פרוטוקול של ישיבת ועדה


הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לשיקום כלכלי של חבל תקומה
22/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 5
מישיבת ועדת המשנה של ועדת הכלכלה
לשיקום כלכלי של חבל תקומה
יום ראשון, י"ט באלול התשפ"ד (22 בספטמבר 2024), שעה 13:15

הדור הבא של חקלאי חבל תקומה

חברי הוועדה: אלון שוסטר – היו"ר

מטי צרפתי הרכבי

סגן שר החלקאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול
סיוון סיגטי - סגנית ראש הרשות להשקעות ופיתוח התעשייה, משרד הכלכלה והתעשייה

שמשון עומר - מנהל אגף בכיר לענפי הצומח, משרד החקלאות וביטחון המזון, שה"מ

אסף יצחקי - ראש מערך החקלאות ותיירות, תקומה

יאיר מנע - פרויקטור תקומה משקי הנגב, קיבוץ ניר-עם

יצחק צח שנרך - משנה למנכ"ל רשות החדשנות

יוני דמרי - מנהל אגף המשק החקלאי בתנועת המושבים

אורי דורמן - מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל

ירון סולומון - המחלקה להתיישבות, תנועת האיחוד החקלאי

שחף מרודי - מנהל תחום חקלאות מתקדמת

ירון גרינברג - חקלאי, קיבוץ נירים. ארגון מרכז לגידול שדה נגב

אלכס ווינטרוב - חבר בארגון עתיד לעוטף, קיבוץ חולית

עובד בכר - רכז חקלאות, מועצה אזורית אשכול

ישי מושקוביץ - פורום גבורה

רבקה בראון - אחות שכולה, פורום גבורה

יהודית קאודרס - אחות שכולה, פורום גבורה

עידית חנוכה

מעיין שבתאי, איטייפ




רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הדור הבא של חקלאי חבל תקומה

שלום לכם, אנחנו מתחילים את ישיבת ועדת המשנה לתקומה, שתעסוק בחיבור בין שלושה תחומי תוכן חשובים כל אחד בפני עצמו – חקלאות ישראל, חבל תקומה והצעירים, הדור הבא שלנו. אנחנו נתחיל עם דברים של שני חברים מפורום גבורה, בבקשה.

צהריים טובים לכולם. לא רק חברים.

חברות.

חברים וחברות, כן. אני רבקה בראון, אחותו של רב סרן משה אברהם בראון. זה אחי, היום הוא על שלט אבל לפני כמה חודשים הוא היה מפקד פלוגה עם 160 חיילים. נכנס לעזה, היה מ"פ בגולני בגדוד 51 ולצערי הוא נפל בשג'אעייה. אז מה אנחנו עושים פה בוועדה לחקלאים? קודם כל להזכיר לנו למה אנחנו פה, אנחנו יכולים לשבת פה בזכותם. את המהות, זה הכי חשוב ה"למה."

משה היה בן 23, הייתה לו בת זוג שלוש שנים, הוא עלה עם פלוגה מהבא"ח. אנחנו בבית עלינו לארץ מצרפת, ארבע אחיות וזה בן יחיד. זה מאוד קשה ואת הכאב קשה לתאר. אתם לא תראו פה את ההורים שלי כנראה, כי אין להם את הכוחות היום לצאת מהבית ולדבר. אנחנו מגיעים לפה מטעם פורום הגבורה שנותן לנו הזדמנות להשמיע את הקול שלנו והקול שלנו מאוד ברור.

את המחיר הכבד הזה שאנחנו שילמנו כמשפחות, שאנחנו שילמנו כעם, אפשר לראות היום גם את החקלאים האלה בעוטף שגם שילמו את המחיר הכלכלי. שלא יהיה לחינם, שנמשיך עד הניצחון ושלא נוותר לאויב. אני לא מזמן פגשתי שני אחים מצוק איתן שאמרו לי שאח שלהם מת סתם, כי היה 7 באוקטובר. אמרתי להם שהוא לא מת סתם אבל הבנתי את התחושות. אני לא רוצה להתעורר עוד עשר שנים, עוד 15 שנים, עם אותו אירוע גם בעזה וגם בצפון.

את כל היכולות שיש לנו, ויש לנו – אני משרתת באוגדה 98 ובעלי משרת גם בגולני – יש לנו את היכולות להמשיך להכריע את האויב עד הניצחון. שהחקלאים יוכלו לחזור, שיהיה לנו שקט בזירה הזאת. שנחזיר את "הכבוד" הזה למדינת ישראל ואת ההרתעה שהייתה. כבר אז בן גוריון נלחם עם 10% ממה שהיה לנו היום והוא קיבל את ההחלטות באומץ. זה המסר וגם כמובן שנהיה ראויים להם, שנדבר תמיד בנחת, שנכבד אחד את השני ושתהיה לנו אחדות. שבעזרת השם בקרוב יחזרו החטופים הביתה בריאים ושלמים. תודה רבה על הזכות.

אמן. תודה לך.

שלום וברכה. אני אחות של רפאל קאודרס. הוא נהרג לפני ארבעה חודשים ביום ירושלים בחורפיש מכתב"מ. בהקשר לנושא הוועדה, אני יכולה להגיד גם כאשת חקלאי שמגדלת זיתים כבר הרבה שנים ועכשיו גם גפנים, הוא נטע כרמים. אני הוצאתי הרבה אוטובוסים לחקלאות בעוטף, רצינו גם בצפון ולא הסתייע, אבל הרבה אוטובוסים מהישוב שלי מספר פעמים לעזרה לחקלאים. במקום שבו תחרוש המחרשה את התלם האחרון, שם יעבור הגבול ועוד קצת.

יש לנו אחות שגרה בקריית שמונה כבר 30 שנה כי היא הלכה לחזק את הפריפריה ועכשיו היא מחוץ לבית שלה ואין שום סיבה שרצועת הביטחון תהיה בקריית שמונה, שום סיבה. כבר זמן רב אנחנו יכולים להיות הרבה יותר פנימה. אח שלי רפאל ידע שהוא מתגייס למקום מסוכן, הייתה לו בעיה רפואית אז הוא לא היה קרבי אבל הוא היה רכז מסורת ורוח מטעם הרבנות והוא ידע, הוא כבר הלך והחליף ספר תורה שפגע בו רסיס בסבב הראשון של המילואים וגם בסבב השני הם היו בחורפיש והם ידעו שהם במקום מסוכן.

בהזמנה שלהם לחתונה הוא ואשתו כתבו בראש ההזמנה "ירושלים". הם לא כתבו פסוק, הם לא כתבו נעלה את ירושלים או אעלה את ירושלים על ראש שמחתי או שמחתנו. הם פשוט ידעו שאנחנו על ירושלים, זאת המטרה ולשם אנחנו חותרים ואנחנו צריכים לעשות את זה בפעם אחת עד הסוף. בעלי קרוי על שם דוד שלו שנהרג במלחמת ההתשה ואחות של אבא שלי פוצצה באוטובוס לפני 21 שנים ליד מרכז כלל ובמלחמה הזו איבדנו עוד שני קרובי משפחה משני צדדים.

לא צריך להסביר, כל אחד פה מכיר ובישוב שלי כמה וכמה ואומרים שהקדוש ברוך הוא לוקח את הטובים אבל אני אומרת שהטובים הולכים קדימה, אז אנחנו צריכים לזכור שאי אפשר כל פעם להפסיק באמצע.

לא יכול להיות שלוחמים מצוק איתן באים ושואלים למה הם נלחמו אם הפסיקו באמצע, הרי נלחמנו כדי שלא יהיה את מה שקרה בשמחת תורה. שוב זה יקרה, למה? אני רק אקרא את מה שרפאל הקליט, שלח הודעה קולית לבעלי ממש בליל יום ירושלים, כשלמחרת הוא נהרג ביום ירושלים עצמו. הוא אמר לו כך:

"הערב יום ירושלים, אני בצבא. כלום, אפס התייחסות, אולי מניין קצת חגיגי, כלום. בחדר אוכל בבסיס אימונים שהיינו – שום דבר. ארוחת ערב רגילה, כלום. בבית הכנסת שם – שום דבר. המג"ד דיבר על מלחמת העצמאות השנייה אבל לא אמר מילה על מלחמת ששת הימים למרות שניסיתי מראש שיחזקו את זה, שידבר על זה. המח"ט דיבר אף מילה על ששת הימים, כלום, אפילו לא בקטע של שחרור ירושלים, ששת הימים, משהו, אפס, לא מדברים על זה, זה פשוט מדהים. אבל האמת שזה הרבה מעבר לרבנות".

גם בעלי היה במילואים ברבנות, הנושא שלהם זה שהרבנות מביאה איתה את הרוח וכתבו כל מיני תכניות לחיילים אבל זה בכלל לא צריך לבוא משם. אז הוא אומר לו "זה שזה הגיע לזה שרבנות צריכה לטפל בזה, זה עצמו מגוחך אתה מבין? מדינות ערב חוגגות את הניצחון הדמיוני שלהן במלחמת יום כיפור. אנחנו ניצחון אמיתי בצבא עצמו לא מצליחים לחגוג". אנחנו צריכים ללכת עד הניצחון ולהשיב את החטופים בדרך של ניצחון ובלי להתבלבל. תודה לכולם.

תודה רבה. אנחנו נתחיל בדיון. כפי שאמרתי, הנושא הזה אם לחבר לדברים ששמענו – הוא חלק מהניצחון האמיתי. הרוח שמלווה אותנו 140 שנה מאז שהחלטנו לחזור לארץ אבותינו, החקלאות. הופכים את הפירמידה, עובדים בזעת אפינו, מייצרים לחם וזה רכיב אחד. איך אנחנו שומרים על החקלאות הישראלית? בין השאר על ידי כך שצעירים – זה הרכיב השני – יראו בה כר זירה לחיים, לקריירה, לעתיד. איך הדבר הזה קורה? וכשכל זה משתלב עם הנגב המערבי, עם קו העימות הדרומי, היום קוראים לזה תקומה, זה כמובן מקבל משנה תוקף.

אני רואה בחבל ארץ זה שלב ראשוני ניסיוני. מה שנכון יהיה לעשות בהקשר של חיזוק החקלאות – משיכה, אטרקטיביות, אופק לצעירים בנגב המערבי. נכון, בהתאמות הגיאוגרפיות, האקלימיות, הדמוגרפיות בכל מקום בארץ ואם תרשו לי, גם בעולם. לכן יש חשיבות מאוד גדולה למפגש הזה, מפגש שנעמיק בו בעבודה שנעשתה במנהלת תקומה בשותפות עם משרד החקלאות ומשרדים אחרים ואני מודה על האפשרות לקיים את הדיון הזה גם בפגרה. אנחנו נתחיל עם סגן שר החקלאות וביטחון המזון, משה אבוטבול בבקשה.

תודה רבה. ראשית אלון, אני מאוד מודה לך על הדיון ועל הקידום של כל הנושא הזה. מי כמוך כשר חקלאות בעבר, יודע בדיוק שאנחנו מבחינתנו לפי תפיסת עולמינו החקלאות היא נשמת אפה של המדינה, אם רוצים בעזרת השם לקיים את כל הכלל בתוך המדינה.

גם הגלגלים של כל הכלכלה בארץ, הגלגלים של כל התעסוקה בארץ. אין תחום כמעט, כולל גם הביטחון כי שטחים מיושבים על ידי חקלאים או על ידי דברים כאלה, הם לא הופכים למשיסה על ידי כל מיני אחרים שלא קשורים לאותם משקים, כך שכל המרכיבים נמצאים בתוך אותו משרד החשוב הזה, משרד החקלאות וביטחון המזון שאתה כעת מקיים את הנושא של חבל תקומה.

אני רוצה לומר בשמי וגם בפרט למשפחות היקרות שאנחנו נמצאים איתן ונמצאים מולן. גם בשמי, גם בשם השר, המנכ"ל, כל עובדי המשרד אצלנו. אנחנו אתכם ונהיה אתכם ונקווה בעזרת השם להיות אתכם גם בשמחתכם כשישובו הבנים הביתה. לא מפסיקים לעשות כל מאמץ, לפעמים לא רואים את זה. השר שלנו – בגלל עברו המפואר כיו"ר השב"כ – שותף ועושה מאמצים רבים כדי לתת את הניסיון הארגוני המצטבר שיש לו, אבל בהחלט אנחנו אתכם ולא רק במילים אלא גם במעשים וכמובן גם בתפילות וגם בליווי.

צריכים לדעת שאנחנו חייבים מצד אחד ביד ימין – לעשות את כל המאמצים להשבת הבנים הביתה, אבל ביד השמאלית – לתת אגרוף מחץ לכל האויבים שלנו. זה חייב להיות בד בבד כי בסופו של דבר אנחנו נכנסנו פה גם למצב שכל אחד שהיום שרואה אותו, זה מצב שלא היה מאז הקמת המדינה, חזית בדרום, גם חזית בצפון. רואים גם כן מצד אחד בסיעתא דשמיא הישגים גדולים של כוחות הצבא, רואים הישגים גדולים של כוחות הביטחון. אבל שוב, אנחנו חייבים לחתור למטרה.

המטרה היא השבת – הבנים הביתה, תושבים לבתיהם בצפון, החקלאים לתוך שדותיהם שהם יוכלו בבטחה לגשת ללולים, לגשת לאדמות להביא לנו את פרי התנובה וחלילה שלא נהפוך להיות למדינה של יבוא, כי אנחנו רוצים דווקא את אותה תנובה ישראלית, את אותה תנובה של ארץ ישראל שאין כמותה ולא תהיה כמותה. לכן אני חושב שהעבודה של המדינה, של הממשלה וכל הנושא הזה של חבל תקומה, הוא חלק אינטגרלי מהרצון שלנו לראות את ההצלחה של החקלאות שחוזרת למקומה הטבעי תרתי משמע.

אני רוצה לומר אדוני יושב-הראש היקר, הבעיה הקשה שאין לנו את הדור הבא של החקלאים - - אני חייב לומר שזה גם היה לנו לפני זה והתקיימו במשרד עוד לפני 7 באוקטובר דיונים ודיבורים בנושא הזה, איך אנחנו מתמרצים ומעודדים את הצעירים שימשיכו בדרך האבות, שימשיכו להיות חקלאים, שהם ימשיכו לנו את המורשת הנפלאה הזו של להיות חקלאי, לחיות בכבוד.

תמיד ריחף לנו בתוך הדיונים בתוך החדר, זה שאותו בן לא כל כך רוצה להמשיך כמו האבא להיות חקלאי והוא פונה להייטק או בורח לחוץ לארץ לתפקידים נחשקים – זה גם באשמתנו. אנחנו מראים לו את הצד הלא יפה שלנו שלמעשה מסתכלים על החקלאים כאל כאלה שרק רוצים לקבל ולקבל, כשהצד הוא בדיוק הפוך.

אני הייתי בסיורים רבים מאז שאני שנה וחצי בתפקיד, במושבים, בקיבוצים, בכל מקום. אתה רואה חקלאים ממש עם יבלות על הידיים מתמודדים עם מטה לחמם, וגם לפני המלחמה. ואתה רואה אותם מתמודדים עם קשיים מאוד גדולים שהשר עובד על זה ומטפל בזה, יחד אתו אני גם עוזר לו בנושא הזה. אם זה העובדים הזרים שזה בחלק מאוד חשוב להנעת ההצלחה של החקלאים, הנושא של המים המושבים, הנושא הזה של האגרות שמטילים עליהם השכם וערב עם נושא הלולים והאיגרת שהייתה קצת מאוד מסוגרת וגרמה להרבה צער לחקלאים רבים.

אני לא אשכח את הסיור של השר ושלי בשושן פורים הקודם בצפון, וראינו את כל הלולים וכל האנשים שם בבן זמרה, בדוב"ב, בכל המקומות האלה ומבינים דבר אחד שאם רוצים שתהיה חקלאות –חייבים לעשות שינוי, וכן הלאה לאורך כל הדרך אנחנו חייבים להגביר את הנושא הזה של התמיכות, להגביר את הנושא הזה שיהיה רצון ומוטיבציה לדור הבא להמשיך להיות חקלאים. לא צריכים יותר מזה.

כמובן אותו חקלאי חווה הרבה דברים, גם פשיעה חקלאית של נזקים. אנחנו חייבים להבין שאם אנחנו לא ניתן תמיכה ונחזק את אותם הצעירים שהם למעשה ימשיכו לנו את העניין הזה – לא נוכל לשרוד, לא נוכל להתקיים ולא ירחק היום חלילה שאנו עלולים למצוא את עצמנו עם מדפים ריקים בתחומים מסוימים. לא רצוי שנסמוך לא על טורקיה ולא על אחרים, כי בסופו של יום מספיק שיגעון אחד של אותו נשיא שם ואנחנו עלולים למצוא את עצמנו ללא עגבניות וללא דברים נוספים.

אסור שאנחנו נסתמך על אומות העולם, צריך שתהיינה לנו תוספות וזה בסדר, או דברים שאין פה במדינה – זה גם בסדר, אבל העיקר צריך להיות לא על יבוא אלא על יבול, על מה שאתם החקלאים מגדלים ואני שמח שאנחנו מתכתבים בשפה אחת יחד עם כל ארגוני החקלאים, ונמצאים פה גם ירום וגם אורי וגם כל השמות הטובים הנפלאים שאני פוגש אותם במקומות רבים והם יודעים שאני וגם השר דרוכים לדבר אחד – לשרת אתכם נאמנה כדי שהענף הזה יישאר, יצמח ויחזור לימים היפים שלו.

אלון. אני מודה לך מאוד על הדיון הזה, אנחנו פה אתכם וכמובן דברים שנקשרים, יש לנו את אנשי המקצוע שלנו ואנחנו פה כדי לקדם כמה שיותר גם את חבל תקומה וגם את הנושא הזה שהשיקום הכלכלי יהיה בהלימה אחת עם הנושא של הדור הבא. לא רק שיקום וזהו, זה לא זבנג וגמרנו אלא לחשוב קדימה עוד ועוד צעדים איך אנחנו משאירים את אותם הצעירים הנחמדים האלה שהם ראו את האבא רפתן, ראו את האבא לולן, את האבא זומר את אותם ענבים, שימשיכו אתנו כי העתיד שלנו בעזרת השם נעוץ הרבה בהם. תודה רבה, אני אתכם.

תודה רבה, יישר כוח.

אני יכול להגיד משהו?

להגיד משהו? אחר כך בהמשך, בדיון.

זה ממש קריטי לנושא.

מי אתה?

אני ישי מושקוביץ. אני מפורום הגבורה אבל קשור גם, רציתי להעיר לגבי הנושא של החקלאות.

בקצרה בבקשה.

חשוב לי מאוד להעיר. אני אישית הייתי בהשומר החדש והרבה ארגונים של חיבור לחקלאות. סליחה שאני מתפרץ כך.

תאמר את מה שאתה רוצה לומר.

אין בעיה. ריכזתי קבוצות חקלאיות רבות שמגיעות להתנדב ולא מעט ורואים את האש בעיניים של הנוער, והדבר שהכי מחבר את הנוער זה לא להגיע רק ולעבוד ולעשות, אלא בעיקר כשמחברים אותו לערכים. כשהחיבור מגיע ביחד עם העשייה, כשהערך מגיע ביחד עם העשייה, כשהנוער מגיע ועובד באדמה.

יש לי חברים רבים שהקימו חוות בעקבות הדברים האלה, בעקבות המגע הבלתי אמצעי עם הקרקע, אבל בנוסף חיבור של הרוח לדבר הזה, ואם הרוח לא מחוברת לזה – אנשים רואים את זה סתם בתור עבודה מפרכת חסרת תכלית שלא שווה לעבוד בה. אם מעוררים את הרוח ומעוררים את החיבור לאדמה, את השורשים – זה מחזק מאוד את הרצון.

תודה, פתיחה ראויה. אני רוצה לומר כך. אנחנו לא נעסוק בחשיבות לא הערכית וגם לא הכלכלית, כי זה מובן מאליו. החקלאות הישראלית – בוודאי בקווי העימות או בכל מקום בארץ – חיונית לכלכלה, לחוסן וליעדים לאומיים נוספים. אנחנו נעסוק רק בשאלת החיבור של הצעירים, בן בדרך הרוחנית ובן בדרך הכלכלית או המדעית. בנוסף, אנחנו לא נעסוק בענייני תקציב. אנחנו יודעים שיש 5 מיליארד שקלים מוקפאים וזה יושב על השולחן של יושב-ראש וועדת הכלכלה, אנחנו נעסוק בעניין במועד שכבר נקבע.

5 מיליארד שקלים אלה רלוונטיים בכמה מאות מיליונים גם עבור החקלאות או בפרט לנושא שלנו, אבל גם לא נעסוק באותם 14 מיליארד שקלים שגם שם צריך ליווי וגם שם חסר לנו בראש ובראשונה ראש או ראשי מנהלת, לא נעסוק בעניין. אנחנו נעסוק בעבודה שמיד תוצג ובמשמעויות שלה. אני מבקש לשים דגש ובוודאי אנחנו נשמע הן על צעירים במשק המשפחתי והן על צעירים במשק השיתופי, זה קצת אחר. חשוב מאוד בכל כיוון. אנחנו נפתח עם אסף יצחקי, איש משרד החקלאות נכון?

לשעבר.

מה זה לשעבר? אמנם השנה הזו עמוסה.

פעם חקלאות, תמיד חקלאות.

תמיד חקלאות, ואיש תקומה, בוודאי, מרכז את התחום יחד עם ד"ר לירון אמדור שנמצאת בתוקף הנסיבות הקונקרטיות בחיפה עם הילדים ואני מקווה שהיא אתנו בזום, תוכל להשלים. אסף בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה שיזמת את הדיון הזה. שמי אסף יצחקי, אני ראש מערך חקלאות ותיירות בתקומה. אני חושב שזה דיון חשוב ואני גם מסכים מאוד שמדובר פה בשלב ראשוני ניסיוני שאחרי זה אפשר יהיה ליישם אותו בהתאמות הנדרשות במקומות נוספים בארץ. אני חושב שגם משרד החקלאות – שהוא שותף אסטרטגי חשוב בתוכנית הזאת – גם רואה את הדברים כך וזה ניכר בהשקעה, בתשומת הלב הארגוני של האנשים והמחויבות, אנחנו רואים זאת וזה חשוב להגיד את הדברים האלה.

ההתייחסות של תקומה לחקלאות קיבלה משקל גדול מאוד ולא סתם. לחקלאות בסופו של דבר יש חלק חשוב מאוד בהתיישבות, והמשימה המרכזית של תקומה זה למעשה להחזיר את האנשים הביתה ולשקם את הקהילות וכאן החקלאות משחקת תפקיד מפתח. אתן לכם מבט מלמעלה על תכנית החומש של תקומה פרק החקלאות, הוא עומד על קצת יותר מ-1 מיליארד שקלים בתכנית החומש.

(הצגת מצגת)

כרגע בהחלטת ממשלה 1699 כמחצית מהסכום תוקצב. אנחנו רואים שיש למעשה חמש אבנים מרכזיות שמרכיבות את התוכנית, והנושא של הדור הבא של החקלאים הוא בוודאי אבן חשובה, אבל כשמסתכלים צריך לראות שהכול ארוג אחד בתוך השני. למשל תסתכלו, האבן הראשונה –אגטק, חדשנות וטכנולוגיה, היא בוודאי חשובה לשיקום המשקים והפיתוח שלהם וגם מושכת צעירים.

ככל שהחקלאות היא יותר יציבה, חזקה ומבוססת – באופן טבעי יותר צעירים רוצים להשתייך ולתרום, להשתלב, כי בסוף אנשים מסתכלים על מטה לחמם ועל הפרנסה שלהם וחשוב שניתן להם את היציבות ואת ההבטחה להמשך.

מספר אתגרים בולטים שצריך לדבר עליהם כשמדברים על צעירים בחקלאות – הגיל הממוצע של חקלאי במדינת ישראל עומד על כ-60. אפשר להתווכח שנכון, יש פה נתונים רשמיים, כנראה שיש גם לא מעט משקים שרשומים על שם אדם מבוגר ובסוף צעירים כן פועלים בו, אבל עדיין אנחנו רואים את זה שבסך הכול הצעירים, קשה להם יותר להיכנס לחקלאות.

החסמים שמאפיינים את הענף הזה הם קודם כל הנושא של הקרקע. אין מה לעשות, היום היכולת לקבל זכויות בקרקע חקלאית הן מוגבלות. דרך המלך היא דרך חברות באגודה שיתופית חקלאית, בין אם זה קיבוץ, בין אם זה מושב אבל זה בהחלט אתגר.

הנושא השני, זה הון ראשוני בעיקר אם אתה מעוניין להקים משק משלך. צריך השקעה מאוד גדולה גם בלרכוש את המשק אם אין לך, וגם לבנות את המבנים הראשונים, חסמים מאוד משמעותיים. יש חסמים נוספים, אני לא אגע בהם כרגע כי לא נעשה את כל הסקירה אבל בסוף אלה הדברים הבולטים.

כמובן שכשבוחנים את הדברים, צריך לעשות את ההבחנה בין המשק הקיבוצי למשק המושבי, אני ארחיב על זה טיפה בהמשך, אבל בבסיס של הדברים, בקיבוץ, האדם הפרטי הוא שכיר ומכאן נגזר גם הסיכון והאתגרים שעומדים בפניו, ובמושב זה אירוע שטומן בחובו סיכון כלכלי מאוד גבוה, מעבר לכל שאר הדברים.

לאן הגענו שבקיבוץ האדם הפרטי הוא שכיר? יאיר, מה אתה אומר? יפה.

תתקנו אותי אחרי זה, אני מתייחס להיבט הכלכלי כמובן.

ברור לי למה אתה מתכוון.

תכנית החומש שלנו מורכבת משלושה מרכיבים. דבר ראשון, סקר לאפיון הפוטנציאל והחסמים. זה סקר מעמיק שעשינו בשביל לנסות לחשוב איפה אנחנו רוצים להתערב בשביל להכניס יותר צעירים. בעולם מושלם הייתי שמח לעשות את הסקר ואז לכתוב תכנית חומש, אבל בסוף אנחנו עובדים פה בתנאים שמאלצים אותנו. ממש לאחרונה השלמנו את הסקר. הזכרת את ד"ר לירון אמדור שיחד עם מוטי אלמליח, כתבה את הסקר, ניתן לה גם אחרי זה גם להעלות את הרשמים שלה, אבל הסקר הזה מאוד חשוב לנו בשביל לנתח מה בא למעשה עומד על הפרק.

מבחינת הכלים שאנחנו רוצים להעמיד בשביל לתת מענים – תוכניות הכשרה גם מקצועית חקלאית וגם ליווי עסקי – הרי בסוף אנחנו יודעים שחקלאות היא עסק וצריך לדעת לנהל אותו – שממוקדת ומותאמת לחקלאים חדשים וכמובן גם כלים של תמריץ כספי כדי למשוך את הצעירים פנימה ולהכניס אותם להשתלב. המרכיב האחרון הוא השקעות הון, לעזור לחקלאים החדשים, להקים חממות, לנטוע מטעים, לרכוש ציוד ומיכון חקלאי וכולי.

אני אסקור פה בקצרה מאוד תובנות ראשונות שיש לנו מהסקר. הסקר הושלם לאחרונה, שלחנו אותו להרבה מאוד שותפים שלנו שאנחנו פועלים אתם וזה גם המקום להזכיר שאנחנו בקשר עם הרבה מהנציגים שיושבים פה לשולחן והם שותפים לחשיבה שלנו בעניין הזה.

הפצנו להם את הטיוטה של הסקר ואנחנו לא קיימנו עדיין את הדיון המעמיק על זה ולכן אנחנו נותנים פה תובנות ראשוניות, ובכלל אני אגיד באופן כללי, מבחינתי אני מברך על ההזדמנות שיש לנו כאן גם לשמוע עוד קולות שאולי אנחנו לא שמענו ונוכל להשתמש בהם.

למעשה הסקר שהושלם לאחרונה, במסגרתו רואיינו בראיונות עומק כ-40 אנשים מהחבל, מגוון של תפקידים כולל חקלאים צעירים שמתחילים את דרכם בתהליכים. בהסתכלות כללית יש צעירים שעוסקים בחקלאות, זאת אומרת המצב הוא לא שבר מוחלט, בוודאי שלא, יש צעירים שעוסקים בחקלאות, צעירים טובים, אבל ישנם מקומות שזה חסר והחוכמה היא לראות איך פותרים את הבעיות במקומות שלא מצליחים להביא את הצעירים לחקלאות.

המושבים, אם מסתכלים על מאפיינים, החקלאים החדשים שם הם או בעלי זיקה לבעל הנחלה, אם זה בנים או קרובים אחרים, או כאלה שהצליחו לקנות משק. נגיד כשאנחנו מדברים על האזור של חבל תקומה אז המשקים יותר נגישים מאזורים אחרים. בפריפריה יותר קל לקנות משק אבל עדיין זה בכל זאת סיפור יקר ובגלל זה אנחנו גם רואים שהרבה מגיעים לחקלאות בגיל מבוגר יחסית, לפעמים גם בתור קריירה שנייה.

בקיבוצים מאפיינים קצת שונים, יש בני משק רבים שחוזרים לחקלאות, לא הרבה, אבל יש בני משק שחוזרים לחקלאות אחרי הצבא, מפעילים כלים ואחרי זה מתחילים להשתלב בתור מנהלי חקלאות. חלק משמעותי מהם גם רוכשים השכלה אקדמאית מתאימה. החקלאות באזור חבל תקומה מאופיינת גם בהרבה תאגידים אזוריים. הגד"שים מנוהלים במשותף על ידי מספר קיבוצים, גם הרפתות בחלקן, אנחנו ניגע בזה בהמשך, זה דבר שיש לו יתרונות וחסרונות מהרבה בחינות. באופן כללי צריך לדבר על החבל – ערב 7 באוקטובר, הוא אבן שואבת בכלל להתיישבות וצעירים רבים מגיעים אליו.

קצת מבחינת הענפים, הכלכלה הקיבוצית בחבל מסתמכת מאוד על חקלאות, בממוצע למעלה מ-60% מהכנסות הקיבוצים נסמכות על חקלאות. אנחנו דיברנו על ההתאגדות. במושב הגידולים החקלאיים הם בעיקר גידולי חממה, יש גם גד"ש ובעלי חיים כמעט ואין.

אנחנו רואים במושבים של חבל תקומה, יש בערך 50 חקלאים פעילים במושב בממוצע. זה נתון גבוה מאוד והוא לא מאפיין את שאר הארץ, ששם הממוצע הארצי הוא כחצי. זה גם מעיד על חבל שלמעשה הוא מאוד מוכוון לחקלאות, בגלל זה גם אני חושב שזה מקום טוב להתחיל בו שלב ראשוני ניסיוני בסגנון הזה.

יש גם עניין רחב של התארגנויות. יש משקים משפחתיים קלאסיים נקרא לזה. יש משקים שהם שותפות בין ההורים ודור ההמשך. משקים שהם חצי פרטיים וחלקם בשותפות ועוד אחרים. מבחינת הקיבוצים, כן התרשמנו שהאתגרים שעומדים בפני החקלאים הצעירים בקיבוץ הם אחרים. קודם כל יש להם סיכונים נמוכים, נגעתי בזה, לא נדרשים להשקעות גדולות, הם נכנסים למשקים גדולים ויציבים ובמקומות שזה מנוהל נכון – יודעים לקדם אותם ולהביא אותם לעמדות מפתח בשלבים יחסית מהירים.

אין גם התמודדויות של מתחים משפחתיים. אנחנו מכירים הרבה סוגיות שקשורות בירושה ובדברים אחרים, מי הבן הממשיך וכולי, לא קיים בקיבוצים אבל יחד עם זאת עדיין התחושה של מרכזי המשקים, שבכל זאת בני המשקים פחות מעוניינים לעבוד בחקלאות ויש גם את העניין הזה שהרבה מהפעילויות החקלאיות הן לא מנוהלות ברמת הקהילה הספציפית אלא יותר אזוריות וזה גם קצת משפיע על הזיקה של הצעירים אולי לענף, מצד שני זה נותן יציבות כלכלית וזה חשוב.

קצת על הפרופיל של חקלאי חדש בקיבוץ. גדל בקיבוץ או למד בבית ספר חקלאי. עבד כבן נוער או התחבר בשנת שירות. עשה קורסים חקלאיים מעמיקים, בדרך כלל ללא תמריצים מהמדינה וגם לא מהקיבוץ. לעומתו החקלאי במושב הוא בדרך כל קרוב משפחה של חקלאי בעל נחלה מהאזור, לא בהכרח בן של בעל הנחלה. רבים מהם בעלי זכויות בקרקע, כולם בדרך זו או אחרת.

גדל במשפחה שיש לה משק חקלאי מצליח. זה לא יפתיע אף אחד שבסוף חקלאי שגדל בבית שבו המשק החקלאי לא הצליח הוא מתרחק מזה גם כי ההורים שלו אומרים לו אל תלך לשם, לאור הניסיון האישי. אני חושב שזה ברור.

כמעט תמיד הוא גם מתגורר בישוב שבו נמצא המשק. לא חייב בנחלה, יכול להיות גם בהרחבה הקהילתית. אמרנו, גיל יותר מבוגר. רק מחצית עבדו בחקלאות כבני נוער, זאת אומרת הזיקה היא יותר משפחתית אישית, פחות קשורה להיסטוריה של עבודה במשק, למרות שמן הסתם אם הוא היה בבית, ההורים גם ספגו את זה מהבית.

מבחינת מוטיבציות, וזה משותף לקיבוצים וגם למושבים, אז קודם כל הרבה מהחקלאים החדשים התעניינו מגיל צעיר בחקלאות. דיברו פה על הרוח, אבל הוא כבר לא פה.

נשאה אותם הרוח.

כן. אבל בוודאי זיקה ערכית אידיאולוגית בין אם זו רוח כזו או רוח אחרת אבל בהחלט רוח זה משהו חשוב. חיבור לקרקע, חיבור לאנשים שעוסקים בחקלאות. המשפחה או ההורים שעודדו את הילדים לעבוד וגם מחויבות כלפי המשק המשפחתי אם צריך לעזור.

ברשותכם נדבר קצת על חסמים. במשק הקיבוצי החסמים מתחילים משכר פחות אטרקטיבי. יש קושי פיזי, בסוף זו עבודה שבחלקה היא עבודה פיזית למרות שככל שנכנס יותר מיכון אז האופי גם של העבודה טיפה משתנה אבל עדיין זו עבודה שיש בה הרבה אלמנטים פיזיים.

צעירים הרבה פעמים נמשכים למקצועות הייטק או מקצועות אחרים ופחות לאזורים האלה. חלק מהעניין זה גם שיש מעט צעירים בשנתון בחלק מהמקומות. כמובן שיש פה גם את העניין של הפירמידה שבסוף אם בראש הפירמידה נמצא מישהו שלא זז הרבה זמן, אז גם הצעירים פחות רואים את העתיד שלהם להתקדם, זה גם אחד החסמים.

במושבים יש הרבה שנפלטים כי בסוף יש בן אחד שלקח את המשק והמשק לא יכול להחזיק יותר ממשפחה אחת. נדרש הון משמעותי בשביל להשקיע ולפתח את המשק. כל הנושא של רווחיות נמוכה של חקלאות כמובן, זה משהו כללי אבל אין ספק, גם דיברנו על זה מקודם, בסוף בסביבה שבה חקלאות היא מצליחה ומייצרת פרנסה טובה, צעירים ירצו להיכנס.

יש כל מיני סוגיות של רגולציה בין אם אלה עובדים זרים וכולי. גם ההכשרה, הרבה נכנסו, בטח בדור הקודם, נכנסו למשק בלי ממש לעבור הכשרה, יותר למדו מההורים אבל אנחנו מבינים שהיום בעולם המודרני המשק הוא עסק לכל דבר. צריך לדעת לנהל אותו תפעולית, צריך לדעת לשווק נכון, לדעת עסקית איך לנהל את זה, זה בהחלט חשוב.

אני אמרתי שנגיע למשמעויות, לנגזרות, או להצעה.

קצת על התובנות. משקים מצליחים כלכלית, יש דור חקלאי חדש, צריך לדייק את המענים אבל זה לא האתגר האמיתי, האתגר הוא במשקים המשפחתיים ובקיבוצים שבהם ההצלחה החקלאית נמוכה יותר.

רגע, אני רוצה להתעכב על האמירה הזו. מכלל הלאו, בוא נראה את ההן. זאת אומרת, אתה אומר שגם במשק שיתופי וגם במשק משפחתי מוצלח כלכלית, בדרך כלל זה בא יחד עם כניסה של דור צעיר? יש מתאם בעניין הזה?

ממה שאנחנו בדקנו ראינו מתאם כזה. זה לא 100%, הרבה פעמים יכול להיות ש - - -

מתאם זה מתאם, כן. האתגר המרכזי?

אז האתגרים המרכזיים. אמרנו, משקים משפחתיים או קיבוצים שבהם ההצלחה החקלאית יותר נמוכה. משקים משפחתיים קטנים יחסית גם מבחינת האפשרויות למישהו שימשיך את המשק, גם מבחינת ההכנסה שהמשק מניב. יש נחלות שדור ההורים כבר עזב את החקלאות אבל הדור החדש מעוניין לחזור וצריך לראות איך עוזרים להם לעשות את זה. המעבר הוא הרבה פחות חלק ממצב שבו המשק פעיל ועובד ודורש כלים אחרים.

אולי גם אחד האתגרים זה להרחיב את המעגל, זאת אומרת לפנות גם לאוכלוסיות שעד היום לא הרגישו את עצמן כבעלות אפשרות להתפתח לתוך הענף הזה כי הן לא גדלו לזה וגם פה אנחנו חושבים בעניין הזה, איך לטפל בזה. אני יכול לתת פה כמה דוגמאות לדברים שכבר אנחנו מקדמים ועושים.

רגע שניה. התודה קצת מדאיגה אותי. מה שאני מחפש זה את התכנית, מה עושים עם התובנות.

אני אגיד כך.

כי הרי יש תכנית.

יש. אבל עוד לא פרסמנו את הדברים לגמרי ולכן לא רציתי. אני מאמין שיתפרסם ממש בשבוע שבועיים הקרובים קול קורא להשקעות הון במשקים שקולטים חקלאים חדשים. זה קול קורא שבסוף - - -

רגע, סליחה. אולי תיגע ברכיבים, בפרקים העיקריים שאתם רואים אותם כחיוניים לעסוק בהם ואז אפשר יהיה להתייחס אליהם.

אפשר להגיד שיש שני כלים מרכזיים שאנחנו מפעילים, כל כלי והמורכבות שלו. כל מה שקשור להשקעות הון אז למעשה אנחנו באים ואומרים שאנחנו ניתן סכומי השקעה משמעותיים כדי שחקלאים צעירים יוכלו לבנות את המשק שלהם. אני לא רוצה להגיד את הסכומים עכשיו, אלה סכומים שהם גדולים ביחס לסכומים שנתנו בהשקעות הון למשקים קיימים. זה אומר השתתפות גבוהה של המדינה בהשקעות כדי שזה יהיה בר השגה.

זה אומר לפתוח לקהלים. אנחנו נאפשר גם לחקלאים חדשים שהם לא חברי האגודה, אלא לצורך העניין גרים בהרחבה הקהילתית או אפילו בעיר שדרות ועושים שותפות יחד עם משק קיים, נאפשר להם גם לבוא - - -

זה מעוגן בחוק כדי לקבל מענקים?

בכפוף לחוק ההתיישבות. זה אתגר - - -

לא תוכל לעשות את זה.

אפשרי, בדקנו את הדברים האלה.

אין בדקנו. לא תוכל.

אורי, אל תרפה את ידיו. רגע, שניה.

בוא נגיד, זו לא חזות התכנית אבל אני חושב שבהחלט חלק מהמחשבה צריכה להיות גם לחשוב קצת מחוץ לקופסא ואיך מכניסים גם קהלי יעד שאולי לא חשבנו עליהם עד היום. בנושא של הכשרות.

רגע, אבל אני בשביל לסדר לעצמי פה, אלון. אתה אומר השקעות הון משמעותיות. ובנוסף אתה מדבר על הרחבת האוכלוסייה הרלוונטית.

אני אסביר. דרך הכלי של ההשקעות הון.

יהיה על מה לדבר, כן.

דרך הכלי של השקעות הון אנחנו ניתן מענקים לכאלה גם שאין להם זכויות בקרקע, בתנאי שהם יראו שהם עושים שותפות נשארת.

בסדר נדבר על זה. מה עוד?

תוכניות הכשרה. אנחנו בקשר עם כמה ארגונים לייצר תכניות שיכניסו צעירים כידיים עובדות למשקים. זה יתרום גם למשקים עצמם כידיים עובדות וגם יחשוף את הצעירים לחקלאות ומה יש במשקים. אנחנו נשתמש בתכניות הכשרה שהקמנו של מנטורים, תכנית 360 שאנחנו מפעילים יחד עם משרד הכלכלה שלמעשה היא מצמידה מנטורים למשקים ועוזרת להם בליווי העסקי של המשק.

אנחנו נצמיד את זה לחקלאים צעירים ונעזור להם לתכנן נכון את המשק שלהם. הרכיב האחרון, זה למעשה ייצור מלגות או תמריצים כלכליים נוספים שיביאו את הצעירים להיכנס לחקלאות, בין אם זה בשלב של ידיים עובדות ובין אם זה בשלב של עבודה כשכירים במשקים.

רק לפני שאני פותח להתייחסות. האם העיקרון של רשת ביטחון למשך מספר שנים היא באה בחשבון, אתם עוסקים בזה?

בסופו של דבר דרך התמרוץ אנחנו ניתן מענקים, אני מאמין שילכו שנה שניים. כרגע מבחינה תקציבית יש לנו קושי להתחייב לתקופה יותר ארוכה מזה, אבל אני אגיד משהו שחשוב להגיד – הנושא של חקלאים צעירים, נגע בזה סגן השר, זה משהו שלא מהיום עובדים עליו והוא אתגר לא פשוט. חלק מהקולות שאני שמעתי כשבאנו לעסוק בזה אמרו "חבר'ה מה אתם מבלבלים את המוח, ברגע שהחקלאות תהיה מוצלחת, הצעירים יבואו".

אני חושב שהמציאות יותר מורכבת מזה. אני חושב שבסוף, אמרת פיילוט. אדוני היושב-ראש, אנחנו גם תוך כדי תנועה נראה מה עובד, מה לא עובד, מה מייצר ערך, מה לא ולפי זה אנחנו נעשה את ההתאמות כולל גם בנושא של תמרוץ ויצירת רשת ביטחון כזו או אחרת.

תודה רבה. ירון ביקש לדבר. כן, ירון.

כבוד סגן שר החקלאות ויושב-ראש הוועדה ומכובדי כולם, אני חושב שלמעשה הדיון הזה הוא דיון חשוב מאוד מכיוון שזה למעשה העתיד שלנו לדורות הבאים. אני מסכים עם כל מילה שנאמרה פה ואני רוצה להוסיף לזה. רבותיי, העסק מתחיל בחינוך. אלון, אתה מכיר את זה היטב, אנחנו מחנכים מגיל צעיר. אתן לכם רק דוגמה קטנה – לא קוטפים פרחי הבר, כל ילד בגן יודע שלא קוטפים פרחי בר. כל ילד בגן צריך לדעת שהבסיס לקיומנו ולהתיישבותנו פה במדינה הזו, זו החקלאות.

צריך לעודד את הדברים כבר מגיל צעיר. זה היה פעם בעבר אבל לצערי בתי הספר החקלאים נסגרו, המסגרות התפרקו, כבר לא מקימים ישובים חדשים, תנועות הנוער יש להן אג'נדה קצת שונה, למרות שבשנים האחרונות אני חייב לומר שתנועת הנוער של האיחוד החקלאי מאוד פעילה גם בגרעיני נחל וגם בהתיישבות בפריפריה בהתנדבויות ובניסיון להקים גם התיישבות חדשה, אולי לאו דווקא חקלאית אבל פריפריאלית שנסמכת בצורה זו או אחרת גם על החקלאות.

כמובן שהמדינה מצידה חייבת לתת אופק וביטחון כי שוב, אנחנו נוטעים עצים, זה לא לשנה אחת ולא לשנתיים, זה ל-20, 30 שנים קדימה. לחקלאי צריך שיהיה לו אופק. שיהיה לו בסיס, מכיוון שמה שקורה לצערי ב-20 שנים האחרונות הממשלות מתחלפות פעם בשנתיים וחצי, שלוש. במקרה הטוב ארבע שנים, אני לא זוכר כבר, וכל אחד בא עם אג'נדה אחרת ואין לנו כחקלאים איזה שהוא בסיס איתן שאנחנו יכולים להסתמך עליו ואנחנו יודעים שלא ישנו לנו את הכיוון.

תסתכלו על היבוא, תראו מה שקרה לנו. אנחנו פעם היינו מייצרים את הרוב. אני מדבר על תוצרת טרייה יותר, אבל היינו מייצרים לרוב את הכול והיינו גם מייצאים, וזה גם העלה את הכמויות וגם את האיכות של הירקות והפירות שלנו. הרגו אותנו מכיוון שהאג'נדה היא לא נכונה, הכיוון הוא לא נכון וצריך לשנות את זה.

אלון, הגיע הזמן לחוקק את חוק החקלאות. לצערי במושב שלך כשר חקלאות לא הצלחת, אבל יכול להיות, אני חושב שבשלו התנאים שיחוקק חוק החקלאות בכדי שייתן את המסגרת ואת הבסיס לחקלאות הישראלית ל-50 שנים הבאות.

נכון, מדברים על הנושא של ביטחון מזון כולי, לא נערבב את זה, אבל חייבים לתת לזה מסגרת כי מחר בבוקר תתחלף הממשלה וזה לא מעניין את אף אחד. חוק, נכון אפשר לשנות אבל קצת קשה. לכן אני חושב שאם נתארגן כולנו יחד ונחוקק את חוק החקלאות שייתן את המסגרת המתאימה – אני חושב שאנחנו נרוויח, המדינה תרוויח והאזרחים ירוויחו.

שוב, הנושא של חינוך. חייבים להתחיל לעבוד גם עם המשרדים האחרים – משרד החינוך, משרד גדול עם תקציבים יוצאים מן הכלל. אני רואה את הסנונית, יש איזו סנונית ראשונה בשדה ניצן, שמעתי שהקימו איזה שהוא בית ספר חקלאי. איזושהי מסגרת, זו סנונית. רוב בתי הספר החקלאים למעשה נסגרו. אני בוגר בית ספר חקלאי פרדס חנה והוא כבר לא קיים.

תודה רבה ירון. אנחנו נעבור לאורי דורמן, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, כל ישראל. בבקשה.

אני רוצה קודם כל לברך.

באת מהגולן?

קצת יותר קרוב אבל אותו דבר. מהעמקים. לא ישנו בלילה. הדיון חשוב מאוד שסוף כל סוף מתחילים לדון בנושא הזה. הנושא הזה של דור ממשיך בחקלאות הוא מבחינתי בהתייחסות שלי הוא גורם ייצור כמו מים, כמו קרקע, כמו הון, כי אם לא יהיה לנו דור ממשיך – למה אנחנו צריכים את הקרקע ולמה אנחנו צריכים את המים? לכן ההתייחסות לנושא הזה של דור ממשיך צריכה להיות בדיוק אותו דבר, וצריכה, נדרשת כאן החלטה מדינית שיש מישהו במדינת ישראל שלוקח אחריות על הנושא הזה ויש לו סמכויות בנושא הזה.

כרגע כשמנהלת תקומה הכניסה את הנושא הזה לתוך התכנית שלה, אני רק מסיר את הכובע, זה כל הכבוד. כבוד היושב-ראש תתקן אותי אם אני אטעה, אני חושב שזו פעם ראשונה שבמדינת ישראל מוסד ממשלתי רשמי מתקצב את הנושא הזה בסכומים כאלה. אני חושב שלא היה דבר כזה ואת זה צריך למנף, את זה אסור לבזבז כי כרגע זה ממוקד תקומה אבל עוד רגע אנחנו יודעים, ירון ציין את זה, עוד רגע יהיה פה משהו ותסתיים תקומה, יעופו 14 מיליארד שקלים, יפרקו את המסגרת הזו וזהו. אז הסתיים? לא.

לכן אני אומר שצריך לקבל החלטות המשך שממנפות את כל הנושא הזה. משרד החקלאות צריך לקבל אחריות וצריך לקבל סמכויות בנושא הזה. אתה שומע כבוד סגן השר? צריך למנות אחראי לנושא הזה. כמו שהמשרד מינה אחראי לנושא ביטחון המזון, צריך למנות אחראי לנושא של הדור הממשיך. הסקר הזה חשוב, אני מצטער שלא הספקתי לקרוא כי שלא שלחתם לי.

תקלה שלי.

סקר חשוב מאוד, אבל הוא כלי כדי ליישם את המדיניות ואנחנו כרגע צריכים ליישם. אני חושב שמרבית האנשים שיושבים פה מכירים את הפתרונות ואני לא רוצה לחזור עליהם, אנחנו מכירים אותם אבל צריך להתחיל לעשות. אתה אמרת פיילוט, נקרא לזה בכל מיני שמות.

כבוד היושב-ראש, אנחנו היינו הבוקר בטקס אצל הנשיא לקראת ראש השנה עם הדבוראים והיו שם מבית ספר תיכון באופקים שבמסגרת מגמת המדעים פתחו מסלול של דבוראות. יש נערים רבים וגם נערות שנרשמים למגמה הזו וזה יפה מאוד.

יש לי נכד שהוא בכיתה א' עכשיו והוא בבית ספר יער ביבנאל. כדי להחזיר, מתחילים עם ילדים מכיתה א' חינוך חקלאי, מצאו איזה פטנט של בית ספר יער שזה בית ספר חצי פרטי נקרא לזה כך. כך שיש כל מיני פתרונות, כל מיני יוזמות פרטיות. צריך לקחת ולעגן אותן ולתמוך בהן ולחזק אותן ולעשות את כל מה שאסף אמר. בשורה התחתונה, ירון וגם אסף אמרו שנדרש לחזק את נושא הוודאות. ככל שאנחנו נחזק את נושא הוודאות בתחום החקלאות, אנחנו נקבל יותר ויותר דור ממשיך לתוך העולם הזה ושתהיה לכולם שנה טובה.

תודה, שנה טובה בארץ זבת חלב ודבש. אני מבקש מיוני ידידנו מאזור אופקים. גם צעיר, גם מבטיח.

ולא מקיים.

גם הרבה ילדים. לומדים חקלאות הילדים? מהבית בטח.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. יום שישי האחרון לקחתי את הקטנצ'יק בן חצי שנה ואת הגדול יותר בן שלוש וחצי, לטיול ברפת שישי אחר הצהריים. שניהם מאוד אהבו.

כך מתחילים. יפה.

מקווה שזה יעשה להם מה שזה עשה לי. אז תודה רבה על ההזדמנות. ראשית אני דווקא בוחר לפרגן לחברים מחבל תקומה, לאסף ואריאל. עברתי על התכנית שלהם, תכנית מרשימה מאוד. כמי שעוסק לא מעט בחקלאות אני יכול להגיד שהם שמו את רוב, אם לא את כל הדברים החשובים על השולחן והתכנית הזו מציגה נאמנה את האתגרים שעמם מתמודד חקלאי, אדם צעיר שרוצה להיכנס ולקחת חלק מהחקלאות, אבל אם אנחנו רוצים חקלאים צעירים שייכנסו, אנחנו חייבים לייצר להם תנאים אטרקטיביים.

יש הרבה חבר'ה. יש הרבה צעירים שהיו מאוד רוצים להיכנס לחקלאות, אבל כמו שאמרו פה החברים שלנו – הם צריכים תנאים טובים. צריכים סיבה מספיק טובה כדי להיכנס ולהישאר. החקלאות זה מקצוע, נקרא לזה, מאוד מסוכן. אנשים לא ישימו כסף שאין להם על דבר שאין לו וודאות, אז אחד הדברים החשובים מבחינתנו זה לצקת תוכן, לצקת וודאות בתוך אותו ענף. לא ייתכן שכאשר מחיר העגבנייה או הפלפל עולה טיפה – ישר פותחים אותו ליבוא ומפילים את הסיכוי להרוויח טיפה כסף.

החבר'ה הצעירים, בכלל כל החקלאים אבל קל וחומר כשהם צעירים עם אמצעים דלים, הם חייבים קצת יותר וודאות. אם אנחנו פורסים את התכנית של החברים מתקומה ורואים, אחד החסמים העיקריים זה אמצעי ייצור. אז כמו שאמרנו, אדם צעיר סביר להניח שגם אין לו נחלה, אין לו אדמה, קרקע לעבד, מים, מכסות, וגם מים קיימים מאוד יקרים. הדרכה הוא צריך למצוא, עלויות הייצור שלו הן מאוד גבוהות. חלק גדול מתשומות הייצור באחריות המדינה.

חקלאים וחקלאים צעירים מבחינתי מאוד מתחבר אחד לשני. אם אנחנו רוצים פה את החבר'ה הצעירים – אנחנו חייבים להוזיל את עלויות הייצור. אין לנו דרך אחרת להתפרנס ולתת להם את האפשרות להרוויח אם לא נטפל בזה. נכון שהמודל הספציפי הזה מדבר על חבל תקומה כי יש איזשהו רצון מאוד ספציפי להחזיר את החבר'ה לשם, אבל אני הייתי לוקח את המודל הזה, מפתח אותו בכל הארץ. מאיפה המשאבים? זה שלכם. אני אומר מה צריך, אתם יודעים איך עושים את זה. כן הייתי מעתיק אותו לכל הארץ, כן יש הרבה חבר'ה צעירים שרוצים להתעסק בחקלאות.

בשבוע שעבר פגשתי חבר דווקא מחבל תקומה ושאלתי אותו איך אתה עם השתילות השנה? הוא אמר לי שהוא שתל כמו משוגע. אמרתי לו "מה קרה? מה נשתנה דווקא עכשיו במצב הזה?" הוא אמר שהם קיבלנו פיצויים, כסף "אם קיבלתי איקס כסף השקעתי איקס פלוס 50% באותה חקלאות".

חברים, הווה אומר, החקלאים מוכנים לקחת סיכונים. גם הצעירים רוצים להשקיע, רוצים לעשות, תנו להם את הכסף. בצורה כזו, בצורה אחרת, בהשקעות הון, או במים, בעובדים, בהפחתה של האגרות של עובדים זרים. תנו לחבר'ה את הכסף – הם יתנו לכם חקלאות. תודה.

תודה רבה יוני. תודה, אני מקווה שנעמוד בזה. יאיר, אלכס? אתם ביקשתם נכון? אלכס מעתיד לעוטף, קיבוץ חולית, בבקשה. ממוקם ברביבים, ממש בימים האחרונים ואנחנו מאחלים שבמהרה בימינו תשוב הביתה.

תודה רבה אדוני היושב-ראש. תודה על זה שיזמת את הדיון הזה ובכלל שאתה דבק במטרה ומלווה אותנו מקרוב, את כל החבל. תנועת עתיד לעוטף, רק למי שלא מכיר. תנועה אזרחית של כל אנשי העוטף ששמה לה מטרה לחזק את החברה האזרחית בעוטף במטרה לחזק ולשקם את חבל הארץ שלנו.

תודה ענקית למנהלת תקומה שמקדמת את הנושא החשוב הזה. אני רוצה לשים את הזרקור על נושא הצמיחה הדמוגרפית, זה מאוד מתחבר להיבט של הדור הבא באופן כללי ובחקלאות בפרט, וחשוב מאוד לשים את הזרקור על תמריצים ועידוד של החזרת התושבים וכמובן גם בניה של תמריצים לכניסה של צעירים ומשפחות חדשות לאזור, גם בעיר בשדרות וכמובן גם במושבים ובקיבוצים. בהיבט הזה למרות שאדוני היושב-ראש, נגעת בזה בהתחלה, אני רוצה להציג שתי נקודות.

נקודה אחת היא הקפאה של 5 מיליארד שקלים של הפיתוח מתוך 19 מיליארד שקלים. חשוב מאוד שהנושא הזה ימשיך להיות על סדר היום, ואגב בהקשר הזה בהחלטת הממשלה האחרונה, היה סעיף שמתוך 5 מיליארד שקלים של הפיתוח, ב-2025 הולכים למעשה לקחת 205 מיליון שקלים כבר לסוגיות אחרות שהן לאו דווקא נוגעות לפיתוח וזה משהו שחשוב מאוד שנשים אותו על סדר היום ולא ניתן לדבר הזה לקרות.

באותה הזדמנות, כדי לקדם את הדברים האלה, אני מנצל את הבמה הזו לקרוא למינוי כמה שיותר מהר ודחוף של ראש המנהלת, שכרגע המנהלת להזכיר לכולנו, מתנהלת ללא יושב-ראש ואנחנו רואים עד כמה הדבר הזה הוא נדרש, אז את הנקודה הזו חשוב גם כן להדגיש, ושוב תודה לאל העוסקים במלאכה.

תודה רבה אלכס. יאיר מנע. יש פה חבר'ה כמו שחף, שבאו ועשו דרך ארוכה ויפה, שחף מרודי, ואני אשמח לשמוע הן מפאת העיסוק, והן מפאת הגיל ואחרים. יש לנו עוד קצת זמן. יאיר בבקשה.

זה הדור הצעיר.

זה הדור הצעיר, אבל מה, גם אתה היית פעם דור צעיר, אני רואה.

גם, עכשיו אני מהוותיקים.

אני זוכר.

יאיר מנע, קיבוץ ניר-עם. אני אצטרף לחברים שלי. ירון – חוק החקלאות וחינוך, ואורי – פרויקטור וכולי. אמרת במה לא נוגעים בדיון הזה אבל הלא נוגעים, אנחנו עד לא מזמן חווינו משרדים שעסקו באיך לפורר את החקלאות ואז אנחנו ישר נגררים לצורך הבסיסי, לאמירה הבסיסית מי רוצה ללמוד חקלאות או להתקדם בחקלאות כשהזילו את החקלאות למקום שהיא הייתה בו? לשמחתנו היום אנחנו חווים כבר משרד שני שאמפתי לחקלאות ומנסה לקדם.

בטח ובטח אני מצטרף לפרגון של מנהלת תקומה שעושים פה עבודה מעמיקה וחשובה וציונית. באוקטובר אנחנו הסכמנו כולנו שעיבוי החקלאות או חידוש, דור חדש, השקעה בהון – זה הבסיס להתיישבות, זה העוגן להתיישבות, הסכמנו ובהתאם לזה יצאנו לפעול.

אני חושב שאם תוסיף לזה את החשיבות של חבל תקומה, עכשיו אני מדבר על חבל תקומה אבל אני מניח שזה קשור גם לחלקים נוספים של הארץ, החבל הזה הוא החמצן של המדינה. לא כולם מבינים את זה אבל יש כאלה אומרים אסם התבואה, ויש כאלה יגידו אסם הירקות, אבל בהחלט זה חבל מעניין מאוד.

לחקלאות בישראל, עם כל המחמאות שאנחנו יודעים לפרגן לעצמינו, יש עוד הרבה לאן להתפתח ואיך להתחדש ולאן לעלות. וזה בהחלט יכול להוות עוגן למשיכה של צעירים רבים. אתמול הייתה תכנית באחד הערוצים על העגבניות, על הפיתוח של עגבניות באזור הגולן, באזור שהוא טיפה יותר קריר, יעזור - - - , ייתן לנו הרבה עגבניות ובזול. בתכנית הזו ראיינו לא מעט צעירים שהיו שותפים לפרויקט הזה – לפיתוח, לחשיבה, לחדשנות ולעשייה.

בקיבוץ שלי יש חממה טכנולוגית שעושה סטארט-אפים בחקלאות. זה לא לגדל אבל בהחלט עיסוק בחקלאות. גם אותם צריך למשוך. דרך אגב התחלנו עם אפס והיינו עם מעל עשרה עובדים, חברי קיבוץ צעירים בתוך החממה הטכנולוגית הזו שעוסקת בחקלאות בטח ובטח באזור שלנו שחשוב מאוד כמוקד משיכה, אז אם אתה שואל אותי האם אפשר לקלוט דור צעיר לחקלאות? אני בהחלט מאמין. אני חושב, הוכחנו את זה בעבר בפרויקטים מקומיים, ואם נעשה את זה בצורה ארצית, יסודית, זה בהחלט אפשרי.

אנחנו הוכחנו את החשיבות ואנחנו לא מתביישים להגיד שגם בנושא של התלם האחרון, הוא הגבול, אז גם הפעם זה הוכח שוב וצריך להגיד את זה כי זה כנראה עד מזמן לא היה מובן מאליו. אם אנחנו מדברים על הכשרה, לימודים, התמחויות, השמות, אתגרים כלכליים וחדשנות, בעיקר חדשנות, הדור הצעיר אוהב חדשנות, שם צריך להתמקד ואני חושב שהתכנית הזו בהחלט תכנית מעמיקה.

מעולה. אז אמרת חדשנות. נתקדם. שחף אם אתה רוצה עכשיו, יש פה גם חברים מרשות החדשנות? רשות החדשנות במשרד?

רשות החדשנות במשרד המדע.

המדע. אז בוא ניתן לשחף, ואתם מיד תיכנסו.

כן, תודה. אני אגיד כמה דברים דווקא פחות על חדשנות אבל נתחבר לזה.

גם אתה יצאת וחזרת נכון?

כן. קיבוץ רעים. עברנו, חזרנו לפני כחודש. פתחנו גן ילדים בקיבוץ מחדש. אני מתחבר קצת למה שאסף אמר בתחילת הדיון הזה, שגם התכנית של תקומה – בתור מישהו שמכיר את התכנית הזו לפני ולפנים – היא שוזרת בתוכה הרבה פילרים שמזינים אחד את השני. גם כל העיסוק בחדשנות ואגטק, ההשקעות וכמובן דור ההמשך.

משם מתחבר גם למה שנאמר פה. זו הפעם הראשונה שגוף ממשלתי שם את זה על השולחן ובוחר להיכנס לגמרי בפנים לתוך הסיפור הזה של דור ההמשך ועל כך אני מוריד את הכובע ושמח להיות חלק מהמהלך הזה.

כשאנחנו מדברים על חדשנות וגם כשמדברים על השקעות ועל דור ההמשך, יש פה בסופו של דבר פיל אחד שכולם שואפים אליו וזה כל הנושא, אוהבים לדבר על זה הרבה, נושא הפריון, איך משק חקלאי הופך להיות יותר רווחי? שיידע לשלם משכורות יותר גבוהות. בסופו של דבר יהיה עסק שצעירים ירצו לעבוד בו.

אמר את זה אסף וגם מתוצאות הסקר – יש שוני מהותי בין החקלאות המושבית לקיבוצית. בקיבוצים אנחנו רואים הרבה יותר חבר'ה צעירים שנכנסים למשק, הם שכירים בעלי מניות אפשר להגיד, חלקם, אבל יש שם תנועה הרבה יותר משמעותית ואני מאוד מסכים שחלק מהסיפור הזה הוא כל העיסוק בחינוך.

אני בתור צעיר, אפילו בבית הספר האזורי שלנו, יום בשבוע היינו הולכים לעבוד בחקלאות בקיבוץ. זה משך אותנו וחיבר אותנו. אגב כל הנושא של חינוך, לא רק לעיסוק בחקלאות אלא גם לעולמות עתודת המחקר החקלאי בישראל שסובלת מבעיה מאוד משמעותית.

כל הסיפור הזה של עיסוק בחינוך ובמערכות החינוך בחקלאות, הוא משהו שבשנים האחרונות אנחנו רואים שהוא הולך ונעלם. כן יש סנוניות היום אבל בתי הספר בסופו של דבר חייבים לאמץ – ואנחנו צריכים לצאת בקריאה לזה ולחבר לזה את משרד החינוך – גישות חדשות בלהפוך את החקלאים ואת המשקים החקלאים לרווחיים יותר. יש אלמנטים נוספים חוץ מהעיסוק בדור ההמשך או בהשקעות הון וזה כל מה שקשור למים, תשתיות מים שזה היום אחד הרכיבים הכי משמעותיים.

חקלאי הנגב המערבי או חבל תקומה, שמרבית החקלאות – ונמצאים פה יאיר וירון – מושתתים על מים מושבים, על מי קולחין של גוש דן ולמעשה הם הפתרון של מדינת ישראל לשימוש במים האלה ועדיין צריכים לשלם מחירים מופקעים כדי לעמוד ביעדים שלהם. ככל שנדע להציב פה תשתיות הרבה יותר טובות גם בתחום המים – שהוא היום אחד מהרכיבים הכי משמעותיים – נוכל לייצר עסקים יותר רווחיים, יותר יעילים ושיעודדו חבר'ה צעירים להשתתף כאן.

אני רוצה רגע לדבר על הגדרה של איך שאנחנו מדברים ויש פה שתי אמירות שהן קצת סותרות אחת את השנייה – חקלאים צעירים והשנייה זה צעירים בחקלאות. חקלאים צעירים – אני יכול להגיד רקע על עצמי, אני כשהשתחררתי מהצבא רציתי להקים משק חקלאי ופניתי לאבא שלי, חקלאי ותיק, אנחנו באים מעולמות הגד"ש, הוא שאל "התפנתה איזו שהיא חווה?" הוא אמר שאם אין לי 10 מיליון שקלים, לא משנה איזו תכנית עסקית אני יעשה, לא להיכנס לזה.

אם היה לי את מה שהיום התכנית מדברת עליה – יכול להיות שהתוצאה הייתה שונה, אבל לצערי אני לא רואה הרבה חבר'ה צעירים היום שרוצים להיכנס מאפס לתחום החקלאות ללא זיקה מוקדמת ולכן חקלאים צעירים או צעירים לחקלאות, אני חושב שאנחנו צריכים לדבר על הגישה של צעירים בחקלאות ואיך אנחנו מעודדים משקים עובדים, לקלוט יותר עובדים, לשלם משכורות גבוהות יותר ולחזק את כל הסיפור הזה.

אני חושב שזו הדרך לא רק בלהקצות קרקעות ולחבר אלא דווקא להשקיע במשקים שיוכלו לצרוך כוח עובד יותר זמין ויותר בזול, זה יהיה פחות יקר לעסק, וכך להתחבר.

אני מסכים שחדשנות היא חלק מזה, תשתיות הן חלק מזה, הכול בסוף מתחבר ביחד. אני מודה לאסף ולצוות ששמו את זה על הפרק, אני חושב שזו השקעה שעכשיו נעשית שנראה אותך בעוד כמה שנים אבל היא בהחלט חשובה לנו, תודה.

תודה שחף, שתהיה הצלחה גם ברמה הקהילתית, הקיבוצית. משימה לאומית הייתי אומר. תומר או יצחק מרשות החדשנות, בבקשה.

צחי, המשנה למנכ"ל רשות החדשנות.

מה השם המלא?

צחי שנרך, המשנה למנכ"ל.

תודה. תודה שאתה פה.

בשמחה. קודם כל כבוד היושב-ראש, רשות החדשנות עוסקת בהייטק הישראלי, ונשאלת השאלה מה הקשר בין ההייטק לנושא שנדון כאן. אני חושב שהחברים שלי כאן ממש נגעו בזה. למה אנחנו רוצים לעסוק בעניין הזה? אני חושב שזה מאוד ברור. אנחנו מסתכלים על win-win מרובה. המטרה החשובה ביותר ולכן הצהרנו כבר מהרגע הראשון, מגעים אם חבל תקומה, זה שיקום החבל ואמצעות חדשנות, על זה אין צורך להרחיב אבל זה לא הנושא שנדון כאן.

הדבר השני שמעניין אותנו זה לפתח את ההייטק ובתחום של ההייטק אני רק אגיד ששלושת הנושאים הראשונים מתוך עשרות נושאים שבהם משקיעה רשות החדשנות בשנים האחרונות היו העולמות של מדעי החיים, אגריטק, פודטק, מים, ייצור מתקדם ובניה. אלה שלושת הנושאים המובילים בהשקעות של רשות החדשנות. זה היה ב-2023 וגם בשנים קודמות. אנחנו משקיעים שם כי השוק הפרטי נמנע מלהשקיע בחברות הייטק מהתחומים האלה וכל התחומים האלה הם רלוונטיים וקשורים כאן למה שאמרו החברים, אני מיד אגע בזה.

כשאנחנו מסתכלים, אנחנו רוצים להשקיע בחברות טכנולוגיות ייחודיות, והחיבור למעשה לתקומה ובכלל לעוטף – הוא ביכולת שלנו עכשיו לקחת ולאפשר לחברות שמפתחות טכנולוגיות מתקדמות בכל העולמות שהזכרתי – בין אם זה רובוטיקה או מים או פודטק או אגרוטק – לבוא ולהתנסות בפיילוטים באזורים שבהם אפשר לבצע התנסות ראשונית, הטמעה של טכנולוגיה מתקדמת שתאפשר לחברות האלה אחר כך גם לצאת לעולם ולפעול בכל העולם אחרי שהם התנסו כבר בישראל.

זה רלוונטי כאן לנושא של הדור הצעיר, כי למעשה אנחנו מדברים על זה שחלק מהדור הצעיר הזה ישתלב בחברות האלה, אבל גם מי שבוחר להיות חקלאי יוכל להשתמש בטכנולוגיות האלה שהוא יהיה הראשון בעולם שהשתמש באותם פיילוטים שמבוצעים יחד עם חברות הייטק שמפתחות ומנסות ומתנסות במקום אמיתי ב - - - ישראלים.

צחי, אני רק רוצה לחדד, לשאול. האם הדברים שאתה אומר הם ארוגים בתכנית או אפשר לוודא שהם יימצאו שם?

אני יכול לדבר כמו שאתה אומר, ב-30,000 רגל, אז אני רוצה לתת איזה חמש או שש דוגמאות למה שאנחנו עשינו ועושים.

בקצרה.

אז קודם כל אנחנו מתעדפים בכלל את הנושא של אזור הפיתוח ב-10% ביחס לכל חברה רגילה, אבל את האזור של העוטף אנחנו מתעדפים במענקים שגבוהים ב-20%, המענק גבוה ב-20% מחברה רגילה שלא נמצאת בעוטף, זה דבר ראשון.

אני רוצה להבין את מה שאתה אומר כדי ללמוד, לגזור מה יכולים לעשות משרדים אחרים. כלומר, אתם לא נשענים במה שאתה אומר, בהכרח על תקציב תקומה אלא על סדר עדיפות שאתם קבעתם במשרד?

קודם כל מה שתיארתי עכשיו הוא לא קשור לשום תקציב אחר, הוא מכל התקציבים שרשות לחדשנות מוציאה.

כלומר אתם קבעתם את סדר העדיפות הלאומי כמו שאתם מבינים אותו.

במסלול Pre-seed, ה-seed של חברות הסטארט-אפ. זה דבר ראשון. הדבר השני שאנחנו עושים והוא בתהליך הוא הנושא של ייחודית החבל. אנחנו פועלים מתוקף חוק. חוק החדשנות, חוק המו"פ, שלא מאפשר לנו מסיבות די מובנות לייחד – קולות קוראים, פרויקטים ומסלולים שלנו לחבלי ארץ מסוימים ואנחנו פועלים עכשיו לשנות את זה, אנחנו עובדים על זה כמה חודשים כדי לשלב בכל כלי ההשקעה שלנו ייחודיות לחבל תקומה כדי לבחור יחד עם מנהלת תקומה.

אני ממש רוצה להשתלב ולסייע. לומר שלצערי אחת הבעיות שיש לנו עם סוגיות תקומה, זה שהחוק, אותו חוק שלפני חצי שנה כבר הונח, או נדמה לי שהופץ כתזכיר לא מתקדם, החוק שמנהלת תקומה הציגה, ואחד הסעיפים הקריטיים זה הייחודיות, התעדוף המיוחד שאם היה עובר זה היה נותן לכם כלי מדהים.

אז אנחנו נאבקים למרות כל מה שאתה אמרת. נאבקים באי ההחלטה נקרא לזה. אנחנו מבקשים פה כל עזרה שניתן, בשביל לסייע שהדבר הזה יעבור ושנוכל לעבוד בקלות ולא לחפור את הקרח עם כפית. הדבר הבא שאני רוצה לדבר עליו הוא על מרכזי חדשנות שהקמנו. הקמנו תשעה מרכזי חדשנות בכל העוטף ובכלל זה אחד גם בחבל, מרכז חדשנות שאנחנו קוראים לו המטב"ח, המרכז הטכנולוגי לחוסן וביטחון. הוקם בהשקעה של 10 מיליון שקלים למשך חמש שנים, זה כבר קרה. הוא הושק, אני חושב שאתה היית שם, אז זה הושק לפני מספר שבועות והוא כבר החל לפעול.

דבר נוסף שאנחנו עושים ושוב פעם עכשיו מתחבר ישירות למה שהוצג כאן על ידי תקומה, זה קול קורא הראשון, יחד עם תקומה בהיקף של 13 מיליון שקלים, הוא באוויר ומחר מסתיימת ההגשה שלו ויש מספר לא קטן של קולות קוראים שאנחנו הולכים להוציא. קול קורא הזה, הוא עוסק בכל הנושאים של חקלאות מדייקת, חקלאות ורטיקלית, רובוטיקה ואוטומציה וכן הלאה, משהו כמו עשרה נושאים שונים שבהם כאמור קיבלנו כבר לא מעט בקשות מהעוטף להשקעות ואנחנו הולכים לבחור ולהשקיע בטובות שבהן.
דבר אחרון, וזה מתחבר בדיוק למה שאתה שאלת כבוד היושב-ראש, אנחנו למעשה בסיכומים סופיים של תכנית חומש ממוקדת בתחום האגטק ב-2024-2028 בהיקף שהוא סדר גודל של כ-100 מיליון שקלים, כשהיעד הוא הפיכת תחום האגטק למנוע צמיחה אזורי וחיזוק היתרון היחסי של האזור ולמעשה הדרך באמצעות קולות קוראים דוגמת זה שכרגע דיווחתי עליו שמסתיים מחר.

המטרה היא יצירת תשתית ברמה עולמית בתחום, שתאפשר שיתופי פעולה בין-לאומיים בתחום האגטק. הקמה ומשיכה של חברות אגטק חדשות וקיימות ישראליות וגם בין-לאומיות. אנחנו מאוד רוצים להכניסMote nationals שייכנסו לחבל ויפעלו שם, זה יעודד מאוד, זה עוגנים וכל התעשייה מסביב והטמעה של טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות עבור חקלאים ותעשייה.

לטובת הדבר הזה יש לנו שורה ארוכה של תכניות, אם אתה רוצה אני אמנה אותן בקצרה, ואם לא אני רק אגיד שסדר הגודל הוא של, כמו שאמרתי כ-100 מיליון שקלים סך הכול בכל סל של תכניות, יש לנו כ-30 מיליון שקלים, 35 מיליון שקלים שבהם אנחנו רוצים להשקיע. פרטים מסוכמים בימים אלה, בתקווה להוציא את זה לפועל, אבל קול לקורא הראשון יצא לפועל.

רק אני רוצה להבין את המספרים. 100 מיליון שקלים הם כלל ארציים? איפה התקומה, איפה חבל תקומה ממוקם במספרים?

חבל תקומה הוא התורם העיקרי לסכומים האלה.

מעניין. אני ממש מודה לכם שאתם עושים ושבאת, ומתפלל שחלק גדול כמו שאנחנו רגילים, אני אומר אנחנו כמי שבא מהחבל הזה בטרם נקרא חבל תקומה. אנחנו רגילים שהחלטות לפחות לגבי עוטף עזה, הנגב המערבי, מתקיימות. אני כל כך מתרגש לשמוע שאתם מחוברים לנושא הזה.

תודה רבה.

אני מבקש מירון. אתה תרצה ירון גרינברג? תציג את עצמך ואחר כך סיוון ממשרד הכלכלה.

שלום. ירון גרינברג מקיבוץ נירים. גם חקלאי, גם יחסית צעיר. 38, לא יודע, נחשב צעיר? ואני במרכז לגידול שדה נגב שזה ארגון אזורי של גד"שים באזור משקי נגב.

כמה דונים יש לך תחת חסותך?

לא מעט.

שש ספרות?

שש ספרות, כן. בעיקר קיבוצים וגם עובדים עם הרבה מאוד ארגונים או מושבים, - - - לארגונים אזוריים גדולים. אני אתחיל מהבסיס. קודם כל בשביל לדבר על חקלאות, אנחנו מדברים על דור צעיר, ודור צעיר אנחנו מדברים קודם כל על אנשים, אנחנו רוצים חקלאים. לפני שאנחנו רצים להשקעות הון וחדשנות שזה מעולה וזה תומך וזה ישמור את זה כבר קיימא, בואו נלך רגע לבסיס.

אנחנו רוצים דור צעיר, אנחנו רוצים חבר'ה, רוצים אנשים שיעבדו, ובשביל להיות חקלאי לרוב צריך להידבק באיזה חיידק מסוים שנקרא חקלאות. כל מי שחקלאי פה וכל מי שעבד בחקלאות, יודע שזה חיידק כזה שנדבקים בו וזה לא יוצא ממך.

צריך לזכור שאנחנו מדברים באנשים, בבני אדם. בחקלאות בבסיס שלה עובדים דרך הידיים. אי אפשר להיות חקלאי אם לא למדת את זה דרך הידיים – אתה צריך להיות בשדה, צריך להזיז ממטרות, לחלוב פרות, לעבוד בלול ועוד כל מיני סוגים שונים של חקלאות וזה לומדים רק כך וזה מביא אותי לבסיס כי אנחנו רוצים חקלאים, אנחנו רוצים חינוך.

שחף אמר קודם, אני בגיל 12 התחלתי לעבוד בלול בקיבוץ במסגרת של יום עבודה בשבוע, בקיבוץ שגדלתי בו בלהבות חביבה וכך התחלתי את החקלאות, זה לא עזב אותי עד היום לצערי או לא לצערי לא משנה, זה כבר מצב נתון.

זה צריך להתחיל בבסיס שזה בתי ספר, מגמות חקלאיות, יום עבודה, יום התנדבות, יש הרבה דרכים לעשות את זה אבל צריך להתחיל שם. כשאנחנו מדברים על חקלאות אנחנו לא מדברים רק על מנהלים, אנחנו לא צריכים רק מנהלים חדשים, אנחנו לא צריכים בעלי משקים חדשים, לא צריכים אנשים רק מלומדים, אנחנו צריכים אנשים מהבסיס, צריכים טרקטוריסטים כי היום כשאני מחפש מפעיל לטרקטור שיעבוד אז יש לי תחרות עם מקצועות בסיס לא רק עם מקצועות אקדמאים.

אם אני רוצה מפעיל שהוא לא איש אקדמאי אז הרוב זה מתחרה עם נניח נהגי משאיות. המשכורות שם יפות. גם בחקלאות יודעים היום לשלם משכורות יפות ואנחנו בתחרות שם, זה בסיס ואני צריך – טרקטוריסטים, עובדי שדה, אנשי השקיה, אנשים שיעבדו במטעים, שיעבדו ברפתות וירצו ללמוד את המקצוע הזה כי רק כך מתחילים, משם מי שלומד את המקצוע בבסיס יכול אחרי זה גם להיות מנהל בחקלאות, אין דרך אחרת בלי זה.

יוני אמר שהוא לוקח את הילדים שלו לרפת כדי לראות איך חולבים, רק כך הם יבינו מה זו רפת. הם לא יגיעו משום מקום בגיל 30 אחרי שהם למדו באקדמיה ויהיו רפתנים. צריכים ללמוד את הבסיס ויש הרבה דרכים לתמוך בזה גם בשלבים מוקדמים וגם בשלבים מאוחרים – מענקי לימודים, משרות סטודנט, מענקי כניסה לעבודה, תמיכה ברישיונות נהיגה, מכינות חקלאיות, שנות שירות. יש הרבה דרכים לתמוך בחקלאות בבסיס שלה כבני אדם.

אני חושב שהרבה פעמים אנחנו רצים קדימה וגם צריך קודם כל להיזכר ששם הבסיס ושם הדברים. מה שאסף הציג זה בהחלט, חלק מהתכניות גם תומכות בדברים האלה וצריך גם לשמר את זה וגם לחזק את זה יותר כי אני חושב שבלי זה, זה לא יהיה קיים. זה נכון שאנחנו נפתח טכנולוגיות ונפתח קידמה ונהיה יותר חכמים ונגדיל את הפריון והכל טוב, אבל עדיין אנחנו צריכים מישהו שיזיז את הקווים בשדה וצריכים חבר'ה ישראלים שיעשו את זה.

ולשחרר את הממטרה עם חוט ברזל.

ולשחרר את הממטרה עם חוט ברזל כי כנראה שצריך ואין מה לעשות. זה חלק מזה וזה הבסיס ושם גם צריך לזכור וללכת ולא לרוץ תמיד קדימה, וזה גם צריך לזכור, זה היה לי מאוד חשוב להגיד ולהזכיר לכולנו.

רגע, אבל אני פספסתי את הפואנטה. אז איך? מה בגדול הדרך שיהיו עובדים דוברי עברית כשפת אם, שישחררו את הזה, הזכרת לי נשכחות.

אז אם רוצים לחזור אחורה בהיסטוריה, אפשר לעשות ימי עבודה בבתי ספר מגיל חטיבה ותיכון וזה לא חייב להיות בקיבוצים ובמושבים, אפשר גם בערים ובערים שכנות. אפשר לעשות את זה, זה מאוד פשוט. אנחנו עשינו את זה בתור ילדים, אפשר לעשות את זה. לדוגמה, מגמות בבתי ספר, אורי הזכיר מגמה באופקים של דבוראות. מדהים. יוזמה מעולה, אפשר לעשות את זה בכל מקום.

בביולוגיה היינו עושים ביוטופים. בתיכון היינו עושים במגמות בביולוגיה בבתי ספר ובענפים החקלאים שאנחנו עבדנו בהם ואפשר לעשות את זה בהרבה מאוד מקומות. משרות סטודנט, מענק כניסה לעבודה לחבר'ה שלמדו חקלאות אפשר לתמוך בזה שנה או שנתיים וגם במלגות בזמן הלימודים.

רישיונות נהיגה בגילאים צעירים זה דבר שאפשר לתמוך בו, אני מתכוון לטרקטורים כמובן. מכינות חקלאיות, יש עכשיו מגמה של מכינות חקלאיות שרוצות לנטוע בסיס בישובי העוטף, זה מתחיל להתבסס וקיים, אז אפשר רק לקדם את זה יותר. שנות שירות. יש הרבה דרכים ורעיונות חדשים.

ירון, כל הכבוד, אני מקבל לחלוטין. הרוח של הדברים בהתחלה נשזרת בדברים שלך ושל אחרים. אני מקבל לגמרי. יש לנו עוד שני דוברים ואנחנו נסכם. סיוון סיגרנטי?

סיגטי.

ומאיפה זה בא, מה זה?

המקור רומני.

בסדר, מה קרה? בואי נחבר. אתמול חגגתי עם זוגתי ב"ניצחון של חני", מסעדה רומנית באשקלון, מן סוג של תקומה, רומנית לגמרי ואח שלה הוא ראובן נכון? מכיסופים, שנהרג בכניסה למכון החליבה. כעבור יומיים הוא בא לראות מה קורה ונתקל במארב. אז הנה חיברנו. הרומנים לשלטון.

שמי סיוון סיגטי, אני סגנית מנהל הרשות להשקעות למשרד הכלכלה והתעשייה. אנחנו למעשה פרסמנו מסלול לטובת ייעול ואוטומציה של בתי אריזה בחבל תקומה. המסלול כבר פורסם וכעת הוא למעשה פתוח לשאלות ותשובות. מועד ההגשה הוא החל מ-6 באוקטובר.

תחדדי עוד הפעם, אני מכיר את הסיפור.

אוטומציה לבתי אריזה, חקלאים.

אוטומציה, בסדר. כי יש איזו הצעת חוק שאנחנו עסוקים בה, שתאפשר סיוע לאותו רכיב שהוא בין חקלאות לכלכלה, אבל אתם אומרים משהו.

משהו אחר. משהו, אד הוק, זה נמצא בתוך החלטת ממשלה 1699.

גם חשוב, מה התקציב לזה?

התקציב של זה הוא 40 מיליון שקלים. זה מסלול שכתבנו כמובן בתיאום עם משרד החקלאות, עם מנהלת תקומה, עם אסף יצחקי. אנחנו נפעיל אותו ברשות להשקעות. יש וועדה שגם תקומה חלק ממנה וגם משרד החקלאות וגם אנחנו כמובן, הרשות להשקעות, כי הדבר שאנחנו יודעים לעשות הכי טוב זה לעודד השקעות הון בישראל, לבדוק את המנגנונים האלה. מי שיקבל כתב אישור אנחנו נלווה אותו במשך שלוש שנים, נבדוק את ההשקעות שלו.

זה לא מותנה דווקא ביצוא או - - -

נכון מאוד. אדוני מבין היטב, כן. יש את חוק עידוד למשל ששם צריך לייצא, והוא גם לא מיועד למפעלים חקלאיים, אז למעשה אנחנו פותחים איזושהי חזית חדשה.

תקדימית, ממש. יפה מאוד.

תקדימית לחלוטין, נכון, כשאנחנו רוצים לעודד או הרחבה, זאת אומרת בתי אריזה מרחביים אזוריים שלפחות חמישה יצרנים חקלאים ישתמשו בסיוע של אותו בית אריזה. יש אפשרות גם להקים בית אריזה חדש במסגרת המסלול ובלבד שלפחות 50% מבעלי המניות של מבקש הסיוע יהיו תושבי חבל תקומה פלוס שני יצרנים חקלאים. אמרת משהו על חוק ההתיישבות? אני מניחה שהדבר הזה נבדק, גם אסף ואני נחליף מילה לאחר מכן.

אנחנו רואים במסלול הזה סנונית ראשונה של תחום החקלאות שנכנס לתוך משרד הכלכלה והתעשייה, לרשות להשקעות. אנחנו בדגש על מה שנקרא ייצור מתקדם. להכניס אוטומציה, רובוטיקה, סנסורים, בינה מלאכותית לקווים שלמעשה מטפלים בתוצרת החקלאית הטריה – במיון, באריזה, בעיבוד וכולי.

אנחנו עדיין לא פתחנו להגשת בקשות אבל מחכים ומצפים לראות מה יהיו הביקושים, איך תיראנה הבקשות ושמחים לקחת חלק בדבר הזה.

אני רואה אותך כרכש חשוב מאוד למאפיה החקלאית, אני יודע. למאמץ הלאומי לחיזוק החקלאות, זו אולי הגדרה יותר ממלכתית. תודה רבה.

הערה קטנה בנושא הזה אפשר ברשותך?

כן בטח יוני.

אני מבין מהדברים שלך שזה פונה לסקטור מאוד ספציפי, מאוד מסוים של שותפויות ומעלה. הסקטור המושבי לרוב מונה פחות מחמישה שותפים. איפה זה פוגש אותו?

שאלה חשובה.

זה בא לידי ביטוי אם אנחנו רוצים להכניס את החבר'ה הצעירים, החקלאים הצעירים, המושבים. אתם מחזקים את הקיים, אתם לא מכניסים משהו חדש.

בסוף בראייה הכוללת של התכנית יש את נוהל השקעות הון שיוצא דרך מנהלת ההשקעות במשרד החקלאות שאתה בוודאי מכיר את זה, ששם זה נותן את האפשרות גם להקים בתי אריזה קטנים יותר. מה שסיוון דיברה עליו זה למעשה על בתי האריזה האזוריים הגדולים, תחום שאדוני היושב-ראש, הזכרת את זה, הוא נפל בין הכיסאות הרבה שנים ועכשיו אנחנו בשיתוף פעולה אני חושב מאוד חשוב במשרד הכלכלה ומשרד החקלאות.

בסדר. זה נשמע לי כמו תשובה נכונה אבל מכיוון שאני מכיר את יוני, כשהוא מודאג אני מרים גבה, אז תדברו בינכם. אם דעתך תונח, תגיד לי בסדר? וגם אם לא. שמשון עומר יהיה אחרון הדוברים והוא, מנהל אגף הצומח?

מנהל אגף הצומח במשרד החקלאות בשה"מ. אני מחליף את חגי ואני אומר כמה מילים בתיאום עם חגי כמי שיושב בוועדה יחד עם אסף. אז קודם כל יישר כוח. מרבית הדוברים למעשה אמרו את הדברים. אין להוסיף הרבה על הצורך בדור ההמשך, הרלוונטיות היום בהקשר של חבל תקומה ובכלל ברמה של כלל חקלאות ישראל. נאמר כאן עוד דבר חשוב מאוד, שכל הדבר הזה, כחקלאי, בן של חקלאי, כמי שנולד לתוך החקלאות, שגר ופעל במרחק כמה קילומטרים ממך אלון, בחבל לכיש, אז אני מכיר ממש מקרוב את כל ההוויה הזו של הדור הצעיר ועם מה הוא צריך להתמודד.

אני ברשותכם אפרט כמה הלכה למעשה כמו שביקשת, איפה ישנה הפעילות. אסף אמנם ציין אבל אני אציין כמה דברים או אני אוסיף אותם.

רק בקצרה. בתמציתיות.

בתמציתיות. אז אני לא אדבר על הנושא הזה של השקעות הון ולא אדבר על הנושא של תכנית של מנטורינג כי כבר יש פה פרויקטים בשלבי תכנון ואני אמנה אותם. שנת שירות בחקלאות כן קיים בשלב תכנון, גרעיני התיישבות כמו גרעיני נחל. כבר יש סטודנטים שהסטודנטים יוכלו לעבוד גם בקיץ ויחשפו. תכנית חדשה למנהיגות חקלאית במסגרת השומר החדש.

קורסים ייעודיים. אנחנו כבר לפני חמש, שש שנים כבר התחלנו בתכנית ייעודית לדור ההמשך תחת קורס שנקרא "קורס עתידים לחקלאות". השנה הקורס הזה ב-2025 יהיה בחבל תקומה וזאת ממש תכנית ייעודית לדור ההמשך שלמעשה מכשירה אותו במישורים השונים שקשורים בעשייה חקלאית.

לוחמים לחקלאות, תכנית באחריות המשרד. תכנית בעדיפות למשוחררים ולמשרתי מילואים. התכנית כוללת נחלות חדשות במשקים קיימים וכן מסגרת שנקראת חוזה עיבוד יעיל, התקשרות מול רמ"י, קרקעות שהוקצו לחוות והפעלה ישירה.

צריך רק לוודא שהדבר הזה קורה כי אני שומע גם מחוות וגם ממשקים שזה לא כל כך קורה.

חוזה התקשרות מול המנהל, משרד הנגב והגליל קק"ל ומרכז המועצות האזוריות. יש גם נושא נוסף, מתווה אשכול. הרחבת הנחלות במועצה האזורית אשכול, תוספת של 10,000 דונם לקיים, נמצא בביצוע, רמ"י משרד וקק"ל. אז אלה הדברים, יישר כוח.

אם תוכל להעביר את הרשימה הזו.

לך.

לי, לוועדה. כן, אני אשמח מאוד. אני ברשותכם, אנחנו לא נעצור לפני שגם מטי, חברת הכנסת מטי הרכבי תדבר וסגן השר יסכם, אבל לפני כן יהיה לנו את הכבוד לשמוע את עובד בכר מהמשפחה המופלאה, המשפחה הלוחמת והעובדת מקיבוץ בארי. בבקשה עובד. שימו לב לשם, עובד בכר.

הייתי אצלו בסיור. מדהים. והכי כיף לראות איך שהוא עוזר לאחרים להצליח. אני מאוד מודה לך, היה סיור מפעים.

עובד בבקשה.

קודם כל תודה רבה על הזכות להיות פה. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מייצרים יציבות כלכלית. יציבות כלכלית לחקלאי שבעזרתה הוא יוכל לשלם את כל הדברים האלה. את המשכורות יותר גבוהות לעובדים הישראלים שהוא יוכל לקלוט. אנחנו צריכים להתעסק בהורדת התשומות. לא יעזור כלום, מחירי המים גבוהים מאוד. מחירי הדשנים גבוהים מאוד. אגרות, מחירי העובדים הזרים גבוהים מאוד. צריכים להתעסק גם בדברים האלה כי זה המפתח לכל שאר הדברים שאמרו אחרי זה – עוד מחקר ופיתוח בשביל להעלות את הפריון וכל היתר. תודה.

תודה על הדברים, תודה על מה שאתה עושה. שתצמח בארי מחדש. מטי בבקשה.

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על היוזמה לדיון. אני מצטערת על האיחור אבל אין ספק שצריך לעשות הרחבה של התכנית של דור ההמשך בחקלאות של חבל תקומה לכל המדינה כי כולנו מבינים שהמדינה תהיה רק איפה שתהיה חקלאות ואנחנו מצווים לעבוד את האדמה לא עבורנו אלא עבור הדורות הבאים על כל המשתמע.

למדינת ישראל יש אינטרס שהחקלאות תתקיים. גם בהיותנו מדינת אי, גם בהיות ההתיישבות העובדת קובעתו או מתווה את גבולות המדינה, ולכן זה צריך להיות בסדר עדיפות הלאומי של המדינה והיא צריכה לעשות מהלכים על מנת להכשיר דורות המשך וזה מתחיל מגיל צעיר מאוד דרך בתי הספר עד האקדמיה. אני רוצה רגע להזכיר לאדוני כמה נלחמנו על הצמצום בתקציבי המכון וולקני, וכמה נלחמנו שלא יקצצו את המחקר היישומי של החקלאות במדינת ישראל.

הצלחנו.

הצלחנו, כן. אני רק אומרת, זה היה מאוד מורכב, זה לא היה קל. אם אנחנו לא נחזיר את האתוס של החשיבות של החקלאות במדינת ישראל ואת המעמד של החקלאי, אני לא אגיד מילת גנאי אבל בטח לא במעמד שהחקלאים היו עם קום המדינה ואני חושבת שאפילו היום זה עוד יותר מקום המדינה, כי כשקמה המדינה היה צריך גם לסלול כבישים, מסילות רכבת וחקלאות.

היום החקלאות הוכיחה שהיא זו ששומרת על הגבולות. אני יכולה לספר על חלום קטן שלי שאחד מילדיי ימשיך את המשק החקלאי. זה לא ברור מאליו, ועל כך אני יכולה רק להצר. אני גרה במושב שכרגע כבר דור רביעי נולד במושב אבל אני בכלל לא בטוחה שיהיה דור המשך וזה האתגר.

נקווה ונייחל. סגן השר דקה, ירון לא יכול להתאפק. 20 שניות.

20 שניות. אני רוצה להזמין את חברי הוועדה ואת כל הנוכחים לסיור בשני ישובים –בני נצרים ונווה. אלה למעשה הישובים שהאיחוד החקלאי הקים לאחר הגירוש מרצועת עזה. יש שם הכנסה ויישום של הכשרות, של חקלאים צעירים ואני מציע שכל הוועדה תרד למטה. אלון, אנחנו נתאם את הדבר הזה.

רשמנו בפנינו. נדבר.

תראו את זה, זה דבר יוצא מן הכלל.

נגיע. בהקשר הזה יש לומר בעזרת השם. סגן השר בבקשה.

אדוני היושב-ראש, היה מחכים לשמוע את הקדר החשוב הזה ואת כל הדעות, כל אחד בתחום שלו, איך אנחנו באמת מקדמים את הנושא הזה. אני ישבתי קצת לקחתי יקוטי שיחות, מכל אחד לקחתי משהו, כמה דברים וגם העברתי לאדוני היושב-ראש את העותק של זה. יום מושלם כי עוד הפעם, נוספו כמה דברים אבל האמירה היא מאוד ברורה – יש לנו היום את הזכות ואת העונג שיש שלנו לא בחקלאי חזק בתוך הכנסת.

חברי הכנסת מכל סיעות הבית משתפים פעולה בצורה מדהימה למען החקלאים. גם מהאופוזיציה, מהקואליציה, מהקומפוזיציה, מכל מה שרק רוצים ושיתוף הפעולה הוא פשוט מדהים כך שאני חושב שנוצרה פה ממש הזדמנות מאוד טובה שנוכל לקדם יחד דברים, בלי מחיצות, בלי כל הדברים שבדרך כלל בימי שגרה קיימים.

היום כולם יחד, מפעים לראות מצד אחד את ששון יחד עם ברק וכולם יחד מתקדשים למען מה? למען אותם חקלאים, בפרט שהשר הוא אוהד גדול מאוד ופועל בכל כוחו למען החקלאים והחקלאות. פה חייבים לנצל את ההזדמנות הזו.

כפי שגם ציינו את זה מקודם, כמו שידעו להקים את אותה נקודה שנראית סימבולית בהתחלה – משרד החקלאות וביטחון המזון. אבל יש בזה אמירה מסוימת שזה למעשה המנדט שלנו. אנחנו צריכים לדאוג לביטחון המזון בעשרות השנים, אם אלה 25 שנים או כמו שיש מדינות שזה ל-50 שנים, אבל בוודאי שזה חלק מהמנדט שלנו שאנחנו חייבים לפעול ואני מאוד שמח שברוך השם המשרד בחר שם באדם מאוד נמרץ, יובל ליפקין, משנה למנכ"ל שם ועושה עבודה נהדרת וכבר יש שבוע הבא גם איזה כנס מאוד גדול. השבוע או שבוע הבא.

השבוע.

השבוע. מופיע לי ביומן. הוזמנתי גם לשאת דברים, כן. אבל זה מה מוכיח? מוכיח דבר אחד. כשיש רצינות לנושא מסוים, זה גם יעבוד. אני חושב אנחנו חייבים גם כן לתת דגש במשהו שלא פחות סימבולי. הייתי קורא לזה חקלאות לדורות.

לא להסתפק בחקלאות העכשווית, אלא זה חייב להיות ריכוז של כל ההטבות שאפשר להציע לאותם צעירים, מכלל המשרדים. גם שלנו, גם של הכלכלה, גם של קק"ל, גם רמ"י, כל הדברים האלה כדי לחזק אותם שיישארו בתוך הבית, שלא יכלו למקומות אחרים, לא להייטק ולא למקומות שכן מפתים אותם. הגיוס הזה חייב להיות בכל הענפים – ברפתות, בלולים, במטעים, בכרמים, בגידולי השדה, בכל דבר ודבר.

אם אנחנו נעבוד על זה, שזה יהיה כמו שדיברו פה, גם הדברים שכבר נעשים למעשה אבל לרכז את הכול תחת קורת גג אחת, אם זה הקורסים היעודים והשתלמויות ולתת להם כמה שיותר תמרוץ בתמיכות של ממש לאותם צעירים שהם נשארים אתנו.

מלגות, לתת למי שמצטרף לעולם החקלאות כולל גם מלגות ומענקים שהם קונים לראשונה את אותם כלי עבודה, הציוד המכני שעולה מאוד יקר, לתעדף את אלה שעכשיו מתחילים את זה ולשכנע את אותם צעירים. חברים, בחקלאות יש את הכול. יש טכנולוגיה, יש מדע, יש בינה מלאכותית, הכול יש שם.

יש אוויר טוב.

יש אוויר טוב. ואני אומר שוב פעם, שייכנסו קצת למכון וולקני ויראו בדיוק מה קורה שם. כמה אפשר לראות שאין גבול לחדשנות ולדברים האלה. אני חושב שגם הסיוע לחקלאים בכלל ולצעירים בפרט, בדברים שכבר המשרד התחיל עם זה. הנושא הזה של עובדים זרים והנושא הזה של מים מושבים והנושא הזה גם של הפחתת האגרות וכמובן צמצום היבוא ויותר לתת איך שאומרים, הגדלת הפריון.

איך אנחנו דרך הטכנולוגיה מגדילים את הפריון ומכפילים אותו ומשלשים אותו ואז לא נצטרך, כי באותו תא שטח יהיה אפשר לעשות פי כמה וכמה. יש כל כך הרבה תכניות אבל לרכז את זה תחת קורת גג אחת ולקרוא לזה חקלאות לדורות.

היה מי שאמר "שהחלומות של היום זו המציאות של מחר". אלון, יכול להיות שהשיח היה כל כך נעים וטוב ומחכים, כי לא דיברנו על כסף. דיברנו על הכול, על העתיד, על הדברים, כי הכסף פחות פה בלט. דיברנו על הרציונל, דיברנו על ההמשכיות, על דברים שזה פי אלף מכסף כי אם אין לך את זה אז מה זה שווה. אבל כמובן שיש איזו נגזרת תקציבית, יצטרכו לכמת את זה.

יש כאלה שאומרים מסה של עבודה אבל המסר המרכזי הוא שאנחנו חייבים לבודד את זה מכל העבודה הקשה שיש במשרד החקלאות וביטחון המזון, ולתת הדגש ודגש מיוחד על אותו נושא שנקרא חקלאות לדורות. כמו שיש מחנך לדורות, יש כל מיני דברים שזה לדורות גם את זה אנחנו חייבים לפתח כי חלילה אנחנו עלולים למצוא את עצמנו יום אחד עם אותם מבוגרים שבאמת מסרו את נפשם למען החקלאות במדינה ואין לזה תחליף כי ידע כזה וניסיון כזה עשיר.

בדרך כלל זה האבא מוריש לבן, הסבא מוריש לנכד. אם לא, כמה שתשים עשרות אנשים חדשים, לעולם לא יוכלו להחליף את הזיכרון המצטבר, הזיכרון הארגוני.

לכן חשוב אדוני היושב-ראש שגם אתה כמוני, אני אדבר בעזרת השם גם בישיבות שלנו הפנימיות שיש לנו בימי חמישי גם עם השר, גם עם המנכ"ל, איך לייעד את הנושא הזה, חקלאות לדורות, ליצוק לזה תוכן, לאגד את כל ההטבות והפריווילגיות למי שכן מוסר את נפשו לחקלאות ולצאת לדרך חדשה כדי שנדע, יש לנו את הדור הבא אתנו ואנחנו לא מפספסים משהו באמצע. תודה רבה.

אבל זה נכון לכל הארץ. לא רק בתקומה.

בוודאי. לא, אנחנו מדברים צפון, דרום. כתבתי.

זה הפיילוט.

בכל הענפים ולכל המקומות.

אז חקלאות לדורות, הסלוגן הזה הוא טוב. אני אסכם ברשותכם חברים. אנחנו חמישה דורות, אולי שישה דורות מאז הקמת מקווה ישראל אם תרצו. הזמן שעבר מהקמת מקווה להיום, אם תקצו את טווח המן הזה לעתיד, אנחנו נגיע לסביבות 2160. תהיה שנה כזו פעם, זה הטווח.

אני אומר בנקודות. הדיון נוגע בשיקום חבל תקומה וחיזוק החקלאות וההייטק הישראלים ומתוך כך לראות את הצעירים את עתידם בחקלאות. ראוי שהתכנית בחבל תקומה תהיה מופת לפיתוח החקלאות הישראלית כולה ובפרט לעידוד דור החקלאים הבא.

ועדת המשנה מברכת על הסקר שהכינה מנהלת תקומה לצורכי דור החקלאים הבא ועל התובנות שעולות ממנו. הוועדה מבקשת להכיר בהקדם האפשרי את התכנית המפורטת. לצד התכנית הקונקרטית לעידוד הצעירים, הוועדה רואה חיוניות ליצירת וודאות בפוטנציאל הכלכלי של החקלאות הישראלית.

יש להבטיח לכלל חקלאות ישראל תמיכות כספיות והשקעות מו"פ, עלויות מים ועובדים ריאליות, ומדיניות מושכלת לניהול הקרקע והיבוא. הוועדה מצפה מהרשויות המקומיות ומערכות החינוך בדרום ובכלל הארץ ליצור תשתית חינוכית וארגונית שתעודד נערות ונערים לעסוק בחקלאות.

ועדת המשנה מודה לוועדת הכלכלה על הדיון המתוכנן בתקציב תקומה המוקפא עדיין. זה היה סעיף 6. סעיף 7, הוועדה מצפה ממשרד ראש הממשלה לקבוע בהקדם את ראש מנהלת תקומה.

ולאחרון, סעיף 8. הוועדה פונה למנהלת תקומה ולמשרד ראש הממשלה להאיץ את חקיקת חוק תקומה שתאפשר תעדוף מרחב תקומה ובמקביל, כפי ששמענו ממשרדי ממשלה כאן בדיון הזה, הוועדה מצפה ממשרדי הממשלה לתעדף את השיקום והפיתוח של חבל תקומה בתכניות העבודה שלהן באמצעות כלים שכבר נמצאים בידיהם. אני רוצה להודות לסגן השר, לחברת הכנסת. ד"ר לחקלאות יש לומר, ולכולנו ולכולכם.

יש לי שאלה, אני פספסתי, אבל היה כאן מישהו ממשרד החינוך? אולי כדאי להוסיף ביעדיה איזו שהיא התייחסות של משרד החינוך?

הדרכה, חומרי לימוד. להכניס - - -

של משרד החינוך.

אני בתור ילד זוכר את השיעורים.

אבל לא של הרשות המקומית אלא משרד החינוך.

מטי. אני דווקא, תתפלאי לשמוע, מתוך כל השיעורים בבית ספר היסודי.

אתה זוכר.

את השיעור בחקלאות אי אפשר לשכוח, ולצאת החוצה מהכיתה ולגעת באדמה וזה משאיר אצלך משהו.

שנשקם ונפתח את חבל תקומה וזה יהיה אות ומופת לכלל ישראל. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:00.