פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



10
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
15/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 205
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום ראשון, י"ב באלול התשפ"ד (15 בספטמבר 2024), שעה 12:00

עדכון סטטוס עולים חדשים לישראל קיץ 2024

חברי הוועדה: עודד פורר – היו"ר

יאנה ברמר - מנהלת תחום קשרי חו"ל, משרד העלייה והקליטה

שמעון שמילה - מנהל תפעול, היחידה לעלייה וקליטה, הסוכנות היהודית

ישעיהו יחיאלי - ראש מינהלת נעל"ה, נעל"ה

יגאל ברנטמן - מנהל פעילות במרחב הפוסט סובייטי, נעל"ה

שושנה בקר - מנהלת פעילות, נעל"ה

יצחק הילדסהימר - עיתונאי

שלומית אבינח

עידו מזור, איטייפ



רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


עדכון סטטוס עולים חדשים לישראל קיץ 2024

שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. היום ה-15 בספטמבר 2024, י"ב באלול תשפ"ד. נושא הדיון הוא עדכון סטטוס העלייה לישראל בקיץ 2024.

בפתח הדיון אני רוצה לציין את זכרם של חיילי המילואים הבודדים שלחמו ונפלו במלחמת חרבות ברזל, רב סרן ג'ורדן קובין קופר שנפטר בנסיבות טרגיות בערב תשעה באב, היה בן 26 במותו, שירת במילואים במשך יותר מ-200 ימים כחייל בודד ונפטר במפתיע לאחר שאכל מאכל אליו היה אלרגי.

ג'ורדן עלה לישראל מארצות הברית בשנת 2018 במטרה לשרת כלוחם בצה"ל, ושירת כחייל בודד בסדיר בסיירת נחל במשך כשלוש וחצי שנים. בזמן שירותו התגורר אצל משפחה מאמצת בראשון לציון.
בסיום שירותו הסדיר חזר לארצות הברית, וב-7 באוקטובר חזר לישראל כדי לשרת במילואים מעל ל-200 ימים בשירות קרבי. הוריו באו לבקרו בישראל. הוא השאיר אחריו הורים, אח ובת זוג. יהי זכרו ברוך.

רב סמל דניל פ'צניוק, בן 26 מבת ים, לוחם בגדס"ר 6310 מחטיבת ירושלים 16, נפל בי"ט באב 23 באוגוסט 2024. הוא נהרג מפיצוץ מטען במרכז רצועת עזה. חבריו מספרים עליו שהיה שילוב נדיר של גבר חכם שהשרה רוגע וטוב לב. היה צנוע וחדור מטרה לבצע כל משימה על הצד הטוב ביותר.

למשפחתו לא סיפר על השירות הצבאי שלו, ורק לאחר מותו משפחתו גילתה מה עשה למען המדינה. הוא נולד וגדל באוזבקיסטן ועלה לארץ בשנת 2018, התגייס לעורב נחל והמשיך בשירות מילואים פעיל. הוא עלה כאח מוסמך ובמהלך שירותו יצא לקורס חובשים, והיה חובש מקצועי וצלף מצטיין. חבריו ציינו כי ידעו שאפשר לסמוך עליו בעיניים עצומות. הוא סיים את קורס הגיור של נתיב, אימו ואחיו מתגוררים באוזבקיסטן. יהי זכרו ברוך.

בדיוני הוועדה הקודמים אנחנו דנו בהכרה בהוריהם של חיילים בודדים שנפלו. התברר כי אין אף משרד ממשלתי שמטפל בחיילים הבודדים המילואימניקים. חיילינו הבודדים הסדירים מקבלים מעטפת ממשרד הביטחון, אך המילואימניקים לא מטופלים. פניתי לשרי הביטחון ולשרי העלייה והקליטה, עד עכשיו ללא מענה. אני כמובן אבקש בעניין הזה גם כן לקבל התייחסות.

אני גם מוצא לנכון להזכיר את חלל צהל סמל ראשון גרי גדעון הנגהאל זכרונו לברכה, לוחם בגדוד נחשון שבחטיבת כפיר, נרצח בפיגוע הדריסה בבנימין בשבוע שעבר, ב-11 בספטמבר 2024. גדעון מנוף הגליל, עלה לישראל עם משפחתו לפני כ-4 שנים, והשתייך לשבת בני המנשה.
מספרים עליו שחלם להתגייס ולשרת כלוחם בצה"ל, וראה בשירותו הקרבי שליחות. הוא הוסמך כקלע, היה אדם אכפתי וטוב לב. הוא היה הלב של הפלוגה. דודו שהספיד אותו בהלוויה, התחנן בפני ממשלת ישראל להעלות לארץ את כל הממתינים בהודו משבט בני המנשה. יהי זכרו ברוך.

אציין שגם הוועדה מתחננת כבר בפני משרד העלייה והקליטה ושר העלייה והקליטה, לפעול להעלתם של בני המנשה. עד עתה ללא שום כיוון מצד הממשלה. להבנתי בני משפחתו הקרובה של אותו הלוחם שנרצח עדיין חיים בהודו וממתינים לעלייה לארץ ישראל. בעיניי המצב הזה הוא פשוט בלתי נסלח.

בתוך כך אנחנו כבר כ-345 ימים במלחמת חרבות ברזל, ועדיין 101 חטופים ממתינים במנהרות החמאס שיחלצו אותם ויחזירו אותם. כולנו יחד מתפללים וקוראים לממשלת ישראל לעשות הכל בכדי שנראה אותם כאן.

המלחמה הזו שנמשכת כשנה כמעט, כבר 11 חודשים, ועדיין בתוך התקופה הזו ישנה עלייה לארץ ישראל. בתוך כך אני ביקשתי את מדיניות העלייה של משרד העלייה והקליטה. הוא שינה את מדיניות עידוד העלייה, ומירב הכסף והתוכניות לעידוד העלייה מושקעות במדינות המערב, על חשבון מדינות חמ"ע.

מנתוני הסוכנות היהודית שקיבלנו לפני הדיון, עולה שבמהלך ינואר עד אוגוסט 2024, הגיעו לישראל כ-23,180 עולים חדשים. מספר יפה, אך מדובר בירידה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בסך הכל בשנת 2023 עלו 47,000 עולים חדשים.

למרות היעדר ההשקעה של הממשלה בעידוד העלייה מחמ"ע, ולמרות התורים הארוכים שבהם נעסוק בדיון הבא, מרבית העולים לישראל, כ-72 אחוזים הגיעו ממדינות אלה – 16,608 עולים הגיעו מחמ"ע. עדיין מדובר בירידה של כמעט 50% לעומת השנה שעברה. רוב העולים הגיעו מרוסיה – 14,514, מאוקראינה – 693, ומבלארוס – 546.

כשאני מסתכל על הצד השני, על ההשקעה שהמשרד עשה במערב אירופה, חרף העלייה באחוזים מספר העולים שהגיע מתחילת 2024 ועד אוגוסט 2024 הוא בסך הכל 2,446 עולים. מדובר בעלייה של 50% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מרביתה לטעמי לא בגלל פעילות עידוד העלייה, כמו בגלל המצב בקהילות היהודיות בתפוצות והאנטישמיות שהתגברה בשנה וחצי האחרונות בצורה חסרת תקדים. העלייה הגדולה באנטישמיות הייתה כבר בשנת 2023, וכמובן שראינו זינוק אדיר מאז 7 באוקטובר.

כשאני מסתכל על מספרי העולים, מצרפת הגיעו 1,456 עולים, מבריטניה 433 עולים, ומגרמניה 122 עולים. מצפון אמריקה מתחילת 2024 – 2,760 עולים. מארצות הברית כ-2,202 עולים, מקנדה 233 עולים ומדרום אפריקה אנחנו רואים ירידה ל-209 עולים השנה.

חשוב לציין בדיון כי למרות מלחמת חרבות ברזל הקהילות היהודיות בתפוצות סובלות מאנטישמיות קשה ומצופה היה שמספרי העולים עם מדיניות הממשלה לעידוד העלייה יהיו גבוהים יותר, לעומת מה שאנחנו רואים בפועל. מרב העולים מגיעים בקיץ בגלל ההיערכות לשנת הלימודים במערכות החינוך. כשאני מסתכל על הנתונים אז ניתן להגיד שאנחנו מסיימים את חודש אוגוסט, והנתונים האלה כוללים את רוב חודש אוגוסט, אנחנו כבר יכולים לראות את התמונה לגבי שנת 2024.

גם כשאני מסתכל על הנתונים שקיבלנו מנעל"ה, לגבי מספר התלמידים אנחנו רואים שיש ירידה במספר התלמידים שמגיעים מחמ"ע, לעומת יתר המדינות. בסיכום הפעילות נבחנו כשליש פחות משנת 2023, כלומר 800 השנה לעומת 1,200 בשנה שעברה, בין היתר כתוצאה מהמלחמה. יש ירידה של כ-24% בהגעה ארצה מכל העולם, בהנחה שכל המתקבלים לשנת הלימודים אכן יגיעו.

השינויים הבולטים באזורים שראינו בתלמידי נעל"ה - ראינו ירידה של שליש במרחב של חמ"ע, כמעט 50% ירידה ברוסיה ובלארוס בלבד, אנחנו רואים עלייה יפה במספרים מארצות הברית, עדיין מספרים נמוכים יחסית לפוטנציאל, אבל ישנה עלייה של כ-45%. באמריקה הלטינית ישנה ירידה משמעותית של שני שליש.

אני חוזר ואומר לממשלה פה – ואני תכף ארצה לשמוע את ההתייחסויות גם של משרד העלייה והקליטה וגם של אחרים – הנתונים האלה בעיניי הם תעודת עניות לממשלה. אני חושב שדווקא בתקופה הזו נכון היה למצות את הפוטנציאל כפי שהוא ממוצה במדינות המערב וגם באזורים אחרים. העובדה שאנחנו רואים מצד אחד עלייה במספרים בחלק ממדינות המערב, בעיניי לא עלייה מספקת ותכף נדון על למה, הייתי מצפה לראות עלייה גם במדינות ברית המועצות לשעבר.

באשר לעלייה מצרפת אני חושב על זה, ואבקש גם לקיים דיון נפרד, לגבי נושא העלייה הקהילתית מצרפת, אנחנו מביקור שערכנו שם ומשיחה עם הקהילות, ישנם קהילות רבות שמתחננות לעשות עלייה לישראל בצורה מאורגנת כקהילה. המצב הביטחוני שם של הקהילות הוא רע מאוד, ובעיניי אנחנו נמצאים בסכנה באזורים האלה, וכשנסתכל על צרפת אני יכול לומר שגם בריטניה להערכתי נמצאת אף במצב קשה יותר. עד כאן הפתיחה, משרד העלייה והקליטה בבקשה.

שלום. אני לא אחזור על הנתונים, אבל אנחנו רואים שעד ה-11 בספטמבר, שהגיעו למעלה מ-27,000 עולים חדשים לישראל. מבחינת המשרד, אנחנו הפעלנו תוכניות רבות בנושא הזה – אם זה במערך ליווי העולים שמלווה מעל 1,500 משפחות באופן אישי החל משלב פתיחת תיק העלייה ועד לעלייה שלהם לארץ ולקליטה שלהם, אם זה בלימודי העברית כולל ה-HebrewByte, ולימודי העדה העברית.

אם זה פרופיל תעסוקתי שאפשר כיום לעשות דרך האזור האישי וכבר לא צריך להגיע ליועץ וזה אמור לעבוד גם בטרום עלייה בכדי לעודד את העולים החדשים להגיע, היום גם מושקת האפליקציה החדשה של משרד העלייה והקליטה, שגם היא באה לתת מידע לא רק על הדברים של המשרד אלא גם על משרדי ממשלה אחרים בנושאים נוספים בשפות שונות על מנת להקל על העולים החדשים שמגיעים.

המשרד ממשיך להפעיל אם זה בתוכניות שיווק מאוד אגרסיביות ומאסיביות, בשביל להגיע לכל אוכלוסייה, ואנחנו עוד רואים שיש לנו כן צפי עד לסוף השנה של הגעה של עוד. למשל מצרפת אנחנו מאמינים שיגיעו עוד כ-1,000 עולים חדשים ככה שהמספרים עוד צפויים לגדול. ההשקעה שלנו בסוף תבוא גם לידי ביטוי בין היתר בקיץ הבא.

מה אתם עושים לגבי הנתונים בחמ"ע?

אז אנחנו לא חושבים שיש - - -, אנחנו לוקחים בחשבון את העובדה - - -.

מה אתם לא חושבים? לא הבנתי.

אני מתקנת, גם ביחס לשנה רגילה, מעל 10,000 עולים חדשים שמגיעים ממדינות חמ"ע , ומרוסיה בעיקר, זה מספר מאוד מאוד מרשים, בטח בשנה כזו. ולכן אנחנו צריכים לזכור שכבר היה גלי עלייה גדולים בשנתיים הקודמות, ב-2022 וב-2023, ולכן אנחנו מתייחסים לנתון הזה כנתון שהוא יחסית לתקופה ויחסית למצב והוא בסדר.

חוץ מזה אנחנו יודעים שעידוד העלייה ברוסיה כרגע בעייתי, ולכן אנחנו פועלים מסביב. אנחנו מתכננים לפעול לא ברוסיה אבל לפעול באוקראינה. אנחנו מפעילים גם לפליטים שנמצאים בגבולות, ועברו למדינות אחרות במזרח אירופה. אנחנו גם מסייעים להם באולפנים ללימוד עברית ובעידוד עלייה, ולכן אנחנו כן פועלים באזור הזה.

צמצמתם משמעותית את התקציבים שם.

אבל אנחנו עדיין מפעילים תקציבים שם, וגם הסוכנות היהודית מהתקציב שלה שהיא שמה וממשיכה להפעיל את ההשקעות שלה, הם ממשיכים להפעיל את ההשקעות בחמ"ע.

כן, הסוכנות היהודית.

שנה מאוד מאוד מאתגרת, אבל אנחנו יודעים שמאז 7 באוקטובר עלו למעלה מ-30,000 יהודים לארץ, שזה מדהים בעיניי. אני אומר שאנחנו משתדלים כמה שיותר להיות בשטח, יש את המספרים אנחנו יודעים שזה כ-25,000-27,000 שעלו מראשית השנה, אבל מ-7 באוקטובר מעל 30,000 עולים.

אנחנו מסתובבים הרבה בשטח, ואנחנו משתדלים לעשות כמה שיותר פעילות. עודד, את המגבלות ברוסיה אתה מכיר לצערנו ואתה מכיר גם את השקעת הסוכנות הנוספת שם ואנחנו היינו רוצים לראות מספרים יותר גבוהים משם.

נעסוק בזה בהרחבה בדיון הבא.

בסדר גמור. אני רק אומר שמההסתובבות שלנו בשטח ומהגעה לירידים גדולים שעשינו בהמון מקומות בעולם – בצרפת, גם בלונדון, גם בארגנטינה ואנחנו נצא לברזיל בנובמבר, אין ספק שהאנטישמיות זה פקטור מאוד משמעותי, אבל כשאתה שואל שם אנשים למה הם רוצים עכשיו לעלות, דווקא האמירה שם היא לא האמירה על אנטישמיות, אלא דווקא האמירה "אנחנו רוצים להתחבר", "אנחנו רוצים להגיע כי אנחנו רוצים להרגיש ביחד, כי קיבלנו משמעות חדשה ליהדות שלנו אחרי 7 באוקטובר", וזה משהו שראוי להגיד גם פה. אנשים לא רק הולכים - - -

יש ירידה.

נכון, יש ירידה מדרום אמריקה, אבל כשאתה שואל את האנשים למה הם באים דווקא עכשיו אנחנו יודעים שזה לא קל לבן אדם לקבל החלטה בתקופה קשה, כל בן אדם שמגיע זה החלטה מאוד מאוד - - - אי אפשר לקחת את זה כמובן מאליו, אז אני אומר שאנחנו צריכים להמשיך לעבוד, אנחנו נמשיך לעבוד בכל העולם, כל עולה שמגיע לפה זה יהלום, זה ברכה, מכל מקום בעולם.

אנחנו בסוכנות היהודית יחד עם המשרד, מנסים להגיע פיזית לכל המקומות, אפילו יותר ממקומות אחרים. את הסיפור של רוסיה אנחנו מכירים ונדבר על זה, חבל. אבל אנחנו ממשיכים לעשות מאמצים לכל הכיוונים, ומקווים לראות את הגידול הנוסף גם בהמשך השנה. כמו שאמרת הקיץ הוא זמן שיא וצופים לעוד מספר רב של עולים שיגיעו מעכשיו ועד סוף השנה.

ישעיהו, אתה רוצה להתייחס?

קודם כל נעל"ה מושפעת מעלייה, כשיש ירידה בעלייה זה גם משפיע על נעל"ה, אבל עדיין אנחנו שונים מעלייה כי אנחנו מדברים פה על קטינים שבאים לעלות לבד. לצורך ההמחשה, כל אחד שיחשוב אם הוא היה שולח את הילד שלו היום ללמוד באוקראינה. ככה זה נתפס כשמסתכלים עלינו מבחוץ. אנחנו מדינה במצב מלחמה.

תלוי מאיפה, אם מאוקראינה הייתה שולח - - -.

את העובדות אי אפשר להסתיר, ואנחנו יודעים שמה שרואים משם זה לא מה שרואים מכאן. ולכן אני מציע, לפחות בהקשר לנעל"ה אבל אני גם מצטרף לשמעון בעניין העלייה, אני חושב שזה לא נס אבל הישג יפה מאוד, שבמצב כזה של מדינת ישראל 300 ילדים נוחתים פה בארץ לבד, ואם נמצא את כל הפוטנציאל אנחנו נתקרב ל-400 ילדים.

אמנם בהשוואה לשנה שעברה זו ירידה, אבל כשהייתי פה בפעם הקודמת, אני אמרתי לפרוטוקול שאין לי מושג כמה ילדים העלו לנו למטוסים, אני יודע כמה בחנו, בחנו שליש פחות. אנחנו יודעים כמה קיבלנו בהתאמה, אם כי אחוז הקבלה קצת עלה. אבל כמה בסוף העלו לנו למטוס. אם ליל הכטב"מים היה קורה בשבוע שעבר, אף ילד לא היה עולה על המטוס זה די ברור, זה ילדים.

במבט יותר רחב, אני חוזר לדברים שדיברנו עליהם בעבר, בעצם השאלה שאתה שואל אותי היא צריכה להיות מופנית לשמעון, כי מי שאחראי על גיוס ילדים זו הסוכנות היהודית. אנחנו באים לבחון את מי שהסוכנות היהודית רשמה, ואנחנו יודעים שבמשך שנים הסוכנות מתקשה במילוי אחריותה זו.

שוחחנו על זה גם עם אריק לאחר שהוא נכנס לתפקידו כסמנכ"ל עידוד עלייה, והצבענו בפניו על העובדה הזו שלממשלה יש הסכם עם הסוכנות היהודית שהוא מתקיים במעמד של צד אחד. אז אני לא יודע אם עכשיו הזמן לטפל בזה, אבל כשבאים לפה לדון בתוצאות של עבודה של שנה של שני חבריי שיושבים איתי פה ואחראים עליה פיזית – יגאל על המרחב הסובייטי, אם תרצו לשמוע יותר מפורט אז הוא פה. יגאל היה פיזית למעט ברוסיה, בכל המקומות כולל אוקראינה, ושושנה שאחראית על יתר העולם.

אנחנו מתמודדים עם הורים שאומרים "חברים יקרים, כשהמצב פה יירגע אנחנו איתכם בפה אחד". ולכן אני מציע גם לך כיושב ראש ועדה, דבר חיובית, זה לא בהכרח מחדל של הרשויות. אנחנו עשינו כל מה שאנחנו יכולים על מנת - - - אגב לא משכנעים הורים לבוא לנעל"ה אף פעם, לא רק במצב מלחמה. אנחנו אומרים להם זאת נעל"ה, אתם מעוניינים בזה אנחנו לרשותכם עם כל מערכות המידע וכל מה שאנחנו יודעים לעשות, אנחנו לא משכנעים, אנחנו אומרים להם ילדיכם יבואו לארץ ובכל מקום שהם נמצאים המקום ממוגן, יש צוות שאחראי עליהם וכל היתר לא בידינו במובן של תחושת הביטחון האישי.

ילד יכול להגיע לשדה התעופה – זה קרה לנו במקרה אחד – ולא לעלות על המטוס כי הוא פתאום תפס איזשהו פחד. לכן אני חוזר ואומר, אם אכן יגיעו לפה 400 ילדי נעל"ה השנה, יש לראות את זה כהישג של תכנית נעל"ה, וכל הרשויות שמעורבות בזה. כשמסתכלים קדימה - - -.

ושל הסוכנות היהודית שהצליחה להביא.

יש לכם כפרי נוער באזורים שפונו?

יש לנו כפר סילבר שנמצא באשקלון שפונה במוצאי שבת של שמחת תורה. לשלושה שבועות הם פונו להדסה נעורים. כרגע המוצב הכי בעייתי שלנו זה צפת, ששם נחתו בנות של חב"ד ממש בימים האחרונים וסוף השבוע האחרון היה לא נעים, אבל מתמודדים. אם יהיה צריך ומישהו יגיד לפנות אותם – כל מוסד של נעל"ה יודע לאן לזוז. המארח וגם המתארח.

התוכנית הזאת היא מוכנה, כרגע בפתיחת שנת הלימודים בודקים אותה כמובן פעם נוספת בשביל לראות שכל ההסכמים עומדים בעינם, אבל הבוקר חווינו באזור המרכז מה שחווינו, אני כתושב גוש עציון אפילו שמעתי את זה, את הפיצוץ הזה שמעו עד אלינו. לכן אני מציע כך לראות את הדברים, ובהסתכלות קדימה הממסד שאחראי על תכנית נעל"ה בעיניי – עידוד העלייה - משרד העלייה והקליטה, והסוכנות היהודית, ביחד צריכים לחשוב מה אפשר לעשות יותר למען העלייה.

אתה שאלת כמה פעמים איפה אנחנו באופק ישראלי. אריה אפשר לנו חשיפה לזום לעובדי אופק ישראלי בעולם, יפה מאוד. הודינו על כך, כל הכבוד.

אני לא התכוונתי לזה שעובדי אופק ישראלי יכירו את נעל"ה, אני התכוונתי לזה – ופה אני אומר את זה גם לסוכנות שבעלי 50% מהמניות – שאופק ישראלי עם תקציב של למעלה מ-30 מיליון שקלים, חלק מהתקציב צריך להיות מושקע בשיווק של פרויקט נעל"ה. בסדר לא נפתח את זה פה. אני אומר את זה כי אתה ציינת את זה כהישג, אז אם יש הישג - - -.

מרבים להשתמש עכשיו בעניין של פתיחת תיקי עלייה, כאילו פה יש איזה פריצה דרך ענקית. אנחנו אומרים את זה פעם אחר פעם, מי שפותח תיק עלייה, הוא נותן את נתוני המשפחה שלו. כל משפחה שיש לה ילד בגיל בין 13 ל-16, הוא פוטנציאל לנעל"ה לתשפ"ו.

אנחנו לא יכולים לקבל את הרשימות האלה כי יש עניינים של אבטחת מידע, אבל בואו תגידו לנו שאתם משקיעים באוכלוסייה הזו ספציפית, תגידו להם בצורה מדויקת – יש לכם ילד בגיל תיכון, אם הוא יעלה לארץ איתכם סיכוייו להצליח פה נמוכים. אם הוא יעלה לפניכם – סיכוייו להצליח גבוהים. ההסברה הפשוטה הזו. לנו אין דרך להגיע אליהם, אבל אם אכן יש אלפים שפתחו תיקי עלייה בכל העולם – תמקדו את האוכלוסייה, תגידו לנו כמה יש כאלה.

כמה הגיעו אליכם מצרפת דרך אגב?

השנה?

כן.

שמונה ילדים. מה זה? זה בקושי מונית. והם מתחלקים בארבעה בתי ספר, זאת אומרת אי אפשר לעשות עם זה כלום. אז אני נותן את זה כדוגמה, כאוכלוסייה שגורמי עידוד העלייה מכירים אותה, תתמקדו בה, כי הם לא יכולים לתת לנו - - -

הערה חשובה מאוד.

תתמקדו בהם, ואני אומר יש פה משפט שהוא אמיתי כל כך, הילד שלכם יעלה איתכם – סיכוייו להצליח נמוכים, יעלה לבד, לפניכם – סיכוייו גבוהים. איזה משפחה לא תרצה לקלוט מסר כזה?

אתה יכול להתייחס שמעון. אתם רוצים להתייחס? אני אשמח לשמוע על חמ"ע מעניין אותי.

אני השנה חוץ מרוסיה בכל מקום במרחב הפוסט סובייטי, אני אישית נסעתי לשם. פגשתי גם את המשפחות של הילדים שלומדים וגם משפחות פוטנציאליות. יותר קשה בשנה של מלחמה לשלוח ילד בן 14, וגם בן 16, ועדיין יש משפחות ששלחו את הילדים. לגבי כל הנושא של השקעה, אני מבין את ההיגיון של להשקיע יותר במדינות מערב, אני לא מבין את ההיגיון של להשקיע פחות במדינות של המרחב הפוסט סובייטי, וזה מורגש בשטח.

מה זאת אומרת מורגש בשטח?

אם נדבר על אוקראינה, אנחנו מתמודדים עם מדינה שגם נמצאת במלחמה, שדי הרבה יהודים עזבו עכשיו למערב או למזרח אירופה, ואלה שנשארו לדעתי צריך להגביר מאמץ ולא להפחית מאמץ בשביל למצוא אותם, לאתר אותם ולפנות למשפחת שלהם ולהגיד להם את מה שישעיהו אמר, גם אני אומר את זה.

במרחב הפוסט סובייטי יש מדינות נוספות – כמו קזחסטן, מולדובה, יש שם פחות יהודים אבל יש, ואני חושב שהמאמץ בטח בשעת מלחמה כאן בארץ צריך לעלות ולא לפחות. אם מדברים על השקעה כספית, אני חושב שרוב האנשים יודעים כאן מהו היחס בין המערב לבין המרחב הפוסט סובייטי, ואם לעשות יחס של השקעה אל מול עלייה, אנחנו שמענו את המספרים של כמה עלו מהמרחב הפוסט סובייטי, ולדעתי אפשר להכפיל את זה גם בעלייה וגם בילדי נעל"ה.

תודה.

אני רוצה להוסיף עוד ממד בנושא הביטולים. ההתעניינות בנעל"ה הייתה מעט נמוכה יותר, כצפוי בגלל המלחמה, אבל גם מספר הביטולים של מתעניינים היה מעט יוצא דופן לפני שלב שבו הם נרשמים למערכת ובאים למיון. בעבר היו מגיעים למיון ואז קיבלו החלטות. הרבה אנשים קיבלו רגליים קרות עוד לפני המיון כי פתאום זה נהיה אמיתי. למרות שאמרנו להם חכו, תנסו, תפתחו את הדלת ותקבלו החלטה ברגע האחרון, עדיין זה לא תמיד עבד, אז היו לנו לא מעט ביטולים לפני, שקשה לספור אותם, וכמות הביטולים אחרי שהתקבלו הייתה פחות או יותר אותו הדבר השנה, כמו בשנים קודמות.

תודה. מי רצה? בבקשה שמעון.

אני רוצה לשאול משהו.

בבקשה.

הזכרת שיש ירידה במספר התלמידים שהגיעו לארץ. עשית איזשהו פילוח? איזה סוג תלמידים?

אז לא סוג, אבל יש לפי מדינות. אתה יכול לראות שיש ירידה במספר התלמידים שהגיעו מרוסיה, ובמספר התלמידים שהגיעו באופן כללי מחמ"ע, מקנדה, גם בצרפת ירדנו מתשעה לשמונה. זה המספרים שם.

סליחה, אני מתכוון בעיקר פילוח בין תלמידים למכללות, אוניברסיטאות או תלמידי ישיבות.

לא זה לא זה, ואני מדבר על נעל"ה, זה נוער זה לא למכללות.

בבקשה שמעון.

בכל מה שקשור לחמ"ע, למרות שזה לא תוכנן, בנובמבר אנחנו נעשה יריד קטן בקייב תחת אילוצים לא פשוטים בכלל, כמו שאתה בטח יודע, אבל אנחנו מבינים את הצורך והאנשים שלנו שם עם כל מה שקשור לאבטחה מוגברת, אנחנו נעשה שם יריד קטן בדיוק בגלל מה שנאמר פה, בכדי לוודא שכל מי שחשב או רוצה וצריך להיכנס למשפך לקבל מידע יקבל את זה, כולל לשלוח אנשים מישראל. גירדנו תקציבים מפה ומשם ונעשה את זה.

דבר שני, מה שמנחה אותנו זה טובת העולה, אז בסוף אנחנו נעשה הכל. העובדים שלנו וגם של אופק וכולם בעולם יציעו לעולה את מה שהכי טוב לו, ואם יש שמונה או תשעה אנשים מצרפת שעושים נעל"ה, זה לא בגלל שהשיווק הוא לא מספיק טוב, אלא כנראה שההורים הגיעו למסקנה שזה פחות מתאים לילדים שלהם, מכל מיני סיבות תרבותיות ואחרות.

התוכנית מצוינת, אנחנו מקדמים ומשווקים אותה, וכן יש השנה פחות עולים ממדינות שבעבר היו מגיעים יותר אנשים מנעל"ה, אני אומר עוד הפעם, מה שבסוף מנחה אותנו זה לנסות להתאים את תוכנית העלייה לעולה ולהתאים לו את מה שהכי טוב לו ויהווה עבורו את האחוזים המקסימליים להצלחה, זה יכול להיות נעל"ה, תכנית מצוינת, וזה יכול להיות גם תוכניות אחרות.

מישהו רוצה להוסיף משהו?

כן, אתם פשוט חוזרים על צרפת אז אני אגיד על זה שני דברים. אחד, הייתה שם עלייה בעלייה השנה נכון?

יחסית לשנה שעברה, כן. יחסית לשנים אחרות - - -.

עלייה דרמטית. גם עלייה בפתיחת התיקים.

יפה. אז עלייה בעלייה זה אומר שהורים לא מחכים לשלוח קודם את הילד בנעל"ה, אז זה גם משפיע עלינו, ודווקא בצרפת כמות הביטולים הייתה גבוהה יותר לפני המיון, היו לנו הרבה יותר נרשמים וירדנו.

את רוצה להוסיף משהו יאנה לפני שאני מסכם? לא. טוב. תראו, ראשית, על דיור אני לא אתייחס כי אין פה נציג לדיור ואני לא חושב שיאנה בקיאה עד כדי כך ברפורמה שעשו בדיור, אבל הרפורמה אומרת שייקחו כסף מהמרכז ויתנו יותר תוספות בפריפריה, אבל דווקא בימים האלה שאי אפשר להתיישב - - - בפועל קיצצו מהעולים, כי 72% מהעולים מגיעים למרכז, וגם מי שרוצה להגיע היום לפריפריה לא יכול להגיע.

אם אני רוצה לעבור לקריית שמונה או למטולה אני לא יכול, אז זה שנותנים סיוע מוגדל בשכר דירה לקריית שמונה זה לא עוזר למצב. את הכתובת כנציגת משרד העלייה והקליטה, אבל אני לא חושב שאת בקיעה בנתונים.

ראשית, כשמגיעים עולים בתקופה הזו אני חושב שזה מעיד קודם כל על החוסן של העם היהודי ועל התפיסה של העם היהודי על מדינת ישראל, אבל אני עדיין חושב שאנחנו לא ממשים את הפוטנציאל – אני אומר את זה במובנים האלה, לא בהכרח על נעל"ה ישעיהו, אבל אני אומר את זה בפוטנציאל העלייה – הוא לא ממומש.

פוטנציאל העלייה שלנו במדינות חמ"ע זה חלון שהולך ונסגר, ובמקום להשקיע בטווח הזמן הזה, כשמקצצים שם כדי להגביר מאוד מאוד – אני מאוד רוצה לראות כאן עלייה מצרפת ומארצות הברית – לא על חשבון עולים אחרים. זאת אומרת זה לא צריך להיות על חשבון מישהו, וזה צריך להיות בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.

אבל גם בחלוקת משאבים – שיעור הראשון בכלכלה – אתה משקיע את השקל שלך או את הדולר שלך איפה שהתשואה להון היא הכי גבוהה, ולא יכול להיות שדווקא במקום שבו התשואה להון הכי גבוהה, שעל כל דולר שמשקיעים במדינות חמ"ע אנחנו רואים מספרים הרבה יותר גדולים, דווקא שם אנחנו מקצצים – והמשמעות היא שהמספרים יורדים.

עכשיו זה לא אומר, היינו יכולים פשוט להיות עם עוד 5,000 או 6,000 עולים מהמדינות האלה, ודווקא בתקופה הזו יש חשיבות עצומה לנושא הזה. אני ארחיב בדיון הבא על התורים ועל המשמעות שלהם, ואיך זה פוגע בעליה, ואיך ביטול ה-One Stop Shop פגע בעליה מהמדינות האלה, אבל אני אומר לכם שוב, אני אומר את זה שוב לפרוטוקול – הקיצוץ בתקציבי עידוד העלייה במדינות האלה הוא פשוט פשע. כי הוא נובע לא ממניעים טהורים. אני אומר את זה בעדינות.

במובן הזה זו לא שאלה פוליטית, ולא שאלה של קואליציה או אופוזיציה, התפקיד שלנו זה לדאוג לעלייה של כולם לכאן. זה בכלל לא משנה. אני הייתי זה שיזם שבזמנו יזם את תכנית צרפת תחילה, המספרים שאתם מתגאים בהם פה בעליה מצרפת לא מתקרבים למספרים שראינו כשהייתה התוכנית הזו בתוקף. אנחנו חצינו בצרפת, לדעתי, את ה-10,000 עולים בשנה בשנת 2015 או 2016, אם אני לא טועה.

אני חושב שזה גם הפוטנציאל בצרפת היום. אני חושב שהפוטנציאל בצרפת הוא גבוה מאוד ונכון שהוא כרגע אולי עוד לא ממומש, בגלל המצב במדינת ישראל. אבל דווקא בגלל זה, במדינות אחרות אפשר לממש את הפוטנציאל, כי המצב שם עוד יותר בעייתי. בטח אם אני מסתכל על רוסיה, אוקראינה ובלארוס, שאנחנו מדברים שוב על חלונות שהולכים ונסגרים.

ולכן, גם זה שאתם עושים עכשיו יריד בקייב – אמרת גירדנו תקציב מפה ומשם – אתם לא צריכים לגרד תקציב בשביל זה. זה צריך להיות חלק מהפעילות השוטפת. לא צריך לגרד תקציב בשביל יריד עידוד עליה בקייב, עם כל הקשיים שיש שם, ויש שם קשיים.

אנחנו גם יודעים מה קורה באוכלוסייה של חמ"ע במדינות השכנות, שהרבה מאוד שיצאו מרוסיה יבואו לגאורגיה ומדינות אחרות כאלה, ואפשר לפגוש אותם שם. אני חושב שלא מנצלים את זה, ואני מסכים לגמרי פה עם ישעיהו – אני לא יודע מה קורה בשיחות אל מול פותחי תיקי העלייה – ואני חושב שזה המקום להציע להורים את התוכנית לבני הנוער, את תכנית נעל"ה.

אני חושב שהתוכנית הזו היא אחת המוצלחות שהיו כאן לאורך השנים, אנחנו יכולים לראות את בוגרי נעל"ה מסתובבים גם בבניין הזה, וגם במקומות אחרים בממשלה ובכלכלה הישראלית. יש הרבה מאוד דוגמאות מצוינות.

אני מצפה לסדרי עדיפויות לפחות הוגנים, מבחינת מאיפה מגיעים העולים, ולא לתעדף עולה אחד על חשבון מישהו אחר, בגלל ארץ המוצא שלו. זה לא משנה מי יושב שם, אנחנו צריכים להיות המקום שקולט את העם היהודי לכאן. בהקשר הזה גם בני המנשה, העובדה שאנחנו קברנו בשבוע שעבר לוחם מבני המנשה שמשפחתו הקרובה לא כאן, ולצערי במהלך המלחמה ראינו את זה הרבה גם עם עולים מאתיופיה, עוד תעודת עניות למדינת ישראל.

לכן אני שב ומבקש – להגדיל את תקציב השיווק בחמ"ע, במסגרת אופק ובמסגרות אחרות. לא יכול להיות שדווקא האזורים האלה סובלים מחסל.

בנוסף לגבי צרפת, אני מבקש לקבוע דיון ספציפי על עליית קהילות, שהיא לא רק אותה עליה קהילתית של ארגון כלל קהילות ישראל, יש שם קהילות שרוצות לעלות גם לא בצורה הזו אלא בצורה אחרת, ויש הרבה מאוד חסמים שלא ברורים ולא הצלחתי לגמרי להבין אותם משיחה עם ראשי הקהילות – בדיון הזה יכול להיות שנרצה כמה אנשים מצרפת בזום לעלות כאן – אבל הפוטנציאל שם, אני חושב גם לנעל"ה, הוא פוטנציאל גבוה.

דווקא מי שחושב על הדור הבא, חושב על הילדים – אני יכול להגיד לכם שמבחינה ביטחונית יש שם אזורים שלא נתנו לנו לבקר שם. אנחנו לא מדברים על איזה אזור מסוכן, אנחנו מדברים על צרפת, על פריז, אומר לכם פה במובן הזה, חד משמעית יש פוטנציאל שצריך בשנה הקרובה לקצור את הפירות, גם מבחינת ההשקעה שעשה משרד העלייה והקליטה, והוא עשה שם הרבה מאוד השקעה בשנה האחרונה. עד כאן, תודה. הישיבה נעולה, ישיבה הבאה ב-13:00.


הישיבה ננעלה בשעה 12:37.