פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



42
הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
29/10/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 95
מישיבת הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 14:30

מצבם של עסקים חדשים שנפתחו בשנה האחרונה בצפון הארץ בצל המלחמה, בהיעדר מתווה מתאים בחוק

חברי הוועדה: מיכאל מרדכי ביטון – היו"ר
ואליד אלהואשלה
טטיאנה מזרסקי
יונתן משריקי

ולדימיר בליאק
חמד עמאר

אוראל פיין - רפרנט תמ"ס וחקלאות אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר דהן - מנהל מחלקת פיצויים, רשות המיסים, רשות המיסים בישראל

יעל אסיף - עו"ד, יועצת משפטית למס רכוש, רשות המיסים

איילון בנימין - אחראי תחום הסברה, פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

ליאת כהן - מנהלת אגף בכיר תכנון ואסטרטגיה, מנהלת לשיקום הצפון

שרון שינבאום - פורום העצמאיים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

ליאור גור - פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות

שלמה חדד - סגן ראש עיריית צפת

אושרת זהבי - מנכ"לית עמותת תיירות אשכול גליל מערבי, איגוד רשויות אשכול

ענת גליק - תיירות שיווק אשכול גליל מערבי, איגוד רשויות אשכולות

אליהו דיין - הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

קארה גולדמן - רו"ח, בונות אלטרנטיבה

אורן בוטא - יו"ר תנועת העצמאים

ורד קמינסקי - רו"ח, ועד מרחב חיפה, לשכת רואי חשבון

תומר מור - מנכ"ל, מסעדנים חזקים ביחד

יקיר ליסיצקי - יושב-ראש דירקטוריון, איגוד המסעדות והברים בישראל

גלעד מיטרני - בעלים של מתחם קולינרי בגשר הזיו, חבר באיגוד המסעדות

מוריס זריהן - שף ושותף של גלעד מיטרני, מתחם קולינרי גשר הזיו

איתמר שרעבי - מסעדן, מסעדנים חזקים

אילן פרון - בעלים של 2 מסעדות בחיפה, מסעדנים חזקים

איריס שפירא - עו"ד, אימהות בחזית

שמעון אלון - תושב צפת

אהרון גמזו - תושב כפר סאלד, ממייסדי פורום מגן עוטף ישראל

יסמין פת - בעלת מלון בוטיק חדש בחיפה

אריה אהרונוביץ - עו"ד, בעל מלון בנהריה

היבה אסד - יו"ר עמותת ביחד ונציגת העסקים ממג'דל שמס

ד"ר אורית דגני דיניסמן - נציגת ציבור מהגליל העליון, יועצת ארגונית ועסקית

אלירן - בעל בית קפה עדה, ראש פינה

אמל ביבאר

רינת בן מוחה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות


מצבם של עסקים חדשים שנפתחו בשנה האחרונה בצפון הארץ בצל המלחמה, בהיעדר מתווה מתאים בחוק

צוהריים טובים, סליחה על העיכוב בדיון. הכנסת הייתה קצת עמוסה וגועשת היום בדיונים חשובים שאני גם אחראי לנושאים, כמו הסטודנטים במילואים, התקיימו במקביל לוועדה שלנו. הנושא שלנו הוא לא פחות חושב מכל נושא אחר.

הבוקר היה דיון כללי בוועדת כספים בסוגיית המשך הסיוע לעסקים והרחבת מעגל הסיוע לעסקים שנפגעים בעקבות המלחמה. הדיון הזה חשוב, וועדת כספים גדולה וחזקה. אבל אני כן רוצה להגיד שהוועדה שלנו טיפלה בסוגייה במיוחד של עסקי הפנאי, התיירות והמסעדנות שבעצם נפלו בין הכיסאות באופן דרמטי בכל אזור הצפון, גם בגולן ואפילו בגליל העליון במקומות מסוימים מסעדות לא קיבלו סיוע, הם קיבלו את החודשים של אוקטובר נובמבר דצמבר – ומינואר התעלמו מהם כולל העיר צפת, כולל אזורים נרחבים.

במאבק שניהלנו נכנסו המסעדות להיות מוכרות כמקומות שההכנסה שלהם נפגעה באופן דרמטי ובחודשים מאי עד אוגוסט-ספטמבר, חלק מהמסעדות והעסקים האלו קיבלו את הסיוע שמגיע להם. זה לא מספיק כי זה לא רציף, זה לא ניתן רטרואקטיבית על החודשים של ינואר ואפריל שהם לא היו בהסדר הכללי.

אני רוצה לדעת תשובות גם מה קורה בתחום הזה קדימה? כי מטבע הדברים המלחמה הזאת החריפה, הכניסה אזורים שלמים למעגל הפגיעה הכלכלית, במידה מסוימת אני בכל שבועיים בחניתה ורוב הטילים עוברים מעלינו וממשיכים לקריות ולעכו ולחיפה ולעוד מקומות במדינה, והנפילות הגדולות היו בשבועות האחרונים דווקא במרכז הגליל במסה קריטית של ערים מטווחות.

בנוסף, פגשנו סוגיה שלא קיבלה מענה, אני גם דיברתי עם אמיר בטלפון ואני בכלל חושב שהממשלה חייבת שיהיה לה כלי מיוחד בנושא הסיוע והשיפוי לעסקים, שהוא מעין ועדה מיוחדת שתבדוק בהיגיון, ועדת חריגים, ושתסתכל על המציאות כפי שהיא, כי הרבה פעמים אנשי המקצוע אומרים לי: אתה צודק אבל אין לנו בהגדרה בחוק את האפשרות לסייע, ושם הייתה צריכה להיות ועדת חריגים בסמכות של מנכ"ל רשות המיסים או מי שהוא מסמיך מטעמו, לבחון מקרים אמיתיים של נפילה בין הכיסאות.

יש פה כמה מקרים כמה דוברים שאני פגשתי אישית וניסינו להתחיל לעזור, אבל בלי ממשלה העסקים האלו ייסגרו. אמיר צריך ללכת בעוד חצי שעה אז אני רוצה שכל אחד ידבר 2-3 דקות על העסק שלו ואת הייחודיות של הפגיעה כדי שנספיק 4-5 דוברים לפני שאמיר יתייחס. יישאר פה נציג מטעמך בדיון?

לא.

לא יישאר? היועצת המשפטית לא רוצה להישאר איתי בדיון?

יצאנו היום ב-06:30 כדי להגיע, החבר'ה שלנו נמצאים היום בכנסים עם בעלי עסקים וממשיכים שם עכשיו עם תושבי קריית שמונה.

וואו. אז לנו חשובים שבסוף יהיו פתרונות ואם צריך נעשה דיון המשך במועד שיהיה גם לכם נוח ורגוע להעמיק, אבל לא רחוק אלא ממש בתוך שבוע-עשרה ימים דיון המשך באותו נושא. אז נציגי העסקים, בואו נתחיל עם גלעד שיש לו מצב מיוחד. בבקשה, גלעד.

יושב איתי גם מוריס, שותפי. קודם כול תודה שאתם מקבלים ומארחים אותנו. אנחנו הקמנו מתחם בילוי קולינרי בקיבוץ גשר הזיו, 4.5 קילומטרים מגבול הצפון, מראש הנקרה. כולכם מכירים את ההבדל בין ארבעה לארבעה קילומטרים וחצי שמשפיע עלינו באופן דרסטי. אבל נפלנו בין הכיסאות בעניין מרכזי שהוא שבעצם ב-6 באוקטובר 2023 הודענו שאנחנו מתחילים הרצה ב-10 באוקטובר 2023, יום שלישי, למחרת פרצה המלחמה הארורה. למעשה, אין לנו הכנסות בשום צורה.

אנחנו ביחד עם הקיבוץ בשיתוף פעולה השקענו כ-7 מיליון שקלים, קרוב למחצית הוא באחריותנו, מעבר לכך שהמקום לא עובד, לא נפתח, א' זה שהיינו רגע לפני פתיחה אומר שהשקענו מאות אלפי שקלים במזון, בציוד וכו', גינון בסדר גודל של 200,000 שקלים שאנחנו ממשיכים להשקות אותו כדי שלא ירד לטמיון. אני באופן אישי בתוקף העניין לרגע לא תתפסו אותי מתמסכן, אבל בהחלט הולך לכסח את הדשא גם כדי לשמור על הדשא וגם לשמור על השפיות.

אנחנו חייבים לספקים שעומדים איתן סדר גודל של 700,000 שקלים ועוד סכום דומה לבנקים שמנסים לעזור ככל יכולתם, אבל שוב, יש בעיה נקודתית עם המתווה גם שהבנקים – אני לא אלאה אתכם – שמבקשים מאיתנו להחזיר את הקרן, מוותרים לנו, דוחים אותה קצת, אבל את הריביות אנחנו משלמים גם אותם אלפי שקלים בחודש שאנחנו צריכים.

בלאי של המקום – אני אומר בכנות אני לא אאריך יותר – אנחנו מטפלים שם, שכירות – עוזרים לנו אבל מבקשים אותה. ציוד שהושקע במאות אלפי שקלים. אני הולך לפתוח ברזים כדי שהמים יזרמו. אני אומר בפעם האחרונה: אנחנו לא נתמסכן, אנחנו נפתח ברגע שנוכל, ברגע שתושבים יחזרו לבתיהם, אבל אז גם ייראו הנזקים של ציוד שהתקלקל, מים שלא זורמים, ברזים שצריך להחליף שלצערי אני חושב שגם שם ניתקל בבעיה לא פשוטה כספית. אז אנחנו מבקשים עזרה בעניין הזה, במקרה הספציפי שלנו ששום מסלול לא נקבע כדי לטפל. תודה.

אני רוצה לדייק את הדבר הזה. בעצם זה עסק שמרכיב ההוצאות שלו על השקעה התקיימו לפני המלחמה. זה עסק קיים וחי, הוא פשוט עוד לא ביצע הכנסות מפעילות. הם פרסמו מודעה שב-10 באוקטובר המתחם הקולינרי הזה נפתח. מה לעשות שה-7 באוקטובר טרף את הקלפים.

400 נרשמים ליום הפתיחה.

השאלה אם העובדה שלפחות את ההשקעות הם ניהלו לפני המלחמה, אפשר לכלול כפעילות עסקית שתאפשר להם החזר?

אני אגיד. בגדול, הם לא נמצאים במסלול של הוצאות קבועות ולא מחזורים, יש להם מסלול אדום. כרגע קשה לי כי באמת שמעתי את המקרה כמה דקות לפני שנכנסנו לדיון, ובאמת חבל שהמקרים האלו לא מגיעים אלינו באיזה מכתב לפני כי יכול להיות שיש פתרונות וזה מיותר להעלות את זה כאן.

לאוקטובר עד דצמבר בוודאות יש להם פתרון כי גם אז אנחנו הכרזנו – זה היה אזור שהייתה בו הפסקת פעילות מלאה והם שחקנים מסלול אדום, זה לא רלוונטי אם יש לו הכנסה או אין לו הכנסה, הוא מסלול אדום, הוא זכאי לקבל את הכול. זה נקרא בחקיקה הפסד או מניעת רווח. נניח שאת מניעת הרווח מאוד קשה לדעת כי לא היה בסיס, אבל לפחות את ההפסד שנוצר אתה רואה אותו ואתה יכול לשלם לו את השכירות ואת הארנונה ואת כל הדברים האלו, ומלאי שהוא אמר שמת, ואת כל הדברים האלה. אני צריך לבחון את זה טיפה יותר.

זה בעצם מסתיים ב-31 בדצמבר?

עדיין הוא יישוב ספר.

הם נכנסו אחר כך.

רציתי לענות כרגע תשובה מלא.

במאי הם נכנסו להסדר מחדש.

הם נכנסו בתחילת האירוע, אני צריך לראות איך אנחנו פותרים את זה קדימה, אבל אני לא חושב שזה מקרה לפה. יש לו פתרון לטעמי, רק שמעתי את זה עכשיו. אם הייתי יודע את זה לפני הייתי אומר לו אל תבוא לפה

האמת היא שאני הטרדתי אותך על המקרה הזה בטלפון.

גם אני באופן אישי.

רגע, אבל בגלל שאני יודע כמה אתה מוטרד אז אני משאיר את זה להמשך טיפול.

אני כבר דיברתי עם יקיר לפני, אמרתי לו שייתן לי את הטלפון.

אני משאיר את זה להמשך טיפול.

ואני אשב איתו ונראה איך אנחנו פותרים את זה. לטעמי יש פתרון.

יסמין פת, עסק חדש, מלון בוטיק בחיפה. אבל רק שניה, מיטרני, צריך להחליף ניידים והרואה-חשבון שלכם צריך לעשות עבודה טובה ולהגיש לדצמבר-אוקטובר כבר בקשה ולבחון את הסיפור של מאי שכל האזור הזה הוכר מחדש בתחום המסעדנות.

אני יכול להגיד משהו גם? הוא הציג לי עוד עסק שלהם כאן לפני כמה דקות.

בעסק ההוא הם קיבלו כי הוא היה פעיל וקיים.

הוא עסק חדש שנכנס לו לפי החקיקה דיווח 0 לממוצע וזה פוגע בו. אנחנו בהוראת הביצוע הקלנו בנושא הזה, אישרתי לו את ההשגות.

מעולה, זאת הדרך. בדיוק אותה התייחסות ייחודית.

למרות שעלה כאן לרגע שאולי לא היה צורך שנבוא בשביל להציג את המקרה, אני בהחלט מעריך את הפגישה הזאת ואני מודה לך, אני חושב שכן היה חשוב לפגוש אותך.

אני חושב שכן היה חשוב לפני ההצגה של זה פה, להציג את זה, אפשר לפתור את זה.

אני מקבל, זה לא בידיים שלי.

אמיר, שאלה, האם יש יכולת להתייחס מינואר קדימה?

אני רוצה לראות, זה קשה, זה במהירות.

מה שאמיר אומר לכם: אני נפש חפצה, ואני אמתח עד הקצה את הסמכויות שלי בחוק.

בוא נשב קודם כול.

כדי לסייע לעסק הזה בגלל הפעילות, גם השקעות וגם הוצאה לפיתוח נחשבת פעילות גם אם עדיין אין הכנסות ממשתתפים שזה מה שהתרחש. יסמין.

סליחה כבודו, אני הגעתי באיחור מוועדה אחרת, ברשותך אם אני אוכל להמשיך את הקו של יקיר. תומר מור ממסעדנים חזקים ביחד. שלא נסטה מנושא לנושא והזמן יתבזבז כאן.

הקו יימשך, אבל אני רציתי את העסקים עצמם.

ודאי, אדרבה ואדרבה. ברשותך משפט קצר ואני משחרר לעסקים כי הם החשובים, לא אנחנו.

נראה אותך משפט קצר.

בבקשה, לפרוטוקול: תומר מור, מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד. ראשית כל הכבוד על העבודה הנהדרת שנעשתה לפני מספר חודשים שבאמת הצליחה להביא תוצאה בערך למסעדני הצפון שנכנסו פנימה לרשימה של מתווה הפיצויים. בהקשר למה שקורה היום אנחנו רואים קו ישיר לעבודה שלך שעשית, עבודה מצוינת.

כל הח"כים פה של ועדת נגב גליל, שתדע. טטיאנה איתי בכל מקום. שריקי אני מלהיב אותו מטעם ש"ס לפתור בעיות בקרית שמונה.

בעיקר זה מה שהוא עושה.

כל מי שידו במעל, גם מי שלא הצביע לכם וגם מי שלא כשר.

ובליאק שליבו ונפשו.

בצפון יש לנו בעיה של כשרות.

מי שפה, כנראה אכפת לו. תמשיך.

בקצר וקולע. אנחנו צריכים להכניס פה לאירוע מגוון רחב של גופים. כמובן, דבר ראשון, המתווה של הפיצויים, אני לא ארחיב על מה שיקיר אמר ואני בטוח שהוא אמר את כל הדברים שאנחנו אומרים גם, רק להוסיף בנוסף. אנחנו צריכים להכניס פה גם לאירוע ואתם צריכים גם לעזור לנו בנושא הזה, בנק ישראל דרך ועדת כספים שלא נכנס בכלל לסיטואציה הזאת וצריך להיכנס ולראות איך אפשר א' שהבנקים יעזרו, ב' בנוסף לראות גם מתווה נוסף של הלוואות בערבות מדינה, מנגנון שהיה בעבר ואנחנו לא מדברים עליו כרגע.

זה של החשב הכללי .

בדיוק. אבל בא לומר שהמנגנון והמתווה של פיצויים הוא טוב אבל הוא חלקי, הוא לא מלא.

אז שתי הערות על המצב. הבנקים התחשבו בעסקים ואני פניתי על עסקים.

אנחנו לא רואים את זה בשטח.

אני פניתי לבנקים ספציפית על עסקים להקפיא תשלומים, לפרוס אותם, לדחות אותם. הם תמיד אמרו לי כן, תמיד עזרו לי. והעניין הזה של הלוואות בערבויות מדינה, דבר שעשינו היטב בקורונה ופעל, אין סיבה שלא יהיה. גם ההלוואות שאז המדינה העמידה לא נוצלו במלואם וזה עבד יפה בבנקים, ועכשיו זה חוק ההסדרים ואפשר להכניס מרכיב כזה של סיוע. אבל אתה יודע, לא כל עסק רוצה עוד הלוואה, בסוף הוא צריך לשרוד, הוא צריך שחלק מזה יכסה ממש את המשבר שלו ולא ישעבד אותו לעתיד, אבל זה שילוב, שילוב של מענק שנותן בוסט ומאפשר לך להתקיים ואולי הלוואה שמאפשרת לפרוס אותה כלפי העתיד.

וכמובן גם חצי משפט - - -

רגע אבל זה לא טוב כי יסמין היא מנומסת, וזכות הדיבור שלה הייתה לפני שש דקות כבר. בבקשה.

תודה, אני יסמין פת, אני בעלים של מלון בוטיק מילה, מלון חדש במושבה הגרמנית בחיפה. בשנים האחרונות אנחנו נמצאים במבנה שהוא מהתקופה הטמפלרית, משנת 1870, מה שאומר שהשקענו שם המון-המון משאבים על מנת לשמר ולשפץ את המבנה, מעל 4.5 מיליון. פתחנו ביוני השנה, יוני היה החודש הראשון, ביולי התחלנו כבר.

שזה נועז, בזמן מלחמה, לא לפחד.

נכון, התחלנו כבר את התהליך לפני זה ופתחנו. יולי היה חודש טוב. אמנם אין תיירות חוץ אבל כן יש הרבה תיירות פנים. המלון גם מכיל חצר לאירועים, בר יין, שכל זה התעכב בעקבות המצב והחל מאוגוסט מהאיום האיראני כולם התחילו לבטל. היום המצב בחיפה פשוט שומם.

באחוזים של ירידה?

100%.

אבל אתם מפעילים? כלומר, אתם מנסים לשרוד?

אי אפשר.

אז אתם עונים להגדרה, ההשקעות שלכם היו גם לפני המלחמה מבחינת שיפוץ?

ותוך כדי.

אבל אם אתם הייתם לפני המלחמה היא יכולה להיות חלק?

אני אסביר. יוראי העלה את הפתרון שאנחנו נותנים לספטמבר-אוקטובר שחלק מהעסקים בהתאם למדיניות ההתגוננות יקבלו נוסחת מחזורים וחלק הוצאות מזכות כמו שהיה כלל ארצי, זה מה שאמורים לקבל בעיר חיפה. אחד הפתרונות שנעלה בשבוע הבא לגבי עסקים חדשים, יש שני סוגים של עסקים חדשים, אם ניקח עסק חדש שנמצא בעיר נהריה לדוגמה, שמתחילת המלחמה בכל חודשיים הוא מקבל פיצוי, יש לו תקנות. אם הוא פתח תוך כדי המלחמה – אני לא מכיר פתרון לתת לו תוך כדי המלחמה. לעיר חיפה אני כן מכיר פתרון וזה ייכנס בתקנות שאנחנו נעלה להערות בשבוע הבא.

אבל אני שמעתי בחצי אוזן את נציג האוצר שאומר שנשקלת אפשרות לסייע גם לעסקים חדשים שנפתחו בזמן המלחמה.

אני אסביר. תלוי איזה עסקים חדשים. בעיר חיפה, בגדול, המדינה נתנה פיצויים באוקטובר, נובמבר, דצמבר 2023 ומינואר הם היו ירוקים ועבדו רגיל. אזורים כאלה שהעסק נפתח בינואר 2024 או ביולי הם ייכנסו ויהיו עסקים חדשים, אנחנו נכניס את זה להודעה.

יש לך גם בסיס להשוואה מתחילת השנה.

סתם דוגמה, ישבתי איתה לפני, לה יש את חודש שביעי-שמיני, אז יש בסיס. לעסקים שפותחים תוך כדי הלחימה – כשאתה פותח תוך כדי לחימה בנהריה לדוגמה, ויש לך כל דו חודשי פיצויים, גם בקורונה לא נתנו לזה פתרון כי אי אפשר לתת לזה פתרון.

שניה, אדם פתח עסק חדש בנהריה מאפס, כולל השקעות והפעלה?

אם הוא פתח אותו בינואר 2024 בזמן שגם ככה יש תקנות פיצויים בעיר הזאת.

הוא עדיין קיבל?

הוא לא קיבל כי הוא נכנס לתוך אירוע מלחמה מראש, הוא לא ציפה לקבל משהו אחר כשהוא פתח את זה. בעסק שלה, בינואר עד ספטמבר, העיר עבדה רגיל בחיפה. זה כמו שהיה באומיקרון – מי שזוכר את האומיקרון – התקנו תקנות, האומיקרון היה בינואר 2022 ואז עסקים שפתחו במהלך הקורונה נתנו להם פיצוי. בזמן הקורונה נתנו רק לעסקים שנפתחו לפני הקורונה.

אבל אם היו השקעות מקדימות.

הם יקבלו פיצוי מלא.

הם יקבלו מלא? ידעת את זה יסמין, שתקבלי פיצוי?

לא, ממה שהרואה-חשבון שלנו אמר, זה לא מה שהוא אמר.

מה שאני רוצה להגיד לכם זה שאתם עושים המון השתלמויות ואולי אנחנו צריכים לעשות איזה זום, אפילו בהובלה שלנו, שיש בו אפשרות למאות או אלפי רואי חשבון שייכנסו ויבינו.

אנחנו עושים את זה כל הזמן עם לשכת רואי חשבון, עשיתי קרוב ל-15 כאלה פודקאסטים והכול והרצאות. רואה החשבון שלה אמר לה שלא כי עדיין לא הובאו להערות הציבור התקנות.

אז כשהם יבואו.

אז מה הם העסקים שאתה לא יכול לתת להם פתרון?

עסקים שנמצאים באזור התגוננות, לדוגמה קו עימות. לקו עימות היה פיצויים של מחזורים תקופה ארוכה, מאוקטובר בשנה קודמת כרגע זה עד אוקטובר.

אני מתכוון לעסקים חדשים.

עסקים חדשים שנפתחו באזורים שיש פיצוי רצוף מתחילת המלחמה ועד היום, אני לא יכול לתת להם.

אמיר, בעברית פשוטה אתה אומר: אם אדם פתח עסק באזור מלחמה למרות שהוא יודע את התנאים שהכול סגור – אני לא יכול לעזור לו. אבל אם ההשקעות שלו היו לפני המלחמה אז העסק כבר פועל.

אתה יכול לתת דרך איזשהו סכום קבוע כמו שעשינו במתווה הראשון לעסקים מסוימים?

במתווה הראשון שעשינו זה היה מצחיק, הסכום הקבוע לצערי היה 4,000 שקלים.

4,200.

בליאק, כל הכבוד.

אתה יודע כמה דיברו על ה-4,200 האלה?

אתה יודע כמה זמן לקח לי להוציא מכם להעלות את זה מ-3,750 ל-4,200?

זה בסוף התקציב, זה בימים האחרונים של תקציב המדינה.

היישובים החדשים שייכנסו למתווה בספטמבר-אוקטובר שלא היו בחצי השנה האחרונה במתווה בשנת 2024, כל העסקים החדשים האלה שנפתחו לפני ספטמבר-אוקטובר, אנחנו ניתן להם פתרון בתוך התקציב.

אמיר, אני רוצה לשאול את זה בדרך אחרת, שזה יותר האוצר וזה יותר הכלכלה ומבט כלפי העתיד. אם אדם החליט לפתוח עסק והוא מנסה להתקיים והוא פועל, הוא תכנן להיות 100% והוא נהיה 30%, 50%, יש אינטרס למדינה? הרי אחת הבעיות בצפון זה בריחה של עסקים מהצפון, אז כל מי שמקים משהו בצפון הוא די אמיץ, אז למה אין לנו תמריץ על זה שאדם הקים בזמן המלחמה עסק? בוא תקים עסק, תקבל מענק.

למה אנחנו צריכים להסתכל על זה רק בצד שהוא הפסיד או לא הפסיד? אנחנו מתמרצים את הפעילות הכלכלית, אנחנו רוצים שעסקים יקומו בצפון. כל שכן אחרי המלחמה ודאי נרצה לשקם את הצפון ולהקים הרבה עסקים, אבל אם מישהו היה נועז והקים בזמן המלחמה למרות הסיכון הגבוה, וזה לא פיקציה, באמת הקים, באמת השקיע, באמת הוציא מאות אלפי שקלים, אני שואל את זה גם את האוצר, את הכלכלה, תגיד: הקמת? אנחנו איתך.

אוראל פיין, אגף תקציבים. שוב, זה לא סוד שמדינת ישראל כרגע נדרשת לאתגרים פיסקליים שהיא לא ידעה ב-20 השנים האחרונות. כרגע יש חוסר ודאות רב לגבי המצב הביטחוני בצפון וכנגזרת מכך גם לגבי הפעילות הכלכלית. כרגע מדינת ישראל נדרשת להתכנסות פיסקלית וביום שאחרי המלחמה אני בטוח שהממשלה תניח תוכנית כלכלית לפיתוח הצפון כמו שהיא הניחה לחבל תקומה, ובחלק מהתוכנית הזאת יוצעו תמיכות כאלה ואחרות. אני כרגע לא יודע להגיד מה הם כי הדברים עוד לא נידונו לפרטיהם, וזו הסיבה. הסיבה כרגע נובעת בגלל חוסר ודאות רב.

רגע חברים, אני לא יכול, יש לי כמה דקות עם רשות המיסים, אני צריך למצות את הדבר הזה. העניין של אותן תקנות שיאפשרו את הסיוע הזה שדובר, מתי הן ייכנסו לתוקף?

הן יעלו להערות הציבור במהלך השבוע הבא. בסוף, התקנות של ספטמבר-אוקטובר יכולות להיפתח רק ב-15 בנובמבר, אפילו ב-17 אחרי דיווחי המע"מ, זה לא רלוונטי גם אם נעלה אותם היום אף אחד לא יוכל להגיש תביעה כי אנחנו לא רואים את דיווחי המע"מ.

אני לא לגמרי מסכים עם זה, כי גם הוודאות חשובה לעסקים.

ברור.

לא, בשבוע הבא זה עולה להערות הציבור.

מתי זה מסתיים?

כבר נתנו די ודאות.

עוד כמה זמן? שבוע? כמה ימים?

עוד שבוע.

אז אם אנחנו עושים דיון מעקב בעוד שבועיים, יש סיכוי שהמטרות האלה בתוקף?

המטרה שלנו היא לנסות שעד סוף שבוע הבא, עד יום חמישי, להעלות את זה להעלות הציבור – בלי להתחייב כי יש תקציב עדיין וכל מיני דברים אחרים – ב-14 יעבור שבוע, ב-17 שזה יום ראשון אני מניח שגפני יקבע דיון בוועדת הכספים בשביל לאשר את זה, 17-18.

סליחה, האם אוכל לקבל את רשות הדיבור? אני אמנם לא נרשמתי. שמי ורד קמינסקי מלשכת רואי החשבון בישראל.

למה? אהלן ורד.

חשוב לי להשמיע את הקול שלנו, של רואי החשבון. נבחרתי לוועד מרחב חיפה ונאמרו פה דברים לגבי רואי חשבון. חשוב לי להבהיר שאנחנו רואי החשבון, גם נמצאים מתחת לאלונקה עם בעלי העסקים שלנו. עכשיו, כל הידיעות על פיצויים לחיפה זה משהו שנאמר רק היום. כולנו תושבי חיפה ובעלי עסקים נמצאים במשך חודשים בחוסר ודאות, ולכן חברתי פה, בעלת בית המלון, רואה החשבון שלו אין לה מושג, הוא לא יודע.

אנחנו לא רוצים להעליב את רואי החשבון.

זה לא בשביל להעליב.

ההערה הייתה לגבי מידע, האם המידע הגיע?

אין מידע.

אז בגלל זה רצינו, זאת הסיבה שאנחנו גם עושים את הדיון הזה.

הטענה שלי, ובאתי לפה להשמיע אותה, שההחלטות מתקבלות באיחור והן מגיעות אלינו כשכבר בעלי העסקים גוועים ומתים וגוססים.

את כל-כך צודקת.

הם שואלים אותנו מה לעשות?

נלחמנו על מסעדות בצפון חצי שנה בלי כלום.

לכן אני באתי לפה לתת פתרונות, אני לא באתי לפה להשמיע קול וסתם לקשקש.

לא, זה בסדר גמור.

אני באתי להגיד: בואו תעבדו איתנו בשיתוף פעולה, עם לשכת רואי החשבון. יש לנו הצעות, יש לנו רעיונות.

אמיר הוא בקשר עם לשכת רואי החשבון.

אז אני חברה חדשה בלשכת רואי החשבון.

אז הוא גם יכיר אותך, יש לו גם נציג רשות המיסים בצפון.

אני אשמח גם לדבר עם הנציגים.

לשכת רואי החשבון בקשר קבוע איתנו פעם בשבועיים איתי במשרד.

אני יודע את זה.

הערה קטנה רק למשרד האוצר, שמעתי היום כמה פעמים את נציגי משרד האוצר. כל מה שאני שומעת זה: המסגרת, וקשה לנו ואין לנו. אוקיי, אז בוא נחליט מה סדר העדיפויות במדינת ישראל? אנחנו יושבים פה ורוצים לפתח את הנגב והגליל. איפה השר לפיתוח הנגב והגליל הוא נמצא פה?

לא, הוא לא קשור לזה, אין לו את הכסף בשביל זה, והוא נחשב שר טוב. את מה שהיה לו הוא סיים מהר. אבל יש לו רק כמה מאות מיליונים, המשבר של הצפון זה מיליארדים, הוא לא יכול להושיע את הצפון. הייתי שואל על שר הכלכלה שאחראי על עסקים.

גם לו יש תקציב של 2 מיליארד שקלים, זה לא מספיק.

אני יכולה לומר לך שכתושבת חיפה, אנחנו מרגישים פריפריה זנוחה. מדובר על חבל ארץ עצום שהוא מוזנח לא מעכשיו, כבר שנים רבות.

אני אגיד לך שאני לא אוהב להתרחב בדיון כי אני מפספס את המטרה.

ברור.

סדרי העדיפויות של המדינה ואיפה הכסף, זה לא יהיה היום.

אז בואו תעזרו לחיפה ולצפון.

והפגיעה בפריפריה זה הנשמה שלי, עשיתי כמה בג"צים נגד מדינת ישראל על אי שוויון בפריפריה.

כן, זה מאוד עצוב.

בגבולות, בהכנסות, בבריאות, בחינוך, בתחבורה, בכל התחומים האלה יש לי בג"צים נגד מדינת ישראל. אבל לא היום.

יקיר ליסיציקי, יושב-ראש איגוד המסעדות והברים בישראל. מענין את כולנו מה הנתונים של רשות המיסים, עסקים חדשים באזור הצפון שנפתחו בחודש אוקטובר? האם אפשר להביא את הנתון הזה לפני יושב-ראש הוועדה? שנבין את ההיקף. אם ההיקף הזה דורש שינוי חקיקה אתמול אז נתכנס ונעשה מה שצריך. כל עסק זה עולם, אנחנו לא נפיל אף אחד בין הכיסאות כי אין כיסאות, אין עסקים שם. אנחנו מדברים על להשקיע בפיתוח לייצר אינטרס לפתוח שם עסקים חדשים, בואו נטפל בקיימים. כמה מקרים דומים כמו גלעד שהיינו אצלו?

אין הרבה. עשרות גג. זו קבוצה קטנה.

זה נמצא אצלי.

אני סבור שאצל מע"מ אפשר לראות את מועד פתיחת בית העסק, תחילת פעילות עסקית, ולהביא את הנתונים לוועדה. להבין את ההיקף. אמיר דהן עושה עבודה במסגרת הכלים שלו, במסגרת החוק, כל מה שהוא יכול לעשות הוא עושה, והצוות שלו והם עובדים. בסוף הוא לא המחוקק. ואם אנחנו התכנסנו פה להציף ולתת זרקור לנושא מהסוג הזה – בוא נתחיל את הבוקר טוב מהמספרים. כמה עסקים כאלה יש לנו מקצה לקצה? עם חיפה שעתידה להיכנס, שעד הבוקר היא לא נכנסה לשום מקום.

קודם כול זאת בשורה להיום. אנחנו שמחים שמתחילים לחשוב גם על חיפה וגם על עסקים חדשים שהייתה להם פעילות. אנחנו מתחילים פה למצוא סימני נפט.

סגן ראש העיר של צפת, בבקשה, קצר.

שלום, תודה. קודם כול אני רוצה באמת להודות לכם בוועדה היחידה בכנסת שהגיעה לצפת, הסתובבתם, למדתם את מה שצריך ללמוד ובעקבות זה אתם מקדמים הרבה דברים בשבילנו, אז באמת תודה רבה. בטח ראיתם כשהסתובבתם, שאין עסקים. המצב קטסטרופה.

ראינו מודעת אֵבֶל על העסקים.

ראית אֲבָל שהיה נעול, זאת אומרת שלא הייתה מודעת אֵבֶל והחנות פתוחה. החנויות סגורות, הגלריות סגורות ואנחנו מדברים פה כרגע על העסקים החדשים.

אני רוצה להגיד גם בהקשר של צפת – זה נוגע בעצם להקשר של כולם – עסקים שפתחו בצפת תוך כדי המלחמה זה בגלל שההשקעות היו מוכנות קודם, אנשים כבר שמו כספים, השקיעו, והדרך היחידה שלהם לנסות להציל משהו מן הארי ומן הדב זה לפתוח. אני לא יודע מה יהיה המנגנון שישקף ללמוד מה היה פוטנציאל ההכנסות, אבל להשאיר אותם ככה ולטבוע, זה א' יהיה הנזק שלנו. אנחנו רוצים שהעסק הזה יצליח, שהכנסת מיסים יחזיר את זה בחזרה למדינה. אם אנחנו עכשיו נפקיר אותם – זה יהיה מצער מאוד.

הערה נוספת חשובה ובזה אני אסיים. אנחנו מקווים מאוד שהמלחמה תסתיים כמה שיותר מהר, אבל לפי ההתנהלות של נוהל הפיצויים שמסתכל מה פיקוד העורף קבע, וברגע שפיקוד העורף יגיד שאנחנו ירוקים אז מפסיקים, שוב פעם אנחנו נמצא את עצמנו מופקרים.

אגב, צפת באמת הייתה מקרה שפיקוד העורף כאילו לא שם עליה מגבלות והיא חטפה טילים בשל בסיסים קרובים אליה, והעיר הייתה סגורה וגם מוסדות ממשלתיים אסרו על תוכניות ממשלה לבקר בצפת, כמו פרויקט תגלית, מסע, לא הגיעו לצפת. זאת אומרת הממשלה אוסרת להגיע.

אבל אין מנגנון.

ראינו את רחוב הגלריות, וראינו את האנשים האלה והמאבק שלנו התחיל להביא סיוע, הוא לא שלם. אנחנו פה כדי להמשיך במאבק. סגן ראש העיר, תודה. וראש העיר של צפת הוא על הכיפאק, קקון, אנחנו מאוד אוהבים אותו וגאים בו והוא ליווה אותנו.

אנחנו רוצים לתת לעסק בראש פינה שקם בזמן המלחמה. לא נמצא? נראה בהמשך אם הוא חוזר. אריה, מלון מנהריה, בבקשה.

קודם כול אני רוצה להודות לך אדוני יושב-הראש, ולוועדה, באמת מחמם את הלב, גם אלינו הגעת לפגישה, ישבת איתנו, שמעת אותנו. אני עובד בשיתוף פעולה עם אמיר מרשות המיסים, תודה גם על התמיכה. זה כיף לעבוד איתם. מה שאני רוצה להעלות פה בפניכם זה את הנושא.

אגב, זה שינוי, כשפגשנו אותך בלוחמי הגטאות היית לוחם גטאות, היית עצבני. מאז עשינו לכם סולחה, אני מבסוט עליך.

נרגעתי מאז, אנחנו עובדים על זה.

בנופת צופים אתה מקבל יותר שקלים. כן, דבר.

אז ככה, קודם כול בנושא של הבנקים, כל הנושא של ההקפאה של ההלוואות בגלל המצב, כי העסקים שלנו סגורים, העסק שלי ירד ב-100% עבודה כמעט. אני מעלה את זה כאן לוועדה כי אלו דברים שמשרד האוצר צריך לשמוע כי הוא לא נתן תשובה שבאמת הרגיעה לי את האוזן. ברגע שהעסקים שלנו סגורים והבנקים לוקחים לנו על הקפאה ריבית דריבית, והבנקים די מנצלים את המצב ועושים על זה הון נוסף ולא נכנסים תחת האלונקה כמונו.

תכף נקבל תשובות מבנק ישראל.

כשהתגייסתי במקרה שלי למילואים ונפצעתי וחזרתי ואני לא מאמין שאני מגיע לבנקים ואני צריך לתת הסברים.

אז קודם כול, כל הכבוד לך גם על השירות שלך למדינה.

כל הכבוד לך, אני מחכה - - -

אנחנו נבוא.

זה היה דבר אחד. דבר שני, המקדמות. כרגע עד היום אנחנו עובדים על מקדמות על פי חקיקה, ואני חושב שגם את זה כדאי אולי לשנות כי אנחנו לא יודעים מתי המלחמה תסתיים כמו חברתי כאן עם המלון מחיפה. פותחים עסקים תוך כדי מלחמה זה תמיד נראה כאילו - - -, הרי אף אחד לא יכול לצפות שמלחמה תימשך חודש, חודשיים, שנה, שנתיים, ובינתיים אנחנו פה מעל שנה. ולכן כבר המקדמות היום לא מסייעות לנו כשאנחנו צריכים לשלם ארנונה ואת ההלוואות שלנו. עכשיו במקרה שההלוואות תופחות במאות אלפי שקלים על כל עיכוב וכל הקפאה, ולכן אולי כדאי כבר להתחיל לעשות איזשהו שינוי כיוון ולשמר את העסק כדי שבאמת יהיה לאן לחזור.

תודה. אני רוצה לתת לעסק מראש פינה להציג לפני שאני עומד במילה שלי ומשחרר את רשות המיסים. בבקשה, קפה עדה בראש פינה, מומלץ מאוד.

שלום. אני אספר קצת על עצמי, אני אלירן מראש פינה, פתחתי את העסק, זכיתי במכרז בעצם בשנה שעברה בחודש ספטמבר ואז פרצה המלחמה והיו לבטים אם לפתוח או לא לפתוח והיינו כבר בשיפוצים וכל העניינים התחילו להתגלגל, בגלל המכרז היינו חייבים לפתוח כבר.

את התחלת השיפוצים ביצעתם לפני המלחמה?

התחלתי לפני המלחמה ואז גויסתי למילואים ביישוב. תוך כדי המשכתי לשפץ, כמובן שלא ידעתי אם לפתוח או לא. בסופו של דבר פתחנו רשמית את המסעדה ב-1 במאי וזה עבד נפלא, ביחס למלחמה כמובן. חודש אחרי זה גם כן, ואז התחילה הירידה עם ההתחממות בכל פעם, ובחודש וחצי-חודשיים האחרונים זה ברמה ממש של 90% אפילו 95% בהכנסות וכמובן לספקים עדיין צריך לשלם, ושכירות ועובדים והכול, ואנחנו די תקועים, אני לא אשקר.

אז התחלת ההשקעות פה, אמיר, גם הייתה לפני המלחמה. וראש פינה לא הייתה מאוד מאוימת בחודשים הראשונים אז הוא במתווה כן ייכנס בתקנות החדשות?

בתקנות שנפרסם להערות הציבור יהיו עסקים חדשים שלא היו להם. ראש פינה מחודש ראשון עד חודש חמישי לא היו לו פיצויים אז עסקים כאלה ייכנסו.

יש לו סיכוי לקבל סיוע?

כן.

חברים, היום אני לא רוצה שהדיון יהיה מאוד ארוך. אני מנסה להעביר מסר לציבור. אנחנו לא רוצים דיון ארוך היום והתחייבנו בעוד שבועיים לעשות עוד דיון כי יש פה תקנות וסימני שאלה ותשובות שהממשלה תביא לנו, תשובות יותר טובות וגם יש פה עסקים שינהלו שיח עם רשות המיסים בתקופת הביניים, ורשות המיסים תנסה למקסם את האפשרות לסייע, אז אנחנו נדע יותר בעוד שבועיים.

אבל מי שרוצה לדבר עכשיו, שינסה ממש דקה אחת, לא יותר. סליחה, אנחנו נעשה את זה לפי הסדר הזה אבל אני באמת אחרי דקה אבקש מכם כל אחד לסיים. ח"כים כמובן זה יותר מדקה, מתי שתרצו, אבל נציגים – קצר ולעניין.

שמעון אלון מצפת, דיברתי עם אמיר. מיכאל ביטון זה האבא והאמא של העיר צפת, שתדעו, הוא זה שדואג לנו מא' ועד ת'.

יקיר העיר.

הוא צריך לקבל יקיר העיר.

אני רק עם טטיאנה ומישריקי מגיע לטקס.

את מישריקי לא ראינו אבל נקווה שנראה אותו שם.

הוא היה, הוא היה עם בוסו, תאמין לי שהוא יודע עם מי ללכת.

גם כשלא רואים אותו הוא נמצא.

יש בעל עסק שאמר לי שהוא פתח השנה את העסק שלו, מסעדה מאוד מיוחדת בצפת, אני מקווה שכשהוועדה תגיע אנחנו ניקח אותכם, תראו את העסק הזה, הוא פתח אותו השנה ואמר לי: שמעון, זה חיים ומוות, אם אני לא מקבל עכשיו את הפיצויים, אני מת.

מתי הוא התחיל להשקיע?

הוא פתח אותו לפני שלושה-ארבעה חודשים, את המסעדה.

אני חושב שגם חל על צפת הכלל הזה.

כן, אבל אף עסק לא מתכנן שהמלחמה תהיה כל-כך הרבה זמן.

לא, יש פה משהו שאותם יישובים שלא נהנו מסיוע בין ינואר למאי בגלל שהמצב לא היה חמור, ושם נפתחו עסקים בחודשים ינואר-מאי, כן יהיו זכאים בתקנות החדשות.

מה הם יוכלו לקבל?

זה לא עכשיו, אחי, לא עושים פה משא ומתן. זה אחורי זה. זהו, קצר ולעניין. הבא בתור, כברי אתה רוצה להגיד משהו? אתה יודע לפנות לרשות המיסים? מצוין.

אני רוצה להוסיף משהו אחד קונקרטי ואולי פרקטי. עסק חדש בצפון נושא ארנונה עד להחלטה אחרת של הממשלה משום שהוא גם ככה בקשיי תזרים מזומנים והעלות התקציבית של זה היא אפס – לסייע בהוראת שעה או לא לעסקים החדשים בפרט, בפריסה של הארנונה, דחיה של הארנונה, הקפאה של הארנונה.

הרשויות מוכנות בתנאי שישפו אותם. בקורונה מדינת ישראל שיפתה את הרשויות בארנונה ואפשרה להם להקל הקלות ארנונה. הפעם הזאת במלחמה המדינה לא נכנסה לאירוע הזה להקל על עסקים בארנונה ואתה לא יכול לדרוש את זה מהרשויות.

אז מהמדינה לפחות לעסקים החדשים, אין להם כלים תזרימיים.

בוא ניתן לו להשיב.

אני חייב לצאת למשהו פרטי. בנוסחת המחזורים שהעסקים מקבלים, הארנונה מגולמת בפנים. כשעשינו את זה בקורונה הנוסחה לא שילמה בהוצאות הקבועות את הארנונה, בגלל זה היה פתרון נוסף של ארנונה. באירוע הזה בבדיקות שעשיתי, היחס של ההוצאות הקבועות שאנחנו מגלמים אותם בפיצוי הוא הרבה יותר גבוה משכירות.

לא יודע, יש לו מילים של כלכלן.

לא, תזרים, אמיר.

בדקנו את זה מספר רב של פעמים. כרגע אתם אמרתם גם בהוגנות שרוב הרשויות כרגע מוציאות את החיוב ולא אוכפות את זה כרגע.

אצלנו בצפת לא רק שאוכפים, מעלים לנו את הארנונה ב-2025 בעוד 10%.

ומעקלים את החשבון גם, כן?

החשב מלווה רוצח את התושבים.

יש גם התחשבות. אני ראיתי ראשי ערים שקבעו מדיניות של גישה מאוד מקלה.

אבל אני שאלתי שאלה אחרת, האם עסק חדש שאין לו תזרים ואין לו הכנסות אפשר להתייחס אליו פרטנית?

אני אגיד ככה. זה באמת לא קשור לקרן פיצויים.

נכון, זה לא התחום שלו.

אני רק אומר כי זה עלה בכמה דיונים. אם זה עסקים מפונים ולא מפונים שמקבלים פיצויים, אם זה מסלולים אדומים או מסלול מחזורים, הם מקבלים את הפיצוי של הארנונה בתוך הפיצוי. המקדמות כיסו גם את הארנונה. לצערי הם לא רוצים לשלם. אנחנו לא יכולים להתערב בחלק הזה, זה שונה מהקורונה. אם המדינה תפתור אותם מארנונה, אני אומר לכם שיהיו פיצויים כפולים והמדינה תשלם מיליארדים מיותרים.

אלון, אני אוציא אותך עוד הערה לא במקום אתה יוצא. בבקשה הבא בתור.

אז רגע לפני אמיר.

אדוני, אני חייב ללכת.

אמיר, אני מאוד מעריך שבאת.

אמיר, רק עוד שניה.

כן, אבל כולם יעשו לו את התרגיל הזה. הוא יחליט מתי הוא קם.

קודם כול אני מצטרפת לתודות על הרחבת המתווה לאורך כל המלחמה. עדיין, אנחנו שנה באירוע וכיוון שבדיון הקודם בוועדת הכספים לא הגיעו לדיון מעקב, אז כן יש עדיין הרבה חסמים לעסקים הקיימים היום שנמצאים בתוך המתווה, בעיקר על הנושא של תזרים המזומנים. דיברנו גם בהפסקה על הנושאים שמגישים השגות.

דיניסמן, תכיני נייר עמדה לוועדה ולאמיר, ואנחנו נתייחס אליו.

אדוני, אני רק אגיד משהו בנושא הזה ואני אצא, רק שידעו את הנתונים כי לא הספקנו להגיד את זה בוועדת כספים. הוגשו 600,000 תביעות בנזק העקיף, נשארו בטיפול 22,000 תביעות. זה בעצם 3.5%. בקורונה לא היינו בקצב כזה בחיים. אנחנו מעסיקים 600 עובדים בנזק הישיר והעקיף ביחד. לא הייתה מלחמה שמדינת ישראל בקרן הפיצויים טיפלה גם בנזק הישיר וגם בעקיף ביחד. היום יש לנו 50 צוותים שנמצאים בשטח בכל האזורים שנפגעים, כל יום, כל החג עבדנו, כל שבת, ערב חג, חג, כיפור.

כולל הגעה לשטח.

ברור, אני מדבר על ההגעה לשטח. בסוף אני מבין שכל עסק בפני עצמו הוא עולם ומלואו, אבל בסוף אנחנו לא יכולים - - -.

בסדר גמור. אורית, לא צריך להגיד, תביאי נייר עמדה על הדברים האלה אליו ואלינו, אנחנו נקדם אותו.

אני קודם כול מאוד מעריכה את מה שאתם עושים, אני גם אמרתי באופן אישי. אני חושבת, פשוט אמרת, שברמת העסק, גם אנשים במסלול אדום שלא מקבלים עדיין את הכסף וגם אנשים שהגישו השגות, מבחינתם אם הם חיים על הבסיס הזה, הם כמעט שנה שלמה בלי הכנסות.

תודה.

אני הגעתי ממג'דל שמס במיוחד, אני רוצה שתשמע אותי, אמיר. זה דקה, אתה שמעת את כולם.

קדימה, דקה.

אני היבה אסד, יושבת-ראש עמותת ביחד ונציגת העסקים ממג'דל שמס. בבוקר הייתי בוועדת הכספים, חיכיתי עכשיו לוועדה. מג'דל שמס מתמודדת עם משבר עמוק לאחר האסון הקשה שפגע בלב הקהילה. העסקים המקומיים נאלצו להפסיק את פעולתם, אך בעליהם עדיין נושאים את החובות הגבוהים ללא פיצוי וסיוע כלכלי. משפחות רבות איבדו את היקר, משפחות שיש להם ילדים פצועים יושבים איתם בבית וממשיכים לשלם על העסקים.

אני מזמינה אתכם, מאז האסון אנחנו לא פגשנו אף אחת מהוועדות.

אני חייבת לציין, עורכת דין יעל אסיף יועצת משפטית למס רכוש, שאנחנו היינו אצלכם בכנס.

שניה, אני אסיים.

מג'דל שמס יום אחרי, היינו שם עם 20 צוותים בשטח.

אני יודע את זה.

בנזק העקיף עשינו - - -.

איפה הפיצויים? למה העסקים לא קיבלו פיצויים?

העסקים מקבלים, תבדקי 90% מהעסקים במג'דל שמס קיבלו כבר תא הפיצויים.

אני בדקתי לפני שהגעתי, לא סתם הגעתי לפה.

אני רואה את הנתונים. אנחנו עשינו בבוקעתא יום עיון שלם.

בעקבות סיור שלנו.

בבוקעתא עם מג'דל שמס יום שלם, פגשנו עסק-עסק ישבנו איתם אחד על אחד, פתרנו בעיות.

רגע, היבה.

בבוקעתא ישבנו באמצע.

היבה, הוועדה הזאת היא גם מגשרת, אני מגשר מקצועי.

גם אני יושבת עם בעלי העסקים, לא סתם הגעתי לפה.

אנחנו נחבר אותך עם רשות המיסים.

עשינו את זה עם ראש המועצה עשינו מפגש, כל התעשייה.

היבה, אנחנו נחבר אותך אליהם. תודה אמיר.

עם ראש המועצה, אבל לא בעלי העסקים.

היבה, זה לא נכון, הם היו במג'דל שמס.

יום שלם ישבנו עם בעלי העסקים בבוקעתא ועם ראש המועצה.

אבל הם לא קיבלו כלום. אני בדקתי לפני שהגעתי.

תודה רבה רשות המיסים, היבה נחבר אותך אליהם, בסדר? ותבנו שיח ועבודה משותפת.

תודה.

יש להם גם נציגים בצפון.

הלאה, כל אחד שרוצה – דקה ולעניין.

תודה רבה על זה שאתם מקשיבים, שמי איתמר שרעבי, הגעתי מעמק יזרעאל מקיבוץ יפעת. אני אחרי בערך ארבעה סבבים של מילואים, קרוב ל-300 ימים, בשבוע שעבר השתחררתי. אני בעלים של שלושה עסקים בעמק, ביניהם שתי מסעדות מאוד מרכזיות בלב עמק יזרעאל, אני מעסיק קרוב ל-100 עובדים.

איזה? אנחנו אוהבים לדעת שמות.

יש לי בית קפה בכניסה לקיבוץ יפעת בתחנת דלק פז, ואת מסעדת אמרלין בכניסה לבסיס רמת דוד ולכן אני פה. בסיס רמת דוד, לא כולם יודעים, אזור מאוד מטווח. נכון שזה לא מדוברר אליכם יותר מידי דרך התקשורת, ובצדק, אני בעד זה. אבל קורים שם הרבה דברים שקשורים למלחמה. הדבר הזה משפיע גם עלינו, גם על התושבים שסביבנו.

קיבלת או לא קיבלת סיוע?

לא קיבלתי סיוע עד כה.

למה?

סך הכול, ואני אומר אפילו תודה, למזלנו עמק יזרעאל בחצי השנה האחרונה הפך להיות הצפון החדש בעקבות הפגיעה המרכזית צפונה יותר, הגיעו אלינו תיירות פנים אבל באיזשהו מקום בספטמבר האחרון זה נקטע בבת אחת.

לפי מה שאני מבין, מה שנאמר פה, אתם כן תהיו זכאים בהרחבת מעגל הסיוע.

אני לא מכיר את זה.

אמיר אמר את זה בבוקר לשלומית.

אתם תקבלו סיוע. אתה שרעבי נכון?

נכון.

אנחנו בעוד שבועיים ניפגש, אתה תבדוק את הדברים ונהיה בקשר.

אני אשמח.

אבל לפי מה שנאמר פה, אותם עסקים שלא קיבלו סיוע אבל עכשיו המעגל התרחב, הם ייכנסו למתווה הסיוע.

תודה לכם. אני רק אדגיש דבר נוסף, בניגוד למה שהיה בקורונה, שהיה לנו יותר ודאות ואפשרות להוציא עובדים לחל"ת, היום אין לנו את האפשרות הזאת. אני נמצא חסר אונים מול עובדים גם עם ירידה של בערך 50% בהכנסות וגם אני נאלץ ורוצה להמשיך להעסיק את העובדים שלי.

לא לאבד אותם, נכון.

לא לאבד אותם, נכון. יש לי קושי ביום-יום בלי קשר למלחמה להעסיק ולשמר את העובדים הנהדרים האלה.

שרעבי, אנחנו נלווה אותך כמו שליווינו פה אחרים, אבל בוא נראה רגע מה המדינה תעמיד לרשות המצב הזה. הנציגים לא יודעים לתת תשובה כי הם לא פה, אבל נלווה אותך. בבקשה, כן.

שלום, אילן פרון מחיפה, בעלים של שלושה עסקים בשוק תלפיות בחיפה. מי שמכיר שוק תלפיות עד היום הייתה שכונת עוני קשה שלפני עשר שנים הגעתי, והיום זה אחד מהמרכזים הקולינריים החזקים בעיר עד לפני חודשיים. למעשה כל האזור הזה מת, ריק לחלוטין, אין אנשים, כבר שלושה עסקים נסגרו ויש עוד.

האמת שהייתי שם, באתי עם חברי כיתת כוננות של חניתה לפני המשבר, לפני כמה חודשים והיה מאוד מרשים. אבל אתה גם נכנס למתווה.

בסייג כזה, זה לא פיצוי מלא, כי יש רק הוצאות מזכות. אני חייב לדבר על זה, זה פשוט פרדוקס שאני מנסה להבין מי הגה אותו ולמה הגה אותו אלא אם כן זו מכבסת מילים.

אבל תקשיב, כשהם פרסמו עכשיו את התקנות, זה מה שנקרא הערות הציבור. בין אם אתה מעיר או ארגוני המסעדות, תעירו את ההערות שאתה צריך, אולי ידייקו את המתווה.

משרד האוצר כבר החליט מראש.

אנחנו הצלחנו לשכנע את האוצר בשינויים, אז בואו נראה לפחות שזה - - -.

תסביר את הבעיה.

יש פה משפט מאוד בעייתי שיוראי אמר בישיבה הקודמת, שפיקוד העורף הוא לא משקף את המציאות אבל אלו ההנחיות. אז אם הוא לא משקף את המציאות של העסקים, אז הוא בכלל לא אומדן. אנחנו לא נמדוד את מצב העסקים על פי פיקוד העורף, מי שמכיר את חיפה, זה חיפה-קריות, אתה לא יכול לחלק את זה. אני והבת שלי ואשתי ושלושת הכלבים יורדים בכל יום באופן קבוע למרחב הקבוע, כל יום, כל יום, שלא יספרו לי סיפורים צהוב כתוב ורוד ירוק. חבר'ה, זה לא עובד ככה, העסקים שלי ריקים ולי יש עסק שבאים אליו מכל הארץ, והוא ריק. הוא בתת מחזור של 80%. וזה בכל חיפה.

גם לגביך אנחנו נמשיך את הליווי, ונבדוק את זה באופן עקרוני. בליאק, בבקשה.

אתה תמשיך.

בסוף אתה רוצה?

בסוף, כן.

ברשותכם, כבר אמרתי בהתחלה משפט, אבל אם אפשר. תומר מור, מנכ"ל מסעדנים חזקים ביחד, ואנחנו פה באמת יושבים כתף לכתף עם יקיר והאיגוד ואנחנו מתעסקים עם הנושא של המסעדנים ברחבי הארץ.

נאמר ואני לא אחזור, אבל נתונים שנבין אותם ברמה של דברים שאנחנו עושים, וחשוב להגיד – דברים שהאוצר לא רואה. האוצר לא רואה. האוצר רואה את נתוני דיווחי המע"מ ואת דיווחי האשראי. הוא לא מסתכל על עסקים בצורה פרטנית, הוא מסתכל בצורה מדינית. אז נתונים של חיפה וצפונה, 100% מהמסעדנים מספטמבר – בסקרים שעשינו של מאות מסעדנים – חוו ירידה בהכנסה במקבי לשנה שעברה. 60% מהמסעדנים חוו ירידה של מעל 50%, שהממוצע שבדקנו הוא מעל 70% ירידה מצטברת של כולם.

באילו חודשים?

של ספטמבר-אוקטובר. אילן לא אמר אבל הוא מדבר על זה שיש לו כבר 85% ירידה בעסקים שלו בחיפה. אז שימו לב לנתון הזה. ובסופו של דבר שתי נקודות חשובות, 7% מהעסקים בצפון שלא נמצאים במרחב של גליל עליון שמקבלים זכאות מהמדינה לאזור המיוחד, כבר סגרו לצמיתות את העסקים שלהם, ואחוזים גבוהים מאוד כבר לא יפתחו אם הם יסגרו עוד פעם עסק של מסעדנות.

המעגל היצרני של המדינה – שאין טעם להרחיב עליו שאנחנו כבר מבינים את המשמעות האדירה שלו במיוחד בוועדה כמו פה שבאה ומתייחסת לזה – אנחנו מבינים שאנחנו מאבדים פה כוח יקר של כוח ייצור והכנסה למדינה ובכלל. המעגלים האלה רק ילכו ויתרחבו.

הדבר שאנחנו מסתכלים עליו – רק להוסיף על הערכים שכבר דוברו עליהם עם האוצר ומה שאמיר אמר לגבי המערכת של הפיצויים. אנחנו חייבים להסתכל על זה בתור אירוע הוליסטי ואנחנו תמיד בסופו של דבר מוצאים פתרון שהפתרון הוא כביכול מלא אבל הוא תמיד חלקי. למה הוא חלקי? אחד כי הוא על פרקי זמן קצרים שבאים לתעד רק פגיעה משמעותית אבל מפספסים את הפגיעה של לפני ומפספסים את הפגיעה של אחרי. זמן ה-recovery, ההתאוששות של העסקים, הוא לפחות חצי שנה אחרי שהדבר הזה נגמר, והפסיכולוגיה שאנחנו נמצאים בה בעולם שלנו של מסעדנות, של עד שאנשים מתאוששים מזה וחשים החוצה וחשים בטוחים לצאת ולבלות, אנחנו בעסקי האירוח, חברים. הדבר הזה לוקח זמן – כמו בעסקי תיירות ופנים – יקר ובזמן הזה אין שום פיצוי ואין שום התייחסות.

דיברו פה על העובדים שצריכים פתרון גם כן.

משפט סיום.

אנחנו צריכים להכניס פה מעבר למשרד האוצר גם את בנק ישראל, משרד הכלכלה.

אנחנו רוצים לשמוע את בנק ישראל.

מיד, אין בעיה. ואנחנו צריכים למצוא פתרונות יותר רחבים רק ממתווה פיצוי כי בסופו של דבר האמת מוכיחה לנו, אנחנו כבר בוגרי קורונה ואנחנו בוגרי מבצעים ומלחמות ואנחנו רואים תמיד.

ההערה שלך על הלוואות בערבות מדינה כמו שהיה בקורונה, חייבים להזכיר.

עוד משפט אחרון, אנחנו תמיד רואים דבר אחד שהוא אמת ודאית, זה שאנחנו מסתכלים ורואים שהפתרונות מגיעים מאוחר מידי ומעט מידי. ודבר אחרון, רשות המיסים יכולה לפעול גם בצורה פאסיבית. מה זה אומר? הם לא חייבים או לא צריכים לגבות מיסים מהעסקים בתקופות קשות כאלו, אלא לפרוס את זה שעד 2025 ישחררו את העסקים. אין בעיה שידווחו.

עשו את זה בעבר.

עשו את זה בעבר אבל לא עושים את זה עכשיו ויש פה בעיה של עסקים לשלם משכורות לעובדים שלהם.

רשות המיסים לא פה להגיב אבל כשהם יהיו בחדר נעלה את זה. סליחה. הבאה בתור.

עורכת דין, איריס שפירא מאימהות בחזית. כבר עלית על מה שרציתי להגיד. אני רוצה להגיד שני דברים קצרים, אני אקצר כי הוא אמר את הרוב. א' המתווה שהוא מדבר – שעוד לא קראתי אותו כי הוא עוד לא פורסם – מתייחס לספטמבר-אוקטובר. אנחנו תמיד בדיליי מנסים לתקן משהו באפטר שוק.

לא, זה לא עובד ככה. המדינה אומרת שבדיוק תכף נגמרת המלחמה וחבל לתת סתם כסף, וכבר שנה עברה שנה חלפה.

בדיוק, וצריכים לבדוק ממילא ולהציג נתונים. וגם העסקים שלא עובדים כרגע, הנזק שלהם הוא לא רק לגבי ספטמבר-אוקטובר הוא לגבי אנשי שירות שלא סגרו עסקאות לחודשים הבאים. כלומר, אם אתה מצלב מצב נתון של אותם חודשיים או חודשיים אחורה, אתה לא מקבל את התמונה המלאה, כי ספקים משלמים שוטף פלוס 30, 40, 90, לא משנה, ועסקאות חדשות לא נחתמות, או השקעות חדשות. להציל עסק שהוא בשלבי גסיסה ולעשות לו את ההחייאה הרבה יותר זול מלנסות להחזיר עסק שפשט רגל – הם פשוט לא יחזרו. בבקשה גברתי.

אני קארה גולדמן, רואת חשבון מטעם בונות אלטרנטיבה. אני רוצה רגע להשמיע את הקול של העצמאיות שהן יותר מתאפיינות בשירותים אישיים, שירותים מקצועיים. קודם כול כשדיברת על עמק יזרעאל, אני מנופית, אנחנו קוראים לעצמנו עוטף רמת דוד. אנחנו לא ידועים, לא קרה אצלנו כלום אבל הילדים שלי בחרדות ואני צריכה לטפל בהם, וגם עכשיו שהפכנו להיות במתווה ירוק, אני צריכה לקחת אותם לבית הספר ולהחזיר אותם מבית הספר כי הם לא יכולים לנסוע באוטובוס, בטח לא אחרי מקרה כזה.

בהוראת פיקוד העורף?

בהוראת פיקוד העורף אנחנו ירוקים.

לא, בהסעות. אין הסעות במשרד החינוך?

יש הסעות, אבל אני מנופית, ושם אין לי הסעה מסודרת, הם צריכים לנסוע באוטובוס רגיל. אני לא אתן להם לנסוע עכשיו באוטובוס רגיל, אז אני צריכה לדאוג שמישהו ילך ויאסוף אותם, ובזמן הזה אני צריכה גם לייצג את הלקוחות שלי.

כשאין מלחמה איך הם נוסעים?

כשאין מלחמה הם נוסעים באוטובוס ציבורי, מה הבעיה? אין שום בעיה ואפשר לעלות על אוטובוס ציבורי. אני צריכה לתת שירותים ללקוחות שלי, אני רואת חשבון, הם צריכים לקבל את הדוחות. כשמתקשרים ממס הכנסה בגלל שלא שילמו את השומה של לקוחה שלי, בגלל שאין לה כסף, בגלל שהיא לא יכולה כרגע לקבל מטופלים, היא פסיכולוגית, ואני צריכה עכשיו להגן עליה ויש לי ילדה בבית בחרדה בגלל האזעקות. עובר אופנוע והיא מתחבאת מתחת לשולחן, ילדה בת 13 שהכול תקין אצלה.

אז כשמדברים על מתווה פיצויים הנשים בסוף הופכות להיות שקופות בגלל שההשקעה שלי בעסק לא הייתי צריכה להרים עכשיו מבנה, אני לא צריכה פיצויים על כל הכספים שהשקעתי במסעדה.

אבל יש לך אובדן הכנסה.

יש אובדן הכנסה.

זה גם מוכר לצרכי פיצויים.

אין שום מתווה כרגע. מה שהכריז סמוטריץ' בבוקר, הוא לא דיבר על עמק יזרעאל, בכל אופן לא ממה שהוא הוציא בהודעה לציבור.

מה שיקבע זה בעיקר ההחלטה של הצבא ופיקוד העורף.

אבל הצבא ופיקוד העורף לא רואה בדיוק את הנקודה הזו שאנחנו כבר כמה שבועות ב-04:00, ב-07:00 ואז ב-10:00 רצים לממ"ד, חוזרים.

זאת הנקודה שהוא רואה. כמה אזעקות, כמה טילים? לפי מקומות. אבל אני לא יודע אם הם יחליטו על עמק יזרעאל ומה המדיניות. אנחנו נבדוק גם את הדבר הזה.

אבל מה שאני מנסה להגיד שזה גם לא רק נקודתית לעמק יזרעאל, כי הנשים, בסיכומו של דבר, הן שקופות, הן צריכות לגבות את כל החרדות של הילדים שלנו. חלק גדול מהגברים – יש גם נשים במילואים – שיצאו למילואים והנשים נשארות לבד. גם בחיפה אישה עצמאית שכביכול במהלך חודש יולי-אוגוסט יכלה לעבוד אבל בעלה הלך לשירות מילואים, לסיכומו של דבר היא שקופה, ונשים פה קורסות ואף אחד לא רואה אותם. בשביל זה רציתי שהם ישמעו אותי.

א', שמענו. ב', חה"כ פנינה תמנו שטה שהיא יושבת-ראש מעמד האישה עושה דיונים מיוחדים על הפגיעה העקיפה כמו הדוגמה שנתת. ואנחנו יכולים לחבר ולקדם. בוטא, קדימה.

אורן בוטא, יושב-ראש תנועת העצמאים. שמעתי את כולם, את הכאב שלכם אני מבין, אבל אני לא מבין עד הסוף כי אני לא חי באזורים האלה. וגם כל מי שצופה בוועדה הזאת יודע שאם הוא היה חי יום אחד את החיים בצפון, יורד למקלט ובנוסף דואג לעסק שלו, הבית שלו, העולם נחרב בחודש אחד ואנשים חיים ככה שנה.

עכשיו חיפה נכנסה. יש לי הרגשה שהמדינה לא רוצה להכניס את חיפה העיר הגדולה כמו שהיא לא רצתה בהתחלה להכניס את נהריה ואז אריק עשה את העבודה, אנחנו צעקנו והכניסו את נהריה. לא מעניין כמה תושבים גרים בעיר, מעניין האזור. ואם הוא מטווח על ידי טילים – צריכים לפצות.

אמיר אמר משהו שהוא מדויק אבל לא מדויק. הוא אמר 600,000 תביעות, אז אני עוקב, אני טוב במספרים. 600,000 תביעות על חלון, על רכב, אנשים פרטיים. יש 650,000 עסקים בארץ, מה, כל עסק במדינת ישראל תבע אותו? ממש לא. אז זו חובת ההגינות, לא לזרוק 600,000 וחבל, רציתי להגיד לו את זה. הרבה פעמים בוועדות הוא לא רוצה לשמוע אותי כי כשהוא שומע אותי הוא מבין שהוא צריך לחפש מגננה.

הוא דיבר על קצב ניהול התביעות ואיך מטפלים.

כן, אבל הוא אמר 600,000 תביעות, הוא לא הזכיר. לא משנה, זה לא עסקים, בעסקים יש כמה עשרות אלפי תביעות.

אני לא רוצה להיות הסנגור של אמיר דהן, אבל חשוב להבין שהוא אמר את הדברים בהקשר של הקצב המאוד גבוה שבו מס רכוש עובדים.

אני מעריך את זה מאוד, אני גם יודע שגייסו עובדים.

הוא לא אמר 600,000 תביעות של עסקים.

נכון, אבל בדיון של עסקים לציין 600,000 אלף שמתוכם הוא היה צריך להגיד.

חבר'ה, לא ניתקע על זה. משפט סיום אורן.

אוקיי. עסקים חדשים זה הלב הפועם של העסקים העתידיים כי גם הם נכנסים ונותנים פרנסה לעסקים מסביב. כל עסק חדש משקיע בתחילת הדרך שלו כמו שאני כעסק רגיל שכבר קיים חמש שנים, זאת אומרת שנה אחת של השקעה זה כמו חמש שנים של עסק מתגלגל, ומי נהנה מזה? המדינה, מהמיסים. אז אם היו לוקחים עסק חדש – כמה מיסים שילם בבנייה שלו – לפחות את זה נחזיר לו, להיות יצירתיים. הם לא יצירתיים, הם תגובתיים, הם רק מגיבים, וזו הבעיה שלנו במדינה.

אבל תדייק, זה לא הם, יש שרים.

יש שרים אבל הם צריכים להפנות, הם 400 פקידי אוצר, מיכאל.

השר צריך להנהיג פתרונות ולגבות את הפקידים שלו בתקציבים ובחקיקה שמאפשרת להם לפעול.

אני מתייחס לוועדה הזאת בראשותך, כבוד חה"כ מיכאל ביטון, כמבקר בין השרים לבין חברי הכנסת לבין רשות המיסים לבין העצמאים. אנחנו באים לפה לטעון טענות וכל הטענות נכונות, לא תמצא שקרן אחד בחדר, אבל כשאנחנו באים, ובאים פה אנשים שהשקיעו מיליונים, 15 מיליון מושקע על המלון, פיצויים הוא לא קיבל יותר מ-500,000-600,000 זה מקדמות. למה מקדמות צריכות להיות 20-30 אחוזים על מסלול אדום? למה צריך להעניש מישהו שהלך על מסלול אדום, לקח עורך דין, כל מה שצריך לעשות כולל הפסדים עתידיים, ולתת לו מקדמות של 20-30 אחוזים? משהו פה לא הגיוני.

תודה רבה אורן.

אם יורשה לי.

את כבר דיברת, את תוסיפי משפט.

משפט חשוב. זו פעם ראשונה שלי היום בכנסת.

ברוכה הבאה לכנסת.

חוויה חיובית אם יורשה לי לומר.

באמת? אני מודאג.

מזל של מתחילים.

זה כמו ההבדל בין תייר לעולה חדש.

הרשה לי להחמיא לך על השפה הרהוטה. אני מצטרפת לדבריו של חבריי מהעסקים שוק תלפיות. אני גרה בעיר התחתית של חיפה – דממה. עכשיו כרואת חשבון אגיד משפט פרקטי, דיברתי עם יוראי נציג משרד האוצר, הוא אמר לי שחוק הפיצויים נקבע לי הוראות פיקוד העורף. תן לי לתת לך חשיבה מחוץ לקופסה, בוא ננסה לחשוב אם אנחנו יכולים לחוקק הוראת שעה או תוכנית מיוחדת שלא קושרת את הוראות פיקוד העורף לפיצוי. אנחנו בעת מיוחדת, בוא נקרא לתוכנית: תוכנית חרבות ברזל לצפון ונעשה משהו מיוחד עבור העסקים בצפון ברמה של בנקאות, עובדים, חל"ת, פיצוי. לתת להם מעטפת שלמה שלא קשורה לחוק הספציפי הזה שקושר את מס רכוש לפיקוד העורף.

אני רוצה להגיד לך שתי הערות על ההצעה שלך. אחד, לא תמיד ההיגיון מנצח בעשייה הממשלתית. לקח לממשלה שמונה חודשים להביא החלטת ממשלה.

אבל אנחנו מתים, גססנו.

רגע. לקח לממשלה שמונה חודשים להביא החלטת ממשלה לצפון, אז לא תמיד יש על מי לסמוך ולכן אנחנו נלחמנו כדי שזה יקרה.

דבר שני, את אומרת שקודם שואלים את פיקוד העורף מה המצב ולפי זה מחליטים מה לתת? לפעמים זה גם לא ככה. לפעמים יש עוד דרכים שמשפיעות על מי יהיה זכאי ומי לא.

מה הם? אם מותר לי לשאול.

לחצים.

לכן אני פה וזה מה שאני עושה.

נגיד צפת הייתה מאוימת מתחילת המלחמה והייתה שוממה, אבל לא היה לה לובי והיא נפלה בין הכיסאות. רמת הגולן הם כמה עשרות אלפי תושבים והם לא עניינו אף אחד והם קיבלו טילים וכטב"מים והם לא קיבלו כלום. אז לא תמיד בסוף זו איזו החלטה טהורה ונקייה של האיום הביטחוני מול מה שראוי לעשות. לצערי. בבקשה בואו נמשיך.

אני דיברתי מקודם.

אז משפט סיום, אריה.

אני מבקש שמשרד האוצר ייכנס, יעזור לנו וידאג שהבנקים ייכנסו תחת האלונקה בדיוק כמו - - - בפניו.

הנה אני רוצה להגיע לבנק ישראל, בוא נשמע אותם. שמור את זה שנשמור את בנק ישראל.

תשאיר לי אחרי זה לענות לו.

אין בעיה, אולי תקבל בשורה? לא חייב לענות. כלכלה, יש לכם משהו לדווח לנו?

נעים מאוד, אליהו דיין, אני מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים. מה שבעצם מעוף נותנת בשטח, עוזרת לעסקים, עוזרת להם בנושא של ליווי, ייעוץ, הכוונה עסקית. יש שם פעילות מאוד מסועפת וטובה בנושא של הצפון. אני לא נציג של משרד הכלכלה, רק של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, לא של משרד הכלכלה.

תודה. כן, הלאה. אושרת.

אושרת, מנהלת תיירות אשכול גליל מערבי. מעוף, הרמת להנחתה. משרד הכלכלה הוציא קול קורא לסיוע לעסקים, אבל רק לעסקים של מפונים. אני חושבת שכשאנחנו מדברים על תיירות, אנחנו מדברים על אזור וזה הזמן שלנו לסייע לכאלו שהעסקים שלהם סגורים כבר מעל שנה.

אזור הגליל המערבי – כל עסקי התיירות זה אזור מוכה אסון, הכול סגור, גם העסקים החדשים שפתחו ויפתחו אחרי המלחמה, הנזקים שיש לציודים שלהם, אני לא רוצה לדעת מי יפצה אותם. אני באמת עובדת עם רשות המיסים, אנחנו יושבים עליהם ברמה הפרטנית, זה רוב עיסוקי – להציק לרשות המיסים כדי לסייע לעסקים שלי.

עסקי התיירות אצלנו בצפון זה פיצוי שהוא לא רק פיצוי כספי, זה פיצוי ביטחוני. זה חוסן. אם אנחנו לא נשמור אותם, היום שאחרי לא יהיה צפון. אנחנו היום הגבול, אני גרה בגשר הזיו, הגבול הוא חמישה קילומטרים, זה גבול חדש, לא יהיו לנו עסקים ואנחנו לא נצליח לשרוד. אנחנו גם חייבים לחשוב על היום שאחרי, על מנגנון פיצוי לעסקים. אם גלעד ירצה לפתוח – אנחנו עכשיו מדברים על חזרה בדצמבר, הוא פותח את העסק שלו – אחרי יומיים יתחילו הטפטופים, מי יפצה אותו על כל המלאי שהוא יקנה? אם אנחנו לא נפתח מנגנון פיצוי מיידי לעסקים שבקושי שרדו את המלחמה, שירצו לפתוח ביום שאחרי את העסקים שלהם, אנחנו חייבים ללמוד לייצר מנגנונים שיפצו אותם.

עכשיו כולם מתחת לאלונקה, מה יקרה ביום שאחרי? אנחנו חייבים לעודד עסקים לשרוד בגליל. אם אנחנו לא ניתן להם את הכוח ואת התקווה עכשיו, תוך כדי מלחמה שזה אזור מוכה אסון, אנשים קורסים. פנתה אליי עכשיו גברת בעכו שלא קיבלה פיצוי מינואר. אנחנו עובדים איתם, כל העסקים המשולבים של גלריה עם בית מלון, או מלון וחקלאות, אין להם פתרון כי לא מצליחים למצוא להם פתרון של עסקים משולבים. לצערי הם מנסים אבל עדיין לא מצאו להם פתרון.

יש הרבה מאוד עסקים שקורסים תחת המעמסה. אנחנו חייבים לפתח מנגנונים יותר מקלים, גם בנושא המקדמות, די, אנחנו אחרי שנה וחודש, אנשים שמקבלים 30% מקדמה לא יכולים לשרוד. הגיע הזמן לעשות חשבון ולהתחיל באמת לתת להם את הפיצוי שמגיע להם אחרי כל-כך הרבה זמן. אף אחד לא יודע כמה זמן זה עוד יימשך.

משפט סיום.

יש לנו את המסעדה בכברי שניסתה לשמר את העובדים כי עד עכשיו הוא שילם מהכיס לעובדים, אבל מנסים לפתוח, אנחנו מסייעים להם לפרסם כדי שאנשים יבואו למרות הפחד, הכלכלה המקומית מסייעת, כולם, הסולידריות, אבל הוא פתח ואחרי יומיים התחילה העצימות בצפון ואת כל המלאי שלו הוא זרק. אז איך אנחנו מייצרים פתרונות מיידים לפיצוי? בבקשה תעזרו לנו לשקם את הצפון, לא במסכנות כמו שגלעד אמר, אלא באמת אנחנו מתחת לאלונקה, תעזרו לנו לקדם את העסקים.

תודה אושרת. בבקשה.

אני ליאת כהן, אני ממנהלת תנופה לצפון. אני גרה במצפה הילה במעלה יוסף, אני מכירה את רובכם כשכנים וכחברים. אנחנו בימים האלה, בחודשים האלה, בעצם מגבשים ביחד עם הרשויות ועם משרדי הממשלה תוכניות לשיקום וצמיחה.

ראינו היום בעיתון שאומרים שלא תהיה שום תוכנית ולא יהיה שום תקציב. יש לך מה לעדכן אותנו בדבר הזה?

לא, אין לי.

זו שמועה או שקיבלתם מסר כזה?

לא קיבלנו, זו לא שמועה ולא מסר. זה תהליך של משא ומתן, אנחנו מבקשים 31 מיליארד, אנחנו מבינים שלמשרד האוצר ולממשלה אין היום את המשאבים לעשות את זה.

אתם לא מבקשים 31 מיליארד לשנה אחת?

לא, לחמש שנים. בעינינו זה כסף קטן.

אתם מבקשים 5-6 מיליארד?

נכון.

אגב, בעקבות הבטחה של המדינה שבשנה הבאה היא תשים יותר בצפון, יש התחייבות בהחלטת הממשלה.

יש התחייבות בהחלטת הממשלה.

אז YNET צודק או טועה?

YNET עושה עבודה טובה בלהבטיח שלא ישכחו את הצפון ביום חמישי בערב.

טוב, אז בוא נראה, נקווה שיהיה לכם כסף לעזור לצפון, זו תהיה טרגדיה איומה אם בסוף לא יהיה כסף לצפון.

זה יהיה אסון. אבל אז יהיה קל, אתה יודע, לא יהיה צפון.

חס ושלום.

ישטחו את כל 0-2 ויהיה להם בדיוק את קו ההפרדה שרוצים עם לבנון. זאת המשמעות היחידה של מספר נמוך מידי.

לא נאפשר את זה בקלות.

בעזרת השם.

תודה רבה.

בנק ישראל, כל הטענות פה לגבי הקפאת תשלומים, ריביות, פריסה, שיטת עבודה מול עסקים קטנים ובינוניים בזמן המלחמה. מה הן ההנחיות שנתתם לבנקים? מה המדיניות? ומה בכוונתכם לעשות לאור הדברים שעלו כאן?

איילון בנימין מבנק ישראל. כבר כשבוע אחרי פרוץ המלחמה אנחנו הגשנו מתווה לדחיית הלוואות ומשכנתאות, פטור מעמלות ופטור מריבית על המינוס.

רגע, איילון תהיה איתי רק על הדברים שעכשיו אנחנו מדברים עליהם.

אז אני מדבר על המתווה.

משכנתא זה בדיון אחר. אני רוצה עכשיו עסקים בצפון.

לא, אני רוצה רגע לדבר על כל המתווה, קודם כול שתכיר את כל התמונה.

אני רוצה למקד את הדיון בעסקים.

אם אני מתמקד במתווה של העסקים, אז עסקים של יישובים שפונו בצפון ובדרום וחיילי המילואים שהם גם בעלי עסק וחשבונות של אוכלוסייה שהיא בעלת קרבה ראשונה להרוגי המלחמה או לחטופים או לנעדרים שזה גם עסקים וגם משקי בית, כולם זכאים לדחות את האשראי העסקי שלהם עד 2 מיליון שקלים ללא ריבית וללא עמלות. מדובר בעסק עם מחזור פעילות של עד 25 מיליון שקלים.

אבל זה מתייחס לאוכלוסיות שפונו.

זה המתווה של בנק ישראל.

מה זה 'זה המתווה של בנק ישראל'?

שניה, יקיר, אני יודע את העבודה שלי, תאמין לי. שניה אחת, הנדיבות הזאת והמדיניות בבנקים היא הייתה בהגדרה הראשונית סביב עסקים ואוכלוסיות שפונו מבתיהם ולוחמי מילואים וקרבה ראשונה, זה מוכר. מאז, המלחמה התפשטה דרומה, הגיעה לחיפה, לקריות, לערים שונות, האם מאז בנק ישראל נתן עדכון או הנחיות לבנקים?

רק אני אחדד, אדוני יושב-הראש, אנחנו לא יכולים להנחות את הבנקים בהקשר הזה, זה מתווה שאנחנו מגבשים - - -.

למה לא יכולים?

אין סמכות חוקית, אבל כל הבנקים אימצו את ההנחיות האלו. ברגע שהבנקים אימצו את המתווה, הם מיישמים אותו. ככל ולא – הם פונים אלינו, והפניות האלה מגיעות אליי אישית, ואנחנו מטפלים בזה גם פניות ציבור וגם אני.

זה ממש לא נכון, כי אני פניתי לבנק ישראל ואני ביקשתי עזרה.

אז אני שמח מאוד שאתה מעלה את הנקודה שלך כי נפגשנו בוועדת הכלכלה ב-25 בספטמבר והעלית את המקרה שלך ובדקתי אותו ומפאת סודיות אני לא אספר את כל הפרטים, אבל המקרה שלך טופל, אריה.

אתה מוזמן לפתוח הכול, הכול בסדר.

אריה, המקרה שלך טופל. אני לא אפתח את זה כאן.

לא כדאי, לא מתאים לי.

בוא נשמע מה שיושב-ראש הוועדה אומר, בוא נתמקד במה שהוא אומר.

בשמחה רבה, אני אדבר על הכול. כרגע המתווה מדבר הוארך באמצע ספטמבר לפני ההסלמה, הוא כל פעם מוארך בתקופה. אנחנו צריכים לשרטט איזשהו קו. אנחנו נצמדנו להחלטת ממשלה.

אבל הממשלה שינתה את החלטותיה. למשל, הממשלה הרחיבה את הסיוע לעסקים לגליל עליון ותחתון ורמת הגולן ולתת למסעדות כסף, היא שינתה את המדיניות במהלך המלחמה. השאלה אם בנק ישראל הולך ואומר: המלחמה נמשכת, היא מגיעה לאזורים רחבים יותר, והתכולה של ההמלצות שנתנו לבנקים צריכה להתרחב לעוד אזורים?

קודם כול זה בהחלט בחשיבה. זה גם דורש שיח עם הבנקים.

מה בחשיבה?

אתה רוצה לתת לי לסיים?

אנחנו בחודש נובמבר ועדיין חושבים.

רגע, יש מתווה בתוקף שהוא קיים. ככל ויש בעיות ספציפיות למתווה הזה, אפשר לפנות.

הממשלה עדכנה את המתווה, האריכה אותו.

רגע, אבל זה לא המתווה של הממשלה. רגע, אנחנו לא קשורים להחלטות של רשות המיסים, אלו תקנות פיצויים שלהם.

מדברים על בנק ישראל ועל מערכות הבנק שכפופות או לא כפופות לשיטתך.

יקיר, הפינג-פונג לא יציל אותי. אני רוצה תשובות פשוטות, חיפה והקריות נכנסו למעגל ההתקפה ונפלו שם מאות טילים בחודש האחרון, האם הבנקים, המפקח על הבנקים, בנק ישראל, אמר לבנקים: את אותם פתרונות שנתנו למפונים, בוא ניתן לעסקים בחיפה? האם זה נעשה?

זה עדיין לא נעשה.

האם זה בחשיבה?

זה בחשיבה.

מתי זה יוחלט?

זה גם דורש שיח עם הבנקים. שוב, אדוני, אנחנו לא יכולים להנחות, אתה מכיר את המטריה.

אתה יודע, יש הסכמות וברצון טוב ויש גם חקיקה.

יש פה סיטואציה שאנחנו מכירים אותה שוב לא מאתמול. בנק ישראל מתמהמה, גורר את רגליו אתם בסוף היום מתעלמים כל הזמן. דוגמה חזרת שקים, פריסת אשראי, דחיית תשלומים, דברים שקורים בשגרה. אנחנו מספטמבר בלחימה. מבקשים לנסות להגיע למצב שבו אתם מפעילים את משקל כובד המשרד שלכם על הבנקים.

אתה יכול לעצור רגע? זה לא עוזר לי שאתה צועק עליו, זה לא מביא לי תוצאות. בנק ישראל, סיים את דבריך.

קודם כול אנחנו בצד שלכם ואנחנו רוצים לסייע, ואנחנו שבוע אחרי פרוץ המלחמה גיבשנו את המתווה הזה. אנחנו היינו על זה, אנחנו כל הזמן על זה, אנחנו מעדכנים אותו כל הזמן, אנחנו נמצאים בשטח וגם בכנסת עם חברי הכנסת אנחנו נמצאים כל הזמן ומטפלים. על האמירה של ההתמהמהות, ברשותך - - -.

מסעדנים מתקשרים והבנקים דורסים אותם. זו המציאות.

אנחנו מדברים כרגע על ההסלמה האחרונה, לפי כחודש.

הבנק לא מחכה ולוּ יום.

אנחנו נבקש גם תשובות לעוד שבועיים מכם, אנחנו כבר מאתגרים אתכם שצריכה לצאת הנחיה, עצה, מה שאתם קוראים לזה מול הבנקים, שהם צריכים להרחיב את מעגל הסיוע לפי האזורים הפגועים, לפי איך שמדינת ישראל פועלת. וכשם שעכשיו האוצר הולך להכניס סיוע לעסקים בחיפה, גם בנק ישראל צריך להיכנס לאירוע. אנחנו רוצים על זה תשובות, זה יהיה חלק מהסיכום שלנו. בליאק, בבקשה.

תודה רבה. היה לנו דיון היום בבוקר בוועדת הכספים על מתווה הפיצויים על עסקים בצפון ודיברתי בהרחבה, אני אגע רק בשתי נקודות. אמיר הלך אבל הם מכירים את דעתי. קודם כול ההנחיות השתנו ב-22 בספטמבר, אנחנו בתחילת המלחמה חוקקנו מתווה סיוע לעסקים בוועדת הכספים שגם הרחבנו אותו מ-4 מיליארד שקלים ל-17 מיליארד שקלים. בגדול הוא הסתיים ב-31 בדצמבר אבל המתווה קיים.

בעיניי, אם ההנחיות השתנו ב-22 בספטמבר ויש מתווה שאפשר להתלבש עליו אז אחרי שבוע הם צריכים להתלבש עליו כדי לתת ודאות לעסקים ולא לחכות לסוף אוקטובר ולא לחכות לחזרת הכנסת מהפגרה, ולא לחכות לדיווח מע"מ, זה לא רלוונטי. לתת ודאות לעסקים ואנחנו גם בדיון שיתקיים אני מניח בשבוע הראשון או השני של נובמבר, אנחנו נדרוש שהמתווה הזה יהיה עד סוף השנה. ספטמבר, אוקטובר נובמבר ודצמבר, כדי לתת ודאות לעסקים, כי אנחנו פחות או יותר מבינים לאן זה הולך ומתי זה יסתיים או לא יסתיים כדי שלא נחזור בינואר ובדיעבד אנחנו נתחיל לדון שוב מי בפנים ומי בחוץ, אז אנחנו נדרוש שזה יהיה עד סוף השנה, זה פעם אחת.

פעם שניה, ודיברתם על זה ואני לגמרי מתחבר לזה וגם דיברתי על זה בבוקר, אנחנו לא יכולים לבסס את הפיצויים על הנחיות פיקוד העורף בלבד. לבסס את זה על הנחיות פיקוד העורף זה לצאת לידי חובה. כי פעילות עסקית – ואני ניהלתי עסק והייתי רואה חשבון בעוונותיי, אני מכיר את זה – היא לא תמיד מתואמת עם הנחיות פיקוד העורף ולכן לבסס את זה רק על הנחיות פיקוד העורף זה לא נכון, וגם על זה אנחנו נתעקש במהלך הדיון בנובמבר בוועדת הכספים, תודה.

תודה. חבר הכנסת יונתן מישריקי, בבקשה.

תודה. אני יושב-ראש ועדת הבריאות, ואני רוצה להשאיל מעולם המושגים שאני מתעסק בו ביום-יום. אין אצלנו כזה מושג שאני מגיע למלחמה ואין לבית חולים מלאי שלושה חודשים קדימה. יש תרחישי ייחוס, יושב משרד הבריאות ביחד עם משרד הביטחון ומי שצריך ומכין את עצמו לקראת תרחיש ככל שיהיה, גם אם לא קרה כלום אבל יש מלאים מספיקים של תרופות, של ציוד וכו'. לא ייתכן בעולם שמשרד הכלכלה שהוא הרגולטור, ביחד עם משרד האוצר, בנק ישראל, לא מכין תוכנית עבודה לרגע שיקרה מה שיקרה. נכנסה חיפה למרחב המטווח? אתה צריך להיות עם כפתור ירוק שלוחץ כבר על תוכנית עבודה מוכנה מראש. כך צריך לעבוד, כך עובד משרד, כך עובדת מדינה מתוקנת שאמורה להכין את עצמה לקראת התרחישים.

אנחנו לא חיים, אנחנו נמצאים כבר בשנה של מלחמה אדוני יושב-הראש, לצערנו אנחנו גם לא כל-כך רואים את האופק בקצה ועוד יישובים נכנסים לתוך הטווחים. צריכים להיות מוכנים עם כפתור שברגע שקורה מה שקורה – הנה, יש מסלול, נפתח מסלול ירוק, רבותיי קחו תקבלו את מה שמגיע לכם, על פי אותם מתווים שאנחנו נשענים עליהם במקומות אחרים שכבר היו בהם, שיש לנו בהם ניסיון. העליתם פה כמה נקודות, העלו כאן את נושא הארנונה שאני אכנס אליו קצת יותר לעומק וביחד עם מיכאל, שאר הנושאים, תודה רבה, היה לי חשוב מאוד להשתתף בדיון הזה.

תודה. יסמין בבקשה.

קודם כול אני מתנצלת, הגעתי באיחור ואני כמובן מעורבת ושומעת הכול, מתנצלת שלא יצא לי לשמוע, אבל רק רציתי להגיד שאני איתכם ולצידכם, וכל מי שאני אוכל לעזור לו – אז הלשכה שלי פתוחה ואני רוצה פשוט רק לעזור.

הרוב פה לא מכירים אותי, אני כבר בוועדות האלה מדצמבר, אני נמצא ביישוב כמו גשר הזיו, 5.7 קילומטרים שזה טיפה מעבר לקו הפינוי, ואת הסטגנציה הזאת שאתם שומעים פה אני שומע מדצמבר. פיקוד העורף, לפי זה מחליטים על עסק – זה נראה לי הומצא רק בישראל. שאומרים שבנק ישראל עושה חשיבה, עד עכשיו זה היה רק על מפונים ולא מפונים, עוד פעם – סטגנציה.

אנחנו הגשנו בג"ץ, לקח לו 11 חודשים עד שקיבלנו תשובה. תזדרזו תגישו אותו עכשיו. מיכאל, תעזור לנו, איך שוברים את הסטגנציה הזאת שכל הזמן עסקים הולכים ונסגרים, משפחות הולכות ונהרסות, ילדים – עדיף שאני לא אגיד מה קורה איתם. אנחנו שומעים את אותן התשובות. אני אומר לכם באמת, אני שומע את אותם הדברים כבר 11 חודשים כאן.

אתה צודק, ואנחנו איתך ואתה יודע כמה פעלנו גם בתחומים שלך, ועוד לא הבאנו בשורה ליישובים שנפלו בין הכיסאות. אוצר, רוצה להתייחס?

אני רק אגיד כמו שכבר ציינתי, יש כוונה לתת מענה לעסקים החדשים שנפתחו, התקנות נידונות בוועדת כספים, ברגע שהדברים יקבלו את הסכמתו של ראש ועדת כספים שהעביר אותה לסדר היום – אני מאמין שהם יעברו – יינתן מענה.

מה עושה מי שההלוואות שלו, דיברנו כביכול שבזה הבנקים לא עומדים, על פטור מעמלות על הקפאת משכנתאות בגלל המלחמה, על 2 מיליון שקלים? מה עושים החברים פה שיש להם הלוואה של 7 מיליון שקלים והקימו עסק? מה עושה אני שאני עומד על 15 מיליון? מה עושים אנשים כמונו? אני אשם שהתחילה מלחמה? שבנהריה, שלמרות שזה יישוב לא מפונה, נהריה זו עיר לא מפונה אבל חוף הים של נהריה זה שטח צבאי סגור, בנהריה אסור לצאת מהבית להוציא את הראש מטר. מה עושים אנשים שיש להם הלוואות מעל? מה עושים?

בנק ישראל חייב לעזור וחייב לעדכן את העזרה שלו. הוא לא יכול להיתלות באיזה סיוע שהוא פרץ איתו ב-7 באוקטובר.

זה עודכן כל הזמן אדוני.

לא, אבל אם חיפה לא בפנים, והסיפור הזה של שיקים חוזרים ודברים אחרים. אני גם לא רוצה באווירה הזאת של פינג-פונג וכעסים, שב עם נציגי המסעדות, יש פה כמה ארגונים יציגים, אולי כמה עסקים כ-case study, תנסו להבין לעומק ולהביא מתווה. אתם עושים את זה בפנייה שהיא רצון טוב של הבנקים, אז בוא נעשה את זה שוב.

אגב אני כן חייב לומר, אני אומר לך שדיברתי עם הנהלות של בנקים על מקרים פרטניים והם תמיד עזרו. אבל אני לא רוצה שרק מי שהגיע אליי יקבל עזרה מהבנקים.

אני רוצה להוסיף משהו, איתנות הבנקים היא אבן יסוד בכלכלת ישראל, והבנקים איתנים יותר מתמיד. נתונים עשרות מיליארדי שקלים הרוויח בנק ישראל, שמלווה את הכסף לבנקים, שגם הם הרוויחו עשרות מיליארדי שקלים.

בנק ישראל מרוויח כסף ולא ידעתי?

מפרוץ הקורונה הבנקים הרוויחו 100 מיליארד שקלים בארבע שנים.

אתה מכניס אותי לתחומים שאני לא רוצה.

אבל חשוב שיישאו בנטל.

בוטא, זהו, אני לא יכול. אני רוצה לסכם את הדיון, אני מתנצל.

הצפון בקריסה כלכלית, תושביו מפונים, והעוצמה של ההתקפה על הצפון גברה בחודשים האחרונים והכניסה אוכלוסיות רבות למעגל הסיכון ולפגיעה ולהשבתה של הפעילות העסקית, ולכן גם המדינה צריכה לעדכן את הכלים ואת הכללים באופן שיסייע לכל מי שנכנס למעגל הפגיעה בעסקים כמו גם להגמיש את ההתייחסות שלה למצבים מיוחדים של עסקים שקמו במהלך המלחמה או קמו לקראת המלחמה או שההשקעות התשתיתיות שלהם בוצעו קודם למלחמה עוד לפני פעילות של לקוחות ומשתתפים.

הוועדה רשמה לפניה את ההצהרה של רשות המיסים והאוצר שנבחן כרגע מתווה שיוצג בוועדת כספים בעוד כשבוע-שבועיים, ופה יינתנו פתרונות גם לעסקים חדשים כפי שפורט כאן וגם לאזורים שלא היו עד היום באזורי הסיוע והפתרונות של המדינה.

אנחנו מבקשים מנציגי הממשלה לפגוש את העסקים שהציגו פה את הכאב שלהם וגם לעזור להם באופן פרטני וללמוד מהם כ-case study לבעיות עקרוניות ובעיות רוחב. הוועדה תקיים דיון מעקב על הנושא של רשות המיסים והפתרונות למסעדות ועסקים בצפון בעוד כשבועיים. מועד יימסר ויישלח.

הוועדה דורשת מנגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים להציג מתווה עדכני לסיוע לעסקים הבינוניים והקטנים בכל המרחב של הפגיעה הכלכלית לאור המלחמה, בין אם זה במסלול של רצון טוב והסכמות עם הבנקים ואם נרגיש שהדבר לא מתקדם, נבצע כוועדה, ובתיאום עם ועדת כספים, חקיקה מהירה שתחייב את הבנקים לפעול. אני מעדיף שהדבר יקרה בהסכמות כפי שהם ביצעו עד היום, בעיכוב תשלומי המשכנתא והתחשבות בחיילי המילואים והמפונים, אלא שהפתרונות שניתנו עד היום לא מכסים את כלל הנפגעים, ולמעגל הפגיעה הכלכלית הצטרפו אלפי עסקים חדשים ולכן בנק ישראל בתוך שבוע יציג לנו את הכוונות שלו ובעוד שבועיים יציג לנו פתרונות חדשים שקשורים ליכולת של הבנקים לסייע לעסקים הקטנים והבינוניים.

אני מודה לכולם, גם אם אני צעקתי עליכם – זה לא באמת, אני אוהב אותכם. העיקר שכל אחד קולו יישמע ושנעשה טוב למען העסקים. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:59.