פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת

47

47
הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
29/10/2024


מושב שלישי


פרוטוקול מס' 90
מישיבת הוועדה המיוחדת לעובדים זרים
יום שלישי, כ"ז בתשרי התשפ"ה (29 באוקטובר 2024), שעה 14:15

סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין - ישיבת מעקב

חברי הוועדה: אליהו רביבו – היו"ר

משה נקש - מנהל מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

ישי לוי - מנהל אגף בניין זרים, רשות האוכלוסין וההגירה

מיכל ארן - מנהלת אגף אסטרטגיה ומדיניות, משרד הבינוי והשיכון

לאה בן עזרא - מרכזת בכירה עובדים זרים, משרד הבינוי והשיכון

אביבית אסרף - מנהלת תחום פרויקטים ובקרה, מינהל הסדרה ואכיפה, משרד העבודה

רחל אוברמן - לשכה משפטית, משרד החוץ

אליהו יפרח - סמנכ"ל קונסולרית, משרד החוץ

זיו ברק בילאוס - ראש חטיבת קשרי חוץ קונסולרי, משרד החוץ

אליעזר חביב - מרכז בכיר, כלכלן באגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

נועה שפיצר - מנהלת אגף, מינהל תעשיות, משרד הכלכלה והתעשייה

תמר מירסקי - עסקים קטנים ובינוניים, משרד הכלכלה והתעשייה

דנה רוטשילד - יחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה, משרד המשפטים

לירון בנית ששון - ראש אשכול, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

איציק בן ישי - מנכ"ל תאגיד ל.מ.ד גלובל הייר, תאגיד להבאת עובדים זרים בענף הבניין

ויויאן בן עמי - בעלים תאגיד בני עמי, עמותת דף חדש

ליאור טל - בעלים עומר-ביט, תאגיד עובדים זרים, עמותת דף חדש

אייל מוסט - מנכ"ל אלו אקספרס עובדים זרים, עמותת דף חדש

דני פיין - רו"ח, סמנכ"ל כספים, צ'יינה סייל

נטלי שמעון ויינשטיין - מנכ"לית התאחדות קבלני השיפוצים

מאיר שמש - יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

רוני פנחס
- סגן יו"ר התאחדות קבלני הפיגומים

אילן חדידה - מנהל אגף הביטחון, נציגו של ראש עיריית אילת

דיקלה טקו

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סטטוס העובדים הזרים בענף הבניין - ישיבת מעקב

צהריים טובים, ברוכים הבאים. לפני שנפתח בדברי פתיחה, שאקדים את ההקדמות, למי ששכח, בחלוף ימי החגים או למוזמנים חדשים, יש כמה כללי יסוד: אני מבקש שאת המיקרופון יניפו ויכוונו רק מי שמקבל רשות דיבור. כשעומדים ככה עמודים רבים זה קוטע את קו הראייה. אנחנו משתדלים לנהל דיון ענייני, על פי סדר. ואין מקום לא לקשקשת וגם לא להסתודדויות שלא ברשות דיבור. כל מי שמבקש לדבר שלא ברשות דיבור יוכל לעשות את זה מחוץ לאולם הוועדה. אפשר בבקשה לסגור את הדלתות ולזכור לא לכבות את המזגן שבין כה וכה עובד בעצימות נמוכה.

לפני שנפתח בדברי פתיחה רשמיים בעניין הדיון שאותו אנחנו מכנסים היום, אני אבקש להזכיר כתמיד שגם בחלוף 389 ימים אנחנו לא שוכחים את מרכז תפילותינו ושאיפותינו לשחרור כל 101 בני הערובה אשר נמצאים אצל החמאס דאעש. אנחנו מייחלים לשובם במהרה ומחזקים את המשפחות. בתוך כך אני מבקש למסור את תנחומיי לארבע המשפחות הנוספות שהגורל כפה עליהן להיכנס למשפחת השכול ולהתפלל לריבונו של עולם שאלה יהיו הנופלים האחרונים במלחמה הזאת ושישים את ידינו על העליונה ושיגיד די לצרותינו כי עייפנו.

אנחנו נמצאים בתקופה מאתגרת עד מאוד, מתקפות רב זירתיות, שבע זירות במספר. כוח האמונה בצדקת דרכנו, העליונות הגבוהה של חיילנו וההחלטות האמיצות של מקבלי ההחלטות בממשלה ובצבא, בצירוף עם סיעתא דשמיא מסייעים לנו. אנחנו צריכים עוד ופשוט להגיע לניצחון מוחלט.

כמו כן אני מתכבד לפתוח את הישיבה הראשונה בכנס החורף, ישיבת הוועדה לעובדים זרים בנושא ענף הבניין, ישיבת מעקב נוספת שהוועדה מקיימת על התחום החשוב הזה. מבין מגוון רחב של נושאים שהוועדה מטפלת בעניינים, לא בכדי בחרנו צוות הוועדה, צוות הלשכה ואנוכי לפתוח את הדיון הראשון במושב בבחינת סטטוס ענף הבניין בכלל ובפרט בראי המלחמה.

אני אתחיל ואומר שאני יודע ומכיר כמה קשה עובדים עובדי רשות האוכלוסין ועובדי משרד השיכון, כדי לתת מענה לשלל האתגרים המורכבים העומדים בפתחנו בהבאת עובדים זרים והטמעתם בענף. חלק לא קטן מהם עלה כאן, לחלקם אני נחשף שלא תוך כדי דיוני הוועדה. ואתם יודעים שאני לא חוסך את שבטי ממתן ביקורת, שאילת שאלות נוקבות. ועדיין צריך להודות שכאשר משנסים מותניים ועובדים בקשב האחד לשני אז גם מגיעים לתוצאות טובות יותר. אני מקווה שנתבשר בהן תוך כדי הדיון ונוכל להתקדם הלאה בעזרת השם.

אנחנו נתחיל עם כמה שאלות בסיסיות עם רשות האוכלוסין. אני מבקש לדעת כמה עובדים זרים בתחום הבניין נכנסו לישראל מאז פרוץ המלחמה. אם יש פיקים של גלים משמעותיים בכניסה אבקש לציין זאת. אני מבקש לחלק את התשובה להגעה בהסכמים בילטרליים, להגעה באופן פרטי במסלול b2b אחרי מיונים, וכמה בהבאה פרטית ללא מיונים ומאילו מדינות מבקשים להביא עובדים.

אגב, ההגעה הפרטית על סמך ניסיון תעסוקתי זו יוזמה מבורכת שמתקיימת. עם כל הצניעות, ביוזמת הוועדה. ואין לי אלא להודות למשרדים שזה אחד מהנושאים שהם שינסו מותניים לעניינם ושינו את הגישה הקודמת שהייתה ובנסיבות העניין שינו את דפוסי העבודה ופעלו להביא באמצעים מזורזים אלה.

אם תוכלו בבקשה לענות על השאלות האלה ולאחר מכן נעבור הלאה.

צהריים טובים. משה נקש, ראש מינהל עובדים זרים, רשות האוכלוסין וההגירה.

מבחינת המספרים, היום יש בישראל בענף הבניין כולו מעל 50,000 עובדים זרים. אצל התאגידים 40,713, חברות ביצוע 9,781.

אתה יכול בבקשה להפריד בין אלה שהיו כבר לפני המלחמה? מבחינתי תגרע גם את אלה שחזרו באינטר ויזה.

זה המצב נכון להיום. עכשיו אני אגיד כמה נכנסו חדשים. בענף הבניין 20,777 עובדים נכנסו מפרוץ המלחמה, כאשר 9,021 מהם זה במסלול הפרטי ועוד 11,756 זה במסלול הבילטרלי. מתוך עובדי המסלול הפרטי שאלת על שני המסלולים. אז יש את המסלול של לאחר מיונים בפרטי ויש על סמך ניסיון תעסוקתי, מסמכים. כ-6,500 זה במיונים הפרטי ועוד קצת יותר מ-2,500 על סמך המסמכים. אלה העובדים שכבר נכנסו לארץ. אושרו יותר מזה, יש עוד כמה בדרך ובתהליכים ושלבים. ויש, מן הסתם, עוד בקשות שהן אצלנו בתהליכי טיפול כאלה ואחרים.

תוכל לפרט לגביהם מעט יותר?

מה אתה רוצה לדעת?

אם יש עיכוב בביצוע, אם יש איפה הוא עומד? מה הסיבה? כמה בקשות הוגשו ועדיין לא אושרו?

אז יש לנו, אם נלך רגע לחלופה הראשונה, קיבלנו 10,135 בקשות. אישרנו 7,817. יש עוד 1,912 בהשלמות מסמכים ועוד 344 שנדחו.

מי שנדחה נעזוב את זה בצד, הוא לא עבר את התבחין.

זו התמונה הכללית.

אין בעיה, אני רוצה להקל עליך.

בשורה התחתונה 6,452 נכנסו כבר לישראל.

באיזה מסלול?

במסלול הראשון, שעברו מיונים פרטי, b2b.

יש 9,000 בסך הכול פרטי?

כן.

מתוכם כ-6,500 פרטי מיונים וכ-2,500 על סמך ניסיון תעסוקתי. נכון?

נכון.

אני מבקש לדעת, קודם כל מסרת לי נתון שהוא יותר גבוה מ-6,500.

לא, שניהם, תחבר אותם ביחד זה 9,000.

אוקיי, אין בעיה. פרטי מיונים 6,500, מתוך כמה שעברו בהצלחה את המיונים?

משרד השיכון יגיד לך, כמה עברו את המבחנים?

13,000 בערך.

משהו כזה.

זאת אומרת שיש מתוך 100% שעברו בהצלחה זה אומר שהם גם מעוניינים, גם מתאימים וגם היה מי שביקש לבחון אותם. השקיע משאבים לטובת העניין, מתחייב בהתאם לזה כלפי קבלנים שמזמינים. אבל בפועל 50% נכנסו.

נכנסו. אבל כמו שאמרתי, יש מעל 10,000 בקשות שהוגשו. שורה תחתונה נכנסו, זה המספר.

אני מבקש לדעת מה הסיבה ל-50% כניסה בפועל?

אז אמרתי, חלק מהם אושרו ועדיין לא נכנסו.

לא נכנסו מבחירה שלהם?

חלקם מבחירה של העובדים. לא יודע, הם מתארגנים, הם בדרך, אישורי עלייה למטוס.

לא, בואו תראו, גם אם הם היו מגיעים עם סוס ועגלה, בחלוף כל החודשים האלה הם אמורים להיות פה כבר.

בסדר. עוד פעם, אנחנו מטפלים בבקשות שאנחנו מקבלים.

לכן אני מבקש רגע לאפיין את זה. 13,000 עברו בהצלחה. בסדר? מי שעבר בהצלחה זה אומר שהוא עבר את המיון בהצלחה, רפואי בהצלחה ותעודת יושר בהצלחה.

לא. זה אומר שהוא עבר את המיון בהצלחה. את השלבים של תעודת יושר וזה הם עושים בדרך כלל או במקביל או אחרי.

אוקיי. כי בטופסי המיונים המאוד מושחרים שנחשפתי אליהם. תצחקו, נתייחס לזה. יש כבר התייחסות מושחרת לתהליך הוצאת אישור רפואי ותעודת יושר.

חלקם הביאו מראש, חלקם עשו את זה אחר כך. בסמוך, מקביל, אחר כך.

נאמר שמדובר ב-300 שגם אם עברו את התהליך בהצלחה, של המיון, הם לא כשירים מבחינה רפואית ו/או תעודת יושר. כי זה בערך המספרים. אם אמרת 13,000 שלא הגישו. אני מנסה רגע לפלח, להגיע לאיזה שהוא נתון שיסביר לי מה הסיבה שיש שפיל כל כך גבוה בין אלה שעברו תהליכים.

אני לא חושב שהוא כל כך גבוה.

הוא גבוה מאוד.

לא, אז אני אגיד. גם אם עברו 13,000 את המבחנים, בסופו של דבר אנחנו קיבלנו בקשות ל-10,135. ומשם אנחנו מתחילים את הספירה. מה שלא קיבלנו, לא.

קודם כל אני אשמח שמשרד השיכון ידאג להמציא לי איזה שהוא פילוח. לא, לא, לפני מדינות. הלא כאשר בן אדם נבחן בהעברה פרטית היה לו דורש מישראל. הרי מישהו גרם להתאחדות בוני הארץ לעלות על מטוס ולנסוע לפגוש בן אדם שעזב את הכפר שלו ונסע מרחק רב כדי להיבחן. מישהו גרם לו לעשות את זה. אוקיי?

אנחנו ניתן את המספר של הביטולים שהתאגידים אחר כך יגישו.

מעולה, מעולה. אז בואו נאמר ש-3,000 מראש אני לא פונה אליכם, מר נקש. לגביהם אני ממתין לנתונים האלה. עוד מעט אתם תבינו רגע לאן אני מנסה להגיע.

נשארנו עם 10,000. 10,000 בפרטי שנבחנו, אל מול 6,500 שכבר פה. זה אומר שיש לנו 65% מימוש.

כניסה, כן.

מימוש. כניסה זה מימוש.

אמרתי, המספר שאושרו הוא קצת יותר גבוה מזה, הוא 7,817 מתוך ה-10,000. יש בדרך, אחרי זה יש עוד שלב שנותנים להם אישור עלייה למטוס, מעבירים פרטי קליטה, משלמים עליהם את האגרות ואז הם נכנסים. אז יש כמה שלבים טכניים בדרך.

אין בעיה, אז בואו נתייחס רק ל-2,500 האלה. איפה ה-2,500 האלה שהם לא פה ולא פה, אבל הם עברו בהצלחה והגיעה בקשה בגינם?

אז אני עונה. יש לנו 1,912 שהם בתהליכים של השלמות מסמכים כאלה ואחרים.

תעצור רגע, ברשותך מר נקש. השלמת מסמכים זה אומר מרגע שהוא עבר מיון מקצועי, יש לו תעודת יושר ותעודה רפואית.

לא, יכול להיות שההשלמות זה תעודת יושר ואישור בריאות.

יכול להיות שיש תאגיד שדרש עובד לפני שהוא ביצע את שלושת השלבים הבסיסיים האלה? יש שלושה שלבים בסיסיים שבלעדיהם תאגיד לא דורש עובד.

התשובה היא כן.

יש שלושה שלבים בסיסיים: מיון, תעודת יושר, תעודה רפואית. בלי זה הוא לא בר - - -

אדוני יושב-הראש, לא שולחים את כל העובדים לעשות תעודת יושר ובדיקות רפואיות לפני המבחנים, כי יכול להיות שהם לא יעברו את המבחנים. אז העובדים שעברו את המבחנים עכשיו שולחים אותם לעשות את זה.

אין בעיה. אז ירדנו מ-13,000 ל-10,000.

אני רוצה להזכיר של המיונים המעשיים שנעשו נעשו בינואר, דצמבר, חודשים כאלה. בעצם לא נעשו עוד מיונים מעשיים מאז. וכבר אז הם לא באים בהכרח עם הדבר הזה של תעודות היושר.

כן, אבל מאז חולפת לה כמעט שנה.

לא, מאה אחוז. אני רק אומרת, זה לא שנעשו עוד מבחנים מעשיים ולא דרשנו את זה מראש.

אני מבין. את אומרת לא הייתה הזדמנות לטייב את התהליך. אני מבין את זה ומקבל. אני רק אומר שמתוך 13,000 שעברו בהצלחה צללנו ל-10,000 שהוגשו לעניינם בקשות. זאת אומרת יש 3,000 שאנחנו לא מדברים עליהם, שעברו בהצלחה. זאת אומרת הם מעוניינים, המדינה בחנה אותם. וזה אומר שיש תאגיד שהיה מעוניין בהם. ואם הם עברו בהצלחה אז הוא עוד יותר מעוניין בהם.

יש אבל משהו קטן לזכותם ייאמר שבתוך השנה הזאת היה שלושה וחצי חודשים, כמעט ארבעה חודשים, שלא יכלו לבוא. באפריל התבטלו טיסות לכמעט חודשיים. ובחודש אוגוסט - - -

לכל שכן אני אסביר למה. קודם כל לא מדברים בלי שם ותפקיד לפרוטוקול. בסדר?

אייל מוסט, תאגיד אלו אקספרס. גם לי יש עובדים שאני שייכתי אותם וקיבלתי מייל מהרשות שהם ירדו מהפרויקט כי פתאום, הם חיכו חודשיים ולא היו טיסות ולא יכלו להגיע. אז הם המשיכו הלאה בחייהם. וזה לאו דווקא כל מי שנבחן והיה עליו דרישה. אני חושב שהליבה היא דווקא לא על ה-b2b, מבחנים, הליבה היא על המבחנים שמגיעים ב-g2g וממשיכים להגיע אנשים שנבחנו, כמו שהיא אומרת, בדצמבר וינואר. הם לא ראויים לתוך המקצועיות שלהם.

זה שלב אחר של הדיון, אדוני. שלב אחר של הדיון ואני אקדיש לו את הזמן שלו.

אני מבקש רגע לדעת מבין אלה שהגישו את כל המסמכים הנדרשים, משמע הם גם מעוניינים ויש להם עדיין דורש. כמה מאלה עדיין בתהליך טיפול שלכם, שהם ו/או התאגיד ממתין לכם להשלמת התהליך?

אז אמרתי, 1,912 בהשלמת מסמכים.

לא, השלמת מסמכים זה לא חונה אצל, אדוני.

בסדר, אני אומר, תהליך טיפול. זה תהליך טיפול. אצלנו, אצל התאגיד, אצל העובד.

תראה, השלמת מסמכים אין לי מה לשאול אותך לגביו, כי אתה ביצעת את הפעולה. זה פינג פונג. שיגרת את זה אליו. כל עוד שהוא לא בא עם זה, זה לא חונה אצלך. אני רוצה לדעת כמה כאלה יש בחלוף השנה הזאת שלא החזרת להם לא הברקה ולא עוד דרישה. הם עדיין בתהליך טיפול אצלך?

אין הרבה.

ישי לוי, רשות האוכלוסין וההגירה, מנהל אגף בניין. אדוני יושב-הראש, ככה: לגבי הנתונים שנקש העביר הנתונים הם נכונים ומדויקים וחייב לדייק ואני אטייב אותם כלפי מעלה ובכוונה. סך הבקשות שהוגשו זה אכן 10,135, אני לא מתייחס לנתון של כמות המיונים. באמת היו, היה רידוד של הממוינים מכמה וכמה סיבות.

7,817 עובדים שאושרו על ידינו ומתוכם 7,008 קבצי קליטה שהובאו. כלומר קבצי קליטה שהובאו מבחינתנו תהליכית זה אומר שהעובד הזה יגיע לפה. השלב הבא זה אישור הנפקה של אישור עלייה לטיסה וויזה. מבחינתנו זה הוויזה, הכניסה שלו לארץ. הנתון של ה-6,452 כניסות לישראל זה נתון כמובן שעובדתי, שהעובדים כבר פה. אבל אנחנו צריכים להתייחס לנתון של ה-7,008 ועוד 1,912 השלמות. אנחנו מתקרבים כבר ל-9,000. הדלתא שנוצרת לנו היא 1,000 פלוס ולא 3,000. זה כבר משנה פה תמונה לחלוטין. ה-1,000 יכול להיות מכמה וכמה סיבות. וזה כן צריך התייחסות של משרד השיכון.

מר לוי, אני מודה לך על הנתונים ועל הדרך שאתה גם מציג אותם. ועדיין אני מבקש לדעת, בטוח יש לכם פילוח איזה מועמדים להגיע לעבודה בישראל בענף הבניין עדיין לא הגיעו והם עשו את כל מה שאתם ביקשתם מהם. זאת אומרת שזה עדיין בתהליכים אצלכם. אני מבקש לדעת כמה כאלה יש, כמה זמן, אנחנו יודעים הרי מתי היו המיונים ההם. ומה הסיבה שזה עדיין תקוע. והשאלה האחרונה האם אתם יודעים לומר לי מתי אתם מסיימים את חלקכם בטיפול? כדי שלא יהיה עוד מצב שבו תאגיד אומר עד שכבר קיבלתי את כל האישור הוא לא מעוניין או שאני כבר מצאתי לי אפיק העסקה אחר.

לגבי החלופה הזו שאנחנו קוראים לה חלופה ראשונה, ממוינים עם מבחנים מקצועיים. אנחנו כרגע, אני שמח לבשר לוועדה שאנחנו כרגע עומדים על דלתא של שלושה ימי עבודה בטיפול שלהם. בסדר? כלומר שאם יש תאגידים שיש להם חומר להעביר לנו, השלמות, ותכף אני אגע בנקודה למה זה לא קורה, מוזמנים להעביר לנו את החומר והעובדים האלה ייכנסו לארץ.

זה לא קורה מסיבה מאוד פשוטה וברורה. כי החלופה שהם פונים אליה היא חלופה של ה-30%. של עובדים שהם מביאים אותם, שהם חתומים עליהם, מהמדינות שאושרו על ידי מנכ"ל הרשות.

יכול להיות שיש עוד סיבה נוספת?

והיא?

והיא אופן חישוב חיוב האגרה השנתית שהיא שנתית ולא חודשית. והחל מחודש מסוים לא משתלם להביא עובד כי אי אפשר לכסות את ההוצאות בגינו כפי שהמדינה דורשת?

לא. אגרה שנתית זה 1 חלקי 12.

לא, לא. יש אגרה שנתית שהיא 1 חלקי 12. ויש אגרת בקשה.

אגרת בקשה שולמה כבר בתחילת השנה.

היא שולמה בתחילת השנה למי שביקש בתחילת השנה.

נכון.

אבל תאגיד שעומד לקבל עובד בנובמבר הוא משלם בגין כל אותה שנה שהייתה.

כל התאגידים האלה שילמו את אגרת הבקשה בתחילה, כשהם קיבלו את ההיתר לפעול כתאגיד.

אנחנו אבל התחלנו מוקדם. יש כאלה שרק לאחרונה קיבלו.

גם מי שקיבל לאחרונה ורוצה להתחיל להביא הוא משלם את האגרת בקשה. אנחנו מדברים על אלה שהגישו בקשות זה מי שכבר שילם את האגרות האלה.

אוקיי, אז אני רוצה בבקשה לדעת עובדים של כמה תאגידים שולמו בגינם אגרת בקשה ועדיין לא הגיעו העובדים.

זו שאלה קצת, אני אסביר איך זה עובד.

אני מניח שאתה מבין לאן אני רוצה להגיע.

לא, אני מבין. אבל אני לא חושב שזה רלוונטי לדיון הזה. כיוון שעוד פעם, כל תאגיד הוא פונה אלינו ומבקש לקבל מכסה מסוימת של עובדים. לפי המכסה הזאת, המכסה המינימלית זה 350 לשנה הזאת. לפי זה הוא משלם אגרת בקשה כפול מספר העובדים. 350,000 שקלים אם זה 350 עובדים. והוא משלם את זה כשהוא מתחיל את הפעילות. זהו, עכשיו מתחיל להגיש בקשות לפי עובדים.

וזה חד שנתי?

כן.

האם אתה מכיר מקרים בהם תאגיד השלים את כל פעולותיו, אבל עדיין לא הגיש בקשה אחת, כי לא כלכלי לו לשלם 350,000 שקלים בשביל 80 עובדים שיגיעו באוגוסט?

אז יכול להיות שתי אפשרויות: אפשרות ראשונה שיש תאגיד שקיבל אישור עקרוני, מהחדשים, לפתוח ולהיות תאגיד. אבל הוא אומר אולי לא כלכלי לי באמת לשלם את כל ה-350,000 שקלים.

כמה מקרים כאלה אתם מכירים?

כ-20 מקרים. 20 תאגידים שביקשו להתחיל פעילות בשנה הבאה.

בהנחה שכל תאגיד כזה ירצה להביא 100 עובדים, 20 תאגידים זה 2,000 עובדים. זאת אומרת שאם לא ההחלטה השרירותית הזאת שבה מחייבת תאגיד חדש בתוך כל כך הרבה הוצאות שלו לשלם 350,000 שקלים על פוטנציאל השתכרות מ-100 עובדים על ארבעה-חמישה חודשים, היינו מרוויחים פה עוד 2,000 ידיים עובדות.

יכול להיות. אבל אתה יכול לספור את זה שיש 195 תאגידים שהתחילו פעילות וכפול העובדים שהם שילמו את האגרות. יש פה דלתא גם בלי.

למה תמיד אני אסתכל על ההישג? על מה שעברתי ולא על מה שאני עתיד לעבור?

אתה מסתכל על ה-2,000 שאולי יכלו להגיע.

לכל הפחות.

אני אומר לך שגם בלעדיהם יכולים להגיע עוד כמה אלפים. שיש פער בין כמות ההיתר שיש להם לכמות העובדים בפועל. אתה לא צריך ללכת לאלה שלא התחילו לפעול.

אם היו עושים ניצול בפועל.

סליחה אייל, סליחה שנייה. אני מבין את הנקודה שאתה רוצה לחתור אליה, שאתה אומר רגע, יש פה אגרה שמשולמת מראש. לא משנה אם יגיעו בסוף העובדים או לא יגיעו העובדים.

או מתי יגיעו עובדים. עוד לא דיברתי איך העובדים.

אני אומר לך לא רק מתי, אלא אם בכלל יגיעו. יכול להיות שאותו תאגיד יש לו 350 הוא יביא רק 200 וזהו, הוא עוצר. גם יכול לקרות. אבל כרגע אלה התקנות וזה מה שקובעות התקנות ואנחנו גובים לפי זה.

יש פה נציג של משרד ראש הממשלה?

אליעזר חביב.

אתה המחליף של דניאל היום?

כן.

מה התפקיד שלך?

אני כלכלן באגף כלכלה ותשתיות.

אתה מכיר את הסוגייה עליה אני מדבר?

כן. אגרות הבקשה?

כן. והאינטרפרטציות של אותה מדיניות.

כן, אני מבין. בסוף, לפחות מה שעלה עכשיו בדיון, אם אני מבין נכון, אז תפעול. כלומר האם אני גובה את אגרת הבקשה עם הכניסה של התאגיד באופן מלא או שאני לוקח אותה באופן חלקי.

לא באופן מלא. עם כניסת העובד, פר עובד, ביחס לחודש שאליו הוא הגיע או שאתה מחייב אותו על פי המכסה הפוטנציאלית שלו בתחשיב שנתי בלי שום קשר לחלק של השנה שאיתו מגיע העובד בפועל לארץ.

אני אענה שנייה, סליחה אליעזר. כרגע התקנות קובעות את ההליך הזה שיש אגרת בקשה, שזו האגרה הזאת, 1,000 שקלים כפול מינימום המכסה או כפול המכסה שאותו תאגיד מבקש והוא משלם אותה כשהוא מתחיל לפעול. בין אם זה ינואר, דצמבר, אוגוסט, לא משנה איפה במהלך השנה. אם הוא רוצה להתחיל לפעול זה מה שהוא משלם. זה התקנות, זה מה שאומר כרגע. האגרה השנתית ודמי ההיתר זה כבר מחולק 1 חלקי 12 לפי הזמן שהעובד פה.

אני אוסיף, כי שאלת את אליעזר. הנושא הזה של כל האגרות, ביניהם אגרות הבקשה, ביניהם של תאגידי הבניין, אמור לעלות באחד מהדיונים הקרובים של ועדת המנכ"לים בשביל לבחון את כל הנושא הזה ברמה כללית. בין היתר לעניין גובה האגרות ולעניין אולי התפעול.

אופן החישוב והחיוב.

תפעול נקרא לזה.

מה עמדת לשכת ראש הממשלה בעניין, כמי שמתכללת את ועדת המנכ"לים?

לגבי גובה האגרות - - -

אופן החישוב, לא דיברתי על גובה אגרה. זה בסדר שכל עובד שדורך פה ישולם בגינו 1,000 שקלים חוץ מאותן אגרות נדרשות. אגרת בקשה, שיחויב כל שנה 1,000 שקלים בתחילת השנה. בסדר? זאת אומרת בן אדם הגיע בנובמבר, יואיל אותו תאגיד לשלם 200 שקלים על נובמבר-דצמבר באותה שנה קלנדרית ועוד 1,000 שקלים על השנה הבאה. אבל פר עובד שהוא מביא בפועל ולא לכלל הפוטנציאל במכסה העומדת לרשותו, כשהמינימום זה 350 ולא לכל השנה בלי שום קשר למתי הגיע בשנה. אני שואל מה עמדתכם לעניין הסוגייה הזאת?

אני מבין שהנקודה היא תפעולית ולא עניין של גובה אגרות. בסוף מי שמבצע את התפעול או המשיכה בפועל זה רשות ההגירה.

ברור. אני שואל מה עמדתכם?

מבחינתנו, שוב, לכאורה כל עוד תפעולית אין שום הפרעה.

לא, אין פה עניין תפעולי. יש פה עניין של גבייה תוספתית. הרי אין על העובד הוצאה למדינה כשהוא בארץ מוצאו. התשלום של אגרת הבקשה באה לשפות בגין הוצאה של המדינה. בסדר? אם אין אז למה? ולמה על כלל המכסה? הרי הוא לא מממש אותה. המדינה לא מטפלת בשביל אותו תאגיד במלוא הפוטנציאל שעומד לרשותו. היא מטפלת במה שהוא מבקש להביא.

עכשיו בוא תוסיף על זה תאגידים, שאולי יושבים פה חלקם, ששילמו בינואר או בפברואר 1,000 שקלים כפול 350 עובדים מינימום. זאת אומרת נפרדו מ-350,000 ומשהו שקלים. ביקשו 80 עובדים ועדיין לא הגיעו. זאת אומרת המדינה אומרת להם כל מה שנוכל לעשות בשביל לרסק אתכם ולחזק את הוותיקים והמשומנים יותר, נעשה. אני לא מצליח להבין את זה אחרת.

לכן הואיל וזה כבר עולה לדיון והואיל ויש ועדת מנכ"לים שמתכלל אותה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אני מבקש לדעת מה ההתייחסות הרשמית המחייבת של לשכת ראש הממשלה, כמי שמתכללת את ועדת המנכ"לים הזאת.

זה בסדר שלא תדע לענות לי כרגע. זה בסדר שתיקח לך כמה דקות הפסקה, קבל תשובה שאותה תמסור לוועדה כי לזה אני יודע להתייחס. בסדר? אני רוצה לעבור הלאה, ברשותכם.

אני יכולה להתייחס רגע לעניין הזה?

קצר.

ויויאן בן עמי מתאגיד בני עמי. אני רוצה להתייחס לזה טיפה אחרת. הוקמו, אני אתייחס רגע רק למי שבאמת קיבל רישיון. 150 תאגידים חדשים. בפועל נכנסו 10,000 איש? סליחה אם אני לא מדייקת.

מעל 20,000.

בכל, b2b ו-g2g.

מעל 20,000.

מעל 20,000. אבל אני, אם אני מחשבת 150 תאגידים על 350 ששילמנו, תיאורטית אין למדינה את ה-capacity 52,000 איש. היא לא יכולה לתת לי. נכון?

למה את אומרת?

לא, לא, למה את אומרת את זה?

חוץ מהמדינה יש גם הבאה פרטית. תביאו את הכול, למה לא הבאתם את הכול? היה לכם מכסה 20,000.

לא, הגבלתם שם. הגבלתם 13,000.

נו, הבאתם 13,000 או קרוב לזה? זה היה 20,000 לפני.

רק דקה. אני אומרת שגם אם ניצלתי את הכול, עדיין אתם לא יכולים, אין לי אפשרות להזמין 52,000 איש.

לא. עוד פעם, היום המכסה היא כמה? 65?

תחלק את זה ל-192 תאגידים, תבין מה המספר שיש פה.

זה תהליך שמתבצע אחת לשנה אצלנו בחישובי כמה מכסה שתהיה לתאגיד ובהתאם לזה משלמים את אגרות הבקשה. ואנחנו לקראת השנה עכשיו, ינואר, אנחנו נפרסם מספר שהוא יהיה עדכני. הוא יהיה שונה מהמספר 350.

אני אתן לך דוגמה אמיתי. דבר ראשון, באגרה השנתית, וזה גם מה שהצעתי כמה פעמים. בסוף אין בעיה לשלם את זה, נגיד ביקשתי 350, תיקח את הכסף בינואר. אבל כשאני בא לשלם עכשיו בינואר 2025 בשנייה, בלחיצת כפתור, אתה רואה מה ניצלתי במהלך השנה. אם, סתם דוגמה, היו לי חודשים שלא היה לי אף עובד, כי זה מה שקרה, אני קיבלתי עובדים ראשונים באמצע אפריל. אז ינואר, פברואר, מרץ וחצי אפריל שילמתי סתם. וגם עכשיו אני עומד על 306 אנשים, כי תיאורטית - - -

לא, אבל לא שילמת סתם, אייל. כי זה סכום חד פעמי, זה לא משנה מתי אתה מקבל אותו.

סכום חד פעמי הוא מול X אנשים. עכשיו אני אומר, בוא ניקח את כמה האנשים שניצלנו.

הבנתי מה אתה אומר, זו הצעה מעניינת. כמו שאמרתי קודם, במסגרת דיון בוועדת מנכ"לים יעלה גם זה לדיון.

בסוף זה פוגש אותנו עם אותם נתונים. זה בסדר גמור.

אל תעשו זיכוי, תקזזו לי שנה הבאה.

עכשיו יש עוד בעיה. אני ב-305 עובדים היום, לצורך העניין. אני לא יכול לקבל יותר. כי מעל 200 אז אני לא מקבל g2g. וב-105 ניצלתי.

לא, לא, מה פתאום. אתה אומר דבר לא נכון. אתה אומר דבר לא נכון, סליחה.

בטח יש הגבלה של 30%.

אני עכשיו הגשתי בקשות על המולדובים, קיבלתי מייל, אני אראה לך. רשום שאני מעל 200 עובדים.

סליחה, אפשר רגע? איך הגיעו ה-200 עובדים?

מ-g2g.

יופי. למה אתה לא יכול לקבל עוד?

כי כשאני מגיש בקשה אני מקבל עכשיו חזרה לא ממשה וישי, אלא מהאגף הבילטרלי. רשום לי אתה תאגיד מעל 200 עובדים, אתה לא מקבל. על פי החלטת שר הפנים.

כן, דיברנו על זה בדיונים הקודמים ודווקא אדוני יושב-הראש תמך בתהליך הזה ושר הפנים החליט את ההחלטה הזאת, כדי לעזור לאייל כשהוא היה חדש ולתאגידים אחרים כמו שוויויאן מדברת עליהם שהם חדשים. החליט השר שלנו לעשות, הוא קורא לזה הגנת ינוקא. והוא אמר אנחנו נעזור לחדשים להיכנס למשחק.

מעולה. זאת אומרת שיש תאגידים שעדיין לא משכו כמות ורוצים למשוך וכאשר יגיעו אתה רוצה לתעדף אותם.

כן.

זה המצב?

כן.

אבל אני עדיין לא יכול להגיע למקסימום, ל-350.

אתה יכול, בפרטי, למה לא?

איך? 105 הבאתי, 200.

תכף נגיע. אדוני יושב-הראש אמר שהוא יעלה את זה, אחד הנושאים של האחוז.

אתה שולח אותי עכשיו לקושש אותם.

א', אפשר גם מתוך הארץ, מתאגידים אחרים או בכלל עובדים שאין להם ורוצים לעבור ולהתנייד. זה קורה, באלפים אגב. וכן, בסדר. יש פה עניין, זו סוגייה לדיון. יושב-הראש יעלה אותה, הוא אמר שזה אחד הנושאים לדיון. ה-30% או כמה שיוחלט.

זה נושא שכבר נדון.

כן, נכון.

נדון זה לא אומר שמיצינו אותו. אני אומר, לא מעט תהליכים אנחנו זוכים לקדם אותם פה, בחסדי השם, רק בעקבות זה שאנחנו כמו מים בסלע. פעם אחרי פעם אחרי פעם, ודברים מידי פעם כן משתנים. אנחנו לא מקבלים את זה כתורה מסיני. אני עדיין מנסה רגע לדעת.

זאת אומרת שיש תאגידים שעדיין לא הגיעו לאותה מכסה שוויונות ומחכים לעובדים שעדיין לא הגיעו מהמדינה, אבל שילמו בגינה את אותה אגרה.

אגרת בקשה, כן.

ואני חוזר עם זה אליך. זה מצב אבסורדי, שלא יכול להתקיים. המדינה רוצה להכניס עוד כסף כי היא בגירעון, שתואיל למצוא דרכים יותר יצירתיות מאשר ליפול על חברות שרק הרגע עומדות, מנסות לעמוד על הרגליים ואנחנו לא בועטים להם ברגליים, אלא מרסקים אותם.

אני מבקש לדעת, ברשותכם, כמה בקשות להעברת עובדים זרים מבניין לתעשייה בשל חוסר מקצועיות התקבלו ברשות? כמה מהן אושרו? ואלה שלא אושרו מה הסיבות שלא אושרו?

יש לנו, ישי ידייק אותי, אלה נתונים שהועברו אליי הבוקר. 910 בקשות למעבר של עובדים כאלה, לפי ארבעה פרמטרים שאפשרנו לעבור או למפעל תעשייה חיוני או לענף שיפוצים או לענף תשתיות ועבודות ארכיאולוגיות. ואושרו מתוכם 471 עובדים. סורבו 186 ועוד 253 בתהליכים השלמות כאלה ואחרות.

בוא נדבר קודם כל על אלה שסורבו. למה סורבו?

יכול להיות כל מיני סיבות. הרי קבענו במתווה הזה שזה רק עובדים שהגיעו במסלול ה-g2g. יכול להיות שהגישו בקשות, ישי ידייק אותי, הוא פה, עם עובדים שלא שייכים ל-g2g או שהם לא שייכים לתקופת הזמן שקבענו שבו העובדים שמגיעים יכולים לעבור. אלה הסיבות העיקריות. וגם אחד התנאים שקבעו, שעשו להם ניסיון למצוא להם עבודה בענף ואם לא הוכיחו ניסיון למצוא להם עבודה אז מן הסתם יכולים לסרב גם בגין העילה הזאת.

הבנתי. אז אנחנו מדברים על 50% מימוש בפועל. וכמה בקשות לוויתור על עובדים הוגשו מתאגידים?

מה זה בקשה לוויתור על עובדים?

תאגיד אומר שמע, קיבלתי חתול בשק בסופו של דבר.

אין דבר כזה ויתור על עובדים. עובד שמגיע לתאגיד הוא שייך לתאגיד, אלא אם כן הוא עבר לתאגיד אחר.

מה קורה אם אתה מקבל עובד שהוא לא מקצועי?

כמו שאמרנו, נתנו פתרון למענה הזה.

זה יצרנו מסלול שבו אנחנו יודעים - - -

אנחנו לא חושבים שזה בעיה.

אנחנו לא רוצים להקריס את ענף הבניין. אתם תאגידי בניין, להזכיר לכם.

כן, בדיוק.

לא תעשייה.

אנשים שהגיעו ב-6 וב-7, ב-8 באוקטובר היו צריכים לנחות לי ב-1.8. הם היו נכנסים לתוך הנוהל. בחינה ביטחונית לא היה טיסות.

אז מה אתה אומר? עובד שעוד לא הגיע אני ארצה להעביר אותו?

לא. אבל אתה צריך לתת לי את האפשרות שאם הוא לא נכנס במסגרת זמנים - - -

מר נקש, סנריו כזה, גם קיימנו על זה חלק מפגישה אצלי בלשכה. אומר אייל אתה אפשרת לי עד ה-1.8 לצורך העניין לנייד עובד לא מקצועי.

עד 24.9 אם אני זוכר נכון.

סתם נקבתי, סתם. עד ה-1.8. היה צריך להגיע אליי עובד ב-20.7. 10 ימים הייתי אמור לדעת אם הוא מקצועי או לא. אם הוא מקצועי אני לא אוותר עליו בחיים. אבל הוא לא מקצועי, אני לא רוצה להפסיד בגינו. אשתמש בנוהל לנייד אותו, לשנות לו סיווג העסקה. בשל אילוצים שלא תלויים בי או בעובד, משמע הייתה מניעה ביטחונית להגיע לארץ, העובד הגיע ב-15 באוגוסט. אחרי חמישה ימים הבנתי שהוא יכול להיות הרבה דברים, בנאי הוא לא. לכן אני מבקש להשתמש בזכות שעמדה לי ואני לא יכול לממש אותה כי לא באשמתי הוא לא הגיע באותה תקופה ולא אני בחנתי אותו, אתה הבאת לי אותו ב-g2g. אם אני בחנתי אותו, אחריות שלי על מלא.

לכן אני מקבל לחלוטין את הגישה שלכם שאומרת שמי ש-b2b, הייתה לכם את האפשרות ללכת לאבחן אותו, לראות אותו. לא עשית את זה או שעשית את זה לא טוב, זו בעיה שלך, לא שלי. אבל מי שהמדינה בחנה בשבילו והיה כשל שאנחנו מבינים מאיפה הוא נולד, אבל זה לא רלוונטי בכלל. היה כשל בדרך האבחון שלו והיום בפועל הוא הגיע בטיקט מקצועי, אבל הוא לא מקצועי. לא בגלל שלא היה לי זמן, בגלל שהוא לא יכול היה להגיע לארץ במועד קיום הנוהל אני אהיה מנוע מלנייד אותו ואני אתקע איתו שלוש שנים.

אז כמו שאמרנו, הוראת השעה הזאת שהוצאנו היא נתנה מענה שהיה נכון לאותו זמן שנתנו אותו.

אבל הנסיבות לא השתנו, מר נקש.

שנייה, אני אסיים, אדוני יושב-הראש, אני אסיים. הוא היה נכון ונתן מענה. מבחינתנו ראינו בזה win win win. גם התאגיד שהעובד לא היה טוב בעיניו או מספיק מקצועי בעיניו מצא לו עבודה אצל חברת תעשייה, מפעל חיוני, שגם הוא היה צריך עובדים באותו זמן ולא היו לו אפשרויות אולי להביא עובדים. וזה נתן מענה ומענה בסדר בעניין הזה.

יחד עם זאת אנחנו תמיד צריכים לזכור שעובד שמגיע לפה לענף הבניין זה עובד של בניין. והוא אמור לעבוד בענף הבניין.

אם הוא יודע לעבוד בענף הבניין.

אז אני מתייחס לזה. כי גם עובדים שלכאורה בהתחלה נטען שהם לא מספיק טובים או לא מספיק מקצועיים ישתלבו ואחרי תקופת זמן לא ארוכה גם למדו את העבודה ונכנסנו. ואני באופן אישי קיבלתי כמה, לא מעט, מקרים כאלה ואינדיקציות כאלה גם מתאגידים וגם מקבלנים שעם קצת סבלנו וקצת זה אפשר היה להכשיר את העובדים.

הבנתי, תודה.

אנחנו גם לא רוצים לפגוע בענף הבניין.

עוד קטן אדוני. לא לפגוע בענף הבניין זה לא לקחת עובד בניין ולהעתיק אותו לעיסוק אחר.

נכון.

אבל לא לפגוע בענף הבניין זה גם לא להשאיר מישהו שהוא לא מקצועי בטיקט מקצועי. בסדר? קח גם את זה בחשבון.

מר אייל, אני שאלתי באחד הדיונים למי יש להביא לי דוגמאות של עובדים שהגיעו במסגרת g2g ואין להם קשר סביר אפילו לענף הבניין. ואתה הצבעת ושלחת רשימה.

אם אפשר להגיב, ברשותך.

שלחתם רשימה, ברשותך שנייה. את הרשימה הזאת העברתי לרשות האוכלוסין. וקיבלתי בגינם את אותן חוברות מיונים. אני רוצה לספר לכם מה קיבלתי. קיבלתי עד ארבעה עמודים לעובד. בעמוד הראשון שזה זיהוי אישי ותמונה מושחר הכול, הושאר רק מספר דרכון כמזהה. בשאר העמודים של שאר השלבים שהוא צריך לעבור הושחר הכול. שמו של הבוחן מטעם התאחדות בוני הארץ הושחר. ביזיון כשלעצמו. מושחר. זאת אומרת נכון לרגע זה אני לא יכול להפגיש את הבוחן עם העובד אצלך באתר ולהגיד לו זה טופס הבחינה, תבחן אותו עם אותם פרמטרים. אני לא יכול, אבל אני מטפל בזה, בלי נדר.

העמוד האחרון, הרביעי, זו טבלה שמסווגת מהם השלבים של המבחן. איך הוא נראה ביחס לעבודה, אם הוא מבין את האירוע. מתאים, לא מתאים, כמה מתאים. איך הוא מחזיק את הכלים, איך הוא מכין את חומרי המליטה, איך הוא עושה הרבצה אם זה טייח וכן הלאה. כל הרובריקות האלה ריקות לגמרי, ריקות לגמרי. ולמטה יש "מתאים" וחתימה.

אומר לך צא מתוך נקודת הנחה שבחנו אותו בכל. צא מתוך נקודת הנחה שבכל מה שבחנו אותו הוא מקצועי ואני חותם עליו שהוא מקצועי כטייח. קח אותו כטייח. בסדר? אני מבקש לדעת האם הרשימה הזאת ששלחת אלינו שכוללת איזה עשרה עובדים, האם הם עדיין אצלך בבניין?

לא. חלק גדול מהעובדים האלה ניידנו אותם לתאגידים אחרים ומי שנשאר אצלי עובד בתעשייה. אף אחד מהם לא נשאר.

מר נקש קיבל תשובה?

אני לא משוכנע שזה נכון.

מה זאת אומרת?

זאת אומרת שבדקנו במערכת וכולם רשומים אצלך.

מי שנשאר אצלי עובד בתעשייה.

תעצרו.

גם את זה בדקנו ולא. אבל בסדר.

חבר'ה, תעצרו.

נבחן את זה לעומק.

אנחנו לא מדברים פה שיחת חברים בבית קפה, שיחה שיכולה להיות בעלמא. זה דיון. והוועדה מתייחסת בכובד ראש ובאופן מכובד לטענות, למצוקות, לנתונים המתקבלים ולהתייחסות המשרדים הממשלתיים. ככזאת היא גם מצפה שזה יהיה הדדי. לפיכך אני קובע כרגע שחובה עליך ב-24 שעות הקרובות - - -

טוב.

אתה לא יודע מה אני מבקש.

לא אכפת לי, כי אני יודע שאני צודק.

אני מבקש המון. וזה, אגב, בפרוטוקול. אני הולך לבקש ממך המון, אני לא מוותר. אני מבקש ממך טבלת אקסל: שם העובד עליו דיווחת, המקצוע שאיתו הוא הגיע, כמה זמן הוא היה אצלך בפועל. אם הוא נמצא אצלך או לא. אם לא, לאן הועבר ומתי והוכחת תעסוקה שהיא לא אצלך. זאת אומרת, גרעת אותו מהמערכת, צריכה להיות הוכחה לכך. אתה משכיר את שירותיו לתעשייה אחרת, צריכה להיות לכך הוראה. את זה אתה שולח לרשות האוכלוסין, עם העתק לוועדה. עד 48 שעות אחרי כן לרשות האוכלוסין ניתנת האפשרות להפריך את הנתונים שמוסר התאגיד.

נבדוק את הכול.

כיוון שדיברתי באופן, אני מקווה, נהיר, אני מזמין מכאן את כלל התאגידים, חדשים וישנים, שנמצאים כאן ושאינם, לפעול בדיוק על פי ההנחיה שהנחיתי את בעל התאגיד שמולי. בדיוק. ואני אומר לכם שאם אתם שומעים את מה שאני אומר ואתם מכירים את המציאות הנחשדת ואתם לא מדווחים, אתם בועטים לעצמכם ברגליים. פשוט כך.

אם אפשר רק להוסיף כמה דברים לנושא הזה.

כן. אבל זה ברור מה שדרשתי?

ברור לחלוטין.

גם לכם אדוני?

כן, כן, אנחנו נבדוק. אייל ישלח לי, אנחנו נבדוק את זה, אין בעיה.

העתק אליי, לוועדה.

ברור.

ליאור טל, תאגיד עומר ביט בעלים ועמותת דף חדש, שדרך אגב, כולנו מעמותת דף חדש. מייצגים כ-80 תאגידים.

עשינו סקר בין התאגידים, 20 תאגידים ענו על הסקר. ונכון להיום מצב נתון של 14 לחודש, זה לא נכון להיום, יש לפחות 907 עובדים הודים שהגיעו במסלול g2g שהם נחשבים באוויר. זאת אומרת שהם לא משויכים לשום ענף. אני יכול להגיד שהקבלנים לא רוצים אותם, וזה גם לא משנה כמה הם טובים. גם אם תגיד לו בוא קח אותו ליום ניסיון על חשבון התאגיד הם לא מוכנים לקבל אותם.

בנוסף לזה היה איזה שהוא משהו שעלה באוויר שהעובדים האלה הם כן טובים. עשינו עוד פעם סקר האם מישהו חושב שהעובדים האלה מתאימים לענף. אף תאגיד לא אמר שהם יותר מ-"בסדר" ואלה גם שני תאגידים שאמרו שהם בסדר. כולם אמרו שהם לא קשורים לענף. יש פה בעיה שאם אני אמקד אותה זה הודים g2g. הם לא מתאימים.

תקשיב, תעצור רגע.

ידידי, רק חצי משפט. סליחה, אדוני יושב-הראש. אמרתי שנכנסנו פה מעל 10,000 ב-g2g, רובם מהודו. אתה מדבר איתי על 900 עובדים.

900 עובדים מתוך 20 תאגידים שענו על הסקר. 900 מתוך 20 תאגידים.

תרשה לי, אנחנו יודעים את הנתונים. הרבה מאוד מהעובדים גם שהגיעו מהודו עובדים בענף הבניין.

משה, אנחנו לא אומרים, תקשיב, אנחנו לא פוסלים את כולם.

לא, לא, אני מסכים. אני רק אומר.

בסוף יש לך לקוח.

בסוף גם אני לא רק פונה אליכם, אני פונה מפה גם לקבלנים. בסופו של דבר מדינת ישראל פה הייתה ועדיין במצוקה קשה בענף הבניין. ואנחנו עושים מצדנו את כל המאמצים להביא לפה כמה שיותר עובדים והתאגידים מבקשים להביא כמה שיותר עובדים והקבלנים צריכים כמה שיותר עובדים. חלק מהגופים פה, כולם, גם אנחנו, גם התאגידים, צריכים רגע להיכנס מתחת לאלונקה ולהבין שלפעמים יש קשיים וזה חבלי לידה של תהליכים וזה תהליכים ראשוניים וכן, אם צריך להכשיר את העובד וקצת יותר סבלנות. ואני אומר לך, פנו אליי גם קבלנים וגם תאגידים אמרו לי ראינו בסבלנות, הכשרנו עובד שלכאורה מלכתחילה לא היה נראה מתאים והוא בסוף מתאים והוא אחלה עובד.

- - - מתחת לאלונקה זה מבחינתך זה אומר שצריך עכשיו לחשוב על נהלים חדשים איך אתה מטייב את הבחינות הבאות.

אני מסכים. כל רעיון שיש, תעביר.

סליחה מר אייל, סליחה.

אם לא יהיה תאגידים איך תעודד את ענף הבנייה?

לא, חס וחלילה שלא יהיו תאגידים, לא אמרתי.

זה מספיק. קחו ממני טיפ, כשאני אומר "סליחה" זה שנייה לפני, חבל.

אתה לא מייעץ לו, אתה יכול לבקש מהוועדה, אתה יכול להציע לוועדה ואנחנו נחשוב ביחד. אתה לוקח את זה למקום של הבא. אני רוצה לטפל ב-היום.

ברור. כי יש לנו עוד מאות אנשים שאנחנו תקועים איתם.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור וההתייחסות לגב' ארן, משרד השיכון, אני עונה לך, ליאור. ההבדל בין סקר למחקר הוא שסקר כשמו כן הוא. בוחן תנודות באופן סטטיסטי. הוא לא יודע לבנות דוח שמי. ואתה מדבר פה על מספרים באופן מדויק. אתה לא אומר בערך כמה מאות. אתה מדבר 900 ומשהו. אני מבקש מכם לאתר את כל מי שאליו הגיעו, אותם 900 הבלתי משויכים, הבלתי מקצועיים או כל כמות שלא תהיה, למטה או למעלה. ולהכניס אותם לאותו דוח שאני ביקשתי קודם מאייל.

לך מר נקש אני אומר, ואני חוזר ומזכיר שוב פעם, בכל תהליך הבאת העובדים, בוודאי בענף הבניין, נפלו כשלים. חלקם תוך כדי ניסוי כלים, חלקם בשל העומס והמצוקה שהמדינה נכנסה אליה בכלל הרבדים. חלקם עם עקומת למידה וטיוב תהליכים. חלקם מסיבות שצריך לבדוק אותן. לגישתי ומהבדיקות שאני עשיתי, חלק לא קטן מהכשלים הם בהבאת העובדים לבניין באזורים מסוימים, בזמנים מסוימים, במסלול g2g. ורוב הבעיה לא חונה אצלכם. גם אם היא עוברת אצלכם ואתם כלי הקיבול ועם זה אתם צריכים להתמודד, היא לא חונה אצלכם בכלל. אתם לא הסיבה. אתם מחזיקים ומתמודדים ומתנהלים עם התוצאה. אבל זה לא אומר שבגלל שזה המצב אנחנו נטאטא את זה.

אני חוקר ושואף להגיע לחקר האמת. קודם כל כדי שלא יחשבו שאנחנו רפובליקת בננות. ב', שיהיה לכם קל למחר. ג', כדי שלהבא מאכערים כאלה ואחרים מכאן ומשם יגידו קצת פחות משתלם לעשות סיבוב על ישראל כי זה עולה לנו. לא שווה. אני לא אתן לאף אחד לרפות את ידיי. ואם מישהו חושב שאני מסתפק או איכנע לאותן חוברות מושחרות, אז הוא טעה בי. טעה בי לגמרי. ואני לא מתכוון לוותר.

אז אני מבקש מכם, ביושרה שלנו, גם אם כשלים נפלו אצלנו, וזה באחריותנו, נשים את זה על השולחן. אנחנו לא באים עם כתבי אישום ולא כיתת יורים חלילה כלפי אף אחד. רוצים ללמוד. בטח ובטח לא אם אתה רק האכסניה שמאפסנת את האירוע, את הצרה הזאת. וזה לא בגללכם בכלל. שקפו לי את הכול. נמצא ביחד דרכים לטפל בזה ולמנוע את העתיד. ולאור הנתונים שיתקבלו מהבדיקות שלנו, שנעשה אותם ביחד, אתם כממשלה ואתם כמי שמתכלל במשרד ראש הממשלה את כלל המערך הזה, נפעיל שיקול דעת ענייני ורגשי עד כמה נכון ללכת לקראת אותם אנשים שהם בני ערובה של סיטואציה על לא עוול בכפם.

לכן אני מפריד את זה בין ה-b2b ל-g2g. אני מבקש מכם לכבד את הקו שאותו אני מנחה. ותאמינו לי שאני בשכנוע מלא שאם אנחנו נדבר כתזמורת אחת בדרך העבודה אנחנו נביא תוצאות טובות שכל המשק ייהנה מהם. אני לא מתעכב על דבר כל כך הרבה חודשים, כל כך הרבה שיחות, כל כך הרבה התפרצויות שלי לאתרי בניין, בגלל דבר שהוא לא הוכיח את עצמו. החשדות שלי מתבררות כמשהו שיש בהן בסיס, לכל הפחות.

בואו נתקדם הלאה בבקשה.

אני רק אגיד, ברשותך, אדוני יושב-הראש. אני מסכים מאוד עם הדברים שלך. אני רק רוצה להגיד דבר, הזמנת פה מליאור ואייל רשימות.

מכולם.

לא, לא, בסדר, עוד יותר, מכולם. ואני אמרתי, אתה הקצבת לנו 48 שעות לבדוק את הדברים האלה מצידנו.

קודם כל אני ביקשתי את הרשימה שלו.

כשזה מדובר על הנושא של אייל אני מסכים.

קודם כל, לא, לא, אדוני.

אני רק מבהיר לפרוטוקול שישי - - -

אתה צודק לחלוטין, אני מודה לך.

ישי והצוות שלו קורסים מעבודה והם עובדים מסורים, אני חושב שכולנו יעידו.

ממש. ממש.

קורסים מעבודה. להתחייב לך שתוך 48 שעות אני אבדוק את כל המאות אלה אני לא חושב.

אני מוכן להתחייב ב-48 שעות, אבל לא ייכנסו לפה עובדים.

אבל לא ייכנסו עובדים, זה המחיר. ואנחנו לא רוצים.

לא, לא, חלילה.

אנחנו מטפלים בכל במקביל ובאמת עובד מסור.

קודם כל אין צל של ספק שאתם באמת עובדים במסירות נפש. ואני אומר לכם, מדובר בבעלי תפקידים שבסוף בסוף הם גם בעלי משפחות. ואני פוגש את עצמי מטריד אותם לפעמים מאוחר בלילה או בימים שהם לא ימי עבודה. ולפעמים אחד תוך כדי, אני לא אסגיר מה כל אחד עושה, והוא עוזר לאישה עם הילדים בבית, בבישולים וקניות. אבל גם בימים שהם אינם ימי עבודה ובשעות לא שגרתיות והם תמיד נכונים, תמיד. בטח במקרים רגישים בענפים שצריך בהם מגויסות אישית לכך. אני חלילה לא מצפה שתמלאו בפרק הזמן המדובר את כלל הדרישה. אבל אני כן מצפה, אני חושב שזה סביר שב-48 שעות תענו על 10 עובדים.

אין בעיה.

אנחנו נתקדם. בבקשה גב' ארן.

אני רק רציתי להגיד שכבר היה הפקת לקחים בין המיונים. אנחנו סבורים שרוב הטענות הן באמת בסבבים היותר ראשונים שהיו בהקשר של הודו. ואנחנו חושבים שיש דברים שטופלו בסבבים הבאים. אנחנו עדיין צריכים שייכנסו עוד מהסבבים החדשים כדי שנוכל לאמת את התחושה הזאת. כרגע מהשטח אנחנו מקבלים פידבק כזה.

מה הסיבה לכשל המקצועיות של העובדים שנבחנו על ידי - - -

לא היה name check לפני שהגיעו עובדים. הגיעו ב-"ווקינגס". כלומר שלא עשו להם את ה-pretesting לבדוק את המקצועיות שלהם, את ההיכרות שלהם עם ענף הבניין טרם כניסת המיון.

מה זאת אומרת?

זה דברים שאמרנו והצפנו כבר.

לא, תסבירי לי. תציפי את זה עוד פעם.

נגיד אנגלית. אנחנו רוצים לראות שהם יודעים הבנת תקשורת.

לא שייך. אני לא, זה בסדר שבן אדם לא יודע שפה.

לא.

לא, לא, זה לא האידיאל, כמובן. אבל אני אומר שזה לא משהו שבגללו אני עולה על בריקדות. בן אדם לא יודע שפה, אני לא מטריח אתכם לפה בשביל זה. בסדר?

לא, שום דבר הוא לא לעלות על בריקדות.

זה משמעותי.

משמעותי מאוד.

זה גם הדרישה שלהם כלקוח.

לא, לא. אין צל של ספק שזה תנאי שחייבים לעמוד בו. אבל זה עדיין לא נושא שבגללו אנחנו מבצעים את כל עבודות המחקר האלה. כי אם עובד לא יודע שפה אתה תצטרך לעבור איתו ארבעה-חמישה ימים כדי שתדעו להבין אחד את השני. אבל אם הוא לא יודע מקצוע, לא משנה כמה זמן יעבור, הוא לא יודע איך מחזיקים מאלג'. הוא לא יודע מה עושים עם פלס.

אני רוצה שנייה להגיד. יהיו כאלה שלא יחזיקו את העובד ארבעה ימים ונתנו להם את הצ'אנס שלהם עם האנגלית. אבל אני רוצה להגיד משהו אחר. לקראת המיונים החדשים נעשו סדרה של פעולות שהבטיחו בעצם משהו קצת אחר מבחינתנו. אחד, שממשלת הודו בתוך הבית עושה אצלה איזה שהוא תהליך של pretesting. זאת אומרת, עושה איזה בירור מקדים. זה מוכיח את עצמו לדעתנו.

דבר נוסף זה גם העניין הזה, כן, של היכולת שלהם של תקשורת. שזה גם משיחות שאני מקבלת בשטח, כן עושה איזה שהוא אימפקט ונותן איזה שהיא השפעה. גם כל תהליך הבקרה של איך הטופס אל מול זה, גם שם עשינו תיקונים ואנחנו חושבים שזה משמעותי. אלה דברים שבתחילת הדרך, במיונים, כשרצנו מהר מהר כולם, בסדר? וזה כן יחד פה רגע שנייה אני אגיד, וזה גם קשור לגוף היישום ההודי שנכנס וגם הוא היה צריך פתאום לעשות תיקונים ושינויים בנהלי העבודה ואופי העבודה שלו ועשינו את זה במסגרת ישיבות יחד איתם ברצף. כל הדברים האלה בעיניי, בסדר? ליבה, לא ליבה, בעיניי יביאו הבדל מהותי בין איכות העובדים שהגיעו בתחילת הדרך לזה.

כדי שזה יקרה אנחנו צריכים לראות עוד מהגלים החדשים נכנסים. ויש לי פה גם עניין מעגלי. קבלנים באמת לא כל כך רוצים, כי כבר יצא איזה שהוא שם. אחד הדברים שאנחנו עכשיו בוחנים יחד עם משרד האוצר, וכבר היו על זה שיחות וגם הוועדה כבר דנה בזה, זה לא איזה זה, זה באמת עולם ההכשרות. שבו אנחנו באים ואומרים בתוך עולם ה-g2g, עם עובדים מהודו, לקחת את העובדים ולהכריח אותם לעשות איזה שהיא סדרת חיול. צריך אבל מהדבר הזה, כדי שזה יקרה, גם תאגידים וגם קבלנים איתנו כתף אל כתף. זאת אומרת שמי שעובר איזה שהוא תהליך של הכשרה כזה יש גם איזה שהיא השמה או לפחות פרק זמן של ניסיון השמה בתוך האירוע הזה. ושכולם יהיו מעורבים בתוך התהליך. זה אפילו לא חייבת להיות הכשרה שהמדינה עושה. זה פשוט צריך להיות איזה סטנדרט מקובל על כולם או משהו מהז'אנר הזה והמדינה צריכה להירתם לסיוע לתאגידים בתקופת הביניים.

זה אחד הדברים שאנחנו עכשיו בוחנים לראות לבעיה של g2g הודו. אני אגיד, יש לי אולי תקציב עכשיו, זה חלק מהדבר הזה, של הבדיקה עם משרד האוצר ומה צריך לעשות ואיך אפשר לעשות את הדברים האלה. אבל זה בוודאות ידרוש שנייה הסתכלות. וכן, ככל שייכנסו יותר עובדים מהודו מהסבבים החדשים לי, מיכל, יהיה יותר קל לראות אם תחושת הבטן שלי, שהיא כרגע תחושת בטן כי אני מקבלת פידבקים מהשטח, אבל זה לא סופי. להגיד לך שמע, במיומנים האלה והאלה X, במיונים האלה והאלה Y. בסדר? המבחן אותו מבחן, אבל יש לי תחושה שיש הבדל בגישה איך עושים. גם אנחנו עושים הפקת לקחים.

תודה רבה. ועדיין, כל מה שאת מדברת הוא אל פני עתיד וזה חשוב מאוד והכרחי. זה עדיין לא פותר אותנו לאחור. בסדר?

לכן ההכשרות. מאה אחוז.

אין בעיה. אני עדיין חייב להגיע לחקר האמת מה הוביל למצב, אני לא רוצה לתת לו הגדרה וציון. מה הוביל למצב שבו אנחנו נמצאים.

בסדר.

אגב, שגם צריך להתחשב בשותפים שלכם, רשות האוכלוסין, שעובדים כל כך קשה על דבר שהוא לא באמת מיטיב עם המשק וכולם מגיעים אליהם בתלונות מה עם תוצאה, מה עם תוצאה. צריך גם להבין את המצוקה שהם נשאבים אליה. אבל מיד אני חוזר אלייך גברתי. עדיין שאלה אחרונה למר נקש.

ניקח מצב שבו תאגיד הביא עובד על סמך הצהרה של ניסיון תעסוקתי ובהגיעו לארץ הסתבר שהוא לא באמת בעל ניסיון. מה האפשרויות שעומדות בפני אותו תאגיד? והאם לחילופין זה אומר שנגזר עלינו כמדינה לספוג את הישארותו עד תום התקופה שאנחנו חתומים?

רציתי לענות משהו בציניות קצת בהתחלה, אבל אני לא אעשה את זה. כי בפרטי אין טעויות, מגיעים כולם פיקס. אז בסוף בכל זאת הייתי ציני.

זה אירוע אחר שאנחנו בודקים אותו מלפני ולפנים. אל תתבלבל.

שורה תחתונה, בהמשך לשאלתך. עובד שמגיע לפה הוא מן הסתם באחריות של התאגיד שהביא אותו, אלא אם כן הוא עובר לתאגיד אחר או אלא אם כן הוא יוצא ממדינת ישראל. ככל שהוא אצל התאגיד והוא לא מועסק וחולפים 90 ימים הוא הופך לסטטוס שהוא לא חוקי. עובד לא חוקי זה הסטטוס שלו. זאת אומרת, יש קצת מגבלה לעניין שנה ראשונה של עובד בניין בישראל. יש פה עניינים של בג"ץ ומשפטי, אבל בגדול עובד שנמצא פה והוא עובד לא חוקי, אחרי 90 ימים הוא בר הרחקה. אם הוא ייתפס שהוא לא עובד.

הוא לא חוקי אם הוא לא מועסק.

נכון.

אבל הוא יושב על התאגיד. עדיין אני משלם עליו אגרות.

נכון.

בוודאי. תואיל ותשלם, כמו גדול. אני כמדינה נתתי לך את הפריווילגיה להחליט מיהו מקצועי ומי לא. מי מתאים לענף ומי לא. סיבכת אותי עם ההגעה שלו לפה, כמדינה – תואיל לשלם עליו כמו גדול ולא לדבר. פעם הבאה תבדוק טוב. אתם לא יכולים לבקש גם פטור ממיונים, גם שנסמוך על שיקול דעתם וההבנה המקצועית שלכם. וגם לבוא אלינו בשאלות. לגישתי, כל עובד שמגיע בהגעה פרטית על סמך ניסיון תעסוקתי התאגיד צריך להפקיד בגינו ערבויות גבוהות יותר. ושייקח בחשבון שאנחנו נוכל לחלט לו אותם. אני אומר לכם את זה ביושר. אני רוצה שיגיעו לפה כמה שיותר עובדים, שהם יהיו מקצועיים. שלא יצטרכו לשלם כל כך הרבה כסף בספסרות שמספסרים אותם בארץ מוצאם. שהם יעשו את העבודה בנאמנות, שתהנו מהם, שהמשק ייהנה מהם ושהם יצאו מפה כשהם מסיימים את השהות החוקית שלהם. כל עיוות אחר, בשביל זה אנחנו מוכנים, אגב, להרחיב את דרך ההבאה שלהם. זה לא אומר שאנחנו כמדינה נצטרך להתמודד עם כשל בדיקה שלך.

אני מדבר על ה-g2g, לא על ה-b2b.

לא, לא, הבאה פרטית על סמך ניסיון בלבד היא הבאה שלא באמצעות המדינה. היא הבאה אישית. היא אפילו לא דרך בוני הארץ. יש איזה שהוא תהליך שאמור לעבור אותו מועמד באמצעות אותו תאגיד שמבקש להעסיק אותו. יש תבחין מסוים. מרגע שהוא עבר, הוא עבר את התבחין על פי הצהרה של התאגיד שמזמין אותו. זה דבר אלמנטרי.

אם תוכל בבקשה גב' ארן להשיב לוועדה מדוע משרד השיכון ביקש עוד הקצאה של 13,000 עובדים בהבאה פרטית?

בעצם מראש ביקשנו, אני אזכיר רגע, היה 10,000 במסלול הראשון ואז הייתה בקשה לאורכה. ואז הייתה בקשה להגדלה ב-10,000 נוספים. וכל מה שביקשנו זה בעצם לשמר את המצב הקיים הזה. וכיוון שפג פרק הזמן האפשרי אז לקחנו את אותו מספר במכסה הקיימת וביקשנו את הדלתא.

נכנסו 7,000, ביקשו 13,000.

כן.

מה אתם בסיוע משרד העבודה, משרד המשפטים, משרד החוץ, עושים כדי להילחם בתופעת דמי התיווך האסורים?

בנושא של דמי תיווך אסורים אני צריכה לתת התייחסות למשרדים אחרים. אנחנו מה שאנחנו מדברים עכשיו עליו זה היה לאורך כל הדרך בקרה מוגברת של הגופים הרלוונטיים. זאת אומרת יש גם בקרה מוגברת, אמורה להיות.

מי רוצה לענות לי? מי יודע לענות לי? משרד המשפטים? משרד המשפטים השמיעו קול.

השאלה לגבי המאמצים? יושב-הראש, השאלה שלך לגבי המאמצים שנעשים למנוע תופעות?

מה כוללים המאמצים למנוע תשלום בלתי חוקי בהבאה פרטית?

בילאוס זיו, משרד החוץ, מחלקת קשרי חוץ וטיפול בזרים.

איפה משרד המשפטים?

המאמצים שלנו מתרכזים כבר תקופה ארוכה, זה לא התחלה, זה on going, תהליך שמתקיים כל הזמן ונעשה בכמה "לבלים". החל מתהליך תחילת הליך הגיוס אנחנו תמיד מיידעים את העובדים, בין בהסברים, בין במתן חוברות וידיעונים על הבאה פרטית. גם כאשר מביאים פרטי הם מגיעים אלינו בסופו של דבר לבקשת אשרה או טיפול בבקשת אשרה. בתהליך הזה אנחנו מראיינים, שואלים, מביאים לידיעתו של העובד. וככל שהוא משתף איתנו פעולה וחושף את המידע אנחנו מתחילים גם בתהליכי טיפול, אם נחשף כזה שהיו תהליכים לא תקינים. ואם נתגלה שמישהו שם עשה פעולה לא תקינה הוא צריך לתת את הדין.

כמה דיווחים מצד עובדים כאלה קיבלתם על ניסיונות לגבות מהם דמי תיווך לא חוקיים?

אנחנו יכולים לבדוק את זה. קיבלנו הודעות מנציגויות כאלה ואחרות שעוסקות בגיוס על תהליך שעובד כזה או אחר דיווח.

מה זאת אומרת נציגויות?

נציגות שניגש עובד. קונסוליות, נציגויות זה קונסוליות. קונסוליות בחו"ל. ישנם מקרים שעובד מדווח על כך שגבו ממנו הרבה מאוד כסף. זה מתוחקר, נשאל ואחר כך נאספים הנתונים. אם אנחנו צריכים להפסיק את העבודה עם אותו נציג שגייס, הטיפול מתמשך עד סיום התהליך ועד סיום התחקור.

הבנתי. האם משרד החוץ ובמקביל משרד המשפטים בחן דרכים אחרות לגיוס עובדים בהבאה פרטית על סמך הצעת ניסיון תעסוקתי?

שלום. לירון בנית ששון, ייעוץ וחקיקה. אני יכולה לומר שמבחינה משפטית הדברים שאנחנו ניסינו באמצעותם לאזן ולהפחית את החשש מפני גביית דמי תיווך אסורים, זה תנאים שאנחנו בעצם כוללים אותם בהחלטות של ועדת המנכ"לים ביחס להבאה פרטית של עובדים זרים.

קודם כל אנחנו דואגים לכך שזה יהיה באמת גם תחום בזמן וגם שמבחינת המספר של העובדים הזרים שאפשר יהיה להביא, שהוא יהיה בעצם מספר יחסית מצומצם.

מה זאת אומרת תחום בזמן?

שזה תחום לתקופה מסוימת על מנת שנוכל גם להבטיח שזה בעצם אנחנו יכולים לעקוב אחרי זה ולראות באמת מה התוצאות ולא לפרוס את זה על פרק זמן ארוך מידי מבחינת גם הנזק שעלול להיגרם ככל שזה יהיה לאורך זמן.

לא, גברתי, גברתי, זה מורכב מידי בשבילי, סליחה. אני מבקש לדעת מהן הפעולות שאתם, כמשרד המשפטים, מבצע באופן אופרטיבי כדי לגלות אם יש תשלום בלתי חוקי. ולכשאתם מגלים מה אתם עושים עם זה? ומה אתם עושים כדי שזה לא יקרה?

אז אני אתן לדנה להתייחס, מהיחידה למאבק בסחר.

נעים מאוד, עו"ד דנה רוטשילד. אני בשבוע הבא מתחילה את תפקידי ביחידת התיאום למאבק בסחר בבני אדם, זנות ופוליגמיה.

בשעה טובה, אז תקשיבי, אל תעני. תעצרי, אל תעני לי. שבוע הבא יש לנו דיון שעוסק בנושא ואנחנו ניתן לך את הזמן להיכנס ברגל ימין לתפקיד. את פטורה.

אוקיי.

מה שלירון התחילה להגיד זה שגם כאשר אושרה כבר על ידי ועדת המנכ"לים, לירון תדייקי אותי אם אני אפספס, הבאה פרטית אז א' היא מתאפשרת עד מועד מסוים, היא מוגבלת בזמן. בדצמבר זה אמור להסתיים. הדבר השני שזה ממדינות שאישר מנכ"ל הרשות אחרי שהוא בחן שזה מדינות שכמה שפחות חוששים מתופעות שליליות.

הודו היא אחת מהן?

הודו אנחנו מאשרים.

מאשרים?

מאשרים להביא, כן.

איך זה?

עובדה, הרבה הגיעו מהודו.

הבנתי. זאת אומרת שמנכ"ל הרשות הגיע למסקנה שאין חשד סביר לסחר בבני אדם בהודו?

לא, לא, זה לא מה שאמרתי. זה לא מה שאמרתי.

מה אדוני אמר לי הרגע? מנכ"ל הרשות מאשר מאיזו מדינה להביא, בכפוף להתרשמותו האם יש סחר בבני אדם בהיקף כזה שמצדיק את התערבותו.

לא, לא. האישור, קודם כל נקבע שהמדינות שאפשר יהיה להביא מהן הן מדינות מטיר 1 וטיר 2. בדוח מחלקת המדינה האמריקאית. ובתוכם שאישר אותם מנכ"ל הרשות, בהתייחס לכל מיני תופעות. אגב, זה לא רק ענייני סחר בבני אדם, יש לנו גם כל מיני תופעות של בקשות מקלט וכאלה, גם דברים שאנחנו לא רוצים.

ברור.

אז גם שם.

ברור, ברור.

לכן מנכ"ל הרשות מאשר את המדינות.

זה כבר שיקול הגירתי, אדוני. אני שואל אתכם לעניין סחר בבני אדם.

אז אולי רק חשוב להדגיש, אמנם אמרת בשבוע הבא. אבל רק באמת כדי לציין שגם בהחלטת ממשלה 1752 ובכלל התפיסה היא שכדי למנוע סחר בבני אדם וכדי למנוע שימוש בדמי תיווך אז כמובן שההסכמים הבילטרליים הם הדרך שמסייעת בכך ויש גם מחקרים שתומכים בכך. וכמו שאמרת, יש דיון בשבוע הבא ונשמח לדבר על זה בהרחבה. אבל זו בעצם התפיסה הבסיסית.

ואז גם נודה לוועדת המנכ"לים על הגדלת התקן שבעטיה את גויסת לתפקיד.

אגב, יש גם מחקר מלווה שמשרד המשפטים עושה להבאה פרטית. רק אתמול הם ראיינו גם אותי בין היתר. אז כן יש איזה שהוא מחקר מלווה לעניין הזה, שבוחנים את כל הנושא הזה של הבאה פרטית ולראות שאין שם תופעות כאלה של דמי תיווך או סחר בבני אדם.

אם יורשה לי רק להשלים השלמה קצרה. שיש עוד שני דברים: אחד שאנחנו בעצם דורשים צירוף תצהיר של המעסיק שהעובד בעצם קיבל פרטים מלאים בשפת אימו גם לגבי הקו החם של רשות האוכלוסין וגם שהמעסיק מצהיר שהוא נשא בכל עלויות הבאת העובד הזר ושעל פי הידוע לו לא נגבו דמי תיווך אסורים.

כסת"ח.

ובנוסף, ככל שרשות האוכלוסין תגלה תופעה שיטתית וחמורה של גביית דמי תיווך, אז כמובן שהנושא יובא לאלתר לדיון בוועדת המנכ"לים.

כסת"ח.

כן מנסים אבל בכל זאת לייצר - - -

סליחה שאני טיפה לא דיפלומט.

מנסים לעשות כל מה שאנחנו יכולים בכלים הקיימים. אני מבינה את מה שאתה אומר.

אז הנה, אני אתן לכם איזה שהוא טיפ קטן. כל מי שאמור להופיע אצלי שבוע הבא בדיון המדובר הזה, תעשו שיעורי בית טובים. בסדר?

משרד השיכון, האם אתם בוחנים את אפשרות הגדלת המכסה בהבאה פרטית בין 30% ל-50% לכל הפחות?

אני אתחיל בזה שהיה דיון לגבי להגדיל את זה מ-30% ל-100% במסגרת ועדת המנכ"לים.

מה עמדתכם?

עקרונית אין בעיה. צריך תנאים מסוימים מבחינתנו כדי שהדבר הזה יקרה. אנחנו כן בוחנים אבל לחיוב את ההגדלה של ה-30%. אני רוצה רגע להגיד, במקור ה-30% היה גם יציאה לדרך שנייה של הבנה, איפה אנחנו, מי אנחנו. וזה בסדר, אנחנו מטייבים את התהליך תוך כדי תנועה.

האם חלק מתהליך הטיוב כולל בדיקה מדגמית שלכם בפועל באתרי הבניין לראות את אותם עובדים שהגיעו בהבאה פרטית על סמך הצהרה?

אנחנו נפגשים ושואלים תאגידים לגבי זה.

מה ההתרשמות שלכם?

ההתרשמות שלנו כרגע שיש כאלה שאפילו התאגידים עושים להם באמת מיונים בצורה טובה לבד. והגדילו ועשו והם פועלים בצורה הזאת. המיונים נראים ברמה - - -

האם עד שתתקבל החלטה לעניין ההגדלה אתם שוקלים ליצור איזה שהיא העדפה מתקנת שהאחוז יגדל בחדשים וירד בוותיקים?

לא דיברנו על זה, אבל זה רעיון לבדוק אותו, אני לא שוללת.

אני מודה לך. ברור לכם מה? אפשר בבקשה לקבל עדכון סטטוס על המכרז למיוני עובדים זרים?

בפירוש. אז באמת כתבנו לוועדה, אני מקווה שהגיע הבוקר וראיתם את הפסקה המדוברת שמדברת את התאריכים, אבל הייתה הגשה והייתה בקשה גם לאורכה מהמגישים. נתנו את האורכה.

כמה מגישים הגישו?

שלושה מציעים.

מישהו מהקיימים?

אסור לי להגיד את זה. שנייה, אני רוצה רגע, יש מכרז, הוא עדיין לא הסתיים. אנחנו עוד בתהליך ואני לא רוצה לפגוע בו. שלושה אני יכולה להגיד בכיף. וזה הסיפור.

נדרשו השלמות. השלמות שמראות חלק מההוכחות שגובו, אנחנו רוצים גם למצות את התהליך בצורה הטובה ביותר. נתנו הזדמנות להגיש. יש להם עוד כשבוע לעשות את ההשלמות. Once זה קורה יושבים עוברים על תנאי הסף. עכשיו השלמים, המלאים, אחרי ההשלמות. מתקדמים לשלב תנאי האיכות. זה המצב. אנחנו בשאיפה, אני אזכיר שההתקשרות הקיימת שלנו צפויה להסתיים בסוף השנה. אנחנו רוצים כבר לדעת מי אנחנו מקבלים עוד לפני סוף השנה ולייצר איזה שהיא תקופת חפיפה. לזה אנחנו שואפים.

אנחנו אוטוטו שם.

נכון.

ובהתרשמות שלי הזכיין הנוכחי לא יסבול את המשך הישארותו רק בגלל שבאופן טכני עוד לא נבחרו לו מחליפים, כי הם באמת סובלים שם.

מכירים את המצב הזה.

האם שקלתם להכשיר את העובדים הזרים הלא מיומנים שהגיעו לעבודה בענף, אפילו בסיווגים אחרים לפני שאישרתם את שינוי הסיווג של ההעסקה שלהם?

אני לא בטוחה שהבנתי את השאלה.

אני הצעתי בדיון האחרון שעסק בזה שתיבחן האפשרות לביצוע הכשרה מהירה. יכול להיות שבן אדם מגיע הוא באמת בעל מקצוע, אבל שיטות העבודה שלו שונות.

כן, כן.

עבד באופן פרימיטיבי, הוא לא יודע. זאת אומרת הוא עבד, הוא לא לגמרי לא מקצועי. יכול להיות שעם איזה שהיא הכשרה זריזה, איזה שהוא קורס מזורז הוא יוכל להיות כן עובד מן המניין ואז לא נצטרך לנייד אותו ולא נצטרך לגרוע את הקיימות של ההיקף מהתאגידים.

אז זה מה שעניתי בהרחבה קודם. זה תהליך הכשרה שעכשיו בודקים יחד עם משרד האוצר, לראות אם אנחנו יכולים לעשות את זה. אנחנו כן רוצים למקד מאמצים ב-g2g והודו, כי שם אנחנו שומעים את המצוקה הגדולה ביותר. ונתחיל את הפעילות אם הדבר הזה באמת יצליח. זה תלוי בכמה משתנים, אנחנו בוחנים, אבל כן.

הבנתי. וכיצד מתקדם הקול הקורא לגיוס חברות?

אז העברנו ליו"ר הוועדה את הרשימה של המדינות שהגישו.

כמה כאלה?

10 מדינות סך הכול.

מחמיא. תשמעו חבר'ה, אני מרוגש.

לא, אל תהיה. חכה, תן לי לעבור את כל העולם של תנאי סף. אני כבר למדתי שאני פאסימית קודם, אחר כך אני אופטימית.

תשמעי, אני רוצה לומר לך משהו. משהו בהרגשה הלאומית שלנו כשיש כל כך הרבה חברות שמביעות אמון במדינת ישראל ובעתיד שלה ובכלכלה שלה ורוצה לקשור את גורלה העסקי בשנים הקרובות עם מדינת ישראל זה מחמיא לרוח הלאומית שלנו.

לזה אני יכולה להתחבר.

זה לא משנה עכשיו מה יהיה בקצה. לא משנה מה יהיה בקצה.

עכשיו צריך לסנן מי רציני.

ברור. אבל עצם העובדה שנמצאות כאלה חברות זה משהו שהוא מחמם את הלב.

כן.

מר כהנא מקו לעובד, לא מאושר לו לעלות. הלאה. נדבר על זה ביום ראשון כשהוא יגיע. אנחנו מאשרים לאנשים להופיע בזום באופן פרטני וזה צריך להיות מוצדק.

נציגו של ראש עיריית אילת, מנהל אגף הביטחון, מר אילן חדידה. אילת מאושר.

אני כבר מאושר.

ברוך הבא.

קודם כל, אדוני, אני מאוד מודה לך על זה שאפשרת לי להיכנס לישיבה הזאת. כמובן ראש העיר מתנצל, הוא צריך להיות בלוויה, אז הוא מבקש סליחה.

היה חשוב לראש העיר להדגיש את כל הנושא שאילת בפיתוח מואץ ותנופת בנייה. אנחנו בונים פה שכונות חדשות ואנחנו ממש משוועים לכוח אדם וידיים עובדות. אני רוצה לציין שלמעט העובדים הירדנים שנכנסים לפה ומיותר לציין את הבעיות שיש עם הירדנים לאחרונה.

טוב, אנחנו נעלה עוד מעט את מנהל אגף הביטחון בעיריית אילת. איציק בן ישי, ברוך הבא אדוני.

ברוכים הנמצאים, תודה רבה. איציק בן ישי, תאגיד ל.מ.ד גלובל הייר. חבר בעמותה דף חדש. פעם ראשונה שלי פה בוועדה. אז מאוד מעניין, אני מקווה שבאמת הנושאים שאתה מדבר עליהם.

מר אילן, אנחנו נחזור אליך עוד מעט, כי בזמן שהייתה תקלה מישהו אחר קיבל רשות דיבור, אז כמה רגעים.

אז קודם כל אני שמח להיות פה. אני רוצה להגיד שבהחלט משמח אותי להגיע ולשמוע, כי הנושאים שאתה מדבר עליהם, מר רביבו, הם נושאים מאוד מאוד חשובים מבחינתנו כתאגידים. אין ספק שגם רשות ההגירה והאוכלוסין מעורבת בתהליכים.

יחד עם זאת, לדעתי יש הרבה מידעים שחסרים להם. ואני הקשבתי בקשב רב גם למר משה נקש והרבה מהמידעים שהוא העלה פה בעיניי הם לא נכונים. וכשאני אומר בעיניי זה מתוך המון שיחות עם תאגידים. גם של חברים בדף חדש וגם חברים אצלנו בהתאחדות, כי אני נמצא גם בהתאחדות תאגידי עובדים.

מר בן ישי, שאלה.

בבקשה.

אתה עומד בראש ארגון יציג?

לא.

אתה מנכ"ל של תאגיד?

לא, אני חלק מבעלים של תאגיד.

אתה שותף בתאגיד חדש.

נכון.

בהצלחה מרובה.

תודה רבה.

האם ההבנה שלך מגובה בהוכחות או במידעים שקיבלת ממקבילים שלך או בעלי תפקידים אחרים בתאגידים? אנחנו בוועדה לא יודעים להתייחס לשמועות. אני מבקש מכל אחד שמדבר שידבר רק עם מה שיש לו ביד ולא עם משהו שהוא שמע ממישהו שסיפר לי משהו.

אני מסכים.

אז תנצל את זכות הדיבור שלך כדי להתכנס למה שרלוונטי לתאגיד שאתה שותף בו ושאתה יודע לתת לנו עם משהו לעבוד.

קודם כל תודה רבה על הדיוק, מר רביבו. אני אתייחס באמת נקודתית ואני אכן מסכים איתך שעדיף לדבר עם עובדות. עם עובדות אפשר באמת לייצר מעשים.

לגבי אחד הדברים שעלו פה בדיונים זה הזמנת עובדים זרים דרך תהליך של g2g. אני כן יכול להעיד מניסיון הפעם שיש תאגידים, אני אדבר רגע על עצמנו, שאנחנו מזמינים עובדים ב-g2g. נניח יצרנו הזמנה של 100 עובדים ב-g2g. בפועל אנחנו מקבלים מתוך ה-100 40 עובדים. ועדיין משלמים אגרות על כל ה-100 עובדים. זה אחד הנושאים שהעלית פה וכן הייתי רוצה התייחסות של מר משה נקש לנושא הזה. איך קורה מצב כזה?

לא, לא, שנייה. אתה מדבר על אגרת בקשה?

כן.

אגרת בקשה אתה משלם על כל ה-350.

לא, לא, לא אגרת בקשה.

אתה מדבר על אגרה שנתית?

שנתית, כן. ה-13,620, כן.

אוקיי. אתה לא משלם עליה.

350,000 שקלים שזו אגרה שנתית.

לא, זאת לא אגרה שנתית, זו אגרת בקשה.

זו אגרת בקשה.

אגרת בקשה. אוקיי. ואני מדבר על אגרה שאני משלם עבור העובדים שלי, שזו אגרה של ה-13,620 שמחולקת ל-12 חודשים. ומה שקורה שאני מגיש בקשה עכשיו ל-100 עובדים ואני מקבל אישור ל-100 עובדים ב-g2g. בפועל אני לא מקבל את ה-100 עובדים, אני מקבל 40 עובדים. אבל עדיין אני משלם את האגרה עבור ה-100 עובדים עוד לפני שנכנסים עובדים.

ברגע שנכנסים עובדים עושים את הקיזוז על התקופה שהם לא היו.

כן, זה עלה כבר בדיונים הקודמים.

בדיוק, זה עלה בדיון לפני. אני רק רוצה להתייחס לנקודה הזאת.

ההצעה שמר אייל הציע לעניין הגעת הבקשה היא בפועל הפעולה שמתקיימת לעניין ההגעה השנתית. זאת אומרת, כשאתה משלם מראש בגין מכסת המימוש שאתה מבקש לממש, כאשר בדיעבד יקוזז לך אותו סכום ששילמת שלא מומש.

נכון.

אז שילמת קדימה, אבל בפועל יהיה איזה שהוא איזון שיקזז.

התקופה שהעובד בפועל בארץ.

משה, אבל יש פה באמת בעיה של האנשים החדשים, שעוד אין לו תזרים. אין לו אנשים. הוא משלם על אנשים שעוד לא הגיעו, משלם קדימה.

בשביל להגיש בקשה צריך לשלם, זה התהליך. עוד פעם, זה יהיה דיון גדול על נושא האגרות, גם הנושא הזה יידון ובוא נראה איך.

שילמתי באפריל, קיבלתי בספטמבר עובדים. זה לא הגיוני.

אבל לא שילמת על החודשים שהעובדים לא היו. שילמת בהתחלה.

חבר'ה, תעצרו בבקשה, תעצרו. אתה אומר נכון ואתה אומר נכון. וזה עדיין מחייב התייחסות שלכם בדיון הרלוונטי. בסוף בסוף הוא לא שילם על מה שלא היה. אבל אומר לך בן אדם שעד שהוא יזוכה הוא צריך להביא את הכסף הזה. כיוון שהוא חדש והוא בשלב הוצאות בלתי פוסקות אל מול אפס הכנסות זה מכביד עליו.

הנקודה מובנת, ברורה, ידועה. שוחחנו עליה רבות, זה יעלה בדיון.

יופי, מיצינו. ואנחנו חוזרים לאילת.

רגע, לא סיימתי.

בבקשה.

אני כמובן אעשה את זה זריז. דובר רבות על הנושא של הסרה של המגבלה של ה-200 עובדים ונושא ה-30%. עובדים שמגיעים אצלנו, וזה דרך תאגידים אחרים, כי אני עדיין עוד לא הגעתי לזה. אבל עובדים שמגיעים במסגרת ה-b2b הם עובדים שהם הרבה יותר טובים, הרבה יותר מיומנים מאשר העובדים שהגיעו ב-g2g ונבחנו על ידי המדינה. לכן חשוב וכמה שיותר מהר להסיר את המגבלה הזאת.

הם נבחנו על ידי אותו גוף, דרך אגב.

לא, אתה מדבר על g2g או על b2b?

כן, g2g או b2b נבחנו על ידי התאחדות הקבלנים, שניהם. אבל תמשיך.

אני מדבר על הבאה פרטית של עובדים.

כן, גם אני.

דרך התאגידים, לא מיונים.

ללא מיונים זה לא נבחנו. אמרת נבחנו.

מר בן ישי, אדוני חוזר על נושאים שהועלו כאן ונדונו בהרחבה, גם בדיון הזה.

בסדר, אני אעבור לנושא אחר. כל נושא הברחנים, שלא עלה פה בדיון. סוגיית הברחנים, שאני אשמח לקבל התייחסות של מר משה נקש. מה אנחנו בעצם עושים עם עובדים שמגיעים אלינו עוד בשדה אנחנו מקבלים אותם ומהשדה נעלמים לנו ואנחנו לא יודעים עליהם.

לצערי אני מכיר את התופעה הזאת ואתה צודק.

ואנחנו עדיין משלמים עליהם אגרות והם עדיין רשומים על התאגיד שלנו. מה עושים איתם?

גם הנושא הזה עלה לא מעט בדיונים פה. וכמו שאמרנו, עובד שמגיע לחברה יש לחברה אחריות כלפיו. והם משלמים עליו את האגרות עד אשר העובד הזה יוצא מהארץ או עובר לתאגיד אחר. ואז התאגיד החדש נושא בעלויות שלהם.

יש הרבה מקרים שאנחנו לא יודעים לאיזה תאגיד הוא עובר, לאן הוא עבר בכלל.

- - - בתאגידים הוותיקים שלא מצאו לעובד עבודה היו מכריזים עליו ברחן, משאירים אותו ככה. מוצאים, מחזירים אותו. אז באה הרשות ותיקנה את זה שוב פעם. כי פעם זה לא היה ככה, הרי איזה אינטרס?

מה זה פעם?

לא לפני הרבה שנים, לפני שש-שבע שנים.

לא, לא, זה כבר הרבה מאוד שנים ככה.

כמה שנים זה ככה, קרן? אבל פעם כשהיית מדווח ברחן הכול היה נעצר, כולל האגרות. ואלה שעשו בזה שימוש לא טוב אז השפיע עלינו.

לא, לא, לא עשו שינוי, זה היה ככה כל הזמן.

אבל זה לא הגיוני.

עזוב, זו שאלה אחרת. אבל כרגע זה המצב.

מר נקש, שואל אותך שאלה. עזבו רגע את המצב בפועל. שואל אותך שאלה. להבדיל מהבאה פרטית, בטח על סמך ניסיון, כשהמדינה שידכה לתאגיד עובד באמצעות g2g נחת העובד בארץ. במקרה הטוב פגש אותו, עבר איתו את התהליך של הקליטה, לקח אותו לבית. יום למחרת הוא ברח. במקרה הפחות טוב במזרקה, איך שעוברים את המכס, הבן אדם חותך פשוט. מה האחריות שלו? מה אשמתו?

אדוני יושב-הראש אומר דברים כי הוא גם בדק, גם מכיר וגם היה בעצמו באמצע הלילה בנתב"ג לבחון את הדברים האלה וגם ראה מה רשות האוכלוסין עושה בעניין הזה. כולל להביא מפקחים וגם כוחות של שורים במקרים מסוימים, כדי למנוע תופעות כאלה של אנשים שבאו ומראש מתוך ישראל חיכו להם.

ומשתדלת המון, אבל לא מצליחה למנוע את הכול, נכון?

נכון.

אז כשהיא מנעה היא מנעה נזק למדינה או לבעל התאגיד?

לא, מה שקורה, סליחה אדוני יושב-הראש, מה שקורה במקרים, זה ממש לא בסדר, אבל זה קורה שהעובד הזה בא דרך תאגיד ועשה סיבוב על אייל והלך לעבוד בתאגיד של ליאור. בסדר? סתם אני אומר. אבל ברגע שהוא עבר לליאור אז גם - - -

מר נקש מדבר על הבאה פרטית או g2g?

גם וגם.

לא. אז בוא נדבר רק על g2g.

זה אותו דבר.

לא, ממש לא. אני אגיד למה לא.

אני מבין את האחריות שאתה מטיל על התאגיד בראייה שלך, אני מבין את זה. רק אני אומר, מבחינת ההתנהלות שלנו זה אותו דבר.

לא רק, גם בשחרור. לא אדוני. אם אתה שידכת את העובד למעסיק והמעסיק בדק את העובד והעובד בדק את המעסיק וראה שלא טוב לו לעבוד אצלו, ועזב אותו, זה אירוע שלו. ראה שתאגיד אחר מפתה אותו בשכר טוב יותר וברח לו, שישפר יותר את מה שיש לו להציע. כוחות השוק ייקבעו. כשיהיו מספיק עובדים הם לא יעשו את זה.

אבל כשאתה שידכת אותו לעובד, הוא לא בחן אותו, הוא לא בחר אותו, הוא לא מכיר אותו. הוא לא מכיר אותו. ובלי שיש לו יכולת לשלוט על גורלו הבן אדם נכנס בדלת הזאת ויצא בזאת, כשהוא לא ידע שזה הוא. אחריות שלו?

עוד פעם, זה תהליך, אדוני יושב-הראש קודם דיבר על הנושא של סחר בבני אדם. אז התהליך הזה שתיארת הוא קורה, אגב, בכל הענפים, ברוב הענפים. וזה תהליך של הליך בילטרלי. ולמה זה קורה. בין היתר, אמרת פה, סחר בבני אדם. אז כדי שלא יגבו דמי תיווך לא חוקיים מעובדים אז זה תהליך העבודה. ושוב, זה עובד בכל הענפים ככה. גם בענף החקלאות וגם ענפים אחרים.

לא, כי מה שאתה אומר תביא את כולם פרטי, כי אז אחריות שלהם ואז לא תבוא אליי בטענות בעניין הזה. אבל מצד שני, אתה אולי תבוא בטענות שלוקחים מהעובדים האלה דמי תיווך.

לא, אני אסביר. אני אסביר. תקשיב אדוני, סחר בבני אדם, כשאני מדבר עליו אני קודם כל מדבר עליו בארץ מוצאם. אם אני פוגש עובד מולדובני שהגיע לפה ב-g2g. כדי להגיע פה הוא מבין שהוא מגיע ב-g2g, הוא הסכים לכל מה שאתה אומר לו. הוא יודע שהוא רוצה לעבוד אצל דוד שלו. כי דוד שלו כבר סוג של קבלן פה בארץ. הוא לוקח עבודות בקבלנות. אתה אומר למר בן ישי מחר יגיע אליך ולדי. הוא לא ראה את ולדי. ולדי לא בחן האם הוא מתאים לו או לא. הוא לא בחן אם הבית שהוא יגור בו נעים, הוא לא בחן אם העבודה נעימה, הוא לא בחן אם היחס שלו אליו הוגן או לא. הוא לא יודע איך הוא נראה בכלל. הוא יודע שברגע שנפתחת לו הדלת של המכס הוא חוצה בכמה צעדים את כיכר מקבלי הפנים ועומד הבוס שלו שם, שאיתו הוא קבע. בדרך כלל הוא יכול להכיר אותו או שהוא יכול גם לא להכיר אותו. יש לו סימן מזהה. הוא מצלם את עצמו לפני שהוא עלה למטוס. אותו מעסיק יודע איך הוא נראה. אומר לו בוא, הנה האוטו, תעלה, בוא ניסע. פגשנו כאלה מקרים.

ואז לוקחים אותו לתאגיד אחר.

ואז לוקחים אותו לתאגיד אחר.

במקרה הטוב.

למה לכל הפחות אתה לא תקבע, אתם לא תובילו ברשויות, שעובד שנטש את המעסיק שלו בטווח של שלושה ימים מאז שהוא הגיע ללא הצדקה, הוא לעולם לא יכול להיות פה חוקי. לא הוא ולא תאגיד שיבקש אותו. לעולם לא יהיה חוקי פה.

יהיו מדרגות. אם יבוא עובד ואומר שמע, באתי בנפש חפצה לעבוד אצל אבוחצירא, והגעתי, נתן לי לישון במאורה, סתם הוא הראה לכם בית סביר. לא טוב לי, אני מסכים לבוא לעבוד בג'ורה אצלי בארץ מוצאי. ובא לי בן אדם אומר לי שמע, אתה טייח? בוא תעבוד אצלי טייח ותראה איך אתה גר. לא טוב לי. הוא עשה לי רע, עזבתי אותו. הייתה סיבה מוצדקת, אפשר לדון בזה. לא קולגיאלי בין התאגידים, אבל אני לא יכול לחנך את כולכם. כאשר מגיע עובד ולא ניתנה לך אפשרות בכלל להוכיח לו עד כמה שכדאי לו לעבוד אצלך, כי מה שאתה מציע לו לא פקטור. הוא כבר סגור עם מישהו. הוא השתמש בשם שלך דרך המסלול של הבאה ב-g2g כדי להגיע לפה ומאותו רגע הוא לא אצלך.

חד משמעי. אני רק רוצה לחדד את הנקודה.

ייתן לו עוד שקל ילך אליו, זה תלוי בכוחות שוק. אנחנו נאבקים בזה. איך? בלהכניס כמה שיותר עובדים. זה כבר כוחות שוק, בכלכלת שוק חופשי. לא, לא, אני רוצה לומר לך משהו. אנחנו עובדים על בסיס היצע וביקוש, בטח כשיש מצוקה. אני לא בא לתקן את כל העולם, אין לי את היכולת הזאת, אפילו לא דומה לזה. כאשר בן אדם הגיע ומישהו פיתה אותו בשכר טוב יותר אין לו רגש כלפיך.

כאשר בן אדם מגיע, אני מדבר על כל כך הרבה, וחבל שאתם מתעכבים איתי על זה, כי זה ממסמס את כל השאר שאנחנו מכירים שברגע שהם נוחתים הם לא עולים בכלל לקבל את הסים כארד. הם ישר חוצים את הדלת האוטומטית ועולים לאוטו. ואני, כל זמן שאתם מדברים איתי על מקרים אחרים אתם ממסמסים את המקרים הרבים האלה.

אתה צודק, מר רביבו. וזו הנקודה של סחר בבני אדם. כי איך יכול להיות שאני כתאגיד מקבל עובדים, העובדים האלה לא מגיעים אליי. אחרי זה הולכים לעבוד בתאגיד אחר ושלושה חודשים עובדים בשחור או שעובדים בכל דרך אחרת.

חבר'ה, בואו, הנשיאות דורשת ממני לסיים, ובצדק. אני צריך להקשיב לאילת.

כן חשוב לי לקבל תשובה. חיכיתי בסבלנות.

אז הנה, אני מסביר. דעתך היא כדעתי, אני מבטא אותה חדשות לבקרים. אני מכיר אותה לעומק, הואיל ואני נמצא בשדה התעופה בשעות שהם נוחתים לא מעט פעמים. אז מיצינו את זה. אם נגיד את זה עוד שמונה פעמים זה לא ישנה את המציאות. הוא מבין שאנחנו מצפים לתשובות לדעת האם יודעים להקשיח את הגישה ואת הסנקציות כלפי העובדים הסוררים האלה וכלפי המעסיקים שלהם שהרבה פעמים ביודעין הם גונבים את העובדים ומשדלים.

אז אנחנו מחכים לתשובה. היא לא תהיה היום. כי בסוף הוא לא הצגה של בן אדם אחד, הוא חלק מרשות גדולה. הפנינו את זה אליו. קחו בחשבון שגם מה שאני לא מקריא כשאלה רשמית נכנס אצלו לפרוטוקול הפרטי שלו והוא קורא גם את מה שמופיע פה. הוא ייתן את המענה.

אנחנו עוברים כרגע לאילת בבקשה.

שלום שוב פעם אדוני ושבב, אני קודם כל רוצה להודות לעבודת הוועדה ובאמת מפרגן על כל מה שאתם עושים שם.

ראש העיר מתנצל, אני מתנצל בשמו על זה שהוא לא יכול היה להיות. הוא היה אמור להיות ופה והוא צריך ללכת ללוויה, הוא נמצא שם כרגע והוא ביקש ממני להעלות את הדברים.

העיר אילת בפיתוח מואץ בתנופת בנייה מאוד משמעותית. לא יודע מי שהיה פה בזמן האחרון באילת הוא רואה את כל הסביבה, סביבת תיירים וכל האזור שעוטף את העיר אילת ממש כמו אתר בנייה אחד גדול. ואין לנו ידיים עובדות. מה שקורה, יש פה וואקום של פועלים ולפעמים קבלנים מביאים שב"חים וזה מייצר לנו פה בעיות של ביטחון וזה מייצר לנו פה כל מיני בעיות אחרות שקשורות לביטחון ולסדר ציבורי.

למעט העובדים הירדנים שנכנסים פה והם באמת עובדים גם בתשתיות וגם באזור בתי המלון, זה לא מספיק למה שנכנס לעיר. ובעצם הבקשה פה והמסר הוא בעצם לאשר עד כמה שניתן לעיר אילת לקלוט או להביא לפה, לאזור הזה, הרבה מאוד ידיים עובדות. כי אנחנו ממש משוועים לדבר הזה.

זה היה המסר בעצם, שהעיר אילת זקוקה ממש נואשות לכוח אדם.

אני מודה לך. אני שואל אותך רגע שאלה. ישנו תאגיד לכוח אדם לבניין לעובדים זרים באילת.

כן.

האם הוא משך והשתמש במלוא המכסה העומדת לרשותו? האם לוקחים ממנו עובדים קבלנים מקומיים באילת?

אני אגיד לך את האמת, אני נכנסתי לפה כשאני לא מכיר את הרקע של כל הוועדה. אבל אני אבדוק את מה שאתה אומר ואני אעביר לוועדה את התשובה למה שאתה שואל.

אני מודה לך אדוני. זה המקום לשוב ולהודות להנהלת והנהגת עיריית אילת שמתמודדת אל מול אתגרים לא פשוטים. אתם בסוג של אירוע נקודתי וטיפול נקודתי של הוועדה. בוודאי במתן המענה לעובדים הירדנים. אני מעדכן פה שהייתה לי פגישה מאוד מוצלחת גם עם ראש העיר שלכם וגם עם בעלי תפקידים ותאגידים וקבלנים, בעלי עסקים באילת, בכללם רשתות בתי המלון. ואנחנו נמשיך את המפגשים ובחינת מתן המענים הנדרשים לעיר אילת.

תמסור מכאן את ברכתי ותודתי לראש העיר.

אני מודה לך. תודה.

אין בעד מה.

אפשר לשאול את מר נקש מתי יוצא הקול קורא לגבי התחום שלנו? התעשייה ושירותים.

אתה צודק אדוני. כן, מר מאיר מענף הפיגומים שואל מה קורה עם הקול קורא בעניינם? עברו 40 שנה במדבר, מה הלאה?

הנושא של הפיגומים שנכנס תחת ענף מסחר ושירותים נמצא, כבר התקבלה החלטת ועדת מנכ"לים. אנחנו כבר מתקדמים מאוד אפילו עם כתיבת הנוהל בעניין הזה.

הוא יכול לבוא לעזור לכם לכתוב אותו.

אין צורך.

אני שואל אם יש דד ליין לסיום?

אני אבדוק ואני אשיב לוועדה, אבל בגדול זה לא עוד הרבה זמן. יש איזה תהליך שמשרד הכלכלה צריך לעשות מול המעסיקים. הם עושים את הקול הקורא, לא אנחנו. ואנחנו נפרסם את הנוהל של הגשת הבקשות להיתרים.

זה יהיה בטור או במקביל?

כבר כולנו עובדים במקביל. אנחנו ומשרד הכלכלה בקשר שוטף, באמת עד לרמת המנכ"ל שלהם שכל יום מדבר איתי על הנושא הזה. ואנחנו מקדמים את הדבר הזה. אני מניח שזה ממש לא עוד הרבה זמן.

אין שום תלונה למשרד הכלכלה, באמת, הם עושים מעל ומעבר. באמת, אמן וכל משרדי הממשלה יעבדו כמו שהם עובדים.

תודה לאל. אנחנו נאלצים, כאמור, לעבור לדברי סיכום. יסלח לי מי שלא התבטא בדיון הזה. מפאת קוצר הזמן ועומס הסעיפים הנדונים.

הוועדה מצפה ממר אייל מוסט ומכלל התאגידים להעביר לרשות האוכלוסין ולוועדה טבלה ובה מידע על פרטי העובדים שדווחו על ידם כלא מיומנים. מה נעשה איתם, לאן הועברו, מתי הועברו. הוכחת העסקה שלא אצלם. ותשובות רשות האוכלוסין בהתאם, כאשר 48 שעות עומדים לטובת הדוח המתייחס למר אייל מוסט בעצמו.

הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון מידע על מספר בקשות הביטולים שהגישו התאגידים. הוועדה מבקשת ממשרד הבינוי והשיכון לבחון בחיוב את הגדלת מכסת העובדים הזרים שמגיעים ללא מיונים, על סמך הצהרת תעסוקה. גם אם בשלב הראשון לכל הפחות תהיה אפליה מתקנת שירדו האחוזים מתאגידים ותיקים ותינתן האפליה המועדפת ומוצדקת מאוד לגישתי לתאגידים החדשים. כמו כן, לעדכן את הוועדה על החלטתכם.

הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לקבל את עמדת המשרד בסוגיית תשלום האגרות על העובדים הזרים בבניין על ידי תאגידים לכלל העובדים שהזמין ולא לאלה שהגיעו פועל. ותשלום האגרה לשנה שלמה וללא קשר לחודש שבו הגיע.

תשובת רשות האוכלוסין לעניין הברחנים מצופה גם כן. אנחנו נפגשים בעזרת השם שבוע הבא, שלושה ביום ראשון, אחד ביום שלישי והיד עוד נטויה.

הדיון נעול, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:58.