רגילות, צד האימון מבוסס הרבה מאוד על פיקים מאוד גבוהים, תוך שנייה יכול להיות שצריכת החשמל תקפוץ ל-20 מגה וליותר והיא תרד כעבור כמה דקות, כי באותו רגע כל המחשבים עובדים, זה מגוון שלם של מחשבים שעובדים ביחד לייצר איזה שהוא מענה. זה שלב האימון, זה יכול לקחת חודשים וזה יכול לקחת גם שנים.

המדינות לידנו עושות עכשיו מהלך שלם של אימון ללימוד השפה הערבית, כדי לייצר איזה שהוא צ'אט בשפה הערבית. מי שמכיר את השפה הערבית, אנחנו מדברים על הרבה מאוד ניבים, אנחנו מדברים על ספרותית ועל המדוברת, אנחנו מדברים על כל מיני מדינות, כל מילה שם משפיעה אחרת. זה שנים של אימון ולכן גם התשתיות ענקיות בשביל זה.

מצד שני מגיע שלב הסקת המסקנות וזה השלב שבו הרשת עובדת יציב, המחשבים עובדים על בסיס כל מה שכבר למדנו ועשינו ומאותו רגע כל העולם פותח בזה. אם אנחנו מסתכלים בלמה ישראל היא מאוד מעניינת, תיכף נדבר כמה היא מעניינת.

כי מחירי החשמל יחסית יציבים, זה יתרון שלא מנוצל.

נכון, יציבים, נמוכים, בין הנמוכים ביותר בעולם, והדבר הנוסף, לזכות האנשים פה מצד שמאל, הרשת היא בין היציבות שיש, וזה חשוב להגיד. כל מי שמדבר פה על רשת החשמל בישראל, זה מרכיב מאוד משמעותי ביכולת ייצור, מדע, פיתוח, כל מה שקשור בדבר הזה שנקרא בינה מלאכותית. אז הרשת יציבה, המחיר נמוך ועכשיו נשאר איפה ממקמים את כל הדברים האלה.

אם אנחנו מסתכלים על התוכנית שעשתה הממשלה באיחוד האמירויות, הם מובילים את כל הנושא של צמיחה דרך כל מיני מנופים. הם החליטו למשל שהנושא של המטבע הדיגיטלי והבלוקצ'יין והכול הוא תחום שהם רוצים לצמוח בו. וראה זה פלא, כעבור שלוש-ארבע שנים של השקעות עתק כל הסקטור הזה, אחת, יש עשרות סטרטאפים שקמו שם, תשתיות ענקיות שקמו שם.

תשתיות, אתה מתכוון כוח מחשוב לנושא הזה?

כוח מחשוב וגם חוקיות.

שזה אומר גם אנרגיה.

נכון, ואגב גם חוקים, מה מותר לעשות, איך עושים, איך הבנקים מתנהלים בכלל בכל התחום הזה, אבל לצורך העניין, חווה של כל הנושא של קריפטו או בלוקצ'יין יכולה להיות במדבר, היא לא חייבת להיות קרובה לשום מקום.

דאטה סנטר.

הדאטה סנטר, חוות השרתים יכולה להיות בכל מקום רחוק שנמצא.

אמרה לי יונית בשיחה לפני הדיון שאורקל מקימה עכשיו חוות שרתים, איפה?

הם מקימים כרגע מגה חוות שרתים בדובאי ובסעודיה.

וסיפרת שהם שקלו את ישראל לחמש דקות, את יכולה לספר לי מה קרה שם?

אני לא יכולה לדבר בשם אורקל, אבל אני יודעת שזה עדיין בבחינה, ואחד הדברים שאני מקווה שייצא פה מהוועדה, שיקראו לראשי המדינה ממש לקדם ולהתחנן שיבואו להקים פה, כי אם יהיה פה את כל חוות השרתים האלה ואת ה-AI פקטורי אז יהיה עוד מקומות עבודה, תהיה עוד טכנולוגיה, עוד בינה מלאכותית שתיכנס פה. זו קריאה שחייבת לצאת מפה, שזה יתרון לאומי ואנחנו חייבים להמשיך. כמו שיש באיחוד האמירויות ובסעודיה גם פה במדינת ישראל חייבת לצאת קריאה להקמת מרכזי AI של ענקיות הענן פה. זו פשוט חובה.

והמדינה לא נדרשת להשקיע הרבה.

כן, זה מכרז תשתיתי, עם השוק הפרטי.

כן, זה כסף זר שנכנס אלינו. אנחנו מדברים על עשרות מיליארדים, תיכף נדבר על המספר, עשרות מיליארדים שנכנסים אלינו מכסף זר, אנחנו צריכים רק לסדר את כל המערכת שתעבוד כדי לאפשר את האירוע הזה לקרות.

למשל איך עושים באמירויות? אז הם אומרים, אנחנו נשקיע גם בפיתוח של אנרגיה מתחדשת, אגב גם באנרגיה אטומית, כבר כמעט 15% מהאנרגיה של האמירויות מבוססת על אנרגיה אטומית. להקים אזורים ייעודיים למחשוב-על ובכלל למחשוב, אזור שלם. תסתכלו בשקף הזה, היה שם אזור שכולו חוות שרתים, מה שנקרא קמפוס, מה שאמר האדון מקודם, אנחנו יכולים לעשות אותו דבר, להגדיר אזורים ששם יש היצע חשמל, ששם אנחנו רוצים.

או שיש שם חשמל סולרי, שממילא קשה להכניס אותו לתוך הרשת מהדרום, ופשוט לשים שם את הפסיליטיז האלה שיצרכו את החשמל הנקי וגם יקלו על הפקק האדיר שיש ברשת החשמל. אנחנו נשמע גם את אמיר מחברת החשמל.

עוד דבר שקרה באמירויות, הם איתרו את המקומות המעניינים לנושא המחשוב וכל חברות החשמל, שתי החברות הראשיות, האחת של אבו דאבי והשנייה של דובאי, הקימו שם את כל התשתית, את כל מה שצריך כדי שהאירוע הזה יתקדם. אתם יכולים לראות תחמ"שים בלב המדבר עוד לפני שיש שכונה, עוד לפני קרה משהו התחמ"ש כבר מוכן.

התשתית מחכה לדאטה סנטר, במקום שהדאטה סנטר ירדוף ויתחנן לתשתית שתהיה שם.

עד עכשיו האמירויות הסתמכו על גז, זה לא מרתיע את שחקני הענן. גם אנחנו עם גז, זה לא מרתיע את שחקני הענן, אפשר לעשות פה באמת מהלך שמתכנס גם לצרכים של האנרגיה הירוקה, כמו שעשו האמירויות. אפשר להיכנס לתוכנית שלהם, תוכנית 2050 אגב, מתוכננים שנים קדימה.

נעבור לישראל. ישראל, לפי מה שאנחנו ראינו, והנתונים שהראו פה חברת חשמל ורשות החשמל, הנושא הזה של צריכת חשמל, נכון שכרגע הוא נראה יחסית נמוך, אבל אם ללקוח הסופי אין את החשמל עד סוף הדרך, כלומר אם הוא רוצה 20, הוא רוצה לראות הזמנה שמספקת לו באיזה שהוא טווח סביר של זמן 20 מגה, מבחינתו הוא ישלם על ה-20 מגה, נכון שהרשת לא תראה את זה עדיין.

אז אנחנו גדלנו בקצב מטאורי, מדינת ישראל הפכה להיות מדינה בדרג שני בעולם של מחשוב בכלל, מחשוב ענן, והכול קרה בגלל מכרז הנימבוס שדחף את כל ענקי הענן לבוא ולהקים פה מפלצות. גדלנו פי עשרה מתחילת העשור בנושא הזה של תשתיות מחשוב, אבל זה עוד לפני שנכנס הבינה המלאכותית שנכנסה לפני שנה, שנה וחצי.

לפי מה שאנחנו יושבים עם כל שחקני הבינה המלאכותית, כל שחקני העל, שזה גוגל ואמזון ומיקרוסופט ואורקל וכולם, כולל אנבידיה, לכולם יש תוכניות לארץ. בימים אלה מסיירים פה צוותים להקים חווה אחת של 100, אחת חווה של 60. מסיירים פה, זה לא נעצר, עם כל המצב הסביבתי שיש לנו פה, המלחמה, לא עצר, להיפך, מאוד רוצים לחדד את זה.

מה זה אומר מבחינת ראיית החשמל והאנרגיה? כשאנחנו מדברים על ביקוש לחשמל ישיר של 420, לפי מה שאנחנו ישבנו עם הגופים השונים, רשת החשמל, מולה תראה גיגה של חשמל חדש שלא בתוכניות.

צריך לנתב את זה לאזורים שזה יעיל מבחינה משקית.

בדיוק כך.

מאוד מעניין.

עוד נקודה מאוד מעניינת, עוד דבר שקורה פה בארץ זה שיהיה בקרוב מאוד, כשכל המצב יירגע, זה היה יכול להיגמר כבר לפני המלחמה וזה היה ממש על הרגע לסגור כשכל הכבלים הבין-לאומיים יחצו דרך ישראל לסעודיה, לירדן ולכל המזרח, כי עד עכשיו זה יושב במצרים. מאוד בעייתי מכל מיני סיבות.

כבלים של תקשורת.

העניין הוא שכבלים של תקשורת, חלקם נפתחים בארץ, מה זה אומר נפתחים? עוד חוות שרתים, עוד כוח מחשוב.

זה מחזק את הפוטנציאל של ישראל כאיזה סוג של האב לעניין הזה אם הפרויקטים האלה יתקדמו. זה מה שאתם מנסים להגיד, נכון?

כן, אנחנו גם רוצים לומר מה המשמעות של הקמת ה-AI פקטוריז האלה וכל מרכזי הדאטה, שוב, זה היקף השקעות ישירות מיידיות במדינה, לא של המדינה, של מעל 20 מיליארד שקל.

של השוק הפרטי.

כן, שאמור להגיע, ואנחנו לא מדברים על העקיפות, פועלים, קייטרינגים. אני יכולה לדבר על תוכנית מדהימה שעשינו עם עיריית פתח תקווה להכשיר נוער בסיכון מבתי ספר טכניים לעבוד בחוות שרתים בלילה, להיות טכנאים, שזה דבר מדהים.

יש פה רזרבות צמיחה שצריך להתכונן ומשמעויות אנרגטיות, יש פה משמעויות של פיתוח הפריפריה. אני זוכרת שדיברנו כבר לפני חמש שנים עם גדעון, תנו תמריצים לתקשורת ללכת דרומה, תשלמו על הסיב האופטי בשביל שזה ייקח את כל חוות השרתים כי יש מחקרים בעולם שמסבירים מה מביא חוות שרתים, הם מביאים טכנולוגיה, הם מביאים מקומות עבודה, הם מביאים המון.

עוד הערה קטנה, שימו לב שמחשוב העל, אם הוא 100 מגה הוא לא יישב על הגריד הרגיל, הוא לא יישב על רשת החשמל הרגילה, הוא יישב כנראה על חשמל מתח עליון וזה אומר שנצטרך להקים תחמ"ש בצד חוות השרתים או הקמפוס. זאת אומרת שיש לנו פה עוד בעיה סטטוטורית, איך אנחנו ממקמים תחמ"ש שיושב אולי לא רחוק מהרשת, אולי כן רחוק, איך אנחנו פותרים את כל האירוע הזה? לכן זה אירוע רב ממדים.

חשוב מאוד להפוך את ישראל להאב, בדיוק כמו שהאמירויות דוחפת בכל הכוח ומביאה השקעות ומביאה את ג'נסן ומביאה את תואמי האנבידיה, אנחנו חייבים לעבור. יש המון בעיות באי הבנת תחום הבינה המלאכותית בקרב שחקני האנרגיה בעולם וגם בישראל. יש מחסור בידע, עובדה שאף אחד מיצרני החשמל לא טרח להיות במה שנקרא AI פקטורי של 100 מגה וואט. יש פה תלות בתשתיות מסורתיות, חוסר ההבנה של התנודות בביקוש.

אני יכולה להגיד לכם משהו כל כך עצוב, אנחנו מתחזקים מחקרי שוק מ-2018 מדויקים ברמה של 95%, אף אחד מהמדינה לא טרח לראות את המחקרים שלנו. אנחנו רוצים לתת את ההמלצות שלנו בתחום. אנחנו מבקשים מהוועדה להקים צוות בין-משרדי לגבש תוכניות לאומיות בנושא בינה מלאכותית לאור ההתפתחות האדירה. אם אנחנו לא נכין את הבית, את התשתית, הכול פה ייעלם. צריך להיות לזה יעדים אסטרטגיים ולהבין מאיפה זה הולך.

הדבר האחרון, אנחנו הקמנו על חשבוננו את פורום חוות השרתים בשביל לתת מענה ולתת לגיטימציה לישראל בעולם, מה שאף אחד אחר לא טרח לעשות פה. אנשים חייבים להבין שהאנבידיות של העולם וה-HP של העולם והמיקרוסופט רוצים שיהיה פה קהילה מסודרת עם סטנדרטיזציה, עם אופטימיזציה, שיש מחויבות. אז אני קוראת לכם גם לאמץ את זה ולהיות חלק מהדבר הזה בשביל שיהיה לנו פה עתיד.

תודה רבה, חשוב מאוד ומלמד מאוד. נמשיך עם התעשייה, בכוונה, כי אני כן רוצה לספר איפה אנחנו נמצאים בעולם לפני שנשמע את הממשלה. אני רוצה להעביר את זכות הדיבור לנועה רימיני, מנכ"לית של חברת Grid4C, חברת טכנולוגיה ישראלית שעובדת בכל העולם וגם פה עם חברת חשמל. אנחנו נחזור שוב לדיונים על איך בינה מלאכותית יכולה לשפר את משק החשמל. זה מה שאתם עושים באמצעות בינה מלאכותית. בבקשה, נועה.

קצת על הרקע שלי. יש לי דוקטורט בתחום של בינה מלאכותית מאוניברסיטת תל אביב, מהפקולטה להנדסה עם התמחות בסדרות עיתיות, בחיזוי וזיהוי אנומליות ואני גם המנכ"לית והמייסדת של חברת Grid4C שהקמתי בשנת 2013 כשהבנתי ששוק האנרגיה עובר מהפכות ויש כמה אתגרים ניכרים.

האתגר הראשון זה תהליך החשמול או האלקטריפיקציה שעובר השוק, בעיקר הרכבים החשמליים, אני חייבת להגיד, מדירים שינה מעיניים של הרבה מחברות החשמל בעולם, העומסים הכבדים שהם יוצרים על הרשת. האתגר השני זה הביזור של מקורות אנרגיה, כניסת אנרגיה מתחדשת, הצורך להבין איך מאפטמים ואיך עובדים עם הזרימה מכל נקודה לכל נקודה של חשמל, אז יותר קשה לאזן בין צריכה לביקוש ולחזות את החשמל. האתגר השלישי הוא דה-רגולציה שהשוק הזה עובר.

ובצד השני מה שלמדתי זה שיש מיליונים של מונים חכמים שפרוסים בכל העולם, היום יש כבר מעל 100 מיליארד, המונים האלה הם חומר הגלם של מישהו כמוני שמחפש להפעיל בינה מלאכותית, הם מודדים ברזולוציה רבע שעתית, חצי שעתית, ברמה של כל בית או כל עסק את הצריכה. אני ניסיתי להבין מה אפשר לעשות עם בינה מלאכותית פלוס הנתונים האלה כדי להביא להתייעלות אנרגטית ולייעל את שרשרת האספקה של החשמל.

אני עברתי לארה"ב והייתי שם ארבע שנים באוסטין, טקסס, ששם יש שוק מאוד מעניין ולמדתי מה קורה בעולם. אנחנו רחוקים מאיפה שזה נמצא במקומות האלה, אז אולי אני אתחיל מהסוף, מאיזה שהוא חזון שמדברים עליו, שאנחנו לא קרובים, לא בעולם, בטח לא בארץ, שזה מה שנקרא ה- self optimizing home ו-self optimizing grid.

זאת אומרת שאנחנו מסתכלים על בית שיש לו פנל סולרי ויש לו אולי סוללה של טסלה לאגירת חשמל בתוך הבית ויש לו רכב חשמלי ויש לו גם מכשירי חשמל שהם חכמים והבית הזה, בכל רגע נתון אפשר לאגור את החשמל שייצרנו, מתי אנחנו משתמשים בחשמל שייצרנו, מתי אנחנו מזינים את החשמל לרשת החשמל. כל זה יש פה פונקציה של אופטימיזציה של הרווח של הבית, זאת אומרת מינימום הוצאות ומקסימום הכנסות וזה צריך להתיישר עם פונקציית המטרה של רשת החשמל, שזה גילוח פיקים, שזה למנוע עומסים וזה צריך איך שהוא לתגמל את הבית בצורה שתאפשר לו לצרוך את הכול בצורה נכונה.

איך מגיעים לשם ומה אנחנו עושים היום? זה קודם כל החזון, וזה לא רק חזון, אלא אנחנו משתתפים בפיילוטים כאלה עם חברות אנרגיה מאוד גדולות בעולם, אני לא אזכיר אותם, אבל יש סמרט נייברהוד ויש ממש פיילוט של self optimizing homes שאנחנו חלק מהם. אנחנו היינו הראשונים שדיברו ב-2013 על החזון הזה, היה צורך אפילו לחנך את השוק במה בינה מלאכותית יכולה לעשות כדי לייעל, להביא התייעלות אנרגטית.

אז אולי תדברי על הבסיס, מה הבינה המלאכותית והכלים שאתם מפתחים, איך היא משפרת את ניהולו של משק החשמל והתחזיות, בניהול הביקושים, תסבירי.

בדיוק על זה רציתי לדבר. אנחנו מספקים פתרונות שבסוף הם פתרון אחד. קודם כל יש את הנושא של רשת החשמל ומה אפשר לעשות עבור רשת החשמל. אז יש את נושא התחזיות הגרנולריות ברמת המונה הבודד, ברמת הבית הבודד, תחזיות צריכה 24 שעות קדימה, גם חודשים קדימה, ותחזיות של ייצור סולרי שאפשר לעשות גם ברמה מאוד גרנולרית ולהתחיל לעשות אגרגציות של זה לרמת הפידר, הטרנספורמר, על רשת החשמל כדי לחזות עומסים. וכשאנחנו יודעים לחזות עומסים ולחזות תקלות ברשת החשמל, איך אפשר למנוע אותן.

בצד השני יש לנו את כל מה שקשור לניהול הביקושים בצד של הלקוחות. בצד הלקוחות אנחנו צריכים להבין קודם כל מה שנקרא, ואולי אני אדבר קצת על מה שנקרא אירועי demand response או מה שנקרא shed loads, אותם עומסים שהם ברי הסטה. כשאני הגעתי לטקסס באוסטין היה יום מאוד חם וניגשתי לתרמוסטט שהיה בבית ששכרנו ופתאום ראיתי שכתוב שהוא un hold, זאת אומרת אין לי אפשרות לגעת בו, הוא על טמפרטורה מסוימת, ואז הבנתי שאני חלק מאירוע שנקרא demand response, אירוע של היסט ביקושים. הרעיון הוא שכשיש עומסים רשת החשמל, במקום להתחיל לבצע הפסקות חשמל יזומות באזורים מסוימים, לוקחים ומתגמלים את הלקוחות ואת צרכני החשמל על ידי זה שהם יסיטו את הצריכה שלהם.

או שלא יצרכו, או שלא יגבירו את הצריכה.

וכנ"ל לגבי לקוחות עסקיים כמובן, תעשייתיים. קודם כל צריך להבין, בכובע של חברת החשמל, איזה מכלל העומסים שיש לי הוא בר הסטה ואלה דברים שאנחנו צריכים לחזות, אנחנו צריכים להבין מה קורה מאחורי זה, מה קורה בתוך הבית או בתוך המפעל, איפה יש צריכה שאפשר להסיט אותה. מה זה צריכה שאפשר להסיט אותה בבית? זה למשל רכבים חשמליים, שאולי לי לא אכפת אם הוא ייטען בלילה, אבל כשאני מגיעה הביתה אני טוענת את הרכב החשמלי בלי שאני מודעת לעומסים של שעת הפיק ואני בעצם מסכנת פה את הרשת, או בעצם מעמיסה על הרשת בזמן שהיא גם ככה עמוסה. זה עומס שהוא בר הסטה.

לאמריקאים יש פולפמקס למשל שהם יכולים להפעיל אותם בלילה, אבל אפילו הצריכה של המזגן שלי, בעצם אני אמורה להתנדב או אני מוכנה להיות חלק מתרחיש כזה או מאירוע כזה, אם אני מסכימה שיעלו לי בשיא החום את הטמפרטורה של המזגן בשליטה מרחוק או בצורה התנדבותית במעלה או שתיים, והרבה אנשים עושים את זה, בעצם אפשר ככה לגלח את אותם פיקים.

זו דוגמה של ניהול ביקושים ובלי הבינה המלאכותית אי אפשר לא לחזות את הצריכה ברמה מדויקת, גם העומס על הטרנספורמרים ופידרים ברשת החשמל ולהבין איך behind the meter אפשר להסיט או לחזות כמה מהצריכות אפשר להסיט.

נועה, מה שאת אומרת זה שהמפתח לכל הניהול החכם הזה מול הצרכן זה מונה חכם. בארץ, אני עוד זוכרת מהתקופה שלי כיו"ר רשות חשמל שדיברו על התקנות מונים חכמים, אני מבינה שעכשיו זה גם עדיין לא הושלם, מדברים על 2028. אני באמת לא יודעת למה זה לוקח כל כך הרבה זמן, כי כל המפתח של כל מה שאת מדברת זה שיש לכל צרכן מונה חכם ואז את יכולה להיכנס פנימה.

כי מה עושה בינה מלאכותית? היא עובדת על בסיס דאטה, המונה החכם הוא נותן לך את הקשר לצרכן לאסוף את הדאטה, להבין מי צורך, באיזה שעות, איך אפשר לייעל את זה, איך אפשר לנהל את הצריכה ואת הביקושים ואת הייצור בצורה שתחסוך. זה יכול לחסוך תחנות כוח שלמות שלא ייבנו. אז יש כאן עוד נקודה שצריך להרים אותה ולהגיד שהפריסה של מניות חכמות בישראל מתעכבת כבר, אפשר להגיד עשור. בתקופה שאני הייתי יו"ר רשות חשמל התחילו לדבר על זה ועוד לא השלמנו את זה.

נכון. לפני שלוש שנים נפגשנו עם שרת האנרגיה וראש הממשלה אז ודיברתי על פריסה של מונים חכמים ולמה זה מתעכב. באמת בכל המדינות המפותחות יש פריסה של מונים חכמים, גם הנתונים של תרמוסטטים עוזרים, אבל זה חומר הגלם. בינה מלאכותית צריכה חומר לעבוד איתו, חומר הגלם הוא נתוני המונים החכמים.

רק למען הסדר הטוב. יש בערך 3 מיליון בתי אב לקוחות במדינת ישראל, יש כבר כמיליון מונים פרוסים, אנחנו האצנו, בהתחלה רק על חשבוננו, אחר כך עם רשות החשמל, את הפריסה של המונים האלה. אני אסביר אחר כך, המונים הם לא התנאי הבלעדי בשביל להפעיל אפליקציות כאלה. יש גם לנגה וגם לחברת חשמל כלים לעשות את זה, אבל הם בפירוש חשובים לטובת העניין. אנחנו מפעילים את זה גם בלעדיהם, אני אסביר אחר כך.

אני אתייחס למה שאתה אומר, כי בלעדיהם אפשר לעשות ברמה האגרגטיבית, לעשות חיזוי צריכה - - -

ברמה הפרטנית זה אי אפשר.

אחרת איך אפשר לסמלץ אירוע של demand response בלי להבין מה קורה בתוך הבית או מאחורה. אז יש אירועים מסוימים שרק עם מונים חכמים אפשר.

נועה, אני מבינה שהפעילות שלכם הגדולה היא בחו"ל, גם קצת עם חברת חשמל, ואולי פשוט אם את יכולה לומר את השורה התחתונה של הדברים.

אני רק אוסיף עוד דבר אחד. מעבר לחיזוי ואופטימיזציה של רשת החשמל וכל מה שקשור לניהול ביקושים, שזה היכולת להבין את הפרופילים של הלקוחות השונים ואיך לתכנן את התעוז בצורה נכונה ולמי לטרגט ולמי להציע כל מיני הצעות של התייעלות אנרגטית, אנחנו גם יודעים להבין מה קורה בתוך הבית מבחינת הצריכה של המכשירים השונים ואיך לעזור לצרכן בהתייעלות אנרגטית, זאת אומרת אנחנו יודעים לזהות שיש לך מזגן שהוא לא יעיל למשל או אנחנו יודעים גם באיזה שעות אתה טוען את הרכב החשמלי שלך.

מה שעושים בכל העולם, בסופו של דבר פרסנו מונים חכמים, כנראה גם גלגלנו את העלות על הצרכן, לפחות שיקבל אפליקציה, ואנחנו מסבירים גם את האפליקציות האלה לצרכן כי בסוף צריך לתקשר איתו, הוא צריך להבין מה הוא יכול לעשות ובאפליקציות האלה אנחנו לא רק מראים לו כמה הוא צורך, אלא גם חוזים יחד איתו את הצריכה, מסבירים לו כמה צורכים המכשירים היקרים בתוך הבית וזה בלי לשים שום סנסורים בבית, רק על בסיס המונים החכמים האלה ובינה מלאכותית ואנחנו עוזרים לו להבין איך להפחית את הצריכה הזאת. צריך לתת איזה שהוא כלי ערך מוסף וזה גם מאפשר התייעלות אנרגטית. יש פה ווין ווין לכולם, לכל שרשת האספקה.

מה צריך בישראל? אני הכנתי רשימה קצרה. להאיץ את הפריסה של המונים החכמים, להתחיל לבצע את האירועים האלה של הסטת עומסים, במקום הפסקות חשמל יזומות שכבר לא מתאימות לחברות.

לתת דגש על ניהול ביקושים, התייעלות אנרגטית גם של הצרכן.

נכון. גם רגולטורים נותנים יעדי התייעלות אנרגטית לספקי החשמל, זאת אומרת יש יעדים שצריך לעמוד בהם וכל שנה הם אמורים לעמוד ביעדים האלה, שזה חשוב כדי להשיג את המטרה, בסוף זו המטרה, לתת פתרונות ערך מוסף ללקוחות. בעצם רגולטורים מכריחים את חברות החשמל לתת אפליקציות ללקוחות כדי שהלקוחות האלה גם יבינו את הערך המוסף פה ויהיו חלק מהמאמץ להתייעלות אנרגטית ולעודד פנלים סולריים ואגירת חשמל בכל מיני דרכים, אבל באמת לתת תמריצים ללקוחות נוספים.

תודה רבה. נעבור לנציג האחרון לפני הממשלה. שון דנה, תציג את Ignite ותגיד כמה מילים ונסיים בפוטנציאל של ההזדמנויות ומה קורה בעולם. נועה, אני רוצה להגיד, היכולות בשיפור המערכת, אני מניחה שידברו על זה, זה לא רק אל מול הצרכן, אלא לבינה מלאכותית יש יכולת לשפר גם תחזיות של כל הצריכה של כל המשק ברמה משקית מול ניהול מערכת. אני מניחה שחברת חשמל ונגה ידברו, תחזיות צריכה ותחזיות ביקושים שיהיו עוד יותר מדויקות וכו'.

בוקר טוב לכולם, ליו"ר הוועדה וחברי הוועדה המכובדים. שמי שון דנה, אני מהנדס חשמל ומנכ"ל Ignite the Spark. Ignite the Spark זה קהילה, חברה לתועלת הציבור שמייצרת מעטפת לכלל אקוסיסטם באנרגיה, היום כ-6,000 חברים ומעל 300 סטרטאפים כמו נועה רימיני ן-Grid4C וקוגניפייבר וזוטא-קור שעושים עבודה מצוינת, אבל יש עוד אקוסיסטם מאוד מפותח ומעניין שצמח לו בשנים האחרונות, צמיחה של פי שלושה בארבע השנים האחרונות וזה משהו שחשוב לתת עליו את הדגש בשיח הזה.

אני אתמקד מעבר למה שאורן ויונית הציגו על המשמעויות הכבדות והצריכות הכבדות, זה הוצג קודם לכן בסקירה, ובאמת לפקס ולנסות לסבר את האוזן ברמת הצריכה ולהדגיש כמה משמעותי המהלך הזה שנעשה כאן וכמה המהפכה הזאת ככל הנראה המהפכה הכי גדולה שחוותה האנושות, בקונטקסט של חיבור ואנרגיה ו-AI זה משהו שאנחנו חייבים להיות מודעים אליו ככל שיותר מוקדם, הרכבת ממש נסעה, ואנחנו צריכים לעלות עליה כמה שיותר מהר.

בבסיס צריכת ה-AI היא מורכבת משתי פעולות מרכזיות, בין אם זה האימון או התפעול. קצת לסבר את האוזן, האימון של מודל מסוים, נגיד צ'אט GPT-3, צורך כ-1,300 מגה וואט בשעה, כמות שמקבילה לכ-130 בתים בארה"ב, משהו שקורה לפי הערכות בין פעמיים לארבע פעמים בשנה. זה רק בצפי של מודלים קודמים, הצפי של המודלים הבאים יכולים להיות אף יותר גדולים מהם. הדבר החשוב לשים לב אליו בקונטקסט של צריכת האנרגיה זה הגדילה האקספוננציאלית שקורית בסקטור ה-AI של צמיחה שמכפילה את עצמה כל סדר גודל של 100 ימים.

דיברו קודם על הפליטות ועל כל הנושא של אי עמידה ביעדים, בין אם זה של מיקרוסופט וגוגל שבאמת הציבו לעצמם את הנקודות האלה. זה משהו שהוא מאוד משפיע ואם לא ניקח את זה בחשבון מוקדם ועכשיו זה משהו שאנחנו לא נוכל להגיע ליעדים ברמה המדינית. זה ממש מאוד בסיסי ברמת השאילתה, כל שאילתה של צ'אט GPT צורכת כמו נורה במשך 20 דקות. עשרות מיליוני שאילתות כאלה ביום מקבילות לסדר גודל של 5,000 בתי אב.

שון, בוא נדבר קצת על האקוסיסטם שאתם מלווים בעולם האנרג'יטק, להתמקד מה קורה שם, בישראל, מבחינת חברות ההייטק הרלוונטיות.

כמו שנועה הציגה מקודם ברמת יישומי הרשת יש לא מעט יישומים אנרגטיים שיכולים לבוא לידי ביטוי, בין אם זה בניהול רשת, התחזוקה השוטפת שיכולה להיות, משהו שיכול לייצר איזה שהוא פרדיקשן, הייצור הזה על תשתיות קיימות שיכולות להיות, זה משהו שהוא משמעותי בצורה רחבה, והעלויות השוטפות.

נגה ואמיר יציגו בהמשך על הנושא הזה בהרחבה וידברו גם על ההמשך ועל עתיד המשק ברפורמת החשמל ועל סחר בחשמל כאיזה שהוא שוק פתוח, שקורים בצורה יותר מתקדמת בעולם וחשוב שישראל תיכנס לשם. הפתרונות האלה נמצאים כאן, נועה ופתרונות אחרים, הם עובדים בעיקר בעולם כי אנחנו עדיין לא בשלים ברמה המקומית להטמיע פתרונות כאלה ולכן המדינה והוועדה בעצמה צריכה לדחוף כמה שיותר לפיתוח פתרונות כאלה שיכולים להתקדם לידי ביטוי.

אני חושב שאנחנו צריכים לשים לב ברמה נקודתית מעבר לכל נושא החיזוי, שזה שוק שהתפתח, זה לקדם פתרונות וסוגיות שאנחנו חזקים בהם, בין אם זה קירור חוות שרתים, שאנחנו מובילים בנושא הזה, או פיתוח צ'יפים שיכול להיות בצורה יעילה יותר כבסיס לדבר הזה, בעצם לייצר תשתית מתקדמת וחדשנית שיכולה להוות משהו שאנחנו כבר עובדים בו, להרחיב את ייצור השבבים, ישראל מהווה איזה שהוא מוקד מאוד גדול. יונית ואורן דיברו על אורקל כאיזה שהוא מוקד, או של ישראל כאיזה שהוא מוקד. להקים חוות שרתים כאלה זה משהו שאנחנו צריכים להיות מעורים ומוכנים אליו בצורה המאוד ראשונית.

אני אסכם ואני אגיד ברמה הבסיסית ויחסית אופרטיבית, כדי לקחת את הפתרונות שקיימים היום ולראות עוד פתרונות נוספים שיטמיעו ויגידו וייכנסו לתעשייה, אנחנו צריכים פה שיתוף פעולה עמוק בין הגופים הגדולים שמעצבים את המשק מול חברת חשמל, נגה, להקמת ועדות. כבר הונחו כל ההנחיות האלה, צריך לקדם את הנושאים האלה לרמה האופרטיבית כי אחרת אנחנו באמת נהיה מאחור כדי שנוכל לראות לא רק פתרונות חדשים כאלה, אנחנו נוכל לראות חברות גדולות וצומחות שמובילות תעשייה.

אנחנו נשמע חברה כזאת, זוטא-קור וקוגניפייבר שעוסקות בזה, חברות טכנולוגיה שעוסקות בהפחתת צריכה. אבל אם אני רוצה להגיד עוד מילה בכובע לשעבר, גם כיו"ר רשות החשמל וגם כשרת החדשנות, יש הזדמנות במשק האנרגיה בישראל. משק האנרגיה בישראל הוא מיוחד במינו, הוא מיוחד במובן הזה שמעל 99% מהאנרגיה המתחדשת שלו היא סולרית. אין הרבה מדינות כאלה. בדרך כלל ה-renewable שלו זה תמהיל של רוח וים וסולרי והדבר הזה גם מהווה אתגר טכנולוגי על הרשת, על המשק, וכאן יכולות להיכנס חברות טכנולוגיה בתחומי האגירה, בנושאים האחרים, מעבר לקירור וצרכי האנרגיה של חוות שרתים וכו' וכו', וכאן אני הייתי שמחה אם הייתי רואה ממשלה שמתחילה לכוון ולעודד פיתוחים וחברות טכנולוגיות בהיבט הזה.

אנחנו עוברים לממשלה שגם תתייחס לזה בכל ההיבטים, גם איך זה משפיע על משק החשמל, על ההיבט של החדשנות והתעשייה. ראשונת הדוברים היא רונית אשל מרשות החדשנות במשרד המדע והחדשנות. נשמח לשמוע ממך איך את רואה את הסוגיה הזאת ומה עושה רשות החדשנות בהיבטים שמשיקים או נוגעים לדיון שאנחנו מקיימים.

תודה רבה. אני מנהלת את התוכנית הלאומית לטכנולוגיית אקלים ברשות החדשנות. תודה רבה על הדיון החשוב. אנחנו ראינו אספקטים מאוד רחבים של הסתכלות על הנושא של אנרגיה ובינה מלאכותית. אני אגיד כמה מילים על עולם האנרגיה וההזדמנויות הטכנולוגיות שקיימות שם ואני אשמח שצביקה גולצמן מהתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות גם ידבר באופן מקצועי על נושא הבינה המלאכותית והאנרגיה.

במבט על, כפי ששוחחנו לפני הוועדה וביקשנו לתת את הפרספקטיבה היותר רחבה, אנחנו דיברנו פה על אתגרים מאוד מאוד מהותיים בפיתוח הטכנולוגי של כל עולם הבינה המלאכותית, גם בטכנולוגיות שמאפשרות את הבינה המלאכותית וגם האימון וההפעלה של כל המודלים המתקדמים וגם בטכנולוגיות שמאפשרות שימוש ב-AI כדי להגיע לאופטימיזציה של תהליכים שונים.

רשות החדשנות מסתכלת על תחום האנרגיה כאחת ההזדמנויות לפיתוח כלכלי של ישראל. מכלל טכנולוגיות האקלים פועלים היום בערך 300 סטרטאפים בכלל טכנולוגיות האנרגיה, שמהווים בערך 30% מכלל הסטרטאפים בסקטורים השונים בתחומי הקלינטק. על פי דוח עדכני שממש התפרסם השבוע של חברת סטרטאפ בלינק ישראל ממוקמת במקום החמישי בעולם מבחינת חוזק האקוסיסטם שלנו בעולמות האנרגיה, אבל אנחנו נמצאים מחוץ לעשירייה הראשונה בכמות הגיוסים שאנחנו מצליחים להביא לחברות ישראליות ועל כך באמת יש פעילויות גדולות שאנחנו מבצעים ברשות החדשנות כדי לקדם את מקומנו בעולם.

רשות החדשנות השקיעה באופן ישיר בתחום האנרגיה, כ-110 מיליון ₪ בשלוש השנים האחרונות, בטכנולוגיות שונות, במסלולים שונים, גם בחברות סטרטאפ וגם בתשתיות ובעוד פעילויות שמקדמות את תחום האנרגיה. לדוגמה יש לנו שתי חממות טכנולוגיות, שתיהן יושבות כאן, גם Net Zero, גדעון שיושב כאן, וגם החממה הטכנולוגית של InNegev שעוסקים באנרגיה, עם ארנון שיושב כאן.

זה באופן כללי, זה לא ספציפית בבינה מלאכותית באנרגיה.

זה לא ספציפית לנושא הבינה המלאכותית. יש לנו מאגדים שנוגעים בעולמות האנרגיה ואחד מהם הוא ספציפית יכול להוות הזדמנות מאוד משמעותית גם בתחומים האלה של השילוב של השבבים וזה מאגד הגרפן. מאגד הגרפן הוא מאגד שנועד כדי לאפשר ייצור של יריעות גרפן, השמה של גרפן על מעלים מודפסים כדי לייצר פיזור תרמי יעיל יותר וביצועי מעגלים בתדר גבוה וכך לייצר גם אפשרות להעברת מידע בקבצים גבוהים מאוד. גם אנבידיה למשל, מלנוקס, השותפה הישראלית, שותפה למאגד הזה, PCB, אלביט, אלישרא, סימטל וקבוצות מחקר אקדמיות גם מהטכניון, גם מבר אילן וגם מתל אביב ובן גוריון. זה מאגד שפועל ספציפית בתחומים האלה שיכול להוות הזדמנויות.

מעבר לזה יש לנו גם את מרכזי החדשנות, דרום בנגב המזרחי, המרכז לדזרטק ואקלים שעוסק בנושא האנרגיה גם בערבה וגם המרכז של סינרגיה אקלימית צפונית. אם דיברנו קודם גם על אנרגיות מתחדשות נוספות שיכולות להוות אולי עניין, אז באזור הגולן, הכנרת והעמקים יש הזדמנויות בעולמות האנרגיה.

רונית, רציתי לבקש ממך לתוך הדיון הספציפי הזה. א', רציתי כמה אחוזים מכלל תעשיית ההייטק בישראל היא אנרג'יטק, אני זוכרת מהתקופה שלי כשרת חדשנות שזה היה בגדילה, אבל לא מספיק, וזה לכן חלק מהפעולות שלכם שישראל תגוון את תעשיית ההייטק שלה. אז בכמה אחוזים היום מתעשיית ההייטק בערך אנרג'יטק בתוכו?

טכנולוגיות האנרגיה מהוות בערך 5% מכלל ההייטק, אבל כ - - -

עדיין אנחנו חזקים בסייבר ושירותים והמדינה כמדינה מנסה לגוון ולפתוח.

נכון.

אני הייתי כן רוצה שתגידי את מה שאת אמרת לי לגבי עוד היבט, דיברנו הרבה על בינה מלאכותית שצריכה חוות שרתים שהם זוללי אנרגיה, אבל את העלית בשיחה את נושא השבבים. אם את יכולה להגיד על זה מילה דווקא בהיבט של האנרגיה כי לי את חידשת והוספת.

יש כמה הזדמנויות שאנחנו רואים בעולמות האלה ואני רוצה שצביקה ידבר ספציפית על הנושא של הבינה המלאכותית, מעבר להזדמנויות ששמענו פה על האופטימיזציות ועל ניהול הגרידים שזה לגמרי קולות קוראים ושיתופי פעולה שאנחנו עושים למשל עם משרד האנרגיה, עם שרון, על הרבה מאוד פעולות כדי לקדם חברות ופיילוטים ספציפיים בתחומי האנרגיה. יש לנו גם הזדמנויות בעולם של החברות המובילות, מיקרוסופט וגוגל שהוזכרו פה קודם, בשביל לקדם תוכניות של הפחתת פליטות עד אפס. יש פה הזדמנות לחברות טכנולוגיות ישראליות לפרוץ דרך גם בתחומים האלה.

ספציפית על הבינה המלאכותית ומצב החברות הספציפיות, כמו OpenAI ואחרות, אני רוצה שצביקה יאמר כמה מילים.

תודה רבה. אני סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית. גם הזכרת שבבים, מרכז את תחום השבבים ברשות. אני אנסה לקצר. קצת לגבי ההווה, איך שאנחנו רואים אותו ואת החיבור בין אנרגיה לעולם של הבינה המלאכותית. אנחנו לא מודעים לקיומו של חסם שמונע כרגע, תיכף אני אדבר על העתיד, שמונע כרגע את ההתפתחות של מחקר ופיתוח כתוצאה מאי יכולת לספק חשמל.

בשנים האחרונות הוקמו בישראל לא מעט מרכזי נתונים, חלק גדול מהם לא מיצה את הספק החשמל, אבל אם אנחנו מסתכלים קדימה חשוב מאוד להגיד, סביר להניח שחלק ניכר מצרכי החישוב העתידיים של התעשייה בישראל יסופקו מתוך מרכזי נתונים שיהיו מחו"ל, וזה משתי סיבות עיקריות. אחת, יש נטייה להקים מרכזי נתונים גדולים במדינות קרות יותר, מה שעושה את העניין ליותר זול ויותר כלכלי, והסיבה השנייה היא שהתעשייה הישראלית היא מוטת יצוא, יש הרבה פעמים חשיבות לסמיכות גיאוגרפית לחוות וסביר להניח שהשימוש הזה יהיה בחוות שנמצאות בחו"ל.

אבל אתה רואה למשל את מה שקורה בדובאי, שהצגנו פה, ובכוונה התחלנו עם השוק הפרטי. הנחת העבודה שאתה אומר מראש, אני חושב שכלכלית זה יקרה בחו"ל כי זה הדבר שיקרה באופן טבעי במדינות קרות, אז אולי כדאי ש – רציתי לבקש ממך שתבחנו את הנושא הזה ברמת ההזדמנויות שיש לישראל, שיש לה להציע מחירי חשמל טובים והמיקום של ישראל. אני חושבת שזאת קצת מסקנה נחרצת, אבל אני גם מקבלת את מה שאתה אומר כי אני פה לא יודעת על בסיס מה בדקת וכנראה שעשית כמה בדיקות.

אז אני רוצה להגיד לך משהו, קודם כל יש נטייה לביזור, זה דבר ראשון, אין העדפה למדינות קרות, ראה בסעודיה, בדובאי, כל המגה חוות שרתים נמצאות באריזונה ומיסיסיפי, שאלה מדינות חמות מאוד. יש גם את כל הנושא של רגישות המידע, חברות, בנקים, משרד הביטחון, מערכת הביטחון ורפואה לא יפעילו מערכות AI בנורבגיה או בדנמרק. נורבגיה, דנמרק, כל המדינות הנורדיות כבר מפוצצות מחוות שרתים, אין להם כבר יכולת לגדול, לא רק בהיבט החשמל, אלא בעוד כל מיני היבטים.

מעל הכול זה אינטרס של המדינה שלנו ושל רשות החדשנות כן לעשות את זה פה, כן להביא את זה לפה, כן לגרום לזה להיות פה. למה אנחנו צריכים לייצא? אנחנו צריכים לקנות את הדברים האלה, למה לשלם? אגב עוד דבר, אין לנו מספיק קווי תקשורת כי ברגע שתתחיל למשוך את הדברים מדובר על היקפי על, על סיבים ונפח מאוד מאוד גדול.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון הזה פה ועכשיו, זה דיון ארוך ומעמיק, אני רק אומר שברור שיהיו צרכים שנהיה חייבים לספק מחוות שרתים שיהיו בארץ. עדיין אנחנו סבורים שמרבית הצריכה לצרכי מחקר ופיתוח, בגלל שהתעשייה הישראלית מוטת יצוא, ייקרו בחוץ. זה לא אומר שבארץ לא תהיינה חוות שרתים, זה לא אומר שיש דברים מסווגים שלא יכולים לצאת החוצה שלא ייצאו, מערכת הביטחון בוודאי לא תוכל להתבסס על מערכת שתשב בגרינלנד, אבל עדיין השאלה היא האם אחוזי הצמיחה שנראה בכלל העולם רלוונטיים למה שקורה בישראל, זה משהו שדורש דיון מעמיק יותר ולקבוע את זה בצורה חד משמעית.

צביקה, אני חושבת שהשאלה היא לא אם אנחנו נהיה גדולים כמו ארה"ב, אני חושבת שהתשובה לזה היא גם ברורה כשאתה מסתכל בכלל על ההייטק. אני חושבת שהשאלה שנשאלת כאן בחדר היא האם ישראל והממשלה ממצה את כל הפוטנציאל שיש לישראל בנושא הזה, ואני לא בטוחה שכך הדבר.

גם אם לא נהיה סקנדינביה או אירלנד, השאלה אם העובדה שיש כאן חוות שרתים שמוקמות בלי שום הכוונה באזורים מוכי עומס של אנרגיה שלא ממצים גם את הפוטנציאל של ישראל בהיבט חוות שרתים כשהשכנים שלנו עושים את זה, האם אין כאן נקודה שגם התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית – אבל אתה יודע מה תפיסתי, אני חושבת שזה צריך להיות בדרג של ממשלה, לרשות החדשנות יש תפקיד חשוב אבל מוגבל, אני חושבת שזה משהו שממשלה צריכה להסתכל עליו ולקדם אותו ברמה ממשלתית. אבל זה חשוב מה שאתה מעלה, זו נקודה בהחלט שמפקסת אותנו.

היו אמירות חד משמעיות, חשוב לי גם להטיל בחלקן ספק.

אם יורשה לי לחזק אותך בנושא הזה, כסטרטאפ ישראלי. אם מדברים על נתונים של מונים חכמים אז יש איסור להוציא אותן מהמדינות, זאת אומרת חברת חשמל אמריקאית, יש איסור להוציא את הנתונים בכלל מארה"ב וכנ"ל כשעובדים בהונג קונג או עובדים באוסטרליה, אנחנו חייבים להשאיר את הנתונים בתוך אותה מדינה ולעבוד עם חוות השרתים של אותה מדינה.

חשוב. תודה.

ההתקדמות הטכנולוגית שאנחנו רואים בתחום, כמו שאורית הזכירה, הבינה המלאכותית בשנים האחרונות, אז באמת זה קשור בקשר חזק מאוד להגדלת המודלים החישוביים ולכן אנחנו רואים גדילה בצריכת האנרגיה, אבל יש קולות רבים מאוד באקדמיה ובתעשייה שמצביעים על זה שהקשר הזה הוא לא בר קיימא כמו שקצת נרמז פה מקודם, בין היתר או בעיקר בגלל שעלויות האנרגיה שנדרשות הן מטורפות וגם כנגזרת מהצעדים הגלובליים למזעור פליטות.

מתוך כך, גם בפרויקטים שאנחנו תומכים בהם וגם מעבר לזה, יש מאמץ מחקרי גם בארץ וגם בעולם למצוא פתרונות חלופיים, גם אם על ידי טכנולוגיות של חישוב חדשניות, אם על ידי שיפור אלגוריתמים, אם על ידי הקטנה של המודלים, ברור שהמודל הזה הוא לא בר קיימא.

בסופו של דבר צריך לזכור שתחום הבינה המלאכותית, כשאנחנו מדברים עליו פה, היו פה אמירות מאוד חד משמעיות, הוא עדיין נמצא בשלבים של התפתחות והשתנות מואצת. העובדה הזאת מאוד מקשה על הניסיונות לגבש תחזיות ארוכות טווח. נזרקו הרבה מאוד מספרים וכנראה שאחד מהם יהיה נכון, אבל קשה מאוד להתנבא מה יקרה, יש תחזיות יותר ורודות ויש כאלה יותר שחורות, אבל המציאות היא שרמת אי הוודאות היא מאוד מאוד גבוהה ולפיכך אני מסכים שעיקר החשיבות הוא בעצם להמשיך לעקוב ולהיות עם היד על הדופק על הנושא הזה ולשמור על יכולת תגובה מהירה ויעילה להתפתחויות כאלה שתהיינה בהמשך.

תודה רבה. נעבור לעידו מרשות החשמל וכמובן אחר כך שרון מהמשרד.

אני אנסה קצת לחדש מהצד שלנו על הדברים. אמרו פה הרבה מאוד דברים על הפוטנציאל ועל היתרונות, אני אדבר על האספקט שלנו של משק החשמל, אז משק החשמל בשנים האחרונות התקדם בצורה באמת מרשימה, גם מקטע האספקה לתחרות נפתח, גם פריסה של מונים חכמים מעל לשליש והמשק כבר פרוס והקצב הוא של 600,000 מונים בשנה. זה משהו שמנגיש את המחירים ואת הפוטנציאל של המשק לכל צרכן בבית שלו.

כל השילוב של אנרגיות מתחדשות ומתקני אגירה שנכנסים, הרבה מאוד דברים שנכנסים באותו זמן למשק החשמל ומשפיעים עליו. המגמה של חוות שרתים זה משהו שהוא יחסית חדש וההשלכות של זה על משק החשמל יכולות להיות משמעותיות ויכולות להיות גם הזדמנות כמו שהוצג פה על ידי מספר משתתפים.

אני אכנס להיבט התכנוני. כרגע, בשביל להזיז חשמל צריך כבלים וצריך לפרוס תשתיות והדבר הזה לוקח במדינה קטנה כמו שלנו וצפופה הרבה מאוד זמן. להקים קו הולכה זה לפעמים תהליך של שבע ועשר שנים, זה אירוע מאוד מאוד משמעותי בעלויות מאוד משמעותיות ומי שמממן את זה בסוף זה צרכני החשמל.

אתה אופטימי. כמה שנים אתה ברשות החשמל?

ארבע.

כנראה לא באמת בדקת כמה זמן לוקח להקים קווי הולכה.

לא, תלוי איזה, השתפרו קצת. אבל לוקח באמת הרבה מאוד שנים, גם השלב התכנוני וגם השלב של הביצוע ובסוף מי שמממן את זה אלו צרכני החשמל לקוט"ש, וכל רגע נתון יש מחיר אחד, כלומר חוות שרתים וצרכן בבית בסופו של דבר משלמים את אותו מחיר.

אמרו שהמחיר של החשמל בארץ הוא זול, ומשאירים אותו נגיש ורוצים גם להשאיר אותו נגיש, שכל אחד יוכל להשתמש בשירות הזה בצורה נאותה. ההליך התכנוני לוקח הרבה מאוד זמן ובשביל לנצל את הצריכה הזאת ולראות איך זה משתלב עם הייצור של ה-PV שנמצא בפריפריה זה משהו שיכול לחסוך הולכת חשמל למרכז הארץ.

היום ברגולציה שלנו אין התייחסות ספציפית לסוג צרכן מסוים, כלומר כל רשת מתפתחת לכל הצרכנים - - -

רק חשוב לי להדגיש את מה שאמרת בשני משפטים. אתה בעצם אומר שיכולה להיות תועלת לכוון את המיקום של אתרי חוות שרתים לדרום או למקומות שבהם יש הרבה מאוד סולרי, אתה גם הוצאת נייר, שקראתי אותו, ואתה מתאר שמה שצפוי מבחינת הבנייה, כל האתרים האלה הולכים להיות בגוש דן, בחיפה, במקומות שמבחינת הרשת יטילו עוד עומס מאוד משמעותי. כמה בערך אתה מעריך שהעומס הנוסף יהיה על הרשת שגם ככה סתומה?

לפי העבודה של חברת חשמל, תוכנית פיתוח חלוקה שאושרה בסוף ספטמבר על ידי רשות החשמל, היקף הזמנות, שגם פה יש בעיה שצריך לתת עליה את הדעת, מוערך ב-500 מגה. 500 מגה באזור המרכז, זה שפלה, איילון, באזורים האלה, של חוות שרתים זה סדר גודל של 120,000 יחידות דיור מבחינת התשתית הנדרשת. אנחנו משקיעים מיליארדים רבים בשביל לקחת את האנרגיה שמיוצרת בדרום או בצפון ולהוליך אותה למרכז הארץ ואז אם חוות השרתים האלה יקומו באזורים האלה, וכמו שציינו פה, פרופיל הצריכה שלהם הוא משהו שיחסית קל לחזות, יחסית הוא יציב, נכון, יש לו פיקים, אבל אפשר באמצעות מתקני אגירה סמוכים או מתקני ייצור קונבנציונליים אחרים שנמצאים לסדר את הדבר הזה, אז הפוטנציאל פה הוא מה שקיים ויכול ל - - -

אבל מה שאתה אומר זה שלרשות החשמל אין את הכלים לעשות את זה?

לא, אני לא אומר שאין לנו כלים, הכלים האלה בבחינה, אנחנו נמצאים בתהליך שנתיים, המלחמה קצת שיבשה את כל לוח הזמנים, אבל אנחנו נמצאים בתהליך עבודה גם עם חברת חשמל וגם עם נגה למצוא פתרונות שיעזרו לחוות האלה לקום במקומות שגם הם יקומו בצורה יותר מהירה ויתחברו בצורה יותר מהירה וגם לא יפגעו ביתר צרכני החשמל שיצטרכו לשאת בעלויות של הדבר הזה.

התחלתם תהליך של דיבור עם מבקשי ההזמנות האלה? מי שפתח את תיק החיבור או בקשה לסקר חיבור כדי להקים חוות שרתים, התחלתם לדבר איתם?

מי שמדבר איתם באופן ישיר זה חברת חשמל ונגה, זה תלוי באיזה מתח.

אמיר, אתה מדבר איתם?

אישית לא.

כן, הם מדברים איתם. גם בתוכנית פיתוח חלוקה התייחסו לחוות, יודעים בדיוק מי מזמין את החיבור, ואחת הבעיות בדבר הזה שבגלל חוסר הוודאות לקבל את החיבור אז הרבה מאוד יזמים פותחים הרבה מאוד חיבורים ואז נגה וחברת חשמל כבר פחות מתייחסים, אני אגיד את זה בצורה יותר קיצונית, פחות ברצינות לאותה הזמנת חיבור אם היא הולכת לקום או לא, גם בהיבט התכנוני וגם בהיבט של ביצוע התשתית, ואז נוצר מין גלגל כזה שהם פותחים הרבה הזמנות והם מתייחסים לזה בצורה פחות תכנונית.

אז אולי צריך לשנות את הרגולציה על סקר חיבור ולעשות קנסות למי שלא רציני וסתם תופס מקום ברשת, זה גם נושא שאני מכירה כבר עשר שנים לפחות. זה דורש תיקון החלטה וזה פשוט.

זה אחד מההיבטים שאנחנו בודקים, לבדוק איך אנחנו גם גובים חיבור על הזמנת חיבור, על עצם שמירת המקום ברשת לצרכנים, שזה משהו שהיום לא קיים, אבל גם מחייבים את חברת חשמל ואת נגה להגיב בצורה מהירה לאותן הזמנות חיבור שעומדות בזה.

אני אגיד משהו בהיבט של ניהול אנרגיה. המספקים הפרטיים היום נכנסו לשוק, את האפליקציות מתחילים להנגיש בצורה יותר מהירה, מונים חכמים ייכנסו, והדאטה היא בהחלט מאגר פוטנציאל מטורף בשביל לעשות ניהול דינמי ברשת. כן צריך עוד הרבה דברים אחרים ואמצעים אחרים שיישבו על הרשת בשביל שנוהל לנהל אותה, אבל זה הכיוון בהחלט.

אתה כתבת בנייר שלך שחוות שרתים במרכז הארץ יצטרכו הקמה של חמש תחנות משנה, כמה כסף זה עולה?

כל תחנת משנה בערך 50 מיליון, תחנת כוח זה 2 מיליארד בערך.

אפשר לחשוב על תמריצים כלכליים לחוות שרתים שיהיו בדרום, בעוטף, ולתת להם הנחות בכל מיני תעריפים כשזה משתלם לצרכן הבודד שיממן את זה כי הוא יחסוך חמש תחנות משנה ועוד הרבה מאוד תועלות אחרות. אלה דברים שהם כלים שלכם, אני מכירה את זה באופן אישי ואני כן חושבת שאתם קצת צריכים להיות על זה למרות שזה רק עכשיו קורה וכו'.

נושא סקר החיבור הוא בעיה שחייבים לטפל בה וזה קל ביותר. אתם פשוט צריכים לתקן את אמות המידה לסקר החיבור כדי שזה לא יהפוך לכלי של מניפולציה.

שרון, קודם כל אני גם שמחה שיש כאן יחסית הרבה נשים בדיון הזה, זה כבר מבורך.

אני תמיד אומרת שיש שני מקומות שאני לא עומדת בהם בתור לשירותים, בכנסים של אנרגיה ומשחקים של הפועל ירושלים.

שרון ממשרד האנרגיה, בבקשה. ממש שמחים שאת פה.

כשאנחנו מסתכלים על הנושא הזה אז כמו שנאמר קודם, מסתכלים גם על צד הביקוש וגם על צד השימושים. עידו נגע בצד הביקוש, אני מעריכה גם שמשה קלנר מנגה ואולי אפילו אמיר ייגע בנושא הזה, אני רוצה דווקא לגעת בצד השימושים. בשנה האחרונה נכתבו לא מעט עבודות על זה, ה-IEA, ארגון האנרגיה הבין-לאומי, התחיל לאחרונה להתעסק בנושא הזה בצורה מאוד משמעותית.

אנחנו מסתכלים פחות או יותר על חמישה דברים, על ייעול השימוש באנרגיה או על חיזוי וייעול, על תחזוקה מונעת, על ניהול אנרגיה ועל הפחתת פליטות וגם על חיזוי ביקושים. נראה שיש כל מיני פיילוטים בעולם מאוד מאוד מעניינים, גם של חברות שמתעסקות בתחנות כוח, שה-AI עוזר בחיזוי של תחזוקה מונעת, גם בעולם ניהול הביקורים, דיברו על זה, וגם בעולמות של הפחתת פליטות.

אנחנו כמשרד תומכים בכמה מחקרים שהם מבוססי AI, למשל יש מודל אופטימיזציה שאנחנו תומכים במתקני התפלה, יש מחקרים אחרים שאנחנו תומכים בנוגע לתחזוקת מיקרו-גריד ואפילו יש פיתוח של כלי AI בעולמות של הוראת אקלים. במובן הזה המשרד בעזרת יחידת המדען הראשי תומך לא מעט בחדשנות באופן כללי וגם בנושא הזה.

שרון, זה הזמן לשאול, מתי יהיה מדען ראשי קבוע למשרד האנרגיה? וגם קצת על התקציבים. הייתי שרת חדשנות וכשאני שמעתי שמקצצים במדענים הראשיים בכל משרדי הממשלה, אני נחרדתי. נמצא כאן גדעון פרידמן, המדען הראשי לשעבר, בנושא הזה של אנרגיה זה נורא נורא חשוב לחזק את המדען הראשי של המשרד שלכם כי הוא הגשר בין ההייטק לבין האנרגיה וזה לא דומה לרשות חדשנות, שהיא רואה את זה נורא במקרו, נורא מלמעלה וקולות קוראים משותפים. זה לא מספיק, חייבים את הפוזיציה הזו. מפה אני מוציאה קריאה.

גם אני באופן אישי, אבל גם המשרד, הסיפור הזה של המדען הראשי הוא קריטי, אני חושבת שהוא גם מאוד מאוד ייחודי למשרד האנרגיה. כל המדענים הראשיים שהיו, גם גדעון שיושב פה וגם ברכה וגם אחרים שהיו לפניהם, הם מקור ידע משמעותי. אנחנו רואים לא פעם שהם מובילים בתוך המשרד מהלכים שהם מכירים אותם כשהם רואים את המחקרים בשלבים ההתחלתיים.

אני אגיד משפט אחד שהוא נורא נורא חשוב, יש את הסיפור התקציבי, הוא קריטי, אבל גם בסוף היכולת של חדשנות להגיע לתוך הממשלה ולתוך משרדי הממשלה הרלוונטיים, אותם מדענים ראשיים הם הרבה פעמים שגרירים של זה, ולכן זה לא רק אירוע של רשות החדשנות שאנחנו עובדים איתם באופן צמוד, אלא גם הסיפור של איך חדשנות זולגת לתוך הרגולציה. במובן הזה לאנשים האלה יש חשיבות קריטית וזה לא סעיף תקציבי שאפשר למחוק אותו. אני חושבת שעשינו עבודה מאוד מאוד משמעותית בתקציב מאוד מאוד קשה בהקשר הזה ואני מאמינה שהדברים האלה יסתדרו כי זה פשוט נכון.

חבל, שרון, כי לדברים אחרים לא נדרשים יש תקציבי עתק בממשלה הזאת, אבל אני לא אעמיד אותך במקום הזה, זה פשוט יצא לי ברמת התסכול, כי בהחלט יכלו לשמור כסף ראוי למדענים ראשיים. אלה דברים מחוללי צמיחה, אלה השקעות שיחזירו כסף למדינה בעוד שכסף שהולך למקומות אחרים, אנחנו רק נחזיר אותו בעוד מיסים, לציבור העובד לא ייצא מזה כלום. אבל סליחה, סוגרת סוגריים, תמשיכי.

דיברתי קצת על שימושים ודיברתי על מה שהמשרד תומך בתחום ה-AI. ביחד עם הגופים שכבר תשמעו אותם מסתכלים על התחום הזה, קוראים, רואים איפה נמצאת הרגולציה בעולם. אנחנו הוצאנו לא מזמן גם בקשה של חברות התשתית, דרך אגב לא רק בתחום החשמל, גם בתחומים אחרים, להגיד לנו איפה הם מפעילים כלי AI כדי לנסות להבין מה הם השימושים ומה הם החסמים. במובן הזה אנחנו כמשרד האנרגיה, וכבר תשמעו את הגופים הנוספים, מסתכלים על הדברים.

עוד משהו שהוא מאוד מאוד חשוב, בסוף יש עניין של טיימינג, משק החשמל עכשיו נמצא בתקופה שבו התחומים האלה יכולים להיות מוטמעים אחרי מהפכות מאוד מאוד גדולות שעידו סיפר עליהן ולכן שעת הכושר במובן הזה עוד לפנינו ואני מעריכה שאנחנו נראה בשנים הקרובות הרבה מאוד חדשנות בעולמות האלה, בעיניי בעיקר בעולמות של ניהול ביקושים ושל תחזוקה.

רק מילה אחת לגבי הביקוש לחשמל, נאמר קודם על עבודת 2050. עבודת 2050 שאנחנו פרסמנו הציגה ביקוש לחשמל שגדול פי שלושה ממה שהוא היום, אופן בניית הביקוש עבד בצורה אחרת אבל בהחלט אפשר לראות ביקושים גדולים גם כתוצאה ממעבר לחוות שרתים ובכלל של חשמול הסקטור, ככה שהדברים האלה נמצאים בתוך התחזיות ואני בטוחה שמשה יתייחס אליהם.

תודה רבה. אם אני כן יכולה לומר, שר האנרגיה צריך להוביל מדיניות ותוכניות לאומיות בנושא, בין אם זה להניע את גורמי הממשלה בנושא חוות שרתים לגבש דעה, יעדים ברורים של קריטריונים טכנולוגיים לייעול בצריכה, אלה דברים שאתם כמשרד מאוד משמעותי בצומת הזה שאנחנו נמצאים בו, אני אשמח מאוד אם הדיון הזה יעורר ויעלה בסדר העדיפויות את הנושא הזה, כי אלה דברים שצריך לעשות אותם מראש, לא בדיעבד.

אנחנו עוברים לאמיר ליבנה מחברת החשמל. אמיר, אתה ותיק מאוד בחברת החשמל, אני מכירה אותך הרבה מאוד שנים, אתה היום מרכז את כל נושא החדשנות בחברת החשמל לצד הרבה תפקידים חשובים ובכירים קודמים שעשית בחברה. תודה רבה שהגעת. בוא נראה זווית נורא מעניינית איך נראים חייו של ספק שירות חיוני כמו חברת חשמל בעולם של מהפכה טכנולוגית כזו, איך החברה הגדולה והחשובה הזאת נערכת למהפכה הזאת.

אמרנו שנדבר לא רק על איך זה ישפיע על הביקושים לחשמל, איך אתם מהצד שגם מנהל את הייצור בפועל, לצד נגה כמובן, שגם נשמע אותה והיא ניהול המערכת הראשי עכשיו, וכמובן אלה שמחוברים מול הצרכנים ברמה הפיזית ואלו שמספקים את השירות, מה אתם עושים מבחינת שירות לקוחות וכל הדברים האחרים.

תודה. סמנכ"ל אסטרטגיה וחדשנות, אני אחראי גם על כל השינוי המבני והרפורמה במשק החשמל, אבל נתמקד פה בענייני החדשנות וה-AI.

חשוב להבדיל פה בין החלומות לבין המציאות, כי דיברנו בעיקר על תשתיות, בואו נדבר תכלס, מה הדבר הזה, מאיפה זה נולד ואיך משתמשים בו. האדם חולם על הדברים האלה, מרגע שהוא יכול היה לדמיין מכונה הוא גם דמיין אותה אוטומטית מסופרי מדע בדיוני של אסימוב משנות ה-50 עם הרובוטים שלו וארתור סי קלארק, כולנו מכירים את אודיסיאה בחלל 2001 וכדומה.

אז האדם חולם על הדבר הזה מהרגע שהוא יכול היה לדמיין את המכונות. בפועל היכולת באמת של כוחות המחשוב ושל האלגוריתם להגיע לרמות תחכום קיימות למעשה מההתפתחות האבולוציונית של המחשב, איפה שיש בסיס נתונים יש גם אנליטיקה והיכולות האלה, מה שנקרא machine learning, יושב על הדבר הזה בשביל להפעיל אלגוריתמים מתקדמים לקבל תובנות על כמויות ענקיות של מידע והעולם הזה של המידע הולך ומתפתח אקספוננציאלית, כמויות המידע מתפוצצות לכולנו בפרצוף והשאלה איך הכלים של הניתוח יכולים לעזור לנו להגיע למסקנות בתור אנשים, בתור מפעילים, בתור מנהלים, בתור צרכנים.

משפט אחד על ההיסטוריה. מחשוב התחיל להתפתח איפה שהוא במלחמת העולם השנייה, ממכונות הפיצוח של האניגמה ועוד כמה ערוצים מקבילים והגיע סביב שנות ה-50 לדיון על הנושא הזה של בינה מלאכותית כרעיון, גם במדע וגם בספרות. הרשתות נוירונים שהם הבסיס למעשה של כל הסיפור הזה הן פיתוחים של שנות ה-80 שלמעשה מנסים לקחת מחשב ולדמות בו את צורת החשיבה של מוח אנושי. אני אומר את זה בצורה מאוד פשטנית, אבל מנסים לקחת מכונה שחושבת בצורה מאוד פשטנית ולייצר לה איזה שהוא צורת חשיבה אנושית.

פריצות הדרך הראשונות בסביבות 2012 היו בכלל של גרפיקה. אם תסתכלו, הרבה מאוד מה-AI שאתם מקבלים בטיקטוקים וביוטיובים זה הרבה גרפיקה, סרטים, תמונות שבינה מלאכותית מייצרת על פרומפטים וזה סוג מסוים של בינה מלאכותית. הקשר שלו לתחום האנרגיה, אתם יכולים להבין, הוא לא עמוק.

התחום השני שהתחיל לטפטף איפה שהוא קצת לפני הקורונה ופרץ לדרך בשנת 2022, זה מה שנקרא large language models, מודלי שפה גדולים שעליהם יושב הצ'אט GPT, זאת אפליקציה של שפה. תזכרו שכולנו פה וכל השיח פה היה על נתונים ומספרים ותחזיות ועל תחזוקה חזויה, פריצות הדרך כרגע הן בעולמות הגרפיקה והשפה. השימושים המהירים והמיידיים של הכלים החדשים, ושוב, ה-machine learning קיים כבר 20 שנה והולך ומתפתח ברמת התחכום שלה, ה-AI כקונספט, אלה שני המוקדים שלו.

יש ארבעה מוקדים שאני שם לכם פה על השולחן שאנחנו מתמקדים בהם. האחד זה מה שכל חברה שהיא מתעסקת עם AI ואנחנו מתעסקים בנושא הזה עוד הרבה לפני שהצ'אט GPT פרץ לאוויר. אנחנו מנסים מכל כיוון אפשרי, יש גם חברות ישראליות מובילות בתחום הזה, אפילו בעולם, שעוסקות בנושא ואנחנו כבר סדר גודל של כמעט עשור משחקים עם הנושא הזה ומנסים לראות איך מיישמים אותו אצלנו. הנושא השני זה כמובן איך הוא משפיע על ייצור החשמל, השלישי איך הוא משפיע על רשת החשמל והרביעי זה כיווני הפיתוח העתידיים, הטכנולוגיות העתידיות, וכמה הן תלויות ב-AI. נדבר על כל אחד מהם בקצרה.

נתחיל קודם מהדברים הרגילים, שזה לא חשוב אם זאת חברת חשמל או מקורות או שטראוס או חברת ראיית חשבון, ובאמת פה הכלים שמפותחים כרגע בעולם של שירות לקוחות, אנחנו מפתחים צ'אטים אוטומטיים שמדברים עם לקוחות, בוטים שממש מדברים בשפה אנושית ויוצרים שיח עם לקוחות בשביל לעזור להם בגבייה, לתת להם אינפורמציה, לענות להם על שאלות, סדרה של כלים שלפני הפיתוח של מודלי השפה לא יכולנו לעשות, חלקם כבר הושקו, חלקם יהיו בהשקה בתקופות הקרובות.

אתם רואים את זה גם מסביב, בחברות אחרות שעושות את זה. עזרה בכל העולמות של הרכש, ניהול ספרים, חשבונאות, ניהול מלאי, כל העולמות של הסטנדרטים של תאגידים גדולים עם הרבה מאוד מידע והרבה מאוד מורכבות, אלה עולמות סטנדרטיים שגם משק האנרגיה נהנה מהם, אנחנו עוסקים בהם הרבה ומנסים להיכנס כמה שיותר בשביל לייעל תהליכים ולהאיץ אותם בתוך החברה.

התחום השני הוא התחום של ייצור החשמל. בתחום הזה כל תחנת כוח היא מפעל ענק שגם יש לו קריטיות לאספקת החשמל, גם עלויות ההפעלה שלו הן ברמה שנתית יכולות להגיע למאות מיליונים ולפעמים גם למיליארדי שקלים, אם אתם מכניסים את הדלק בתוך הסיפור הזה. שלושת הפוקוסים המרכזיים של AI בעולם ייצור החשמל הסטנדרטי, תחנות פחמיות, קיטוריות, גז טבעי, אנרגיות מתחדשות, הידרו למיניהם.

נתחיל קודם כל מאופטימיזציה. תחנת כוח פחמית, זו תחנה של גז טבעי, שורפת עשרות אלפי טונות ביום של חומר גלם, מאות אלפי טונות של מים לקירור, שמנים, חומרים כימיים מסוגים שונים כדי להפעיל את כל המפעל הענקי הזה. בן אדם בכוחות החשיבה הרגילים שלו, או רמת האופטימיזציה שהוא יכול להגיע בשביל לחסוך, כמובן מוגבל. כשמכניסים כלי מחשובי חזק שמסוגל לעשות את האופטימיזציה הזאת ולכייל את המכונה הענקית הזאת שתעבוד יותר נכון, היא יכולה לחסוך לחברת חשמל, וכתוצאה מזה גם למשק, ברמה של עשרות ואולי לפעמים מאות מיליוני שקלים בשנה. לכן זה נושא קריטי שאנחנו עמוק בתוכו מנסים לחפש ולעבוד.

הנושא השני זה מה שנקרא predictive maintenance, תחזוקה מונעת. תחנת כוח שמתקלקלת בציוד עיקרי, זמני התיקון שלה ועלויות התיקון שלה יכולים להגיע ממיליוני בודדים ועד עשרות רבות של מיליוני דולרים לחלק אחד שמתקלקל, חלק משמעותי, ולפעמים גם לוקח שנה עד שנה וחצי לייצר אותו. החשיבות פה זה להיכנס למערכת של מיליוני רגשים עם כמויות מידע ענקיות על לחץ, טמפרטורות, זרם, מתח, רעידות, רעש, כל מה שאתם יכולים לחשוב שמכונה גדולה עם מאות ואלפי מנועים ומדחסים ומשאבות עובדת, ולחפש את התקלות העתידיות לפני שהן קורות, להדליק את המנורה לפני שתקרה התקלה, לפני שחלק יתקלקל, התחנה תעבור להשבתה וכתוצאה מזה גם לא יהיה חשמל, גם עלות התיקון תהיה מאוד יקרה וגם אם היא תחנה יעילה היא מחייבת להכניס תחנות לא יעילות במקומה ולייקר את מחיר החשמל. זה סופר קריטי עם המון מידע, תיכף נראה לכם מה אנחנו עושים בנושא הזה.

הנושא השלישי זה לעזור למפעילים. המפעיל האנושי מוגבל ביכולת שלו לקרוא התרעות, להבין אינפורמציה. אתה שם טייס משנה לידו, מיקרוסופט קוראים לזה קו-פיילוט, אבל לשים אינטליגנציה מלאכותית שעוזרת למפעיל. התמונה היא אילוסטרציה, אבל תיכנסו לחדר פיקוח של תחנת כוח, זה עשרות או מאות מסכים שמפעילים צריכים להסתכל ולקרוא ולהבין מה תמונת המצב.

חברת חשמל בנושא הזה מפעילה את אחד ממרכזי הניטור המתקדמים בעולם שלמעשה מנטר את כל תחנות הכוח שלה עם סט שלם של כלי למידת מכונה ו-AI שיושב על העולמות האלה של אופטימיזציה תפעולית ו-AI. שוב, כדי להשיג את מה שאמרתי לכם, לחזות תקלות מראש, לעשות אופטימיזציה לצורה שהתחנות עובדות, אני חושב שחוץ מיצרני הציוד הגדולים בעולם אנחנו אחת החברות היחידות שמפעילות את היכולות האלה. זה גם כלי תוכנה וגם הרבה ידע אנושי שיושב בסיפור הזה כדי לתמוך את הנושא הזה. אנחנו נותנים שירותים לגופים אחרים בתחום הזה במשקי התשתית בארץ, התפלות, בתי זיקוק וכדומה.

בתחום הרשת, דיברו כאן לא מעט פה על הנושא של הרשת. הרשת, נקרא לה רשת טיפשה שהיה לה כמות קטנה של תחנות כוח והיא הזרימה אנרגיה למקומות הצריכה שלה, פתאום מתפוצצת. קחו עשר שנים אחורה, היה סדר גודל עשרה, 15 אתרי ייצור חשמל בארץ שסיפקו לכל ה-300 יישובים וערים במדינה את החשמל. היום אנחנו מדברים עם האנרגיות המתחדשות, עם האגירה שנכנסת, מעשרות בודדות למאות ואלפים ואולי גם עשרות ומאות אלפים, תלוי איך אתם סופרים את הרכיבים עצמם. רכבים חשמליים, רכב חשמלי שמתחבר לרשת הוא כמו בית גדול בצריכת חשמל. אם עד היום היו 3 מיליון בתי אב או דירות או בתים במדינה משרד האנרגיה חוזה עד 2030 מיליון רכבים חשמליים. תחשבו על מיליון דירות על גלגלים מסתובבות לכם בתור מתכנן רשת או מתפעל רשת מסתובבות לכם מתחת לרגליים, בבוקר הן טוענות פה, בצוהריים הן טוענות שם, בלילה הן חוזרות הביתה. רמת המורכבות השתנתה אפילו ביותר מסדר גודל.

לכן שלושת המרכזים של AI שחייבים אותם ברשת, למעשה הרשת לא מסוגלת לעמוד במשימות שלה בלי שלושת הדברים האלה, העתידיים. א' זה לנטר אותה. אתה חייב לשים עיניים ואוזניים ברשת כדי להבין מה קורה. היום זה ברזלים טיפשים. יש גם מספר חברות ישראליות שעוסקות בתחום הזה, מהמובילות בעולם בנושא של ניטור, אנחנו עובדים עם כולם, פריזמה פוטוניקס, EGM, מטריקום שהפכה למגר, יש עוד לא מעט, אבל אנחנו ממש מהמובילים בעולם בתחום הזה.

יש לכם גם הגנות על המערכת?

כן, ברגע שמכניסים ניטור גם מלבישים על הניטור הזה את הגנות הסייבר המתאימות, כי יש שם המון מידע וזה אחד מהדברים שנעשים בתהליך ההשקה.

זה לשים לרשת פתאום עיניים ואוזניים ואין היום הרבה חברות חשמל בעולם שיש להם את היכולות האלה, זה משהו שנמצא בפריסה. המונים החכמים הם קצה האוזניים והעיניים, הם יושבים בקצה השרשרת בבתים, אבל למעשה כל הרשת כולה חייבת להיות מנוטרת.

אמיר, לא רק ניטור הרשת. אני חושבת שבעולם של בינה, מה שהיא יכולה לסייע זה שהרשת תתחיל להיות יותר שקופה, זה האתגר למשק חשמל יעיל.

לגמרי, תיכף אני מגיע. הניטור זה תנאי מספר אחת, וכמו שאמרת, עם המידע הזה צריך לתפעל אותו וצריך לשלוט בו וצריך גם לתכנן אותו, מה שנגה עושים ומה שאנחנו עושים בחלוקה, ולכן אלה הכלים המרכזיים שבהם יושב AI כדי לקבל החלטות, להציף אינפורמציה, שהמידע יהיה שקוף לכולם ותהיה קבלת החלטות נכונה. רמת המורכבות לא מאפשרת למעשה את העתיד לעשות, לא ברמת התפעול ולא ברמת התכנון, בלי כלים כאלה. הכלים שיש היום לא מספקים ולכן צריך לפתח אותם ולהטמיע אותם ואנחנו עובדים על זה חזק מאוד.

הדבר האחרון זה הנושא של דיפ-טק. אגב, מחשבי העל הראשונים הומצאו כדי לייצר סימולציה של פצצות מימן שמתפוצצת דיגיטלית במקום להתפוצץ בניסויים אמיתיים, בשנות ה-50 וה-60. גם גרעין וגם ההיתוך, כנראה טכנולוגיות שהאופטימיזציה שלהם והצורה שמפעילים אותם מחייבות אינטליגנציה מלאכותית. בהיתוך למשל, אחד הפרויקטים הגדולים שעובד בתחום הזה, הכניסו לו AI כדי למעשה לנטר ולשלוט בשדות של הפלזמה בכור של ההיתוך, כי בלעדיו פשוט לא הצליחו להגיע לתהליך של שריפה יציב.

גם הכלים, מה שנקרא digital twin, הכלים שמדמים בעולם הדיגיטלי את העולם הפיזי, הם כלים שאנחנו חייבים לפתח אותם לעולם המורכב החדש שבלעדיהם לא תוכל באמת לא להיות מתוכננת ולא להיות מתופעלת רשת חשמל מודרנית עם כל הקומפוננטות החדשות שדיברנו עליהן, אגירה ורכבים ואנרגיות מתחדשות. לכן קדימה, כל הטכנולוגיות האלה בתפעול שלהן ובתכנון שלהן תלויות בטכנולוגיות של הבינה המלאכותית.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד, דיברנו על machine learning כאלגוריתמים מתקדמים שהיו כבר 30-20 שנה, דיברנו על פריצות הדרך של ה-AI עם המגבלות והעתיד המאוד מפתה שלהן, אבל פריצת הדרך שיושבת בפינה, מתווכחים מתי היא תקרה, אם ב-2028 או ב-2032 או ב-2040, זה מה שנקרא artificial general intelligence, הבינה המלאכותית הכללית, עם הרובוטיקה.

פה אתם רואים את הרובוטים שטסלה השיקו לפני שבועיים ובעולם של משקי אנרגיה שמשווע, אחת הבעיות המרכזיות של משקי האנרגיה שלא מדברים עליהן בכלל, הבעיה של כוח אדם, גם ברמה המקצועית וגם ברמה של כמויות. אירופה מדברת על זה שהיום יש להם סדר גודל של 300,000 איש שעובדים במשקי החשמל באירופה, התחזית שלהם מדברת על סוף העשור למשהו כמו מיליון איש שיצטרכו לעבוד. אין אנשים שיעבדו שם, אין כוח אדם מקצועי שמסוגל לעשות את זה. חלק מהפתרונות יושבים בעולם של הבינה הכללית, אבל זה גם סוג של דילמות מוסריות סביב הסיפור של מה זה בכלל עושה לאנושות ומה זה עושה לכוח האדם, וברור שזה למעשה הגביע הקדוש. אם הוא טוב או רע, כבר כל אחד יגיד לעצמו.

תודה, אמיר. הדובר הבא דובר חשוב מאוד מנגה, יחידת ניהול המערכת. בבקשה, אתם היחידה החשובה בנושא הזה, בואו נשמע איך אתם רואים את הנושא הזה. בבקשה ותודה שבאת.

תודה רבה, חשובים כמו כולם פה. קצת על עצמי. תחום המחקר שלי, הדוקטורט שלי עוסק בניהול סיכונים ואני עמית מחקר באוניברסיטת חיפה, הדוקטורט הוא מאוניברסיטת חיפה, אבל בעיקר אני מנהל היחידה לחיזוי ומחקר סטטיסטי בנגה, חברת ניהול המערכת, ותחום האחריות שלנו בין היתר עוסק בתחזיות הביקוש לחשמל למשק כולו.

אני אתן היבטים לגבי כל מה שאמרו, אבל למשק כולו והוא מתעסק בשלוש תקופות זמן. הוא מתעסק בתקופת הזמן הקצרה המיידית, שזה היום עד חמישה ימים קדימה, זה בעיקר לחלוקה של יחידות הייצור. אני אדבר טיפה על כל מודל ומודל, אבל אנחנו עוסקים גם במודלים של שלושה חודשים קדימה עד שנה, שזה תחזית טווח בינוני שנועדה בעיקר לדלקים וסחר מול חברת חשמל, וכמובן לטווח הארוך. לטווח הארוך אנחנו צריכים לתת המון המון היבטים, כאשר ההיבט המרכזי שנדון בו עכשיו זה נניח איך חוות שרתים נכנסות לתוך תחזיות הביקוש לחשמל.

אני ביקשתי להציג שני דברים בהתאם למה שרועי שלח אלינו. אני ביקשתי להציג איך אנחנו עושים שימוש בכלי AI. דוגמה אחת של שימוש אמיתי של ניהול המערכת בכלי AI כמי שאמונים על התחזיות ואני אגיד ממה בקצרה על חוות שרתים כי הרוב פה כבר נאמר ואין צורך לחזור על דברים, אבל רק את ההסתכלות שלנו.

קצת על מה שרועי אמר, הוא דיבר על human in the loop. מה שאנחנו עושים, אנחנו עושים תחזיות ביקושים לטווח הקצר, אבל בקצה של התחזית הזאת יש אדם שיודע לקבל את הנתונים שלנו, לקרוא אותם, להצליב אותם עם מקורות מידע אחרים אצלו ולהחליט מה הוא עושה עם הדבר הזה. כל המטרה היא בסופו של דבר להגיד שאצלנו אנחנו משתמשים המון בכלי AI, בטח לתחזיות לטווח הקצר, אנחנו למעשה לא רק שמשתמשים בכלי AI, חלק מהדברים שאנחנו עושים שם הם ממש פיתוחים בין-לאומיים. אנחנו מפרסמים על זה, אנחנו משתמשים, כאשר האתגר הכי גדול עבורנו הוא להתאים את הכלים האלה למודלים שמתאימים למדינת ישראל. במדינת ישראל הווריאביליות וההתנהגות היא התנהגות אחרת לגמרי ואנחנו עושים את כל העבודה הזאת כדי להראות את זה.

אני אתן התייחסות לחוות השרתים. כל מה שנאמר פה, אני שמח להגיד שהנתונים שלנו הם זהים, כך שעבדנו על המקורות המרכזיים וכולם מכירים את זה, אירלנד כמקרה מבחן על הגידול הבאמת מאוד גדול שלה. אני אגיד צד אחד שלא דיברו עליו, הכנסות או הערכת ההכנסות ב-2023 של אירלנד רק מחוות השרתים זה 1.6 מיליארד יורו. ואם אנחנו מסתכלים על דברים עקיפים מעבר להכנסות האלה, מדובר פה במאות מיליוני יורו רק מהמסביב. כלומר יש פה הכנסות באמת באמת גבוהות.

אני קצת אתייחס, כשנאמר פה על מדינות קרות, אז גם אני רשמתי לעצמי אריזונה סימן שאלה? כלומר המון המון חוות שרתים הם באריזונה.

בסדר, זה בכלל לא הדיון, אנחנו לא אמרנו שאנחנו צריכים להיות הכי בעולם, אבל גם לא להיות לא באירוע, ועל פניו, אני אומרת את זה בעדינות, הממשלה לא באירוע. מבחינתי, תבדקו את זה באמת ותגיעו למסקנות, אבל אני לא מרגישה שעושים כאן איזה מיפוי מאוד משמעותי. עידו מרשות חשמל שאומר שיש כאן בקשות משמעותיות להקמות למשל של חוות שרתים ובוחנים את זה שנתיים, אלו לא הקצבים שהתעשייה מתקדמת בהם.

ברוך ה', בשעה טובה, יצא מחשב העל לדרך, שנתיים ויותר, עוד מהתקופה שלי כשרה, עבדו על ה-RFI ועל המכרז. אלו לא הקצבים שהמדינות שמתחרות בנו פועלות בהם, נקודה, זהו. אנחנו לא עומדים בקצב ומתחילות לראות את זה גם בדירוגים שלנו, אלו דברים שהצטברו.

קצת מהנתונים שאנחנו רואים, אנחנו רואים שהיום פועלות 15 חוות שרתים, יש להם חיבורים שעומדים 183 מגה וואט אמפר, אבל אנחנו רואים שהביקושים שלהם הם 50 מגה וואט ואנחנו מכירים הזמנות פתוחות על סדר גודל של 1,000 מגה וואט אמפר, אבל כן נגיד שישנה סבירות שבמקרים מסוימים זה שתי הזמנות שרשומות על אותו מכרז ולכן זה נראה יותר גדול. במקרים אחרים יש גם אחוז מסוים של התממשות לפרויקטים, לא כל הפרויקטים שרשומים הם גם אלה שמתממשים.

אז כמה זה סך הכול הזמנות בגין חוות שרתים שתלויות?

אנחנו מכירים כ-1,000 מגה וואט אמפר.

כ-1,000 ונגיד שזה יהיה בסוף 700.

הנתון המדויק מ-2030 שאנחנו רואים זה סדר גודל של 1,200 מגה וואט עם הזמנות כמעט כפולות.

1,200 ל-2030 זה עוד שש שנים, נגיד כל שנה כמה זה? 200-150 משוק שסך הכול כמה ההספק היום? 21,000 מגה?

ההספק המותקן, 22,000. עם PV.

אלה אחוזים שצריך לדעת אותם.

להסתכל על ההשפעה, קצת אמרו את זה, אבל השפעה על שיאי הביקוש ועל סך הצריכה, בוא נניח שכל ה-1,000 האלה יתממשו ב-2030, אז אנחנו אומרים ששיא הביקוש ב-2030 הוא 800,700 מגה וואט, כי זו התחזית שלנו, ונניח שאנחנו מוסיפים עליו עוד 1,000 מגה וואט כי זה ה-1,000 של חוות השרתים האלה נגיד בסצנריו מאוד מאוד אופטימי שיהיה לנו 1,000 מגה וואט חוות שרתים, אז מדובר פה בגידול של 5.3%. נערכים לזה. נגה נערכת לזה, בוחנת את זה, אני אישית ביחידה שלי בוחנים את זה, אבל כל נגה עצמה בוחנת את זה בכל ההיבטים לאורך כל הדרך וכן הלאה.

אם אנחנו מסתכלים על סך הביקוש לחשמל, לא על שיא הביקוש, לא על אותה נקודה, על סך הביקוש לחשמל הארצי, אז אנחנו מעריכים שיהיה בערך 94 טרה וואט לשנה שימוש חשמל ב-2030 וסך הצריכה השנתית, אם אני עושה את המתמטיקה של חנות המכולת הזאת, של ה-1,000 הקבוע לאורך כל הדרך, אנחנו נגיע ל-8.8 טרה וואט שעה וזה כבר גדול, זה כמעט 10% מסך הצריכה. שוב, נותנים על זה את הדעת.

אני חושבת שנגה צריכה גם לתת את הדעת, אם אנחנו מדברים על הניהול, גם על ההיבט של המיקום. זה לא בהכרח צריך להוסיף למשק 1,200 מגה וואט של צריכה, אם תעשו את זה בצורה מאוד מאוד יעילה זה יכול גם להיות פחות ברמה האפקטיבית, בהיבט של ניהול הביקושים.

אני חוזר לתחום ה-AI, יש לנו חזון מאוד מאוד ברור בנושא הזה בנוגה, ביחידה שלי, כבר עכשיו יש לנו מודלים של שימוש בכלים של למידת מכונה לתחזיות קצרות טווח, אנחנו מתכוונים להיכנס לעולמות ה-now casting כלומר לחזות את הייצור בזמן אמת, וזה יקרה עוד השנה. כל הנושא שדיברו פה על ניהול ביקושים של משקי בית על ידי שימוש במונים חכמים, אנחנו רואים היום במערכות שלנו מיליון מונים שמשדרים כל רבע שעה, הדבר הזה יכול לאפשר לנו גמישות.

נקווה שתראו עוד מעט כבר 3 מיליון, שזה כל הצרכנים בישראל.

הלוואי. אנחנו הולכים להשתמש במידע הזה כדי להפוך את המשק, לפחות מהצד שלנו, לבאמת הרבה יותר חכם ושישתמשו במודלים.

אנחנו נעבור להתייחסות בזק, כל אחד כמה דקות. כמה חברות הייטק ממש מדהימות שיצא לי להכיר. החברה הראשונה, זוטא-קור. הנה דוגמה לפוטנציאל של ההייטק, אני מניחה שהרבה חברות בעולם עוסקות בזה, שחר, אבל תציג את החברה שלכם, מה אתם עושים ואיפה אתם פועלים.

שמי שחר בלקין, מחברת זוטא-קור שנמצאת באזור תעשייה שער הנגב, שזה ממש צמוד לשדרות בעוטף, חברה שמאז אוקטובר 2023 גדלה מ-30 עובדים ל-90 עובדים בעוטף. הסיבה לכך היא שאני קצת בהלם מהדיון הזה. סליחה, כל הדברים שנאמרו פה נורא נורא חשובים, אבל הם היו נורא נכונים אם היו מדברים עליהם לפני שנתיים, ואני לא מדבר בגלל ה-7 באוקטובר.

בשנתיים האחרונות קרה משהו שהוא מקביל למהפכה התעשייתית ואני חושב שאנחנו כולנו פה מפספסים את זה. מה שקרה בשנתיים האחרונות זה שנושא ה-AI הפך לתעשייה, נושא האלגוריתמים, נושא המודלים, בעיקר ב-long language models הפך להיות תעשיית ענק. כשמדברים על מה שנקרא AI פקטוריז, מפעלי AI, הם מפעלים שמייצרים אלגוריתמים, המפעלים האלה מייצרים תל"ג במיליארדים וישראל מפספסת אותו.

דיברו פה ומערבבים פה המון תחומים, אבל דיברו פה על כל נושא הדאטה סנטרים, שאנחנו כזוטא-קור מעורבים בו מאז 2019, והוא באמת תעשייה הולכת וגדלה, וכל מה שדיברו על צריכת החשמל שלה, הכול נכון, מלפני שנה וחצי קרה משהו בעולם, מקימים AI פקטוריז שצורכים 1 גיגה וואט למפעל. אנחנו כחברה הקטנה משדרות מעורבים בחמישה פרויקטים כאלה בעולם, זה 5 גיגה וואט של צריכת חשמל על מפעלים וזה מדינות שמעודדות את זה, מדינות כמו הודו, שהולכות לקפוץ לפנינו מבחינת המהפכה הזאת כי הם מבינים מה קורה פה, הם מבינים את המוצר החדש הזה שנקרא אלגוריתמים שמייצרים ומוכרים אותו כמו כל מוצר אחר.

היתרון הגדול, בניגוד לדאטה סנטרים שהיו צריכים להיות קרובים לצרכנים, דיברו פה הרבה על הנושא הזה, ה-AI פקטוריז יכולים להיות גם בישראל ולמכור את המודלים האלה גם לשבדיה, ואין קשר למזג אוויר ואין קשר לשום דבר, אלא פשוט אלה מפעלים שמייצרים מיליארדים של דולרים, או הולכים לייצר מיליארדים של דולרים ואתם יכולים לראות את המניה של אנבידיה בתור הכלי בפנים של למה זה קורה.

זוטא-קור, למה היא נמצאת בתוך הדברים האלה? כי זוטא-קור יודעת לעשות שני דברים במפעלים האלה. אחת, המפעלים האלה מרחיקים את התעשייה מה-sustainability, אם כולם דיברו לפני שנתיים איך הופכים להיות carbon neutral, איך הולכים להיות חסכוניים יותר באנרגיה, כל נושא ה-AI פקטוריז מרחיק אותם הרבה יותר כי צריכות האנרגיה גדולות וכי הטמפרטורות יורדות בתוך המעבדים האלה. זוטא-קור עושה שני דברים, היא יכולה לחסוך הרבה מאוד בצריכת האנרגיה, סדרי גודל של 30% בצריכת אנרגיה של דאטה סנטר כזה, כשדרך אגב היום היחס הוא בערך של 50% צריכת חשמל למחשוב ו-50% לקירור, אנחנו חוסכים את צד הקירור בצורה משמעותית, אבל אולי יותר חשוב מזה, ואנחנו מעורבים בקונסורציומים באירופה שעוסקים בזה, אנחנו יודעים גם לקחת את החום מהמעבדים ולהפוך אותו חזרה לאנרגיה שאפשר להשתמש בזה. זה החלק שהופך את זה להרבה הרבה יותר יעיל וכמעט מביא את צריכת האנרגיה או את ה-carbon footprint מתקרב לאפס.

לכן אנחנו נמצאים שם ולכן הם היום רודפים אחרינו והחברה גדלה בצורה מאוד מהירה, אבל אני רוצה שישימו לב פה שאנחנו מפספסים את המהפכה התעשייתית. זה הדבר שאולי הכי חשוב היה לי להגיד פה, כי אם אנחנו נמשיך לדבר על לדבר על איך להגדיל בעוד כמה מאות מגה פה וכמה מאות שם, אנחנו לא נהיה שם וישראל שהובילה את הטכנולוגיה נשארת מאחורה וחבל לי מאוד לראות את זה קורה.

ומה הדבר העיקרי שאתה היית רוצה לראות?

דחיפה מאוד מאוד חזקה, נאמר פה על החבר'ה של 11 סטרים, דחיפה מאוד חזקה, היא לא צריכה כסף, היא צריכה לעודד את היזמים האלה כי התעשייה הזאת גדלה בעצמה. הייתי רוצה לראות בנגב AI פקטוריז כאלה עם הרבה מאוד אנרגיה מתחדשת. יש פה גם נושא שהיום הדאטה סנטרים או החברות הגדולות כמו גוגל קונות תחנות כוח אטומיות כי הן צריכות חשמל. בישראל זה צריך להיות קפיצה, זה לא צריך להיות זחילה, לא לדבר על 2% לשנה או 5% לשנה, אם ידחפו את זה כמו שצריך זה כמעט יכפיל את צריכת החשמל פה תוך עשר שנים, אבל זה מה שהייתי רוצה לראות שקורה פה.

תודה רבה, דברים חשובים. נעבור לד"ר אייל כהן, חברת קוגניפייבר.

קודם כל אני רוצה להגיד המון תודה, הנושא הזה הוא ממש לליבנו, אני רוצה להגיד תודה גם לשחר, לאורן ולאמיר, הם הניחו פה יסודות חשובים. אני רק אגיד מי אני, שמי אייל, מירושלים במקור, בוגר הטכניון ודוקטורט בחקר המוח במכון וייצמן.

אני גדלתי בתעשיית ההייטק התעשייתית ואז עשיתי הסבה לרקע המוח ובינה מלאכותית לפני 20 שנה ומאז אני מלווה את התחום ממה שנקרא deep learning ועד היום למודלים. היתרון שלנו שאנחנו רואים את האספקטים החל מהצ'יפים ומה קורה בחישוב, במודלים המתמטיים, ועד לרמה האנרגטית. בעצם החברה הוקמה ברעיון לפני 11 שנה, הוקמה פיזית לפני שש שנים, כי ידענו שזה הולך לקרות, ידענו ש-AI הולך להגיע למשבר אנרגטי אקלימי שפשוט החומרה לא תוכל לעמוד בזה.

אני אדייק טיפה נתונים אחרונים לגבי הפקטוריז. הפקטוריז הגדולים היום שמוקמים בארה"ב זה בין 2 ל-6 גיגה וואט, ההשקעות מהחברות הגדולות זה בערך 100 מיליארד דולר לכל חברה גדולה, שהפקטוריז האלה זה הסכומים שלהם. אני רוצה להודות לרועי, הוא צודק, AI עכשיו בנקודת מינימום לוקאלי, כלומר כל מה שקורה ב-Jane AI זה לא סוף הדרך, זו איזה שהיא נקודה שנתקענו ובעוד עשר שנים AI ייראה אחרת, כנראה יהיה AGI. אני מאוד מקווה שהמודלים יהיו הרבה יותר קטנים. מי שלא יודע, המודל היום של Jane AI זה 200 מיליארד פרמטרים שצריך לאפטם אותם וזה מה שלוקח את כל החישוב.

מה אנחנו עושים בחברה? אנחנו כבר 11 שנים, חלק גדול מחקר, חלק פיתוח, מפתחים מעבד שעובד על אור במקום על חשמל, בעצם לוקחים סיבים אופטיים שהם מאוד מהירים, מאוד חסכוניים, ורוצים לראות איך סיב אופטי יכול לחשב את חישובי הבינה המלאכותית בזמן שהוא עובר בו. זה כל הרעיון, אם אנחנו נצליח ואנחנו בדרך, עוד שנה-שנתיים כנראה כבר נפרוץ, אז זה אומר שנוכל גם להאיץ את החישובים בערך פי 1,000 עד 10,000.

וגם לחסוך באנרגיה, כי זה עובד במקביל.

כן. ואז זה אומר שאנחנו לוקחים את הפקטוריז האלה, מג'יגה וואט מורידים אותם למאות קילו וואטים עד מגה וואטים בודדים ומבחינת חום בערך אחוז מהחום שנפלט, מבחינת נפח מנפחים של מגרשי בייסבול או עשרות מגרשי בייסבול לנפח של חדר. זו התחזית. יש המון המון עבודה, המון פיתוח, המון המון מחקר.

זהו. אני מזמין את כולכם לבקר, אנחנו בראש העין, אנחנו נשמח מאוד לשיתופי פעולה, פיילוטים וכו'. מצד אחד אנחנו הורסים קצת פה לזה שצריכת החשמל עלולה לא להיות גבוהה, מצד שני כולנו רוצים עולם טוב שלא צורך המון אנרגיה וכן רוצים בינה מלאכותית.

זה לא הורס בכלל, אנחנו רוצים פה להיות חלק במהפך שבנושא התשתיות, להיות חלק מזה ולייעל את הנושא של החשמל, אבל מצד שני גם להבין לאן העולם הזה הולך כך שאנחנו נעודד את תעשיית ההייטק הישראלית למקומות האלה של השינויים האלה. זה מה ששניכם עושים, בזוטא-קור, בחברה שלך, והממשלה צריכה לעודד את כיווני ההתפתחות האלה.

אני אגיד יותר מזה, בתור אחד שליווה את תחום ה-AI כבר 20 שנה, אני מסתכל ואני אומר לכם חד משמעית, זה בקיומנו. מדינת ישראל לא תתקיים כמדינת ישראל עוד חמש שנים אם אנחנו לא נהיה בהובלה, ברמה של מסתכלים על המלחמה העתידית, אנחנו כבר הפסדנו את מלחמת המדיה ואת המלחמה הפסיכולוגית, ואם אנחנו מסתכלים קדימה המלחמה העתידית היא עם רחפנים, עם כלים אוטונומיים, על הקרקע, תחת הקרקע, בים. ישראל לא תתקיים. כלומר יש פה, מעבר למיליארדים שצריך לעשות, אין לנו זכות קיום אם לא נהיה בהובלה.

תודה רבה. פרופ' טל גרישפון, יו"ר האגודה הישראלית לבינה מלאכותית.

אני מהאקדמיה בארץ שלא דובר עליה פה, דובר על הייטק, תעשייה, אבל לאקדמיה יש גם תפקיד חשוב, גם בטווח הקצר. למשל דיברתי אתמול עם פרופ' כרפס מהטכניון שבעקבות איזה שהוא מגנטון הוא שותף בסטרטאפ, שהם משתמשים במזגנים של בניינים בשביל לחמם את הדודים וגם לאזן באמצעות AI את צריכת החשמל של הבניין. אז גם בטווח הקצר והמיידי וגם בטווח הרחוק, למשל מחקר שלי מ-2013 דיבר על שימוש בתורת המשחקים בשביל לאזן צריכה של רכבים חשמליים בחניון. אנחנו מדברים על 2013, כולל מכירה של חשמל.

האקדמיה הרבה פעמים רואה הרבה שנים קדימה ואני רציתי רק לעודד את המגנטונים וכאלה להמשיך, אולי עוד משרדי ממשלה להוציא קולות קוראים יותר ויותר בתחומים האלה כי לאקדמיה יש המון פוטנציאל. אני יכול לקשר לחוקרים באקדמיה בארץ, בשמחה.

תודה. יוסף.

תודה רבה, היו"ר, על בחירה והצפה של נושא חשוב נוסף מההיערכות הלאומית לבינה מלאכותית ותודה גם לממ"מ על הסקירה המקצועית והמרשימה.

בנוגע לשילוב AI במערכת החשמל, כמו שאת מכירה, היו"ר, נעשים מאמצים להטמעת AI בממשלה, גם ביוזמת המשרדים, גם בתמיכה ממשלתית רוחבית, משרד המדע ומערך הדיגיטל. אנחנו רואים חשיבות באמת רבה בהטמעה של כלי AI בתשתיות לאומיות כמו חשמל ומים ונעשה מה שאפשר כדי לסייע ולתמוך במהלכים כאלה, כולל קולות קוראים נוספים שאנחנו נוציא.

אני לא אגע בנושא של צריכת אנרגיה ופיתוח AI, בנוגע לנקודה של סיכונים ואתגרים, אז בשילוב של AI באנרגיה יש גם את האתגרים שאנחנו מכירים מסקטורים נוספים, כמו האפליה בתעדוף של אספקת חשמל, אנחנו מכירים את זה מאפליה באשראי או קבלה לעבודה, אבל יש גם סיכונים ספציפיים, כמו החשש מכשל ברציפות אספקת החשמל בגלל הישענות יתר על פרדיקציות מבוססות AI. כידוע אסדרת סיכוני AI בישראל נעשית על ידי הרגולטורים הסקטוריאליים, כלומר במקרה הזה רשות החשמל במשרד האנרגיה, ואנחנו עובדים ביחד איתם כמו עם משרדי הממשלה האחרים.

תודה רבה. אני רוצה להודות לכולם, היה דיון מרתק בעיניי ואני רוצה לסכם. בינה מלאכותית משפיעה על כל תחומי חיינו, הדיון היום פתח צוהר לאירוע נוסף שמתרחש לנגד עינינו והוא השפעת המהפכה הזו על משקי האנרגיה בעולם בהיבטי הביקוש וייעול הניהול.

מהדיון שקיימנו גם היום עולה כי בינה מלאכותית תשפיע על צריכת אנרגיה מוגברת בכל העולם ותשפיע גם על ישראל, בפרט כשנכון להיום צורכי האימון והפיתוח בשימוש בבינה מלאכותית הם זוללי אנרגיה. בנוסף עולה התרומה המשמעותית שיש לשימוש בבינה מלאכותית במסגרת ניהול חכם ויעיל של משקי האנרגיה, שיפור של תחזית הביקושים, שיפור השירות לצרכן ועוד, אבל גם אתגרים וסכנות שנגזרים מניהול המשק במערכת של בינה מלאכותית.

כמו כן הצגנו חלק מהתפתחות תעשיות ההייטק סביב אתגרי האנרגיה, אבל מהדיון בעיקר עלה היום שבעוד שמדינות רבות ושונות בעולם כולו ובפרט באזור הגיאוגרפי שלנו מבינות את החשיבות והפוטנציאל של ראייה לאומית של הסוגיה הזאת, בישראל לצערנו לא באמת מקודמת חשיבה לאומית ברמה הממשלתית בנושא וכל גוף עובד במקביל כמיטב יכולתו. אמנם כן ראינו תחילתה של חשיבה בממשלה, אבל ההבנה הגדולה שלי בדיון הזה היא שגם פה הבשורה נמצאת בעיקר בשוק הפרטי שמתוסכל מעוד החמצת הזדמנות מצד הממשלה.

לכן אם אני מרכזת את כל הדברים שאני לקחתי מהדיון הזה, הוועדה קוראת מפה לממשלה מספר קריאות. אחת, על שר האנרגיה יחד עם רשות החשמל להיערך ולהשלים ולמפות את ההערכה של ההשפעה על משק החשמל של מהפכה הבינה המלאכותית בהיבטי הגידול בביקושים לחשמל, העומס על משק החשמל בישראל. להבין ולהעריך את הצרכים של משק החשמל בעשור הבא ולגזור ממנו את צעדי ההיערכות בצורה אופרטיבית. בפרט יש חשיבות יתרה לטיפול הדחוף בנושא הזה לאור החשש המתגבר ממחסור באספקת החשמל שעולה לאחרונה במשק החשמל בשנים הקרובות.

שלוש, על הממשלה לגבש מדיניות שמצד אחד תתמוך בהקמת חוות שרתים או חוות AI כחלק מהתפתחות התעשייה בישראל ובעולם, אולם מאידך, בדומה לעולם, לייצר תמריצים ברורים להקמת החוות באזורים שיהיו גם יעילים מערכתית למשק, גם יחזקו ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת, דוגמת העוטף, הצפון, המדבר ועוד. בפרט, אני חושבת שרשות החשמל צריכה לקדם ולבחון תמריצים כלכליים בנושא הזה ולתקן סוף סוף את אמות המידה בנושא סקר חיבור.

ארבע, ברמה האזורית על הממשלה לבחון את היכולת לקדם פרויקטים אזוריים שתקועים, בין אם זה בתחום תשתיות התקשורת או לבחון את ההיתכנות ואת הכדאיות של עידוד של הקמת האב אזורי בתחום התשתיות וחוות שרתים, כי ייתכן שישראל, כמו שנאמר כאן, מפספסת השקעות ענק בתחום הזה שמדינות אחרות באזור הזה רואות ומזהות.

חמש, על רשות החשמל, נגה, משרד האנרגיה, לפעול ליצירת תמריצים ואמות מידה להגברת ניהול הביקושים וייעול צריכה ואגירה במשק החשמל, למשל ממש לקבוע יעדים טכנולוגיים בתוך אמות המידה לאיכות וטיב השירות על השחקנים במשק החשמל, יעדים לשיפור טכנולוגי.

עוד נקודה היא שאני קוראת מכאן לממשלה להאיץ בכל דרך את פריסת המונים החכמים בישראל. התאריך שנקוב ושצפוי להסתיים רק בשנת 2027 הוא מאוחר מדי, מדובר במפתח לקפיצת דרך טכנולוגית בניהול הביקושים במשק החשמל. על הממשלה למפות את הסכנות שבשילוב מוגבר של AI במשק החשמל ולהיערך אליו.

ועכשיו אם נדבר על ההייטק, על שרת החדשנות, רשות החדשנות, ועוד גורמים אחרים, משרד האנרגיה, המדען הראשי במשרד האנרגיה, לקדם ולקבוע יעדים ברורים לתעשיית ההייטק ולתמוך בתעשיית ההייטק נקודתית בסטרטאפים שיעסקו בפתרונות אנרגטיים, בהתייעלות אנרגטית של חוות שרתים בתעשיית הבינה המלאכותית, בקולות קוראים של חברת חשמל שייתנו דגש יותר גדול. כאן אני חושבת שצריך לעשות תוכנית שילמדו את מה שמיוחד במשק האנרגיה בישראל, ודיברתי על זה, משק עם רשת מאוד יציבה, עם מחירים יציבים יחסית, עם מאפיינים של תעשייה סולרית שהיא מהווה כמעט הגורם הבלעדי של אנרגיה מתחדשת בישראל, וזה יוצר אתגרים שיכולים להיות להם פתרונות טכנולוגיים בדגש על האגירה וכו'.

אני אסכם, מדינת ישראל רק לאחרונה ירדה בדירוג ה-AI שלה ממקום שבע לתשע, ברמת הדירוג של האסטרטגיה הממשלתית אנחנו במקום נמוך במיוחד, מספר 32, והחובה של המדינה היא להבין שאנחנו חייבים להתעורר ולהיות בשורה אחת עם יתר המדינות בעולם. הוועדה מבקשת ותשמח לקבל דיווח בעוד כחצי שנה על ההתקדמות בתחומים האלה.

תודה רבה לכולם. אתם השקעתם גם מאמץ בהצגות ובהצגת הנושאים בצורה הטובה ביותר, באמת תודה רבה לכולם על זה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00.