פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
59
ועדת החוקה, חוק ומשפט
16/09/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 432
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, י"ג באלול התשפ"ד (16 בספטמבר 2024), שעה 12:03
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 16/09/2024
חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024
מוזמנים
¶
יהודה אבידן - מנכ"ל המשרד לשירותי דת
יהודה עוביידי - משנה למנכ"ל המשרד לשירותי דת
עובדיה ויזל סנקרי - עו"ד, מנהל מחלקה בכיר, ייעוץ משפטי, המשרד לשירותי דת
מיכל שם טוב - עו"ד, הלשכה המשפטית, המשרד לשירותי דת
יהודה כהן - מנכ"ל הרבנות הראשית לישראל
יערה למברגר - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עדי כהן - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, אזרחי, משרד המשפטים
אוהד וייגלר - עו"ד, מנהל המחלקה למדיניות ציבורית, מכון עתים
ציפי לביא - מקדמת מדיניות, מכון עתים
שי גליק - מנכ"ל בצלמו
גליה חושן - אם שכולה, בתה הדר נרצחה ב-נובה
אסתר אבירן - אימהות ללוחמים
רישום פרלמנטרי
¶
אהובה שרון, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. יתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024, מ/1789
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו דנים בהצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024. למעשה החוק הוא חוק מתקן. למרות הכותרת שלו, החוק עוסק רק בחברי מועצת הרבנות הראשית לישראל.
גליה חושן
¶
אני אימא לחמישה ילדים נהדרים, שניים מהם לוחמים ואחת, הדר, הייתה בנובה, ברחב למיגונית ונרצחה. אני כאן כבר פעמים רבות. מה שאני עומדת לומר קשור יותר לדיון שהתקיים קודם לכן, בו לא התאפשר לנו לדבר. הדיון הקודם היה על ניגודי עניינים בוועדה לבחירת שופטים לבית המשפט העליון. כבר יצא לי להיות בכמה דיונים בבית המשפט העליון ושם הרגשנו את האטימות של השופטים, את חוסר ההתייחסות. אני יודעת שיש נהלים וכללים איך מתנהגים בבית המשפט העליון, מי יכול לדבר, מי לא יכול לדבר, כמו בוועדות כאן בהן אסור לנו להעיר לחבר כנסת וכולי, אבל מעבר לזה קצת אנושיות, במיוחד שהדיונים בהם היינו ממש נגעו לנו, לזמן המלחמה, לעובדה שאנחנו הורים שכולים או הורים לחטופים. יצא לי פעם אחת לדבר שם אל הקיר. מכיוון שזאת ועדת חוקה חוק ומשפט והדיון היה בקשר לשופטי בית המשפט העליון, החלטתי לקחת את המקום הזה כבמה ולפנות לבית המשפט העליון, לשופטי בית המשפט העליון. יכול להיות שמה שאני אומר כאן אלה דברים כלליים. אני מניחה שיש צדיקים גם בסדום אבל אני את שלי רוצה להגיד. תודה.
כל פעם שהגעתי לדיון בבית המשפט העליון לא האמנתי שאני עומדת באולם בית המשפט העליון של מדינת ישראל ועוד בזמן מלחמה ועדה למחזה מביש. שונאי ישראל, עוכרי ישראל ובאי כוחם מגישים עשרות עתירות נגד עם ישראל ומדינת ישראל ובמקום לזרוק אותם מכל המדרגות, הם נותנים להם במה בנפש חפצה וברוב המקרים פוסקים לטובתם. שופטים יקרים, איך אתם לא מתביישים להיות בעד האויב ונגד העם שלכם? אל תנפנפו אותי בטענות שאני לא מבינה את השפה המשפטית כמו שהשופט פוגלמן אמר לנו פעם אחת או את ההליך המשפטי שאנחנו מדינת חוק, כמו שאמר השופט עמית פעם אחת – מדינת ישראל היא מדינת חוק, אם זה מוצא חן בעיניכם ואם לא. כך הוא אמר לנו. השופט עמית, אנחנו מדינת חוק אבל גם אם זה מוצא חן בעיניך וגם אם לא, אני אגיד לך את דעתי.
מדינת חוק של מי? אתם עושים מהחוק פלסטלינה ומפרשים אותו איך שאתם רוצים. העם כפוף לחוק אבל מה אתכם? אתם פשוט מכופפים את החוק לפי האג'נדות שלכם ועושים איפה ואיפה. מה שאנחנו רואים בבית המשפט זו מחלה אנושה של איבוד מוסרי. הייתה עתירה של הרשות החבלנית המכונה פלסטינית נגד חוק של הכנסת שהיא הריבון או לפחות אמורה להיות, אם לא הייתם הופכים את עצמכם לשליטי על. הייתה עתירה לגבי המחבלים החולים מעזה, עתירה על התפריט ועתירה על המזרונים. כל זה בגלל שאתם, בניגוד לחוק, בניגוד למה שמותר לכם על פי חוק, הסמכות שניתנה לכם על פי חוק, נותנים זכות עמידה לכל אחד כולל אויבינו הגרועים ביותר והם הבינו שלבית הדין הגבוה לצדק במדינת ישראל יש פינה חמה בלב לאלה שרוצים להחריבנו. אתם מאפשרים את המעמדים הבזויים האלה.
איך אתם מעזים? איך אתם לא מתביישים? איך כל הווייתכם לא מזדעזעת? אין יותר ערכים? אין דברים מקודשים? אין טוב ורע? אין נאמנות בראש ובראשונה לעם שלכם, למדינה שלכם, לאחים שלכם?
מה שיותר חמור, אנחנו בזמן מלחמה ואיך אתם נותנים יד לאויבים בזמן שחיילים נלחמים, נפצעים ונהרגים? חטופים נמקים במנהרות ואזרחים מפונים מבתיהם. ה-7 באוקטובר לא שינה אצלכם כלום? נשארתם בבועה שלכם? כי אצלי זה שינה. לי כבר אין את הדר. עוד עתירה, לסגור את שדה תימן ולהעביר את החלאות למקום עם תנאים של בית מלון. אתם מודעים לתנאים בהם החטופים שלנו מוחזקים? לא שהיינו צריכים את הסרטון של דובר צה"ל על המנהרה, כאילו מישהו חשב אחרת. מעונים, מורעבים, חולים. איכפת לכם? כל אלה שנרצחו ונאנסו ועונו ונשרפו או בותרו, איזה תנאים היו להם? אתם בכלל מסוגלים להבין איך המשפחות שלהם מרגישות? קשה לשאול אבל יש לכם קרבה ישירה ללוחם, לפצוע, לנרצח? לא מאחלת לכם את ההרגשה.
באחד הדיונים דיברו על זכויות שלהם, שווי זכויות, בני אדם – הם לא בני אדם. מי שמתנהג כך, הוא לא בן אדם ואין לו שום זכות. הם חלאות המין האנושי, מפלצות, וכך צריך להתנהג אליהם. התנאים בשדה תימן יותר מדי טובים להם. צריך להכניס אותם לתוך בור באדמה.
שופטים. הלבישו אתכם גלימות, נתנו להם כורסאות עור, סידרו לכם במה וזה עלה לכם לראש. אתם באמת מאמינים שאתם מורמים מעם, שכולם נבערים מדעת וכל החכמה אצלכם. בעורמה, פיסה אחר פיסה ניכסתם לעצמכם סמכויות לא לכם והפכתם את עצמכם לשליטי-על שאין לערער עליהם. המצאתם מילים ומושגים – סביר, מידתי, מניעה חוקתית – שאין מאחוריהן ולא כלום מבחינה משפטית. הן משמשות אתכם כטיעון מלומד לסתימת פיות. הלא מה זה שלטון חוק? חוק אמור להיות אובייקטיבי אבל מידתי זה לא דבר אובייקטיבי אלא זה סובייקטיבי. שלטון החוק נועד בפירוש לכך שהדעה האישית לא תיכנס לעניין. אתם יצרתם מערכת מתנשאת, מנותקת מהעם, מנותקת מהלב היהודי, מערכת שרוצה להפוך אותנו למדינת כל אזרחיה.
במגילת העצמאות שאתם אוהבים לצטט מתוכה, כשמתאים לכם, מוכרזת הקמתה של מדינה יהודית ואנחנו, אני מאמינה שרוב העם, לא מעוניינים לשנות זאת. כן, גם דמוקרטית, ברור, אבל יהודית. לא ניתן לשנות זאת. ברור שלא יהיה קל כי אתם צברתם כוח וכוח בידיים הלא נכונות והלא ראויות הופך לכוח הרסני ומשחית. אין בכם טיפת ענווה ובלי ענווה אין משפט צדק. איבדתם את המצפן והמצפון היהודי ואתם מושיטים יד למבקשי רעתנו. היכן מונח הלב שלכם? הגיע הזמן שתעשו חשבון נפש. אלול, זמן אלול.
הייתי אזרחית פשוטה, אנונימית, ובעל כורחי ב-7 באוקטובר נעקרתי בייסורים מהמקום הזה. באותו הרגע ניתן לי, לנו, תפקיד בתהליך הזה של הגאולה כי כך אני מאמינה, שאנחנו בתהליך גאולה מייסר אבל הוא גודל יותר מכל אחד מאיתנו. כן, גם ממכם. משכך אנחנו כבר לא נחזור לאנונימיות שלנו, בכל אופן לא בזמן הקרוב, אנחנו נשמיע את קולנו ונפעל ולא נרפה עד שנביא לשינוי המיוחל בכל המערכות ונדאג שמותם של יקירינו לא יהיה לשווא. דמם זועק אלינו לא להרפות. חשבתם שגם הפעם נעבור לסדר היום כמו עם סבארו ומלון פארק? צוק איתן ושומר החומות? אז זהו, לא. העם הטוב והישר עם הלב היהודי והאמת והאמונה התעורר, לצערנו בעקבות מכה איומה ונוראה מתמיד אבל התעורר וכאשר הנשמה מתעוררת, היא רק מתעצמת והולכת והיא תנצח.
בשבוע הבא אזכרה של ה-12 חודשים של הבת שלי. אין מילים שמתארות את הכאב והצער, המחנק. אין לי כוחות לכלום אבל את המעט שיש לי אני מביאה לכאן. אני מבקשת מכולם, פניתי כאן לשופטים, אני פונה גם לשופטים, מציעה לכם - אני לא יודעת אם הייתם – ללכת לסיור בדרום. לכו לבארי, לכו לנחל עוז, לכו לרעים, לכו לנובה, לכו למיגוניות. מיגונית כזאת קטנה, בקושי עשרה אנשים יכולים להיכנס אליה, אבל במיגונית שלה היו 40 אנשים. אחד על השני. אין לי מושג מה קרה לה. אין לי מושג. לא נתנו לי לזהות אותה ואני אפילו מפחדת לשאול באיזה מצב היא הייתה. לכו לשם ואחר כך אולי ביקור בשדה תימן ותשוו ותחשבו. איפה אתם? מה עלינו לעשות?
אני מתפללת שכל החטופים יחזרו בריאים ושלמים. אני בן אדם מאמין ואני מתפללת שהשם ייתן לנו כוח להתמודד עם השכול הבלתי נסבל והבלתי אפשרי הזה. ראש השנה מתקרב ואני נזכרת בראש השנה האחרון שהיא הייתה איתי. כיפור. היא דתל"שית אבל בכיפור האחרון היא באה איתי לבית הכנסת. היא אמרה, אימא, אני באה איתך, גם לכל נדרי וגם לנעילה. היא באה איתי והייתה זוהרת ויפה. אני לא יודעת איך אני אעבור את זה. היא נרצחה בשמחת תורה, ביום ההולדת שלי. את הבשורה שהיא איננה קיבלתי בדיוק בשעה שנולדתי. אל תשכחו בבקשה. אני מרגישה, כל הזמן אני מרגישה שהעם שכח את ה-7 באוקטובר. זה לא באותה עוצמה. התקררנו. התקררו כאן דברים והתחילו לבעור דברים אחרים. תמיד תזכרו את זה. אנחנו לא רוצים עוד מכה כזאת. לא רוצים. זה הספיק לכל החיים, ל-1,000 שנים. תודה.
קריאה
¶
אנחנו דודות של שגיא שחי וחטוף בעזה כבר 346 ימים ארוכים מאוד. למרות הקושי, ואנחנו כבר נפגשנו עם והיינו כאן, 11 חודשים שאנחנו באות ומתחננות ומדברות שוב ושוב, אי אפשר לנרמל את זה. את דיברת על זה, על השגרה הזאת ואנחנו במרוץ נגד הנרמול. המשפחות תשושות, מתפוררות, גמורות וכל מה שאנחנו אומרות זה איזה יופי שלא התקשרו כי אם מתקשרים, הם באים בארונות. אנחנו במצב כזה שכבר שמחים שאין טלפון. כמה אפשר לחכות? כמה? מתי יהיה המעשה? מתי ישבו לשולחן דיונים? מתי ישבו לשולחן של משא ומתן ונדע שמתקדם משא ומתן ושיש לנו עתיד לראות את יקירינו בבית? בינתיים זה לא קורה. אין לנו שולחן של משלחת כלשהי שיושבת עכשיו לשולחן דיונים. אין דבר כזה. לא קיים כרגע כך שאין לנו אפילו אופק. אין לנו כלום. מה תגידו לנו? איך נתחיל כל בוקר? איך נלך לישון?
לשגיא יש תינוקת בת 10 חודשים שהוא עוד לא ראה. הבוקר שמענו אותה בטלפון והיא כבר מקשקשת. אתם יודעים מה המילה הראשונה שילד אומר? הוא אומר אבא. איך התינוקת של שגיא תגיד אבא כשאין לה למי להגיד את זה? אין שם אבא ללמוד ולומר את המילה אבא. זה הזוי.
אני שואלת למה הם עדיין בעזה. תסבירו לי למה הם עדיין בעזה. עברה שנה, חלפה שנה, יש שיר כזה, חגי תשרי, הנה עברה לה שנה והם עדיין בעזה. למה? מה אנחנו עושים כאן בלי בכל רגע לחשוב על כך שהו שם ולא החזרנו אותם? חייבים להחזיר את כולם ולא לחכות עוד ועוד. המשפחות מתפוררות. אתם לא רואים כאן היום הרבה משפחות, אנחנו נקווה שאנשים יו כלו לחזור ולגייס עוד כוחות כי אנחנו לא נרפה. אנחנו לא יכולים להרפות כשהם עדיין בעזה. מה אתם עשיתם והאם היום כל אחד מכם שקם הבוקר, האם הוא שאל את עצמו מה הוא עושה היום כדי להחזיר אותם? מה אני עושה היום למענם? אנחנו מבקשים לא לחזור ליום יום.
בנוסף ליישובים שהציעה קודמתי, תגיעו לניר עוז. תראו מה קרה בניר עוז. ניר עוז עדיין עומד על תילו. אושוויץ. כך נראה עכשיו ניר עוז ואפילו יותר גרוע. ניר עוז, ישוב שעמד מלכת ברמה שמסתובבים שן חתולים נטושים וטווסים. זה מה שרואים בניר עוז. בתים שרופים, חתולים ששמים להם מדי פעם אוכל וטווסים. תגיעו גם לניר עוז. זה לא נגמר, הסיפור הזה לא נגמר עד שהם לא חוזרים הביתה. להחזיר אותם הביתה. אנחנו לא יכולים לבוא שוב ושוב ולהבין מה קרה כאן שאתם עוד לא עשיתם מעשה להחזיר אותם הביתה.
אני מבקשת מכולכם, כן, גם מי שעם הראש בהטיה, נכון, קשה לראות אותנו, קשה, ולנו כל בוקר קשה עוד יותר. תודה.
אסתר אבירן
¶
אני שומעת מה את שואלת והלב שלי איתכם ואיתנו. אני יכולה להגיד לך שאני כאימא ללוחמים, הלוחמים שלנו עושים הכול כדי להחזיר את הילדים שלכם הביתה כולל לסכן את החיים שלהם.
אני אמשיך את דברי חברתי גליה. היינו כאן בדיון הקודם בהקשר של ניגודי אינטרסים בלשכת עורכי הדין. אנחנו רוצות לומר כאן שבג"ץ הוא יציר כפיים של כל מה שמנוגד לרוח הגדולה של העם. רוח העם, המסורת, התורה, חיבור לשורשים, הרוח הגדולה של עם ישראל ושל צבא הגנה לישראל על לוחמיו הקדושים. בג"ץ מייצג תפיסה שמקורה שורשי הנצרות ולא ביהדות, תפיסה שאומרת שחיי האויב קודמים לחיי העם. בג"ץ בין השאר הפך להיות אכסניה – כמו שאמרה חברתי גליה – של ארגוני זכויות אדם שזו מילה מכובסת לנציגי רוצחים. נותנים לך סטירה - תושיט את הלחי השנייה. הנוח'בות שורפים לך ילדים, - תן להם פירות ואסלות מנירוסטה. הנוח'בות חטפו לך תושבים, תינוקות, זקנים וטף - בוא תן להם מזרנים עבים ונוחים ותדאג להם לביקורים של הצלב האדום. תושבי עזה שחטו, בזזו ואנסו – תדאג שיגיעו משאיות הומניטריות בכל מחיר, שגם החיילים שלנו ישמרו על נתיבי דרך של המשאיות ההומניטריות. או כמו שאמר האדון השופט יצחק עמית, אנחנו כאן בשבילכם לכל דבר ועניין – כך הוא אמר לארגוני זכויות אדם.
אנחנו כאן בשבילכם. אנחנו באמת חיים בשני עולמות, העולם של נבחרי העם ועולם הדיקטטורה של בג"ץ. הכוח באמת משחית. בג"ץ לקח לעצמו כוח ושולט בעריצות, חורץ גורלות של חיילים, מתיישבים וגונב את השלטון לאור היום. בג"ץ יצר כאן שני עולמות. אם אתה בצד שלו, מותר לך הכול – לשרוף צמיגים באילון, לחסום כבישים, לא להתגייס בשם הסרבנות, לערער את הביטחון של כולנו, להיכנס למעגל הקרוב של ראש הממשלה אליו הביתה ולהתמנות להיות יועץ משפטי בנכלוליות. זה בסדר כי אתה בצד הנכון. כשאתה בצד הנכון, הכול מותר לך.
לצערנו זה זולג גם לילדים שלנו הלוחמים. שלוחות של הבג"ץ בדמות יועצת משפטית ופרקליטה צבאית שפוגעות בלוחמים ובמלחמה בגלל חשש מפגיעה בחפים מפשע. עזה מלאה בחפים מפשע. בדמות פרקליטה צבאית שנכנסת ועוצרת מאות לוחמים לאור היום בשם האג ואחר כך בשקט בשקט מתחת לזרקורים היא משחררת אותם מחוסר ראיות. את זה לא הראו בטלוויזיה. בג"ץ ופצ"רית שנצמד להוראות פתיחה באש, הוראות שפוגעות והורגות את ילדינו בגלל אוכלוסייה בלתי מעורבת. בג"ץ ופצ"רית שעל כל צעד ושעל רצה לחקור את לוחמינו שמחרפים נפשם כדי שכולנו, כולל עופר כסיף שלא נמצא כאן, שקרא לילדים שלנו נאצים, וגם הוא יוכל לשבת כאן. גם כסיף שקורא לילדים רוצחים יושב כאן בזכות הילדים שלנו. בג"ץ שבגללו זועקים חיילינו תנו לנו כבר לגמור עם המלחמה ולהגיע לחטופים אבל כובלים לנו וקושרים לנו את הידיים כי כל היום חוקרים אותנו לדעת. זה הקול של הלוחמים בעזה. בג"ץ שמנותק מהעם עד כדי לקום מול אבא של חטוף או מול אימא שכולה כמו גליה כאשר הם פשוט קמו להם מהכיסאות והמשיכו כי לא התאים להם לשמוע, כולל אדון אלעזר שטרן שקם עכשיו, כי אף פעם לא התאים לו לשמוע אמת.
המילה חוק חזרה כאן בדיון הקודם שוב ושוב. שלטון החוק אבל החוק הוא קדוש רק כשאתה בצד הנכון. אם אתה שורף צמיגים באילון, זה חוקי כי אתה בצד הנכון. אם אתה סרבן ולא מתגייס, זה חוקי כי אתה בצד הנכון. אם אתה תופס אדמות ואתה לא יהודי, זה חוקי כי אתה בצד הנכון. אם אתה משחרר מנהל בית חולים שיפא ומחבלים רבים לאור היום, זה חוקי כי אתה בצד הנכון.
שיטת הסניוריטי זאת מילה מכובסת מאוד של דיקטטורה של מי שבצד הנכון. שלטון החוק שהגברת קארין שלא נמצאת כאן חזרה עליו כמו איזו מנטרה, שלטון החוק, אם הוא נאמר על ידי איש שמאל, זה בסדר. זה אומר שאני אמשיך לשלוט. אבל אם זה נאמר על ידי איש ימין, זה לא.
אנחנו אימהות ללוחמים, אני פונה אליך אדון שמחה היקר, באות לכאן כי אנחנו צועקות את הצעקות של הילדים שלנו שרוצים לנצח. אנחנו קוראים לכם לחזק. באנו לכאן לחזק אתכם, שתפסיקו להפסיד לבג"ץ כי בג"ץ גנב וגונב את השלטון מהשנייה הראשונה שהוא הבין שהימין עולה כאן ומתחזק. אנחנו קוראים לכם להחזיר עטרה ליושנה ולבקש שהרשות המחוקקת תחזור להיות רשות מחוקקת ותפסיק את השוד לאור היום של המדינה שלנו כי כמו שראינו כאן יש השלכות הרסניות על החיים שלנו כולל משהו שרשמתי כאן ולא קראתי אבל הבג"ץ אפשר לאורך שנים למחבלים להתקרב לגדר, לגעת בה ולפגוע בה עד האסון הגדול שקרה.
בעזרת השם שיהיה לכולנו כוח ועם ישראל חי. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה רבה. אנחנו נצא לדקה הפסקה ונשוב בשעה 12:30.
(הישיבה נפסקה בשעה 12:29 ונתחדשה בשעה 12:30.)
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו בעניין הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024. מדובר בהצעת חוק ממשלתית.
יהודה אבידן
¶
שלום. מנכ"ל המשרד לשירותי דת. בפעם שעברה עת הגענו לוועדת החוקה הארכנו את כהונת הרבנים ולאחר מכן, מכיוון שאנחנו לא עושים בסמיכות את מועצת הרבנות יחד עם הבחירות לרבנים, ניתנה תקופה של שלושה חודשים בין האחד לשני.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מבקש דבר אחד. אני לא חושב שיש כאן שמאל וימין. גם אני אבא ללוחמים ואני מקווה שרוב האזרחים שמסתובבים כאן בכנסת, אני יודע שלא כולם, הם הורים ללוחמים, כאלה שיש להם ילדים בעזה גם ברגע זה. אני מבין את הרגישות, בצדק, למשפחות שעוסקות עם החטופים בעד ונגד משני הצדדים. אין מה לעשות, אנחנו כבר אחרי זה. אני חושב שלתת כאן מקום לאנשים שלא קשורים לאירוע הזה של החטופים אלא יש להם ילדים לוחמים ודרך זה ללכת כאן על אג'נדות, לא משנה מה היו, במקרה הזה מכפישות או על בית המשפט העליון, עם כל הרגישות אני מבין את זה אבל אני חושב שאנחנו צריכים לשים גבולות לעניין. אני יודע שמשפחות של חטופים לא תמיד מדברות בדיוק לעניין אבל אני חושב שיש גבולות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אגיד לך ואמרתי את זה פעמים רבות. באופן עקרוני, ודאי עם משפחות חטופים ומשפחות שכולות, מדברות כאן ואני מאוד מאוד משתדל לאפשר, גם כאשר אומרים דברים שבעיניי הם טובים, גם כאשר אומרים דברים שבעיניי הם איומים ונוראיים וגם כאשר ממש תוקפים אישית. הכלל אצלי בוועדה – כל יושב-ראש ועדה עושה מה שהוא רוצה – שאף אחד לא מפריע להם, גם לא כשהם אומרים דברים שהם מקוממים חלק מחברי הכנסת, חלק מהיושבים בקהל והם מדברים ללא הפרעה. הסיטואציה של מה שנקרא אימהות ללוחמים, שגם זה מגיע משני צידי המתרס, אני מסכים שזה לא עיקר האירוע. שמענו כאן דברים במשך כמעט חצי שעה, ולהוציא שלוש דקות אחרונות, דיברה אימא שכולה, אחריה דיברו שתי נציגות של משפחות חטופים ואחר כך דיברה אם ללוחם. מבחינתי עדיף, גם כשאני שומע דברים, אבל גם בזה הגיעו לפעמים נציגים מעמדות שמאוד מאוד לא מקובלות עלי - אני מעדיף שכל עוד זה נשאר בגבולות האלה, שזה בערך היחס שאת עיקר הבמה מקבלות משפחות שכולות ומשפחות חטופים, לא לבדוק בציציות של הדוברים. הבן אדם אומר לי שהוא קרוב משפחה של חטוף. אתה יודע שאני הייתי במשך תקופה די ארוכה בסטטוס של בן דוד שלי שהוא חטוף ולא חשבתי שבגלל זה אני צריך להשתמש בתואר. כבר הגיעו אנשים עם קרבה יותר רחוקה ואמרו שהם משפחות חטופים ונתתי להם לדבר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היא אמרה שהילדים שלה עכשיו מצילים את החטופים. בסדר. אם זה משהו שיוצא מגדר הרגיל, אני רומז ביותר עדינות. כל זמן שפרק הזמן שאנחנו מנהלים על זה דיון יותר ארוך מפרק הזמן שהם לקחו, אני מעדיף לא להתייחס לגופם של דברים גם כאשר אני מסכים איתם וגם כאשר אני לא מסכים איתם.
יהודה אבידן
¶
אנחנו מדברים כאן על הצעת חוק של הארכת כהונה של מועצת הרבנות הראשית כתוצאה מכך שהתארכו הבחירות לרבנים הראשיים כתוצאה מאיזושהי בעיה שנוצרה.
יהודה אבידן
¶
לכן אני אומר לך הכול. היה מישהו שניסה לשנות סדרי בראשית של 100 שנים, עוד מזמן הרב קוק שהקים את מועצת הרבנות וקבעה איך מועצת הרבנות מחולקת. דובר על כך שיש עשר רבנים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עשרה. אחת הבעיות הייתה שהם רצו שיהיו עשר רבנים. זה היה לב הבעיה. הם רצו עשר כאשר החוק קובע עשרה.
יהודה אבידן
¶
רצו שיהיו עשר נשים אבל לא בעיה של עשר נשים אלא גם רצו עשר נשים מסוימות והרבנים הראשיים לא הסכימו. מועצת הרבנות הראשית כולה ללא יוצא מן הכלל קיבלה החלטה לא להסכים וכתוצאה מכך הוגש בג"ץ שהתארך והתארך. בסופו של יום בג"ץ נתן הנחיה לבצע את הבחירות גם אם לא ימונו והגוף הבוחר יקבע על 140. זו בעיה שצריך לפתור פעמיים. פעם אחת - הגיע הזמן לתת ייצוג הולם לנשים ועל כך המשרד הגיש הצעת חוק ממשלתית שתבוא בשבוע הבא לממשלה.
יהודה אבידן
¶
לכן אנחנו מבקשים להתאים בהתאמה, כיוון שנדחו הבחירות, גם את מועצת הרבנות הראשית לישראל. הסיכום שהיה הוא שיידחה עד ה-31 בדצמבר וכהונתם תמשיך לא במקום שהיא הפסיקה אלא ההפסקה שלהם תתבטל והם ימשיכו בכהונה שלהם כי נכון להיום אנחנו נמצאים במצב שמעולם לא קרה כאשר מהבוקר אין לנו מועצת רבנות. אנחנו מקווים מאוד מאוד שזה לא יארך יותר משבוע.
ארז מלול (ש"ס)
¶
גם בלי נשיא בית משפט עליון המדינה נושמת. די עם הדמגוגיה. יאללה, אני רוצה להבין את החוק.
יהודה אבידן
¶
יכול להיות שבשבוע הבא אתה לא תנשום. מהיום אין מועצת רבנות וזה אומר שכל מכולה שתגיע לנמל לא תוכל להכניס בשר ללא כשרויות כי אין מי שיחתום. מה לעשות, זה החוק וזאת הלקונה. לכן עכשיו אנחנו צריכים דחוף לסיים את הנושא הזה.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
זה דבר חריג שהוא מתבקש בנסיבות העניין אבל בגלל שהוא חריג, נכון לעשות את זה כך שאורך התקופה של הדחייה צריך להיות המינימום הנדרש לצורך הביצוע של הדברים. זה בגלל החריגות של העניין.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מבחינת סדר הדיון, אם חברי הכנסת רוצים להתייחס בהתחלה או רוצים לשמוע קודם את הארגונים ואז נתייחס. אין כאן הרבה ארגונים שביקשו לדבר. לבחירתכם.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
בתוך עמנו אנחנו יושבים. אפשר לשים כאן, כמו שהעלה מנכ"ל המשרד לשירותי דת, את הרב קוק. אני חושב שזה אחלה דיון, מה עשתה הרבנות הראשית לישראל מאז הרב קוק שאנחנו יודעים מה מידת הציונות שלו ועד הרב שמחבר שירות לצבא לירידה מהארץ. אני חושב שהעניין הזה של החיבור הזה, אפילו שהוא לא לב הדיון, הוא בעצם מדגיש לנו שאם אמרנו לא מזמן איכה הייתה לזונה קריה נאמנה, אני חושב שהרבנות הראשית לישראל בעידן הנוכחי, התהליכים שאנחנו עושים כאן, אנחנו מזנים את המעמד שלה בעיני הציבור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יהודה, אני לא חושב שאתה מדבר בצורה נאותה. אני לא חושב שאתם מדברים בצורה נאותה. חבר כנסת מדבר ברשות הדיבור שלו גם אם הוא אומר דברים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. זכותך למחות בתורך ולא להתערב בדבריו. הוא יסיים את דבריו ואם תרצה להגיב אחר כך להגיב, אני בהחלט אתן לך את זכות התגובה. אני רוצה לומר שבאווירת ערב יום כיפור, הוא נתן לך מחמאה מאוד מאוד גדולה, הוא קרא לך פקיד. בפיוטים של האשכנזים אנחנו מכנים זכור פקיד. מתייחסים לפקיד כאשר הכהן הגדול המשרת בבית המקדש נקרא פקיד. אם כן, הוא החמיא לך.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מוחה על כל פרשנות עדתית אבל באמת ומעומק הלב. הבנתי מה אתה אמרת היושב-ראש. אני אומר שלי המונח הזה של אשכנזי ולא אשכנזי, הוא תמיד מפריע.
תליתי את דבריי בכוונה בציטוט ממגילת איכה ולא אמרתי את המילה שאמרתי סתם.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני אומר שוב שאני שמתי בכוונה את הציטוט ממגילת איכה, להגיד שאני לא מחבר מילים שנמצאות היכן שהן נמצאות בספרים שלנו. אני חושב שהדיון עצמו עכשיו על הארכה ועוד הארכה ועוד הארכה, יש בו בעיה של מוסד שמתנתק מהעם לאורך זמן. אני חושב שאם היה אכפת לעם באמת ממה שקורה שם במכולות, בכשרויות ובבתי הדין, לא משנה היכן, ובתפקיד הרבנים הראשיים – הייתה קמה כאן צעקה גדולה כאילו ראש הממשלה או יושב-ראש הכנסת או אפילו יושב-ראש ועדת החוקה יאריך את הקדנציה שלו בכמה שהוא ירצה כי יש רוב לעניין הזה ואז אפשר לשחק עם המשמעות של השקיעו כל כך הרבה זמן וקצבו כהונות ואנחנו מאריכים ומאריכים. הרי על פניו גם הצעת חוק שאני הגשתי שמתעסקת במבנה הגוף הבוחר של הרבנות כבר כמה שנים יכלה להידון בהארכה שממילא התקשינו לתת. אני אזכיר לכולנו שאז היה סוג של שמירה על ניקיון הבחירות לראשי ערים שכיוון שהם חלק מהגוף הבוחר, לא יהיה בתוך הבחירות לראשי ערים סוג של שוחד מסוים שישפיע על עמדתם באשר לבחירות לרבנות הראשית.
האני יודע היכן אנחנו עומדים היום. אני מכיר את זה מספיק, כמו שכולנו מכירים את זה, לפי לוח השנה, לראות כמה זמן עבר. הייתי רוצה להאמין למנכ"ל משרד ממשלתי שזאת הסיבה שצריך עכשיו לשנות את הגוף הבוחר, בגלל שהוא לא יהיה עשר נשים במועצת הרבנות אבל אני חושב שגם ההצעות שאני שמתי כבר כמה פעמים על שולחנה של הכנסת לצירוף נשים לגוף הבוחר, לא דיברו אפילו על 50 אחוזים. לא על 100 אחוזים אלא גם לא על 50 אחוזים. אני חושב שלגבי חלק מההצעות לפחות, אם כנים דבריכם ובזאת תיבחנו, היו בודקים את אותן הצעות ומסתכלים על הנשים. אני אגיד לך שהשאלה הכי קשה שקיבלתי הייתה ואם תהיה אחת רפורמית מתוך גוף של 150 או 180. גם שם אני אומר שבזמנו יחד עם הרב אלי בן-דהאן, כדי להוסיף נשים – ואני חושב שזה קריטי כי כולנו יודעים כמה נשים הן לקוחות של הממסד הרבני, של הרבנות הראשית, בין אם זה בכשרות, בין אם זה בנישואין וגירושין, בין אם זה בגיורים. כל מה שהרבנות נוגעת בו, לפחות 50 אחוזים מהלקוחות הן נשים. ראיתי, והשבת גם קראתי כמו שכולנו קוראים, את הנושא של לימוד תורה על ידי נשים ועל רבנים גדולים שקוראים לזה.
לכן אני חושב שאם היו שמים כאן את הדברים על השולחן אנחנו עדים לזה שחלק מהמסחרה הפוליטית בתהליך הפוליטי הכי בזוי והכי מלוכלך שיש היום, שזו בחירת הרבנים הראשיים לישראל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אסביר לך למה אני שואל. אני חושב שנוצר כאן קונצנזוס מדהים מסביב לשולחן. צריך לשנות את הרכב הגוף הבוחר כדי שיהיה בו יותר ייצוג נשים. תראה מה זה, המשרד לשירותי דת אפילו הפיץ תזכיר בנושא, אתה בנושא, אתה חושב שזה מה שצריך לקרות, גם אני הקטן חושב שזה מה שצריך לקרות, לדעתי גם טלי מסכימה למרות שלא שאלתי אותה, יכול להיות שכן ויכול להיות שלא.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
בדיוק. אל תניח שום הנחה. תראה איך טועה. זאת טעות גם של גבר ובפרט של שמחה רוטמן להניח הנחות לגביי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בשמי ובשם צוות הוועדה אני מתנצל על כך שנשאתי את שמה של טלי לשווא.
אני בכל זאת רוצה למקד אותך אלעזר. מאחר ואין ספק שצריך לעשות את השינוי הזה, וכולם מסכימים לו, מאחר והשינוי הזה כרגע גם כולם מסכימים שנכון לעכשיו פקעה כהונתם של חברי מועצת הרבנות הראשית וגם אי אפשר לבחור ואתם לפני שיבחרו את הרבנים הראשיים ולכן בכל מקרה נדרשת הארכה - בעצם על הצורך בהצעת החוק הממשלתית הזאת כרגע אין ויכוח. פרק הזמן המינימלי אליו אנחנו צריכים להאריך בכפוף למה שאמר אלעזר שטרן השני או הראשון – אני חס ושלום לא מדרג בין אלעזר שטרן היועץ המשפטי של הוועדה לבין חבר הכנסת אלעזר שטרן – פרק הזמן הנדרש לזה, בין היתר כדי שנוכל, כמו שאמרת, אם כנים דברינו, לשקול את הצעותיך והצעות הממשלה ואולי הצעות של חברי כנסת אחרים לעניין שינוי הרכב הגוף הבוחר, אז בואו נקבע את פרק הזמן בצורה כזאת שנוכל לעשות את זה כמו שצריך. מהבחינה הזאת אני לא מצליח להבין למה צריך להתווכח על מה שיש עליו הסכמה.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני אסביר לך משהו. כדי שאנשים לא יחשבו שאתה באמת תמים כל כך. יכולתי לטעון טענת "מיגו", אבל אני אלך הפעם לדברים היותר פשוטים, כיוון שהסתמכת על מה שאמרתי ואמרת שהכול ברור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
טענת מיגו, אחד מסוגי ה-מיגו הוא ... מאחר וברור שגם אם אתה רוצה, אתה לא יכול לשתוק.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
מראש ידעתי שיש כמה אפשרויות ל-מיגו ולכן הלכתי לדבר אחר, אני מניח למה שאמרת בבוקר, לאחד מ-13 הכללים שהתורה נדרשת בהם אצל רבי ישמעאל. אני יודע שאמרת שפרט שהיה בכלל ויצא מן הכלל להעיד, לא ללמד על עצמו לבדו יצא אלא על הכלל כולו יצא.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אם הייתי יודע שזה לא תהליך מושחת, אולי הייתי.
אמרתי שאני הייתי מוכן לקבל את זה בתנאי שתלך למה שאמרתי באמת. אמרתי 40 אחוזים נשים. שאלת אותי אם היית אומר לי שתרד ל-30, תסכים? אמרתי שאני אסכים. אתה רוצה לסכם את זה עכשיו?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מציע שנתמקד בנושא הדיון. כרגע מדובר על פתרון הבעיה שנוצרה כתוצאה מדחיית הבחירות. לגבי פרק הזמן, אני בהחלט מבין שכוונת הממשלה לקדם חקיקה בנושא. תכף נדבר על לוחות הזמנים הנדרשים.
יהודה אבידן
¶
בהצעה שלנו יש 40 אחוזי נשים. אם אתה מוריד את הרבנים, יש 40 אחוזים. אני לא אשם שאתם לא בוחרים אף אישה לראשות העיר. מה אתה רוצה מאיתנו? אם אתה מוריד את הרבנים שזה משהו אחר, מתוך הגוף של נציגי ציבור – 40 אחוזים נשים. אמרתי נכון או לא?
יהודה אבידן
¶
אלעזר, היום זה אפס ואנחנו מביאים את זה ל-40 אחוזים. תגיד לי מי עוד עשה את זה חוץ מאיתנו.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
המשחק הזה הוא לא הוגן בהיבט של אם תבחרו נשים למועצות, תהיינה מאחר ואפשר לומר שאם תתנו לנשים טוענות רבניות להיות חלק מהגוף של הרבנים או תתנו בכלל לנשים להיות רבניות.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
לא אני התחלתי בזה. אני מזכיר לך אדוני היושב-ראש שמנכ"ל המשרד אמר שלב העניין הוא שצריך לשנות את הגוף הבוחר כדי להוסיף נשים. לכן זה לב הדיון. אתה לא יכול להגיד לי אם ואם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כרגע זה לא קשור. גם אם הצעת החוק של המשרד לשירותי דת לא תקודם, דחייה חייבת להיעשות כרגע. אין על זה ויכוח. אני חושב שזה משפיע רק על משך הדחייה ועל זה כדאי לדבר. אני חושב שהוועדה הזאת תצטרך לדון גם בהצעת החוק הממשלתית, גם אם תהיה הצעת חוק פרטית שלך בנושא שתרצה להצמיד אותה כשזה יעלה להצבעה וגם אם יהיו הצעות חוק אחרות. אנחנו נצטרך לדון בהרכב הגוף הבוחר. אנחנו צריכים לעשות את ההארכה כך שאנחנו לא נעשה צחוק מעצמנו. אם אנחנו חושבים שהדבר הנכון הוא שבגוף הבוחר יהיו יותר נשים והרכב הגוף הבוחר יותאם ושהרכב הבחירות לא ייתקע עוד פעם כמו שנתקע בבחירות לרבנות הראשית, שזאת אחת מהסיבות, אנחנו צריכים לתת לזה את פרק הזמן המתאים. כמה הוא? נדבר על זה אבל אני חושב שעל זה יש הסכמה ולכן בואו נתקדם.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מתקדם. אני רק אומר שאנחנו כולנו יודעים שהא בהא תליא. זאת אומרת, מועצת הרבנות הראשית והאישור שלה על ידי רבנים ראשיים מול הרבנים הראשיים עצמם שגם הם באוויר או לא משנה איך נקרא להם כרגע - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אני מבין שצריך להתמקד בדיון. אני רק אומר שאתה לא יכול להתעלם מהתלות שבין הדברים האלה. דרך אגב, התלות החוקית, אם אני רוצים לקרוא לזה, או הפורמלית, ובאמת גם בתלות שאי אפשר כל פעם לקחת כל חוק שקשור לרבנות הראשית ולומר שעכשיו אנחנו מדברים בתאריך הזה או עכשיו אנחנו מדברים כל בעוד שלוש שנים.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
לא באו חברי כנסת. אני לא עושה פיליבסטר. אני מדבר לעניין עצמו. תן לי שתי דקות ואני מסיים.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
תודה. אני אומר שאי אפשר להבדיל בין נגיד הדיון הזה על התוכן שלו, על מה שגם היה כאן, לבין איך נראית היום היהדות במדינת ישראל, איך נראית הכשרות במדינת ישראל, כמה אנשים מתחתנים היום ברבנות ולצערי הרב הרבה פחות ממה שאני הייתי רוצה שיתחתנו כדת משה וישראל. תמיד אנחנו מביאים לכאן פירורי חוקים של דחייה ודחייה ואנחנו יודעים גם מה קורה בעניינים האלה מאחורי הקלעים, בין אם זה הרב הספרדי ובין אם זה הרב האשכנזי, ואנחנו לא דנים במה שאמת חשוב לנו - לפחות חשוב לי ואני לא יודע אם להם – על איך נראית היהדות. לא איך נראית היהדות בישיבות ולא ביישובים הדתיים ואני מתכוון לאלה שמגדירים עצמם כדתיים. אני חושב שלדיון הזה של דחייה ודחייה והתקוות שאפילו נוצרות מצירוף נשים לגוף הבוחר בצורה משמעותית יש היבטים שאנחנו תורמים להורדת קרנה, לפגישה קשה בזהותה היהודית של מדינת ישראל ובסוף הפציינטים הם או פציינטים כפויים או פציינטים שלא צריכים.
המשפט האחרון. הרי אתה ואני יודעים בכאב גדול שחלק משמעותי מחברי הכנסת שאכפת להם מהדיונים כאן – ואני לא מתכוון למי שיושב בדיון הזה – לא מכבדים את הפסיקות של הרבנות. זה לא מעניין אותם, לא הכשרות של הרבנות, לא הגיורים של הרבנות, לא כלום. הם באים כאילו לדאוג לנו והם עושים לנו את ההפך. תודה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תודה. רק שאלה עובדתית לפני שנמשיך. נכון לעכשיו או לפי השיטה הקיימת, יש גוף בוחר של 140. נכון?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע מה אני שואל ואני רוצה דווקא את התשובה של משרד המשפטים. אותם כללי בחירה, זהות האנשים תשתנה מהרבה מאוד סיבות, אבל כללי ההרכב של הגוף הם אותם כללים. נכון? בסדר. נכון להיום על פי כללי ההרכבה של הגוף לגוף הבוחר, הגענו ל-140. אני שם לרגע בצד את אותם 10 ומה קורה איתם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נציגי הרבנים הראשיים. שם אותם שנייה בצד. מתוך 140, כמה נשים נכון להיום מכהנות בגוף הבוחר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מונו עכשיו לפי השיטה הקיימת כולל אלו שמכהנות אקס-אופיציו, כולל נציגות שר, כולל הכול.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא וולונטרי. מי שמכהנת כראש מועצה אקס-אופיציו. אתה לא עשית לה טובה. אני שם לרגע בצד את האקס-אופיציו. הגענו ל-17 מתוך 140. נניח שבמקום שהיה כתוב רבנים, רבניות, היה כתוב 10 נציגי ציבור שממנים הרבנים הראשיים. לא הייתה את הבעיה עם מועצת הרבנות הראשית והפסק שלה והם היו ממנים חצי-חצי. חמש פלוס חמש. היינו מגיעים ל-17 פלוס חמש ואז היינו מגיעים ל-22 נציגות מתוך גוף של 140.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש עוד הרבה מאוד שאלות אבל באופן עקרוני כל גוף ממנה שוקל את השיקול שלו ואתה לא יכול לכבול את שיקול הדעת שלי בגלל גוף אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
22 מתוך 150. אם כרגע בהערכה סבירה תתקבל ההצעה שהוצעה בתזכיר ככתבו וכלשונו, של המשרד לשירותי דת, יהיו יותר מ-22 נשים בגוף הבוחר?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לפחות 28. זאת אומרת שכרגע מבחינתי לפחות – אני אומר את עמדתי שאני כן חושב שצריך שיהיו יותר נשים בגוף הבוחר, זאת עמדתי האישית שנראה לי שגם אלעזר תומך בך – הצעת החוק שלכם היא צעד קדימה. צעד מספיק גדול או לא מספיק גדול, נדון בה כשהיא תהיה מונחת על השולחן. אני לא רוצה לון בה כרגע.
יהודה אבידן
¶
אבל יש רק טעות אחת בכל מה שאמרת. בגוף הבוחר החדש יכולה הממשלה להחליט שהיא לא ממנה שרה ושר. בוחרים מחדש. יהיו שני שרים. יכולה הכנסת להחליט שהיא לא רוצה נשים.
יהודה אבידן
¶
נכון. היא תחליט שהיא ממנה רק גברים אבל תזכור שגם כאשר השר ממנה 10 נשים זה לא כי החוק חייב אותו. לכן אני אומר שיש הבדל בין החוק שמכריח לבין זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר, אבל את הדיון הזה נעשה כאשר נדון לגופו של החוק. רק אמרתי כהערה מקדימה שמבחינתי אחת הסיבות, גם אלמלא הדחייה שנובעת כתוצאה מעיכוב הבחירות לרבנות הראשית, אם כתוצאה מהדחייה הזאת נגיע לגוף בוחר שיש בו יותר ייצוג נשי כי נספיק לתקן - נשמע את התיקון שלך, נשמע את ההצעה של חבר הכנסת אלעזר שטרן ואולי יש חברי כנסת אחרים שהגישו הצעות חוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם נגיע למצב של הגדלת הייצוג הנשי, מבחינתי זו מטרה ותכלית ראויה לדחייה הזאת בלי קשר כרגע לוואקום שנוצר. היה לי חשוב לומר את זה לפרוטוקול.
ארז מלול (ש"ס)
¶
אדוני היושב-ראש, ראשית אני רוצה למחות על דברי הבלע שנאמרו כאן על הרבנות הראשית. רק ראינו בתקופת המלחמה כשבאו אלופים בצה"ל אל הראשון לציון באמצע הלילה כדי שיפסוק על נעדר, אם הוא נעדר או חלל, מה שהיה מזור למשפחה. התרת עגונות. כל מה שנעשה רק במלחמה ואני לא מדבר על השוטף. אם כן, מה שנאמר זה לא ראוי, זה בזוי ואני באמת מצפה שכמו שיוליה התנצלה, שגם אתה תתנצל על מה שאמרת. אם היית מסתובב יום אחד עם הראשון לציון רב יצחק יוסף אצל העם שבשדות והיית רואה איזה קהל חילוני מקבל אותו ואוהב אותו – היית משנה את הדברים אבל אתה בתוך הבועה שלך, בתוך מגדל השן שלך ואין לך קשר עם העם שבשדות ואתה לא מבין את העוצמה של הרבנות הראשית כיום ואת התרומה שהיא תורמת.
פעם ראשונה אני יושב מול שלושה אנשים שנקראים יהודה. יהודה אבידן, יהודה כהן ויהודה עוביידי, המשנה למנכל המשרד לשירותי דת וברכות על התפקיד החדש.
לעצם החוק. אני רואה שבחוק כתוב הארכת כהונה של הרבנים הראשיים ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות. מה זה ההוראות הנוספות?
ארז מלול (ש"ס)
¶
אני שואל את המנכ"ל. דבר שני, אנחנו מאריכים את תקופת הכהונה. איך עובד עכשיו לוח הזמנים של הבחירות הבאות? הרי יש זמן אחרי שנבחר, לפני שנבחר, פג תוקף, בכמה זמן אתם יכולים להיערך? על זה החוק לא מדבר. מתי יהיו הבחירות למועצת הרבנות? זמן סביר ובלי דחיות.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
הגענו לכאן כי אין ברירה וצריך להאריך. כל הדעות וכל הרעיונות והאידיאולוגיות של זה או של זה בהקשר של איך צריכה להיות הוועדה או לא, או מה מוסד הרבנות או לא, איך כן או איך לא, אני לא חשודה באי הבעת דעה, אני מנעתי בגופי ממש - ואם אני אצטט את דבריו של עמית בכר, מנעתי בגופי ממש על יסוד הענישה שאני לא חברה כאן – את חוק הרבנים לדוגמה.
טלי גוטליב (הליכוד)
¶
אני מתגאה בזה מאוד. עובדתית גם אתם חזרתם בכם מזה כי הבנתם שלא עושים חוק ג'ובים בזמן מלחמה. מכל מקום, זה לא משנה, זכותכם לדעתכם, אני לא ת"פ של אף אחד אלא רק של עם ישראל. אני רק אומרת שאת החוק הזה צריך להעביר כי אין ברירה. שיהיו בשורות טובות לכם ישראל. תצביעו.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
אני כן אעיר אדוני בקשר למה שאמרת, זה עלה מבין הדברים כאן, שלהאריך את התקופה שיש כרגע בהצעת החוק הממשלתית בשביל לתקן את הגוף הבוחר - עלול לעורר קשיים ועלול לעורר בעיה.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
שינוי כללי המשחק. גם כך אנחנו נמצאים כבר אחרי התאריך וכולי. לשנות את הגוף הבוחר להאריך את הזמן של הבחירות ואת הכהונה שלהם בצורה מאוד חריגה, כמו שאמרנו, ולהאריך את זה אפילו עוד יותר בשביל לשנות את הגוף הבוחר רגע לפני, עלול להוות בעיה.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
זה עלול להוות בעיה כי עלול להיות שינוי כללי המשחק באמצע המשחק. צריך לחשוב איך מסתכלים על זה, האם המשחק מתחיל רק בנקודה מאוד ספציפית מהרגע שאפשר, של פרסום הגוף הבוחר כן או לא, או שבגלל שאנחנו כבר נמצאים בתקופה, ברגע שהחוק הזה יעבור, של למעלה משנה של הארכה וכבר היו אמורות להיות בחירות – השאלה איפה בדיוק מתחיל המשחק. כך או כך, זה עלול לעורר קושי משמעותי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני בהחלט מסכים איתך שיש קושי משמעותי באירוע הזה. אנחנו נמצאים בדחיות על גבי דחיות, חלקן נובעות מהמלחמה, חלקן נובעות מהבג"ץ, חלקן נובעות מכל סיבה אחרת, חלקן נובעות אולי אפילו משיקולים פוליטיים. אני לא דן בזה כי כרגע אני מתמודד עם מצב נתון. ביקורת שהייתה לי על חלק מהדברים האלה הבעתי בזמן אמת מעל כל במה כאן. אני חייב לומר שכאן בהקשר הזה, לפחות להבנתי, הסיבה שאנחנו עכשיו נזקקים לדחייה הזאת היא בגלל שנעשה ניסיון לשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק. זאת אומרת, יש חוק שגם עבד כך במשך הרבה מאוד שנים והוא אמר שהרבנים הראשיים בוחרים את הנציגים שלהם, בוחרים רבנים, ופתאום החליטו שהם לא בוחרים רבנים אלא בוחרים דברים אחרים, שזה שינוי ואני חושב שכולם יסכימו שהוא שינוי דרסטי. באה הכנסת ואומרת שלשנות את כללי המשחק תוך כדי משחק, תראו מה קרה, זה הביא אותנו לדחייה נוספת שאנחנו לא רוצים בה. למרות שכאשר הם צודקים - בעיניי הם פועלים בצורה בריונית - אנחנו מקשיבים להם ואם הם מדברים על צורך בהרחבת הייצוג הנשי, גם הממשלה וגם הכנסת אומרת נכון, רק בואו נחליט אנחנו איך עושים את זה בצורה נכונה ומאוזנת.
לא רק אני חושב כך ככנסת אלא גם הממשלה כי הרי היא הפיצה את שני התזכירים האלה בעת ובעונה אחת מתוך כוונה - לפחות להבנתי, ואם משרד המשפטים חושב אחרת, שיאמר – שהם יחולו על הבחירות הקרובות. הם לא אומרים שאנחנו משנים עכשיו את הרכב הגוף הבוחר שהוא יחול על הבחירות. אני מדבר כרגע על הממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל הבחירות האלו נדחו כתוצאה משינוי הרכב הגוף בוחר. הבחירות של מועצת הרבנות הראשית נדחו כתוצאה מזה שחלה בעיה ועיכובים בהרכב הגוף הבוחר בגלל אותה בעיה שאנחנו נפגוש אותה בעוד שתי דקות והיא זהה לחלוטין. לכן הציעה הממשלה , לפחות להבנתי, שתי הצעות חוק, אחת ליד השנייה. תזכיר אחד כבר עבר קריאה ראשונה ואחד כרגע בשלב ההכנה. מדובר לעשות גם וגם. הבעיה שמעלה היועץ המשפטי של הוועדה היא איך אתם כממשלה רואים אותה. האם אתם מכינים את הצעת החוק הזאת כממשלה ואתם לא רואים בזה או רואים בזה שינוי כללי משחק תוך כדי משחק אבל שראוי לעשות אותו. איך אתם כממשלה עושים את זה. חשובה לי תשובה של משרד המשפטים.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
אדוני, אני אוסיף על השאלה שלך ואשמח אם משרד המשפטים יוכל לענות. האם אתם רואים הבדל בין מצב שבו שני התיקונים – גם הדחייה וגם שינוי הגוף הבוחר - נגיד שניהם היו מגיעים לשולחן או שכרגע יש רק את הדחייה ויותר מאוחר יגיע שינוי הרכב הגוף הבוחר. האם אתם רואים הבדלים מבחינת שינוי כללי המשחק. אני כן רואה הבדל.
יערה למברגר
¶
אני אתחיל מהאמירה הראשונה ואנחנו מצטרפים לדברי עורך דין שטרן. בעינינו אין ספק שצריך לדחות את הבחירות למועצת הרבנות הראשית במינימום הנדרש. המשרד לשירותי דת יודע שאנחנו ממש עבדנו ובדקנו תאריכים שיהיו ישימים אבל המינימום הנדרש. אנחנו חושבים שבעניין הזה צריך להקפיד ויש להיזהר מלעשות כאן דחייה שהיא אורכה מדי.
יערה למברגר
¶
זה לעמדתנו. אם יש תכליות חשובות אחרות, אנחנו לא חושבים שהצדקה לדחיית הבחירות למועצה להשגת תכליות חשובות אחרות. זאת אומרת, אנחנו דחינו מה שנדרש עכשיו בשל העיכובים הקודמים, בשל ההיערכויות, העלות שבעצם החוק מחייב וכדומה. זו נקודה אחת.
נקודה שנייה. יש כאן שאלה שאני חושבת שהיא מורכבת לגבי שינוי כללי המשחק במהלך המשחק. אמר עורך דין שטרן ובאמת השאלה היא איך רואים את ה-טיים ליין, מתי מתחיל המשחק. אני חושבת שזו שאלה שיש בה עמדות שונות, יש דרכים שונות להסתכל. אנחנו לא חשבנו שהמועד הרלוונטי - התלבטנו בין כמה אפשרויות - הוא פרסום האספה. זה בוודאי מוקדם יותר אבל יש כמה אסכולות שיכולות להיות בזה. אין לנו כרגע עמדה מוחלטת בעניין הזה. אומר אדוני שהפצנו תזכיר בשלהי חודש אוגוסט. אמרנו שתזכיר הוא תחילת תהליך חקיקה, בחקיקה ממשלתית.
יערה למברגר
¶
אנחנו הפצנו תזכיר. היה לנו גם מאוד חשוב לקבל את הערות הציבור לתזכיר והן התקבלו. חשוב לי שהוועדה גם תדע. התקבלו הערות ציבור משמעותיות מארגונים רבים כאשר גם בחלק גדול מהערות הציבור הועלתה השאלה של שינוי כללי המשחק במהלך המשחק. זאת אומרת, זאת שאלה שגם חודדה בהערות הציבור ולכן היה לנו חשוב במהלך התהליך לקבל אותן.
יערה למברגר
¶
לא פסלנו את זה להפצת תזכיר. בסופו של דבר ההחלטה של גיבוש העמדה הממשלתי, מבחינתנו זה לפני העלאה לוועדת שרים לענייני חקיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אגיד לך את הבעיה שלי. אני מקבל מה שאת אומרת במובן תיאורי כמובן. לא מסכים עם מה שאת אומרת. אני לא יכול להיות עיוור. אני הרי כבר הארכתי את החוק הזה וישבנו כאן כמו שאת אומרת וספרנו את המינימום הנדרש לטובת הארכה מינימלית, ואז מה קרה? התערבו בהליך תוך כדי ההליך וכתוצאה מזה נדחה מועד הבחירות לרבנות הראשית וכתוצאה מזה עכשיו אנחנו באים להארכה שנייה שאתם מבקשים ממני כממשלה. זאת אומרת שלא הבאתם בחשבון את העובדה שהליך הבחירות ייתקע בגלל התערבות בהליך תוך כדי הליך. אולי הייתם יכולים, אולי לא הייתם יכולים, אני לא בא אליכם בטענות רטרו אבל אני אומר שעובדתית זה קרה. עכשיו אתם אומרים לי בוא תקבע תאריך במינימום ומה יקרה? תרחיש מאוד סביר שאם לא נשנה את כללי הבחירה ולא נדאג שיהיו נשים בגוף הבוחר בשיעור גדול יותר כפי שהן היום, התוצאה תהיה שנחזור בחזרה למקום הראשון ונייצר שוב את אותו אירוע. כסיל שוגה באיוולתו ובמקרה הזה גם שונה וגם שוגה.
אני לא מבין למה לחזור ולייצר את המציאות הזאת שאתם תבואו אלי שנייה וחצי אחרי תחילת המושב ותגידו ששוב זה נדחה, שוב נשאר ואקום ושוב אין גוף בוחר ומעמידים את הממשלה בהפרה ומעמידים את כולנו מטומטמים. אני לא מצליח להבין את זה.
לכן אני אומר את האמירה שלי ואני חושב שהיא הכרחית ואומר שאני רוצה גוף בוחר עם יותר נשים, אני חושב שזה גם נכון יותר, כנראה המשרד הממשלתי חושב שזה נכון יותר, גם אתם חושבים שזה נכון יותר, אפילו התיישרו כל הכוכבים בשורה אחת, גם בג"ץ חושב שזה נכון יותר וגם אלעזר שטרן חושב שזה נכון יותר שיהיה גוף בוחר מתואם יותר. מן הסתם יהיו ויכוחים אבל בוודאי במינימום יהיה יותר טוב מהמצב היום. לכן אני חושב שזאת תכלית מאוד מאוד ראויה.
אם תגידו לי פרסום, הזמן הכי מאוחר והזמן הכי מוקדם, נדחה כדי שנוכל להגיע בתיאום כאן בכנסת להסדר נכון. הרי אנחנו לא בוחרים כאן ל-10 דקות אלא אנחנו בוחרים כאן משהו שילווה את מדינת ישראל הרבה מאוד זמן כך שהחיפזון יכול להיות מהשטן. קיצרנו את התקופות כאן לא למינימום, גם על זה רבתי איתכם ואתם אמרתם לי שאני נותן המון, המון, המון זמן סתם. זאת הייתה המריבה שלכם איתי. נכון? את זוכרת?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מסתבר שלהמון, המון, המון זמן שנתתי עכשיו באים להארכה והגענו לוואקום שאין מועצת, מציאות שאני מקווה שאתם לא רציתם שנגיע אליה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני ודאי לא רציתי. לכן אני מבקש, ראשית - אני כמובן לא בא אליך בטענות - ענווה תפיסתית של כולנו כאן לגבי מה הוא פרק הזמן המינימלי הנדרש, דהיינו, לחשוב ולהשאיר זמן פציעות ולהשאיר זמן כדי שלא יהיו טעויות.
דבר שני שאני רוצה. בעיניי אחת מהתכליות של הדחייה הזאת, שלא נחזור על מה שקרה ונצטרך עוד דחייה. זאת בעיניי תכלית לדחייה. זאת לא התכלית העיקרית אבל זאת תכלית מאוד מאוד חשובה לדחייה הזאת ואני אומר את זה כאן על השולחן. אני חושב שזאת תהיה טעות אם אנחנו ננציח לבחירות הקרובות או את הוואקום ובסוף נהיה עם גוף בוחר של 140 כי לא ימנו ואז יהיו פחות נשים כך או כך או כך או כך, או שיהיה גוף בוחר חסר שלא משקף את מרב האינטרסים שהמחוקק התכוון, או שנבוא עם עוד דחיות. לא רואה בזה טעם. אני כן רוצה שאנחנו נקדם את זה בצורה נכונה.
שמנו את זה לרגע בצד. תכף נדבר על ההוראות הנוספות והשאלות של ארז מלול לגבי חישובי התאריכים, כשנגיע אליהם.
אוהד וייגלר
¶
ארגון עתים. כבר הספקנו להיכנס כאן לפרטים ולפרטי פרטים של הצעת חוק אחרת. אני יושב כאן בדיון ואני בעיקר מאוד מובך מהמצב אליו הגענו, מובך מהסיטואציה שהממשלה בעצם גרמה לנו למצב שאין בו מועצה, אין רבנים ראשיים ואני אומר את זה בפה מלא: היה אפשר למנוע את המצב הזה, חד משמעית. אם הממשלה ואם המשרד היה מתנהל במהירות, בחדות ובהכוונה יותר מדויקת, לא היינו צריכים להגיע להיום בבוקר כשאין לנו לא רבנים ראשיים ולא מועצת רבנות ראשית. היה אפשר לפרסם את התזכיר הזה קודם והיה אפשר לקדם אותו. כל הדברים האלה הם מאוד ברורים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מצטרף לחלוטין. העובדה שאנחנו נמצאים כאן בתאריך הזה, היא בעיניי לא תקינה. אני לא מצליח להבין למה את התזכיר הפשוט הזה לא הביאו לפני חודש.
יהודה אבידן
¶
להזכירך אדוני, אתה כן תיקנת את זה, זה שטורפד ברגע האחרון חוק הרבנים שם תוקן גם הנושא הזה, זה גרם לדבר הזה. לכן כן שמת את דעתך.
יהודה אבידן
¶
כן טיפלנו בזה. כבר אמרו לי שלא ניתן לגעת בזה כי כבר נקבע תאריך ואני לא יכול לגעת. זה הסיפור.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הוויכוחים בתוך הממשלה, אני מצטרף למה שאמרת. אני לא דן כרגע בשאלה איזה משרד עשה את העיכוב. השורה התחתונה היא שממשלת ישראל התעכבה כאן. את הוויכוחים מי אשם בזה, תעשו פעם אחרת. אני אומר לכל מי שידו הייתה בעיכוב שהוא צודק וזה לא היה בסדר.
אוהד וייגלר
¶
שלוש נקודות קצרות לגופם של דברים ואני מניח שתוך כדי הדיונים יעלו עוד נקודות שנתייחס אליהן. התייחס לזה היועץ המשפטי של הוועדה בתחילת הדיון. אנחנו צריכים להבין שאנחנו מדברים כאן לא בהארכת כהונה אלא במינוי מחדש של החברים וזה משהו אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עשינו כמה הארכות כהונה רטרו, לא קראנו לזה מינוי מחדש, מאז תחילת המלחמה מכל מיני סיבות.
אוהד וייגלר
¶
לכן אנחנו כאן. לגבי ההערות הנקודתיות. אני רוצה לדייק ולומר שכמה פעמים כאן עלה עניין תיקון חוקי המשחק תוך כדי המשחק. אנחנו לא תוך כדי המשחק אלא אחרי שהמשחק כבר היה אמור להסתיים. התזכיר פורסם אחרי התאריך האחרון מקיום הבחירות למועצה לפי החוק.
אוהד וייגלר
¶
ולכן כל הגרף הזה שאנחנו בונים כאן איזשהו תהליך, הוא מאוד מאוד מורכב ואי אפשר להתייחס לזה כלאחר יד.
הנימוקים שמופיעים בדברי ההסבר להצעת החוק בגדול הם שניים. הנימוק הראשון הוא למנוע את הוואקום הזה והשני הוא להשפיע בצורה כזאת או אחרת על הרכב האספה, אם זה שהרבנים הראשיים יבחרו את הנציגים שלהם ואם זה ההרכב עצמו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, הם לא יכלו. החוק עצמו קובע את פרק הזמן בין בחירות לרבנות ראשית לבחירות למועצת. החוק המקורי, הראשון, קובע את פרק הזמן הזה מתוך הנחה שימונו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. זאת כוונת החוק. זה רצון החוק, שהרבנים החדשים בוחרים את הנציגים שלהם לגוף הבוחר. לשם כך עשינו את פרקי הזמן האלה. ישבנו כאן ודנו בזה. אתה לא יכול לומר שזאת גחמה של מישהו.
אוהד וייגלר
¶
לא אמרתי גחמה. היה אפשר להגדיר שהרבנים הבאים או הרבנים הנכנסים יקבעו את ההרכב. זה לא מה שקורה. יש כאן תאריכים וזאת בדיוק הבעיה שאנחנו משחקים וכל הזמן מגיעים ליומיים קדימה, ליומיים אחורה. ישבנו כאן בסבב עם לוח שנה ונכנסנו לדברים. זאת בעיה מאוד מאוד מהותית שנתייחס אליה.
עוד נקודה לעניין הוואקום. המשרד עצמו הוביל אותנו לוואקום הזה. אנחנו כרגע נמצאים בוואקום ועד שהחוק הזה יעבור בקריאה שלישית הוואקום הזה נמצא ואזרחי ישראל שלושה שבועות לפני ראש השנה נמצאים, וכמו שהמנכ"ל אמר, יש בעיה של יבוא בשר.
אוהד וייגלר
¶
השורה התחתונה היא שלא רק שאנחנו צריכים להגיע לפרק הזמן המינימלי, ואם עלו כאן על תיקונים נוספים אפשר לקבוע שבסבב הנוכחי לא צריכים שהבחירות יהיו חודש לפני סיום הכהונה כמו שקובע החוק הנוכחי אלא שבוע קודם. הרי גם כך לא תהיה העברת מקל מסודרת. גם כך משחקים איתם קדימה ואחורה, מחזירים אותם ומוציאים אותם. אפשר למצוא כאן פתרונות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן רציתי את ההתייחסות שלך לשאלה מהותית שמאוד עניינה אותי. אתה מעדיף כרגע שמועצת הרבנות הראשית הבאה תיבחר בגוף עם פחות ייצוג נשי או שנשלים את הליכי החקיקה לייצוג נשי ונשפיע על זה כבר לבחירות הקרובות? מה העמדה שלכם כארגון?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אף פעם לא חשבתי שאני אצטרך להתווכח עם ארגון עתים על זה שאני רוצה שיהיו יותר נשים בגוף הבור ואתם רוצים פחות. אומר לך את האמת. אני לא מצליח להבין את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם הייתה התנועה לאיכות השלטון, הייתי אומר נכון, אבל אתם ארגון עתים, אתם רוצים רבנות כמו אלעזר שאומר את זה, שהוא רוצה רבנות שיותר מחוברת לעם. אתה רוצה לסתום את הפה לנשים במדינת ישראל, לא לתת להן אפשרות ייצוג בגוף הבוחר בשם איזו קדושת הרעיון, אז בוא נאריך את זה לעוד קצת זמן שלא תהיה קדושת הרעיון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אבל הפסיקה של בג"ץ הייתה פרק זמן דומה לפני הבחירות כפי שהיו מתוכננות למה שעכשיו אנחנו רוצים לשנות. אם לבג"ץ את הרכב הגוף הבוחר ש-100 שנים נהג יכול לעשות את זה בפרק זמן מאוד קצר לפני בחירות, אני חושב שעדיף שאנחנו נעשה ונשתדל, כמו שאנחנו עושים הרבה דברים בוועדה, ותשים לב שמצאנו כאן הסכמות - שוב, יהיו לנו ויכוחים ונמצא פשרות – שיהיה יותר ייצוג נשי, יותר ייצוג מגוון בגוף הבוחר לבחירות הקרובות דבר שבעיניי הוא מטרה ותכלית מאוד מאוד חשובה, במיוחד שאנחנו יודעים שאם לא נטפל בחוק ולא נפתור את הבעיה הזאת, הבחירות עלולות להידחות שוב.
אוהד וייגלר
¶
בשורה התחתונה, ואני מניח שדברים יעלו תוך כדי, אנחנו מרגישים שהייצוג הנשי כאן הוא אצטלה ותחפושת לצורך הדברים האחרים שהמשרד רוצה לקדם.
יהודה אבידן
¶
בוודאי. אם לא הבנת את זה שמונה חודשים, בוודאי שזאת המטרה. רב זה רב, אישה היא אישה, רבנית היא רבנית. רבנית לא נהיית רב. תכניס לך את זה לראש.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יהודה, די. את הנושא של פסיקת בית המשפט והבעייתיות שהיא יצרה, אנחנו חווים כרגע. על זה אני חושב שאין ויכוח.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, אין ויכוח שהיא יצרה את הבעיה. גם אין ויכוח שבגוף בוחר הרבנים הראשיים בוחרים רבנים שלפי מיטב הכרתם הם רבנים. אתה לא יכול להכריח אותם מי הם רבנים ומי לא. אם אתה עושה את זה, אין רבנות ראשית יותר. מה שבג"ץ ניסה לעשות כאן זה מעשה שלא ייעשה. את הדבר הזה אנחנו חייבים לתקן כך או כך, או כך או כך. אם כבר, בעיניי התיקון הזה הוא אצטלה להגדלת תוספת הנשים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בסדר. אבל מה לעשות, אני המחוקק ולא הוא. אם החוק יתוקן כדי לוודא שרבנים הם כהגדרתה של הרבנות הראשית, זה מה שצריך לקרות כי אין דבר כזה. כמו שלא יתכן שהרבנות הראשית תחליט מי הוא שופט. יש הפרדת רשויות במדינה הזאת. אבל זה דבר אחד. על הדרך תועלת מאוד מאוד חשובה שגם נגדיל את הייצוג של הנשים בגוף הבוחר ובעיניי זה חשוב מאוד ואני לא יודע מה אם שהם מציעים זה מספיק. יכול להיות שצריך אחרת. יכול להיות שאני ויוליה – כנציגה של נשים בגוף הבוחר כרגע, נציגת הכנסת המכובדת לגוף הבוחר הנוכח ואני לא יודע אם היא תהיה גם לגוף הבא, אני מאחל לה שכן כי מן הסתם היא תעשה את עבודתה נאמנה – נגיד להגדיל את ייצוג הנשים בגוף הבוחר שמבחינתי זאת תוספת מאוד חשובה. אבל ההבהרה שהרבנים הראשיים יבחרו את נציגיהם, רבנים, לפי מיטב אמונתם, זה דבר שחייב לקרות בכל מקרה.
אוהד וייגלר
¶
אני לא רוצה להתייחס כי זאת לא הצעת החוק הנוכחית וחבל לפתוח את הדיון הזה עכשיו אבל יש לנו הרבה מה לומר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר שזה מבחינתי גם לא יתקבל כי אלה כללי משחק. זאת גם לא התערבות בכללי משחק תוך כדי משחק. זאת ההבנה שלבית המשפט אסור להתערב בכללי משחק תוך כדי משחק. זה הכו ל.
יהודה אבידן
¶
מבחינת ההוראות הנוספות, אנחנו צריכים להביא אותן. תכף אני אכנס לנושא הזה.
מבחינת לוחות הזמנים. אני חייב לומר גילוי נאות. הצעת חוק שאני הצעתי למשרד המשפטים הייתה בשלושה חודשים יותר מאוחר ואני אסביר למה. קצת לא הבנתי את נציגת משרד המשפטים. יערה, התגעגענו אליך. אני כן חייב לומר שכל המטרה, גם של לוחות הזמנים כפי שיערה הציגה אותם, הייתה במטרה לתקן את הגוף הבוחר לבחירות הנוכחיות של מועצת הרבנות. כלומר, נכון שביקשו מראש שזה יהיה בשני שלבים, כאשר בהצעת חוק אחת קיבלתי קיצור זמנים להערות הציבור ל-10 ימים ואחת ל-17 ימים. כן הייתה מטרה להביא את שני החוקים למועצת הרבנות הנוכחית.
משרד המשפטים חשב שפרק הזמן שביקשתי הוא זמן רב. לדעתי נפלה איזושהי טעות ואני אסביר. אם זה ב-31 בדצמבר, החוק אומר שאני חייב לקיים את הבחירות ב -1 בדצמבר. כדי לקיים את הבחירות ב-1 בדצמבר, זה אומר שאני צריך לסיים את כל התהליכים מהרגע שהכנסת מתכנסת ב-25 באוקטובר אז היא חוזרת לעבודה עד ה-9 בנובמבר.
יהודה אבידן
¶
20 יום לפני זה חייב להיות מפורסם ברשומות. הווה אומר שטכנית אני צריך שיהיו שארבעה-חמישה ימים לפני יהיה לי ביד את הגוף הבוחר, להעביר את הרשימה לרשומות, להתעסק עם זה, לדון עם זה, שוועדת הבחירות תאשר את זה.
יהודה אבידן
¶
לא. הכול מתחילים מחדש אבל הוא נאמר שכן. אנחנו צריכים שהכנסת תבחר, להעביר בשלוש קריאות, לא בשתי קריאות, ועזוב את הממשלתי. יש לנו גם הצעת חוק פרטית כי כשאתה רוצה קונצנזוס בבית, אתה משלב את כל הצעות החוק ביחד ואנחנו נצטרך תוך שבעה ימים לסיים את כל הקריאות בכנסת ואת כל העבודה, לפרסם, להביא את זה אלינו, להביא את זה לוועדה, לפרסם ברשומות ולקבוע בחירות.
יהודה אבידן
¶
אני חייב לומר שלפני שהתחלנו את הדיון התקשרה אלי היועצת המשפטית של הכנסת ושאלה אותי האם יש איזו כוונה לדחות. אמרתי לה שאני מבחינתי, זה התאריך שנתנו. אני שומע שיש בעיות במועדים. נתתי לה את מה שאמרתי לכם עכשיו, היא אמרה שהיא שומעת, היא מבינה, היא תחזור אלי. היא לא חזרה אלי אבל אני מאמין שהיא דיברה עם אחד מכם אולי.
יהודה אבידן
¶
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק תעבור לפתחך, הווה אומר שאתה צריך לפנות זמן לחוק הזה גם להסכמות וגם בלי הסכמות ולהעביר אותו בשלוש קריאות או בשתי קריאות או בקריאה אחת אם אנחנו נישאר רק עם ההצעה הממשלתית.
יהודה אבידן
¶
לכן אמרתי שצריכים להיצמד גם להצעות הפרטיות כדי ליצור קונצנזוס ולא להיות בידיים של אף אחד. אני מעריך שתוך שבעה ימים תפנו את הזמן במליאה ובוועדה. אני אומר את העובדות ואתם תעשו עם זה מה שאתם רוצים.
יהודה אבידן
¶
כמובן. דרך אגב, אני חושב שרק בזה לבד יש בעיה כי צריכים להודיע 10 ימים מראש ויש לוחות זמנים שהמועמדות נסגרת. אני לא זוכר את לוחות הזמנים בזה אבל צריך להודיע מראש, ההרשמה נסגרת וצריך להציג אותם.
יהודה אבידן
¶
לא רק שלא עושים בפגרה אלא שאלו אותי למה נקבע דיון למחר – כדי שאם חס ושלום אנחנו יכולים לסיים היום, צריכים ארבעה ימים מראש. כלומר, הכללים בפגרה הם שונים לחלוטין.
יהודה אבידן
¶
לא אמרתי מה חסר. אני נתבקשתי להציג את התסריט של לוחות הזמנים. דרך אגב, כל מה שאמרתי זה עם אפס תקלות.
יהודה אבידן
¶
ההוראות הנוספות. אם אני מבין נכון, ויתקן אותי אלעזר, זה מחזיר אותי להצעת החוק הקודמת או שהיא לא קיימת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רוצה לדבר על זה. עזוב. זה דבר שאני מנסה להבין. אני רוצה לוודא, וזה דווקא בגלל ההערות שנאמרו כאן גם על ידי היועץ המשפטי לוועדה, גם על ידי הממשלה, גם על ידי ארגון עתים וגם על ידי חלק מחברי הכנסת. הרי פרק הזמן כאן הוא כזה: אנחנו בזמנו קבענו הוראות שנועדו לזה שלא ינצלו את פרק הזמן של ההארכה לטובת משחקים בגוף הבוחר. "משחק" אחד אנחנו כן רוצים - משחק, אני אומר את זה כמובן במירכאות – מבחינתי אני שם על השולחן את הנושא של ייצוג הנשים והבהרה בעניין בג"ץ רקמן. אני רוצה לטפל זה אבל אני לא רוצה סיטואציה, ולכן הכנסנו כל מיני הוראות, שאתם הן באמצעות מינוי הרבנים והן באמצעות כל מיני הרכבי מועצות וכדומה, אתם תשחקו עם הרכב הגוף הבוחר כך שהוא יהיה נוח לכם לעניין המועצה. זה דבר אנחנו הקפדנו עליו בדיון הקודם והכנסנו את זה לחקיקה. האם ההסדרים האלה הם יותר מדיי, פחות מדיי או בדיוק מה שצריך אם אנחנו ממשיכים אותם גם למועד החדש?
יהודה אבידן
¶
אני מקבל אבל לדעתי ניתנה פרשנות לא נכונה ואני רוצה להבהיר אותה. אנחנו נעמוד על כך, על הפרשנות הזאת. אנחנו בהחלט חושבים שעכשיו, אם נקבל את זה עכשיו, נניח שנתחיל לעשות בשבוע הבא מינוי של 43 רבנים ואני אדרבן אותם כדי שהם ייכנסו לגוף הבוחר – יכול להיות שזה בעייתי.
יהודה אבידן
¶
אבל כן יכול להיות שאם אני עושה עכשיו הרכב למועצות הדתיות – הרכבי מועצות דתיות זה דבר שהוא בחוק. אף אחד לא יכול למנוע ולא ימנע מאיתנו לעשות הרכבים למועצות דתיות כאשר בכל מקרה בעוד חודשיים וחצי-שלושה חודשים הם הולכים הביתה. אי אפשר לעשות את הדבר הזה. אנחנו כן מקבלים שברגע שאני עושה הרכב, אותו אחד שנעשה לו הרכב, אם הוא נשאר בגוף הבוחר – הכול בסדר, ואם הוא לא נבחר – הולך הביתה. אותו אחד שנבחר לא ייכנס לגוף הבוחר, הבא אחריו יבוא. זה מקובל כדי שלא יהיה מצב שאני ממנה או דוחף לגוף הבוחר. את זה אני מקבל.
יהודה אבידן
¶
לא. נגמר. במקרה הזה משרד המשפטים קיבל את העמדה שלנו, נתן לבצע הרכב, בוצע בשבוע שעבר ההרכב והוא היה בגוף הבוחר והוא נשאר. אם לא הייתי נלחם על הנושא הזה, הוא לא היה נכנס להרכב, לא היו נותנים לקיים את ההרכב. אני חושב שאם כמו חולון שהוא היה בהרכב ונבחר פעם שנייה, הכול בסדר ואין לנו מחלוקת עם משרד המשפטים. אבל אם עכשיו הוא יצא מהגוף הבוחר, אני לא יכול למנוע מלקיים את ההרכב אבל הבא אחריו, תיכנס העיר הבאה וזה הדבר הנכון לעשות.
יהודה אבידן
¶
אתה צודק. אני אהיה עכשיו משרד המשפטים. כשאתה בא לבקש הארכות של כהונה והארכות של בחירות, אתה חייב לנסות להשיל מעליך כמה שיותר לזות שפתיים. אם מישהו חושב שזו הייתה המטרה, אנחנו באנו ואמרנו שהנה, אנחנו מוכנים, אני אבחר 20 רבנים, אף אחד מהם לא יהיה בגוף הבוחר הנוכחי. מקובל עלי. זו לא המטרה כשאנחנו ממנים רבנים וזו לא המטרה כשעושים הרכבים. אם מישהו חושב שזו המטרה, לא קרה כלום. הם לא יהיו בגוף הבוחר. אבל אף אחד לא יעצור מינוי ואף אחד לא יעכב מינוי, לא בהרכב ולא מינוי רבנים. זה מה שאמרתי.
עוד דבר. אני חושב שההתניה שניתנה שם בסעיף 7(2), לגבי סעיף (4) ו-(5) לא יכול לחול אלא מעכשיו. כלומר, אנחנו נכניס פרק זמן מה-1 בנובמבר לצורך העניין ונאמר שמי שהיה בגוף הבוחר הקודם, הוא יהיה. כלומר, בינתיים עברה חצי שנה כך שגם לא הגיוני שיאמרו שזו השפעה. אם מישהו נבחר לפני חודש וחצי-חודשיים בעיר באר שבע ועל פי הערים הגדולות הוא נמצא, אין סיבה בעולם שלמועצת הרבנות עכשיו הוא לא יהיה. אני כן מקבל שנקבע עכשיו כלל ונאמר שמה-1 בנובמבר ההרכבים לא יכולים להשתנות. כלומר, אני לא יכול להכניס חדשים להרכב.
יהודה אבידן
¶
אם מישהו לא היה כותב את ההוראות הנוספות והייתי אומר רק סעיף אחד, הכול בסדר. תמחקו. אף אחד לא מדבר כאן. ההוראות הנוספות הם סעיפים שכתבתם בפעם שעברה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני שאלתי שאלה והסיבה ששאלתי את השאלה הזאת היא ברורה. בזמנו עשינו דחייה, חשבנו שיש לנו תאריך מסוים לבחירות למוניציפאלי ואפילו הייתה הצעה לומר שראשי הערים שייבחרו, אמרתם דבר כזה, ראש עיר נבחר, אנחנו לא נדיר את הערים שנבחרות כי יש לנו דחייה של הרבנות הראשית. הרי כל העניין הוא שישקפו את הציבור. אותו כנ"ל בעניין הדבר הזה. רבנים, לפחות אצלי הסיבה שהכניסו כאן את הרבנים הייתה בגלל שחשבנו שמועצת הרבנות הראשית תבחר - לפי הצעת החוק שאז הייתה מונחת על השולחן - את הרבנים ואז אמרנו שאנחנו מייצרים סיטואציה של מעגל. אם אתם זוכרים, זה היה הנימוק שנאמר גם כאן בוועדה. הנימוק הזה כרגע ככל הנראה לא נכון. זאת אומרת, הוא כבר לא רלוונטי. לעצום עיניים ולא להסתכל על זה, זאת טעות. בעיניי, אם ממנים רבנים, אם היו מודיעים לי אז כאשר חוקקנו את החוק, שרבנים ייבחרו בשיטה הקיימת של תקנות רבני ערים, שאפשרות ההשפעה של משרד לשירותי דת ושל מועצת הרבנות הראשית על בחירת הרבנים היא מעטה יותר – אני חושב שזאת תהיה טעות גדולה שהרבנים שייבחרו, כמו ראשי הערים, אין בעולם סיבה שהרבנים לא יכהנו בגוף. אין סיבה ואין לזה הצדקה. זה גם לא נכון. גם את ראשי הערים החרגתי.
כשאני אומר את זה אני צריך להיזהר כי בכל זאת יש איזושהי שליטה - צריך לחשוב ואין לי תשובה לזה – למשרד לשירותי דת היכן הוא מתניע את התהליך והיכן לא. הוא יכול לבוא ולומר שהוא יתניע את התהליך היכן שיושב הבן אדם שמפריע לו. מאחר ובאופן עקרוני התנעת התהליך כרגע זה רק במקום חסר, זה לא להדיח מישהו. זה לא כמו ראש עיר או ראש מועצה דתית.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
היו מספר רציונלים ואחד מהם היה החשש מהשפעה על הרכב הגוף הבוחר. במובן הזה החשש הזה קיים גם עכשיו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
החשש תמיד קיים. יש השפעות בהן השחקנים המעורבים הם כאלה שאני פחות חושש שיהיה כאן משחק. הרי גם ראש עיר חדש, זה השפעה על גוף בוחר. הרכב מועצה דתית נבחר, זה גם השפעה על גוף בוחר. עמדת ממונה שאנחנו לא רוצים שיהיה שם, הרכב נבחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נכון אבל אנחנו יודעים את מידת הדומיננטיות שיש למשרד לשירותי דת בעצם ההחלטה אם עושים בחירות להרכב כזה או לא וגם בתוצאת ההרכב. לכן לגבי מועצות דתיות, אני חושב שאסור לעכב את התהליך כי זו באמת פגיעה בדרך ואני חושב שהוא צודק. מצד אחד אסור לעכב את התהליך. מצד שני אם התחלף בעל התפקיד, שלא תהיה לזות שפתיים, שהבן אדם שנבחר - הוא ייכנס. לזה אני מסכים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר שלגבי רבנים בשיטה הקיימת, קשה לי עם זה. אני חוקקתי את זה, חשבתי על ההשפעה האדירה יחסית בעיקר של מועצת הרבנות הראשית, פחות של השר, ואמרתי שתהיה מועצת שבוחרת רבנים וממילא מיד אחר כך הם בוחרים אותה. עשינו כאן ברטר. נתנו לזה מענה בחוק השני. לכן אני אומר שאני לא יודע אם כאשר בוחרים לפי התקנות הקיימות, הרציונל הוא אותו רציונל, בטח לא באותה מידת עוצמה, בטח לא לאור חלוף הזמן. אני לא יודע
אני כן מציע שלא נכריע בזה עכשיו כי ממילא אנחנו הולכים בעזרת השם להתעסק בהרכב הגוף הבוחר, בחקיקה שתעסוק בהרכב הגוף הבוחר. אני מציע שאת השאלה הזאת שאין לי עליה תשובה, אז נחליט בה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כרגע לא. אני לא רוצה למחוק את זה, בטח לא לגבי רבנים. אני כן רוצה הוראה שאם יש כאן איזו בעיה שכתוצאה מהדבר הזה אומרים לו אל תקדם - - -
יהודה אבידן
¶
קידמנו. אם אני מוציא אותו, אתה לא יכול לקדם. זו הבעיה. נתנו לי מקום אחד, נכון. אני רוצה לומר עוד פעם שאני קידמתי הרכבים אבל במקום אחד בלבד. אני רוצה להזכיר שכל מה שנתנו בפעם שעברה, את לוחות הזמנים והסכמנו לסעיף הזה, כי אני הראיתי באופן ודאי לייעוץ המשפטי ולכן גם כתבנו את זה, בהתאם ללוחות זמנים, שעל פי לוחות הזמנים כשביקשנו דחייה, טכנית לא יכולתי לקדם לא הרכבים ולא רבנים. לכן אמרנו שכיוון שעד לאותו תאריך אין לי בעיה שיירשם שבהרכבים, מי שיעשה לא יוכל להיכנס לגוף הבוחר ורבנים. הלך מי שהלך ופירש שמתוך הן אתה שומע לאו, שגם זה שאני לא יכול להכניס לגוף הבוחר, אני גם לא יכול לקדם הרכבים. לכן אני שם את זה על השולחן כרגע.
יערה למברגר
¶
תשלים מה הייתה עמדתנו. תגיד את השורה התחתונה. אני חושבת שצריך להגיד את זה בהגינות. האם אמרנו לך שאי אפשר למנות הרכבים?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יהודה, את טענת הבנתי. אני עדיין לא הצלחתי להבין תשובה ממשרד המשפטים. אפשר לקדם הרכבים או אי אפשר לקדם הרכבים?
יערה למברגר
¶
כן. רציתי להוסיף לשיקולים שאדוני ציין קודם. יש עוד שיקול נוסף שהוזכר כאן זה שיקול של מידה. יש כאן משמעות מסוימת בגלל כפל הכמות. אני רוצה לתת תמונת כל השיקולים שצריך לקחת בחשבון ואני מקבלת את זה שבאמת זה משהו מורכב יותר וצריך לחשוב עליו.
לדוגמה. אם למשל אנחנו הולכים בשיטה בה ממנים הרכבים חדשים ופשוט מי שמונה לא ייכנס אלא ייכנס הבא שאחריו ברשימה. יש כאן משמעות גם של מידה. מה קורה עכשיו אם זה נעשה על 40. האם זה משנה את הייצוגיות שהחוק התכוון אליה כשהוא התייחס לערים הגדולות, למועצות הגדולות? האם זה מביא למצב שבסופו של דבר יהיו לנו את ה-40 ערים לא גדולות אלא הבינוניות והקטנות? במובן הזה זה לא אחד שיוצר אלא יש אפקט מצטבר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
היא צודקת. אני מסכים איתך אבל אני אומר שאת המידה הזאת צריך לפתור. אני חושב שהסיטואציה, בוודאי שהמחוקק לא בא ואומר איזו מידה. אם בסופו של דבר נגיע למסקנה שזה יהיה אנשים שמייצגים 40 ערים קטנות, זה גם יתנגש לי עם הוראת החוק. הרי לפי חוק צריך לקדם הרכב בתוך זמן מסוים ואם לא התקדם הרכב בתוך זמן מסוים – הוא יהיה חייב למנות ממונה ואז הוא יוציא את הבן אדם בכל מקרה כי הוא ימנה ממונה. אם כן, מה עשיתי בזה? לכן עדיף לי שזה יהיה הרכב עם נבחר ציבור שמידת ההשפעה היא כזאת אבל עדיין יותר טוב מאשר ממונה שיוציא אותם.
יערה למברגר
¶
שאלתם מה הייתה עמדתנו. אני חושבת שבסופו של דבר עמדתנו הייתה מאוד דומה למה שאדוני אמר. לא מנענו את זה באופן אפריורי אבל אמרנו שנסתכל על מידה. לכן למיטב ידיעתי אנחנו סברנו שאין מניעה ואני יודעת על יותר מאחד, יהודה יודע את הפרטים, אולי הלשכה המשפטית יודעת - - -
יערה למברגר
¶
כי אני לא יודעת מי בוחרים בהרכב, האם נבחרה הרשות המקומית הזו או האחרת. אני רק אומרת שאנחנו כן הכרנו את זה מהיקף מסוים אבל כן אמרנו שצריך לראות מה המידה המצטברת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הנושא סבוך. הבהרה שלא מונע הרכבים, אני לא מוכן שזה ימנע הרכבים. חד וחלק. אם צריך הבהרה שאין באמור כדי למנוע קידום הרכבים – אני רוצה שזה יהיה כתוב.
אני מציע שנחלק את זה לשני חלקים. את ההבהרה שהוא אמר כאן, אני רוצה שתיאמר. אני לא רוצה לעכב הרכבים. כל שנייה שיש ממונה ולא הרכב או שיש הרכב שלא משקף את תוצאות הבחירות, זה נזק. המחוקק אמר עד שנה. הוא לא אמר לחכות לרגע האחרון. עם כל הכבוד, לא בשביל בחירות למועצת אנחנו נתקרב לעבור על החוק בהקשר של מינוי הרכבים או שנשאיר הרכבים שלא משקפים את רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בבחירות האחרונות. דחינו את זה מספיק זמן, בגלל המוניציפלי, בגלל המלחמה, בגלל 1,000 סיבות. לא רואה סיבה לדחות הרכבים.
לגבי מה ההשפעה שתהיה להרכבים החדשים על הרכב הגוף הבוחר – אני כבר אומר שזה יידון בחוק. יכול להיות שבשאלת המידתיות נאמר שמבין הערים בהן השתנה ההרכב, יהיו גם את הנתונים רלוונטיים, ייבחר בהגרלה. אז היכולת לעשות פיין טיונינג יורדת. הוא שינה 10 הרכבים, נבחר מתוכם חצי בהגרלה. לא יודע. אז נראה. אני אומר שלא לעצור אותו בהרכבים, אני כן רוצה שיהיה כתוב כי אחרת אנחנו יוצרים מצב שאנחנו פוגעים בחוק.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אסביר לך. מה שקורה כרגע זה שאם אתה מקדם הרכבים, חברי מועצות דתיות שנמצאים בגוף הבוחר, אתה עלול להוציא אותם מהגוף הבוחר. אומרת לך היועצת המשפטית לממשלה שאם אתה תעשה את זה, אתה תגרום לכך שאתה רצית את איקס המועצות הדתיות הגדולות ביותר אבל תקבל את איקס המועצות הקטנות ביותר וזאת פגיעה. כתוצאה מהדבר הזה הם גזרו מניעה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא כוללת אלא מידתית. אני אומר שאני רוצה אין מניעה ולגבי המידתיות, כמה מהם ייכנסו לגוף הבוחר כן או לא, למשל בהגרלה - נחליט שכולם נכנסים - ואגב, בעיניי צריך שכולם נכנסים בהרכב, עוד לא ממונים כי כממונים זאת בעיה אחרת אלא שכל ההרכבים ייכנסו - בעיניי זו הדרך הנכונה. אם אנשים יבואו ויגידו שזה יותר מדיי פיין טיונינג, יותר מדיי משחק, מבחינתי אחרי מסך בערות אני מוכן גם לשמוע על פתרונות של הגרלה.
אוהד וייגלר
¶
אני רוצה לומר משהו על זה. צריך לקחת בחשבון – אני מניח שיצעקו עלי עוד רגע – שלמשרד יש השפעה משמעותית בהליך חידוש הרכבים. אם המשרד לא רוצה לחדש הרכב מסוים, הוא יכול. החוק נותן לו. החוק מסמיך אותו אם הוא לא מרוצה מההרכב, לא לחדש.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
השליטה היא לא לקדם את הליך ההרכב. השליטה היא לא לקבוע מה יהיה ההרכב אלא האם הולכים על הרכב.
עובדיה ויזל סנקרי
¶
הייעוץ המשפטי של המשרד לשירותי דת. כל ראש רשות מקומית שמבקש לחדש הרכב של מועצה דתית, הוא מגיש אלינו למשרד בקשה. יש חידוש הרכב ואנחנו חייבים לדון בזה בצורה שוויונית. אם ההרכב הוא שלם מבחינת המסמכים, מבחינת הפעולות שנעשו, אנחנו חייבים לקדם את זה. אין לנו שליטה למנוע את זה.
יהודה אבידן
¶
בינתיים אני ממתין בתור אצל הייעוץ המשפטי שיעמדו בקצב של הבקשה לחידוש הרכבים והם יכולים לבדוק גם שהרבה לא ש"סניקים שם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אין בעיה שנבחרו ש"סניקים. זה רצון הבוחר. אני לא מבין מה אתה רוצה. יש גם ראשי ערים מהליכוד שנבחרו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
נבחרו מכל המפלגות. אני מקווה שרצו לזה. אני לא מבין מה אתה רוצה. זו בחירה דמוקרטית. זה לא שהוא מחליט.
לכן אני אומר שאני כן רוצה הוראה שלא מעכבים הרכבים. לגבי מידת ההשתתפות של ההרכבים החדשים בגוף הבוחר ככל שיהיו, ניתן לזה מענה בחוק השני. אני כבר שם את זה כאן על השולחן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. אם יובהר לפרוטוקול על ידי משרד המשפטים שלא מעכבים הרכבים וניתן מענה לנושא של השילוב שלהם למענה הזה במסגרת החוק הזה, אני לא אצטרך לרשום את זה בחוק. אם לא יובהר, אני ארשום את זה בחוק. אני לא מוכן שזה יעכב קידום הרכבים של רצון בוחר של מועצות דתיות ושתהיה פרשנות כי בעצם הפרשנות כאן היא שבגלל שזה מוציא אותם, אנחנו מונעים את זה. לזה אני לא מוכן.
יערה למברגר
¶
אני הייתי רוצה לומר את המשפט הפוך. בעקרון סברנו שאין מניעה ובהתאם לכך למיטב ידיעתי מספר לא מועט של הרכבים מונו בעת האחרונה.
יערה למברגר
¶
גם לגבי מצב שבו ישתנה יושב-ראש ההרכב, אנחנו לא מנענו את זה. אנחנו גם לא אמרנו שנמנע. אני אומרת שיש כאן היבט מסוים של היקף ואנחנו לא סבורים שאפשר לעשות ללא הגבלה. זו עמדתנו.
יהודה אבידן
¶
אני חושב שההבהרה של היושב-ראש היא חשובה. נכון שקיבלתי מענה משפטי אבל היה רק אחד כזה וגם הוא הגיע עד היועצת המשפטית לממשלה כדי להכריע. זה לא צריך להיות כך. צריך לעבוד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. עדיין לא. היא אמרה שזה עניין של מידה. היא אמרה שזה שיקול דעת. אני לא מוכן לזה. אני לא מוכן לזה שמעכבים הרכבים. את נושא ההשתתפות של ההרכבים שייבחרו לגוף הבוחר, אנחנו נעשה את זה במסגרת התיקון של הגוף הבוחר. יכול להיות שנמצא שם הסדרים ויכול להיות שנראה שאין צורך בהסדרים. אני חושב שאין צורך בהסדרים. עמדתי היא שאין צורך. ככל שמדובר בנבחרים, אין צורך. אני כן אומר לך מנכ"ל המשרד לשירותי דת שאם אני אזהה - ואני איעזר במה שנקרא חברים טלפונים – שהרכבים קודמו וממונים מונו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא יהיו ממונים. יהיו רק הרכבים שמקודמים ולא יהיו כאלה שיתלוננו שעיכבו להם הרכב מחשש לפגיעה בהרכב הגוף הבוחר וכדומה, נראה לי שדרך המלך תהיה שהרכבים לפי הערים הגדולות, זה ישקף בהתאם למה שקובע החוק. אם אני אזהה בזה – סליחה שאני אומר ביידיש – פוילע שטיקים, אנחנו נצטרך להגיע להסדר אחר. אני סמוך ובטוח שלא יהיו פוילע שטיקים.
יהודה אבידן
¶
להערכתי כל הגוף הבוחר ישתנה בשני אנשים בערים הגדולות. מעבר לזה לא יהיה שום דבר. בו או ניכנס לפרופורציות. לא יקרה שום דבר.
אוהד וייגלר
¶
אני אומר בהקשר הזה. כחברה אזרחית לנו מאוד קשה לעקוב בדיוק אחרי הנקודה הזאת כי הרכבים כמעט ולא מפורסמים ברשומות למרות שהם אמורים להיות מפורסמים. פחות משליש פורסמו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לוועדה יובאו כל ההרכבים שייבחרו עד לדיון שיהיה בחוק ואתם תפרסמו ברשומות.
נתקדם. מבחינת תאריכים. אני חושב שבהינתן העובדה, כמה עובדות עליהן דיברנו כאן, שאפילו אם לא מצליחים לשנות את החוק ואפילו אם מוותרים על שינוי החוק, עדיין אנחנו בלוחות זמנים קצרים מדיי. בחירת הנציגים של הכנסת שעדיין לא התחילה וזה דבר שאורך זמן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
גם של הממשלה. בחירת הנציגים על ידי הרבנים הראשיים. אני מזכיר שזאת תקופת חגים. הרבנים הראשיים, מתי הם אמורים להיכנס לתפקידם?
יהודה אבידן
¶
זה אמור להיות ב-29 ספטמבר. אני מעריך שבין ראש השנה ליום כיפור נצליח לקיים טקס. הכניסה היא באותו יום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני יודע שהרבה מאוד פעמים אחרי בחירות, לפחות אני יודע איך זה עובד בעיריות, איך זה עובד ברשויות מקומיות קטנות יותר ואיך זה עובד בבחירות לכנסת כאשר יש ערעורים. אם בן אדם טוען לאי סדרים, אין לו זמן להגיש ערעור?
אוהד וייגלר
¶
החוק לא התייחס כי הם היו אמורים להכניס רבנים שסיימו. לכן למיטב הבנתי כרגע החוק לא מתייחס.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש סיבה שאני שואל שאלות. בעבר אחרי בחירות לרבנות הראשית היו ערעורים על תוצאות הבחירות?
יהודה אבידן
¶
הוא צודק אבל זה לא המקרה הזה. בדרך כלל זה מתקיים חודש לפני ואז הם נבחרים. הם נכנסים חודש אחרי. זה לא המקרה הזה. כאן זה נכנס מיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש סיבה שאני שואל את השאלות שלי. אני שואל האם בעבר היו מקרים של בחירות של רבנים ראשיים שהיו ערעורים?
יהודה אבידן
¶
לא, זה באותו יום. בשעה 7:00 זה מסתיים והגוף הבוחר צריך להמתין בירושלים, מקבל הודעה מיד ובעוד חצי שעה או 40 דקות מתייצב ומקיימים סיבוב שני. גם זה כמעט אף פעם לא קרה אבל את המלון שכרנו עד שעה 11:00 בלילה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הסיבה שאנחנו כאן היא כל התרחישים שאמרתם לי שתרחשתם, לא התרחשו. אנחנו כאן בדחייה נוספת אחרי שנתתי אקסטרה זמן על מה שביקשתם בפעם הקודמת בהצעת החוק הממשלתית. לכן אני רוצה כל תרחיש. אני חושש מסיטואציה שמישהו יגיש ערעור על תוצאות הבחירות, יגיש בג"ץ, ואז אני שואל את עצמי כמה שאלות. על השאלות של הכנסת והחקיקה, דיברנו. עלולה להיות בעיה של מתי הרבנים הראשיים באמת ייכנסו לתפקידם וגם אם הם נכנסים לתפקידם, אומרים שבינתיים יכהנו כרבנים ראשיים ואם תהיה בעיה נעשה בחירות חוזרות אבל האם הם ימנו את הנציגים שלהם לגוף הבוחר, מתי הם יוכלו לעשות את זה גם בלי תיקון חקיקה אבל בוודאי עם תיקון חקיקה עד שהחוק מפורסם ואז לפי החוק החדש.
יהודה אבידן
¶
העלית נקודה חשובה. מרגע שהרבנים הראשיים ייבחרו, הם לא יכולים לתת את דעתם לבחור את הנציגים שלהם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא רוצה להבין את זה כי זה כרגע זה לא מעניין אותי. הם יחכו לסיום החקיקה, את זה אני אמרתי. אני אומר עכשיו שהם יחכו לסיום החקיקה והגיוני שהם יחכו לסיום החקיקה ולכן גם אם הם ייכנסו מיד, הם לא יוכלו לבחור את נציגיהם ואני אפילו לא הבאתי בחשבון את תקופת החגים ואת העובדה שחלק גדול מהזמן הזה הוא לא ימי עבודה. לא הבאתי בחשבון שום דבר. אני חושב שלוחות הזמנים כאן, במחילה מכבוד תורתך יערה ועלי שחישבתם את הימים כאן, הם על הצד השמרני מדיי. לכן אני לא חושב שזה פרק זמן מתאים.
מאחר ואני כן מביע כאן את הרצון שאנחנו כן נתקן כאן את החקיקה בצורה נכונה ונקבע כאן גוף בוחר מייצג יותר, שיכלול בתוכו נשים, שיכלול בתוכו הסדרים טובים יותר, שייתן מענה לבעיות שנוצרו בהרכבים החדשים, כל הדברים האלה ידרשו דיון. אני לא אוכל לעשות את זה בשבוע, גם אם יגיעו שמים וארץ. אני לא יודע לעשות את זה בשבוע. אני לא חושב שזה נכון לעשות את זה בשבוע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני מציע פרק זמן נוסף. אני חושב שאפשר לדבר על מינימום ואפשר לדבר על מקסימום. אני חושב שגם ההצעה – את זה תגידו לי אתם – שהציע נציג עתים היא פותרת לי חלק מהבעיה. אם אני אומר שבמקום חודש לפני הבחירות, במקום חודש לפני תום כהונת המועצת.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עכשיו אנחנו עושים את זה בהחלפה אחת ומה יקרה אם נעשה את הבחירות שבוע לפני תום המועד? אז אני שואל מה הנזקים מכך. מצד אחד אני אאריך את התקופה - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
הכול כאן דורש שינוי. אני רק רוצה התייחסות. העלה כאן נציג עתים הצעה ואני רוצה לשמוע מה הפלוס והמינוס. אני לא אומר כלום.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא. אני צריך עוד זמן לחקיקה. אני חושב שבכל מקרה יש דברים שלא קשורים לחקיקה כמו למשל שצריך להאריך את המועד מבחינת נציגי כנסת, מבחינת נציגי ממשלה, ואחרי שנגמרת החקיקה צריך פרק זמן. את הארכת הזמן אני יכול לעשות בשתי דרכים או בשילוב של שתיהן. אפשרות אחת, אתה כתבת כאן ה-1 בדצמבר ואני אומר שבמקום ה-31 בדצמבר יהיה ה-28 בפברואר. הארכתי. זאת אפשרות אחת. אפשרות שנייה שנותנת לך לא חודשיים אלא מאריכה לך בשלושה שבועות – במקום 30 ימים לפני תום כהונת המועצת, תעשה שבועיים לפני תום כהונת המועצת ואת הבחירות תוך חודש. שבוע לפני. בזה קיבלת עוד שלושה שבועות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אתה יכול לעשות כך שמצד אחד אני לא מאריך בחודשיים אלא רק בחודש ומצד שני אני נותן לך עוד שבועיים או שלושה על ידי הארכת קיצור התקופה הזאת. זה מה שהוא מציע.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני אומר שעל פניו כרגע, בהתחשב במה שאני יודע על עבודת החקיקה של הכנסת, בוודאי בחודש נובמבר כאשר יש תקציב ועוד כמה משימות חקיקה דחופות ואנחנו בתחילת המושב, אני צריך לפחות חודש, אם לא יותר.
יהודה אבידן
¶
תזכור דבר אחד והוא שעד שאתה לא גומר את החוק, אני לא יכול להביא לא את נציגי הציבור ולא את נציגי הרבנות הראשית. אחרי שהרבנים הראשיים בוחרים, צריכים להביא את זה לממשלה. זה המשחק. כלומר, לא שאתה סיימת ובאותו רגע אני יצאתי לדרך. קחו את זה בחשבון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
עד עכשיו אתה היית צריך במקרה של ההצעה הממשלתית שאני אסיים את החקיקה בתוך שבוע, בתחילת מושב. זה מה שאתה הצעת. אתה אומר שאם זה לא היה שבוע אלא שבועיים, זאת אומרת, אם היה לך עוד שבוע, זה כן היה עוזר. נכון?
יהודה אבידן
¶
באותו יום שסיימת, אם הרבנים הראשיים יבחרו את הנציגים שלהם, אני צריך ללכת לממשלה. אז גם הכנסת תבחר ולא תהיה בעיה. אחרי הממשלה עברנו את ניגודי העניינים שלהם, בדקנו אותם, וזה לא דבר שאורך יום אחד, אני מגיע לסביבות ה-15 בנובמבר. 20 בנובמבר. מאותו רגע אני צריך לקבל עוד 20 ימים ו-30 ימים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם אני מסיים חקיקה ב-1 בנובמבר, שזה לא ריאלי בכלל? אתה לא בהפרה. אתה עומד בדברים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
כן. חברים, אני מנסה להבין. אם הייתי מסיים ב-1 בנובמבר, התאריך הזה, היית יכול לעמוד בו. אני לא יכול לסיים ב-1 בנובמבר. סיכוי יותר סביר שאני אוכל לסיים ב-1 בדצמבר. אני אומר לך שזה יותר סביר. לכן אתה צריך מינימום חודש של דחייה. אני חושב שגם 1 בדצמבר הוא גבולי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא, לא לחודש מרץ. אני כן חושב שכתאריך יעד הגיוני לסיום הליכי החקיקה, 15 בדצמבר, אני כן חושב שאני יכול. אני מדבר על יישום הליכי החקיקה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מהיכרותי את עומס החקיקה הצפוי בתחילת המושב, זה דבר שאני יודע, לא אתם, במחילה, את העובדה שגם המליאה וגם הוועדות יהיו עסוקות בחוק התקציב ובחוק ההסדרים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בעוד כמה חוקים דחופים. בהינתן העובדה שאני רוצה למצות זמן בדיונים ואני לא רוצה פיליבסטר, ואני לא בטוח שבזמן תקציב אין לי פיליבסטר, אני צריך גם להשאיר שוליים. אני ודאי אשאף לסיים את החקיקה כאן בתוך חודש וזה מביא אותי ל-1 דצמבר. אני חושב שאני צריך עוד שבועיים זמן פציעות כדי שלא נמצא את עצמנו בהפרה. לכן אני מעריך שאם אני רוצה לדעת מתי אני מסיים את החקיקה – 15 בדצמבר נראה סביר. אני מקווה שיהיה לפני אבל 15 בדצמבר נראה סביר.
ארז מלול (ש"ס)
¶
על חוק תקצוב רבני התיישבות של מתן כהנא לא היה רוב. על מה אתה מדבר? מנסים להפיל את הממשלה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
החקיקה הממשלתית עוד לא עברה קריאה ראשונה. לא נראה לי שהיא תהיה מוכנה, גם אם יהיה בשבוע הבא זמן מליאה, כך שהיא תוכל לעבור במליאה. מיד אחר כך אנחנו נכנסים לחגים, לראש השנה, ליום כיפור, לסוכות. כרגע עוד אין מליאות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני לא מנהל כרגע לא את לו"ז המליאה שהוא לא בשליטתי ולא את לו"ז הממשלה, מתי מתכנסת ועדת השרים. מה שנוגע לי אני יודע וכל השאר מבחינתי מסך בערות. אני לא יודע מה קורה שם וזה לא בשליטתי. אני חשבתי שלא תביאו לי את החוק הזה באיחור. יערה, למה לא הבאתם אותו בזמן? גם אני יכול לשאול את זה. לא הבאתם את החוק הזה בזמן. לכן אני אומר שאנחנו כרגע באיחור ולכן אני לא שואל את השאלות האלה. קשה לי להאמין שזה יהיה מוכן לקריאה ראשונה. אגב, גם אם עכשיו אתם מעבירים את זה ויש יום מליאה בשבוע הבא, צריך הנחה, לקבל פטור מחובת הנחה. זה לא פשוט ולא תלוי בי. פטור מחובת הנחה ומיד הצבעה. יבואו וישאלו מה פתאום פטור. אם זה עבר במליאה, אני לא יכול לקבוע ישיבה ראשונה בחוק הזה לפני עשרת ימי תשובה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא חסכנו כלום כי אני מנהל את החקיקה הזאת מתוך כוונה להביא הסדר טוב עם שיתוף ציבור, עם שיתוף נציגי האופוזיציה, ואני לא יכול לעשות את זה ואני אפילו לא דן בשאלה של מכסת ימי הדיונים של ועדת החוקה. אני אומר לכם שלא ריאלי להתחיל את החקיקה הזאת לפני תחילת מושב. אולי אני יכול להכניס דיון כולל אבל זה לא ישנה לי את לוחות הזמנים באופן גדול. זה הסדר רציני, יהיו הרבה גורמים שירצו להישמע בעניינו, יהיו ראשי ערים, נציגי שלטון מקומי, חברי כנסת. אני לא מתכנן לחוקק חוק לא טוב כי זה הסדר שכנראה יהיה למשך שנים. לכן אני לא רוצה לייצר משהו מטורף ללוחות הזמנים האלה.
מבחינתי חודש זה סביר. אני משאיר שבועיים זמן פציעות בגלל שמדובר בזמן תקציב. חודש לוועדה נראה לי סביר. לכן זה מביא אותי ל-15 בדצמבר, סיום הליכים, ואז אני חושב שבועיים שהרבנים הראשיים בוחרים את הנציגים שלהם פלוס הממשלה מאשרת, ניגודי עניינים, בדיקת קרבת משפחה וכולי, תעשו מה שאתם רוצים, וזה מביא אותי לעוד שבועיים בערך. אפשר לזרז את התהליכים ואולי יהיה עוד שבוע אבל זה כבר בקטנה. זה מביא אותי ליכולת לפרסם גוף בוחר ב-1 בינואר. 20 ימים קדימה מביא אותי ל-20 בינואר, 30 ימים קדימה מביא אותי ל-20 בפברואר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני שואל את משרד המשפטים ואת המשרד לשירותי דת מה הנזק. להוראת שעה יש את החסרונות שלה. הפער מבחינתי הוא בין ה-15 בפברואר לבין ה-28 בפברואר. זה ההבדל.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בין 15 ל-28 בפברואר. זה תווך הפציעות. בין כאן לכאן. השאלה היא מה הנזק בקיצור תקופת הזמן לפני הבחירות. במקום חודש יהיו 30 ימים, שזה יהיה שבועיים.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
אני חושב שבכל מקרה, בסיטואציה בה אנחנו נמצאים, עדיף לא לגעת בהסדר העיקרי המרכזי ולא להתחיל לשנות ולשחק איתו. הרי קבעו מקסימום חודש לפני תום הכהונה מסיבות מסוימות. צריך איזושהי חפיפה. בעיניי זו שאלה גדולה אם זה הזמן הכי קצר שצריך אבל בכל מקרה בעיניי עדיף לא לגעת.
יערה למברגר
¶
עקבתי אחרי הספירה. כן הייתי רוצה להציג בפני הוועדה שאני חושבת שהיא נדיבה מאוד ואני חושבת שאפשר לקצר בה כמה רכיבים.
נאמרו כאן כל מיני הנחות כאילו הן אקסיומות, כאילו הן עובדות, והן הנחות שאני חולקת עליהן. למשל שהרבנים יכולים לבחור רק אחרי תיקון החקיקה. אני מצטערת, תיקון החקיקה כמו שראיתם מוצג גם בהצעות החוק הפרטיות, לא עוסק בהרכב שהרבנים הראשיים בוחרים. אני לא מבינה למה אי אפשר להתחיל בתהליכים לפני כן.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יהודה, אני לא רוצה שאתה תענה לה. היא פונה אלי. אני הצעתי את לוחות הזמנים ולא אתה.
יערה למברגר
¶
זו נקודה אחת. אני כן מזכירה את מה שאמרתי בהתחלה. אני חושבת שאנחנו כן צריכים לראות מול עינינו את המינימום שאנחנו יכולים ולא במקסימום - - -
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש לי הצעה. אני מקבל את מה שאת אומרת אבל מצד אחד אני רוצה את המינימום ומצד שני לא רוצה להתבזות שוב כמו שאנחנו מתבזים היום. אני רוצה את המינימום אבל אני לא רוצה שבגלל שאנחנו מתעכבים כמו שעשינו על תיקון חקיקה טוב, פתאום אנחנו נמצא את עצמנו בהפרה ואז נצטרך עוד זמן. מצד שני אני מסכים שלקחתי לעצמי שולי ביטחון ולכן לא מעניין אותי מה שהוא אמר. את שולי הביטחון לקחתי לחקיקה בשבילי כי אני יודע כמה חקיקה אני צריך ואת זה אני יודע ולא אתם. אם כן, את שולי הביטחון כאן אני מעניק לעצמי ולא לכם. אני כן מסכים שיכול להיות שאפשר יהיה לקדם את תיקון החקיקה יותר מהר. יכול להיות שהכול יסתדר ויכול להיות שיהיו הסכמות ואלעזר ואני נסגור בדיוק את ההרכב, אולי לא נסכים על 40, 30, אבל יכול להיות שכן, ואני באמת ברצון טוב אני כן חושב שצריך לתת לזה מענה, להגדלת הגוף הבוחר. לא יודע, נשתדל לרבע את המעגל. נצליח לעשות את זה, מה טוב. אני לא רוצה לשבת עם הסטופר של החקיקה הזאת כשאין לי מענה.
אני שואל להאריך ל-28 בפברואר, יום פלוס או יום מינוס, לכאורה כרגע נראה פרק הזמן שלא יכניס אותי להפרה ולא יביא לי חקיקה נוספת להארכה. זה מצד אחד. מצד שני יכול להיות שאני לא אצטרך את כל הזמן הזה ויכול להיות שאני אוכל לסיים את החקיקה לא בתוך חודש ושבועיים אלא בתוך שבועיים או בתוך שלושה שבועות ואז אני בסדר ואני לא צריך את הזמן הזה. אז יש לי שאלה אחרת. אולי נעשה הארכה של עד לא ה-28 בפברואר אלא עד ה-31 בינואר ואנחנו כן נאפשר צו באישור ועדה לעוד חודש כדי שלא נשב ככה. אם נצליח לעשות את זה ב-31 בינואר, מה טוב, כולנו נשמח. אם נראה שהליכי החקיקה מתעכבים, יבוא השר, יביא צו באישור ועדה ונאריך עוד חודש.
יהודה אבידן
¶
לך אני רוצה לומר. כל עוד לא דחינו, כל נקודה שאני נוגע בגוף הבוחר, היא דוחה לי את המשחק ולא משנים יותר. כל עוד לא הורכב הגוף הבוחר, אתה עוד יכול לסיים את החקיקה כאן והסיכום שיתקפו אותנו יורד. ברגע שנגענו בגוף הבוחר, מתחיל המשחק.
יהודה אבידן
¶
הרבנים הראשיים ימנו. גם כך הם לא יעלו לממשלה כי הייעוץ המשפטי לא נותן לי כל עוד לא שיניתי את הגוף הבוחר שזה בניגוד לבג"ץ ולכן יש מניעה משפטית. כבר נאמר לי הדבר הזה. לכן אני לא יכול להעלות לממשלה. את מסכימה איתי.
יהודה אבידן
¶
לכן אין טעם שהרבנים הראשיים ימנו ולכן גם אין טעם שאני אגע בזה כי אם ימנו, נגעתי בהרכב. הכנסת לא תוכל לגעת בזה כי אם היא תבחר את שלהם, נגעה בגוף הבוחר.
יהודה אבידן
¶
לא הבנת אותי. לא. אם נגעת בגוף הבוחר, התחלת את המשחק. התחלת את המשחק – לא משנים את המשחק באמצע כללי המשחק. זאת הנקודה.
יהודה אבידן
¶
נכון, את צודקת אבל מה את עושה? במקום לשאול את השאלה ולריב איתם, את מחמירה אותה ואנחנו רוצים לא להחמיר אותה. כל עוד לא מינינו את הגוף הבוחר, לא התחלנו.
יהודה אבידן
¶
לגבי מה שאמרת, אם אנחנו נבוא עכשיו בהארכה, הכול בסדר אבל הבעיה שמי שצריך לפנות אליך זה השר. כאן מתחילים עוד פעם המניעות המשפטיות, האם זו שאלה מספקת כדי שתוכל לפנות או לא לפנות. כל עוד השר יכול בשיקול דעת לפנות אליך ואתה ישר מאריך, זה בסדר. כדי להגיע אליך ולהגיע למצב, צריכים הסברים ותירוצים כבדי משקל שלא עוברים תמיד את הייעוץ המשפטי. אני מעדיף שתעשו ותחתכו מאשר להיות תלוי כרגע בייעוץ כזה או אחר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יערה, אני אומר שוב. הסברתי את הסיבות שלי לגבי התאריכים. הנטייה שלי כרגע היא 28 בפברואר מהסיבה שאמרתי.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
תגזרי חודש אחורה ו-20 ימים אחורה. תחזרי 50 ימים אחורה. 7 בינואר זה 50 ימים אחורה.
יערה למברגר
¶
גם נציג עתים ביקש. אני אומר לגבי החודש ואני אומר שלא כהרגלי לא משהו מוחלט כי זה רעיון שהפתיע אותי כאן עכשיו. יש לכאן ולכאן. מצד אחד אפשר להיעזר בבג"ץ פינקל בו הסיטואציה לא הייתה זהה אבל בו בית משפט דיבר על קיצור של ה-21 ימים ואמר שאם צריך לשנות איזשהו כלל, עדיף לא לדחות את מועד הבחירות, עדיף לקצר את ה-21 ימים ולא לדחות את מועד הבחירות.
יערה למברגר
¶
כן. הרבה פסקי דין יפים יש על הבחירות לרבנות הראשית אבל זה בדיוק לפני עשור. זה ב-2013. הוא אומר שיש לו שתי רעות.
יערה למברגר
¶
אני לא אומרת שזה מונע. אני דווקא אומרת את זה כשיקול. אני אומרת שיש כאן כל מיני שיקולים. אני אומרת כשיקול שדווקא אומר כרציונל שאם אתה יכול לדחות את הבחירות פחות, זה דבר שהוא ראוי גם אם אתה מקצר מועדים אחרים במהלך התהליך, כל עוד אתה כמובן לא יותר מדיי. זה כרציונל שאני מסיקה. זה לא בדיוק בג"ץ פינקל אלא אני מסיקה השראה ממנו.
אלעזר שטרן (יש עתיד)
¶
אפשר לקחת את מה שאמרת עכשיו ואם אתה דוחה ונגיד אתה מגיע לאיזושהי הסכמה על צירוף נשים, שגם על זה העיר בג"ץ.
יערה למברגר
¶
אם אפשר להשלים עוד משפט כי אמרתי צד אחד. מצד שני אני מתחברת למה שאמר גם היועץ המשפטי של הוועדה וגם אני חושבת יהודה אמר את זה, שלשנות משהו, אנחנו משנים כל כך הרבה דברים, אז בואו נשנה.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
אני כן אחזור ואומר שוב שאני חושב שהמטרה של אדוני לדחות את הדברים בשביל לחוקק, בעינינו היא מעוררת קושי גם אם התכלית של השינוי של הרכב הגוף הבוחר היא תכלית ראויה, שהיא הוספת ייצוג נשים. זה מעורר קושי והשאלה האם התחיל המשחק או לא התחיל, היא מורכבת והיא עלולה לעורר בעיה.
יהודה אבידן
¶
אני חושב שבג"ץ הבין היום, אחרי מה שעברנו, ועברנו את כל הסאגה, הוא הבין שבלי תיקון החוק המשמעות היא שאתה הולך לכאוס משפטי ולא יהיו בחירות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני שומע. אני חושב שיש הרבה אמת מאחורי מה שאומר היועץ המשפטי של הוועדה. אני חושב שהוא צודק. חבל שהגענו למציאות בה אנחנו נמצאים. אני חושב שבאיזונים הנדרשים, מה שנכון כאן זה לעשות את הדחייה המתאימה כדי שיהיה גוף בוחר שיש בו יותר ייצוג נשים ויותר הסכמה ויותר ייצוג. לכן 27 בפברואר. זה תום הכהונה? מה אכפת לך תום הכהונה, אתה רק רוצה שהבחירות לא יהיו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לא אכפת לך שהם יתחלפו בליל שבת. רק הבחירות מעניינות אותך. תספור את תאריך הבחירות.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
החילופים? מה אכפת לך? הבחירות יהיו חודש לפני. תחסכי יום אחד של רכב. סתם. אלה חברי מועצת. אין להם רכב.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יום שלישי, פעמיים כי טוב. מצוין. אם כן, 28 בפברואר, מושכים אחורה והבחירות יהיו ב-28 בינואר. אני מבין את הבעיה. אני חושב שזה הדבר היותר נכון.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני רוצה שהחקיקה גם תהיה כמה שיותר רחוקה מהבחירות, ככל הניתן. אני רק מציין. הדחייה היא לא רק לטובת תיקוני חקיקה אלא גם בגלל שלמדנו כולנו שללא תיקון חקיקה אנחנו נעמיד עוד פעם את הממשלה ואת הרבנים בהפרה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לכן הדחייה כאן היא לא רק בשביל תיקון החקיקה אלא גם כדי שלא תהיה סיטואציה של עוד הפרות ועוד דחיות.
יהודה אבידן
¶
אני יכול בתפילה קטנה? יכול להיות שנפתור את כל הבעיה. חוק הרבנים יעבור, הוא ייתן שם את התיקון והכול ייגמר.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני שואל שאלה אחרונה. אני אצטרך לכתוב את ההוראה כדי לעכב הרכבים או שאתם מצהירים לפרוטוקול שלא תעכבו הרכבים?
יהודה אבידן
¶
אני רוצה הבהרה לגבי היועץ המשפטי, איך אנחנו מבהירים שבעצם בניגוד למה שניסה לומר אוהד ההארכה של הכהונה כאן היא לא מתחילה עוד פעם - - -
יערה למברגר
¶
לא. זה לא מדויק. עד עכשיו לא הייתה בקשה שהייתה לה מניעה. אמרנו שאנחנו רוצים לראות את ההיקף ולבחון בגלל העניין של ה-...
יהודה אבידן
¶
אני אתקן. הייתה מניעה שנמנעה בחזרה על ידי היועצת המשפטית לממשלה, אבל הייתה מניעה ונתנו לי מניעה. זה לא סתם.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
לגבי מה יהיה עם ההרכבים לגוף, אנחנו ניתן לזה מענה בחקיקה הבאה. אני מבקש מכם לתת לקדם את ההרכבים ולא למנוע. אני שמח שזה נפתר עם היועצת המשפטית לממשלה. אנחנו רוצים הרכבים ככל הניתן בחגים. אני לא יודע אם תספיקו.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם כן, שיהיה לחגים. זה חשוב. לכן אני מבקש שלא תעכבו ואת הנושא של השתתפותם בגוף הבוחר, ניתן לזה מענה במסגרת תיקון החקיקה הבא עלינו לטובה.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
אני אקריא.
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024
1. תיקון סעיף 1
בחוק הרבנות הרשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה), התשפ"ג-2023, בסעיף 1(2), במקום עד יום י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024)" יבוא, אני לא יודע מה התאריך העברי, אבל זה יהיה 28 בפברואר 2025.
עו"ד אלעזר שטרן
¶
לא. כשאומרים שכהונה היא עד, זה עד ועד בכלל. זאת אומרת שהכהונה שלהם כאילו פוקעת ב-15.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
יש לנו את ההסתייגויות של יש עתיד בכתב. גם המחנה הגישו הסתייגות והם ביקשו שנצביע עליהן במאוחד. אתה רוצה לנמק ולהצביע או אתה רוצה להצביע במאוחד על כל ההסתייגויות ולהעביר למליאה?
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אם כן, אנחנו נעשה הצבעה על כלל ההסתייגויות שהוגשו על ידי המחנה הממלכתי ו-יש עתיד.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אנחנו נעשה הצבעה על כלל ההסתייגויות שהוגשו שבעזרת השם יידחו ויועברו למליאה.
מי בעד קבלת ההסתייגויות שהוגשו? 1. מי נגד? 3. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
ההסתייגויות לא נתקבלו
היו"ר שמחה רוטמן
¶
ההסתייגויות נדחו ויועברו למליאה.
נצביע על החוק כנוסח הוועדה, כפי שהוקרא. מי בעד אישור הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024? 3. מי נגד? אלעזר. 1. מי נמנע? אין נמנעים.
הצבעה
אושר
היו"ר שמחה רוטמן
¶
אני קובע כי הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות לישראל והוראות נוספות) (הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-2024 עברה בנוסח הוועדה.
אני מכריז רוויזיה. ההצבעה על הרוויזיה תיערך בשעה 15:01 בעזרת השם.
ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:35.