ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/10/2024

הצעת תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה)(תיקון), התשפ"ד-2024, הצעת תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד-2024

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/10/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 449
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 11:00
סדר היום
1. הצעת תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד-2024;
2. הצעת תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשפ"ה-2024.
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
מוזמנים
עידית מועלם - עו"ד, משרד המשפטים

איגי פז - עו"ד, המחלקה למשפט אזרחי ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

גילית מנטינבנד - עו"ד, ממונה באשכול חקיקה, הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

שירן שושנה - עו"ד, מנהלת המחלקה המשפטית, רשות התאגידים

רני נויבאור - עו"ד, ראש תחום חקיקה ומדיניות, האפוטרופוס הכללי


יחיאל יהוד – אביהם של דולב יהוד שנרצח ב-7 באוקטובר, ושל ארבל יהוד החטופה בעזה
יזהר ליפשיץ – בנו עודד ליפשיץ חטוף בעזה
איתן אדרס – מוסד שמואל נאמן בטכניון
שי דיקמן – בת דודה של כרמל גת ז"ל שנרצחה בשבי חמאס
ייעוץ משפטי
ניצן רוזנברג
טליה ג'מאל
סגן מנהל הוועדה
אלירן כהן
רישום פרלמנטרי
תמר פוליבוי


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




1. הצעת תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד-2024
היו"ר שמחה רוטמן
חברים, אנחנו בישיבה יחסית קצרה עם מלאכה מרובה, כי יש לנו שני סטים של תקנות וזמן מאוד קצר לאשר אותן. אנחנו בעניין תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון) והצעת תקנות החברות (אגרות) (תיקון).

נמצא אתנו יחיאל, ואני כרגיל לא קוצב בזמנים, אבל אנחנו בישיבה שנייה היום שאנחנו חייבים – אז בבקשה.
יחיאל יהוד
תודה רבה, אדוני. שמי יחיאל יהוד, ואני אביהם של דולב שנרצח בשביעי באוקטובר, כשיצא בתור חובש לטפל בפצועים בעקבות ירי הטילים על ניר עוז; ואבא של נטע ששרד את הטבח עם התינוקת שלו בממ"ד, ניסו לפרוץ אליו ולא הצליחו; ואבא של ארבל, שמופיעה פה בתמונה ונחטפה בשביעי באוקטובר והיא מוחזקת כבת ערובה לחיי המחבלים, ולפי מה שראינו במהלך כל השנה האחרונה, כשממשלת ישראל לא הצליחה/ רצתה להגיע להסכם לשחרור בני ערובה, גם להישרדות הממשלה.

כשאנחנו רואים את התמונה של ארבל פה ורואים את הגיל שלה – 28, זה הגיל שהיא נחטפה, אבל ב-21 ביוני השנה ציינו את גילה – 29, ואנחנו מאוד מקווים שהיא אמנם חיה. מבחינתי, המספר הזה שמופיע פה – 29, בסיוטים שלי זה משקל גופה. לא שהיא היתה עם משקל גדול יותר, אבל הזוועות שאנחנו ראינו ב-31 באוגוסט כשחזרו גופות של ששת בני הערובה, וביניהם עדן ירושלמי וכרמל גת, ראינו את המשקלים שלהן, והבנו קצת על מה שעובר על בני הערובה שם.

לא יכול להיות שלמעלה משנה אנחנו לא מצליחים להגיע להסכם לשחרור בני הערובה, והרי כל הכוח הוא בידינו. אנחנו ראינו כיצד צה"ל ומערכת הביטחון כולה עם כל הגופים הגיעו להישגים מאוד מרשימים תוך שבועיים, שלושה, בלבנון. הם הגיעו להישגים האלה, כי לא היו שם בני ערובה, ידי הצבא לא היו קשורות. וכאשר הצבא נכנס לרצועת עזה והתחיל את המלחמה שם, הוא התחיל כשידיו קשורות, ואנחנו יודעים על שלושה תיעודים – לפחות אני יודע על שלושה תיעודים – של מח"ט של החמאס ושני מג"דים שהיו על הכוונות והצבא נמנע מלהרוג אותם, כי היו סביבם בני ערובה. זאת המשמעות של ידיים קשורות של הצבא.

כאשר אנחנו מסתכלים על ההשפעה של הלחימה, המלחמה ברצועת עזה, אנחנו רואים שבלחץ הצבאי – שנגדו יצאתי כבר ב-5 בנובמבר 23' בפגישה שהיתה לי עם שר הביטחון, ואמרתי לו: נשק יום הדין בידיים של סינוואר, לא שלך עם כל הטנקים והמטוסים, נשק יום הדין בידיים שלו עם 240 בני ערובה במנהרות, ואנחנו רואים שבלחץ הצבאי – שוחררו 8, ובהסכם המדיני – שוחררו 110. מתוך ה-240, 27 נכנסו על הרגליים שלהם לרצועת עזה ויצאו בארונות ובשקיות.

ביום כיפור כולנו, כולל בני משפחות של בני ערובה וגם כל מי שביקר בבתי הכנסת, ביקשנו סליחה – ביקשנו סליחה מבני הערובה, ביקשנו סליחה מהחיילים שנהרגו, ביקשנו סליחה מהאזרחים שנהרגו. בואו נממש את זה לא רק בתפילות.

אתמול אני הייתי ונשאתי דברים בכנס של איחוד הצלה, שדולב בני היה חובש מתנדב בארגון הזה, הוא היה גם חובש מתנדב במד"א. רוב הציבור שם, אם לא כולו, היה ציבור דתי, ואני לא חסכתי דברים כשאני אמרתי שם שטרפוד ההסכמים נובע מאינטרסים אישיים, מאילוצים פוליטיים, והייתי בטוח שייכנסו בי, כי הציבור שם – ככה חששתי, כי אני נושא דברים בפני ציבורים מהציונות הדתית וגם מעוצמה יהודית, ולא פעם נכנסים בי, לא מהססים. לא עושים לי הנחות, וזה בסדר, כי אני מעוניין שיסתכלו אלי ושיתייחסו אלי כמי שמדבר מהראש ולא מהבטן, לא רק כאבא שכול ולא רק כאבא של בת ערובה, בהקשר לדברים האלה, בהקשר למה שאני מעלה כעובדות, שאי אפשר להתווכח איתן.

אתמול, להפתעתי, רוב הדברים שנשאתי נקטעו מדי פעם במחיאות כפיים. לאחר מכן, לאחר תפילת היזכור גם אמרתי קדיש בקול מרוסק ושבור, כמו שאני אומר כל השנה האחרונה, זה מאוד ריגש את הקהל, וכאשר ירדתי מהבמה קמו רבים אלי לחבק אותי, עד כדי כך שעצרו את הפעילות על הבמה, את ההמשך על הבמה. זה מאוד חיזק אותנו. כל הדברים האלה מאוד מחזקים אותנו, אבל מעבר לחיבוקים, מעבר לחיזוקים, צריך לתרגם את זה למעשים, ומי שיכול לתרגם את זה למעשים, אדוני היושב-ראש, זה אתם, אתם חברי הקואליציה. רק אתם יכולים להוביל לכך, שמשבר בני הערובה ייפתר. ברגע שמשבר בני הערובה בעזה ייפתר, גם כולנו, תשעה מיליון אזרחים, נוכל לחזור לשגרה שאנחנו כל כך מצפים לה. כל ההתרחשות ופתיחת הזירות סביבנו היא תוצאה ישירה של זה. אין שום בעיה למדינת ישראל כמעצמה אזורית צבאית וכלכלית לחזור מהפסקת אש ולעשות את מה שהיא צריכה לעשות מבחינת האבטחה של אזרחיה. אין שום בעיה, ראינו את זה, ואנחנו מבקשים שתוציאו מהכוח אל הפועל את הדברים האלה, שזה לא יישאר רק פה. אני כבר שנה שלמה מופיע בוועדה שלך ומופיע בעוד ועדות וגם מול ציבורים אחרים, ואני שומע רק חיזוקים, אני שומע רק חיבוקים, אבל תכל'ס כלום לא קורה. אפילו עכשיו כשמדברים על שחרור של ארבעה תמורת הפסקת אש של יומיים, אומרים: אין לזה היתכנות, ואני אומר: כן, יש לזה היתכנות, כי הרי הקטע הזה של הפסקת הלחימה כמהלך אחד להחזרת כל בני הערובה, אין לו היתכנות – שניה אדוני, אני מבין שאני צריך להסתיים.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו פשוט בישיבה שאמורה להסתיים ב-12:00 בגלל הטקסים.
יחיאל יהוד
אני מבין, אני כבר מסיים.

אני אומר שאין לזה היתכנות, לא אצלנו מבחינת מה שאנחנו רוצים ולא מבחינת מה שהחמאס רוצה, ולכן חשוב להתחיל בהתנעה של איזשהו מהלך. כל מסע גדול מתחיל בצעד קטן, לפחות להתחיל את זה, לראות נכוחה את מה שהחמאס וארגוני המחבלים מבקשים מהיום הראשון, הם לא שינו את דעתם. הם לא שינו את דעתם, וזה שסינוואר חוסל, זה לא ישנה את הדברים. רק פעולה אמיתית, אמיצה שלנו, של ממשלת ישראל, של מדינת ישראל, תביא לסיום המשבר הזה.

וכאשר אנחנו במשך שנים עוד בתור ילד עלינו להפגנות למען אחינו ברוסיה עם הכתובת "שלח את עמי", היום הכתובת היא "שחרר את בתי", "שחרר את אבי", "שחרר את אמי", "שחרר את ילדיי", זה מה שצריך להיות אל מול עיניכם. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה, אנחנו פשוט כבר בישיבה שנייה. אתה יודע שאני לא אומר אף פעם שאני שמח לראות אותך, כי אני תמיד רוצה לראות אותך בהקשרים אחרים. אתה רוצה לומר כמה מילים?
יזהר ליפשיץ
מה נעשה? אתה יודע, באתי גם בשביל לראות אותך, אבל – אנחנו עומדים לקראת תקופה שיצטרכו להחליט פה משהו, וכל אחד ברחל בתו הקטנה יחליט על מה ייקוב הדין את ההר – אבל לא עשינו את זה על הסיוע שנכנסו 250 משאיות. הכנסנו אותו, החמאס מוכר אותו, נהנה מהכסף שלו, יש לו מנות קרב לשלוש שנים בחסותנו, אבל זה לא מספיק בשביל שנשים דגל אדום.

חוק הגיוס, גם נראה לי שחייבים למצוא לו איזשהו פתרון, אחרת זה יפגע בנו. אני יכול להמשיך בעוד כל מיני דברים, אבל החטופים נדחקו. פשוט צריך להחליט שהחטופים בצורה מאוחדת זה הלב הפועם שלנו, זאת הדרך שאנחנו חיים פה, אנחנו לא רוצים לבלות פה עוד – מה שנקרא, עוד שנה.

דיברו על ההישגים, שאי אפשר עכשיו, כי אוטוטו נגיע להישגים. אין סינוואר, פירקנו את עזה, פירקנו את הצפון, הפצצנו, הרגנו, חיסלנו את כל המנהיגים סביבנו, ועדיין אנחנו מרגישים שאנחנו כפסע, תיכף החמאס נמחק, תיכף הוא יורד. צריך לקבל את ההחלטה, ועכשיו אנחנו בזמן חטופים. אני מבקש שתמנעו מאתנו להיות פה. שמחה, אתה רואה, יש ביקוש.
היו"ר שמחה רוטמן
אני יודע, בסופו של דבר נשמע, אבל הישיבה מסתיימת ממש עוד מעט.
יזהר ליפשיץ
אני אומר עוד הפעם, זה לא אנחנו משפחות החטופים אומרים תודה. אנחנו צריכים להציל אותנו מעצמנו. שנה להתנהל עם החטופים בפנים, בתוך המנהרות, עם התעניות שלהם, אחרי שראינו איך נראו ששת החטופים שהוצאו להורג, כי התקרבנו אליהם וסינוואר והחברים שלו ברחו משם אחרי שהרגו אותם, ואחרי זה הרגו את סינוואר. אבל בשורה התחתונה, גם להרוג את סינוואר עלה ישירות עם שישה חטופים, ואנחנו קרובים לזה שלא יהיה מה להציל. אותם 29 שכבר נהרגו כתוצאה מההתקרבות ומה שקרה, אנחנו לא יודעים אם זה לא מספר יותר גדול ממה שנשאר חי.

אנחנו צריכים לחיות עם המספרים האלה גם בעוד חמש ועשר שנים. אנחנו שומטים אותנו, וככל שאנחנו יותר חזקים ומצליחים, ככה האבסורד יותר גדול, איך זרקנו את החטופים, נרמלנו את הטירוף ולמדנו לחיות איתם. אני נורא מצטער אם סדר הזמנים לא מספיק לך.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, חלילה פשוט - - -
יזהר ליפשיץ
אני יודע בדיוק, אבל זה מה שקורה בכל הוועדות. הפכנו למטורפים. אנחנו לא מבינים איפה אנחנו נמצאים. אם מישהו היה מסתכל מלמעלה, הוא היה רואה את זה. אנחנו רוצים לחזור לחיים נורמליים – ילדים, חו"ל, חיים כמו שצריך.

אנחנו אומרים פעמיים ביום "חטופים", כי צריך, זה כמו "שנה הבאה בירושלים". לאף אחד לא היה באמת כוח לקחת את הרגליים אלפיים שנה ולהתחיל ללכת. זה לא קרה, לא לכולם היה כוח, אבל אומרים את זה. החטופים נהיה משהו שאומרים אותו. ייקוב הדין את ההר, הפעם תגידו כן, אני מוכן לשלם כל מחיר בשביל החטופים. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה. אתם יודעים שאני משתדל תמיד לתת ללא מגבלות, פשוט אחת מהתקנות פה – דווקא לא זאת שנפתח איתה, אלא זאת שאני רוצה שנספיק להגיע אליה – נוגעת, לצערי, ללוחמים, אז אני ממש רוצה להתקדם.
יזהר ליפשיץ
יש לי גם ילדים לוחמים, אז אתה יודע, אני אהנה. אם אתה יכול לעשות פה הטבות ללוחמים, אני מברך.
היו"ר שמחה רוטמן
את זה עשינו מוקדם יותר על שירות המילואים. דבר ראשון, לפחות אני ומשפחתי, גם כשאנחנו אומרים "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", מבחינתי – גם מבחינת המשפחה שלי שעלתה לפה לארץ לפני 110 שנים – זה לא משהו שאומרים לפרוטוקול, זה משהו שמתכוונים לעשות ולפעול בנושא וגם בנושא החטופים, ולזה לא נחכה בעזרת השם אלפיים שנה, בזה אנחנו פועלים כל הזמן, גם בזה וגם בזה.

הדבר השני, בקשר ללוחמים, אנחנו יודעים שבמסורת של לוחמי בית דוד, ובהקשר הזה אפילו לוחמי בית שאול, "ואת ערובתם תיקח", אנשים שיצאו למלחמה דווקא מתוך מחשבה שהם הולכים לחזור הם השאירו מאחוריהם את הצוואה, את הכתובה, את ההיערכות. זה דווקא חיזק אותם שהם יודעים להילחם, אבל אלה תקנות הירושה שאנחנו מתעסקים איתן עכשיו, וזאת הפקדת צוואה. אני מקווה שאף אחד לא ישתמש בצוואה שהוא יפקיד, אבל זה הדבר שאמור לתת לאנשים את השקט הנפשי, ואלה התקנות שמחכות לאישור, ולכן אנחנו עושים אותן.

גם אתה יודע, גם מהשיחות הרבות שקיימנו ברמה האישית, אני באמת חושב – אנחנו שומעים וגם אתה ביקשת שיתייחסו אליך, אתה מדבר בהיגיון. ישב פה מוקדם יותר היום, פתח את הדיונים מישהו שנמצא במצב דומה לשלך ודיבר בהגיון הופך לחלוטין. רק דבר אחד לי חשוב, שאנחנו נדע כולנו שחס ושלום – אתה יודע, אני לא מגיב אף פעם למה שאומרים – אף אחד לא אומר את זה מן השפה ולחוץ, אף אחד שאני מכיר. אתה יודע, אני לא רוצה להגיד על אנשים שאני לא מכיר, אף אחד שאני מכיר, לא במערכת הפוליטית ולא מחוץ למערכת הפוליטית, אין אף אחד שאומר את זה מהשפה ולחוץ.

אנשים באמת, לוחמים, מפקדים, אנשי מדינאות עסוקים בזה, לא תמיד בצורה שאני מסכים. ישב פה היום מישהו שאמר: איזה דבר נורא ואיום ששלחו משלחת לקטאר, זה מסכן חטופים. בסדר, לא תמיד בדרך שאני מסכים, לא בדרך שאתה מסכים, לא בדרך שזה מסכים, אבל דבר אחד חשוב שכולנו נדע: כולנו מגייסים לזה, אין אדם אחד שזה לא אכפת לו, אין בן אדם אחד שזה לא חשוב לו, אין בן אדם שלא קם בבוקר עם זה והולך לישון עם זה בלילה מאלה שעוסקים בנושא. בשנייה שיהיה לנו את האמון הבסיסי שכולנו רוצים את אותו דבר, גם אם יש לנו מחלוקות על הדרכים, אנחנו נהיה במקום אחר.
יזהר ליפשיץ
אני רוצה לענות, שיש רוצים ויש רוצים מאוד. אני רוצה, אתה יודע מה? כמה שאני חושב שאני רוצה, כי אבא שלי בפנים, אני יודע שיחיאל רוצה יותר, זאת הבת שלו בפנים. ומי שאין לו חטופים, רוצה את זה בצורה אחרת.

אבל אנחנו היינו מוכנים לשלם הכול, ייקוב הדין את ההר, ויש פה גוונים – 50 גוונים של אפור בין "רוצה" לבין "אני אעשה הכול, אפילו אוותר על מה ששלי, העיקר שהם יחזרו", זה לא אצל כולם, ואצל כולם זה גם קצת נחלש, אצל הרבה זה קצת נחלש, אנחנו כאן אחרי שנה.
איתן אדרס
אני ממוסד שמואל נאמן בטכניון בחיפה, מחקר מדיניות לאומית. אחד התפקידים של הכנסת הוא פיקוח על פעולות הממשלה, וזה מה שאתם עושים כאן. אחד התפקידים של הכנסת זה פיקוח על אי פעולת הממשלה, ולכן יש מקום שתצא קריאה מכאן, מוועדה זו ומוועדות אחרות: עד היום לא הצלחתם הממשלה, בואו נשנה את השיטה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה מוסכם, בסדר.

את רוצה?
שי דיקמן
לא תכננתי, אבל אני מבקשת רק להגיב למה שאמרת בקצרה. אני שי, אני בת דודה של כרמל גת. פעם הייתי מגיעה לכאן עם תמונות אחרות, אבל זאת התמונה שיש לי היום – לא כרמל חוזרת בחיים הביתה, סרטון של חמאס בשלולית דם במנהרה.

חבר הכנסת שמחה רוטמן, אני אסירת תודה לחיילים, שמסכנים את חייהם 388 ימים בשביל להציל את האנשים שלנו שם. עוזבים את הבית, את המשפחה, את הביטחון שלהם בשביל אזרחי מדינת ישראל. אותם חיילים ירדו במנהרה בשביל לחלץ בסופו של דבר גופות של שישה חטופים. זאת לא אשמתם, הם עשו את הכול. הם עשו את הכול.

מי שזאת אחריותו להוציא את החיים בחיים זאת הממשלה. והממשלה הזאת הביאה לנו את ירדן הביתה בעסקה בחודש נובמבר. את התמונה הזאת הביאה עסקה, ואת התמונה הזאת הביא לחץ צבאי שהגיע לפני העסקה, עסקה שלא הצילה בזמן את כרמל.

ועכשיו יש שם 101 חטופים. לכולנו שיושבים כאן סביב השולחן ובמדינת ישראל זה ברור שעסקה זה הדבר היחיד שיכול להביא את כולם הביתה. צריך להביא עסקה להציל משם את מי שאפשר, את כולם, את החיים בחיים ואת הנרצחים לקבורה.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. תודה שהשמעתם את הדברים, תודה שהתעקשתם להשמיע את הדברים, זה חשוב.
יזהר ליפשיץ
תודה שנתת.
שי דיקמן
תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
ובמעבר מאוד מאוד חד, אנחנו נתחיל בתקנות החברות, כי הבנתי שמחכים למישהו בעניין הירושה.
גילית מנטינבנד
שלום אדוני, אני רק אגיד כמה משפטים כלליים על המהלך שהמשרד מקדם. בפני הוועדה הזאת מונחים שני סטים של תקנות, אבל המהלך הכולל הוא של שישה סטים של תקנות, שבמסגרתו המשרד מספק שירות חדש ויהיו הכנסות חדשות למשרד, ובמקביל בשל אותן הכנסות אנחנו עושים גם מהלך של הפחתת אגרות, בעיקר אגרות במנהלת היחידות המקצועיות. התקנות הללו הובאו בפני ועדת הפנים והגנת הסביבה, אבל גם בפני ועדת הכספים, וכרגע בפני הוועדה הנוכחית יש לנו את הסט של התקנות של תקנות החברות, "חיפוש הפוך", ואת התקנות של הירושה, שפה היחידות יסבירו עליהן בהרחבה.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקי, לא הבנתי אז אנחנו מתחילים בחברות או בירושה? בחברות, בבקשה. רק אני באמת אומר, אין פה הרבה חברי כנסת שצריך להסביר להם, אז תשתדלו לתקתק בגלל לוחות הזמנים.
שירן שושנה
אני אציג את תיקון חיפוש הפוך, תיקון תקנות החברות (אגרות). מאגר רשם החברות שברשות התאגידים כולל מידע שנוגע לחברות, ונכון להיום עומד לעיון הציבור באמצעות חיפוש לפי פרטי חברה. התיקון המונח לפני הוועדה מבקש לאפשר ביצוע חיפוש במאגר לפי פרטי יחיד באמצעות הזנת מספר זהות של בעל מניות או נושא משרה בחברה, חיפוש שיציף את כל המידע המופיע על אודות בעל המניות או נושא המשרה במאגר רשם החברות, היינו: רשימת החברות שבעל המניות או נושא המשרה כיהן או מכהן בהן נכון להיום או בעבר, לרבות תפקיד שהוא ממלא, תקופת כהונתו וכיוצא באלה.

השירות ניתן לצורך תמיכה בשוק העסקי, כאשר שירות מסוג זה יאפשר ביצוע ניהול סיכונים וקבלת החלטות מושכלים יותר באמצעות האפשרות לבחון את המידע על אודות המעורבים בניהול חברה, בניווטה ובהשפעה על התנהלותה על ידי המידע שיישלף מן המאגר. נכון להיום, החיפוש ההפוך ניתן כשירות לציבור באמצעות שלוש חברות פרטיות, מסחריות, הזכייניות, כפי שאנחנו מכנים אותן, חברות שזכו במכרז לצורך העניין. הכוונה היא כי החל מהאחד בינואר 2025 השירות יינתן באופן ישיר על ידי רשות התאגידים, כאשר המהלך הזה הוא מהלך שמגובש, ואנחנו נערכים אליו כבר זמן ארוך, מהסיבה שאנחנו מבינים ששירות שיינתן באופן ישיר על ידי הרשות כמי שמחזיקה במידע הציבורי הזה ששייך לציבור עבור הציבור יינתן באופן האפקטיבי ביותר, החסכוני, המהימן והעדכני ביותר. זה שירות שכשיינתן לציבור החל מאחד בינואר, יינתן באופן חינמי לגופי הממשלה שצורכים אותו בעלויות לא קטנות, והמהלך הזה נובע גם מהמלצות דוח מבקר המדינה, דוח 70ב שניתן לפני כמה שנים, ומפאת קוצר הזמן אני לא ארחיב בעניינו.

התיקון הזה הופץ להערות הציבור בספטמבר שנת 2021 וגם הוגש על ידי שר המשפטים לוועדה. בעקבות הערות שהגיעו מהציבור, מאיגוד הבנקים ומהוועדה, נעשתה חשיבה מחודשת על ידי משרד המשפטים ועל ידי הרשות, והגענו לכלל מסקנה שנכון יהיה לוותר על תנאים שנכללו בנוסח הקודם, כך שהנוסח שמוצע היום הוא פשוט יותר, קל יותר ליישום ואנחנו מבקשים להביא אותו לאישור הוועדה.
טליה ג'מאל
לנו אין הערות, מקובל עלינו.
היו"ר שמחה רוטמן
אני סתם תוהה לעצמי, ברמת תהייה, נכון התקנות מקובלות עלי, אני תוהה לעצמי עד כמה בשנייה שזה יעבור למידע לעיון הציבור צריך לחשוב גם על ההתיישנות המידע – אנחנו יודעים שכל מאגר מידע שעוסק בפרטים לפי דיני הפרטיות, בסופו של דבר ועדת החוקה ישבה הרבה על פרטיות – וגם על השאלה מראש, האם במרשם בעלי המניות שמתנהל ברשם החברות, כולל בתוכו גם בעלי מניות לא מהותיים, אני יודע שזה קצת בתחום דיני ניירות ערך, אבל הרי ניירות ערך מתנהל בנפרד. אבל אדם החזיק מניה אחת, כמעט חסרת משמעות לאיזו חברה, מכר אותה לפני 20 שנה, עד איזה שלב בכל חיפוש על שמו הוא ימצא את הקשר שלו לחברה הזאת, שמאז כבר החליפה בעלים והבן אדם אומר: אני הקמתי את החברה הזאת כחברה שמטרתה אמנם היה לעסוק בכל עיסוק חוקי, אבל הקמתי אותה כחברה לחיפושי נפט והיא הפכה להיות חברה שמפירה זכויות יוצרים – לא רוצה שום קשר אליה, תעזבו אותי בשקט, למה אתם מחברים אותי אליה? אני כבר לא קשור אליה הרבה מאוד שנים. השאלה מתי פג תוקף המידע ומתי אדם יכול להגיד: חבר'ה, תקנו, רשמתם אותי בטעות, כל הדברים האלה שעד היום אולי פחות הטרידו, האם נעשית איזו חשיבה בנושא?
עידית מועלם
אני אתייחס אולי להבדלים בין המאגר ברשות ניירות ערך במגנא ובמאי"ה לבין המאגר של רשות התאגידים. לגבי חברות ציבוריות הדיווחים מוגשים במקום לרשות התאגידים, לרשות ניירות ערך ושם אכן הדיווח על החזקה במניות הוא רק על בעל מניות מהותי, קרי מעל 5%, וזה מתאים לאופי של חברות ציבוריות משעה שהפיזור של ההחזקה במניות, בניירות הערך, הוא פיזור הרבה יותר רחב והסיכוי שמישהו יחזיק מניה אחת, שתי מניות ועד 5% הוא הרבה יותר גבוה, כי מטבע הדברים המניות הן נסחרות ומועברות באופן תדיר.

בסיטואציה של חברות פרטיות, שאלה החברות עליהן אנחנו מדברים כרגע, זו סיטואציה פחות שכיחה. לא שזה לא יכול להיות, כמובן שזה יכול להיות וזה חוקי והכול בסדר, אבל ככלל אנחנו לא נראה הרבה חברות שהפיזור של המניות שלהן הוא עצום, כי ברגע שזה קורה, החברה היא כבר באופייה חברה ציבורית ובדרך כלל הולכת לבורסה.

לגבי השאלה אם החזקתי אי פעם מניה אחת והאינדיקציה שזה ייתן לאחר זמן - -
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, את זה תתנו לאדם שמחפש לשקול.
עידית מועלם
- - כן, החיפוש ההפוך יניב לא רק: החזקתי אי פעם באיזשהו נתח, אלא תהיה אינדיקציה על היקף ההחזקה, ואז אותו גורם שעכשיו מחשב את הסיכון באשראי או משהו כזה, יגיד: אוקי, לפני עשר שנים הוא החזיק מניה אחת? לא רלוונטי. הוא יצטרך לקחת את זה בחשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקי, בסדר גמור.

הקראת התקנה, בבקשה.
טליה ג'מאל
טיוטת תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד-2024


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 43, 44(6) ו-366 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן - החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:



תיקון תקנה 1
1.
בתקנות החברות (אגרות), התשס"א- 2001 (להלן - התקנות העיקריות), בתקנה 1, אחרי ההגדרה "חברה" יבוא:





""חיפוש הפוך"- חיפוש במרשמים כמשמעותם בסעיף 43 לחוק לפי מספר זהותו של אדם לשם קבלת מידע בדבר רשימת החברות, למעט חברות לתועלת הציבור, שלגביהן עודכן במרשמים כאמור שהוא בעל מניות או נושא משרה בהן, או שהיה בעל מניות או נושא משרה בהן, לרבות מידע בדבר תפקידו, מועד סיום כהונתו או מועד סיום החזקתו, לפי העניין;".



מכיוון שלא ציינו מקודם, אני אציין שיש תיקון מקביל בוועדת הכספים שעניינו באותו סוג של חיפוש במרשם השותפויות.
היו"ר שמחה רוטמן
למה שותפויות לא אצלנו? היסטורית?
טליה ג'מאל
זה עניין אחר, כן.
ניצן רוזנברג
זו ועדה אחרת.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקי, יש לנו איזה תקנות שותפויות בהמתנה.
עידית מועלם
אני אגיד שככלל שותפויות כן נידונות בוועדה הזאת, אבל אלה תקנות אגרות, ותקנות אגרות – ה-default שלהן זה ללכת לוועדת כספים, ואם אין בחוק משהו אחר, כמו בחוק החברות שאומר: כל תקנות החברות, כולל אגרות, יידונו בוועדת החוקה, זה default.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי.
עידית מועלם
חוק יסוד: משק המדינה - - -
טליה ג'מאל
2.
בתוספת לתקנות העיקריות -


(1) בפרט 2, בסופו יבוא:


בעד -
בשקלים חדשים

"בתוצאת חיפוש הפוך, באינטרנט,
לכל תוצאת חיפוש הפוך
סכום אגרת עיון בנסח חברה כאמור בפרט זה'';






למעשה – 11 שקלים.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל זאת לא עברית, מה זה: בעד – "בתוצאת?
טליה ג'מאל
אתה יכול לראות את זה בנוסח המשולב בתוספת. אתה תראה שזה בעד עיון בתוצאת חיפוש, זה למעשה לפי הטבלה בתוספת.
היו"ר שמחה רוטמן
טוב.
טליה ג'מאל
בחלק השני אנחנו מבטלים אגרות שהיו בנוגע לקבלת CD'Sתקליטורים צרובים מהרשם, מה שהיום לא רלוונטי.

(2) במקום פרט 3 יבוא:

בעד -
בשקלים חדשים

"3. קבלת העתק תעודת התאגדות או תעודת שינוי שם או תעודה כאמור משוחזרת
סכום אגרת עיון בנסח חברה כאמור בפרט 2"






למעשה, מחברים את זה כאמור לאותו נסח חברה.

תחילה
3.
תחילתן של תקנות אלה ביום א' טבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).



למעשה, עד אז יש את המכרז - - -
היו"ר שמחה רוטמן
יש לי סתם שאלה, התקנות האלו סבבה. משהו בתקנות האלו מונע את המשך המכרז? סתם, אתם לא תעשו את זה כי אין צורך, אבל אין איזה משהו בחוק להבנתי – חוץ מדוח מבקר המדינה – שמונע מכם להגיד: אוקי, אני מספק את השירותים בצורה הזאת, חוץ מזה אני מספק גם במכרז את המאגר.

התקנות כשלעצמן לא מבטלות את האפשרות לעשות מכרז? אלא זאת ההחלטה שלכם מתוקף דוח המבקר.
קריאה
נכון, מסכימה.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר.

מי בעד תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד-2024?

הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרו.
היו"ר שמחה רוטמן
אחד בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים – אושר הנוסח שהוגש.


2. הצעת תקנות החברות (אגרות) (תיקון), התשפ"ד-2024
היו"ר שמחה רוטמן
ירושה – חברים, נתחיל עם מה שיש.
רני נויבאור
אנחנו מבקשים לפטור אלמנט מסוים של הפקדת צוואה בתנאי מסוים מאגרה. היום זה 119 שקלים. השירות הזה היום גם ניתן באופן מקוון. יש 16,000 צוואות שמופקדות כך, ואנחנו מקוים ומצפים שתהיה עלייה בעקבות הפטור.

זה שירות שמעוגן בסעיף 21 לחוק הירושה. אנחנו נותנים את השירות הזה כדי להגביר את המודעות לאנשים שמבקשים להפקיד אצלנו, כדי שאחרי פטירתם, אחרי 120, היורשים שלהם יוכלו למצוא את אותה צוואה אצלנו והדברים יהיו יותר מסודרים ותהיה ודאות למוריש ולמצווה, שהצוואה הגיעה לידיים הנכונות.

בהקשר הזה אנחנו חושבים שנכון לפטור את השירות הזה, הוא שירות טוב לציבור. המגבלה היחידה שאנחנו מבקשים לתת על הפטור היא לגבי חמש שנים, כלומר: אנחנו חושבים שנכון לתת את זה אחת לתקופה ולא באופן רציף, כי כן יש פה ושם אנשים שמשנים, אז אם לצורך העניין מישהו השתמש בשירות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
אבל השאלה היא אם הוא כן ירצה להפקיד אחרי שנה, יש לו את האגרה, אז האגרה תישאר.
רני נויבאור
כן, האגרה תישאר והיא 119 שקלים. היא לא אגרה מאוד גבוהה, מצד שני אנחנו חושבים שהפחתתה היא מועילה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור, זאת אומרת פרט (5) נשאר, הפקדת צוואה. יש פטור למי שלא הפקיד בחמש שנים האחרונות.
רני נויבאור
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקי, בסדר גמור.
רני נויבאור
זה יקדם את הוודאות למורישים.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חושב שזה דבר מאוד מאוד חשוב. דיברתי על זה קודם, אני חושב שנתקלנו הרבה מאוד אנשים בוודאי בסיטואציה שלצערנו חווינו, אחד התיקונים הראשונים שהעברנו אלה חוקים פה בוועדה מיד אחרי אירועי השבעה באוקטובר, היו דברים שנוגעים לירושות. כשחס ושלום מהאירועים שקרו בית נשרף, אם אין צוואה מופקדת, יכולה להיות סיטואציה שגם רצונו של המצווה לא ידוע, וזה עורר המון המון קשיים ובעיות. באמת השירות הזה הוא מאוד מאוד חשוב והורדת האגרה מבורכת. אני רוצה לברך בנושא הזה גם את האפוטרופוס, רשם הירושה, וגם את שר המשפטים ומנכ"ל משרד המשפים שמאוד דחפו לדבר. אני חושב שזה בהחלט דבר חשוב.

עוד מישהו רוצה לומר בעניין הזה משהו? אוקי – הקראה.
ניצן רוזנברג
טיוטת תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשפ"ד-2024


בתוקף סמכותי לפי סעיף 160(א)(7) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן – החוק), באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לפי סעיף 160(ב) לחוק, אני מתקין תקנות אלה:

תיקון התוספת
1.
בתקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה), התשנ"ח-1998, בתוספת, אחרי פרט 5 יבוא:



טור א'
הפעולה או השירות
טור ב'
בשקלים חדשים



"5א. על אף האמור בפרט (5), לעניין הפקדת צוואה, אם לא הופקדה צוואה קודמת של המצווה בחמש השנים שקדמו למועד ההפקדה
פטור".

תחילה
3.
תחילתן של תקנות אלה ביום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025).
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור.

אגב, היערכות תקציבית עד ינואר? זה לא בתחולה מידית.
גילית מנטינבנד
הכול מתואם, התחולה תהיה באחד בינואר 25', שזה גם המועד שבו מעדכנים את כל האגרות שלנו של משרד המשפטים, ככה שהכול יסתדר באותו מועד; וכמובן שהכול יהיה סגור מול האוצר ומאוזן.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר גמור. אנשים יחכו חודשיים? בסדר, אבל זה באמת שירות חשוב.

מי בעד תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשפ"ד – התשפ"ה - -
ניצן רוזנברג
כן, זה יהיה התשפ"ה.
היו"ר שמחה רוטמן
- - התשפ"ה-2024.
הצבעה

בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרו.
היו"ר שמחה רוטמן
אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי תקנות הירושה (אגרות הרשם לענייני ירושה) (תיקון), התשפ"ה-2024 אושרו בנוסח שהוגש.

אני רוצה להודות לכל המשתתפים, ושלפחות לגבי הירושה, שתפקידו אותה עד 120, ואם אפשר גם אחר כך. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:39.

קוד המקור של הנתונים