פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
164
ועדת הכספים
23/09/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 464
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ' באלול התשפ"ד (23 בספטמבר 2024), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 23/09/2024
חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 26), התשפ"ד-2024, חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 2), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 2), התשפ"ד-2024
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה גפני – היו"ר
ינון אזולאי
ולדימיר בליאק
אלי דלל
שרן מרים השכל
אימאן ח'טיב יאסין
נעמה לזימי
סימון מושיאשוילי
חנוך דב מלביצקי
משה סולומון
חוה אתי עטייה
חמד עמאר
יצחק פינדרוס
אורית פרקש הכהן
אליהו רביבו
אלון שוסטר
קטי קטרין שטרית
נאור שירי
עאידה תומא סלימאן
חברי הכנסת
¶
קארין אלהרר
אליהו ברוכי
עמית הלוי
ניסים ואטורי
אוהד טל
מאיר כהן
שלי טל מירון
צבי ידידיה סוכות
משה פסל
אריאל קלנר
פנינה תמנו שטה
מוזמנים
¶
לימור פוליאנסקי - רפרנטית תשתיות באגף תקציבים, משרד האוצר
יואב הכט - רפרנט תקציב באגף תקציבים, משרד האוצר
שקד כסלו - עו"ד, משרד האוצר
עדי פרנקפורטר - אגף תקציבים, משרד האוצר
אור שנהב - אגף תקציבים, משרד האוצר
יהונתן בובליל - אגף תקציבים, משרד האוצר
דנה דובר - אגף תקציבים, משרד האוצר
שלומי רוט - אגף תקציבים, משרד האוצר
אבי דרוט - מנהל אגף תקציבי פיתוח, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים
שלומי טובול - מת"ח לב הבירה מ"י, המשרד לביטחון לאומי
עידו קציר - רע"ן מחוז ירושלים מ"י, המשרד לביטחון לאומי
אירית טויטו - פורום ההיי-טק למען ישראל
קובי קלימי - מנהל ביצוע, מוריה - חברה לפיתוח ירושלים בע"מ
נתנאל ניסים - סגן מנהלת אגף כלכלה ותקציבים, מוריה - חברה לפיתוח ירושלים בע"מ
יעל ביטון - מנהלת אגף מטה ופרויקטים, מוריה - חברה לפיתוח ירושלים
הודיה אדלר - מנהלת אגף כלכלה ותקציבים, מוריה - חברה לפיתוח ירושלים בע"מ
צביקה מור - משפחות החטופים
חנה כהן - משפחות החטופים
יחיאל יהוד - משפחות החטופים
שמעון אור - משפחות החטופים
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 2), התשפ"ד-2024, מ/1792
היו"ר משה גפני
¶
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. יש בקשות לדיבור של משפחות החטופים. צביקה מור, בקשה.
צביקה מור
¶
אני אבא של איתן שחטוף כבר כמעט שנה. אות חיים אחרון שקיבלנו מהמודיעין היה בסוף חודש מרץ, כשמאז אנחנו לא יודעים מה עלה בגורל הבן שלנו. אני רוצה לבקש מכל מי שמגיע להפגנות בתל אביב ובא לתמוך במשפחות החטופים, להיות ישר ולתמוך במשפחות החטופים, לא לעשות סיבוב, בטח שלא להחזיק תמונה של הבן שלי וליד זה תמונה של ביבי רוצח, ביבי גנב, עמוד תלייה, כל מיני דברים מהסוג הזה.
הסיבה שלא תהיה עסקה זה בגלל שמטרות חמאס והמטרות של מדינת ישראל לא נפגשות. חמאס רוצה להמשיך לשלוט ברצועה, ואילו מדינת ישראל חייבת לשמור על ביטחונה, חייבת לדאוג לכך שמעזה לא יתפתח שום איום על מדינת ישראל. ברור שתושבי העוטף והנגב המערבי לעולם לא יחזרו לבתיהם כל זמן שיהיה איום מצד רצועת עזה. בלינקן אמר ביוני, ביולי ובאוגוסט שמי שעומד כרגע וחוסם את העסקה זה חמאס, לא מדינת ישראל. הוא אמר שראש הממשלה הודה בפניו שישראל מוכנה לסגת בהדרגה מרצועת עזה לאחר סידורי ביטחון וכל מה שצריך כדי להבטיח שלא יהיה יותר איום מצד עזה לכיוון ישראל, רק חמאס לא מעוניין.
אני יכול להבין למה סינוואר לא מוכן לעשות איתנו כרגע הסכם. דבר ראשון, יש לו כרגע אהדה בינלאומית כי הרי מבחינתו מדינת ישראל עושה רצח עם. כנראה שאנחנו מאוד מאוד גרועים בלעשות רצח עם, כי 500 פול טריילרים נכנסים כל יום לרצועת עזה עם כל הטוב שאתם יכולים לדמיין. הסיבה השנייה, בגלל שהוא רואה את הכאוס ברחובות במדינת ישראל וזה פועל לטובתו. אם האויב רוצה להכאיב לך ואתה צועק "עכשיו", "מיד", "הזמן אוזל", אז האויב מבין שהוא בכיוון הנכון, שהוא מכאיב לך כי אתה צועק שכואב לך.
אני מבין את המשפחות שחולקות עלי, שרוצות לעשות משהו, שרוצות להרגיש שהן פועלות למען היקירים שלהן, אבל על כל פעולה שהן עושות הן חייבות להסתכל מתוך העיניים של סינוואר. כשהוא רואה את ההפגנות, את ההצהרות, את הצעדות, את השיירות, הוא מתחזק, הוא לוקח אחורה בכיסא והוא יודע שישלמו לו יותר. כיוון שחמאס מסרב לעסקה, יש לנו רק אפשרות אחת, וזה לפעול באופן חד צדדי ולאלץ את חמאס להשיב לנו את החטופים. זה לא יכול לקרות במצב הנוכחי שבו מדינת ישראל גובה מחמאס מחירים שהוא מסוגל לשלם. איך אנחנו יודעים? כי עדיין החטופים לא אצלנו בבית. כדי שהמצב ישתנה, צריך להתחיל לגבות מחמאס מחירים שהוא לא מסוגל לשלם.
שלושה שוטרים מהתחנה שלנו בקרית ארבע נרצחו לפני שלושה או ארבעה שבועות. הייתי בניחום אבלים אצל האנשים היקרים האלה. הרוצח יצא מכפר אידנא. איזה עונש מדינת ישראל הטילה על הרוצח ומשפחתו? מיפו את החדר שלו לקראת הריסה, חס וחלילה לא את כל הבית. העונש הזה לא יאיים עליהם, לא יחזיר אותם למוטב, לא יגרום להם להפסיק את הרציחות. אם אנחנו רוצים שהעסק הזה ייגמר ושיפסיקו להירצח יהודים כל שבוע, צריך להשתמש בכלים שלא השתמשנו בהם עד היום. פניתי לראש הממשלה ושאלתי אותו למה יש עדיין חשמל, גז, קליטה סלולארית בכפר אידנא. אמרתי לו שאם הוא ינתק אותם חודש ימים, ראשי החמולות שם לא יתנו למפגעים לצאת מתוכם. צריך להפוך את החיים שלהם לבלתי נסבלים, כי החיים שלנו הם קודש קודשים. החיים של האזרחים שלנו הם קודש, החיים של האויב הם כקליפת השום. רק כשנתחיל לחשוב בצורה כזאת גם חמאס יבינו שלא כדאי להם להתעסק איתנו.
יחיאל יהוד
¶
אני אבא של דולב יהוד, זכרונו לברכה, שנרצח ב-7 באוקטובר כשהוא יצא מהממ"ד שלו כדי להציל פצועים כחובש במד"א ובאיחוד הצלה. אני אבא של נטע, ייבדל לחיים ארוכים, שהיה עם בתו התינוקת אלן וניצל כשהיה בממ"ד, ואני אבא של ארבל שנחטפה יחד עם בן זוגה אריאל לעזה מקיבוץ ניר עוז.
ארבל נמצאת כבר שנה בשבי. מישהו פה יכול לדמיין לעצמו שהוא לא יראה את הבת שלו, שהוא לא יראה את הנכדה שלו במשך שנה? שנה לא החזקתי אותה, שנה לא הרחתי אותה, שנה לא שמעתי אותה. אישה ישראלית יהודייה עם עוד 100 בני ערובה ובנות ערובה כבר שנה בשבי. יש פה 120 חברי כנסת. חברים של מי הם? חבר עם כוונות אמיתיות היה גואל את ארבל מהשבי, היה שם קץ לייסורים שלה, להתעללויות ולהרעבה. דרושים צעדים קיצוניים. אומרים לי חלק מחברי הקואליציה שאם זאת הייתה הבת שלהם הם היו שורפים את הבניין.
תשביתו את פעילות הכנסת, ממילא אין פה שנתיים דמוקרטיה, ממילא אתם נתונים כולכם בבניין הזה לדיקטטורה של הזוג נתניהו. לאחרונה ננקט צעד של מחיקתם של בני הערובה ממרשם האוכלוסין. רק מותו של אדם מצדיק מחיקה ממרשם האוכלוסין. לאחרונה ביבי נתניהו פתח במלחמה עצימה בלבנון ואמר שלא ניתן לסבול שאזרחים מפונים מבתיהם, שמדינת ישראל נחושה להחזיר אותם. כך בדיוק הוא אמר לפני שנה כשהוא פתח במלחמה בעזה - שלא ניתן להשלים עם זה ש-240 בני ערובה נמצאים במנהרות. כל פעם מחדש הוא מטרפד עסקאות על מנת להישאר על הכיסא שלו. מינואר הוא טרפד 18 עסקאות. הפעם ה-19 הייתה פילדלפי, הספין של פילדלפי, והפעם ה-20 זה לבנון. מה יועיל המשך המלחמה בעזה לשחרור בני הערובה? הלחץ הצבאי שחרר שמונה, המו"מ שחרר 110. מה הדרך הנכונה? לאחרונה גל הירש מדבר על איזו שהיא הצעה, אבל זה מופרך, זה ספין מבית מדרשו של ביבי, אין לזה שום תימוכין במציאות, לא אצל האמריקאים ולא אצל צוות המו"מ. הוא פשוט שופר של ביבי האיש הזה, הוא מטעה את כולנו, הוא זורה חול בעיני כולנו.
אני קורא לכם, חברי הכנסת, לנקוט בצעדים קיצוניים, אין ברירה אחרת. אי אפשר לנהל דיונים פה כאילו שהכל בסדר. עבורנו השמש לא זורחת, העולם לא מתנהג עבורנו רגיל. פה מתנהגים רגיל, מביעים אמפתיה, מביעים רגישות. גם איתך, אדוני היושב ראש, נפגשתי במשרדך בבני ברק, שמעתי דברים מלאי כוונות אמיתיות. אני בטוח שהלב שלך בצד הנכון, אבל למה אתם מניחים למשטר הדיקטטורה של הזוג נתניהו להמשיך ולא פועלים כמצוות הרבנים? למה אתם לא מיישמים את מצוות פדיון שבויים? מה יותר חזק, הכיסא או האמונה?
שנה שלמה ארבל בשבי. כשאני נמצא בישיבות הסיעה של המפלגות הקיצוניות ונושא דברים, יש לפעמים מי שמתריס נגדי ואומר לי, "אז מה אתה מציע?". סליחה, אני צריך להציע? אני מנהיג? אני נבחרתי? מאחוריי מאות אלפים? כשאני פונה לאותו אחד שנכנס בי ושואל אותו מה הוא היה עושה אם כשהוא היה נכנס הביתה חמוש מכף רגל עד ראש בפנים ניצב היה רוצח עם סכין על הגרון של הבת שלו אחרי שלפני כמה דקות הוא אנס ורצח את אשתו, הוא לא מסוגל לענות לי. יש לא אחד ולא שניים שמתריסים נגדי בבניין הזה. ארבל נמצאת בידי רוצחים עם סכין על הצוואר שלה. פניתי לגלנט ב-5 בנובמבר ואמרתי לו להפסיק את המלחמה, לנהוג כמדינאי ולא כרמטכ"ל על. בדצמבר 2008 כשהוא הכניס אותי לאל-עטאטרה ולבית לאהיא, לא היו 240 בני ערובה במנהרות. כשאמרתי לו שנשק יום הדין הוא בידי סינווואר, לא בידיו, הוא אמר לי שרק לחץ צבאי יביא אותם. היום אנחנו אחרי שנה. איפה הם? מה מועיל הלחץ הצבאי? אין לזה היתכנות, העובדות מוכיחות את זה. אין היתכנות להמשך המלחמה בעזה.
אני יודע שנידרש לשלם מחירים שיהיו להם השלכות. לבגין, לרבין, לשרון, לשמיר לא הייתה התלבטות לגבי המחירים. גם דרמר, דרעי, גלנט וצחי הנגבי אמרו שנפתח את שערי הכלא לרווחה, שאין שאלה של מחירים. העם כולו משווע לשגרה, העם כולו משווע להחזרתם. גם האבא היקר שיושב לשמאלי וגם אני רוצים בהחזרתם, זה ברור לגמרי, רק הוויכוח הוא על הדרך. החטופים הם בראש וראשונה, הם למעלה, הם המטרה העליונה והראשונה של המאבק, של משבר בני הערובה, כפי שהצהירו בפני 45 משפחות ב-20 לנובמבר וגם דרעי, ביבי וגלנט. המטרה העליונה היא החזרת בני הערובה. כשקם אחד האבות ושאל מה המטרה הראשונה, דרעי קם, לקח את המיקרופון ואמר שהמטרה העליונה היא החזרת בני הערובה. כשצעקנו לו מהקהל "עליך", הוא אמר "עלי", ואז ביבי לקח את המיקרופון וגם גלנט והם חזרו אחריו. מה התפספס מאז? שנה שלמה ארבל נמצאת בשבי נתונה להתעללויות נפשיות ופיזיות. כשיש לכם מול העיניים את הבת שלכם ואת הנכדה שלכם, תראו גם את ארבל שלנו. תודה רבה לכם.
שמעון אור
¶
אני דוד של אבינתן אור שנחטף עם נועה ארגמני. ירון אור הוא אחי התאום, דיצה היא גיסתי. אני חייב לומר שכשאני שומע את יחי, אבא של ארבל ודולב, זה מזכיר לי את התיאור של ק. צטניק בסלמנדרה, על איך שהוא דיבר על אושוויץ. הוא היה אומר שזו פלנטה אחרת, פלנטה שאף אחד לא יכול להיכנס אליה. אני חושב שאנחנו, משפחות החטופים, כמו פלנטה אחרת. אני מרגיש שאנחנו בתוך בועה, עוברים ממקום למקום, מנסים לשתף בבועה שלנו את חברי הכנסת, את השרים, רק זה לא מצליח לנו כי הם בבועה אחרת, הם אנשים שחיים בעולם אחר. בחוץ השמש זורחת, אנשים עובדים, אנשים עושים את כל הפעילות של היום יום. גם הוועדה הזאת אחרי שנלך תמשיך בסדר היום שלה, אבל אנחנו לא. כשאנחנו מגיעים לפה, שומעים אותנו, אבל אז נותנים שלוש דקות הפסקה וממשיכים בסדר היום. תזכרו את זה כשאנחנו מגיעים לפה ומנסים לשבור את הבלון הזה שאנחנו נמצאים בו, מנסים לייצר שיתוף במה שאנחנו עוברים, כל אחד בדרך שלו.
כשעושים אותו דבר לא מגיעים לתוצאות. אני מבקש לשנות את הפרדיגמה. ניסינו, דיברנו עם סינוואר עוד פעם ועוד פעם, זה לא הלך. למה לא הלך? כי הוא רוצה להשמיד את מדינת ישראל ואנחנו רוצים להשמיד אותו. מה לעשות, יש פה שני ארגונים עם מטרות הפוכות. לא שמעתי מעולם ששני ארגונים שעושים הפוך אחד מהשני מגיעים להסכמה. יש לנו אפשרות להסתכל על עזה, לתת להם תקווה, כשדרך התקווה הזאת לייצר מצב שאנשים שמחזיקים את החטופים - לא כל החטופים אצל סינוואר בתוך הכיס - יבינו שיש להם תקווה לא עם חמאס. אנחנו נקבל אפשרויות חדשות כשאנחנו ניקח אחריות על המקום הזה, כולל על ההומניטרי, עד שהחטופים יחזרו. אחר כך נראה מה עם המקום הזה.
כשהעזתים יבינו שאין חמאס ביום שאחרי כי סגרנו את האפשרות הזאת ואנחנו כבר לא מחזרים אחריהם, אפשרויות חדשות ייפתחו בפנינו לקבלת החטופים, יהיה שיתוף פעולה עם קבלת אתננים מקומיים. אדוני היושב ראש, זה נכון שיש לך אפשרות מוגבלת, אבל אתה כן יכול לנענע, כן יכול לזעזע את המערכת. אל"ף, צריך להעביר את המסר שהחטופים הם בועה בתוך החברה הישראלית, ובי"ת, לשנות פרדיגמה, לא להמשיך את אותו דבר כמו שאנחנו עושים עד היום. תודה רבה.
חנה כהן
¶
אני הדודה של ענבר היימן שנחטפה ונרצחה ב-7 באוקטובר. ענבר נרצחה ונזרקה באיזה שהוא מקום בעזה, אנחנו אפילו לא יודעים איפה, ואנחנו נרצחים איתה כל יום, כל שעה וכל דקה. אתם כל הזמן מדברים על החיים. לנו נגמרו החיים ב-7 לאוקטובר. אם אתם מדברים על להציל את החיים, תצילו את המשפחה של ענבר שנרצחת איתה כל יום מחדש, שתהיה לכם ראייה רחבה יותר על כל הטרגדיה של אותו יום. ענבר שלנו ראויה לקבר באדמת ארץ ישראל. אני לא מאחלת לאף אחד מכם לעבור את החיים שאנחנו חיים - זה גיהינום, זה שאול שאין לו סוף, זה צער כל כך עמוק שאני אפילו לא יודעת איך לתאר לכם אותו.
הדחיפות של להחזיר את הנרצחים שווה בדיוק לדחיפות להחזיר את החיים. אנחנו, המשפחות, נרצחות, הפכנו מאנשים בריאים לאנשים חולים. אנחנו חייבים לסגור את המעגל הזה, לעזאזל, חייבים לסגור את הסיפור הזה. אימא של ענבר לא זכאית לקבר כדי לעלות אליו? כדי להדליק נר? כדי לבכות? במקום שאימא של ענבר תפנטז על שמלת כלה לילדה בת 27, היא מפנטזת על איך הקבר של הילדה ייראה. זה נשמע לכם הגיוני? איך אני אסביר לכם כדי שתבינו שלהחזיר את החללים זה חשוב? בכל מקום אני שומעת שצריך למקסם את החיים. איפה אנחנו? אנחנו כבר מתים, אתם מבינים את זה? אני באה לפה בכוחות האחרונים שלי. פעם וגם לפעמים פעמיים בשבוע אני פה. אמנם זה הכוחות האחרונים שלי, אבל אני לא אוותר, אני אמשיך להילחם עבור ענבר כדי שתחזור לקבורה בארץ ישראל, בדיוק כמו שהוא נלחם עבור הבת שלו. לנו אין את מי לחבק, אין את מי לשקם, אנחנו בצרה ענקית, תבינו.
ב-7 לאוקטובר פרצה שואה במדינת ישראל. אתם לא תשחררו אותם ברשימות שינדלר. ענבר היא דור שלישי לשואה. האם אתם יודעים שהמשפחה שלה עוברת שואה שנייה? זה מעניין מישהו פה בכלל? העסקה הזאת חייבת להיות עסקה כוללת שתכלול את כולם, חיים ונרצחים יחד. כל אלה שנחטפו ב-7 לאוקטובר יחזרו יחד. לא מעניין אותי מה תעשו בשביל להחזיר את כולם יחד, אבל אנחנו רוצים את כולם יחד, חיים ונרצחים יחד. תודה רבה.
היו"ר משה גפני
¶
תודה רבה. אנחנו דנים בהצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 ובהצעת חוק הפחתת הגירעון. בהצעת חוק התקציב הנוסף יש שני דברים שלא סיימנו. האחד זה הביטחון, סעיף 15,16 ו-17, והשני, השאלות של נאור שירי לגבי הנושא של הביטחון הלאומי. סעיף 15 – ביטחון.
עדי פרקנפורטר
¶
הוצאה על סך של 117,611,876 שקלים, הוצאה מותנית בהכנסה של 50,560,200 שקלים, הרשאה להתחייב בגובה של 119,639 אלפי שקלים, שיא כוח אדם בגובה של 2,336.
אור שנהב
¶
סעיף 16, הוצאות חירום אזרחיות - 1,243,868,000 ₪, הוצאה מותנית בהכנסה – 59,519,000 שקל, הרשאה להתחייב – 3,021,942,000, ושיא כוח אדם – 37.5.
יואב הכט
¶
הפלט הזה הוא בגובה של כאחוז שמוחזר מתוקף החלטת ממשלה. סך הסכום על פני כל התקציב הוא 525 מיליון ש"ח.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
דיברתי על הפלט האחרון. כמה מתוך 525 מיליון שקל הוא כסף קואליציוני שמחזירים?
יואב הכט
¶
הסכום של הפלט הוא 525 מיליון ₪ וכולו מוחזר למשרדים. סכומים קואליציוניים מתוקף הפלט לא מוחזרים.
יואב הכט
¶
אני לא יודע מה נאמר קודם, אבל זאת התשובה המדויקת. פלט אינו כולל הפחתה של סכומים קואליציוניים כי הם סכומים חד פעמיים. הפלטים אינם מחושבים על בסיס סכומים חד פעמיים.
יואב הכט
¶
אני מדבר על חישוב הסכומים. ניתנת לכל משרד, כמובן בהתייעצות עם משרד האוצר, הפררוגטיבה לקבל החלטה מאיפה הוא מפחית את הפלט בפועל. אם הוא מקבל סכום מסוים לפי החלטת ממשלה שהוא צריך להפחית, הוא צריך לקבל החלטה קשה וכואבת מאיפה להפחית.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
רוב הכסף של המשרד של אורית סטרוק הוא כסף קואליציוני. הפלט שאתה מחזיר הוא כסף קואליציוני.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
הכסף הקואליציוני הוא לא חלק מבסיס התקציב. כשאתם מחשבים את הפלט, אתם מחשבים אותו כאחוז מבסיס התקציב, נכון? חישבתם את הסכום מבסיס התקציב, ואז כל משרד החליט אם לקצץ את זה מהכספים הקואליציוניים או מבסיס התקציב.
יואב הכט
¶
יש פער בין הסכום המחושב שלא נגזר מסכומים חד פעמיים, כאשר בהגדרה הקואליציוני הוא חד פעמי - -
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
כן, אבל החד פעמי נכנס לתוך התקציב, הוא נהיה חלק מהתקציב, הוא לא בקופסה נפרדת.
יואב הכט
¶
כעת ניתנת למשרד האפשרות לבחור מהיכן הוא מפחית. אם הוא יכול להפחית מהכספים הקואליציוניים, בין אם הם מיותרים, בין אם לא כולם עומדים לצאת, משרד האוצר לא ימנע את זה. ברגע שהכסף מוקצה לפעילות אז הוא כבר לא נחשב קואליציוני, אפשר להשתמש בו כמו כל תקציב רגיל, לרבות הפחתות. הכסף שאנחנו מחזירים לא חוזר להיות כסף קואליציוני, הוא חוזר למקום שממנו המשרד הפחית. יכול להיות שמישהו לקח מפעילות שממומנת גם מכסף קואליציוני והפעילות הזאת תמומן מחדש, אבל זה כבר יהיה אחרי בדיקות שייעשו.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
העניין הוא שאתם לא בודקים את זה. ידוע במחוזותינו שהם משחקים עם הכספים הקואליציוניים איך שהם רוצים.
יואב הכט
¶
משרד האוצר מתייחס להנחיות לגבי הכספים הקואליציוניים שהוגדרו בנוהל היועצת מס' 1.1801. הנוהל הזה מקשיח את ההתנהלות סביב כספים קואליציוניים. אני חושב שכל חברי הכנסת כאן מכירים את החובות שמוטלות מתוקף הנוהל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
המשרדים לא נגעו בכספים הקואליציוניים, הם קיצצו בדברים החיוניים שנמצאים בבסיס התקציב.
יואב הכט
¶
הנוהל של היועצת מגדיר שמרגע שבוצעו האישורים המשפטיים והמקצועיים הרלוונטיים והכסף מוקצה לפעילות עצמה, הכסף נחשב כמו כל תקציב אחר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אתה סותר את עצמך. אתה אומר שלצורך הפלט הכסף הזה לא נחשב, אבל כשהוא הוקצה הוא כן נחשב.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו נמצאים בתרחיש של הסלמה בצפון. הנחת היסוד של כל התרחיש התקציבי שלכם כרגע התערערה. לא פעם ולא פעמיים שמעתי שהבכירים ביותר שלכם אומרים שאם זה מה שיקרה אנחנו בסרט אחר. אלו מילים של ראש אגף התקציבים ושל אחרים באגף. למה אנחנו מחכים? לפתיחת תקציב רביעית בשנתיים? לכך שתבואו לכאן בעוד שלושה שבועות והכל שוב יהפוך לסלט ירקות? למה לא לעצור רגע, לקרוא לשר האוצר, לעשות חישוב מסלול מחדש על כל פתיחת התהליך הזה עם קיצוצים הרבה יותר מרחיקי לכת?
יואב הכט
¶
הסיכון של אסקלציה הוא סיכון משמעותי מאוד שלא נלקח בחשבון בהנחת היסוד של התקציב שהובא בפניכם בחודש פברואר ובחודש מרץ. גם אז אמרנו שככל שתהיה אסקלציה או הרחבת הלחימה לזירות נוספות במידה משמעותית, הדבר עלול להביא לכך שיהיה צורך בתקציב נוסף. אם אתם זוכרים, דיברנו על שלושה סיכונים. דיברנו על הימשכות הלחימה, שזה הסיכון שמביא אותנו עם הצעת החוק הנוכחית להארכת הפינויים, דיברנו על הסיוע האמריקאי, ודיברנו על הסוגיה של אסקלציה והרחבת גזרות הלחימה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
האם אתם מתכוונים לייצר מסגרת כלכלית לתרחיש של מלחמה שמתרחבת או מתארכת? זה תרחיש שכבר קורה. הגשתם תקציב ל-2024 עם סד זמנים שהיה ברור לנו שהוא לא הגיוני. ביקשנו לדעת מה קורה במידה ומתארכים הפינויים ומתרחבת הלחימה. מתי נקבל צפי לגבי העלויות?
התבשרנו היום שארגון המורים הגיע להבנות עם האוצר. מה סך העלויות שנחתמו בהסכם, ומה התוספות למשרד החינוך? האם זה עומד במה ששוריין? כי קיצצתם משמעותית את מה ששוריין להסכם, את אותו חצי מיליארד.
יואב הכט
¶
הצעת החוק שמונחת כאן מכילה את ההחזר הדרוש לצורך כיסוי הסכם ארגון המורים כפי שנחתם בזמנו.
הסוגיה של ההיערכות לאפשרויות של התרחבות הלחימה היא סוגיה מאוד מורכבת, הימים האלה מחדדים עד כמה. אי אפשר להגיד שאם תהיה התרחבות של הלחימה היא תיראה כך ולא אחרת. גם עכשיו אנחנו לא יודעים אם האסקלציה הזאת היא עניין של מספר ימים בודדים או מספר שבועות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
על הוראת הפינוי אנחנו סגורים, לא על מיגון של עוד מרחבים כמו מרחבי קריות, מטרופולין חיפה וכל הנגזרות שקשורות לתעשייה במפרץ חיפה שמהוות סיכון.
יואב הכט
¶
ב-7 ביולי הוחלט להפחית 525 מיליון שקל מהסכום שיועד לחתימה על הסכם עם ארגון המורים. הסכום הזה מושב במלואו, בין היתר באמצעות הצעת החוק הזאת ובאמצעות פעולות אחרות שהממשלה מבצעת.
יואב הכט
¶
הסוגיה שאתם דנים בה לגבי השבת הסכום המלא שנלקח מהסכום שנשמר להסכם ארגון המורים עבור הפינויים ביוני ויולי 2024, מקבלת מענה במסגרת הצעת החוק ובמסגרת פעולות שונות שהממשלה כבר יודעת שהיא תוכל לבצע.
שלומית ארליך
¶
אם יש סכום שאתם יודעים שצריך להעביר, למה לא להביא את זה עכשיו כשאנחנו דנים על התקציב?
יואב הכט
¶
אל"ף, כי הדברים לא סגורים, ובי"ת, אנחנו חושבים שנכון להציג את הצעת החוק כמה שיותר כפי שהיא הייתה בעת הקריאה הראשונה. יש את המנגנון הסדור והמקובל של שינויים בתקציב. אני לא חושב שדפי החלפה נועדו להיות ערוץ עוקף.
שלומית ארליך
¶
אנחנו יודעים שדפי ההחלפה משוקפים בתוך התקציב כדי שהתקציב ישקף כמה שאפשר את התקציב כפי שהוא, לא להביא לאחר מכן לוועדה עוד סדרה שלמה של פניות תקציביות. פה פניתם וביקשתם לעשות אחרת כיוון שמדובר בלוחות זמנים מאוד צפופים. זה נכון או לא?
יואב הכט
¶
מכיוון שהיו הרבה מאוד שינויים בתקציב על שולחן הוועדה בעת שהגשנו את הצעת החוק, ומדובר בשינויים שבחלקם הוועדה רצתה לדון באופן מסודר, באנו ואמרנו שאנחנו מושכים את השינויים בתקציב שעל שולחן הוועדה. אנחנו נגיש אותם מחדש, כדי שוועדת הכספים תזכה לקבל את מה שמגיע לה לפי הסידור המקובל.
שלומית ארליך
¶
זה, להבנתי, לא הסידור המקובל. הסידור המקובל הוא שנמשכות הפניות והן משוקפות בתוך התקציב. חשבתי שעשיתם את זה כיוון שמדובר בלוחות זמנים שלא הצלחתם לעמוד בהם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו מדברים על התקציב השלישי ל-2024. אם יש בתקציב הזה 20 מיליארד שקל של הסיוע האמריקאי שכנראה לא יגיע השנה, כ-20 מיליארד שקל של קרן מס רכוש שהמדינה תצטרך לשלם פיצויים השנה ולא נמצאים בתקציב ועוד כ-350 מיליון שקל שלא נמצאים בתקציב שאנחנו נצטרך להוסיף, אז התקציב הזה הוא פיקציה.
מאיר כהן (יש עתיד)
¶
זה לא פיקציה, זה פרטץ', ולכן שר האוצר אמר שזה תקציב עם כוכבית. אין שום תכנון בתקציב הזה. יש שר אוצר שמישהו אמר לו שבין הטיפול ברב הראשי ובין להפוך את יהודה ושומרון לחלק ממדינת ישראל גם צריך להתעסק עם האוצר של מדינת ישראל. זאת הפשלה הגדולה. עוד יגיע לכאן גם התקציב החמישי והשישי, לא רק התקציב הרביעי. אם הוא לא יכול לדבר על אקטואריה של מה יקרה היה ו.. ואת זה לשקף בתוך התקציב, כנראה שהוא שר אוצר פשלונר גדול.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מדברים על 3.4, ואני עכשיו דיברתי על כמעט 41 מיליארד שקל שנמצאים בסימן שאלה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
שלומית, התשובה שיואב נתן לך היא לא רק תשובה לא מספקת, היא פשוט תשובה לא הגיונית. למה? כי ארגון המורים בסכסוך עבודה כבר יותר משנתיים וחצי. בתחילת השנה האוצר תכנן חתימה על הסכם שכר ושריין סכום מסוים שקיצצו ממנו. אותו קיצוץ אמור לחזור באופן שווה ומלא. היום אנחנו יודעים שאין כוונה להשיב את הסכום המלא, מה שיכול להוביל לעוד סכסוך עבודה. לא הגיוני שהסכום הזה ששוריין לא חוזר בדף החלפה אל המערכת.
יואב הכט
¶
אין צפי שהסוגיה שחברת הכנסת לזימי מעלה תגרום לאיזו שהוא התארכות, הימשכות או פתיחה מחדש של סכסוך עבודה.
יואב הכט
¶
התקצוב בהוצאה מותנית קיים בתקציב הנוכחי של קרן מס רכוש. אנחנו לא חושבים שכרגע יש תרחיש סביר שבו נצטרך לשנות את הסכום הזה כלפי למעלה, לכן אין שום שינוי בהצעת התקציב הנוכחית, וגם לא יהיה צורך בשינוי כזה בהמשך השנה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יוגב אמר פה שאנחנו עומדים בכללי החשבונאות, רק אני לא בטוח שלא יצטרכו להוציא את המזומן הזה השנה.
יואב הכט
¶
זו לא הסוגיה שיכולה לגרום לשינויים בתקציב השנה. הסוגיה השנייה שאתה מעלה, חבר הכנסת בליאק, בהחלט יכולה. כרגע נראה שהסיכון של אי הגעת מלוא הסיוע הוא קרוב לוודאי, בין היתר לאור הדיון שהתנהל בשבוע שעבר וגם דיונים מקצועיים שהתנהלו בנושא בתוך משרד האוצר, בין משרד האוצר למשרד הביטחון ובין משרד הביטחון לבין הגורמים באמריקה.
יואב הכט
¶
כרגע אנחנו לא יודעים להגיד בדיוק את המועדים ובדיוק את הסכומים. הדיון הזה מתנהל בין הדרגים המקצועיים בתוך הממשלה וגם בין הממשלה הישראלית לממשל ולקונגרס האמריקאים. לסוגיות האלו יש השלכות מאוד משמעותיות.
יואב הכט
¶
מכיוון שהסכומים לא ידועים ואי הבהירות מאוד משמעותית, מצאנו לנכון שלא להביא תיקון בהצעת החוק הנוכחית.
יואב הכט
¶
ההנחה בתחשיב המקורי בתקציב הייתה שכל הסכום יהיה זמין למימוש בפועל השנה לא בתור הרשאה להתחייב.
היו"ר משה גפני
¶
אתה לא יודע להגיד לנו היום איפה מפחיתים, איפה לא מפחיתים, כמה מפחיתים ושאם נחכה עם התקציב הזה לא יהיה כסף לפינויים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
זה לא מה שהוא אמר. אנחנו מעבירים תקציב ש-20 מיליארד שקלים לא קיימים בו. זו חוצפה להעביר תקציב כזה.
יואב הכט
¶
התוספת הזאת לא נכללה בהצעת החוק כפי שהוגשה וכפי שהוצבעה בקריאה ראשונה, כיוון שהעניין של אי הגעת הסיוע לא היה ודאי. עברו מאז מספר שבועות שנעשו בהם מאמצים מאוד משמעותיים לחדד את הסוגיה.
יואב הכט
¶
עדיין לא כל האי בהירות התפוגגה, אבל אנחנו כרגע יודעים להגיד שהסבירות שמלוא הסיוע יגיע בשנת 2024 לרשות משרד הביטחון קרובה לאפס.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שבסוגיה הזאת ניהול הסיכונים של משרד האוצר הוא סביר. הייתי מציעה להסתמך על העמדה שיש סבירות גבוהה שהסיוע יגיע.
יואב הכט
¶
זו הסוגיה שאין לגביה ודאות ובהירות. מכיוון שאין בהירות ואין ודאות לגבי הסכום שלא יגיע השנה וגם יש אסקלציה משמעותית בחזית הצפון שמעלה כשלעצמה את הסבירות שהסיכון השלישי יתממש ויהיה צורך בתיקון הצעת חוק התקציב, הוחלט שלא להביא תיקון להצעת החוק הנוכחית שמאפשרת את הארכת הפינויים.
היו"ר משה גפני
¶
אתה אומר שאת התקציב הזה צריך בשביל הפינויים ובשביל דברים חיוניים שנמצאים עכשיו על הפרק ולכן אתם מבקשים מאיתנו לאשר את זה אפילו שאתם יודעים שיחסר כסף שיצטרכו להביא לאישור פעם נוספת. זה המצב?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יש מיליארד וחצי שקלים כספים קואליציוניים, יש משרדים מיותרים שצריך לסגור. אפשר לעשות הסטות בתוך התקציב, מה שנותן את ה-3.4, וזה הרבה יותר טוב מאשר להעביר תקציב שהוא פיקציה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני רוצה לדבר על העצימות של הלחימה ועל עניין המיגון. כולנו יודעים שאחוז גדול מהערבים במדינת ישראל גרים באזור הצפון ויש בעיה של מיגון באזורים האלה. האם נלקח הדבר הזה בחשבון בתוך התקציב?
עם כל הכבוד להתעצמות והתרחבות המלחמה, יש גם מלחמה פנימית בחברה הערבית - הפשיעה והרצח. אנחנו היום התעוררנו לרצח מס' 7 באותה משפחה באום אל-פחם. 184 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה והמשטרה טוענת שאין לה את המשאבים להתמודד עם הבעיה. היום גם הייתה הריסת בית באום אל-פחם שהייתה מלווה בציוד, במאות של שוטרים ובמשמר הגבול. להריסת בתים יש למשטרה של מדינת ישראל משאבים ויש אפשרויות, אבל למיגון הפשיעה בתוך החברה הערבית אין משאבים ואין אפשרויות.
כשאנחנו דנים בפעם השלישית בתקציב 2024 למדינת ישראל, האם לוקחים בחשבון את 20% מאזרחי המדינה? אני יודעת שהתשובה היא לא. שר האוצר ישב כאן ואמר שהתקציב שהוא הביא הוא אידיאולוגי ולאומי. אנחנו לא באידיאולוגי ולא בלאומי של שר האוצר ושל השר לביטחון לאומי.
יש את הסוגיה של סבסוד המעונות. אנחנו כבר בספטמבר וההורים לא יודעים מה לעשות כי אין גישה ואין אפשרות לרישום הילדים. האם בתקציב הנוסף שאנחנו הולכים לאשר עכשיו יש תשובה לסוגיה הזאת?
הייתה פנייה של יו"ר רע"ם לפני מספר ימים לראש הממשלה בסוגיה של מיגור הפשיעה שבה הוא מבקש למנות מישהו מתוך החברה הערבית שיתכלל את כל הטיפול בבעיה הזאת. האם זה נלקח בחשבון?
שלומית ארליך
¶
נשאלו בישיבה הקודמת שאלות על ידי חבר הכנסת נאור שירי ועל ידי חברת הכנסת נעמה לזימי לגבי הסוגיה של הוונדליזם ברכבת הקלה.
שלומי טובול
¶
הכנו נתונים מ-2022 עד היום. 333 אנשים נעצרו באירועי הפרות הסדר בשנים האלו, 216 תיקים פליליים נפתחו, 40 נעצרו עד תום ההליכים ו-60 כתבי אישום הוגשו. אנחנו מדברים על 212 אירוע הפרות סדר שהיו על רקע הרכבת הקלה. הופעלו הרבה מאוד כוחות. אם אנחנו מסתכלים רק על השנה, אז השנה הפעלנו 62 צוותי יסמ"ג, כאשר כל צוות יסמ"ג הוא בין חמישה לשמונה שוטרים, והפעלנו 40 פרשים. בשש הפגנות הפעלנו מכת"זית. 10 הפעלות מכת"זית היו באירועים האלה במהלך השנה האחרונה.
מחוז ירושלים מפעיל כ-40 שוטרים ביממה בסוגיית הרכבת הקלה. מעבר להפרות הסדר שיש לנו על בסיס הרכבת הקלה, נפתחים ביממה בסביבות 30 אירועים נוספים של תפעול יום יומי בסוגיית הרכבת הקלה - זה סיוע לפקחים בזיהוי, זה תקיפת פקחים, זה תקיפת מאבטחים, זה תאונות דרכים שהרכבת הקלה מעורבת בהם, זה כל מיני נושאים כאלה ואחרים.
שלומי טובול
¶
חד משמעית. מישהו צריך לתת מענה לכל סוגית הרכבת הקלה. ברכבת הקלה משתמשים בכל יום 180,000 נוסעים. כשהרכבת תגיע עד הדסה, הצפי הוא לגידול של בין 40,000 ל-50,0000 נוסעים ביממה.
שלומי טובול
¶
אירועי הפרות הסדר הם על התשתית שנבנית בעקבות ההתנגדות של הקיצוניים לרכבת שתעבור בבר אילן. כרגע אנחנו בעבודה על הציר הירוק, שזה בר אילן. רובם של המפגינים בבר אילן הם לא תושבי בר אילן. כשנגיע לציר הכחול, שזה אומר כל הכרייה של המנהרה מתחת לרחוב יחזקאל, כיכר השבת, שטראוס, זה יהיה המגרש הביתי של המפגינים ושם ההתנגדות תהיה הרבה יותר גדולה ומשמעותית.
שלומי טובול
¶
יש קבוצה של קיצוניים שלא רוצים את הקדמה, שלא רוצים את הרכבת הקלה, כי אז הציר הרבה יותר זמין ואנשים שלא קשורים יגיעו בכמויות הרבה יותר גדולות. הם רוצים לשמור על ההרמוניה, על ההגמוניה שלהם, על הערכים שלהם בתוך קבוצה סגורה. הם חוששים מהחשיפה, לכן הם מתנגדים לכל דבר שהוא בהיבטי המודרניזציה, כשחלק מהמודרניזציה זה רכבת קלה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לנו אמרו בדיון הקודם שהקצו 30 שוטרי יס"מ ב-2020 ומכורח הנסיבות הרחיבו את זה לחברות אבטחה חיצוניות שאמורות לסייע. אני מבינה שבעניין האבטחה משרד התחבורה עושה את המכרזים והכל ואתם בעניין הסמכות למעצרים וכל התהליכים שנעשים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
חלק ממה שקורה זה לא רק ונדליזם שמעכב עבודות, זה גם החרבת תשתיות. האם מושתים קנסות? יש פה ציבור שמפגע בתשתיות המדינה, דבר שעולה למדינה הרבה כסף. הדבר גם מצולם במעגל סגור, נכון?
שלומי טובול
¶
חלק כן, חלק לא. בשנתיים האחרונות הוגשו 31 תביעות אזרחיות נגד פורעי חוק, כאשר כל תביעה היא על סך של 300,000 שקלים. אחרי שאנחנו מגישים את התיק לכתב אישום החומרים עוברים בתיאום מלא של היועמ"שית וחברת מוריה. חברת מוריה היא זו שמגישה את התביעות האזרחיות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
חברת מוריה מבוטחת על נזקים. אם עכשיו יש נזק שנאמד ב-10 מיליון, המדינה לא יכולה להשית על חברת מוריה את העלויות. כמה הנזקים עלו למדינה? אנחנו יודעים שהאבטחה, כולל ה-77 מיליון שקלים שרוצים להוסיף עכשיו, עלתה למדינה מ-2020 עד 2024 כ-400 מיליון שקלים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
זה רק על הנזקים לתשתיות. יותר מחצי מיליארד ₪ נזקים. למה המדינה צריכה לשלם על הוונדליזם?
יעל ביטון
¶
אנחנו מגישים את התביעות בהתאם לייעוץ משפטי מלא של משרד עורכי הדין אשר אקסלרוד. הוא מנחה אותנו לגבי כמה כסף אפשר לתבוע מכל פורע חוק או מכל מתנגד. אנחנו מקדישים המון זמן כדי לזהות את המתפרעים על מנת שנוכל להגיש תביעה כי כשיש את ההתפרעויות האלו יש מאסה ענקית של אנשים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אפשר לקבל את חוות הדעת המשפטית? האם חברות האבטחה שמועסקות במיליונים על גבי מיליונים לא אמורות לעשות את המיפוי האנושי?
יעל ביטון
¶
בזכות זה שיש חברת אבטחה כמות הנזקים ירדה משמעותית. היו לנו לא מעט אירועי שריפה של פילרים ושל תשתיות שהמאבטחים ידעו לקרוא לשוטרים במיידי כדי למגר את התופעה. נתנו לכל מאבטח שעובד באתר כדור אש שיוכל לזרוק.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
זה נשמע כמו אירועי פח"ע לכל דבר ועניין. אם היינו יודעים שזה על רקע לאומני היינו יוצאים מגדרנו.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מדינת ישראל הוציאה 400 מיליון שקלים על האירוע הזה. אנחנו לא מצליחים לאבטח אירוע של סלילת רכבת קלה בבירת ישראל. מתוך 322 מיליון שקלים תקבלו מקסימום תשעה מיליון שקלים. אני לא בטוח שאכפת לכם כי הרי תתבעו את המדינה ותקבלו ממנה את הכסף. איך נותנים לדבר כזה להתרחש? מדובר פה על מיליוני שקלים שהולכים לפח.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אנחנו עכשיו מבקשים שמשטרת ישראל תקבל עוד כוח אבטחתי כחלק מה-77 מיליון שקלים, נכון?
שלומי טובול
¶
משטרת ישראל מפעילה בכל יום 40 שוטרים כדי לטפל בכל סוגיית הרכבת הקלה. מתוך 30 תקנים אתה מגיע להפעלה של בין 10 ל-12 שוטרים ביממה.
שלומי טובול
¶
קיבלנו 30 תקנים למקטע שהוא סך הכל 2.5 קילומטר. המקטע הולך לגדול משמעותית אחרי שנתחיל את העבודות ביחזקאל ושטראוס.
שלומי טובול
¶
יש פערי כוח אדם גדולים מאוד ליס"מ ירושלים. חלק מהתקנים הם תקנים שנמצאים בפועל, חלק מהתקנים הם אנשים שהתפטרו ואנחנו מנסים כרגע לגייס.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
תופעה ייחודית במדינת ישראל שמשלמים עליה 400 מיליון שקל ולא מצליחים למגר אותה שנים על גבי שנים. 77 מיליון שקלים לוקחת חברת מוריה וקונה עם זה אבטחה אזרחית שתמלא את התקן של השוטרים.
שלומי טובול
¶
30 תקנים בשביל 200 אירועי הפרות סדר זה אפילו לא טיפה בים. אני משקיע בכל אירוע כזה בסביבות ה-100 שוטרים, כאשר יש אירועים יותר גדולים שאני משקיע יותר שוטרים. הגעתי לאירועים שבהם אני משקיע 200 שוטרים. אתה מדבר איתי על 30, על טיפה בים שאמורה לתת שגרה, לא אמורה לתת מבצע. יש הבדל גדול בין שגרה למבצע.
שלומי טובול
¶
זה למקטע הייחודי, אבל זה 30 תקנים ברוטו כי יש חופשים, הכשרות, אימונים. 12 שוטרים זה מה שנשאר בנטו אחרי שאתה חותך את הכל. אני משקיע 40 שוטרים בכל יום בטיפול בבעיות הרכבת הקלה. הרבה יותר ממה שהמדינה נתנה לי אני אמור להשקיע היום.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
האם אתם חושבים שיש דרך לצמצם את העלויות בנושא הזה? מה צריך לעשות אחרת כדי שזה יעלה לכולנו פחות? אולי צריך לטפל בתופעה עצמה אחרת.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
האם תוכלו להגיד לנו את סך העלויות כל שנה כדי לראות אם התופעה הזאת מתעצמת? מה העלות של היחידה המיוחדת הזאת?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
מדינת ישראל ב-2024 לא מסוגלת להקים קו רכבת. בבירתנו הנצחית אדון בן גביר לא יודע להקים פסי רכבת בלי שישרפו את הנשמה של כולנו ויעלה לנו 400 מיליון שקל.
יעל ביטון
¶
עדיין לא גבינו, זה עדיין בתהליכים. כתבנו בכתבי התביעות שכל כסף שיגיע מהתביעות האלו יחזור לקופת המדינה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
איזה עצות ייעול יש למשטרה ביחס לסוגיה הזאת למרות שהבנתי שמשפרים את היכולות של המאבטחים?
שלומי טובול
¶
שני גורמים מרכזיים יכולים לשנות את המצב. הגורם הראשון, הקמת מינהלת בירושלים כמו שיש בתל אביב שתיתן את המענה אך ורק לסוגיית הרכבת הקלה, והגורם השני, לשנות את החקיקה.
שלומי טובול
¶
הענישה לאנשים שבאים ומתפרעים בכל הנוגע לרכבת הקלה צריכה להיות ענישת מינימום, תלוי בחומרת האירוע, ומשם להתחיל להתקדם.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
האם היום זה נחשב הפרעה לציבור? איזה סוג של כתבי אישום מגישים היום נגד האנשים האלה?
שלומי טובול
¶
יש כתב אישום על הפרת הסדר הציבורי וכתב אישום על ונדליזם. יש כאלה שמייצרים את הוונדליזם, פוגעים בתשתיות מדינה.
היו"ר משה גפני
¶
אני מודה לכם, אנשי המשטרה, שנעתרתם לבקשתי ושעניתם לשאלות, ואני מודה לאנשי מוריה שהייתם גם בישיבה הקודמת וגם בישיבה הנוכחית. חלק מהמסקנות נמצא בכנסת, חלק נמצא אצל היועצים המשפטיים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
התקציב הזה מאוד חשוב למפונים ולמילואימניקים. כולנו תומכים בלהביא להם כסף, אבל השאלה מאיפה. יש את הנושא של הסיוע האמריקאי של קרוב ל-20 מיליארד שקל ואת ההתרחשויות בצפון, שאלה שני דברים גדולים שישנו דרסטית את תקציב 2024. ראש אגף התקציבים אמר שהוא הציע להביא כסף למפונים בלי לגעת בתקציב ובלי להגדיל את הגירעון. האם לא התקיימו דיונים במשרד האוצר בנוגע להתרחשויות בשבוע האחרון בלבנון ובנוגע לכסף האמריקאי? לא חשבתם ללכת על ההצעה של אגף תקציבים, על לתת את הכסף למפונים ולמילואימניקים בלי לפתוח את התקציב?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אנחנו מדברים על 3.5 מיליארד שקלים שבשבילם עשו חוק תקציב חדש, כשלפני חודשיים היו מונחות פה העברות כספיות על סך של 10 מיליארד שקלים. בכל התקציב הזה לא קיצצו משרד ממשלתי אחד וגם לא כספים קואליציוניים.
יואב הכט
¶
חברת הכנסת אימאן ח'טיב שאלה אם נכללה תוספת עבור מיגון של יישובים ערבים בצפון לאור האסקלציה בלחימה. התקציב הזה לא כולל שום הקצאה נוספת בגין האסקלציה, הוא אך ורק בגלל ההימשכות.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
גם לא בתי ספר ומערכות חינוך?
היו"ר משה גפני
¶
אימאן, על מה שהעלית צריך לעשות דיון אחר.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה אמור להיות חלק מהתקציב הזה, אנחנו באמצע סיטואציה.
יואב הכט
¶
לשאלתו של חבר הכנסת עמאר אם התקיימו דיונים נוספים לגבי מה עושים במקרה שהסיוע האמריקאי לא מגיע, התשובה היא שקיימנו דיונים. לפני חודש לא ידענו את זה באופן ודאי, עדיין היה סיכוי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
ידענו על הכסף האמריקאי לפני שבועיים-שלושה. למה אתם לא מביאים את הכסף למפונים מתוך התקציב ואז בונים תקציב חדש שתביאו לכנסת?
יואב הכט
¶
מכיוון שמתווה הסיוע לתושבי הצפון ממומן אך ורק לעוד חודש וזהו, עמדת הממשלה היא שנכון להמשיך לקדם את הצעת החוק הנוכחית שנותנת פתרון לחודש אוקטובר ולהמשך השנה.
יואב הכט
¶
פתרונות של מימון מתוך התקציב תמיד מבורכים, אבל כעת הצעת החוק שבדיון נותנת מענה טוב לסוגיה הדחופה הזאת של הארכת מדיניות הפינויים.
שלומי רוט
¶
סעיף 17 – תיאום פעולות הממשלה בשטחים. 124,849,000 בהוצאה, 278,142,000 בהוצאה מותנית בהכנסה, שיא כוח אדם – 330. לאורך השנה היו פלטים בסך של 413,000 שקלים. עכשיו יש החזר פלטים של 298,000.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
יש לי שאלות ספציפיות על דלתון, על עלמה, על כל מרום הגליל. יש בירוקרטיה מטורפת ממרץ שהקצו את הכספים ועדיין לא קיבלו. לא בניתם מיגונית אחת, הכל מתרומות, ויש עדיין חוסרים של 30 מיגוניות במועצה אזורית מרום גליל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
תודה, אדוני היושב ראש. אני חושבת שדי ברור שאנחנו שוב פותחים ומשנים את התקציב של מדינת ישראל כשכל הנחות היסוד הן לא בתוקף - לא שהמפונים ישובו לבתיהם ביולי, לא שתתפתח מלחמה בצפון. עלתה כאן הסוגיה של אי ודאות ביחס לסיוע האמריקאי. מדובר בהנחות ששומטות את היסוד מפתיחת התקציב הזה בפעם השלישית, כאשר כולנו יודעים שגם הולכים לפתוח אותו בפעם רביעית.
היו"ר משה גפני
¶
להתפטר זה גם רעיון שאני לא שולל על הסף. תמונת המצב היא שאם אני קם והולך ואין את הקופסה הזאת, אין את התקציב הזה, לאותם מפונים, לאותם חיילי מילואים ולאותם אלה שנמצאים בתוך קבלת הכסף לא יהיה את הכסף.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זו תמיד הדילמה שלנו בוועדת הכספים. השיטה תמיד זהה - מביאים לנו דברים שלא מקובלים עלינו, ואז אומרים לנו שזה עטוף בכסף למפונים. הורדות הדירוג והפגיעה שתיגזר מזה תושת על אותם מילואימניקים, על אותם מפונים ועל אותם אזרחי ישראל שישלמו באי הורדת הריבית, בעלויות הריבית, באג"ח הישראלי. אנחנו כבר יודעים שזה עלה לכולנו מיליארדים רבים של דולרים. הכוח שלך כיושב ראש הוא לומר לשר האוצר לבוא לפה ולתת הסברים וגם לאלץ את המערכת לעבוד כמו שצריך.
אני מניחה שאדוני היושב ראש כבר התחיל להכיר את טיוטות תקציב 2025 שנשלפו ופורסמו לאוויר באיחור רב מהרגיל. אני רוצה להציע לך לקיים דיון על אלמנט אחד שכלול בתקציב 2025. האם ידעת, אדוני, שעומדים להחליש עד מאוד את כוחה של ועדת הכספים באישור העברות והסטות של תקציבים מתקנות לתקנות? דרך המלך היא כשכמדינה מאשרת תקציב, כל שינוי בין תקנות חוזר לוועדה הזאת לאישור. שר האוצר מקדם "רפורמה" לפיה הסטה והעברות בין תקנות בין משרדים לא יעברו דרך פיקוח פרלמנטרי ואישור ועדת הכספים. ביום אחד אתה יכול לקום בבוקר ולגלות שכסף שהוקצה למטרות חינוך מסוימות הועבר על ידי שר החינוך למטרות אחרות בלי אישור ועדת הכספים, ויותר גרוע מזה, בלי שהציבור יודע כי הדיון לא צף בוועדת הכספים. אני רוצה לבקש ממך דיון על זה כי הדבר הזה חמור מאוד.
היו"ר משה גפני
¶
<< יור >
אני עוד לא רואה שזה קיים באיזה שהוא מקום. זה הכל בתקשורת בשלב הזה. ולדימיר, בקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
התקציב הזה, לאור כל מה שנחשף פה גם היום וגם בשבוע שעבר על כך שקרוב ל-40 מיליארד שקלים נמצאים מחוץ למסגרת התקציב, לא יכול להיות מאושר. זה לא מקצועי, זה לא נכון. יש פה הסתברות לא מבוטלת שתוך מספר שבועות נקבל תקציב נוסף. שאלת מה עליך לעשות. אני מציע לך לדרוש ממשרד האוצר למשוך את ההצעה ולהכין תוך שלושה ימים הצעה נוספת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
תוך שלושה ימים הם יכולים להכין הצעה חלופית שמותאמת למציאות, כי התקציב הזה הוא פיקציה, הוא מנותק מהמציאות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אנחנו לא יכולים לאשר את זה, אנחנו משקרים את עצמנו ואת הציבור. אני קורא לך לדרוש ממשרד האוצר למשוך את ההצעה ולהגיש תוך מספר ימים הצעה אחרת, הצעה אמיתית.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
צריך למשוך את ההצעה, להכין הצעה נוספת ואז יהיה כסף. תאמין לי, יהיה כסף למפונים. יש מספיק כסף גם בתוך התקציב הקיים.
בתקציב 2025, כפי שאורית אמרה, שיש קווים לדמותו, אין שלושה דברים שבעיני מאוד חשובים לעתיד הכלכלה שלנו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אין בטיוטת חוק ההסדרים שום דבר שקשור למאבק ביוקר המחייה, אין שום דבר שקשור להחייאת ההייטק הישראלי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אין שום דבר שמעודד את תעסוקת החרדים. אלו שלוש נקודות קריטיות לעתיד הכלכלה שלנו, אבל שר האוצר לא מתייחס לזה.
אני רוצה לדבר על אזורים בצפון שאתמול, לצערי, נכנסו לטווח ירי. אנחנו כבר צריכים לחשוב איך אנחנו מפצים את העסקים בכל האזורים האלה. אני לא רוצה שנמתין עכשיו עוד חודשיים ורק אז נדבר על מה שקרה לפני חודשיים. בוא נחשוב כבר עכשיו. יכול להיות שהסכום הזה שנצטרך לשלם כפיצוי לאזרחים ולעסקים צריך להיכנס לתקציב הנוסף הזה, לא לתקציב נוסף מס' ארבע או חמש, כי האנשים האלה צריכים את הכסף עכשיו.
יש 18 חברים בוועדת כספים. מפלגת הליכוד היא המפלגה עם מספר החברים הכי גבוה בוועדה. ארבעה חברי כנסת מהליכוד הם חברי ועדת הכספים. האם בדיוני התקציב שנערכים כבר שבועיים ראיתם חבר כנסת אחד מהליכוד? אין חברי כנסת מהליכוד. אני קורא לחברי מפלגת הליכוד לחזור לדיוני ועדת הכספים, לא רק לבוא להצבעות, כי אנחנו מדברים פה על הכל, אנחנו מדברים פה על הצרכים האמיתיים של אזרחים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
בשבוע שעבר התכנסה ועדת שרים למיגור האלימות במגזר הערבי. מי לא הגיע לישיבה? המפכ"ל והשר לביטחון פנים. שניהם החליטו להחרים את הישיבה כי הממונה על האלימות במגזר הערבי לא זומן. ראש הממשלה מקיים דיון על מיגור האלימות בלי נוכחות השר ובלי נוכחות המפכ"ל. איבדנו את המשילות לגמרי במדינת ישראל, לא רק במגזר הערבי. בכל הארץ אין משילות. בכל מקום שתיגע בו אין משילות. הרצח משתולל במגזר הערבי והאלימות משתוללת בחברה היהודית. בכל מקום שאתה מגיע יש גניבות, רציחות, דמי חסות, אבל השר לביטחון פנים מחליט להחרים את הדיון שכל כך היה חשוב. כשהייתי חבר בוועדה למיגור האלימות במגזר הערבי בממשלה הקודמת, הצלחנו להוריד את מספר הנרצחים במגזר הערבי. היינו אז עם 116 נרצחים. שנה אחרי עלינו ל-244. השר הכושל ביותר שהיה למדינת ישראל הוא השר הנוכחי הזה, השר בן גביר, שלא מצליח להשתלט על שום דבר ומחליט להחרים ישיבה כל כך חשובה, ישיבה שיכולה לעזור במיגור האלימות.
אני עוקב אחרי מה שקורה. אני חי בצפון, אני חווה כל מה שקורה בצפון. כל מה שהיה בצפון לפני שבוע לא נמצא היום בצפון, אנחנו במצב אחר לגמרי - ירי לחיפה, לקריות, לעפולה, ליוקנעם, למגדל העמק, לבית שאן. אנחנו רואים כזה שינוי דרסטי בצפון, שינוי שישנה את כל התקציב. כשראש אגף התקציבים היה נוכח כאן בשבוע שעבר, הוא אמר שהם לא לוקחים את הנושא של לבנון ואת התעצמות המלחמה בלבנון בגלל שהם לא יכולים לדעת. גם כשאישרנו את התקציב המקורי, דיברו על כך שיכול להיות מצב של התעצמות המלחמה בצפון שלא נלקח בחשבון. אנחנו עכשיו מעבירים תיקון לתקציב שאנחנו יודעים כולנו שכל המספרים ישתנו, שהכל ישתנה. אגף התקציבים בעצמו אמר שהוא נתן אופציות לשר האוצר ולממשלה להביא את הכסף למפונים מבלי לגעת בתקציב. למה אנחנו צריכים עכשיו לבוא ולאשר תקציב כאשר יש אפשרות לתת את הכסף למפונים ולאנשי המילואים מתוך התקציב ורק אז לבוא עם תקציב שיתאים למציאות? לא יכול להיות מצב כזה שאני יודע מה הולך לקרות אבל בכל זאת מאשר תקציב. אני לא מאמין שדבר כזה היה קורה באיזה שהוא מקום בעולם. אנחנו יודעים שהכסף האמריקאי לא יגיע וגם הכסף ממס רכוש. אם הוקצו 24 מיליארד שקל עד עכשיו ממס רכוש, בעוד חודש זה יהיה 50 מיליארד. למה אנחנו לא עוצרים?
כל העדה הדרוזית גרה בצפון. אתמול קיבלתי שיחה מבן אדם מבוגר שכמעט בכה לי בטלפון. אנחנו, הדרוזים, מאמינים בגורל, אף אחד מאיתנו לא יפנה את הבית שלו וגם לא יתפנה. האיש שדיבר איתי אתמול אמר לי שהוא רואה את הילדים ואת הנכדים שלו מתרוצצים ולא יודעים לאיפה ללכת כי כל הבתים ישנים. ביישוב כמו ג'וליס, ומי שדיבר איתי הוא מג'וליס, יש רק שש מיגוניות. הבטיחו לספק 18 מיגוניות ליישוב. כשראש המועצה מבקש לקבל את המיגוניות עכשיו כי עכשיו הוא צריך אותן, אומרים לו שאין תקציב, שאין אפשרות לספק את המיגוניות. הוא לא צריך את זה עוד חודש או עוד חודשיים. למה עד עכשיו לא העברתם את כל המיגוניות ליישובים הדרוזים שנמצאים על הגבול? הם לא מתפנים ולא יתפנו. יש מספיק כסף במשרד הביטחון ומספיק כסף בתוך התקציב. צריך החלטה להעביר מיד את כל המיגוניות ליישובים הדרוזים.
יואב הכט
¶
נערכו דיונים בעניין הצעת חוק התקציב הנוכחי ובהצעת חוק נוספת שיש פוטנציאל שנזדקק לה. האירועים בצפון בשבוע האחרון וגם היום הם לחלוטין חלק ממערך השיקולים שמנחים אותנו. חוסר הוודאות לגבי לאן האירוע הזה הולך הוא כל כך משמעותי וכל כך ברור לכולם שהוא זה שהאיץ או הכווין אותנו לקבל החלטה שלא לתקן את הצעת החוק הנוכחית כפי שמונחת בפניכם אלא להמשיך בה במתכונת הנוכחית על אף הסבירות הבלתי מבוטלת שנזדקק לשינוי נוסף בתקציב בהיקף לא קטן, בין היתר בשל הסיוע האמריקאי.
היו"ר משה גפני
¶
אני שאלתי את החברים מה הם מציעים לי לעשות, האם לקום, לסגור את הישיבה ולחכות שאתם תתארגנו עם תקציב נוסף. אתה יודע לענות תשובה לשאלה הזאת?
יואב הכט
¶
החוק הנוכחי, לעמדתנו, נותן פתרון לסוגיה הדחופה שלא תלויה אחד לאחד בסוגיית האסקלציה ובסוגיית הסיוע האמריקאי.
יואב הכט
¶
ככל שוועדת הכספים או מליאת הכנסת תחליט לדחות את הצעת החוק, הממשלה תצטרך למצוא פתרון בהול לסוגיית הארכת מדיניות הפינויים.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
תביאו אחת מההצעות שהצעתם לאישור הממשלה בלי לפתוח את התקציב, הרי זה מה שאמר ראש אגף תקציבים.
יואב הכט
¶
הפתרון שאושר על ידי הממשלה מבטא את מדיניות הממשלה, הוא אומר שיש להגדיל את התקציב לצורך מימון הארכת מדיניות הפינויים.
(הישיבה נפסקה בשעה 13:00 ונתחדשה בשעה 13:30.)
שקד כסלו
¶
הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 26),
התשפ"ד-2024
תיקון סעיף 21 1. בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992,
בסעיף 21(ב)(2), במקום "3.2%" יבוא "3.9%".
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איך זה עולה עם כספי הסיוע שעל חלקם תוכנן פה? היה פה יוגב בשבוע שעבר שאמר ששלושה וחצי מיליארד דולר אמורים להגיע. איך זה מתכנס?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
איך אנחנו עכשיו מתייחסים לזה? בשבוע שעבר דיברו איתנו על כך שזה אמור להגיע. עכשיו פתאום זה חסר. זה לא מסתדר לנו.
שקד כסלו
¶
כרגע הדברים עומדים ואנחנו לא רואים בהם קושי משפטי מבחינת הצעת חוק התקציב והצעת חוק המסגרות.
יואב הכט
¶
ממה שאנחנו יודעים היום, וזה התחדד לאור ההתפתחויות שהיו בשבוע האחרון, הסבירות שמלוא כספי הסיוע האמריקאי המיוחדים יגיעו במהלך השנה היא סבירות נמוכה מאוד. יש חוסר ודאות משמעותי לגבי מה אותו היקף שכן יגיע. יש סכום שבוודאות יגיע וסכום שבוודאות לא יגיע, אבל אנחנו לא יודעים להגיד. זאת סוגיה אחת שמעכבת אותנו מהלביא תיקון במסגרת הצעת החוק הקודמת שהגשנו ומשפיעה על הצעת החוק הנוכחית שאנחנו דנים בה. היו דיונים במהלך השבוע האחרון האם ניתן, באיזה אופן, ומה השיקולים שבגינם נביא תיקון להצעת החוק הנוכחית ונגדיל את היקף התקציב הביטחוני. בגלל חוסר הוודאות לגבי היקף הסיוע שיגיע השנה, ובגלל חוסר הוודאות המשמעותי מאוד לגבי התממשות סיכון האסקלציה שהוא הסיכון השלישי מבין הסיכונים שמנינו בעת הגשת הצעת חוק התקציב הנוסף וחוק המסגרות בפברואר השנה, חשבנו שלא נכון לעכב את הצעות החוק הנוכחיות שתומכות בסוגיית הפינויים.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
האם זה שלא נכון לעכב גובר על המחשבה שאנחנו כמעט בוודאות צריכים להביא עוד תקציב לקראת סוף שנה? האם זה נכון להתנהל ככה?
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש יותר ודאות שיגיע כסף נוסף, שתבוא מסגרת להעלאת הגירעון. יש עוד כסף שנצטרך להביא לפה. את אומרת שהכסף של הפינויים גובר על לחכות עוד שבוע ולהביא את הכסף. אני מאמין שבתוך שבוע נדע בדיוק איפה אנחנו עומדים, נראה מה הצרכים של מערכת הביטחון. האם העילה הזאת גוברת על המשחק הזה של תקציב נוסף והמשחק בגירעון?
שקד כסלו
¶
זו לא שאלה של גובר או לא גובר. כרגע, בעת שהבחינה המקצועית של הדברים לא הסתיימה, אין ודאות ואנחנו לא סבורים שיש קושי משפטי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
נציג אגף התקציבים אומר שהסיכוי הוא כמעט אפסי שהכסף יגיע. יש קושי משפטי בכך ששמים את הסכום הזה שלא יגיע בתוך התקציב. זה קושי משפטי, זה לא רק קושי מספרי. אם אומרים באופן ברור שכמעט 20 מיליארד שקל לא יגיעו והם בכל זאת נמצאים בתוך התקציב, זה לא מעורר קושי משפטי?
שקד כסלו
¶
מכיוון שהבחינה המקצועית טרם הסתיימה אנחנו לא יכולים להצביע על קושי משפטי בהצעת החוק הקיימת. אני לא יודעת להגיד שיש כסף שלא ייכנס ונדרש עכשיו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
נאמר לנו באופן ברור על ידי אגף התקציבים שהכסף לא יגיע. אנחנו יכולים להסתמך על תקציב כאשר אומרים לנו שהכסף כמעט בוודאות לא יגיע?
יואב הכט
¶
יש רכיב של סיוע אמריקאי שככל הנראה יהיה זמין ב-2024, כשלהערכתנו הוא לא נופל מ-3.5 מיליארד דולר, הוא אפילו יותר גדול מזה, והשאלה אם הוא גדול יותר בסכום מינורי או גדול יותר בסכום משמעותי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה מפריע לי? שאנחנו מתייחסים לחוק התקציב כמו לפנייה תקציבית. אנחנו לא בפעם הראשונה השנה משנים את חוק הפחתת הגירעון. האם לא הגיע הזמן, לאור השינויים הקודמים והשינוי הזה, לשנות את שם החוק כך שהוא ייקרא חוק הגדלת הגירעון לפחות עד תום כהונת הממשלה הזאת?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
היועצת המשפטית ומשרד המשפטים פסלו לאחרונה לא מעט החלטות של הממשלה שלא גובו בבסיס מקצועי, כמו חוק הפטור מגיוס. אנחנו עומדים להרים את היד על הצעת חוק שנכתבה בניגוד גמור לעמדת ראש אגף תקציבים. ראש אגף התקציבים הזהיר את שר האוצר מפתיחת תקציב שלישית שיכולה לאותת ולהגביר את חוסר האמון של חברות הדירוג והמשקיעים במדינת ישראל. הוא הציע תכנית של קיצוץ בכספים קואליציוניים ולהגיש את זה ביחד עם תקציב 2025 כדי שחברות הדירוג יראו משהו יותר מאוזן. לא רק שאין תמיכה של אנשי המקצוע במשרד האוצר, כולל הנגיד, יש פה גם משהו שאנחנו יודעים שהנחות היסוד שלו לא מציאותיות - הוא לא כולל תרחיש הסלמה בצפון, לא כולל הארכה מאוד משמעותית של מימון למפונים. איך כל הדברים האלה לא עולים כדי אי שקילת שיקולים ראויה כמו שראינו בחוות דעת אחרות ביחס להחלטות?
שקד כסלו
¶
אנחנו לא חושבים שיש קושי בתשתית העובדתית. יש כאן עמימות שיכולה ללוות אותנו עוד תקופה, אבל תשתית עובדתית ודאי קיימת.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מה זאת אומרת "עמימות"? ראש אגף תקציבים התנגד לצעד הזה. זה לא עמום, זה בכתובים.
יואב הכט
¶
בשנה שעברה הוקצו תוספות עבור שנות השירות ועבור מסגרות בלתי פורמאליות אחרות כדי לקיים פעילות שקשורה במפונים ובסוגיות אחרות שנובעות מהמלחמה. יש שינויים בהקצאה הזאת בין 2023 ל-2024.
היו"ר משה גפני
¶
אני ביקשתי בישיבה הקודמת לא ללכת לפי הקריטריון הסתמי, היבש. ביקשתי שתהיה התייחסות מיוחדת לעניין של השינשינים. בדקת את זה?
יואב הכט
¶
לא מדובר בקיצוץ שנובע מצעד רוחבי כזה או אחר. בסוף שנה שעברה הוקצו תוספות מיוחדות לנושא הזה שהשנה לא אמורות להיות מוקצות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כשלא יגיע הכסף בעוד חודשיים הפעילות של בני ובנות השירות תיפגע משמעותית. זה שיהיו אנשים שישבו בבית ופעילויות תיסגרנה זה אומר שהיה קיצוץ.
יואב הכט
¶
אני לא יודע להגיד אם יסגרו מסגרות של שנות שירות לאור הירידה בתקציב הכולל, ואני לא יודע מי מתכנן לסגור את הפעילות ומי לא, אבל - -
נעמה לזימי (העבודה)
¶
משרד החינוך היה בשבוע שעבר ואמר שיכול להיות שיעשו הסטות פנים תקציביות שיחפו. האם זה קורה?
משה סולומון (הציונות הדתית)
¶
מלשכת שר החינוך מבהירים שלא יחול כל קיצוץ בפעילות תנועות הנוער והשינשינים ותקציבם השנה יהיה דומה לשנה קודמת.
יואב הכט
¶
לגבי צאלים, אורים וגבולות יש כרגע עתירה שמתנהלת בבית המשפט. עמדת המדינה היא שהם לא חלק מהמתווים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אלוף פיקוד דרום העיף אותם מהבית ב-8.10. איזו ממשלה יכולה להגיד לי שהם לא צריכים לקבל כסף?
שקד כסלו
¶
בשל הימשכות המצב המיוחד בעורף וההוצאות האזרחיות שנובעות מהמלחמה, לרבות פינוי וכל הדברים שפורטו בהצעת החוק, מוצע להגדיל באופן חד פעמי את ההוצאה המותרת בשנת 2024 בשיעור נוסף של 0.69% מתוך ההוצאה המותרת לשנת 2023.
יואב הכט
¶
הצעת החוק הנוכחית מתעסקת בעיקר עם הסוגיה של הפינויים בצפון מכיוון שרוב המדיניות של הפינויים בדרום אינם בתוקף. יש כרגע הליך משפטי שמתנהל ביחס למדיניות הפינויים כפי שהייתה בדרום וכפי שתוקצבה בעבר. אני חושב שלא נכון שאני אתייחס בצורה שיכולה לפגוע בעמדת הממשלה בפני בית הדין.
יואב הכט
¶
מדיניות הפינויים נקבעה בשל אוסף די מורכב של החלטות מינהליות כאלו ואחרות והחלטות מדיניות. אני חושב שהדברים האלה מוכרים לכם מהפעמים שהשינויים התקציביים הובאו לכאן לדיון. הצעת החוק הנוכחית אינה נוגעת לשלושת היישובים האלה. מכיוון שהדיון מתברר כעת בבית המשפט ושם עמדת הממשלה היא שאין הכרח להכניס אותם לתוך המתווה - -
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
באיזה טיעון? מה הממשלה אומרת? זו כנראה עמדת משרד אוצר שתורגמה כתגובה לתביעה. מה עמדת האוצר? למה חשבתם שלא צריך לשלם?
יואב הכט
¶
מתווה הפינויים נקבע בהחלטת הממשלה בהתאם להמלצות ביטחוניות. עמדתנו כיום מוצגת בפני בית המשפט בהליך משפטי.
יואב הכט
¶
מתוך סכום ההוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2023, בניכוי התוספות המיוחדות של המלחמה שאושרו כאן בשלהי 2023.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
שר האוצר אמר לפני 10 ימים בוועדה שתחזית ההכנסות גבוהה יותר ב-24 מיליארד שקלים. האם לאור הקיטון בתחזית הצמיחה יש צורך בעדכון תחזית ההכנסה? האם כתוצאה מפריצת מסגרת ההוצאות אנחנו צפויים להגדלת הגירעון?
יואב הכט
¶
הגידול בהוצאה צפוי להשפיע על הגירעון, אבל ההשפעה שלו אינה גדולה כדי להביא לפריצה של תקרת הגירעון כפי שאושרה. ביוני הגיש הכלכלן הראשי תחזית הכנסות מעודכנת שבה גדלה תחזית ההכנסות מבלי קשר למה שקורה עכשיו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אבל אז הוא עדכן את תחזית הצמיחה, הוא לא עדכן את תחזית ההכנסות. האם מבחינה מקצועית זה עובר אצלכם?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
לא יכול להיות שאנחנו מורידים את תחזית הצמיחה בכמעט 50% ולא מעדכנים את תחזית ההכנסות. אצלי זה לא עובר, אני לא מצליח להבין את זה. אני לא יודע איך זה עובר אצלכם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בדיון הקודם אמרתם שאתם גם לא כל כך מבינים איך זה יכול להיות, שאתם בוחנים את זה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
איך בקדנציה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אפשר להקטין את תחזית הצמיחה בלי לעדכן את תחזית ההכנסות?
יואב הכט
¶
כל התחזיות של הכלכלן הראשי הן אך ורק מקצועיות. יש נהלים פנימיים במשרד האוצר שמבטיחים שהוא יהיה חופשי לחלוטין ועצמאי לחלוטין מכל שיקול כזה או אחר.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
לגבי הפינויים בצפון, האם אתם בודקים מחדש את חוזי השכירות של התושבים בצפון כדי לוודא שהם עדיין נחשבים תושבים בצפון, שהם חידשו את חוזה השכירות שלהם?
יואב הכט
¶
יש את התהליכים שקשורים לטיוב המדיניות של הפינויים שמתקבלת מידי חודש. עכשיו יש החלטה חדשה על הארכת מדיניות הפינויים.
יואב הכט
¶
טרם התקבלה החלטת ממשלה בנושא של הפינויים בחודש אוקטובר. יכול להיות שהממשלה תהיה מעוניינת בכך, אבל אני לא שמעתי על רצון כזה או כוונה כזאת. פה יש מסגרת כספית שנועדה לאפשר לממשלה לקבל את החלטת המדיניות על הארכת הפינויים.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
סטודנטים מתל חי או מאוניברסיטאות אחרות בצפון ששכרו דירות בקריית שמונה ובגלל המלחמה ביטלו את השכירות עדיין מקבלים את הפיצויים על חוזי השכירות שלהם.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
הוא מקבל על הדירה שלו, לא על הדירה שהוא קנה להשקעה עם משכנתא מטורפת. לא יכול להיות שהמדינה משלמת לאנשים שגרו בקרית שמונה ועכשיו גרים בתל אביב ועובדים בתל אביב, כשאנשים נאנקים ועומדים בפני חילוט של הדירות שלהם על ידי הבנקים. זה בסדר שבן אדם שהחזיק חוזה בצפון מקבל פיצוי כדי לשכור דירה במקום אחר, אנחנו צריכים לעשות את זה, אבל צריך לוודא שאנשים לא מנצלים את המעמד הזה של המדינה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו מתחילים עם ההסתייגויות להצעת חוק הגירעון של קבוצת המחנה הממלכתי. בסעיף 1 להצעת החוק, במקום "3.9%" יבוא "3.4%".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו סוברים, כמו שהתברר בדיון וכמו שראש אגף התקציבים חשב, שניתן היה לקצץ במשאבים הקיימים, לכן אני מתנגדת להעמקת הבור שכולנו נפגוש בשנה הבאה.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1 להצעת החוק, אחרי "3.9%" יבוא "ובלבד שלפחות אחוז אחד מתוך זה יוקצה לצורך חיזוק העורף האזרחי".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אחד הדברים שנעצרו על ידי הממשלה הזאת הוא תקצוב ומיגון הצפון, תכנית שאושרה על ידי שר הביטחון בני גנץ ותוקצבה בממשלת השינוי. אני חושבת שהכספים של אזרחי ישראל לא הולכים למקומות הנכונים, כאשר זה המקרה גם בפתיחת התקציב הזה.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1 להצעת החוק, במקום "3.9%" יבוא "שיעור שייקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שלא יעלה על 4.5%".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו היינו נוהגים בצורה קצת יותר אחראית, היינו מוודאים שכל הכספים שהיו יכולים להיות מקוצצים, כולל מעל מיליארד שקלים כספים קואליציוניים, היו מקוצצים. אני חושבת שאנחנו היינו עושים עבודה יותר טובה בעניין הזה.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1, בסופו יבוא "תוך מתן עדיפות לתקציבים המיועדים לשיקום יישובי עוטף עזה והצפון".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו מממנים 300 מיליון שקלים בגין ונדליזם ברכבות על ידי אוכלוסייה חרדית קיצונית בירושלים בזמן שאנחנו שומעים שתקומה משותקת ולאנשי העוטף אין עם מי לדבר.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
דיברנו ארוכות על חוסר סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת, לכן הצעתי שחצי אחוז יוקצה לתמיכה נפשית.
שלומית ארליך
¶
במקום "3.9%" יבוא "3.9%, ובלבד ששר האוצר יעמוד במילה שסדרי העדיפויות ישתנו בתקציב הנוסף בשנת 2024".
שלומית ארליך
¶
במקום "3.9%" יבוא "3.9%, ובלבד ששר האוצר יטפל באי הסדרים הקיימים ברשתות החינוך החרדיות".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שבוע אחרי הטבח הצהיר שר האוצר בפני עם ישראל שהוא יקצץ 70% מהכספים הקואליציוניים, שסדרי העדיפויות ישתנו. הוא סיפר לעם ישראל סיפורי סבתא על כך שאגף התקציבים יושב ונותן הוראה להקפיא כספים קואליציוניים. ישב כאן נציג אגף תקציבים שאמר שאפילו אחרי הבזבוזים נשארו מעל למיליארד שקלים לא מנוצלים, לכן אני מתנה את הקיצוץ בזה שהם ינוצלו.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שאם יש אוכלוסייה שכבר שחוקה, עייפה נפשית וכלכלית, זה הדור הצעיר המדהים והנפלא של ישראל שמשרת, שעושה מילואים - חלקו הם סטודנטים, חלקו הם זוגות צעירים עם ילדים. הגיע הזמן שהמדינה הזאת תעשה חוק שתומך בהם ולא באמצע מלחמה מעלה את קצבאות האברכים ומעביר כספים לסטרוק.
שלומית ארליך
¶
במקום "3.9%" יבוא "3.9%, ובלבד שמגבלת ההוצאה לא תביא לחריגה מיעד הגירעון השנתי ביותר מאחוז אחד".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת ששר האוצר צריך להקשיב לדרגים המקצועיים ולהפסיק להתיש אותנו. מעולם ועדת כספים לא דנה בכל כך הרבה תקציבים. אני אצביע נגד העמקת הבור, אלא אם זה יוגש ביחד עם תקציב אחראי לשנת 2025.
שלומית ארליך
¶
בסעיף 1, בסופו יבוא "תוך הקצאה של לפחות 0.3% לתכנית לעידוד התעסוקה באזורים שנפגעו כלכלית מהפעולות הצבאיות".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זה נוגע לחוסר המעש בקשר לסקטורים בישראל שהם מצמיחים, שהם גורמי צמיחה. היום התבשרנו שבחוברת התקציב אין תכנית לעידוד תעשיית ההייטק, שהיא פשוט יצאה מחוק התקציב לשנת 2025, ואין כל מיני הטבות מס שיעודדו חברות להישאר כאן.
שלומית ארליך
¶
ובלבד שהממשלה תגיש לוועדת הכספים של הכנסת דוח מפורט על אופן ניצול התקציב הנוסף מידי רבעון.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו רואים הרבה מאוד בלגן במסירת נתונים. אני מרגישה שאפילו אגף תקציבים לא עומד בקצב כי הוא כל היום עסוק בלפתוח ולסגור את התקציב. אני מציעה לבחון גם את שינוי הנסיבות בעקבות ההסלמה בצפון כתנאי לאישור העלאת ההוצאות.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מרגישה שמה שבעיקר אין כאן זו דוגמה אישית של הממשלה אל מול עם שלם שנותן את כל מה שיש לו ואת מה שאין לו, לכן אני רוצה להתנות את זה בסגירת המשרדים המיותרים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כשאנחנו כרגע מעמיקים את בור ההוצאות שלנו, אנחנו גם מוסיפים תוספת של 28 מיליון שקלים למשרד לירושלים. אם אנחנו מעמיקים את הבור זה צריך להיות למפונים, לא למשרד ירושלים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שאחד הדברים שמאפיינים את הממשלה הזאת זה שהיא פשוט לא מתפקדת. אני חושבת שכל מי שנוסע היום בכבישים מרגיש את הסיוט שעולה למדינה ולכלכלה שלנו כל כך הרבה כסף. אני מתנה את העמקת הבור, את זה שבאים ולוקחים מהציבור, בזה ששרי הממשלה שלנו יתחילו לעבוד.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
סדרי העדיפויות של הממשלה הזאת משובשים. לא רק שהם משובשים מוסרית כי הם מטילים הכל רק על הישראלים שעובדים ומשרתים, הם גם משובשים כלכלית כי מוציאים מפרק התקציב את ההטבות לתעשיית ההייטק ומקצצים בתקציב המדענים הראשיים. אלו האוכלוסיות והתעשיות שיממנו את המלחמה הזאת, בתקווה שהם יישארו במדינת ישראל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
מספרים לנו שמדובר בהעמקת הוצאות למפונים, אבל מדובר בתוספת של 33 מיליון שקלים לתרבות יהודית. אני לא אומרת שהדברים האלה פסולים, אבל איפה סדרי העדיפויות בימי מלחמה כאשר גם כך אנחנו נמצאים בשיא של כל הזמנים של כספים קואליציוניים עוד מהתקציב הקודם?
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני רוצה לדבר על כספים שמתווספים במסגרת התקציב הזה שמספרים לנו שהם רק למפונים. התקציב הזה כולל תוספת למעיין החינוך של כמעט 15 מיליון שקלים ועוד 26.5 מיליון שקלים לחינוך העצמאי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מתנה את זה בהשקעה בתשתיות אנרגיה. כחלק מהביטחון הלאומי של מדינת ישראל התקציב הבא חייב לכלול היערכות לתקופת לחימה אחרת, וזה דורש היערכות ברמת תשתיות ואנרגיה של ישראל.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
זה לא סוד שהמשרד לביטחון של בן גביר הפך כבר ממזמן למיליציות שמכות ומפחידות מפגינים. הפשיעה בשיא, האלימות בחברה הערבית בשיא, לכן אני מציעה להתנות את זה בתוצאות מוכחות של שיפור בביטחון האישי ומאבק בפשיעה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בשבוע שעבר פרשה תת ניצב מהמשטרה ואמרה שרשויות מקומיות שלמות נשלטות על ידי רשויות פשע.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אנחנו יודעים שמערך הכבאות מתקשה מאוד בעקבות הרבה מאוד שריפות בצפון. אני מתנה בזה את העמקת ההוצאות במקום להעביר את זה למשרדים מיותרים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני מציעה לקחת פחות כסף מהבור, להעמיק פחות את הבור, ולהשתמש בכסף לטובת הציבור שאחר כך יצטרך לממן את זה.
שלומית ארליך
¶
אחרי "3.9%" יבוא "כאשר לפחות 0.3% יוקצה לתכנית לקידום התעסוקה בקרב אוכלוסיות מוחלשות".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
המציאות הביטחונית החדשה לא תשתנה לשנים ארוכות, לכן חייבים תכניות לאומיות לשיקום החקלאות והשקעה בתשתיות תקשורת ואינטרנט. הדברים האלה היו צריכים להגיע יחד עם העמקת ההוצאות בתקציב 2025.
שלומית ארליך
¶
במקום "3.9%" יבוא "שיעור שייקבע על ידי הממשלה בהתייעצות עם בנק ישראל, ובלבד שלא יעלה על 4.2%".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ההצעה האלטרנטיבית היא שנגיד בנק ישראל הוא זה שיקבע את חוקי התקציב בזמן המלחמה הזאת, זאת לאור חוסר היכולת של הממשלה הזאת בתחום הכלכלי.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
כחלק מההיערכות ללחימה בעידן אחר, המדינה צריכה להתחיל לנהל ולעדכן את כל תפישת התשתיות האזרחיות הקריטיות שלה. אנחנו לא מוצאים את הדברים האלה בתקציב 2024 שהיה אמור להיות מוגש יחד עם פתיחת התקציב הזה.
שלומית ארליך
¶
במקום "3.9%" יבוא "שיעור שיקבע על ידי ועדת הכלכלה של הכנסת, ובלבד שלא יפחת מ-3.7% ולא יעלה על 4.1%".
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
עכשיו פורסם מה תכנית שר האוצר בתקציב - הקפאה של כל נקודות הזיכוי למי שעובד, הקפאת מענק עבודה לעובדים בשכר נמוך, מיסוי של קרנות ההשתלמות. איפה ההבטחות על חינוך חינם שהיו? האנשים שמקבלים את הכסף עכשיו, שזה המפונים, העובדים והמשרתים, ישלמו את הקיצוץ כרגע.
שלומית ארליך
¶
במקום "3.9%" יבוא "שיעור שייקבע על ידי הממשלה, בהתייעצות עם המועצה הלאומית לכלכלה, ובלבד שלא יעלה על 4.3%".
שלומית ארליך
¶
במקום "3.9%" יבוא "שיעור שייקבע על ידי הממשלה, בהתייעצות עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה".
שלומית ארליך
¶
במקום "3.9%" יבוא "4.2%, ובלבד שהתוספת תוקצה לטובת פיתוח תשתיות לאומיות בתחום הרובוטיקה".
שלומית ארליך
¶
אחרי "3.9%" יבוא "כאשר לפחות 0.35% יוקצה לתכניות לקידום הספורט התחרותי והספורט העממי".
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף קטן (א), ובו ייכתב: הכספים ייועדו רק לצרכים צבאיים שיוגדרו מראש ואושרו על ידי משרד הביטחון.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
שר האוצר הבטיח שהכל יוסט לצורכי הלחימה. בגלל שהוא הוכיח חוסר אמינות במה שהוא אומר, צריך שכל הוצאה תאושר על ידי משרד הביטחון רק לצורכי המלחמה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
אני חושבת שכל הוצאה נוספת של הממשלה הזאת צריכה להיות תלויה בוועדת ביקורת חיצונית ובלתי תלויה.
שלומית ארליך
¶
יתווסף סעיף קטן (א), ובו ייכתב: כל שימוש בהוצאה נוספת יהיה נתון לביקורת מבקר המדינה עם דגש על יעילות ובזבוז כספי ציבור.
שלומית ארליך
¶
יוגבל השימוש בתקציב נוסף לא רק לצרכים אזרחיים שנובעים מהפעולות הצבאיות, אלא גם לנזקים הנלווים שנגרמו לאוכלוסייה האזרחית.
שלומית ארליך
¶
הוצאות תקציביות שנגרמות כתוצאה מהגדלת ההוצאה ייכללו בתכנית רב שנתית לשיקום כלכלי שתוגש על ידי משרד האוצר.
שלומית ארליך
¶
הוצאות אזרחיות שנובעות במישרין מהפעולות הצבאיות, יתוקצבו מראש ולא מתוך גידול בהוצאות.
שלומית ארליך
¶
שימוש בתקציב המוגדל למטרות אזרחיות יתאפשר רק לאחר יישום תהליך ביקורת חיצונית שנערך על ידי גורם בלתי תלוי.
שלומית ארליך
¶
יופנה חלק מהתקציב הנוסף לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות לצורכי ביטחון והגנה מפני איומים עתידיים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
בגלל כל מהפכת הבינה המלאכותית והטכנולוגית, ישראל לא צריכה לקחת כברור מאליו את העליונות הטכנולוגית הצבאית שיש לה. ההיערכות הממשלתית חייבת לתת דגש על איך ישראל מתמודדת עם זה שהיכולת לגשת לעליונות צבאית טכנולוגית מתחילה להיות פתוחה בפני כל אחד - זה נושא אסטרטגי למדינת ישראל שלא ראיתי לו זכר בתכניות לטווח ארוך.
שלומית ארליך
¶
הכספים הנוספים יוקצו רק לאחר אישור דוח מומחים כלכליים בלתי תלויים שיבחנו את הצורך בהגדלה.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
ראשי הרשויות המקומיות הם בעלי שיקול דעת יותר נורמאלי מהממשלה בשימוש בכסף לצרכים הראויים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
נכון, זה יכול להיות רעיון טוב – שרק משרדים רלוונטיים למלחמה ולאתגרי הכלכלה יקבלו תוספות, לא כל המשרדים המיותרים, הפוליטיים והמומצאים.
שלומית ארליך
¶
יוגבל השימוש בתקציב המוגדל אך ורק לפרויקטים של בנייה ושיקום תשתיות שנפגעו בפעולות הצבאיות.
שלומית ארליך
¶
התקציב הנוסף לא ישמש לצרכים פוליטיים או לשיווק מדיניות ציבורית, אלא אך ורק לצרכים קיימים הקשורים ישירות לביטחון.
שלומית ארליך
¶
התקציב הנוסף יועבר לפרויקטים ציבוריים חיוניים בלבד לאחר אישור משרד הביטחון ומשרד האוצר.
שלומית ארליך
¶
התקציב הנוסף יינתן בתנאי שהממשלה תתחייב לבצע קיצוץ בהוצאות לא חיוניות במשרדים מנופחים אחרים.
שלומית ארליך
¶
התקציב הנוסף יועבר לטובת קידום תשתיות טכנולוגיות שישמשו את מערכת הביטחון בשגרה ובחירום.
שלומית ארליך
¶
הממשלה תתחייב לפרסם דוחות תקופתיים על אופן השימוש בכספים שיבוקרו על ידי גורם חיצוני בלתי תלוי.
שלומית ארליך
¶
על האוצר להגיש למזכירות הממשלה ולעיון הציבור נתונים על מצב הגירעון והחוב הממשלתי והסבר מדוע ההצעה עלולה לפגוע באמינות הפיסקלית תוך 30 ימים מיום כניסת החוק לתוקף.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי)
¶
יש לנו שר אוצר מאוד מיוחד שמגיע בפעם הראשונה בלי המנכ"ל ובלי ראש אגף התקציבים. כשהוא נעלב, או כשמישהו שואל אותו שאלה שלא נראית לו, הוא פשוט קם והולך בלי לענות. הגיע הזמן שנוסיף בחוק שהתנאי לכל אישור שלנו הוא ששר האוצר יהיה חייב לבוא כל חודשיים, להסביר לנו אם ההצעות פוגעות בשוויון בנטל, בשוויון החברתי, בחלוקת המשאבים בין הקבוצות השונות באוכלוסייה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של קבוצת העבודה. לפני סעיף 1 יבוא "101 חטופים וחטופות עדיין מוחזקים בשבי בעזה".
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא יכול להיות שאנחנו מתנהלים כאן כאילו כלום לא קורה ואנחנו לא עושים את הדבר המתבקש ביותר - עסקה להשבת החטופים והחטופות. העובדה שאנחנו כבר קרוב לשנה מאז האסון הכי גדול שידעה המדינה ועדיין נמצאים בשבי כל כך הרבה אזרחים בלי שום מענה, בלי שום נכונות להשיב אותם במיידי, זה פשוט חורבן מוסרי של מדינה, בטח של ממשלה ושל קואליציה.
שלומית ארליך
¶
לפני סעיף 1 יבוא "הממשלה מעבירה תקציב בשביל לדאוג להישרדותה בזמן שהיא ממשיכה לעכב הסכם שחרור חטופים".
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אין אחד שלא חושב שאתם דואגים יותר לאינטרס שלכם מאשר לאינטרס הלאומי והאזרחי. ממשלה שכל כולה שרידות פוליטית וביזה תקציבית בזמן מלחמה – ועדת הכספים היא העדות המובהקת לדבר הזה. יושבות פה משפחות של חטופים יום יום ומנסות לדבר ללב שלכם, אבל הלב שלכם ערל, איבד כל אמפתיה לעם הזה, לסבל ולכאב הגדול. העיקר שהכספים יגיעו למקורבים, לרמזורים, ליהלומים, לבייס, שום דבר אחר לא מעניין. כרתתם ברית אינטרסים אישית, הישרדותית, לא ברית של אינטרס לאומי, אזרחי וציבורי.
שלומית ארליך
¶
לפני סעיף 1 יבוא "תקציב זה פוגע בבריאות, ברווחה ובביטחון המדינה בשל מניעים פוליטיים".
נעמה לזימי (העבודה)
¶
התקציב הזה לא הגדיל, למרות התיקון שישנו, את הצרכים של מערכת הבריאות, בפרט הצרכים של מיגון מערכת הבריאות. אפילו אמבולנסים ממוגנים לצפון והרחבת המיגון של אותם בתי חולים שנמצאים בסכנה לא קרה עד עכשיו. הכל מתעכב, למרות שזה היה צריך להיות באופן מואץ בתקופה הזאת כדי לאפשר את הוודאות של פינוי תחת אש, כדי לייצר חוסן אזרחי וחברתי לצד החוסן שלנו במערכת הביטחון.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אותה מדיניות של ניהול הסכסוך היא גם מה שהביאה לנו את הקונספציה שהחמאס הוא נכס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית. הייתה כאן מדיניות מכוונת של חיזוק ארגון טרור, של מימון ארגון טרור בכסף, ממש מזוודות של דולרים מימון, עד כדי בנייה של מדינה שלמה מתחת לקרקע באין מפריע, התעלמות מכל המלצות מערכת הביטחון. כל זה נעשה תחת מדיניות ברורה של בנימין נתניהו וכל שותפיו הקואליציוניים. לקונספציות האלו היה מחיר הכי כבד שיכולנו לדמיין. לא ייאמן שראש ממשלת ישראל הוא זה שתחזק ארגון טרור.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
כנסת ישראל ממשיכה בסדרי עדיפויות מעוותים שלא לוקחים בחשבון את צורכי המלחמה במערכת הבריאות, בתשתיות, בשיקום של הצפון, בשיקום של הדרום. מקורבים וסקטורים מועדפים קיבלו את הכל, כולל רזרבות תקציביות שדאגו להעביר להם, ובשירותים החברתיים והחיוניים קיצצו באין מפריע. מדובר בקיצוצים שעד עכשיו לא הוחזרו להם. גם פה, בתיקוני התקציב, הם לא הוחזרו במלואם.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
צריך להעיף את כל ההסדרים המעוותים, הסקטוריאליים והמגזריים ולייצר מדיניות רווחה נדיבה שתיתן לכל האוכלוסייה שירותים חברתיים וחיוניים בצורה מספקת וראויה. מדינת ישראל צריכה חוסן חברתי, לא רק חוסן ביטחוני. אין לנו את הפריבילגיה לא להיות מדינת רווחה. הערבות ההדדית שלנו היא הכוח שלנו. מי שמדמיין שתהיה פה אחדות בלי שהמדינה לוקחת אחריות על האזרחים לא יודע על מה הוא מדבר. אחדות מגיעה מתוך סולידריות, מתוך ערבות הדדית, מתוך דאגה של המדינה לאזרחיה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
כספים קואליציוניים זאת רעה חולה. אם כבר מקיימים את זה כדי להשלים פערים, כדי לתת איזו שהיא חירות בלתקצב כל מיני שירותים, צריך להגביל את הסיפור של כספים קואליציוניים לאיזה שהוא רף מסוים וסדרי עדיפויות. הכספים הקואליציוניים בתקציב של הממשלה הזאת עמדו על 14 מיליארד שקלים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
תקציב אמור לשקף תפיסות חברתיות ואידיאולוגיות של אומה. כשהתקציב ישקף את הרצון שלנו למדינה שאנחנו רוצים להיות ולחברה שאנחנו רוצים לראות, התקציב יקבל סדרי עדיפויות אחרים לגמרי, סדרי עדיפויות שמקבלים על עצמם צמצום פערים ואי שוויון, טיפול בכשלים ועיוותים ארוכי שנים. הדבר הזה הוא לא חלום באספמיה, הוא יכול להיות אם הפוליטיקאים יהיו אחראים מספיק, מנהיגים מספיק, אבל לצערנו אין את זה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
משאל עם זו סוגיה מאוד מורכבת. אני חושבת שאם יש נושא שראוי היה להפעיל משאל עם לגביו, זה החובה שלנו לאזרחים לא להפקיר אותם. אזרחים שנחטפו מהבתים שלהם, מהמיטות שלהם, נחטפו במשמרת שלכם. עוד מעט שנה והם שם, כי אכפת לכם רק מהכספים שלכם ומחוק ההשתמטות. אזרחים משלמים בחיים שלהם כיוון שאתם הפקרתם אותם. היה ראוי להפעיל חוק משאל עם לפדיון שבויים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
תקציב זה אכן מתעלם מבעיית יוקר המחייה שרק הוחרפה בצל המלחמה. כשרשתות מעלות מחירים בזמן מלחמה והממשלה מעלה מסים שלא מבחינים בין רמות הכנסה ובכך פוגעת במעמד הכי נמוך בישראל, בהכי שקופים שאף אחד לא רואה, זאת חרפה מוסרית.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
יש כאן ממשלת ביזה. כולכם אחרי האסון אמרתם, "טוב, אולי לא נשאר לנו פה הרבה זמן, לכן בוא ניקח מה שאפשר ממי שאפשר, נחלק לכל המקורבים ולחברים שלנו את מה שצריך". ככה התנהלתם, ככה אתם עדיין מתנהלים, בלי שום אכפתיות, בלי שום לב וחמלה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא ייאמן, אתם כבר כמעט שנתיים בממשלה ולא עשיתם משהו אחד שאמור לטפל ביוקר המחייה על כל היבטיו – בשכר, בדיור, בסל בסופר, בשירותים החברתיים והציבוריים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
זה חוק אורית סטרוק, הנהנית הגדולה ביותר כבר כמה תקציבים. זאת שרה מיותרת במשרד מיותר, שרה שכל תפקידה הוא להעביר כספים למקורבים ולחברים, ממש כספי שוחד. זה חוק שעוזר למאחזים מעבר לקו הירוק ומפלה את הנגב, את הגליל, את הצפון, את הדרום ואת מי שנפגעו. לא ייאמן שהחלטת ממשלה שעברה רק לפני כמה ימים לוקחת 200 מיליון שקל מחבל תקומה. איך אפשר לקחת לאזרחים שעברו את התופת את הכסף שהבטחתם להם? איך לשם הגעתם?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
קיימנו פה כמה דיונים על מצב הגירעון, כשבכל אחד מהדיונים ביקשנו את הוודאות ואת הירידה לעומק הפרטים. לא הגיע לדיונים דרג בכיר מהרשויות ומהאוצר, פרט לדיון אחד שבו הגיע מישהו מהחשכ"ל. יש זילות מוחלטת בכספי ציבור ובעתיד הכלכלי והחברתי של הציבור.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
המחדלים שצריכים להיחקר בוועדת חקירה ממלכתית הם כמובן מחדלים ביטחוניים, מודיעיניים, מדינתיים של מנהיגות כושלת ומפקירה. המחדלים הם גם הפקרת הזווית האזרחית והחוסן החברתי שלנו במכוון, אם זה בריסוק השירותים החברתיים, בייבוש, בהזנחה, בג'ובים הפוליטיים, בקומבינות, במינויים הפוליטיים שחיסלו את השירות הציבורי והחלישו את המדינה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
התקציב הזה מפקיר הרבה יישובים מפונים ויישובים לא מפונים, כמו יישובים במועצה אזורית אשכול. התקציב לא לוקח בחשבון אזרחים שנפלו בין הכיסאות תוך כדי השנה הזאת. בחודש, חודשיים או השלושה הראשונים עוד זה היה מתקבל על הדעת, אבל כשזה לאחר שנה, זה כבר בזדון, זה חסר כל רגישות, אמפתיה ובעיקר מייאש ציבור שמחכה למזור מהמדינה שאף אחד לא יכול לתת לו.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
גם כפר גלעדי בצפון מופקר בתקציב הנוכחי. כדי להאריך את הוראת הפינוי האחרונה, קיצצו יותר מחצי מהתקציב של השיקום האזרחי של הצפון. לא נתפס בכלל שלא מבטלים כספים קואליציוניים אבל מקצצים מתקציבי שיקום לחבל ארץ מפונה. אתם הממשלה שבזמנה גבולות המדינה הצטמצמו משמעותית. לא ייאמן שהימין מלא על מלא, מלא באסון, מלא בריק, מלא בהעדר יכולות, מלא בכישלונות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא יכול להיות שבהחלטת הממשלה האחרונה להרחבת הפיצויים החליטו לקחת את הסכומים שנועדו לחבל תקומה – אני מדברת על אותם 200 מיליון שקלים שכרגע החליטו לקצץ ממינהלת תקומה, ממה שהובטח להם. אני מזכירה שאחרי האסון כולם אמרו, "תקציבים נדיבים", "מה שירצו נוסיף", "הכל יהיה". איפה אתם? מה קרה? איך שכחתם?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אותה הרחבה תקציבית צריכה לאפשר לכלל הציבורים שנפגעו את המזור, את היכולת להשתקם, לעמוד על הרגליים, לצמוח ולהצמיח את המשק. כשאנחנו מסייעים לציבור, אנחנו מסייעים לכלכלה. אני חושבת שבתקציב שמביאים לפה, וגם בתקציב שהביאו לפני כן, אין שום בשורה שלוקחת אחריות אחרי כל כך הרבה זמן. רבותיי, אנחנו כל כך קרובים לשנה מהאסון, איך הפקרתם ככה?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אני רוצה להבין איך תסתכלו בעיניים לכל אותם אזרחים שידעו שיש להם מדינה שאמונה על חייהם, מדינה שאמורה לדאוג להם, מדינה שתגן עליהם בשעת אסון. לא רק שאתם מפקירים את הדבר החשוב ביותר, שזה החזרת אזרחים חיים מידי ארגון טרור רצחני, אתם מפקירים גם את כל הזירה האזרחית, את החיים עצמם.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
גפני, הבטחת בתקופה המאוד ארוכה הזאת שיהיה מתווה לשיפוי התיירות, הבטחת שאופקים ייכנסו למתווה אמיתי, לא למענק של לסמן וי. האם אתה יודע, גפני, שבמרכז החוסן באופקים יש עד שישה טיפולים למי שנפגעו? תגיד לי, למה מספיקים שישה טיפולים? לא מגיע להם טיפול נפשי ארוך טווח שישקם?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אנחנו מפקירים את האחריות שלנו לבתי הספר, לגני הילדים, להסעות ממוגנות, כאילו המציאות היא מציאות שגרתית. אפילו המרחבים של חיפה ועמק יזרעאל בתוך המציאות הזאת. לא היה נכון במשך השנה הזאת למגן את חבלי הארץ הסמוכים לפינוי? מילא במקומות בהם יש עצימות של ירי וקשה להיכנס ולמגן אותם, אבל למה קיבוץ כמו כברי צריך להשתמש בכסף שלו?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
האם יש כוונה לדון בכל אותם אלמנטים שקשורים בהרחבת המיגון למוסדות חינוך, לשירותי רפואה, לשירותי היסעים של המדינה, בין אם זה חינוך מיוחד, בין אם זה בתי ספר אזוריים?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אנחנו שומעים על לטישת העיניים בנוגע לפנסיות של הציבור. האם לך, יושב ראש ועדת הכספים, יש משהו לומר על הכוונה לגעת בהטבות הפנסיוניות? אני חושבת שזאת חרפה ללטוש עיניים להטבות הפנסיוניות. מה האחריות של המדינה אם לא לתת לאנשים אחרי כל שנות העבודה שלהם את מה שהם זכאים לו? שינוי כללים תוך כדי חיסכון וצבירות פנסיוניות כדי לממן עלויות מופקרות של סדרי עדיפויות מעוותים - פשוט להפר כל אמון עם הציבור בצורה הכי קיצונית שיכולה להיות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לא רק שנוגעים לנו בפנסיות, או שיש כוונה לגעת בפנסיות, גם רוצים לבטל את הטבת המס של קרן ההשתלמות לאחר 6 שנים. זה כאילו להגיד למעמד הבינוני, "אתם על הכוונת", "יש לכם איזו שהיא הטבה שאמורה לתת לכם אופק חיסכון מיטיב מהמדינה, אבל אנחנו מחליטים לפגוע בזה כדי לממן את המשרדים של אורית סטרוק, של עמיחי אליהו ושל החברים שלהם".
נעמה לזימי (העבודה)
¶
הייתי רוצה שכל מי שבעד הצלת חיים ובעד קדושת החיים יתנה את תיקון התקציב הזה בחתימה על עסקה להשבת החטופים והחטופות. הצלת החיים שלהם זה לא רק הצלתם, זה ייתן לנו כחברה את העוגן לדעת שיש מדינה ששומרת עלינו, שאחראית עלינו.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
הדבר העצוב ביותר לא רק בתקציבים שעברו אלא גם בתיקוני התקציב, זה שאין אף גורם שיכול להגיד מה מחוללי הצמיחה בתקציב. תקציב שעובר בלי מעודדי צמיחה ופריון זה תקציב שאין בו שום יכולת לייצר תקומה. איך אתם עומדים מאחורי זה?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
היה ראוי לייצר איזה שהוא שיח אמיתי על מה נקודות האור שתקציב אמור לייצר, איפה הוא רואה את ישראל קדימה. למה לכם לא אכפת מזה?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אתם החלטתם שהתקציב מעכשיו משרת ציבורים שאתם רוצים ביקרם, לא ציבור כללי, לא אינטרס לאומי. זה עצוב לי שזה קורה תוך כדי מלחמה קשה ומורכבת, תוך כדי זה שאנשים מסכנים את חייהם בקרב. בצבא ובכל מקום מגיע לאנשים לדעת שיש מדינה שרואה אותם כמכלול, שרואה ציבור כמכלול.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
אתם יודעים כמה מייאשת המציאות כשאנחנו רואים נתונים כל כך קשים של אזרחים אוהבי ישראל שבוחרים לרדת מהארץ? זאת לא גזירת גורל. מדינה יכולה לייצר זיקה עמוקה למולדת, לייצר מצב שאפשר להישאר פה, לחיות פה, להקים פה משפחה. זה שאזרחים מתחילים להבין שיש כאן דרג פוליטי שלא אכפת לו מהחיים שלהם, זה דבר חמור, בייחוד שכרגע אלה שעוזבים הם אנשים במקצועות הכי מבוקשים, כמו פסיכיאטרים, מנתחים.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
לפסיכיאטרים, למנתחים, לרופאים ולאנשים בתחומים מאוד חשובים שהמדינה זקוקה להם יש עוד אופציות. הם אוהבים את המקום הזה, אבל בגלל שהם חרדים למה שקורה כאן ורוצים לייצר עוגנים לילדים שלהם, הם עוזבים את הארץ. המציאות הזאת היא מציאות קטסטרופאלית וכישלון של הנהגה, כישלון של דרג פוליטי שיכול היה לנהוג אחרת, שיכול היה לייצר כאן אופק של תקווה וחיים טובים יותר. אסור להתייאש מהמדינה, צריך להיאבק עליה ועל דמותה. מה שאתם עושים מייצר ריב ומדון על סוגיות לא הכרחיות.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
כשקבוצות חזקות מחליטות לבחור לא לגור פה, זה אומר משהו על מה שקורה בחברה. זאת לא תופעה שהייתה קיימת באופן הזה בעבר. זה אכן כישלון של הנהגה, מדיניות ומדינאים. זאת אוזלת יד מערכתית כוללת, אבל זאת מציאות שאפשר וחייבים לשנות אותה. לא יכול להיות שבעת הכי קשה, כשגם יש אנטישמיות בכל העולם, אנשים בוחרים לעזוב את ישראל. זה אומר משהו על מה שאתם מחוללים למקום הזה. אפשר לתקן את זה.
נעמה לזימי (העבודה)
¶
היום בבוקר פורסם ב"כלכליסט" על ידי עמיתי גזית, שחוק תקומה עדיין תקוע, שתקציבים לשיקום העוטף מוסטים, מעוכבים ונתונים לשינויים דחופים להחלטות ממשלה בלבד. האם עושים מסחרה משיקום מרחב שעבר טבח?
נעמה לזימי (העבודה)
¶
כשאנחנו רואים את מה שקורה עכשיו בצפון, וקיבלנו עכשיו הודעות על פגיעות ביישובי העמק, אנחנו צריכים לייצר את הוודאות לאזרחים על מנת שידעו שיש להם מדינה, שיש להם גב אמיתי שייתן להם מענה, מיגון, אחריות, מענה אזרחי וחוסן אמיתי. כשהדבר הזה לא קורה, כולנו צריכים לדאוג. תושבים שעכשיו בממ"דים שלהם ובמקלטים נמצאים בדאגה עצומה. אני מאוד מקווה שלא היו פגיעות בנפש. זאת אחריות שלנו, גפני, לייצר בתקציב את אותם עוגנים של ביטחון.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני חושב שכדאי שתקשיבו למה שאמרה ראשת אגף המבצעים הפורשת. "ישנה חובבנות נפשעת של בעלי תפקידים במוקדי הכוח. אנשים שמקבלים החלטות לגבי החיים שלנו נגועים בבורות, באינטרסים פוליטיים ואישיים, ויש מועצות מקומיות שלמות שבראשן עומד ראש ארגון פשע". לא להתייחס למה שהיא אומרת? זה לא חשוב?
פנינה תמנו (המחנה הממלכתי)
¶
זה מדהים אותי איך מקצצים בתקציבי חינוך במקום להקצות תקציבים לחינוך. יש לנו הרבה עבודה עם הילדים שלנו, עם החינוך, וצר לי שאלה סדרי העדיפויות.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
שרה לאיכות סביבה שנוסעת לסיור מזבלות באיטליה כשיש יישובים שלמים שטובעים בזבל כי ארגוני הפשיעה השתלטו על פינוי הזבל במדינה, זו שרה במדינה הזאת?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
במקום שהיא תלך לג'דיידה מכר ותטפל בזה שמשאית אשפה לא יכולה להיכנס לרחוב, היא נוסעת לאיטליה לשמונה ימים. כנראה שהיא למדה משרת התחבורה שהלכה לראות איך מטפלים בתאונות דרכים בהודו כשיש פה 150 הרוגים בשנה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
350 מיליון שקל נוצלו מתוך מיליארד וחצי שיש בקרן הניקיון. מה זה אומר? שאת אף אחד זה לא מעניין. לא רק שהקרן לא מקיימת את התפקיד שלה, היא גם הפכה להיות קרן חיסכון של האוצר שממנה לוקחים הלוואה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של קבוצת רע"ם.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אנחנו בדיון מס' 3 על תקציב 2024, כששוב פעם הצרכים של החברה הערבית לא מתבטאים ולא נחשבים. הבעיה הראשונה היא הפשיעה בחברה הערבית. ספרנו על הבוקר את הנרצח ה-184. מי שאמור להיות אחראי על הביטחון של אותם אזרחים אומר שאין לו משאבים, שאין לו יכולת להתמודד.
ינון אזולאי (ש"ס)
¶
יש לו משאבים, הרבה כסף יש.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יש הרבה כסף להריסות בתים. הכוחות נכנסו הבוקר לאום אל-פחם כדי לאבטח הריסת בתים, לא בגלל הרצח שקרה. להריסות בתים יש כסף, וגם יש אנשים ששמחים על זה. יש מלחמה בתוך החברה הערבית ולאף אחד לא אכפת. אנשים אומרים שכואב להם, אבל אנחנו לא רואים שיש מעשים.
אנחנו באמצע מלחמה שמתעצמת בצפון. כרבע מתוך 300,000 תושבים במרחב הזה הם ערבים. לשני שליש מתוכם אין מיגונים. בתקציב הזה אין שום התייחסות לדבר הזה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
זה מקרה מאוד מוזר שאנחנו יושבים פה ומצביעים על תקציב תלוש מהמציאות, תקציב שלא לוקח בחשבון את שלושת הימים האחרונים שבהם נפתחה מלחמה על לבנון. אנחנו יודעים טוב מאוד שיהיו למלחמה הזאת השלכות ושתתרחב היריעה של האוכלוסייה שתסבול מהתוצאות של המלחמה הזאת. אני מגיעה מעכו לאחר שלושה ימים מאוד קשים שבהם שמענו את הפיצוצים ורצנו לממ"ד באזעקות. גם בג'דיידה מכר, לצערי הרב, וגם באבו סנאן ובמקומות מסביב האוכלוסייה הערבית סובלת.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושבת שהתקציב הזה לא לוקח בחשבון עוד ועוד אוכלוסיות שייפגעו מהמלחמה שהממשלה הזאת רצתה. כבר 11 חודשים מפציצים בלבנון, בסוריה, רוצים לגרור את כל האזור למלחמה רחבה בלי להבטיח כלום לאזרחים. עכשיו מתבכיינים ובאים להגיד שהשינויים בתקציב הם למען המפונים. הרגתם ענף תיירות שלם, גרמתם לבעלי בתי מלון, ולא רק בצפון, לפשוט רגל בגלל המצב. מישהו חשב עליהם? לא, חושבים על להרחיב התנחלויות, חושבים על לתת כסף לכל מיני שרים הזויים. "הרגיע" אותי קצת המפכ"ל בכך שהוא אמר שהוא מציע לארגוני הפשיעה לחזור למוסר. עוד מעט הוא יגיד, "תחזרו למוסר ונסלח לכם על הכל". אם זאת התכנית לטפל בארגוני הפשע, אין פלא שיש לשר האוצר תקציב כזה.
שלומית ארליך
¶
אנחנו עוברים לקובץ ההסתייגויות של סיעת יש עתיד, שאליו מצטרף גם הימין הממלכתי. במקום "3.2% ו-3.9%" יבוא "3.2% ו-3.8%".
חמד עמאר (ישראל ביתנו)
¶
אחד הדברים המעניינים זה שאנחנו עכשיו מאשרים תקציב לא ריאלי בכלל, תקציב שיביא אותנו לתקציב חדש בעוד פחות מחודש. אנשי המקצוע באוצר אמרו שהם נתנו הצעות לשר האוצר בלי שיהיה צורך לגעת בתקציב, שאפשר היה להביא את הכסף למפונים ולמילואימניקים בלי לגעת בתקציב. הייתי מצפה משר האוצר למשוך את החוק, להביא את הכסף למפונים מתוך התקציב, ולהכין חוק שלא יחייב אותנו בעוד שלושה-ארבעה שבועות לשבת ולחוקק חוק חדש.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
יש הרבה סיבות לכך שהתקציב הזה הוא פיקציה, אבל אני אביא רק סיבה אחת. מכיוון שגילינו שחסרים 20 מיליארד שקל, שזה חלק מהסיוע האמריקאי, לא צריך להגדיל את מסגרת ההוצאה ב-0.69, צריך להגדיל את זה בלפחות 7%. אתם מאשרים פה חוק תקציב שהוא פיקציה, שהוא תלוש מהמציאות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
סיבה נוספת שהתקציב הזה הוא פיקציה זה שיש לפחות 20 מיליארד שקל – יש אומרים שזה 24 מיליארד שקל – בקרן מס רכוש שאיתם צריך לשלם פיצויים לאנשים בצפון ודרום ומכל מיני סיבות לא נכללו בהוצאות. צריך היה להכניס את זה, אלא אם כן הממשלה רוצה לדחות את התשלומים שזה גם לא בסדר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
ההמלצה של אגף התקציבים הייתה לא לפרוץ את מסגרת ההוצאות. איך? לקצץ מיליארד וחצי בכספים קואליציוניים, לסגור לפחות שבעה-שמונה או 10 משרדים מיותרים, ואז היינו מגיעים ל-3.4 מבלי לפרוץ את מסגרת הגירעון. זאת הייתה הדרך הנכונה לעשות את זה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה הבעיה בזה שהממשלה הזאת פועלת בניגוד להמלצות של הדרג המקצועי? שזה מסר רע מאוד לחברות הדירוג. אנחנו בשנה האחרונה קיבלנו שלוש פעמים הורדת דירוג, כשהתקציב הזה יכול לגרום להורדת דירוג נוספת. אתה יודע כמה זה עולה לנו? אמרו לנו פה מאגף התקציבים שעד 2027 נשלם עוד 34 מיליארד שקל לפחות על החזר חובות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
בעשור הקרוב נשלם 120 מיליארד שקל לפחות על החזר חובות בגלל ההפקרות שלכם. היה אפשר לעשות את זה אחרת. אם הייתם פועלים גם פעמים הקודמות בהתאם להמלצות של הדרג המקצועי, היה אפשר למנוע את זה. זה לא רק בגלל המלחמה, זה גם בגלל ההתנהלות המופקרת של שר האוצר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מי ישלם על זה? במקום שהכסף הזה, 120 מיליארד שקל בעשור הקרוב, ילך גם לחינוך העצמאי שיפעל במסגרת הניהול התקין ולא בהתנהלות הפושעת של היום, ילך לבריאות, לרווחה ולהשקעה בתשתיות, הוא ילך להחזר חובות. למה? כי סמוטריץ' לא רוצה לפעול בהתאם להמלצות של הדרג המקצועי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
נאבקנו פה על תקציבים לאופקים, על 50 מיליון שקל לעסקים שנפגעו כי הם עשו עסקים עם רצועת עזה. כמה קיבלנו? שקל לא קיבלנו. פה אנחנו זורקים 120 מיליארד שקל לפח כי שר האוצר שלנו לא רוצה לפעול בהתאם להמלצות של הדרג המקצועי.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
מה גילינו פה? שחסרים בתקציב לפחות 40 מיליארד, פי 10 ויותר מ-3.4. אנחנו מתנהלים עם הצעת התקציב כאילו זו פנייה תקציבית.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אני רוצה שניזכר בדיון שעשינו על מודי'ס, שבסופו ועדת הכספים החליטה שדירוג האשראי לא יתקבל. זה היה אירוע מכונן בכנסת הזאת. למה? כי חברת מודי'ס הורידה את הדירוג ברוב חוצפתה ועל אף החלטת ועדת הכספים. איך הם מעיזים להמרות את הפה של ועדת הכספים?
שלומית ארליך
¶
בכפוף להצגת תכנית לצמצום אי השוויון, כדי להבטיח שהגדלת ההוצאה תתמוך בצמצום פערים חברתיים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
לפני שבועיים יו"ר ועדת הכספים העלה את הנושא של אופקים ועשיתם מסיבת עיתונאים על 238 מיליון שקלים לאופקים. איפה הם בתקציב?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
כחלק מהוועדה שעשו לנפגעי הנובה אמרו, "אותנו לא מעניין מה מהות הפגיעה, לא מעניין אותנו איפה היה איקס, אם הוא היה בכלל בחו"ל בתקופה הזאת - מה שיש לכם זה מיליארד שקל, תחלקו איך שאתם רוצים". כשדיברנו על זה, הסכמת איתי שיהיו תביעות, שהמדינה תשלם על זה הרבה יותר, שאנשים שהיו באופקים ולא קשורים לאירוע יקבלו כסף. לקחתם מיליארד שקל ופיזרתם בלי קשר לפגיעות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
נבחרתם בין היתר על הבטחה להוריד מחירים, נכון? נתניהו הסתובב לפני הבחירות בסופרים, הצטלם, אמר שהוא יוריד מחירים. היום מדווח שברשת מזון גדולה מספרים על נפילה של 40% במכירה של פירות וירקות. אנשים מתקשים במשמרת שלכם לקנות פירות וירקות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
ב-2023 היינו בשפל של 10 שנים בפתיחת חברות סטארט אפ, רק 600 חברות נפתחו לעומת 1,200 10 שנים לפני. הבאתם אותנו לשפל של 10 שנים. מה אתה חושב על זה?
שלומית ארליך
¶
תוך הצגת תכנית לחיזוק מערכת התחבורה הציבורית, כדי להבטיח שהתוספת התקציבית תשרת את צורכי התשתיות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
תראו מה קורה עם הפקקים, תראו מה קורה עם ההרוגים בתאונות הדרכים. זה קורה במשמרת שלכם.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
היה הרבה פחות. זה בדיוק כמו הרציחות בחברה הערבית. זה קורה במשמרת שלכם. מה אתם עושים עם זה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אם היה אכפת לכם באמת, חברי הקואליציה היו באים לדיונים על התקציב - דיברנו פה על דברים רציניים – ואם היה אכפת לכם, הייתם שומעים להמלצות הדרג המקצועי, מקצצים בכספים הקואליציוניים וסוגרים משרדים מיותרים בממשלה המופקרת שלכם.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
ביקשתי התייחסות לגבי לוחמי הגטאות ולא קיבלתי. מדובר סך הכל בשלושה מיליון שקלים. בזמן שעפו פה עשרות מיליונים ואישרו 400 מיליון שקלים על נזק שנגרם לקו רכבת, שלושה מיליון שקלים ללוחמי הגטאות אנחנו לא מסוגלים להביא.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
הייתי תומך בתקציב הזה אם הייתם עושים אותו נכון. התקציב הזה הוא פיקציה, כי חסרים 20 מיליארד בהכנסות. למה אתה מעביר את זה למרות שאתה יודע את זה? כדי שנקבל בעוד שבועיים עוד תקציב?
נאור שירי (יש עתיד)
¶
עובר פה התקציבי השלישי לשנת 2024. המון דברים שאנחנו העלינו באופן ענייני לא מקבלים כסף. מה המהות של הדיון שלנו בוועדת הכספים אם לא מקבלים כסף עבור החוף הנפרד, עבור לוחמי הגטאות, עבור הקיבוצים שהפכו להיות שטח צבאי?
שלומית ארליך
¶
אחרי המילים "תקרת ההוצאה" יבוא "המותנית בקביעת מדדים להערכת ההשפעה של ההוצאות על החברה".
נאור שירי (יש עתיד)
¶
למה את הדברים שכולם מסכימים עליהם אתם לא נותנים? אם את הדברים הקטנים והצודקים אתם לא נותנים לנו לשנות, מה הטעם שלכם בוועדה? למה כשמדובר בסיגריות אתם כן נותנים אבל כשמדובר על קיבוץ צאלים אתם לא נותנים?
שלומית ארליך
¶
אחרי המילים "תקרת ההוצאות" יבוא "בכפוף להמלצות הייעוץ המשפטי לממשלה על חלוקת התקציב".
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אני חושבת שנדרשת לעשות פה עוד עבודת עומק ושאנחנו צריכים לקבל תשובות שעוד לא קיבלנו. אפילו בעניין הפינוי של צאלים הם גמגמו, אין להם תשובות. אני חושבת שזה לא רציני שאנחנו יושבים פה ואין לנו תשובות מלאות מהאוצר לגבי כל מה הולך להיכנס לתוך התקציב.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
לפני כמה חודשים הבטיחו לנו שלא תיפרץ המסגרת של הגירעון, אבל עכשיו, גפני, ברור לך שזה בלוף. יש אפשרות לעשות את זה באופן רציני.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
גפני, יש לך הזדמנות עכשיו ליצור יציבות כלכלית אמיתית. אם יגיע לפה תקציב נוסף, זה ייראה כמו בדיחה. חוסר היציבות הכלכלית מגיע כתוצאה מהדברים האלה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אני באמת חושבת שהדבר הכי חשוב הוא ליצור יציבות פיננסית, יציבות כלכלית במדינת ישראל. אם כל כמה חודשים אתם מגיעים עם עוד פריצה, עם עוד מסגרת, עם עוד חישובים לא נכונים, זה מבזה אותנו מול המערכת הכלכלית העולמית. אחר כך אתם מתפלאים שמתחילים לדבר על דירוג האשראי, שמדברים על כך שמדינת ישראל לא יציבה כלכלית. זה מתחיל קודם כל בתקציב שנבנה נכון. דיברו איתנו על העלויות, על כמה כל יום של לחימה בלבנון הולך לעלות לנו. איך יכול להיות שזה לא נכנס בתוך התקציב שלנו?
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
בטח היום כשיש פגיעות באלפי מנשה, בצפון, בגולן, בצפת צריך לקחת אחריות. אנחנו אמורים לשבת ולחשב כמה עולים ימי הלחימה האלה בלבנון. הרי ברור שאם האירוע הזה נגמר בתוך כמה ימים, זו סיטואציה שהיא מאוד רעה ביטחונית. ברור לנו שהאירוע הזה בלבנון חייב להימשך מינימום מספר שבועות. אם אנחנו כבר באמצע, איך יכול להיות שהדבר הזה לא נכנס בתוך התקציב שעכשיו אתם מעבירים? אתה רוצה להגיע לפה עוד חודש עם עוד עלויות, עם עוד גירעון? בשביל מה? בואו תביאו את הנתונים, תביאו את המספרים כמו שצריך ונעבוד על זה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
ברור לך, גפני, שהאירוע של לבנון זה חתיכת אירוע. האירוע שהם לא יכולים לתת לנו תחזית אמיתית של ההכנסות של המדינה הולך להכניס אותנו לעוד בלגן. הכי קל זה ללכת ולהכניס את הגירעון לחוב של המדינה ואת התשלומים האלה גם הנכדים שלנו לא יצליחו לשלם. זה חוסר אחריות לא רק לדור שלנו, זה חוסר אחריות לכמה דורות קדימה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אנחנו מדברים פה על אירוע שצריך להבין את הגודל שלו. אם לא תהיה פה כלכלה יציבה, גם לא יהיה פה ביטחון. לאירוע הזה אנחנו, ובעיקר אתה, אחראים. אם לא נתנהל באחריות, הדבר הזה ייצור שרשרת של תגובות שיפגע בביטחון מדינת ישראל. מאיפה נשלם למילואימניקים? מאיפה נשלם על חימושים? מאיפה נשלם על ציוד? מאיפה נשלם על טכנולוגיה? לכל הדברים האלה יש עלויות עתק. לא תהיה לנו יכולת להגן על המדינה אם הכלכלה לא יציבה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אפשר להתעלם מזה כמו שהתעלמו מהעניין של דירוגי האשראי. הרי התקיימו כמה דיונים על האם יש למדינת ישראל בעיה, האם יורידו את דירוג האשראי, כשבסוף הוועדה הצביעה שלא יקרה דבר כזה. אנחנו לא יכולים להיראות כמו בדיחה אל מול העולם הפיננסי.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
ככל שנצליח לחזק ולייצב את הכלכלה הישראלית, כך היציבות הכלכלית שלנו תתחזק, כך תהיה לנו יכולת לפתח פה עסקים ולוודא שיש להם עוגן יציב, מה שיגדיל את ההכנסות של המדינה.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
נכון, לפני ראש השנה. אנחנו יודעים להביא העברה תקציבית כך שהכסף הזה יעבור, אתם מסכימים איתי? אתם יודעים שהתקציב שאנחנו מעבירים עכשיו הוא בלוף, נכון? אם אנחנו יכולים להעביר העברה תקציבית בדיוק למקומות שהכסף צריך להגיע אליהם, בואו נעשה את זה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אני מציעה שיממה לפני ההצבעה על התקציב האוצר ייתן הערכה של עלות הלחימה בצפון לשבועיים לפחות, כדי שנראה מאיפה אנחנו מביאים את הכסף הזה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אני בכוונה מתעקשת על זה, כי אנחנו באירוע שאם ניכשל בו זו תהיה פגיעה בביטחון המדינה. גפני, אתה חייב לקחת את האחריות על עניין הערכת התקציבים. לא יכול להיות שנשב בוועדה ולא תהיה הערכה כשאנחנו יודעים שיש מלחמה בחוץ.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
בתוך התקציב הזה לא נלקחה בחשבון האפשרות של מלחמה בלבנון. אם אתה כבר עושה תקציב, תכין את עצמך, תקצץ איפה שצריך, תמצא מקור תקציבי איפה שצריך, אחרת נמצא את עצמנו עם המכנסיים למטה. הדבר הזה הוא פגיעה בביטחון, לא פחות מזה. זה חוסר אחריות להעביר תקציב בלי לקבל את הערכות האלו. כל כסף מיותר שיש לנו חייב להיכנס לתוך הקופה הזאת. עזוב שיש לי ביקורת על איך מנהלים את התקציב במשרד הביטחון, על כך שצריך יותר פיקוח, בקרה והתנהלות, אבל ברור שלחימוש, למילואימניקים ולציוד צבאי יש עלות מטורפת.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
אם אנחנו מסתכלים על העלאות מיסים, ואתם מדברים הרבה על העלאות מיסים כחלק מהתכנית של 2025, אז המס על משקאות ממותקים היה מס חכם שעוזר לנו, למערכת הבריאות ולילדים שלנו. אנחנו מספר 2 בעולם בתחלואה בסוכרת. זה הדבר הראשון שהייתם צריכים להעלות מתוך דאגה לציבור. זה מכניס מיליארד שקלים בצורה קלה, חכמה ונכונה, במקום השטויות שאתם עושים.
נאור שירי (יש עתיד)
¶
בהמשך ישיר לשרה שעושה סיורים במזבלות באיטליה, אם היינו מצמצמים את כמויות הפלסטיק המזעזעות שיש במדינת ישראל, הסביבה שלנו הייתה נקייה יותר, היו נכנסים כספים יותר חכמים למדינה במקום המיסים הרגרסיביים, המיסים הפרוגרסיביים, ואולי השרה הייתה חוסכת לנו כספי מיסים על סיור מזבלות באיטליה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
אתה מדבר על המס על הפלסטיק וזיהום אוויר, אבל אתה יודע שבנו מפעלים מזהמים באזור נס ציונה, יבנה, אשדוד ואין אפילו מילה מהשרה לאיכות הסביבה. מחר יש בג"ץ על העניין של הקמת תחנת כוח באזור ראש העין. אין גבולות פוליטיים בעניין של זיהום אוויר.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
בין ראש העין לאלעד יש גבול באוויר? תחנת הכוח שעכשיו מקימים מאחורי ראש העין תסכן ותסרטן ילדים. היא תסרטן רק את ילדי ראש העין ולא את ילדי אלעד? לא, היא תסרטן את כולם, אבל לא עושים עם זה כלום. שנתיים אנחנו מנסים לעצור את זה.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
עושים פוליטיקה על הגב של העתיד של הילדים שלנו וזה לא יכול להיות. למה מעבירים את המפעלים המזהמים לאשדוד?
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
גפני, האם תאפשר לפני ההצבעה על התקציב להביא לנו הערכה מחודשת לעניין הלחימה בלבנון? זאת האחריות שלך כיושב ראש הוועדה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד)
¶
אבל הם יביאו לנו תקציב נוסף אחרי סוכות. זה נראה לך הגיוני? אנחנו יכולים לשים להם גבולות.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי)
¶
גפני, אתה לא צריך להגיד להם שיביאו לך, אתה פשוט אומר להם: "תקשיבו, תחשבו כמה היה השבוע האחרון או השבועיים האחרונים של הלחימה בלבנון ותעריכו כמה יעלה החודש הבא". הרי ברור לנו שזה עימות שלא ייקח שבוע או שבועיים. אנחנו מעדיפים שזה לא ייקח שבועיים, אנחנו רוצים לפתור את הבעיה, נכון? אם אנחנו חוזרים למצב הקודם שבו חיזבאללה שולט בכל רצועת הצפון, בכל רצועת הגליל, אנחנו במצב קשה, אבל אם אנחנו ממשיכים את המלחמה הזאת ומוודאים שחיזבאללה חוזר לקו הליטני, זה ייקח לפחות חודש. תשאל אותם כמה יעלה חודש על פי הערכה של השבועיים האחרונים.
שלומית ארליך
¶
אנחנו ברביזיות להצעת חוק הפחתת הגירעון. הרשימה הראשונה היא של המחנה הממלכתי. רביזיה על הסתייגות מס' 1.
היו"ר משה גפני
¶
אני עובר להצבעה על החוק. הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. מי בעד אישור הצעת החוק, ירים את ידו?
הצבעה
אושר.
היו"ר משה גפני
¶
הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית. הייתה בקשה לרביזיה, נכון? מי בעד הרביזיה, מי נגד?
הצבעה
הרביזיה לא התקבלה.
