פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
39
ועדת החוקה, חוק ומשפט
28/10/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 448
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 28/10/2024
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד-2024, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד-2024, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ה–2024
פרוטוקול
סדר היום
1. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, של ח"כ מאיר כהן
2. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, של ח"כ שרון ניר
3. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, של ח"כ דן אילוז
מוזמנים
¶
איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים
ליאת בן מאיר - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עמרי בן צבי - מח' ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מיכל גרשוני - יועצת משפטית בלשכה המשפטית, משרד החינוך, משרד החינוך
עטרת נס שטרנברג - הלשכה המשפטית, זרוע העבודה, משרד הכלכלה והתעשייה
דבורה שארף - מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה
רינה גולדברג - הלשכה המשפטית, נציבות שירות המדינה
חלי גיא אלדר - ממונה משפטית יעוץ חקיקה ומדיניות, נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
ליאור עובדיה - עו''ד, נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה
אברהם יעקב - שופט בדימוס
אביב חיים עזרא - יו"ר משותף, תנועת דור הניצחון
גליה חושן - חברה בארגון, פורום תקווה
חנה גיאת - פעילה, אימהות הלוחמים
חגי קורח - סא"ל, יו"ר מטה המילואים
מוטי וקנין - משקיע הון סיכון
דורית סוקולוב - מנכ"לית, DNGS
ערן גנץ - מנכ"ל, Medical voll
שמעון אור - משפחות חטופים
יפעת היימן - משפחות חטופים
חיים היימן - משפחות חטופים
ניסים קלדרון - משפחות חטופים
עידן סיבוני - תנועת דור הניצחון
אופיר כהן - עמותת המילואים
רישום פרלמנטרי
¶
אסתר מימון
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, פ/4168/25
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, פ/4327/25
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, פ/4447/25
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב. אני חושב שכל אחד, איפה שהוא היה אתמול ואיפה שהוא יהיה היום בטקסי הזיכרון, כל אחד מאיתנו זוכר איפה הוא היה בימים ההם, בזמן הזה.
אני אגיד מילה אישית. מה שלי הכי קשה זה שהאזכרות של השנה שעברה מתערבבות עם הלוויות של השנה, ואתה מקבל את התזכורת גם לסיבה שבגללה אנחנו נלחמים וגם למחיר של הלחימה, המחיר הכבד מנשוא של משפחות ושכולנו משלמים.
נפתח בתפילה משותפת גם לניצחון המהיר במלחמה וגם להשבת החטופים, ושנזכה כולנו להתכנס בנסיבות הרבה-הרבה יותר משמחות ומחזקות.
בחרתי בכוונת מכוון שהנושא הראשון שאיתו נפתח את הכנס הזה יהיה הקו של מעט פנים קדימה, כלומר, ההסתכלות לא רק כמובן על הגבורה ועל הכאב, שאנחנו עושים בטקס זיכרון, אלא איך אנחנו, כמדינה, בונים את המערכות שלנו בצורה נכונה יותר – אני חושב שלא רק בעיניי. זו לא סתם הצעת חוק משותפת לקואליציה ולאופוזיציה, שקיימנו עליה דיונים גם בפגרה, מתוך כוונה לקדם אותה במהירות – איך אנחנו בונים את המדינה שלנו בצורה שתכיר ותוקיר את ההשקעה האדירה, את המסירות האדירה, את מסירות הנפש, מסירות הזמן ואת המסירות בכל מובן של משרתי המילואים, גם בתחומים האזרחיים, גם בתחומים של ניהול המדינה, של ניהול השירות הציבורי, של ניהול המשאבים הציבוריים, כי בעיניי אנחנו אולי לא יכולים להמשיך לחיות במציאות שחיינו בה קודם, שאנחנו אומרים: יש מדינה ויש קצת מילואים פעם בכך וכך, ויש קצת שירות צבאי פעם בכך וכך. זו אשליה שחיינו בה במשך פרק זמן די קצר במונחים ההיסטוריים של מדינת ישראל, ואנחנו צריכים, הייתי קורא לזה, טיפה "רנסנס" בתחום הזה, לחזור לימים הראשונים, שהיה מאוד מאוד ברור גם השירות הכללי וגם ההוקרה והיחס המתאים למי שמשרת את המדינה.
יש את המשפחות שבאו לדבר בפתיחה. אני אתן כמובן למי שחשוב לו לומר את דברי הפתיחה. מאחר שמאוד היינו רוצים לקדם את החוק הזה, שאני חושב שהוא חשוב לכולם – בנוהל הרגיל אני לא מגביל בזמן, בוודאי לא את המשפחות השכולות ולא את משפחות החטופים – אני כן מבקש שתשאירו לנו ביום הקצר הזה, כי יש גם טקס של הכנסת יותר מאוחר, תשאירו לנו את הזמן לקדם את החוק הקריטי והחשוב הזה לטובת משרתי המילואים ובני משפחותיהם. ראשון הנרשמים הרב שמעון אור, בבקשה.
שמעון אור
¶
תודה רבה. צר לי שאני שוב נמצא בוועדה שלך או בכלל בכנסת. הפגרה לא הביאה את החטופים בחזרה. קודם כול, אני חייב להוקיר גם את משרתי המילואים וגם את החיילים בעבודה שלהם.
שמעון אור
¶
כשאני אומר "חיילים", זה כולל את כולם. בלבנון אנחנו מקבלים כל מיני הודעות קשות בדרך הקשה שאנחנו עוברים בה, גם צה"ל שעבד באיראן. כל זה מחייב הוקרה, הוקרה שלנו, גם משפחות החטופים וגם כל המסביב, אבל אני בתוך משפחות החטופים, על העניין הזה, גם לאלה שנהרגו ונפצעו. אין לי פשוט מילים לומר על העניין הזה. אבל אני חייב לחזור גם לנושא החטופים, כי נושא החטופים זה לא רק אבינתן – אני דוד של אבינתן שנמצא לצערי בעזה, נועה ארגמני, החברה שלו, חזרה, והוא לא זכה בינתיים לחזור – נושא החטופים זה לא נושא אישי שלי, של אבינתן ושל משפחות החטופים, זה נושא שמדינת ישראל חייבת לפתור, וזה בלב ליבה של המהות הישראלית וגם היהודית.
אני חייב לומר פה שבנושא הזה מדינת ישראל, ממשלת ישראל, בנימין נתניהו ראש הממשלה, חוטאים חטא גדול להצלחות שאנחנו הצלחנו ביחס לעזה, ביחס לסינוואר. אני חייב לומר פה, בצורה הכי אמיתית שיכולה להיות שאין היום ארגון חמאס, כארגון הוא לא קיים. סינוואר מת כראש חוליה, כראש חוליה, לא כראש ארגון. ראינו את זה בפועל, ראינו בצילומים, ראינו בצורה שהוא מתנהל. הוא לא ידע איפה נמצאים כל החטופים, ואפילו לא חלקם. וגם היום, מה שנקרא "חמאס כארגון", הוא לא קיים. אין מציאות כזאת. יש חוליות טרור שנמצאות בתוך עזה, שמחזיקות את החטופים, זה מה שיש. אין משהו אחר.
אנחנו נכנסים פה לסינדרום כזה שאנחנו הופכים להיות בני ערובה לארגון שלא קיים, פשוט לא קיים. ללכת ולשלוח משלחת לקטאר, לארגון שלא קיים, אין יותר הזוי מהדבר הזה. אין יותר הזוי. הם משחקים משחק של מציאות שלא קיימת, ואנחנו משחקים יחד איתם. אני פשוט המום מהדבר הזה. ואם זה לא היה פוגע בחטופים, הייתי אומר: מילא ממשלה – להגיד מפגרת? מה פתאום, זו מילה שאסור להגיד – להגיד ממשלה שלא מבינה כלום? אבל זה על חשבון החטופים. כשאתה שולח משלחת לקטאר, אתה מונע אפשרות ליצור קשר עם מי שמחזיק את החטופים, קבוצות שמחזיקות את החטופים, כי הן מבינות שחמאס הולך להיבנות על הכתפיים של מדינת ישראל, הם לא יעשו כלום.
גל הירש, במתווה שהוא הוביל דרך ראש הממשלה, הוא קבע גם לפני החיסול של סינוואר, שפונים מעכשיו לארגונים שמחזיקים את החטופים, ואין פנייה לארגון כארגון כדי לאפשר למי שמחזיק את החטופים לבוא במשא-ומתן עם מדינת ישראל. המשלחת לקטאר הורגת את האפשרות הזאת. היא בעצמה הורגת את האפשרות הזאת, ולמעשה בעקיפין מסכנת את החיים של החטופים, ומסכנת את הבאת החטופים שאינם חיים, כי ברגע שאנחנו מעצימים את הארגון, הם ייתנו לנו ארבעה חטופים, ואחרי כן הם יגידו: צריך לחפש אותם בתוך האדמה של עזה חודשים, שנים. דרמר אמר לי בפירוש: הם ימשכו את המשא-ומתן שנים.
איפה הממשלה? אני רוצה לקרוא דרכך גם לבנימין נתניהו, גם לכל מי שמחליט בממשלה הזאת: החלטתם משהו, תהיו עקביים. מה זה הדבר הזה? מרכז סודהסטרים מציע מתת להבאת החטופים. מה זה פה? אין ממשלה בישראל? אין מי שיוביל את המהלך הזה? התחלתם אותו, עשיתם אותו, תמשיכו אותו, תהיו עקביים, אל תשלחו משלחת לקטאר, כי היא לא מביאה כלום. הפוך, היא מונעת את הבאת החטופים. אני מבקש ממך, חבר הכנסת רוטמן: תעשה את מה שאתה יכול דרך הוועדה שלך, דרך הקשר שלך עם ראש הממשלה, תגיד לראש הממשלה שהאחריות שלך היא לא אחריות צבאית, היא אסטרטגית. היא לא טקטית, היא אסטרטגית. אתה חייב לקבוע אסטרטגיה ולעמוד בה, כדי שהחטופים יחזרו. אם לא, הם לא יחזרו. וכל הניצחונות שיש לנו מול איראן והצפון, לא יהיו שווים כלום, כלום. תודה רבה.
יפעת היימן
¶
קודם כול, בוקר טוב לכולם. אני אימא של ענבר היימן. עברה כבר שנה שענבר נחטפה ונרצחה בעזה. היא נחטפה מהמסיבה בנובה, היא הייתה היפרית. אנחנו נמצאים כרגע באבל מושהה. אין לנו לא קבר, לא פרח לשים. עוברים מלא ימי זיכרון, והיה אתמול יום זיכרון ממלכתי, ואין שום קבר לעלות עליו, אין סגירת מעגל. זה גורם לנו ממש להתפרק, אנחנו בקושי מתפקדים. אני חושבת שאחרי שנה אני צריכה את הבת שלי, כמו כל אימא פה, אני צריכה שהבת שלי תחזור. והאפשרות שהבת שלי תחזור וכל החטופים יחזרו זה רק בעסקה אחת עם פעימה אחת. החיים – לשיקום, והחללים – לקבורה בארץ ישראל.
חיים היימן
¶
אני אבא של ענבר. שנה שלמה אין מודיעין על ענבר ואנחנו חיים בפחד, אנחנו חיים בפחד שלא נראה את ענבר. ענבר כבר הופקרה ב -7 באוקטובר, והיא לא בחיים, ואנחנו חיים בפחד שהיא לא תופקר בפעם השנייה, ולא נוכל לעשות איתה את החסד האחרון ולהביא אותה לקבורה באדמת ישראל.
אתמול ראש המוסד טס לקטאר, ואנחנו שומעים פה על עסקה חלקית של ארבעה חטופים. כבר שבענו מעסקות כאלה חלקיות וכל מיני עסקאות פתלתלות כאלה שמביאות עסקאות הומניטריות של 12-10 חטופים. אני חושב שאחרי שנה כבר הגיע הזמן לדבר על עסקה אחת כוללת, שתהיה בפעימה אחת, שתביא את כל ה-101 חטופים. חייבים להביא אותם, כי ככל שהזמן עובר, הזמן לא עושה טוב לחטופים, החיים נמצאים בסיכון שיירצחו, החטופים החללים, יש סיכוי שנאבד מודיעין אם יש כזה עליהם, וצריך להביא את כל ה-101 חטופים אחרי שנה. צריך לנצל את ההישגים הצבאיים, אם זה נסראללה, אם זה סינוואר, ולנסות למנף את ההישגים האלה להישגים שיביאו את החטופים לעסקה, לעסקה אחת כוללת בפעימה אחת. תודה רבה.
ניסים קלדרון
¶
בוקר 388. אמר האיש הנכבד פה לידי, ואני אמשיך להגיד, שאתם בעצם חוצפנים. ממשלת ישראל ברוב חוצפתה יצאה לפגרה. 101 חטופים נמקים במנהרות חמאס, הגופות שלהם זרוקות באדמה, ואתם בפגרה, אז אתם חוצפנים. זו המילה "חוצפה". זו מילה מכובדת ואני מתכוון לזה.
אני שורד ה-7 באוקטובר, 34 שעות בממ"ד, כשמחבלים מסתובבים לי סביב הבית, ובעברית צלולה אמרו לי: באנו להרוג אתכם.
טיסן פגע בבית בקיסריה, אז אני רוצה לספר לך, אדוני שמחה רוטמן: בקיבוץ ניר עוז מ-300 מבנים נשארו שישה בתים שלמים, לא שמעתי שמישהו בא לעשות שם סקר לשיפוץ. לאח שלי נשרף הבית, לאח שלי אין תחתונים, הוא קיבל 97,000 שקל ממס רכוש. זו בושה. בושה של אנשים כמוך שיושבים במבנה הזה, בושה של אנשים שיושבים פה ומעניין אותם רק דבר אחד: הכיסא והשכר, אז אתם חוצפנים.
101 אנשים, שזה יותר מ-400 משפחות, שלא ישנות כבר 388 ימים. ואתם בפגרה, ואתם בחופשה, ונוסעים לטייל בעולם. השרה מירי רגב נוסעת להונגריה, והיא מתפלאת שהיא נתקעת שם, אז אתם חוצפנים. אתם חיים על חשבוני ועל חשבון האח שלי, שנמצא במנהרות, ושום דבר לא ישכיח את זה.
אתם מנסים לעשות טקסים – לא, ה-7 באוקטובר זה ההפסד הגדול בהיסטוריה של העם היהודי, ואנחנו יהודים. אז איפה כל המשפטים האלה: הלנת המת, פדיון שבויים, לא משאירים אנשים מאחור? את כל זה אתם עושים 388 ימים.
אני לא האמנתי, האמנתי שבתוך יומיים או שלושה כל החברים שלי חוזרים, ואיבדתי הרבה חברים ב-7 באוקטובר, שזה לא מעניין אתכם, אני יודע. ראיתי אתמול מי הגיע לקיבוץ ניר עוז, אנשים שמעניין אותם. בחרתם לא להגיע, שלחתם את גל הירש, שברוב חוצפתו אפילו לא הקשיב לאנשים שאיבדו את היקר להם מכול, אבל זה לא מעניין אתכם, אתכם מעניין הכיסא, המשכורת והפגרה.
92 ימים של פגרה זו חוצפה, אדוני. חוצפה, כי לא מעניין אותם מה קורה לנו, לא מעניין אותם שלי אין עבודה, לא מעניין אותם שלי אין חיים. לא מעניין אותם. לא מעניין אותם שבשבועיים האחרונים אני הולך מאזכרה לאזכרה, לאזכרה, לאזכרה, ואתמול שתי לוויות של הורים שאיבדו את הבן שלהם, זה הנורא מכול, אבל אתכם זה לא מעניין. אתם ערמה של חוצפנים, יצאתם לחופשה, כי זה חשוב חופשה, גם האח שלי, עופר קלדרון רוצה חופשה. ועוד יותר, אני אספר לכם שביום חמישי יש לארז בר מצוה, ואבא שלו במנהרות של חמאס, אבל זה מעניין אתכם, כי אנחנו משעממים וחמוצים וכל מיני אמרות שאדון ראש הממשלה יודע לספר עלינו.
ה-7 באוקטובר לא ייעלם, תכניסו את זה טוב-טוב לתת-המודע שלכם, לא טקסים ולא טקסים ולא טקסים. טקסים עושים כשמשהו מסתיים. כשהבן שלי סיים קורס בצבא, היה טקס לסיום הקורס, לא באמצע הקורס. אני רוצה לסבר את אוזנך: גם היום נהרגו עוד שני חיילים בלבנון, אבל זה לא מעניין אתכם. לא מעניין אתכם. 800 חיילים נרצחו בגלל שאתכם לא מעניין כלום.
עובדות – 250 חטופים, שמספרם מתמעט, כי אתכם זה לא מעניין; 12 חטופים שהיו בחיים הגיעו לפה בשקיות – בגללכם.
לא צריך לעשות ועדה על משרתי המילואים ולא על שום דבר אחר, רק על דבר אחד: להביא 101 אזרחים ואזרחיות, ילד ותינוק, עוד היום הביתה. עוד היום. לא לעשות הפסקה ולא טקס ולא ארוחת צוהריים, כי לחטופים אין ארוחת צוהריים, החטופים אוכלים 300 קלוריות אולי בחודש, אבל אתכם זה לא מעניין, אתכם מעניין הפגרה, הנסיעות, הטיולים. עצוב, אבל זו מציאות חיינו.
הגיע הזמן שתעצרו את הכול ותחשבו שנייה אחת אם זה היה הילד שלכם, או הילדה שלכם, או הנכד שלכם, מה הייתם עושים? הייתם יוצאים לפגרה? לא. אני בטוח שלא. לא הייתם יוצאים אפילו לשנייה של חופש. הייתם עובדים יום ולילה, לילה ויום, להביא את היקרים שלכם הביתה, אבל זה לא מעניין אתכם. אנחנו משעממים אתכם. גם בכניסה לכנסת שאלו: מי ממהר לוועדות? אמרו לי: לא, אתה ממשפחות החטופים, ברור, אזרחים סוג ב' במצב הטוב.
אני מציע שתעזבו את הכול, לא טקסים, לא ועדות ולא שטויות, ותתעסקו רק בדבר אחד, להביא את האח שלי ועוד 100 חטופים וחטופות, ילד ותינוק הביתה, עוד היום. תודה.
עופרי ביבס
¶
שלום. אני עופרי ביבס, אחות של ירדן, גיסתה של שירי, דודה של אריאל וכפיר. הרבה זמן לא הייתי פה, יצאתי אם אפשר לקרוא לזה, ל"חופשת לידה". התינוק כבר בן ארבעה חודשים וחצי, הם עדיין לא פה.
בשנה הזאת אני מרגישה שאנחנו עוברים מתאריך לתאריך, בכל פעם מקווים שלא נגיע לתאריך הבא שנצטרך לציין, ואני רוצה לדבר אתכם על שני תאריכים שמתקרבים אלינו מהר מדי.
זה האח שלי ירדן, זה החיוך שלו, אלה העיניים הטובות שלו, פה הוא מחבק את אריאל כשהוא תינוק. בעוד חודש מהיום, כעבור שנה מאז שחמאס פרסם ששירי אישתו והילדים שלו נהרגו, שנה ואנחנו עדיין לא יודעים מה עלה בגורלם. שנה שאנחנו חיים באי-ודאות, שאני בכלל לא יכולה להתחיל לתאר לכם כמה היא נוראית, כמה היא נוראית ברמה שאני לפעמים אומרת: תתנו לי בשורה, גם אם היא הרעה מכול, רק שתיפסק החוסר ודאות הזאת.
יום אחרי ההודעה של חמאס, שזה עוד חודש ויום מעכשיו, ראיתי בפעם האחרונה את האח שלי, ככה הוא נראה. ככה האח שלי נראה כשצילמו אותו לסרטון של חמאס. ככה האח שלי נראה, זה מה שהוא הפך להיות אחרי חודשיים בשבי. אחרי חודשיים בשבי ככה הוא נראה, כשחמאס הושיב אותו וסיפר לו שאישתו והילדים שלו, שכל המשפחה שלו נרצחה. הוא בכלל היה בטוח שהם בטוחים, כי הוא יצא להגן עליהם מהממ"ד, הוא הקריב את חייו והיה בטוח שהם לא ייקחו אישה וילדים. כבר שנה שהאח שלי יושב ולא יודע מה עלה בגורל המשפחה שלו, וככה הוא נראה אחרי חודשיים. אני לא יכולה בכלל להתחיל לדמיין איך הוא נראה היום.
ואם ככה הוא נראה, אני רוצה גם להשמיע לכם היום פה לוועדה איך הוא נשמע באותו יום, כי אני לא בטוחה שכולם שמעו את זה.
(הקרנת סרטון).
לפני שנה, בחודש הבא שנה – לפני שנה הוא התחנן שתחזירו אותו הביתה, שתחזירו את אישתו ואת הילדים שלו הביתה, והם עדיין שם.
למה אנחנו עוד מחכים? למה? הבטחתם לחץ צבאי, והבטחתם רפיח, ונצרים, ופילדלפי, ואיראן, ולבנון, ועזה, ונסראללה, וסינוואר. מה? מה עוד נשאר לעשות כדי שתוכלו להגיד סוף-סוף, זהו, אנחנו מחזירים את החטופים? לא נשאר עוד משהו שאפשר לתרץ ולשים בעדיפות עליונה על החזרת האח שלי וכל החטופים הביתה, על סיום הסבל שלהם, הסבל שלנו והגיהינום שהם נמצאים בו. מה עוד חסר? איזה תמונת ניצחון אנחנו חושבים שעוד נשיג? ישראל היום במצב הכי עליון שהיא הייתה על חמאס וכל מדינות האזור. למה זה לא ממונף להסדר, להסכם, לעסקה שתסיים את המלחמה? מבחינתי תצאו מעזה, אם זה מה שהם רוצים, תצאו מעזה ותחזירו אותם הביתה. די, בחודש הבא שנה מאז שסיפרו לו את הדבר הזה. איך הוא שורד שם? איך הוא יכול בכלל לשרוד שם? ככה הוא נראה אחרי חודשיים.
והתאריך הבא שאני מאוד מאוד מקווה שלא נגיע אליו – זה כפיר. יום הולדת שנה הוא כבר ציין בשבי. בינואר זה יהיה יום הולדת שנתיים. בושה למדינה שלנו. בושה זו לא מילה מספקת מבחינתי אם התינוק הזה יציין יום הולדת שנתיים בשבי, אם אנחנו נצטרך לציין יום הולדת שנתיים בשבי. די. די. אני כבר לא יודעת מה לצעוק, איפה להגיד, וקיוויתי שאני לא אצטרך לחזור למקום הזה יותר. לא רוצה להיות פה יותר. כמעט חצי שנה מאז שהייתי פה בפעם האחרונה. תחזירו אותם הביתה, עכשיו. אין יותר תירוצים, אין יותר סיבות לא להחזיר, לבד מאינטרסים אישיים ופוליטיים שקטונתי מלהבין. אין שום סיבה לא להחזיר אותם הביתה עכשיו. זה התפקיד שלכם. אתם כושלים בזה כבר שנה שלמה. תעשו את זה. תשלחו צוות עם מנדט ותגידו לו: אתם לא חוזרים בלי עסקה על השולחן. ישראל צריכה לעשות את הפשרות הכואבות האלה שנה מאוחר מדי. תעשו אותן. תודה.
גליה חושן
¶
שלום, ברוכים השבים כאילו לתפקוד הרגיל בעזרת השם. אני אימא של הדר חושן, שהייתה בנובה ונרצחה במיגונית. שמעתי את מה שאמרה אחותו של ירדן. אני רק חיכיתי עשרה ימים עד שידעתי מה קרה לבת שלי. אני חייבת לציין שקיוויתי שהיא חטופה. חטופה זה זוועה, אבל יש שביב של תקווה.
אני לא יכולה לעמוד במקום שלכם, של כל הימים האלה שאתם מחכים, אבל אני חולקת עליכם. אני לא חושבת שלאף אחד לא אכפת. אני חושבת שכן עושים. אני לא מוכנה שהמלחמה הזאת תיפסק, כי הבת שלי נרצחה על ידי בני עוולה, וכולם צריכים לתת את הדין ולהיות מושמדים.
הבנים שלי יצאו להילחם בשביל להחזיר את הכבוד לעם ישראל, בשביל לנקום, בשביל להשמיד את הרוע, וגם בשביל להחזיר את החטופים. כשהבן שלי חזר מעזה הוא אמר: אני מאוכזב כל כך. הם היו כל כך מאוכזבים שהם לא הצליחו להחזיר חטופים. אז זה ממש לא נכון, בטח לא לגבי החיילים שנלחמים עכשיו.
גליה חושן
¶
זו דעתי. אני מכבדת את דעתך.
כשמדברים על החזרת החטופים עכשיו, אני תמיד אומרת: מתנהגים כאילו כל החטופים נמצאים באיזה בית עם בעזה, ליד תחנת אוטובוס, ופשוט אף אחד מאיתנו לא ניגש להביא אותם. זהו, אבל זה לא ככה. כולנו יודעים שזה לא כך. אף אחד לא יודע איפה כולם נמצאים, זה לא כזה פשוט. בשביל להביא אותם כנראה צריך להמשיך להילחם. אף אחד לא ייתן לנו אותם על מגש של כסף, אין להם אינטרס בכלל. אולי בזכות זה שאת ראש הנחש רוצצו, אז אולי בשביל כסף, בשביל הגירה, בשביל משהו, אולי מישהו יביא לנו אותם, אבל הם בלב של כולנו, וכולנו רוצים אותם בחזרה.
הבת שלי כבר לא תחזור, אבל אני לא מוכנה שהמוות שלה יהיה לשווא. לא רק שלה, של כל הנרצחים, הנטבחים, הנשרפים והחיילים שנהרגו וממשיכים להיהרג, בשבילם חייבת להיות לזה משמעות, חייבת להיות לזה תוצאה אחרת ממה שהיה עד ה-7 באוקטובר. אנחנו לא יכולים עוד פעם ועוד פעם. מה שקרה ב-7 באוקטובר זה שובר שוויון, גמרנו. מה שהיה עד עכשיו, לא יכול להמשיך להיות אותו דבר. אי-אפשר להפסיק באמצע, אי-אפשר יותר לסגת. כשאנחנו נסוגים, אנחנו מפסידים. אנחנו אומרים: ניצחון. ניצחון בעיניים שלהם, לא שלנו. הם יבינו שהם הפסידו ושהם נוצחו, רק זה ייקרא ניצחון. וניצחון זה לא לעוד שנתיים, שלוש, ארבע, סבב נוסף. נגמר. אם אחרי הטבח של ה-7 באוקטובר מישהו לא הבין את זה, שצריך לעשות משהו אחר ממה שנעשה עד עכשיו, אז יש לנו בעיה.
הבת שלי הייתה קורבן עם עוד מאות קורבנות, לפחות שהקורבן הזה יהיה למען הציבור באמת, שהחיים שלנו פה יהיו אחרים, שיותר לא יהיה לנו יותר אויב שמאיים עלינו. אני עוברת ואני רואה את הבטונדות ליד תחנות האוטובוס, וכל המיגוניות, די. די, תראו את כל הפיגועים שמנסים לעשות, זה לא נגמר. יש לנו פה אויב רע ומר, רשע וצמא דם, וצריך להוציא אותו מפה, גם מהגבולות וגם מתוכנו. נגמר, די.
את אמרת
¶
די, תחזירו את החטופים. אני אומרת: די. די להרשות שהאויב ישכון בינינו ויהרוג בנו. תילחמו, תנצחו עד הסוף, ותביאו ישועה לא רק לפרט, אלא גם לכלל. בעיניי להחזיר את החטופים זה לא ניצחון, להחזיר את החטופים זה אומר להחזיר את הכבוד. החטופים זה השפלה, הטבח זה השפלה. להחזיר את החטופים זה חובה, חובה של המדינה לאזרחים שלה, אבל זה לא ניצחון. זה המינימום בשביל שאנחנו נמחק את ההשפלה הזאת. ניצחון זה משהו אחר, ניצחון זה משהו לאומי, ניצחון זה משהו כללי לכל העם. תודה.
ניסים קלדרון
¶
את יודעת למה הגענו ל-7 באוקטובר? בגלל ממשלה לא מתפקדת, ובגלל ממשלה שיוצאת לפגרה ולא מטפלת בנו. הניצחון היחיד שיהיה לנו, שהממשלה שלנו תבין שהיא צריכה לטפל באזרחים שלה.
גליה חושן
¶
אני רק רוצה להגיד משהו אחד: אני לא מדברת על ה-7 באוקטובר. מה שהיה ב-7 באוקטובר, אנחנו נילחם על כך שייחקר ויבורר וייתנו את הדין והכול, עכשיו אנחנו מדברים על זמן מלחמה, וצריך להתמקד בזה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. אנחנו נצא לחמש דקות הפסקה. נשוב ונתכנס בשעה 09:42.
(הישיבה נפסקה בשעה 09:38 ונתחדשה בשעה 09:43.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
שבנו מההפסקה. אנחנו בעניין הצעות חוק שירות המדינה (מינויים). שלוש הצעות חוק של שלוש קבוצות מציעים, או יותר נכון שני יחידים וקבוצה. היו שיעורי בית, גם עבור הממשלה והבנתי שגם באו בדברים עם המציעים. אתם רוצים להציג מה השתנה אצלנו? המציעים רוצים להציג? את רוצה לפתוח, שרון? בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
בוקר טוב. קודם כול, תודה אדוני, שאתה מקיים את הדיון החשוב הזה. אני חושבת שהצעת החוק שאנחנו דנים בה, קובעת תעדוף לאנשי מילואים.
הצעת החוק שהובאה כאן על ידי חבר הכנסת מאיר כהן, חבר הכנסת דן אילוז ואנוכי קובעת באופן מפורש תעדוף לאנשי מילואים בקבלה למשרות בשירות המדינה, מתוך הבנה שזה מענה ערכי ומוסרי לאלה שתרומתם בלתי מותנית, לאותם אנשי מילואים שמגיעים כבר בפעם השנייה והשלישית לשרת אותנו, מבלי לדעת מה הם יקבלו.
ולכן אני מבקשת לומר שאני מברכת את משרדי הממשלה שלקחו וחשבו וגם הביאו אתמול נוסח שהצלחנו בדיון מקדים להתקדם איתו, כשהנוסח קובע בסוף שנציב שירות המדינה יקבע כללים מיטיבים עם אנשי המילואים. יקראו אותו אחרי זה בפירוש, מתוך הבנה שזה צריך להיות מתורגם לסט כללים שיקבעו ניקוד עודף - -
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
הנוסח פה.
- - מתוך הבנה שיש כללים שייתנו ניקוד עודף לאנשי המילואים במכלול השיקולים בקבלתם לעבודה.
עצם העובדה שנציבות שירות המדינה כבר לקחה את זה צעד קדימה, וכבר עובדת על סט כללים כזה, ברור לכולם שהוא מתחייב מהמציאות, כי אנחנו מבינים לגמרי שאותה רוח של התנדבות, מסירות ומנהיגות שמתפרצת לנו בשדה הקרב, נכון שהיא תבוא לידי ביטוי גם במנהיגות האזרחית במשרדי ממשלה, אנחנו צריכים גם לתעדף אותם באופן שהוא ברור ומוחשי. ולכן ההצעה, שיקראו אותה תיכף, באופן עקרוני היא מקובלת עלינו, חשוב לתת לזה ביטוי ולהתקדם אחרי זה כמובן וגם לראות איך זה בא לידי ביטוי הלכה למעשה ביישום העניין.
אני רוצה רק לומר: תודה לכל העוסקים במלאכה. הסעיף מקובל עליי. זה באמת מענה ערכי ומוסרי לאותם אנשי המילואים. החוק הזה הוא האנטי תזה לחוק ההשתמטות. אני שמחה, אדוני, שבוועדה שלך אנחנו פותחים היום חקיקה שהיא בדיוק אנטי תזה לחוק ההשתמטות, שאומרת: אנחנו, מדינת ישראל, נתעדף את כל מי שמשרת בצה"ל באופן חד וברור, ובואו תצטרפו, בואו תהיו חלק מהמאמץ הזה. תודה רבה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
במשפט קצר, הסעיף החדש שהוסכם עליו אומר את הדבר הבא: "נציב שירות המדינה יקבע הוראות בדבר הסדרים מיטיבים בקבלה לשירות המדינה של מועמדים ששירתו בשירות מילואים למשך זמן, כפי שקבע, וכל זאת בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו".
אנחנו מציעים שהדבר הזה יהיה עוד סעיף, צמוד לסעיף 15א, נניח 15ב. אנחנו התעקשנו שהוא לא "רשאי לקבוע", כי אנחנו לא עובדים אצלו, "הוא יקבע", כי זו הצעת החוק לכל אלה - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לא נכון. ממש לא נכון. אתם לא יודעים כמה פניות היו של אנשים, אנשי מילואים, שביקשו את ההטבה הזאת בצדק גדול מאוד. אי-אפשר להגיד שזה ישראבלוף.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אנשי מילואים, עמותת המילואים, דור הניצחון ואנשים שעבדנו איתם ומייצגים ציבור, עשרות אלפי אנשי מילואים. תיכף הם גם ידברו. אנחנו עובדים עם אנשי המילואים ממקום שאותם אנשי מילואים רוצים להתקבל לשירות המדינה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
דווקא נציבות שירות המדינה, אתמול, בדיון מקדים – חבל שלא הצטרפת, חבר הכנסת סעדה, אם זה באמת היה מעניין אותך – נציבות שירות המדינה כבר התחילה לעבוד על סט כללים כזה, ואני מניחה שהם גם יתייחסו.
יש מקום לפעמים לומר מילה טובה. זה רוח הנציב, זה רוח הנציבות, ויש הבנה ברורה. אנחנו כבר לא מדברים בשני קולות. כולנו אומרים: את אנשי המילואים מתעדפים: ניקוד עודף, כללים. בסוף יש גורמי מקצוע של נציבות שירות המדינה, שיקבעו את זה עם משרד הביטחון איך מתעדפים, זה בסדר גמור מבחינתנו שאיש מילואים שהיה בעזה או בלבנון עם 300 ימי מילואים יקבל תשע נקודות, ומישהו שעשה 100 ימי מילואים במפקדות, יקבל חמש נקודות, אבל זה המקצוע.
משה סעדה (הליכוד)
¶
שרון, כנראה אף פעם לא היית במכרז של שירות המדינה, זה לא עובד ככה. ניקוד נותנים בסוף. הייתי שם 20 שנים.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
אדוני היושב-ראש, אני מבין את הכוונות הטובות של מציעי ההצעה, אבל החוק הזה הוא כוסות רוח למת, החוק הזה במקרה הטוב הוא פלסטר למי שפצוע קשה.
אני שואל את כולנו: זה מה שהמילואימניקים שלנו צריכים עכשיו? זה מה שהמילואימניקים שלנו צריכים? אחד מ-1,000 מילואימניקים אולי יצליח ליהנות מהחוק הזה. המילואימניקים שלנו צריכים חילוף, הם במסע ארוך. מגייסים אותם כבר בפעם הרביעית, הם מעל 300 ימים במילואים, הם צריכים חילוף. המשפחות שלהם מתפרקות, העסקים שלהם קורסים, הלימודים שלהם יורדים לטמיון. המילואימניקים שלנו צריכים חילוף, ואנחנו פה מתעסקים במשהו שיעזור לאחד מתוך 1,000 מילואימניקים, כשביד השנייה הקואליציה הולכת להעביר חוק שילבין השתמטות משירות של אחינו החרדים, חוק שיתקצב את ההשתמטות. זה מה שאנחנו עושים, ביד אחת פלסטר, וביד השנייה הממשלה הולכת להעביר חוק שיפטור את אחינו החרדים מלהחליף, ממה שהמילואימניקים באמת צריכים, שמישהו יבוא ויחליף אותם. בסדר, נעביר את החוק הזה, אבל זה כלום, זה כוסות רוח למת.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
אתה יודע מה זה פופוליזם? ממך לא ציפיתי. אנחנו הולכים מכאן לוועדת החוץ והביטחון. שם כמוך, אם לא יותר, אנחנו לא נאפשר לחוק הנפשע הזה לעבור.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
תן לי לדבר, לא הפרעתי לך. אתה בא לכאן, כשאנחנו מנסים לבנות סט שהוא משהו, ועוד משהו, ועוד משהו, ועוד משהו, בכדי לייצר ארגז כלים לאנשי המילואים. ואתה בא ואומר: בואו נבעט - - -
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
לא רק שלא יעבור, נעשה על זה מלחמת חורמה. זה בדיוק הצעדים הקטנים כדי בסוף להפיל את חוק ההשתמטות. זה בדיוק העניין.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
¶
החוק הזה עוזר לקואליציה למרק את המצפון שלה אל מול חוק השתמטות, שזה מה שהולך להיות פה. החוק הזה בסדר, הוא עוזר למילואימניקים, לאחד מתוך 1,000 מילואימניקים הוא יעזור, נעביר אותו, הכול בסדר, גם אתה אומר אותו דבר.
משה סעדה (הליכוד)
¶
אם משהו לימד אותנו, ה-7 באוקטובר, שהגיע זמן אמת, והחובה שלנו להגיד אמת לציבור. החוק הזה הוא מקסם שווא, זה כוסות רוח למת. מי שמכיר את שירות המדינה יודע שהמספור הזה זה שטויות, עושים אותו בדיעבד, אבל לא זה האירוע.
לא זה האירוע בעיניי, האירוע הוא אחר. יש אנשים במדינת ישראל שמשרתים שלוש שנים, אחרי שלוש שנים, מי כמוכם יודע את זה, מסכנים את החיים שלהם ממש, בדרך כלל זה אמור להיות חודש בשנה, עכשיו זה שנה בשנה לצערי, ובמדינת ישראל, מה שיוצא, מי שיתקבל בשירות המדינה זה לא הם.
תסבירו לי איך אתם מחוקקים חוק שמתיר עובדה שיכול להיות בן אדם שלא שירת יום אחד במדינת ישראל, לא שירות לאומי, לא אזרחי, לא צבאי, ויתקבל לשירות המדינה. זה נראה לכם הגיוני?
משה סעדה (הליכוד)
¶
אני, כפי שאתה יודע, ואני רוצה להזכיר לך, אולי יש לך זיכרון קצר, חתמתי על החוק שלי יחד עם דן, שיזמנו את חוק המשרת.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
התחלנו הצהרות. הייתה לכם הזדמנות להצביע, למה לא הצבעת במושב הקודם? הצבעת בעד נוסח לא רלוונטי, מנותק מהמציאות. זה מה שעשיתם. נוסח מנותק מהמציאות עבר, ואין לנו כבר פרצוף להסתכל, זה יריקה בפרצופם של המשרתים ושל המשפחות השכולות, הנוסח שהצבעתם עליו. תסביר את זה לציבור, לפני שאתה מסביר מה הבעיה בחוק הניקוד העודף למשרתי מילואים.
משה סעדה (הליכוד)
¶
תשאלו אותי למה המחוקקים פה, אותם אלה שיזמו כוסות לרוח למת, לא יוזמים חוק אמיתי, ששירת – קיבלת, לא שירת – לא קיבלת? מי שלא שירת, לא יתקבל לשירות המדינה. למה הם לא מחוקקים את זה? למה?
משה סעדה (הליכוד)
¶
יזמתי. אתם יודעים למה הם לא מחוקקים את זה? כי יש אוכלוסיות, כמו האוכלוסייה הערבית, שיש עניין לשמור עליהם.
משה סעדה (הליכוד)
¶
יעשו שירות לאומי, שירות אזרחי, אבל לא יכול להיות ששירות המדינה יקלוט בן אדם שלא עשה דקה אחת למען המדינה. זה לא יכול להיות.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
ביום רביעי אני אשמח שתצביע על הצעת חוק שלי שבדיוק אומרת את זה. אתמול ועדת השרים דחתה אותה. נראה אותך.
משה סעדה (הליכוד)
¶
בגלל שעברנו את ה-6 באוקטובר, אנחנו בזמן אמת, יש לנו חובה להסתכל בלבן של העיניים של הלוחמים, וזאת גם החובה שלכם, שירות המדינה. בן אדם שלא שירת, כל שירות, לא יכול להתקבל לשירות המדינה. מי שצריך להוביל את זה הוא נציב שירות המדינה. אתם צריכים לבוא ולהגיד: חבר'ה, לא יכול להיות שנקלוט אצלנו אנשים שלא משרתים. זו הייתה צריכה להיות הובלה שלכם. אנחנו היינו צריכים להגיד: צודקים.
משה סעדה (הליכוד)
¶
לא באתי לכנסת לשחק בכאילו. לעשות את החוק הזה, כל מי שמכיר, יודע שזה עוד מאותו דבר. עושים תחושה ששינינו. ומה שינינו? אפס. אפס לא נעשה. נעשה אפס או מאה. מאה זה אומר: שירת – קיבלת, לא שירת – לא קיבלת. זה נכון כאן, זה נכון בלימודים באקדמיה וזה נכון ברפואה.
פגשתי במשפחות שכולות אנשים שמנסים להתקבל ללימודי רפואה, ומי התקבל במקומם? אנשים שלא שירתו יום אחד את מדינת ישראל.
משה פסל (הליכוד)
¶
חבר הכנסת סעדה, אני מסכים איתך בכול, אבל כאן הוועדה, זה המקום לשפר את החוק, להביא דברים.
משה סעדה (הליכוד)
¶
אני מסביר שמה שצריך להיות שמדינת ישראל צריכה לעשות סוויץ', לשנות את התפיסה ולהגיד לעצמה: מי שלא שירת במדינת ישראל, לא מקבל, לא לימודים, לא שירות המדינה ולא מחיר למשתכן.
היום עשו לנו טובה, נתנו למשרתי המילואים 15% מהמחיר למשתכן. ומי מקבל? חרדים וערבים. מכוח מה? מכוח אי-עשייה? זה הגיוני בעיניכם? תסתכלו על חיילי המילואים אתם, אתם שירות המדינה, אני בא מכם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש לי הצעה מהפכנית. אני מאוד מאוד אוהב ומכבד את חברי, גם שותפי לשדולת ארץ-ישראל יולי אדלשטיין. אני מאוד מאוד אוהב אותו ומכבד אותו. אני יודע שאיל מאוד אוהב את אסף, שהיה מנהל ועדת החוקה במשך שנים רבות. ובכל זאת כאן זו ועדת החוקה, ולא ועדת החוץ והביטחון, ומאחר שבסמכות ועדת החוקה חוק שירות המדינה, ולעומת זאת חוק שירות מילואים או חוק שירות ביטחון, או כל החוקים האחרים, כולל חוק-יסוד: שירות המילואים, שהוגש על ידי חבר מפלגתי, אוהד טל, נמצא כרגע בוועדת החוץ והביטחון, אני מציע שמי שרוצה לדבר על הנושאים החשובים מאוד האלה, יעלה קומה וזה בצד השני. אנחנו חייבים לקדם את החוק הזה, בשביל זה באנו היום.
משה סעדה (הליכוד)
¶
שירות המדינה, אני אומר וזה חשוב, שלא נדבר בכאילו. בסופו של יום, מה זה נותן ללוחמים? מה זה נותן באמת? אפס.
משה סעדה (הליכוד)
¶
תצביעו לכאילו. אם אתם רוצים להגיד אמת ללוחמים, תגידו: מי שלא שירת – לא יקבל. זה מה שצריך להיות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע שחלק מהאנשים לא היו הרבה בבניין, אבל אני יודע שאתה, משה, דווקא יש לך נוכחות יפה, אז אתה יודע שוועדת החוץ והביטחון זה קומה למעלה. יש אנשים שלא היו בבניין.
דן אילוז (הליכוד)
¶
אני רוצה להגיד משהו למשה, כל מה שתיארת מבחינת היעד הסופי שאנחנו צריכים להגיע אליו, אני חושב שיש איזה הסכמה מאוד מאוד רחבה בין יושבי השולחן הזה. אולי לא כל יושבי המשכן הזה, אבל בין יושבי השולחן הזה.
כשאתה מציב יעד שאפתני, זה לא אומר שלא צריך לעשות צעדים קטנים לקראת היעד השאפתני הזה. וכן גם לקדם את היעד השאפתני, אבל יש פה חוק שהוא צעד. נכון, הוא לא ענק, הוא קטן, אבל הוא גם מסר מאוד חשוב.
דן אילוז (הליכוד)
¶
הוא גם מסר חשוב, כי זה לא רק המסר שמגיע למילואימניקים יותר, וזה מסר שהוא חשוב, זה גם המסר שאומר שאנחנו רוצים שדור הניצחון יוביל את המדינה הזאת, אנחנו רוצים שדור הניצחון יהיה בעמדות השפעה. זה מה שהחוק הזה אומר מבחינתי. יש הטבות הרבה יותר טובות.
והאמת, הוא גם צודק מתן כהנא, למרות שאני לא אוהב להגיד את המשפט הזה, בדרך כלל אני אומר רק לאישתי שהיא צודקת, אבל הוא גם צודק שהוא אומר שמה שהמילואימניקים הכי צריכים זה לא עוד הטבות.
דן אילוז (הליכוד)
¶
המסר שאנחנו נותנים פה עכשיו שהדור הזה, דור הניצחון, צריך להוביל את המדינה הזאת, ושמדינת ישראל תהיה הרבה יותר טובה כשהם יהיו בעמדות השפעה, זה מסר שאנחנו חייבים לתת.
משה פסל (הליכוד)
¶
היושב-ראש, אני רוצה הערות לחוק עצמו. קודם כול, כמובן אני רוצה לברך את חבר הכנסת מאיר כהן, חברת הכנסת שרון ניר, ובוודאי את חבר הכנסת דן אילוז. בעיניי זה חוק חשוב מאוד מאוד.
הערה כללית, באנו לפה ליצור חוק שמייצר העדפה למי שמשרת במילואים. האמת היא שמי שיוצא נשכר מהחוק הזה הם אנחנו והמדינה, כי הרי ברור שהשירות הציבורי מתחזק מאנשים שמחרפים נפשם למען המדינה. הסיבה היחידה שאנחנו יכולים לקיים כאן דיון, לשתות סודה בנחת ולדבר, כי יש אנשים בחזית ששומרים עלינו ברגע זה, ולכן כשהם ייכנסו לשירות הציבורי זה בכלל אינטרס שלנו, זה לא שאנחנו עושים טובה למישהו בעניין הזה.
קראתי את נייר העמדה גם של מכון תכלית, גם של המרכז להעצמת האזרח, ואני מוצא היגיון רב בהערות שלהם, בדברים שהם הגישו.
הייתי רוצה לשמוע מנציבות שירות המדינה איך היום ההעדפות האלה, שכבר יש בחוק, איך הן מנוהלות. מה קורה אם לבן אדם לצורך העניין יש העדפה לאישה? אישה שהיא מילואימניקית תקבל יותר העדפה? איך הדברים נעשים?
ולכן ההערות על המנגנון עצמו, שחייב להיות איזה ניקוד או משהו במידה ואני גם וגם וגם, אני גם אוכלוסיית מיעוטים, ואני גם משרת מילואים ואני גם אישה, כמובן שאני צריך להתקדם יותר, וצריך לדעת לשקלל את הדברים האלה.
דבר נוסף, חשוב לעשות את ההפרדה עם לוחמים, שלא עשו בחוק. אני מייעץ כמובן, לא כיוזם החוק, אני מברך אתכם, אבל אני חושב שבסוף חייבים, בכל החוקים האלה שאנחנו מקדמים, וכולכם מקדמים חוקים לקדם אנשי מילואים, חייבים לעשות הפרדה בין לוחמים לבין השאר. אנחנו מעריכים את כולם, זה ודאי, אבל אין מה לעשות, לא דומה בן אדם של 200 יום עכשיו, ואני מדבר עם אנשים כאלה, הלוחמים צריכים לקבל יותר. וגם כאן ראוי שיהיה יותר תעדוף.
למעשה אלה הדברים. אני רוצה לשמוע איך המנגנון יהיה בפועל. אני חושב שאפשר פה, בתוך הוועדה, לייצר חוק שנותן העדפה למשרתי המילואים. ברכות לכל המגישים עוד ועוד הצעות חוק כאלה. גם אם הן לא מושלמות, מאה כאלה ואנחנו נייצר כיוון חדש. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. תיכף נשמע מהממשלה, מנציבות שירות המדינה, ממשרד המשפטים, נשמע מה טיב ההסדר המתגבש, ונראה איך אנחנו מתקדמים איתו, גם אם הוא יתואם לקריאה הראשונה. נראה עם מה אנחנו הולכים לקריאה הראשונה, מה אנחנו משאירים לפיין טיונינג שבין הראשונה לשנייה והשלישית. אני רוצה לומר כמה מילים, ואז אני אתן לאביב עזרא, אבל באמת בקצרה, כי אנחנו רוצים לצלול פנימה. באמת זה אחד מהכוחות שדוחפים לחקיקה הזאת בצורה מאוד מאוד משמעותית. אני רוצה לתת לו כמה מילים. אני רוצה לומר כמה מילים בעצמי.
אני אומר דבר ראשון, וגם לי זה עולה בבריאות: דן, אני חושב שבהקשר הזה מתן צודק. אני חושב שלוחמי המילואים בראש ובראשונה צריכים חילוף, והם לא רק צריכים חילוף, הם גם צריכים את ההוקרה ואת המחויבות שלנו לחוקים כאלה ולעוד הרבה מאוד חוקים.
הם צריכים הכול, ויותר נכון, אנחנו צריכים לתת להם הכול. זה באמת יותר האינטרס שלנו מאשר האינטרס שלהם. אני לא חושב שיש הרבה שולחנות שהנושא הזה שנוי במחלוקת.
אני כן חושב שיש עוד הרבה מאוד מה לעשות. אני חושב שחלק מהאנשים הזכירו את נושא הקבלה למוסדות אקדמיים, ואני מקבל פניות מזעזעות בנושא הזה. באים אליי הורים בדמעות ואומרים לי: הבן שלי הולך לרדת מהארץ כי אין לו מקום בפקולטה, למרות שהנתונים שלו יותר גבוהים, שזו הזיה מוחלטת, וצריך לפתור את זה, ואני אתגייס אתכם, ואם תרצו נגיש על זה גם הצעת חוק ביחד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אולי זה יהיה פה, אולי זה יהיה בוועדת החינוך, אני לא יודע, אבל זה גם דבר שצריך לטפל בו. ויש שירות המדינה, ויש חינוך, ויש אלף תחומים שאפשר וצריך לתת להם מענה, שהוזנחו לאורך השנים הרבות, כשאולי חשבנו שעידן המלחמות והמילואים הארוכים מאחורינו. אני חושב שה-7 באוקטובר בהקשר הזה העיר את מדינת ישראל, ומה שהיה בהקשר הזה הוא לא מה שיהיה, גם בתחום של השוויון בנטל, גם בתחום של העדפת המשרתים, וגם בכל התחומים האלה.
איך עושים את זה? ופה אני חייב לומר: משה סעדה, אני חולק עליך מכול וכול, ואני יותר בעמדה של חבריך למפלגה בהקשר הזה. הקווים פה לא עוברים קואליציה או אופוזיציה, אני חושב שבנושא הזה, מי שמדבר במונחים של אפס או מאה, הוא זה שלא מדבר אמת. לא יהיה שום דבר באפס או מאה, הכול יהיה - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני בכל זאת רוצה להתמקד בחוק. גם כשאני מדבר, אני מדבר על תוכן החוק. נשמע את אביב. בכל מקרה כשאביב יסיים, נצביע על מיזוג, כי בכל מקרה זה ילך למיזוג, נצביע על מיזוג עם הנוכחים פה, ואז אנחנו נשמע מהממשלה מה יש פה ומה אנחנו מתקדמים איתו לראשונה. בבקשה, אביב בקצרה, ונתקדם.
אביב חיים עזרא
¶
קודם כול, תודה רבה, חבר הכנסת רוטמן, אני מחזק את מה שאמרת. אני יושב-ראש משותף של תנועת דור הניצחון. ביחד עם חבר הכנסת דן אילוז וחברת הכנסת שרון ניר ב-12 בנובמבר יש לנו את שדולת דור הניצחון. חברי הכנסת שכאן, נשמח שתגיעו ונקדם, ויש לכם ציבור. המילואימניקים זה ציבור שרוצה לקדם את מה שאתם מציגים כאן, וזה לא חייב להיות או-או, אפשר גם וגם.
חבר הכנסת רוטמן, רציתי לחזק ולהגיד שנשמח אם תהיה העדפה בקבלה להתמחות בבית המשפט העליון. אתם רוצים לעשות רפורמה, מה שיהיה, תבחרו מה שאתם רוצים, תכניסו אותנו לכל מוסד, כי אנחנו צריכים לעשות עדכון גרסה לכלל המערכות והמוסדות, זה לא איזה מקום ספציפי, ולכן זה אבולוציה ולא רבולוציה, אדמונד גרנט כתב, אתה בטח יודע יותר טוב ממני.
אני עשיתי כבר 217 ימי מילואים, ויש עוד 18 לפניי. אני כרגע בצו פתוח, באתי מלבנון. גם עידן פה שלידי, ביחד עברנו לפחות 500 ימי מילואים. הפעם האחרונה שהתכנסנו כאן היה ב-8 בספטמבר, מאז הייתי 50 ימים שם. באתי במיוחד היום, אני חוזר לשם מחר, גם לראות ביחד שאנחנו מקדמים את זה, כי זה באמת חוק חשוב גם מבחינה יישומית לשירות המדינה וגם מהותית לנו, המילואימניקים, כי יש חבר'ה שאחרי 200 יום – המילואימניקים כבר הפסיקו לספור את ימי המילואים שהם עושים, אנחנו לא מצליחים לעקוב אחרי כמות החברים שלנו, האחים שלנו לנשק שנופלים, אנחנו לא מצליחים כבר לספור את כמות המשפחות שמתפרקות, את הכמות של העסקים של המילואימניקים העצמאים שמתפרקים – ועדיין יש ציבורים שמדירים את עצמם מלשרת את המדינה, ואתם הולכים לדבר על זה עוד מעט. ובגלל זה החוק שאנחנו מקדמים כאן, עדיפות למילואימניקים במכרזים לשירות המדינה, הוא כל כך חשוב, לנו מהותית כמילואימניקים, לכם יישומית כמשרתי הציבור, כשירות הציבורי, וחשוב לנו לומר, שזה המינימום המתבקש, ויש עוד הרבה דברים לקדם.
אנחנו, כדור הניצחון, גם נדאג שתהיה לכם הרוח הגבית לעשות את זה, כי חזרנו מפגרה ואנחנו רוצים באמת להרגיש שזה מתקדם, ואנחנו שמחים שזה עולה עכשיו להצבעה, אחרי המון-המון דיונים.
אנחנו נשמח שלא תהיה כאן יותר מדי משפטיזציה, אם יורשה או לא יורשה, וכמו שאמרתם, שיקבע שזה מה שיהיה, ומי שמביא 3010, מקבל את ההעדפה, אין מקום לחרטות יותר. אנחנו מייצרים כאן סדר עדיפויות חדש, ואנחנו מחויבים לזה, ויש לכם את כל הגיבוי מהמילואימניקים לעשות את זה, צעד אחרי צעד. אם אתם רוצים ביחד – ביחד. חבר הכנסת סעדה, אנחנו נשמח הכול, אבל בואו נתקדם. תודה רבה. שיהיה יום טוב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. כמו שאמרתי, נעלה עכשיו להצבעה את המיזוג בין הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, פ/4447/25, של חבר הכנסת דן אילוז, יחד עם הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, פ/4327/25, של חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, חמד עמאר ויוליה מלינובסקי, והצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד–2024, פ/4168/25, של חבר הכנסת מאיר כהן. מי בעד המיזוג, ירים את ידו. מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד המיזוג – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
המיזוג אושר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הצעות החוק מוזגו וימשיכו להידון במאוחד ויעלו לקריאה הראשונה כהצעת חוק אחת. מי מדבר ראשון מהממשלה? איל, בבקשה.
איל זנדברג
¶
בוקר טוב, חשוב לשמוע את נציבות שירות המדינה. בסופו של דבר זה חוק שירות המדינה (מינויים), וכל ההליכים וכל מה שמדברים עליו פה זה בעולם המקצועי של נציב שירות המדינה והיחידות שמבררות את מי מקבלים לשירות המדינה, איך לבצע את זה. נשמעו פה גם דברים כנגד הנציבות, ואני חושב שחשוב לשמוע אותם, אני רק אגיד משהו על שיעורי הבית לצד המשפטי, שיעורי בית, כפי שהיושב-ראש קרא להם.
המטרה שלי כרגע להיות הכי מעשי שאפשר, לא לחזור על אותן שאלות, סוגיות משפטיות אולי שהתבררו בעבר או הועלו פה, הועלו גם בשיחות הצד עם המציעים. חיפשנו נוסח בעבודה עם הרבה מאוד משרדי ממשלה ביחד, זה נוגע להרבה מאוד משרדים, יש לזה גם השלכות, שאולי לא מבינים אותן על יחידות נוספות במשרדי הממשלה שעוסקים בהקשרים שהם לא קבלה לשירות המדינה, ולכן העבודה הייתה משותפת, והגענו לנוסח שאנחנו חושבים שאפשר לקדם אותו בקריאה הראשונה, שהוא גם יקדם את המדיניות שהמציעים מבקשים, ואנחנו מודים להם על שיתוף הפעולה ועל השיח שהיה, וגם יאפשר לנציב שירות המדינה להפעיל את שיקול הדעת המקצועי שלו איך לעשות את זה, איך לתפור, מה ההטבות וכן הלאה, מתוך הבנה שנדרשת לאורך זמן גמישות להתאים את ההיבטים המקצועיים להתפתחויות שיהיו בהמשך.
איל זנדברג
¶
חבר הכנסת מאיר כהן כבר קרא אותו, אפשר לקרוא אותו שוב. העניין הוא שהנוסח, כפי שהוא עכשיו, שאני לא מתאפק מלומר בסוגריים שזה לא פשוט משפטית, אבל חיפשנו נוסח שמאפשר לעשות את הדברים האלה, אחרי שעברנו כמה וכמה משוכות של בירורים משפטיים. כמו שתראו, הנוסח כמו שהוא מוצע כרגע, הוא לא מוצע כהוראת שעה. כולנו מבינים שהוראת שעה, כשקובעים משהו לזמן מוגבל, אז כל השאלות המשפטיות הופכות להיות אחרות, וכאן מדובר בהוראה שאיננה הוראת שעה.
איל זנדברג
¶
מכיוון שכך, הנוסח מהצד השני אומר שהחוק הזה יעמוד בתוקף גם עוד שנים. אני מקווה מאוד שהמלחמה הזאת תסתיים ונחזור לימים שבהם 200 ימי מילואים זה משהו שרק מספרים, לא עלינו, לילדים, ושיקול הדעת שניתן פה לנציב נועד כדי לאפשר שגם בעוד עשר שנים יקבעו את ההתאמות לפי כל מיני סיבות שעוד יהיו בעתיד. זה לא הוראת שעה, בהוראת שעה אפשר לקבוע פרטים, ולכן הנוסח הזה מאפשר את הדברים.
אני אגיד עוד דבר חשוב, הנציבות – אני לא רוצה לקחת להם, הם יפרטו, וכבר נאמר פה – הנציבות פועלת וכבר עושים את כל המחשבות המקצועיות שלהם, יש להם מיני רעיונות, אחד הרעיונות שעלה שם, שהוא רעיון לא טריוויאלי, אני אומר את זה בזהירות, שמתן נקודות עודפות במכרז, ממש כך, לא על בסיס בקשה פרטנית של מישהו שהיה לו קושי, אלא מעצם שירות המילואים שעמד בתנאים, הדבר הזה הוא דבר לא פשוט, עשינו את הבדיקה המשפטית כדי לוודא שהנוסח הזה מאפשר, ואני בכוונה אומר את זה לפרוטוקול, כי אני יודע שזה גם חשוב למציעים וליושב-ראש, שלהבנתנו הנוסח מאפשר גם החלטה כזאת, ככל שהנציב - - -
איל זנדברג
¶
כן צריך לומר שבנושא הזה של "רשאי לקבוע" לעומת "יקבע", חבר הכנסת כהן כבר קרא את הנוסח של לקבוע.
איל זנדברג
¶
אני אומר את זה לפרוטוקול, כפי שסיכמנו, משרדי הממשלה, אני חושב שגם הנציבות, העמדה הזאת נראתה לנו נכונה יותר, הנוסח שנראה לנו יותר נכון הוא גם מקובל בחקיקה, זה רשאי לקבוע ולא יקבע. בדרך כלל כשנותנים סמכות לגופים, אומרים "רשאי לקבוע", מתוך הנחה שהוא יפעיל את שיקול הדעת.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
זה בסדר גמור שאתה אומר את זה. אנחנו קודם כול מצביעים היום על "יקבע" ולא על "רשאי", זה דבר אחד. דבר שני שחשוב לי להגיד לפרוטוקול, כמו שאתה אומר איל, כי לנו, למציעים, זה מאוד מאוד חשוב, סוגיית ה"יקבע" מתוך מקום שלא מדובר פה באיזה סעיף סל שמתווסף לסעיפים אחרים, כאן יש הרוח של המציעים שבאה להבהיר שצריך לקבוע סט כללים, שמתעדף את אנשי המילואים. וזה לא רשאי לקבוע אותם, זה צריך לקבוע. זו רוח המציעים, זו לשון המציעים, זו רוח החוק, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים לראות, ולכן גם כשנדבר על זה בהמשך, אתה יכול להניח שאנחנו נרצה לשמר את ה"יקבע" גם בקריאה השנייה והשלישית ונפתח את זה בהמשך.
(היו"ר מתן כהנא, 10:16)
איל זנדברג
¶
גברתי רק הקדימה את מה שרציתי לומר, רציתי לשקף את אותן ההבנות שעלו, אבל גם לומר לפרוטוקול שאנחנו חשבנו, לפחות משרד המשפטים, אני יודע שגם נציבות שירות המדינה ומשרדים אחרים – חשבנו ש"רשאי" זו הנוסחה היותר נכונה ומקובלת. הסכמנו שכרגע, כדי שאפשר יהיה להתקדם לקריאה הראשונה, כפי שחבר הכנסת כהן קרא קודם, זה "יקבע", אבל השיח בעניין יימשך.
נועה ברודסקי-לוי
¶
זה לא קשור. זה קשור לעניין של הסמכה. בדרך כלל כשאנחנו נותנים הסמכה, גם בתקנות גם בחוקים, אנחנו בדרך כלל - - -
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
לא נכון. הייתי שר פעמיים והייתי מקבל תקנות שהיה כתוב עליהן: השר יקבע תקנות. על מה אתם מדברים בדיוק? מאיפה זה?
(היו"ר שמחה רוטמן, 10:17)
איל זנדברג
¶
כאמירה מעשית הגענו להבנה שכרגע הנוסח יהיה "יקבע", אבל סיכמנו שנוכל להמשיך את השיח בעניין.
איל זנדברג
¶
הדבר האחרון, חשוב לי לומר שהנוסח במתווה הזה יש בו הרבה מאוד רכיבים, וכמו שהוא, מבחינתנו הוא עובר משפטית, הוא אפשרי. ככל שיכולות להיות הפתעות, נצטרך לבחון. אנחנו לא רוצים לפרק את החבילה הזאת, כדי לא לייצר שאלות משפטיות מיותרות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
למרות שאביב ביקש לא לעשות משפטיזציה, יש לי שאלה. בנוסח הנוכחי שמדבר על כללים שמיטיבים - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הסדרים מיטיבים. הדבר שלהבנתי, כך לפחות גם אמרו המציעים בדיון הקודם, אני מנסה להבין מה היחס בין ההסדרים המיטיבים האלה, שייקבעו בכללים, כשאנחנו יודעים שכללים זו רמה נורמטיבית נמוכה יותר – מה יהיה היחס ביניהם לבין הוראות החוק שנותנות העדפה? זה היה אחד הדברים שדיברנו עליהם. בדיון הקודם השקענו בזה הרבה מאוד זמן. אני רוצה להבין מה יהיה היחס. אם הייתי כותב את זה, הייתי שם את זה בסעיף "על אף האמור בסעיף 15", כלומר, לבוא ולהגיד: בסדר, יש את הכללים הרגילים של העדפה מתקנת, ויהיו את אלה שיגיעו בפוטו פיניש, בדיוק יגיעו ביחד לרמת השאלה האם מקבלים אותם, כן או לא. האם הכללים האלה יגברו במקרה של התנגשות על הוראות ההעדפה המתקנת הקבועות בסעיף 15א? מה יהיה היחס ביניהם? שמעתי, לפחות מהמציעים, שזה היה מאוד מאוד חשוב להם.
איל זנדברג
¶
כדאי שהלשכה המשפטית של הנציבות גם תגיב. מנקודת הבנתי לא אמורה להיות התנגשות בין הדברים. קודם כול, אנחנו בכלל לא מדברים על ייצוג הולם, את זה הוועדה כבר הורידה מזמן. זה סעיף עצמאי.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
זה גם בנוסף. אחד הדברים שהיה חשוב למציעים, אולי על זה שואל חבר הכנסת רוטמן, והתייחס לזה גם חבר הכנסת פסל, שזה יהיה בנוסף. זאת אומרת, אם מישהו בניקוד, לצורך העניין הוא זוכה לתעדוף מסיבות שהוא בן מיעוטים או שהוא בעל מוגבלויות, והוא עוד משרת במילואים, זה ייכנס כניקוד עודף, זה לא יהיה בסתירה. חשוב להגיד לפרוטוקול שזה ממש יקפיץ אותו למעלה.
איל זנדברג
¶
אני חושב שזו שאלה מקצועית שכדאי לשמוע את נציבות שירות המדינה. אני אגיד שלהבנתנו, וזו הייתה גם ההכוונה של היושב-ראש להבנתי, שאנחנו צריכים למצוא הסדר שלא אמורה להיות ביניהם התנגשות.
איל זנדברג
¶
הדבר הזה עומד בפני עצמו והוא בנוסף. אתם חושבים במושגים של העדפות, אין העדפות בייצוג הולם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אחדד. אינני הולך לעולמות הייצוג ההולם, למרות שגם שם תיאורטית יכולה להיות התנגשות. בואו לא נלך שנייה לשם. יכולה להיות התנגשות בסיטואציה שעמדת במכסה או לא עמדת במכסה, והוא בדיוק מביא את האקסטרה מייל, הייצוג ההולם. זה בשוליים, לא זה האירוע. אני מסכים איתך שזה לא האירוע. תמיד אפשר למצוא את הגוזל של ירמיה. אני לא מדבר עכשיו על מקרה הקצה הזה. אני עכשיו מדבר על המקרה של אוכלוסיות הייצוג ההולם, שעל פי החוק ועל פי הכללים של הנציבות, מעבר לסוגיות הייצוג ההולם, הם גם מקבלים, מה שמכונה "העדפה מתקנת".
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אסביר. בנציבות קצת מהנהנים, אז אני חושב שבנציבות כן יודעים על מה אני מדבר, וגם כשאיש נציבות תיאר פה את הליך הקבלה הוא אמר כך. זאת אומרת, יש את אוכלוסיות הייצוג ההולם, שבהן אני כמשרד צריך להגיע למכסה מסוימת, לאחוז מסוים, לנסות לראות שהייצוג שלהם בקרב משרתי הציבור זהה, דומה, מתקרב לייצוגם באוכלוסייה.
אחת מהדרכים להגיע לזה, כי ביעדים של ייצוג הולם שום משרד כמעט לא עומד, למעט בסוגיית הנשים, שכבר חלק מהמשרדים מתקרבים, חלק גם עוברים, בייצוג ההולם לאוכלוסיות אחרות לא מתקרבים לחלקם באוכלוסייה באופן די גורף. אחד מהמנגנונים העיקריים שבאמצעותם מגשימים את המטרה לייצוג הולם הוא העדפה במכרזים. זאת אומרת לא הייצוג ההולם להגיד "הגעתי ל-5%", אלא גם כאשר אני מגיע בקבוצת מקבלי ה-80 במבחן, לא מצאתי אף אחד מקרב אוכלוסיית הייצוג ההולם, אני יורד ומחפש גם בדרגה למטה, ואני מביא לשלב הסופי של ההכרעה. כך תואר התהליך, אני מביא אנשים מאוכלוסיית הייצוג ההולם. אני מתאר מה שהלך פה. שוב, יכול להיות שהיה תיאור לא מדויק, אבל כך זה תואר לנו. במונחים המשרדיים אנחנו נדבר על ייצוג הולם, במונחי המכרז הספציפי אנחנו נדבר על העדפה מתקנת, כי כל מכרז חי לעצמו, הוא לא בהכרח מסתכל על כמה כבר יש לי במשרד מקבוצה זו או מקבוצה אחרת. והדרך היא לקחת את האוכלוסיות שזכאיות לייצוג הולם, לתת להן במכרז, המונח הנכון יותר הוא לא "ייצוג הולם", אלא "העדפה מתקנת". ההעדפה הזאת בסופו של דבר מביאה לסיטואציה שגם מועמד שנתוניו נמוכים מנתוניו של משרת המילואים או זהה, יכול לקבל בוסט, בין אם הוא בטופ ובין אם הוא בדרגה מתחת. אם שניהם קיבלו 100 בסוף, הוא יקבל בוסט בשביל הייצוג ההולם, אם כולם קיבלו 100 והוא קיבל 80. קבוצת השוויון לצורך העניין היא מבין מקבלי ה-80. מבין מקבלי ה-80 במבחן יבוא האדם ששירת מילואים, והוא יישאר בדרגה למטה ולא יעלה לשלב הסופי של המבחן, וידוגו מבין מקבלי ה-80 את הבן אדם שהוא מהאוכלוסיות הזקוקות להעדפה. כך תואר התהליך. אם יש משהו לא נכון בתיאור התהליך שהבאתי, אני אשמח לשמוע את זה מהנציבות. והשאלה היא, מה היחס בין ההוראות שיקבע הנציב בכללים לבין הוראות החוק שמחייבות אותי לדאוג לייצוג הולם ולמעשה גם להעדפה מתקנת בדרך הזאת?
רינה גולדברג
¶
בוקר טוב לכולם, אני עורכת דין בייעוץ המשפטי בנציבות שירות המדינה. קודם כול, אני רוצה לפתוח ולהגיד שאתמול היה שיח מאוד פורה. הנציב מאוד מחויב לנושא הזה, והוא כבר התחיל לקדם בעזרת האגפים השונים בנציבות. הם יושבים על זה, מתחילים לקדם את זה, התחילו אפילו אפיון מחשובי, ומי שמכיר את עבודת הממשלה זה לא דבר של מה בכך.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם הגעתם למחלקת המחשוב, סימן שבאמת התחלתם לעשות עבודה. עד שהמחשוב לא נוגע בזה, כלום לא קרה.
רינה גולדברג
¶
הדברים מתקדמים, ואנחנו מקווים שהם יתקדמו במהירות. עם זאת, אני רק אגיד בהקשר הזה של השיח שהיה אתמול, וקצת דובר על זה פה, של ה"חייב" או "רשאי", הנציב כמובן מחויב לזה. עם זאת, הוא חושב שכן היה נכון יותר להשתמש בנוסח המקובל של "רשאי", מה שנותן גם את הגמישות, במיוחד שמדובר על חקיקת קבע, אבל כמובן כדי לא לעצור את זה כאן, ומתוך חשיבות העניין, אנחנו כן נקיים את השיח בהמשך, זה בסדר מבחינת הנציבות.
מבחינת הסעיף, מכיוון שמדובר על העדפה ולא על העדפה מתקנת, אני רק אחדד, אני חושבת שזו הייתה הכוונה, זה גם מה שדובר, זה יהיה סעיף נפרד, זה לא יהיה בתוך סעיף 15 שמדבר על העדפה מתקנת, סעיף נפרד.
לגבי הדברים השונים שעלו פה בהקשר של העדפה מתקנת ושיטת הניקוד העודף, כדי לתת תגמול נוסף שיבוא לידי ביטוי בהעדפה במסגרת קבלה לשירות המדינה, כמו שאמרתי, זה עדיין בעבודה, יש פה נציגה של אגף גיוס ומיון שאולי תוכל להסביר קצת יותר, אבל בגדול הרעיון לתת תגמול שיבוא לידי ביטוי במסגרת ועדת הבוחנים, שזה השלב האחרון, וזה ייתן ניקוד נוסף – עוד פעם, הספציפיקציה עדיין בעבודה – שיאפשר במסגרת דיון, ככל שיש דיון על כישורים דומים זה יבוא לידי ביטוי. כמובן אם יש כישורים דומים, עדיין יש את סעיף 15א, ואנחנו מחויבים לנושא של העדפה מתקנת. במסגרת הכישורים הדומים זה כן יביא תגמול בהקפצה, אבל בסופו של דבר – עוד פעם, אני מדברת מאוד מאוד תיאורטי, כי זה מאוד תלוי בשיקול הדעת של הוועדה, הרבה נתונים והנסיבות של המועמדים השונים – אם תיאורטית יגיעו למסקנה שמדובר על כישורים דומים, כן יהיו - - -
רינה גולדברג
¶
הם כן יהיו מחויבים לפי 15א. אני רוצה להיות פתוחה וישרה, ולכן חשוב לי לחדד את זה. לפי סעיף 15א כן יש את האוכלוסיות הזכאיות, שיהיו מחויבים לבחור בהן. אבל עוד פעם, רק במקרה של כישורים דומים.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה לאתגר את זה רק שתבינו מה שהיא אומרת. היא אומרת דבר כזה: אם עכשיו איש מילואים מגיע עד לסיפא, ומקבל ניקוד עודף, ועובר כתוצאה מהניקוד העודף את אותו בן אדם שזכאי להעדפה מתקנת, הוא עבר אותו, הוא כבר לא עומד איתו באותה שורה, ולכן הוא עוקף את ההעדפה המתקנת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אחרי ששמעתי את שתיכן, לא ברור לי איך זה יעבוד, אני מניח שגם לאנשים כמוני זה לא ברור.
רינה גולדברג
¶
אני אתחיל עם השאלה הראשונה. זה תלוי נסיבות. יכול להיות שיהיו נסיבות שהכישורים כמעט דומים, ואז הניקוד הנוסף יקפיץ אותו יותר גבוה, ואז כבר לא יהיו כישורים דומים, ויבחרו באותו מילואימניק או מילואימניקית, מכיוון שפה יש כישורים עודפים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני חייב לומר שלא ברור לי קודם כול המדרג הנורמטיבי, ואחר כך לא ברור לי איך זה עובד בפועל. קודם כול, ברמת המדרג הנורמטיבי. ברמת המדרג הנורמטיבי יש הוראות חוק מפורשות שמדברות שכאשר יש לך אנשים עם כישורים דומים, לתת העדפה. סעיף 3. אלה כללים שנקבעים על ידי הממשלה, לא הנציב, שהממשלה לכאורה דרגה נורמטיבית מעל, אולי לא, אולי כן, אני לא יודע, אבל עם הסמכה מפורשת בחוק שאומרת דבר מאוד ברור, לכאורה עם התנגשות מסוימת עם עיקרון השוויון המינהלי, לא נדבר כרגע אפילו על החוקתי. אפילו הרמה המינהלית, שהוא בא ואומר: באים אליך שני אנשים עם כישורים דומים, אתה מוסמך, ולכן היה צריך הסמכה מפורשת בחוק, לבוא ולהגיד: באים אליך שני אנשים שהם ככה, אתה מוסמך לקחת אותו ולהגיד: למרות שאתה דומה לו, אתה מעליו. לזה הייתה הסמכה מפורשת בחוק עם כללים שקובעת הממשלה על משרות מסוימות כאלה או אחרות.
כאשר זה קורה, אני שואל את עצמי מה הרמה הנורמטיבית. קודם כול ברמה הנורמטיבית וברמת הפרקטיקה בין הכלל הזה שתיארתי כרגע, שאומר שהוא יקבל עדיפות כי הוא חרדי, או כי הוא ערבי, או כי הוא צ'רקסי, או שהיא אישה, יש את כל היעדים של החוק. אם הוא יקבל עדיפות, בא הצד השני ואומר: הלו, אני מילואימניק. איפה זה עומד?
איל זנדברג
¶
אדוני, אני רק אגיד שכל זה, הצעת החוק מהיבט מעשי לחלוטין, הנוסח שאומר שהנציב רשאי לקבוע את ההוראות הוא הנוסח שעומד כאן. עכשיו השאלות איך הוא יישם את הדבר הזה, והאם ההחלטה שכנראה נדונה בנציבות לתת נקודות עודפות, שהיא אחת מהאופציות, ויכול להיות שיהיו אופציות אחרות - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עכשיו הסברת לי למה אני צריך להיות מודאג. מאחר ומדובר בסעיף מסמיך, ומאחר שאתה טוען ובצדק שלא חייבת להיות התנגשות, אנחנו מכירים את הכללים, שהמים זורמים למקום הנמוך, ועובדי מדינה מעדיפים את המקומות שבהם ההתנגשות, ומשפטנים אפילו עוד יותר. אני חושש שבשנייה שאני עושה סעיף מסמיך, ויש לי הוראות ברורות, חזקות, וחד-משמעיות שכבר מופיעות בחוק במקום אחר, הסעיף מסמיך - - -
משה פסל (הליכוד)
¶
כבוד היושב-ראש, הם אמרו באופן מפורש, שההעדפה המתקנת תגבר על מה שאנחנו עושים פה היום. אם זה מה שיוצא בסוף, זה לא מה שאנחנו מתכוונים אליו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא נראה לי שזה מה שהמציעים רוצים. אני אומר בכנות, אני לא מנסה סתם להתווכח, אני לא מבין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא יכול להיות שכולם יענו. הנציבות יסיימו, משרד המשפטים יענה. אני מנסה להבין מה היחס בין הוראות סעיף 15א על כל חלקיו: ייצוג הולם, העדפה במשרות מסוימות, או בקבוצת משרות, או בסוגים, או איך שזה עובד בפועל בפרקטיקה, לבין העדפת משרתי המילואים. האם כאשר יגיעו לקו הגמר מילואימניק ובן אדם מאחת מהקבוצות הללו, בין אם מדובר על המשרות שהממשלה קבעה לגביהם את הקביעה, ככל שיש כאלה, ובין אם מדובר במשרות שהממשלה לא קבעה, אבל סתם יש את היעד של ייצוג הולם. מי ינצח? אני יודע שכל מקרה לגופו וועדת המכרזים תבחר את המועמד המתאים ביותר בהתאם לנסיבות, זה טוב ויפה – מי ינצח?
רינה גולדברג
¶
אי-אפשר להתחמק מזה שזה באמת תלוי נסיבות. הנושא של כישורים דומים זה נושא סבוך, ויש פסקי דין רבים, בתי משפט רבים שניסו לפצח את העניין הזה. זה לא נושא פשוט. הרי איך משווים שני אנשים? מבחינת קורות החיים צריך להשוות השכלה, ניסיון, בג"ץ אפילו נכנס ואמר שצריך לבדוק האם הפער לא נובע מחסם תרבותי, חברתי. כלומר, הנושא סבוך.
אבל כדי לפשט את העניין, ואני מבינה מה שאתה שואל, יש תכליות שונות, הן חשובות, כל אחת לעצמה, אבל הן שונות. הסעיף של העדפה מתקנת – לפי מה שהבנתי גם בדיונים קודמים, כבר פירטו והסבירו על החשיבות של סעיף 15א, שהוא בא לתקן איזה פער חברתי מתמשך, שיש חסר, ולכן קוראים לזה "העדפה מתקנת", כי זה בא לתקן. יש יעדים שנקבעו על ידי הממשלה, למשל לגבי אנשים עם מוגבלות, ולגבי אנשים המשתייכים לאוכלוסייה האתיופית, ואנחנו לא מגיעים ליעדים האלה. אנחנו שואפים אליהם, אנחנו עובדים על זה ועוד לא הגענו לשם.
לגבי מילואימניקים, הנתונים הם אחרים לגמרי לשמחתנו. לפי מה שאני מבינה יש 2% של מילואימניקים מתוך האוכלוסייה הכללית, 6% בתוך שירות המדינה, אבל כן אנחנו רואים את החשיבות לתגמל אותם, אז הרציונל הוא אחר.
רינה גולדברג
¶
מכיוון שהייתה פה השאלה הזאת, השלמתי את זה.
איך זה יעבוד? מבחינת התגמול הנוסף, במסגרת הדיון של כישורים דומים, אם יש מועמד מאחת האוכלוסיות הזכאיות ואיש מילואים או אשת מילואים שנמצאים בוועדה, ובוחנים, כמו שאמרתי, את כל מסכת קורות החיים, ומגיעים למסקנה שהכישורים שלהם, מתלבטים, זהים לא זהים, יש תגמול נוסף, ניקוד נוסף. ועוד פעם, אנשי המקצוע עובדים על זה, אנחנו לא יודעים אם למשל כל חבר ועדה יוכל לתת את הניקוד הזה, או שזה יהיה משהו אוטומטי, אולי לפי מספר ימי מילואים. אני לא יודעת. תהיה איזה דיפרנציאציה. אולי זה יהיה אוטומטי, שזה איזה ניקוד מוסכם מראש שיינתן.
רינה גולדברג
¶
יהיה איזה מנגנון שנותן את התגמול, שהוא תגמול משמעותי, כי זה לתת עוד ניקוד רק על זה. מתוך ההוקרה של עבודת המילואים יהיה ניקוד נוסף. ואז, כשחברי הוועדה יבואו לדיון הסופי, וכל אחד יגיד את דעתו, אני לא יודעת להגיד באחוזים, באיזה אחוזים הוא יגבר או היא תגבר, כי זה תלוי, כמו שאמרתי, במסכת הנסיבות הנוספות, אבל זה ייתן דחיפה נוספת.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני רוצה רגע להגיד לפרוטוקול: אם זה נותן ניקוד עודף, ואני כבר מסכימה לשיטה שלכם, מה שאנחנו מצפים שהניקוד העודף ישוקלל. ואז אם מגיעים עכשיו לקו הגמר, אז איש המילואים נמצא הכי קרוב לקו הגמר לעומת אותו בן אדם שיש לו לכאורה כישורים דומים, כי זה כבר לא כישורים דומים, זה כבר ניקוד עודף. ולכן ברמה העקרונית, בהנחה שיש בן אדם עם אותם נתונים של איש המילואים, אבל נתתם לאיש המילואים ניקוד עודף, הוא צריך להיות לפני.
משה פסל (הליכוד)
¶
כבוד היושב-ראש, יש חרדי שהגיע, והוא זכאי מכוח העדפה. מגיע חרדי ומגיע מילואימניק, הם באותם כישורים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש לי שאלה אחרת. יש לי שאלה אליכם, נציבות שירות המדינה. יש לי דיווח להעביר לכם בלייב. נודע לי שבמשרד פלוני התנהלה ועדת מכרזים, ולמרות שהגיעו עשרה אנשים, אחד שם קיבל 100 במבחן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מה לעשות, צריך אירוע. שניים קיבלו 100 בציונים, וכל שאר השמונה קיבלו 80, 70, 60, ו-50 בהתאמה. זה האירוע. כך קרה באותו משרד אנונימי, ואני בכל זאת מגלה שלמשרה נכנס האדם שקיבל 70, לא 100, לא 80 – 70. איך זה קרה? אתם מתחקרים את האירוע, קיבלתם תלונה. אני הגשתי תלונה, כי חשבתי שהוא העדיף את הבן דוד שלו, התגלה שזה לא עניין של בן דוד, אתם באתם אליי ואמרתם: הוא בכלל לא בן דוד, זה קרה דרך נישואים, והם לא קרובי משפחה. הסיפור הוא אחר, ואתם תרגיעו אותי על התלונה שלי, ואתם תגידו לי, שזה של ה-70 הוא צ'רקסי, ובגלל שהוא צ'רקסי, ואנחנו מחויבים לזה, הקפצנו אותו. זו תשובה הולמת? זה מרגיע אתכם כשדבר כזה קורה במכרז?
דבורה שארף
¶
אני רק אדייק. הסברנו גם בוועדות הקודמות שהניקוד בתוך ועדת הבוחנים הוא בהחלט אינדיקטור מאוד מאוד משמעותי, וברוב המקרים הוא כנראה ייצור לנו את הדיפרנציאציה הזאת שאנחנו רוצים, ולא יביא אותנו בכלל לשאלת הכישורים הדומים.
דבורה שארף
¶
אני לא מדברת על החוק, אני מדברת על המצב היום. בדרך כלל, אתה צודק, מי שיש לו הניקוד הגבוה ביותר, הוא יהיה זה שכנראה ייבחר, כי זה באמת אינדיקטור מאוד מאוד חזק, אבל זה לא חזות הכול. בסוף יכול להיות שברשימת המובילים שוועדת הבוחנים נדרשת לדון בה, יהיה מישהו שיהיה לו ציון גבוה מהבן אדם השני, וועדת הבוחנים עדיין תכריע שיש פה כישורים דומים, זאת אומרת, שעל אף שיש ביניהם פער בניקוד, ואני לא נכנסת כמה פער יהיה ביניהם בניקוד, אבל על אף שיהיה ביניהם פער בניקוד, עדיין ועדת הבוחנים תחליט שיש כישורים דומים מבחינת ניסיון החיים שלהם, הניסיון המקצועי, הרקע, כל מיני שיקולים שהיא יכולה לשקול. כמו שרינה אמרה, יש פה הרבה מאוד שיקולים שאפשר להכניס אל תוך המבחן, ושם נצטרך להחיל את סעיף 15א, בהנחה שאחד מהם משתייך לאוכלוסיית גיוון, ואז הוא יגבר. זה מקרה יחסית חריג.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין בעיה. התשובה שתקבלי מוועדת הבוחנים, כשאת תתחקרי את האירוע, כי אני טענתי שבכלל מדובר בנפוטיזם, ואת אומרת לי: שמחה, תירגע, זה לא נפוטיזם, זה אוכלוסייה מיוחדת, לכן הוא נכנס, למרות שהוא קיבל 70 ואלה שמעליו קיבלו 100. את תרגיעי אותי, ואני אגיד "הבנתי".
עכשיו נשאלת השאלה, מה יקרה עם מי שקיבל 70 באירוע, לפי הכללים שאולי תקבעו? אחד הוא צ'רקסי שעשה צבא ואחד הוא צ'רקסי שלא עשה צבא. ודאי שהצ'רקסי שעשה צבא אמור לקבל מעל. אחד הוא צ'רקסי שלא עשה צבא, ואחד הוא משרת מילואים ששירת 270 יום בשנה האחרונה. זה האירוע. שניהם קיבלו 70, יש מעליהם את האנשים שקיבלו 80 ואת האנשים שקיבלו 100. אפשרות אחת שהוא קיבל 70, כשבמקור הוא היה צריך לקבל 50, ובזכות תוספת הנקודות הוא קיבל 70, זה פחות מטריד אותי. הסיטואציה השנייה שהוא קיבל 70, ועכשיו עם התוספת הוא יטפס ל-80, ל-90, ל-100.
דבורה שארף
¶
זה המקרה שבו הוועדה תצטרך לנמק למה על אף הפער בניקוד היא עדיין מכריזה שיש פה כישורים דומים.
דבורה שארף
¶
הנציב לא יושב בכל ועדת בוחנים. בכל מקרה כשוועדת הבוחנים חורגת מהניקוד היא מסבירה, היא צריכה לנמק למה היא חושבת שהמועמד הזה, על אף שיש לו ניקוד אחר, הוא עדיין יותר ראוי לתפקיד. גם במקרה הזה, אם יהיה פער, היא תצטרך להסביר למה היא בכל זאת חושבת שיש פה כישורים דומים. אני כן אגיד שאם שניהם משתייכים לאוכלוסיות גיוון, הם יבטלו אחד את השני, ואז אנחנו לא בבעיה. צ'רקסי ששירת בצבא אל מול צ'רקסי שלא שירת בצבא, זו לא תהיה הסיטואציה שתהיה איתה בעיה.
משה פסל (הליכוד)
¶
כבוד היושב-ראש, יש לי שאלת תם, למה אנחנו לא ניתן לכל מילואימניק, בצורה הכי פשוטה שיש, חמש נקודות?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה בגדול מה שהם מציעים. רק שאני מניח שגם אתה תסכים איתי שיש הבדל בין מי ששירת עשרה ימי מילואים בעשור האחרון, לבין מי ששירת 30 יום מילואים בכל שנה, לבין מי שהוא קרבי, ולכן הדיפרנציאציה הזאת. זה דבר שדורש פיין טיונינג של כללים, ופה אני מסכים.
משה פסל (הליכוד)
¶
אני רוצה לחדד, אתה בהצעת החוק, אתה לא מתכוון להגיד להם כמה ניקוד לתת. הוא רשאי, הוא יקבע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אפילו כרגע, בשלב הזה, לא אמרתי להם שהם נותנים ניקוד. אמרתי להם: יש לכם סט כלים, והם טוענים שזה מכסה, ומשרד המשפטים מקבל את העמדה גם של תוספת ניקוד.
דבורה שארף
¶
אני רק רוצה לחדד לגבי הדוגמה שהבאת על הצ'רקסי ששירת בצבא וזה שלא שירת בצבא. מאחר שהם מבטלים אחד את השני מבחינת העדפה מתקנת, הדיון לא יהיה דיון של כישורים דומים, ואז הניקוד יהיה - - -
משה פסל (הליכוד)
¶
סליחה, אבל לי זה לא ברור. לא הבנתי. אם הניקוד בסוף הוא יותר למילואימניק, האם יכול להיות שבשם העדפה מתקנת יגברו על המילואימניק? כן או לא?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אני מבקשת להבהיר פה, ואני חושבת ששותפים לי כל חברי הכנסת שנמצאים כאן. אני מבקשת להבהיר שאנחנו מבקשים שאיש מילואים, בוודאי ובוודאי אם הוא זכה בניקוד עודף יותר גבוה, הוא יהיה לפני כולם, ושלא יהיה שום סיפור מיוחד, אחר ושונה ומתנצל, כי זה איש מילואים, ואנחנו רוצים לתעדף אותו, בטח אם הוא קיבל יותר גבוה. אני מבקשת שזה יקבל ביטוי בכללים שאתם קובעים. אתם קובעים כללים, תכתבו את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההצעה שלי מבחינת סדר הדיון, ובסופו של דבר המציעים, אתם הקול המכריע בהקשר הזה, כי זו הצעה שלכם. מבחינתי הנוסח, כפי שנאמר פה, לקריאה הראשונה הוא בשל. אני כן אומר שלפני הקריאה השנייה והשלישית אני אצפה לראות טיוטת כללים, אני לא אעביר את החוק הזה על ריק. אני רוצה לראות טיוטת כללים לפני, שזה לא יהיה חוק מסמיך, ואז שגר ושכח ונגלה שאחרי כמה שנים לא עודכנו. ואני גם אומר: אם יתברר בטיוטת הכללים, ואני חושב שזה גם חשוב מבחינת התהליך, אם יתברר בטיוטת הכללים, לצורך העניין, מתעוררת איזה בעיה משפטית, או בדברים שחברי הכנסת ירצו שיהיה כתוב, ומתעוררת בעיה מול סעיף זה או סעיף אחר, הזמן יהיה לתקן, לא אחרי שנתנו סעיף מסמיך ושחררנו את האירוע, אלא לתת לזה את הקולבים המתאימים בתיקוני החקיקה.
ולכן אני מבקש שנעביר את החוק היום בקריאה הראשונה בדקות הקרובות, כי הישיבה אמורה להסתיים, בנוסח שנמצא כרגע. את הפיין טיונינג גם בנושאים שאת רוצה לדבר עליהם, וכל הנושאים, נעשה בין הראשונה לשנייה והשלישית, אבל החוק הזה לא יעזוב את הוועדה לפני שיש טיוטת כללים, מה שנקרא, שאושרה ותוקפה על ידי כולם, כי אחרת בעיניי זה באמת יהיה ברכה לבטלה.
אביב חיים עזרא
¶
אנחנו מדברים פה על המכרזים הראשונים, הפומביים, זה תפקידי, אני בא מההייטק לשעבר. עכשיו אני עושה 200 ימי מילואים, יכול להיות שיכולים לספור לי את זה כניסיון להתקבל לתפקידים טיפה יותר. אנחנו רוצים להכניס את המילואימניקים לא רק לתפקידים זוטרים, רוצים אותם גם מנהלי מחלקות. לכן הבין-משרדי הוא סופר חשוב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כל נושא הבין-משרדי, אני חושב שצריך לפתוח הרבה-הרבה יותר, והוא מעורר בעיות קשות של שוויון. אתם תענו לדיון הבא האם אתם חושבים שאתם יכולים באמצעות ההסמכה הזאת להגיד שמשרדים בין-משרדיים מסוימים יהיו פתוחים למילואימניקים.
אביב חיים עזרא
¶
לא. עכשיו מגיע מישהו בשירות המדינה שלא משרת במילואים, וזה שכן משרת במילואים שתהיה לו עדיפות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. פנימי זה של המשרד, בין-משרדי זה בין משרדים. נתחיל מהפנימי. פנימי זה דרגה מתחת. אני עושה מכרז פנימי במשרד המשפטים, ניגשים אליו שני אנשים, שניים קיבלו ציון 100, אחד מהם הוא משרת מילואים, לכאורה הוא אמור לקבל את תוספת הניקוד גם במכרז הפנימי. זה חל גם על פנימיים, מצוין. כנ"ל בבין-משרדי. ניגשו מכמה משרדים, אחד משרת, אחד לא משרת, אותו דבר, אין בעיה.
אתה דיברת על משהו טיפה שונה, שהוא טיפה יותר מורכב. במידה מסוימת בסיטואציה שאנחנו חיים בתוכה עכשיו, זה אפילו עושה גם היגיון. בן אדם בשנה האחרונה תכל'ס הוא עבד במשרד הביטחון ובצה"ל שנה, ואני אומר לו: אתה לא יכול לגשת לבין-משרדי. הבין אדם לפעמים יושב בתפקיד המילואים שלו ליד עובד מדינה בחלק מהתפקידים במילואים, הוא יכול לגשת, הוא לא יכול לגשת, וזה מעורר בעיה. זה יחסית נקודתית בזמן. בדרך כלל זו לא המציאות. בדרך כלל 15 ימים, 30 ימים בשירות מילואים בשנה רגילה, זה לא הופך אותך לעובד מדינה. מי שעשה עכשיו 300 ימי מילואים, הוא מרגיש שהוא עובד מדינה ב-300 הימים האחרונים, והוא צודק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הרציונל של הבין-משרדי מעורר בעיות אחרות לחלוטין. אתם תבדקו לדיון הבא האם ההסמכה שלכם מאפשרת לפתוח מכרזים מסוימים בבין-משרדי ומילואימניק שעשה מעל X ימים. יכול להיות, אני חושב שזה קצת מורכב. תעשו על זה שיעורי בית לדיון הבא. אני לא חושב שזה משהו שאנחנו יכולים לתת לו מענה כאן ועכשיו, כי זה שינוי קונספט די גדול, כי כל הרעיון של הבין-משרדי שאני לא צריך להעביר אותו תהליך קליטה של שירות המדינה, אני כבר יודע עליו הכול, על מילואימניק אתה לא יודע הכול.
משה פסל (הליכוד)
¶
אני יודע שהוא שירת את המדינה והוא מחרף את נפשו, ועל כן אני רוצה שהוא יהיה בשירות הציבורי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון, אבל חייל סדיר שירת במדינה, ואתה לא אומר לו: סיימת שירות סדיר ואתה הולך לבין-משרדי. לבין-משרדי יש מנגנון אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
את הסיטואציה יוצאת הדופן הזאת צריך לבדוק אם אפשר לתת לה מענה או בהוראת שעה, או דרך הכללים האלה, וזו תשובה לדיון הבא.
אני יודע שיש הרבה אנשים שרצו לדבר, אבל אנחנו ממש חייבים לסיים ולהעלות להצבעה. מי שנרשם לדבר, אני אשמור את הרשימה לדיון הבא בנושא, כי אנחנו חייבים לסיים. אני ממש-ממש מתנצל בפני כל האורחים והמוזמנים הנכבדים.
הנוסח שעליו אנחנו מצביעים, האם את רוצה לקרוא אותו, גברתי היועצת המשפטית?
נועה ברודסקי-לוי
¶
"נציב שירות המדינה יקבע הוראות בדבר הסדרים מיטיבים בקבלה לשירות המדינה, למועמדים ששירתו בשירות מילואים למשך הזמן שיקבע, וכל זאת בהתחשב באופי השירות, תקופתו וסמיכותו למועד הקבלה לשירות המדינה."
היו"ר שמחה רוטמן
¶
זה יהיה הנוסח לקריאה הראשונה. אמרנו מה עוד נעשה בין הקריאה הראשונה לקריאה השנייה והשלישית, בין בתחום חובות הדיווח ובין בתחום הסרת חסמים חקיקתיים, ככל שיהיו צריכים לפיין טיונינג, לכללים שיציגו לנו משירות המדינה.
רינה גולדברג
¶
אנחנו עדיין לא בטוחים אם זה יהיה במסגרת כללים או הנחיית נציב מבחינה נורמטיבית או הוראות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ואני עדיין לא סגור אם זה לא יהיה בתקנות באישור ועדה. יכול להיות שזה צריך להשתנות מעת לעת, וצריך שיהיה פיקוח על זה, ולא שנתחיל גבוה, ואז יבוא נציב אחר עם אג'נדה אחרת וילך למקום אחר. יכול להיות שזה צריך להיות תקנות באישור ועדה. נשאיר פתוח את אופן ההסדרה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
¶
אדוני, אנחנו מצפים שזה יבוא לידי ביטוי דרך ניקוד עודף, לפי מה שאתם מתכוונים ממילא לעשות, שזה ברור לחלוטין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אחרי שנצביע נקבע את המועד לישיבה הבאה, בהתאם למה שתוכלו לעמוד בו. כמו שאתם רואים, אנחנו לא נניח לנושא הזה, וקידמנו אותו במלוא המרץ.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מעלה את הנוסח שהוקרא. שם החוק יהיה הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (עדיפות למשרת מילואים) או שזה יהיה תיקון מספר כלשהו?
נועה ברודסקי-לוי
¶
תיקון מס' כלשהו זה רק בקריאה השנייה והשלישית. כרגע לקריאה ראשונה עוד נבדוק עם הנסחות את הכותרת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לקריאה הראשונה זה לא משנה. תשאירו מה שהיה בטרומית, עדיפות למשרת מילואים פעיל. מי בעד הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
אושרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
פה אחד, קואליציה-אופוזיציה. כולנו למען משרתי המילואים. התחלה יפה למושב החורף. אני מקווה שברוח ההסכמה הזאת נמשיך לדאוג למדינת ישראל ביחד. תודה רבה לכולם. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 10:55.