פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי
01/10/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 3
מישיבת הוועדה המיוחדת ליישובים בגבול המזרחי
יום שלישי, כ"ח באלול התשפ"ד (01 באוקטובר 2024), שעה 12:30

מצב תיירות פנים, תיירות חוץ, תשתיות וכח אדם לתיירות באילת נוכח אתגרי המלחמה, ומימוש החלטת ממשלה מס' 1702 (תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות)

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר

עמי אלון - מנהל אגף שירותי שיווק, משרד התיירות

נטע בר זיו - רכזת תעסוקה ותיירות אג"ת, משרד האוצר

משה נקש - ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

מיטל כהן שבתאי - מנהלת אגף חקלאות וירדנים, רשות האוכלוסין וההגירה

אפרת לב ארי - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

ישי דון יחיא - ראש אגף רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דוד כנען - מנהל תחום מעקב ובקרה הרשות לתחבורה ציבור, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

הילה עובד - ס. מנהל מחלקת ירדן, משרד החוץ

רחל אוברמן - עו"ד מחלקת אמנות, משרד החוץ

ארנון בירן - ראש תחום תיירות, מרכז השלטון האזורי

איתמר אליצור - מנכ"ל התאחדות מלונות אילת, התאחדות המלונות בישראל

דולב תורגמן - שדלן, מרכז השלטון האזורי

אלי לנקרי - ראש עיריית אילת

אסף בן חמו - גזבר העירייה, עיריית אילת

עמיחי לוי - מנהל אגף רישוי ותפעול ברשות הארצית לתחבו, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

מירית בטיטו - מנהלת אגף בכיר נגב, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

זוהר גפן - מנהל שדה תעופה רמון, רשות שדות התעופה

טליה אידלס

תמי ברנע

מוריה אביגד

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


מצב תיירות פנים, תיירות חוץ, תשתיות וכח אדם לתיירות באילת נוכח אתגרי המלחמה, ומימוש החלטת ממשלה מס' 1702 (תמיכה בערים מרוחקות הנסמכות על ענף התיירות)

שלום לכולם, אנחנו פותחים את ישיבת הוועדה המיוחדת לישובים בגבול המזרחי. את הדיון הראשון הקדשנו לאזור הצפוני ביותר, רמת הגולן, את הדיון השני אנחנו מקדישים לאזור הדרומי ביותר, אילת. יהיו לנו פה לא מעט דיונים על אילת, זה ישוב מפתח בישובים בגבול המזרחי של מדינת ישראל, עם המון ייחודיות ונכסיות למדינת ישראל.

הנושא הראשון שבחרנו להתמקד בו בדיון בהקשר של אילת הוא, באופן לא מפתיע, כמובן מצב ענף התיירות, כי מדובר בענף מרכזי לעיר אילת, לעתידה ולתפקודה השוטף. אנחנו נתמקד בכמה רמות: נשמע סקירות לגבי המצב הנוכחי בתחום התיירות, שנה לאחר המלחמה, עם הפנים קדימה, מה צפוי בחודשים הקרובים בהתחשב במצב בו מדינת ישראל נמצאת; נתייחס לסוגיות השונות שקשורות לנושא התיירות, מצב תיירות פנים, מצב תיירות חוץ, מצב תשתיות, מצב כוח אדם לתיירות, עם דגש מיוחד על סוגיית עובדים ירדנים מול עובדים זרים, וכמובן שנתייחס לסוגיות התעופה, שרלוונטיות מאוד לתחום התיירות לאילת ולכן משרד התחבורה הוא שחקן מאוד חשוב פה, לא רק משרד התיירות וגופים נוספים, כל אלה לנוכח האתגרים של תקופת המלחמה.

בנוסף לדיון הכללי אני גם מבקש מהדוברים להתייחס ספציפית להחלטת ממשלה שעברה השנה לאור המצב ב-17 באפריל, החלטת ממשלה 1702 – מספר כמעט כמו 1701, שהיום כולם מזכירים אותו. אמנם מצב קיום ההחלטה הזאת יותר טוב מקיום 1701 אבל עדיין ישנם סעיפים בהחלטת הממשלה שלדעתי טרם בוצעו ולכן כדאי שנשים עליהם זרקור ונראה איך אנחנו מצליחים לקדם אותם. אני אבקש מראש העיר, שבנסיבות הזמן והאתגרים הביטחוניים אתנו בזום, לפתוח ולתאר איך הוא, כמי שרואה את התמונה האינטגרטיבית של אילת, רואה את המצב, ולאחר מכן נעבור למשרד התיירות ולגורמים אחרים. אלי, בבקשה.

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, מכובדיי כולם, ראשית אני רוצה לברך על הקמת הוועדה הזו, בהחלט ועדה חשובה מאוד. אני אגיד שמבחינתנו, כמו שהגדרת את אילת וגם את הישובים האחרים שהוועדה הזו מתייחסת אליהם, מדובר בנכסים אסטרטגיים של מדינת ישראל, נכסים חשובים.

אילת היא נכס אסטרטגי חשוב של מדינת ישראל, לא רק בגלל העובדה שהיא העיר הדרומית ביותר במדינה ושהיא חולקת גבולות שלום עם מצרים וירדן, ובקרוב עם סעודיה כולנו מקווים, ושהיא שער לאסיה ולאפריקה, ושהיא שער למדינות המפרץ שעמן נחתמו הסכמי שלום, ושיש לה נמל ימי ונמל אווירי – כשהנמל הימי שלה מושבת לחלוטין מאז נובמבר האחרון, בעקבות החלטת החות'ים לסגור את מיצרי באב אל-מנדב – בנוסף, אם היה צריך להוכיח זאת, אז המלחמה, בעיקר בחמשת החודשים הראשונים, הוכיחה את חשיבותה של אילת כנכס אסטרטגי כאשר אילת הפכה לחזית למתקפות חוזרות ונשנות מצד החות'ים, בהמשך גם הצטרפו אליהם הפרוקסי האיראני בעיראק ובסוריה.

בנוסף, אילת הפכה מהיום הראשון למלחמה לעיר הקליטה הגדולה ביותר, בן לילה כמעט. אילת קלטה יותר מ-65,000 – כלומר, יותר מפי שניים ממספר תושביה – מפונים ומתפנים. הסיפור ידוע, לא אחזור עליו כאן, מה עשתה העיר ואיזו משימה היא לקחה על עצמה. אני מאוד גאה בעיר שלי, מאוד גאה בעירייה, מאוד גאה בדברים שהובלנו כאן ועשינו. מהלך שראינו אותו גם זכות וגם חובה גדולה מבחינתנו, לקחת את האחריות על מה שקרה כאן ולטפל בכל נושא ובכל תחום לטובת אותם 65,000 מפונים ומתפנים, בין אם בחינוך, בין אם בכלכלה, בין אם בסיוע נפשי, בין אם רפואי כמובן, כל התחומים שרק צריך, לקחנו על עצמנו ועשינו את זה על הצד הטוב ביותר.

אני אומר את הדברים כמובן לא בקשר ישיר לנושאים שאנחנו מדברים עליהם היום אבל כן כאשר אני אנסה לתאר את המצב היום ואת האתגרים שהעיר עדיין מתמודדת איתם, גם את ההזדמנויות, גם את הפוטנציאל שצריך לדבר עליו ואולי באמצעות הוועדה להיעזר ביישומו, וגם על הדברים האקטואליים ממש שלצערנו תקועים מסיבות ביורוקרטיות כאלה ואחרות וחשוב שהוועדה תסייע לנו לחלץ את הנושאים האלה, בין היתר אותה החלטת ממשלה שציינת, אדוני היושב-ראש.

אני אתחיל ואומר שהמצב באילת מבחינה תיירותית היום טוב. אני חייב להגיד שמאז סוף פברואר המצב באילת מבחינת תיירות פנים טוב. מספר סיבות לכך כמובן, בין היתר העובדה שפחות נוסעים לחו"ל, שזה יקר וגם המצב בצפון. אני אנצל את ההזדמנות הזאת כדי להגיד שליבנו עם הצפון. יש לי פה עוד שלושת-אלפים מפונים מהצפון, אנחנו דואגים להם לכל צורך, ואני שולח מכאן לא רק ברכות וחיזוק למנהיגי הישובים ולתושבים עצמם, אלא מזמין אותם לכאן. כל מי שרוצה, אנחנו מסייעים, נותנים כל מה שרק אפשר. אני אומר את זה ומעביר את זה באמצעות הוועדה גם עכשיו. חשוב לי להגיד את זה כי אני יודע מה עוברים תושבי הצפון. זה לא יאומן, זה פשוט לא יאומן. אני מקווה שמדינת ישראל בדרך הנכונה לפתור את הבעיה הזאת ולהחזיר אותם הביתה למקום בטוח ולמקום שבו יוכלו לחדש את התקומה.

התחלתי ואמרתי שאילת נמצאת במצב תיירותי טוב מאז פברואר וזה העוגן הכלכלי החשוב והגדול ביותר, כמו שציינת אדוני היושב-ראש. זה כמובן קורה, וחשוב להדגיש את זה, אחרי חמישה חודשים רצופים של קטסטרופה כלכלית, לא פחות מכך, אני מצטער שאני אומר את זה. אני שמח להגיד שהיום המצב טוב ואני מקווה שהאיומים החדשים ורצף האיומים החדשים בשבועיים האחרונים – ובעיר אילת אנחנו ברצף כזה – לא יפגעו בתיירות לעיר. נכון לעכשיו, וזה גם הצפי לחג, המצב טוב, העיר צפויה להיות מלאה. אם לא יקרה כמובן שום דבר שיגרום לשינויים, אנחנו צפויים להיות מלאים גם בחג הזה.

החודשים בין ה-7 באוקטובר ועד סוף פברואר היו חודשים קשים מאוד, אלפי עסקים סגרו ומאות עסקים קרסו. היה מאבק גדול כדי לסייע להם, בסופו של דבר הגענו לאותה החלטת ממשלה שיושמה רק בחלקים קטנים, יש לנו בעיות איתה, וציינת את זה, ונרצה כמובן לדון בה ולראות איך מחלצים אותה. קיימנו ישיבה עם האוצר בשבוע שעבר, הם לקחו על עצמם לתת תשובות ולטפל בזה. נכון לרגע זה, יש סכנה שחלק גדול ומהותי בהחלטה לא ייושם. היא עומדת לפקוע בסוף השנה הקרובה, ב-2024, וכמובן שאם היא תפקע הלכה החלטת הממשלה.

אתה יכול למקד אותנו איזה סעיף בהחלטה הוא בסכנה של אי-מימוש?

כן. יש 50 מיליון שקל בהחלטה שיועדו לעידוד התיירות לאילת, לאירועים. חצי מזה מיועד לאירועים וכל מיני פסטיבליים לעידוד התיירות באילת והחצי האחר מופנה לתשתיות, כ-25 מיליון שקלים. נכון לעכשיו אנחנו עוד לא ערים לבעיה בתשתיות אבל אני מתריע עכשיו כי אני חושש גם לעניין הזה, כי אומרים לנו במשרד התיירות: אנחנו מתקדמים, אבל אנחנו לקראת סוף השנה, ואני לא יודע מה המשמעות ואיך יתייחסו לזה, גם במשרד התיירות וגם במשרד האוצר. אני מאוד מקווה שרק החלק של האירועים בסכנה או בבעיה והחלק האחר ייושם, אני מניח שאנחנו נשמע עכשיו תשובות לעניין הזה גם.

מבחינתכם, מה הבעיה ביישום החלק של האירועים? איפה זה תקוע? תמקד אותנו מבחינת הדיון.

מי שהיה צריך ליישם את ההחלטה הזאת זה משרד התיירות. זה ישב במשרד התיירות שבועות ארוכים, הוא בחן את זה ובסוף הגיע למסקנה ע"י היועצים המשפטיים שלו שאם לא ישנו את נוסח ההחלטה, משרד התיירות לא יודע לעשות או לאשר אירועים. ברור שהוא לא צריך לעשות אותם, אנחנו עושים אותם, אבל הם יודעים לעשות רק שיווק. לכן הם לקחו על עצמם ביצוע של כ-7 מיליון שקל מתוך ההחלטה לשיווק, אנחנו עוד לא יודעים אם גם זה קורה. זו הסיטואציה.

ניסו להעביר את זה בהסכמה של משרד האוצר ומשרד התיירות למשרד התרבות והספורט. משרד התרבות והספורט דן בזה עוד חודש ימים – כך הזמן חולף – וחזר אלינו עם תשובה שגם הוא לא יכול לבצע את זה, היועצים המשפטיים שלו אמרו שאי אפשר לבצע את זה. עכשיו זה תקוע במשרד האוצר בחזרה כדי להחליט מה עושים עם זה. משרד נגב גליל, שאתמול שוחחתי עם השר ואנשיו, מוכנים ליישם את ההחלטה מחר בבוקר אם זה יעבור אליהם ולתקן אותה. צריך לתקן בסוף את הנוסח כדי שאפשר יהיה לעשות את זה. משרד נגב גליל ישמח לעשות את זה בתנאי שבאוצר יסכימו.

נושא נוסף שאני מבקש להעלות כאן קשור לתיירות חוץ. כמובן שאין עכשיו תיירות חוץ אבל אנחנו כן נערכים למצב שכאשר זה יתאפשר אפשר יהיה להביא תיירות חוץ לאילת כי אנחנו מתקרבים לחורף – אנחנו לא יודעים כמובן מה יהיה מצב המלחמה בחורף אבל חורף בלי תיירות זה חורף בעייתי באילת. אני מתקשה להאמין שתהיה תיירות חוץ באילת בחורף הזה אבל אנחנו צריכים להביט לפחות אל עבר החורף הבא ולנסות לעשות הכול כדי שבהסכמות נגיע לכך שבחורף הבא כן יהיו טיסות לרמון.

ואם אני מדבר על טיסות ועל תעופה, התעופה הפנים-ארצית בקריסה מוחלטת בימים הללו. כל התעופה בקריסה אבל האתגר הגדול שלנו עכשיו כעיר זה נושא התעופה הפנים-הארצית שפשוט חורק, לא קורה. אני יכול לספר לכם בעצב רב, אתמול אמנם חגגנו את הטיסה הראשונה של אייר חיפה עם מטוס אחד לאילת והם עושים שתי טיסות ביום, אבל זה היה ביום הכי קשה מבחינת התעופה הפנים-ארצית. חברת ארקיע ביטלה את כל הטיסות שלה, למעט שתיים שקיימה בערב, ופנתה להביא את הישראלים בחו"ל. חברת ישראייר ביטלה לגמרי, אין לה אפילו טיסה אחת, וגם היא פנתה לאן שהיא פנתה.

אני מבין שצריך להחזיר את הישראלים מחו"ל, כולם מבינים את זה, אבל כשזה על חשבון המצב של האילתים, כשאתמול לא מגיעים 50 רופאים לאילת, שסוגרים מחלקות – אתמול היה צריך להתקיים טיפול בחולי הסכרת באילת, מה שקורה אחת לחודש, וזה לא התקיים, לא באו מטפלים בעיסוק, לא באו מרצים, פשוט כאוס מוחלט.

אנחנו מבוססים לצערי – וזה כאב גדול מבחינתי כראש עיר – גם היום, בשנים האלה, בבריאות, שזה האתגר הגדול ביותר של העיר אילת, על רופאים שבאים מבחוץ, על מטפלים שבאים מבחוץ, על פסיכולוגים, על פסיכיאטרים, על יועצים, על מרצים, כל מה שרק תרצו מגיעים מבחוץ. אם אין תעופה הם גם לא מגיעים. צריך להבין את המשמעות. בצד האחר זה חולים שמגיעים למרכזים רפואיים במרכז הארץ. החולים, בעיקר הקשים אבל גם בכלל, לכל בדיקה, כל ניתוח, כל אשפוז, נדרשים להגיע למרכזים רפואיים במרכז הארץ בגלל שירותי הרפואה באילת, שהם הנחותים ביותר במדינת ישראל, נקודה.

עצוב לי להגיד את זה. עצוב לי כראש עיר להגיד את הדברים האלה אבל זה המצב לאשורו. לכן אתמול לא נסעו חולי סרטן לקבל טיפול ופשוט נתקעו. זו בושה וחרפה. עם כל החשיבות להחזיר את הישראלים היה צריך למצוא את הפתרונות לעיר אילת בלי לפגוע בה. היה צריך קצת לאזן, אבל החברות, שאנחנו תלויים בחסדיהן, עושות כמובן מה שהן עושות, אני רוצה להאמין בגלל ציונות אבל יש שם הרבה כסף גם. זה ברור לגמרי. מבחינתי, הם לא הכתובת שלי, הכתובת שלי זו המדינה, הכתובת שלי זה משרד התחבורה, הכתובת שלי זו שרת התחבורה. אתמול דיברתי איתה, שיחה לא פשוטה, דווקא על רקע יום חגיגי, שהיא דאגה וצריך להגיד את זה לזכותה - - -

הצלחת לתפוס אותה בארץ?

אני לא יודע, אני לא נכנס לזה. דווקא ביום חגיגי שבו אנחנו חונכים מטוס חדש, טיסה חדשה – וצריך להגיד לזכותה שהיא דאגה לזה, מה שצריך להגיד צריך להגיד – דווקא ביום כזה אני נאלצתי, במקום לברך אותה, להגיד לה: גברתי, צריך לטפל בעיר אילת, לא ייתכן שאף אחד לא חושב על המשמעויות של ביטול טיסות ושל המצב ששורר כיום. זה בנושא הטיסות.

הנושא האחרון ששמנו על סדר היום של הוועדה זה הנושא של העובדים הירדנים ובכלל של העובדים כאן. מיד אחרי הפיגוע הקשה באלנבי שיגרתי מכתבים – אגב, לא בפעם הראשונה, אני בקשר רצוף עם ראש המל"ל וסגנו מאז תחילת המלחמה בקשר לעובדים הירדנים. אנחנו עוקבים מקרוב כמובן, אפילו עם השב"כ ועם המשטרה. אילת לא יכולה להמשיך ולהישען באופן כזה קיצוני רק על עובדים ירדנים. 2,500 עובדים ירדנים נכנסים כל יום, ואני אומר לכם, אם קורה משהו הכי קטן, ביטחוני או אחר, החלטה שלהם, הכלכלה של העיר קורסת. אי אפשר לעשות כלום בלי 2,500 עובדים ירדנים.

את הקיצוניות הזאת צריך להתחיל לאזן וזה מה שדרשתי ממקבלי ההחלטות בתחום הזה. שיגרתי מכתב גם לשר הפנים ולכל מי שעוסק בנושא, כל ועדות הכנסת שעוסקות. הבקשה שלי היא להתחיל לאזן בין העובדים הירדנים –אני לא אומר לפגוע בעובדים הירדנים, שימשיכו להגיע, אבל להתחיל לייצר איזון, להתחיל להביא לפה מאות, ואחר כך אלפי, עובדים זרים שיאזנו כאן את המצב כדי לא לגרום חלילה לכאוס כלכלי ולא לגרום לבעיה ביטחונית קשה. אנחנו חרדים כי בסוף עובדים ירדנים מסתובבים עכשיו באתרי הבנייה שלנו, נמצאים בתוך המלונות שלנו, במטבחים שלנו ואיפה שרק תרצו.

זה בקצרה, אדוני היושב-ראש, בהקשר של הנושאים שאנחנו מדברים עליהם היום. כמו שאמרת, זה לא דיון ראשון ולא דיון אחרון. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני ראש העיר. נעבור לשמוע את נציגי משרדי הממשלה וגורמים אחרים, תרגיש חופשי להעיר או להתערב כשצריך. הדובר הבא, נציג משרד התיירות, נשמח לשמוע איך אתם רואים את תמונת המצב נכון לעכשיו – ראש העיר שיקף כיצד זה נראה מהזווית שלו, איך זה נראה מהזווית שלכם – כולל גם הסתכלות קדימה לחודשים הקרובים, גם בתחום תיירות פנים וגם בתחום תיירות חוץ.

אני אבקש בנוסף שתתייחסו לסוגיות הספציפיות שראש העיר העלה, בעיית מימוש החלטת ממשלה 1702. אם אני מבין נכון, הוא הכי מוטרד מסעיף ב' בהחלטה. למה זה תקוע? איפה זה תקוע? לפי ההחלטה משרד התיירות אחראי על מימוש הסעיף הזה. מה מהפתרונות שאתם עמלים עליהם ומה הצפי שזה ימומש? אנחנו כבר מתקרבים לסוף שנה. וגם התייחסות במסגרת אותה החלטה האם אתם מראש כבר נערכים לזה שאולי יהיה צורך בהארכה מסוימת של המימוש גם בסעיף ג', אם פתאום לא ימומש כל סעיף התשתיות אלא יהיה צורך למשוך את זה גם לשנת 25, מה ההיערכות הרלוונטית.

דבר נוסף להתייחסות ספציפית מהזווית שלכם – ראש העיר שם דגש גדול על בעיות התעופה, שכמובן פוגעים בו, הוא יותר דיבר על מרקם החיים בעיר באופן טבעי, כמי שמופקד על התושבים, אבל אני מניח שאם המצב כל כך קשה בתחום התעופה זה משפיע גם ישירות על ענף התיירות, כולל תיירות פנים. איך אתם רואים את התמונה ומה אתם עושים? אמנם אתם לא משרד התחבורה אבל אתם יכולים לפעול מול משרד התחבורה וגורמים רלוונטיים כדי להבטיח בכל זאת איזושהי תעופה סבירה לעיר אילת כי אחרת התוצאה מיד תמומש גם בתחום התיירותי.

בנוסף, אמנם אתם לא גורם שמאשר עובדים זרים אבל מה עמדתכם המקצועית לגבי החשש שהעלה ראש העיר מתלות מוחלטת בעובדים ירדנים כמקור יחידי לעובדים בענף התיירות וחשש מהסתבכות התלות הזאת שיכולה לייצר לענף. האם אתם שותפים לעמדתו שצריך לגוון את מקורות כוח האדם בתיירות כולל גם באמצעות עובדים זרים?

עמי איילון, מנהל אגף שירותי שיווק, אחראי בין השאר על תיירות הפנים במשרד ועל מימוש חלק מהחלטות הממשלה, בין השאר זו. אילת היא עיר עוגן תיירותית מן הסתם ומוגדרת כך ע"י משרד התיירות. זה מופיע לחלוטין בתוך נוהל הצת"פ, שתומך בתשתיות תיירות. מתוך כך תמיד דאגנו לשים את אילת בפרונט. נכון לעכשיו, אם אנחנו מדברים על תיירות נכנסת זה פחות רלוונטי כי כמובן אין טיסות לאילת מחו"ל וקשה מאוד לקדם תיירות כאשר אין ממש תנועה תחבורתית נוחה מנתב"ג לאילת מחו"ל.

בעבר תיירות נכנסת הייתה סוג של עוגן עבור אילת בתקופת החורף, שהיא חלשה יותר בתיירות הפנים. תיירות הפנים, כמו שראש העיר ציין וגם ידידי מהתאחדות המלונות באילת יסכים, פורחת עכשיו באילת. אני חייב באמת להוריד את הכובע בפני עיריית אילת על הטיפול שלהם במפונים בשיתוף עם משרד התיירות. באמת שאפו גדול לעיר על איך הם טיפלו בכמות כזאת גדולה של מפונים לאורך זמן.

אם מדברים על החלטת הממשלה – כי אני רוצה לסייע לראש העיר כמה שיותר בנושא הזה – היא חילקה את התמיכה ואת 50 המיליונים לשני נושאים: הקמת תשתיות תיירותיות באמצעות נוהל הצת"פ של המשרד – במסגרת זאת המשרד הוריד את המצ'ינג שצריך בנוהל רגיל, אין שום מצ'ינג בהחלטה הזאת – וגם אפשר לאילת עוד ארכה כדי להגיש עוד פרויקטים, על מנת שנוכל לנצל את 25 המיליונים. ההערכה של המשרד היא שכל התקציב ינוצל בסעיף הזה.

בסעיף תשתיות?

כן.

אתם מעריכים שלא יהיה צורך בהארכה ל-25?

זו ההערכה של המשרד.

ואם היא לא תתממש, יש לכם פתרון איך מאפשרים מימוש גם מעבר ל-24?

ספק אם יש לכך פתרון.

נטע, משרד האוצר. בסוף זו שאלה של מקור. יש בתקציב המדינה אפשרות להתחייב על הכסף ואז הכסף עובר במועדפים ואין שום בעיה. אם הכסף לא מחויב אז צריך מקור חדש ל-25.

לכן אני שואל את משרד התיירות אם הוא יודע לחייב את הכסף.

אנחנו מאמינים שהשנה נוכל לחייב את הכסף, את 25 המיליונים.

אוקיי, אנחנו נבקש דיווח בהקשר הזה בסוף השנה. תסמנו לעצמכם שגם אם לא יהיה דיון ספציפי על העניין הזה אנחנו נבקש בסוף השנה דיווח על אם הצלחתם או לא לממש. אני מניח ששבועיים לפני סוף שנה כבר תדעו מה התמונה ואם אני אראה שיש בעיה זה משאיר לי זמן לזמן דיון חירום בעניין הזה. אז בבקשה, אם זה קרה קודם תדווחו קודם, אבל לכל מאוחר עד שבועיים לפני סוף שנת התקציב, וניקח את זה למעקב אצלנו.

לגבי סעיף השיווק, אני חייב לציין שהסעיף הזה וההחלטה הזאת נכתבה ע"י האוצר, לא ע"י משרד התיירות. מדובר פה בפירוש, כתוב, "שיווק אירועים". יש אי הסכמה בין משרד התיירות לבין האוצר לגבי מה זה שיווק. בסופו של דבר, וזה החלק החשוב, משרד התיירות – כמו שצוין פה מראש, לא רק אנחנו חושבים כך – לא מסוגל, או לא יכול, אין לו שום נוהל תמיכה שהוא יכול לסייע בהקמה או בהפקה של אירועים. קוראים לזה "הברזלים". אנחנו לא יכולים לשלם על ברזלים. לכן, בתיאום עיריית אילת ועם האוצר נעשו דיונים על מנת למצוא משרד חלופי שיכול לסייע בנושא הזה.

מה חשבו כשניסחו את זה כך?

אני לא מכירה את זה, ההחלטה בסוף עברה בממשלה ואף אחד לא התנגד לנוסח הזה. אנחנו עובדים למצוא את הפתרון הרלוונטי, אם יש בעיה. כמובן שהמטרה שהכסף יעבור ליעד שלו.

זה שיש בעיה זה בטוח. אם אנחנו נפגשים ב-1 באוקטובר, נשארו 3 חודשים עד סוף השנה, הכסף הזה היה צריך לעבוד כבר מזמן כי הוא נועד בעיקר לתקופה שהיה משבר בתיירות, זה שהעירייה פשוט לקחה את זה על עצמה בינתיים על דעת זה שהכסף יחזור והיא זאת שמימנה את כל האירועים שאפשרו לחדש את תיירות הפנים לאילת זה יפה מאוד אבל בסוף הכסף צריך לחזור.

אני לגמרי מסכימה איתך. אני חושבת שצריך לממש את החלטת הממשלה ולמצוא את הדרך.

מה הדרך? אנחנו 3 חודשים לפני סוף שנה, מה הדרך?

אנחנו מכירים את הבעיה הזאת רק מספר שבועות, אנחנו עובדים על מציאת פתרון דרך משרדים אחרים שיוכלו אולי לממש אותה. אנחנו מדברים כבר עם משרדים אחרים כדי שזה באמת יוכל לקרות, אבל אין לי משהו ספציפי לעדכן. אנחנו מכירים את הבעיה רק מספר שבועות, בסופו של דבר היא עברה בממשלה, אף אחד לא התנגד לנוסח הזה ולכן זה הפתיע אותנו גם, אבל אנחנו מנסים למצוא לה פתרון.

ההחלטה הזו, בנוסח הזה, הגיעה אלי ביום שישי לפני יום ראשון שהממשלה ישבה, ממש בכניסת השבת. 20 דקות לפני כניסת השבת ישראל מלאכי, המשנה למנכ"ל משרד האוצר, העביר לי את ההחלטה. עברתי על זה ואישרתי אבל אני לא יודע אם התיירות יכולים לבצע או לא לבצע, זה לא דברים שאני יודע.

אין לנו טענות לראש העיר כמובן.

לא, זה לא התפקיד שלך לעשות את זה.

זה גם לא התפקיד שלי. אבל מה שחשוב להגיד עכשיו זה שבלי לשנות את הנוסח שם ובלי לתקן – גם אם זה עובר למשרד אחר – או לאפשר כמובן את יישומה בשנה הבאה, זה לא ילך. אין אפשרות כבר ליישם אירועים בהיקפים כאלה בשבועות שנותרו אחרי החגים עד סוף השנה. זה לא יקרה. לכן צריך לשנות את ההחלטה, לשנות את הסעיף, לשנות את הייעוד של זה, או לאפשר את ההארכה. מה יכול לקרות? מאריכים את זה בעוד שנה ומעבירים את זה למשרד שיודע לבצע את זה.

דבר נוסף. משרד התיירות בכל זאת השאיר אצלו 7 מיליון שקלים מתוך ההחלטה. הגשנו למשרד התיירות – תאגיד התיירות נמצאים פה – תוכנית שיווק של 7 מיליון שקלים כבר לפני יותר מחודש, אבל אומרים במשרד התיירות: אנחנו לא מקבלים את הכסף ממשרד האוצר. תעבירו, האוצר, את שבעת מיליוני השקלים, נבצע. עכשיו גם זה תקוע, אפילו אותם שבעת מיליוני השקלים שהגשנו עם תוכנית.

7 מתוך 25?

כן, נכון. נכון לעכשיו אני לא מבין למה האוצר לא מעביר את הכסף. אני יכול להגיד שניהלתי שיחות גם עם השר מספר פעמים, הוא העלה את ישראל מלאכי על הקו והנחה אותו לקדם. אני לא יודע מה קורה בתוך האוצר כרגע, למה זה לא קורה למרות ההנחיות שהעביר השר. לא נעים לי, אני חייב להודות, כבר הפכו אותי לסוג של מקבץ, אני לא רוצה להגיד, לא נעים לי ההתנהלות הזאת.

אני אשמח שבהקשר הזה גם משרד התיירות וגם משרד האוצר יתייחסו לשאלות: מה הדרכים שאתם בודקים, מה האופציות, ושניים, לפי התמונה המסתמנת על פניו בכל תסריט צריך שינוי נוסח של החלטת ממשלה כך או אחרת - - -

לא בטוח. אם יודעים להעביר את זה למשרד אחר שיודע לבצע את זה אז לא בטוח שצריך נוסח חדש.

אבל גם אם תעבירי למשרד שיודע לבצע אומר לך ראש העיר שהוא לא יספיק לייצר אירועים כדי לבצע. זאת אומרת שהארכת הזמן ל-25 בכל מקרה תידרש, כי אם אנחנו ב-1 באוקטובר, לכם עדיין אין מסלול למי מעבירים, עד שתחליטו למי מעבירים – אנחנו גם בתקופת חגים, אין הרבה ימי העבודה, אוקטובר ייגמר צי'ק צ'אק – עד שיעבירו לו, עד שהוא יגיד לראש העיר GO, אתה יכול לעשות במנגנון כזה או אחר, אין כמעט שום סיכוי לחייב את הכסף בשנת 24. אני מבין את המצב ובטח לא להפיק אירוע, שזה דורש היערכות מראש. זהרי ה לא שבשנייה שיאמרו לראש העיר, תוך 5 דקות יש לו אירוע מוכן שאפשר לחייב את הכסף, זה דורש זמן והתארגנות.

בהקשר הזה אתה צודק. אם אנחנו נרצה לקיים את ההחלטה הזאת בשנת 25 כמובן שיצטרך שינוי נוסח אבל גם יצטרך מקור תקציבי, שכרגע לא קיים ב-2025. זו סוגיה שהממשלה צריכה למצוא לה מקור תקציבי.

או סוג של העברה.

זו לא ההעברה. ההעברה זה כשהכסף מחויב ויש העברה במסגרת העודפים. אם מחליטים על פעילות בשנת 25 היא דורשת מקור בשנת 25. כרגע מצאנו מקור תקציבי בשנת 24, זה שונה. אני לא אומרת שזה לא יקרה, אני רק אומרת שזה ידרוש מקור.

אנחנו קיימנו ישיבה עם השר לפיתוח הנגב והגליל והצוות שלו, נמצאת פה גם מירית, הם אומרים שהם נכונים לבצע את ההחלטה. גם הם אומרים שצריך לשנות נוסח, בלי לשנות נוסח זה בעייתי, וגם משרד התרבות, שזה היה אצלו, אמר: תנו לי הרשאה להתחייב ואנחנו מבצעים את זה. זה מה שביקשו, הרשאה להתחייב.

הרשאה להתחייב עדיין דורשת מקור תקציבי בשנה הבאה, זאת הבעיה.

אני מבין. במילים אחרות האמירה היא: יש החלטת ממשלה אבל אי אפשר לבצע אותה.

אנחנו עובדים על לבצע כמה שיותר ממנה ואת כולה במידת האפשר.

אבל בתמונה המסתמנת תצטרכו תיקון נוסח בכל דרך אפשרית, גם להכניס משרד אחר.

לגבי משרד אחר – אני לא משפטנית, אני לא יודעת, אבל להבנתי זו לא בעיה להעביר את הכסף למשרד אחר ככל שהוא יוכל לבצע השנה את הכסף. לגבי שנה הבאה, אכן יידרש לא רק תיקון נוסח, זה לא משהו סמנטי, אלא מקור תקציבי, לכן זה אירוע אחר. ככל שהממשלה תמצא לזה מקור – כמובן שזה דבר מבורך ולגיטימי, אני רק אומרת שגם הרשאה להתחייב בסופו של דבר מצריכה כסף מזומן פנוי בשנת 25.

אני חושב שהמצב הזה, שאנחנו נמצאים ב-1 באוקטובר ואין אפילו קצה חוט איך בדיוק הכסף הזה יופעל, הוא בלתי נסבל לחלוטין.

כבר התחיל שיח עם משרד הנגב והגליל לגבי האפשרות לבצע את זה דרכם, להבנתי זו אפשרות חיובית, אבל אני שוב אומרת, מבחינתנו יש מקור לשנת 2024.

אבל משרד הנגב והגליל אומר שהוא צריך בשביל זה תיקון החלטת ממשלה.

לא, הם מדברים לדעתי על הסיפור של התקציב לשנה הבאה ועל ההרשאה להתחייב וזה באמת סיפור אחר.

תכף נבקש את תגובת הנגב והגליל. יש לכם עוד פתרונות על הכוונת חוץ מדרך משרד הנגב והגליל?

זה מה שאני מכירה שהכי רלוונטי והכי ישים.

אז יש בסוף פתרון אחד, לא כל מיני דרכים, כמו שהצגת בהתחלה.

זה לדעתי הפתרון הכי ישים אבל אנחנו בודקים כל מיני אפשרויות מולם לגבי איך, מתי, מה.

כמה זמן לשיטתכם כאוצר וכתיירות בדיקה כזאת תיקח?

זה רק עניין של הסכמה לגבי מה יוצא השנה. אין לנו שום בעיה לשחרר כסף השנה כל עוד הוא יוצא השנה ולא נדרשת הרשאה להתחייב כי אז אנחנו נכסים לסיפור של מקור ב-25, שבמצב התקציבי הנוכחי אני לא יודעת לשמור לו כסף כרגע משנה הבאה, זה גם עניין מסובך יותר. ככל שאנחנו מסכימים שכל הכסף יוצא השנה, או גם חלקו, לא משנה, אנחנו נעביר בפניה הקרובה בוועדת כספים.

משרד הנגב והגליל, אתם יודעים להתייחס לזה?

מירית בטיטו, מנהלת אגף בכיר נגב במשרד. בהמשך לשיחה שהייתה אתמול של השר עם המנכ"ל ועם עיריית באילת בנושא אנחנו העמדנו את עצמנו כאופציה אפשרית למימוש התקציב הזה. מבחינתנו יש כמה התניות כדי שבאמת נוכל לעמוד במשימה הזאת והדבר הראשון זה כמובן לתקן את החלטת הממשלה באופן המהיר ביותר, בין החגים או מיד אחרי החגים - - -

אבל חייבים תיקון? כי אומר משרד האוצר שלא צריך תיקון.

כן.

למה חייבים?

כי המשרד שלנו לא מופיע כמשרד שאמור לבצע את הפעילות הזאת ובשביל שנתמוך ספציפית ברשות מסוימת אנחנו מחויבים בהחלטת ממשלה, אחרת זה נוגד את עיקרון השוויון. דבר נוסף שאנחנו צריכים זה שיעמידו לנו הרשאה להתחייב לשנת 2024 כדי שאנחנו נוכל לחייב את הכסף. יש פה נקודה, נטע, שלא הבנתי אותה, אם הכוונה שלכם שגם הכסף המזומן יצא כולו השנה? כי זה משהו שהוא לא אפשרי, אני חושבת שלא מבחינת נגב גליל וגם לא מבחינת עיריית אילת.

כן, אין מקור תקציבי בשנת 25.

אבל אם הכסף מחויב, מה הבעיה שלך?

יש הבדל בין כסף מזומן שמחויב ורק יוצא בשנת 2025 ובין הרשאה להתחייב שדורשת מזומן פנוי חדש בשנת 2025.

אבל היא מבקשת הרשאה להתחייב ל-24, לא ל-25.

אבל הכסף יוצא בשנת 25, יש פה הבדל תקציבי משמעותי. אם הם יודעים לחייב את הכסף המזומן אז זו לא אמורה להיות בעיה, אני מציעה שנדבר על זה.

רמת התיאום ביניכם לא גבוהה, לפי מה שהוצג פה, כי אתם אומרים א' והם אומרים ב'.

לדעתי הפערים הם לא מאוד גדולים אבל אשמח שנסגור את זה.

נוכל לתאם את זה מיד אחרי הדיון.

אז מה אתם צריכים? אחד, לפתור את הסוגיה הזאת של ההרשאה לאיזו שנה זה, האם זה על מזומן או הרשאה רגילה. סוגיה שנייה זה תיקון החלטת ממשלה. הינה, קיבלת תשובה ברורה ממשרד הנגב והגליל שהם מחייבים את התיקון.

נראה לי שנשאיר את זה לשיח של המשפטנים, אבל אין לי עמדה בעניין יותר מדי.

אבל הם כבר בדקו והם אומרים לך. זו לא שאלה של עמדה. אני גם מבין מה הקושי שלהם, הם לא יכולים להפעיל את זה דווקא מול עיריית אילת בלי בסיס שמחייב אותם.

נבדוק את זה.

החלטת הממשלה מאפשרת לנו בסיס משפטי - - -

נבדוק את זה, אין לי עמדה משפטית.

מי המשרד שמופקד על הגשת תיקון החלטת ממשלה?

נראה לי שאם נסכים אז נעשה את זה בשיתוף פעולה. בואו נדבר ונראה מה זה מצריך כי אני לא רוצה סתם להתחייב על משהו שאולי הלשכה המשפטית שלנו חושבת שלא צריך, אני מציעה שנשאיר את זה לשיח.

בדרך כלל זה המשרד היוזם של ההחלטה והמשרד שמתקן.

כי זה גם תהליך. אני מאוד מוטרד מהתמונה שאני רואה כי יהיה מאוד קשה להספיק לעשות את זה בזמן במצב הבשלות שאתם כרגע מציגים פה, שאין אפילו הסכמה ברורה בין המשרדים על מה אנחנו מדברים ומה המנגנון שדרכו זה יעבור, דרך תיקון החלטת ממשלה או בדרך אחרת. לכן זה דורש פעילות מאוד מאוד מהירה כדי לסגור פה את הקצוות. את הסוגיה של המקור המזומן אני רואה כסוגיה לא פשוטה. אני שומע אותך ואני שומע אותם ואני לא בטוח שכל כך בפשטות תפתרו את זה בשיחה אחרי הישיבה הזאת. אני לא יוצא מזה אופטימי.

אנחנו ננסה למצוא את הפתרון הטוב ביותר. ככל שהמצב נדחה ודרוש מקור בשנים הבאות, לא רק ב-25, אולי גם בשנים הבאות - - -

לא, אף אחד לא מדבר על השנים הבאות מעבר ל-25.

צריך מקור גם ל-25 אבל אני מאמינה שנמצא את הפתרון.

ומה לגבי שבעת המיליונים?

לא הגיעה לנו שום בקשה לגבי זה. כאמור, כל כסף שמצוי בהחלטה ושאנחנו צריכים להקצות אנחנו נקצה.

משרד התיירות, אתם יודעים להתייחס? ראש העיר אומר שאתם אומרים לו שאי אפשר לממש כי לא הגיע הכסף, משרד האוצר אומר שלא ביקשתם את הכסף.

ככל הידוע לי וממה שנאמר לי, עד כה לא קיבלנו את התקציב ולכן לא יכולנו לממש את זה. אנחנו נסגור את זה מול האוצר השבוע.

ביקשתם את התקציב?

ככל הידוע לי, כן, אבל אני צריך לבדוק את זה בשנית כי יש פה אי הסכמות.

אתם באים לפה לדיון על החלטת הממשלה הזאת, אתם מכירים את הסוגיה ואתם לא יודעים אם ביקשתם או לא ביקשתם?

אני דיברתי על זה כל כך הרבה פעמים, גם עם מנכ"ל משרד התיירות, גם עם האנשים שלו, כולם אומרים שם: הגשנו את הבקשה, האוצר אמר לנו: אנחנו לא מעבירים, אנחנו נעביר הכול ביחד – לא יודע, לא הבנתי את האמירה הזאת.

אני לא מכירה שזה מה שהיה אבל נבדוק.

אוקיי, בואי נסתכל קדימה. את רואה בעיה באופן מידי להעביר את הכסף למשרד התיירות, 7 מיליון שקלים בינתיים?

על פניו, כל דבר שמצוי בהחלטה וניתן לביצוע ויש לו תוכנית עבודה - - -

אבל אתם גורמים שזה לא יהיה ניתן לביצוע.

ממש לא.

כן. בסוף, בסחבת הזאת שקורית כאן - - -

זו לא סחבת.

זה כן, אם אנחנו ב-1 באוקטובר וכסף שמשרד התיירות יודע לממש לא הגיע אליו.

גם לתקציב של 25 המיליונים הראשונים לא הגיעה אלינו בקשה ולמרות זאת אנחנו באים מתואמים ואומרים שאין לנו שום בעיה. ברגע שמשהו כתוב בהחלטה אנחנו כמובן מממשים אותו. להבנתי, לא הגיעה בקשה ממשרד התיירות לגבי שבעת המיליונים האלה וגם לגבי סכומים אחרים - - -

לעזור לכם בדואר בין משרד אחד לשני? אם צריך להעביר ניירת אני מוכן להתנדב.

ברגע שתגיע בקשה אנחנו נטפל בה במהירות הכי גדולה ומה שכתוב בהחלטה אנחנו נבצע.

אני מבקש במהלך הדיון – יש לנו עוד כמה דקות לדיון ויש פה עוד גורמים שיתייחסו – ממשרד התיירות ומשרד האוצר להגיע לתשובה מוסכמת אם הגיעה בקשה או לא הגיעה בקשה ואיפה היא תקועה. לא מוכן לזה שאתם באים לדיון הזה ויש מחלוקת על סוגיה כל כך בסיסית עובדתית. זה לא תיאוריה וזה לא משפטי. הוגשה בקשה להעביר כסף או לא הוגשה בקשה להעביר כסף.

בסדר גמור. אני רק אגיד שבמבט צופה פני עתיד אנחנו נצא מהדיון ואנחנו נקדם כל דבר כזה, אני מדברת גם בשם משרד התיירות.

זה אמנם לא כל 25 המיליונים אבל זה לפחות איזשהו נפח מהכסף הזה, קצת פחות משליש, חשוב שיקודם במידי כי אחרת, בפינג-פונג כזה, גם זה ילך לאיבוד. אם נחכה עוד קצת כבר לא יהיה ניתן לבצע זאת בהתחשב בלוחות הזמנים. אז לגבי שבעת המיליונים אני מבקש עדכון תוך כדי הישיבה. לגבי הסיפור היותר גדול מול נגב וגליל, אני אבקש בשבוע הבא לקבל מכם עדכון – מראש אני אומר, ממשרד האוצר, ממשרד התיירות וממשרד הנגב והגליל – אם נסגרה המתכונת ואם יש פה פתרון או אין פה פתרון. משרד התיירות, חוזרים אליכם.

אז אני אתייחס לנושא העובדים הירדנים. יש דיונים, גם משרד התיירות מעורב בנושא העובדים הזרים בתעשיית התיירות וכמובן שבעבודה צמודה מול לשכתו של ראש העיר. יש הסכמה מלאה בין השר והמנכ"ל לצורך שהעלה ראש העיר לייצר גיוון של עובדים זרים שמגיעים לעיר וכמובן שזה מטופל בכל הרמות, ועדת המנכ"לים וכל הדברים, על מנת לדחוף את זה. אין ספק שיש צורך בגיוון.

משרד התיירות הציף את זה רשמית מול הגורמים הרלוונטיים, שהם משרד הפנים ומשרד האוצר? אלה בדרך כלל השחקנים בנושא הזה של העובדים הזרים.

עלתה בקשה ראשונה - - -

מה זה ראשונה?

אני יכול להקריא מה שכתבו לי: ניסינו וביקשנו ליצור תמהיל מגוון שיכלול בנוסף לעובדים הללו גם עובדים זרים אבל לא אישרו לנו הגדלה של המכסה הכוללת של העובדים בכל הארץ. אבל שוב, המדיניות של השר היא לשנות את המצב של העסקה ואני מאמין שבסופו של דבר בתקופה הקרובה אנחנו נעבוד בשביל לפתור את זה.

מי לא אישר, האוצר או הפנים? מי התנגד?

זה לא כתוב לי, אני בודק.

תנסה לברר בינתיים. כדי שתוכל לבדוק נעשה אתנחתא, אני אשאל את משרד הפנים. האם אתם מכירים בקשה כזאת של משרד התיירות ושל עיריית אילת לאפשר תוספת למכסה הכוללת של עובדים זרים לתחום תיירות לאילת כדי לגוון את מקורות התעסוקה? אם אני מבין נכון, הכיוון של העירייה זה לא לוותר כרגע על העובדים הירדנים אלא להביא את הגידול שדרוש להם לפחות מעובדים זרים וכך לייצר מצב קצת יותר מאוזן. לא לזרוק אף אחד מהעובדים הירדנים הנוכחיים אבל לגדול לכיוון עובדים זרים ולא לכיוון עובדים ירדנים.

משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה. המכסה נקבעה ע"י ועדת המנכ"לים והיא 6,800 לעובדים לענף התיירות/מלונאות. בתוכם יש 2,500 ירדנים באילת, 300 עובדים פלסטינים במזרח ירושלים ויתר ה-4,000 זה עובדים זרים למלונות בשאר הארץ. מי שקובע לאן ינותבו העובדים זה מן הסתם משרד התיירות. ככל שהם יגידו שהם רוצים לקחת מהמכסה הזו ולחלק עובדים זרים - - -

לא, זה לא פתרון.

רגע, לא סיימתי אז אולי זה יענה. אני אומר, ככל שיחליטו להעביר עובדים ולהקצות לאילת על חשבון שאר הארץ, זו החלטה שלהם. ככל שהם רוצים להגדיל את המכסה מעבר ל-6,800, הם צריכים לבוא עם זה לוועדת המנכ"לים והנושא צריך להידון שם. מבחינתנו, רשות האוכלוסין, נעשה כל מה שניתן כדי לסייע, אנחנו מבינים את הצורך ואת החשש מאירוע, חס וחלילה, עם ירדן. לכן גם אנחנו הצענו להכין איזושהי תוכנית מגירה לשעת חירום במשרד התיירות, שיחליטו שאם ייצאו ירדנים ויבקשו לא להכניס יותר ירדנים – הרי המכסה היא כללית, 6,800 עובדים – אפשר להכניס במקומם עובדים זרים מבחינתנו. זו מכסה כללית של הענף בכל הארץ, כולל אילת. יש פה גם כמובן את ענייני החוץ ומשרד החוץ יתייחס לזה.

זה ברור אבל היות ודברים כאלה לא קורים בן לילה והקריסה תהיה בן לילה אם פתאום תהיה בעיה, כרגע הבקשה היא לא לאשר תוכנית מגירה והיא גם לא בקשה להוציא את כל העובדים הירדנים ולהכניס במידי במקומם עובדים זרים, אלא, בגלל שיש צורך בעובדים זרים נוספים לענף התיירות באילת כרגע, לאפשר שהתוספת הזאת תבוא מעובדים זרים ולא מהעובדים הירדנים. זאת הבקשה הקונקרטית.

אני אומר שוב, מבחינתי, אם משרד התיירות - - -

לא, באמצעות הגדלת מכסה כי המכסה כרגע נותנת מענה במצב שאין עובדים זרים באילת, אילת היא עיר מאוד משמעותית של תיירות, אם משנים את המצב הזה ולא מתבססים רק על עובדים ירדנים אלא גם על עובדים זרים זה לדרוש את הגדלת המכסה. אגב, יש הערכה באיזה מספר?

לא, אין לי הערכה פה.

משרד התיירות עכשיו העביר לנו המלצות להקצאות, הוא לא המליץ לנו על מלונות באילת.

ברור, כי המכסה שלו בנויה כך.

נכון, אז ככל שרוצים להגדיל מכסה צריכים לפנות לוועדת מנכ"לים, משרד התיירות יפנה, יסביר את הצורך, זה ידון שם וככל שיוחלט יוחלט.

אז אני שואל עכשיו את משרד התיירות: אתם אמרתם שאתם מכירים את הבקשה של ראש העיר ותומכים בה, האם עשיתם עבודת מטה להעריך לפחות בינתיים בכמה אתם רוצים להגדיל את המכסה? שאלה שנייה: האם פניתם לוועדת המנכ"לים, או בכוונתכם לפנות לוועדת המנכ"לים, כדי להגדיל את המכסה? ראש העיר יוכל ליהנות מאוד מהתמיכה העקרונית שלכם וזה יעודד אותו, אבל בסוף מי שצריך לבצע פעולה פורמלית בירוקרטית כדי שהעסק הזה יזוז ולא כולם יהיו רק יחד ויגידו כל הכבוד לראש העיר, זה משרד התיירות כגוף שמופקד על כך מקצועית. אני מניח שאתם לא תעשו שינוי בתוך המכסה הארצית, זה לא יקרה להערכתי, אלא אתם צריכים לבקש הגדלת המכסה, ואז יתחילו ויכוחים. אבל אם לא ביקשתם אז גם לא תסורבו. זה בדיוק כמו עם הכסף בדיון הקודם.

מעדכון שאמרו לי המשרד מכין עבודת מטה על מנת לפנות לוועדת המנכ"לים, כמובן גם למשרד החוץ, על מנת ליצור סוג של תמהיל של עובדים זרים.

מה לוחות הזמנים של השלמת תהליך עבודת המטה?

אין לי לוחות זמנים, אני צריך לבדוק את זה.

אז אני מבקש לתת לנו עד סוף הדיון לוחות זמנים כי זה יגזור על פעולות ודיווחים שנבקש מכם בהתאם לזה. אם אתם לא תיתנו אז אנחנו נגזור לוחות זמנים ונבקש, אבל אני אשמח לקבל ההערכה שלכם כמה זמן אתם צריכים לסיים את עבודת המטה. אדוני ראש העיר, שים לב שכרגע זה תקוע לא במקום שחשבת שזה תקוע. זה לא תקוע במשרד הפנים ואפילו לא תקוע במשרד האוצר, אני אפילו לא שואל את האוצר על זה כי אם משרד התיירות לא ביקש אז התהליך לא יכול להתחיל. אז תדע שאם אתה רוצה לזרז את ההתקדמות בכיוון הזה הכתובת שלך כרגע זה משרד התיירות. עד שהוא לא יגיש בקשה רשמית, עם מספר, בצורה מנומקת למה וכמה, אין עם מי להתווכח.

ברשותך אני אגיד קודם שכל העובדים הירדנים לא מועסקים רק בתיירות, הם מועסקים גם בתעסוקה אחרת, בפיתוח ועוד. דבר נוסף שאמרתי וכתבתי זה שאנחנו כרגע לא מתכוונים לפגוע במכסה של העובדים הירדנים, אנחנו מנסים להתחיל לייצר לאורך זמן איזשהו איזון וכרגע יש צורך בעובדים בעיר, בתיירות ומחוץ לתיירות.

בסדר גמור. אם אתה רוצה לקדם את זה באמת הכתובת הראשונית שלך לתקופה הקרובה זה משרד התיירות, ללחוץ שיגישו את הבקשה, כי כמו שעולה פה בדיון, עד שהבקשה הזאת לא תוגש פורמלית, הרבה דברי תמיכה תקבל אבל שום דבר לא יזוז. אני כבר אשאל את האוצר ואת משרד הפנים – למרות שעד שאין בקשה מנומקת אני מניח שאתם לא יודעים לתת עמדה סופית – מה תהיה עמדתכם כשתוגש בקשה כזאת?

אני לא יודעת להגיד כרגע.

נצטרך לבדוק את זה גם עם המנכ"ל שלנו. בגדול אני אגיד שהרוח וההבנה למצוקה, בטח באילת ובעף התיירות, מובנת למנכ"ל שלנו, אגב, גם לכל ועדת המנכ"לים, אני גם הייתי בדיונים. אבל מן הסתם זה יצטרך להיות נדון עם כל אנשי הצוות כי המכסה היא מתוך מכסה כללית שהוגדרה בכל רחבי מדינת ישראל בכל הענפים, אז זה בא על חשבון דברים אחרים.

או להגדיל מכסה של עובדים זרים, זו גם אופציה.

כרגע עברה החלטת ממשלה 1752, מכסה 3.3% מהאוכלוסייה, אז 330,000.

אנחנו עוד רחוקים משם.

אנחנו רחוקים משם אז יכול שזה באמת יוכל לקבל מענה.

לפי קצב מימוש הבאת עובדים זרים לתחום הבניין יש לכם פוטנציאל גדול כי הם בינתיים לא מצליחים להביא. המספרים שאושרו שם הם רחוקים מאוד ממימוש אז אפשר להפנות אותם בינתיים לענפים אחרים.

זה נכון, אם כי בשנה האחרונה נכנסו פי ארבעה בערך משנים קודמות בענף הבניין.

כן אבל הרבה פחות ממה שנדרש.

בהיעדר פלסטינים זה נכון. אגב, עוד דבר שלא ציינתי קודם, יש את האפשרות של ניוד עובדים, גם את זה אנחנו מאפשרים, וזה כן פתרון די מהיר במקרה הצורך, לנייד עובדים באותה הרשת, גם למלונות באילת ממלונות אחרים ברחבי הארץ.

אבל זה לא הפתרון.

אתה צודק, זו בתוך אותה השמיכה, אבל ככל שזה - - -

זה לא ילך מאותה שמיכה כי כרגע יש לרשת את העובדים הירדנים באילת, אותה זה פחות מעניין לעשות את הגיוון, היא לא רואה אסטרטגית, היא צריכה פתרון כרגע כדי שהמלון יפקד אבל אין לה עובדים ירדנים במקום אחר, אז היא לא תעביר מכסה של הרשת של עובדים זרים מתל אביב לאילת.

זה יכול להיות פתרון מהיר למקרה חירום אבל אתה צודק, צריך לדבר על זה אסטרטגית, בגדול ועל המכסה הכללית.

זה לא פתרון. לשחק עם אותה השמיכה זה לא פתרון, גם למקרה חירום. אז מה, הוא יסגור מלון בתל אביב כדי שלא ייסגר מלון באילת? לא, זה לא יקרה. לכן בסוף נדרש פה גיוון בסוגי התעסוקה של העובדים וזה דורש הגדלת המכסה. אפשר להסתובב בתוך המעגל הזה עוד כמה שנים, לא נתקדם לשום כיוון. כמובן שזה צריך להתחיל מבקשה רשמית של משרד התיירות, זה נכון, אז אני מחכה.

אני מבין שוועדת המנכ"לים זו הוועדה שדנה באפשרות ההגדלה, שיתקיים דיון ספציפי לגבי העיר אילת, אני חושב שזאת צריכה להיות ההחלטה, שאני אפרוש בפניהם את הצורך ועל מה אנחנו מדברים ושתתקבל ההחלטה שם, כי אנחנו לא מדברים אך ורק על תיירות, למרות שהמסה הקריטית זה תיירות.

עד סוף הדיון אנחנו מחכים ממשרד התיירות ללוח זמנים להשלמה של עבודת המטה, מתי זה מתוכנן. משרד החוץ, אתם רוצים להעיר משהו בהקשר הזה?

הילה, מחלקת ירדן, משרד החוץ. אנחנו לא מתנגדים לגיוון כל עוד זה כמובן לא פוגע במכסה, כמו שגם ראש העיר ורשות ההגירה והאוכלוסין אמרו, אין כוונה לפגוע במכסה של הירדנים. יש לנו את המחויבות והירדנים בהחלט הוכיחו את עצמם כעובדים טובים, כעובדים רציניים. אנחנו לגמרי מבינים את החששות ואנחנו עם כל הגורמים לאורך כל הדרך מה-7 באוקטובר.

אתם חברים בוועדת המנכ"לים?

כן.

אז אני שומע מהטון של דבריך שכשתוגש בקשה של משרד התיירות בנושא הזה אתם תתמכו בה.

אנחנו נצטרך להסתכל עליה, לדון, לבדוק את כל המשמעויות שלה, אבל אנחנו אומרים שהמחויבות שלנו היא בהחלט כלפי ההסכם. מדובר על 2,500 עובדים בתחום המלונאות, עוד 450 בתשתיות, שזה 315 בתחום הבנייה וכל השאר בתשתיות, מכבסות וכן הלאה, ראש העיר יוכל להגיד יותר.

בסדר גמור. סגרנו את הסוגריים האלה חוץ מלוח הזמנים. עוד נושא עלה בדברי ראש העיר ולא התייחסתם אליו בינתיים, משרד התיירות, זו סוגיית אי-סדירות התעופה. איך מבחינתכם כמשרד התיירות זה משפיע על התיירות לאילת – כרגע תיירות פנים כי אין כל כך בשלב זה תיירות חוץ וגם אין כל כך תעופת חוץ למעט חברות ישראליות.

זה קצת מורכב לדבר על נושא התעופה בתקופה הזאת, בטח של חברות תעופה זרות, לעיר אילת.

לא, השאלה הייתה אחרת. טוען ראש העיר – והוא שם את הדגש על התפקוד לתושבי העיר אבל אני מניח שזה גם אמור להשפיע על תיירות – שיש משבר של טיסות סדירות, טיסות פנים-ישראליות לעיר אילת, עד לרמה שיש ימים שאין בכלל טיסות, לא שכמות הטיסות יורדת או שטיסות מאחרות ולא סדירות אלא פשוט אין טיסות. האם אתם מכירים את הקושי? האם לדעתכם זה עלול לפגוע בתיירות פנים לאילת? ואם כן, מה אתם עושים מול משרד התחבורה וגורמים רלוונטיים כדי לפתור את הבעיה?

המשרד לא כל כך עוסק בטיסות פנים, בארץ.

אתם לא מנהלים טיסות, אני יודע, אבל אתם עסוקים בתיירות פנים, נכון? זה תפקיד שלכם?

עוסקים בתיירות פנים בין השאר.

אם לא יהיו טיסות זה יפגע בתיירות פנים?

ראש העיר מכיר את הנושא הרבה יותר טוב ממני אבל אני סבור שפחות.

אז איך תיירים יגיעו?

ברכב.

אחד הכאוסים הגדולים שיש לנו עכשיו זה כמובן מה שקורה בעקבות ההפחתה בכמות הטיסות וביטולי הטיסות. אתם לא מבינים מה זה עושה כאן. הרי הירידה בטיסות זה לא מהימים האחרונים, זה משהו שכבר התחיל עם סגירת שדה דב ועם הקמתו של רמון. ירדנו ל-50% מכמות הטיסות שהייתה קודם לכן. נמצא פה זוהר גפן, מנהל רמון, הוא יתאר יותר טוב ממני את הכאוס ששורר עכשיו בסיפור הזה, וכן, זה משפיע.

זה מה שאני מנסה להבין כי אנחנו כרגע בדיון על תיירות. משרד התיירות אומר: אני לא מודאג כי זה לא רלוונטי לי.

אני אתקן את התשובה שלי. אם זה באמת משפיע – כמובן שמשרד התיירות יבחן את הנושא הזה מול משרד התחבורה ונבדוק מה אפשר לעשות על מנת לשפר את הנושא.

אתם לא מקבלים תלונות בנושא הזה?

פחות עסקנו בנושא של תעופה פנים-ארצית ולכן.

אתם גם לא מפיקים אירועים, אבל בסוף אתם, כמשרד התיירות, מעוניינים במספרי תיירות, תיירות חוץ, ומה לעשות, בעידן הזה תיירות פנים, כדי להחזיק את הענף. אתם גם לא מטפלים בעובדים זרים אבל מי שצריך להגיש בקשה זה אתם. אותו דבר גם כאן. אם יש משבר בתעופה פנימית לאילת מסיבות כאלה או אחרות שראש העיר מתאר, אני לא מבין איך זה לא יכול לפגוע בתיירות פנים כי בכל זאת חלק לא קטן ממשתתפי הטיסות האלה – אני מכיר את הטיסות האלה, יצא לי להשתמש בהן – זה תיירים שפשוט בוחרים לטוס לאילת ולא לנסוע באוטו. לכן מוזר לי עמדה שאומרת שלא.

ואם זה כן עלול לפגוע בתיירות פנים, אז בנוסף לפעולות של ראש העיר מול משרד התחבורה היה מתבקש שגם אתם, כמשרד שאחראי על תחום התיירות, תדליקו אור אדום אצל משרד התחבורה ותגידו שאתם צריכים פה סיוע מול החברות של רגולטור בתחום התעופה שייכנס לתמונה. אני מציע לכם להתערב בסוגיה הזאת ולא לחכות עד שיהיה מאוחר, שתראו בסטטיסטיקה שמספר התיירים ירד כי אנשים ניסו להזמין כרטיס תעופה וסיפרו להם שאין טעם לקנות כי ממילא הם לא יטוסו אחר כך, או שיטוסו באיחור של כמה שעות, והם יאמרו שאם זה כך אני מעדיף לא להגיע לאילת.

זה בדיוק כך, זה נכון. ברשותך, היושב-ראש, אם אפשר שמנהל שדה התעופה רמון, זוהר גפן, שנמצא איתנו יבהיר את התמונה.

אני אשמח שהוא יתייחס ואז נבקש ממשרד התחבורה להתייחס. זוהר, בבקשה.

צהריים טובים, נעים מאוד, שמי זוהר גפן, מנהל נמל התעופה רמון אילת, רשות שדות התעופה. מה שאנחנו רואים בשנה האחרונה זה פשוט חורבן של התעופה הפנים-ארצית. יש פה שתי חברות, ארקיע וישראייר – אני לא מתייחס כרגע לאייר חיפה שהתחילו לטוס אתמול, הם לא פקטור כרגע בתהליך הזה – ולמעשה חברות התעופה ישראליות באופורטוניזם מדהים מעבירים את כל המטוסים שלהן לפעילות הבין-לאומית בגלל שחברות תעופה זרות פחות טסות לישראל בזמן מלחמה. לא חילוץ, שום חילוץ, טסים לחו"ל כי שם זה יותר משתלם. הנתונים מאוד מאוד בעייתיים. אני מסתכל על נתוני אוגוסט 24, אנחנו ב-31% פחות מטוסים משנה שעברה, 40% פחות נוסעים.

בטיסות פנים או כולל טיסות חוץ?

אני מדבר על טיסות הפנים כרגע. בטיסות הפנים שנה שעברה, אוגוסט 23, היו 411 טיסות; השנה היו 283 טיסות, פחות 31% וזה הביא פחות 40% נוסעים. סך הכל השנה טסו בפנים-ארצי 24,800, לעומת 41,900 בשנה שעברה. זה לא שאין ביקושים. מה שקורה, הענף הזה הוא מונופול של חברות תעופה ישראליות, הן לא מחויבות לשום דבר חוץ מאשר לעצמן ופשוט כורתים את הענף עליו כל תעשיית התעופה הפנים-ארצית יושבת.

רק כדוגמה, היום, כמו שאמר ראש העיר על אתמול, אותו דבר, היום חברת ישראייר לא טסה באף טיסה לאילת, היום חברת ארקיע ביטלה את מרבית הטיסות שלה והנוסעים קיבלו הודעות על-כך אתמול בלילה. זאת אומרת, כל מי שתכנן היום להגיע לחופשה לאילת או לנסוע מאילת לטיפול רפואי או כל דבר, פשוט לא יכול, וזו מציאות שאתה נתקע בה. לנו אין מה לעשות מול הנוסעים, הם מגיעים לנמל התעופה כועסים, צועקים ונשבעים שזו הפעם אחרונה שהם טסים.

אני לא רוצה להגיד מה זה עושה, על העומסים על הכבישים, על תאונות דרכים, על זיהום האוויר, כולם מבינים לבד מה קורה כשאנשים בוחרים שלא לטוס, זה פתרון מצוין שיש לו הרבה מאוד יתרונות. נמל התעופה רמון הוא פלטפורמה מצוינת לתעופה, לצערי, הפעילות הזאת ,שהיא לא מבוקרת, היא לא מבוססת והיא לא נשלטת, הביאה למצב של משבר גדול.

בתור מי שמדי פעם מגיע לאילת, כששמעתי אותך השתכנעתי לא לבנות על המטוס, להמשיך לנסוע ברכב.

אני תכננתי היום להגיע לישיבה המכובדת אצלך בטיסה ואתמול בערב הודיעו לי שהטיסה פשוט בוטלה ואני לא יכול להגיע. זה פשוט כך.

אם מנהל שדה התעופה לא יכול לטוס, באמת הגענו ל - - -

נכון. זה בנושא הפנים-ארצי. יש הרבה מה לעשות פה, צריך לנהל את הנושא הזה מול חברות התעופה ברמה הלאומית.

אגב, יש צעד ראשון רגולטורי של תחרות שיכול לפתור את הבעיה הזאת?

יש לתעופה הפנים-ארצית אפשרויות רבות לפיתוח, גם מבחינת חברות תעופה ישראליות וגם מבחינת הכנסת חברות תעופה זרות לתוך הענף הפנים-ארצי, זו לא מילה מגונה. אנחנו מדברים על זה עם רשות התעופה האזרחית, משרד התחבורה, כי פשוט יש עודף ביקוש, יש מעט מושבים – דרך אגב, לתייר שטס היום לאילת שהוא לא אילתי, אדם מהמרכז או מהצפון, זה עולה יותר מאשר לטוס לקפריסין או לאתונה. זה המחיר של כרטיס טיסה לאילת. עד כדי כך יש חוסר במושבים לעומת ביקוש לטיסות. זה המצב. לא היה כל מעולם - - -

אם משרד התחבורה, שאחראי בסוף על הרגולציה, יודיע לארקיע וישראייר שהוא שוקל לאפשר כניסה של חברות זרות גם לטיסות פנים לאילת לצורך תחרות, זה ישנה את ההתנהלות שלהן בסדרי העדיפויות והן יקצו יותר טיסות לאילת כדי להרגיע?

אני חושב שזה כבר נאמר ע"י השרה יותר מפעם אחת, שמכיוון שחברות התעופה הישראליות לא מספקות את הסחורה היא רוצה להכניס חברות זרות, אבל זו פעילות שעדיין לא קרתה, זה רק עדיין אמירה שנשארה כאמירה ולא התקדמה. אין לי ספק בכלל שאם נכניס עוד תחרות לכאן, עוד מובילים לקו – ראינו את זה בעבר, כשאל-על נכנסו לקו באילת, בבת אחת המחירים יורדים, ההיצע משתפר, וראו זה פלא, לכולם יש פרנסה. הציבור הישראלי אוהב לטוס לאילת במחיר יעיל ובטיסות שאתה יכול לסמוך עליהן שהן יצאו ויחזרו.

היום אל-על טסה לאילת?

לא, היום אל-על לא טסה לאילת, כל המטוסים שלהם בחו"ל.

אבל היא לא טסה מבחירה, זה לא שאסור לה.

מבחירה. לי באופן אישי אמר מנהל תחנת ישראייר אתמול, כששאלתי אותו למה אתם מבטלים את הטיסות: התבקשנו להעביר נוסעים לאומן כי יש מחסור על הקו לאומן.

כן, על חשבון אילת. אני חייב להגיד בעניין הזה שאני חושב שבסוף הפתרון הוא אחת משתי האפשרויות: הראשונה זה לחייב את חברות התעופה הישראליות, כולל אל-על, ואני אומר לחייב, לקבוע את זה בהסכם כי החברות האלה כולן מקבלות הטבות והמדינה צריכה לחייב אותן לטוס לאילת ולעשות את זה בהסכם קבוע, שכל חברה נותנת את הטיסות – אגב, היינו קרובים לזה – כל חברה אומרת באיזו שעה היא טסה ומתחייבת לעמוד, דיוק מבצעי, כל מה שצריך.

אם הדרך הזאת לא תלך אז כמובן שחייב ללכת על האלטרנטיבה של הכנסת חברות זרות, שזה אגב יעזור מאוד גם בתחרות, גם במחירים, גם באפשרות שהם יטוסו מרמון לחו"ל, שזה משהו שכולנו רוצים. אם אחת מהחברות הזרות תקבל פה אפשרות להקים האב היא תטוס גם בטיסות הפנים וגם בטיסות החוץ. לכן זה אחת משתי ההחלטות האלה. אני כתבתי את זה בצורה ברורה מאוד לשרת התחבורה. זו החלטה שלה. כמו שזוהר אמר, האיום עם חברות התעופה כבר נאמר מספר פעמים. בלי ללכת ממש ליישום זה לא מזיז לאף אחד.

אני רוצה להוסיף במילה אחת לגבי התעופה הבינלאומית, התיירות. עד שנה שעברה חברות תעופה שטסו טיסות ישירות לאילת זכו לתמריץ של המדינה, של משרד התיירות, שאפשר הגעת טיסות לפה בדיוק כפי שעושים הירדנים ובדיוק כפי שעושים המצרים. ב-2023 משרד התיירות החליט להפסיק את התמריץ הזה מסיבותיו שלו. לטענתו הנוסעים בורחים מאילת ועוברים למצרים וירדן, מה שבנתונים שלנו לא קיים בכלל ולא נכון, והאינסנטיב הזה, שכר העידוד, לא ניתן לחברות התעופה הזרות.

נכנסנו למלחמה אז הן ממילא לא היו באות, אבל גם ללא המלחמה, לפני ה-7 באוקטובר, הן לא תכננו לטוס לאילת, הן לא טסות לאילת כי תקציב המדינה שנועד ונעשה מ-2016, ובוודאי ביתר שאת מאז פתיחת נמל התעופה רמון, פשוט נחתך. זה אומר שחברות תעופה זרות מעדיפות לטוס למצרים ומעדיפות לטוס לירדן ולדעתי זה עוול גדול לעיר אילת, שהיא עיר תיירותית ממדרגה ראשונה, לדעתי מספר 1 בארץ, ואנחנו מפספסים כאן בגדול.

התיירות שהולכת למצרים ולירדן, לחופי ים סוף, היא תיירות שעולה עשרות מונים ממה שקורה בכלל לישראל. יש מיליוני תיירים שמבקרים שם ואצלנו פשוט אף אחד, והכל עניין שאפשר לעשות אותו בתוכנית, שבוצעה בעבר, שאפשרה לתיירים להגיע לאילת והייתה מצוינת. הגענו משעה לשנה עם יותר חברות תעופה ועם יותר תיירים, זה פשוט נחתך ב-2023.

ושהוכיחה את עצמה כלכלית בצורה מאוד מאוד ברורה לא לעיר אילת בלבד, למדינת ישראל. כל תייר כזה שמשקיעים בו 70 יורו, מכניס למדינת ישראל ולתוצר של המדינה 1,200 יורו. צא ולמד מה המסים מתוך זה ותבינו שהמדינה מכניסה פי כמה מאשר היא מוציאה. אנחנו מדברים באמת על דבר שנעשה אצל כל השכנים שלנו, אצל כולם. הירדנים נותנים 90 יורו, המצרים נותנים 90 יורו, זה כולם, זו הדרך לעודד את התעופה הבינלאומית לאזורים כמו שלנו וזה גם הוכיח את עצמו כלכלית. ב-2019, שהייתה השנה הראשונה להפעלת רמון, היו פה מאות אלפי נוסעים ב-55 טיסות שבועיות שפעלו מכאן לכל מיני יעדים באירופה וזה עבד יוצא מן הכלל. זה פשוט עבד יוצא מן הכלל לטובת כולם.

משרד התיירות, אתם רוצים להתייחס לביטול התמיכה הזאת?

כמו שזוהר אמר, בזמנו, כשבוטלה התמיכה, עמדת משרד התיירות הייתה שהתמיכה לא אפקטיבית ביחס למה שקיבלנו בתמורה בגלל זליגה של תיירים רבים משדה התעופה ישירות ל - - -

זליגה של 14%. בוא נדבר על האמת, בוא נדבר על המספרים. 14% זה כל הסיפור. בכל מקום בעולם זה קורה. זו לא זליגה.

הנושא מוכר ע"י משרד התיירות. אני מציע שראש העיר יבוא למשרד התיירות, ישב עם השר שוב על הנושא הזה על מנת לבחון את הנושא בשנית, כי נכון לעכשיו העמדה של משרד התיירות שהנוהל הזה לא היה אפקטיבי בזמנו.

ראש העיר, קיבלת המלצה לפנות לשר, זה מה שהמשרד אומר.

את ההמלצה הזאת אני מחבק תמיד. אני שוחחתי עם השר מספר פעמים. אני לא מבין כרגע גם את מה שנאמר עכשיו על ידי עמי. אני חוזר ואומר, מדובר בכדאיות כלכלית מובהקת למדינת ישראל, למשרד התיירות שרוצה להביא תיירים לארץ, לעיר אילת, זה win-win-win לכולם. צריך לקבל את ההחלטה ולעשות את זה. אם השר, בגלל אותה זליגה שהוא קורא לה, מחליט שהכל ילך, זה לשפוך את התינוק עם המים, זה או הכול או כלום, אני לא מבין את זה, לא מצליח להבין.

משרד התחבורה, בבקשה.

ישי דון יחיא, ראש אגף כלכלה וקשרי תעופה ברשות תעופה אזרחית. ביחס להחלטת הממשלה, סעיף ד' בהחלטה הנחה את משרד התחבורה לפעול לקביעת מנגנון להפעלת סבבי טיסה בקו נתב"ג אילת. משרד התחבורה בחר לעשות את זה באמצעות רת"א. יש נוהל תמיכות שפורסם, פעיל מחודש יולי, עובד. אני אגיד במאמר מוסגר שאת הכסף, אגב, לסבסד את הטיסות, רק אתמול ועדת הכספים אישרה, אבל אני יוצא מנקודת הנחה שהכסף יועבר בקרוב - - -

אבל אתה מדבר על סבסוד לתושבי העיר, זה משהו אחר.

החלטת הממשלה דיברה על להקים מנגנון - - -

לסבסוד שיאפשר לתושבי העיר לטוס במחיר מוזל.

היא דיברה על כמה תכליות. תכלית אחת הייתה להפעיל סבבי טיסה באופן שיאפשר קביעת מחיר לתושבי אילת וגם קביעת שעות. זאת אומרת, היו שתי תכליות שהחלטת הממשלה רצתה להגשים: אחת, שתושבי אילת ישלמו 99 שקלים, השנייה הייתה - - -

באיזה שעות זה יעבוד.

לא, החלטת הממשלה לא דיברה על איזה שעות, היא דיברה על מנגנון - - -

"תוך קביעת שעות הטיסות שבהן יופעל המנגנון כאמור", זה מה שכתוב.

נכון. לגבי הכסף שהוקצה להחלטה – בזמנו ישבנו עם ראש העיר והסברנו לו, הממשלה יכולה להעביר כסף לחברות פרטיות באחת משתי דרכים, או באמצעות תמיכה או באמצעות מכרז. היו לנו שתי אופציות בהינתן הכסף, אופציה אחת זה ללכת לאיזשהו הליך מכרזי שבמסגרתו המדינה כאילו קונה טיסות מחברות התעופה שהשתתפו במכרז ואז היתרון הגדול בדבר הזה שאתה יכול להבטיח קביעות שהטיסה יוצאת, לא משנה מה, חברת התעופה מחויבת אליך, אם היא לא מוציאה את הטיסה אני גם יכול לקנוס אותה במסגרת המנגנון המכרזי.

הטיסות הרלוונטיות לתושבי אילת הן טיסות מאוד יקרות. למה הן יקרות? כי אם תושב אילת רוצה להגיע מוקדם בבוקר, לקחת טיסה בשעה 06:00, 07:00, אז מדובר בטיסה יקרה כי, א', הציבור הכללי פחות מעוניין בה ופחות אנשים משלמים על הטיסה הזאת את המחיר המלא אז הטיסה תהיה יחסית ריקה, וב', כל מיני עניינים של הלנת צוותים של הגעת המטוס מראש. אותו דבר בלילה. טיסות הקצה הן מראש טיסות יותר יקרות. עשינו תחשיב כלכלי לעומת הכסף שהוצע והבהרנו לראש עיריית אילת שאם נלך במנגנון הזה אנחנו מדברים על מנגנון שיאפשר לבצע סבב אחד, אולי שניים, ביום. זה כן יבטיח קביעות, שמי שמפעיל את הטיסות יהיה חייב לעמוד בזמנים, 5-10 דקות לא אבל שתהיה איזושהי קביעות וסדירות של העניין הזה.

אופציה שנייה זה היה לפעול בצורה של מנגנון תמיכה. המשמעות שלו זה שאנחנו מפרסמים איזשהו קול קורא פתוח, מי שעומד בתנאים של מנגנון התמיכה מקבל את התשלום ומי שלא עומד לא מקבל. החיסרון הגדול זה שאם לחברה אין איזושהי מחויבות ואם החברה לא עומדת בתנאים אז לא קרה כלום, היא פשוט לא תקבל את התמיכה. היתרון בזה שאפשר להפעיל כך יותר סבבים ותושבי אילת יקבלו את המחיר של 99 שקלים בכל הטיסות. המנגנון הזה פעיל מחודש יולי. יש מבחן תמיכה, גם ישראייר וגם ארקיע – עכשיו, כשנכנסה גם אייר חיפה יידענו אותה שהמנגנון קיים – וכל חברת תעופה שמפעילה יכולה לבוא ולעשות שימוש במנגנון הזה. המנגנון פעיל.

לגבי מה שראש העיר אמר בנושא אירועי הימים האחרונים, זה לא סוד שאנחנו פה במצב מאוד משברי, גם לאור ההסלמה בלחימה וגם לאור ההודעה של רשות התעופה האירופית שהיא בעצם ממליצה שלא לטוס למרחב האוויר הישראלי, וחברות תעופה שהן חברות כלכליות והשמיכה שלהן קצרה מבחינת כמות המטוסים שיש להן לאור הביקושים שמאוד-מאוד התגברו, בחרו וקיבלו החלטה לתגבר את הטיסות האלה. אנחנו לא מנהלים את חברות התעופה. אני מבין את המצוקה של תושבי אילת אבל יש גם את המצוקה של אנשים בחו"ל שתקועים כרגע ומנסים לעלות על כל טיסה אפשרית שתחזיר אותם. אנחנו נמצאים במצב שהיצע הטיסות לישראל וממנה התרסק.

כן, אבל אפשר להצדיק פעולת חירום להחזרת ישראלים בחו"ל סמוך למועד ההחלטה על ההמלצה לא לטוס לישראל, את זה אני מבין, אבל הרי לחברות התעופה הישראליות יש אינטרס להמשיך טיסות לחו"ל גם אחרי. זה כבר לא חילוץ, זה פשוט מסיבה כלכלית. יש הרבה ישראלים שרוצים לטוס לחו"ל וחזרה, אף אחד לא טס, אז הן ימשיכו לעשות את זה גם עוד שבוע, עוד שבועיים, עוד שלושה שבועות ועוד ארבעה שבועות, וזה יותר כלכלי מלטוס לאילת. לכן, אם היה מדובר באיזשהו מבצע חילוץ, יום-יומיים-שלושה, כשנוצר המשבר, אני מבין, אבל זאת לא הסיטואציה על פניו.

הסיטואציה שראש העיר תיאר לגבי הביטולים הסיטונאים שקרו אתמול זה לגמרי עכשיו. ההסלמה שקרתה עכשיו בעקבות המצב הביטחוני זו הסלמה של הימים האחרונים. אנחנו כל הזמן נעים בגלים של הסלמה ואיזושהי חזרה למצב טיפה יותר נורמלי. חברות תעופה זרות עובדתית, אני יכול לתאר לאדוני, זה נע בין ה-70% -80% מנורמה של מציאות טרום מלחמה בנתב"ג למצב של 20%-30%. אנחנו כרגע בגל של 20%- 30% לצערי. אנחנו עושים כל מאמץ כדי לבוא - - -

אתה כרגע אמרת לגבי המנגנון של 10 מיליוני שקלים – שאגב, זה מלמד שיהיה עוד כסף לא מנוצל בהחלטה כנראה בסעיף הזה, כי אם התופעה הזאת תימשך חברות התעופה הישראליות פשוט לא ינצלו את הכסף, הוא ירד לטמיון.

לא. א', המנגנון נבנה לימים שהם לא במציאות של השבוע האחרון. כסף שהוקצה לנו, היה לנו אחת משתי אופציות: או לעשות מנגנון מחייב שהמשמעות שלו היא מעט מאוד טיסות - - -

את זה הבנתי והבנתי את הבחירה.

אז הייתה בחירה. אם רוצים שאנחנו נעשה גם הרבה טיסות וגם מנגנון מחייב - - -

אני מבין את זה, אני רק אומר שכרגע יש שתי השלכות מהבחירה שנעשתה, אני לא מהרהר כרגע אם הבחירה הייתה נכונה או לא: אחת, יש סיכוי גדול שהכסף לא ינוצל כי כמו שאמרת, החברה ניגשת למבחן תמיכה, אתם מאשרים לה, אם היא בסוף מחליטה לא לטוס לאילת אלא לטוס לקפריסין אז היא פשוט לא - - -

אז אם יהיה לנו יותר כסף בגלל שאחוז הניצול הוא פחות ממה שחזינו, מן הסתם נוכל לתגבר. אנחנו יכולים גם לשנות את מבחני התמיכה, אנחנו כל הזמן עוקבים אחרי מבחני התמיכה. אם נראה שיש לנו יותר כסף – אני אגיד שמראש לקחנו, בגלל שהחלטת הממשלה הייתה לכאורה לתקציב של שנתיים ועד שהיא עברה דובר על תקציב של שנה וחצי, אז יש לנו 20 מיליון שקל לשנה וחצי. הסיכום שלנו עם האוצר זה שאנחנו כן יכולים להעביר משנה לשנה. זה לא חייב להיות 10 מיליון ל-25 ו-10 מיליון ל-24. גם התסריט של מה שכבר שהצענו, לקחנו שזה יהיה באזור ה-20 מיליון לשנה וחצי. אם נראה שקצב הניצול הוא כזה שמאפשר לנו לתגבר אז אנחנו נתגבר, או נציע תנאים יותר טובים כדי שיהיה פחות משתלם לחברת התעופה לבוא ולבטל. כמו שאמר אדוני, זה עסק כלכלי. חברת תעופה – חבל שהן לא פה, אני לא צריך לסנגר עליהן, אני לא מסנגר עליהן - - -

הזמנו אותן, הן פחדו להגיע.

חברות תעופה זה עסק כלכלי. אין אף חברה שהיא ממשלתית.

ופה אתם נכנסים, אתם הרגולטור. זאת אומרת שאם הפעילות הכלכלית בתנאי שגרת חירום – ושם אנחנו נמצאים וכנראה נימצא עוד פרק זמן נראה לעין – לא מאפשרת לפתור את הבעיה, אז פה נכנס הרגולטור עם הכלים השונים שיש לו, חוץ מהסוגיה. נניח שלא הייתה החלטת ממשלה 10 מיליון ש"ח, אתה הרגולטור צריך שיטוסו לאילת, אם לא טסים לאילת אתה צריך לפתור את זה. איך אתה יכול לפתור את זה? או להכניס תחרות נוספת או בהסכמים שאתה עושה עם חברות על אלף ואחד דברים שאתה נותן להן, לחייב אותן לטוס במינון כזה או אחר לאילת.

הצעד של הכנסת חברות זרות זה צעד שאנחנו בוחנים ולא פוסלים. כמובן שכרגע חברות זרות לא ייכנסו. אני כן אגיד שחברות זרות לא עומדות בתור בשביל לטוס לאילת, לא בטיסות בינלאומיות ולא בטיסות פנים-ארציות. אילת היא לא עסק כלכלי מבחינתן. דיברנו הרבה עם חברות זרות. חברות זרות, בעניין הבין-לאומי – כדי שהן יבואו היה צורך במתן תמיכה מאוד נדיבה מהצד של משרד התיירות והתאחדות המלונות וברגע שהתמיכה הזאת הופסקה הן פשוט הפסיקו להגיע. גם ברמה הפנים-ארצית אין פה איזו בוננזה גדולה. אז אילת כעסק תעופתי כלכלי זה לא עסק שנושא את עצמו.

למה בשגרה, לפני המלחמה, ארקיע וישראייר היו מעוניינים בזה, ואגב, מאוד לא אהבו כשאל-על נכנסה פנימה, היו בלחץ?

אני בקיא מאוד בכניסת אל-על. עובדתית, אל-על יכולה מחר בבוקר לטוס לאילת והפסיקה את הטיסות שלה לאילת. הסיבה שהיא הפסיקה את הטיסות שלה לאילת, עוד לפני המלחמה, היא סיבה כלכלית. יותר השתלם לאל-על לטוס בין-לאומי מאשר לטוס לאילת, לא בגלל שום סיבה אחרת. אז עובדתית, במבחן התוצאה, אל-על נכנסה לדבר הזה, הפעילה טיסות לאילת במשך שנתיים ויצאה. למה היא יצאה מהשוק? אפשר לשאול את אל-על, אני יודע למה.

ברור.

אז זה בהחלט צעד שאנחנו נבחן, אבל להציג את זה כמו שזוהר הציג את זה פה, בתור איזשהו פתרון קסם שיבוא ויפתור את כל הבעיות, הייתי נזהר מלבוא ולעשות את זה, אבל זה בהחלט צעד שאנחנו בוחנים.

אבל מה אתה מפסיד? הכי גרוע, אף אחד לא ייעשה.

החיסרון שיכול להיות לצעד כזה זה שאני אמצא את עצמי תלוי בחברות זרות. היום יש לי דואופול של שתי חברות ישראליות, כן יש פה סיכונים שאני יכול להיות תלוי בחברות זרות. אני אתן לך את הסיטואציה הכי חמורה – ייכנסו חברות זרות, אתה תצטרך לתת להן תמיכות כדי שהן יבואו וייכנסו, חברות שבאמת אין להן שום סנטימנטים, ואז החברות הישראליות ייצאו מהקו הזה כי יש להן אופציות אחרות - - -

לטווח ארוך אין להן אופציות אחרות.

למה? אין שום רגולציה - - -

כרגע יש להן יתרון בטיסות חו"ל אבל הרי היתרון הזה יימחק תוך "איקס" זמן.

בשיווי-משקל בין טיסות חו"ל לטיסות פנים-ארציות, הטיסות הפנים-ארציות – בגלל כל מיני תהליכים שקרו, סגירה של שדה דב, סגירה של שדה התעופה הישן באילת, האלטרנטיבה של הפתרון התחבורה היבשתי, הכביש, כל הדברים האלה – הביאו לידי מצב שבו התחבורה הפנים-ארצית לאילת היום היא הרבה פחות אטרקטיבית ממה שהיא הייתה בעבר. זו הסיטואציה. יש כן חשש מהצד שלנו כשאנחנו באים לבחון צעד מדיניות, שבדבר הזה בסופו של דבר ייצא שכרנו בהפסד. אני לא פוסל את זה, כרגע זה לא צעד ריאלי, מה שלא יהיה, בגלל המצב, אבל אנחנו לא פוסלים את זה.

לגבי כל מיני אופציות לחייב חברות ישראליות לטוס לאילת – אין לי את היכולת. אני אומר את זה כאן על השולחן. אני כרגע לא נותן לחברות הישראליות דבר וחצי דבר. הן לא מקבלות ברשות התעופה האזרחית וגם בשלטונות המדינה – אני לא מכיר, תקנו אותי אם אני טועה – כלום ואני לא יודע לחייב.

אין סיוע בגלל בעיות ביטחוניות?

לא, יש החזר הוצאות של אבטחה שהמדינה כופה עליהן, שגם את זה הן משלמות 2.5%. לחברות התעופה הישראליות מדינת ישראל לא נותנת כלום אז אני לא יכול לחייב חברה פרטית לבוא ולעשות פעילות. לא יכול. אם אני רוצה שהחברה הזאת תבוא ותעשה פעילות מסוימת אני יכול לעשות מכרז, אני יכול להוציא תמיכה, אם הפעילות הזאת היא פעילות שלא כלכלית והמדינה רוצה לעודד אותה, שתתכבד המדינה במסגרת סדרי העדיפויות שלה ותיתן מספיק כסף כדי שהדבר הזה יקרה. המדינה כנראה החליטה שזה לא מספיק חשוב. הכסף שהיא הקצתה לנושא הזה מאפשר לנו לעשות את מה שתיארתי לאדוני וזה המצב.

אני חושב שאתם כרגולטור – ועוד פעם, שימו בצד את המלחמה כרגע והמצב הייחודי כי מה שאתה מתאר זה תחזית למשבר הרבה יותר משמעותי והרבה יותר ארוך, לא רק בזמן מלחמה - - -

אז כרגולטור אין לנו כלים. אני לא יכול להכריח, לא את אל-על, לא את ארקיע ולא את ישראייר, לבוא ולהפעיל טיסות בכמות מסוימת לאילת. הם יכולים מחר בבוקר להפסיק לטוס לאילת.

אתה לא יכול כמשרד התחבורה להשלים עם זה. אם אין לך כלים היום אתה צריך ליזום אותם כמשרד התחבורה. בסוף אתה גם כן רגולטור שהחברות תלויות בו. אתה נותן גם סלוטים לטיסות, גם לחו"ל. בסוף הכול נפגש אצלך. זה לא שחברת תעופה היא אוטונומית לגמרי.

מי נותן סלוטים לטיסות לחו"ל זו רשות שדות התעופה. רשות שדות התעופה, אגב, היא אותו גורם שיושב פה ומציע הצעות, אותו גורם שמתנגד להורדת אגרות בשדה התעופה רמון, אותו גורם שמתנגד לתת לחברות שבאו ואמרו: תיתן לי משהו בנתב"ג ואז אני אגביר את הטיסות שלי לאילת, אותו גורם שמתנגד לזה. אז קצת מוזר לי לשבת פה בוועדה ולשמוע את מנהל נמל התעופה באילת מצהיר כל מיני הצהרות כשהנהלת רשות שדות התעופה אומרת: אני לא מוכנה בנתב"ג לבוא ולתת. אגב, היא לא מוכנה כי זה עניינים כלכליים, היא תפסיד על זה הרבה מאוד כסף.

הכל בסדר אבל בסוף רשות שדות תעופה זה גם אתה כמשרד התחבורה, לא אתה אישית.

רשות שדות התעופה זה לא משרד התחבורה, זה לא רשות תעופה אזרחית.

זה לא רשות תעופה אזרחית אבל זה כן שרת התחבורה ובאחריות שלה ושל משרד התחבורה. זו רשות אבל היא מסונפת למשרד התחבורה. זה לא גוף שנמצא בירח, שלא קשור לממשלת ישראל ואין לו כתובת בממשלת ישראל, יש לו. לכן בסוף האחריות של משרד התחבורה על כל זרועותיו למצוא פתרון לטיסות סדירות באילת, גם בשגרה וגם בזמן מלחמה.

לכן אני אומר שבשגרה יש טיסות סדירות לאילת, לא בכמות שהייתה פעם כי הסיטואציה השתנתה, אבל יש טיסות סדירות לאילת. כשאנחנו בוחנים את הצעד אנחנו רוצים לוודא שאנחנו לא שופכים את התינוק עם המים.

אבל בסוף יש מבחן תוצאה, אפשר לבחון שנים משהו.

מבחן התוצאה בשנה האחרונה הוא מבחן לא מייצג, פשוט לא מבחן מייצג. אני לא יכול לבחון דברים שקרו בשנה האחרונה כי אנחנו נמצאים במלחמה.

זה נכון אבל דווקא אתה נותן פה תחזית מאוד פסימית גם לזמן שגרה כי אתה אומר: זה פשוט לא כלכלי, ולכן הסיטואציה של לטוס לחו"ל כעדיפות על לטוס בפנים תישאר.

אבל ברגע ששיווי-המשקל משתנה חזרה? לנו, כמשרד התחבורה, חשוב וצריך לדאוג – ועושים את זה – שבימי שגרה וגם בימי חירום יהיו טיסות לאילת ברמה סבירה. אני לא רוצה כרגע להגדיר מה זה רמה סבירה.

צריך להגדיר.

ההגדרה יכולה להשתנות כתלות הסיטואציה שבה אתה נמצא. אנחנו מחויבים לזה ודואגים לזה והטיסות מתקיימות. כשאנחנו באים ובוחנים צעדים אני גם מוטרד – אני לא מדבר כרגע על הסיטואציה המאוד ספציפית שתיאר ראש עיריית אילת – מרמת השירות שמקבל התושב לאילת בטיסות לאילת ואנחנו עושים פתרונות כדי שהדבר הזה יקרה.

אני מעוניין לקבל מכם שני דברים: קודם כל לטווח הארוך, מה התוכנית וסל הפתרונות להימנע ממצב שלפעמים כשמתחילה דינמיקה זה כבר לא חוזר, שחברות תעופה כמו ארקיע וישראייר יקבלו תיאבון עכשיו בטיסות חוץ כי הן כמעט מונופול יחד עם אל-על, יפתחו קווים וכו', ואז גם כשתסתיים המלחמה ותיכנס שוב תחרות של חברות בינלאומיות, כל עוד הן יוכלו להחזיק קווי חו"ל הן יחזיקו קווי חו"ל. זאת אומרת שהטיסות לאילת גם בעת שלום לא יחזרו לאותו היקף.

אני לא רואה חשש שבאופן מתמשך לא יהיו טיסות לאילת.

לא, יהיו, מבחינה כמותית.

מבחינה כמותית, אם המשמעות הכלכלית - - -

זה, אגב, גם משפיע על המחיר, ברור לך שאם אין תחרות אמיתית אלא ההיצע פחות מהביקוש גם המחיר מטפס כלפי מעלה.

אז אנחנו נבחן כל צעד אפשרי גם כדי להגביר את רמת השירות בטיסות לאילת וגם שהמחיר יהיה מחיר יותר תחרותי. לבוא ולהגיד כרגע שיש לי איזשהם פתרונות קסם? יכול להיות שלפתרונות האלה יש עלות, כרגע התקציב הוא ל-2024-2025, אם נגיע למסקנה שאנחנו צריכים לשנות את המנגנון שאנחנו נוקטים בו כרגע, או שצריך להגיד: חבר'ה, התקציב לא מספק אנו צריכים משהו מעבר לזה, אנחנו נבוא ונדע לעשות את זה. אבל אין לי כלים רגולטוריים לבוא ולהגיד לחברה - - -

אבל אתה יכול לפתח אותם, אתה שולט על כל המפה בסופו של דבר, כל מה שזז. החברות לא יכולות בלעדיך.

אני משפטית לא יכול להגיד לחברה: אני מחייב אותך לטוס לנקודה א'.

היום לא כי אין לך כלי לזה, אתה יכול לייצר אותו. אתה יכול להתנות כל מיני דברים ואישורים שאתה נותן לחברות במכסות כאלה ואחרות, אתה יכול הכל. אתה יכול להכניס תחרות שתאיים עליהן ברמה כזאת או אחרת. בסוף חברת תעופה ישראלית לא יכולה לתפקד בלי משרד התחבורה הישראלי. היא תלויה בו באלף ואחד דברים. יש לך איתם מערכת יחסים של אלף ואחד דברים וכחלק מהנוסחה הזאת אתה חייב לתכלל את הסוגיה הזאת, להבטיח טיסות פנים לאילת, כי זה עניין אסטרטגי גם לתיירות פנים, זה כלי חשוב של תיירות פנים – גם רלוונטי לתיירות חוץ בשגרה אבל פחות – וגם רלוונטי לשגרת החיים בעיר אילת. מה לעשות, זאת עיר מנותקת. זה כלי.

אגב, הובטח לעיר אילת – ואני זוכר היטב את המאבקים סביב הסוגיה של שדה דב – שהמדינה תעשה הכול כדי להבטיח תעופה סבירה, נורמלית, באותם הסטנדרטים שהיו לפני ששדה דב נסגר, לתושבי אילת, באמצעות כל מיני כלים והחלטת ממשלה שלמה, מה לא היה סביב הסוגיה של שדה דב, וכרגע זה לא מוכיח את עצמו. נראה שמדינת ישראל לא מסוגלת, בטח לא בחירום, שהמצב על הפנים ויש ימים שבכלל אין טיסות לאילת, פשוט מנתקים את העיר.

שניים, לפי התחזית שאתה נותן כאן אני מאוד חושש שגם בחזרה לשגרה ההיצע יהיה הרבה פחות מהביקושים, עם כל ההשלכות של האירוע הזה. לכן, במציאות הזאת אתם חייבים כמשרד התחבורה לשים תוכנית גם לטווח ארוך וגם לטווח קצר מה אפשר לעשות במה שיש. יכול להיות שצריך לשנות מנגנון תמיכה כי בסוף כסף יישרף, לא ישתמשו בו.

כסף לא יישרף, זה ברור לנו. אני ממש מתנצל, אני חייב ללכת.

בסדר גמור. כמה זמן אתם צריכים לשים על השולחן מענים?

מענה לאיזה טווח?

מענה לטווח קצר עכשיו, למשבר החמור שיש, וגם מענה בהסתכלות קדימה על הסיטואציה הזאת.

החלופות די מוכנות, לא חיכינו לוועדה, זה דברים שיש לנו.

אז כמה זמן אתם צריכים לבוא לפה להגיד: זה מה שהחלטנו שאנחנו עושים, גם על המענה לטווח הקצר וגם לטווח הארוך?

כמה שבועות, זה דברים שמוכנים.

אוקיי, אז אנחנו נקיים דיון ייעודי על כל הסוגיה של התעופה לאילת בטווח של כמה שבועות ותבואו לשם עם פתרונות ותפיסות סגורות. תודה.

אז נגענו למעשה תוך כדי הדיון הזה בכל הסוגיות שראש העיר הציף בדברי הפתיחה שלו. היו לנו חובות קודם כל על שבעת מיליוני השקלים. אוצר ותיירות, הצלחתם להיסגר על גרסה אחידה?

להבנתי זה נתקע בדרגים גבוהים מאתנו אבל אנחנו בשיח ואנחנו נדאג שזה יקרה.

הוגשה בקשה או לא?

אני לא קיבלתי בקשה והצוות שלנו לא קיבל בקשה, זה מה שאני יכולה להגיד מהצד שלי.

משרד האוצר קיבל בקשה?

היה שיח בין המנכ"לים. להערכתי אני חושש ששם זה נתקע. אני סבור שכבר בשבוע הבא אפשר לסגור את כל הנושא.

שיח בין המנכ"לים זה טוב, בקשה פורמלית הוגשה?

אנחנו לא קיבלנו בקשה פורמלית.

משרד התיירות, הגשתם בקשה פורמלית?

הבנתי בזמנו שנאמר לי שכן.

ועכשיו מה הבנת?

לא קיבלתי תשובה, תשובה חד משמעית, על הנושא הזה.

אז אני מציע לבדוק אצלך בבית כי איך שזה מסתמן ייתכן שאתה יושב ומחכה לכסף והוא לא יגיע כי לא ביקשת בסוף.

יש תשובה, דרך אגב, לגבי העובדים הירדנים. מתקיים שיח מול משרד החוץ לגבי הנושא של העובדים הירדנים. מדובר בהסכם מדיני בין המדינות, נושא סופר רגיש שמשרד החוץ מטפל בו, ועל מנת ליצור גיוון שאנחנו מדברים עליו, לא הגדלה של מכסות – הגדלה של מכסות מצריכה אישור של הרבה גורמים אבל שינוי של תמהיל בעצם דורש הקטנה של כמות המכסות של הירדנים ולהביא עובדים זרים במקום. יש לזה גם השפעות כלכליות כמובן, מן הסתם עובד זר עולה יותר מעובד ירדני, אבל עכשיו יש שיח מול משרד החוץ כמה אפשר להתגמש בנושא הזה. המנכ"ל שולח אליכם מכתב בנושא הזה על מנת שנבדוק אם אפשר או אי אפשר. אם אי אפשר אז במהלך חודש נובמבר נגיש בקשה לוועדת המנכ"לים על מנת להגדיל את המכסה. אם ניתן להקטין את המכסה אז מן הסתם לא צריך לפנות לוועדת המנכ"לים ואפשר להביא עובדים זרים במקום.

אז היעד זה 1 בנובמבר?

לא ה-1, במהלך נובמבר. מיד אחרי החגים אנחנו נסגור את הנושא מול משרד החוץ, מה ניתן ומה לא ניתן.

אנחנו נבקש עד סוף נובמבר לעדכן אותנו מה קרה עם זה וננסה לקיים דיון בדצמבר על הסוגיה הזו של העובדים הזרים.

כמובן שהיחסים עם ירדן הם יחסים רגישים. אני יכולה להגיד שלפתחנו לא הגיעה שום בקשה לשיח על הורדת מכסת העובדים הירדנים.

נאמר לי שהמנכ"ל שלח או ישלח בימים הקרובים את המכתב. המכתב כבר מוכן ואז נסגור את כל הנושא הזה מולכם. כמובן שאתם מובילים את הנושא ולא אנחנו.

בסדר, אז אנחנו נחזור לסוגיה הזאת בסוף נובמבר-תחילת דצמבר.

איתמר אליצור, מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת. התייחסות לנושא העובדים הירדנים. דוח מבקר המדינה במרס 23 מדבר על כך שאי הגיוון של העובדים הירדנים באילת זו ממש סכנה אסטרטגית. ברגע שהגבול נסגר ליותר מכמה שעות אנחנו מתקשים ולא יכולים להמשיך את האירוח של האנשים. אנחנו הכלי של אילת לעסקים ולכלכלה. הם מתאכסנים בבתי המלון וברגע שאנחנו לא יכול לפתוח את דלתות בתי המלון ברור לכולם מה קורה לכלכלת אילת. ראינו בקורונה, זה מגיע ל-80% אבטלה בעיר. הנושא הזה של התלות המוחלטת בעובדים הירדנים הוא לא נכון וצריך לעשות תמהיל שונה.

מ-2023 מבקר המדינה העלה את הנושא הזה וביקש להתקדם. אנחנו נציין עוד פעם, אנחנו מאוד מרוצים מהנושא של העובדים הירדנים, אנחנו לא רוצים להוריד את כמות העובדים הירדנים שלנו, אנחנו רוצים להוסיף עוד כמות של עובדים זרים שתהווה רשת ביטחון ליכולת בתי המלון לעבוד בפועל, להמשיך גם בימים שהם יכולים להיות יותר בעיתיים. זה קרה לנו ב-8 באוקטובר וקרה לנו עכשיו עם הפיגוע באלנבי. בכל רגע נתון זה יכול לקרות. אני חושב שלחכות עד סוף נובמבר לתהליכים זה ארוך ויכולה להיות לנו בעיה הרבה לפני וחבל שאנחנו לא מתקדמים עם זה יותר מהר.

אתה מכיר את הטלפונים במשרד התיירות, זה כרגע תקוע אצלם. כשפגשתי את ראש העיר הבנתי ממנו שזה תקוע בהתנגדות של פנים ואוצר, התמונה שאני רואה כרגע בדיון היא שמשרד התיירות עוד לא השלים תהליכים פנימיים אצלו ועוד לא החליט בכלל מה הוא מבקש, האם הוא מבקש כך או מבקש כך. עד שמשרד התיירות, כגורם מקצועי שמופקד על תחום התיירות, לא יחליט ולא יפנה, שום תהליך לא יתחיל. אז אם אתם רוצים לזרז את סוף נובמבר משרד התיירות הוא הכתובת.

הדבר השני הוא בנושא הטיסות לאילת. אני רוצה להציג כמה נתונים שאנחנו יודעים שיהיו על השולחן. בחורף בשנת 2019-2020 הגיעו 90,000 תיירים בפועל לאילת, שהכניסו לכלכלת מדינת ישראל באופן ישיר קרוב ל-300 מיליון שקל וההערכה שהכניסו לכלכלת אילת מאות מיליונים בתקופה שהכי קשה לעיר אילת, תקופת החורף, בה הרבה פחות תיירות פנים מגיעה. ההשקעה של הממשלה בנושא הזה הייתה בסביבות 25 מיליון שקל. אלה המספרים ולכן החשיבות המאוד מאוד גדולה בנושא התיירות והטיסות הבינלאומיות לאילת.

לגבי הנושא של טיסות הפנים, אנחנו מבינים שצריך להתקדם עם משהו כי באמת היום הרבה מאוד מהאנשים פשוט לא סומכים יותר על הטיסות, מראש לא מתכננים את זה ויש עומס מאוד מאוד גדול עם נושא הרכבים, הגעה או אנשים שמבטלים ולא רוצים להגיע לאילת בגלל שאין טיסות מוסדרות. אלה הדברים העיקריים שלנו. אם יש שאלות שאנחנו יכולים לעזור ולענות אנחנו נשמח.

תודה. בבקשה.

שלום לכולם, שמי ארנון בירן, מרכז השלטון האזורי, אנחנו מייצגים את כל המועצות האזוריות בישראל, אני אחראי על תחום התיירות, וגם תושב הגבול המזרחי כבר 40 שנה, לכן אני שמח גם ברמה הפרטית, גם ברמה האישית וגם ברמה המקצועית על הזרקור ששמים על המרחב הזה, שהוא מרחב, מצפונית לאילת ואת בית שאן, מאוד מבודד, שבין היתר התיירות היא מנוע כלכלי מאוד מאוד חשוב. לצערי, משרדי הממשלה – ואני מצטער שנציגת משרד האוצר יצאה בדיוק עכשיו – גם משרד האוצר וגם משרד התיירות, בעיניי לפחות, לא שמים את הדגש על המרחב הכפרי, ובוודאי לא על המרחב הזה, של מזרח המדינה, ואני אשמח מאוד אם הוועדה הזאת תסייע לנו להרים את הפרויקט הזה.

ב-7 באוקטובר המרחב הכפרי ספג מכה מאוד מאוד קשה. במקביל גם תרם תרומה מאוד גבוהה, כולל אירוח ללא תשלום בחדרי אירוח, צימרים וכו'. בהחלטה הזאת אין התייחסות בכלל לאמצעי הלינה הזאת אלא רק לחדרי מלון. מועצה אזורית תמר אירחה 14,000 מפונים, בעוד יש לה 2,000 תושבים והם עשו שם בהחלט פרויקט לתפארת. ההחלטה מדברת על – אני מצטט – "לתמוך בישובים הנסמכים על ענף התיירות ונמצאים באזורים פריפריאליים, אשר מגבירים את התלות בפעילות הכלכלית שמקורה בענף זה". בפריפריה, התיירות היא מנוע כלכלי מאוד מאוד חשוב. עיני לא צרה באילת, צריך לפתוח את כל החסמים שמעכבים את התיירות אליה, אבל כל האינדיקטורים פה מפלים לרעה את המרחב הכפרי. אפילו בשפה שמשתמשים בה, "חדרי מלון" ולא "צימרים" - - -

ההחלטה הזאת היא לא עליכם, זה ברור, אפשר להגיד את זה בפשטות, לא צריך להוכיח את זה.

בעוד שהפגיעה במרחב הכפרי מתמשכת עד היום. אנחנו עדיין לא התאוששנו. אם ניקח את אילת, הפארק הקרוב אליה, פארק תמנע, ב-60% ירידה לעומת תקופה מקבילה. כנ"ל כל אתרי רט"ג כמעט בארץ ועוד אתרים אחרים. בכלל המרחב הכפרי עוד רחוק מלהתאושש. אני אשמח מאוד אם אתה, בראשות הוועדה הזאת, תדאגו גם מעבר לאילת לכל מה שקורה בין אילת וצפונה. אני חושב שהדבר הכי זועק פה זה שגובל באילת חבל אילות, קיבוץ אילות, שהוא ממש על הגדר של העיר – התעלמות מוחלטת. הייתה החלטת ממשלה, 4662 נדמה לי, שכן חיברה בין אילת לאילות ולחבל אילות, ובלשון המעטה, האירוע הזה תמוה בעיניי ואני אשמח מאוד אם הוועדה הזאת תתייחס לזה בהמשך.

יש למשרד התיירות התייחסות למה בהחלטה של 1702 לא התייחסתם לתיירות כפרית?

ההחלטה הזאת היא החלטה של האוצר, לא של משרד התיירות. הקביעה לפיה ההחלטה פונה רק לערי ליבה תיירותיות שנמצאות במדד הפריפריאלי האחד נקבעה ע"י משרד האוצר, לא על ידי משרד התיירות. אנחנו לא היינו חלק בהחלטה הזאת. זו החלטה שאנחנו מיישמים אותה אבל זו החלטה של האוצר, לא שלנו.

מי שמוביל את ההחלטה זה משרד האוצר?

כן.

זאת אומרת שאתם כמשרד התיירות, אם משרד האוצר לא היה מוביל, לא היה אכפת לכם מה קורה בתיירות באילת?

חלילה וחס, לא אמרתי את זה. אני אומר, אם משרד התיירות היה צריך להוביל החלטה מסוימת שהוקצה לה תקציב יכול להיות שהיינו עושים פרמטרים או קריטריונים אחרים על מנת לבחון מי זכאי לקבל את התמיכה.

אבל אתם מופקדים על תחום התיירות בארץ, בא ואומר מנכ"ל שלטון אזורי דבר שלכאורה מן הסתם נכון, כל התחום של תיירות כפרית, בטח באזורים מרוחקים בפריפריה, נפגע בגלל המלחמה, כמו שגם כל תחומי התיירות האחרים נפגעו. אם זו אמירה נכונה אז אתם, כמשרד התיירות, צריכים לשבור את הראש מה אתם עושים עם זה – פונים למשרד האוצר, מנסים לגבש החלטת ממשלה משלימה אחרת, מתקנים את זאת, מוסיפים לה סעיף, יש כל מיני דרכים לעשות את זה. אני שואל מה אתם כמשרד התיירות עשיתם בהקשר הזה.

אנחנו פה לא מופקדים על כל התחום הכפרי אבל חלק מאזורי הפריפריה של התחום הכפרי הם באחריות הוועדה שלנו, מחבל אילות בואכה כל הערבות והצפון. השאלה היא מה עשיתם בהקשר הזה. לדוגמה – זה לא נושא הדיון כרגע – היה פה דיון לפני שבוע על רמת הגולן, ברור שכל התיירות הכפרית ברמת הגולן היא במצב על הפנים כבר שנה, ובטח ובטח בחודשים האחרונים. זה חבל ארץ שמבוסס על תיירות, אולי אפילו לא פחות מאילת בהרבה מאוד מובנים מבחינה כלכלית. אז השאלה היא מה אתם עושים כמשרד התיירות בהקשר הזה.

ללא קשר להחלטת הממשלה הספציפית הזאת יש לנו מנהלת תמיכה שבאמצעותה אנחנו מסייעים בפעולות שיווק של ערים ושל מועצות אזוריות, ואם הם עושים אירועים תיירותיים אז מן הסתם עושים פעולות שיווקיות, הם יכולים להגיש לנוהל כמובן ואנו תומכים בהם. אנחנו עובדים בשיתוף - - -

זה בשגרה, זה לא לוקח בחשבון - - -

רק לסבר את האוזן, מה שעמי מדבר עליו הוא שני מיליון שקל על כל המדינה ופה מדובר על עיר עם 25 מיליון שקל תמיכה, אז זה הפרופורציות. רק במרחב הכפרי יש 150 פסטיבלים בשנה, אם תיקח את כל הנוהל רק למרחב הכפרי, תחלק 2 מיליון ל-150 אירועים בשנה – גרושים.

אוקיי, אני אפנה את השאלה הזאת גם לאוצר. העלה פה מרכז שלטון אזורי קושיה, למה ההחלטה לא דיברה גם על הפתרונות לתיירות הכפרית שגם היא נפגעה מאוד כתוצאה מהמלחמה וברור שהיא הוחרגה לחלוטין מההחלטה כפי שהיא נוסחה. כששאלתי את משרד התיירות הוא אמר: אם אנחנו היינו בונים את ההחלטה היינו מכניסים גם תיירות כפרית, משרד האוצר בנה את ההחלטה, הוא זה שהחליט שזה הולך אך ורק למוקדי תיירות עירוני, לכן השאלה מתגלגלת אליך.

ישנם אזורים בפריפריה שהם באמת נסמכי תיירות בהיקפים שהם אולי לא פחות מאילת, הבאתי לדוגמה את רמת הגולן, חבל ארץ שהוועדה שלנו גם מופקדת עליו, ושם ברור שתיירות זה ענף מאוד מאוד חשוב לכלכלה של רמת הגולן וברור שהוא במצב על הפנים כתוצאה מהמלחמה, ובשונה מאילת לא רק שלא השתקם אלא המצב הולך להחמיר בתקופה הקרובה. למה אתם כאוצר, א', לא לקחתם את זה בחשבון מלכתחילה? וב', למה שלא תקדמו תיקון או החלטת ממשלה מקבילה שתיתן מענה לתיירות הכפרית?

קודם כל, ההחלטה הזאת נכתבה באפריל, אם אני לא טועה, אז המצב שאנחנו נמצאים בו היום באמת שונה. באופן כללי, יש סדרי עדיפויות, יש לנו מקורות מוגבלים, הקריטריון שנבחר היה קריטריון של מצב סוציו-אקונומי של האזור. ברור שאם הצורך ישתנה - - -

הוא לא סוציו-אקונומי, הוא פריפריאלי.

פריפריאלי, סליחה.

סליחה, אבל ראש העיר ציין שמפברואר המצב השתנה, ואם ההחלטה הייתה באפריל המצב השתנה כבר חודשיים אחורה.

וחבל אילות הוא לא אחד?

אני לא יודעת.

ברור שהוא אחד.

ברור שהוא אחד, לכן אני שואל.

יש פה התעלמות לא ברורה.

אני חושבת שבמבט צופה פני עתיד – וכמובן אם אנחנו מדברים על הצפון – אנחנו נשמח לקבל בקשות ולראות את הצרכים. אנחנו כמשרד האוצר לא מגבשים תוכניות ספציפיות לאזורים, אנחנו בוחנים בקשות שמשרדים וגופים מבקשים מאתנו. לכן נשמח לשקול כל בקשה במצבט צופה פני עתיד.

אמנם זה לא קשור לדיון הזה לאילת אבל זה כן קשור לכמה חבלי ארץ שאנחנו כן אחראיים עליהם כוועדה. אני מבקש, משרד התיירות ומשרד האוצר ביחד – כי את צודקת שמשרד התיירות הוא זה שצריך להציף מולכם את הנושא – להציג לנו תוכנית לפתרונות למגזר הכפרי, לפחות בחבלי הארץ שאנחנו אחראיים עליהם, מחבל אילות עד לרמת הגולן בכל הקו המזרחי, שבאמת חלק מחבלי הארץ האלה הם נסמכי תיירים.

אני גם אציין שאנחנו לפני דיוני תקציב אז אני מקווה שאם הדבר הזה הוא באמת בסדרי העדיפויות של המשרד הוא יבוא לידי ביטוי בדיונים התקציביים.

בקצב של דיוני תקציב - - -

אתה יודע יותר ממני.

לכן אני לא כורך את זה בדיוני תקציב, אנחנו בשנת 24, חלק גדול מהפסדים הם בשנת 24 וכו'.

נשמח להציג בפניכם גם נתונים וגם את התוכנית שהצגנו כבר למנכ"ל משרד התיירות והצוות שלו ביוני השנה להקל על המצוקה הזאת.

בסדר גמור. אני מסכם את הדיון. האוצר והתיירות, תהיו אתי כי אתם השחקנים המרכזיים בדיון הזה. קודם כל, אני מבקש בשבוע הבא לקבל עדכון על גם ההתקדמות בנושא של שבעת מיליוני השקלים, שהפלונטר הזה נפתר והכסף יצא לדרך. שנית, עדכון לגבי המסלול של מימוש היתרה מ-25 המיליון, חוץ משבעת המיליון שקלים, זה עוד 18 מיליון שקל, באיזה נתיב בחרתם ללכת ומה אתם עושים. תעדכנו פשוט את הוועדה. אנחנו לא נתכנס לצורך זה אבל אני מבקש בכתב שמשרד האוצר, משרד התיירות ומשרד הנגב והגליל יעדכנו את הוועדה.

אנחנו נקיים בקרוב דיון על בעיות התעופה לאילת. זה נושא שעלה פה ולדעתי דורש דיון אינטגרלי נפרד. אנחנו נבקש עד סוף נובמבר לקבל עדכון, רצוי יותר מהר, מה החלטתם לעשות עם כל הסוגיה של עובדים זרים בתחום התיירות לאילת, באיזה מסלול בחרתם ללכת ואם הוגשה הבקשה, וכמובן מה עמדות המשרדים השונים לקראת הדיון בבקשה הזאת בוועדת המנכ"לים. כנראה נקיים על כך דיון מסודר מתישהו בסוף נובמבר, אחרי שתעבירו לנו עדכון. כמו כן, אני מבקש ממשרדי האוצר והתיירות לעדכן אותנו עד שבועיים לפני סוף השנה על מימוש מלא של סעיף התשתיות בהחלטת ממשלה, ואם נראה שיש בעיה אז נקיים על כך דיון נפרד. תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:35.