פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



66
ועדת הכלכלה
28/10/2024


מושב שלישי





פרוטוקול מס' 486
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שני, כ"ו בתשרי התשפ"ה (28 באוקטובר 2024), שעה 9:32

הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024, של ח"כ לימור סון הר מלך

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
אברהם בצלאל
אליהו ברוכי
ששון ששי גואטה
שלום דנינו
עופר כסיף
שלי טל מירון
משה פסל

ואליד אלהואשלה
אימאן ח'טיב יאסין
יוראי להב הרצנו
לימור סון הר מלך
יסמין פרידמן
גלעד קריב

יצחק אלקסלסי - ראש מטה שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

אביתר טסלר - עו"ד, היועץ המשפטי, משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי

אילה רואש אביר - אחראית חקיקה באיו"ש, משרד הביטחון

שרה גולד - עו"ד, ייעוץ וחקיקה (ציבורי-מינהלי), משרד המשפטים

שירה מרגריטה עמנואל - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ישראל ברמסון - ראש מועצת קריית ארבע, מועצת יש"ע

אייל גלמן - ראש מועצת חברון

אלירם אזולאי - ראש מועצה אזורית הר חברון

קרן לוי שלו - שותפה ומייסדת הייטק למען ישראל

איריס שפירא - נציגת אימהות בחזית

אילת סלע - התנועה הקיבוצית

אביגיל פרנקל - משפחות החטופים

איתי עצמון
נעמה דניאל – סגנית יועמ"ש

ד"ר עידית חנוכה

חבר תרגומים, מיטל פורמוזה


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון - הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024, פ/4486/25

הנושא הצעת החוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון – הגדרת הנגב), התשפ"ד-2024. של חה"כ לימור סון הר מלך.

לפני שאני מתחיל את הדיון יש עוד מישהו שלא דיבר קודם ושרוצה לדבר ממשפחות החטופים?

קוראים לי אביגיל פרנקל. החוויה עד עכשיו הייתה מאוד קשה ומאוד לא אמפתית. אתם לא מקשיבים לנו באמת. אתם נותנים לנו לדבר ואנחנו מרגישים שזה אטום. אתם מחכים שנסיים וממשיכים בסדר היום שלכם. אבל סדר יום של 101 אנשים ואלפי אנשים שהמשפחות שלהם והחברים שלהם וכל מדינת ישראל, סדר היום של כולם תקוע. הכאב הוא בלתי נסבל והדאגה מכלה. אתם לא נראים דואגים. אתם לא מסתכלים עלינו בכלל. אתם יושבים ומחכים שנגמור לדבר ואז אתם מדברים על זיכיונות.

הכול חשוב, אבל קודם כל תחזירו 101 אנשים. אתם אחראים, לא הממשלה, כולכם, 120. בחרנו בכם ואנחנו מאמינים בכם. תביאו לנו את הילדים שלנו הביתה. אתם לא באמת מקשיבים. מגיעה לנו הקשבה אמיתית ותגובה. כן, תגובה באמת על מה שאנחנו אומרים, אומרות במקרה הזה. בבקשה, תגיבו לנו. בבקשה שנשמע מה דעתכם. אתם נציגים שלנו. למה אני צריכה להתחנן? אני בחרתי אתכם.

ומה עשיתם אתמול ומה תעשו מחר לטובתם? כי זה עוד לא נגמר. באמת, חה"כ דוד ביטן, מה עשית אתמול ומה תעשה מחר? אנחנו פה מתחננות לדעת.

הם צריכים עזרה, החטופים צריכים עזרה, המשפחות צריכות עזרה, המדינה צריכה עזרה. ואנחנו לא סתם פה. לא לוונטילציה, לא לפרוק, לא להוציא. אנחנו רוצים לקדם דברים.

אוקיי.

תשובה קטנה?

לא תהיה תשובה. אני לא מנהל דיונים על מה שמשפחות החטופים אומרים.

אולי מישהו אחר?

אנחנו נשמח לדבר.

לא, לא, אף אחד.

עיכוב של 35 דקות ויש לי עוד דיון ואני רוצה דברי פתיחה ולהגיד את הדברים שלי. אין בעיה, יש פה את זה, אנחנו מבקשים לדבר גם.

על נושא הצעת החוק?

קודם כל, מותר לי להגיד מה שאני רוצה, גם על הצעת וגם על דברים כלליים.

רגע, אני שואל אותך. על נושא הצעת החוק?

בשביל זה אנחנו פה, בשביל לדבר.

בסדר. אבל על נושא הצעת החוק?

גם, כמו שאמרתי. אני גם רוצה להתייחס לחטופים. זה תחום העיסוק העיקרי שלי ואנחנו לא יכולים להתעלם ממשפחות שיושבות פה. אין דבר כזה.

אוקיי, הפסקה של חמש דקות.

על כל במה ובכל מקום.

לא, לא. לא יהיה דבר כזה. לא יהיה פה דיון.

אתה לא תאפשר? לא דיון.

רק על הצעת החוק יהיה דיון.

מה זאת אומרת? דברי פתיחה של חברי כנסת לא יכולים לדבר על מה שהם רוצים?

אדוני יושב-הראש, לחברי כנסת יש זכות בדברי פתיחה.

רק על הצעת החוק.

אין כזה דבר.

לא, אין. במליאה יש לך, לא בוועדה .

לא, בדברי פתיחה, נהוג שיהיה דברי פתיחה בוועדה.

מה זאת אומרת? אנחנו יכולים להגיד בדברי הפתיחה מה שאנחנו בוחרים, מה זאת אומרת?

נותנים לי דברי פתיחה בוועדה? עוד לא התחלנו את הדיון. היא רוצה עכשיו להתחיל דיון על משהו אחר.

אף אחד לא יגיד לחבר כנסת מה להגיד.

לא, בוועדה אני יכול. לא נכון. אין דבר כזה. במליאה תגידי מה שאת רוצה. פה רק על נושא הדיון. עוד לא התחלנו אפילו את הדיון, אתם רוצים כבר להתחיל.

אין יותר חשוב מזה. הדיון חיכה 35 דקות, הוא יחכה עוד. מה הבעיה לתת דברי פתיחה? אמרתי, אני רוצה להגיב על זה. אני יושבת ראש השדולה למען החטופים. מי אם לא אני ידבר על זה?

לא, לא, אין.

וזה התפקיד של כל אחד מאיתנו לדבר על זה וזה פחדנות לא לענות להם.

זה לא יקרה. בסדר, אז אני פחדן.

אי אפשר לברוח מזה. אי אפשר להתעלם מזה.

אם את תמשיכי, אני לא רוצה להוציא אותך. אמרתי לך את זה מההתחלה. את סתם גורמת לי לעשות משהו שאני לא רוצה לעשות.

אני לא צועקת. יש פה אנשים שצעקו.

תכבדי את הכנסת בעניין הזה.

אני מכבדת.

ואני מבקש מספיק עם העניין הזה. בסדר? מספיק. אני לא רוצה ליצור מצב שאני עושה משהו שאני לא רוצה לעשות.

עליי אתה מאיים. אנשים פה צעקו.

אני לא מאיים, אני לא רוצה לעשות.

ולא אמרת להם מילה.

מספיק כבר עם זה.

אני פותח את הישיבה שוב פעם. חה"כ הר מלך, תציגי בבקשה את הצעת החוק שלך. גם חברי הכנסת שרוצים להתייחס, קודם כל לפחות שהמציעה תציג את הצעת החוק לפני שאתם רוצים כבר לדבר וכבר להתייחס. כן?

אני רוצה לפתוח בזה שבאמת אנחנו נמצאים בימים מאוד מורכבים ומאוד כאובים. ואנחנו שומעים את הכאב וזה לא עובר לסדר היום, ממש לא. לצערי הרב, אני במהלך כל החגים האחרונים השתתפתי באין ספור, לצערי הרב, של לוויות של לוחמים. ממש. הלוויות מאוד קשות, מאוד כאובות. אני פוגשת ושומעת את המשפחות. ואת עם ישראל, שכואב מאוד את המציאות הזאת. אני חושבת שיש פה באמת שבר מאוד גדול שעם ישראל עובר. אני מאמינה שעם ישראל בסוף יצמח ממנו, אבל כרגע אנחנו עדיין בתוך כאב מאוד מאוד גדול.

החוק הזה, בעצם אני לא חושבת שיש פה איזה שהוא חידוש. החוק הזה הוא חוק שהוא בא לתקן עוול. הסיפור ההיסטורי של החוק הזה הוא שמדינת ישראל, אדוני יושב-הראש, קודם כל תודה שהסכמת לייצר את הדיון הזה. אבל בעצם מדינת ישראל כשהיא חוקקה את החוק היא ידעה לראות את מה שראתה התורה שלנו. הייתה מקושרת לה ומחוברת, שהתורה הגדירה באופן מפורש שחברון וקריית ארבע והר חברון הם חלק מהנגב. אנחנו יודעים שכתוב על המרגלים "ויעלו בנגב ויבואו עד חברון". חברון, גם מדינת ישראל כשהגדירה את החוק הזה ידעה לייצר את הקו הזה ולהגיד כן, יישובי הר חברון, קריית ארבע וחברון הם חלק מהנגב. הם חלק מהאזור הזה. היא ידעה להגדיר אותו כי היא ידעה לראות שהצרכים וההתמודדויות הן אותן התמודדויות.

לצערי הרב הגיע באמת באיזה שהוא מהלך פוליטי כאינטרס פוליטי, אני לא יודעת מי, ובאיזה שהוא שלב פשוט הדיר. אני רוצה שהציבור יבין את זה. הדיר. פשוט לקח את תושבי הר חברון והחליט על דעת עצמו, יועץ משפטי באחת מן השנים, והחליט על דעת עצמו פשוט להסיר את תושבי הר חברון וקריית ארבע מהחוק. פשוט בלי שום סיבה.

תושבי באר שבע חולמים שידירו אותם תקציבית כמו שמדירים את התושבים שלכם. חולמים.

תקשיבי, אז זה לא נכון.

כן? אנחנו תכף נעבור על המספרים ואת תראי כמה זה נכון.

אין בעיה. אז אנחנו נעבור על המספרים ואנחנו נראה שהחוק הזה הוא בעצם בא לתקן עוול בן שנים. זה מה שהחוק הזה. החוק הזה הוגדר כאזור הנגב, גם הדברים שאמר, ועוד מעט אני אתייחס גם למה שאת אמרת. כי השר של משרד הנגב והגליל התייחס לדברים ואמר באופן מאוד מאוד ברור שאותם תושבים של הנגב לא ייפגעו מהחוק הזה.

את יודעת, זה מתמטיקה פשוטה, לימור.

רגע, רגע. למה את מפריעה לה, יסמין?

לא רק היא מפריעה.

אני לא מבין את זה, תני לה לדבר.

דווקא איתה אני יכולה לדון, זה בסדר.

אין בעיה, תדונו אחר כך ביניכן. כן? כולם ידברו, כל הח"כים ידברו, אין לכם מה לדאוג, לא צריך להפריע אחד לשני.

אני חושבת שתושבי חברון, קריית ארבע והר חברון בעצם הם מתמודדים עם אותן התמודדויות שמתמודדים תושבי הנגב. גם ברמה הזאת. אבל מעבר לזה, אני חושבת שמדינת ישראל, שהיא בעצם יצרה את החוק הזה, היא ידעה להגדיר שזה אזור הנגב.

אני באמת אומרת, אני לא ביקשתי, למרות שאזור הנגב הוא אפילו עוד יותר צפונה. אבל לא ביקשתי את זה. ויש יישובים שיכולים להיכלל בזה. לא ביקשתי. אבל ביקשתי באמת את הדברים שאנחנו יודעים, אני גרתי בדרום הר חברון, גרתי ביישוב כרמל. ואני יודעת שמרכז החיים שלי היה הנגב. וכך רבים מתושבי קהילת ארבע ודרום הר חברון והר חברון.

לכן נמצאים פה גם ראשי הרשויות שבאמת יספרו על ההתמודדות והזאת ועל האתגרים שניצבים בפניהם. ואני חושבת שיש פה בעצם איזה שהוא תיקון עוול. כך אני רואה את החוק הזה. ואני חושבת שההזדמנות הזאת תתקן את העוול הזה. ודווקא היום, בימים האלה שבאמת אנחנו רואים איך האזורים האלה כולם נרתמים ללחימה, כולנו שם. ולא יכול להיות שיהיה אזרח שהוא סוג מסוים ויש אליו יחס מסוים ואזרח אחר, כשבאמת כולם מוגדרים בתוך.

צודקת לגמרי. חבל שתלמיד בבאר שבע מקבל 30% פחות בחינוך מאשר תלמיד - - -

זה לא נכון.

לא נכון? טוב.

לא, זה לא נכון.

את רוצה לעבור על הטבלאות? בואי, יש לי פה טבלה.

לא, לא, רגע. אתם רוצים לצאת החוצה, יש פה מזנון למטה, תדברו כמה שאתם רוצים ביניכם. בסדר? איתי, תסביר לי את ההצעה עצמה. מה רוצים פה בעצם? להגיד שקריית ארבע זה הנגב? למה זה נדרש, זה מה שאני צריך.

מה זאת אומרת למה?

אני רק אגיד ממה בקצרה.

קודם כל זה לא דבר פסול שרוצים תקציבים. יש את זה בכל מקום. זה לא דבר פסול.

לא דבר פסול, רק לא על חשבון. אין לי בעיה שיקבלו כמה תקציבים שהם רוצים, אבל למה על חשבון הנגב?

זה אף פעם לא על חשבון.

זה כן על חשבון, אל תגידו לי לא. בואו, זה מתמטיקה בסיסית.

אבל זה לא נכון.

זה לא על חשבון אף פעם.

זה לא על חשבון.

זה אפשר להגיד על כל דבר. תסביר בבקשה.

חוק הרשות לפיתוח הנגב זה חוק שנחקק ב-1991 והוא בעצם מקים את הרשות לפיתוח הנגב שיש לה תפקידים שונים שמוגדרים בחוק. בין היתר ליזום פרויקטים שונים בתחום הכלכלי לשם קידום ופיתוח היישובים בנגב. כאשר הנגב מוגדר כיום כשטח המדינה שמדרום לקו 115 ברשת ישראל, שיטת קסיני סולדנר וזאת ההגדרה שבזמנו הוחלט עליה.

אגב, קשה מאוד לפענח את הקו שמגדיר את הנגב. עשיתי ניסיון.

לא, זה קו דווקא רוחב מאוד מוגדר, זה לא נכון.

אבל ממה נהנים בעקבות ההגדרה הזאת?

אני רק אגיד עוד משפט.

תנו לו רגע שהוא יסביר. כי אני מהר מלך לא הבנתי.

נכון, גם אני לא הבנתי.

עכשיו אני רוצה לשמוע ממנו מה העניין, זה הכול. אחר כך הח"כים יתייחסו, אין בעיה. בקיצור אמנם, חוץ משלי שהיא רוצה לדבר על עוד נושא, זה כבר עניין אחר.

תמיד וגאה בזה מאוד.

דרך אגב, את יושבת ראש השדולה, נכון?

נכון.

תכנסי ישיבות של השדולה.

לא מספיק. כל ועדה, כל מליאה, כל נאום, כל מקום.

לא, אני מדבר עלייך כשדולה.

אתה לא הצלחת להבין מה אני אמרתי, דוד?

לא, לא הבנו את התכלית.

באופן כללי. אבל את התכלית של ההצעה היה קשה לי להבין. אבל הנה, הוא יסביר.

התכלית של ההצעה היא לכלול את יישובי הר חברון, חברון וקריית ארבע בתוך חוק הנגב.

כאשר השורה התחתונה מה המשמעות? חלוקת תקציבים של הרשות לפיתוח הנגב.

אני מבין את הבעיה האידיאולוגית פה.

לא תהיה גדילה, איזה גדילה. אנחנו בגירעונות של מיליארדים, איזה גדילה? על מה אתם מדברים?

אין שום פגם בזה שרשויות מקומיות ירצו תקציב.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה לא עניין של תקציב, כבודו.

כתוצאה מתיקון החוק. אבל זה לא הבעיה.

בטח שכן.

לך אני יכולה להבין למה כואב לך הלב, לך אני יכולה להבין. אבל כן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את יכולה להבין מה שאת רוצה.

לך אני יכולה להבין.

יסמין החליטה לפוצץ את הישיבה.

למה לפוצץ? אדוני יושב-ראש הוועדה, האם לא הגיוני שכתושבת הנגב היא הזכות שלה היא לבקש תקציבים. אני לא באה אליה בטענות שהיא רוצה עוד תקציבים. אבל הזכות שלי היא להגן על כבשת הרש של הנגב, זה הכול.

זה לא מונע.

אבל זה לא פוגע.

ואני אילחם על זה בשיניים.

זה מה שאת לא מבינה.

זה כן פוגע.

גם אם את מחליטה להכניס יישוב מסוים לתוך חוק הנגב זה לא מונע משאר האנשים, זה לא שייך.

באמת? אם יש 150 מיליון שקלים.

יגדילו את התקציבים.

לא יגדילו שום תקציבים, כי אין כסף. אתם לא מבינים.

אבל זה לא נכון.

אין תקציב. X ואותו צריך לחלק. החוק קובע כללים וכל מי שעומד בכללים מקבל תקציב. זה לא אומר שהתקציב צריך להיות 100 מיליון ועכשיו הוא - - -

אבל יש תקציב מוגדר, דוד.

אדוני יושב-הראש, אמרת לו להסביר לנו, בואו נשמע.

הוא לא יעלה, הוא יקוצץ.

בואו ניתן לאיתי להסביר.

בואו נשמע אותו, יותר טוב. אולי הוא ישכנע אותך, יסמין.

מה זה.

אני רוצה רק להשלים את ההסבר.

כן, בבקשה.

כמו שאמרתי, הנגב מוגדר היום כשטח המדינה שמדרום לאותו קו רוחב כפי שציינתי. מה שמוצע בהצעת החוק הוא בעצם לקבוע שגם יישובים באזור שנמצאים באותו קו רוחב, האזור שהוא מוגדר היום בתקנות שעת חירום יהודה ושומרון (שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשכ"ז-1967. זה אזור יהודה ושומרון כמו שאנחנו מכירים.

אז זה בתוך החוק?

גם הוא יוגדר כנכלל בשטח הנגב.

אז למה אני צריך לתת תיקון של החוק אם זה כתוב?

כיוון שכמו שאנחנו יודעים, הדין באזור הוא שונה מהדין שחל - - -

זה ממשל צבאי.

זאת אומרת גם אם זה בתוך החוק, בגלל שהדין הישראלי לא חל ביהודה ושומרון אז זה לא חלק מהחוק.

נכון.

הבנתי.

בגלל זה הם לא מקבלים תקציבים?

איתי, אפשר שאלת הבהרה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה לא עניין של תקציבים. אי אפשר לתת בעצם מהרשות לפיתוח הנגב, למרות שאתה אומר שזה חלק משטח הנגב?

לא, לא אמרתי שזה חלק משטח הנגב.

הוא לא אמר שזה חלק משטח הנגב.

הבנו עכשיו. הבנו למה בעצם זה דרוש תיקון. זה עדיין מה שמסביר לי איתי פה, ואני אומר את זה לחברי הכנסת, יהודה ושומרון תוך קו הרוחב, אין שום בעיה. הבעיה היחידה יהודה ושומרון זה תחולת החוק הישראלי.

איזה קו רוחב? אתה יודע קו הרוחב הזה יכול להגיע עד לונדון. מה זה קו הרוחב?

יסמין.

מה ביטן, לא סיפחתם מ-1977?

טוב שהגעת, הרבה זמן.

כל הזמן מ-1977 לא הספקתם.

הרבה זמן לא ראיתי אותך באמת.

יש משהו שאתם לא יודעים ורוצים לספר לנו? ישראל הריבונית, מ-1977 לא היה לכם זמן.

זאת אומרת הטענה שיש פה שינוי של העניין הזה זה לא נכון. השינוי היחידי שנדרש פה זה נובע מתחולת החוק הישראלי על יהודה ושומרון.

אפשר אולי לתת את ההטבות גם ליישובים הפלסטיניים שם, מדרום לקו 115.

יש גם קהילה רפורמית ביהודה ושומרון.

עדיין לא, טרם הספיקונו.

זו הזדמנות, אתה יכול להקים.

קהילות מתארגנות מעצמן. אם יהיו, בבקשה, תארגנו.

חברי הכנסת, קודם כל בצלאל צריך ללכת לישיבה אחרת.

אין ספק שעשיתם הרבה רפורמות ביהדות מעבר לקו הירוק.

קודם ניתן לו ואחר כך נלך לפי הסדר. כן, בבקשה.

גם יוראי צריך להגיע לוועדה אצלי. בוקר טוב לכולם. באמת פתיחת מושב היום, אבל אנחנו לא יכולים לשכוח וזוכרים כל רגע ורגע גם את החטופים וגם את החיילים שנלחמים כל רגע ורגע. גם את הפצועים שלצערנו רבים הם, וגם את הנופלים. לצערנו בימים האחרונים אנחנו הולכים מלוויה ללוויה, מניחום לניחום. לא נתפס. אנחנו משתתפים בצערן של כל המשפחות ומקווים דבר ראשון להחלמתם של הפצועים וחזרתם של השבויים. וגם כל חיילינו שיחזרו לשלם.

אמן.

בהקשר לדיון עצמו של החוק הזה: החוק הזה היה עד שנת 2014 שאז הייעוץ המשפטי החליט שבגלל שחברון היא לא נקראת, לא נמצאת בשיפוט ישראלי לגמרי או דבר כזה או אחר, אז לכן לא חל עליו הדין הזה.

זה הייעוץ המשפטי החליט?

כן.

אני לא מבין, זה היועץ המשפטי החליט?

זה היה ייעוץ משפטי.

אבל היועץ המשפטי החליט שאין ריבונות בחברון?

לא, לא, הוא לא דיבר על ריבונות. הוא החליט.

למה אתה מפריע?

קחו ותנו גם זכות הצבעה.

למה אתה מפריע?

מתנצל, אתה צודק.

זה לא בסדר.

גם בזמן שתיק הנגב והגליל היה בידי ש"ס גם אז ניסו, הציעו הצעת חוק כזאת. כמדומני זה היה ינון אזולאי בזמנו. הגישו הצעת חוק, ניסו לקדם את זה. אין שום סיבה שחברון, הר חברון ודרום הר חברון וכל המקומות האלו יהיו מחוץ לנגב. אני לא מדבר על תקציב, לא תקציב. בסוף זה חלק מהנגב, כמו שהזכירה פה חה"כ לימור וכמו שכולנו יודעים וחיים את זה. ואין שום סיבה שהחוק הזה לא יחול. הוא נדרש לתקן באמת את העוול שנעשה בשנת 2014.

רק להזכיר לכולם שזה כבר היה לפני כן וב-2014 שינו את זה.

אני רוצה להזכיר לך שאתה יו"ר הוועדה לפערים בפריפריה.

אז אני אגיד מילה אחת, גברת יסמין. אני לא אומר שלא צריכים לדאוג גם לבאר שבע. אני חושב שש"ס דואגת.

לא רק לבאר שבע.

אבל אתם לא דואגים.

באר שבע זה בתוך חוק הנגב, אני לא מבין את הבעיה.

אני תכף אסביר לך את זה.

תסבירי לי אחר כך.

למה אחר כך? אנחנו כבר בדיון.

לא, כשתגיעי לזכות הדיבור.

ברור.

מגיעים לעזור למישהו זה לא תמורת מישהו אחר.

אה, כן.

כשתגמור ותקשיב אז תבין שזה כן על חשבון.

כמו עם השירות בצה"ל, כשפוטרים אחד זה לא בא על חשבון שירות המילואים של השני.

בסדר, טוב. הלאה, הלאה, שלום.

שמענו את גולדקנופף שהקערה עמוקה לכולם.

רגע. ישבת רחוק מידי.

בכוונה אני בכינון ישיר.

דוד, באמת, עם כל הרצון הטוב. והקשבתי גם לחה"כ סון הר מלך וגם לך וגם ליועץ המשפטי. יש לי דבר אחד לומר לכם. תפתחו מפה. תפתחו מפה. חברון וקריית ארבע לא נמצא בנגב. זה לא בנגב.

תפתח מפה, תראה מה הגדיר החוק.

קריית ארבע וחברון לא נמצאת בנגב. למה, אם מסתכלים על המפה.

לא, רגע, רגע.

תן לי להשלים. אם מסתכלים על המפה.

אבל אני רוצה להעיר לך הערה מסוימת. זה נכון שהיא לא נמצאת בנגב.

אז?

רגע.

אז אם היא לא נמצאת בנגב אז למה - - -

רגע, זה קצת מבלבל. רגע, אני אסביר לך.

לא. אם היא לא נמצאת בנגב דוד - - -

אתה לא רוצה לשמוע תשובה אז לא צריך.

אם היא לא נמצאת בנגב אז למה רוצים להכניס עכשיו בחוק את קריית ארבע ואת חברון לנגב? כי יש רשות לפיתוח הנגב שיש בה מיליארד ו-400 מיליוני שקלים ועוצמה יהודית רוצים לבזוז את הקופה הזו. לקחת מתושבי ערד, לקחת מתושבי באר שבע, לקחת מתושבי הנגב ולהעביר לחברים של סטרוק ושל בצלאל סמוטריץ' ביהודה ושומרון.

אתה לא רוצה לשמוע.

יוראי, אתה לא יודע לקרוא מפה.

זאת המפה, לימור. תסתכלי. זאת מפת ארץ ישראל.

אדוני היקר, יש מפה - - -

לא משנה כמה פעמים תגידי את זה ולא משנה כמה חוקים תעבירי. זה לא יהפוך את קריית ארבע ולא את חברון לתוך הנגב.

לא, לא, לא. אתה טועה.

החוצפה שלכם להעביר חוק שלוקח כספים מהנגב.

אל תעשה דמגוגיה.

בתקופה הזאת, זה מנותק, זה אטום, זה מרושע. מהם אתם לוקחים תקציבים? תגידו לי, התחרפנתם.

לא, עכשיו אני אגיד לך.

זה פשוט. אתה הודית שהאזורים האלה לא נמצאים בנגב. אז מה פתאום להעביר אותם לחוק הזה?

לא, אתה לא נותן לי לדבר.

אתה אומר, דוד, אתה אומר שזה לא אומר שייקחו תקציבים מתושבי הנגב. השמיכה קצרה. 6 מיליארד ו-400 מיליון שקלים ולוקחים מהם ושמים את זה במקום אחר. אז אין מיליארד ו-400 מיליון שקלים לנגב.

סיימת?

אני לא מצליח להבין.

אז אני מנסה להסביר לך.

לא משנה כמה חוקים תעבירו, זה לא ישנה את הגיאוגרפיה.

טוב.

מה נסגר אתכם?

נכון, זה לא ישנה את התורה. תקראו, כתוב "ויעלו בנגב ויבואו עד חברון", אתה צודק.

רק רגע.

התורה, אין מה לעשות. אתה יודע, אלה שהקימו את המדינה ידעו לראות את זה.

עלו בנגב והגיעו עד חברון.

ידעו כן לבסס את זה על התורה.

גם כדי להגיע לעמק יזרעאל עולים בנגב.

לא, ככה הגדירו מי שהגדיר את החוק בתחילתו.

רגע, הר מלך. מה שאתה לא מבין, לצערי הרב, זה נכון שאתה עכשיו מסתכל על הנגב כמו שאנחנו מכירים ואתה מסתכל על קריית ארבע, אז באמת קריית ארבע לא חלק מהנגב. אבל החוק, חוק הנגב הגדיר מה חל בתוך החוק. מאיזה שנה החוק הזה?

להגיד לך איזה עוד ערים בעולם נמצאות על קו הרוחב הזה?

1991.

אתה רוצה לעשות את זה הכול פוליטי? אז אם זה הכול פוליטי, אז דברו חופשי ותעזבו אותי.

גם האזור הזה לא נמצא בריבונות הישראלית עכשיו.

מה שהחוק אומר ונותן קו רוחב מסוים. בתוך הקו הזה קריית ארבע בפנים, מה אני יכול לעשות?

דוד, אתה מבין אבל שהשמיכה היא קצרה?

זה לא משנה שאתה מנפנף, רגע.

השמיכה היא נתונה, יש מיליארד ו-400 מיליון שקלים.

זה לא משנה.

כשאתה מוסיף את חברון אתה מוריד מבאר שבע.

זו טענה אחרת.

אתה מוסיף את קריית ארבע אתה מוריד מערד. זו העת לקחת מתושבי הדרום את הכספים האלה? זאת העת?

אל תצעק סתם, אל תצעק סתם.

לא, זה מחרפן אותי האטימות, הניתוק.

אז אותי מחרפן זה שאתה לא מבין את העניין בכלל. אני מסביר לך.

אני מבין שאתם מנסים לשנות את הגיאוגרפיה של מדינת ישראל בחוק.

לא, אל תציג לי את המפה.

תוסיף גם את מעלה יוסף לחוק הזה.

לא. תן לי את המפה. בוא תעשה מפה אחרת. לא המפה הזאת. המפה של החוק, חוק הנגב.

המפה של עוצמה יהודית? איפה יש מצביעים שרוצים תקציבים.

אין מפה אחרת. תקשיבו, מפה זו מפה.

יוראי, אם אתה צועק זה לא אומר שאתה צודק.

אבל הם לא היו בחוק המקורי.

יוראי, גם אנחנו יודעים לצעוק. גם אנחנו יודעים לצעוק.

אתם לוקחים תקציבים.

לצעוק, לצעוק, לצעוק. תנמיך קול ובוא נדבר נורמלי.

אתם לוקחים תקציבים. אל תחנך אותי.

לא, אתה סיימת לדבר.

אתם לוקחים תקציבים.

זה שאתה צועק לא עושה רושם על אף אחד.

אתם לוקחים תקציבים מהנגב.

תפסיק לצעוק. אל תצעק אבל.

אתם לוקחים תקציבים.

לא עליי, לא על הוועדה, צעקות לא עושות רושם.

אתה לא ועדת האתיקה ואתה לא תחנך אותי. אתם לוקחים.

זה צורם לי, אני לא אתיקה.

אז תצא החוצה, אני לא מחייב אותך להיות פה.

סיימתם? סיימת את זכות הדיבור שלך, מספיק.

אתם לוקחים תקציבים מהנגב ומעבירים אותם לחברים של סטרוק ובצלאל סמוטריץ'.

סיימת. סיימת.

ואיתמר בן גביר.

אתה משקר, אתה פשוט משקר.

אני משקר?

כן, אתה משקר.

לא, לא, את לא צריכה לענות לכל דבר.

זה לא נכון.

זה לא פינג פונג.

זה לא נכון, אתה משקר.

תתביישו לכם.

אז תתבייש אתה. כיוון שאתה טוען טענה שהיא לא חלה על חוק הנגב. חוק הנגב נותן קו רוחב. בקו הרוחב הזה קריית ארבע כן נכנסת.

גם לונדון נכללת בקו רוחב הזה.

הבעיה היחידה שהם לא מקבלים את התקציב נובע מהחלת החוק הישראלי. לא בגלל שהם לא בתוך קו הרוחב.

גם לונדון לא תחת החוק הישראלי.

אבל זה לא מעניין אותך התשובה.

לונדון צפונית מ-115.

כן, בבקשה.

אבל אולי אפשר לממן את ריאד, הטבות לריאד.

דבר, דבר.

אדוני יושב-הראש, רק אני רוצה לומר. הם היו כלולים בתוך החוק ופשוט הדירו אותם מהחוק. הוציאו אותם מהחוק.

דרך אגב, למה?

על פי שיקול דעת פוליטי לחלוטין.

הנה, עוד מעט כסיף, הוא מומחה לקווי רוחב, הוא ידבר עוד מעט.

גם רוחב וגם אורך וגם אלכסון.

טוב. דוקטורט עשית על זה אני מבין.

אלה דברים שאני לאט לאט לומד כשאני פה בתוך הכנסת ולא הבנתי. ועשיתי איזה סיור והבנתי כמה מפלים אותם, את כל החבר'ה של יהודה ושומרון. כל הסיפור שזה בתוך, איתי, כאילו הם בתוך קו הרוחב לפי החוק שכן. אבל בגלל שקריית ארבע ובגלל שהם הר חברון, דרום הר חברון, אז הם לא כלולים בתוך החוק. כאילו מה, הם לא חלק ממדינת ישראל.

לא, הם לא חלק ממדינת ישראל.

הם לא חלק מהנגב.

הם כן חלק ממדינת ישראל. הם חייבים לקבל תקציב.

הם מקבלים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחרת החוק היה חל עליהם.

הם כן חלק.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם לא.

זו הטעות, שהוציאו אותם מזה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אחרת החוק היה חל עליהם.

זו הטעות הראשונה, שהוציאו אותם.

מי הוציא?

ששון, משקיעים בהם יותר. ששון, תקשיב לדברים. תקשיבו רגע. מתי את היית באופקים, בנתיבות ובכפרים לא מוכרים?

ולפני החוק של לימור אני חשבתי שזו טעות. הם חלק ממדינת ישראל והם צריכים לקבל את אותו תקציב כמו שמגיע לכל עיר או כל יישוב במדינת ישראל.

תחילו ריבונות ותן את ההטבות לכל מי שיושב שם.

והחוק הזה חייב לעבור. וזה לא קהל לא של סמוטריץ' ולא עוצמה יהודית. זה כולם אחים שלנו. תודה רבה.

ששון, עכשיו תקשיב.

חיכיתי לזה. אתה יודע בחקלאות - - -

יסמין, עכשיו תורך. עכשיו את יכולה לדבר.

תודה רבה. עכשיו תקשיב לדברים. ראשית, אני רוצה לומר, אני לא יודעת אם משפחות החטופים עדיין נמצאים כאן. אני כן רוצה להתייחס.

רגע, בואי נעצור רגע.

אפשר רגע להגיד משהו ביטן?

לא, לא.

לא, כי אנחנו רוצים להחיל את זה גם על רצועת עזה, ואז מגיע לחטופים תקציב.

יש לך שתי דקות לדבר. אם את מחליטה לדבר על הנושא.

אל תתנה לי, באמת, זה לא מכובד דוד. כי אני רוצה להגיד שתי מילים.

אני מתנה לך.

ואני רוצה להתייחס אליהם ואני רוצה לספר שאתמול הייתי בניר עוז ועשיתי שם סיור. ומי שעדיין לא היה חייב להגיע. כי אפשר לשמוע סיפורים כל הזמן, אבל עד שלא מגיעים לקיבוץ הספציפי הזה ושומעים את כל העדויות, לעולם אף אחד לא יבין. ולפני שאת עוד פעם נוסעת ליהודה ושומרון, שאת נמצאת שם הרבה, אני מציעה לך גם לנסוע לניר עוז.

אני נוסעת, אתמול הייתי שם.

היית? מדהים. אז יופי, זה בדיוק מה שזה חשוב.

אתמול הייתי בשדרות.

עכשיו לעניין החוק.

שדרות זה לא ניר עוז.

נכון, אבל אתמול הייתי - - -. באופקים הייתי לפני שבועיים.

לעניין החוק, ששי. אני רוצה להגיד משהו, אין לי שום דבר נגד תושבי יהודה ושומרון. זה אפילו לא קשור, אין קשר. אני פשוט לא חושבת שהם יותר טובים מתושבי הנגב ותושבי הנגב לא יותר טובים מיהודה ושומרון. זה דבר אחד.

דבר שני, אני חייבת, אדוני יושב-ראש הוועדה, ממש חשוב לי שתקשיב לטיעונים שלי.

לא, אני מנסה לראות אם הממשלה מעבירה את החוק בוועדת שרים ואחר כך מתנה תנאים שבעצם אין תחולה לחוק.

חשוב לי שתשמע גם מה שאני אומרת.

רגע, אני אשמע אותך, אני לא מתכוון לפספס אותך, אל תדאגי. אני רק אומר שוועדת שרים אמנם העבירה את הצעת החוק הזאת, ואז זה עבר טרומית.

הייתה לה הסתייגות אחת.

רגע. וההסתייגות היא בעייתית. כיוון שמה היא אומרת ההסתייגות? שלאחר הקריאה הטרומית נוסח הצעת החוק יתוקן כך שמן ההגדרה לא תשתמע החלה של ריבונות ישראל על שטחי איו"ש.

למה חבר'ה? לא יפה. ממשלת ימין על מלא מלא זאת ההערה? איזה בושה. לימור, איך אתם לא יוצאים מהממשלה?

אתה צודק, זה יהיה השלב הבא.

איזה בושה, ממשלת ימין על מלא מלא.

גם ריבונות תהיה, בעזרת השם.

שלא ישתמע החלת ריבונות.

אני מבין שאתם רוצים שאני אפסיק את הישיבה, אז אני אפסיק אותה. נו, מה אני אעשה? אלא קביעת, אתה רואה שאני מציג את הדברים כמו שהם. אז מה בדיוק הבעיה? אלא קביעת ההגדרה לצורך זכאות להטבות על בסיס מיקום גיאוגרפי.

טוב.

זאת אומרת, אני לא יודע, אני רוצה להגיד ליועץ המשפטים וגם להר מלך, אני לא יודע לעשות את זה באופן כזה. זאת אומרת, אם לפי הצעת הממשלה אני צריך לעשות את זה באופן אחר, אני לא יודע אם אפשר לעשות את זה. זאת אומרת, איך אפשר להחיל את זה על החוק ומצד שני בלי להחיל את הדין הישראלי באותו מקום?

לא, לא, לא.

זה כמו חוקי התכנון והבנייה.

אתה צודק שהדבר הזה מעוות. אתה צודק שיש פה עיוות.

לא, אז תציעו איך אפשר לעשות את זה.

מה שנאמר על ידי משרד המשפטים.

לפני זה יסמין, לאט לאט. אני יודע שעצרתי אותה, אני מתכוון לתת לה. אני רק אומר, אנחנו גם דנים על החוק, לא רק שומעים את האנשים. הדרך שהממשלה מציעה מאשרת מצד אחד את החוק בהצעה טרומית.

תומכת.

תומכת. ומצד שני נותנת הערה שבעצם לא מאפשרת תחולה של החוק באופן כללי. אני לא רואה איך אני עושה את זה מבחינה משפטית.

זה לא מדויק, איתי.

זאת ההחלטה.

זאת ההחלטה.

זו פרשנות. מה שאתה פירשת.

אני אשמע את משרדי הממשלה, את משרד המשפט וכו'. אבל אני אומר, זה דבר שקשה מאוד לרבע את המעגל בעניין הזה. יכול להיות שהפתרון אולי זה להחיל את העניין התקציבי, ללא תיקון החוק, על הערים שאנחנו מדברים עליהם. שתהיה החלטת ממשלה שהם יקבלו תקציב.

לא בטוח שזה ניתן לעשות.

למה? תקציב הם יכולים לקבל. הם מקבלים היום.

לא במסגרת הרשות לפיתוח הנגב. הם מקבלים, אבל לא במסגרת הרשות לפיתוח הנגב.

היום הם מקבלים.

הם מקבלים, מענקים.

הנה, אני רואה פה את ראש המועצה בקריית ארבע. מה, הוא לא מקבל תקציבים מהמדינה? הוא מקבל. זאת אומרת יכול להיות שהפתרון לא דרך החוק הזה. אלא לתת להם את התקציב במסגרת החלטת ממשלה. ובזה סיימנו את העניין ולא צריכים להעביר את החוק. אתה מבין מה אני מתכוון?

לא, לא, לא.

כי אני לא רואה דרך, אני לא רואה דרך, אני אומר לך את האמת.

שנייה, רגע.

איך אפשר לכתוב שזה חל ולא חל? זה קצת בעייתי.

לא. זה חל, רק שמה שהם ביקשו זה - - -

זה חל רק על יהודים, זו השיטה.

שלא תהיה איזה שהיא הבנה, לצערי הרב אני אומרת את זה, שכאילו החוק הזה בעצם קובע ריבונות. אז זו האמירה. ולא זה שאי אפשר בעצם להחיל את החוק.

נו, אבל איך אפשר? הנה, יסמין, את מרשה לי לעבור רגע לפני שאני חוזר אלייך?

כן, רק חשוב לי שתבין שיש עוד היבטים. זה לא ההיבט היחיד.

בבקשה. כן, מה?

אני רוצה להגיד שני משפטים. קודם כל, הצעת החוק כן מעלה שאלות משפטיות שצריך לבחון אותן בנוגע להחלה או אי החלה של הדין הישראלי באיו"ש. כיוון שזו לא דרך המלך המקובלת בחקיקה להחיל את הדין הישראלי באזור מה שנקרא.

כן. אז בתכנון ובנייה למשל לא החלנו.

עוד דבר. אני פניתי ב-8 באוקטובר לנציגי הממשלה ממשרד הנגב וממשרד המשפטים. הפניתי אותם להחלטת ועדת השרים, כפי שיושב-ראש הוועדה ציטט. כיוון שנקבע בהחלטה כי הליכי החקיקה יקודמו בתיאום עם משרדי האוצר, הביטחון והמשפטים. ביקשתי לקבל התייחסות, ובפרט להצעת נוסח בהתאם להחלטת ועדת השרים, כדי שהוועדה תוכל כן להתקדם עם הצעת החוק. לצערי לא קיבלתי כל מענה.

משרד המשפטים פה? תגידי לי, איך אפשר לרבע פה את המעגל לפי החלטת ועדת שרים?

שירה עמנואל ממשרד המשפטים, ייעוץ וחקיקה. אולי אני אתחיל באמת עם הקשיים שהצגנו גם בפני ועדת שרים. אולי גם בין היתר להחלטה הזאת. מדובר בחקיקה אקס טריטוריאלית. אני לא רוצה לדבר ככה במילים גבוהות, אבל חקיקה אקס טריטוריאלית זה אומר חקיקה, ככלל חוקי ישראלים חלים בטריטוריה של מדינת ישראל. חקיקה אקס טריטוריאלית אומרת אנחנו מחילים את זה על שטח שנתון בתפיסה לוחמתית.

מה, מה? תפיסה לא? לא הבנתי את המילה. תדברי לאט, אני אבין מהר.

תפיסה לוחמתית.

מה זה תפיסה לוחמתית? מאיפה המצאתם את המושג הזה?

הדין הבין לאומי המציא אותו.

זה מושג בדין הבין לאומי. החליף הריבון באזור זה אלוף פיקוד מרכז. באופן עקרוני החקיקה באזור היא מוסדרת - - -

לא אמרתי לך שהכול אפשרי בממשלה הזאת? הכול מותר.

לא הבנתי.

מה הקשר הממשלה הזאת?

הוא צריך להגיב משהו. נו, כן?

ששון, זו כותרת יפה לכהונה של הממשלה הזאת. מה הקשר לממשלה?

כן, כן. אנחנו רוצים לשמוע את משרד המשפטים.

מה הקשר לממשלה. נכון.

כן.

סיכום הכהונה שלכם עד עכשיו.

אז באופן עקרוני החקיקה באזור מוסדרת באמצעות צווי אלוף.

לא, אבל את לא עונה לי. תראי, עם כל הכבוד, אנחנו לא נמצאים כרגע באוניברסיטה, צריכים לקבל עכשיו הרצאה. אני שאלתי אותך שאלה פשוטה. האם יש לכם נוסח שאתם יכולים להכניס לחוק במובן הזה שמצד אחד הם יהיו חלק מחוק הנגב ומצד שני לא יחול הדין הישראלי? בואי תסבירי לי איך עושים את זה.

אני גם אתייחס, אני רק רוצה להשלים.

יש לכם?

לא.

לעמוד במה שוועדת שרים ביקשה? אתם ביקשתם את זה, ריבונו של עולם. אז מה? העיקר להעביר את זה בטרומית כדי שראשי המועצות יהיו מבסוטים פה וכולם ישבו לנו בשורה? או שיש לכם פתרון למה שאתם אומרים. אם אין לכם פתרון אז אני מציע לכם פתרון אחר. באמת. שהממשלה תתכנס, תקבל החלטה שאומרת שאם התקציב שיש פה ליישובים הספציפיים האלה, סתם לדוגמה, אני סתם אומר את הסכום, 30 מיליון שקלים, תנו להם את ה-30 מיליון שקלים ונגמר הסיפור, לא צריכים את החוק.

לא, לא, זה לא מה שאנחנו רוצים.

אני יודע מה שאת אומרת. אני מנסה למצוא פתרון, כי אני לא רואה, באמת הר מלך, אני לא רואה, באמת שאני לא רואה איך אפשר לרבע את המעגל.

בוא נמצא פתרון.

אם גם לך כמציעת החוק יש לך, תתייעצי עם יועצים משפטיים שלכם.

התייעצנו הרבה.

בואי תגידי לי איך אפשר לרבע את המעגל פה. אני לא רואה דרך לרבע את המעגל.

אדוני, אני אשמח להתייחס רגע.

לא, עדיין לא. אני מזכיר לכם שיסמין היא באמצע זכות דיבור. כן?

אדוני, אני רק אשמח להתייחס.

אם אין לכם זה דיון ראשון רק.

אני אתייחס להצעה של אדוני.

דיון ראשון, תחשבו על זה.

לא, לא, אני רוצה להתייחס להצעה.

אדוני יושב-הראש, אני רוצה לשאול איך עד 1991 כן הצלחתם להחיל את החוק הזה?

לא, מ-1991 עד 2014, לא?

איך זה הסתדר לכם אז?

איך זה היה חוקי? איך אז זה היה בסדר ולא יודע מי הגאון שהוציא את זה החוצה.

אני שרה גולד, ממשרד המשפטים. חשוב לי להבהיר בהמשך להצעה של יו"ר הוועדה שיישובי דרום הר חברון, היישובים שמוצע כרגע להוסיף אותם בעצם לחוק הנגב, הם כיום חלק ממפת העדיפות הלאומית. כך שהם מקבלים הטבות. ובנוסף, הם נחשבים ליישובים מאוימים שמשרד הנגב והגליל פועל בהם.

בדיוק.

כך שבעצם היישובים האלה מקבלים הטבות במישורים אחרים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא מספיק כנראה.

בואי, את יכולה לספר לנו איזה הטבות?

אני אספר לך.

היא יכולה לספר לכם במספרים.

לא נכון.

כן. הנחות במס. תקצוב מענק אוסלו, מענק התיישבות, על מה אתם מדברים?

רגע, הבנו. הבנו את הבעיה.

אתם רוצים את הרשימה?

רגע. יסמין.

עשינו שיעורי בית.

יושב-הראש, אפשר רגע רק להסביר?

לא, שנייה.

לא הבנתי, איך זה היה עד 2014? ומ-2014 לא בסדר?

יסמין, תמשיכי.

זה לא היה ב-2014.

תמשיכי עכשיו.

אני יכולה עכשיו? אוקיי. ששי, עכשיו אני באמת רוצה שתקשיב לי. קודם כל, אני חייבת לומר משהו, לימור. אני מאוד מעריכה את זה שאת דואגת לאוכלוסייה שממנה את באה. באמת, גם אני דואגת לאוכלוסייה שממנה אני באה. אבל שנייה רגע.

זה לא אוכלוסייה שאני באה ממנה.

האוכלוסייה שהיא ה-base שלך.

אני גדלתי בירושלים.

אני רוצה להגיד, אתם מפלגת שלטון, את חלק ממפלגת שלטון. ומפלגת שלטון אמורה לדאוג לכלל האזרחים ולא כל הזמן להתמקד באוכלוסייה ספציפית אחת.

זה מה שאנחנו עושים.

זו הערה שלי. תעשי איתה מה שאת רוצה.

אבל זה לא נכון. זה לא נכון. אנחנו דואגים לכלל עם ישראל.

עכשיו אני רוצה לשאול אותך שנייה. אותך ואת יושב-ראש הוועדה. תקשיב לי, ביטן, באמת דברים חשובים.

הוא כותב לי הערה הייעוץ המשפטי. אני מקשיב לך.

אוקיי, אז הוא כותב. תקשיב לי.

בסדר, נו?

תקציב המשרד לפיתוח הנגב הוא מחולק ל-34 רשויות. לא הגליל, רק הנגב אני מדברת. רק הנגב מחולק ל-34 רשויות. אתה יודע מה התקציב שלו, אדוני יושב-ראש הוועדה?

100 מיליארד שקלים.

150 מיליון שקלים היה בשנה האחרונה.

שאלת אותי אז אמרתי לך, מה?

לא מיליארד, 150 מיליון. אני רוצה לתת לך דוגמה. השנה הועברו מענקים ליהודה ושומרון על סך 794 מיליון שקלים. זה דוגמה אחת. אוקיי? 794.4.

הנה, היועץ המשפטי אומר לי שאפשר לנסח ניסוח שירבע את המעגל.

אפשר. אני אומר, זה לא דבר פשוט, אבל אפשר.

הלאה.

אבל חשוב שתקשיבו רגע, לפני שאתם מנסחים ומוצאים פתרונות.

לא, אנחנו דנים.

כי העוול קורה כאן עכשיו. זה מה שאני מסבירה לך. זאת אומרת, תקציב של 150 מיליון שמחולק ל-34 רשויות, שעכשיו אתם רוצים להוסיף עוד כמות של רשויות.

קטנות אבל, רשויות קטנות.

זאת אומרת שאותם 150 מיליון יתחלקו ליותר רשויות. עכשיו, אין לי טענות ליושבי ראש הרשויות.

את אומרת שצריך להגדיל את התקציב הזה.

אם אני הייתי יושבת ראש רשות גם אני הייתי יושבת פה, רוצה עוד כסף. הטענות הן לא אליכם. אבל אני צריכה לשמור על הכספים לרשויות של אותן זה.

בסדר, אבל זה רשויות קטנות. אין פה תוספת גדולה.

זה לא משנה. ירוחם היא לא מקום קטן?

היא מקבלת. ירוחם מקבלת.

ירוחם מקבלת מהרשות לפיתוח הנגב.

מאה אחוז. אז?

חבר'ה, אנחנו מדברים על 150 מיליון שקלים, זה כבשת הרש.

נגדיל להם את התקציב.

לא יגדילו. תפסיקו לבלבל במוח.

מאיפה תגדיל להם את התקציב?

אנחנו נמצאים בגירעון.

מאיפה תגדיל את התקציב? מהקערה של גולדקנופף?

בגירעון שלא היינו כמותו מעולם. על איזה הגדלה? הרי התקציב הזה הולך לקטון ב-2025. תפסיקו לדבר ככה.

לא, הטענה שלך היא פשוטה. שעל מנת שהחוק הזה יעבור צריך להגדיל את התקציב.

לא, לא. הטענה שלי שהרשות לפיתוח הנגב צריכה להישאר כמו שהיא. שיש פה אלף ואחת הטבות. אתה יודע שיש שם הטבות מס.

איזה? אנשים שם המצב הסוציואקונומי שלהם כל כך - - -

סליחה, למה את חושבת שבנתיבות המצב הסוציואקונומי - - -

אבל אני לא דיברתי על נתיבות.

אני מנסה להסביר לך. תפסיקו לבוא לגזול את כבשת הרש.

אני דואגת לנתיבות. אף אחד לא גוזל.

אבל לא באים לגזול.

אף אחד לא גוזל. זה לא נכון.

זה כן גוזל. אני מנסה להסביר, חבר'ה, מתמטיקה פשוטה. 150 מיליון שקלים צריכים במקום 34 רשויות ללא יודעת, 50 רשויות.

אז נגדיל את ה-150.

אתה לא יכול להגדיל, כי אין כסף במדינה. מה לא ברור? תגידו, מה אתם לא קולטים? באמת. אני משתגעת. זה אחד.

האם אתה יודע שתלמיד ביהודה ושומרון התקציב שלו פר תלמיד, תקציב שמשקיעים בתלמיד הוא 30% יותר מתלמיד בבאר שבע, נתיבות, אופקים?

כן. אבל גם בתל אביב.

אני בכלל לא מדברת על הפזורה הבדואית.

לא, לא, לא, רגע, רגע. גם בתל אביב וגם ראשון לציון.

לא נכון. השקעה מדינתית.

מספיק כבר עם הנתונים האלה.

אתה טועה, זה פשוט לא נכון. זה לא נכון.

גם בתל אביב.

לא, זה לא נכון. זה תוספת ארנונה, זה לא תקציבי מדינה.

אז אולי אם היה לי עוד 30% גם בנגב היה חינוך יותר טוב.

זה פשוט לא נכון.

יסמין.

מה, כאילו, באמת.

סיימת לדבר.

לא, לא סיימתי.

לא, לא, סיימת.

רגע, יש לי עוד טענות. אתם כל הזמן מפריעים לי ומתפרצים.

סיימת לדבר.

מה?

את לא יכולה לדבר פה 20 דקות.

אני לא רוצה לדבר 20 דקות, אבל אתם לא נותנים לי לסיים את הדברים שלי.

אז אם את רוצה, רגע.

ואני גם לא מדברת 20 דקות.

אם את רוצה, בקיצור נמרץ. רק שתדעי שגם תל אביב וראשון לציון וחולון התקציב לחינוך של כל ילד הוא יותר גבוה מהנגב.

זה מהעיריות. ברור שהוא יותר גבוה מהנגב.

זה הדברים שצריך לתקן.

אבל אתה מחזק. זה אומר שאני צריכה את הרשות לפיתוח הנגב לפרויקטים שייתנו מערך.

את צודקת.

לכן אני לא רוצה לחלוק אותו.

את צודקת, אבל זה לא הדיון עכשיו.

זה כן הדיון.

לא, זה לא הדיון.

זה כל הדיון, אדוני יושב-ראש הוועדה. זה שאתה מסיט את זה זה לא נכון. כי אנחנו מדברים פה על תקציבים לחינוך. אנחנו מדברים על הטבות מס. אנחנו מדברים על פרויקטים בחינוך.

הטבות מס הם בפנים, אין בעיה.

להם יש הטבות מס, לי אין הטבות מס.

אין להם הטבות. על איזה הטבות מס את מדברת?

מה הבעיה בהטבות מס?

מה זאת אומרת? הטבות מס במשכורת.

אני תושבת ואין לי הטבות מס.

יישובים בנגב אין להם הטבות מס?

את על השכר שלך לא יהיה לך הטבת מס.

על מה את מדברת, תגידי לי?

לא, עוד לפני כן לא היה לי הטבות מס.

תגידי, את ראית איפה הם גרים? מה, לא מגיע להם על המקום שהם גרים בו הטבת מס?

הם מקבלים. ששון, תעשה שיעורי בית. יש הטבות מס בהתנחלויות.

איזה הטבות מס? על מה אתה מדבר? איזה הטבות מס אני מקבלת כתושבת השומרון? לא, לא כחברת כנסת, גם לפני כן לא קיבלתי מעולם.

לימור, על מה את מדברת? יש הטבות מס להתנחלויות.

יש, בוודאי.

בחוק של קרן הארנונה באזור איו"ש רק מקבלים הטבות.

לא נכון, זה שקר. זה שקר. זה שקר, זו עלילה.

אתה מבין למה אני מדברת הרבה? אני לא מצליחה לסיים משפט.

את רוצה לסיים?

אני לא מצליחה לסיים משפט. אתם חייבים להבין משהו, ששון, תפסיק כבר לחפש טפיחות על השכם.

לא טפיחות. זה האורגינל, היית שם בסיור?

תן לי לסיים משפט. אני לא באה רוצה לגזול את מה שיש להם. מה שיש להם, יש להם בצדק. אוקיי? ששון, תקשיב. הוא לא מקשיב. אני רוצה לדאוג שמה שיש לנו לא ייפגע. מה ששלהם, שלהם. מה שמגיע להם שיקבלו. שיקבלו עוד וכמה שיותר. אני לא רוצה שתיגעו בתקציב ואני אומרת לכם, אני לא אתן לכם לגעת בתקציב הזה. ואני אנהל מאבק מאוד מאוד קשה. לא יגדל כי אין כסף. ב-2025 אנחנו נכנסים לגירעונות מטורפים, כדאי שתפתחו את העיניים שלכם ותפסיקו להונות את הציבור. תודה.

עופר כסיף.

קודם כל אני רוצה להתייחס לנושא של החטופים, שזה הדבר הכי חשוב.

לא, לא, רגע. אמרתי לכולם, מי שיתייחס לנושא של הדיון אין בעיה. מי שרוצה להוסיף זכותו, אבל אתה פשוט לא תוכל לדבר על נושא הדיון, כי יש לך שתי דקות לדבר, זה הכול. דבר על מה שאתה רוצה.

הנושא החשוב ביותר הוא הנושא של החטופים שהופקרו מיום א' וממשיכים להיות מופקרים על ידי ממשלת הדמים הזאת קרוב ל-400 ימים. ישבו פה המשפחות קודם והרגישו מושפלות פעם נוספת, ביחס אליהם, בהתעלמות, בהתעמרות לא פעם. החובה של הממשלה הזאת היא לכל אזרחי המדינה. החטופים הם אזרחי המדינה, גם אלו שלא אזרחים רשמיים המדינה אחראית להם. הם נחטפו מתוך תחומי המדינה. והמדינה ממשיכה להפקיר אותם שנה פלוס. מתי תעשו משהו כדי שהם ייצאו מהתופת הזאת? מתי תעשו את הצעד הנכון? אתם נמנעים, ובעיקר ראש הממשלה, מכשיל במשך למעלה משנה כל דרך לשחרר את החטופים רק כדי לשרוד בשלטון.

טוב. ואליד, אתה רוצה?

אני רוצה עוד מילה.

לא, לא, לא, סיימת.

לא, מה זה סיימתי? לא הגעתי לשתי דקות.

סיימת את הזמן, סיימת.

לא הגעתי לשתי דקות.

סיימת את הזמן שלך.

בושה וחרפה.

ואליד, בבקשה. תתכנסו לנושא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא הותר לי?

אני אתן לך. פשוט הוא מראש הצביע, את תקבלי. אבל אתה יכול לוותר לה.

אין לי בעיה.

תתחילי והוא אחר כך.

תודה לכולם. אדוני יושב-הראש, משרד נגב גליל אמור להתעסק בסוגיות הבוערות בנגב ובגליל. ואנחנו עדים בתקופה האחרונה לפגיעות קשות. אם זה אתמול בטמרה ואם זה שלשום במג'ד אל כרום ואנחנו מדברים על מחסור רציני מאוד מבחינת מיגון בגליל. לכן מחובתו של המשרד להתעסק בנושא הזה. אני כאן גם כאזרח וכנציג של הבדואים בנגב אני רוצה לדבר על הסוגייה הזאת גם בנגב.

80,000 תושבים ללא מיגון בכפרים הלא מוכרים בנגב. משרד נגב גליל לא עשה כלום בנושא הזה עד עכשיו. הוא הציב כמה מיגוניות. אני חושב שהתקציבים של המשרד נגב גליל אמורים להגיע לאזרחים. אם זה בנגב ואם זה בגליל.

אני חושב שהממשלה נתנה מספיק כספים לשרה סטרוק והיום היא רוצה גם סון הר מלך לקבל עוד תקציבים מנגב גליל. הגיע הזמן שהשר יקבל החלטה למגן את הגליל, את היישובים הערבים בגליל. כי אנחנו רואים שיש מחסור מבחינת מיגון בגליל, במיוחד ביישובים הערבים. וגם בכפרים הלא מוכרים בנגב. אנחנו פנינו ללשכת ראש הממשלה וגם לפיקוד העורף ולכולם ועד עכשיו לא מתייחסים לכפרים הערבים, אם זה בגליל ואם זה בנגב. תודה.

כן, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוקר טוב שוב. אני רוצה להתייחס לאותה נקודה שהעלה חה"כ ואליד בקשר למיגוניות ולפנות גם לאחראים גם בממשלה, גם בכנסת וגם לשר האמון על הנגב והגליל. אני רוצה להגיד לכם ולהעביר לכם את מה שראיתי בעיניים שלי ומה שחוויתי שם יום יום. הילדים, הנשים, האנשים, מקומות העבודה מושבתים, המקומות והבתים מקבלים מכות. בתים נהרסים כליל.

אני רוצה לשאול, תגידו לי איפה זה היה שבית שמאוכלסות בו 11 נפשות, עם אישה מבוגרת וילדים קטנים כבר יותר מ-12 ימים אין להם איפה לישון? אין להם איפה לישון?

למה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כי הבית שלהם נהרס מהטיל שנפל שם או היירוט, במג'ד אל כרום. לא המועצה ולא מי שאחראי גם להוציא אותם, לסדר להם בית מלון, לא יודעת מה לעשות. פשוט מאוד הם בלי כלום.

אני רוצה לציין ולשבח את עמותת 48 וכל מי שפועל כדי לעזור לאנשים. אתה יכול לצחוק.

עמותת המחבלים. שתומכת במחבלים.

הטרוריסט הגדול מדבר.

מחבלים. הוא טרוריסט? אתה טרוריסט.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שעכשיו מחפשים בית כדי לשכור.

את זו שהצדקת אונס. את זו שהצדקת רוצח של משפחה. אה, יש מישהו יותר גרוע ממך?

אתה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא יכול להיות שאנשים ישנים מתחת לכיפת השמיים וילדים קטנים בלי מיגוניות. אנשים כבר נרצחו. למה אנחנו עוד מחכים? תגידו לי, למה? אנחנו לא אזרחים במדינה הזאת? אנחנו לא משלמים מיסים? אין לנו זכויות?

אתם משרתים בצבא?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא יכול להיות. אין ביישובים הערבים שום - - -

תראי, אני לא הפרעתי לך. אבל אתם מדברים עכשיו על בעיות כלליות בנגב, זה לא קשור להצעת החוק.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, זה קשור לנגב גליל.

דוד, זה קשור לתקציבים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה קשור לגליל, זה אותו דבר כבודו. ואי אפשר להתעלם מזה. אפילו בתוך הוועדה הזאת.

אפשר לדון על מיליון בעיות של הנגב, אבל זה לא קשור להצעת החוק.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, אבל הבעיה הזאת קשורה לנגב וגליל.

כן, קשור לנגב, אבל לא להצעת החוק. לא להצעת החוק. כסיף, יש לך דקה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק משפט אחרון ברשותך, לפני שעופר מתחיל.

כן, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הדבר הנוסף שטוב שוועדת השרים שמה את ההסתייגות. אני בעיניי היא ההסתייגות הבסיסית. כי כסף כל הזמן אפשר להביא ולא חשוב ממה ולמה. אנחנו יודעים שהם רוצים הם יקבלו החלטה וימצאו את הכסף. העיקר הזה העיקרון לגבי הריבונות וצריך לפתור את הבעיה הזאת. אנחנו כבר אין לנו תקוות, אבל עדיין.

ורק משפט אחד, לגבי החטופים ולגבי המלחמה.

לא, לא, סיימת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, לא, משפט אחד כבודו, ברשותך. אני חושבת, אנחנו חזרנו אחרי תקופה, נכון שהתקיימו ועדות פה ושם, אבל עכשיו הכנסת חזרה לתפקד ויש לי ציפייה כשליחה של הציבור שהמלחמה הארורה הזאת תיפסק ושנגיע להסכם ושכל אחד יישב בביתו בשלום ושהמשפחות יוכלו - - -

בסדר, אבל בלי שהחמאס ימשיך את השלטון שם.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה תפתרו בהסכם מה שצריך.

כסיף, כן?

לפני 50 שנה הפנתרים השחורים כמדומני קבעו - - -

אבל תדבר על החוק. נתתי לך לחזור.

על זה. תבעו את הביטוי "כסף לשכונות ולא להתנחלויות". מה שאנחנו רואים עכשיו בהצעת החוק, מעבר לזה שהיא נבזית, היא גזלנית.

אתה יודע שמתגוררים שם אנשים תושבי המדינה.

מעבר לזה שהצעת החוק הזאת נבזית, גזלנית, היא גם לא ישרה באופן לא מפתיע. כאילו זה לא יבוא על חשבון השכונות, כאילו זה לא יבוא על חשבון הנגב ועל חשבון האוכלוסיות המוחלשות ביותר.

לא, יש שם תושבים.

זה יבוא על חשבונם. מבחינה תקציבית כרגע אני מדבר, מבחינה תקציבית זה יבוא על חשבון האוכלוסיות המוחלשות בנגב. ההתנחלויות והמתנחלים הם כבר מזמן, לצערי הרב, מעבר לזה שהן לא חוקיות והן לא לגיטימיות. מעבר לכך הן מקבלות מעל ומעבר פריווילגיות מהממשלה הזאת במיוחד.

דבר נוסף שאני רוצה להגיד ובזה אני אסכם. החוק של הרשות לפיתוח הנגב הוא מגדיר את הנגב כחלק משטח מדינת ישראל ובצדק. השטחים הכבושים אינם חלק משטח מדינת ישראל. לא רק לדעתי, גם על פי החוק. לכן החוק הזה לא יכול לחול עליהם ואסור שהוא יחול עליהם. יותר מזה, המשמעות בפועל של החוק הזה תהיה סיפוח ובעצם עבירה על החוק הבין לאומי.

יתרה מכך, ב-19 ביולי, ואני רוצה להפנות כאן ברשותך שאלה לאיתי. ב-19 ביולי בית הדין הבין הלאומי לצדק קבע שהכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטינים הוא לא חוקי. והוא קבע שאסור למדינת העולם לסייע לקידום הנוכחות בו.

אבל למה אתה שואל את איתי? תגיש שאילתה לבית הדין הזה. מה אתה רוצה ממנו?

אם תקשיב עד הסוף אז תדע.

זה מה שהוא עושה בדרך כלל. עכשיו הוא צריך לשתף את כולנו.

הבנו מה אתה אומר.

לא, אני רוצה לשאול.

הבנו את הטענה, הבנתי את הטענה.

האם החוק הזה, בהנחה חלילה שהוא יעבור, ונעשה הכול שלא, האם זה בעצם לא יכול ליצור מצב של סנקציות כנגד הרשות לפיתוח הנגב? אני לא מדבר עכשיו על ההתנחלויות.

זה בסדר. גם הלוחמים שלנו שנלחמים ונהרגים, גם נגדם יהיו סנקציות.

אתה מציע הצעה שיטילו סנקציות? לא הבנתי.

רבותיי, אמרנו שהנוסח כפי שהוא לא יהיה. אז לכן מכיוון שאנחנו לא הגשנו נוסח לדיון עדיין, יש רק את הנוסח של הצעת החוק, זה ברור שהנוסח הזה, גם לפי החלטת ועדת שרים, הוא לא יהיה כפי שהוא.

קדימה קריב, זה הזמן שלך.

אפשר לשמוע את הייעוץ המשפטי, אחרי גלעד?

אי אפשר, הח"כים רוצים.

העליתם פה קשיים.

זו לא הישיבה האחרונה, תירגעי, לא ישיבה אחרונה.

כן, בסדר.

כיוון שח"כים רוצים לדבר, ניתן להם. בישיבה הבאה כבר נוכל לעשות דיון יותר לגוף העניין. כן? איך מתקדם הנושא של הקומה הכשרה בבג"ץ?

אל תדאג, הכול בסדר. אם ברוכי פה רגוע.

עדיין לא כתבת את פסק הדין שם? מה יהיה?

טרם הספיקותי.

מה אתה אומר על זה?

בג"ץ זרק אותם, הוא לא מספר את זה.

בג"ץ זרק אותם?

לא, לא. אל תדאג. לא אלמן ישראל. אל תיתן לי רעיונות, בדיוק.

אל תיתן לו מוטיבציית יתר. כן?

בואו נתעסק עם החוק הזה.

לא יותר מידי, דבר באופן כללי כרגע. כשאנחנו ניכנס לנוסחים ולניסוחים אז אני מאמין שאתה תתייחס.

אדוני יושב-הראש, אני באמת אשאיר בצד את הסוגייה באמת הבין לאומית. אבל בוא, אי אפשר להתעלם מהעובדה שממשלת ימין על מלא מלא, ממשלת ה-68, טורחת בהחלטת ועדת שרים לומר על החוק הזה שחס וחלילה לא ישתמע ממנו שממשלת הימין מלא מלא רוצה להחיל ריבונות בשטחים.

נכון. לא רק המלא מלא, גם הקטן קטן התייחסו לזה בנושא של תכנון ובנייה. כל הזמן זה עולה.

הכול בסדר.

זה לא דבר חדש. גם בנושא של החלת דיני תכנון ובנייה, אתה יודע, כיושב-ראש ועדת חוקה זה היה אצלך כמה פעמים. אז זה לא קשור למלא מלא.

דוד, אני שמח ואני כל כך מעריך את ההחלטה הזאת שאני גם אזכיר אותה היום במליאה. כי הציבור הישראלי צריך להבין את מעשה ההונאה. צריך להבין את מעשה ההונאה. או שרוצים לעשות פה סיפוח ולא לקרוא לו סיפוח או שלא רוצים לעשות פה סיפוח, כי הם מפחדים מהמשמעויות גם הבין לאומיות בעיצומה של מלחמה. אבל הגיע הזמן שהציבור הישראלי יבין.

זה בסדר גמור, מגלים אחריות.

אין פה שום אחריות. יבין את הבלוף הגדול.

זה לא בלוף, זה אילוצים.

לא, לא, זה בלוף.

מה הקשר לבלוף?

זה בלוף גדול.

יש פה אילוצים מסוימים.

זה בלוף גדול.

אז אתה רוצה שיחילו את החוק על יהודה ושומרון? שיעשו סיפוח, אתה רוצה?

דוד, אתם לא תעשו סיפוח. אני רוצה שפעם אחת תהיו אמיתיים עם הציבור הישראלי, תהיו כנים, תהיו שקופים. תאמרו מה המדיניות שלכם. כי הרי זה קשור לבלופים שלכם באופן מתמשך. הרי אמרתם שאתם נלחמים בחמאס והזרמתם לו מיליארדים. זה הכול חלק מתרבות השקר. הצהרות, הצהרות, הצהרות ובפועל אתם עושים הפוך והציבור הישראלי כולו משלם את המחירים.

אנחנו לא מסכימים איתך, אבל לא משנה.

בסדר. עכשיו לגופו של החוק. אפילו על החמאס אתה לא מסכים איתי? שאמרתם שאתם נלחמים בחמאס אבל ראש הממשלה תדלק אותם במיליארדי שקלים? גם על זה אתה לא מסכים איתי?

זה היה הנחיה של הצבא.

הנחיה של הצבא?

כן, כן.

אז ביבי הוא חלש.

כן. לא. מה לעשות? הם הגורמים המקצועיים בפני הקבינט.

ביבי הוא כנראה מנהיג כל כך חלש שהוא מקבל הוראות. אני חשבתי שהוא מקבל הוראות רק מאדם אחד בעולם. אבל בסדר, כנראה, הכול בסדר.

זה גם לא קשור להצעת החוק.

ביבי קיבל הנחיות מהצבא? ביבי פירק את היחידה של המוסד שהתריעה מפני העברות הכסף של קטאר. על מה אתה מדבר?

אז יש לי הפתעה בשבילך.

בוא נחזור לחוק.

הייתה החלטה של ביבי להפסיק את הדבר הזה.

מי ביקש ממנו?

ביקשו ממנו הצבא והשב"כ בישיבה מיוחדת שדנו ואמרו לו אתה חייב להחזיר את זה.

הפוך לגמרי. שטות.

אבל עזוב אותך, פשוט אתם עובדים על הזיכרון הקצר.

דוד, יש לי הצעה טובה.

כן, הלאה.

מכיוון שאתה ואני מתווכחים יש לי הצעה, בוא נקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את זה. אתה תבוא ואתה תטען שביבי רצה להפסיק את המימון. מפקד יחידת צלצל של המודיעין שנזרק, שנסגרה, יאמר ההיפך.

היה דבר כזה, נו מספיק כבר. נו, באמת.

אז הנה, אז סגרנו ועדת חקירה ממלכתית. אני מציע שתוציא את זה בסיכום דיון, כדי שפעם אחת נדע את האמת.

נו, נגיד שהוצאתי, זה עוזר משהו?

עכשיו בוא נחזור לחוק.

כאילו שאני קובע.

קודם כל אני ממליץ לכל חבריי להיכנס לאתר החקיקה הלאומי.

אני חייב לסיים את הישיבה עוד מעט.

ולקרוא את הפרוטוקולים של חוק הנגב ב-1986 והחוק לרשות פיתוח הנגב.

עברת על זה?

כן, מ-1992. האזורים שאתם מדברים עליהם לא נכללו, לא בחוק הנגב המקורי - - -

בטח שכן.

שנייה, לימור, תבדקו. לימור תקשיבי שנייה. חברים, תקשיבו, היסטוריה.

אה, בגלל החלת הריבונות.

אם זה היה בבסיס - - -

אליהו, אתה רוצה רגע להקשיב?

לא, בגלל הריבונות זה לא חל.

אליהו, בוא, אני מבטיח שאני אהיה קצר.

לכן דרוש תיקון לחוק, מה אתה רוצה?

בואו נדבר רגע דברים כפי שהם.

לא, אבל אתה עוד פעם זז לכיוונים לא נכונים.

ביטן, תן לי לסיים, דקה.

בסדר, כן. זה נכון, בגלל זה היישובים לא נכנסו פנימה.

אבל זה היה, מ-1991 עד 2014 זה היה.

אפשר להשלים?

כן, תשלים, תשלים.

בשני החוקים המקוריים הרשות לפיתוח הנגב והפעולות שלה לא כוונו ליישובים הישראלים ביהודה ושומרון.

בגלל החלת הריבונות.

רגע, בסדר? המדינה, הממשלה, פתחה מסלולים אחרים להעניק הרבה מאוד הטבות. אני לא נכנס כרגע לדיון. אני נגד ההתנחלות בלב אוכלוסייה פלסטינית, אחרים בעד, אני כרגע לא מדבר על העמדות המדיניות שלנו. העובדה היא שהמדינה בנתה מסלול לתמיכה ביישובי הנגב.

זה לא עמדות מדיניות.

רגע לימור, שנייה. עכשיו רגע אני מנסה שהוויכוח בינינו רגע יתעלם מההיבט המדיני, בסדר? המדינה, אם בגלל הדין הבין לאומי, אם בגלל שיטות אחרות, בנתה פה שני מסלולים: מסלול אחד לטובת חיזוק היישובים בנגב, היישובים בהגדרה של הנגב הקלאסי. והרבה מאוד מסלולים לחיזוק ההתנחלויות.

מה שמנסים לעשות כאן זה לייצר שוויון עקום, ששון. זה לייצר שוויון עקום. זה לומר אנחנו רוצים שוויון עם יישובי הנגב בחלוקת העוגה של ההטבות שלהם. אבל יישובי הנגב לא ייכללו בעוגת ההטבות של יהודה ושומרון. אם היינו באים ואומרים פריש מיש, בסדר? יש רק מסלול אחד של הטבות ומי שיושב על קו רוחב 115 ייהנה גם מההטבות שהיישובים בדרום הר חברון נהנים מהם וגם מהנגב, בסדר. אבל אתם רוצים שוויון בכיוון אחד. לקחת מהעוגה של היישובים בנגב ובמקום שיתחלק ב-34 רשויות יתחלק גם ברשויות בדרום הר חברון. אבל שעוגת ההטבות של ההתנחלויות היא תישאר רק שלכם.

כאשר בכספים הקואליציוניים, דרך המשרד של השרה סטרוק, העבירו עכשיו מאות מיליוני שקלים לחלוקה ברשויות – זה ערד, דימונה, באר שבע, חורה ורהט, שם הם לא יגעו. אבל ב-150 מיליון שקלים של באר שבע, ערד, דימונה וחורה ורהט, עכשיו נכניס גם את יישובי דרום הר חברון.

תעזבו עניין של שמאל וימין, זה נקרא חוסר הגינות.

טוב.

זה חוסר הוגנות. זה לבוא ועוד פעם לדפוק את הפריפריה.

אני חייב לסיים.

כדרך אגב, רק כדי לסבר את האוזן עם הסיפור הזה של קו הרוחב. תלכו לקרוא את הפרוטוקולים ותבינו למה הלכו על הגדרות של קו רוחב.

הבנתי, ראיתי.

הרי יש מחוז דרום. למה בחוק הגליל, אתם יודעים הרי שחיפה יותר צפונית מעפולה ומבית שאן. למה בית שאן ועפולה הם בתוך חוק הגליל, אבל חיפה שהיא יותר צפונית מהם לא בחוק הגליל? כי לא ניסו לעשות בלבול בהגדרות. יש גליל ויש את חיפה. אז על הלכו על ההגדרה של מחוז צפון, זה חוק הגליל. מסיבות בירוקרטיות. כיוון שבישראל אין מחוז נגב, יש רק נפת נגב ויש מחוז דרום, אז לא הלכו על אותו דבר. אבל היה צריך בעצם להשתמש בחלוקה לנפות.

נהיית היסטוריון.

כן, מה לעשות? אנחנו עוסקים בגיאוגרפיה. תאמר לי לימור סון הר מלך, אם יש הצדקה עניינית לחוק הזה, למה יישובי דרום הר חברון נחשבים במחוז יהודה ושומרון, שהוא מחוז נפרד מהדרום? למה דרום הר חברון וכל היישובים הם לא חלק ממחוז דרום של מדינת ישראל? הם לא.

הם כן.

הם לא. הם חלק ממחוז יהודה ושומרון, שהוא מחוז שמוגדר בנפרד. והם לא נכללים במחוז דרום. והם לא בתוך הנפות שמרכיבות את מחוז דרום.

תודה רבה.

ומספיק עם הסיסמאות האלה. תעשו שיעורי בית. החוק הזה הוא חוק לגזל הפריפריה הדרומית של מדינת ישראל.

לפני שאני מסיים. יש פה את ראש המטה של השר פה?

איזה שר? איזה שר, תסבירו. שר הפנים, שר הנגב והגליל?

שר הנגב והגליל.

השר לענייני קערות ללא תחתית גולדקנופף?

למה אתה מפריע עכשיו?

שר האוצר?

הנגב והגליל, כן.

שרת ההתנחלויות סטרוק? יש לכם 10 משרדים.

אז אמרתי, הנגב והגליל. מה אתה רוצה? אתה ישר מדבר מדבר.

יצחק אלקסלסי, ראש מטה שר הנגב והגליל. קודם כל אני אתייחס לדיון על הגיאוגרפיה. קו 115 נקבע כקו מהצד המערבי לצד המזרחי. כל מי שיפתח מפה ייקח את חוף זיקים וישרטט את הקו. יראה שבצד המזרחי נמצאות רשויות שהן מעבר לקו.

גם ריאד ועקבה נמצאות מדרום.

גם אני עברתי על הפרוטוקולים, אדוני יושב-הראש. הקביעה נקבעה כמרחק גיאוגרפי מתוך תפיסה שמרחקים דורשים, המרחק והניתוק ממטרופולינים דורשים התייחסות ספציפית.

רגע, אבל אני רוצה לדעת, אתם מבחינת המשרד אתם תגבו את תוספת התקציב שתהיה קשורה לחוק הזה?

נו, על מי אתם עובדים?

אני אתייחס, אדוני.

כבר הגענו למועד של הישיבה, קדימה.

אני אתייחס, אדוני. השר גם התייחס לזה במליאה. אגב, נזרקו כל מיני מספרים שמנותקים מהמציאות. תקציב הרשות לפיתוח הנגב הוא בין 20, בשיא הוא היה 50 מיליון שקלים בשנה. השר הבטיח, ואגב, הרשות מתוקצבת על ידי המשרד בהחלטת השר. והשר עמד על דוכן הכנסת והבטיח שבמידה והחוק יעבור תקציב הרשות יגדל על מנת שאף רשות לא תרגיש בחיסרון לנוכח התיקון הזה.

על סמך מה השר יכול להבטיח שהתקציב יגדל? על סמך מה? על מה אתם מדברים? עוד לא הגשתם תוכנית לתקציב. הממשלה עדיין לא הגישה תוכנית לתקציב. על סמך מה בדיוק? וזה שאתה אומר שהתקציב הוא רק 20-30 מיליון, על זה אתם באים?

היא לא נשארת אותה עוגה, אז תפסיקו להגיד את זה.

נו, באמת.

לאט, לאט. דווקא בגלל שמי שמתקצב את הרשות הזאת זה המשרד, אז המשרד הזה מבחינת חלוקה תקציבית הוא יותר גמיש. ואם השר אומר שהוא יקצה לזה תוספת, זה לא תקציב רגיל. הוא פשוט גמיש.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אני יודעת ואתה יודע שתקציב 2025 הולך להיות קשוח ביותר. אנחנו יודעים את זה. אז בלי להבטיח הבטחות שאין מאחוריהן כלום.

לא קשור קשוח או לא.

בטח שזה קשור.

אם יש לו 200 מיליון נגיד בתקציב, הוא יכול לחלק אותו כמעט איך שהוא רוצה.

בגלל זה ייפגעו יישובי הנגב.

לא, לא יפגעו.

אם אתה מקצה את זה ליישובים אחרים, איך הם לא ייפגעו?

לא ייפגעו.

זו אותה עוגה.

את מקשיבה למה שאנחנו מדברים?

העיגול של הריבון נעשה על ידי עיוות של הצגת התוכנית.

היתרון של משרד הנגב והגליל זו הגמישות התקציבית.

מזה אנחנו דואגים.

לכן אם השר אומר שהוא יגדיל את התקציב של רשות לפיתוח הנגב.

מישהו צריך לקחת ממקום אחד ולתת למקום אחר.

לא, לא שייך לעניין.

אי אפשר לתת לכולם ועדיין להישאר עם אותו דבר.

זה לא נכון. לא במקרה הזה, זה לא נכון.

אפשר גם לקחת מהיישובים המאוימים שמתוקצבים גם על ידי המשרד.

זה לא תקציב שהולך כל שנה עם אותו דבר, זה לפי צרכים. אז הוא יכול לקבוע משהו בעניין הזה, זה הכול.

אני רק אגיד עוד דבר אחד.

לא, אני חייב לסיים.

משפט אחרון. השר כמובן תומך בתיקון החוק המוצע. הועלתה הסתייגות לעניין החלת ריבונות. אפשר לדון עליה משפטית. לצורך העניין אפשר לכתוב שטח המדינה ורשויות הכפופות למשרד הפנים מעבר לקו 115. אפשר לחשוב על פתרונות.

רבותיי, אנחנו נקבע עוד דיון ואז גם ראשי המועצות יוכלו לדבר. אין מה לעשות, אני חייב לסיים את הישיבה.

אפשר לתת להם לפחות דקה? כל אחד מהם הגיע במיוחד.

אני יודע, בסדר, הם ידברו בישיבה הבאה. אתם רוצים כל אחד לדבר דקה?

תן להם לפחות דקה.

אין בעיה. אני רוצה רק להגיד דבר אחד. יש פה בעיה ראשונה, הבעיה של איך לנסח את החוק באופן כזה שאפשר יהיה להחיל אותו על הערים, המועצות האלה מבלי שיש פה החלת ריבונות. אני מבקש, היועץ המשפטי, תבדוק את זה יחד עם משרדי הממשלה.

אנחנו נשב, איתי.

אני רק מקווה שאני אקבל התייחסות ממשרדי הממשלה.

הקביעה של טיב ההטבות זה לא קביעה שמשרד המשפטים עושה.

לא משנה מי, אמרתי משרדי ממשלה. לא אמרתי משרד המשפטים.

זה לא שאנחנו מרכזים.

מישהו צריך לרכז, זו החלטת ועדת שרים.

תנו לי רגע לסכם את הדיון. המצב הוא כזה: תסתכלו מה עשינו עם דיני התכנון והבנייה. יש תחולה מסוימת בדיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון, מצאו איזה שיטה. תסתכלו מה קורה עם המועצה להשכלה גבוהה, מה שאמרת לי עם אוניברסיטת אריאל.

דרך המלך היא צווי אלוף.

בסדר. יכול להיות. אז אני אמרתי, למרות שחה"כ הר מלך מעוניינת בחוק וגם השר מעונין, אם הדרך היחידה תהיה באמצעות פתרונות אחרים יכול להיות שזה מה שנעשה. אני כרגע לא יכול לבוא ולהגיד איך נעשה את זה אם לא נדע את המסגרת שלנו. לכן אני רוצה ממך וממשרדי הממשלה שתתייחסו לעניין הזה. ואם יש אפשרות להביא נוסח שמאפשר לנו את הדבר הזה, אז להביא אותו לישיבה הבאה ואז נדון עניינית לתוך זה.

דבר שני, יש פה בעיה של תקציב שברור לגמרי שאני לא מוכן גם כן שבגלל תיקון החוק הזה ייפגעו מועצות אחרות. לכן צריך להגדיל את תקציב הרשות בעניין הזה, לפי הצורך. אני מפנה אתכם לסעיף 7 לחוק רשות פיתוח הנגב שאומר "במסגרת כל חוק תקציב תקצה הממשלה לרשות סכומים להשתתפות בפעולות פיתוח הנגב והוצאות הרשות". זאת אומרת שמה שאני מבקש מהאוצר פה.

האוצר לא נמצאים.

לא משנה, הם יהיו בישיבה הבאה. וגם מהמשרד, תבואו תגידו לי בהנחה שהחוק הזה עובר, מה העלות התקציבית שאתם צריכים להגדיל את תקציב הרשות לפיתוח הנגב, מבלי שיתר הרשויות ויתר הפעולות שהיום מבוצעות לא ייפגעו. זה דבר שאני רוצה לדעת אותו גם כן במסגרת, כדי להימנע מהטענות האלה שאומרות שזה בא במקום זה וזה על חשבון זה. זה לא צריך להיות באמת על חשבון אף אחד. בנגב יש יישובים שלא צריך שייפגעו. גם בגלל סוציואקונומי וגם בגלל סיבות אחרות.

את שתי הבעיות האלה אני מבקש שתפתרו לי עד הישיבה הבאה. ועכשיו בואו נשמע את ראשי המועצות.

קודם כל תודה רבה ללימור על היוזמה לכנס את הדיון. ישראל ברמסון, יושב ראש קריית ארבע חברון. וכמובן תודה לדוד ביטן, שהסכים להעלות את זה פה אצלו בוועדה, ישר כוח גדול. אני גם מודה פה, אני פעם ראשונה יושב סביב כזה שולחן. ששי ואליהו, אמרתם דברים ברורים. באמת כל הכבוד פעמיים. על הנושא עצמו ועל ההתמודדות הלא פשוטה עם כל מיני גורמים. שמעתי פה חבר כנסת עופר כסיף באמת כשאני שומע אותו אני חוזר לקריה ואני מבין למה צריכים להביא עוד כמה משפחות באותו יום אפילו. לא פשוט.

אני רוצה לגעת ממה בכמה מילים קצרות. אנחנו רק בשבת האחרונה, בשביעי של פסח, אנחנו קברנו עוד חייל שקשור לקריה. שבוע לפני כן תושב של חברון שגם כן נהרג מסיירת גולני. יש לנו הרוגים. אנחנו משלמים מחיר דמים כבד מאוד כיישובים בעומק השטח. ואנחנו חלק ממדינת ישראל, אנחנו חלק אינטגרלי. רק עכשיו התחלנו לקרוא בפרשה, אנחנו השבת קוראים פעם ראשונה על אברהם אבינו. כל ספר בראשית עסוק בחברון ובהר חברון. אברהם הולך למסעותיו, האבות הקדושים, כל ההתקיימות שלנו פה בארץ זה בגלל אבות האומה. לכן אני מאוד מתפלא על היחס הלא מבין של חלק מהדוברים פה.

יש פה חברת כנסת ערבייה שזלזלה בתורה.

אני רוצה להגיד יותר מזה.

ממש, זלזלה בתורה.

יותר מזה, אני רוצה להגיד, ליבנו כואב עם החטופים.

אמרה זה לא בתורה, זה כן בתורה.

עם משפחות החטופים. גם לנו בקריית ארבע יש נציגים של חטופים. ואני שואל רק שאלה, לפעמים כשאני יושב פה, אני יושב פה, פעם ראשונה אני שומע, אני חושב שיש פה גם נציגים של החוטפים אפשר לומר. ברמה כזו או אחרת. אני חייב לציין, מקודם חה"כ גלעד קריב - - -

ראש המועצה, תתייחס לחוק.

אנחנו מרכז החיים שלנו נמצא בשני מקומות: גם בירושלים, אבל רובו בבאר שבע והדרום. צריך לזכור את זה. ולכן אנחנו חלק אינטגרלי מהדרום.

דבר שני, אני שוחחתי עם מספר ראשי רשויות, בשקט, בלי דרמות, בלי תקשורת ובלי עניינים. דיברתי, ממש אין להם בעיה. ראשי רשויות בדרום אין להם שום בעיה שנצטרף לחוק הזה והם אומרים בשמחה רבה. להיפך, הם מבינים שזה רק ייטיב עם אנשי הדרום מבחינת תקציבים וכל הדברים האלו. לכן אני לא מבין את ההלאום שיש פה מחלק מחברי הישיבה.

דבר אחרון ובזה אני אסיים. היישובים, הרשויות שאנחנו מדברים עליהם, סובלים במשך שנים מהטרור הפלסטיני. זה לא התחיל לפני שנה, עם כל הצער שבדבר. אנחנו סובלים שנים. וכאשר דיברה פה יסמין למשל על 30% השקעה בחינוך אני מקווה שהיא לא הכניסה בפנים את הוצאות המדינה בממוגני ירי או הסעות ממוגנות ירי, בטיפול פסיכולוגי שיש לילדים שלא ישנים בגלל הבעיות שיש להם לאורך שנים. לא הכניסה עוד פרטים שיש באופן מיוחד. יש לנו בעיות קשות בגלל האוכלוסייה שמקיפה אותנו.

לכן כשאני חושב שכאשר עושים את החשבון בכלליות אין ספק שראוי מאוד שאנחנו היישובים האלו ייכנסו לחוק. בטח שזה חוק, כמו שהזכירו פה כולם, חוק שכבר היה קיים בעבר ורק בשנים האחרונות שינו את הנוסח שלו.

זה מה שרציתי להגיד. ושוב, תודה רבה לכל חברי הוועדה.

כן, בבקשה.

יושב-ראש הוועדה, תודה על הדיון. חה"כ לימור סון הר מלך, תודה רבה על העלאת החוק הזה. אני אלירם אזולאי, ראש מועצה אזורית הר חברון. וחבל שחה"כ יסמין וחברי הכנסת האחרים יצאו, כי אני חושב שמי שלא היה בהר חברון. אני דיברתי בעיקר למי שלא היה בהר חברון.

לא, כי לי אמרו שאני לא מגיעה לאופקים. כאילו, זה פשוט מדהים שרגע, איפה, את הגעת, את היית בקריית ארבע? את יודעת עם מה מתמודדים תושבי הר חברון? אני הייתי תושבת כרמל, דרום הר חברון, גרתי שם. ואנחנו יודעים בדיוק עם מה אנחנו מתמודדים ואנחנו יודעים איפה מרכז החיים שלנו.

לא רק מרכז החיים. אני רוצה לחדד רגע שלוש נקודות. נקודה אחת היא נקודת המרחב. תראו, הר חברון, מי שרואה בעיניים ומבין, מבין שהר חברון היא חלק מהנגב. לא סתם הגדירו את הר חברון חלק מהנגב ולא סתם תושבי הר חברון, 80% מתושבי הר חברון עובדים בנגב. עובדים בחינוך, עובדים ברפואה, עובדים בביטחון, עובדים באקדמיה. ולא סתם כנראה תושבי הר חברון, ערד, באר שבע, כל המרחב שגובל גם בלכיש, היא המעטפת הביטחונית של הנגב. לכן היא גם חלק מהנגב.

כשאנחנו מדברים על הר חברון אנחנו מדברים על זה שבהר חברון יותר מ-90% מהמשפחות מגויסות בתוך המלחמה הזאת. וכשהן מגויסות בתוך המלחמה הזאת לא סתם כמות הפצועים שיש לנו וכמות הנופלים שיש לנו, וכואב לנו וכבר נגמרו לנו הדמעות בהיבט הזה. הם חלק ממה שתושבי הר חברון יצאו להציל ב-7 באוקטובר את תושבי העוטף. ואם הדבר הזה לא ברור אז, אם ה-7 באוקטובר הבהיר לנו למה עוטף עזה היא עוטף עזה, אז אם הר חברון לא תהיה הר חברון ותהיה חזקה ומפותחת, אז מיתר תהיה בארי ובאר שבע תהיה שדרות, בכמות הטרור שהם יקבלו אם אנחנו לא נהיה שם.

לכן מה שאנחנו מבקשים זה לפחות להיות שווים בני שווים ולא אזרחים סוג ב' בהיבט הזה. כי אנחנו לא טובים רק להילחם ולהיפצע וליפול ולהיות חלק מהתעסוקה והכלכלה של הנגב. בהיבט הזה גם המרחב של הר חברון הוא פוטנציאל לפתרון של הדיור הלאומי במדינת ישראל.

המשרד, אני רוצה מסמך שמראה, אם החוק עובר איזה הטבות תושבי הר חברון מקבלים.

יכולים לגשת לקולות קוראים ולמכרזים.

אני לא רוצה את זה עכשיו.

אני רוצה רק לסיים בנקודה.

לקראת הישיבה הבאה. אבל תסיימו. נתתי לכם כל אחד דקה, אתם נואמים לי עכשיו.

תודה רבה, אני מסיים. הר חברון היא גם פתרון לדיור הלאומי. לכן כדי שהיא תהיה חלק מהנגב וכדי שהרשות לפיתוח הנגב תראה את המרחב אחד.

לאיזה בית חולים האמבולנסים?

סורוקה. יש לנו 11 אמבולנסים.

זה בזכות. אדוני יושב-הראש, זה בזכות.

בסדר. היה חשוב לי לראות את הקשר.

להגיד שכאילו, אני באמת לא מצליחה להבין את ההיגיון הזה.

הכול זה פוליטי, מה את לא מבינה?

ברור שהכול פוליטי. ולכן זה כל כך מכאיב לי.

אדוני יושב-הראש, אני רק רוצה לסיים בנקודה שהפתרון המשפטי - - -

תושבי הר חברון וחברון וקריית ארבע זה לא שמישהו עושה להם טובה. זה שהם יוגדרו בתוך החוק הזה וזה שהם יקבלו את מה שמגיע להם זה בזכות גמורה. וזה משהו שאנחנו חייבים, אני אומרת, אדוני יושב-הראש, אני שומעת כאילו מישהו פה עושה למישהו טובה. לא, לא עושים לאף אחד טובה.

הלאה.

אנחנו לא רק טובים בשביל למות.

אני רק רוצה לסיים בזה שהנקודה המשפטית שהועלתה פה היא פתירה, כמו שהיא נפתרה בנושאים אחרים.

אז אמרתי, הם יבדקו לי את זה לישיבה הבאה.

תודה רבה.

כן?

אייל גלמן, ראש המועצה המקומית חברון. התיקון הזה הוא תיקון מאוד חשוב. קודם כל, היו פה משפחות של חטופים.

מועצה מקומית חברון? יש את קריית ארבע, לא?

יש חברון, קריית ארבע והר חברון.

בגלל הבעיה הפוליטית מחלקים את זה.

אני הייתי בטוח שקריית ארבע זה גם חברון.

אני הייתי בסיור לפני שבועיים. לראות היום מה שקורה שם זה רק להודות לקדוש ברוך הוא.

אתה יודע מי הייתה שם? השרה של היום, היא עשתה לי את הסיור בזמנו.

השרה סטרוק. היא תושבת חברון.

והייתי גם בקריית ארבע. אבל זה שיש שתי מועצות זה לא ידעתי.

ראשית, חשוב לומר שליבנו כמובן עם החטופים. תושבנו מוסרים את נפשם בעזה כבר מעל שנה ונלחמים בכל מחיר לבוא ולהשיב את החטופים ולהביא ניצחון למדינת ישראל.

דובר קודם על נושא הריבונות. ברור שהפתרון וגם פתרון המלחמה הגדולה הזאת זה הריבונות.

כן, אבל זה לא מתבצע כרגע.

חברון הייתה הריבונות הראשונה של עם ישראל בארץ ישראל וחברון צריכה ריבונות שלמה של מדינת ישראל. חברון ויהודה ושומרון בכלל. ורק כך ננצח בטווח הארוך.

אני מזכיר לך שביבי רצה לעשות את הריבונות אחרי - - - הציע מה שהציע, מי שהתנגד זה היה סמוטריץ' ובנט וכל החבורה הזאת. כן, מכל מיני סיבות. אבל לא משנה, לא ניכנס לזה כרגע.

הוא דיבר על דברים מאוד מצומצמים.

זה היה משהו פוליטי קטן שאמרתי לכם.

בכל מקרה, התיקון החשוב הזה, קודם כל הוא תיקון משמעותי בידיעת הארץ. כמו שדובר פה מקודם, קו הרוחב מאוד ברור, על קו 115 קו כרמי צור, שאפילו נושקת לגוש עציון. זה אחד.

דבר שני, יש פה תיקון ערכי, כי כאשר המחוקק חוקק את חוק הנגב הוא רצה לחזק את הפריפריה, רצה לחזק את הספר וזה בדיוק החיזוק של הפריפריה והספר.

הדבר האחרון וערכי, גם אם הכסף הוא שולי בעניין הזה, זה העניין הערכי המוסרי, שהמוסר הגדול שלנו על ארץ ישראל זה התנ"ך. ובתנ"ך, כמו שקראנו רק שבת שעברה וקראנו בשמחת תורה "ואת הנגב" אומר רש"י "זאת מערכת המכפלה". באופן מאוד ברור. אז אם רש"י כבר הגדיר לנו, אז מי אנחנו שננסה לשנות?

אני חייב לסיים.

כשחוקקו את החוק אז היו להם חיבורים וקישורים לשורשים שלנו. לצערי הרב עם השנים זה הולך ומתרחק.

אני מבין שמשרדי הממשלה, הייעוץ המשפטי, יודעים לקראת הישיבה הבאה מה נדרש מכם? גם תשובה שאתם לא מסוגלים זו גם תשובה בסופו של דבר.

אנחנו נשמח שבאמת יבררו את זה.

אמרתי את זה לפני 10 דקות.

ועדת שרים התנתה את התמיכה בהצעת נוסח.

על מנת שהישיבה הבאה תהיה ישיבה יותר עניינית ולא כללית, אנחנו צריכים להתקדם. אחרת אני לא אוכל להשלים את החוק הזה. אם אני רוצה להשלים אותו אני לא יכול להשלים אותו להתקדמות בעניין הזה. לכן אתם צריכים לשתף פעולה במובן של הטיפול. לא במובן שאתם צריכים להסכים למשהו.

רבותיי, הישיבה הסתיימה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:56.