פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת הכלכלה
09/10/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 484
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ז' בתשרי התשפ"ה (09 באוקטובר 2024), שעה 14:00

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אלי דלל
שלום דנינו

רננה שחר - יועמ"ש, רשות התעופה האזרחית

ישי דון יחיא - מנהל אגף כלכלה וקשרי תעופה, רשות התעופה האזרחית

הילה דוידוביץ בלומנטל - משרד המשפטים

אילנה מזרחי - ראש צוות אזרחי, לשכה משפטית, הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן

שרון מאיר - לשכה משפטית, משרד התיירות

קובי זוסמן - מנהל LATA ישראל, ארגון התעופה הבין לאומי

אסף רזיאל - עו"ד, יועץ משפטי, LATA, ארגון התעופה הבין לאומי

עידן דיין - עו"ד, ייעוץ משפטי, חברת אל-על

אמיר ורון - שדלן, עו"ד, שותף במחלקת תעופה ותיירות, משרד פישר ושות'

אלון סולר - עו"ד, יועמ"ש ארקיע

אהוד שבתאי - עו"ד, סמנכ"ל בכיר, יועץ משפטי ארקיע

מיכל גרסטלר - ראש מערך דוברות וקשרי ממשל, אל-על

שלומי זפרני - סמנכ"ל מסחר, אל-על

אילנית נינאי ליאון - ראש אגף קשרי לקוחות, אל-על

שי יוסף - שדלן, עו"ד במחלקת תעופה ותיירות, משרד פישר ושות'

שירלי קציר - שדלן, עו"ד, ראש מחלקת תעופה ותיירות, משרד פישר ושות'

ספיר לוין - עו"ד במחלקת תעופה ותיירות, משרד פישר ושות'

יעל כהן שאואט - עו"ד, מ"מ היועצת המשפטית, המועצה הישראלית לצרכנות

נועה זלצמן - עו"ד, מנהלת תחום כנסת, לובי 99

ירון לוינסון - עו"ד, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות

אורי סירקיס - מנכ"ל חברת ישראייר

איתי עצמון
נעמה דניאל – סגנית יועמ"ש

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024, מ/1755

צהריים טובים. אני מתנצל על האיחור, טיפלנו בישיבה הקודמת.

הצעת חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (תיקון מס' 3 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2024. זו הצעת חוק ממשלתית. נכון?

נכון.

נדבר עליה באופן כללי על הצעת החוק הזאת, אבל יחד עם זאת אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות ולדבר על הנושא הזה של ביטול הטיסות בעקבות המלחמה ומה שקורה מסביב בשוק.

דבר שני, אני רוצה להגיד שאני עיכבתי את הדיון בהצעת החוק הזאת, למרות פניות שהיו אצלי.

סליחה דוד, מה אומר החוק?

תכף הם יסבירו, יציגו את זה.

הסיבה שעיכבתי היא שחברות התעופה הישראליות מרוויחות היום הרבה מאוד כסף. מכל מיני סיבות, אין לי טענות בעניין הזה, שהן מרוויחות. טוב שהן מרוויחות. אלא מה? אי אפשר מצד אחד להרוויח ומצד שני לבוא להתלונן, טוען צד שני שהם צריכים לשלם פיצוי כזה או אחר. זאת אומרת, בגדול צריך להיות איזון בין הדברים.

פנה אליי שר התיירות וביקש ממני כן לזמן את הישיבה, למרות שעיכבתי את זה מספר חודשים. ואכן כינסתי את הישיבה. לא רציתי לא להיענות לבקשה הזאת של כן לעשות דיון.

אני רוצה להגיד לכם דבר אחד לגבי הנושא השני.

דוד, אני לא מבין על מה אתה מדבר.

רגע, תכף אתה תדע. לגבי הנושא של ביטולי טיסות, אני עשיתי כאן, מי פה נמצא ממשרד האוצר? הם לא באו?

הם טענו שהנושא אינו - - - ולכן הם לא הופיעו.

אבל הנה, אני מעלה נושא.

יש פה נציגי משרדי ממשלה אחרים.

עשיתי בירור. אחת הסיבות של ביטולי הטיסות של כל החברות זה הנושא של הביטוח. מצד אחד אנחנו מממנים את הביטוח לחברות הישראליות ולחברות הזרות לא. הן מבטלות טיסות. ואז המחירים של אל-על, ארקיע וזה מאמירים למעלה מה שנקרא. מצד שני, אין מספיק טיסות ואנשים נתקעים בחו"ל. אי אפשר לאחוז את הכול מסביב. זאת אומרת אנחנו צריכים, ואני על זה מתכוון לעשות דיון. רק בגלל שזה פגרה ואין לי מספיק ישיבות אני לא עשיתי. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו עוזרים לחברות התעופה האחרות, גם אם אנחנו צריכים לממן חלק מהביטוח.

אין מצב כזה של לבוא ולהגיד מצד אחד יש ביטולים וכל הציבור משתגע ומצד שני אפשר לפתור את הבעיה במכה אחת. זה לא הגיוני. אז במקרה פנתה אליי לפני חצי שנה עורכת דין שמייצגת את לופטהנזה ואמרה לי אני רוצה דיון על זה. עכשיו אמרתי לה אם אנחנו נממן את הביטוח, האם לופטהנזה תחזור לטוס? אמרת לי שכן, נכון?

נכון כבודו.

זאת אומרת, אם כמו שאנחנו עושים את זה לאל-על, ארקיע ולישראייר, אנחנו נשתתף במימון של הביטוח גם בתקופת מלחמה הם יטוסו. נכון?

זה בהחלט יתרום מאוד. ולא רק ללופטהנזה, אני מייצגת למעלה מ-20 חברות תעופה זרות בדיון היום, שעוסק בנושא של השבת חברות התעופה הזרות לישראל. ובהחלט הנושא של הסדרת הביטוח, מתוך העוגה שישראל גם ככה כבר החליטה לשאת, כרגע רק לחברות הישראליות. זה בהחלט יעזור.

סליחה, את יכולה להיות יותר מדויקת? במקום "לתרום" ו-"יכול לעזור", להגיד לנו שזה באמת התחייבות של החברות האלה שאם הביטוח ישולם?

לא, היא צריכה, כשאנחנו נתחייב הם יתחייבו גם כן.

שמי עו"ד שירלי קציר, אני ממשרד פישר בכר. אני מייצגת כאן היום למעלה מ-20 חברות תעופה זרות. ייפוי הכוח הרשמי שלי הוא בשם בריטיש איירווייז. אנחנו פנינו בצורה רשמית גם לחה"כ ביטן, ליו"ר הוועדה, גם למשרד האוצר, גם למשרד הכלכלה, גם למשרד התיירות, בפנייה רשמית עם ייפויי כוח מחברות תעופה זרות שהתחייבו שאם מדינת ישראל תסייע להם בנושא של הביטוח, זה היה עוד לפני המתקפה האיראנית של אפריל, תהיה השבה של טיסות חזרה לישראל. לא קיבלנו שום מענה.

ממי לא קיבלתם?

מאף אחד.

אבל מהחברות, אבל זה התחייבות של החברות?

אמרתי, זה היה לפני.

אז מה עכשיו?

אז עכשיו באנו לדון בנושא.

ברגע שאנחנו נקיים ישיבה הם ישקלו את העמדה ומשרד האוצר ישקול את העמדה ואנחנו נראה אם אפשר לפתור את הבעיה.

לא, אני אומר, יכול להיות שהם ישקלו את העמדה, אבל החברות לא מתחייבות.

לא משנה. אנחנו צריכים לתת את הפתרון. תראה, כשהטילים עפים אז מיד מבטלים. אבל פה הם מבטלים כל הזמן. גם אם אין טילים שעפים, גם אם אין סיכון ביטחוני מיידי. יש הבדל בדבר הזה.

זה לא רק ביטוח. הבעיה היא גם תיקון של החוק הזה. התיקון של החוק הזה כפי שהוא נעשה עכשיו הוא רק קצה הקרחון ממה שבאמת צריך לעשות.

אז מה אומר החוק?

רגע לפני החוק, היו"ר, אם אני יכול רגע להתייחס לנושא הביטוח?

אבל אני העליתי על נושא אחר. מה אתה רוצה? לא הבנתי.

לא, מה החוק אומר?

החוק עוד מעט ניכנס אליו. כרגע אני מדבר על משהו אחר.

שלא קשור לחוק?

לא. אני מנצל הזדמנות כשכולנו כבר פה.

שזה לא קשור לחוק?

נכון, לא קשור לחוק.

אוקיי.

קשור באופן עקיף. למה אתם ישר מתלבשים על החוק?

כי אנחנו תלמידים טובים.

הבעיה כרגע זה לא החוק. הבעיה כרגע זה שאנשים תקועים בחו"ל והמחירים מאמירים כל הזמן. הבנת? זו הבעיה כרגע. לא הקנסות שבעקבות הביטולים. אני לדעתי יש פתרון בנושא של הביטוח. אם האוצר ומשרד התחבורה יאפשר, אבל אני לא מבין למה שרת התחבורה לא מבינה שזו הבעיה. אפשר לפתור את הבעיה בעשר שניות. תציעו את זה ואז נוכל להתקדם בעניין הזה. פתרון מאוד פשוט. זה הכול. נכון, הוא עולה כסף. אבל אם רוצים שתושבי המדינה מצד אחד יטוסו בלי בעיה ומצד שני גם המחיר יהיה מחיר סביר, אז גם אנחנו צריכים להשתתף.

קודם כל, אני מסכים איתך באלף אחוז.

כמו שאנחנו עושים את זה לאל-על נעשה את זה גם ללופטהנזה וגם לחברות אחרות. מה קרה? לא הבנתי.

בבקשה אני רוצה להתייחס לנושא. שלומי זפרני, סמנכ"ל מסחר אל-על. קודם כל לחדד: המדינה מגבה את הביטוח, את הפוליסות של מטוסי אל-על. המימון הוא שלנו, למען הסר ספק.

לא משנה, אבל היא מגבה.

המימון הוא של חברת אל-על.

יתנו גיבוי גם לאחרים. מה הבעיה?

ושל יתר החברות הישראליות, הוא לא מימון מדינה, אז בואו נשים את זה על דיוקו.

לא, אבל מה זה הגיבוי? מה נותן הגיבוי? למה היא צריכה לגבות אותך?

אם יש פערים ביטוחיים.

יפה. אז על זה גם שיתנו לחברות הזרות.

אני רק רוצה לחדד. אנחנו היום ויתר החברות הישראליות גם כן מפעילים ארבעה מטוסים חכורים של צוותים זרים. אנחנו מממנים את כל עלויות הביטוח העודפות שנוצרו מהתקופה. האפשרות לפעול בביטוחים קיימים קיימת. זה לעמדתנו החוק המוצע כן יסייע בחזרת חברות תעופה זרות לטעמנו לישראל.

בעצם אנחנו מסכימים.

אני מבקש שנעשה דיון. אולי אני אדבר עם יושב-ראש ועדת הכנסת, נעשה את הדיון הזה, כי זה קשור למלחמה.

לא קיימים ימי עבודה, כי יש חג.

יכול להיות, אבל אנחנו נעשה. זה דבר ניתן לפתרון. כמו שיש את זה לחברות ישראליות, יהיה גם לחברות זרות. בינתיים שמשרד התחבורה ומשרד האוצר יבדוק את העניין והחברות הזרות תבדקו את העניין הזה, כדי שבישיבה, לפני שאני מכנס את הישיבה ואני לוחץ את המדינה אתם צריכים לתת לי תשובה האם זה בר ביצוע מבחינתכם. בסדר?

אנחנו בדקנו את העניין.

כבר בדקת, תוך יום?

לא, בדקנו את העניין לפני שאדוני עם משרד התחבורה.

מי אתם?

ישי דון יחיא, ראש אגף כלכלה וקשרי תעופה ברשות התעופה האזרחית, ששייכת למשרד התחבורה.

כן?

יש שלוש סיבות למה חברות תעופה זרות הפסיקו לטוס. ביטוח היא אחת מהם. היא כיום גם לא הסיבה העיקרית, אפשר להשיג היום ביטוח במרבית המקרים. יש עלויות עודפות.

גיבוי לביטוח.

לא. אפשר לבטח. הסיבה ב-99% מהמקרים היום שחברות תעופה זרות לא טסות זה לא בגלל הביטוח. בסדר?

בסדר, בוא נשמע את התשובה שלהם. אנחנו נקבל תשובה ואז נשמע. ברור שאם יש טילים מאיראן גם אנחנו סוגרים את הטיסות, אז מה זה, זה לא שייך אחד לשני.

סיבה עיקרית שחברות התעופה הזרות לא טסות היום - - -

זו סיבה ביטחונית.

זה בעיקר הצוותים שלהם שמפחדים לבוא ולשהות בישראל.

אבל ישי, גם לזה יש לנו פתרונות. ראינו שחברת בריטיש עוצרת בלרנקה, מחליפה צוותים וטסה לישראל.

אף אחד לא מונע מהם.

לא, בוודאי יש מניעה שלא רק מקורה בביטוח. יש דברים שצריך להתייחס אליהם.

אני מרים גבה. אני מאוד אשמח לקבל תשובה מבריטיש.

אבל ישי, כאשר כתבנו לך מכתב לפני חצי שנה לא עניתם. אז זו יומרה גדולה מאוד לבוא היום ולבוא בהצהרות, כשאתה אפילו לא קיימת איתנו דיון כשניסינו בכל דרך לקבל מענה ממשרד התחבורה.

הסמכות של לתת ביטוח או לא לתת ביטוח - - -

עם מי באמת קיימת דיון? איתם קיימתם? עם בריטיש, לופטהנזה וזה, פנית אליהם? או באופן כללי אתה אומר שיש סיבות? תפנה לחברות, אולי הם יסכימו, לא יודע מה.

דיברנו עם חברות תעופה וזה התשובות שקיבלנו.

אבל היא מייצגת את כולם, אף אחד לא דיבר איתה.

היא לא מייצגת את כולם.

20 חברות.

20 חברות, לא אחת, לא שתיים. מה לעשות? היא מייצגת. תפסתם את מי שהיא מייצגת את כולם. 20 חברות זה הרבה.

אתם מחר בבוקר בריטיש איירווייז טסה? את שמה את זה פה בוועדה בפרוטוקול?

יש הבדלי שעות, אני צריכה - - -

אני מציע כך: אתם תעשו את הבדיקות שלכם, אתם תעשו את הבדיקות שלכם. ואחר כך נעשה ישיבה על העניין.

לא חייב שתהיה הסכמה של כל החברות.

מספיק שחלק – גם טוב. אני מבין שלופטהנזה היא טסה המון, נכון? בריטיש איירווייז טסה המון. כל החברות האלה. בעיקר צריך ללכת איפה שצריך לעזור. איפה צריך לעזור? איפה שלאל-על יש יתרון יחסי, באיזה מובן? זאת אומרת אם טיסות לארצות הברית היא טסה לבד עכשיו, כי החברות לא טסות האמריקאיות. אז כן צריך על מנת לעזור לאזרחי המדינה. וזה לא נגד אל-על, כי אל-על לא יכולה לתת לכולם את השירות הזה. אז צריך דווקא במקום הזה. לא לאתונה. לאתונה נגיד שיש הרבה. אבל לארצות הברית למשל צריך לעשות הכול. או לגרמניה, צריך שיהיה תחרות. אין תחרות היום.

ללבנון מי מגיע היום? בדקתם ללבנון מי מגיע היום?

אני לא יודע.

מה זה ללבנון?

לביירות, מישהו נוחת שם?

למה, אתה מתכנן לטוס? לא הבנתי.

לא יודע, אני שואל.

הבנו. סיכמנו את הנושא.

אפשר מילה לביטוח, מארקיע? סמנכ"ל כספים.

בבקשה.

לגבי הביטוח רציתי לציין, דיברו קודם אל-על. אנחנו יותר מפעילים טיסות זרות חכורות. כיום יש לנו מתוך תשעה מטוסים חמישה הם של ארקיע שזוכים באמת לאותו כיסוי ביטוחי מהמדינה. יש עוד ארבעה מטוסים נוספים שהם מטוסים זרים. אין לנו כיום כיסוי ביטוחי על המטוסים האלה, שהם הפעלה של ארקיע. סך הכול יש 13 מטוסים כאלה בישראל. אני חושב שנכון גם, לפני, במקביל, בנוסף, אני חלילה לא אומר שום דבר נגד מה שהעלית, אני בעד להרחיב את התחרות ואת האפשרויות. אבל אני חושב שגם צעד ראשון לפני כן אני חושב שראוי גם לכסות למטוסים הזרים שאנחנו, החברות הישראליות, מפעילות.

בסדר, אני לא נכנסתי לסוגייה. באופן כללי.

זה גם מוזיל עלויות.

בסדר. בדיון שנעשה נשקול את כל הדברים. אתם בינתיים תשקלו את הכול. תפנו אתם לאוצר, כיוון שהם אמרו שאין עלות תקציבית לעניין הזה. אני לא יודע איך אין עלות תקציבית, אבל לא משנה. גם כן תשקלו את הכול לקראת הישיבה הבאה. אנחנו צריכים לסיים את העניין. כי המלחמה לא מסתיימת, היא נמשכת ונמשכת. אם זה היה עניין של חודש אף אחד לא היה נכנס לזה.

מה עוד שהמודל הביטוחי שמדבר עליו נציג אל-על בעצם הוא מדבר על מימון עצמי. זה רק גיבוי.

רק הבנה שאם מטוס חס וחלילה קורה לו משהו ואז מדינת ישראל נכנסת לתמונה.

אם יש פער בין המוכנות של המבטח לבטח את מלוא הצורך לבין הצורך המלא – זה הפער שלוקחת המדינה.

יש דברים כאלה?

יש פער. הוא קטן ואנחנו מממנים את הפער הזה מה-7 באוקטובר. ואני אומר עוד פעם, אנחנו מממנים אותו על ארבעה מטוסים חכורים שאנחנו מפעילים.

אבל על המטוסים שלך לא.

לא, רגע, רגע. על המטוסים שלנו אל-על נושאת במלוא עלות הביטוח, למען הסר ספק. מלא עלות הביטוח היא שלנו, אין הכנסה תקציבית ממדינת ישראל בנושא הזה.

אז בעצם מה שאתה אומר שזה בכלל נושא עסקי, זה חלק מהעלויות של החברות. ובעצם הן יכולות להוסיף לכרטיס עוד 10 יורו ולסגור את הבעיה.

מדויק אדוני. זו עלות עסקית. ניתן להשיג היום ביטוח, חד משמעית.

לא, הבנת את זה לא נכון. אתה נותן למדינה פטור מוחלט.

לא, אני מנסה להבין. ויש לי חשש שהפרקליטה, הנציגה של לופטהנזה לא יכולה להתחייב באמת שהחברות יחזרו.

מה אמרתי? עד לישיבה הבאה שתביא, תבדוק את עצמה. היא לא ידעה שאני הולך לדבר על זה. נכון?

לא ידעה?

לא, לא ידעה. באופן כללי ידעה. אבל לא ידעה בדיוק ספציפית איך אני הולך להגיד את זה. כן, לא ביקשתי ממנה להביא כבר התחייבות שלהם.

אבל האמת שעוד לא הבנתי את העניין של הגיבוי. הוא מדבר גיבוי ופער ואני לא מבין מה הפער.

גם אני לא הבנתי עד הסוף, אבל לא משנה.

נסביר אותו בהרחבה בדיון הרלוונטי.

נסביר בהרחבה בדיון הרלוונטי. עכשיו בואו ניכנס להצעת החוק.

עכשיו מה אומר החוק.

תסביר לנו את הצעת החוק. כן בבקשה.

רננה שחר, היועצת המשפטית, רשות התעופה האזרחית. באופן כללי, חוק פיצוי וסיוע, נדבר עכשיו על ביטול טיסות. יש לו שלושה סוגי הטבות שנוסע זכאי להן כשטיסה שלו מבוטלת: שירותי סיוע, לינה אם נתקעת, הסעות לשדה התעופה וכו'. אוכל אם נתקעת. השני, השבת תמורה. שילמת כסף ולא קיבלת, אני מדברת על ביטול על ידי חברת התעופה. שילמת כסף ולא נתנו לך שירות, מחזירים לך את הכסף שלך או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירת הנוסע, ככל שיש כרטיס טיסה חלופי. הדבר השלישי הוא פיצוי. בלי קשר לשירותי הסיוע שנתנו לך כנוסע שנתקעת.

לא להוצאות הישירות, פלוס משהו.

מה הפיצוי?

הפיצוי הוא קבוע בתוספת הראשונה לחוק לפי האורך של הטיסה בקילומטרים. נע לפי דעתי בין 1,400 לטיסה הקצרה עד 3,500, משהו כזה. שלושה מרחקים, סכום קבוע לכרטיס.

3,000 שקלים זה הפיצוי?

יותר קצת.

לכרטיס טיסה. כשאנחנו מדברים מה זה ביטול? זה כשביטלו לך לגמרי או עיכוב, הקדמה או איחור מעל - - -

ורק החברות הישראליות משלמות את זה?

מה פתאום.

כל החברות?

מה פתאום. בוא נגיד ככה, יש חוק אירופאי, או תקנה 261 האירופאית, שהיא תקנה שבדרך כלל חברות תעופה זרות משלמות לפי התקנה הזאת.

אז למה הבאתם את הצעת החוק הזאת לתקופת המלחמה? תסבירי לי.

מה היא כוללת?

מה כוללת הצעת החוק.

לא. ולמה הסיבה היא שבמלחמה כן צריכים לתת. יש יותר עיכובים, יש יותר ביטולים? מה?

אני אגיד ככה: כבר היום, בחוק הרגיל, קודם כל גישתנו היא שהחוק נכתב לימי שגרה, הוא לא נכתב לימי מלחמה. החוק כבר היום אומר לך, יש שנים דברים. החוק בעצם מתמקד בנושא הפיצוי הכספי, בסדר? לא מתעסק בשתי אופציות, הוא מתעסק מעט מאוד בשירותי ההלנה, הוא מתעסק בעיקר בנושא הכספי.

אבל זה דווקא החלק הראשון יותר קריטי לאנשים שאני מדבר איתם והם תקועים, שהם נוסעים למלונות והם לא יודעים מתי תהיה טיסה ואז הם צריכים לטוס לבאפ שאתם עושים, שהמדינה עושה בשני אתרים להחזיר אותם. אלה ההוצאות היותר כבדות. אז למה אתם בוחרים להתעסק בפיצוי שהוא פחות?

אז באופן כללי בוא נגיד ככה שלא הצענו כרגע שום פגיעה בזכויות הנוסעים, בזכאות של הנוסעים, בכל תחום המלונות. הם זכאים.

אז את בעצם אומרת לי הפוך, שבנושא של הפיצוי אותו אתם רוצים למזער.

כן. עיקר ההצעה שלנו מתמקדת בפיצוי. באופן כללי אני אגיד שני דברים על הפיצוי הזה: כבר היום בחוק, בלי קשר להצעה שלנו, אם חברת התעופה מודיעה 14 ימים, שבועיים לפני או יותר מזה, היא לא חייבת בפיצוי כספי.

זה ברור. פה זה לא המצב, אנחנו מדברים על שינוי יותר רדיקלי. נכון? מול מה שקורה.

זה דבר אחד. ודבר שני, יש כבר היום חריג של כוח עליון. שאם הטיסה מבוטלת בנסיבות חריגות.

בסדר, אז מה אתם ממליצים פה? אתם ממליצים בחוק הזה מה? שמבטלים, שאין פיצוי בכל מקרה, בכל נסיבות שלא יהיו?

שלושה דברים אנחנו ממליצים פה: אחד, איזה שהוא תיקון קבוע לסעיף הכוח העליון.

שמה?

במקום שיהיה כתוב שחברת תעופה עשתה כל שביכולתה כדי למנוע את ביטול הטיסה, יהיה כתוב "עשתה את כל האמצעים הסבירים, נקטה בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע את ביטול הטיסה". שזה פשוט כמו התקנה האירופית. וגם חברת תעופה צריכה לנקוט בכל האמצעים הסבירים. היא לא יכולה בכל אשר יכולתה.

זה נשמע לי בסדר גמור. זה לא קשור למלחמה, זה באופן כללי.

הדבר השני, אנחנו מבקשים להוסיף מנגנון קבוע בחוק שיאפשר במקרי חירום לשנות את ההטבות לנוסעים על ידי צו של שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, שיאפשר שינוי מסוים בהטבות לנוסעים. זה מנגנון קבוע. ויש עוד סעיף של הוראת שעה.

מנגנון קבוע שבעצם יפעל רק בעת הכרזה על מה שנקרא מצב מיוחד. כלומר או ביטחוני או אזרחי או מצב חירום בריאותי דוגמת הקורונה.

מה זאת אומרת הטבות? מלון הוא לא יקבל אם צריך?

שאפשר יהיה להגביל את ההלנה. אני אגיד לך בדיוק. שאפשר יהיה להגביל את הזכאות להלנה לשני לילות. שחברת התעופה לא תצטרך להלין את הנוסעים שלה עכשיו חודש על חשבונה.

בתקופת מלחמה.

בתקופת מצב חירום.

תקופת חירום, בסדר.

אבל אם את מורידה מהם את הלחץ שהוא קודם כל לא הוגן, כי הוא תקוע חודש. אז את לא מייצרת עליהם לחץ שכדאי להם להטיס אותם באיזה שהיא דרך ולמצוא פתרון.

לפעמים חברת התעופה פשוט לא יכולה להטיס אותם. זה לא עניין של לתת להם לחץ.

אבל לפני רגע אמרנו שהצוותים יטוסו אם אנחנו ניתן את הגיבוי של הביטוח. זה הרושם שעלה.

יש משהו במה שחה"כ דנינו אומר. איזה אינסנטיב יהיה לחברה לעשות את כל מה שהיא יכולה כדי להחזיר את הבן אדם, להטיס אותו? אם הוא לא משלם לו פיצוי, בדרך כלל אתה יודע, לא עולה כסף אז לא אכפת.

התיקון לשעת חירום הזה, שוב פעם, החוק נחקק בנסיבות נורמליות שבהן יש לוח טיסות רגיל.

כן, הבנו. זה הבנו.

ואז זה גם לא יותר מיומיים ואין בעיה.

יש לה גם את מלוא האינסנטיב ויש כל מיני מנגנונים בחוק שאנחנו לא נכנסים אליהם כרגע. באמת לחברה משתלם מכל הבחינות לדאוג לו לפתרון כמה שיותר מהר.

במצב חירום.

אנחנו מדברים על סיטואציה ייחודית שבה, בוא ניקח את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה כרגע. חברת לופטהנזה הפסיקה את טיסותיה לישראל. בחוק הזה, גם אם היא תצטרך להלין את הנוסע יומיים וגם אם היא תצטרך להלין אותו שבוע, היא לא תחזור לטוס לישראל בגלל הנושא של ההלנה. חד משמעית לא.

לא, אבל היא יכולה למצוא פתרון כמו להחכיר, כמו שהחברות הישראליות עושות, עם צוותים אחרים ולהחזיר אותם.

לא, היא לא תוכל לעשות את זה.

אוקיי.

אין לה, שוב פעם, אנחנו נמצאים היום בסיטואציה שמי שפועל לישראל בגרוסו מודו, למעט חברות תעופה זרות בודדות, אלה חברות תעופה ישראליות, שהן היחידות שמוכנות לטוס לפה.

אבל אתה אומר חברות ישראליות, אבל בחברות הישראליות יש מטוסים ויש צוותים שהם לא ישראלים.

אז א' החברות הישראליות עושות ככל שביכולתן. מי שעדיין טס לפה.

לא, לא, אני מנסה להגיד שיש פתרון שהוא לא בהכרח מטוסים ישראלים וצוותים ישראלים. בעסק הזה, בביזנס הזה.

אז הפתרון הזה, אפשר לשמוע גם מחברות התעופה הישראליות, גם בעיתוי הזה הוא מאוד קשה ובעייתי. הוא מצריך הרבה מאוד מאמצים עד שהמצב יתייצב. בהחלט היו תקופות שהחברות הישראליות לא הצליחו או היה להם מאוד קשה או שצומצם בצורה מאוד משמעותית. העצה של הטיסות, אתה מדבר על חכירות רטובות, אותן חכירות רטובות מחברות זרות היה להם קשה ובעייתי או שנגיד הם הפעילו X והיום הם מפעילים X חלקי 2. או בעלויות אחרות או בסגנון הזה. אז בהחלט יש פה פגיעה.

ועוד שאלה, האם החוק הזה חל גם על מטוסים ישראליים, שהם בעצם ממשיכים לטוס אתם אומרים. אז מה הבדל אצלם בין שגרה לחירום?

לא. גם במטוסים ישראליים בין שגרה לחירום עדיין האופציות, נגיד חברת תעופה בימים כתיקונם יש לה תקלה במנוע והתקלה הזאת מחייבת אותה לבטל או לדחות טיסה. אז מה היא עושה? יש לה רשת של הסכמים עם חברות זרות. היא באה ושמה את הבן אדם הזה על טיסה אחרת שמגיעה לארץ, היא יודעת לעשות את זה. היום ההיצע, האופציות שלה לבוא ולעשות את זה הצטמצמו פלאים. הצטמצמו בצורה מאוד משמעותית. לכן אנחנו אומרים שבכלליות, ועוד מעט רננה תגיד על אלמנטים אחרים בחוק שהיא לא הספיקה להציג אותם.

אז רק בשביל להבין שהטענה שלך היא באמת אמיתית, מציאותית ומשמעותית, אתה יכול להגיד לנו, כאילו היום בשגרה, כמה נוסעים של חברת אל-על מוסטים לטיסות בגלל תקלה כזאת, כמו שתיארת?

אם יורשה רגע אני לוקח את זה צעד אחד אחורה, כדי שתבינו למה הדיון הזה מתקיים. אנחנו שנה שלמה מפעילים חברת תעופה במוד מלחמה. שגרה אין פה. אתם צריכים להבין, אם אנחנו באמצע אפריל, שזה רק מאורע אחד מתוך הרבה מאורעות שאנחנו חווים. כשיש מתקפת כטב"מים מאיראן ושני מטוסים שלנו שהמריאו מתאילנד לישראל אומרים להם אחורה פנה.

הם חוזרים אחורה.

אחורה פנה, תנחתו.

נו?

אוקיי.

אנחנו מפזרים את הנוסעים לבתי מלון, שינוע.

נו, זה מצוין, אז הכול בסדר.

אז יהיה לך פחות דיבידנד קצת, מה קרה?

לא התלוננו, רגע.

הרי "בזכות" המלחמה הרווחתם הרבה מאוד כסף, נכון?

ברוך השם.

אם נדבר על זה, נדבר על זה בהרחבה.

לא, לא, לא, בוא נדבר תכלס. אתם הרי טוענים לנושא של הפיצוי, נכון?

כן.

למה אנחנו משלמים את הפיצוי, אבל בגלל המלחמה, בגלל כל הנסיבות של המלחמה וביטול הטיסות של החברות הזרות, שאין תחרות, ואתם אומרים את זה מפורש, בגלל שיש היצע וביקוש, אין מספיק מושבים, אז המחיר עולה.

ושים לב לדיבידנד.

אתה לא יכול ליהנות מכל העולמות.

איזה דיבידנד?

שאתם מחלקים למנכ"לית. לא בגלל איזה שהיא הברקה עסקית. כולה תפסתם פה מדינה כלואה ואתם מעמיסים מה שאתם רוצים. חזרתי שבוע שעבר ממונטנגרו ובכרטיס אומרים עוד 15 יורו, משהו, אוטומטית. לא יודע למה, מה, לא היה אכפת לי לשלם. חזרתי הביתה. אבל באמת לא מצאתי זמן לברר למה עוד 15 יורו.

אפשר להציג את העמדה של החברות הזרות?

אני חושב שהחברות הישראליות על הרקע הזה, החוק זה לא צריך לחול עליהם.

תקשיב, זה נכון מה שאתה אומר, שיש בעיה עם המצבים האלה. יש מצבים שנכפים עליך, אני לא מתווכח על זה, זה ברור לגמרי. כמה מצבים כאלה היו לך בחודש האחרון? בוא נשמע. אני רוצה לראות במה זה מסתכם.

באל-על, אני שם בצד אפילו את תחילת המלחמה, שזה מאות טיסות שבוטלו. הכאוס שהיה פה באוקטובר נובמבר.

שילמת לכולם פיצוי? עכשיו כשביטלת טיסות בגלל מה שקרה, היית מחויב לשלם לכולם פיצוי?

כל עוד התיקון הזה.

במתקפת כטב"מים?

הוא אומר מתחילת המלחמה היה לו ביטולים.

כמה הייתה המתקפה? ארבע שעות, חמש שעות?

לא.

מה אתה צוחק?

אני אסביר.

בכלל ידעתם שיש מתקפה אם המטוס בתאילנד? אחרת הוא לא היה ממריא?

לא, זה בדיוק העניין.

לא, אתה איחרת. גם אם אתה מאחר בטיסה אתה צריך לשלם את הפיצוי. זה לא נכון מה שאתה אומר.

על פי חוק, שתי הטיסות האלה של תאילנד, שהן רק דוגמה, הן טיסות מבוטלות. אנחנו מחויבים בפיצוי. מעבר לזה שדאגנו לכלל הנוסעים, כולל שירותי סיוע. מעבר לזה צריך להבין שני מטוסים שהגיעו לישראל ב-24 שעות איחור. זה אומר שטיסות אחרות שהיו אמורות להמריא לא ממריאות.

אז מה קורה עם החברה הזרה? החברות הזרות ביטלו את כל הטיסות בלי בעיה. הודיעו ונגמר. הם עכשיו משלמים לכולם פיצוי?

זה בדיוק, אדוני עומד על הנקודה המשמעותית.

לא, לא כולם הודיעו 14 יום, הם מעכשיו לעכשיו הודיעו.

החברות הזרות משתמשות בחריג, בדרך כלל.

אז אני אומר לך שחברות זרות לא משלמות. אתה אומר לי משלמות.

החברות הזרות לא משלמות פיצוי.

לא משלמות. הישראליות משלמות, זה כל העניין.

בניסוח הנוכחי של החוק יש פה סוג של אפליה כנגד החברות הישראליות. לטעמי על לא עוול בכפם. דווקא החברות הישראליות שכן טסות, איך שהחוק מנוסח כרגע, עשו ככל שביכולתם, בא בית משפט ואומר היית יכול לטוס, עובדה שאתה טס. אתה לא לופטהנזה, לופטהנזה ביטלה לגמרי. שירלי קציר אומרת שהם יחזרו לטוס, בסדר.

היא אמרה שהיא תבדוק.

היא אמרה שיחזרו לטוס.

אני אמרתי שאני אבדוק.

היא אמרה זה יתרום, זה יעזור, היא לא הייתה מוכנה להתחייב.

אני אחרי זה אתערב בשקט עם עצמי.

את הבעלים של המטוסים? לא. היא רק מייצגת אותם. אז מה היא אמרה? שהיא תבדוק. מה אתם רוצים ממנה אני לא מבין.

אני רוצה להבין, חברות זרות לא משלמות היום?

חברות זרות לא שילמו פיצוי תחת החריג של כוח עליון.

זה לא נכון.

והם יכולים לבוא - - -

הם לא שילמו, לא משלמות.

דווקא שהישראליות עושות אומרים לנו יכולתם לטוס, למה לא טסתם?

והם יכולים לבוא ולהגיד הפסקנו את כל הטיסות בגלל כוח עליון.

הולכים לבית משפט וגם מקבלים פיצוי סטטוטורי כאילו מדובר בפיצוי בשגרה. חד משמעית, ויש על זה פסקי דין ויש על זה גם ערעורים עכשיו. חד משמעית.

אם יורשה לי לעורכי הדין הנכבדים, לשאול אותם.

הטיעון נגדנו שהישראליות טסות, אז למה אנחנו לא.

אם אני פונה ללופטהנזה על טיסה שבוטלה ב-9 באוקטובר, האם היא שילמה פיצוי? התשובה היא לא.

לא. תובעים אותם ואז הם משלמים.

ב-9 באוקטובר יש לנו את החריג. אבל לא תמיד זה כך.

דרך אגב, אני לא ראיתי בחוק שאפשר להטיל קנס או משהו. אתם בחוק הקיים הוא אומר לי. אנשים צריכים להגיש תביעה כדי לקבל את הכסף. זה לא שאתה מחייב את החברה, אתה אומר לה את לא יכולה לנחות בישראל, תשלמי את הפיצויים. אז מה אתה רוצה?

זה המבנה של החוק, כי הממשלה בזמנו כאשר חוקק החוק היא התנגדה להכנסת אמצעי אכיפה עונשיים מינהליים לחוק הזה.

אמת.

אכיפה עצמית.

לרוב זה מוגש לתביעות קטנות שהם מאוד נגישים ואז זה מתברר יחסית מהר. אני רוצה רגע לדבר בשם החברות הזרות, אדוני יושב-הראש מתיר לי?

כן.

החברות הזרות, באינטרס שלנו כצרכנים היום, ובאמת החברות הישראליות ארקיע, אל-על, ישראייר עושות עבודת קודש שמאפשרות עדיין לאזרחים לטוס מישראל ואליה. החברות הזרות באינטרס שלנו כאזרחים, כצרכנים, להחזיר אותם חזרה לישראל. זה יקרה רק אם ניתן להם מוטיבציה שהיא באה בדמות של יציבות סטטוטורית.

מה זה אומר? זה אומר שהם צריכים לדעת שאם הם מסתכנים ונשאו בעלויות הביטוח והצליחו לשכנע את הצוותים שלהם ועצרו בלרנקה והחליפו צוותים והביאו קייטרינג ועשו את כל הבלגן הזה כדי להפעיל קו טיסות לישראל. מדינת ישראל תגבה אותם.

איך זה יבוא לידי ביטוי? שאם יהיה עכשיו משהו חריג והם יצטרכו לבטל טיסה מהרגע להרגע, או לפחות כפי שהציעה רננה בחוק שלושה ימים מראש יתנו הודעה, לא יחייבו אותם במתן פיצוי. שיגבילו את ימי שירותי הלינה שאנחנו צריכים לתת לשני לילות, כמו שעשינו בקורונה. שייתן להם איזה שהוא באפר שהם יודעים שאם הם מפעילים טיסות לישראל הם לא אחראים.

תראה, טיסות כמו וויזר, שגם אותם אני מייצגת פה בדיון, שזו חברת לואו קוסט.

זאת אומרת אם אני מתקן את החוק הזה, זה יעזור לעניין הזה.

זה לא מספיק אבל. כי לא נגעתם בנקודה הכי חמורה שהיא הנושא של טיסות חלופיות. בסוף אין לנו היצע של טיסות חלופיות היום לתת. אם בחברה כמו וויז, שקונים כרטיס אצלה בימים יפים בערך ב-200 יורו צריכה היום לשלם על טיסה חלופית באל-על 2,000 יורו היא לא תטוס לישראל, חברים. זה לא יתכן. זה הרי לא הגיוני. ואני מספרת לך סיפורים של חברות שאני מייצגת שהיום מוגשות נגדן תביעות ייצוגיות. אנשים קנו כרטיס ב-300 יורו, הטיסה התבטלה. הלכו קנו באל-על פי 10 או פי 20 והיום צריכים לשלם. אני צריכה לשלם את זה.

מה, יותר יקרה אבל, הוא צודק.

יותר יקרה פי 10 מונים או פי 100.

אני נוטה לערער על הטענות. אני רק מזכיר - - -

אני התחלתי ואמרתי שאל-על עושה עבודת קודש.

לא, לא, הדוגמאות הן שגויות. אין להן מקום בדיון הזה, כי הן לא מתוקפות. וויז בחזרה שלה לישראל מכרה כרטיסי טיסה לאירופה ב-900, 1,000 ו-1,100 יורו כשאל-על קטמה את המחירים מאות דולרים מתחת לזה. הדוגמה לא רלוונטי.

אני לא אתווכח. שלומי בטח אומר דברים נכונים. אני לא מתווכחת עם שלומי, אני חושבת שכולנו באותו צד. המטרה שלנו היא באמת לתת ביטחון לחברות התעופה.

כשאנחנו בינתיים מתאימים את עצמנו לכל - - - של האחרים, למעשה גם לכל אזרחי מדינת ישראל. מה שהאחרות לא מאפשרות.

לכן אני כאן, כדי לנסות לעשות גם את זה. בסוף המטרה היא לעודד את התחרות. זה מה שאני מנסה לעשות.

אנחנו בעד.

אני רק רוצה לסיים ולומר שאני חושבת שמה שחשוב להוסיף להצעת החוק, וזה משהו שצריך לתת לו ביטוי אמיתי שיעזור מאוד לחברות הזרות לחזור לישראל, זה להסביר שאם היום חברת תעופה זרה לא מצליחה להסדיר טיסה חלופית, בין אם זה כי אין לה קו טיסות שהיא יכולה להפעיל או כי אין חברות אחרות שטסות - - -

מה את מציעה? עלות הכרטיס שהם קנו, פלוס מה? שלא יהיה קל.

לקחת אותי מהר לפתרון.

נכון.

אז אני מציעה לעשות אחוז מסוים מעלות הכרטיס שהם קנו.

פלוס.

אפשר לעשות עבודה עם רננה וישי.

זה סביר.

תראו, היועץ המשפטי גם, אני אומר.

נגיע למצב שנגיד להם חבר'ה, תחזרו לטוס. המחיר - - - לכולם.

רגע. תראה, אמרתי כיוון שהחברות הישראליות יחסית היום מרוויחות יפה מאוד, אני לא רציתי להעביר את החוק הזה. אבל אם החוק הזה פותר לי בעיה שכלל המערכת, שאנשים יטוסו והחברות יחזרו וזה, אני בעד להעביר את החוק. כי זו החלטה זמנית.

זאת השאלה. אתה מקצץ בהטבות לנוסע. השאלה אם בגלל זה חברות תעופה זרות יחזרו לטוס לפה.

לא סתם שילמו לי לבוא היום לדיון הזה. אני לא באתי לפה בהתנדבות.

לא, זה גם יעזור לחברות הישראליות באותה מידה. גם הן משלמות היום פיצויים. גם להם יש בעיות. אני לא נכנס כרגע לניסוח, זה נדבר על זה.

לאור הדוגמה שהוא נתן של שני מטוסים, שהם גם לא מגיעים, גם לא יכולים להוציא.

ועכשיו אומרים לו תחזור. מה אתה רוצה, שהוא ישלם - - - זה נשמע לך הגיוני?

וגם אין לו אלטרנטיבה.

זה מקרה למשל שברור שהוא לא צריך לשלם פיצוי, עם כל הכבוד לחוק.

עוד משהו בהקשר הזה.

וגם אם הוא מרוויח גם הוא לא צריך לשלם, זה לא רלוונטי מהבחינה הזאת. אבל אם הוא מבטל סתם כי הוא מנצל את המלחמה על מנת לבטל.

אני לא חושב שחברת תעופה רוצה לבטל.

אני לא יודע. אולי יש לו במקרה איזה בעיה והוא מבטל בגללה?

חברת תעופה היום מבטלת יותר מ-14 יום לפני כי היא חוששת לשלם פיצוי.

אז זה מה שאני אומר. אבל לכן צריך, כן, בסדר.

לכן העברה של החוק הזה תסייע.

אין בעיה, אנחנו נעביר אותו. אבל אני רוצה ממך תשובה, לא רק על הביטוח, זה לא רק הביטוח. תחזרי אלינו, ליועץ המשפטי שלנו והוא ידבר איתם.

בסדר גמור.

איזה תיקונים את צריכה, אבל תיקונים טובים, לא רק כדי לנצל את החוק הזה לכל מיני דברים, על מנת שהם יחזרו לטוס. במידת האפשר, לא כל דבר אפשרי. ואותו דבר אני רוצה מאל-על איזה תיקונים אתם רוצים גם כן. מבחינתי אתם מייצגים בעניין הזה, זה אותו אינטרס, אין פה בעיה. נכון? ניתן למנכ"ל ישראייר.

אדוני, שמי קובי זוסמן, אני מנהל ארגון יאט"א, ארגון חברות התעופה. אני רוצה להגיד לך שהוועדה כבודה במקומה מונח ואנחנו מכבדים אותה והדיון הזה חשוב מאוד. אבל משרד התחבורה שאמון על משק התעופה, אנחנו פנינו אליו הרבה פעמים, משום שצריך לחשוב גם על היום שאחרי שהמלחמה תסתיים. אין שום אסטרטגיה, אין שום חשיבה ארוכת טווח.

עזוב עכשיו, זה לא רלוונטי.

זה לא רלוונטי, לא רלוונטי. לא, לא, עצור. זה לא רלוונטי.

זה רלוונטי ועוד איך.

אנחנו מדברים כרגע על תיקון שקשור למלחמה. עזוב אותי עכשיו מכל הדברים האחרים. אני מוכן כן לעשות תיקון או שניים שקשורים באופן קבוע יישארו אם אנחנו צריכים. כמו שהיא אמרה פה, יש תיקון שהם כן רוצים. אני מבקש שתיכנס לזה אם אתה יכול ותראה איך אנחנו עושים פה את התיקון, כדי שנעביר את זה.

השאלה מה התיקון. ואני חושב שגם חשוב לשמוע - - -

נשמע.

אני רוצה להגיד עוד משהו. החוק הזה, שנחקק כאן ב-2012, הוא חוק צרכני חשוב מהמעלה הראשונה.

כן. לא, זה נשאר אבל.

אני רוצה רגע להגיד. שהקנה הטבות לנוסעים לאחר שנים ארוכות שבהן נוסעים נתקלו בשוקת שבורה כאשר הטיסות שלהם בוטלו.

מקובל, מקובל. זה אני לא מתקן.

אני רק רוצה להבין רגע מה התיקון.

אני מדבר רק על התקופה של החירום, זה הכול.

גם אנחנו.

גם בתקופה של החירום צריך לשקול בכובד ראש.

לא, אני יודע את העמדה, מכיר את העמדה.

מה אנחנו - - - בהטבות.

מכיר את העמדה שלך. אבל שהם יציגו לך מה התיקונים שהם רוצים ואז נשב על התיקונים ואחר כך נראה מה אפשר ומה אי אפשר, לאור הבעיה שאנחנו פוגעים בצרכן. אין בעיה. מצד שני, הצרכן גם הוא נפגע, כשהוא קונה כרטיס במקום ב-300 דולר ב-2,000 דולר, גם הוא נפגע באותה מידה.

יותר צרכנים נפגעים.

אז אני רוצה לנצל את ההזדמנות על מנת שהחברות יבטלו פחות, חברות זרות גם ייסעו. תהיה תחרות. והכול יסתדר, כל הפאזל יכול להסתדר.

אבל זה אלמנט אחד.

אתה חושב שאל-על, ארקיע וישראייר נהנות מזה שתוקפים אותן כל היום? גם כן לא נהנות מזה.

אני חושב אבל שחשוב בדיון הזה גם לשמוע ארגוני צרכנים, שיביעו עמדה.

אני רוצה לראות ארגון צרכני שיבוא ויסביר לי בתוקפת חירום איך זה לא פוגע בצרכן, שבמקום לשלם 300 דולר הוא משלם 1,200 ו-2,000 דולר. שיסביר לי את זה. אז אם זה פותר חלק מהבעיה הזאת, אני חושב שזה גם לטובת הצרכנים.

לכן אמרתי.

אנחנו נשמע היום זה, היום לא מצביעים על כלום. נכון? אז מה הבעיה? מנכ"ל ישראייר נמצא בחו"ל והוא ביקש לדבר בזום, אז אנחנו תכף ניתן לו. אתם תהיו בקשר עם איתי.

אני רק אגיד שאנחנו לא לבד. יש פה את הרשות להגנת הצרכן, את משרד המשפטים.

בסדר, כולם. אני מדבר על כולם. אני לא מדבר עכשיו רק על משרד התחבורה. כל מה שאתם רוצים, תביאו לנו לראות ונשב על זה. בישיבה הבאה כבר נבוא, אנחנו יודעים לדבר עם משרדי הממשלה, עם הארגונים. ניתן זמן, יש לנו זמן. בסדר, רק אחרי החגים.

או אחרי המלחמה.

לא, נשנה את התקופה, אין בעיה. כן? בבקשה.

צהריים טובים. קודם כל, תודה על האפשרות לדבר. אני רוצה, נאמרו פה הרבה דברים, אני לא רוצה לחזור עליהם. אני רק רוצה לחדד מספר נקודות שלא נאמרו.

קודם כל, החלק הארי של הטייסים בישראייר, או בכלל בתעשיית התעופה הישראלית, הם טייסים שעושים מילואים. וחיל האוויר מפעיל את הטייסים הללו בעצימות גבוהה. ואנחנו נמצאים בסיטואציות, כמובן ב-7 באוקטובר, בימים שאחרי ה-7 באוקטובר אצלנו למשל 50% מהטייסים היו במילואים. וכאשר 50% מהטייסים היו במילואים אי אפשר לקיים את לוח הטיסות. לכן קיים פה אבסורד שהמדינה קוראת לטייס לטוס, אנחנו נאלצים לבטל טיסה בגלל שהטייס במילואים ואז אנחנו צריכים לשלם פיצוי מוגבר לנוסע. זה אבסורד, זה לא יכול להתקיים. צריך לזכור את זה. הביטולים שאנחנו עושים זה לא משיקולים מסחריים.

הנקודה השנייה זה שנושא הביטוח, סליחה שאני אומר, הוא ממש שולי ואתם תראו את זה. אתם תעלו, תנו לאנשים ביטוח, הם לא יבואו לפה. הבעיה הכי גדולה שבגללה אני נמצא כאן בלרנקה, משום שאנחנו מפעילים ארבעה מטוסים חכורים שהצוותים שלהם מסרבים לישון בישראל. אגב, אני אשמח לשאול את חברי הוועדה המכובדת אם בנו או בתו היו אומרים לו שמע, אנחנו רוצים הלילה לישון בקייב במסגרת עבודתנו כדייל או כמכונאי מוטס או whatever, הוא היה אומר מעולה, נשמע לי רעיון מצוין לישון הלילה בקייב. הם לא רוצים לישון בתל אביב מסיבות הגיוניות. ולכן הם ישנים בלרנקה. ברגע שהם ישנים בלרנקה זה משבש את לוח הטיסות המתוכנן. זה מקטין את היכולות התפעוליות שלנו, משום שיש מגבלה של זמן פעילות לטייס ולאיש צוות אוויר. אבל כאשר הוא יוצא בבוקר מלרנקה ונוסע לתל אביב ורק אז מתחיל את הפעילות שלו אז אפילו טיסה פשוטה לברלין יכולה להיתקל בבעיות.

נקודה שלישית זה שצוותי קרקע, מכונאים, חלפים, כמו שאמר ישי דון יחיא, מאוד קשה לקיים. זאת אומרת במצב שגרתי כשיש תקלה אז אפשר להביא חלפים. אנחנו למשל, ספק החלפים שלנו היה טורקיש טכניק, אבל הם הפסיקו לטוס לישראל והם גם פחות אוהבים אותנו היום. לכן כאשר יש תקלה אז לוקח הרבה יותר זמן לחלק להגיע לארץ. וכאשר צריכים להטיס אותו אז כמות הטיסות לישראל מוגבלת והחלק במקום להגיע תוך שעתיים או תוך שלוש או תוך X שעות, לפעמים הוא מגיע אחרי 24 שעות. כתוצאה מכך המטוס מושבת יותר זמן מאשר בעתות שגרה. צריך לקחת את זה בחשבון.

הנימוק העיקרי שעולה כאן למה לא לעדכן את החוק זה כי אנחנו מוכרים ביוקר ועושים הרבה כסף. קודם כל, לגבי ישראייר אנחנו חברה בורסאית, התוצאות שלנו מתפרסמות, אז אפשר לראות אם אנחנו נוהגים בהוגנות.

למה, אם זה בורסאי, אם הרווחים מתפרסמים זה בסדר? לא הבנתי את העניין.

הוא אומר שאפשר לראות שהם לא גדולים.

בסדר, זה משהו אחר. אבל עצם הפרסום זה לא נימוק לשום דבר.

אתה יכול לראות אם מידתיים. אבל מה שאני רוצה לומר זה שאתם כוועדה צריכים גם לקחת בחשבון עוד שני היבטים: אחד, אנחנו נדרשים היום לטוס בנתיב בטוח לנתב"ג, בכניסה לישראל. הנתיב הזה ארוך ב-15 דקות. 15 דקות במטוסים קצרי גוף עולים 2,000 דולר. יש לנו 30 טיסות כאלה ביום. זה 60,000 דולר או 2 מיליון דולר בחודש. איש לא מכסה את זה. יש לנו חמישה מטוסים שכל לילה - - -

סליחה, הם לא מתומחרים, אדוני המנכ"ל?

לא.

מה לא?

הם לא מתומחרים.

אתה לא מתמחר, כשאתה יודע שהטיסה היא עוד 15 דקות של דלק וזה?

במקומות, מה זאת אומרת אני לא מתמחר? אני מתמחר.

אתה מתמחר. אתה יודע כמה עולה לך הטיסה, את הרווח אתה שומר. אני לא אומר שהגזמת ברווח, אבל אי אפשר עכשיו להעמיס על החוק הזה את כל הסיבות. חלק מהן אתה מתמחר וגובה כסף.

- - - לא לגעת בחוק הזה. אני אומר לך דבר אחד פשוט, אם אתה לא מקטין את הסיכון שהמגזר העסקי לוקח, אז מה שאתה מקבל זה שחברות תעופה לא באות לכאן וגם אנחנו.

אז אמרנו, את זה כבר סיכמנו.

את זה קיבלנו.

אמרנו שאנחנו נעשה תיקונים, נראה מה התיקונים כדי שגם חברות תעופה יחזרו.

אנחנו הציעו לנו לחכור מטוסים רחבי גוף ולבצע טיסות לתאילנד. במחירים הוגנים. הסיבה היחידה שאנחנו לא עושים את זה, זה החוק הזה. משום שכאשר הפוטנציאל שלך זה להרוויח 100 דולר לכיוון, אבל הפיצוי במידה ועכשיו אנחנו דקה לפני המראה ויהיה מטח טילים על נתב"ג והצוות יגיד אני לא מוכן לטוס לתאילנד אנחנו נצטרך לשלם 4,000 שקלים לנוסע. זה לא שיקול כלכלי.

את זה קיבלנו, אדוני המנכ"ל.

אוקיי, אני סיימתי. תודה רבה.

תודה רבה לך.

אתם רוצים שאני אסיים להציג את החוק או שלא?

לא צריך. אני מציע, כי אני לא יודע עוד איך הוא יהיה. הצגת בהתחלה. ראינו, אמרת באופן כללי, לא מדויק. אבל אם את רוצה להגיד משהו, בבקשה.

בשתי מילים. יש מנגנון קבוע שבו אנחנו רוצים להסמיך בחקיקת משנה פשוט, לא בשלוש קריאות, לאפשר בעתות חירום לשנות שלוש הטבות: א' הגבלת הלינה, ב' שלילת הפיצוי לגמרי ושלישית לקצר את תקופת ההודעה המוקדמת. היום 14 יום לפני, כאשר בנסיבות מסוימות אפשר יהיה לתת הודעה מוקדמת לפני.

בסדר גמור.

של כמה אתם חושבים?

לא כתבנו. כתבנו לכל הפחות שלושה ימים.

אה, לכל הפחות.

כן.

אז זה בעצם ההגדרה. לכל הפחות זה זה.

לא, לא בטוח. זה לפי נתונים. והדבר השלישי הוא הוראת שעה לתקופת המלחמה עצמה, עד נובמבר. טיסות עד סוף נובמבר לא יצטרכו פיצוי.

לדעתי עד שנעביר את החוק זה יהיה נובמבר.

לא, נובמבר 2023, אדוני.

אתם רוצים רטרואקטיבית?

בוודאי שרטרואקטיבי.

רטרואקטיבי הם רוצים.

נובמבר 2023 בלי פיצוי בכלל.

לא, אבל מקרים שהחברות שילמו על יותר מיומיים או משהו, אז יבקשו מהם להחזיר כספים?

לא, לא, לא. אין כוונה כזאת.

רק פיצוי.

אבל אם שולם פיצוי בתקופה?

אין כוונה שיחזירו כסף.

טוב.

והיועץ המשפטי שואל אם שילמו למישהו פיצוי, האם יידרש להחזיר?

אין כוונה.

זאת אומרת החזרות לא יהיו.

לא.

ותביעות שהן בתהליך?

אז החוק יחול רטרו.

יחול עליהם.

עד 30 בנובמבר אנחנו מציעים בלי פיצוי בכלל ועד ה-29 בפברואר אם חברת התעופה נתנה הודעה מראש שלושה ימים אז היא לא תצטרך לשלם פיצוי.

אתה רואה עם זה בעיה?

אוקיי. לובי 99, בבקשה.

תודה רבה. עו"ד נועה זלצמן, מלובי 99. אני רוצה להתחבר למה שאמר פה קודם היועץ המשפטי של הוועדה ולומר שקודם כל החוק שאותו מבקשים לתקן פה הוא חוק צרכני שנועד להגן על הנוסע.

נכון. נו?

ברור לי שצריך להתחשב בחברות התעופה, אני לא אומרת שלא.

לא, גם בצרכן. זה מה שאתם לא מבינים.

נכון, נכון.

כי מכל הסיטואציה הזאת, א' הצרכן קשה לו לנסוע. הצרכן קשה לו לחזור. זה גם כן, בסוף הוא משלם הרבה כסף על הכרטיס. אז אי אפשר לבוא ולהציג רק את הקנס שמוותרים לו עליו. גם השירות שנותנים לו והמחיר שהוא משלם גם חשוב לצרכן. צריכים לקחת הכול בחשבון.

זה לא מה שאמרנו, שנייה.

לא, אני נותן לך את זה מראש, כדי שתראי שהפגיעה בצרכן היא מכל מיני היבטים, לא רק מההיבט הזה של הביטול.

ברור. אבל בגלל מה שנאמר פה קודם שאין בעצם מנגנוני אכיפה לחוק זה. יש פה הרבה מאוד צרכנים שבוטלו להם טיסות בחודשים האחרונים. וכשהם מנסים לפנות לחברות התעופה, לא רק לגבי הפיצוי, בכלל לגבי הרכיבים האחרים שמגיעים להם, בין אם זה מלונות, בין אם זה החזר כספי – הרבה פעמים כמו שנאמר פה אין עם מי לדבר. מתקשרים למוקדי שירות ומתייבשים שעות בהמתנה. שולחים מיילים ואין מענה.

עכשיו, בתקופה האחרונה.

בתקופה האחרונה. נאלצים לפנות לבתי משפט, להשקיע משאבים, להשקיע כסף. אגב, לא כולם מתאפשר להם לפנות לבתי משפט, אלא רק לאנשים שיכולים באמת להשקיע את הדבר הזה. ולכן בפייסבוק למשל יש קבוצות עם עשרות אלפי לקוחות של חברות שנתקעו במצב הזה ומתייעצים מה לעשות. לכן מה שאנחנו חושבים שצריך לעשות זה לקשור בין הדברים ולתת את ההקלה רק לחברות שקודם כל פנו לצרכן, למשל לגבי הרטרואקטיביות, לגבי הוראת השעה. ואמרו לצרכנים תדעו שאתם אמנם לא זכאים לפיצוי הכספי, אבל אתם זכאים לשירותי סיוע. אתם זכאים להחזר כספי ותוכלו לפנות אלינו לקבל את זה. וגם לחברות שסגרו את הפניות האלה.

שוב, ההקלה עם החברות בעת הנוכחית אנחנו מבינים אותה.

איתי, היא העירה פה נקודה ממש חשובה ומרכזית שגם אותה אני שומע מנוסעים שנתקעים. הקישור הזה, שהם לא מוצאים - - -

רגע, אני אענה לזה. יש בחוק מה שנקרא פיצוי לדוגמה. זה בערך 11,000 שקל אם אנחנו מפרים את אחת מהוראות החוק לכל נוסע, לכל הפרה.

אם את קובעת בבית משפט.

אין הרתעה גדולה מזו.

לא, סליחה.

מה זה אם? זו תביע הקטנה. אתה כותב בכתב יד, אתה אפילו לא צריך להדפיס.

לא כל נוסע בוחר להביא את עניינו בפני ערכאות.

אתה יודע כמה החוק הזה נאכף בבתי משפט?

זה לא דבר פשוט.

וכמה אכיפה צרכנית יש בחוק הזה? לא נראה לי שיש אחוז גבוה יותר בישראל או באירופה.

אנחנו מכירים מספיק, רגע, סליחה, אני מדבר. יש מספיק חוקים שאנחנו מכירים בוועדה הזאת עם נושא אכיפה יעילים ומשמעותיים, בין היתר אכיפה מינהלית, שלא קיימת בחוק הזה. החוק הזה בעצם מקנה רק סמכות למה שנקרא אכיפה עצמית. פיצוי לדוגמה. וזה רק לנוסע שבוחר להביא את עניינו בפני בית משפט. זה לא דבר כל כך פשוט.

זה לא נכון. אני מייצגת כל כך הרבה חברות תעופה. בהתחלה הם לא נתנו בכלל, בתי משפט.

אפשר להעיר כמה הערות בבקשה?

רגע.

תגידו לנו כמה נתונים על פיצויים עונשיים.

נראה לך, בשמחה.

תראי לנו בשמחה, תחדשי לנו הרבה. כי זה לא ככה.

אפשר להשמיע עוד עמדה צרכנית?

כן.

עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות. קודם כל, לגבי התקופה המיוחדת של המלחמה, צריך פה להתחשב בחברות ובגלל המצב, למרות הפגיעה הצרכנית זו תקופה ספציפית מוגדרת, אנחנו חושבים שזה צעד נכון. יחד עם זאת, אנחנו מצפים גם מהחברות, שמה שקורה בשירות שנותנים לצרכן לא בפיצויים, אם נעשה פה, אני לא יודע כמה בכלל תבעו אותם וכמה החזירו. זה נושא ערטילאי. מאיימים מאיימים ואני לא יודע בכלל כמה פיצויים יש באוויר. לא יודע אם זה כצעקתה. לא קיבלנו נתונים כמה תביעות, יכול להיות שהם בכלל לא תבעו את זה. זה הכול באוויר. פה תביעה קטנה, שם תביעה קטנה, שאלתי. אין איזה משהו שהחברות שילמו פיצויים, אין לנו שום נתונים. אז אנחנו עושים חוק בגלל חשש. צריך להוכיח את זה לפני שיורדים לחקיקה. אבל אם זה באמת כך - - -

לא, אבל יש שאלת תביעה. אנשים יכולים להגיד תביעה גם בעוד שנה. עילת תביעה זו עילת תביעה. מה זאת אומרת? מה?

אנחנו מדברים על הפיצויים. אבל גם את ההשבה שהם חייבים, של הכרטיס עצמו, לא נותנים את ההשבות הבסיסיות של הכרטיס. כרטיסים חילופיים, חודשים מושכים את האנשים, לא עונים. אני לא מדבר על חברות ספציפיות. רובם לא מתייחסים לצרכנים. צריך לקשור פה, אם כבר עושים - - - להחזיר את הכסף.

הכול מובן. אתם צריכים להבין דבר אחד, באה הממשלה, הביאה הצעת חוק ממשלתית שמתייחסת לתקופת המלחמה. עכשיו באים מארגוני הצרכנים רוצים לעשות תיקונים ארוכי טווח. אני לא אומר שלא. אני מה שחשוב לי כרגע, אני מוכן ללכת על העניין הזה של תיקון תקופת המלחמה ואני רוצה לראות שזה גם מסייע לי להחזיר את הטיסות לארץ, כדי שהצרכן גם ייהנה מהעניין הזה, לא רק החברות. בסדר? על זה אני מבקש, תשבו על זה, תראו איזה תיקונים צריכים לעשות כדי שכל המעגל ייסגר. הוא לא ייסגר באופן מוחלט, ודאי שלא. מלחמה זה מלחמה, אין מה לעשות. אז בזה צריך לטפל.

אחת הסיבות לדעתי שחברות לא עונות לאלה שמבקשים מהם פיצוי זה בגלל שיש את החוק הזה.

לא.

רגע, לא משנה, באופן כללי. החוק הזה הוא רטרואקטיבי, נכון? אז הוא אומר בוא נמתין, נראה מה. אני יודע מה שאני מדבר, תאמין לי. עזוב רגע, יש את החוק הזה? למה שחברה תענה עכשיו ללקוח שמבקש משהו?

אנחנו לא נגענו - - -

לא, אבל נגעתם בפיצוי. אז כרגע הוא מחכה לראות מה יוחלט פה, כדי לראות אם כן לשלם פיצוי או לא לשלם פיצוי. כל עוד יש את החוק הזה וכל עוד הוא צריך לעבור בכנסת והחלות שלו היא רטרואקטיבית הוא לא יענה ללקוח. עזוב.

תחולה רטרואקטיבית היא רק עד פברואר 2024.

בסדר, מה זה משנה? אני מדבר על התקופה שזה חל. ביטלו טיסה עכשיו, זה חל?

לא.

למה לא חל?

למה? זה כן.

זו אחת ההערות.

על איזה תקופה הוא חל?

- - - לשרה לחוקק תקנות, בטח.

איזה תקופה הוא חל?

עד ה-30 בנובמבר ועד ה-29 בפברואר אדוני.

אדוני, זה בדיוק אחד העניינים שצריך לתקן.

30 בנובמבר 2023 ביטול פיצוי. ועד ה-29 בפברואר.

בסדר, אז בוטל אז. למה שהחברה תיתן לו פיצוי? היא תחכה לראות מה הוחלט פה.

חושבים שזה לא צודק שהיא תיתן פיצוי.

בחייכם, נו. גם אני, אם הייתי בעלים של חברה הייתי מתנהג אותו דבר. מה זאת אומרת? אם אני ביטלתי בתקופה הרלוונטית לחוק והבן אדם דורש פיצוי אני אחכה לראות מה הוחלט בכנסת, כי אז זה חל רטרואקטיבית.

אבל אדוני, זה בדיוק אחד העניינים שצריך לתקן.

מעבר לזה, זה שהצרכנים רוצים כרגע לעשות תיקונים אחרים.

לא, לא תיקונים. לחזור לקיים, אין תיקון.

רגע. רוצים תיקון, כי רוצים להוסיף קנסות ורוצים זה וזה. בוא, אני שומע, האוזן שלי שומעת. אמנם אני לא שומע טוב באוזן ימין, אבל באוזן שמאל אני שומע טוב. אני לא פוסל את זה, בתנאי שזה משהו הגיוני. אבל לא כל דבר לנצל באופן מובהק. גם ככה החוק הזה הוא חוק לא פשוט, אין את זה בדברים אחרים. הוא חוק לא פשוט. אני בעד הדברים, אבל אני לא רוצה יותר מידי תיקונים לחוק הזה. לא לנצל את זה יותר מידי, זה מה שאני אומר.

אפשר לפתור בעיה שקשורה למלחמה, אנחנו נפתור אותה. אבל יחד עם זה אני רוצה לראות, אתם רוצים הרי הטבות שקשורות לחוק הזה. אין לי בעיה, בתנאי שאני יודע שאתם חוזרים לטוס. מבלי משחקים.

חד משמעית.

שכל שנייה אתם קמים בבוקר, מבטלים. חוזרים אחרי יומיים, מחזירים.

זה מאוד יעזור.

אי אפשר ככה לעבוד. תסלחי לי, גם אל-על, ארקיע וישראייר לא יכולים לתכנן טיסות. הרי גם הם, אם הם יודעים שאתם טסים אז הם מדברים אחרת. אם יודעים שאתם מבטלים כל הזמן אז הם גם כן מדברים אחרת.

נכון.

זה טבעי. את מבינה? גם הם צריכים לדעת מה קורה עם זה.

אני רק רוצה רגע במשפט אחד, כיוון שנשמעו פה טענות אחרות שלא נוגעות רק לפיצוי. אני אומר, לנוסע, כפי שאמרה גם היועצת המשפטית של רת"א. לנוסע יש שורה של זכויות לפי החוק, לא רק הפיצוי. יש לו גם זכות לקבלת החזר תמורה, כלומר השבת הכסף שלו או כרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתו. הטענות שאנחנו שומעים כאן זה שגם לגבי ההטבות האלה לא ניתן מענה.

כן, הבנתי. נכון.

אני יודע על מקרים שבהם בכלל לא נותנים לנוסע לבחור. כלומר כתוב בחוק לפי בחירת הנוסע, אבל מחזירים לו את הכסף.

אבל סתם מתפרצים לדלת פתוחה. אמרתי לך שאם יש משהו שאתה חושב שצריך לתקן אנחנו נשמע את זה, אין בעיה. אבל תשבו על זה. יש פה את כל משרדי הממשלה. אתה תדבר איתם, תדבר גם עם, כיוון שהיא מייצגת 20 חברות נראה לי כדאי גם לדבר איתה. ודבר עם אל-על, דבר עם החבר'ה, ונראה איך אנחנו פותרים את זה. יש לנו חודש לעשות את זה, נעשה את זה. זה הכול, פשוט מאוד.

אני מבקש להעיר הערה. אני אסף רזיאל, אני יועץ משפטי של ארגון התעופה הבין לאומי יאט"א. זה ארגון תעופה בין לאומי, רק בשביל רקע הדברים, שמאגד כ-240 חברות תעופה אזרחיות, מסחריות, כולל כל חברות התעופה הישראליות, הן חברות בארגון. קובע סטנדרטיזציה כללית שתקפה לגבי כל העולם והפעילות התעופתית האזרחית בכל העולם.

אנחנו התייחסנו בשעתו להוראות תסקיר החוק שפורסם. ובכוונתנו גם להעביר נייר עמדה ליועץ המשפטי של הוועדה טרם הדיון הבא, כי יש לנו הרבה מה להגיד, בעיקר לגבי הוראת השעה. אני רק אציין שני דברים על מנת להיות תכליתי בשלב הזה של הדיון. אחד, הוראת השעה, כפי שאדוני ציין, מתייחסת עד לחודש פברואר 2024. אנחנו מאז נמצאים שמונה חודשים בתקופה של מלחמה.

ברור לי.

שהיו בה אירועים קיצוניים שחייבים לטעמנו ליישם לגביהם את הוראת השעה.

אז אמרתי שיישבו על התיקונים.

וחייבים להאריך אותה. דבר שני, בכל הדברים שנאמרו פה לפניי.

זו טענה נכונה שצריך להאריך את זה.

התאריך לא היה תאריך שרשום, על ה אין ויכוח.

בטענות לגבי הסוגיות הצרכניות שעלו הן מתעלמות לחלוטין מהוראות החוק הקיים. שלא משתנות, גם לא בהוראת השעה ולא גם בתיקון המבוקש. ואחת מההוראות המרכזיות היא חובת הגילוי. כל חברת תעופה מגלה לנוסעים שלה את הזכויות שלהם על פי החוק.

אבל היא לא משלמת, היא לא משלמת.

אם יש אירוע ספציפי, תאמין לי, אני לא רוצה להתווכח. אני לא פה להתווכח.

דבר שני, לגבי הכרטיס החלופי, שהועלה על ידי היועץ המשפטי של הוועדה.

כן, אבל אני מקבל את הטענה.

אני רק מתחבר לדברים שאמרה היועצת המשפטית של רת"א. שכרטיס טיסה חלופי אפשר להציע כשיש חלופה כזאת.

נכון, אני גם חושב ככה. אם הכרטיס החלופי עולה יותר מהכרטיס שאתה צריך, אז אין טעם בהצעה הזאת.

דרך אגב, גם החוק מדבר על זה.

כתוב "לפי בחירת הנוסע".

לא, כתוב באותם תנאים. באותם תנאים זה כולל מחיר, בכפוף לזמינות הטיסות ומקומות פנויים.

אתם שמים דגש איפה שנוח לכם.

לא, אני קורא את הסעיף את כולו, לא רק את חלקו.

אני עוד פעם חוזר, עם כל הכבוד. אני עוד לא שמתי את הנוסח, אתה כבר משגע אותי. תקשיבו טוב, אני אלך לקראת החברות אם הם ילכו לקראתי. באיזה מובן? אני רוצה לראות שאני פותר את הבעיה של הצרכן קודם כל ביכולת שלו לטוס, ביכולת שלו לחזור. אנשים תקועים בחו"ל כל הזמן. וגם במחיר. תהיה תחרות אם חברות זרות גם יטוסו. אם ימשיכו לטוס הישראליות ברור שהמחיר יהיה יותר גבוה. אין לי גם טענות אליהם, אני אומר לך, בניגוד לח"כים אחרים וזה. ברור שבמצב הזה הם מרוויחים. מה אני יכול לעשות? אנשים טסים, משלמים כל מחיר כמעט כדי לטוס. זה גם שיגעון ישראלי הפך להיות.

אבל בגדול, אני רוצה לפתור את הבעיה מכל הצדדים שלה ואז אני אלך לקראת. אם לא, אני לא יודע מה אני אעשה, אני אומר לכם את האמת. היועץ המשפטי שלי אומר לי אל תיגע בחוק, זה פוגע בצרכן. אני אומר לו הפוך, זה לא פוגע, כי גם זה מקל על הצרכן מדברים אחרים. גם זה טובת הצרכן. אי אפשר להסתכל רק על המחיר. אנשים רוצים לטוס, רוצים לחזור, לא יכולים. לך תראה מה קורה בחו"ל. אני מקבל טלפונים, אנשים תקועים בכריתים שבוע, ביטלו להם את כל הטיסות. אז מה? שבוע. אז הוא חסך 100 דולר, לא נסע עם חברה ישראלית, טס עם מישהו אחר. שילם פחות 100 דולר. עכשיו לחזור הוא צריך לשלם 2,000 דולר. אבל היה טס עם חברה ישראלית לא היו מבטלים לו. גם על זה הוא לא חושב.

הוא היה משלם ישר 2,000 דולר.

לא, הוא לא היה משלם ישר. היה משלם יותר יקר, נכון. אבל יותר טוב לשלם 2,000 דולר בחזרה?

אבל היה לו למי להתקשר ועד שיענה.

אני מסיים את הישיבה רבותיי, אנחנו נמשיך את זה בפעם אחרת, אני חייב לסיים. תודה רבה, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 15:00.