פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



54
הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
05/11/2024


מושב שלישי



פרוטוקול מס' 71
מישיבת הוועדה המיוחדת לענייני הצעירים
יום שלישי, ד' בחשון התשפ"ה (05 בנובמבר 2024), שעה 10:45

השפעת שוק השכירויות על צעירים והפעילות הממשלתית לשיפור המצב הקיים

חברי הוועדה: נעמה לזימי – היו"ר

דוריה גנות - אגף תקציבים, משרד האוצר

אפרת פרוקצ'יה - היועצת המשפטית, משרד הבינוי והשיכון

נועה מושייף - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

לירן קוסמן - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

עמי צדוק - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

דורון סייג - מנהל מדדי הדיור, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ד"ר לריסה פליישמן - ראש תחום, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

ד"ר מיכל סבח - ראש תחום מרשם דירות ומבנים, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

איליה טורקות - מנהל אגף פיתוח עסקי, דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור והשכרה בע"מ

אייל יחיאל - סמנכ"ל שיווק ונכסים, דירה להשכיר - החברה הממשלתית לדיור והשכרה בע"מ

מאיר שטאובר - מנהל אגף שיווק, רשות מקרקעי ישראל

איציק גורביץ - סמנכ"ל כוח אדם כלכלה ומיסוי, התאחדות הקבלנים

איתמר אבנרי - חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, ועד השוכרים של פלורנטין

ענת רודניצקי - מנהלת הרשות לדיור, עיריית תל אביב-יפו

עידו אטיאס - חבר מועצת עיריית באר שבע, ומנהל קהילה, חלאס שכירות מוגזמת באר שבע

יאיר דודק - מנהל קהילה, חלאס שכירות מוגזמת באר שבע

בן שי - תעסוקה והשכלת צעירים, רשות הצעירים

מירה אופנהיים - דוברת, מרכז אדוה

ירון הופמן דישון - חוקר, מרכז אדוה

תהילה שרעבי - חוקרת ומקדמת מדיניות, מרכז אדוה

בן חושן - יו"ר שותף, הדמוקרטים הצעירים

שני טל - הובלה, הדמוקרטים הצעירים

ארז אוזן - סטודנט, האוניברסיטה העברית

שרון לוין - מנהלת הסברה, עמותת פעמונים

תמיר מימון - חבר, דור תקומה

אופיר בלמקר - אזרח

ליאת לנדאו - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ורד קירו זילברמן

דפנה סידס-כהן

אפרת שלמה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



השפעת שוק השכירויות על צעירים והפעילות הממשלתית לשיפור המצב הקיים

שלום בוקר טוב, אני ממש שמחה לפתוח את הדיון הזה על מצב שוק השכירות בישראל בדגש על צעירים ומשפחות צעירות. הדיון הזה בגלל אילוצים נדחה כמה פעמים והפעם למרות המליאה המאוחרת העדפנו לדחות את שעת הדיון מאשר לדחות את הדיון פעם נוספת אז חשוב מאוד שאתם כאן אני ממש מודה לכם גם על ההבנה עם הזמנים.

אני רוצה לפתוח וקודם כל להגיד שהזכות לקורת גג בישראל היא זכות שהופקרה שנים ארוכות, שוק הדיור בישראל הוא חלק ממכלול של מענים ושל אפשרויות שעל המדינה להסדיר ולייצר בין רגולציה ובין אם תמיכה ממשלתית והסדרה ממשלתית לאורך כל סוגיות הליבה של הדיור בישראל, דיור ציבורי כתשתית, דיור בר השגה, רגולציה על שוק השכירות, שכירות ארוכת טווח וסיוע בשכר דירה שאמור להיראות אחרת.

כלל האלמנטים הללו יחד אמורים לייצר שוק דיור מנוהל אפשרי וכזה שמאפשר גם לדור הצעיר להסתכל על דיור לא כעל משהו שהוא חלום רחוק ובלתי מושג, אלה כעל אופציה ממשית וקיימת כפי שהייתה המדינה עד לפני כ-20 שנה ונוכח המציאות הקיימת זה כמעט בלתי אפשרי אלא אם כן יש ירושות, נכסים או אפשרויות קודמות, המדינה כמדינה לא מאפשרת את מה שנקרא קורת גג באופציות מרחיבות מיטיבות שיכלו לאפשר לכל בנאדם בישראל שכירות עם וודאות או נגישות לנכס.

אנחנו מדברים על זה הרבה הרבה שנים ובדיון הזה אנחנו ניסינו לפרק רגע את הדיון הגדול על דיור, בדרך כלל אנחנו עוסקים בסוגיית הקצה של דיור ציבורי ופה אנחנו נבקש לעסוק בשוק השכירות מתוך ההבנה שבסוף סוגיית הדיור היא מכלול שלם.

המחקר של הממ"מ שתכף יוצג כאן הוא מתכתב עם נתונים שאנחנו כבר מכירים, אבל אני כן שמחה שזה מחקר של הכנסת שפורש את כל האופציות והכשלים וגם את הנתונים, למשל שבין 2008 שזה ממשבר הסאב פריים אפשר להגיד עד 2024 שוק השכירות עלה בכ-61% למרות שזה נתון שקשה מאוד למדוד אותו בגלל היעדר אפשרות מדידה בצורה מוחלטת בהקשר הזה, כן מחירי הדיור עלו בכמעט 200% זאת אומרת מציאות שהיא בלתי אפשרית תחת אפס ניהול ממשי שמשנה את המציאות, המציאות היא רק מחמירה.

אז אני מודה מאוד לכל מי שנמצאים כאן אני מעדיפה שאתם תדברו, ניתן קודם כל למחקרים ולרשויות להציג, אני כן מבקשת ממש שהדיבור של האורחים יהיה קונקרטי, כי גם אם אנחנו יכולים לסיים יותר מאוחר לי יש את חוק בתי הדין הרבניים בוועדת הכספים ואני אצטרך ללכת לשם, אני בדרך כלל נותנת לדיונים לגלוש אבל פה אני אעדיף שנהיה ככה הכי מדויקים כדי שכולם יוכלו לדבר, אז תודה רבה.

אני באמת אפתח איתך לירן קוסמן מהממ"מ, תודה רבה שהגעת אלינו תודה על המחקר שלכם, נפתח איתך בבקשה.

תודה, הכנו מסמך לקראת הדיון אני אסקור כמה נקודות מרכזיות מתוכו: אני אתחיל בלדבר על שוק השכירות באופן כללי אז באמת בין 2008 ל-2024 מחירי הדירות עלו בכמעט 200% ובאותו זמן מחירי שכר דירה עלו רק בכ-60%.

אתה מוצא את הנתון הזה כנתון שהוא ודאי או שהוא יכול גם בסטייה מאוד מאוד גדולה?

זה לפי מדדים של הלמ"ס.

אבל גם הלמ"ס אין לו ממש אמצעי, נשמע גם את הלמ"ס אבל אמצעי מדידה מובהק לשכירות.

זה לפי איזושהי מתודולוגיה שהלמ"ס עובדים לפיה, זה הכל כמובן אומדנים והערכות.

ספקולטיבי?

זה מבוסס על נתונים אמיתיים.

חד משמעית אבל מבחינת אופן המדידה.

אבל באמת שוק הדיור הוא לא אחיד, במקומות מסוימים יותר יקר לגור ובמקומות אחרים יותר זול אז זה איזשהו ממוצע כללי.

אז כלומר בתקופה הזאת מגורים בשכירות הלכו ונהיו יותר נגישים כלכלית לעומת קניית דירה ולכן באמת רואים עליה באחוז משקי הבית שגרים בשכירות, ב-2013 כ-24% ממשקי הבית גרו בשכירות וב-2023 זה עלה ל-29%, באותה תקופה מדד המחירים לצרכן עלה בכ-30% כלומר שכר הדירה התייקר יותר מרמת המחירים במשק.

מחקרים שנערכו בבנק ישראל מצאו שבין 2003 ל-2012 משפחות צעירות עם ילדים הם אלה שנדחקו למגורים בשכירות בגלל העלייה במחירי הדירות ולאחר מכן ב-2016 עד 2019 היכולת שלהם לקנות דירה עלתה בגלל התוכניות של דירה בהנחה.

מחירי השכירות הם מאוד משתנים ממקום למקום, בתל אביב שכר דירה ממוצע לדירת שלושה חדרים הוא הגבוה ביותר בארץ כ-6,800, בבאר שבע הוא כ-2,600 לדירה של שלושה חדרים, בין 2022 ל-2023 שכר דירה ממוצע לדירת שלושה חדרים עלה בתל אביב בכ-7% ובאשדוד הוא עלה רק ב-4% למשל, תל אביב היא גם העיר עם הכי הרבה דירות שכורות כ-108,000 דירות שהם כ-13% מכל הדירות השכורות בארץ.

בעקבות המלחמה בסוף אוגוסט היו יותר מ-50,000 מפונים שגרו בקהילה, חלקם זה בדירות שכורות זה בעצם מגדיל את הביקוש לדירות שכורות ויכול לגרום - - -

כשאתה אומר דירות שכורות אנחנו כמובן לא כוללים מעונות ולא כוללים אייר בי אנד בי? זאת אומרת לא מעונות סטודנטיאליים?

לא לא כולל.

שום דבר כזה ואיר בי אנד בי לא מחושב פה כי קשה לאמוד, זאת אומרת לא דירות שהם בעצם הוצאו מהשוק לאופציות.

נכון לא כולל את זה. אז ככל שהמצב הביטחוני ממשיך למנוע מאנשים לחזור לבתים שלהם זה ממשיך ללחוץ על מחירי השכירות לעלות.

אני אעבור לדבר על דפוסי המגורים של צעירים אז הלכנו לפי הגדרה של רשות הצעירים ומשרד הנגב והגליל, כלומר גילאי 18 עד 34 לפי ההגדרה הזאת כ-25% מאוכלוסיית ישראל הם צעירים, ב-2022 כ-65% מהצעירים בגילאי 25 עד 34 גרו עם משפחה משלהם, כ-25% גרו עם ההורים ללא משפחה משלהם וכ-9% גרו לבד או עם שותפים, ביחס למדינות ה-OECD ישראל נמצאת פחות או יותר באמצע בשיעור הגרים עם הוריהם.

דפוסי מגורים משתנים לפי מאפיינים כמו גיל מין ודת, למשל מגורים לבד או עם שותפים שכיחים יותר בקרב צעירים מאשר לא צעירים, יהודים יותר מאשר לא יהודים וגברים יותר מנשים, בין 2000 ל-2018 הייתה עלייה בשיעור הגרים עם הוריהם וירידה בשיעור הגרים עם משפחה משלהם כנראה עקב עליה בגיל הנישואים, מגורים בדירה בשכירות לעומת דירה בבעלות הם נפוצים יותר בקרב צעירים מאשר לא צעירים, יותר בקרב יחידים מאשר משפחות ויותר בקרב יהודים מאשר ערבים.

צעירים שגרים בשכירות מוציאים יותר אחוז מההכנסה שלהם על שכר דירה, בממוצע כללי כ-42% מההכנסה שלהם הולך על שכר דירה לעומת לא צעירים שמוציאים כ-28% מההכנסה שלהם וחלק ממי שגר בשכירות יש לו דירה בבעלותו - - -

כשאנחנו אומרים 42% זה בדרך כלל גם צעירים שגרים גם עם שותפים?

כל מי שגר כל הצעירים שגרים בשכירות.

מדד שבודק את רמת הוול ביינג שלנו אומר שאם משק בית מוציא יותר מ-25% על דיור אז רמת החיים שלו מתחילה להיות בנסיגה.

כן זה נחשב הרבה להוציא.

כן, זה כולל הכל טיפולים רפואיים, יכולת לרכוש השכלה.

כן זה בא כמובן על חשבון דברים אחרים. חלק מהאנשים הם בעלי דירות ובוחרים לגור בשכירות אז גם את זה בדקנו, אצל צעירים רק 15% מהשוכרים יש להם דירה בבעלותם ואצל לא צעירים 21% משוכרי הדירות יש להם דירה בבעלותם, למרות זה ראינו שאין אין הבדל בשביעות הרצון מהדירה בין צעירים ללא צעירים.

אני אעבור לדבר על כלי סיוע של המדינה למגורים בשכירות: הדבר הראשון זה הסדרה רגולציה, בישראל יש מעט מאוד דיור ציבורי, רוב הדירות להשכרה הם בבעלות פרטית.

רק נציין 1.8% דיור ציבורי ממוצע OECD נכון להיום 7%, מדינות האיחוד 8% לפי המחקר, בבקשה.

כן, אחוז הדיור הציבורי מתוך כלל הדירות במשק, אז בישראל כ פחות מ-2% לעומת ה-OECD שזה כ-7%, אז בגלל זה הרגולציה משחקת תפקיד חשוב.

ב-2017 אושר בכנסת תיקון לחוק השכירות והשאילה שבמסגרתו ניסו ליצור יחסים הוגנים יותר בין השוכר והמשכיר.

כן סטנדרט של חוזה.

כן ולאחרונה התקבלה החלטת ממשלה להטיל על משרד הבינוי והשיכון לגבש תוכנית אסטרטגית לשוק השכירות.

הכלי השני זה שכירות מוסדית, ב-2013 הוקמה חברת דירה להשכיר שפועלת לקדם את תחום השכירות המוסדית, שזה מקבצי דירות שמושכרות לטווח ארוך.

כן נכון היא הוקמה, אבל הייתה גם רפורמה של שכירות מוסדית שהייתה ב-2022 נכון?

2021-2022 כן.

של הרפורמה, סליחה בלבלתי בין השניים.

עד לסוף 2023 שווקו במסגרת פעילות החברה קרקעות עבור כמעט 16,000 דירות בשכירות מוסדית ויש דירות נוספות שהוקמו גם בדרכים אחרות.

לגבי דיור ציבורי ב-2023 היו כ-46,000 דירות של דיור ציבורי ועוד כ-14,000 גיל זהב שמיועדות לאזרחים ותיקים, מספר הדירות לדיור ציבורי בישראל נמוך מהביקוש שלהם וגם נמצא בירידה, בסוף היו כ-30,000 ממתינים לדיור הציבורי שבמשך תקופת ההמתנה הם זכאים לסיוע מוגדל בתשלום שכר דירה בשוק החופשי.

הכלי הבא זה סיוע בשכר דירה, ב-2023 המדינה נתנה סיוע בסך של כ-2.5 מיליארד שקל לכ-240,000 זכאים.

אתה יכול גם להגיד מתי פעם האחרונה שהסיוע בשכר דירה התעדכן?

מתי הוא התעדכן מה הסכום? לא בדקנו.

שלום עורכת הדין אפרת פרוקצ'יה. מתי פעם אחרונה שהסיוע בשכר דירה התעדכן?

לפני שנים, אולי דוריה תדע להגיד את התאריך המדויק.

תוכלי לבדוק את זה?

אני אגיד שבסופו של יום לגבי הסיוע אנחנו כמובן תלויים בתקציב.

חד משמעית כן.

יש כל שנה פנייה להגדלה ובסופו של יום יש אילוצים שאנחנו בעצם - - -

למיטב זכרוני כ-20 שנה לא התעדכן.

נראה לי פחות, אבל יש עדכון של מדדי.

אבל המדד הוא לא מוסיף לא הרבה לא בתקציב המדינה ולא בשירותים החברתיים, פשוט זה הגדלה שהיא נמוכה משמעותית מהצרכים, הגדלה של המדד זה הטייס האוטומטי, שוק השכירות השתנה בעשרות אחוזים והסיוע בשכר דירה לא עודכן כ-20 שנה אם אני זוכרת, רק נבדוק את התאריך בכל מקרה תהיה תשובה עוד מעט אנחנו נמשיך.

הסיוע בשכר דירה מה שראינו בקריטריונים הולך בעיקר לעולים חדשים ולמשפחות עם הכנסה נמוכה.

זכאי דיור ציבורי שממתינים בעיקר?

גם אבל גם מי שלא זכאי לדיור ציבורי וזכאי לסיוע בשכר דירה, הקריטריונים הם בעיקר משפחות בעלות הכנסה נמוכה ועולים חדשים, כלומר אוכלוסיית הצעירים היא לא איזה אוכלוסייה שמקבלת פה.

לא, צעירים חסרי עורף משפחתי יש אוכלוסייה מוגדרת בית"ד שיש לה סיוע לדירות החירום, אוכלוסייה אמנם קטנה מכל מיני סיבות אבל בהחלט מקבלת, קטנה מכל מיני סיבות גם כי צריך להיות יוצאי מוסדות לא פעם ולא בהכרח , תיקח יוצאים בשאלה שחלקם כן מקבלים ועוד אוכלוסיות שישנן אבל זאת אוכלוסייה שממש היא חשובה בתוך התחום הזה בהקשר של צעירים.

הכלי האחרון זה מעונות סטודנטים, בשנת 2023 מספר המיטות במעונות הסטודנטים מוערך בכ-25,000 מיטות, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה העריכה שחסרות כ-15,000 מיטות כדי להגיע לסטנדרט שקיים באירופה שנותן מענה ל-15% מהסטודנטים.

ממה שבדקנו את הקריטריונים של כל הכלים האלה ושוב לא מצאנו איזה התמקדות בצעירים, הכלים האלה בגדול לא מופנים לאוכלוסיית הצעירים חוץ מהעניין של מעונות הסטודנטים שבגלל שהרבה מהצעירים הם גם סטודנטים אז זה כן נותן להם מענה.

למה הסדרה ושכירות מוסדית לא קשורים לצעירים?

אני אומר אין קריטריונים ספציפית.

אין קריטריונים שנבחנים, אוקי.

למשל בשכירות מוסדית הקריטריונים הם כמו של דירות בהנחה, פשוט צריך להיות חסר דירה.

שזה בעצם באמת מוביל אותנו גם לעניין הזה, הסיפור של צעירים בשלב החיסכון הראשון שלהם ובשלב העמידה בפני עצמם, הם מצויים לא פעם בשוק מאוד מאוד מאוד דרקוני גם מבחינת היעדר הסדרה וגם בסיטואציות נוספות.

אני אתן כאן רק פרט לפני שנעבור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה: אנחנו נגיד גילינו עם צעירים חסרי עורף משפחתי שהם מצויים במצב קשה מאוד מול שוק השכירות בגלל שאין להם את היכולת להביא לא פעם ערבים, אין להם תמיכה אז הם פשוט נמצאים במעין לופ שהם תמיד תלויים בשוק שהוא מאוד מאוד פרוץ ולא פעם הוא גם אלים ולא נעים בגלל המצב המשפחתי שלהם, עכשיו צריך לראות איך פותרים את זה בין הרווחה לשיכון לצורך העניין עם איזשהו מנגנון הסדרה, שיוכל לאפשר להם כן לשכור דירה למרות שאין להם הורה שייתן ערבות או כל דבר כזה, זה קורה עם לא מעט צעירים חייב להגיד לא בהכרח חסרי עורף משפחתי, אבל אוכלוסייה הזאת שהיא אוכלוסייה מובחנת שמגיעה לגיל 18 היא מאוד מאוד חשופה, אז גם פה צריך לתעדף אותם.

לתעדף אותם בדיור המוסדי.

או בדיור המוסדי או לייצר מנגנון שייתן להם איזושהי ערבות בצורה אחרת, אבל המדינה כחסות אני חושבת שזה משהו שאפשר לדון בו אפילו בהמשך כסוגייה ספציפית.

אני אשמח לעבור ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תודה רבה דורון שאתה כאן.

תודה לכם. ברשותך אני רוצה כמה מילים רק לגבי מדד שכר דירה שנראה לי שהוא קצת פחות ברור ולכן גם עלו פה קצת ספקות לגבי הדיוק של המדידה.

אנחנו בעצם בלשכה המרכזית עורכים סקר שוטף של אנשים ששוכרים דירה, מדובר במעל 10,000 משקי בית ושיטת המדידה שלנו מתבססת על חזרה לאותן דירות, כלומר אנחנו עושים השוואה כל הזמן של אותן דירות, אנחנו יודעים גם כן את ההצמדה שיטת ההצמדה במידה וקיימת, אם זה היה בעבר זה היה לדולר, זה יכול להיות למדד וזה יכול להיות שקלי קבוע, וכל פעם שהמחירים מתעדכנים בדרך כלל במועדים שבהם החוזה נפתח, אנחנו רואים את עליית המחיר, לכן זאת המדידה המקובלת ברחבי העולם.

שאלה לי אליך, הייתה צריכה רפורמה בחוק ההסדרים הקודם לחייב דיווח, זאת רפורמה שאני יודעת שהיו בה בעיות בפנים זאת אומרת אני לא נכנסת לפרטי מה שיש שם כי אני גם למדתי את זה, אבל הסיפור פה הכותרת הייתה לייצר באמת מנגנון שיוכל ללמוד את גם מי לא משלמים מס על דירות אם צריך, אבל גם כמובן להבין את השוק.

אז לצרכי מדידה של שכר דירה אני חושב שהמדגם הוא מספיק גדול, אבל כמובן שאם רוצים מידע יותר מפורט ברמה של ישוב ברמה של מחוז וכו וכו', אז נתונים מנהליים בהחלט יוכלו לעזור ולאפשר לנו לתת נתונים יותר מפורטים ולכן אנחנו מברכים על כל מידע מנהלי שיתקבל.

אתה בעצם אומר קודם כול לפני שגם נשמע את הנתונים מבחינתך וזה חשוב, אתם רואים שטווח המדידה שלכם מאפשר נתונים כמה שיותר מבחינת המאקרו ברורים של מדדים?

המדגם הוא מספיק גדול כדי לאמוד את התופעה, אבל אני אומר ככל שיש מידע יותר גדול וזה גם מתכתב עם הגישה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של להשתמש בנתונים מנהליים ללא נטל השבה, במקום סקרים ייעודיים שבהם אנחנו פונים לאנשים.

שתי הבחינות האלה אנחנו חושבים שכדאי ורצוי שיהיו נתונים מאגרי נתונים של שכר דירה שוטפים, אנחנו מברכים על ההצעה הזאת.

כן הבנתי תודה.

אני אעבור למצגת ברשותך, התבקשנו להכין מספר נתונים לוועדה, אני אתחיל קצת עם סדרי הגודל של הדירות השכורות: בקרב הצעירים אנחנו מגדירים אותם כאן וראיתי שיש הבדלים בהגדרות של צעירים, חלק זה מגיל 18 עד 34 וחלק זה מ-25, אנחנו השתמשנו בהגדרה של 20 עד 34 כלומר הגיל שהוא בדרך כלל אחרי צבא ואני חושב שלמען האחידות כדאי באמת שאתם תגדירו מה זה מבחינתכם צעירים ואנחנו נוכל להתאים את הסטטיסטיקה כך שזה יהיה אחיד.

אנחנו הולכים עם הרשות רשות הצעירים כי זה באמת משהו שהמדינה הגדירה, למרות שאני מבחינתי צעיר זה גם סטטוס בחיים בהרבה מובנים, השלב בו רוכשים השכלה, שלב בו מקימים משפחה, זאת אומרת בסוף אני מסתכלת על זה גם בטווח שיכול טיפה יותר להתרחב בוודאי שצעיר שמתגייס לא מתגייס אז הגיל קצת משתנה, יש כל מיני נתונים אבל בסוף אני מקבלת את המתיחה כאן לפחות אני אומרת את זה, כי המציאות לא פעם השתנו חלק מהדברים, אנשים מתחילים ללמוד בגיל 28-29 ולפעמים דברים משתנים.

אוקיי. קבוצת גיל הגדולה ביותר של שוכרים היא דווקא הקבוצה של הצעירים, אני אומר שוב 20 עד 34 הם מהווים 27% ולמרות זאת הם קבוצה יחסית קטנה הייצוגיות שלהם בשוכרים היא קטנה באופן יחסי לאוכלוסייה לנתח שלהם באוכלוסייה, זה בגלל שהרבה צעירים בעיקר בשנות ה-20 תחילת שנות ה-20 עדיין לא שוכרים דירה, אבל כשמסתכלים על שוק השוכרים הם בהחלט הקבוצה הגדולה ביותר.

אנחנו בעצם גם רואים בעיגול הזה אפשר לחזור רגע אחורה, אפשר להסתכל לפי האחוזים שמשבר הדיור והנגישות לרכישת דירה מאוד בולט בטווחי הגילאים, זאת אומרת אם אני רואה בין 20 לגיל 44 יותר מ-52% לא נגישים לדיור, אם אני אפילו מותחת את זה עד גיל 54 בדיוק זאת אומרת כ-70% בגיל של משבר של ה-20 שנה הם הנפגעים העיקריים של משהו שלא היה לפני כן כי האחוזים באמת מאוד קטנים, שאפשר אפילו להגיד שכנראה באחוזים של ה-9% וה-8% יכולה להיות גם אוכלוסיית עולים שלא הייתה נגישה בשנים הראשונות שלה לדיור ברכישה והכל, זאת אומרת לגמרי רואים איפה הייתה אחריות מדינה ואיך היא הלכה לאחור, אני מסתכלת על הגילאים פה.

את לא מדברת אבל על דיור את מדברת על רכישה כן?

בוודאי אני מדברת על רכישה.

כי דיור זה כולל גם שכירות וגם רכישה.

אבל מה שאני אומרת זה שהסיפור של שכירות לא היה עניין כי הייתה נגישות לנכס, נכס זה גם משהו שמעבירים לילד והוא גם מונע עוני רב דורי, בטח בישראל שאין לא קצבת זקנה מכובדת ולא דברים אחרים.

אז אני רגע אומרת רואים שבטווחי שנים שאפשר להגיד הייתה בהם אחריות מדינה הייתה אפשרות להיות בבעלות דירה, אני אפילו מגדילה ואומרת שסביר להניח שהגילאים המבוגרים שאנחנו רואים במעט שכירות, הם גם אנשים שעלו לכאן בגיל נגיד יוצאי ברית המועצות, בגיל שקשה מאוד לקנות דירה כי הם עלו בגיל מבוגר גם ככה שזה מאוד מסביר אפילו את זה, ואז אנחנו רואים ממש את הנסיגה בנגישות לדיור לפי העשורים, זאת אומרת המדינה ממש הפקיעה את היכולת מציבור להיות בבעלים של דירה.

נכון, אז הנה אז בגרף הזה באמת רואים התהליך הזה על פני זמן, עשור שנים אנחנו רואים שהצעירים מרביתם מתגוררים בשכירות ולא רוכשים דירה לא בדירה בבעלותם, אנחנו רואים שב-2013 המספרים נעו קצת מעל 50%, 51.5% וב-2023 אנחנו כבר כמעט נושקים ל-60%, אני מזכיר שבאוכלוסייה הכללית שיעור השוכרים הוא סדר גודל של פחות מ-30% ופה אנחנו מדברים על מספרים שהם משמעותית מאוד גבוהים.

אם מסתכלים על הגיל הממוצע של הסוכרים חלק מהבקשות שלכם, אז אנחנו רואים גם כן זחילה בגיל הממוצע, זה לא מוגבל לצעירים זה כלל השוכרים, אנחנו מחברים את הנתונים האלה מנתוני הארנונה למרשם האוכלוסין ואנחנו רואים את הגיל של השוכר זה שרשום בארנונה ואנחנו רואים את העלייה, מדובר בעלייה אבל בגדול זה גם כן דומה לעלייה בתוחלת החיים כך שאני לא יודע להגיד אם זה תופעה כלכלית או שזה תופעה דמוגרפית.

ואתם גם מצליחים לחשב את זה הצעירים שלא יוצאים מבית ההורים בגלל אי נגישות?

אנחנו יודעים לזהות אותם כן. הוצאה חודשית לדיור ההתייחסות כאן זה לא רק לשכר דירה אלה באופן כללי למרכיב הדיור, זה כולל גם כן הוצאות חשמל גז ארנונה וכו', מה שאנחנו רואים בשקף הזה בעצם עלייה על פני זמן בהוצאה הזאת, אבל אם אני לוקח את זה כנתח מההכנסה אז אנחנו רואים שדי נתונים יציבים, זאת אומרת אנחנו מדברים על סדר גודל של 35% בעבר זה היה אפילו טיפה יותר גבוה, אבל נתונים שהם יחסית יציבים על פני זמן.

נתון נוסף שהכנו לצורך הוועדה זה כולל הנושא של - - -

אתה אומר שנתח ההכנסה יציב לאורך זמן למרות שחיקת השכר?

למרות כן. מה שאנחנו רואים בנתון הזה בעצם שגם השכר עלה, קחי את השכר מינימום שהותקן מספר פעמים, אם את לוקחת את שתי הסדרות האלה את רואה בעצם יציבות, אני אומר זה לא לעומת השכירות זה לעומת מרכיב הדיור שכולל גם שכר דירה אבל עוד רכיבים כמו מים כמו חשמל כמו ארנונה, אלה הנתונים כן.

הנתון הנוסף שהכנו זה הנושא של יציבות הוא קצת שונה מהנתונים שהציגו ויציגו גופים אחרים, מה שאנחנו פה מחשבים זה באמצעות מטריצה של גיל וגודל משק בית השכר הממוצע ובודקים את משקי הבית לפי הגודל שלהם באזור מגורים, כמה הוצאה נדרשת להם לצורך שכירת דירה שמתאימה לצרכים שלהם, כלומר זוגות בלי ילדים צריכים דירה קטנה ומשקי בית גדולים צריכים דירה גדולה ואנחנו לא עושים את ההצלבות האלה כי זה לא נדרש, משק בית גדול לא יכול לגור בדירה קטנה ומשק בית ללא ילדים לא צריך לצורך שכירות - - -

או לחלופין רווקים שאין דירות שני חדרים וזה גם עניין היום בעייתי.

נכון אז זה מבטא בעצם במחיר כל הנושא של ביקוש והיצע ומה שאנחנו מגלים פה בחלוקה של בין צעירים ולא צעירים, שהחבר'ה הצעירים משלמים בערך כפול מוציאים על שכירות ביחס לחבר'ה שהם לא צעירים, סדר גודל של מעל 40% הצעירים, לא צעירים זה סדר גודל של 20% ומשהו, אפשר לראות את זה גם כן בחלוקה למחוזות ובהפרדה לצעירים ולא צעירים.

ירושלים יותר גבוה מתל אביב?

לא בגלל שמחירי השכירות יותר גבוהים, אלא בגלל שההכנסות של הצעירים יותר נמוכות ואנחנו לוקחים את ההכנסות בין אם הם מתגוררים בדירה משלהם ובין אם ממשיכים להתגורר בדירה של הורים שלהם, כדי לבדוק את היכולת לשכור דירה, אני לא מסתמך על אנשים שמתגוררים בפועל בדירה בשכירות אלא על היחסים שמאפשרים באמת לשכור או לא לשכור דירה.

אז זה בגלל שההכנסה נמוכה יותר?

ההכנסה בעיקרון בירושלים ואני מדבר על מחוזות, לא על העיר תל אביב ולא על העיר ירושלים אלא על מחוזות, במחוז ירושלים ההכנסה המשמעותית יותר נמוכה כן.

לגבי נתוני ההגירה, אפשר לראות פה זה קצת תפס כותרות לאחרונה את נתוני המהגרים וישראלים שיצאו מחו"ל יש לנו הגדרה חדשה, זה כאלה ששהו תשעה חודשים לפחות בחו"ל היחלנו את ההגדרה החדשה הזאת שהיא די חדשה גם אחורה כדי לראות באמת את הנתונים איך הם מתנהגים על פני זמן תחת אותה הגדרה, ורואים באמת שהאוכלוסייה הכללית ב-2023 יש עליה קפיצה משמעותית במספר הישראלים שהיגרו.

וואי זה נורא.

כן, אבל כשאני מסתכל זה גם תפס כותרות זה היה הרבה בתקשורת.

זה הנתון ספציפית הנתון שהיה באמת זה הנתון שהתפרסם.

כן כן, מה שהוספנו פה זה את הגרף הכחול שהוא של חבר'ה צעירים עד גיל 34, אנחנו גם כאן רואים שיש עלייה בעיקר ביחס לתקופה של הארנונה 2021 אבל עלייה של הצעירים היא הרבה פחות דרמטית.

אז אתה אומר שדווקא ההגירה הגבוהה יותר היא דווקא של אנשים מעל גיל 34?

אמת אבל אני גם לוקח פה את הצעירים, זאת אומרת זה לוקח את כל הגילאים מצעירים ועד מבוגרים. מיכל רצית להגיד משהו?

עצוב מאוד.

כן אני רוצה לציין, זה נראה מבהיל ממש אבל צריך לקחת בחשבון שחלק ניכר משני שליש מהמהגרים הם אנשים שעלו היגרו לישראל בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה.

זאת אומרת את רואה באמת את הפער?

הקפיצה הזו נראית מאוד מבהילה ואפשר לייחס אותה אולי לכל מיני תהליכים בישראל אבל צריך לקחת בחשבון, שני שליש מהמהגרים הם בעצם אנשים שעלו.

אתם יודעים להגיד את זה בניתוח שלכם?

אנחנו פרסמנו את זה.

זהו תודה רבה.

תודה רבה אני ממש גם מודה לכם על העדכון של המחקר הזה כאן בשביל הוועדה, זה גם ישמש אותנו אז ממש ממש תודה.

נשמח לסייע בעתיד.

מודה לכם מאוד. אני רוצה לעבור לירון הופמן דישון ממרכז אדוה, תודה ירון שאתה פה.

תודה רבה חברת הכנסת לזימי על הדיון ועל ההזמנה, אני אנצל את העובדה שדיברו לפנינו שני גופי מחקר מדינתיים כדי לדבר יותר על מדיניות ועל העמדה שלנו כלפי המדיניות, כי בסך הכל הנתונים עצמם שאנחנו ככה אצלנו במרכז אדווה מציגים כבר תקופה ארוכה בדוחות הוצגו.

הדיון שלנו ואני גם מתחבר לדברי הפתיחה שלך מתקיים על רקע של תהליך באמת ארוך שנים של כשלושה עשורים לפחות, שבעצם תחום הדיור כולו בישראל נשלט על ידי מה שאנחנו קוראים אידיאולוגיה של שוק פרטי, כלומר שהאחריות בכלל לתחום המגורים ולבינוי דירות המגורים ושיכון האוכלוסייה בעצם עבר מהממשלה למגזר הפרטי, זה בא לידי ביטוי בעובדה שכיום ממשלות ישראל לא משקיעות תקציבים גדולים בשביל לממן פרויקטים של בינוי, לא משקיעות תקציבים גדולים לסיוע לציבור להשיג קורת גג, אנחנו הראנו את זה בדוחות בעבר בנסיגה משמעותית מאוד למשל של תקציבי משרד הבינוי והשיכון שירדו מאוד בשני העשורים שלושה עשורים האחרונים.

מנגד יש לומר זה אולי לא המוקד של הדיון כאן, אבל ששוק הדיור הפך להיות דווקא מקור חשוב של הכנסות למדינה, שגם המדינה נהנית מהעלייה בהכנסות ממיסי נדל"ן ומחלקה בקרקע של רמ"י בצורה - - -

יש להגיד שהעלייה במחירי הקרקע שולשו בשנים האחרונות, זה ממש נזק דורי.

והראינו את זה בדוחות אחרים איך אם פעם אפשר להסתכל על תחום הדיור כתחום שהמדינה משקיעה בו, אז היום זה התחום שהיא מרוויחה ממנו כמובן על חשבון הציבור.

בעצם המדיניות הזאת של שוק פרטי מקצינה את הפערים החברתיים כלכליים ואני מתחבר לנתונים שכבר הוצגו כאן מבחינה מספרית, שבעצם שכבה הולכת וגדלה מתקשה להשיג דירה בבעלות וכמובן שהסיפור הזה מתבלט ומתפרץ בעיקר החל משנת 2008, השנה שבה יש את העלייה הדרמטית במחירי הדיור.

כמו שנאמר כאן בעצם משנת 2008 ועד ימינו מחירי הדיור לרכישה עולים כ-פי 3 באופן בממוצע רוב העלייה היא בשנים הסמוכות של אחרי 2008 והתופעה הזאת בעצם מביאה ציבור הולך וגדל להידחק החוצה בעצם מבעלות על דירה אל עבר שוק השכירות, ובעצם כמו שנאמר אולי הקבוצה הכי משמעותית שחוותה את זה וגם היא הכי מלמדת מבחינת הסיפור שלנו הוא משקי בית צעירים נשואים, כלומר אותה קבוצה שבעבר היא הייתה כן קוראים לה עד היום במדיניות הזוגות הצעירים, שאחרי הקמת משפחה הולכים לקנות דירה כשלב טבעי נקרא לזה בחיים, הם אלה שהיום נשארים בשוק השכירות.

ירון בוא נשים את זה רגע על קטגוריה, בעצם זה באמת השלב שבו בהקמת המשפחה זו אמור לשלם למעון מפוקח או פרטי בין 3,000 שקלים ל-4,000 שקלים בחודש, אם מביאים עוד ילד אז כ-8,000 שקלים בחודש, תוסיף לזה את השוק ופתאום נוצר פה איזה לחץ שלא היה שנים אחורה שלא מאפשר את אותה התפתחות טבעית למשפחות צעירות בשלב הזה.

נכון אבל אני עוד רגע אתייחס לזה, כי אני חושב שמלבד עניין המחיר שהוא עניין משמעותי מאוד בעיקר באזורי ביקוש בערים הגדולות בתל אביב, עניין משמעותי לא פחות ואולי אפילו חשוב לצד זה, זה עניין הארעיות וחוסר עקביות בחיים בשכירות, אני חושב שזאת נקודה משמעותית ביותר ולא רק עניין המחיר והאחוז מההכנסה, אבל בכל מקרה רק לתאר את התהליך הזה של הדחיקה למגורים בשכירות אז בעצם אני מתחבר לנתונים שכבר הוצגו, גם אנחנו עשינו עיבוד כמו שנאמר פה מהלמ"ס יש פה עניינים של בחירה בדיוק של הקבוצה, אבל אני חושב שזה לא כל כך משנה כי המגמה היא דומה, אנחנו בעצם רואים לצד עלייה של אחוז המגורים בשכירות הכללי באוכלוסייה, כמו שאמרתי עלייה בולטת מאוד בקרב צעירים ובקרב משקי בית צעירים נשואים, היום לפחות לפי הנתונים שאנחנו עיבדנו שיעור המגורים בשכירות של משקי בית צעירים נשואים כבר דומה לכלל משקי הבית הצעירים.

כלומר זה לא עניין וזה הנקודה המרכזית שחיים בשכירות היום בישראל זה לא עניין זמני טמפורלי של אנשים שנמצאים אולי באיזה צומת דרכים סטודנטיאלי וככה, כי זה הדימוי שהוא עדיין שולט בשיחה על שוק השכירות בישראל, ולכן זה הדימוי שגם בדרך כלל גורם לפחות עד היום ואני מקווה שדיונים כמו אלה ישנו את זה, לא לראות צורך בלהביא איזשהו פתרון לשוק השכירות מתוך מחשבה שמדובר אנשים שכביכול בוחרים בחיים זמניים והם עוד לא החליטו איפה להקים את ביתם וכולי.

צריך להוסיף למה שאתה אומר שהארעיות הזאת היא גם פוגשת לא פעם שוק פרוץ, זאת אומרת לצד אי ודאות תעסוקתית שזה מאפיין מאוד דור צעיר היום לעומת העבר, שחיקת שכר ושום רגולציה על השוק ואז זאת אומרת זאת ארעיות שהיא כוללת הכל, היא לא רק העדר נכס אלא בעצם אתה לא יודע אם שנה הבאה פתאום מ-40% הוצאה על משק בית על דיור זה יקפוץ ל-60%, אני זורקת פה לפעמים מספרים אבל זה דבר שזאת ארעיות באמת מוחלטת כמעט.

בדיוק ובאמת לפני שאני ממשיך את הנקודה הזאת ואת הקו הזה אם כבר ככה הצגנו, בתוך קבוצת הצעירים עשינו גם איזושהי התמקדות בקבוצה של אימהות חד הוריות שנכללות בתוך קבוצת הצעירים - - -

רצינו לעשות דיון רק על זה פה.

ושם התופעה בולטת עוד יותר, כלומר אחוז האימהות החד הוריות הצעירות שגרות בשכירות גבוה עוד יותר מהממוצע, הגיע בשנים האחרונות למעל 50%-55%, אני טיפה אדלג קדימה רק כדי לומר כי זה כבר נאמר, בערים הגדולות בעיקר באזור מרכז הארץ אחוז המגורים בשכירות של צעירים גבוה עוד יותר וכמובן שהעיר תל אביב יפו מככבת בנושא הזה, הנתון כבר הגיע ל-84%, כלומר אפשר לומר כמעט כל הצעירים שהיום גרים בתל אביב יפו יכולים לגור בעצם רק בשכירות וזאת האופציה שמונחת בפניהם, כלומר זה הפך להיות דבר שלחלוטין אי אפשר יותר להתעלם ממנו, אם כי לא רק בתל אביב יפו, כלומר נכון שזה בולט במיוחד בעיר הזו אבל גם ביישובים נוספים.

אני רוצה דווקא בגלל שעניין המחיר והנסיגות דובר כאן קצת אז אני אנצל את הזמן שלי בשביל להעלות עוד שתי נקודות: אחד הוא מה שקרה למדיניות הסיוע בשכר דירה שהוזכרה פה קודם לכן בדיון, בעצם כמו שנאמר מצד אחד ההוצאה הממשלתית על סיוע בשכר דירה הולך ועולה והגיע כבר ל-2.5 מיליארד שקלים, היום הפך להיות הפך להיות ההוצאה הכי גדולה של משרד הבינוי והשיכון כסעיף בודד, מצד שני מספר הזכאים הולך ועולה בגלל התהליכים הכלכליים שמתרחשים ובעצם השחיקה בשכר של האוכלוסייה, ולכן הסיוע הממוצע כמעט ולא משתנה.

פה כמו שאת כבר ציינת בעצמך העדכון של המדיניות עצמה לא התרחש, כלומר היה מעט מאוד עדכון של סכומי הסיוע בשכר דירה ובעצם אנחנו פשוט לוקחים את הנתון הממוצע הכללי, כלומר כמה סך ההוצאה של המדינה על סיוע בשכר דירה לעומת מספר הזכאים ואנחנו רואים שהסיוע הממוצע עצמו הוא נמוך מאוד, כ-800-900 שקלים והנתון הזה לא משתנה כמעט לאורך השנים.

פה אני רוצה לצטט, אני עושה את זה כל פעם שיש דיון כי אני חושב שזה אולי העמדה הכי מלמדת שנאמרה בנושא הסיוע בשכר דירה הייתה דווקא התגובה של משרד האוצר לדוח מבקר המדינה בשנת 2015 שביקר את העובדה שהסכומים לא עודכנו מזה שנים, הוא אמר את זה כבר ב-2015 ותגובת משרד האוצר הכנה ביותר יש לומר הייתה: שאי אפשר לעדכן את סכומי שכר הדירה כי כל עדכון קטן משמעותו נטל תקציבי גדול בגלל מספר הזכאים הגדול, אבל לצד זה שגם כיוון שמספר מקבלי הסיוע הוא כל כך גדול כ-1% מתוך הגרים בשכירות, שכל הגידול בסיוע בשכר דירה ישפיע על מחירי השכירות בחזרה.

אנחנו טוענים את זה גם ככה על סיוע בשכר דירה.

בדיוק העניין, כלומר האוצר הבין בעצמו שאם המדיניות של סיוע בשכירות יתבסס רק על הזרמה של כסף של סיוע בשכר דירה, המשמעות של זה תהיה רק הצפה של השוק בכסף ועלייה של המחירים ואם אני אגיד את זה במילים יותר שלנו של מרכז אדווה, זה אומר שהכסף של הסיוע פשוט יעבור לכיסים של משכירי הדירות.

לא מה זה במילים שלנו, הכסף לסיוע לשכר דירה עובר לבעל הנכסים, זה מה שקורה.

בדיוק.

לא אבל רגע הסיוע בשכר דירה הסיפור הגדול הוא שזה אקט משלים, לאזורים בהם אין מספיק דיור ציבורי או דיור בר השגה אז זה לא משהו שהוא גם הכבדה על נטל קופת המדינה כמו 2.5 מיליארד שקלים בשנה, שאם הם היו מצטברים לרכש דיור ציבורי או לבנייה של דיור ציבורי היינו במקום אחר עם ממתינים, אז הדבר הזה זה טעות טרגית מתגלגלת שהמדינה ממש מסבסדת בעלי נכסים ולא עושה את תפקידה בהקשר הזה של אחריות על דיור, ואם היינו מסתכלים על סיוע בשכר דירה כאקט שבעיניי חייב לשמור אותו במדינה, כאקט משלים לא כאקט מחליף שמה שעושים בעצם לא מעדכנים את הסיוע בשכר דירה 20 שנה, מחכה לנתון תכף נשמע אותו רשמי, 20 שנה לא בונים דיור ציבורי חלופי, בעצם יש פה איזה מעין לופ לא סביר וכשל שוק ובעיניי גם אנושי ארוך בשנים, מילים שלנו.

וזה בעצם מתחבר לאותה נקודה שרציתי להדגיש העניין של הארעיות אז את כבר אמרת את הדברים אבל צריך להדגיש את זה אני חושב שוב ושוב, חיים בשכירות אני חושב שכל מי שאיתנו כאן שיושב בדיון הזה וגם חי בשכירות חי את זה על חייו, העניין הוא לא רק המחיר וההוצאה אלה היעדר היציבות בחיים, העובדה שהרוב המוחלט של חוזה שכירות בישראל נחתמים לאורך של שנה אחת למרות שמרבית השוכרים גרים יותר משנה אחת בדירת המגורים שלהם, העניין הוא כשזה נכנס כבר לחיים של משפחות עם ילדים אז המחיר שאנשים צריכים לשלם, המחיר האנושי וחברתי וקהילתי שאנשים צריכים לשלם על חוסר היציבות הזאת הוא גדול בהרבה מרק כסף, מחיר של העברת מסגרות, אובדן תמיכה קהילתית וכולי וכולי של מה זה אומר לעבור דירה, ובעצם יש כאן שוק אפשר לומר של יחסים ממש לא שוויוניים בין אנשים שמשכירים דירות ובשבילם מקור הכנסה, לבין אנשים שזה מוקד החיים שלהם וכל מעבר ושינוי הוא בר מחיר מאוד גבוה מבחינת חייהם.

כל זה מתכנס ופה אני אסיים בעצם עם הכיוון שאנחנו ממשיכים לדבר עליו שוב ושוב והוא בעצם שחייבת להיעשות בישראל לעשות שינוי שהוא רב מערכתי ורב תפיסתי ולא רק כלי אחד בודד, אנחנו בעצם אומרים הממשלה המדינה צריכה לחזור לקחת אחריות קודם כל על תחום הדיור באופן כללי ובתוך זה חייבת להציב חלופה לשוק השכירות הפרטי, כלומר לא יכול להיות שהיום בישראל החלופה היחידה למי שלא יכול לקנות דירה היא להשתלב בתוך שוק השכירות הפרטי, ובעצם ממשיכים להראות שוב ושוב שבהרבה מדינות בעיקר באירופה ומדינות המערב יש איזושהי חלופה של שוק שכירות פרטי, יש מעורבות מדינתית או רשותית של רשויות מקומיות באחזקה של דיור חברתי או דיור ציבורי, סושיאל האוסינג שפונה בניגוד למצב בישראל לא רק לאוכלוסיות מצוקה שלהם כמובן חייבים לתת את המענה, אבל גם לאוכלוסיות של מעמד ביניים, גם למשפחות צעירות שצריכות להתחיל את חייהם ולא יכולות עדיין להרשות לעצמן לרכוש דירה.

אנחנו מכנים את הכיוון הזה בשם דיור ציבורי אוניברסלי, כלומר איזושהי תפישה של דיור שהוא באחריות ציבורית והוא כאמור אוניברסלי שמופנה לשכבות רחבות של הציבור, והמדיניות הזאת כשפורטים אותה לפרטים אז היא נפרטת להרבה כלים: זה הרחבה משמעותית של הדיור הציבורי כמו שהוא בישראל והשקעה משמעותית בתחזוקה שלו, זה יצירת עוד מודלים של דיור ללא מטרות רווח, של שכירות ארוכת טווח ציבורית שזה מודל כרגע שכמעט לא קיים בישראל, של עידוד חברות ללא מטרות רווח להיכנס לתחום הבנייה, שזה דברים שדווקא באירופה מאוד מקובלים עמותות וקואופרטיבים.

כל הכיוונים האלה כדי לסכם נשים אותם תחת הכותרת: של אי אפשר לצפות שהשוק הפרטי יציל אותנו ובטח לא את המצב של צעירים בשוק השכירות ובכלל בתחום הדיור, המדינה צריכה להיכנס והרשויות המקומיות יחד איתה ולתת את המענה.

חד משמעית כל מילה ירון, תודה רבה רבה. אנחנו נעשה פינג-פונג בין הרשויות לבין החברה האזרחית, שמענו את גופי המחקר אני מודה ממש לכולכם, אני חושבת שזה היה מאוד משמעותי לשמוע את כל איסוף הנתונים יחדיו.

אני אעבור לעידו אטיאס חבר מועצת העיר באר שבע וגם מוביל ההתארגנות חלאס עם שכירות מוגזמת, תודה עידו שאתה פה.

בוקר טוב, תודה רבה חברת הכנסת נעמה על לזימי על כינוס הוועדה החשובה הזאת והפניית הזרקור לנושא גם ובמיוחד בימים אלה.

שמי עידו אטיאס, חבר מועצת העיר בבאר שבע, ראש רשימת הצעירים וגם שוכר דירה בעצמי, באתי לכאן להגיד בעיקר שהמשבר בשוק השכירות זה לא בעיה ששמורה רק למרכז או רק לגוש דן, בכל הארץ שוק השכירות פרוץ נטול בלמים בו אין כוח בכלל לשוכרים וכל הכוח אצל בעלי הדירות, מה שיוצר המון המון עיוותים כן גם בבאר שבע.

בחמש השנים האחרונות אני מוביל התאגדות שוכרים חלאס עם שכירות מוגזמת כי באמת חלאס, עם מעל 2,000 שוכרי דירות בעיר יחד אנחנו יוצרים כוח שוק אמיתי כדי שלא נתייצב כבודדים מול הבעיה כי יחד יש לנו כוח, יחד הורדנו מחירים מוגזמים בעשרות דירות ונאבקנו בתופעות נוספות שמנצלות את פער הידע והכוח ובאמצעות חוכמת ההמונים בשילוב הזרועות אנחנו מתגברים על הפערים שקיימים בשוק ובשדה הפרוץ הזה.

כוח אזרחי הוא חשוב אך אנחנו מנהלים קרב בלימה ולא לעולם חוסן, גם לבאר שבע מחלחלות עוד ועוד תופעות שמנצלות את פער הכוחות הזה את חוסר האונים, דירות שאינן ראויות או כל מיני תנאים והגבלות עלינו השוכרים, בעצמי פוניתי מהדירה בהתראה קצרה בבוקר בהיר אחד לא משנה כמה דייר טוב הייתי ונחוצה פה התערבות מצד המדינה.

בבאר שבע שוכרים מוציאים בממוצע 30% מהשכר על קורת גג, זה כבר מעל ההמלצה של ה-OECD וממשיך לעלות ואסור לתת לזה להחמיר, צריך לעצור את התופעה הזאת בזמן בטח בשנה כזאת בה הדור שלנו סופג וסוחב, משרת מתגייס בעורף בחזית וברור שנמשיך לשאת את מחירי המלחמה עוד עשרות שנים קדימה.

אני רוצה להתייחס לעוד בעיה והיא בנייה מועטת מדי של דירות קטנות שניים או שלושה חדרים, אנחנו פלח שוק שהולך וגדל שנאבק על כמות דירות שהולכת וקטנה, דירות ישנות וקטנות שהולכות ומתייקרות הולכות ומתיישנות.

כי בעבר היו עושים הרבה יותר דירות כאלה, זאת אומרת זה דירות מאוד ותיקות היום, אני מכירה את זה מחיפה בשכונות הוותיקות יש הרבה דירות של שניים וחצי חדרים שני חדרים, כמעט לא עושים את זה היום.

נכון ממש ככה, רואים את העלייה של מחירי הדירות הקטנות, בכללי אנחנו רואים עלייה של מחירי הדיור ובמיוחד בדירות הקטנות כי אנחנו באמת מוצאים את עצמנו נאבקים אחד בשני בסופו של דבר, חלק ממה שההתארגנות שלנו יצרה זה את זה שלא נאבק אחד בשני אלא נפעל יחד ואנחנו מצליחים לראות לזה הישגים, אבל שוב זה לא מספיק ונחוצה פה התערבות, אני חושב שבעיקר נחוצה פה לקיחת אחריות שהיא נדירה במחוזותינו בטח בנושא הזה, ואני מצטרף פה לקריאה ולהצעות המקצועיות שעלו בין אם זה בהגברת השקיפות שם באמת יש פערי ידע והכוח נמצא אצל בעלי הנכסים, בין אם זה סיוע בשכר דירה, בין אם זה קידום פתרונות דיור ושכירות הוגנת וכאמור הגדלת הדירות הקטנות, אז תודה רבה על העלאת הנושא הזה לסדר היום.

תודה לך עידו ממש. אני רוצה לעבור לעורכת דין אפרת פרוקצ'יה משרד השיכון, תודה שאת כאן ממש, אנחנו מדברות הרבה זמן על הדיור הציבורי הפעם אנחנו פה בנושא אחר.

אז אני מבינה שזה לא לגמרי נושא אחר כי זה עולה פה בדיון אני אגע גם בזה, אני אגיד רגע שבאופן כללי שוק השכירות מבחינה מדינתית מנוהל על ידי לא מעט גופים, זה תחום שהוא מבחינת הרגולציה מאוד מבוזר, משרד הבינוי והשיכון הביא החלטת ממשלה באוגוסט האחרון בדיוק לבוא ולראות האם אנחנו יכולים לעשות איזושהי ראייה מתכללת של המדינה.

באיזה תאריך זה היה?

באוגוסט האחרון.

כי 120 יום אמרו.

עדיין לא עברו 120 יום, אנחנו עכשיו בדיוק באמצע עבודה, אנחנו עובדים עם חלק מהגופים שנמצאים גם כאן.

אם תהיה החלטת ממשלה שאכן תקרה אני הראשונה שאפרגן, אני סופרת את הימים.

בתקווה שזה יגיע, עכשיו כמובן שאנחנו תלויים במשרדי ממשלה אחרים ואנחנו עובדים יחד איתם, אנחנו עובדים גם עם הציבור רגע לבוא ולראות באמת מה נכון לעשות, אפילו מבחינה מבנית עוד לפני שאנחנו נוגעים עכשיו בסוגיות ספציפיות, כי אנחנו חושבים שפתרון לבעייתיות הזאת יכולה להיות על ידי זה שיהיה לנו גורם אחד שהוא בעצם מתכלל, זה בנוי על שלושה דברים: קודם כל שיהיה גורם אחד שיתכלל.

מה הכוונה בגורם אחד מתכלל? האם תחת משרד השיכון גורם על?

אנחנו כרגע בדיונים כדי לנסות רגע שנייה ולהבין את הצרכים בפועל, מה שקורה זה שמשרד הבינוי והשיכון בגלל שמו כל הטענות והמענות והבעיות מגיעות אלינו.

לא בגלל שמו, בגלל האחריות.

משרד שאחראי על שיכון נכון, עכשיו רק בפועל הרבה מהסמכויות הם לא של המשרד זה מה שקורה בפועל, עכשיו הרבה פעמים אנחנו ככה רוצים לסייע אבל לא יכולים לסייע, עכשיו השאלה אם נכון שזה יהיה בידי גוף אחד לאו דווקא משרד אבל אולי גוף אחד מדינתי שיראה את הכול בצורה כללית, כדי להגיע בכלל להבנה הזאת אנחנו קודם כול צריכים גוף שהוא יהיה אחראי על המידע, שהוא ירצה לקבל את המידע כדי להבין רגע שנייה מה הבעיות, אחרי שנקבל את המידע אפשר יהיה לחשוב על האם רוצים לעשות רגולציה? מה תהיה הרגולציה? באם יהיה מישהו שבכלל אחראי גם אם לא משנים את הרגולציה?

רגע אפרת אני דווקא רוצה ללכת אחורה, הרי בעצם יש כבר אני חושבת שאפשר להגיד כשני עשורים יחסית יותר מבוססים שיש עמותת ידע ומחקר ואיסוף נתונים ודיונים כאן, הרי ברור שמשהו מזה צריך להיות מעובד, להגיד עכשיו נקים גוף שרק עכשיו יקלוט אליו כל מיני בקשות או מחשבות או בעיות זה פספוס עם כל מה שבעצם היה כאן, זה מפתיע אותי אפילו.

אז אני אגיד שיש כמה רמות של מידע כמו שגם אמרו כאן בלשכה לסטטיסטיקה, כרגע יש איזשהו מידע של סוקרים מומחים אני לא מזלזלת זה דבר נכון וזה כרגע מה שיש, אבל יש מידע בעצימות הרבה יותר גבוהה כן, כלומר אם יש כאן דוגמה תהיה חובת דיווח שאני שוב אני לא רוצה להיכנס, אין לנו עדיין מסקנות אנחנו עכשיו באמצע העבודה ואנחנו נוכל להגיע בעוד חודש אני מניחה למשהו יותר קונקרטי.

לא אבל מה כוונתי? כוונתי היא לא לאיזה אקט רגולטורי או איזה תוספת תקציבית, הבעיות אנחנו יכולות להתווכח על איזה אמצעים במדיניות לעשות אותם זה יכול להיות שפה יהיה את הוויכוח, אבל הבעיות הן בעיות חד משמעיות, זאת אומרת מיעוט בדיור ציבורי, פרויקטים של דיור בר השגה שרובו דווקא יהיו באזורי ביקוש ולא - - אנחנו יודעים את הבעיות.

למשל כמה משכירים מפרים את הוראות חוק השכירות מידע כזה לא קיים היום אנחנו לא יודעים והחברים שלנו לשולחן אין לנו את זה, יש סוגי מידע שלא קיימים וזה נובע מזה שאין גוף מתכלל שרואה את התחום הזה, עכשיו בתחום הזה יש המון סוגים: יש את היזמים, יש את הדיירים, יש את מי שנותן סיוע, יש את הגורמים החברתיים, יש המון המון גופים שצריך רגע שנייה לבוא ולאגם את המידע ותוך כדי, עכשיו אני לא מדברת על זה שעכשיו נעשה את המידע נשכח מזה נבוא בעוד ארבע שנים, לא זה הכל יגיע ביחד, אבל הכוונה היא ליצור איזשהו מנגנון שהוא יראה את הבעיות כולן וינסה לתת איזשהם פתרונות, זה כרגע בעבודה בעבודה עצימה, רק השבוע יש לנו שולחנות עגולים בשבוע הבא אנחנו ממש עובדים על הדבר הזה והכוונה היא לחזור לממשלה עם החלטת ממשלה, אחרי שאנחנו מתאמים אותה עם משרדי הממשלה האחרים, זה חייב להגיע בתיאום כי בסוף אנחנו תלויים בכל הרגולטורים והגורמים המוסמכים בממשלה שאחראים ואז נוכל להגיע למשהו.

אז יש לי שאלה על זה, קודם כל אני שמחה לדעת שזה אכן משהו שהוא לא נשכח מאוגוסט ושאת אומרת שאתם מכוונים כן לעמוד באיזשהו יעד של להציב כאן איזושהי תוכנית זה מצוין, אני רק רוצה לשאול ככה שתי שאלות אוקיי? הסמכויות הכוונה היא שכרגע זה דיון, האם זה יהיה סמכויות תחת משרד ראש הממשלה במבט על או תחת משרד השיכון עם סמכויות נוספות שיאפשרו לכם עוד עבודה? והאם איחדתם לתוך זה איזשהו פרק שכן מתייחס באופן מובחן וצעירות במשפחות צעירות?

לגבי המסקנות אני לא רוצה להגיד עכשיו זה בעבודה, אנחנו רוצים ואנחנו עובדים עם משרדי הממשלה יש כל מיני רעיונות, נציג שנגבש אותם אז על החלק הראשון אני לא.

לגבי החלק השני זה חלק מהמטרות, המטרות היא כשאנחנו רואים את מטרת הדיור להבדיל ממה שנאמר פה, אנחנו רואים גם לנסות ולהגדיל את היצע המגורים לרכישה כדי לאפשר לאנשים את האופציה של להיות בעלים של דירה, אבל אופציה לא פחות חשובה היא השכרה, כלומר מבחינתנו זה חלופה שהיא על השולחן אנחנו צריכים לתת, התפקיד שלנו לאפשר את שתי החלופות אחת לצד השנייה, זה כמובן חלק מהסיפור.

עכשיו בהקשר הזה אני אגיד לגבי הסיוע בשכר דירה: קודם כל תקציב הסיוע עומד על כמעט 3 מיליארד שקלים בשנה, 2.7 זה תקציב מאוד מאוד גדול.

זה תקציב גדול במבט על, אבל סיוע בשכר דירה לנפש.

במבט על נכון אבל אני אגיד רגע שנייה ממה זה נובע וככה צריך לשים את הדברים על השולחן, בסוף דיברנו עשיתם איזשהו מחקר השוואתי מה קורה בחו"ל מבחינת כמות הדירות שמושכרות לדיור ציבורי, דיור ציבורי בחו"ל ובארץ זה מוצר אחר וצריך להבין את זה, עכשיו אפשר להחליט אם רוצים - - -

תסבירי לי את זה רגע כדי שנבין תסבירי את זה.

בחו"ל מי שעשה מחקר משווה יודע שמדובר, אומנם זה פונה לאוכלוסייה יותר רחבה מבחינת היכולות שלה, לא לאוכלוסייה במצב הכלכלי הרע ביותר, אבל מדובר שם באיזושהי מקפצה לתקופת מסוימת וגם אין את ההוראות שקיימות אצלנו למשל של רכישת הדיור הציבורי בסופו של דבר.

רגע אז בואי נדבר על זה רגע.

שזה משהו שחשבתי שאת מכירה ואנחנו כל הזמן טוענים את זה שאי אפשר את הכל ביחד.

אין הכל ביחד, אין כלום מה זה הכול ביחד? לא אבל אפרת בחו"ל מה שקרה זה שבגלל שיש אחוזים נרחבים יותר של דיור ציבורי הוא משמש גם בר השגה, זאת אומרת אם באזורים מסוימים בבריטניה צריכים מורים אז אפשר להגיד להם אוקיי יש לכם פה דיור ממשלתי לתקופה מסוימת, בואו תעברו אנחנו זקוקים פה לענף מסוים.

אז להיפך פה הממשלה בגלל שהיא יכולה לנהל את הדיור הממשלתי שלה היא יכולה גם להיטיב עם אזורים מסוימים שצריכים רופאים, מורים, מקצועות מסוימים והכל, ככה בחלומי אני רואה דיור ציבורי, לא כזה שנוגע רק בעניים ביותר והופך להיות הדבר המתפורר הזה שכולנו רוצים להעיף מהחיים שלנו, ולגבי חוק זכויות הרכישה אתם ממש, אנחנו העברנו אותו בטרומית אנחנו מתחננים כבר, אין יום שאני לא מקבלת כמה פניות ציבור על אנשים שחרב עליהם עולמם עם פג תוקף של החוק הזה, איפה איך את אומרת לי הכל? אין כלום לא קונים דירות ציבוריות לא מממשים אותם.

אז אני אגיד רגע שנייה מה הכוונה, קודם כל לגבי שכירות ארוכת טווח אנחנו עובדים ואני מניחה גם שתדברו כאן עוד מעבר ויש את התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה שבאחריותנו, יש גם שיווקים של רמ"י שעל זה ירחיבו, כמובן שהממשלה עובדת בסופו של יום גם יש את צבירת הריבית שהיא איזשהו גורם אקסוגני שמשפיע על כולנו אין לנו שליטה עליו, הוא איזשהו גורם שמשפיע על השוק הזה כרגע לא לטובה.

אתם עכשיו בעד חוק רן כהן?

רגע שנייה, אני מדברת עכשיו - - -

חוק זכות הרכישה.

אני אומרת כזה דבר, צריך להבין כשמדברים על דיור ציבורי לאן רוצים ללכת, האם רוצים ללכת לנתיב שבו המדינה נותנת איזשהו סיוע לטווח ביניים לא פור-גוד אוקיי? לטווח ביניים כדי שאדם יוכל לעמוד על הרגליים ולצאת לדרך אחרת חופשייה מבלי זכויות אחר כך של רכישה כי צריך להבין, אני לא אומרת מה טוב ומה לא טוב או קיי? בסופו של דבר יש גורמי מדיניות הם אלו שמחליטים אני מבצעת כאן, אבל אני אומרת שכשיושבים ומדברים על הסוגייה הזאת צריך להבין שאחד בא על חשבון השני זה כן אנחנו אומרים, כי אם יש זכויות לרכישת דירות, מה לעשות זה לוקח מהפול ואם זה לוקח מהפול יש פחות אנשים שיכולים להיכנס, אם הזכויות הם לתקופה ארוכה ולא לארבע-חמש שנים כמו שקורה במקומות אחרים, אז מה לעשות ההיצע יהיה יותר נמוך.

רגע אבל אפרת אני גם מסכימה איתך על הכל וגם חולקת זה ממש במקביל, עכשיו בוודאי שמדינה שהחליטה שדיור ציבורי זה סרח עודף ועוברים רק לסיוע בשכר דירה גם אם הוא לא מתעדכן 20 שנה, חוק רן כהן הוא חוק בעייתי למה? כי צריך להעיף את הדיור הציבורי מהעולם, אבל אם מדינת ישראל הייתה מחליטה שבכל פרויקט ממשלתי היא מקצה 3% כן? אני לא נסחפת פה עם ה-7% זה יותר מידי, 3% בכל פרויקט ממשלתי לדיור ציבורי כבר לא היו ממתינים ואולי אפילו הדיור הזה היה מנוהל, ואז היה אפשר לדבר על להגדיר את הדיור הציבורי מטווח מסוים של פער בין ממתינים למספר הדירות, לכזה שאפשר להגיד שטווח הגאפ הזה הולך לדירות בטווח מסוים של שנים בלי אופציות רכישה, אבל מי שהוא דייר ציבורי על פי הקריטריונים הנוקשים של ישראל, המחקר הראשון שביקשתי בכנסת כשהושבעתי לכנסת היה קריטריונים לדיור ציבורי וידעתי מה אני אראה בו, כי ביקשתי מחקר סוג של מוזמן.

הקריטריונים בישראל הם נוקשים הם ממש ללא רחמים מהנוקשים ביותר, מי שהיום זכאי לדיור ציבורי הוא האוכלוסייה הכי מוחלשת בישראל וסביר להניח שבקריטריונים על פי ממוצע OECD היינו רואים 60,000 ממתינים לא 30,000.

אז להגיד את זה תראי אני מבינה, אם את אומרת לי אנחנו משרד השיכון כבולים לתפיסה אוצרית של אגף תקציבים ושם נתקענו אין לי מה להתווכח איתך, אבל אם את אומרת לי שכמשרד כמדיניות התומכת במה שקורה היום שזה פירוק הדיור הציבורי, חיסול המעט שהיה חוק זכויות הרכישה של רן כהן לא נמכרו ב-206,000 דירות שהיו, זה לא בגלל חוק זכויות הרכישה, זה בגלל שאתם נתתם לעמותות לאורי אריאל ולאחרים לעשות מה שהם רוצים עם הדיור הציבורי כאילו החברים שלהם יכולים לקבל דירות של משפחות עניות וזה בסדר ואף אחד לא הלך לכלא ושום דבר לא קרה.

לא הייתי בתקופה הזאת.

אני יודעת זה גם לא היה תחתייך הוא לקחת את זה, זה היה מדהים לקח את הדיור הציבורי למשרד החקלאות כדי לחלק לחברים אבל לא קרה כלום, בסדר קרה אבל איפה?

אני רק אגיד דבר אחד כי אנחנו לא נכנסות לזה זה לא הדיון אבל אני אגיד ככה: בסופו של יום המשרד הוא כן כפוף לאילוצי תקציב אוקיי? בסופו של יום היינו יכולים כל שנה מנסים לקבל יותר תקציב למשרד הבינוי והשיכון, אבל יש בסוף בתור מי שהגיע מהאוצר, יש בסוף איזה שהוא לימית ואיתו צריך להתנהל, בתוך הלימית הזה שאלה רגע לאן אנחנו פונים כי הכסף הוא לא אינסופי, גם הקצאה של 3% זה סכומים וסכומים לא קטנים בכלל.

אבל זה אחריות מדינה, מדינה שרוצה למגר עוני לייצר קורת גג למנוע אי שוויון היא מדינה שגם שמה יד בכיס, הרי בסוף המשרד הזה משרד הבינוי והשיכון זה היה פאר היצירה של מדינה שראתה בקורת גג זכות, אני גאה במדינה הזאת אני גאה בזה שישראל הייתה ככה, עצוב לי שישראל כבר לא כזאת אני רוצה שישראל תחזור להיות כזאת, אני מאמינה במדינה שהמפעל הציוני בנוי על זה מה זאת אומרת? קורת גג ככה מדינה ענייה - - -

אבל אלה סדרי עדיפויות של ממשלה יש תקציב ובסופו של דבר יש איזשהו חלק שלי אין שליטה עליו.

בסדר זה משהו אחר, הנה חיכיתי לזה הגענו לשורה התחתונה.

התפקיד שלנו לקבוע את סדרי העדיפויות.

המדיניות המשרדית היום כבר כיוונה את עצמה להסתכל בחור בגרוש, זה אני מבינה זה אני רואה חבר'ה אין לי גם האשמה לזה כי מדיניות צנע תקציבית היא מדיניות כזאת שבה אתם כבר מנהלים מדיניות סביב הידיעה שאין מצב שתכוונו לתת יותר, את זה צריך לשנות זה גם לא אשמת משרד השיכון ממש לא, אבל כן הייתי רוצה שנשאף לפחות נשדר שצריך לשאוף למציאות אחרת.

אנחנו מבקשים כל פעם כל שנה תוספות, אבל שוב בסופו של יום אי אפשר להתעלם מזה שיש סדרי עדיפויות ויש תקציב.

אז אנחנו צריכים להילחם ביחד.

ויש תקציב אלא צריך לקבוע סדרי עדיפויות בתוך התקציב שהוקצה, ואז השאלה ואז נכנס כמו שאמרתי צריך להחליט לאן הולכים כי אפשר הכל ואז השאלה מה יותר חשוב.

אז אני הייתי רוצה להציע משהו אחד ואני אשים את זה בסיכום דיון, אני רוצה אני אשמח שבמסקנות של כל מה שאתם עכשיו עושים יהיה גם המצב הרצוי, יהיה איזשהו חזון שהייתם שואפים אליו גם אם אי אפשר לשים אותו, לשים את הדברים הקונקרטיים שאתם מחליטים שהם הכי ישימים כרגע אוקיי, אבל הייתי שמחה שמשרד השיכון יציג גם מה המצב הרצוי שהוא היה שואף אליו, הייתי רוצה באמת שכרגע נסתכל ונדע גם להגיד אוקיי אם אגף תקציבים לא מאשר את זה אז לא, אבל ככה הייתי רואה את שוק הדיור בניהול כולל של מדינה, אני חושבת שאם לא ננסה טיפה להציג מה אנחנו היינו רוצים לראות לא נגיע אפילו לעשירית מזה בחיים שלנו.

אני מקבלת אני יודעת מה המצב הזה אני מבינה כי באמת אין לי פה איזה נזיפה, כי אני יודעת מה הסיפור של אגף תקציבים והסיפור האוצרי וכמה זה כאילו עובד נגד כל מה שאנחנו מנסים לדבר עליו פה, אבל משרד השיכון בעיניי צריך לייצג גם חזון על ולהגיד לנוכח המגבלות האוצריות והתקציביות אלה ההמלצות שלנו, ורגולציה כן חייבת להיעשות בצורה כלשהי, זה כבר פחות תקציבי זה יותר אחריות המשרד. תודה אבל אפרת על הדברים שלך ושאת כאן ואולי נצטרך גם עוד.

אני עושה כאן אמרתי פינג פונג אז אני עוברת לארז אוזן סטודנט, אנחנו נעבור בין חברי המועצה לסטודנטים וצעירים.

תודה רבה חברת הכנסת נעמה לזימי גם על הדיון הממש חשוב הזה וגם על זכות הדיבור.

אני ארז אני סטודנט בירושלים כבר שנה שלישית, זה לא דובר עד עכשיו אני יודע שזה לא נושא הדיון אבל אני חייב רגע להגיד שקשה לפתוח דיון בלי רגע להגיד מילה על המצב שאנחנו נמצאים בו, יש 101 חטופים עדיין בעזה, היום זה היום ה-396 עוד מעט 400, אני יודע שאת שותפה למאבק נעמה.

בלא מעט הפגנות ארז, גילוי נאות.

ובאמת אני חושב שכולנו יודעים שזה הזוי שהממשלה לא מחזירה אותם בעסקה ועוד מתדרכת נגד המשפחות, אבל האמת שהלוואי שהייתי יכול להגיד שזה מפתיע, זה לא כל כך מפתיע אותי שלממשלה לא אכפת ואני חושב שהדיון הזה הוא בדיוק דוגמה מושלמת לזה שלממשלה לא אכפת כבר הרבה מאוד זמן, כי אחרת לא היינו מגיעים למצב שאנחנו בשנת 2024 וזה המצב של שוק השכירויות ושל שוק הדיור באופן כללי.

אני רוצה רגע לדבר מהפרספקטיבה של הצעירים בישראל אז אני רוצה רגע שנדמיין את דני, דני הוא סטודנט בן 26 מירושלים לומד באוניברסיטה העברית, כמו שראינו מקודם בנתונים דני מוציא יותר מחצי מההכנסה שלו על שכר דירה, לרגע נדמיין שזה דבר סביר, דני לא רוצה לגור במעונות כי המעונות במצב רע או שהוא רוצה ואין זמינות, אז דני עובד מאוד מאוד קשה במשרה מלאה כדי לממן את שכר הדירה שלו והוא חרוץ הוא מצליח ובגלל שהוא עובד מאוד קשה הוא מצליח להחזיק ככה את המצב הזה לאורך התואר.

לדני יש גם הרבה מזל כי פשוט יש לו סעיף בחוזה שאומר שאם הביוב יתפוצץ מתחת לבית שלו אז העלויות עליו, אבל לדני יש מזל הביוב לא התפוצץ ולדני גם יש מזל שהוא לא מילואימניק שמשרת 200 ימים במילואים ולכן הוא לא נושר מהלימודים כמו סטודנטים.

אז דני שלנו מסיים את התואר, אמרנו לדני יש מזל נכון? אז דני פגש את מאיה הם רוצים להקים משפחה להביא ילדים, אבל שמענו כבר מקודם גם מעידו על זה שההיצע של דירות שמיועדות לזוגות צעירים ולזוגות צעירים עם ילד אחד דירות של שניים וחצי-שלושה חדרים זה היצע שהולך ופוחת והמצב פשוט בלתי נסבל.

אז דני ומאיה לא יכולים אפילו לדמיין שהם ירכשו דירה, אבל גם להתנהל בסיטואציה שבה הם נמצאים נראה בלתי אפשרי וחשוב להגיד שדני בעצם עומד בפני בחירה, זאת אומרת הוא יכול כמו שראינו לעזוב את הארץ, או שהוא שיכול להיכנס לחובות, או שהוא יכול לנסות ולעזוב את מרכזי התעסוקה ולמצוא מקום אחר לגור בו, לא שזה פתרון אידיאלי כי אנחנו רואים מה קורה בגבולות.

אז דני זה כולנו, דני זה כל צעיר וצעירה בישראל זה כבר לא רק האוכלוסיות הכי חלשות, זה ממש כולנו זה אני והחברים שלי וכל צעיר צעירה במדינה הזאת רואים שהמדינה לא רואה אותנו ושאין לנו אופק פה לפחות איך שהדברים הולכים עכשיו, אין אופק מדיני, אין אופק כלכלי, אנחנו לא יכולים לדמיין להביא לפה ילדים לעולם כשאנחנו יודעים שאף אחד לא ידאג להם, אף אחד לא יחזיר אותם אם הם יחטפו וכשהם ילכו לבית ספר אז גם ידאגו שהשב"כ עוקב אחרי כל מורה ומורה שלהם כדי לוודא שהם חושבים את מה שנכון לחשוב בעיני הממשלה.

זה קצת מצחיק לשבת פה ולדרוש מהממשלה לעשות משהו אחר, אני יודע שלממשלה לא אכפת ואנחנו יכולים לדבר על דיור ציבורי ועל שכירות מוסדית ועל סיוע בשכר דירה ועל הגנות על הצרכן מאוד שמח שהנושא הזה עלה כי הוא מאוד מאוד חשוב, אבל הממשלה לא תעשה עם זה כלום לפחות לא הממשלה הזאת ואני באמת אני לא רוצה לבקש כלום מהממשלה, אני רק רוצה להודות לך נעמה שעדיין יש פה אנשים בכנסת הזאת שאשכרה אכפת להם ונאבקים איתנו על הדברים החשובים בחיים שלנו גם פה וגם ברחובות, ואני יכול רק לייחל שהכנסת הזאת תיתפזר ויהיו עוד אנשים טובים שיאבקו על הדברים האלה ביחד איתנו, תודה רבה.

תודה רבה. אני רוצה לעבור לאייל יחיאל ואיילה טורקות שניכם מדירה להשכיר נמצאים פה? אייל שלום תודה רבה שאתה פה, נשמח באמת לשמוע ממך על הפיתוח בפרויקט החברה ואיך אתה תופס את הסוגייה הזאת של השכירות לשנים האחרונות בהקשר של באמת אחריות מדינה ופרויקט ממשלתי.

קודם כל תודה רבה על הדיון, אני שמעתי פה מושגים גם מעידו וגם ממכון אדווה של וודאות ויציבות ואיפה הכוח נמצא בעצם, אז לפני שנדבר קצת על נתונים בואו נגיד ככה: בדירה להשכיר הפרויקט של דירה להשכיר למעשה הוודאות והיציבות זה שם המשחק, אתה שוכר דירה ל-10 שנים אתה יודע בדיוק מה התנאים מראש.

לכל ה-10 שנים אייל? זאת אומרת זה עובד אתה יודע את התנאים?

כן כן, לא יכולים להפתיע אותך ולכן אתה יכול לכלכל את צעדיך לדעת איפה הילדים שלך יהיו באיזה גן באיזה בית ספר ופשוט לתכנן את החיים, אז ודאות ויציבות זה שם המשחק.

גם מבחינת הוצאה מהדירה, זאת אומרת זה גם מבחינת ודאות של הסכום אבל גם בעצם אתה יודע שהחוזה שלך הוא ארוך טווח?

החוזה ארוך טווח והיזם הוא זה שמחויב לדיירים, הדיירים יכולים לצאת כל שנה אם הם רוצים, היזם מחויב אליהם בשכר הדירה ובכל התנאים האחרים, עכשיו כלומר פה הכוח שוב פעם הכוח אצל השוכרים ולא אצל היזמים במקרה הזה, אז זה דבר אחד.

תוכל להגיד לנו כמה דירות עד כה יש בפרויקט? ואולי גם צפי התרחבות.

דירה להשכיר מטפלת כרגע ב-27,000 יחידות דיור כאשר מתוכם כ-5,000 מאוכלסות כבר, החלק הארי שזה 15,000 בערך נמצאות בהקמה ועוד 7,000 כרגע במכרזים מכרזים באוויר, בסך הכל מדובר במעל 100 פרויקטים בכל רחבי הארץ, אנחנו מדברים על מאילת בדרום שדרות ועד נהריה וכרמיאל בצפון.

ובתקווה בקרוב קריית שמונה.

בעזרת השם שתיגמר המלחמה.

אמן, אני אמרתי את זה כאיחול.

הלוואי כן. זה לא סוד שהריבית בשנים האחרונות משנת 2022 הריבית מאתגרת מאוד את המודל של דיור להשכרה והמדינה כן מנסה לתת פתרונות לדברים האלה ובטח - - -

אתם חברה ממשלתית, המדינה לא נתנה איזושהי רשת הגנה בהקשר הזה?

אני אסביר תיכף, המדינה מה שהיא עשתה פה למעשה תיקנה את הפרק בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל שמדבר על שכירות איך משווקים לשכירות וניסתה לרווח ולהקל על המכרזים האלה כמו תשלומים על הקרקע, אז יש פריסת תשלומים על הקרקע היום והיזם לא מחויב לשלם בדיי וואן מתי שהוא זכה סכומים עצומים, יש עוד איזה מנגנון של מותר למכור חלק מהדירות, אבל זה לא שהן יוצאות לשוק כרגע והולכות להיות למכירה, אלא הן ממשיכות להיות לשכירות, כלומר זה שיקנה את הדירה הוא יפגוש אותה עוד 20 שנה והיזם אותו יזם שמקים את הפרויקט הוא מחויב להמשיך לתפעל את הפרויקט הזה כשכירות ארוכת טווח וכל האחריות עם כל הכללים והחוקים שנקבעו.

הוא גם מחויב לנתח הנחה מהשוק נכון? כמה זה בדיוק?

בתוכניות ותמ"ליות שתוכננו בוותמ"ל שזה חלק הארי למעשה של הפרויקטים, אז 50% מיחידות הדיור הן בהנחה, אני אגיד שכל הדירות הן מפוקחות על ידי דירה להשכיר אנחנו עושים פיקוח על כל הפרויקט הזה, גם על הדירות המפוקחות וגם על הדירות בשכר דירה מופחת וגם על הדירות בשכר דירה שוק.

מה אחוז ההנחה?

אחוז ההנחה הוא 20%.

20% זה בעצם לכל אותו טווח העלייה היא עלייה שקבועה מראש לא משנה מה קורה בשוק?

נכון.

זאת אומרת יודעים מה יעלה לאורך הזמן, אבל גם אם יש תנודה מאוד קיצונית בשוק.

ומדד המחירים לצרכן ואחוז לשנה, כלומר גם אם השוק יעלה ב-20%, 30% יש מוגבל מה שהיזם יכול לגבות מהדיירים.

דירה להשכיר הכינה את החוזה הזה, כלומר זה לא חוזה שנערך בשוק הפרטי ושמעתי ואני מכיר את המצוקות של השוק הפרטי שבדרך כלל עושים חוזים לשנה ואחרי שנה המחיר פתאום קופץ באיזה 10%, 20% והברז מתקלקל ואז רבים מי יתקן את הברז ומי יתקן את המזגן, פה כל הדירות כל הפרויקט הזה הוא פרויקט מתוחזק ומנוהל ויש חברת ניהול ואם מתקלקל משהו אז מרימים טלפון או היום זה באפליקציה ובאים ומתקנים לך את זה ואתה חוזר הביתה והדוד מתוקן, אז כל הפרויקט הוא פרויקט מנוהל ומתוחזק.

האם יש כוונה להרחיב את הפרויקט הזה גם לשכירות לצמיתות?

כרגע השכירות לצמיתות זה נושא בעייתי מבחינה כלכלית, זה לא סוד שעם הריבית הגבוהה הלוואה היום בבנק יגיד פה נציג הקבלנים, הלוואה פה בבנק היא בסביבות 7%-8% והתשואה אם זה לצמיתות היא איזה 2.5% על דירות, שום מודל לא עובד פה המודל הכלכלי לא עובד פה, בסוף צריך שהמודל הכלכלי יעבוד.

אז מה הייתם רואים בהקשר של ארוך טווח שהכי אפשר היה למתוח את זה? וזה אני מדברת כבר על משפחות צעירות כמובן, זה פחות בשלב שאתה רוצה לנטוע שורשים ליד בית ספר ליד מקום לילדים למשך זמן ארוך.

אנחנו בשנים האחרונות המשרד מאוד מעודד את כל נושא ההשכרה ארוכת טווח ויש הרבה מאוד הקצאות גם מרמ"י וגם מהמשרד להגדיל את היקף יחידות הדיור שמשווקות על ידי החברה.

ירון אתה רוצה לשאול?

אני רציתי לשאול שאלה באמת בקשר לדברים שאמרת, המודל הזה שבסך הכל יש לו כיוונים חיוביים הוא באמת דוגמה לאיזשהו משהו שהוא לא בדיוק בשוק הפרטי, אתה אומר שהוא התרחש בעיקר בתקופה של הריבית הנמוכה, אמרת בעצמך שעכשיו עם הריבית הגבוהה זה משנה קצת את כללי המשחק, תוכל לומר.

הוא יותר מאתגר.

אז לפרט קצת יותר מה זה אומר יותר מאתגר, כלומר המכרזים שעכשיו יוצאים הולכים לקרות או שהפרויקט הזה בריבית גבוהה לא מתרחש יותר?

המכרזים קורים, בוא נאמר שבפריפריה הרחוקה זה הרבה יותר מאתגר היום כי הקרקע ממילא הערך שלה הוא כמעט אפסי או אפסי, אבל באזורי המרכז אנחנו רואים כן שהמכרזים מצליחים, נסגר מכרז בנוף הגליל לפני כמה שבועות.

הם ישמחו לשמוע שהם במרכז.

לא שזה פריפריה וזה הצליח וזה נסגר, בני עיש כלומר זה לא רק תל אביב זה גם המעגל הראשון גם המעגל השני ואנחנו מצפים שזה יעבוד בכל הארץ.

אתם כשאתם רק שאלה אחרונה ונעבור ככה אולי אם יש פה עוד שאלות, כשאתם באמת בונים תוכנית רק כדי לשאול, האם אתם גם מסתכלים על נגישות למוסדות חינוך וכאלה או שבדרך כלל זה משהו שהרשות מטפלת בו?

כשאנחנו בדרך כלל מתאמים איזה מגרשים בתוך תוכנית הולכים לשיווק, אז הרצון שלנו תמיד שיהיה מסחר למטה, זה תמיד מגדיל את התשואה ואז יותר קל ליזמים קודם כל לבנות את הפרויקט הזה, אנחנו אוהבים מאוד צירים ראשיים.

כמו קומת מסחר שמכניסה הכנסות?

כן כן, צירים ראשיים שיש תחבורה ציבורית ליד, כמובן בתי ספר מה שבשוק הפרטי נגיד מי שרוצה למכור דירה אז הוא פחות יעדיף לגור ליד בית ספר שהכדורסל המגרש כדורסל לא יתקתקו לו בראש 24/7, אבל אצלנו אנחנו מאוד אוהבים את הדברים האלה.

אתם עושים את הבדיקה הזאת?

בוודאי.

זה יותר תפור באמת למשפחות צעירות כדי שיהיה להם את הנגישות שלהם.

אכן כן, עוד דבר אני אגיד דירה להשכיר גם עוסקת בתכנון סטטוטורי וכרגע סך הכל התוכניות שהיא קידמה ומקדמת זה 110,000 יחידות דיור כאשר 40,000 מתוכם זה לשכירות, כלומר אנחנו נותנים מאוד דגש על התכנון לשכירות שהוא גם יהיה מותאם לשכירות בתוך התוכניות שהחברה מקדמת.

קודם כל תודה לך על הדברים ואני גם שמחה לשמוע על ה-7,000 יחידות במכרזים, שזה אומר על הצפי של השנים הבאות שהמדינה משקיעה בשכירות ארוכת טווח מהמדינה, אני רוצה לשאול לגבי חסמים אמרת רק על הריביות כרגע שזה בעייתי, אבל תוכל לתאר לנו עוד חסמים שיש לכם בחברה?

בסוף השותפים שלנו למכרזים זה רמ"י אני אשמח שגם - - -

אז נעבור אולי לרשות מקרקעי ישראל ואז אני פשוט אתן לשניים מפה לדבר אנחנו נעשה ככה שתי רשויות. תודה, רק שמך לפרוטוקול.

מאיר שטאובר, מנהל אגף בכיר שיווק ומכרזים ברמ"י. בעצם כמו שאייל אמר, אנחנו משמשים ועדת המכרזים שמשווקת את הקרקע במכרז שזה כולל גם את הדיור להשכרה. שאלת לגבי חסמים אז מעבר לריבית שהיא בוא נגיד חסם משמעותי, כי אנחנו רואים את השינוי הדרמטי בין 2021 ל-2022 שמכרזים תפסו אפילו במחירים גבוהים משמעותית, ראינו מה קרה לחלק מהחברות שזה פחות אחרי זה התאים להם כמו חנן מור ובאמת בשנה וחצי האחרונות האירוע של הדיור להשכרה גם המכרזים שהצליחו הם היו משמעותית יותר נמוכים, יכול להיות שבאמת הם התאימו את עצמם באמת למחירים שנראים דיור להשכרה, אבל יש חסמים נוספים כגון: ראשי רשויות שכללית יש ראשי רשויות שפחות רוצים לשווק בלי קשר.

פחות רוצים שיווק כללי?

בלי קשר יש ראשי רשויות שלא רוצים לשווק אצלם, יש ראשי רשויות שרוצים לשווק אבל לא דיור להשכרה או תכניות ממשלתיות.

לא אבל יש לי שאלה עכשיו רגע לגבי הפרויקט, גם בתוך התחדשות עירונית יש דירה להשכיר נכון או שרק בהרחבות?

לא לא, דירה להשכיר יש לנו יש איזשהו אבל זה פחות מנוהל על ידינו בקרקע חומה של הרשות המקומית ששם זה השכירות לצמיתות אבל זה לא מכרזים, מה שאנחנו במכרזים בעצם גם היום אנחנו משתדלים תמיד אנחנו בתוכניות העבודה ובתוכניות מול - - -

זאת אומרת זה רק פרבור, זה רק מסביב לערים הרחבות.

עוד פעם זה יכול להיות תכניות גם בתוך הערים עצמם, אבל אם יש לנו תוכניות כאלה יכול להיות מגרש קטן שאנחנו מחליטים, אני אתן דוגמה דיברת על ה-7,000 מכרזים שבאוויר, הם מכרזים בעינינו מאוד משמעותיים כי הם במרכזי העיר במרכז הארץ, יש לנו בירושלים, יש את שדה דב בתל אביב שאמור להיסגר ממש ברגע שהתוכנית תאושר מעל 1,500 יחידות דיור בארבעה מכרזים.

שזה בתוך ה-7,000?

שזה בתוך ה-7,000, יש לנו בירושלים באזור האוניברסיטה בירושלים יש לנו גם בגבעת רם דיור להשכרה וגם בהר הצופים, יש לנו שם מכרזים להשכרה שהם חלק מאיזה הסכם גדול עם האוניברסיטה, הם באמת מיועדים חלקם אפילו יש איזשהו דיבור אפשרות בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל שמיועדים אפילו לציבור רופאים או מרצים שיבואו לאוניברסיטה, אפילו העירייה כבר קראה לזה שם שכוניברסיטה.

בעבר ככה היו מושכים קהילות אקדמיות.

נכון זה היה חלק מההסכם שהיה הסכם רמ"י עם האוניברסיטה ומשרד השיכון שהמכרזים האלה יצאו עם איזה תיעדוף בפנים.

אז מאיר יש לי בעצם שאלה אליך, לחמש שנים הקרובות מה הצפי של הרחבת הפרויקטים בערך?

עוד פעם אנחנו יש לנו בין מה שאנחנו עושים לשווק להגיע למכרז לבסוף יכול להיות מכרז, השבוע היה מכרז אתמול מגדל העמק לא הצליח.

למה לא.

לא נגשו יזמים, אני יכול להגיד אנחנו בודקים את זה תמיד.

אני ממגדל העמק, מאיר.

רגע, אז אני אגיד, לפני שלושה-ארבעה חודשים מכרז של 196 יחידות דיור במגדל העמק הצליח, חברה יזמית היו עוד כמה הצעות למכרז וחברה זכתה, אז קודם כל יכול להיות שזה כבר יותר מידי - - -

אני מבקשת להשקיע במגדל העמק אם אפשר.

אבל אני יכול להגיד שגם אנחנו בודקים אחרי מכרז שנכשל, אנחנו תמיד בודקים את הכלכליות שלו יכול להיות שצריך לעשות בו איזשהו שינוי תמאי אנחנו עושים בו לבדוק, לפעמים יכול להיות שאנחנו הוצאות הפיתוח אנחנו תמיד בוחנים כל מכרז למה הוא נכשל ואיך אפשר לעשות למכרז אותו שוב עם סיכויי ההצלחה יותר גדולים.

וכמו שאייל אמר גם בעקבות עליית הריבית אז היה את ההחלטות של היום עם פריסת תשלומים שזה גם במרכז הארץ, ליזם נותנים לו איזשהם מין שנתיים ראשונות עד שהוא מתקדם עם ההיתר את רוב הכסף על הקרקע הוא לא משלם, יש היום ליזמים גם הרי אחת הבעיות שנתקלנו בעקבות יזמים שזכו בשנת 2021-2022 במחירים גבוהים אומרים אוקיי התקדמנו אבל עכשיו כבר אנחנו לא כלכליים, אז זה בעצם פה האפשרות של ה-40% למכור לפרטים, הקרקע מבחינת עולם השכירות תישאר שכירות הכל יישאר, רק ליזם יכנס כסף כי הוא יוכל למכור את הדירה הזאת למישהו שירצה לקנות דירה, הוא לא יגור בה קוראים לזה סוג של דירת השקעה בה אבל היא לא באמת השקעה כי הוא לא יוכל לעשות עם הדירה הזאת כלום כל עוד היא לא תסיים את תקופת השכירות שלה.

ככה גם נתנו ליזמים שבאמת באו בסוג של צעקו על המחירים על זה שהם כבר לא כלכליים בעקבות הריבית, נותן להם אפשרות הם לא חייבים עד 40% כי רצינו גם להשאיר את הרוב הגדול בחברה שזכתה ביזם הם יוכלו למכור את זה לפרטיים.

עכשיו לגבי מה שאמרת שפרויקטים של שכירות לצמיתות או דברים יותר, מה איפה אתם בתוך זה?

אני אגיד, בשכירות לצמיתות בדרך כלל יש נגיד כמו בירושלים התב"ע עצמה בעצם הוועדה המחוזית שאישרה את התב"ע היא הכניסה בתוך התב"ע תנאי שהוא לצמיתות, זאת אומרת זה כבר לא במגרש שלנו.

שזה הרשות, מינהל התכנון?

כן מינהל התכנון בעצם הכניס פה בירושלים בשני פרויקטים באישור של התוכנית הוכנס שהתוכנית הזאת היא שכירות לצמיתות.

זה דבר שהוא די חריג.

הוא חריג נכון.

אני בעדו אבל אני אומרת שהוא לא קורה הרבה.

אני אתן דוגמה איפה משהו אחר שהוצאנו מכרז לא מזמן שאפרופו שאלת אם זה באזורים, הוא היה בלי דירה להשכיר כי הוא היה באמת בגלל הצמיתות וגם אחרת ברכבת במודיעין, - - יש שם את מתחם הרכבת אחרי זה כמה שנים עם רכבת ישראל הגענו לאיזשהו מתווה ייחודי לעשות שם מכרז ל-125 יחידות דיור להשכרה לצמיתות, על מתחם הרכבת מי ששוכר יורד למטה עולה לרכבת במודיעין ונוסע למקום העבודה שלו, באמת ראינו את זה גם היה בזה הרבה רעש - - -

זו רכבת לא מחוץ למודיעין בתוך העיר?

היא רכבת במרכז כן בתוך העיר.

יפה אוקי.

אבל מכל מיני סיבות שאנחנו עכשיו לומדים המכרז נכשל, אנחנו עכשיו כן יש לנו גם השבוע עם הרכבת להבין למה הוא נכשל ואחד הדברים שעלו זה באמת אירוע הצמיתות, שבסוף אומרים רגע אתה בסוף נועל אותנו עם צמיתות אין לנו שום דרך יציאה.

מה עם ביניים נגיד במקום 10 על צמיתות?

אז זה יש לנו, היום זה עד 20 שנה ואנחנו יכולים כוועדת מכרזים לבחון כלכליות להוריד את זה עד 10 שנים, זאת אומרת אחד הדברים שאנחנו בוחנים נגיד אתמול למגדל העמק זה היה ל-15 שנה אנחנו הולכים לבחון אולי צריך להוריד את זה ל-10 שנים, אנחנו משתדלים אנחנו מעדיפים מראש לתת ל-20 שנה כדי לתת תקופה יותר ארוכה.

אבל אתם בעצם מנסים אתה אומר גם לייצר פרויקטים שהם גם ארוכי טווח יותר וגם אפילו צמיתות אם אפשר?

נכון ועוד פעם, תמיד עולמות הצמיתות יהיו רק באזורי ביקוש משמעותיים שזה תל אביב ירושלים, אחת הסוכריות של דיור להשכרה זה בסוף איזושהי הטבה שיש ליזמים בסוף התקופה שהם לא משלמים מע"מ על הפרויקט, וזה עוד פעם זה פחות יהיה לצמיתות לא יחזיק בפריפריה אפילו לא הפריפריה הקרובה יותר, היא תהיה אם כבר רק בריכוזי הערים, כדאיות כלכלית.

צריך להבין אז מה המודל האחר שאפשר אולי להציע אבל תודה.

אני אגיד רק עוד נקודה נוספת שגם עשינו, הורדנו גם את מחירי המינימום במכרז בדיור להשכרה אז זה חלק מהשינויים, גם מחיר המינימום ירד שככל ויש חמישה יזמים שהגישו למכרז מחיר המינימום הוא אפס, זאת אומרת שזה בעצם גם ניסיון למשוך כמה שיותר הצלחות במכרזים האלה.

תודה רבה ממש ואם יהיו גם שאלות פה אחר כך אז בוודאי. אני רוצה לעבור לאיתמר אבנרי חבר מועצת העיר תל אביב תודה איתמר שאתה פה. אתם בעצם גם אצלכם עושים דיור בר השגה כרשות.

יש דיור בר השגה ענת פה לצידי והיא תוכל להסביר את זה יותר.

תודה גברתי יושבת הראש תודה רבה על דיון מאוד מאוד חשוב, שמי איתמר אבנרי אני חבר מועצת העיר תל אביב יפו ולפני כשלוש שנים הייתי אחד מהמקימים של ועד השוכרים של תושבי פלורנטין, אבל הרבה לפני כן אני פשוט תושב העיר תל אביב יפו, אני חי בה, אני עובד בה, אני אוהב בה ואני גם שוכר דירה בה או מספר דירות לאורך השנים האחרונות והאמת היא שאני לא יודע אם זה ימשך וכמה זמן זה ימשך.

בבניין הנוכחי שבו אני גר כבר יש צו הריסה, אנחנו לא יודעים מתי היא תקרה היא כבר נדחתה פעם אחת, זה יכול להגיע בכל רגע מבחינתי מבחינת השכנים שלי וכשזה יקרה אין לי מושג איפה אני אמצא את עצמי.

עכשיו תראי את האבסורד גברתי יושבת הראש, בבחירות האחרונות המוניציפליות נבחרתי למועצת העיר תל אביב יפו אבל אם אני אפלט מהעיר כי אני לא יכול להמשיך לשלם את שכר הדירה וכבר עכשיו אני משלם יותר מ-40% מהשכר שלי, אני לא אוכל להמשיך לעשות את העבודה הזאת ולייצג תושבים בעיר שרבים מהם שוכרות ושוכרים.

זה נטו מסיבה כלכלית?

זה נטו מסיבה כלכלית ולא אני הסיפור אני אסתדר, אבל זה בעצם סיפור של כל אחד ואחד מאיתנו, יש פה דור שלם של אנשים שלא באמת יכול לחלום, לתכנן ואז לבנות עתיד, כי כל הזמן יש לנו איזשהו סימן שאלה או שעון חול מעל הראש ואז אנחנו עוברים מדירה לדירה, אנחנו עוברים משכונה לשכונה, המחירים ממשיכים לרדוף אחרינו.

צריך להגיד בדרך הרבה מאוד תושבים ותיקים של שכונות למשל בדרום תל אביב גם הם נדחקים בגלל עליות המחירים, אז אנחנו ממשיכים לברוח, אנחנו מתרחקים ממקומות העבודה שלנו, אנחנו קונים רכב כי גם התחבורה הציבורית היא פח צריך להגיד ועדיין המחירים ממשיכים לרדוף אחרינו, לאן עוד רוצים שנעבור? ואם התשובה היא התנחלויות אגב אז לא תודה.

להיות שוכר דירה זה בהגדרה להיות מוחלש ולסמוך על טוב הלב או על ההוגנות של בעל הבית שלך, היה לי בעל בית שלא רצה לתקן נזילה, לא נזילה רטיבות במקלחת בטענה שאנחנו משפריצים מים במקלחת, להיות שוכר דירה זה בהגדרה להרגיש לבד למרות שכמו שראינו יש המונים כמונו ובתל אביב יפו אנחנו אפילו הרוב, בוועד השוכרים של פלורנטין ניסינו לפתור ולאזן את המשוואה הזאת מלמטה, אבל פה אני נמצא היום כדי להגיד שהגיע הזמן שגם האנשים שיושבים למעלה יתחילו לעבוד כדי לפתור את הבעיה הזאת וזאת צריך להגיד, בתל אביב אומרים ששכירות היא דרך חיים, עבור הרבה מאוד אנשים כרגע שכירות היא דרך חיים בכפייה, היא לא חייבת להיות דרך חיים בכפייה היא יכולה להיות עוד אלטרנטיבה פשוט.

אבל כדי שהדבר הזה יקרה צריך להתחיל להבין שדיור לא אמור להיות סחורה, דיור אמור להיות זכות בסיסית בחברה מתוקנת וברגע שהם מבינים את זה צריך מדיניות שעוקבת אחרי הדברים האלה, צריך למשל ושמענו פה את הצעות המדיניות למשל של מרכז אדווה ואני חותם על הכל, אבל יותר הקצאה של קרקעות עבור דיור מחוץ לשוק, אנחנו צריכים יותר פתרונות של דיור ציבורי וחברתי מחוץ לשוק ולצד השוק, אנחנו צריכים לעודד חברות ללא מטרות רווח של המדינה, של עיריות לבנייה של דירות להשכרה תלויות הכנסה 25% ממשק הבית, אנחנו צריכים לעודד קואופרטיבים ולאפשר לקואופרטיבים לבנות דיור ללא מטרות רווח.

קואופרטיבים זה גם לבסס יותר קהילות פשוט שיישארו, כי בסוף חוויה קהילתית גם משאירה אנשים צעירים ומשפחות והיכולת באמת לייצר איזושהי קהילתיות שהתפרקנו מהקהילתיות עם השנים, אז להחזיר את זה גם.

חד משמעית והדברים האלה הם גם קשורים, כי כשאנשים כל הזמן עוברים ממקום למקום ומשכונה לשכונה הם מן הסתם לא יכולים ליצור קהילה, ואז מה שנוצר זה מין תחושה שאף אחד לא מכיר אף אחד וזה רק פוגע אחר כך במרקם החברתי של כולנו, יותר כלים למעורבות רגולטורית כדי להגן על הזכויות של שוכרות ושוכרים.

אולי נצליח לעשות גם איזשהו דיון על קואופרטיבי באמת כי זה יכול להיות ממש חשוב.

אני חושב שזה מצוין ויש אנשים רבים שאני חושב שישמחו גם לבוא ולהגיע בשמחה.

אני רק רוצה לסכם ולומר שהייתי כבר בלא מעט דיונים מהסוג הזה ואני יודע הרבה פעמים מה התגובות מחוץ לחדר, בכיינים, חבורה של מפונקים, למה אתם חייבים לגור דווקא פה ולא שם, אבל במחאות בשנת 2023 לפני המתקפה הנוראית נגד ההפיכה המשטרית שרנו נפלתם על הדור הלא נכון, אנחנו באמת דור לא נכון.

אני זוכרת מחאות שקראנו לצדק חברתי, אתה כבר צעיר ממני.

לא אני זוכר גם אותם אני מוחה על ההגדרה של צעירים כי היא מוציאה אותי החוצה, גם אותם אני זוכר, אבל רציתי להגיד צעקנו אנחנו הדור הלא נכון ואנחנו באמת הדור הלא נכון, כי כמו שראינו בנתונים כאן אנחנו דור שבהגדרה מקבל פחות הזדמנויות ממה שדורות קודמים קיבלו ואז קוראים לנו מפונקים.

אז הגיע הזמן שדורות קודמים שקיבלו הרבה יותר הזדמנויות והגיעו למוקד קבלת ההחלטות בכנסת ובממשלה, יפסיקו לקרוא לנו מפונקים אלא יעשו את העבודה שגם לנו יהיו את ההזדמנויות כמו שיש להם, זה לא חייב להיראות אותו הדבר אבל זה חייב להגיע מאותה תפיסה, שבסוף דיור זו זכות בסיסית זו זכות יסוד ויש לנו כחברה כמדינה גם אינטרס שזה יהיה ככה, תודה רבה על הדיון.

תודה רבה איתמר ואני רוצה להגיד לך שבניגוד לשנת 2011 שאז באמת קרו לנו ממש מפונקים ועוד לא הבינו את המשבר העצום, היום כשאני כותבת על דיור לא פעם ברשתות והכל כותבים לי הרבה הורים ואומרים אני ממש בחרדה מזה שלילדים שלי לא יהיה בית, זה כבר ההורים ממש מבינים דור ההורים שהילדים שלהם ממש או לפני שכירות או שהם כבר בתוך זה, מאוד בחרדה לאייך הם - - -

אנחנו שומעים הרבה מאוד בתל אביב ביפו הורים שדואגים שהנכדים שלהם יגורו רחוק מהם כיוון שהילדים שלהם לא יכולים יותר לחיות בעיר ולא יכולים לחיות לצידם חד משמעית.

חד משמעית ממש ככה, אז תודה רבה. אני אתן באמת לך ענת רודניצקי להמשיך מעיריית תל אביב מינהלת רשות הדיור תודה.

נכון אז תודה רבה על הדיון, אני רוצה להצטרף למה שחברי איתמר אמר, כמו שאתם יודעים בתל אביב שכירות היא בעצם דרך חיים, מרבית תושבי העיר גרים בה בשכירות ולא בבעלות ואנחנו יודעים שאחד הדברים שמאפיינים את אותם שוכרי דירות זה שהם מאוד דומים לאלה של הבעלים, כלומר מדובר במשפחות צעירות שגרות והתלות שלהם במוסדות חינוך ורווחה ותרבות היא מאוד מאוד מאוד גדולה, לכן כמו שאמר ירון מאדווה הקושי הוא לא רק בנטל דיור גבוה מידי, הקושי הוא גם בהיעדר יציבות וודאות וגם שאנחנו יודעים שמשך הזמן הממוצע שמשפחה גרה בשכירות יכול להגיע לשש שנים, זה דבר שכשהיא נכנסת לגור היא לא יודעת את זה מראש וכל שנה היא בחשש יעלו את שכר הדירה לא יעלו שכר דירה, יוציאו אותי לא יוציאו אותי, ובעצם הקושי הזה דורש בעצם רגולציה יותר טובה ויותר כבדה של המדינה בשוק השכירות הפרטי, צריך לזכור גם שישראל היא חריגה במובן שאנחנו נורא נורא מסתמכים על שוק שכירות פרטית, יש לנו מעט מאוד שכירות מוסדית, היא מאוד מאוד חשובה אבל יש לנו עדיין מעט מאוד ממנה.

אגב ענת אני לא יודעת אם היית קשורה לחקיקה של חברת המועצה מיאה נורי שרצינו שהיא תבוא היא לא יכלה לבוא היום, על הסיפור של האייר בי אנד בי, זה גם קשור אליכם.

כן נתקלתי בזה נכון נוכל להתייחס גם לזה.

זו תופעה בתל אביב שהיא תופעה בעייתית של הוצאת דירות.

נכון, אבל באופן כללי הרוב זה בשוק שכירות פרטי שוק השכירות בישראל הוא מאוד מאוד לא מוסדר ואנחנו חושבים שצריך להסדיר אותו יותר טוב ויש לנו גם שורה של צעדים שאנחנו ממליצים לנקוט בהם, אבל מה כן מה כן אפשר לעשות ובעינינו שכירות צריכה ויכולה להיות חלופה טובה לבעלות, אנחנו רואים במדינות אחרות ששכירות היא דבר טוב, זה נכון שבעלות היא זאת היחידה שיודעת לאפשר את העברת ההון הבין דורי, אבל עדיין אם הייתה לנו יציבות בשכירות פרטית זה היה כלי מצוין ואת זה צריך לשמר ולחזק וצריך גם לעשות כאן איזשהו שינוי דיסקט, כי בשיחות קודמות שהיו לנו לא עכשיו אני נורא מברכת את משרד הבינוי והשיכון על התוכנית האסטרטגית החשובה שאתם עושים.

מחזיקים לה אצבעות.

ממש מחזיקים אני יכולה להגיד גם שנפגשנו הצוותים מאוד מקצועיים מאוד מחויבים עשו שיתוף אמיתי, אנחנו באמת מאוד מודים על הדבר הזה ובעינינו מאוד חשוב, אנחנו גם מאוד מצטרפים להמלצה להקים איזשהו גוף ממשלתי מתכלל, אני יכולה להגיד לך שבעירית תל אביב למשל גם אנחנו ראינו את הצורך אפילו אצלנו בגוף שיתכלל את העשייה העירונית בתחום הדיור כי הוא היה מאוד מבוזר כמו בממשלה, לכן הוקמה בין היתר הרשות לדיור שזאת המטרה שלנו אנחנו גוף מתכלל את כל הסוגייה של הדיור ובשורה התחתונה באמת צריך לדאוג לזה שזאת תהיה חלופה טובה ראויה יציבה ברת השגה.

בשנת 2022 מועצת העיר בתל אביב בעצם אישרה מדיניות דיור עירונית שקבעה יעדים מדידים לדיור בהישג יד, אנחנו עושים את זה בהתאם להוראות התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, בעצם אנחנו קובעים שכל תוכנית חדשה למגורים תכלול דיור בהישג יד במחיר מופע מופחת בשיעור שבין 10% ל-15% מכל פרויקט חדש למגורים, בדרך הזאת בעצם אנחנו נעלה בצורה שיטתית וסדורה את כל הסוגייה של דיור בהישג יד, כשאנחנו בתל אביב יפו מדברים על דיור בהישג יד זה רק דיור בהישג יד במחיר מופחת, התוספת השישית מדברת על כך ש-25% צריך להיות במחיר מופחת 75% במחיר שוק אבל מסמיכה את מועצת העיר להגדיל יותר, מועצת העיר שלנו אמרה הכל אצלנו במחיר מופחת.

שיעור ההנחה על פי החוק יכול להיות בין 20% ל-40% אצלנו זה 40% גורף על כל הפרויקטים, כך שהעירייה וראש העיר מאוד מאוד מאוד מחויבים לנושא הזה של הגדלה מאוד מאוד גדולה של הדיור בהישג יד בעיר.

נכון להיום יש לנו 500 דירות כאלה שאנחנו מנהלים, עוד 136 דירות ברחבי העיר הן של הפרויקט של דירה להשכיר יש לנו שני פרויקטים כאלה, 136 דירות מושכרות בהנחה ממחיר שוק, אני כן רוצה לומר שעל אף שזה פתרון מצוין הפרויקטים של דירה להשכיר הם נהדרים הוודאות והיציבות ל-10 שנים מאוד חשובה, אבל א' רק 25% מהפרויקט הוא במחיר מופחת, ב' גם ה-25% שבמחיר מופחת הוא רק ב-20% הנחה ממחיר השוק, במקומות עם אזורי ביקוש כמו תל אביב 20% הנחה ממחיר שוק עדיין משאיר אותנו בדיור לעשירים.

את אומרת שזה נותן לנו את הוודאות אבל זה לא מטפל בכשל השוק למי שמרוויחים אפילו שכר של צווארון כחול, ורוד.

ממש ואנחנו גם רואים, ה-20% הנחה עדיין מתאים לאוכלוסיות של עשירון 9 ומעלה, כלומר זה לא נותן את הפתרון.

זה כשל.

לכן מה שאנחנו אומרים: מועצת מקרקעי ישראל שהיא הגוף שיכול להעלות את שיעור ההנחה ואגב אין לכם הגבלה אתם יכולים להעלות את שיעור ההנחה גם עד 100%.

שזה בעצם כמו מחיר למשתכן שעשה הנחה לדירות במחיר מאוד מאוד גדול במקום לייצר דירות ברות השגה לאוכלוסיות שצריכות את הדיור הזה.

נכון ולכן ההמלצה שלנו באזורי ביקוש אנא הגדילו את שיעור ההנחה בצורה משמעותית ותעשו מבחני הכנסה ותעשו גם מבחן הכנסה, נכון להיום המכרזים של דירה להשכיר הזכאות בודקת רק שאין דירה בבעלותך ואת מעל גיל מסוים זה לא בודק את השאלה מה מבחן ההכנסה שלנו, אז יכול להיות אדם שהוא בעשירון עשירי - - -

אז בתוך ה-25% גם לא בטוח שמגיעים למי - - -

למי שבאמת צריך, אז אנחנו אומרים שהמדינה תגדיל את שיעור ההנחה במכרזים של דירה להשכיר באזורי הביקוש.

שתיתן עדיפות לפי מבחן ההכנסה מקסימום תיתן יותר למי שכבר - - -

לא צריך שתקבע מבחן הכנסה, בלי מבחן הכנסה זה לתת 20% שהוא ממילא לא יועיל ולא באמת לאוכלוסיות הנכונות, אז זה מה שרציתי לומר בהקשר של דירה להשכיר ואם יש לך עדכון נשמח לשמוע.

בשבוע שעבר עלתה בהנהלת רמ"י באמת האפשרות לבחון באזורי ביקוש אפרופו באמת תל אביב ירושלים שמקומות שההנחה של 20% לא מגיעה לרף הזה לבחון להעלאה ל-40% וזה ברגע שזה יוחלט זה יעלה לדיון במועצת מקרקעי ישראל.

אז אני רוצה להוציא כן המלצת דיון שלפחות מחצית מהדירות יהיו למי שצריכים את הדירות הללו.

נכון, 50% במחיר מופחת ולא 25% במחיר מופחת.

ברוב התוכניות זה 50% כי רוב התוכניות שמשווקות על ידי דירה להשכיר זה תוכניות ותמ"ל ובתוכניות הותמ"ל לפי חוק הוותמ"ל זה 50%.

זאת אומרת אתה אומר שזה גם סעיף שהוא מתכתב גם לא פעם עם מרבית המדיניות.

אבל אני יכולה להגיד שבתל אביב יפו זה לא ותמ"ל ולכן זה רק 25% מחיר מופחת, אנחנו מבקשים לעלות ל-50%.

בתל אביב חלק מהתוכניות הן ותמ"ליות כמו שדה דב.

רק אשכול, רק אשכול היא ותמ"לית, מרכז וצפון הרובע הן לא ותמ"ליות ושם גם אנחנו מבקשים להעלות את שיעור ההנחה וגם להכיל תקרת דמי שכירות מקסימלית, בתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה ישנה תקרת דמי שכירות, כלומר גם אם ה-40% מגיע לסכום שהוא עדיין גבוה מידי קובעת החוק תקרה, התקרה הזו צריכה לחול גם על הפרויקטים של דירה להשכיר.

אני רוצה להגיד על זה משהו, אנחנו באמת העובדה נגיד שתל אביב הוכתרה כעיר היקרה בעולם היא גם מחייבת אותנו למעשה, אם אנחנו רוצים פשוט שזאת תהיה עיר שאנשים לא יוכלו להתקרב אליה המדינה באמת חייבת רגע לשלוט פה בסיטואציה הזאת ולאפשר לעוד אוכלוסיות נגישות לעיר בישראל ככל שהיא, לחלוטין מבינה שיש פה גם סיטואציה שהיא מורכבת מטבע הדברים בעיר שהיא עיר מרכז באמת הכי בולטת כנראה, אבל עדיין להפוך אותה לעיר שפשוט לא נגישה לאוכלוסיות אני לא מדברת על שכר נמוך, אני מדברת על אוכלוסיות פשוט בשכר קלאסי של צווארון כחול זה פשוט לעשות עוול לעיר הזאת וגם בעיניי זה פשוט לא הגיוני כמדינה, אז הייתי רוצה גם שנסתכל על זה כעל הכרח פשוט לא להפוך את העיר לעיר שפשוט פולטת מתוכה אנשים שהם לא ברמת הכנסה של עשירונים 9-10.

אגב בתל אביב יש לנו שני פרויקטים מאוכלסים אחד בצפון העיר אחד בדרום העיר, אז כמובן שבדרום העיר המחירים הרבה יותר רגועים נגיד מאשר בצפון העיר, אבל מי שרוצה יכול לגור בפרויקט כזה עם רמת מחירים כאלה ומי שרוצה יכול לגור בפרויקט אחר, בסך הכל יש 12 פרויקטים בתל אביב בשלבים כאלה ואחרים.

עיר כמו תל אביב בתוך הטווח של בהנחה לייצר גם תקרה, תקרה שהיא ככה נותנת רגע איזושהי הסדרה זה חשוב ואני גם חושבת שבסוף מהלכים כאלה לפחות אני מקווה הם מקרינים גם על השוק, זאת אומרת השוק הזה פשוט פרוץ לחלוטין, מרבית החברים שלי באזור גוש דן בכלל עברו בשנים האחרונות עליות שבין 10% עד ל-20% בשנה בשכירות, זה אלו עליות באמת גדולות זה לא על פי המדד, זה עליות שהם פשוט משנים את רמת ההכנסה של משפחה בבת אחת בטח אם זה גם קורה כל שנה, אבל בהקשר הזה לדירה להשכיר יכול להיות גם יכולת פה להקרין גם משהו אל השוק חזרה. בסדר גמור אנחנו נוסיף את זה, אני מודה לך.

רגע אם אפשר, אז קודם כל אני באמת מודה לכם במועצת מקרקעי ישראל, זה באמת עונה על הבקשה של ראש העיר משר הבינוי והשיכון באמת להגדיל את שיעור ההנחה ל-40%, לקבוע תקרת דמי שכירות ולעשות מבחן הכנסה בלי מבחן הכנסה אין הגיון בדיור מסובסד בצורה כל כך משמעותית.

יש לנו כמה הצעות לכלים שהיינו רוצים להציע אותם: הראשון שנדרש ברמה הממשלתית זה כמובן יצירת בסיס נתונים, אין לנו הדברים האלה הועלו הם מאוד מאוד חשובים, אפילו אם היה פרסום ממשלתי משהו שהוא נקרא סטייט אוף דה-האוזינג שהיו נותנים באמת נתונים על שוק השכירות, כמה, מידע, השגות בצורה שהיא אבל שיטתית שתפורסם מידי שנה זה דבר שאנחנו מאוד מאוד נכון הצורך בנתונים, יצירת מרשם שכירויות זה דבר נורא חשוב, גם כדי להגביר את הוודאות בשוק שאנשים ידעו מה קורה בכלל וגם בוודאי כלי בידי הממשלה לאכוף.

עכשיו מרשם שכירויות יש לזה כל מיני פרשנויות, יש לכם איזה נייר עמדה בנושא הזה אולי להעביר אלינו שנוכל לבדוק אם אפשר לייצר לזה חקיקה שהיא תהיה מעודדת מדיניות או לייצר על זה משהו?

כן אנחנו נעביר.

כי אני מסכימה איתך מאוד על מרשם שכירות, אבל אני יודעת שיש לזה גם הסתייגויות כי אם זה עושים את זה בצורה מסוימת ויש לזה גם מודלים שממש חיוביים שהם גם מה שנקרא רגולציה לא דורסנית שתהפוך את שוק השכירות לבעיה, אבל כן איזושהי רגולציה שמניחה שהמדינה כן מפקחת בצורה כלשהי על השוק במקום פיקוח לצורך העניין או במקום מודלים אחרים.

לצד זה אנחנו כן מציעים שהמדינה תעשה מעורבות מאוזנת בשוק השכירות הפרטית, כשאנחנו אומרים מאוזנת אנחנו לא מדברים על פיקוח על מחירים, למשל ויש כלים שאפשר לעשות בהם שימוש מיידי, חוק השכירות והשאילה מאפשר לשר המשפטים לקבוע בתקנון חוזה מצוי למגורים.

סטנדרט כן.

נכון לעשות ממש חוזה מצוי למגורים, אם אנחנו למשל בתל אביב יפו יש את החוזה העירוני המומלץ אבל הוא וולונטרי אפשר להשתמש אפשר לא להשתמש, גם החוזה המצוי למגורים שבסמכות השר להתקין בתוך חוק השכירות והשאילה לא יהיה הסדר כופה, הצדדים תמיד רשאים יהיו להתנות עליו ולעשות איזה הסכם שהוא רוצה, אבל במקרה שיהיה לקונה ומשהו לא יוסדר הוראות החוזה הזה הן אלו שיחולו וכך בית המשפט יפרש את הצדדים, זו גם תהיה אמירה.

מעיין נייר לקמוס שדרכו אנחנו יודעים לפרש.

לחלוטין, זו גם תהיה אמירה של המדינה שאומרת חוזה צריך להיות מאוזן, אנחנו יודעים שמאחר ויחסי הכוחות הם גדולים מדי החוזים האלה מוכתבים על ידי צד אחד והם לא תמיד כמו שצריך, במידה והמדינה תחליט מה זה חוזה שכירות ואיך היא הייתה רוצה לראות את האיזון הזה שהוא באמת זה ניתן ליישום מיידי, גם בעניין הזה ראש העיר פנה לשר המשפטים לצערנו לא קיבלנו תשובה עדיין, אז זה דבר אחד שאפשר לעשות בצורה מיידית.

כמעט כבר הייתה חקיקה כזאת לפני כמה שנים שהיא כבר התקדמה ובסוף זה הגיע משהו מאוד מאוד מצומצם, אז אני ממש מסכימה איתך שחבל שאת זה לפחות לא עשינו, זה גם באמת נותן איזשהו מענה שהוא בין פיקוח לבין רגולציה ואפשר רגע לראות איך ניתן להתחיל לבדוק את שוק השכירות בצורה שהיא נותנת לנו יותר מרחב נשימה.

נכון, בנוסף אנחנו ממליצים לעשות איזושהי רגולציה שמעודדת יציבות בשוק השכירות הפרטית, זה אומר שכמו שאמרנו לא מתערבים במחירים, אבל אפשר מראש לקבוע שבמקום שהסכם שכירות רגיל יהיה תמיד רק לשנה אחת הוא מראש ייקבע לתקופה של נניח ארבע שנים, בתוך הארבע שנים כן תהיה גמישות כלומר אם אני רוצה כי את משכירה לעבור לגור בעצמי אני אוכל, אם אני ארצה שהבן שלי יעבור לגור הוא יוכל, אבל בכל דבר אחר הסכם יהיה בהגדרה לארבע שנים מראש מחיר השכירות יקבע בוודאי בין הצדדים.

הגשתי חוק כזה.

וההעלאה בשכר הדירה ייקבע מראש כדי שתהיה באמת ודאות לבן אדם לכמה זמן הוא נכנס לתוך האירוע הזה, אנחנו גם מציעים שיהיו תמריצים רכים למשכירים פרטיים, שאם משכיר פרטי רוצה להיכנס לאיזשהו מסלול של השכרה ארוכת טווח הוא יקבל איזשהם תמריצים מהמדינה לעשות את הדבר הזה, כרשות מקומית אין לנו יכולת לעשות את הדבר הזה.

למשל קדימות ברישום לגנים או כל מיני דברים כאלה כדי לדעת שיש לו איזה שהיא וודאות.

אני מדברת על המשכירים זה יהיה תמריץ למשכיר.

לא אמרת מדינה, נגיד הרשות יכולה להגיד אוקיי אם באזור הזה תיכנס לפרויקט ארוך טווח מוסדות הלימוד יהיו פתוחים, זה אחד השיקולים שאני הכי שומעת עם הורים על אי נגישות לגני ילדים בגלל שאין מספיק.

כן אבל ההנחה היא שמי שצריך את התמריץ להשכיר את דירתו הפרטית באופן - - -

את אומרת להשכיר.

זה המשכיר, המשכיר שגם אנשים פרטיים.

אבל יש לו אינטרס להשכיר?

לא, לאורך זמן לאותו משק בית אוקיי? כלומר להיכנס גם לשוק השכירות הפרטית ולהגיד אם אתה כמשכיר פרטי תגיד אני הולכת להיכנס עכשיו להשכרה ארוכת טווח, שהמדינה תגדיר נגיד ארבע שנים חמש שנים לאותו אדם אני אקבל איזשהו תמריץ ממשלתי לעשות את הדבר הזה, זה דבר רך מי שירצה יכנס מי שלא ירצה לא יכנס הכל בסדר, אבל זה יכניס לשוק עוד דירות עם וודאות יותר גדולה.

מטבע הדברים מה שאני רואה בהקשר של שכירות ארוכת טווח, זה גם בסוף האינטרס גם למי שמשכיר את הדירה שבסוף מי שגר בה ישביח את הנכס ישקיע בנכס וירצה לדאוג לו, כשהשכירות היא ארעית יש פחות אינטרס לשפץ את המטבח ולעשות כל מיני אלמנטים חזותיים מיטיבים ולטפח גינה ומרפסת או דברים כאלה, רק כשבן אדם יודע שהוא גר 10 שנים במקום הוא יכול להשקיע סכום לפעמים לא מבוטל, להגיד זה הולך להיות הבית שלי בזמן מאוד משמעותי בחיי ואני חושבת שבסוף זה גם הדדי, זאת אומרת בסוף מקבלים גם דירה שהיא דירה שהיא גם מטופחת, אבל אוקי נכניס את זה להמלצות.

בקיצור יש שורה של המלצות, ישבנו עם משרד הבינוי אמרנו להם באמת את ההמלצות שלנו.

אני אשמח גם לקבל ואולי נוכל לייצר על זה עוד דיונים ייעודיים.

בשמחה מה שתרצו וגם סוגיית האפליה, שוק השכירות הפרטית הוא שוק שאין בו, צריך לראות האם במערכת היחסים בין משכיר פרטי לשוכר פרטי מה קורה בסוגיות של אפליה, אנחנו יכולים להגיד בתל אביב יפו מיעוטים מתקשים למצוא דירות, להט"בים מתקשים למצוא דירות בשוק השכירות הפרטית גם אימהות חד הוריות.

אבל קשה מאוד - - -

לאכוף.

לא לאכוף דווקא אפשר, קשה מאוד לדעת שזה על בסיס אפליה איך את מציעה?

ראינו דוגמאות במדינות אחרות, אפילו ארצות הברית הקפיטליסטית יודעת להתמודד עם הדברים האלה, יש להם את הדרכים שלהם להוכיח שהסיבה שאת לא נכנסת לדירה זה כי את חד הורית ודברים אחרים, עושים את זה ואנחנו משוכנעים שאפשר ללמוד מההקשר הזה.

זה קשור למחקר שלכם שאמרתם לנו בזמנו של אימהות יחידניות?

הזכרנו את הנושא הזה בהחלט.

זה גם הנושא הזה שמניע.

דבר נוסף, בכל מה שקשור לדיור בהישג יד במחיר מופחת תנאי הזכאות נקבעים על ידי המדינה, להיום לפי התוספת השישית זה חסר דירה מעל גיל מסוים, אחת הבעיות היא שאין לרשות המקומית איזושהי סמכות לקבוע תנאי זכאות נוספים מעבר לזה, המדינה מתכוונת להכניס גם מבחן הכנסה סוף סוף אבל השלטון המקומי אנחנו תמיד מבקשים ובהקשר הזה זאת עמדה שהיא משותפת לשלטון המקומי, תנו לרשויות המקומיות איזושהי סמכות השלטון המקומי יודע מה ההתניה ומה המצוקות שלו.

רגע ענת אני רוצה לשאול גם את משרד השיכון, האם יש שיח עם השלטון המקומי להמלצת המדיניות? האם אפשר לייצר איזשהו מפגש גם עם החלפת ניירות עמדה שתוכלו לחשוב על אולי לאמץ חלק מהדברים?

אחד מהשולחנות זה עם לגמרי עם הרשויות המקומיות, אנחנו שומעים את כולן אנחנו עובדים כבר התחילו גם שיחות, הכוונה היא באמת לראות רגע מה הצרכים ולראות - - -

בשיתוף פעולה האם אפשר באמת לייצר, אז אני אשמח באמת אם תוכלו גם אני חושבת שהמלצות המדיניות עדיף לפני שמגישים משהו סופי כבר שזה יעבור למשרד השיכון, אולי יש דברים שאפשר נשמע לי שחלק מהדברים הם ללא אלמנט כלכלי והם נטו משהו שאפשר לעשות בלי שיש פה איזה צד נפגע אלא רק מיטיב.

הם נטו באמת צריך באמת להכיר בהבנה של השלטון המקומי מה הדברים שדרושים אצלו, אני יכולה להגיד לכם שבתל אביב יפו למשל אנשים שהם צווארון כחול, אנשים שבעצם הם אלה שאחראים לחוסן והחיוניות של העיר הזאת לא יכולים לשכור דירה ואני מדברת על בעלי מקצועות נדרשים למשל, ככל שהממשלה והחוק יסמיך את השלטון המקומי לתת למועצת הרשות המקומית להגיד - - -

אני מציעה שאת נייר המדיניות תדאגו להעביר גם למשרד השיכון, תעדכני אותנו ואני אשמח גם אם אפשר שזה ישולב בשולחן עם השלטון המקומי לפחות בשיח.

בשיח הם יכולים להעלות את מה שהם רוצים והם יודעים את זה, כבר היו נושאים מסוימים אבל כמובן שהכוונה היא לשמוע קודם כל ואז ללכת להתכוונן לדברים מסוימים.

בסדר גמור. אני אסיים באמת באוכלוסיית המוחלשות, הגדלת ההיצע של הדיור הציבורי היא הכרחית, כל רעיון שמדבר על 3%, 5% מכל פרויקט חדש היא לא רק תגדיל את שיעור הדיור הציבורי היא גם תדאג לפיזור נכון שלו, כלומר מה שהמדינה עשתה בעבר שהייתה מכניסה דיור ציבורי באזורים הכי - - -

משכנות עוני.

נכון המשכנתאות עוני הזה זה אסון, ברגע שזה יהיה שיעור מסוים זה יהיה פיזור גם יותר נכון של הדיור הציבורי, בכל מקרה צריך להגדיל את ההיצע שלו באיזה דרך שהמדינה תמצא לנכון, גם להגדיל את הסיוע בשכר דירה הסכומים נמוכים מדי כמו שאת אומרת וגם זה מותיר את אותם אנשים עדיין לחסדי השוק הפרטי.

מה שאני שומעת ממלא זכאי סיוע שהם יודעים הרי זה אנשים מדווחי רווחה בהקשר הזה ובעלי הדירות מגלמים עליות על בסיס הסיוע וזה דבר שהוא כואב ובעייתי מאוד, זאת אומרת כבר יודעים אוקיי לך יש תמיכה של כך וכך אז אני מגלם מחיר גבוה יותר מראש וזה משהו שלא הצלחנו גם לא לאכוף אותו וגם הוא בעיה.

זה מה שקרה עם המפונים.

זה קרה בצורה הכי קשה עם המפונים בטבריה סיפרו לנו על דירות שביקשו עליהם 15,000 שקלים כי גילמו את המענקים, אז משפחות נאלצו להישאר במלונות למרות שהם כבר רצו לעבור לשכירות זמנית כדי חיים טיפה יותר נוחים מחדר של 20 מטר ופשוט גילמו את זה, זאת אומרת אנחנו רואים שלקונות של השגרה שהם כאילו נראות לנו מאוד מאוד ספציפיות, במצב החירום הם הפכו להיות משהו מאוד מאוד מאוד מאוד קשה.

וכמובן רק משפט אחרון, צריך בוודאי לשפר את החסמים שמפריעים היום לשכירות מוסדית, צריך למצוא מודלים כלכליים שיאפשרו את הדבר הזה, חייבים להגדיל את הדבר הזה בשיעורים הרבה יותר גבוהים ממה שהם היום.

אני מודה לך מאוד ענת וגם מאוד מרשים מה שאתם עושים ברשות, אני מקווה שזה גם יתפתח לעוד רשויות וגם אני מקווה שזה ככה יעלה מעלה, אז תודה רבה וזה מרשים מאוד.

אני רוצה כן להישאר רגע עם עיריית תל אביב, בן חושן עתיד להיות חבר מועצה תודה שאתה פה.

היי תודה רבה קוראים לי בן, קודם כל תודה רבה על קיום הדיון המאוד מאוד חשוב הזה, אי אפשר לא להתייחס לעובדה שכבר עוד מעט 400 יום שהחטופים נמצאים בעזה וזה הנושא הכי דחוף שצריך להתעסק בו ואני יודע שאת מעורבת בו ואני מאוד מודה לך גם על המאבק וגם על קיום הדיון הזה.

ב-2011 שמעתי שאנשים בגילי יצאו לרחוב כי הם רצו להיאבק על מחירי שכירות ודיור נמוכים יותר, היום אף אחד לא יכול לדמיין.

שמעתי אהבתי איך חשפת את גילך.

האמת שהייתי בכמה הפגנות שם אבל זה לא קשור, היום אף אחד לא מצליח לדמיין בכלל תרחיש שבו מחירים יתחילו לרדת אנשים חולמים לחזור למחירים של 2011, אני עושה מילואים כבר 145 יום ואנחנו קורסים, אי אפשר לחיות במציאות הזאת שהכל עולה והדיור זה הנטל הכי גדול שיש לנו והדור שלנו הוא דור שחי בשכירות, כי לקנות דירה היום זה לעבוד מעל 10 שנים בלי לאכול בלי לשתות בלי להוציא שכירות ואנחנו נכנסים לשוק שכירות שאתם רואים את זה בעצמכם, באו פה משרדי ממשלה ומציגים את הנתונים הכל פה מופקר לחלוטין וזה אם אני מניח עוד פעם שהמחירים לא יעלו, כאילו זה לא לבוא ל-10 שנים לבוא ל-10 אם זה נשאר המחירים שיש כרגע.

אני לא מצליח להבין עם כל הנתונים האלה שחשופים לפנינו למה שום דבר לא משתנה? אם אומרים שיש מעט דיור ציבורי למה לא מעלים את זה? אם אומרים שצריך שכירות מוסדית למה לא משנים את זה? מה כי 64 מנדטים ואנחנו צריכים להראות לכם? מה אנחנו אשמים באמת? למה אין לנו טיפה של יציבות בתוך הפאקינג כאוס הזה שקורה פה, ואז זה היה ניתן להאמין שאולי מתחילת המלחמה חלק מהערבות ההדדית והסולידריות שהתחלנו לראות פה בעם תחלחל למעלה ואולי יהיה פה שוק שכירות סולידרי אבל ההפך, יש 200,000 מפונים מהצפון שנעקרו מהבתים שלהם והם עכשיו נכנסים לשוק המוצף של מרכז הארץ ואנחנו שמחים לארח אותם וזה חשוב להיות שם, רובם לפי מה שראיתי כבר בתקשורת שוקלים לא לחזור כי הם לא יודעים גם מתי הם יחזרו, אפילו את הפליטות הפריטו במדינה הזאת.

אי אפשר לקיים שוק שכירות שהגבול הצפוני של מדינת ישראל נמצא בנתניה והגבול הדרומי נמצא באשקלון והגבול המזרחי נמצא בחווארה לא יודע, ורואים שבונים בהתנחלויות ואנשים לא עוברים לשם כי לא רוצים לחיות שם מסיבות ברורות, אין פה תכנון, אין פה ניהול אין כלום, כמו בביטחון גם בדיור מפקירים אותנו וזה פשוט בלתי נסבל.

אין לי יותר מידי מה להגיד יש פתרונות, צריך לעשות פה דיור ציבורי יותר, צריך להגביל את אייר בי אנד בי שמשתלט על שוק השכירות בתל אביב, למה לא עושים פה כלום? יש פה כל כך הרבה אנשים שעובדים במשרדי הממשלה מביאים, אגב למה אני חושב שהיה ראוי אגב שהשר גולדקנוף יהיה בתוך הדיון הזה עם כמה שקשה להגיד את המילה ראוי וגולדקנוף באותו משפט.

הוא סירב לאנשים לבוא לדיון אתה רוצה שהוא יבוא?

זה מטורף, למה אני צריך לצאת מהמילואים כדי לבוא ולהתלונן פה לספר כמה שהמציאות פה גרועה מהחוויה האישית שכולה כבר יודעים את התמונה הגדולה? כולם מבינים מה צריך לעשות פה זה לא חדש, כן זה דורש קצת לפתוח את הכיס וברור שצריך לפתוח את הכיס, כי יש פה מלחמה ויש פה אנשים במשבר והחוב הפרטי עולה, אז בוא נגדיל טיפה את החוב הציבורי, בוא ניקח קצת כסף מכל התקציבים הקואליציוניים האלה ונדאג שנייה שיהיה פה יציבות, כי אנשים רוצים לעזוב את הארץ, לא בגלל דמוקרטיה אלא בגלל שאי אפשר לקנות פה דירה ואי אפשר לחיות פה.

הגיע זמן שאנשים שיושבים פה במשכן הזה ידאגו שלדור שלנו תהיה פה קצת יציבות שנוכל לחיות פה בכבוד, שלא יצפו מאיתנו להיות סוכני נדל"ן, כי היום אני שומע חברים שלי שמקבלים הגרלה בדירה למשתכן מה הם עושים עם ההגרלה הזאת? הולכים להשכיר את הדירה הזאת למישהו אחר כי יש פה בישראל שתי מעמדות, מעמד אחד של אנשים שהם בעלי נכסים ומשכירים את זה לאנשים אחרים, ומעמד אחר של פראיירים שאין להם את ההון הראשוני כדי לקחת את המשכנתא כדי לקנות דירה ואז להשקיע אותה בחזרה, מסתבר שאני הטעות הכי גדולה שלי זה שבגיל ארבע לא הייתי סוכן נדל"ן, אי אפשר לחיות ככה.

הגיע הזמן שאנשים במשכן הזה יתעוררו ובמקום רק לדבר ולהציג את המצב כמו שהוא והמצב כולנו מבינים אותו יתחילו לחוקק, יתחילו להפעיל הגבלות, יתחילו להפעיל רגולציה וידאגו לעתיד שלנו בלי קשר לפוליטיקה בלי קשר לקומבינות ובלי קשר האם אלה הצביעו לנו או אלו הצביעו להם, אין עתיד למדינה הזאת בלי שיש לנו את היכולת לחיות ולגור פה תודה.

תודה רבה רבה בן. אני רוצה לעבור אנחנו עושים פינג פונג כמו שאמרתי לאיציק גורביץ' סמנכ"ל כוח אדם כלכלה במיסוי מהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, איציק תודה שאתה פה.

אני אקצר, קודם כל הדיון להבנתי מתנהל פה בשני מישורים בשני רבדים, הרובד של המצוקה באמת של הקושי של השוכרים ומצד שני יש את הרובד של המצוקה והמחסור העצום של דירות להשכרה אבל לא רק לדירות להשכרה.

נכון למדידות שלנו נכון להיום חסרים במדינת ישראל 230,000 דירות, הפער בין משקי בית שגדלו מ-2009 לבין גמר הדירות ב-2009.

מה כוונתך אבל שכירות ובבעלות או בשכירות בלבד?

יש משקי בית שבתוכם יש גם שוכרים.

משק בית בכללי.

יש פער של 230,000 דירות, זאת אומרת שנכון לעכשיו, אגב הנתונים הזה מקבל תוקף כל פעם שיש הרשמה למחיר למשתכן או מחיר בהנחה זה בגדול אותם נתונים.

איך אתם מודדים את זה איציק?

איך אנחנו רואים?

כן אתה בעצם מייצג את השוק הפרטי, איך אתה מודד את זה בניגוד למדינה?

אנחנו לוקחים את הנתונים המאוד אמינים של הלמ"ס, אנחנו בודקים כמה היה גידול של משקי הבית בין השנים 2009 ועד היום, למה 2009? כי עד אז לא היה באמת היו אפילו עודפי דירות לבין הדירות שבנייתן הסתיימה והפער הזה הוא בגדול 230,000, עכשיו זה הפער שמסביר למה רצים על כל קרקע יזמים מוכנים למשל? למה כי יש עדיין ביקוש זאת אומרת שיהיו אנשים שיהיו מוכנים לשלם, זה מה שמריץ בגדול את מחירי הדירות, זה פעם אחת ושוק הדיור על השכירות זה חלק מאותה הבעיה, אני שוב אומר, אני לא נכנס כרגע לזכויות של השוכרים כן או לא, אני מודה שני הילדים שלי גרים בשכירות אז אני זכאי לצורך העניין בסדר וגם סובלים מהטיעונים שאמרתם כאן.

המציאות השנייה היא שכרגע קודם כל אותו פער יוצר מחירים כל הזמן גבוהים גבוהים ויזם שהוא רוצה ללכת לפרויקטים הוא גם יציע יותר כסף על הקרקע וגם יעדיף למכור את הדירה ולא להשכיר אותה, כדי להשכיר אותה הוא יצטרך באמת לקבל פה איזשהם הקלות.

תשואה להשכרה בדירה בתל אביב זה בגדול פחות מ-3%, אותו כסף שמים בבנק אפשר לקבל 4.5% ו-5% וזה יותר בטוח ואין כאב ראש אם המזגן עובד או לא עובד ואם יש רטיבות במקלחת שתיארת פה או שאין רטיבות במקלחת, קחו בחשבון שבסביבת ריבית כזאת גם גורמים ויש במדינת ישראל מאוד מיליארדי שקלים שהם מנוהלים על המוסדיים, הגופים האלה יכלו להשקיע לדעתי, החבר'ה פה בדיור להשכרה מכירים את הנתונים, יכלו להשקיע בתוך שוק הדיור בסך הכל ובדיור להשכרה גם, אבל כדי שהם יכנסו לשם זה נדרוש דבר אחד להבטיח תשואה והמפתח נכון עכשיו זה 5% פלוס הצמדה, זאת אומרת אף גורם מוסדי לא ישים מאות מיליוני שקלים בפרויקטים לשכירות אם הוא לא יקבל את התשואה הזאת, זו הסביבה.

מהם הפתרונות לדבר הזה? פעם אחת ברמה הכוללת מה שעולה פה צריך להחזיר בדחיפות את פעילות של מטה הדיור בכללותו ולהעביר אל תוך מטה הדיור סמכויות נוספות.

מה כוונתך במטה הדיור?

בזמנו הוקם מטה לדיור שנוהל על ידי אביגדור יצחקי שריכז פעילויות שהסתכלו, שבו הסתכלו על התמונה כמה צריך לבנות במדינת ישראל, איך פותרים את הבעיות של הניהול איך מסירים חסמים, אנחנו מדברים על הרשויות המקומיות אפשר לבנות אפרופו בשכירות בתוך המרקמים הוותיקים, למשל התחדשות עירונית ביחד עם חוק עידוד השקעות הון אפשר לבנות בדיוק איפה שהצעירים רוצים לגור ואיפה שיש תעסוקה.

אבל זה התיקון שעשו בשנת 2021.

בדיוק, התיקון הזה לא לקח בחשבון סביבת ריבית נוכחית והוא התעלם מהצורך או מהאינטרס של היזמים, במקום להפוך את השכירות לחמש שנים חובה ואפשר היה להתווכח אם זה חמש שבע או לא הפכו את זה ל-15 שנה, 15 שנה כאשר למעשה מתנתק הקשר של היזם ומישהו צריך להיכנס במקומו.

כמה פרויקטים יצאו מאז 2021?

מעט מאוד צריך להסתכל, עד 2023 כולם ניסו לנצל את זה, אני לפי מה שאני מכיר נתונים נכון לעכשיו אין, זאת אומרת במסגרת החוק זה לא מעודד.

עכשיו מה כן יכול לעודד? שמדינת ישראל תוותר על ההכנסות שלה מקרקעות כי הרי המשחק פה זה לוותר על הכנסות מקרקעות, זאת אומרת שהכנסות שיכלו לשמש את המדינה לרווחה צריך לוותר על זה למה?

אבל אנחנו מדברים רק על פרטית?

כן נכון קרקע פרטית, אבל במסגרת חוק עידוד השקעות הון שיש שיווקי קרקע ורוצים לקדם מיזמים בהתבסס על אותו חוק עכשיו לא כדאי כלכלית, אז כדי להפוך את זה לכדאיות כלכלית צריך למכור את הקרקעות הרבה יותר ואיך אמרו פה נאמר בפריפריה אין כבר כדאיות כלכלית.

אם אפשר משפט אחרון.

לכן אני מסיים ואומר: אחד צריך להחזיר את מטה הדיור וכולל לכלול בתוכו רשות לשכירות שתסדיר את השכירות, לא רק את הסוגיות הפרטניות של הדייר אלא גם שיסתכל על כל הנושא של השכירות, שתיים כן להתבסס על מאות מיליארדי שקלים של השוק המוסדי, שלוש להחזיר מנגנונים להבטיח את התשואות של אותם גורמים, הכל יכול להתקיים תוך 15 שנה שכירות 20 שנה שכירות רק צריך לתכלל את כל האירוע.

תודה רבה איציק מודה לך, אני אבדוק את הסיפור של התיקון של שנת 2021 כי אני כן חושבת שגם בשוק הפרטי צריך לייצר לו מודל.

הייתי מעורב מאוד ניסינו למנוע והתרענו, התרענו שעד 3% ריבית זה יעבוד מעבר לזה זה יתמוטט.

אני חושבת שצריך להתחיל בצעדים שהם משנים שיטה וגישה, אבל אני אבדוק את הסיפור על מה שקרה עוד מ-2021 וגם זה עדיין מעט זמן לבדוק את הסוגייה, מה שכן הכנסנו שם גם אגודות שיתופיות כדי לייצר קואופרטיבים בזמנו בתיקון חוק במיוחד בשביל זה.

שני טל אני מבקשת שזה יהיה ממש ממש מהיר בסדר? כדי שנוכל לעבור רגע לרשויות, אני בכל זאת רוצה גם לשמוע אישה צעירה פה ותודה שהגעת.

תודה רבה קוראים לי שני טל, אני רוצה להתחיל בלהגיד הרבה תודה לנעמה גם על הדיון החשוב הזה אבל גם על זה שאת לוחמת איתנו תמיד ומביאה לנו הרבה מאוד תקווה, גם במקומות יותר חשוכים ואני אשמח דיברנו פה הרבה גבוהה גבוהה ואני אשמח לספר לכם סיפור אישי כי בסוף הנושא הזה הוא קודם כל לפני מדיניות אישי.

אני אשתף אתכם שלפני שלוש שנים בשעות לילה מאוחרות קיבלתי טלפון מחברה טובה, היא מתקשרת אליי והיא אומרת לי שני תקשיבי לא בטוח לי פה בבית מסוכן לי אני צריכה לצאת ואני צריכה עזרה עכשיו, השיחה הזאת הייתה ההתחלה של מסע מאוד מאוד ארוך כשהמטרה המאוד מאוד בסיסית שלו הייתה למצוא לה בסך הכל דיור וקורת גג שהיא תוכל להרשות לעצמה אחרי שהיא תעבוד מאוד מאוד מאוד קשה, והזזנו אותה ממקום למקום ומצאנו את עצמנו נערות בנות 22 לבד מול שוק דיור לא נורמלי לא מתפשר וזה באמת היה קורע להם לראות אותה, חשוב לי להגיד שלא חיפשנו דירה בתל אביב ולא חיפשנו איזה דירה מפוארת, דירה הכי צנועה הכי פשוטה משהו הכי בסיסי הכי בסיסי אין איך לתאר את זה יותר טוב.

בסוף אחרי הרבה מאוד חודשים מצאנו לה דירה והיא נכנסה ואני ראיתי את חברה שלי נקרעת, נקרעת עובדת ימים כלילות כדי שהדבר הזה יצליח לקרות והיא תצליח להגיע לדברים הכי הכי פשוטים שבן אדם צריך להשיג בחיים שלו.

חשוב להגיד שמאז זה כבר לא רק בעיה של החברות המוחלשות אלא גם בעיה של כל צעיר וצעירה במדינת ישראל וזה כבר נאמר פה בדיון הזה אני לא אחזור על זה, אבל בגדול זה מוביל אותנו לשתי מסקנות ואני שומעת שיש פה צעדים שנעשים וזה מרגש ומשמח, אבל צריך להגיד זה לא משהו שאנחנו כצעירים פוגשים בשטח, בשטח אנחנו מוצאים את עצמנו לבד ולא יודעים מה לעשות וחסרי תקווה ומיואשים ובלי מענה מהמדינה.

דבר ראשון צריך להבין שהשוק לא עומד לפתור את עצמו לבדוק, השוק לא שומע דמעות של ילדה ולא אכפת לו שיש פה הורים צעירים שנלחמים על החיים שלהם ולא מצליחים למצוא דירה כמו שצריך, לשוק לא אכפת ואם תהיה אפשרות להעלות מחיר דירה אז יעלו לנו את המחיר דירה ואנחנו מרגישים את זה כל שנה שנייה לפני חתימת החוזה הבאה מפחדים מה יהיה מחיר הדירה החדש.

צריך בסוף את ההתערבות של המדינה גם בלבנות עוד דירות כדי שיהיה היצע וגם שהמחיר הזה יהיה מפוקח ולשמור עלינו, כי אחרת אין שום אינטרס שבעלי הדירות יעשו את זה השוק מאפשר להם וזה מה שהם עושים, דבר שני וזה גם נושא שעלה פה אבל הדיור הציבורי הוא קריטי, בן אדם צריך לדעת שבנקודה הכי קשה בחיים שלו אם הוא נופל יהיה מי שיתפוס אותו יהיה מי שיתפוס אותו וזה משהו שהוא לא קיים היום במדינה, הייתי רוצה להגיד שזה רק בעניין נגישות ושאנחנו לא ידענו על הדיור הציבורי כי זה לא מונגש לאנשים אבל זה טעות, כי היום הדיור הציבורי הוא מיובש הוא רק הולכים ומחלישים את המעמד שלו, רק הולכים ומחלישים את היכולת של אנשים צעירים לפנות לשם במידה ויש צרה וזה אסון וזה אסון וזה רק מעביר לנו כצעירים את המסר שכמו שאמרתי, כשאתה נופל למדינה לא אכפת ממך וזה מסר שמתחדד בשנה האחרונה ואנחנו רואים שהוא התחיל עוד הרבה הרבה לפני כן.

אני אסיים הבטחתי לקצר כדי שיהיה זמן, אבל אני רק אסיים באמירה מה המסר שעובר לנו כצעירים שצריכים לבנות פה את העתיד שלנו במדינה הזאת שנמצאים עכשיו בצומת דרכים סופר משמעותי בחיים שלנו מה המסר שעובר, ואני גם פונה פה להתנהלות הממשלה כי ברור לי שזה לא רק הדרג המקצועי, כשיש דיון אחד של חצי שעה מתחילת המלחמה שמקיים שר האוצר בנושא יוקר המחיה אז כנראה שזה נושא לא מאוד חשוב, וכשעולה תקציב הכי גרוע מתולדות המדינה אז כנראה שהנושא הזה לא חשוב מאוד מאוד פשוט וזה המסר שעובר לנו כצעירים, אז ברור שנתונים יהיו שהרבה מאוד אנשים רוצים לעזוב את הארץ כי מה התקווה והאופק הכלכלי שיהיה כאן?

אז אני פונה מכאן לממשלה למרות שברור לי שפוליטיקה קטנה הרבה יותר חשובה מכל אחד ואחד מאיתנו ומהחיים שרומסים אותנו, אבל נבחרתם הרבה לפני הפוליטיקה הקטנה כדי לעזור לנו, זה לא עניין של מנדטים דרך אגב החברה שלי הייתה ימנית ועדיין נקלעה לדבר הזה וזה לא רק בעיה תל אביבית כי עובדה שלא חיפשנו בכלל בתל אביב, אנחנו מבקשים מכם נבחרתם וקיבלתם את הכוח ואת הכיסא כדי להציל אותנו כדי לשפר את המצב של המדינה, תעשו את העבודה שלכם בשביל זה אתם שם לפני כל דבר אחר, וזהו בבקשה תתנו לנו את האופק הכלכלי כי אנחנו חייבים את זה, הבטחתי לקצר אז אני מקצרת תודה רבה.

תודה רבה שני. אני רוצה לעבור למשרד המשפטים בזום, אנחנו רוצים לדבר רגע על הסיפור של החוזים עם זכויות השוכרים. עורכת דין ליאת לנדאו, אני מעריכה שאת פה איתנו, תודה, כן ליאת.

אני רוצה לקצר כי באמת היו פה הרבה דברים מאוד מאוד חשובים שנאמרו, בהתייחס באמת לפנייה שנעשתה מראש עיריית תל אביב לשר המשפטים בנושא של חוק השכירות והשאילה והצורך לקדם את חוזה השכירות המצוי, אז אנחנו באמת קיבלנו את הפנייה ואנחנו עובדים על הדברים ויש שיח עם הנהלת המשרד בנושא, כן חשוב לי להדגיש שתי נקודות חשובות בהקשר הזה: דבר ראשון החוזה שעיריית תל אביב כרגע פרסמה הוא חוזה מומלץ וזה אומר שהצדדים יכולים להסתכל עליו ולבחור האם הם רוצים לאמץ חלקים ממנו לתוך החוזה שלהם, לעומת ההסדר החוקי שמדבר על חוזה מצוי שהוא מהווה מקור השלמה לחוזים, שבעצם בסוגיות שהצדדים לא נתנו דעתם ולא התייחסו אליהם יאמצו איזשהו הסדר שהוא יהיה יכנס להסכמות שבין הצדדים.

הדבר השני שבאמת כמו שעלה פה הרבה בנתונים בדיון, המאפיינים של עיריית תל אביב ושוק השכירות שם הם מאוד מאוד שונים ממאפיינים של שאר הארץ ולכן גם אנחנו צריכים לעשות איזושהי חשיבה מעמיקה מה הם ההסדרים הנכונים בסיטואציה הזאת שזה חוזה שיחול מן הסתם בכל הארץ והוא לא יהיה מומלץ לאזור מסוים עם מאפיינים מסוימים.

אם אפשר להרחיב מה זאת אומרת שהמאפיינים אצלנו שונים מבערים אחרות? הרי בסוף שוק השכירות הוא לא מאוזן, אנחנו מדברים על חוזה.

אז שוב גם מה שעלה מהנתונים גם מדברים אחרים, גם היקף השוכרים בתל אביב הוא שונה מהיקף השכירויות שנמצאים בערים אחרות, גם משך השכירות, סוג ההרכב המשפחתי יש כל מיני דברים שהם שונים בתל אביב מאשר במקומות אחרים בארץ, המחירים יש הרבה מאפיינים שהם שונים.

אבל בעצם ליצירת סטנדרטיזציה כלשהי של המשרד היא משהו שהוא רוחבי והוא נוגע לכולם, מין הסתם פשוט בעיר שבה הביקוש גבוה יותר השוק יותר פרוץ, זה השוני שאני בדרך כלל רואה.

אם אפשר להוסיף, כל מה שקורה עכשיו בתל אביב יפו יקרה בכל הארץ אנחנו פשוט רואים פה את הקדימון - - -

אבל בלי קשר השוני הוא פשוט בגלל שהשוק בביקוש יתר ואז אפשר להתנהל בצורה שהיא לא פעם יותר דורסנית כלפי האוכלוסייה היותר פגיעה שהיא השוכרים, אז מה עושה המשרד בשביל פיקוח ואכיפה?

אנחנו לא מטפלים בנושא הפיקוח והאכיפה ברמת משרד המשפטים, חוק השכירות והשאילה הוא חוק דיספוזיטיבי שנותן לצדדים אפשרות לבחור איך הם רוצים לקיים את ההסכמות ביניהם, יש באמת ביחס לדירות מגורים כן סעיפים שהם קוגנטים, כלומר אי אפשר להתנות עליהם רק לטובת השוכר או שאי אפשר להתנות עליהם בכלל, אבל במקרה שיש שני צדדים פרטיים שיש להם סכסוך משפטי על משהו שהוא לא תואם את החוק, אז זה גורם מבחינתנו צריך ללכת לבתי המשפט ולנהל את הסכסוך שם.

טוב אנחנו נוציא כן המלצה שתיקחו על זה אחריות, אני ממש מסכימה שזה המעט שאפשר לעשות לשוק השכירות וגם כל פעם יש ויכוח פיקוח כן או לא, אלה הדברים הרכים יותר שחייב לעשות אותם ולקיים אותם וחבל שהם אפילו לא נעשים, זה לדעתי היה גם פותר חלק מכשל השוק בהקשר הזה, אבל תודה לך ליאת שהצטרפת אלינו פה בזום.

אני רק רוצה כן לשמוע את דוריה גנות מאגף תקציבים, דוריה מה שלומך? תודה שאת כאן והמתנת.

אני שמחה לשמוע תמיד את כל הגורמים שהיו פה, אני רק אגיד שאני גם בקצרה רק ברשותך כי גם אני מאחרת לדיון.

חד משמעית בסדר גמור.

אני אגיד בכמה מילים, קודם כל אני אגיד שאת רוב הגורמים בשולחן פחות את הפרטיים תסלחו לי, אבל אנחנו כן בשיח כל הזמן על כל הנושאים שנדונו פה גם עם רשויות בטח משרדי הממשלה האחרים וכל השותפים שמשמאלי.

אני אגיד שגם בשנים הקשות שאנחנו במהלכן אנחנו - - -

אפשר לשאול גם למה לא הבאתם מס דירה שלישית לחוק ההסדרים?

עכשיו? אני מודה שהתעסקנו - - -

המדינה צריכה כסף.

אנחנו בחרנו בקפידה מה יכנס לחוק ההסדרים הנוכחי ובחרנו רק דברים מאוד מאוד שונים שאנחנו מאוד מאמינים בהם ואני בטוחה שנדון בהכל בהרחבה ממש בקרוב.

לי היה שיח מדהים איתכם על החוק הזה אז בגלל זה שאלתי.

לצערי זה לפני תקופתי אבל אני בטוחה שעוד נגיע לזה.

אני אגיד שגם בשנים האלה משרד האוצר מבין את הקושי הגדול של שוק הדיור כפי שנאמר, היו כאן הרבה שנים שבהן נוצר פער יחסית גדול בין הביקוש הטבעי שקשור לגידול האוכלוסייה ודברים נוספים לבין היצע הדיור ולכן גם בשנים האלה אנחנו תומכים בטח במאמצי משרד השיכון, רשות מקרקעי ישראל, דירה להשכיר כדי לעשות כמה שיותר מהלכים להגדלת היצע, אני חושבת שגם הרבה מהמהלכים האלה גם בהקשרי התכנון והרישוי - - -

יש מתי הותקן פעם אחרונה שכר דירה?

אני מודה שלא מצאתי את ההחלטה המדויקת.

בואי נשלח שאילתה מהוועדה מתי פעם אחרונה הותקן.

זו החלטה שאני בטוחה שהמחלקה המקצועית במשרד השיכון תדע את התשובה.

בדקתי אתם מדובר ב-2012 אבל יש קבוצות מסוימות שלהם היו העדכון ספציפי, אבל העדכון הכללי היה ב-2012 אחרי ועדת טרכטנברג.

שכמה זה היה?

אני לא יודעת להגיד.

לא יודעת להגיד.

אבל העדכון המהותי האחרון היה ב-2012 אחרי ועדת טרכטנברג.

היו גם כמה עדכונים במשך השנים אבל כתוספות לנושא אבל אני בעד שנרחיב על זה בנפרד כי אני רואה שגם אני לא הכתובת.

בסדר גמור.

זהו, אני אגיד שגם אנחנו מן הסתם קצת מבוכה של כולנו למול שוק השכירות היא באמת פער הנתונים המאוד גדול כפי שצוין פה, אנחנו כבר כמה שנים מאוד תומכים, מנסים לקדם ולדחוף שוב ביחד עם השותפים כל מיני מהלכים שקשורים בלעזור לנו להבין יותר טוב את השוק, כי באמת באמת חסר לנו המון המון מידע, זה לא כמו שוק מכירת הדירות ששם הכל חשוף דרך רשות המיסים, אנחנו כמובן נשמח לכל תמיכה במאמץ הזה.

זהו בגדול, שוב אנחנו באמת מאוד פתוחים לשיח, שום דבר פה לא נעול אנחנו מבינים שיש הרבה בעיות.

אתם הכי נעולים.

אני דווקא לא מסכימה, לי אישית כבר יצא להיות בהרבה שיחות מדיניות בנושא.

מי עומד בפניכם? אגף תקציבים רוצה לקדם נגיד רשם שכירויות מי עומד בפניכם?

תסלח לי אני בשמחה אדבר איתך על זה בצד, אני חושבת שזה לא ראוי לפתוח את זה על שולחן הוועדה ככה.

אין בעיה אנחנו ננסה לקדם, אני מציעה אם יש לכם המלצת חקיקה שנוכל להגיש אותה כרשם שכירות אני מוכנה לעשות החתמה רחבה ולנסות לאתגר גם, אני אשמח לעבוד איתכם.

אני רוצה לפני משרד הפנים שיהיו אחרונים אני רוצה לתת אדוני אתה רוצה ראיתי אותך כאן סליחה.

תודה שמי תמיר מימון אני מתנועת צעירי ישראל.

תודה תמיר שהגעת אלינו.

תודה רבה חברת הכנסת על הוועדה הזו, ועדה מאוד חשובה.

אני רוצה להתייחס לנושא שעושה עוול אדיר לשוכרי הדירות וזה נושא התיווך שלא הוזכר פה על ידי אף דובר באף צורה, למתווך ולבעל הדירה יש אינטרס משותף למקסם את מחיר השכירות, המתווך פונה לבעל הדירה מבקש ממנו רשות לפרסם את הדירה, מצלם עבורו תמונות מפרסם מעלה לפלטפורמות השונות, עונה עבורו לשיחות טלפון ואפילו מציג את הדירה בשבילו, והמתווך כפי שזה נשמע עובד עבור המשכיר ללא שום ספק.

ולא פעם בחילופי דירות תכופות יותר זה ממש עולה זה נטל.

נכון לגמרי, השוכר מצידו נכנס לעשרות פלטפורמות שונות בשביל למצוא דירה, גולל בפידים ארוכים עושה עשרות שיחות טלפון, רואה המון המון תמונות, הולך לבקר הרבה מאוד דירות ועדיין כשהוא יגיע לדירה שהיא מתיווך הוא יתקשר למתווך והמתווך ישגר אליו תוך שתי דקות חוזה שהוא צריך לחתום, שהוא המפעיל בפועל של המתווך והוא צריך לשלם את שכר הטרחה, למרות שהשוכר עובד קשה מאוד בשביל למצוא דירה ובעל הדירה לא עושה דבר באירוע, עדיין הוא יחויב לשלם את דמי התיווך שאני קורא להם שכר טרחה, כי בפועל מה שקורה המתווך מייצג צד אחד בעסקה.

והצד השני משלם.

והשוכר צריך לשלם את שכר הטרחה של הייצוג של הצד השני, זה פשוט אבסורד מטורף שהשוכר צריך לשלם לגורם שפועל בניגוד מוחלט לאינטרסים שלו.

כשל השוק הזה פוגע באיזון בין הביקוש וההיצע בצורה מהותית, ככה הביקוש וההיצע בשוק הזה הם עדינים ביותר והוא מושך ודוחף למעלה את מחירי הדירות בשני טעמים: ראשון זה כמובן שכר התיווך כשלעצמו שמתווסף לשכר הדירה הגבוה גם ככה באזורי הביקוש ומעלה ריאלית את השכר שהשוכר צריך לשלם בשביל לגור באותן ארבע דירות.

השני זה השירות החינמי שמקבל בעל הדירה, המתווך הגורם המקצועי ממקסם עבורו את מחיר השכירות והוא מקבל את השירות הזה בצורה חינמית, יש להניח שאם הוא היה משלם על השירות הזה כפי שצריך להיות, רבים מבעלי הדירות היו מוותרים על התענוג הזה מה שנקרא והיינו רואים עלייה מתונה מהותית פחותה מהותית.

אתה בעצם אומר שלא רק העובדה שהשוכר גם יוצא מכיסו עלות השירות, אתה בעצם אומר שזה גם חלק ממגמת התייקרויות של השכירויות, שזה בעצם תופעה שגם הגדילה את מחירי השכירות.

בדיוק, אני אומר שהמתווכים דוחפים למעלה ומושכים את מחירי השכירות בשביל טובתם האישית וככה מחירי הדירות עולים באופן גורף.

אני אתן שתי משפטים רק על איזשהו פתרון שאנחנו רוצים לקדם.

בדיוק זה מה שרציתי לשאול.

יש פתרון פשוט בחקיקה פשוט לאכיפה לפחות בראות עיננו, במידה ומתווך פרסם דירה מסוימת בפלטפורמה מסוימת לא משנה מה, כלומר הוא קיבל רשות מבעל הדירה לפרסם את הדירה, הוא קיבל תמונות מבעל הדירה הוא קיבל את פרטי הדירה, החוק צריך להתייחס לעסקה הזאת כאילו הבעל דירה הוא המפעיל על השירות.

הוא מקבל השירות כן.

ולא משנה מה מחתים המתווך את השוכר, כי בסוף זה מה שהמתווך עושה, הוא מחתים בכוח את השוכר.

חיפשתי הרבה דירות בחיי חתמתי הרבה פעמים חד משמעית.

בדיוק ואת לא יכולה לראות את הדירה, את לא יכולה ליצור קשר עם בעל הדירה עד אשר שתחתמי, אז לא משנה על מה המתווך, החוק צריך להתייחס ככה שלא משנה על מה השוכר חותם אם המתווך, בעל הדירה ייחשב תמיד כמפעיל של המתווך כל עוד המתווך פרסם עבורו בפלטפורמה כלשהי לא משנה איפה את הדירה.

נשמע לי כמו משהו שאני אשמח לקדם, אני חושבת שזאת באמת איזושהי פרצה וגם להקל מעט.

יושבת ראש הוועדה אני רק אשמח משפט, יש מלא עיסוק בנושא במשרד המשפטים בשנה האחרונה, אני אישית יצא לי להיות בכמה.

מעולה, את אומרת שזה משהו שיכול לקרות מהמשרד עצמו?

פשוט כבר ממש יש עיסוק בנושא התיווך והפערים שאנחנו מתווכים, נראה לי ששווה לחבור זה לא נושא שדווקא נעלם מעיני הממשלה.

בוא נעלה רגע אם יש אכן משהו, לא פעם אנחנו גם בכנסת מגישים חקיקה כדי לעודד את המשרד לעשות.

לי יצא להיות בדיונים בכנסת עם משרד המשפטים בנושא בגלל זה אני חושבת שזה כבר בתהליך.

השאלה האם יקרה משהו או שזה דיונים שנשארים במגרה נעשים פרוטוקולים או שקורה, אז אני אשמח אם יש פה עכשיו רגע תמיר נשמע את משרד המשפטים ואז אני אעבור, לא בזום? לא זמינה.

אני רק אגיד שב-2017 חוקק חוק של סתיו שפיר.

את רוצה שאני אתחיל עם משרד הפנים רגע? אוקיי משרד הפנים מי פה משרד הפנים? הלכו בסדר אז אנחנו מצטערים שהם כבר הלכו, הנה משרד המשפטים.

שלום סליחה על האיחור.

נועה, כן? את עורכת דין נועה מושייף?

נכון שלום נעים מאוד.

תודה שאת פה.

בהחלט מתקיימת עבודה על התיווכים זה נמצא בטיפול של מחלקות אחרות אצלנו במשרד, אנחנו נוכל לתת לזה השלמה אם יושבת הראש תרצה.

כן בהחלט, זאת אומרת זה משהו שעומד להתקדם בימים אלו תקופה זו?

לא אני לא מכירה משהו קונקרטי שאמור לקרות ממש בימים הקרובים, אבל אני בהחלט יודעת שיש על זה עבודה מאוד משמעותית, הייתה עבודת תקנות.

אז תראי אנחנו נהיה גורם דוחף, אנחנו ננסה להגיש חקיקה, תמיר זה נשמע לך כמו משהו שאפשר לקדם שננסה לגייס על זה עוד חברי כנסת אופוזיציה קואליציה ולנסות לקדם חקיקה בהקשר של טיפול בדמי השכירות מהתיווך?

בהחלט, אני אגיד שב-2017 חוקק כבר חוק על ידי חברת הכנסת לשעבר סתיו שפיר שנרמס פשוט על ידי המתווכים ברגל גסה.

מעבר לאכיפה, זה בעצם כאילו היה חצי חצי אבל בעצם בסוף הכל גולל למשכיר, הכוונה הייתה טובה אבל בסוף אין יכולת אכיפה, אין יכולת לאכוף את זה כי אין לזה שום, זה לא קשור למישהו שצריך לאכוף, אם אומרים שזה יתחלק חצי חצי אנחנו לא יודעים מה בסוף סוכם בין המשכיר למתווך, השוכר בסוף הוא זה שמשלם זה מה שאנחנו יודעים, אז אולי תיקון חקיקה על החוק הזה יכול להיות טוב, אז אפשר לנסות לבדוק איך להגיש את זה.

בדיוק שיתחיל בפערי הכוחות כלומר חייבים בכל עסקה להכיר בפערי כוחות ולא להסתכל על זה כמו שכלכלנים בדרך כלל אוהבים כאילו חוזה חופשי בין שני צדדים, חייבים להסתכל על זה כחוזה שנחתם בין כוח חזק במקרה הזה.

אני לא חושבת שהשוכר בכלל לא צריך לשלם דמי תיווך, אני לא מבינה את העניין הזה, שוכר הוא הבן אדם הפגיע בתוך הסיטואציה המינימום זה להכיר בו כמי שעושה הכל כדי למצוא דירה, אין סיבה לא שהאוצר ולא שאף אחד יתנגד לדבר כזה שפשוט יכיר במעט שאפשר להכיר.

אני גם רוצה להגיד פשוט סטודנטים מחליפים המון דירות, צריך להבין לסטודנט לפעמים לשלם עוד 2,000-3,000 שקלים זה יכול ממש להיות טריגר לנשירה, אני לא צריכה לתת את הדבר הזה, העול הכלכלי היום הוא בלתי אפשרי.

למשפחה העלות של המעבר עצמו.

בוודאי אני לא מדברת על הובלות, אנחנו יודעים מה זה אני פשוט עברתי איזה 15 דירות בחיי אז אני מכירה את זה מאוד, מרביתם היו כשהייתי סטודנטית אז אני מבינה את זה.

אני מבין לליבך, אנחנו נשמח חברת הכנסת בתנועת הצעירים לשתף פעולה באמת בנושא הזה איתך ביחד.

ממש טוב שהעלית את זה ואני שמחה מאוד שדיברת והיית פה איתנו אז ממש תודה, אני חושבת שזה תיקון גם קטן שיש לו ממש הקלה של אוויר שלפעמים צריך לנשום כשעושים את זה, אז תודה רבה.

תודה רבה לכולם אני מצטערת, מישהו רוצה להוסיף משהו? בסדר גמור אני צריכה ללכת לכספים אז אני עושה פה סיכום ואני מתנצלת עם מי שנאלצו ללכת ולא להספיקו.

סיכום החלטות הוועדה מישיבה בנושא השפעת שוק השכירויות על צעירים והפעילות הממשלתית לשיפור המצב הקיים:

1. נוכח הדרישה משוכרים לערבויות באופן היוצר בעיה לצעירים חסרי עורף משפחתי לשכור דירה, הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד הרווחה לייצר פתרונות לבעיה זו, בין אם באמצעות מתן עדיפות לקבוצה זו במסגרת השכירות המוסדית, ובין אם באמצעים אחרים, אוכלוסייה מאוד פגיעה כמעט לא יכולה לשכור בשוק החופשי נוכח זה שאין לה את היכולת לייצר לעצמה ערבויות.

2. הוועדה פונה למשרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר ורשות מקרקעי ישראל לחזק את המעורבות הרגולטורית של המדינה על הסדרי השכירות הפרטית, כמקובל במדינות באירופה. על המדינה לאמץ ולקדם מדיניות של דיור ציבורי אוניברסלי המופנה לשכבות רחבות בציבור ובכלל זה, הרחבת הדיור הציבורי, השקעה בתחזוקתו, הגדלת היצע שכירות מוסדית, עידוד מלכ"רים להיכנס לתחום הבנייה ועוד.

3. בהתאם, הוועדה פונה למשרד האוצר, למשרד הבינוי והשיכון ולרשות מקרקעי ישראל להגדיל באופן מאסיבי הקצאת קרקעות ובניית דירות לשכירות מוסדית. מדובר בצעד כדאי גם למדינה, שכן לצעד זה השפעה ישירה על הפחתת הצורך בהגדלת הסיוע הממשלתי לשכר דירה.

4. עוד מבקשת הוועדה מגופים אלו וממינהל התכנון במשרד הפנים לפעול להגדלת היצע דירות קטנות בעת אישורי הבנייה לקבלנים.

5. הוועדה מחזקת את הצורך בהוצאה לפועל של החלטת הממשלה לגיבוש תכנית אסטרטגית לשוק השכירות. באשר לגוף המתכלל ולסמכויות, לדעת הוועדה יש לרכז את כלל הסמכויות בתחום על גורם מרכזי ראשי במקום ביזור הסמכויות בתחום כיום.

6. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון וממשרד האוצר לגבש פרק מיוחד בתוכנית זו עבור צעירים ומשפחות צעירות, ולייצר עבורם אופק, ודאות ויציבות לרכישה ו/או השכרת דירה. לצד יתר מרכיבי יוקר המחייה בישראל, יש בכך כדי להשפיע על מעמדם הסוציו-אקונומי ועל עצם יכולתם לחיות בישראל. מדובר בזכות בסיסית שיש לייצר עבור דור זה, חיזוקו ושימורו.

7. באשר לדיור הציבורי, על המדינה להקצות בין 3% ל-7% מכלל הדירות לדיור ציבורי, ובכך להקטין את מספר הממתינים לדיור ציבורי בישראל. עד אז, הוועדה מבקשת לאפשר לדור שני של הדיור הציבורי לרכוש את הדירה בה נולדו וגדלו. החזרת חוק רן כהן ויש לפרק את הורשת העוני מדור לדור.

8. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון להציג בתוכנית האסטרטגית המדוברת, חזון לגבי המצב הרצוי בראי המשרד לגבי הדיור הציבורי ושוק הדיור.

9. בשל בעיית קביעת שכירות לצמיתות בתב"ע, הוועדה פונה לרשות מקרעי ישראל ולמינהל התכנון במשרד הפנים לבחון קביעה בתב"ע של כ-25 שנה עבור שכירות ארוכת טווח, כפתרון ביניים לקידום מכרזי שכירות מוסדית.

10. הוועדה מבקשת מרמ"י וממשרד הבינוי והשיכון לוודא שלפחות מחצית משוכרי השכירות המוסדית באזורי הביקוש יהיו שוכרים על פי קביעת מבחן הכנסה, כמו גם קביעת תקרת דמי שכירות באזורים אלו. נקודה מאוד מאוד חשובה.

11. עוד מבקשת הוועדה מגופים אלו, לקדם מדיניות בה לפחות 15% מכלל תכנון דירות באזורי ביקוש יוקצו עבור שכירות במחיר מופחת. מדיניות כאמור תבטיח את הגדלת היצע דירות להשכרה באזורי הביקוש ואת הוודאות והיציבות הנדרשת עבור השוכרים, גם אם לא תפתור את ההוצאה על שכירות באזורים אלו.

12. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לקדם יצירת מרשם שכירויות ככלי מדידה וזיהוי מגמות לטובת קביעת מדיניות כחלק מהתוכנית האסטרטגית שמתגבשת.

13. על מנת לשפר ולאזן את יחסי הכוחות בין המשכירים לשוכרים, הוועדה פונה למשרד המשפטים לייצר חוזה שכירות מצוי, שהוראותיו יהיו הקובעים בעת מחלוקת בין הצדדים. חשוב ממש, במלחמה אני רק רוצה להגיד שהיו המון המון בעיות, היו שוכרים בצפון שנאלצו להתפנות והיו סיפורים מאוד מאוד קשים.

14. הוועדה פונה לממשלה להגביר את הרגולציה על שוק השכירות בצעדים שונים, למשל: על ידי קביעת חוזה שכירות ארוכת טווח (לפחות לארבע שנים), קביעת מחיר שכירות קבוע לשנים אלו, בחינת מתן תמריצים ממשלתיים למשכירים פרטיים עבור שכירות ארוכת טווח, העמקת אכיפה על רקע אפליה של קבוצות שונות (מיעוטים ואימהות חד הוריות למשל) ועוד.

15. הוועדה כמובן פונה למשרד המשפטים לטפל בלאקונת דמי התיווך וננסה לפעול גם באופן חקיקתי בנושא.

אני ממש ממש מודה לכולכם, היה דיון ממש ממש טוב, אני מודה לכל המחקרים שנעשו ולכל העבודה הטובה באמת חשוב ואני שמחה שהדיון התקיים, סליחה על האיחור בדיון נוכח המליאה. תודה רבותיי, תודה רבה שבאתם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:16.