פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



30
ועדת העבודה והרווחה
28/10/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 284
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 11:12

1. דיווח משרד הרווחה והביטחון החברתי בדבר חלוקת סלי מזון בחגים
2. הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי
3. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023, של ח"כ יסמין פרידמן

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון

ינון אזולאי
יסמין פרידמן

רותם דרייפוס - מנהלת תחום (תקצוב פרויקטים-עזבונות ותמיכות), תחום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

דורית וורמן - ראש חוליית אבטחת אכיות ובקרת מזון, המשרד לביטחון לאומי

מיכל לוי - מדענית ראשית, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

תמיר שונם - רע"ן מזון, משרד הביטחון

עידן יוסף - ר' מנהל ההזנה, משרד הביטחון

ורד גבאי - רע"ן טכנולוגיות מזון ותזונה, משרד הביטחון

אסתר אלאשווילי - ר"צ בקרת מזון והדרכה שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

בטי טגניה - לשכה משפטית בט"פ, המשרד לביטחון לאומי

יונתן נבו - אבט"מ- מנהל מדיניות צירי איראן, משרד הביטחון

ינון עטרי - יועמ"ש אט"ל שב"ס, המשרד לביטחון לאומי

עמיר הרן - ראש האגף לאסדרת מקצועות, משרד המשפטים

שלומי בילבסקי - ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים

ענת אסיף גיל - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריה בלבן - מתמחה, משרד המשפטים

רותם שמאי - אגף תכנון, המשרד להגנת הסביבה

תומר וידמן - רפרנט מים הוגנ"ס באג"ת, משרד האוצר

צביאל גנץ - עו"ד בלשכה המשפטית, משרד האוצר

נעם טור-פז - מנהל הרכש, חשכ"ל, משרד האוצר

דקלה ראובן - מתאמת פיקוח ארצית, משרד הבריאות

נטלי יוסף - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

רינה פינס - ממונה בכירה מחקר כלכלי, המוסד לביטוח לאומי

נתלי כהן - עו"ד לשכה משפטית רשות החברות, רשות החברות הממשלתיות

ליאל שחר - כלכלנית יחידת שכר וכ"א רשות החברות הממשלתיות, רשות החברות הממשלתיות

נמרוד הגלילי - מנהל אגף חטיבות ענפיות, איגוד לשכות המסחר

גדעון כרוך - מנכ"ל לקט ישראל, לקט ישראל

אפרת בראונשטיין - סמנכ"לית שיווק, לקט ישראל

אלי כהן - מנכ"ל, עמותת פתחון לב

הילה סעדיה - מנהלת קידום מדיניות, עמותת פתחון לב

דפנה כהן נוריאל - דוברת תנועת המושבים, תנועת המושבים

זהבה זלמן - מנהלת קשרי חוץ- מינהל המחקר, המוסד לבטיחות ולגיהות

אביב חצבני - מאיגוד המזון, התאחדות התעשיינים

יקותיאל אזרחי - סמנכ״ל עמותת היו שלום - המצפן לירושלים

שלו זרקה - מנכ״ל -עמותת היו שלום - המצפן לירושלים

איילת מרטין - תזודית - סודקסו

עינת אלמוג - מנהלת אבטחת איכות - עידית

יוסף ויטמן - מנכ"ל - יו"ר משאבים - נציג העמותות

שמעון אור - משפחות החטופים דודו של אבינתן אור

יוסף אנגל - משפחות החטופים

ניצה קורנגולד - משפחות החטופים

אבישג לוי - משפחות החטופים

גלי ברבי - שובתת רעב למען החטופים

נעה בן שבת
מיכאל קוסאשווילי

ענת כהן שמואל

אליחי כנפו


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



1. דיווח משרד הרווחה והביטחון החברתי בדבר חלוקת סלי מזון בחגים
2. הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון) (חובת תרומה של מזון עודף), התשפ"ד–2024, של ח"כ ינון אזולאי
3. הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023, של ח"כ יסמין פרידמן

ברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, כ"ו בתשרי התשפ"ה – 28 באוקטובר 2024. אנחנו נדון בשני דברים: קודם-כול נקבל דיווח ממשרד הרווחה והביטחון החברתי בדבר חלוקת סלי מזון בחגים שהיו עכשיו, ואחר כך נדון בהצעת חוק עידוד תרומות מזון – חבות תרומה של מזון עודף של חבר הכנסת ינון אזולאי וחברת הכנסת יסמין פרידמן, שאחר כך בסוף נצמיד את זה. לפני כן, כמנהגנו, נאפשר למשפחות חטופים. פעם זה היה ברור מאליו שמדברות רק משפחות חטופים, היום צריכים להגיד את זה מראש. שמעון אור, דוד של אבינתן אור.

שמעון אור, דוד של אבינתן אור, שחטוף בעזה ממסיבת נובה. נועה ארגמני החברה שלו שוחררה, אבל הוא בינתיים לא זכה להשתחרר.

אני רוצה לגעת פה בנקודה, שאני מבקש שתעביר אותה הלאה. אנחנו כבר חודשים ארוכים מנסים לדבר עם ארגון החמאס – לדבר אתו, לשדל אותו, לחזר אחריו, ושם דבר לא קורה. הסיבה פשוטה: חמאס, כארגון דת לא היה מעוניין, ולא מעוניין, ולא יהיה מעונין להחזיר את החטופים למדינת ישראל, כי החטופים מהווים אצלו את הדרך לפורר את מדינת ישראל מבפנים – זאת המטרה שלו.

ויש לנו הזדמנות עכשיו, אחרי שסינואר חוסל, והתברר שגם הוא לא יודע איפה החטופים, והוא גמר בתור מפקד חוליה ולא ראש ארגון. יש לנו הזדמנות לשנות אסטרטגיה, להפסיק לחזר אחרי ארגון חמאס, ולפנות בצורה ישירה לעזתים שמחזיקים את החטופים, ולומר להם: יש לכם הזדמנות להחזיר את החטופים ולקבל מתת כספי, יציאה לחו"ל או כל דבר אחר שתדרשו – לא ברמה של משילות, ואם לא חייכם לא יהיו חיים. יש לנו הזדמנות לפורר, לפרק את המערכת, ולפנות לכל מי שמחזיק את החטופים בצורה ישירה, ולקבל את החטופים, מה שלא היינו יכולים לקבל מחמאס כארגון.

אנחנו דורשים שראש ממשלת ישראל יקיים את המתווה, שהוא בעצמו הוביל עם גל הירש, המתווה הזה שאמרתי עכשיו, ולא יפסח על שני הסעיפים. הוא לא יכול להתחיל במתווה מצד אחד, ששולל את חמאס כארגון ביום שאחרי; ומצד שני במקביל לשלוח משלחת לדוחא. כשאתה שולח משלחת לדוחא, אתה בעצמך הורס את אפשרות המתווה לפנייה ישירה לעזתים. לכן הדרישה שלי, שאתה לא כיושב-ראש ועדה, אלא כחלק מהקואליציה, תצביע על הנושא הזה, ותאמר לראש הממשלה: אתה קידמת אפשרות אלטרנטיבית לפנות ישירות למחזיקים של החטופים ולהפסיק לחזר אחרי חמאס, תקיים את המתווה שאתה הוצאת והצעת. אל תשלח את המשלחת לדוחא, תחזיר אותה בחזרה. תודיע את הדברים בצורה מפורשת, אין חמאס ביום שאחרי. ארגון החמאס לא קיים כארגון בפועל. המשלחת לדוחא לא הולכת לדבר עם אף אחד, כי אין ארגון חמאס בעזה – יש רק את הארגון הזה בחו"ל. להניף, למנף את המצב הזה. ואני אומר שוב פעם: לפנות למחזיקים בעזה ולומר להם: תנו את החטופים, גם תחוסו על חייכם, וגם תקבלו דברים שאפשר לקבל, אבל לא ברמה שלטונית.

תודה רבה שמעון.

תודה רבה לכם.

יוסף, אבי יאיר אנגל.

חברי הכנסת, שלום. מקווה שנהניתם בפגרה הארוכה ביותר לה זוכים עובדי ציבור כלשהם במדינה. להזכיר לכם שבעזה נמצאים עדיין 101 חטופים – חיים או מתים, שמי יודע מה מצבם כבר 388 ימים. מה עשיתם אתם כדי לקדם את שחרורם במהלך הימים האלה?

שמי יוסף, אבי יאיר אנגל, אבא של יאיר זכרונו לברכה, שנפל כחייל בשייטת 13 לפני כ-28 שנים, וסבו של אופיר אנגל, שחזר מהתופת החמאסית לאחר 54 ימים של טרור פסיכולוגי קשה. תשאלו את שרה נתניהו הפסיכולוגית, מה המשמעות של טרור פסיכולוגי על בני אנוש בתקופה כה ארוכה.

אופיר שהה בגיהינום יחד עם אבי חברתי יוסי שרעבי, לאחר שנחטפו מביתם בבארי – סופו ידוע.

ננצח ניצחון מוחלט ונשיב את החטופים הייתה הסיסמה ומטרת המלחמה מהשבוע הראשון. 388 ימים ועדיין אין ניצחון, ו-101 החטופים עדיין לא בבית. צדקו עורך דין אורי סלונים ואחרים, שאמרו שהנוסחה אותה טבע המפקיר הלאומי אינה ישימה. הוא לא רצה לשמוע בקולם ולהפנים.

נסראללה וצוותו כבר לא אתנו, סינואר ומרבית פקודיו כבר לא אתנו. כל יום מקבלים הודעה מהראש או מאנשי ממשלתו שהנה הרגנו עשרות מפקדים ומחבלים בעזה ולבנון, הרסנו בונקרים ומחסני נשק עמוסים, ומה קורה? מחודש דצמבר הודיע לנו הראש שאוטוטו אנחנו כפשע מחיסול החמאס וחיזבאללה.

388 ימים עברו, ואין רואים את הסוף. כנראה שיש לו סיבה לעשות הכול כדי שהמלחמה הזאת לא תסתיים. זה פשוט לא הגיוני, כל זאת על גבם של 101 החטופים ומשפחותיהם.

יחד עם זאת, עקב רשלנות שנמשכת שנים רבות כראש ממשלה, לא דאג 1701 תיושם במלואה, ובכך אפשר לחיזבאללה, להתעצם בצורה מבהילה, כתוצאה מכך עשרות אלפי תושבי הגליל כבר 388 ימים מחוץ לביתם – פליטים בארצם, כשאחוז גבוה מבתיהם הרוסים. יותר ממיליון ישראלים מוצאים את עצמם בתנאים בלתי אפשריים, של מרוץ לממ"דים מדי כמה שעות, עקב הפצצות של החיזבאללה, הנמשכות כבר חודשים רבים.

עד מתי נשמע את הקריאה של מנהיגי הישובים שאנחנו בכוננות ספיגה; עד מתי נשמע באמצעות תקשורת מידי בוקר וערב את המשפט המצמרר "הותר לפרסום". רק בחודש האחרון – שנה למחדל הגדול מהקמת המדינה, שאף אחד מסתבר, אינו אשם בו, נפלו 73 חיילים ואזרחים.

להלן דברים שאמרה נירה שרעבי במוצאי שבת בעצרת בכיכר החטופים: שניהם עדיין מחוזקים בשבי החמאס – גם גיסי האהוב אלי נמצא בשבי, מעל שנה שאנחנו מחכות לחבק אותו, כשיחזור נצטרך כולנו להתמודד עם המציאות הנוראה שמשפחתו הגרעינית איננה. ליאן האהובה ושתי בנותיהם נויה ויעל נרצחו בביתן. המשפחה שלנו חוותה אובדנים כה רבים, ונאלצת לשאת על גבה את תוצאות ה-7 באוקטובר שעה אחר שעה כבר מעל שנה. אלי ויוסי חייבים לחזור אלינו – יוסי לקבורה, אלי לחיבוק שלא ייגמר. רק ששניהם יהיו כאן אוכל אני, ונוכל כמשפחה להעז ולהסתכל על הפצעים. אבל זה לא רק הסיפור שלנו. רק כש-101 חטופים וחטופות יחזרו אלינו, נוכל כמדינה וכעם להסתכל על הפצעים שלנו, ולהבין לאט-לאט איך ממשיכים קדימה. אחרי שהערכים שהאמנו בהם בכל ליבנו, שגדלנו עליהם כילדים, ואנחנו מגדלים עליהם את ילדינו, לא יושמו סביב נושא החטופים מעל שנה.

הבחירה להמשיך ולא להוציא לפועל עסקה להחזרת החטופים כולם, היא בחירה אקטיבית. כשיורדת השמש על כל יום שבו לא נחתמת העסקה, זה יום נוסף שבו בחרו במדינת ישראל שלא לקדש חיים, שלא לקדש קבורה, לא ליישם את החוזה הבסיסי ביותר בין אזרח ואזרחית למדינתם. אלה דברי נירה שרעבי במוצאי שבת.

חברי הכנסת, נבחרי העם, אתם שתומכים ומחזקים את מקבלי ההחלטות, האם המצב הנורא הזה אינו מדגדג לכם באיזשהו מקום? האם אף אחד מכם אינו שואל עד מתי והאם לא יהיה לעניין סוף? מתי נקבל את ההודעה שנסגרה עסקה, ו-101 עומדים לחזור הביתה. ממה נובע הפחד הגדול שאוחז בכם מקיומה של עסקה כזאת? האם אי פדיון שבויים זו המדיניות החדשה בה אתם דוגלים? עשו משהו למען המדינה האהוב שלנו, לפני שתתפרק. תודה.

תודה רבה. ניצה קורנגולד, אם החטוף טל שוהם.

שלום. הייתי עכשיו בוועדה נוספת, ודיברו שם על המצב הבריאותי של החטופים ושל בני המשפחה. אני רוצה לחדד כאן, אני אימא של טל, לנו היו שבעה בני משפחה חטופים – שלושה נרצחו, הבן שלי והמשפחה נחטפו מבארי, שני הנכדים שלי, שאני אראה לכם אותם עכשיו – נווה בן שמונה ויעל בת שלוש וחצי, היו 50 יום בעזה. הם מחכים לאבא שלהם, ואם לא תהיה עסקה, יכול להיות שאבא שלהם, טל שוהם יחזור בשקית, ולא חי. כרגע המידע שיש לנו הוא שהוא עדיין חי. אנחנו מבקשים שתהיה עסקה, שאתם תציעו עסקה ותחכו שחמאס יקבלו. עכשיו הציעו עסקה של ארבעה חטופים עם יומיים הפסקת אש, ביבי לא הסכים לקבל אותה. אנחנו מבקשים מכל חברי הכנסת והשרים – תציעו אתם עסקה, ואם ביבי לא מסכים תעשו הכול, מצדי תפרקו את הממשלה. אותי זה לא מעניין, הבן שלי – אני רוצה אותו חי לשני הילדים שלו. הם היו 50 יום בעזה, באיזה עולם ילדים כאלה קטנים צריכים להיות חטופים בעזה, כשאין להם אפשרות להשתקם כשאבא שלהם שם.

לא יהיה שיקום, לא תהיה תקומה למדינה הזאת בלי כל החטופים. את אלה שחיים חייבים להוציא כבר עכשיו, כי ראינו מה קרה עם ששת החטופים האחרונים. את החטופים שנרצחו חייבים להביא לקבורה. אנחנו לא מבקשים, אנחנו כבר דורשים, ואנחנו פשוט נהפוך פה את כל הכנסת ואת כל הארץ הזאת. אני אשרוף את המדינה הזאת אם הנכדים שלי לא יוכלו לזכות לאבא חי

זה התפקיד שלכם, יש פה פדיון שבויים, יש כל-כך הרבה פסקי הלכה. איפה אתם? לאן נעלמתם? פעם שנייה שאתם בפגרה. אני לא נושמת יום אחד מה-388 ימים. אמנם הבן שלי בן 39, אבל הוא עדיין הבן שלי, והוא אבא לשני ילדים שהיו בעזה. אני דורשת מכם לעשות מעשה, להגיש בקשה לעסקה ולחכות ולשב עד שיצא עשן לבן. אנחנו לא נרפה, ואני אראה לכם את התמונה בה הבן שלי הצטלם עם שני הילדים שלו: זו התמונה שאני רוצה לחזור אליה, שהוא יכול להשתולל עם שני הילדים שלו ולשכב על השטיח בבית. אנחנו לא נוותר, אנחנו פשוט לא נוותר ולא נרפה עד שתהיה עסקה. תודה.

אבישג לוי, בת דודה של אליה הכהן.

שלום, אני אבישג, בת דודה של אליה. אליה היה בנובה. כשהתחילו הטילים הוא ברח לכיוון הבית ועצר במיגונית בכביש 232, שהיום נקראת מיגונית המוות. 19 נרצחו שישה ניצלו וארבעה נחטפו. אליה נחטף כשהוא פצוע ירי ברגל, מאז 7 באוקטובר אנחנו לא יודעים עליו כלום, חוץ מתמונה שחמאס פרסם ביום החטיפה.

כבר עברה שנה. לפני שבועיים צה"ל השיג הישג אדיר, כשהרגנו את סינואר, ואנחנו מבינים שזה פתח כדי להפסיק לנהל פה משא ומתן, להפסיק לתת שלטון וכוח לחמאס. זה הזמן שלנו לדרוש, שאם אנחנו לא מקבלים את כל החטופים בפעם אחת, ופעם אחת זה אומר ביום אחד, את כולם, אנחנו לא מוכנים לשמוע כלום. לא יהיו פה פעימות, אף חטוף לא נשאר מאחור. החיים לשיקום והמתים לקבורה. אנחנו רוצים את אליה בחיים, והדרך היחידה שאליה יחזור בחיים, זה שכולם יחזרו בפעם אחת.

תודה רבה. אמרנו שאנחנו נותנים למשפחות חטופים ומשפחות שכולות. יש עוד מישהו ממשפחה?

אני רוצה לדבר.

לא, רק משפחה.

ניתנה לי זכות דיבור אז אני רוצה לדבר כמה מלים, אבל היושב-ראש מחליט.

מי נתן לך זכות דיבור.

שאלו אותי אם אני רוצה לדבר, ואני רוצה לדבר, אבל לא על הנושאים שאתם מדברים עליהם, כי אני רוצה לדבר על משהו ספציפי מאוד, קצר מאוד.

בבקשה.

שמי גלי, אני אזרחית מהשורה. כמוני כמוכם מ-7 באוקטובר אני מתעוררת כל יום וחושבת עליהם – כשאני מתקלחת, כשאני מצחצחת שיניים, האם הם צחצחו שיניים? אתם כן; האם הם שתו 10 כוסות ביום בקיץ? האם אתם שתיתם עשר כוסות ביום בקיץ? הם לא; נהניתם מהארוחה שלכם? נהניתם מהפגרה? הגיעה הזמן להבין שאין להם זמן, אזל להם הזמן. אני שובתת פה רעב תשעה ימים. שאלו אותי למה את מסכנת את עצמך, ואמרתי אני סובלת אבל אני לא מתה.

הם מתים, הם סובלים ומתים. אני מתנדבת במרכז הסיוע למפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אני פונה פה לנשים, שלצערי הרב בכנסת הזאת יש מעט מידיי או בממשלה בכלל יש אישה שראויה להיקרא אישה, שנלחמת פה על הזכויות של הנשים שנאנסות יום-יום שעה-שעה. אם הייתם מבקרים בשורה, הייתם רואים את ההצגה שנעשתה על פי האנשים ששרתו בשורה, ובדקו את הגופות, וראו מה נעשה לגופות. יצא דוח בן 35 עמודים על האלימות המינית שסבלו הנרצחים. אין מלים, תקראו את הדוח, תבינו, תפנימו. תבינו שזה מה שקורה לחטופים ולחטופות שלנו, ואין להם זמן, אם בכלל. מבחינה נפשית, מבחינה פיזית, מכל בחינה שהיא. הם כלום, הם נעלמו, הם הצטמצמו לאפס, כדי לא לעורר את השובים שלהם שיאנסו אותם שוב. איך אתן יושבות פה ולא עושות שום דבר ולא זועקות את הזעקה? אז תבואו, צריך התקוממות עממית, כי הכנסת הזו לא עושה שום דבר.

תודה רבה. נעבור לנושא של סלי המזון ומשפחות נזקקות.

בואו נחזור לשגרה, שגרת חירום.

אנחנו נאפשר קודם-כול למשרד הרווחה. גברת רותם דרייפוס, מנהלת תחום תקצוב פרויקטים עיזבונות ותמיכות במשרד הרווחה והביטחון החברתי, בבקשה.

שלום לכולם, שמי רותם, אני ממשרד הרווחה – מחלקת עיזבונות ותמיכות ביטחון תזונתי. המשרד שלנו פועל בכמה תחומים. במשך השנה, ובכלל לפני חגים, אנחנו מתעסקים בכמה מישורים: קודם-כול סלים לפני פסח, לפני חגי תשרי – זה נקרא פרויקט חג נוסף, חלוקת מנות חמות במשך השנה ולפני החגים במסגרות הזנה. אנחנו מתעסקים בארגוני גג, שעוסקים בכל הנושא של הכנה ושינוע של מזון עודף; אנחנו מתעסקים עם סלי מזון חודשיים לפני החגים, סלי מזון במשך כל השנה. בנוסף יש מיזם ביטחון תזונתי, שהוא מיזם ארצי, הטענת כרטיסי מזון למשפחות נזקקות הרשומות ברווחה. בנוסף, השנה יש לנו גם 30,000 ניצולי שואה שמקבלים הבטחת הכנסה, שמקבלים כרטיס נטען – פרויקט חד פעמי של המשרד שלנו ביחד עם ארגון חב"ד וארגון ה-Claims. אנחנו מדברים ב-2024 על סדר גודל של 28.5 מיליון – זה המחלקה שלנו. בנוסף יש גם את אגף הרשויות המקומיות, שבשיתוף עם הקרן לידידות, מחלקים כרטיסי מזון ומסייעים בסיוע חומרי למשפחות וקשישים, ופרויקט ניצולי שואה – שוטף ולפני חגים.

ומה קורה בנושא הדיון שלנו, שהוא סלי מזון לחגים למשפחות לקראת פסח וחגי תשרי?

בפסח חילקנו, כמובן בשיתוף עמותות המזון למיליון שש מאות משפחות, חגי תשרי מיליון ארבע מאות משפחות.

כמה החלק של משרד הרווחה בכל סל?

בתקציב?

בתקציב של כל סל, שותפות המשרד.

ככול שהשנים עוברות, כל שנה זה עולה, זה היה מיליון מאתיים, השנה זה מיליון שש מאות – זה עולה. התקציב, לצערנו, לא עולה הרבה, ואנחנו גם נמצאים בשגרת מלחמה, התקציב גם קוצץ.

לא, הנתון של כמות המשפחות שזקוקות לסיוע.

לא קיבלתי תשובה לגבי סכום בו שאתם משתתפים בכל סל.

אנחנו מחלקים את מה שנותנים לנו, נשמח מאוד לחלק יותר, זה תלוי בתקציב.

מה ההשתתפות שלכם בסל?

ההשתתפות זעומה – ב-2022 זה היה תשעה שקלים, ב-2023, 11 שקלים, 2024, שבעה שקלים.

זאת אומרת שאנחנו בירידה לשבעה שקלים. אנחנו נאפשר עכשיו לארגון משאבים, שריכז לנו נתונים מתוך משרד הרווחה וארגוני המזון בחגים. יוסף ויטמן, בבקשה, תן לנו נתונים לגבי הסעיף הזה של סלי המזון.

תודה שמידי שנה יושב-ראש הוועדה בתפקיד הזה או בתפקידים האחרים, מעלה את הנושא, וכפי שהציגה פה גברת רותם דרייפוס ממשרד הרווחה על הירידה המאוד-מאוד משמעותית בתקציב. מצד אחד עולה כמות המשפחות, מצד שני מקצצים בתקציב. אפשר לציין לשבח את המחלקה במשרד הרווחה שבאמת מנסה לעשות את המקסימום, אבל כשאין תקציב אין תקציב. נותנים שבעה שקלים למשפחה, בסופו של דבר זה גם נהיה חמישה שקלים, כי לא כל המשפחות מאושרות, כי משהו לא התאים, סכום מצחיק, אריזת הקרטון ששולחים.

זה מעציב, לא מצחיק.

גם וגם, מזלזל אפילו. ואם אנחנו במצב של מלחמה, כשיש הרבה יותר קשיים מהרבה היבטים – במזון, גם כלכליים, גם חברתיים, ודווקא בתקופה כזו מורידים בתקציב במקום להוסיף, זה משהו נורא שקשה בכלל להעלות אותו על הדעת, אם יש ילד רעב בדימונה או זקנה רעבה בצפת, להגיד להם, תשמעו, השנה משרד הרווחה לא נתן כסף, אז אין מה לתת לכם לחג, זה נורא ואיום. ופה הפנייה של העמותות אליך יושב-ראש הוועדה ולשאר חברי הכנסת ולתקציבאים, לדאוג להעלות את התקציב לפי הצרכים, ולא לקזז אותו. אם מדובר על קיזוז רוחבי במשרדי ממשלה ב-5% פה זה קוזז הרבה יותר מ-5%. את הילד הרעב זה לא מעניין אם זה קוזז מסיבות כאלה או אחרות, אבל הוא לא יקבל את הלחם שלו לחג. הקשישים לא יקבלו את מה שמגיע להם. נקודה נוספת: השנה, משום מה, משרד הרווחה לא העביר מקדמות, זאת אומרת שרוב העמותות שחילקו לפסח, לא קבלו עדיין כסף, עכשיו הן חילקו לחגי תשרי וגם כן לא קיבלו כסף השנה. אנחנו בסוף 2024, והעמותות עושות את הכול מתרומות ומהתנדבות של אנשים, איפה המדינה פה לעזור להן?

לא קיבלתם את התקציב של 2024?

רוב העמותות לא קיבלו עדיין ב-2024 כלום.

אנחנו באוקטובר.

נכון.

משרד הרווחה פה לענות?

בעבר באמת חילקנו מקדמות, אנחנו צריכים אישור לזה.

מה זה אישור?

מקדמה 2024, אנחנו מסיימים את 2024, זו לא מקדמה, זה רטרואקטיבי.

ברגע שיאופשר לנו לשחרר, אנחנו עם העמותות.

מי צריך לאשר את זה?

מי מאשר, האוצר? יש פה נציגים של האוצר? טוב, הם לא הוזמנו לדיון לדעתי, לא?

לא נציגים רלוונטיים של האוצר.

מי מייצג פה את האוצר?

צביאל גנץ, מהלשכה המשפטית באוצר.

הלשכה המשפטית? כמה עולה הלשכה המשפטית הזאת אם חמישה שקלים לסל אין לכם? אולי אין כסף ללשכה משפטית.

האם אתם יכולים בבקשה להעביר את השאלה שלנו, ועד סוף הדיון שנקבל תשובה, מדוע העמותות טרם קיבלו את ה – זה לא מקדמות, אם אנחנו נמצאים באוקטובר זה לא מקדמות, כי הם כבר השלימו. מעבר לכך, אני רוצה לשאול אותך: אם אתה מקבל בקושי חמישה שקלים, מאיפה אתה משלים? תרומות?

רק תרומות, והרבה מאוד התנדבות, ותרומות מהציבור בסדר גודל מאוד משמעותי. אם המדינה מחלקת חמישה שקלים לסל ועמותה צריכה לתת מינימום 150, בדרך כלל זה הרבה יותר, אז תבינו את היחס. אבל עדיין, ההשתתפות הזו של המדינה, כמה עשרות מיליונים האלה, הם החמצן של העמותות.

אפילו לא עשרות מיליונים.

האם חלק מההשלמה מגיעה גם מהצלת מזון לפעמים?

לא, זה יהיה הנושא הבא.

לא, אני יודעת, אבל זה דווקא זה הכי מתחבר, כי מהצלת מזון אפשר - - -

אולי, אבל הם לא מקבלים.

אולי אחרי שיעבירו את החוק זה יעזור.

בדיוק, זה יעזור.

אבל אני ממש בוש, כי הזכרת שכשהייתי יושב-ראש ועדת פניות הציבור, משרד הרווחה 43 מיליון, וכבר יש את זה הרבה שנים. היום כמה ירדנו? ל-19 מיליון? ואם הסל יורד מתשעה שקלים בפסח לשבעה שקלים לסוכות, אני חושב שאני צריך להתבייש כיושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, שיכול לקראות דבר כזה. או שאם הייתי מנהל העמותה הייתי אומר, מה שאומרים ביידיש – מוחל טובות – לא צריך את זה, לא רוצה את החמישה שקלים שלכם לא רוצה את השבעה שקלים שלכם. ובארמית נאמר בגמרא: קח את הכסף שלך וזרוק אותו על העשבים.

לצערי אני לא חושבת שהם יכולים להרשות לעצמם לוותר גם המעט הזה.

כי יכול להיות שהם מחכים כל-כך הרבה שזה גם כן סכום, אבל כשאני חושב על סל המינימום של 150 השקלים, ואני חושב שזה ממש כלום. על חמישה שקלים אני מנהל דיון כיושב-ראש ועדה?

שלא נשכח שרעבים לא רעבים גם בחגים, הם רעבים כל השנה.

יש למשרד הרווחה תוכניות נוספות.

אני יודעת שיש תוכניות נוספות.

בעניין הזה, כמו שאמר רבי יהודה הלוי – ביישתני מלך כוזר – אני פשוט בוש, אין לי מה להגיד – כיושב-ראש ועדה, כחבר כנסת, כנציג ציבור, כמדינה יהודית שהחסד והקמחא דפסחא היה הסמל. היו אומרים שאצל אומות העולם אנשים יכולים לרעוב ולמות מרעב ולאף אחד לא אכפת, ואצל יהודים – צדקה, חסד וגמילות חסדים הם היסודות של העם היהודי, ופתאום אני רואה פה כזה מין – אני לא יודע איך להסביר את הזלזול הזה, אני אפילו לא להאשים שבמשרד הזה יש אנשים ממפלגות לא חרדיות.

אבל זה כן מתקשר לדיון הבא, אדוני יושב-ראש הוועדה, כי תחשבו שאתם נלחמים באמת על כסף, בזמן שאנחנו ביד השנייה זורקים מזון בשווי 21 מיליארד. החקיקה הזאת שבאמת תעזור להציל מזון, גם תעזור לגייס מזון למי שזקוק לו. למעשה, אדוני יושב-ראש הוועדה, אם היינו משקיעים 900 מיליון שקלים בהצלת מזון, היינו פותרים את כל אי הביטחון התזונתי במדינה, וזה משהו שהכי מתחבר בסופו של דבר.

בואו נוציא איזושהי פרוטה ממשרד האוצר לגבי התחייבות, שהעובדה שעוד לא תקצבו, ואין עוד אישור, כפי שטוען משרד הרווחה.

יש תקצוב.

אמרת שאין אישור.

יש תקצוב, הוא דיבר על מקדמות.

לא מדבר על מקדמות, אני מדבר על כסף.

יש.

יש תקצוב, הוא באוצר עדיין, זה לא עזור.

למה הוא לא מגיע?

יש תקצוב, הוא נמוך יותר משנים קודמות.

אבל הוא לא קיים, אף אחד לא קיבל אותו, הוא תקוע.

למה אתם לא נותנים להם את המעט הזה?

מי שדיווח, קיבל.

לא קיבל. גם רוב אלה שדיווחו באוגוסט עדיין לא קיבלו. גם לקמחא דפסחא – אני מדבר על פסח, רוב העמותות עדיין לא קיבלו.

לא רוב, אבל יש עמותות.

הפקידים במשרד הרווחה מנסים לעשות את המקסימום, אבל הפנייה פה היא לאוצר – שחררו את הכספים.

נציגת משרד הרווחה, את אומרת שכן יש לכם תקציב ממשרד האוצר? אתם לא צריכים את משרד האוצר, אלא שאתם לא נותנים את זה?

יש תקציב.

אני כבר מדבר על השבעה שקלים בבושה, אבל על השבעה שקלים האלה לפחות.

חלקם קיבלו, וחלקם טרם.

עד מתי אתם יכולים להבטיח לי שהטרם הזה יסתיים?

נגייס את משרד האוצר גם.

למה צריך את משרד האוצר?

אז ביקשנו מהם. הכסף עובר אליכם כל חודש? אני מנסה להבין.

נכון.

כל חודש על פי אלו פעימות? על סמך מה? על סמך הגשה שאתם מגישים על העמותות או על סכום קבוע שאתם מקבלים כל חודש.

על סמך הגשה.

על סמך הגשה, זאת אומרת שכבר הגשתם לאוצר את הדרישה של העמותות, ועדיין לא קיבלתם את התקציב הזה.

חלקם עדיין לא קיבלו.

אוקיי, נשמח אם תבררו לנו את הנושא הזה.

אבקש לקבל בכתב מהאוצר וממשרד הרווחה את הסיכום, ומתי הכסף יעבור כהתחייבות. אני לראות את זה, ואני אביא את זה, בלי נדר, לפני הוועדה כדי שיבוצע.

ברשותך, עוד נקודה: שייתנו כבר עכשיו אישור עקרוני לגבי 2025 למקדמות, של נצטרך לבקש מקדמות באוקטובר על פסח.

אין תקציב מדינה, אין הצעת תקציב מדינה, לא יודעת אם זה אפשרי בכלל. אולי האוצר יודע, זה בכלל אפשרי טכנית דבר כזה? אין אפילו הצעת תקציב.

לא רוצה לענות מהמותן, נבדוק את זה ונענה.

מניסיונך, אדוני יושב-ראש הוועדה? אתה הרבה שנים פה.

בדיוק, הם תמיד היו עושים את זה באופן אוטומטי, זה היה העברה משרדית, הם לא צריכים אישור מהוועדה על זה.

לא, אני שואלת אם הם יכולים לקבל אישור עקרוני על תקציב 2025, אם הוא עדיין לא קיים?

מה שויטמן ביקש, הוא שכשיהיה תקציב, כבר יוחלט שנותנים מקדמות ולא מחכים כמו השנה, זה מה שהוא ביקש, נכון? הוא לא ביקש לפני תקציב.

זה דבר מקובל משרדי הממשלה, לשחרר מקדמות לכל סוגי התמיכות בתחילת שנה.

נכון זה היה.

זה היה בעבר, השנה זה נעלם.

מי העלים את זה האוצר או הרווחה?

לא הרווחה.

אני רוצה מהאוצר שלוש תשובות? א. מתי הכסף הזה יעבו? ב. האם תבטיחו בתקציב 2025, שבינתיים ייתנו מקדמות, כדי לא לעכב את מפעל הקמחא דפסחא, שהוא כלל ארצי? ג. האם האוצר מוכן להוסיף לשבעת השקלים לפחות עוד חמישה שקלים? ממש נדבר. תודה רבה. אני חושב שהדיון הזה הסתיים, אנחנו עוברים לדיון הבא – מעניין לעניין באותו עניין – חוק עידוד תרומות מזון.

אלי כהן, מנכ"ל פתחון לב. רק כדי להוסיף לבושה, הקרטון שבו אנחנו שמים את הדברים, עולה. 7.30 שקלים.

אני לא חושב שצריך לדבר על בושה, אולי שפעם אחת יסדרו שלא נתבייש? שבאמת ייתנו כמו שצריך? אולי, משאלה.

אנחנו עוברים להצעת חוק עידוד תרומות מזון. אתם רוצים, היועצת המשפטית, למזג עכשיו את החוקים?

יש פה הצעה שעברה קריאה ראשונה, ויש פה הצעה שעברה קריאה טרומית, ההצעה שעברה קריאה טרומית דומה להצעה כפי שהייתה בנוסח המקורי, ולכן, אני מבינה שאת מבקשת כן למזג, לדון בשתיהן על סמך הנוסח שעבר בקריאה ראשונה.

כן.

אז קודם-כול, נמזג את שתי הצעות החוק: הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון חובת תרומה של מזון עודף) של חבר הכנסת יינון אזולאי, והצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון חובת תרומת חובת מזון עודף) של חברת הכנסת יסמין פרידמן, שימוזגו לנוסח הצעת חוק אחת. מי בעד המיזוג ירים את ידו? שניים; מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.


הצבעה
הצעות החוק מוזגו.

אבל זה טעון אישור ועדת הכנסת.

ועדת הכנסת, כי זה בקריאה ראשונה, וזה בשנייה ושלישית. איך הנביא יודע מתי להיכנס? עכשיו התחלנו את הדיון בחוק שלך, עשינו עכשיו את המיזוג.

תודה רבה.

ניתן ליועץ המשפטי שלנו לספר איפה זה אוחז, ואיך אנחנו מתקדמים. אם אפשר להתקדם.

אפשר להתחיל בהקראה, לפי החלטת הוועדה, כמובן שיש לנו נושאים.

אני מבקש שנתחיל להקריא כדי שנוכל להתקדם. המסע הארוך ביותר מתחיל בצעד אחד. בבקשה.

בסדר גמור, כמו שאמר היושב-ראש, אנחנו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית על הצעת חוק עידוד תרומות מזון. בדברי ההסבר שנכתבו להצעה שעברה בקריאה הראשונה, צוין שתכלית ההצעה היא לצמצם את אובדן המזון שיש בישראל, ולכן במסגרת עבודה ההכנה שעשינו לקריאה שניה ושלישית, הגיעו כמה שינויים, בעקבות תגובות שהגיעו מהמשרדים ומעוד גופים, עידכנו ככל מיני היבטים בהצעה. כמובן שנעדכן ברגע שיהיה שינוי בין הקריאה השנייה והשלישית לבין הראשונה ונתחיל בהקראה.

עורך הדין מיכאל קוסאשווילי.

"הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024

תיקון סעיף 1 1. בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט– 2018 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 1 –
(1) בהגדרה "ארגון לחלוקת מזון", במקום "לחוק הגנה על בריאות הציבור
(מזון), התשע"ו–2015" יבוא "לחוק המזון";".

זה שינוי, טכני אמנם שעשינו בהצעה מקריאה ראשונה לקריאה השנייה והשלישית, כדי לייצר פשטות בנוסח. עכשיו נקריא את רשימת הגופים הציבוריים. כרגע, בחוק שעבר בקריאה הראשונה, הגופים הציבוריים הוגדרו כחברות ממשלתיות, משרדי ממשלה ויחידות סמך שלהם, וגם רשויות מקומיות. בעקבות הערות שקיבלנו, ועיון בחקיקה דומה, שעוסקת בהגדרה של גופים ציבוריים, ראינו שכל פעם ההגדרה של גוף ציבורי משתנה בהתאם לתכלית החוק. מה שהבנתי גם מהוועדה וגם מהמציעה, הוא שהמטרה היא לבוא ולייצר תכולה רחבה של החוק, לכן עיינו בהגדרות של חוקים שעוסקים בהגדרה של גוף ציבורי – בין היתר – חוק עידוד עסקאות בגופים ציבוריים וחוק יסודות התקציב, חוק הגנת הפרטיות וכו'. גובשה פה רשימה שעוסקת גם במשרדי הממשלה, וגם מחריגה גופים ביטחוניים שיש קושי באיסוף המזון מהם, וגם עוסקת, בהכללה, לפי החלטת חברי הוועדה, בגופים ציבוריים שהם לא חלק מובנה ממשרדי הממשלה. וכמובן, להחלטת חברי הוועדה, ונצטרך לשמוע גם את עמדת הגופים הציבוריים שהגיעו לדיון בנוגע להכללה שלהם בהצעת החוק. נקריא את ההקדמה.

"(2) אחרי ההגדרה "ארגון לחלוקת מזון" יבוא:
"גוף ציבורי" – כל אחד מאלה, למעט מוסד רפואי כהגדרתו בסעיף 24
לפקודת בריאות העם.".

בעקבות הערה של משרד הבריאות, החרגנו בתי החולים, כדי לשמר רמה נאות של בריאות המזון.

"(1) משרד ממשלתי ויחידת סמך, למעט כוחות הביטחון;".

ההגדרה של כוחות ביטחון תופיע בהמשך להצעת החוק, והמטרה היא להחריג גופים ביטחוניים.

"(2) הכנסת;
(3) משרד מבקר המדינה;
(4) רשות מקומית;
(5) חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות,
התשל"ה–1975";
(6) חברה עירונית;
(7) תאגיד שהוקם בחוק או מכוח סמכותו של שר שניתנה
בחוק, והוא מוסד של המדינה;
(8) מועצה דתית;".

למה לא כוללים את המשטרה? יש לה כל כך הרבה מטבחים, וזה לא מלחמה. אני מבין שהצבא לא יכול לקחה על עצמו דבר כזה, אבל למה משטרה? מה הבעיה שם?

יש פה נציגי משטרת ישראל, אם הם ירצו להתייחס.

כן בבקשה.

דורית וורמן פרוכט –ראש חוליית אבטחת איכות במחלקת לוגיסטיקה מאגף תמיכה לוגיסטית. למשטרה אין התנגדות לתרום עודפי מזון. רק לציין שכל אוכל שנותר אצלנו בתום הארוחה, לא שייך למשטרה, אלא לחברות ההסעדה שמפעילות את המטבחים שלנו. זה צריך לעבוד מולן – לקבל הסכמה שלהן לתרום את המזון הנותר. המטבחים שלנו גם די קטנים, אין לנו עודפים גדולים.

מדובר פה על יותר מ-500 מנות.

אבל אם החוק יחול על חברת הקייטרינג, אז זה לא משנה, כי הן אמנם נותנות את השירות למשטרה, אבל הן יהיו מחויבות לתרום את המזון שלהן.

לא, בחוק אי אפשר לחייב מסעדנים לתרום.

את הגוף עצמו אי אפשר לחייב. השאלה שלי: המשטרה, כמו כל גוף ציבורי, מזמין, למשל 600 מנות. בכל מקרה הוא ישלם על 600 מנות, הרי כשסגרו עם חברת ההסעדה אמרו מינימום300 או 500 מנות, אם היה 510, שלמו על 10 יותר, אבל אם היו 490 זה לא שייך לו. אנחנו מדברים בדיוק על הפער הזה, שאותו הוא יצטרך לתרום.

זה לא מדויק.

לא הבנתי עדיין מה הוא אמר, כך שאי-אפשר להגיד שזה לא מדויק.

אנחנו לא מזמינים מנות פיקס. לכל מטבח שלנו יש סדר גודל מקובל של מנות. אבל אם קרה ושוטרים יצאו לפעילות מבצעית, ולא נכנסו 50 שוטרים לחדר האוכל, חברת ההסעדה לא מקבלת על זה כסף. אנחנו משלמים לחברות ההסעדה על סמך סינטלים שאנחנו מעבירים בשעון נוכחות. אם יש יותר מנות נשלם יותר מנות.

בכל רחבי המשטרה אין מטבחים? הכול ב-Out sourcing?

יש לנו שלושה מטבחים שמופעלים על ידינו, כמו בימ"מ – יחידות מסווגות – מעט מאוד, וגם שם כמות המנות לא מגיעה ל-500. רוב המטבחים שלנו עוברים עם חברות הסעדה.

בהקשר למה שאמרה פה נציגת המשטרה, הסוגייה העיקרית שתעלה פה לדיון היא אופי ההתקשרות. כרגע ההתקשרות, והעובדה שלפי מה ששמענו מנציגי הממשלה וגופים נוספים, המזון הוא כמעט אף פעם לא בבעלות הגוף הציבורי. ממה שהבנתי זה חוצה את כל הגופים הציבוריים. לכן, כמו שחברת הכנסת פרידמן אמרה, המשטרה או כל גוף אחד, לא יכולים לתרום מזון שאינו שלהם. אנחנו כן נצטרך להסדיר את הנושא של מה קורה עם אוכל שעומד להיזרק לאשפה, וגם להתאים את הצעת החוק לאופי ההתקשרויות.

רותם שמאי מהמשרד להגנת הסביבה. מיכאל, אבל כתוב בחוק שמדובר רק בשאריות מזון, שאם לא ייתרמו יושלכו לפסולת. כיוון שלא מדובר על מנות שיש להן ייעוד אחר, אז זה לא סותר את החוק.

לא אמרנו שזה סותר, רק שצריך לוודא שאנחנו לא יוצרים פה קבוצה ריקה.

אני לא מבקש להתערב להם במקום הפרטי, החוק, אגב, יכול לחול על המשטרה. אם מחר המשטרה תרצה לשנות את המכרז, ולהתחייב על 500 מנות ביום, אז נצטרך לחוקק את זה מחדש? לכן אני רוצה לפתור את הבעיה מראש, שאם מחר המשטרה תגיש שהיא עושה מכרז חדש, והמכרז אומר 500 מנות במינימום, כי יותר משתלם כגוף להביא אותו, לכן זה יחול עליו. כרגע זה לא יחול עליו, אין לי בעיה, אבל ברגע שזה ייהפך למקום שעובדים בצורה הזו, ויכול להיות גם שישתלם למשטרה או לכל גוף אחר שיהיה בחוק וישתלם לו לעבור לזה, זה כבר יחול עליו ולא נצטרך חקיקה נוספת.

רק מזון שעומד להיזרק, לא ביקשתי לקחת מהמטבח מזון חדש ולתת אותו. הרי בסופו של דבר עומדים לזרוק אותו. אנחנו יודעים בדיוק על מאות הטונות שהולכות בשנה להיזרק. לכן אנחנו מבקשים כן לקחת את מה שעומד להיזרק, במצב טוב ובריאותי.

אדוני היושב-ראש. אני גידי כרוך – מנכ"ל לקט ישראל. אוספים 1.2 מיליון ארוחות בשנה. יש לנו שיתופי פעולה עם הרבה מאוד חברות, התורם הכי גדול שלנו היום הוא הצבא, שהנציגים שלו נמצאים פה. אני חושב שמאוד חשוב ולהבדיל ולהבין, וזה נכון מה שרותם אמרה, ובוודאי מה שאמר חבר הכנסת יינון אזולאי. אנחנו מדברים בהצעת החוק הזו רק על מזון נמצא עכשיו בצומת החלטה מה לעשות אתו – לזרוק אותו או לתרום אותו למישהו שיכול להמשיך לקיים אנשים אחרים אתו. זה הדבר היחיד. אני לא בא להגיד, קחו מזון שנמצא עכשיו, וחס וחלילה אל תבשלו עבורנו, אלא בא להגיד בואו תצילו את מה שנשאר. כך שזה לקחת משהו שבעיני הקייטרינג שוויו אפס, כי הם עומדים לזרוק אותו, ולהפוך אותו לשווי של ארוחה, ואני חושב שזו המשמעות של החוק פה. זה מאוד מאוד חשוב.

דקלה ראובן, שירות מזון ארצי, משרד הבריאות. לפי סעיף 317, כל גופי הביטחון מוחרגים מפיקוח שלנו, כלומר אם אנחנו מבטלים את ההחרגה של גופי ביטחון, זה אומר שמחר בבוקר, אתה יכול לקחת אוכל ממטבחים שבהם אסירים או חיילים מבשלים. אם נבטל את ההחרגה יש לזה השלכות, אנחנו לא יודעים מה קורה במטבחים האלה, ואנחנו לא יודעים מה טיב המזון. אני מניחה שהוא בסדר, ושהם רציניים, אבל זו רק הנחה. המפקחים שלנו לא שם, ואין לנו מושג מה המצב התברואתי של המטבחים הללו. חשוב לי לציין. אני לא הייתי מבטלת את ההחרגה, אני חושבת שהיא כן נכונה.

יש לכם מושג על הפיקוח במפעל כלשהו שמייצר מרגרינה

אנחנו מפקחים על המפעל, בוודאי אדוני, אנחנו נותנים לו רישיון ייצור, מגיעים לשם לפיקוח שוטף, הוא מחויב לדווח לנו על כל חריגה. היום, כוחות הביטחון לא מחויבים לדווח לי על שום סלמונלה שמצאו באוכל שלהם, הם לא מחויבים לי. בהחלט יש פער גדול.

מה הסיבה באמת?

חוק המזון החריג אותם. אנחנו עובדים על נוהל ממשקים, הוא עדיין לא יצא לפועל, חוק המזון החריג את כוחות הביטחון.

למה בריאות החיילים פחות חשובה?

נשאל את המשטרה ונציגי הצבא: יש מטבחים בהם אוכלים מעל 500 מנות ביום, זאת אומרת שמגישים מעל 500 מנות?

בטח.

אצלנו יש רק שלושה, לפעמים גם הרביעי נכנס, זה הכול. כל השאר שלנו קטנים הרבה יותר.

רק שנבין את זה: בכל מטבח אנחנו מדברים על עודפים של 8%-10%, זאת אומרת שאם זה שלושה מטבחים של 500, אנחנו מדברים על סדר גודל של 150 ארוחות שאפשר להציל. אלה הנתונים שלנו.

ממה ששמענו עכשיו ממשרד הבריאות, אם אתה אומר שרוב המזון שאתם מקבלים הוא מהצבא, ומשרד הבריאות אומר שהצבא בכלל לא בפיקוח של משרד הבריאות, אז איך אנחנו מבטיחים את איכות המזון?

קודם כל, לא רוב המזון, אלא התורם הגדול ביותר שלנו, אבל זה לא רוב המזון. אנחנו עובדים עם סדר גודל של 80 חברות בכל הארץ, ואוספים למעלה ממיליון ארוחות בשנה. זו הפעילות שלנו באופן עצמאי. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, שמכיר את העבודה והנהלים שלנו.

לא זאת הייתה שאלתי, אולי לא הובנתי נכון. אמרת שרוב המזון שאתם מקבלים הוא מהצבא.

לא, אמרתי שהוא התורם הגדול.

התורם הגדול ביותר של מזון הוא הצבא. משרד הבריאות אומר שאין לו שום פיקוח על המזון בצבא.

אבל לצבא יש מפקחים משלו על מזון, לא? ברור.

עידן יוסף – ראש מנהל ההזנה בצה"ל, נמצאים אתי תמיר – רע"ן המזון, וורד – ראש אגף טכנולוגיות מזון נעשה סדר בהערות שעלו פה. הצבא עובד על פי סטנדרטים מאוד-מאוד גבוהים ומחמירים, ויש נהלים מאוד-מאוד מחמירים של תו תקן המזון, איכות הבישול ואיכול האוכל שמגיע לצלחת. בריאות החיילים חשובה מאוד-מאוד בעינינו. יש דוגמיות מזון, וכל השרשרת שקורית במשרד הבריאות, מחייבת את הצבא, וזה התפקיד של ורד שנמצאת פה. תו תקן של המזון שמוגש לחיילים, הוא ברמה מאוד-מאוד גבוהה. אנחנו מאוד ביקורתיים ויודעים לעמוד בדרישה.

לגופו של עניין, למה שאמר גידי, אנחנו תורמים בערך 45 אלף מנות עיקריות בחודש, ועוד 75 אלף מנות פחמימות בחודש. יש לזה תו תקן ונוהל של הוראה שאנחנו קבענו איך משנעים את המזון, ואיך לוקחים אותו ומי העמותה שמגיעה על מנת למנוע תחלואה, ושהאוכל יגיע גם לנזקק בקצה בצורה טובה וראויה למאכל.

אתם יכולים להעביר את תו התקן לוועדה?

כן. נעביר את זה. הדבר הבא, לשאלתך: יש לנו הרבה מאוד מטבחים, אני לא אנקוט במספר של מטבחים שמשבלים למעל 500 איש, כי אנחנו בדיון פתוח. אנחנו לא יכולים לתרום מכל מטבח, בגלל בעיות סיווג ומיקום, ודברים אחרים שלא נחשוף כאן, ואני מניח שאתה מכיר. אנחנו בשיתוף פעולה עם לקט ישראל ועוד עמותות, ונשמח להרחיב את האירוע הזה, כמובן בכפוף לנוהל ולבקרה, ושזה יהיה במשורה.

אני מאוד שמח לשמוע את מה שאמרת, כי הייתה פה הערה צדדית, כאילו אם יש אירוע של סלמונלה בצבא אז לא מדווחים למשרד הבריאות, לכן כן חשוב לי לשמוע שיש מערכת בריאות.

יש מערכת בקרה ובריאות, אשמח שוורד תדבר.

בבקשה.

ורד גבאי, ראש ענף טכנולוגיות מזון באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. הפיקוח מתבצע יחד עם חיל הרפואה בצבא. כבר כשיצא חוק המזון, דנו בדברים ארוכות: למה גוף בטחוני צריך להיות מוחרג. אני חושבת לא כדאי לפתוח את זה, אלה אדוות שלא כדאית להיכנס אליהן.

זה היה בימי אלאלוף הדיון הזה?

כן, אדוני.

מעל עשור יש פקודה בצבא שמדברת על תרומת עודפי מזון. אנחנו עובדים ברוח החוק. צה"ל תמיד פועל ברוח החוק. אבל אנחנו לא רוצים להפוך את עצמנו מגוף שעובד בתרומות מעל עשור ככל הניתן, לגוף שנותן הסברים על כל פעילות מבצעית שעשה, ולמה הוא לא תרם בה. לכן אנחנו חושבים, שברוח החוק, גם עם משרד הבריאות יש לנו נוהל בין המשרדים. אנחנו יודעים לעשות את הדברים בצורה הנכונה, וכן אוכפים את החוק בתוך המערכת. אנחנו חושבים שזה כן חשוב לתת את ההחרגה הזאת.

נעה, רצית להוסיף משהו?

הוראות החוק עצמן חלות על כל המדינה – כולל הצבא וכוחות הביטחון. ההוראות בעניין איך מייצרים, חובת רישוי וכו'. אבל חובת הפיקוח של משרד הבריאות לא חלה. אבל עדיין יש חובה לגוף ביטחוני למסור דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון. כך עולה מסעיף 317 – כתוב: " גוף ביטחוני ימסור למנהל שירות המזון דיווח על אירוע בריאותי חמור הקשור במזון בכפוף לכללי אבטחת מידע". זאת אומרת: כן יש לכם דיווח, וחובתם ליצור כללי פיקוח מקבילים ונהלים בכל גוף ביטחוני.

דיווח למי?

למנהל שירות המזון במשרד הבריאות.

כן למשרד הבריאות.

אבל אני רוצה להגיד, זה לא קורה. אנחנו היום עיוורים לכל מה שקורה.

אנחנו לא צריכים לפתור לכם את הבעיה שזה לא קורה.

אבל אתה צריך לשמוע את זה.

אבל אדוני חבר הכנסת, החוק מחריג אותם מפיקוח שלנו, לכן אנחנו לא יודעים. אם הייתה היום התפרצות ש-20 אסירים חלו, והאוכל הזה ייתרם לאנשים נזקקים זה לא דבר טוב, אנחנו לא רוצים להגיע לכיוון הזה.

וזה מפריע לכם שהם לא מדווחים? למה לא הגשתם תיקון לחוק בעניין?

אנחנו עובדים על נוהל ממשק אתם, על זה אנחנו עובדים במקביל.

הסוגיה היא לא אם יש זכות להתערב.

נועה, היועצת המשפטית שלנו, אומרת שחוק מחייב את זה, לא צריך לחוקק חוק חדש.

החוק מחייב אותנו לדווח על למשרד הבריאות על אירועים חמורים.

אומר משרד הבריאות שהוא לא מקבל דיווחים.

אז הם לא מקבלים, ואם הם חושבים שבכל זאת הנימוקים שקבעו שכל גוף ביטחוני קובע את הוראות הפיקוח בעצמו, והפיקוח יעשה בדרך כזו ואין להם פיקוח ומבקשים לעשות פיקוח, אז בשביל האוכל של השוטרים, הסוהרים והאסירים, החיילים, בשביל הבריאות שלהם, אם הם חושבים על פיקוח אז שיתקנו את החוק. זה לא נוגע לענייננו.

יש פה בלבול, אולי משהו לא מובן. הצבא מדווח על כל אירוע חריג למשרד הבריאות. אנחנו מדווחים. כל אירוע שיש לנו של תחלואה, סלמונלה או משהו חריג אחר שקורה, הצבא מעביר דיווח.

אני רוצה לחדד: התחלנו נוהל ממשק עם הצבא, על זה דיברתי קודם. אנחנו עיוורים מבחינתנו לכל מה שקורה היום במטבחים בגופים ציבוריים, כמו שאמרתי, אין לנו פיקוח שם, אין לנו מושג מה קורה. לכן, מזון שייתרם לצורך העניין משב"ס, מאיזשהו בית סוהר, ואין לי מושג באיזו איכות הוא בושל, ואין לי מושג אם הורעלו הסירים, כי היום אני לא מקבלת את הדיווח הזה, נקודה, דה פאקטו, כתוב בחוק אוקיי. האם אנחנו רוצים שזה יגיע לנזקקים? זו השאלה שעולה פה על השולחן.

את רוצה שזה יגיע לחיילים?

בדיוק.

דיברתי על אסירים ספציפית, ולא רוצה שזה יגיע לאף אחד. חג משמעית. האם זה נכון לקחת מטבח לא מפוקח, ומשרד הבריאות לא מכיר אותו בכלל.

הוא מפוקח.

מפוקח על ידיד מי?

על ידי הגופים הביטחוניים, יש להם את החובה.

או שכן או שלא, אפשר לשאול. יש פה נציגים.

אין מטבחים שאין עליהם פיקוח, אין דבר כזה, ובטח לא בצבא.

גופים ביטחוניים זה כללי, זה גם צבא, גם משטרה וגם שב"ס, האם בכל בית סוהר יש פיקוח בתוך מקומות שהאסירים מבשלים? אני לא יודעת אם זה נכון, סליחה שאני אומרת.

נמצא פה מישהו משב"ס?

שלום רב, אתי אלאשווילי – ראש צוות בקרת מזון בחטיבת הלוגיסטיקה. בשירות בתי הסוהר תפעול המטבחים נעשה על ידי אסירים. מכל מנה שמוגשת בכל הארוחות, נלקחות דוגמאות מזון, שנשמרות למשך 48 שעות. יש לנו נהלים פנימיים, ואנחנו מבצעים בקרות. כמו שאמרה פה נציגת משרד הבריאות דקלה, גם אנחנו מעדיפים להחריג אותנו – לא מהסיבות של בטיחות המזון דווקא, אלא בגלל האופי של הארגון שלנו. אנחנו ארגון בטחוני, ואם יש לי הפרת סדר ביחידה, אז היחידה כולה נהיית נצורה, ואין כניסה ויציאה של אף אחד, וזה קצת בעייתי להגיד לספק להגיע. גם ספקים שלנו שמגיעים לספק לנו מזון נתקעים הרבה פעמים שער עד שיש מישהו שילווה אותם ויכניס אותם. כל אירוע חריג כזה יכול לשבש לי את סדר היום ביחידה.

מה אתה חושב, אדוני חבר הכנסת?

אני מנסה לשמוע פה. חושבים שבאנו לפתור לכולם את הבעיות שלהם. זו ההרגשה. יש חוק, וכל אחד יפתור את הבעיות שלו. אם יש לכם בשב"ס בעיה, יש הפרות סדר באותו היום, תתמודדו, זה לא קורה כל יום.

זו לא התמודדות קשה. תגידו אתה אומר לספק שבשעות האלה ביום הזה אי אפשר להיכנס.

זה לא קורה כל יום, ואם קורה משהו זה בסדר, אולי אתם רוצים שנביא לכם תקנים למאבטחים?

זה לא מה שביקשתי.

אם יש לך בעיה, ואת יודעת להכניס את אותן משאיות ואת הספקים שלכם באותו יום, תדעי גם להכניס את אותם ספקים שבאים להוציא את האוכל. אם באותו יום יש משהו מיוחד, תגידי לא להכניס, הרי זה לא קורה כל יום בשב"ס.

זה דבר שאנחנו לא יכולים לצפות אותו מראש.

את יכולה להגיד לי שיש מקומות מיוחדים שמועדים בכל יום להפרות סדר, בסדר, אפשר לשמוע, אבל להגיד לי שכל השב"ס נמצא במקום כזה? לא יודע. משרד הבריאות אומר שהגופים הביטחוניים לא בדיוק מעבירים לו את זה, למה אני צריך לפתור את הבעיות בחוק אחד?

תחשבו שנוותר על המשטרה, על השב"ס על הצבא, וכו', אבל למעשה, ממה שידוע לי אלה הגופים שיש בהם הכי הרבה בזבוז מזון, בגלל הכמויות הגדולות, לא שאני באה בטענות, אבל בגלל הכמויות הגדולות. אין מה לעשות, יש יותר בלאי, לכן אנחנו חייבים לעשות משהו כדי שכן תתרמו את המזון.

השאלה היא לא מה לא, אלא מה כן. כולכם תגידו שיישאר אצלנו וקחו מאחרים. אני מבין מה שאמר גידי, שהתורם הגדול הוא הצבא, אבל החוק בא לעשות משהו רוחבי אצל כולם. ביקשתם לעשות משהו רוחבי במקומות מסוימים, זה מובן ואמרנו את זה מהתחלה. המשטרה אמרו שיש להם מטבחים ביטחוניים – בסדר, אבל אי אפשר לעשות שכולם לא, ואז יבואו משרדים ממשלתיים ויגידו – אני גם משרד שנכנסים אליי בצורה כזו – אי אפשר.

אבל אדוני חבר הכנסת, האם מטבח שאסירים מבשלים בו, שווה ערך בעיניך למטבח שמגיע מגוף ציבורי אחר? לא צריך להיות מהנדס מזון כדי לענות על השאלה הזו? יש פה סיכון שהשאלה היא אם אנחנו מוכנים לקחת.

אבל הוא חייב להיות.

כוח מה?

אגיד לך את האמת, דקלה.

אבל יש להם פיקוח, אוי ואבוי אם לא.

פיקוח פנימי שלהם, חברת הכנסת.

גם להם יש פיקוח פנימי.

נכון, אני מכירה את הפיקוח שלהם במקרה, אנחנו עובדים אתם צמוד.

דקלה, אני אגיד לך את האמת. זה אולי יסתור את דבריי: אני מסכים אתך. אבל עוד פעם, אם לא נעשה את זה, במידה מסוימת משרד הבריאות צריך להגיד תודה רבה על החוק הזה, כי אז הם יתיישרו. אני אגיד לך יותר מזה: גם טיילתי במטבחים שלהם.

גם אני טיילתי, אדוני.

לא הייתה לי שום השפעה לתת להם קנס או סנקציות, לך יש השפעה – את משרד הבריאות, פעם אחת תסגרי להם את המטבח, ותראי אותם רצים והם יעשו את הניקיון הכי גדול שיש. ואם פעם אחת נעשה את זה, והם יראו שהם יהיו מחויבים להביא את המזון הטוב ביותר מבחינתם, הם יתיישרו בסופו של דבר. אל תיקחי את זה למקום לא נכון, קחי את זה למקום שהם יתיישרו. ואני חושב שגם להם יש עניין שבסופו של דבר גם האסירים יאכלו אוכל כמו כולם, כי גם לאסירים מגיע אוכל נקי, מסודר והכי בריאותי שיש.

השאלה, אדוני, מה המחיר שנשלם בפעם האחת הזו. אם תהיה הרעלה עכשיו אצל נזקקים בגלל שהאוכל שבושל היה איקס, זו בעיה.

אז אפשר לשאול דבר אחר: כמה פעמים הייתה הרעלת קיבה בפעם האחרונה לאסירים.

אני חמש שנים ברוך השם בתפקיד, לא הייתה לנו הרעלת מזון.

חמש-חמש.

אני רוצה להעיר לגבי גופים ביטחוניים: אם כל זה שאני מבין את כל הרגישות, אני רק רוצה לציין שאנחנו אוספים כל יום בשני האתרים של רפא"ל בקריות מאות מנות, ואין שם בעיה

אבל זה מאוד שונה.

אני לא מדבר על הקטע הבריאותי, לזה יינון התייחס. אני רק רוצה לדבר לגבי מקומות, שיש בהם חשש ממידע וכו'. אם רפאל מאשרים לנו להיכנס בצורה מאוד מסודרת, עם אישורים ביטחוניים ותחקיר ביטחוני לנהגים, והנהגים שלנו שמגיעים לשם קבועים, אני חושב שרוב הגופים הביטחוניים יכולים לאפשר לנו להיכנס גם עד המטבח, ולהוציא את האוכל.

אני מתחבר למה שדקלה אמרה, וזה מחבר ביניהם. החשש של השב"ס הוא לא מהפרות סדר, באמת של יכול להיות שהמקום לא סטרילי בשביל להוציא משם, אבל למה הוא לא סטרילי גם בשביל המקום עצמו.

אלה לא השיקולים

זו השאלה, וזה שאני אומר לך, שיכול להיות שבמקום הזה זה יחייב אתכם, ולכן גם משרד הבריאות יכול להיות רגוע בעניין.

נראה לי שאת אמרת קודם, שהאסירים בעצמם מבשלים. בשביל מה אמרת את זה? מה זה משנה מי מבשל.

דקלה אמרת את זה.

לא, אני לא אמרת שאסירים מבשלים. אבל זו עובדה, אסירים מבשלים, זו עובדה נכון?

השאלה שלי ברורה מאוד.

סליחה אדוני, זה משנה מי מבשל, מה הידע שלו בתחום.

אני רוצה לדעת מה השינוי.

מקסימום זה יצא לו טעים.

אני רוצה לדעת מה זה רלוונטי.

בעולם של בטיחות המזון, כשאני לוקחת את העוף הגולמי, ועושה אתו איקס, כשאני מהתחום ולמדתי והוכשרתי, לעומת זאת, כשאני אסירה, ולוקחת את אותו עוף גולמי, ופחות שוטפת ידיים או פחות מקפידה על משטח העבודה. אני לא יודעת, אני לא רוצה להכפיש.

אני לא בטוח, כי אם אני אקח עוף גולמי אז הוא יצא גולם ולא יצא עוף, אבל מבחינת הניקיון, אני אנסה לדאוג לאותו הניקיון. כי אם אני אומר שהמטבח צריך להיות בסטנדרטים מיוחדים בניקיון, אז לא משנה מי מבשל. זה שאסיר מבשל זה בסדר גמור – זה משקם אותו, זה עושה לו טוב – אני בעד זה. אני גם בעד שיוציאו אותו לקורס שפים, ושיצאו משם גם קייטרינגים, כי אני בעד לשקם את האסירים האלה ולעזור להם. אבל עצם המקום שאתה אומר שאנחנו בתוכנו – זה המטבח שלנו זאת הבעיה.

יש מי שמלווה ושומר על בטיחות המזון, לא?

אבל המזון של האסירים, לדעתי, בכלל לא רלוונטי, היות שהמטבחים שלנו מתוקצבים לפי ספירת אסירים, וברגע ששינעתי את המזון לאגף, אני לא יכולה להחזיר את האוכל הזה חזרה ולתרום אותו. אני יכולה לתרום רק להשאיר רק מזון שנשאר בארון חימום ולא נגעו בו.

מעולה, אז החוק לא יחול עלייך, אם זה לא בפס, אז החוק לא חל עלייך, הכול בסדר, אז החוק חל גם על המשטרה, במידה ולא נשאר לכם אוכל, אז אין חוק – הכול בסדר. ברגע שיצא לחדר האוכל או נשאר על השולחן הוא לא יכול – דיברנו רק על פסי החימום, אז החוק לא יחול עלייך, לא משנה אם כתוב משטרה. פתרנו את הבעיה בהידברות, מעולה. כבוד היושב-ראש, אין בעיה שיחול על השב"ס, אם יגיע לשולחנות ממילא זה לא חל עליהם. בדרך כלל לא נשאר להם בארונות החימום, כי זה ממוספר, לכן אין בעלה עם זה.

כבוד היושב-ראש, אפשר להגיד משהו?

מי אתה?

נמרוד הגלילי, איגוד לשכות המסחר, מטעם חברות ההסעדה.

בבקשה.

דבר ראשון זו מצווה לתרום, ומרבית חברות ההסעדה כבר היום תורמות, ותורמות כמויות יפות. אני יכול להגיד, וזה מתקשר עם הנציגים שנמצאים פה ועם נציגים אחרים: לא תמיד יש את הכדאיות לבוא ולאסוף, כי לפעמים נשארת כמות כזו זניחה שלארגון שרוצה לאסוף לא משתלם כלכלית. צריך לזכו שמה שאנחנו לא רוצים שייקרה הוא שיהיה ייצור עודף כדי לתרום. החברות מקבלות תשלום לפי הצריכה בפועל.

בזה שני סומך על אנשי המסחר.

נכון. אבל הן מכינות אוכל, נגיד שביום רגיל יש 600 איש באותו מטבח, יכול להיות שבאותו יום הגיעו רק 450, אז יהיה עודף, אבל תשלום הן מקבלות על ה-450. מה שהן לא יכולות, כמובן שיש להן אינטרס לשמור את מה שאפשר ליום למחרת, מה שלא הן כבר היום תורמות והן ימשיכו לתרום. חשוב מאוד שזה לא יביא לייצור נוסף, כי אותו משרד ממשלתי ירצה להראות שהוא תורם, וידרוש לייצר יותר, ולהכין יותר מנות אוכל, כדי לתרום. זו המטרה שלו, המטרה שלנו היא למנוע בזבוז מזון בסופו של דבר, ואם יש מזון שנוצר, אז אותו לתרום.

אני לא חושב שזה יגיע למקום הזה, כי בסוף גם ככל שאתה מייצר במשרדים ממשלתיים, בכל אופן יש סבסוד עבור האוכל.

זה לא כלפי חברות ההסעדה.

ברגע שאני בכנסת קונה מזון, ואומרים לו תכין כך וכך מנות, אם אני משלם על המנה רק 25 או 30 שקלים, זה לא כמו אם אני משלם בחוץ, זה בגלל שמישהו מסבסד חלק מזה, אז מה זה לא באמת?

שמי עינת אלמוג, מנהלת אבטחת איכות בחברת ההסעדה עידית. אנחנו תורמים אוכל ברפא"ל.

יישר כוח.

תודה. חשוב להגיד שאחוזי הרווחיות שלנו בנויים על זה שלא יישאר לנו הרבה פחת. רמת הרווחיות של חברות ההסעדה, היא מאוד נמוכה. כמובן שאם אנחנו מייצרים ונשאר, אנחנו בקשר עם העמותות, ואנחנו תורמים. מה שאנחנו רוצים להגיד, הוא שלא ייקרה מצב שבחוק, החברות הממשלתיות יהיו מחויבות לתרום, יידרשו את זה מאתנו ולא ישלמו.

אבל זה לא במקום הזה בכלל.

זה לא בהצעת החוק.

אנחנו מעודדים לתרום בלי קשר, ולהגיד לכל אחד יישר כוח. זה אולי יגרום שבסופו של דבר, פעם בשנה העמותות שיקבלו גם יעשו הוקרה, כי מגיע לכם הוקרה – לכל מי שתורם. זה בא לעודד, זה בא לעודד תרומה שלא תיזרק – שלא ייזרק אוכל.

הצעת החוק בנוסח הנוכחי שלה, יוצרת חסם בין האוכל שיש במקררים של הגוף הציבורי לבין האשפה. היה ואותו ספק שירותי הסעדה ירצה לעשות משהו אחר במזון העודף, כמובן שהמזון שלו, אי אפשר להכריח אותו ספק שרותי הסעדה לתרום מזון שהוא לא שלו. אם כרגע המזון הזה עומד להיות מושלך לאשפה, נכנס החוק הזה עם כל ההיבטים שלו.

המטרה שלנו זהה – לא לזרוק מזון.

אגב אם זה יגרום לגוף ציבורי לראות מה נשאר לו בסוף השנה ולהתייעל – מה טוב.

רק נבהיר כמה נקודות בנוגע להצעת החוק. קודם-כול איזה מזון אוספים – נתייחס לזה בהמשך הצעת החוק, אבל מזון שהוגש לצורך צריכה של אותם עובדים או אותם מבקרים באותו גוף ציבור, לא יהיה אפשר לאסוף אותו. החוק הזה מחריג שאריות מזון כהגדרתן בחוק המזון. זה אומר שכל מה שהוגש לסועדים, לא ניתן יהיה לאסוף. מה שהוכן, ולא הוגש לסועדים, כן יהיה ניתן לאסוף. אלה שאריות מזון כהגדרתן בחוק המזון, נקריא את זה בהמשך.

בנוגע להצעת החוק עצמה. חשוב להבהיר שהצעת החוק הזו עושה שימוש במנגנונים רכים, מתוך תפיסה – גם היושב-ראש אמר באחד הדיונים הקודמים שמדובר בתרומה. אנחנו לא רוצים לבוא לאותם גופים ולכפות עליהם לשנות את כל מנגנון ההתנהלות שלהם, כדי להיות מותאמים לאותו חסד – לאותה תרומה שמאפשרים לה לקרות, וגם לא את ספקי שירותי ההסעדה. לכן יש פה הרבה מנגנונים, ונקרא לזה גם חסמים או סכרים שהמטרה שלהם למנוע שיבוש בפעילות של הגוף הציבורי, וגם מאפשרת לסרב סירוב מוצדק לאיסוף המזון מהמתקנים שלהם. נפרט בהמשך מהו שירות מוצדק, אבל שיקולי ביטחון, בטיחות מזון, שיקולים שקשורים לאופי הפעילות של הגוף הציבורי, אם הוועדה תסכים לדברים האלה, כמובן, להבנתי, שהם יכולים להיכנס בתוך הדבר הזה שנקרא סירוב מוצדק.

בנוסח הנוכחי שמופיע בפני הוועדה, הגדרנו את כוחות הביטחון, זה מופיע בהמשך, אנחנו נקריא את ההגדרה עכשיו. כרגע כוחות הביטחון מוגדרים כצבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה. בהנחה, וכמובן, אם הוועדה תחליט להכניס את אותם הארגונים לתוך הצעת החוק, כמובן שנחריג את צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל או כל גוף אחר שהוועדה תחליט להשאיר בתוך ההצעה, ואנחנו נתייחס לאותן יחידות סמך ספציפיות שקשורות להצעת החוק.

בנוגע למנגנוני ההתקשרות, אולי נכון לשאול גופים גדולים. כרגע, ההתקשרויות שלכם ספציפיות ספקי שירותי ההסעדה? משטרה, שירות בתי הסוהר צבא, יש לכם?

יש לנו חברות הסעדה שאנחנו עובדים אתן, שמאושרות לפי תו תקן. אנחנו לא עובדים עם כל חברת הסעדה.

וכל פעם זו התקשרות אחרת, לפי האזור הגיאוגרפי?

זו התקשרות שנתית או דו שנתית לפי האזור הגיאוגרפי.

אבל ההתקשרות דרשה התאמה מיוחדת לעובדה שאתם דורשים מהספק למסור את שאריות המזון?

אנחנו בעיקר, רוב התרומה שלנו מתבצעת על מטבחים ומבשלים צבאיים שלנו ולא מהספק, בהתאם להערה של חבר הכנסת ינון. אנחנו תורמים ממטבחים צבאיים, שאני מבשל בהם לפי תו תקן.

הייתה פה נציגה של חברת עידית: אתם אומרים שהסכמתם לתרום כשיש עודפים, של מי ההחלטה, האם היא של הספק או שהחברה הממשלתית איתה התקשרתם אמרה לכם שתתרמו את המזון. מי מחליט? של מי ההתקשרות? כי בהצעת החוק הזאת, אנחנו מדברים על כך שארגון חלוקת המזון מתקשר עם הגוף הציבורי.

אני יכולה לדבר בשמה של חברת עידית. אנחנו כבר הרבה שנים החלטונו שאנחנו רוצים לתרום. יצרנו קשר ישירות עם העמותות, ויצרנו נוהל שתורם. יחד בד בבד, גם החברות הממשלתיות ביקשו שנתרום. נשאר – אנחנו תורמים, מאוד פשוט. אני אמרתי את מה שאמרתי כדי שאם בהצעת החוק יגיע איזשהו מצב שהחברות הממשלתיות יצטרכו לתת לתת איקס מנות, פה בהסכמים הן יצטרכו. אבל אני מבינה כבר שלא, זאת אומרת שמבחינתי זה נשאר במצב שלנו היום – יש לי – אני תורמת, אין לי – אני לא תורמת. בצורה מאוד פשוטה.

אני חושב שהמצב כיום הוא שכבר יש הרבה מאוד גופים שתורמים. אולי זה כבר מאוחר מדי למה שאני הולך להגיד, אבל אני אגיד את זה בכל מקרה. אני חושב שתמריצים חיוביים למי שלא עושה את זה הם יותר נכונים מחקיקה מחייבת.

משרד האוצר, משפט אחרון.

רק משפט אחד.

בקשר לתמריץ החיובי שאתם רוצים לתת?

לא ביחס לתמריץ חיובי, ביחס למנגנון.

האוצר אף פעם לא התנדב לדבר על לתת.

אם נותנים תעודות יפות, אנחנו בעד.

אתה אפילו לא מוכן לממן את התעודה.

ביחס להסדר, כי אני חושב שיש כאן נקודה שצריך לחדד. החוק חל בנוסח הנוכחי שלו על הגוף הציבורי. רוב הגופים הציבוריים, רוב מוחלט אני חושב, עובדים עם זכיינים ולא מתחייבים לכמות מזון. זה אומר שהסיכון הוא על ספק המזון. אנחנו רוצים לחייב את הגוף הציבורי לוודא שכשיש עודפים שהשלב הבא שלהם הוא להיזרק לפח, במקום להיזרק הם נתרמים. כדי שהגוף הציבורי יעשה את זה, הוא צריך להתאים את החוזים שלו. כן תהיה חובה בחוזה, אחרת הגוף הציבורי לא יוכל לעשות את זה. הוא לא יוכל לוודא את זה. רק שהחובה אמורה להיות לפי לשון החוק, והחובה צריכה להיות במובן הזה של מזון שאחרת ייזרק לפח ייתרם. כן חשוב לחדד, כי דיברת על האם תהיה חובה חוזית, אז כדי לקיים את החוק גוף ציבורי יצטרך להתאים את החוזים שלו, אחרת לא יוכל לעמוד בהוראות החוק. אבל החובה צריכה להיות כלשון החוק, לכן גם הוראת המעבר שכרגע מוצעת כך כאן, היא כזו שמבינה שייקח זמן לגופים הציבוריים להתאים את החוזים שלהם, לכן יש הוראת מעבר כזאת, אבל זה כן ייכנס לחוזים, לא יהיה מנגנון אחר.

תודה רבה. אני רוצה להגיד ליועצים המשפטיים: אתם תצטרכו לנסח את הדברים כפי שדובר פה כבר בדיון הבא.

כפי שדובר , זאת אומרת שמשטרה, שב"ס וצה"ל כן ייחשבו בין הגופים הציבוריים?

כמו שאמרת, שיש להם מספיק דרכים להבטיח את כל הדברים שהם רוצים להבטיח – שמי שלא צריך להיכנס לא ייכנס, אבל אין שום צורך להחריג באופן כללי, כי הם המקור העיקרי של התרומות האלה. אין שום צורך. בכל אופן בישיבה הבאה נמשיך את הדיון.

חבר הכנסת, אם אפשר, בכל זאת חיכינו עד סוף הדיון בסבלנות. שמי יקותיאל, ביחד עם השותף שלי שלו, מעמותת עיר שלום. גם בקשר לדיון הקודם. דיברנו על בושה של חמישה ושבעה שקלים של סלי מזון, בסוף ההסתכלות בכללי, ובזה אני פונה בעיקר לחברי הכנסת, היא לא להסתכל על השקלים הבודדים ולהיות מבואסים על זה שעוזרים למשפחות איכשהו לתנאי מחיה בסיסיים או איך שקוראים לזה – ביטחון תזונתי. אנחנו מדברים על לקחת משפחה ולהוציא אותה ממעגל העוני, כדי שלא תצטרך, ובזה מדינת ישראל לא משקיעה.

הגענו לדיון הזה אפילו שזה לא קשור לנושא, אבל חייבים להשמיע את הקול הזה, אין מצב שתורמים כל הזמן סלי מזון, ויש כאן כל מיני תורמים, כל מיני גופים שכל הזמן תורמים. והצבא תורים והמשטרה תורמת – כולם רוצים לתרום והכול בסדר, אבל בשביל מה? כדי להשאיר את המשפחות האלה באותה סיטואציה, באותה נקודה, שבה כל החיים שלהם הם צריכים אוכל וצריכים להושיט יד בשביל לקבל עזרה? במקום זה, מדינת ישראל צריכה לקום, ולהגיד חלאס חברה, יש כאן עמותות קטנות, גדולות, בינוניות, צריכים לעודד, לחזק ולתת להן את הכלים, כדי שהן יוכל לקחת את המשפחות. או אפילו שמדינת ישראל תפעיל גוף שיסייע לדברים האלה. פה אני פונה לחבר הכנסת ינון אזולאי – החוק שלך חשוב, אבל יש חוקים שיכולים להוות חכה ולא דגים.

תודה רבה לך, הישיבה הזו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:28.