פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת

1

63
ועדת הכלכלה
29/10/2024

הכנסת העשרים-וחמש
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 489
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 9:21

הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023 (מ/1622)

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
דן אילוז
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
אלון שוסטר

מטי צרפתי הרכבי

ד"ר אסף לוי - סמנכ"ל גורמי ייצור, משרד החקלאות וביטחון המזון

ד"ר אהד אפיק - מנהל תחום דבורים והאבקה, שירות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות וביטחון המזון

עוזי שץ - מנהל תחום בכיר ענפי חי ותמיכות, משרד החקלאות וביטחון המזון

יעקב פולג - סמנכ"ל סחר חוץ ושיתוף פעולה בינלאומי, משרד החקלאות וביטחון המזון

חגית איגרמן - עו"ד, ממונה בכירה, המחלקה המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון

אפרת ורד - עו"ד, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד החקלאות וביטחון המזון

תמר רביב - מנהלת אגף שטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, המשרד להגנת הסביבה

ענת אסיף גיל - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריה בלבן - מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רס"ן ליעז דוד - ראש מדור ממ"ד, אגף התכנון, צה"ל, משרד הביטחון

תומר אקילוב - עו"ד, יועמ"ש תו"פ והגנ"ס, הפרקליטות הצבאית, צה"ל, משרד הביטחון

דקלה ראובן - אחראית תחום פיקוח ארצית, משרד הבריאות

חן שופן - ראש צוות מזון, רשות התחרות

טל גטרר - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות מקרקעי ישראל

אור סיוון - עו"ד, הלשכה המשפטית, רשות הטבע והגנים

אלון רוטשילד - מנהל תחום המגוון הביולוגי, החברה להגנת הטבע

אורי דורמן - מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

ירון סולומון - מנהל המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

אבי אלקיס - יו"ר, מועצת הדבש

אופי רייך - מנכ"ל, מועצת הדבש

נטע שושן - שדלנית, מועצת הדבש

מבשרת נבו - שדלנית, מועצת הדבש

דורון ליבנה - יו"ר, ארגון מגדלי דבורים

דוד ויינשטיין - עו"ד, ארגון מגדלי דבורים

בועז כנות - מגדל דבורים, חבר דירקטוריון, ארגון מגדלי דבורים

ניצו פצ'ורניק - מגדל דבורים, חבר מזכירות, ארגון מגדלי דבורים

ד"ר צחי גולדנברג - דבוראי

אביחי סימנר - דבוראי

דרור גל - דבוראי

חיים כהן - דבוראי

יואב יעקב - יועץ לח"כ אלון שוסטר

אוריאן פרידמן - יועצת לח"כ מטי צרפתי הרכבי

איתי עצמון
נעמה דניאל

ד"ר עידית חנוכה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023, מ/1622

בוקר טוב לכולם. הנושא: הצעת חוק להסדרת הצבה של כוורות וייצור דבש, התשפ"ג-2023. אני רוצה להסביר את השיטה של ניהול הדיון בחוק הזה. אנחנו עוברים על כל החוק, ולאחר מכן נחזור לכל מיני שינויים או הערות שאנחנו צריכים לסיים, שהיועץ המשפטי רשם. זה שאנחנו לא דנים עד הסוף בעניין מסוים – לא אומר שלא נחזור אליו; אנחנו נחזור אליו לקראת הסוף.

לגבי הנושא של הצבת משקיף בוועדה, רשות התחרות ביקשה ממני לומר משהו. ניתן להם לדבר, כי זו רשות התחרות, אבל לא נעשה על זה דיון. זה יירשם בפרוטוקול ונחזור לזה אחר כך. רשות התחרות, בבקשה.

חן שופן, ראש צוות מזון, רשות התחרות. מהבחינה הזו, חשוב לנו להציב כמה שפחות חסמים לדבוראים קטנים. לכן, אנחנו חושבים שהרכב הוועדה הוא משהו קריטי לעניין הזה, בהתאם למבנה החוק. במקרה הזה, משרד החקלאות מספיק מקצועי, בעינינו, בשביל לפנות לדבוראים אם צריך, ולכן אנחנו חושבים שאין צורך במשקיף נוסף מטעם הדבוראים. זה הכול. תודה.

בכל זאת, הם מייצגים את הציבור, וגם הציבור צריך להישמע במסגרת הוועדה.

אני מסכימה, ויש - - -

אני לא מסכים איתכם. מה זה "פוגע בתחרות"? אני רק רוצה להבין. זאת אומרת, ברגע שיש משקיף בוועדה – למה זה פוגע בתחרות?

אנחנו חושבים שהצבת חסמים כלשהם לדבוראים - - -

זה לא חסם; זה משקיף שמשמיע את דעתו.

המשקיף מביע את דעתו, ודעתו תייצג את הדבוראים הקיימים, שאין להם אינטרס להכניס דבוראים חדשים, מן הסתם.

עצם השמעת הדעה היא פגיעה בתחרות?

מי אמר לך שאין להם אינטרס להכניס דבוראים חדשים? על סמך מה את אומרת את זה?

אין להם כלום. לא הבנת? על מה אתה מתווכח? מה להם – לאוצר ולרשות התחרות – חוץ מחורבן? בכל מה שנגעתם בו, באוצר, שקשור לחקלאות – אנחנו אוכלים אותה.

קודם כול, רשות התחרות היא לא האוצר אלא משרד הכלכלה.

זה אותו הדבר.

אני מבקש מהח"כים להתייחס באופן הוגן והגון לעובדי המדינה, מכיוון שאחרת – הם יפחדו לדבר. זה לא הולך כך; הם צריכים לומר את דעתם. לא הבנתי ממך מה הפגיעה פה בתחרות. אנחנו נדבר על זה בהמשך.

עכשיו, הגענו עד לסעיף 23, נכון?

אנחנו בעמוד 19 בנוסח שהופץ לקראת הדיון. הנוסח הופץ ב-14 באוקטובר ופורסם באתר הוועדה. אנחנו יכולים להמשיך בסעיף 23, שעניינו השעיה או ביטול של היתר.

השעיה או ביטול של היתר
23.
(א) הוועדה רשאית להתלות היתר, לשנות אותו או לבטלו, אם התקיים אחד מאלה:




(1) חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן ההיתר;




(2) בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או תנאי מתנאי ההיתר;




(3) ועדת ההיתרים ביטלה את נקודת ההצבה;




(4) הוגשה לוועדה בקשה לביטול, התלייה או שינוי של ההיתר ממי שנדרש אישורו למתן היתר לפי סעיף 19(א), בשל נסיבות המחייבות הפסקת הצבה של כוורות מאוכלסות על ידי בעל ההיתר במקרקעין מסוימים;




(5) כנגד בעל ההיתר תלוי ועומד כתב אישום או שהוא הורשע בעבירה או שהוטל עליו קנס מינהלי, בשל הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה, לפי פקודת הגנת דבורים [נוסח חדש], התשמ"ג-1983‏‏ (להלן – פקודת הגנת הדבורים), או הוראה הנוגעת לדבורים שניתנה לפי פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985‏‏ (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים);








(ב) הוועדה לא תתלה, תשנה או תבטל היתר אלא אם כן הודיעה על כך בכתב בצירוף נימוקיה לבעל ההיתר 30 ימים לפחות לפני קבלת ההחלטה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו.

בוקר טוב אדוני. ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות וביטחון המזון. מטרת הסעיף היא להמשיך ולהסדיר את עבודת הוועדה. הסעיף הזה מסדיר מתי הוועדה יכולה לבטל או להתלות היתר שניתן.

אני מבקש להרחיב במשפט אחד על הסעיף, כי אין הרבה מה להגיד על מה שכתוב – זה בשם אומרו. הסעיף הזה משלים את העבודה של התיקונים שנגיע אליהם בהמשך – שנקודה שניתן עליה אישור, גם טרם החוק וגם בהמשך, תמשיך להיות נקודה עד שבעל העניין יודיע לנו אחרת. לכן, סעיף 23(א)(4) מאפשר לבטל נקודה אם בעל העניין הודיע לוועדה.

אסף, כשכתוב "הוגשה לוועדה בקשה לפיסול" – מי רשאי או מוסמך - - -

למשל, רשות הטבע והגנים או משרד הביטחון, כשיש נקודה בשטח כזה או אחר ועכשיו השתנו התנאים בשטח.

זה משרד הביטחון או בעל הקרקע.

אני סתם שואלת, כדי שזה לא יהיה איזה שכן או הולך רגל. אולי צריך לדייק את זה?

זה המשך פתוח; אין פה מגבלה על מי שרשאי להגיש בקשה.

מי שנותן אישור מראש – גם רשאי להגיש בקשה לביטול.

זה לא כתוב פה, חגית.

זה רשום – לפי 19(א). "מי שנדרש אישורו למתן ההיתר לפי סעיף 19(א). זה משרד הביטחון והמחזיק בקרקע, בעצם.

הבנתי.

מי שצריך מראש את אישורו – הוא גם משנה את האישור שהוא נתן.

אדוני, בוקר טוב. דוד ויינשטיין, היועץ המשפטי של הדבוראים. לגבי סעיף (א)(2) – הזכות להשעות או לבטל את ההיתר אם בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה – זה סעיף גלובלי כל כך. יש בחוק אין-סוף הוראות, שחלקן אינן רלוונטיות בכלל לנושא של ההיתר או ביטולו.

אי-אפשר להכניס את זה סתם, כאיזה צ'ק פתוח, וכל אחד יכול לבוא ולטעון אחרי זה.

כן. צודק.

צריך להיות קונקרטיים.

גם סעיף 5 נשמע עקרוני מאוד.

אני אתייחס. הסעיפים האלה הם סעיפים די תבניתיים בחקיקה, שמאפשרים לרגולטור לבטל, להתלות או לשנות היתר או רישיון בשל הפרת הוראות לפי החוק או תנאי מתנאי ההיתר. יש דוגמאות בחקיקה שבהן נכתב שמדובר על הוראה או תנאי מהותיים מתנאי ההיתר – זו דוגמה שאני מכיר.

ככלל, אני חושב שברור שהוועדה, כרשות מנהלית, צריכה לשקול לפי המבחנים של המשפט המנהלי ברגע שהיא מבקשת להחליט על התליה, שינוי או ביטול. ברור שאם יש איזו שהיא הפרה זניחה – לא הולכים על הכלי הכי קיצוני של ביטול.

לכאורה, אם יש זמן קצוב של שבועיים, נניח, ואדם דיווח אחרי 15 יום – הייתה הפרה של ההוראות.

נכון, אבל יש כאן סט כלים מנהליים - - -

עדיין, הם תחת ביקורת. הם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים. יש בזה משהו; תקן את זה בצורה כזו - - -

השאלה היא איך לתקן.

יש גם זכות שימוע, כמובן, וועדת ערר. זה לא משהו שבו פשוט ביטלתי.

גם לא הולכים ישר על הכלי הכי קיצוני. זה ברור שיש כאן איזו שהיא מידתיות – אם אפשר רק להתלות ולא לבטל.

אפשר להגיד: "הפר הוראה מהותית", "הוראה מקצועית", או "הוראה עניינית"?

לגבי "תנאי מתנאי ההיתר" – זה בסדר.

זה בסדר?

כן. אם יש תנאי בהיתר והוא הפר אותו - - -

ההערה היא לגבי החוק; לא לגבי ההיתר.

הבנתי. עכשיו, לגבי החוק – הוא צודק. אם יש איזה משהו שטותי – מה העניין הזה? "בעל היתר הפר הוראה - - -

אולי "תנאי מתלה".

אין הרבה הוראות לדבוראי עצמו בחוק.

תעשה את זה הפוך: קודם כול, "הפר תנאי מתנאי ההיתר" – זה הדבר הראשון. התנאים בהיתר הם הדבר הכי חשוב, כי זה ההיתר.

לא. החוק הנורמטיבי יותר גבוה.

זה ההיתר המקצועי.

לגבי הנושא הזה, יש לך: "חדל להתקיים תנאי מתנאי ההיתר" – זה בסדר. תעשה "הפר הוראה מהותית" ותגמור את הסיפור הזה. לדעתי, התנאים יותר חשובים מהחוק, כי ההיתר ניתן מכוח החוק. זה חלק מהעניין.

אין חולק על זה שאם מישהו הפר את ההיתר – יש בסיס לגיטימי לבוא ולהשעות.

אבל אין הרבה הוראות למגדל – יש שם שלוש עבירות פליליות, שזו המהות.

"בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, או תנאי מתנאי ההיתר". אין ספק ש-"תנאי ההיתר" זה בסדר, נכון?

כן. אין בעיה.

הסיפור הוא על "הוראות לפי הוראות חוק זה".

כן.

אם נצמצם את זה ל-"הוראות למציב לפי חוק זה" – זה בסדר מבחינתך?

אסף, לא בטוח ש-"הוראות למציב" זה הנוסח, אבל הכיוון הוא נכון.

משרד המשפטים?

ענת אסיף, ייעוץ וחקיקה. משרד החקלאות התחילו להגיד את זה – הכוונה היא להוראות שהן הוראות ספורות, שמכוונות באופן ישיר - - -

הם מפחדים שזה יהיה כתוב באופן כללי.

זה מה שהסעיף אומר. אם החוק מצא לנכון לקבוע הוראות שחלות ישירות על מי שצריך לבצע אותן – אני לא חושבת שאפשר להבחין בין "מהותיות", בטח מבלי להגדיר מה זה "מהותיות". יש פה הוראות ספורות, שהחוק מצא לנכון לחייב לעבוד לפיהן ואני לא חושבת שנכון להבחין ביניהן.

אז אלה הוראות שמתייחסות אליו, נכון?

ברור, אדוני, כי הוא זה שמפר.

אז זה טוב, אולי.

מדברים רק על הדבוראי.

זה לא מה שכתוב פה.

בעל ההיתר הוא דבוראי בהגדרה.

בעל ההיתר הפר הוראה מההוראות. הוא לא מפר הוראה שחלה על מישהו אחר.

זה לא מה שכתוב פה. כתוב: "הוראה מהוראות חוק זה - - -

לא. כתוב: "בעל ההיתר הפר הוראה".

"בעל ההיתר הפר". הוא צריך להפר; לא בעל הקרקע או - - -

בעל ההיתר הוא גם יצרן דבש.

יש פה התייחסות שלפיה זה ברור שזה כך. רבותיי, יש לכם עכשיו, בפרוטוקול, שהכוונה בסעיף הזה היא רק לדברים שברור שחלים עליו – לא משהו כללי לפי החוק.

אדוני, למה לא לכתוב את זה בחוק? למה שאחרי זה נצטרך לרוץ - - -

בוא נשמע: איך אתה רוצה לנסח את זה?

אפשר: "הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה בקשר עם תנאי ההיתר", למשל.

איסור ההחלה הוא לא בתנאי ההיתר; הוא בחוק.

זה לא משנה; זה לא הטרמינולוגיה המדויקת, אלא הכיוון.

יש חובות בחוק שהן במעמד נורמטיבי אחר – יותר גבוה מההיתר. אז, ברגע שאתה כותב נוסח כזה – זה מצמצם מאוד.

איסור ההאכלה הוא לא בהיתר.

ככל שלא הובנתי קודם, אני מבקש לצמצם, כדי שזה יעסוק בדברים שקשורים להצעה שמונחת על הפרק.

השאלה היא אם יש לכך הצדקה.

דוד, כמו שחגית אומרת, יש דברים שקשורים במגדל שלא קשורים להיתר, כמו איסור ההאכלה. איסור ההאכלה הוא בחוק; לא בתנאי ההיתר.

זה רק אומר לך איפה, מתי ומה הכמות.

המחוקק כבר קבע מה תהיה הענישה אם האכלתי. אתה מוסיף על הענישה שקבועה בחוק.

רבותיי, אנחנו מקבלים את העמדה של משרד המשפטים. בואו נמשיך הלאה.

ועדת ערר
24.
(א) הרואה את עצמו נפגע מהחלטה של ועדת ההיתרים, רשאי לערור עליה לפני ועדת ערר, בתוך 30 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה.



(ב) ועדת הערר תהיה בת שלושה חברים, והם:




(1) מי שכשיר להיות שופט של בית משפט שלום, שימנה שר המשפטים, והוא יהיה יושב ראש הוועדה;




(2) שני חברים שימנה השר, האחד מקרב עובדי משרדו והשני מתוך רשימה שהגיש לו התאגיד המוכר הגדול ביותר כהגדרתו בסעיף 6(ב), אחד מהם לפחות בעל ידע מקצועי בתחום גידול דבורים.



(ג) על ועדת הערר יחולו הוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏.



(ד) הודעה על מינוי ועדת הערר, הרכבה ומענה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של המשרד.



(ה) החלטה סופית של ועדת הערר בערר לפי סעיף קטן (א) ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

תודה רבה. עוד פעם, אין לי הרבה מה להוסיף על הסעיף. בשינויים המתחייבים, זה דומה לסעיף ועדת הערר של חוק תכנון משק החלב. זה מאפשר לערער על החלטות ועדת ההיתרים, לצוות שלא תלוי במשרד – כמובן שמי שחבר בוועדת ההיתרים לא יכול להיות חבר בוועדת הערר, בראשות מי שמינה שר המשפטים.

זה מאפשר הליך מהיר יותר. לא צריך להגיע לבית משפט.

שאלה לגבי "הודעה על מינוי ועדת הערר, הרכבה ומענה" – מעון זה בדרך כלל כתובת – Adress. אולי כדאי להוסיף "ודרכי ההתקשרות", או "דרכי יצירת הקשר"? אם אתה שולח לשדרות ירושלים 18 – לך תדע.

אין בעיה; זה ברור שנעשה את זה, אבל לא צריך את זה בחוק. אין לנו מניעה.

אפשר להוסיף.

גם את המובן מאליו – אפשר לרשום.

לא חייבים את פרטי ההתקשרות ברשומות; אפשר להשאיר את זה באתר בלבד.

בסדר. מטי נראית לי מומחית בעברית, אז אנחנו נקבל את העמדה שלה.

אז פרטי ההתקשרות יהיו באתר?

כן. "ופרטי ההתקשרות באתר האינטרנט של המשרד" – זה בסדר. רק שיהיה ברור שצריך טלפון וכתובת מייל.

אנחנו עדיין לא יודעים איפה יהיה אתר משרד החקלאות; נחכה לחוק ההסדרים. יש הצעה להעתיק אותו; לא יודעים לאן.

פעם אחת ולתמיד, צריך לעשות חוק הסדרים שמבטל את כל המשרדים ומשאיר רק את משרד האוצר.

אדוני, בחוק ההסדרים יש הצעה לבטל גוף חשוב מאוד במשרד החקלאות – שירות ההדרכה והמקצוע. מישהו הכין הצעת מחליטים שלוקחת את ההצעה לשה"ם ורק משנה "אגף תקציבים" במקום "שה"ם" – פשוט להעביר את הכול למיקור חוץ.

סימן ד': הוראות שונות

פיצויים בעד נזק
25.
(א)


את סעיף (א) שהיה פה העברנו לסעיף אחר שכבר הוקרא.



(ב) נגרם נזק ישיר למקרקעין שלגביהם ניתן היתר, כתוצאה מביצוע פעולות לפי ההיתר בידי בעל ההיתר או מי מטעמו, יתקן בעל ההיתר על חשבונו את הנזק או ישלם לפי דרישת הניזוק פיצויים בשל הנזק שנגרם, והכל בהקדם האפשרי.



(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכויותיו של הניזוק לפי כל דין.

אין מה להוסיף.

מי קובע איך מוגדר הנזק?

זה ביניהם.

אם הם לא מסכימים – הם רשאים להגיש תביעה.

על איזה נזק מדובר פה?

אם, למשל, נכנסת עם המשאית והורדת לו שיבר מים, או פגעת לו בצנרת.

אבל זה לא קשור לחוק הדבורים; זה קשור לכל דבר. כשאני נוסע ברכב – אני מחויב על הרכב. זה לא קשור לדבר שנקרא "הצבת כוורות".

מאחר והחוק מאפשר לך להיכנס לקרקע הזו גם ללא תיאום עם בעל הזכויות בקרקע, מן הצדק ומן ההיגיון שיהיה סעיף שאומר שאם נגרם נזק בגלל הפעולה שהחוק מאפשר לך לעשות בקרקע – עליך לתקן את הנזק, בכל דין כזה או אחר.

גם כתוב "נזק ישיר למקרקעין".

זה יחייב את הרשויות לפנות לבעל הזיכיון או לבעל הקרקע?

זה ביניהם. אני לא בטוח שזה יגיע אלינו. זה לא יגיע אלינו.

אם יש צינור מים של הרשויות שתקוע - - -. זו הכוונה.

אסף, אני לא בטוחה שזה רק מקרקעין. אם, בטעות, הוא הוריד איזה עץ?

כן. הוא ביקש דוגמה.

רשום שם מי הניזוק.

כתוב כאן רק המקרקעין.

זה קשור. נזק ישיר למקרקעין זה גם מה שקשור לעצים ולחממות.

באיזה מצב, גם אם אני לא מגדל דבורים ונכנס למקרקעין ציבורי – גם בחוסר רשות – אני לא אחראי לשלם אם אני עושה נזק? למה זה צריך להירשם בכלל?

אם אתה נכנס בלי רישוי – זה ברור - - -

אני פוחד שייתפסו על בן אדם שבא לגדל דבורים, לאור הסעיף הזה, ויתחילו להלביש עליו דברים שלא לצורך. אם אני נכנס לכל מקרקעין, באשר אני אדם, ברכב או ברגל, ועושה נזק – אני אחראי בדין. למה צריך להכניס את זה פה?

כי פה יש לך היתר להיכנס לשטח ולעשות את עצם גידול הדבורים. לגבי הטענה שלך שיתחילו להלביש עליך דברים – בשביל זה יש רשויות אחרות ובתי משפט. זה שהוא אומר שהוא יכול – יש תהליכים אחרים. בחוק הזה, מאחר ואנחנו מאפשרים למגדל הדבורים להיכנס לשטח שלא בהסכם – צריך להסדיר את הזכויות של בעל - - -

אסף, אפשר לכתוב "נקבע שנגרם נזק"?

על ידי מי? ניכנס לעוד רגולציות?

להיפך; זה נותן לו אפשרות לתקן בעצמו. הוא יכול להביא בעל מקצוע מטעמו כדי לתקן.

באותה מידה שבה אתם אומרים: "אנחנו נותנים לך רישיון להיכנס למקרקעין שהם לא שלך, ואתה חייב על נזק" – זה ממקד את האחריות עליו באיזו סוג של עילה שנותנת לבעל המקרקעין את האופציה הזו. אם אתה מכוון את זה לרשות – זה נכון שהיא תפנה לזה שגרם נזק.

זו לא תמיד רשות.

נכון, אז אני לא רואה את התוספת. מה אתם אומרים? יש חוק.

שלא תהיה הטענה: "יש לי היתר לשים כוורת אז אני פטור מנזיקין".

אבל אם החוק הוא לא כזה שפוטר אותו מנזיקין – למה לכוון אותו?

זה מה שזה אומר. להיפך, זה נותן לו אופציה לתקן על חשבונו. אם הוא עשה נזק והוא מתקן – הוא לא צריך לשלם.

זה בהסדר בין בעל המקרקעין - - -

לבין הדבוראי. זה מה שרציתי לומר. אם בעל המטע לא נותן למישהו להיכנס – שיתנהלו ביניהם.

אתם רוצים להוריד את זה?

אם אתם רוצים להוריד את זה – בסדר. תחליטו.

אני לא חושב שצריך את זה.

חברים, אם זה לא מקולקל – למה לתקן את זה?

בעל המטע הוא זה שנותן את אישור הכניסה? הוא זה שמכניס את הדבוראי?

זה שטח ציבורי.

בהאבקה – כן. בשטח ציבורי ובקרקע ביטחונית - - -

זה תלוי באיזה שטח. בכל מקרה, אני חושב שלסעיף הזה יש משמעות שיכולה להיות גם מעבר לפן הנזיקי בלבד. למשל, אם בעל ההיתר לא מקיים את ההוראה הזו – אפשר להתלות לו את ההיתר. אני מתייחס לסעיף הקודם.

שהוא לא ישמע את זה, כי הוא לא יאהב את זה.

זה בדיוק אחד מהדברים שאנחנו מתנגדים אליו. אם יש טענות כלפי מישהו שגר בצפון - - - ללא היתר בדרום – מה הקשר בין הדברים? אתה רק מראה שצדקנו באמירה קודם. אתם מערבים מין בשאינו מינו.

אתה רוצה לבטל את הסעיף הקודם?

זה מראה, שוב, למה ההפניה לפרוטוקול של הדיון לא מספיקה כדי להבין, ולמה צריך אמירה. אני חוזר לאותו סעיף 23.

למה? אם מישהו גורם נזק שוב ושוב ולא מתקן - - -

אם מישהו עושה נזק שוב ושוב – הוא צריך להמשיך להיות דבוראי ולקבל היתרים?

זה לא העניין. אם מישהו עושה נזק שוב ושוב – הצד השני פשוט לא ייתן לו להיכנס לשטח שלו. הוא ימצא את עצמו - - -

הוא לא צריך את האישורים שלו, דוד. אלה בדיוק השינויים.

מה זאת אומרת? ברור שכן.

לא. אתה לא צריך אישור להיכנס לשטח של רמ"י או של קק"ל.

הם פונים, מבקשים לבטל ושלום.

אתם רוצים להחזיר את זה? אין בעיה. זו הבקשה שלכם? שכל בעל זיקה בקרקע יאשר את הכניסה בכל פעם?

זה לא העניין של אישור הכניסה – זה העניין של זכות ההנאה, וזכות ההנאה עומדת להם גם עכשיו.

מה שאתם רוצים.

טוב. בואו נתקדם.

סימון כוורות
26.
בעל היתר לא יציב כוורות מאוכלסות אלא אם כן הן מסומנות במספר הדבוראי, בספרות גדולות וברורות הניתנות לקריאה בקלות או בדרך אחרת שקבע השר לפי סעיף 36(ב)(5) ושתאפשר זיהוי של המספר כאמור.

כמה גדולות?

יכול להיות שיהיו תקנות, ואז שם זה יהיה יותר מפורט.

אנחנו נגיע אליו – סעיף 36 קובע את כל סט התקנות שהשר יכול להתקין. אנחנו קובעים פה הוראה ברורה: כמו שקיים היום, שלכל דבוראי יש את המספר שצריך לסמן על הדבורים – יש אפשרות לקבוע גם דרכים אחרות, באמצעות התקנות ובאישור ועדת הכלכלה, אם יש לנו QR, GPS או דברים אחרים שיכול להיות שעוד לא הגענו אליהם.

לא בהכרח באישור ועדת הכלכלה. נגיע לסעיף הזה.

אבל אפשר להתקין תקנות אם - - -

פה – אין לך הפניה לתקנות.

למה? יש. "או בדרך אחרת שקבע השר לפי סעיף 36".

ברגע שכתוב "לפי סעיף" – זה לפי התקנות שהותקנו מכוח אותו סעיף, בעצם.

קודם כול, אנחנו מצלמים את נקודת המצב הקיימת בחוק, שלפיה חייבים לתת את הספרות של הדבוראי, כך שיהיה משהו ברור בחוק. אם יהיו דברים אחרים – בתקנות שייקבע השר. כמובן שאין חולק על כך שהכוורות צריכות להיות מסומנות לפיקוח ולאכיפה – לדעת מי האבא והאמא ולמי לפנות.

הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור
27.
לא יציב אדם כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, באופן שבו יש לדבורים גישה לאוויר הפתוח, אלא בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 36(ב)(4) ו־(5). לא הותקנו תקנות כאמור - רשאי אדם להציב כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, ובלבד שהציב לא יותר משתי כוורות במקרקעין שבבעלותו או בחצר הצמודה למקום מגוריו.

הסעיף הזה משלים לקרקעות פרטיות – כל הנושא של הצבה בקרקעות פרטיות. אפשר להגיד "הצבה של דבוראות חובבת" של עד שתי כוורות, כמובן שבמקום שבו הדבורים יכולים לצאת. אנחנו יודעים שהדבורים עפות ברדיוס של בין קילומטר וחצי לשלושה; לכן, כל מהות החוק הזה היא לעשות גדרות וירטואליים למעוף הדבורים, כדי שנשמור גם על בריאות הדבורה לצורך שמירת יכולת ההאבקה. הסעיף הזה משלים לקרקעות פרטיות ולדבוראים חובבים – עד שתי כוורות.

סליחה, מה לגבי חקלאים חובבים? אם יש לך בוסתן ואתה רוצה להציב כוורת?

לא. דיברנו על כל הנושא של הבוסתן ושל החקלאי בפעם שעברה. עד שתי כוורות.

אני יכולה לשים עד שתי כוורות בכרם שלי, סתם?

כל עוד אין תקנות שקובעות אחרת. אם זה לא מקרקעי ציבור, אלא בקרקע פרטית.

ברור. אם אני שמה במשק הפרטי שלי שתי כוורות.

אין שום מגבלה על פי גודל השטח שיש לי? כלומר, אם יש לי בוסתן בגודל דונם או עשרה דונם?

הסעיף הזה הוא לקרקע פרטית; לא קרקע מינהל או נחלה. נחלה היא קרקע שלא נופלת פה. למשל, אם אני הולך למטולה או לראש פינה – צורת ההסדרה של הקרקע בהן היא פרטית. גם בראשון לציון יש קצת קרקעות פרטיות.

החוק אומר שהנחלות וכל שטחי החקלאות הם שטחי ציבור. מהות החוק היא שהמדינה תיתן את ההיתרים, ולא בעל הקרקע. זו מהות החוק; דיברנו עליה בסעיפים האחרים. אם זה יהיה הפוך - - -

ברוכי מעלה טענה נכונה. הרי, המהות של העניין היא שאתם לא רוצים להפיץ יותר כוורות על שטח מסוים. מה אם זו קרקע פרטית של מישהו במטולה?

תקנות. לכן, נקבע את זה בסט של תקנות לגבי הצבה בקרקע פרטית. אני יכול להגיד לכם כבר, צופה פני עתיד – אני אעשה לכם ספוילר – שיהיה סט של תקנות גם להצבה בקרקעות פרטיות, עד שהחוק ייכנס לתוקף, שייקבע את המרחקים ואת הכמויות לפי גידולים ודברים כאלה. ברור שתהיה הסדרה.

עד שהתקנות האלה ייכנסו לתוקף – יש את ההוראה בסיפה של הסעיף, שקובעת שאם לא הותקנו תקנות כאמור – כלומר, כל עוד הוראות לא הותקנו – יחול עד שתי כוורות.

למה לא מאפשרים לחקלאים על אדמות מינהל להציב עד שתי כוורות?

זו מהות החוק.

אלה בדיוק ההיתרים – היתרים או האבקה.

מינהל זה שטח של המדינה, כביכול. כן, בבקשה.

אלון רוטשילד מהחברה להגנת הטבע. בסעיף 15, הוועדה קבעה שיידרש אישור רשות הטבע והגנים לגבי מקרקעי ציבור בשמורות טבע וגנים לאומיים. אנחנו מבקשים שאותו עיקרון יחול גם לגבי קרקעות פרטיות – שתפנו לאותו סעיף 15(א).

למה?

זו קרקע פרטית. מה אתה רוצה?

הם הסבירו שהם הולכים להסדיר את זה אחרת.

אני אסביר. כמו שהוועדה קבעה שהצבה במקרקעי ציבור – בשמורות טבע ובגנים לאומיים – דורשת את אישור רשות הטבע והגנים מצרכי שמירת הטבע – אותו הדבר קיים לגבי שמורות טבע וגנים לאומיים שבתוכם יש איזו שהיא קרקע פרטית, שיכולה להיות מעובדת.

אתה מתכוון למקום שבו קרקע פרטית היא חלק מגן לאומי?

בדיוק. אותו העיקרון ואותו הסעיף בדיוק כמו שהיה בסעיף 15(א).

אלון, יש כאלה?

כן. לא הרבה, אבל יש.

איפה?

זה יהיה בתקנות, ועד אז – אפשר עד שתי כוורות.

למשל, בשמורת הר מירון יש קרקעות פרטיות.

במירון, למשל, יש קרקעות של דרוזים.

ומה יעשו שם שתי כוורות? שתי כוורות לא פוגעות או דוחקות, כמו כל הטיעונים הבסיסיים האלה.

שתי כוורות זה 80,000 דבורים, וזה הרבה יותר ממה שיש בפאונה המקומית. שוב, אני לא אומר שצריך להגיד "אין", אבל כמו שהיה את אותו עקרון עקבי במקרקעי ציבור - - -

בסדר, אין בעיה. צריך לכתוב שאם הקרקע הפרטית נמצאת בתוך הגבולות של שמורת טבע – אז כן.

אני חושב שבדיוק את אותו הניסוח של 15(א) לגבי מקרקעי ציבור.

אין בעיה.

סתם שאלה: אתם לא מאשרים בשמורות טבע באופן קבוע, או שיש לכם שיקול דעת?

אני עמותה. אני לא רשות הטבע והגנים; אנחנו עמותת "החברה להגנת הטבע". נמצאת פה נציגת רט"ג, אבל אני מניח שהם עושים את השיקולים שלהם.

אני רוצה להבין אם השיקול הוא עקרוני – אם הם כל הזמן טוענים: "אנחנו לא רוצים פה דבורים" או שזה תלוי?

הם לא רוצים דבורים. זה בדיוק העניין.

אלון, יש לי שאלה: האם חוק רשות הטבע והגנים חל על השטח הפרטי בלב שמורת הטבע?

החוק חל, אבל כתוב בסעיף 24(א) לחוק גנים ושמורות שזה לא גובר על זכויות הקניין.

זו לא זכות קניין, ולכן יש אפשרות לרט"ג, מכוח החוק שלהם, לא לאשר גם את שתי הכוורות כ-Default.

אין לי בעיה עם זה. אם השטח הפרטי הוא בתוך השמורה – יש משמעות לעניין.

השאלה היא אם צריך לכתוב את זה, או שמספיקה ההוראה שקיימת בחוק.

איתי, למה שהשיקול יהיה בידיים שלהם, ולא בידיים של השיקול המקצועי והמהותי, שבו הם קובעים את הפרמטרים שלהם?

מה שהם מבקשים להכניס עכשיו זה שרט"ג יוכלו להגיד כן או לא, מעבר לשיקולי הוועדה.

מה שהם מבקשים עכשיו זה חוק עוקף חוק רט"ג, כי חוק רט"ג אומר שזה לא גובר - - -

זה לא גובר על זכויות הקניין. השאלה היא מה זה "זכות קניין". זה לא קשור לזכות הדבוראים.

אדוני היושב-ראש, אני הולך להתייחס לזה בתקנות. השאלה שרלוונטית לסעיף, כרגע, עם שתי כוורות כ-Default, היא גזרה ששמורת הטבע לא יכולה לעמוד בה. אם כן – צריך לקבל את התיקון שהוא רוצה.

הם לא נתנו תשובה על השאלה הזו.

בסופו של דבר, השיקול, כמו כל החלטה מנהלית – שוב, אני לא רט"ג, אבל בתור מי - - -

אז אולי רט"ג ידברו?

אני אתייחס רגע, ואם היא תרצה לדבר – היא תדבר. כמו כל החלטה מנהלית, כשרשות הטבע והגנים אומרת אם היא מוכנה או לא מוכנה, ומגבילה – היא צריכה לעמוד באמות מידה מנהליות.

אין הרבה מקרים כאלה, שבהם יש שטח פרטי בתוך שמורה. לכן, אין שום בעיה ללכת לקראתם בעניין הזה; לא מדובר פה על מיליון כוורות.

איתי, כדי שלא נצטרך לחזור לסעיף, אפשר - - -

אני צריך לחזור בכל מקרה, כי אין כרגע נוסח.

אולי נקבע עכשיו את הנוסח. אפשר להציע את הנוסח, ואם הקרקע - - -

אנחנו נחליט על עיקרון והנוסח יוקרא בדיון הבא, שבו נדון על כל התגיות שנותרו פתוחות.

בואו נתקדם. שהרט"ג יבדקו כמה כאלה יש במדינה, כדי לראות אם אתם עומדים על זה עד הסוף. אם יש מספר מקרים מועט – זה לא משהו גם מבחינתכם.

דוד, גם אם מדובר במעט מקרים – יכולה להיות פה אפליה לרעה של אותו בעל קרקע בתוך השמורה, שיגידו לו: "אנחנו לא מסכימים. לכל אחד אחר – מותר לשים שתי כוורות". למה לא לעשות את זה הפוך?

בדיוק הפוך.

איתרע מזלו של אותו בעל קרקע והשטח שלו נמצא בתוך שמורת טבע. יש מקרים שבהם יש לך שטח קרקע שהוא בבעלות פרטית; בדרך כלל מפקיעים לו את השטח הזה והוא מקבל זכויות במקום אחר. בוא לא ניכנס לזה; זה הנושא הקנייני-תכנוני. זה לא משמעותי כי אין הרבה כאלה.

אני חושב שהאופציה השנייה, של שתי כוורות בשטח פרטי, היא יותר סבירה ומקובלת. למה להפלות לרעה?

אז למה אתה עושה את זה באדמות מינהל? הרי, לא הכול זה אדמת מינהל ששייכת למינהל; יש אנשים שקנו את אדמות המינהל והם עדיין בתוך העניין. אין הבדל. זה שמנסים להבחין בין קרקע פרטית למינהל, כששילמת על הקרקע של המינהל כסף - - -

חכרת את זה.

נכון. עזוב. זה לא משמעותי.

בגלל שזה לא משמעותי – אני אומר שצריך להשאיר את זה ב-Default של שתי כוורות.

אז אמרתי להם: עד שנסיים את החוק – שיבדקו אם זה משמעותי מבחינתם. אם אין הרבה מקרים כאלה – יכול להיות שהם יכולים לוותר על זה. בוא נראה.

הם לא עונים על השאלה אם יש להם עמדה עקרונית נגד. את זה – צריך לבדוק.

בגדול, רוצים למנוע כל הצבה – גם על אדמות פרטיות וגם על אדמות ציבוריות. בעצם, לא מפלה, אלא מיישר קו.

רבותיי, עם כל הכבוד, זה לא נושא כל כך חשוב כדי שנקדיש לו כל כך הרבה זמן. זה נשמע בסדר; תבדקו אם אתם עומדים על זה אחרי הבדיקה, לקראת הסיום, ונדון בזה בסוף. לא צריך לעשות מזה סימפוזיון; זה לא הנושא הכי חשוב בחוק.

אדוני, אנחנו מבקשים לא להקריא את סעיף 28, כי יש עוד כמה חידודים שעלו לנו תוך כדי תנועה. נחזור אליו כשאין עוד מה לקרוא, כשצפויים עוד שינויים. ברשותך, נדלג על פרק ד', סעיף 28.

אתה מודע למה שהוא אומר?

כן.

פרק ד': הפקת דבש בכוורת ורדייתו

איסור הוספת חומרים לדבש לפני רדייה או במהלכה
29.
לא יוסיף אדם חומר כלשהו לדבש לפני רדייתו או במהלכה.

עונשין

עונשין
30.
(א) מי שעשה אחד מאלה, דינו – שישה חודשי מאסר או קנס בשיעור הקבוע
בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז–1977‏‏ (להלן - חוק העונשין); ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס החל על יחיד כאמור:




(1) הציב כוורת מאוכלסת בלא היתר מאת ועדת ההיתרים או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 3;




(2) הוסיף חומר לדבש לפני רדייתו או במהלכה, בניגוד להוראות סעיף 29;




(3) הזין דבורים בניגוד להוראות סעיף 28.

על זה – אתם רוצים שישה חודשי מאסר? על דברים כאלה?

או קנס.

בכל זאת, אלה לא עבירות שצריך לתת עליהן שישה חודשי מאסר.

דוד, הנושא של האבקה, הטבע וכל הפירות שהם מפרים – הוא חמור מאוד.

בסדר, אבל זה בעייתי לתת עונשי מאסר כאלה גבוהים.

קל להפר אותו.

זו המדרגה הכי נמוכה של ענישה.

הדרגה הכי נמוכה היא שישה חודשי מאסר?

עד שישה.

"עד" אומר גם שישה. זה תלוי בשופט, לא?

דרך אגב, למה לא להוסיף כאן נושא שהוא דבוראים?

אולי אדוני יבקש מהממ"מ סקירה של כל הוראות החוק האזוטריות שיש עליהן ענישה של שישה חודשי מאסר?

הנושא הזה לא קשור לממ"מ. אתה מבקש מהממ"מ סקירה על נושא משפטי? לא הבנתי את הבקשה שלך.

אין בעיה. לא רציתי להכביד עליך, אבל זו גם אמירה בהומור, כך שלא צריך לקחת אותה יותר מדי ברצינות. זו לא הוראת החוק הכי קיצונית שלגביה יש סנקציה מהסוג הזה.

זה נראה לי יותר מדי מוגזם, אבל בסדר. אם משרד המשפטים בעד זה - - -

מה שאני מנסה לומר זה שיש הרבה דברים מוגזמים מהסוג הזה.

בסדר. אנחנו דנים בחוק הזה; אנחנו לא דנים עכשיו באופן כללי. אנחנו לא בסמינריון באוניברסיטה.

בטח יהיה שימוע, אם הוא חוזר על זה עוד פעם ועוד פעם.

תמשיכו.

(ב) בעל היתר שהציב כוורת שאינה מסומנת בהתאם להוראות לפי סעיף 26, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור.

אני עוצר אותך לפני שאנחנו מגיעים לאחריות נושא משרה בתאגיד. אני רוצה שתסבירו לוועדה לגבי מי שנותן שירותי האבקה בניגוד להוראות החוק. הרי, אחד השינויים המשמעותיים שנעשו עכשיו בהצעת החוק הוא לגבי מתן שירותי האבקה, ויש הוראות שונות בעניין הזה. השאלה היא: מה דינו של מי שמפר את ההוראות?

אנחנו נסביר. יש את הסעיף שאומר שלא נדרש היתר לצורך האבקה, והתוספת קובעת בדיוק מתי לא נדרש ההיתר.

אבל הוא כן צריך להיות בעל היתר.

הוא צריך להיות, מראש, מישהו שהוא דבוראי מוכר בעל מספר בתוקף.

שיש לו היתר לרדיית דבש.

כן, אבל בזמן שהוא נותן את ההאבקה – זה צריך להיות לפי הכללים שבתוספת. זאת אומרת, יש סוגי גידולים ספציפיים מאוד, חודשים שבהם אפשר - - -

הוא גם לא יכול להציב יותר כוורות מההיתר לדבש שיש לו.

כן. גם לפי סוגי הגידולים – נקבע כמה כוורות לדונם אפשר לשים בכל האבקה כזו. אם הוא לא נותן לפי מה שכתוב בתוספת – זאת אומרת, הולך להאביק צמח שלא דורש האבקה, לעמדתנו, או לא בתקופה הרלוונטית, או לא בכמויות – הוא כבר לא נותן שירותי האבקה – הוא יצא מגדר הסעיף – וחוזר להיות זה שמציב ללא היתר. לכן, העבירה היא העבירה הרגילה של מציב ללא היתר על פי סעיף 3.

זה מה שרציתי שתסבירו לוועדה.

רק לפרוטוקול, כשנדון בסעיף 3(א) – נבקש לדייק משהו גם בסעיף 30(א)(1). יש פה קצת ביצה ותרנגולת – צריך לדון קודם ב-3(א).

זה יהיה בישיבה נוספת שתהיה.

תהיה השלמה גם לעניין.

אנחנו נחזור לכל הנושאים שנותרו פתוחים.

לגבי 30(ב), יש לי הערה מקצועית לגבי חובת הסימון, בבקשה. אנחנו מגדלים את הכוורות בקבוצת כוורות – בין 20 ל-40 ארגזים לבנים בנקודה. אנחנו לא עובדים במשרד, או בתנאים סטריליים – זה זז על משאיות; זה רואה בוץ, רוח, שמש.

יכול להיות מצב שבו מתוך 20-40 הארגזים – נמחק המספר על דבורית מסוימת. לפי מה שכתוב פה, ואני מבין, אם הפקח יבוא ויראה דבורית בלי מספר בתוך קבוצה שכולה מסומנת – הוא ייתן לי קנס; אני צפוי לעונשין.

לא רק זה – גם ייקחו לך את ההיתר.

איך הפקח יודע אם זו כוורת שלך או אם מישהו בא והתלבש לך על הנקודה?

אסף, תבוא איתי ללילה אחד שבו אני מעביר את הכוורות. אני לא יודע לתת פתרונות; אני יודע להגדיר את הבעיות.

רק נקודה קטנה לחידוד לגבי מה שאמרת: הסעיף הזה הוא סעיף עונשין שקובע ענישה פלילית, והענישה היא על ידי בית המשפט. לא מדובר פה על רגולטור שנותן - - -

סעיף (ב) יותר.

גם סעיף (ב). סעיף 30 הוא סעיף העונשין.

מישהו צריך להתחיל הליך פלילי כנגד - - -

אני מניח שלא נוקטים בהליך פלילי על הפרה שהיא זניחה.

אסף, אפשר לדעת אם בחיים יש שיח בין מניחי הכוורות לבין המפקחים? כלומר, הוא מרים טלפון ושואל: "תגיד, זה שלך, מתוך ה-20?"?

היום כן. בהחלט.

ועוד פעם, יש פה תובע עם שיקול דעת.

המקרה שאתה מתאר – לא נפתר בשיח הזה?

קודם כול, אני לא מצליח להבין למה יימחק מספר (1), וברור שזו לא עבירה שיפעילו עליה סנקציות פליליות.

מי אמר?

אז רק שזה יהיה כתוב וברור.

שלא ייקחו לו את ההיתר, אסף.

ברגע שזה כתוב כך – רשום שאני צפוי לעונש על כוורת לא מסומנת. אני רוצה להיות מוגן – שאני לא צפוי לעונש, או לקנס מינהלי, אם המספר נמחק כתוצאה ממזג אוויר, תנועה וכו'.

קודם כול, חזקה עליך לדאוג שזה לא יימחק כשאתה שם את הכוורות.

והרישום צריך להיות כזה שלא יורד במים, בגשם או ברוח.

דורון, בכדי להפעיל את חוק העונשין הזה – אני מניחה שצריך כוונה תחילה.

זו עבירת מודעות.

צריכה להיות כוונת זדון, נכון?

דיני העונשין הכלליים חלים על העבירות האלה.

זו לא עבירה תעבורתית, שבה לא צריך כוונה.

זו לא רשלנות; זו לא אחריות קפידה.

נמשיך לקרוא.

(ג) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.



(ד) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (ג), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.



(ה) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה.

גם אלה סעיפים מקובלים מאוד בחקיקה.

סליחה, תזכירו לי, מה זה התאגיד?

אם זו חברה.

אם יש חברה – יש אחריות גם לנושא המשרה בתאגיד לפקח על - - -

יכולה להיות התאגדות של מספר דבוראים?

תחת מה? חברה או עסק פרטי?

אגש"ח? לא יודעת מה.

ברור, אין מניעה. תמיד אפשר להתאחד.

איתי, יש מניעה להתאגדות של מספר דבוראים לתאגיד?

החוק לא קובע שזה חייב להיות רק בן אדם פרטי. יכולים להגיש תאגיד.

הוא לא קובע. זה יכול להיות יחיד וזה יכול להיות תאגיד.

תחת אותו הרישיון?

מטי, מותר להקים חברה. אין בעיה עם זה.

גם לרבות תאגיד. תמיד.

בואו נמשיך.

פרק ו': סמכויות פיקוח ואכיפה

הסמכת מפקחים
31.
(א) השר יסמיך, מקרב עובדי משרדו, מפקחים, שיהיו נתונות להם הסמכויות לפי פרק זה, כולן או חלקן, לשם ביצוע הוראות לפי חוק זה.



(ב) למפקח כאמור בסעיף קטן (א), יוסמך מי שמתקיימים בו כל אלה:




(1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;




(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי פרק זה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון לאומי;




(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים כפי שהורה השר, בהתייעצות עם השר לביטחון לאומי.



(ג) הודעה על הסמכת מפקח לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.

אני מבינה שמשטרת ישראל מודיעה שאין מניעה שהוא יהיה מפקח, אבל מה קשורים ההכשרה המקצועית ותנאי כשירות נוספים, שהם מקצועיים גרידא - - -

אלה סמכויות אכיפה, פיקוח, חקירה. אלה דברים שנמצאים בסמכויות השר לביטחון לאומי.

זו הכשירות הנוספת?

כדי להיות מפקח.

וגם זו – תבנית מקובלת.

הבנתי. ברמת הסמכויות של מעין שוטר.

כשאני מגיע לשטח – מה מותר או אסור לי לבקש, אם לעכב או לא.

זה מודל הפיקוח הכללי בעשרות חוקים.

זה בנוסף למקצועי; זה לעצם היותו מפקח.

יש לי שאלה. בתחילה של החוק רשום שהרישיון הנו אישי ואינו ניתן להעברה, ופה מדובר על תאגיד.

אני לא מבין את ההערה. לאיזה סעיף אתה מתייחס? אנחנו מדברים כרגע על סעיף 31.

הוא חזר אחורה לאחריות תאגיד. בעל ההיתר יכול להיות תאגיד.

הלכתי צעד אחורה לנושא של התאגיד, כי אני לא מצליח להבין.

אנחנו נסביר, דורון. היום, חקלאי יכול לעבוד על ח"פ או לעשות חברה בע"מ – עוסק מורשה או חברה. זה עניין שלך איך אתה מקיים את המשק החקלאי שלך. אם אתה עוסק מורשה – הסמכות שלך כעוסק מורשה היא על הפעילות החקלאית.

כל האחריות היא עליך ישירות.

כשיש תאגיד – יש נושא משרה בתאגיד, ולכן לנושא המשרה יש חבות על מה שהתאגיד עושה כי הוא בעל ההיתר.

יש גם חבות אישית.

ואז הרישיון הוא כבר לא אישי.

הרישיון הוא לתאגיד.

אישי של התאגיד.

אבל התאגיד שכיר. אם זה תאגיד בורסאי – הוא שכיר.

מה זאת אומרת?

לא. אם אתה חברה בע"מ - - -

לא חברה בע"מ. אם אני מהדרין?

מהדרין היא חברה בע"מ שנסחרת בבורסה. אפשר לקנות מניות שלה, אבל היא לא יכולה להעביר את ההיתר לחברה אחרת או לאדם אחר. זה שאתה קונה מניות שלה – זה בסדר; ההיתר הוא עדיין של החברה. החברה היא ישות משפטית.

מה מטריד אותך, דורון?

שימכרו את המניות של החברה וכך יעבירו אותה.

גם אם הם ימכרו – זה לא משנה. הבעלים משתנים אבל החברה נשארת בעינה, עם הח"פ.

סליחה, לגבי הפרסום ברשומות, עד שזה לא מפורסם ברשומות – הסמכויות לא נכנסות לתוקף?

זו הודעה.

זה דקלרטיבי; לא קונסטיטוטיבי.

רגע, משהו מטריד את דורון. אני לא רוצה לקפוץ.

אנחנו נדבר על זה בעוד רגע.

עזוב. גם אם כן – זה שייך להתחלה ולא לפה.

סמכויות פיקוח
32.
(א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, לאחר שהזדהה לפי סעיף 35 –




(1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;




(2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה–1995‏‏ (להלן – חוק המחשבים);




(3) לערוך בדיקות או מדידות וליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות או הדגימות לבדיקת מעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;




(4) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח שמצויים בו כוורות מאוכלסות, דבורים, כוורות או ציוד לטיפול בכוורות או בדבורים, ובכלל זה ציוד לרדיית דבש, לרבות לכלי רכב כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית משפט.



(ב)

חשבנו שראוי למחוק את סעיף (ב) כי הוא מיותר, ולכן הוא נמחק.

סמכויות אכיפה
33.
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח –



(1) לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)‏‏, בשינויים המחויבים;



(2) לתפוס כוורות, דבורים, דבש, מסמכים וחפצים הקשורים לעבירה כאמור; על תפיסה לפי פסקה זו יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט–1969‏‏ (להלן – פקודת מעצר וחיפוש), בשינויים המחויבים, והוראות לפי סעיף 36(ב)(7) לחוק זה;



(3) לבקש מבית משפט צו חיפוש לפי סעיף 23 לפקודת מעצר וחיפוש ולבצעו; על חיפוש לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 24(א)(1), 26 עד 28 ו־45 לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים.



זה הסעיף הגנרי שמסמיך את המפקחים לעשות - - -

מה זה "לתפוס"? להחרים, בעצם?

כן.

כן. אם צריך את זה כראיות וכו'.

הכול בסדר, אבל מה לגבי היות הכוורת אורגניזם חי?

כבר נעשו דברים בעבר. יש מקומות שיכול להיות שהם יסודיים, שעדיין אפשר להיכנס אליהם ולקחת כוורות כאלה או אחרות שלא כדין, אבל יש מקומות שיהיו מיועדים לזה – אולי אצל חקלאי כזה או אחר – שימשיכו לטפל בהם בכוורת הפעילה.

יש לי שאלה קטנה. בסעיף של סמכויות הפיקוח יש התייחסות מפורשת לרשות להיכנס למקום שיש לפקח יסוד סביר להניח שמצויות בו כוורות מאוכלסות או כוורות – כלומר, מתייחסים לשני החפצים האלה. השאלה היא אם נכון להוסיף את זה גם בסעיף של סמכויות אכיפה, בסעיף 33(2) – "לתפוס כוורות, ובכלל זה כוורות מאוכלסות"?

אפשר להוסיף. תודה על החידוד.

סליחה, לכוורות עם דבורים יש שם – הן נקראות "דבורית". אפשר לכתוב את זה.

בחוק זה הוגדר ככוורות מאוכלסות. ברגע שאנחנו אומרים "כוורות מאוכלסות" – זה ברור, לכאורה, שזה כולל את הדבורים.

אז אפשר למחוק את המילה "דבורים".

אני מציע שנדלג על סעיף 34, מכיוון שהוא מפנה לסעיף שעוד לא דיברנו עליו.

אולי נקריא גם את 5א, אם אתה רוצה.

אם הוועדה בכל זאת דנה בסעיף 34 כרגע – אני מציע שנחזור אחורה.

נקרא את סעיף 5א שהוספנו, לעניין שטח ביטחוני.

אנחנו כבר מיושרים איתם.

גם לנו יש כמה שאלות. בעמוד 5 בנוסח שבפני הוועדה – סעיף 5א: "כניסה לשטח ביטחוני או משטרתי".

כניסה לשטח ביטחוני או משטרתי
5א
על אף האמור בסעיף 4(א), בעל היתר לא ייכנס –




(1) לשטח בטחוני שהוא מתקן בטחוני – אלא אם כן קיבל אישור ממפקד המתקן;




(2) לשטח ביטחוני שהוא שטח סגור כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 – אלא אם כן קיבל אישור מהמפקד הצבאי, כהגדרתו בתקנות האמורות, או ממי שהוא הסמיך לכך;




(3) למקרקעין המוחזקים על ידי משטרת ישראל או שירות בתי הסוהר – אלא אם כן קיבל אישור מהקצין האחראי על המקום, או מי שהוא הסמיך לעניין זה.

הסעיף הזה דורש הסבר, ודאי.

כשמדובר בשטח ביטחוני או בשטח שמוחזק על ידי המשטרה או שב"ס, כדי להיכנס לשטח עצמו – הדבוראי צריך היתר ספציפי בכל פעם - - -

לא הקראת את ההגדרה. גם ההגדרה של שטח ביטחוני השתנתה. אפשר להקריא או להסביר, אבל נצטרך לחזור לזה בכל מקרה. ההגדרה מופיעה בעמוד 2 בנוסח.

"שטח ביטחוני" – כל אחד מאלה:




(1) מתקן בטחוני כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה;




(2) שטח סגור כמשמעותו בתקנה 125 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945‏‏;




(3) מקרקעין ששר הביטחון או עובד מדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955,שהוא הסמיך לעניין זה, הודיע לוועדת ההיתרים כי כניסה אליהם מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה;

אתה יכול להסביר לוועדה מה ההבדל בין שטח סגור לפי תקנות ההגנה לשעת חירום לבין מקרקעין ששר הביטחון, או גורם אחר, הודיע לוועדת ההיתרים כי הכניסה מעלה חשש לפגיעה.

אתה מדבר על ההבדל בין סעיף (ב) ל-(ג), נכון? לא בין (ב) ל-(א)?

כן. בין פסקאות (2) ו-(3).

הפסקה השנייה היא שטחים שנסגרים בצו סגירה, כאשר המקרקעין לא נהיה בבעלות מערכת הביטחון, אלא אנחנו רק שולטים על מי נכנס אליהם ויוצא מהם. בעיקרם אלה שטחי האימונים של צה"ל, ובמלחמה הפעלנו את זה מספר פעמים סביב מרחב הגבולות.

לגבי הפסקה השלישית, במסגרת חוק התכנון והבנייה, יש לנו מנגנון שמאפשר לנו לפרסם מפת אינטרסים שחתומה על ידי שר הביטחון, שבמסגרתה אסור לוועדות התכנון המקומיות לפעול עצמאית, אלא הן נדרשות לפעול דרך הוועדות המחוזיות.

רצינו להשתמש בהגדרה גנרית; הרי, גם השטח הזה קיים. בהמשך החוק התייחסנו לעובדה שאפשר להיכנס לשטחים מסוג זה ללא תיאום איתנו – רק אסור לבנות בהם ללא תיאום איתנו – אבל לאור כך שהפעילות הזו אינה פעילות שדורשת היתר בנייה – אפשר לפעול בפסקה השלישית ללא תיאום איתנו. זה אפילו מופיע במפורש באחד הסעיפים.

לצורך החוק המוצע הזה, יש שלוש קטגוריות של שטח ביטחוני: יש מתקן ביטחוני, כהגדרתו בסעיף 159 לחוק התכנון והבנייה. מה זה המתקן הזה?

בסיסים צבאיים ממש.

לא רק; גם שירות ביטחון כללי, מודיעין וכאלה, נכון?

כל מערכת הביטחון רבתי.

יש את השטח הסגור שעכשיו הזכרת, וב-(3) יש מקרקעין שצריך הודעה לוועדת ההיתרים, כי הכניסה מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה. אני מניח שזה יכול להשתנות – כלומר, יכול להיות שבתקופה מסוימת יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה, ולאחר מכן היא חולפת?

המפה הזו לא משתנה הרבה. זו מפה שאנחנו יכולים לפרסם מול הוועדות לתכנון ובנייה. לעניין חוק זה, השטח הזה לא משפיע. אנחנו לא מגבילים סביב הפסקה הזו שום דבר בחוק הספציפי הזה.

נגיד, שטחים שהופכים להיות שטחים סגורים בצו אלוף?

זו הפסקה השנייה; זו לא הפסקה השלישית.

כשאתה אומר שהמפה שהשר מפרסם לא רלוונטית - - -

אז אולי צריך למחוק את סעיף (3).

המפה שהשר מפרסם לא רלוונטית לעניין החוק הזה, אלא שצריך הודעה ספציפית, שניתנת לוועדת ההיתרים, על מקרקעין ספציפיים שחלים עליהם. זה מה שסעיף (3) אומר.

עוד פעם, סעיף (3) לא רלוונטי לעניין כניסה ויציאה – למה שהקראנו בסעיף 5א, שזה קבלת האישור; הוא רלוונטי לעניין תוכניות.

אבל למה זה רלוונטי כאן? ההגדרה "שטח ביטחוני" משמשת אותנו בסעיפים אופרטיביים.

זה רלוונטי לקביעת הנקודה.

רק לקביעת הנקודה?

לקביעת נקודה בלבד.

15(א) – קביעת נקודות הצבא. מתי צריך לפנות למשרד הביטחון לקבל את העמדה שלהם.

העניין הוא שאתה צריך עכשיו להחריג בניסוח, אז כבר - - -

תכף הם יקראו את סעיף 5א, ואז נראה את ההכנה. הוא מפנה ספציפית לפי סעיפים. לכן, רציתי שקודם תסבירו לוועדה מה מעמדו של כל שטח כזה, ואז נראה את אופן השימוש בסעיף האופרטיבי.

איך אפשר להחריג?

איתי, אני חושב שכן צריך להחריג את זה.

את רוצה להקריא את סעיף 5א ולהסביר?

אתה חייב להכריז בהגדרה של מתקן. אתה יכול, אולי, לכתוב בהגדרה של מתקן ביטחוני, לגבי הקטגוריה השלישית, שזה לא יחול על סעיף - - -

היא בכלל לא מוזכרת בקטגוריה השלישית.

היא לא מוזכרת ב-5א.

רשום איפה צריך היתר כניסה ספציפי. זאת אומרת, לא מספיק שיש לך את היתר הצבת הכוורת, אלא אתה צריך לתאם את הכניסה שלך.

אני יכול להסביר את סעיף 5א? כשנכנסים לתוך מתקן ביטחוני או לתוך שטח סגור – שטח אימונים של הצבא, בעצם – אנחנו רוצים שיהיה תיאום בכל פעם שנכנסים לשטח; גם אם זה פעמיים באותו היום – צריך לתאם פעמיים באותו היום. זו סוגייה של הביטחון של הבן-אדם שנכנס פנימה.

של בעל ההיתר. כלומר, כשהוא בא לטפל בכוורת - - -

שיודיע לכוח שעכשיו פועל בשטח שהוא בפנים, כדי שלא יקרה לו שום דבר; זה כדי לשמור עליו, בסוף. זה הייעוד של סעיף 5א: גם אם יש לי היתר – אני צריך לתאם כשנכנסתי לשטח, כי יש סיכון בכניסה לשטחים האלה בלי תיאום.

זה קורה גם היום, ואם אנחנו נשים לב למה שכתוב בסעיף 5 – זה מפנה לבן-אדם הספציפי בתוך השטח, ולא לאיזו פונקציה עליונה. אלה אנשים שנמצאים בקשר יום-יומי, והדבוראים יודעים לגשת אליהם.

הפסקה השלישית היא רלוונטית לסעיף סביב הנושא האזורי, שבו צריך לתאם איתנו, כבעל המקרקעין או כבעל זיקה למקרקעין. לכן, גם היא חשובה כחלק מההגדרה, פשוט לא לנושא של 5א.

אתה מתייחס להגדרה. אני רוצה לשאול דווקא על פסקה (3) בסעיף 5א. מדוע מקרקעין שמוחזקים על ידי המשטרה או השב"ס בכלל רלוונטיים?

זה לא קשור אלינו.

אני שואל את משרד החקלאות.

באופן תיאורטי, בשירות בתי הסוהר יכול להיות בית סוהר שהם יעשו בו פרויקט וירצו איזו נקודת הצבה בשטח שלהם. מן הסתם, כשנכנסים לשם – צריך לתאם.

אני הבנתי מכם, בדיונים פנימיים שלנו, שזה בכלל לא רלוונטי. כלומר, שלא מציבים כוורות בשטחי בתי סוהר, למשל. השאלה היא: לצורך מה הסעיף הזה? אסף, הפסקה הזו רלוונטית?

אופי, היום יש נקודות בשטחים של משטרת ישראל?

בתחנות משטרה ובבתי סוהר?

לא. באזורים של משטרת ישראל. אלה לא בהכרח תחנות משטרה.

יש מתקן אימונים ליד לטרון – אני לא אגיד את השם. אני לא יודע מה יש שם.

תראו מה כתוב: "מקרקעין המוחזקים על ידי המשטרה או השב"ס" – לא מקרקעין שנעשה בהם תמרון או פעילות - - -

אנחנו נבדוק את זה היום אחרי היום, ומקסימום – נמחק.

איתי, עדיין יש כאן את הנושא שמדובר על שטח ביטחוני, ובשטח ביטחוני – מוחלת גם ההגדרה של - - -.

לא. תראי מה כתוב. בפסקאות (1) ו-(2) מחדדים: "בשטח ביטחוני שהוא מתקן ביטחוני". בשטח ביטחוני שהוא שטח סגור – יכול להיות שאפילו נפנה לפסקאות הספציפיות בהגדרות, אבל זה כן מחודד.

מתקן ביטחוני על פי ההגדרה ב-(2).

יש לי שאלה בהמשך למה שהסברתם קודם, לגבי כך שבהגדרה של שטח ביטחוני – פסקה (3) רלוונטית רק לעניין קביעת נקודת ההצבה. אתם עדיין רוצים לתת אישור למתן היתר בנקודות כאלה? כי כרגע צריך את האישור שלכם כדי לקבוע שם נקודת הצבה, וגם אישור ספציפי לגבי ההיתר שרוצים לתת.

ביקשנו שם רק בעניין נקודת ההצבה.

אבל גם לאשר את בעל - - -

לא הבעלים. הפסקה השלישית משפיעה רק על נקודת ההצבה; לא על הבן-אדם שיהיה בה.

בעצם, צריך למעט את זה מסעיף 19(א)(4). אנחנו נוסיף את זה.

למעט את פסקה (3).

שלא צריך את האישור הפרטני לבן-אדם לשטח שהוא סעיף (3) בהגדרה.

סליחה, אבל אם את ממעטת אותו משם – זה כבר נשאר אות מתה. זה היישום היחיד שיש לסעיף (3).

לא, יש את מתקן ביטחוני ושטח לפי תקנות - - -

אני לא מדבר על ההגדרה של שטח ביטחוני; אני מדבר על סעיף (3) בתוך זה, שמדבר על הקרקע ששר הביטחון הודיע שיש סכנה כשנכנסים אליה. היישום היחיד של ההוראה הזו לגבי סעיף - - -

סעיף 15 – קביעת הנקודה. אפשר, אולי, להכניס את זה לתוך 15. אנחנו נראה איך, מבחינה ניסוחית.

הלאה.

אנחנו חוזרים לעמוד 23, לסעיף 34.

תנאים להפעלת סמכויות בשטח ביטחוני
34.
(1) לעניין כניסה של מפקח לשטח ביטחוני, יחולו הוראות סעיף 5א, בשינויים המחויבים.



(2) לא יפעיל מפקח את סמכויותיו בשטח ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך, ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני המוסמך באותו שטח ביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד את כללי אבטחת המידע האמורים.

אני רוצה לשאול: לשם מה נדרשת כאן התאמה ביטחונית? בעצם, לצורך הכניסה או לצורך קבלת הסמכויות? הרי, בעל ההיתר לא נדרש להתאמה.

כניסה זה סעיף א'.

כתוב כאן שהמפקח לא מפעיל את סמכויותיו אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה.

אנחנו משלבים את הסעיף הזה בכל מקום שבו אנחנו מאפשרים לגופי אכיפה להיכנס לתוך מתקנים של מערכת הביטחון – שיהיה לאנשים האלה סיווג מתאים. בניגוד לדבוראי, שאנחנו נכניס עם ליווי, ובכל מיני צורות כאלה – מפקחים צריכים יותר חופש פעולה, ולכן ניתן להם סיווג ביטחוני, כדי שיהיה יותר חופש פעולה בעת ההפעלה שלהם בתוך השטחים שלנו.

נניח, אם הוא מצלם – הוא צריך לדעת מה אסור לו לצלם.

נכון. לכן אנחנו מנסים להקפיד על כך שלאנשי האכיפה יהיה סיווג ביטחוני, בניגוד לאנשים שלפעמים נכנסים בליווי.

לצורך הפעלת הסמכויות?

זה תלוי באיזה שטח הוא מפעיל את סמכותו. אם הוא מפעיל את סמכותו בשטחים המסווגים בסיווג גבוה – נצפה שיהיה לו סיווג גבוה. אם הוא מפעיל את סמכותו בשטחים שהם שטחים לא מסווגים של מערכת הביטחון – הוא יוכל לעשות את זה גם ללא סיווג. זה תלוי מאוד איפה הוא יפעיל את סמכותו.

צריך רק להזכיר לוועדה את הגדרת גוף ביטחוני, אם יש לנו בכלל?

מחקנו את זה.

בעצם, ההגדרה של מערכת הביטחון - - -

נמחקה, כי התייחסנו רק למקרקעין ממש.

נכון. אז למה הכוונה כאן? שטח ביטחוני הוא רק של הצבא, בעצם, נכון?

כן.

אז מה זה "בהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני המוסמך באותו שטח ביטחוני"?

גם למשרד הביטחון, במערכת הביטחון, יש כמה מנגנונים שונים של ביטחון מידע. לצה"ל יש מנגנון קצת אחר – למרות שאני מסכים איתך שיכול להיות שזה פחות רלוונטי למקומות של משרד הביטחון, כי זה בעיקר בצה"ל.

אפשר לכתוב: "בהתאם לכללי אבטחת המידע באותו שטח ביטחוני".

אבל מי קובע את הכללים?

בהתאם לכללי אבטחת המידע החלים באותו שטח ביטחוני, משהו כזה – כדי להימנע מההגדרה המורכבת הזו.

זה נשמע הגיוני, וזה גם יתן את הגמישות, לדעתי, ליתר ביטחון, כדי שלא יהיה מצב של דלף מידע או סיכון לגופים אחרים, ככל שיש שם כוורות.

אני רושמת: "בהתאם לכללי אבטחת המידע החלים באותו שטח ביטחוני".

עכשיו, "גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של המשרד את כללי אבטחת המידע האמורים".

גם פה זה לא גוף ביטחוני. מי אתם רוצים שיביא לידיעת מנכ"ל המשרד את הכללים?

נותן האישור המקורי להצבה.

כאן מדובר, בעצם, על כללים שהם כללי אבטחת מידע כלליים.

הגוף שנתן את אישור ההצבה – הוא זה שייתן, על הדרך, את המגבלות. כך נראה לי.

אני שואל את נציגי הצבא – מי הגוף הרלוונטי?

עקרונית, בגלל שיש לנו כמה גופים, ברגע שהורדנו את ההגדרה של גוף ביטחוני – נוצר לנו איזה שהוא פער בהגדרה.

אתם רוצים לבדוק את זה?

אפשר שמישהו אחד יעביר לנו?

יכול להיות שזה יהיה מלמ"ב, אבל יכול להיות שזו תהיה מערכת ביטחון מידע של צה"ל.

מי נותן את האישור להצבה, איתי?

השאלה היא אם מישהו אחד יכול להיות הגורם שמעדכן על הכול.

אולי כדאי שנעשה איזה שהוא בירור קטן בהקשר הזה, ונעביר אם יש איזה שהוא גורם שיכול לתכלל את זה.

נציג שר הביטחון, לפי סעיף 7 לחוק. עוד לא הגענו לזה.

למרות שזה בין-משרדי בסוף, אז זה נראה לי קצת פחות קריטי.

אני חושב שגם הסעיף הזה הוא איזו שהיא תבנית מקובלת.

אותו סעיף מופיע גם בחוקים אחרים.

במעמד אישור ההצבה, אולי, אותו נציג צריך להגיד את כל הסייגים.

הסעיף הזה מדבר על מפקחים של משרד החקלאות שמגיעים לערוך פעולת פיקוח בשטח שמוחזק על ידי הצבא.

זה שנתן את אישור ההצבה – מעביר את אישור ההצבה למשרד החקלאות. במסגרת אישור ההצבה, הוא צריך לתת את הסייגים של אבטחת המידע, אם יש. אתה מבין מה אני אומרת?

כן, אבל זו שאלה שנציגי מערכת הביטחון צריכים להידרש אליה. אתם רוצים לבדוק את זה?

אנחנו נצטרך לבדוק את זה.

הבנתם מה אמרתי? שבמעמד אישור ההצבה, כשמעבירים לאישור משרד החקלאות – גם ייתנו את הסייגים של אבטחת המידע, אם ישנם.

אנחנו נתאים את הנוסח.

צריך יהיה לבדוק את זה, ולקבוע מי הגורם שיהיה בקשר עם משרד החקלאות בעניין כללי אבטחת המידע.

זיהוי מפקחים
35.
מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי פרק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:



(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו ולובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורה המנהל הכללי של המשרד לעניין זה, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;



(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.


גם זה סעיף גנרי – שהם צריכים לזהות את עצמם, כמובן.

אין בעיה. הלאה.

פרק ז': תקנות, תאגיד מוכר ושמירת דינים

ביצוע ותקנות
36.
(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.



(ב) השר, רשאי לקבוע הוראות בעניינים אלה:




(1א) תנאים והוראות לעניין קביעת נקודות הצבה, הדרכים לשינוי נקודת הצבה או התנאים בה, והדרכים לבטלה; תקנות כאמור יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה;




(1) תנאים והוראות לעניין אופן הגשת בקשות לקבלת היתרים, לרבות המידע שעל מבקש ההיתר למסור במסגרת הבקשה;




(2) הגבלות על מספר הכוורות המרבי או המזערי שניתן לתת לגביהן היתר למבקשי היתרים חדשים ולבעלי היתרים קיימים, ומנגנונים להעברת היתרים בין דבוראים ולקביעת התמורה שתשולם בעד ההעברה;




(3) המניין החוקי בישיבות ועדת ההיתרים, דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, ובכלל זה לעניין קבלת אישורים והתייחסויות לפי סעיפים 15א ו-19(א) והאופן שבו מי שעלול להיפגע מהחלטתה רשאי לטעון את טענותיו לפניה;




(4) תנאים והוראות להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שאינם מקרקעי ציבור, ורשאי הוא לקבוע הוראות מיוחדות לעניין הצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין שהם חצרות בתי מגורים, לשם –





(א) מניעת מטרד לציבור או השפעות סביבתיות שליליות משמעותיות באזור ההצבה או באזורים הסמוכים לו;





(ב) מניעת ביקוש יתר לצוף באזור ההצבה או באזורים סמוכים לו, בשים לב למספר הכוורות המאוכלסות המוצבות באותם אזורים ולמאפייני הצמחייה בהם, לרבות צמחי בר וגידולים חקלאיים;

אלה, בעצם, התקנות שמתייחסות לסעיף 27 שעסקנו בו קודם לכן.

של חובבנים?

מי שרוצה לשים כוורת במקרקעין פרטיים, ולא במקרקעי ציבור.

כל הסעיף הזה הוא הסמכות להתקין תקנות ולעשות את ה-Fine Tuning של החוק. כלומר, הסמכויות לקבוע תקנות על כל הדברים שנידרש לעשות.

אני לא הייתי כשדנתם בסעיף 27, אבל חלק מהמטרות של החוק הן להקל את חופש העיסוק ולהתיר לבן-אדם להתפרנס ולעבוד במקומות כמו קרקעות פרטיות. בגדול, המשרד לא מעוניין בזה. אני לא יודע מה קורה היום, אבל עד היום – המשרד רצה להחיל רגולציה על כל המשק.

איך נמנעים מכך שבמסגרת התקנות – המשרד גם ימנע את חופש העיסוק בקרקעות פרטיות? זאת אומרת, האם יש איזה שהוא תיעדוף של קרקע פרטית על פני קרקע ציבורית, או שלא? איך דואגים לשמור על חופש העיסוק בקרקעות הפרטיות בנושא הזה?

קרקע פרטית היא קרקע פרטית; היא לא נחלה. רק שיהיה פה ברור לגמרי: קרקע פרטית היא מי שהקרקע היא שלו בטאבו, ולא של רשות - - -

בסדר.

הרעיון של הסעיף הזה, של האפשרות להתקין תקנות כדי לאפשר בקרקע פרטית, הוא גם לקבוע את המרחקים מנקודות אחרות בקרקעות פרטיות, כדי לראות שהוא לא פוגע בהסדר הקיים גם בקרקע פרטית. חופש העיסוק תלוי בגודל השטח, בקרקע הפרטית והכול. הכללים שייקבעו שם יהיו דומים – הוא לא יצטרך לבוא לקבל היתר; הוא יצטרך להציב בכמות הסבירה לשם הגידול החקלאי שנמצא שם.

אתה יכול להגביל את חופש העיסוק על תכלית ראויה. הנושא של האבקה הוא תכלית ראויה. אני מצטער מאוד. עם כל הכבוד לחופש העיסוק, זה אינטרס ציבורי ממדרגה ראשונה של כל המשק.

בוא נפריד בין שני דברים: כשאתה אומר לי שיקולים כמו "מניעת מטרדים" – כולם יכולים להבין את זה, אבל אם אתה אומר "אני שומר על המרחקים הקיימים" – בפועל, אתה אומר שגם בקרקע פרטית אי-אפשר לגדל דבורים. נכון להיום, מבחינת התנאים והנקודות הקיימות, זה לא ריאלי. לכן, אני חושב שצריך לתת העדפה לקרקע פרטית.

יש לנו בתקנות. כשיגיע הדיון בתקנות – נדבר למרחקים.

אדוני, הסעיף הזה, לקביעת הכללים בתקנות להסדרה לקרקע פרטית, יבוא לדיון בוועדת הכלכלה.

זה סעיף הסמכה כללי. זה לא רלוונטי כרגע. זה יהיה רלוונטי כשנדון בתקנות, כשזה יבוא לאישור ועדת הכלכלה.

(5) סימון כוורות מאוכלסות;




(6) תנאים והוראות לעניין טיפול בכוורות, רדיית דבש, טיפול בדבורים והזנתן, ולעניין התקנת אמצעים ומיתקנים בכוורות מאוכלסות לצורך בקרה על אופן הזנת הדבורים;




(7) החזקת כוורות מאוכלסות שנתפסו לפי סעיף 33(2), טיפול בהן וביצוע כל פעולה אחרת לגביהן עד לקבלת הוראות בית המשפט לפי הוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, ובכלל זה נשיאה בהוצאות בשל ביצוע פעולות אלה, בנסיבות המתאימות, לרבות באמצעות קבלת הכנסות ממכירת דבש שהופק מהכוורות לכיסוי הוצאות אלה;




(8) מיפוי נקודות הצבה של כוורות מאוכלסות, וריכוז הנתונים הכלולים בהיתרים וכן מידע נוסף בקשר למקרקעין שניתן להציב בהם כוורות מאוכלסות;




(9) חובות דיווח לוועדת ההיתרים ולמשרד בכל עניין הקשור לקיום ההוראות לפי חוק זה;




(10) חובות תיעוד ושמירת מסמכים ודרכי מסירת הודעות בכל אחד מהנושאים המפורטים בפסקאות (1) עד (9);




(11) קביעת אגרות בעד שירות שניתן לפי חוק זה, הגשת בקשה לקבלת אישורים הנוגעים ליישום הוראות חוק זה, אגרת בקשה למתן היתר ואגרה תקופתית בעד היתר הצבה; יכול שהאגרה תיקבע לפי מספר נקודות ההצבה ומספר הכוורות המאוכלסות שנקבעו בהיתר, ורשאי השר לקבוע אגרות מופחתות למקבלי היתרים חדשים.



(ג) השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת השנייה, ואולם שינוי התוספת הראשונה טעון התייעצות עם השר להגנת הסביבה.



(ג1) תקנות לפי סעיף קטן (א)(2), (4) ו-(11) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

אם תוכלי להסביר ולהתייחס ספציפית לשינויים שערכנו בנוסח לעומת הנוסח המקורי, שעבר בקריאה הראשונה.

א', מכיוון שהפרדנו את נקודות ההצבה מהיתר ההצבה, הוספנו פה גם סמכות לשר להתקין תקנות לעניין עבודת הוועדה בנושאים האלה. גם הוספנו, כמובן, את סעיף 15א לסעיף 3. בסעיף (6) נעשו שינויים, בתיאום עם משרד הבריאות. הורדנו - - -

סליחה, משרד הבריאות ירצה להעיר על פסקה (6).

מה זה פסקה (6)? ב-36, ביצוע התקנות, לא?

נכון. בסעיף 36, בסעיף (ב), יש שורה של פסקאות.

כן. הורדנו את הנושא של הדבש עצמו.

אין פה דבש.

דקלה ראובן משירות מזון ארצי, משרד הבריאות. מכיוון שפה, שר החקלאות יכול לקבוע לבד את העניין של הזנת הדבורים - - -

הורדנו את ההזנה; אין פה הזנה.

יש הזנה.

יש הזנת דבורים. זה רשום בנוסח. למעשה, דבש, כמו כל תוצרת חקלאית, מחולק לשני רגולטורים. החלק הראשון של השרשרת הוא משרד החקלאות, והחלק השני הוא החלק שלנו, משרד הבריאות. אנחנו אחראים על החלק שלאחר רדיית הדבש – כלומר, על המוצר המוגמר.

בנוגע לנושא של הזנת הדבש - - -

את מתכוונת להזנת הדבורים?

הזנת הדבורים. כמובן שאחר כך ייצא דבש שיושפע מתוך ההזנה הזו. אנחנו מבקשים שתהיה הסכמה של שר הבריאות בכל קביעת הוראות להזנת הדבורים.

למה?

כראייה לכך, לפני כשנה וחצי או שנתיים – אני מניחה שחלקכם מכירים – היה Recall גדול מאוד בעקבות הזנה - - -

דבש מייבוא, שבסמכותכם המלאה.

זה לא קשור אלינו.

אני אספר ואסביר. לפני כשנתיים היה איזה שהוא צבר של תלונות בעקבות אנשים שאלרגיים לחלב והגיבו לאחר צריכת דבש. ממה שהסתבר, הדבש אכן היה מיובא מטורקיה, והאירוע הזה קרה כי הדבורים יצרו איזה שהוא מגע עם חלבוני חלב. אנחנו מבקשים ששר הבריאות יהיה בהסכמה מוחלטת לנושא של הזנה.

הזנת הדבורים בישראל נעשית רק על ידי מוצר אחד. זה לא שעכשיו נותנים להן שוקו.

נכון. מה הקשר למשרד הבריאות?

יש קשר ישיר בין מה שאתה מזין איתו את הדבורה לבין מה שיוצא בסוף. אם אתה תזין את הדבורה בזמנים שאינם מקובלים, למשל, כמו בזמן האבקה או בתקופה אחרת – איכות הדבש תיפגע.

הן לא צריכות בזמן הזה.

נכון. אנחנו רוצים הסכמה של שר הבריאות. שר החקלאות רשאי לקבוע הוראות - - -

אבל יש את סעיף 28 - - -

לא הקראת אותו.

נכון.

תבדקו את המוצר הסופי וזהו. אתם רוצים להיות מעורבים בתקנות?

עוד פעם, למשרד הבריאות אין את הידע המקצועי מתי ואיך - - -

זה לא התפקיד שלכם. אתם רוצים גם בעלי חיים אחרים? למה לא חלב?

כמו שאנחנו מעורבים בתוצרת חקלאית אחרת – למשל, פירות וירקות – כי גם שם יש השפעה מיידית.

תבדקו את המוצר הסופי.

אתם יודעים מה הבעיה איתכם? אתם רוצים להיות מעורבים בכל מה שקשור לייצור הישראלי ולהקשות עליו. אתם לא בודקים שום דבר שרשות התחרות - - - רוצים לייבא.

אין לזה דוגמה בשום מקום בעולם. תבדקו את המים שמשקים איתם - - - מיובאות; תבדקו את המזון שמאכילים גבינות מיובאות.

מה קורה?

מה קורה? כבוד היושב-ראש, זו דרישה שאין לה אח ורע בשום מקום בעולם.

זה לא נורמלי. אני בהלם.

מה הדרישה?

הם רוצים שהתקנות האלה יהיו בהסכמת שר הבריאות. אנחנו מתנגדים.

ספציפית לעניין הזנה.

אדוני, יש את סעיף 28, ואני מבקש לא לדון על הנושא הזה כרגע. ברגע שנסגור את סעיף 28 – מתי מותר או אסור להזין לשם יצירת תוצרת הדבש בתקופת האגירה – הסעיף הזה יתייתר. אני אומר עוד פעם, מראש: אנחנו מתנגדים – בטח להסכמה וגם לנושא – אבל ברגע שנסיים את סעיף 28 – נדון גם על הסעיף הזה.

טוב. נשאיר את זה פתוח. אנחנו רוצים למנוע רגולציה ואתם מוסיפים לנו רגולציה? הלאה.

היועץ המשפטי של הוועדה ביקש שנדלג כרגע על סעיף 37.

רגע, יש לו הערות.

בפסקה (1)(א), למה נדרשת פה התקנת תקנות בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה?

ככל שיימצא צורך, לגבי הפרוצדורות של הוועדה.

יש דיון בוועדה ובאות תקנות. אם יש למשרד להגנת הסביבה מה לומר – שיבוא, בדיוק כמו משרד המשפטים או המשרד לביטחון פנים.

המילה "התייעצות" אומרת שהם פונים אליהם ומדברים איתם. מה הבעיה עם זה?

למה איתם ולא עם משרד האוצר?

גם לקביעת נקודות חדשות יש התייעצות עם - - -

עם משרד האוצר – ברור, כי משרד האוצר קובע הכול מלכתחילה.

משרד האוצר הוא רגולטור-על. גם אם לא צריך להתייעץ איתו – מתייעצים איתו, כי צריך את התקציב.

אדוני, כשאתה קובע בחוק חובת היוועצות עם משרד מסוים, פירושו של דבר זה שלא רק שצריך להרים אליהם טלפון ולשאול אותם, אלא גם צריך להקשיב להם ולהקנות משקל לעמדה שלהם – בשונה מעמדתם של משרדים אחרים שלא קבעת להם זכות כזו. נשאלת השאלה: למה, בדבר הזה, מקנים מעמד מיוחד למשרד להגנת הסביבה?

תנו לו תשובה.

גם לקביעת נקודות חדשות, לשינוי מהותי או להגדלה של נקודות חדשות – יש התייעצות עם גורם מקצועי במשרד להגנת הסביבה, כי יש לזה השלכות. גם פה, חשבנו - - -

אילו השלכות?

אילו השלכות יש להגנת הסביבה שאין למשרדים אחרים?

זו לא השאלה. אילו השלכות, שקשורות לאיכות הסביבה או להגנת הסביבה, יש לגבי נקודות הצבה?

כל הנושא של האיזון בין הדבורה בגידול לצורכי האבקה לבין השמירה על דבורי הטבע, וכל הנושא של גנים לאומיים. דיברנו על זה לא מעט. בעצם, הסעיף הזה רוצה לשמור על האיזון - - -

בסדר, אז יש סיבה להתייעצות. צריך רק לכתוב פה, לגבי ההתייעצות, שאם אין תשובה מהמשרד להגנת הסביבה בתוך 30 יום – ההתייעצות נעשתה. אני לא מוכן שיעכבו תקנות בגלל זה.

אבל אין צורך.

מה זאת אומרת "אין צורך"?

בהתייעצות, אין צורך - - -

יש. הכנסנו את זה בכל מיני.

זה לא נכון שאין צורך.

בסוף, כתוצאה מההתייעצות – יש "השתלטות".

יש עיכוב הליכים.

אם אין תשובה בתום תקופה של 30 יום – ההתייעצות בוצעה. 45 יום, אין בעיה. זה פותר את הבעיה הזו.

יש סעיפים כאלה? בהתייעצויות עם משרדים; לא עם גורמי מקצוע.

כן. התשובה היא כן.

יש דברים כאלה. את רוצה שאני אראה לך בתקנות אחרות? אין שום בעיה. לכי לתקנות שקשורות למשרד הבריאות בנושא של תשלומים.

גם הרבה סביב תכנון ובנייה. בתכנון ובנייה יש התייעצויות עם הרבה מאוד גורמים, ורואים בזה כאילו - - -

הכנסנו את זה בעצם האישור לפקודות.

ההתייעצות היא אך ורק על נקודות חדשות, אסף, או על כל מתן היתר?

פה ההתייעצות היא על תקנות. יש עוד התייעצות, בסעיף 15א, לגבי קביעת נקודות חדשות.

על חדשות או קיימות?

חדשות, או קיימות שאתה מגדיל בצורה משמעותית.

דורון, שלא נטעה אותך – זה גם וגם.

בועז אמר שהדבורה חיה 25 מיליון שנה. אם במשך 75 שנה יש כוורות במדינת ישראל, והאקולוגיה נשמרת – למה לגעת בזה?

דורון, לפי הסעיף הזה, בנקודות חדשות או בהגדלה משמעותית – מעל חמש כוורות – צריך התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה. הסעיף הזה הוא סעיף לתקנות, לקביעת כל דרכי העבודה. אני מזכיר שלפי התיקון שעוד נגיע אליו – כל נקודה שניתן עליה היתר בעבר היא נקודה קיימת, ולא צריך התייעצות עם אף אחד.

הנושא פה הוא טכני, לגבי קביעת התקנות שמסדירות את אופן הסדרת הענף מעבר לקבוע בחוק. זה הליך מוסדר של עבודת הממשלה. יש פה הסכמה שהייתה בעבר, עם הגנת הסביבה; אם הם מוכנים לוותר עליה – אני לא אתנגד, אבל קשה לי להאמין שהם יסכימו. חברי הכנסת יחליטו; הכול בסדר.

העניין פה הוא התייעצות; זה חלק מדרכי עבודת הממשלה. כשמתקינים תקנות, אם למשרד אחר יש נגיעה או עניין – אנחנו מתייעצים איתו; יהיה שיח מקצועי והוא יקבל את סט התקנות לפני שהשר יחתום עליו.

לגבי נקודה חדשה – זה כתוב בגוף החוק. לגבי נקודה קיימת – קבוע בגוף החוק שלא צריך אישור על נקודה קיימת. מדובר פה על התייעצות על התקנת התקנות. זה הסעיף הזה. זה סעיף סל, שהחוק מסמיך את השר לקבוע תקנות לעניין הסעיף הזה. אפשר להסדיר את הענף גם בלי תקנות, כי חלק מהדברים - - -

זה סעיף די מפורט.

אני רוצה לשאול שאלה, איתי, לגבי 36(ב)(2) – הנושא של העברת היתרים בין דבוראים בהגדרת הדבוראים.

להבנתי, ההגדרה של דבוראי כוללת גם יחיד וגם תאגיד. אני חוזר רגע לעמוד הראשון: דבוראי זה אדם העוסק בגידול דבורים. בעצם, יכול להיות גם תאגיד שזה עיסוקו, נכון?

זה כולל גם תאגיד, לפי חוק - - -.

בעצם, תיאורטית, מנגנון ההעברה יכול להיות גם בין תאגידים.

תודה.

אני רק רוצה להגיד עוד מילה לגבי הפיקוח הפרלמנטרי על התקנות. אנחנו עברנו פסקה-פסקה וניסינו לראות איפה ראוי שהתקנות יובאו לאישור ועדה. חשבנו שלא כל התקנות צריכות להגיע לאישור ועדת הכלכלה, אלא רק תקנות בנושאים מהותיים ומשמעותיים. לכן, סיווגנו כאן לפסקאות (2), (4) ו-(11).

עוד שאלה, לגבי גביית אגרות: היום, זה בסמכות השר?

היום אין רגולציה של המשרד בכלל. זאת אומרת, המשרד הוא לא הרגולטור, ולכן אין אגרות.

יש בצו; בצו – יש אגרות.

היום, המועצה גובה היטלים.

לא המשרד גובה.

לא המשרד.

אלה היטלים; זה משהו אחר. כאן מדובר על אגרות. מכיוון שהרגולציה עוברת למשרד ממשלתי - -

הוועדה תהיה במשרד.

- - תהיה סמכות לשר לקבוע אגרות באישור ועדה.

זה חלף לנושא של ההיטלים?

כן, כי המשרד לוקח על עצמו את משימת הרגולציה של התחום, בכל זאת, אז הוא רשאי לגבות אגרות.

אנחנו מדלגים על סעיף 37, לבקשת היועץ המשפטי של הוועדה, עד שנסדר פה את הנוסח.

שמירת דינים
38.
אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון),
התשע"ו–2015‏, מהוראות לפי פקודת מחלות בעלי חיים, פקודת הגנת דבורים וחוק התכנון והבנייה.


בהסכמה עם המשרד להגנת הסביבה, אנחנו מבקשים להוסיף פה גם את חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח–1998.

תיקונים עקיפים

תיקון חוק בתי דין מינהליים
39.
בחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏, בתוספת הראשונה, אחרי פרט 32 יבוא:



"33. ועדת ערר לפי סעיף 24 לחוק להסדרת הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה–2024."

תסבירי, בבקשה.

מכיוון שאמרנו שתהיה פה ועדת ערר – אנחנו מוסיפים את זה לחוק בתי הדין המינהליים, כך שכל הפרוצדורות, הערעור והדברים על ועדת הערר יחולו.

סליחה, מה עניין ייצור דבש?

ועדת ערר היא סוג של בית דין מינהלי, ברגע שאנחנו מוסיפים, ואז חלים עליה כל הכללים - - -

אבל אין ייצור דבש בחוק הזה.

זה שם החוק.

זה שם החוק? כולל "ייצור דבש"?

כן. זו הכותרת כרגע.

אנחנו לא משנים את הכותרת?

לשיקולכם.

לא. רק הוספנו את ההאבקה. "הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש".

תיקון חוק בתי משפט לעניינים מינהליים
40.
בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000‏‏‏, בתוספת השנייה, אחרי פרט 29 יבוא:



"30. ערעור לפי סעיף 24(ה) לחוק להסדרת הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה–2024".



גם פה, אנחנו קובעים שהערעור על ועדת הערר יהיה לבתי משפט לעניינים מינהליים, בהתאם לחוק.

תיקון חוק העבירות המינהליות
40א.
בחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985, בתוספת הראשונה, בטור א' בסופו יבוא:



"חוק להסדרת הצבה של כוורות, האבקה וייצור דבש, התשפ"ה-2024"



ברגע שאנחנו מוסיפים את החוק הזה לחוק העבירות המינהליות, זה מאפשר לנו לקבוע שהעבירות פה יהיו עבירות שאפשר להטיל בגינן קנס מינהלי, שזו חלופה לכתב אישום, ולנהל את זה - - -

אכיפה יותר יעילה.

אכיפה יותר רכה.

גם יותר אופרטיבית למשרד.

נכון. זה נוסף בעקבות הערה שלנו, אבל רציתי שהוועדה תשמע הסבר לגבי התיקון הזה.

פרק ט': תחילה והוראות מעבר

תחילה
41.
(א) תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו, ואולם השר רשאי בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לדחות את יום תחילתו של החוק בתקופות נוספות שלא יעלו במצטבר על שנה.



(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 42(ד) ביום פרסומו של חוק זה.

תסבירי, בבקשה.

עוד לא הקראנו את סעיף 42; תכף נקריא אותו. זה הוראות המעבר. כל מה שקשור למידע שמועצת הדבש צריכה להעביר למשרד – יחול מיד עם הפרסום, כדי שכל המידע כבר יהיה בידי המשרד במועד כניסת כל שאר ההוראות לתוקף, ויהיה אפשר לעשות מעבר חלק של הדברים.

אתם ערוכים ליישום של החוק בתוך שנה?

אנחנו ערוכים.

תהיו ערוכים בתוך שנה?

נהיה ערוכים בתוך שנה.

הוראות מעבר
42.
(א) היתרים שניתנו לפני תחילתו של חוק זה לפי תקנות להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים) (דבורים), התשכ"ח–1968‏‏ (בסעיף זה – תקנות הדבורים), ועמדו בתוקפם ערב יום התחילה, יעמדו בתוקפם עד מתן היתרים בהליך ראשון למתן היתרים לפי חוק זה, ויראו את מי שניתן לו היתר לפי תקנות הדבורים כמי שניתן לו היתר לפי חוק זה.



(ב) בתקופה שמיום התחילה עד תום חמש שנים מהמועד האמור, רשאית ועדת ההיתרים לתת היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעי ציבור כאמור בסעיף 19(א), אף בלא שניתן לכך אישור של הגורם המוסמך או המחזיק, לפי העניין, אם למבקש ההיתר ניתן היתר להצבת כוורות מאוכלסות במקרקעין האמורים בשלוש השנים שקדמו ליום התחילה.



(ג)


מחקנו את (ג).



(ד) החל מיום פרסומו של חוק זה, הרשות המבצעת כהגדרתה בתקנות הדבורים תמסור למשרד כל מידע או מסמך הדרוש לו לצורך העברת הסמכויות הנתונות לה לפי תקנות הדבורים וצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור דבש ומכירתו), התשל"ז–1977‏, ובהתאם לדרישתו; לעניין זה, "מסמך" – לרבות חומר מחשב ופלט כהגדרתם בחוק המחשבים.



(ה) נקודת הצבה שניתן לגביה היתר לפי תקנות הדבורים יראו אותה כנקודת הצבה שנקבעה לפי סעיף 15א.

תודה רבה, אדוני. הסעיף הזה, בעצם, מגדיר את המעבר בין ההסדרה הקיימת לבין החוק החדש. אנחנו מבקשים לקבוע, כפי שציינתי בעבר – וזה סעיף 42(ה) – שכל נקודה שנקבע עליה היתר בעבר – יראו אותה כנקודה קיימת ולא כנקודה חדשה. לכן, לא יידרש לקבל אישור של בעל ההיתר לעצם היות הנקודה נקודת הצבה.

רק היתר שעומד בתוקף - - -

כן.

אמרנו את זה לגבי ההיתר, אבל לגבי נקודת ההצבה – לא.

נקודת הצבה שניתן לגביה היתר, לפי תקנות - - -

צריך להגיד שההיתר בתוקף, לא?

כן.

אפשר להוסיף: "שניתן לגביה היתר לפי תקנות הדבורים - - -

"והוא עומד בתוקפו ערב יום התחילה".

אין בעיה. מקובל.

יש הערות לגבי הוראות המעבר?

הוא מסביר אותן.

אמרתי את העיקר: אנחנו מבקשים, כדי שלא יהיה ואקום, שכל מי שמחזיק בהיתרים ערב החוק – ההיתרים ימשיכו להתקיים עד שנקבע את ההיתרים בפעם הראשונה לפי החוק הקיים.

הדבר החשוב שהדגשתי אותו – שכולם ישמעו ושיהיה לפרוטוקול – הוא שנקודה קיימת, אחרי התיקון שלך, לא נקראת "נקודה חדשה", ולכן התהליך שלה הוא תהליך שונה מנקודה חדשה, לרבות האישורים מבעל העניין שנידרש לקבל לנקודה חדשה.

אנחנו מקלים ברגולציה, חבר הכנסת דנינו. בעצם, נקודה קיימת ממשיכה; לא קובעים אותה כנקודה חדשה, ולא צריך לעשות את כל התהליך הקבוע בחוק כדי לקבל את האישור – גם של מחזיק החוק וגם היות הבן-אדם בעל ההיתר.

למשל, סגרנו עם משרד הביטחון שאם בן אדם מחזיק היתר, וקיבל את ההיתר להיכנס לשטח ביטחוני – הם לא צריכים לאשר אותו שוב. לגבי בן אדם חדש, נקודה קיימת או נקודה חדשה – צריך לקבל את ההיתרים, כי הם צריכים לבחון אותו.

לכן, זו ההבחנה שאנחנו עושים בין הנוסח שהיה בקריאה הראשונה לבין הנוסח הזה – אנחנו ממשיכים את הנקודות הקיימות ולא עושים אישור מחדש לכל הנקודות.

יש ועדת ערעור על הנקודות החדשות?

כן. יש תהליך מוסדר. גם הכנסנו בחוק שאם יש נקודה קיימת – בעל העניין יכול להגיד שהנקודה הזו כבר לא רלוונטית ולשנות אותה.

מה התוקף של ההיתרים שיש היום?

שנתיים. מחדשים אותם בכל שנה.

רבותיי, תקרא את התוספת הראשונה.

אתה רוצה שאקריא שוב את (ה)? שהוספנו - - -

לא. אמרנו: "נקודת הצבה שניתן לגביה היתר לפי תקנות הדבורים, והוא עומד בתוקפו ערב יום התחילה – יראו אותה כנקודת הצבה שנקבעה לפי סעיף 15א".

תקראו את התוספת הראשונה.

תוספת ראשונה



(סעיף 1)



1. דבורת הדבש המערבית (Apis mellifera).

מה המשמעות של התוספת? תסביר, בבקשה.

על איזה סוג דבורים חלה ההסדרה.

יש רק סוג אחד.

אם בעתיד יהיו זנים נוספים – השר יכול לשנות את התוספת ולקבוע סוג חדש של מגוון ביולוגי שחלה עליו ההסדרה.

לגבי התוספת השנייה – אני לא רוצה לקרוא אותה. עסקנו בה.

יש לי הערה קטנה על התוספת השנייה – הערתי אותה גם אז: גיסי הוא מדריך המטעים במשרד החקלאות. הוא כרגע במילואים בלבנון. יש כאן מפתח של גידולים, כמה כוורות צריך לכל גידול ובאילו חודשים. שאלתי אותו אם מישהו התייעץ איתו. האם התייעצו עם הדרכת הצמחים?

כן, חד-משמעית. נמצא פה מדריך דבורים ראשי.

כן. הטבלה נעשתה בהתייעצות עם כל המדריכים – חלקם מהמשרד, חלקם משם, חלקם פרטיים. על איזה תחום גיסך אחראי?

איתי במברגר. אני מסתכל, למשל, על אבוקדו – כתוב "פברואר עד מאי". יש אזורים שונים בארץ, שבהם הזנים המאוחרים, כמו ריד ואריד, יכולים לפרוח ביוני. אם הטבלה הזו הייתה המלצה – זה מצוין, אבל הטבלה הזו קובעת חוק, ואין לך גמישות לחקלאי שיש לו תנאי מזג אוויר שונים. השאלה היא: האם אפשר להכניס, באישור של מדריך חקלאי - - -

הטבלה הזו מתייחסת לסעיף 3א, שאני חושב שאנחנו עוד אמורים לחזור אליו.

נחזור לזה.

אבל אנחנו לא חוזרים לטבלה.

קודם כול, אני אענה לצחי: מאחר ואנחנו יודעים שמדובר בגידול חקלאי, וגם תקופת הפריחה – שזו, בעצם, תקופת ההאבקה – יכולה להשתנות – נתנו מנעד גדול בתאריכים האלה, יחד עם המדריכים. כשנגיע לסעיף, יש גם מנגנון שמאפשר לתת פתרון אד-הוק. אם יש איזה משהו כרגע, קרה משבר עולמי ויש בעיה אקלימית – יש מנגנון שנותן מענה.

אסף, יושבים פה מגדלים שאומרים שזה לא מתאים להם.

המגדלים לא העבירו הערות.

כבוד היושב-ראש, אני יכולה לתת תשובה של רשות הטבע?

רבותיי, סיימנו לקרוא את החוק. זה אומר שאין צורך בישיבה מחר.

דבר שני, אני מבקש מהח"כים מטי צרפתי, אלון שוסטר, ששון גואטה ואליהו ברוכי – הוא לא פה; אני מבקש שתודיע לו, ששון: אם יש לכם איזה שהן התייחסויות מסוימות שאתם רוצים לחדד – תחדדו אותן עם היועץ המשפטי.

כשאני אגיע לישיבה השנייה, כדי לסכם את העניין – אני לא רוצה יותר מדי ויכוחים ובעיות. תעלו בפניו, הוא יעשה בירור, ידבר איתי ונבוא מוכנים לישיבה הבאה. הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:10.