פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
04/09/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 272
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, א' באלול התשפ"ד (04 בספטמבר 2024), שעה 13:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 04/09/2024
חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024 (פ/3079/25), (פ/2265/25), (כ/988), של חה"כ צביקה פוגל, חה"כ עמית הלוי
נכחו
¶
חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
אביחי אברהם בוארון – מ"מ היו"ר
אליהו ברוכי
סימון דוידסון
גלית דיסטל אטבריאן
מיכל מרים וולדיגר
משה טור פז
לימור סון הר מלך
יוסף עטאונה
יסמין פרידמן
קטי קטרין שטרית
מוזמנים
¶
מ' - משרד ראש הממשלה
שרית שפיגלשטיין - סגנית בכירה ליועמ"ש, משרד החינוך
לירון בנית ששון - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
חנה קטן - אימהות הלוחמים
רישום פרלמנטרי
¶
סמדר לביא, חבר תרגומים
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024
היו"ר יוסף טייב
¶
צוהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט, א' באלול התשפ"ד, 4 בספטמבר 2024 בנושא הצעת חוק איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור או עם ארגון טרור (תיקוני חקיקה), הצעת חוק של חבר הכנסת עמית הלוי וצביקה פוגל, הצעות חוק שמוזגו.
הדיון של היום הוא דיון על הסתייגויות והצבעה לקריאה שנייה ושלישית. בפתיחת הדיון אימהות הלוחמים.
חנה קטן
¶
אני באה בשם אימהות ללוחמים. אני קודם כל אקדים באמירה אישית שלי יש שבעה לוחמים, כולם לוחמי מילואים, חלק מהם עשו סבב שלישי וחלק מהם בסבב רביעי של מילואים, חלקם סטודנטים, דיברנו על זה בישיבה הקודמת, חלקם בחורי ישיבה, חלקם שכירים, חלקם עצמאים.
אנחנו מייצגות עשרות אלפי אימהות ללוחמים ואנחנו מבקשות קודם כל להרים להם ולתת להם את ההוקרה המתבקשת וזה מתבטא כמובן בבית הזה גם בקידום של הצרכים המתבקשים בעקבות המסירות שלהם. אנחנו כן מבקשים שחיי חיילינו יוכרו כחשובים יותר מחיי האויב, שכל מחשבה על עזרה הומניטרית לאויב היא מחשבה פסולה. אנחנו במלחמה עכשיו וכל עזרה לאויב מסכנת את החיילים שלנו.
אנחנו מבקשים לחזק את נושא אחדות העם, כמה שפחות פילוג, אנחנו באמצע מלחמה עכשיו, האויב שלנו הוא לא בתוכנו, האויב שלנו הוא מחוץ לעם שלנו ובו צריך להילחם. וכמו שהחיילים יודעים להילחם כתף אל כתף, למרות השקפות עולם שונות, אנחנו מבקשים שגם הבית הזה ובכלל בעם נדע להיות מאוחדים לקראת המטרה של הניצחון המוחלט כדי שמה שקרה בשמחת תורה לא יקרה יותר. תודה רבה.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. נירה, בבקשה. אני מבין שלאחר שהנסחית עברה על נוסח החוק יש הערה של משרד ראש הממשלה.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
שלחנו לפני כשעה נוסח שמבטא את הנוסח שעבר אתמול בוועדה, רק כבר אחרי התיקונים הלשוניים של הממונה על נוסח החוק. התבקשנו ממשרד ראש הממשלה למרות הכול לשמור את הנוסח שהיה כאן בוועדה. מדובר בעניין לשוני בלבד.
מ'
¶
אנחנו מדברים על סעיף 18א(ג). בדיון אתמול העלו חברי הכנסת חשש שאם זה יהיה פתוח מבלי שיהיה כתוב גורמי הביטחון והאכיפה, הדבר הזה יאפשר לכל אדם באשר הוא לפנות למנכ"ל משרד החינוך גם אם המידע לא מבוסס.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לא, חבר הכנסת בוארון לא העלה את זה כחשש, אלא דווקא כרצון, הוא אמר טוב שכל אדם יוכל לפנות. אני, בגלל שהסעיף נולד, הסכמתי לא בלב שלם לכך שכיוון שדובר על שירות הביטחון, זה הסעיף שנבע מהצורך שלא יהיה הסדר שלילי בחוק הזה, אז הסכמתי שיופיע רק שירות ביטחון, אבל לא הסכמתי שלא יופיע שירות ביטחון.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אני מציעה שאני אקריא את מה שהקראתי אתמול בוועדה לעומת מה שהנסחית תיקנה. שוב, מדובר בענייני נוסח, אבל אני מבינה שאצלכם יש דיון שקשור לאיך שזה נחזה להיות ואולי עדיף מבחינתכם שלא יהיה: העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור ובלבד שגורמי הביטחון החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך. ואז הגדרנו גורמי הביטחון – שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל.
אומרת הממונה על נוסח החוק, לא צריך עכשיו להגדיר, פשוט תכתבו, העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24, שזה גם מופיע בנוסח, ובלבד ששירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך. אומר משרד רוה"מ שהם רוצים שיהיה ברור שמדובר כאן על גורמי ביטחון ומשטרת ישראל, או גורמי ביטחון ואכיפה.
מ'
¶
הנוסח שאנחנו קיבלנו מהנסחות קובע במפורש שב"כ ומשטרת ישראל, זה צריך להיות גורמי הביטחון והאכיפה, להלן שב"כ או משטרת ישראל. זאת אומרת אנחנו מבקשים שתהיה את התיבה 'גורמי הביטחון והאכיפה' כי זה מה שעלה בדיון, שהצורך לא יובא מכל אדם, אלא רק מגורמי הביטחון והאכיפה ולכן זו ההבהרה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
אם אדם ביצע עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, למה שגורם שהוא אינו שירות הביטחון הכללי או משטרה יעביר את המידע ומנכ"ל משרד החינוך יוכל לפטרו מיידית?
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
לא, הנוסח לא היה פתוח, הנוסח אמר שלא ניתן להעמיד לדין פלילי או משמעתי בגינם, זה משהו אחר לגמרי.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
כבר הסברתי אתמול שיש לנו באמת בעיה לא פשוטה עם החוקתיות של הצעת החוק הזאת ועכשיו אתם שמים אותנו במצב עוד יותר קשה ומציעים לרדד עוד קצת את העניין.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
אני לא מבין, נירה וגברתי, למה כשנעשתה עבירה, מה זה משנה לי? מה לי הכא מה לי התם אם המשטרה מפנה את המידע או שב"כ מפנה את המידע או אזרח?
משה טור פז (יש עתיד)
¶
כי זה הופך את מנכ"ל משרד החינוך שוב להיות שופט על סמך שמועה שהוא קיבל מאזרח. הרי אתה הופך פה את המוסדות לשופטים.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
הליך מנהלי זה לא הליך שיפוטי, חבר הכנסת טור פז, אתה לא יכול להתבלבל ככה. הליך מנהלי, הרי אתה בעצמך - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
בסדר, עאידה הייתה במקומך, גם ההסתייגויות שלכם הוגשו אתמול ואני אתן לך היום לנמק את ההסתייגויות.
היו"ר יוסף טייב
¶
אני רק אגיד מה שיש לי להגיד ואני אתן לך אחרי זה. הסעיף הזה נולד מעיקרו בגלל בקשה של גורמי הביטחון שישנם מקרים מסוימים שהם לא מצליחים בסוף לפטר בצורה כזו או אחרת, דוגמה מקור, אי אפשר לחשוף את המקור, ועוד סיבות כאלה ואחרות.
אתמול הגענו לנוסח מסוים. הנסחית עשתה שינויי נוסח שלא משנים את המשמעות. יש בקשה כרגע של משרד ראש הממשלה לחזור לנוסח שהוכן אתמול בוועדה ולא לשנות כפי שהתבקש על ידי הנסחית.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
ואני פה על דעת חבר הכנסת הלוי המציע אומר את זה, אם אנחנו בחוק הזה מתקנים תקנה, או כמו שאמר פה החבר, קובעים נורמה שבה ככל שבוצעה הסתה לטרור מנכ"ל משרד החינוך יוכל לפטר מנהלית, אינני מבין למה כשבוצע מעשה טרור ומנכ"ל משרד החינוך לא קיבל את המידע מהמשטרה או משב"כ הוא לא יכול לבוא ולהגיד: רבותיי, זה לא הסתה, זה מעשה טרור.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
חבר הכנסת טור פז, אם אתה לא הולך למקור בשאלת ההסתה למה פה אתה לא הולך למקור?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אתה יודע מה הם אומרים? הם רוצים לתת סמכות למנכ"ל שהוא מינוי פוליטי. בביזיון שקיים היום כל אחד שיהיה מנכ"ל יכול לקבל החלטה. אנחנו רואים את ההחלטות המזהירות שכל יום מתקבלות.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אביחי, בדידי הווה עובדא, לפני עשר שנים התקשר אליי מקור בשב"כ ואמר לי: קינלי, כך וכך בית ספר במזרח ירושלים עוסק בטרור. לא אכנס עכשיו לכל הפרטים, אבל הוא אמר: לפי שיקול דעתנו והבנתנו המקצועית זה המצב, בית הספר הזה עוסק בטרור ולכן תעשה דברים מסוימים. כשאני מקבל טלפון כזה יש הבדל גדול בגלל המקור שמוסר לי אותו, בגלל סמכותו המקצועית, לעומת אדם אחר.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
אני מבין. חבר הכנסת טור פז, אתה היית איש חינוך שנים רבות, אני שואל אותך, כשמנכ"ל משרד החינוך מקבל מידע שיש עבירת טרור. הוא לא קיבל משב"כ והוא לא קיבל מהמשטרה והוא הולך לשם, אתה היית קצין בצה"ל, עדיין, אתה הולך לבית הספר הזה ואתה רואה מעשה טרור, האם רק בגלל שלא קיבלת את המידע משב"כ ומשטרה אתה לא יכול לפעול?
משה טור פז (יש עתיד)
¶
החוק עוסק בדברים גבוליים. אני עכשיו רואה מעשה ולמרות שאני מנכ"ל משרד החינוך ואני אחראי על מערכת גדולה וחשובה אני לא יודע להעריך האם זה מעשה טרור או לא.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אבל, משה, אתה לא אמור להעריך, יש מושג של ראיות מנהליות. זה נכון לגבי הסתה, נכון גם לגבי מימון בטרור.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
בוא ניקח דוגמה, איתמר בן גביר הורשע בתמיכה בארגון טרור, אני לא יודע לומר את זה, יש בית משפט.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
זה לא קשור, זה לא הדיון. משה, אתה לא בדיון. זה לא יאומן, יש שני דיונים שונים, יש דיון פלילי ויש דיון מנהלי.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
כשמנכ"ל משרד החינוך אומר את זה, מה לעשות, זה לא מספיק. הוא לא הורשע בתמיכה בארגון טרור, אני לא מבין. יש חבר כנסת אחד בכנסת ישראל שהורשע בתמיכה בארגון טרור.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
כשצריך להתמודד עניינית עם החוק, כשאתה לא מצליח להתמודד עניינית עם החוק הזה אתה יורד לשפל הכי נמוך שאפשר לרדת, אדון טור פז.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
תגנה את מה שהיה ב-7 באוקטובר, תגנה את החמאס. תומך טרור. אתה תומך טרור.
היו"ר יוסף טייב
¶
יוסף, אני לא אתן לך. יוסף, תעצור שנייה. גם את. תודה רבה. מונחות בפנינו הסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל להצעת החוק המונחת בפנינו. אני מבקש מחבר הכנסת יוסף עטאונה. יוסף, מיד לאחר ההקראה של הסעיף שאנחנו בעצם לא משנים - - -
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
זה סעיף שהוא מתחיל ב-18א(א1) שמוסיפים לחוק חינוך ממלכתי. אנחנו בנוסח שכבר עבר את הערות הממונה על נוסח החוק, זה מופיע כטיוטה למליאה.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
סעיף קטן (ג), אני חוזרת, הסעיף שהוסף להצעת החוק, מרחיב את הצעת החוק.
(ג) העובד ביצע מעשה המהווה עבירת טרור כהגדרתה בחוק המאבק בטרור, למעט כמשמעותה בסעיף 24 לחוק האמור, ובלבד שגורמי ביטחון או אכיפה החליטו להעביר מידע בעניין למנהל הכללי של משרד החינוך; גורמי ביטחון או אכיפה – שירות הביטחון הכללי או משטרת ישראל.
היו"ר יוסף טייב
¶
בסדר גמור, עכשיו הדברים מובאים. מונחות בפנינו הסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל, לפני שאני נותן לך לנמק את ההסתייגויות, אני נותן לך שלוש דקות דברי פתיחה בגלל שלא היית אתמול ובגלל שאני אוהב אותך ואתה חבר ועדה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני לא קיבלתי במייל, אבל אני מסתייג קודם כל, לפני ההסתייגויות של חד"ש-תע"ל, על עצם קיום הדיון בחוק הזה בתחילת שנת לימודים. אנחנו כוועדת חינוך, ואני פונה לחברי הוועדה ולך, ואתה יודע שיש לי הרבה הערכה וכבוד כלפיך, אני חושב שקיום הדיון בפתיחת שנת לימודים כשיש שביתה עדיין במערכת החינוך בתיכונים שלא נפתרה ומאות אלפי ילדים יושבים בבית זה בושה לקיים דיון בתחילת השנה על דבר כזה.
זה בושה לקיים דיון בתחילת שנת הלימודים כשעדיין הרבה סוגיות עומדות על הפרק שעלו במשך השנה על שולחן ועדת החינוך, כש-5,000 ילדים בחברה הערבית הבדואית בנגב בגיל 3 עד 5 עדיין בבית ואין להם מסגרת. זה בושה לקיים דיון על חוק גזעני פשיסטי שמובילים אותו אנשים, הבושה החוצפה, האבסורד ועזות המצח שאנשים שבעצמם תומכים ומעודדים טרור והסתה לטרור ביום יום ואם יש הצעה או משהו צריך לקדם אותו, ואם יש מעשה שצריך לעשות הוא בחינוך הממלכתי דתי, בהתנחלויות ובשטחים הכבושים שהאנשים האלה ונוער הגבעות עושים יום יום.
באים בתחילת שנת לימודים והוא שואל איפה הייתם? אתם יודעים מאיפה הגעתי עכשיו? הגעתי מהעיר לוד. אני אקח אותך כיושב ראש ואת כל החברים, מחר נסייר בלוד ותראו איזה מערכת חינוך, באיזה תנאים היא פועלת. לכן בתחילת שנת לימודים, בשביל אנשים הזויים, פופוליזם זול, בשם המלחמה בטרור, המאבק בטרור בתחילת שנת לימודים, הרי מי שעוסק בטרור, מי שמעודד טרור, ביום יום יש טרור אחד, זה הטרור של נוער הגבעות.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אל תפריעי לי בשום פנים ואופן, אני בדיבור שלי. עוד פעם, האחרון שידבר על הסתה לטרור זה את, לימור, את מעודדת טרור, את - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
אתה חצוף, היא קורבן של טרור. סליחה, לימור סון הר מלך היא קורבן של טרור, אדוני. תתנצל עכשיו.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
חסר מצפון, חסר נשמה, לאישה שבעלה נרצח והיא בהיריון על סף לידה. הטרור המוסלמי רוצח אותה ואתה יושב ואתה אומר שהיא תומכת טרור.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
מי שתומך בטרור זה אתם, הטרור של המתנחלים, על ידי מתנחלים, שאת מצדיקה את המעשים שלהם, אלה תומכי טרור.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
לא, לא, לא, זה במדינה דמוקרטית, חוק יחול על כולם במדינה דמוקרטית. בישראל תחת הממשלה הזו אין דמוקרטיה, אין שוויון.
היו"ר יוסף טייב
¶
החוק הזה חל על כולם, כל מורה במערכת החינוך במדינת ישראל שיתמוך בטרור או יזדהה עם ארגון טרור, אין מקומו במערכת החינוך.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בינתיים מי שמחנך זה אתם, בחינוך הממלכתי דתי שלכם בהתנחלויות אתם מחנכים לטרור.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אתה נגד הילדים בג'בל מוכבר, אתה נגד הילדים במזרח ירושלים. תאמר את האמת, אם היית בעד הילדים היית בעד החוק הזה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני ניהלתי מערכות חינוך, לא, מי שמחנך זה אתם לטרור. החינוך הממלכתי דתי בהתנחלויות, בשטחים הכבושים, אתם מחנכים לטרור. בעצם אתם מבצעים טרור יום יומי שם.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
אדוני היושב ראש, לפני ההצבעה, אני חייבת משפט אחד. לא ייתכן שבכנסת ישראל יישב חבר כנסת ויאמר לקורבן טרור שבעלה נרצח שהיום יש לה אזכרה - - -
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
היום ראש חודש אלול, בראש חודש אלול לפני 21 שנה, ראש חודש אלול תשס"ג, נסענו אני ובעלי שולי בכביש אלון מבית ההורים של שולי לעבר הבית שלנו. באחד מעיקולי הדרך הופיעה חוליה של חמישה מחבלים. זה הטרור, זה הטרור שאני מכירה, היחיד שאני מכירה שקיים, והחלו בשאגות של אללה הוא אכבר, בשם האלוקים שלהם, בשם הדת שלהם, ירו לעבר הרכב שלנו, שולי נהרג במקום.
רגע לפני הוא קלט את החוליה הזאת, הוא צועק: לימור, תתכופפי, באינסטינקט הראשון אני מרימה את הראש כדי לראות למה ואז אני רואה אותם, אני חוטפת כדור ביד השמאלית, אני זוכרת את המבט, שולי מביט על הפציעה, רואה את הדימום, לא חושב פעמיים, פשוט רוכן מעליי, מכסה את הגוף שלי, הוא מתרומם לשתי שניות אחרונות, מאיץ את הרכב קדימה, מטה את ההגה הצדה, אני רואה אותו, אני רוצה להגיד לו ניצלנו, ברוך ה' ניצלנו, ואז הוא מתמוטט, הרכב שלנו דוהר בתעלה.
שולי שירת כחובש קרבי בצה"ל, הוא התנדב במד"א ירקון, הוא התנדב בהצלה יו"ש, כל הנושא של הצלת חיים היה חלק נורא מרכזי. גרנו בחומש, על בסיס יומי ספגנו אירועי טרור, ממש כל יום הציר היה נסגר כי באיזה שהיא נקודה היה מטען צד, זרקו אבנים, ירו על הציר, אבל אנחנו ידענו שאנחנו צריכים להיות שם כי זו הארץ שלנו, כי זו נחלת אבותינו. ברגע הזה שם, אני זוכרת ששאלתי את שולי באחת הנסיעות המשותפות: שולי, אבל חס וחלילה יקרה משהו, יירו עלינו, אני לא יודעת, מה אני עושה? ושולי מסביר לי שלכדור יש חור כניסה וחור יציאה כשבדרך כלל בחור היציאה יכול להיות דימום יותר משמעותי, והוא אומר לי: מה שאת צריכה לעשות זה פשוט לנסות לזהות את חור היציאה, אבל דעי לך, אם זה פגיעה בראש זה כמעט חסר סיכוי.
באותם רגעים הדבר הראשון שאני עושה זה לראות אם יש פגיעה בראש ואני רואה שיש דימום, אני מניחה יד על הגב שלו ואני רואה שהוא עוד נושם, אבל אני מבינה שאין לי דרך לעזור לו, אני מתחילה לצאת מהרכב כדי לנסות להזעיק עזרה. דרך הדלתות הקדמיות לא היה שום סיכוי לצאת כי הרכב התהפך והדלתות היו מכווצות פנימה. אני יוצאת דרך הדלת האחורית ואני עולה לכביש ואני עומדת על הכביש ואין שום רכב, בהיריון, עם יד מרוסקת, פנים מרוטשות.
אולי פעם אחת כדאי לספר את הסיפור הזה, כדי שאנשים יבינו מה זה טרור ואיך זה נראה ואיזה טרור ולקרוא לי תומכת טרור. הכדור הזה, אותו כדור שנכנס אצל שולי בחור מאוד קטן דרך הזקן יוצא מעל האוזניים כששולי רוכן מעליי, אותו כדור עובר דרך הפנים שלי ובעצם הדימום שאני רואה על שולי והפנים שלו זה אותן טיפות דם שנוטפות מהפנים שלי.
אני עומדת על הכביש שם ואין שום רכב ואני פשוט מרימה עיניים ואומרת: בורא עולם, אבא שבשמים, אתה ואני לבד עכשיו, עכשיו תעזור לנו. אני מתחילה לחזור לכיוון הרכב, אבל אז אני רואה שמכיוון הנסיעה שלנו מגיע רכב, אני מבינה שמדובר ברכב של ערבים, הוא רואה את המראות, שומע את הקולות, רואה אישה בהיריון, פנים מרוטשות, יד שהיא גוש בשר שנגרר אחרי הגוף, אני אומרת: תעזור לנו, בעלי ברכב, ירו עלינו, אני בהיריון. הוא מסתכל עליי, מסמן ככה עם הראש, הוא וכל מי שנמצא איתו ופשוט ממשיך בנסיעה.
אני מתחילה לחזור לכיוון הרכב שלנו, הרכב שלנו נעצר מתחת לכפר ערבי שנקרא אל מועייר. וכנראה שהם ראו אותי בין הכביש לרכב.
אני מתנצלת, יוסי, שאני גוזלת מהזמן, אבל אני רוצה שפעם אחת ולתמיד שהדברים יישמעו, שאנשים יבינו שכשהם קוראים לי תומכת טרור - - -
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית)
¶
כן, היום זה האזכרה, אני מכאן נוסעת לשם. אני רואה המון ערבי שיורד מכיוון הכפר בשירה ובצהלות, עם מקלות וחפצים ביד ואני עומדת שם ואין אף רכב שמגיע. אני חוזרת שוב לכיוון הכביש ואני רואה שמגיעה מונית, לא אלאה אתכם, אבל באיזה שהוא שלב מגיע רכב ישראלי עם לוחית רישוי לשם שינוי צהובה, אני רואה שהנהג נורא מבוהל מהמראה שלי, אבל הוא עוצר. אני תמיד אומרת שבתוך הגיהינום שהיה שם היה גם, בתוך ההסתרה שבתוך ההסתרה בוודאי נמצא ה' יתברך, היו שם ברכב שני אנשים, היו רופא וחייל, שכל אחד מהם חשב שהוא נוסע למטרה מסוימת, אבל למטרה אחרת, כנראה שמישהו מלמעלה ייעד לנסיעה הזאת מטרה אחרת.
החייל יוצא, הוא רואה את ההמון הערבי הזה, הוא לא חושב פעמיים, הוא פשוט מרים את הנשק שלו כלפי מעלה וצועד בדוך לקראתם, ברגע שהחייל מופיע עם הנשק הם משליכים את הכול ועולים בחזרה אל הכפר. הרופא ניגש אליי, הוא מציג את עצמו, אני אומרת לו: לקח לכם יותר מדי זמן, בעלי ברכב, הוא לא מגיב, בבקשה תלך לראות מה קורה איתו.
הוא ניגש לרכב, אני נותרת לעמוד על הכביש, אני מאוד מפחדת ממה שהרופא עתיד לומר, אני רק רואה אותו מושיט יד דרך החלון ואני מבינה לפי הפנים שלו ששולי איננו, אבל עדיין משהו בי לא רוצה כל כך להאמין שזה קורה, אני שואלת אותו: הוא חי? תגיד לי את האמת. הרופא אומר לי: את בהיריון, את צריכה לדאוג לתינוק, מעכשיו את צריכה לדאוג לעצמך ולתינוק, ואני מבינה ש – אבל עדיין אני אומרת לו: אם אתה לא תאמר דברים ברורים אני ככה, ואז הרופא החכם הזה מבין שהדבר האחרון שהוא צריך בשטח זה אישה שהיא גם בהיריון, גם היסטרית וגם פצועה והוא אומר לי: בעלך פצוע מאוד מאוד קשה, אנחנו נטפל בו.
מגיע אמבולנס, באמת אותו כדור שפוגע בפנים תולש את הנחיר השמאלי, אני מתחילה להרגיש שמאוד קשה לי לנשום, מתחיל טיפול ראשוני בשטח ומביאים אותי לבית חולים. שם בבית החולים מסתבר שיש היפרדות של השיליה. אחרי תהלוכת רופאים שכל אחד מציג את עצמו ואומר: שלום, קוראים לי כך וכך, אני מפה ולסת, אני מאף אוזן גרון, אני מפלסטיקה, אני אורתופד, כל אחד והזה שלו, ובאמת מנסים להילחם על היד השמאלית כי יש חשש מזיהום וגם מחברים אותי לאולטרסאונד.
אני זוכרת את הטלפון שאני שומעת את אבא של שולי פשוט ממרר בבכי ואומר לי: לימור, שולי מת. אנחנו מדברים על יום שישי והוא מספר לי שהלוויה תתקיים היום ושהחברים כבר מתחילים להגיע ואני מבינה שללוויה הזאת אני לא אגיע במצב הנוכחי שלי ואני מבקשת לדחות את הלוויה למוצאי שבת ואחת הרופאות שניגשת אליי אומרת לי: מי כמוך יודעת שאני לא יכולה להבטיח לך שום דבר, אבל אם תעברי את הניתוחים כמו שאנחנו מצפים אז כמובן שעם כל הצוות הנדרש את תוכלי להגיע ללוויה.
אני מבקשת מאבא של שולי: בבקשה, תדחו את הלוויה למוצאי שבת, אני לא אוכל לחיות עם עצמי בידיעה שלא נפרדתי מהאיש הזה. אבא של שולי מנסה לומר משהו, אבל אז מיד מריצים אותי לבדיקת סיטי, במהלך הבדיקה מתברר שיש היפרדות של השיליה, מטיסים אותי לחדר ניתוח, שם בעצם אני עוברת שלושה ניתוחים, ניתוח בפנים, ניתוח בעצמות היד וניתוח חירום קיסרי שבו אני יולדת את בתי שרה.
שרה נולדה בראש חודש אלול, שלוש שעות אחרי שאבא שלה נרצח. זאת אומרת שהיום יש לה יום הולדת וכל שנה יש לנו אזכרה ויום הולדת ממש באותו היום. ואני מתעוררת לערב שבת. במוצאי שבת הייתה הלוויה של שולי. כמו שאותה רופאה אמרה, מתוך האמבולנס אני מבקשת לומר דברים כשבאמת אני על כיסא גלגלים, מאוד מאוד חלושה. עוד אחר כך, אנשים לא יודעים, אבל תהליכי השיקום של פיגועים ופציעות הם מאוד מאוד ארוכים ומאוד מייסרים וזה ניתוח ושיקום, וניתוח ועוד שיקום ועוד ועוד ועוד.
ובלוויה של שולי אני מבקשת לומר שני דברים, אני מבקשת לומר קודם כל לאותם מחבלים, לאותם רוצחים, מה חשבתם לעצמכם, טיפשים? מה חשבתם לעצמכם? שתחלישו אותנו, שתפחידו אותנו, שתבריחו אותנו, שעכשיו לא נחזור? אנחנו כאן. אני חוזרת הביתה, אני חוזרת לחומש, אני חוזרת לבית שלי, עם הילדים שלי, אני אחזור. לא יעזור לכם שום דבר.
והדבר הנוסף להגיד לשולי, שבאמת היה אדם גדול שעשה הרבה הרבה, שכל רגע בחיים שלו היה איך אני עושה בשביל עם ישראל, איך אני פועל בשביל עם ישראל, אהבת ישראל שלו. על הקבר שלו ביקשנו לכתוב שלא שהוא אהב את הבריות אלא שהוא אהב לאהוב את הבריות כי הייתה לו אהבת עם ישראל עצומה ועמוקה כל כך. באמת להגיד לו שאני אמשיך לגדל, לא יעזור לאף אחד, אני אמשיך לגדל את הילדים כמו שאתה רצית, כמו שאתה ביקשת, על מה שאתה נלחמת.
היום אני 21 שנה אחרי, לצערי רב השנה הזאת הייתה שנה מאוד קשה, אני חושבת שמי שמכיר, אף אחד פה בכלל לא יכול להבין מה זה כשנכנסות משפחות של חללים ושל חטופים ומספרים וכאילו כל אחד – כשאני מגיעה ואני רואה את ה – אנשים לא מבינים את זה. אפשר להגיד שאתה אכזר ואתה מנותק ושאתה רשע ושאתה ככה, אף אחד בכלל לא מבין מה עובר.
כמו שהבטחתי לשולי חזרתי לחומש, לצערי הרב מה שאתם מכירים כתוכנית ההתנתקות, אבל אצלנו זה היה גירוש מהבית, גם חל על היישוב שבו גרתי. שנתיים אחרי ששולי נרצח התבצעה אותה תוכנית איומה של גירוש יהודים מצפון השומרון ומגוש קטיף.
כשאני נכנסתי לפה לכנסת היו לי מטרות מאוד מאוד ברורות וגם כל השנים האלה המשכנו להילחם כדי שנזכה לשוב לבית שלנו בחומש, בעזרת ה' גם ליישובים בגוש קטיף. היום אני כבר לא מדברת על גוש קטיף, אני מדברת על חבל עזה כי אני באמת אומרת שמי שמסתכל באופן ריאלי ולא עם כל הריבועים אז הוא יודע שבאמת זה או אנחנו שם או שהם יהיו שם ואם הם שם אז אין לנו סיכוי. יש לנו סיכוי, אבל אנחנו נשלם על זה מחירים כל כך גבוהים וקשים.
הדבר הנוסף זה מלחמה בטרור. אני זוכרת שבשבעה התפילה היחידה שלי הייתה שאף אחת לא תרגיש את מה שאני מרגישה. כאילו אמרתי: בורא עולם, אני לא רוצה שאף אחד במדינה הזאת בעם שלי ירגיש את מה שאני מרגישה. כשהגעתי לפה זו הייתה המשימה, לכן גם המלחמה בטרור, וכן, אני לא מהאו"ם, אני מהעם שלי ואני בעד העם שלי וכשאני רואה שיש מי שמסכן ואפילו מנצל את המעמד שלו ואת עמדת הכוח שלו כדי לפגוע בעם שלי, האינסטינקט שלי זה העם שלי ואחר כך כל השאר. אני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט וזה לא מה שאומרים פה, אבל זו האמת.
אני חושבת שאחרי ה-7 באוקטובר כולנו הבנו עם מה אנחנו מתמודדים ומי האויב ואני חושבת שעם ישראל הוא עם פיקח וחכם והוא לא ייתן שיהיו כאלה ואחרים שינסו לטשטש ולבלבל. אנחנו לא מתבלבלים ויכול להיות שבגלל זה מאוד מאוד קשה לאנשים פה איתי כי הם רגילים שכולם מיישרים איתם קו, אני לא מיישרת קו, לא עם טרור, וכשאני אראה טרור, והטרור הזה, אנחנו יודעים, הם יכולים להגיד תומכת טרור, תומכת טרור, אנחנו יודעים בדיוק איפה נמצא הטרור ואיך הוא פועל ומה הוא עושה ובאיזה צד הוא נמצא.
ביום הזה אני חושבת שמבחינתי הדברים שאמרתי עכשיו יהיו לעילוי נשמת הבעל שלי ולעילוי נשמת כל הנרצחים והנטבחים שנרצחו על קידוש ה' וה' ייקום דמם.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אני רק אגיד שאת השראה לכולנו, לימור. אמרתי קודם ללימור שהחוק הזה שיצא באזכרה של שולי הוא תיקון של השורש. אנחנו לא מונעים בחוק הזה את הרובים שירו בכם, אנחנו מונעים את החינוך של הילדים שגדלים במקום לצדק ולחסד לטרור ולעוול. לכן אני ציפיתי שכל חברי הכנסת, גם חברי הכנסת הערבים כמובן, הם הראשונים שהיו צריכים לתמוך בחוק הזה, אני חושב שזה לכבודו של שולי שביום הזה אנחנו עושים תיקון עמוק. לא תיקון שטחי, אלא תיקון עמוק.
היו"ר יוסף טייב
¶
חברים, אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות ומתחילים את הדיון.
(הישיבה נפסקה בשעה 14:34 ונתחדשה בשעה 14:44.)
היו"ר יוסף טייב
¶
חזרנו לדיון אחרי הדברים המרגשים של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אנחנו נתחיל הסתייגויות של חבר הכנסת עמית הלוי. עמית, יש לך שלוש דקות לנמק ונעבור להצבעה.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
את ההסתייגות שלי אני אומר בעל פה. ההסתייגות שלי מדברת על כך שבאותו סעיף שנירה הקריאה קודם שעל פיו גופי הביטחון, קרי המשטרה והשב"כ, יוכלו להעביר מידע למשרד החינוך ועל פיו יוכלו להיות אותם פיטורי אי התאמה, הפיטורים המנהליים, אנחנו לא מסתפקים בזה. ההסתייגות שלי אומרת: שירות הביטחון הכללי יהיה מחויב כל שנה לעשות בדיקה לכאלה שיש לגביהם חיווי של טרור. זאת ההסתייגות, כלומר כל שנה פעם אחת עשינו את זה, מצאנו מה שמצאנו, לא ניכנס לזה כרגע אם לא מעוניינים להעלות את זה שוב, לקחנו את אותם 180,000, 230,000 מורים, עשינו בדיקה על מי מהם יש חיווי של אדם עם זיקה לטרור ונמצאו ממצאים.
ההסתייגות שלי לא אומרת לבחון את הקריטריונים, מה הם הממצאים, שירות הביטחון יחליט על פי איזה ממצאים הוא עושה את המצ'ינג הזה. הוא עשה מצ'ינג, דבר שלוקח שתי דקות והתברר כעולה שני שקלים פחות או יותר, עשה מצ'ינג, עלו אנשים שלגביהם יש חיווי לטרור, את האנשים האלה שירות הביטחון מחויב לבדוק. מבחינתי זאת חובה בסיסית של שירות הביטחון, זה צריך לקרות. העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה הוציאה חוות דעת שערורייתית שלא מאפשרת לשב"כ להכיר את מי מורה במדינת ישראל זה דבר שהוא בלתי מתקבל על הדעת. הדבר הכי חשוב בטרור זה החינוך. מה שקובע את העתיד שלנו, מה שקובע את הביטחון שלנו זה החינוך, זה לא הטרור אלא החינוך לטרור.
לכן אני אומר שוב, ההסתייגות הזאת, אני מקריא אותה: בצד הדיווחים השוטפים, לשם יישום מלא של 18א(ג), או סעיף 16(ב) – פה צריך לתקן ל-(6), צריך לשנות בהסתייגות השנייה לסעיף (6). בסדר גמור, נעשה התאמות, וגם את יכולה לשנות את המילים 'בצד הדיווחים השוטפים', הכוונה, לשם יישום מלא, גורם מוסמך בשירות הביטחון הכללי יעביר פעם בשנה דוח למנכ"ל משרד החינוך ולוועדת החינוך של הכנסת אחרי שיבדוק רק אנשים שלגביהם קיים חיווי המצביע על חשד לתמיכה או אהדה לטרור. הכוונה היא פעם בשנה על בסיס רשימת המורים החדשים שיעברו כל שנה לשירות הביטחון הכללי. זאת ההסתייגות.
אני אומר מראש לחבריי בקואליציה, אני אצביע בעד, אתם לא צריכים להצביע בעד, הסיכום שלי עם ראשי הקואליציה שאנחנו נבחן את ההסתייגות הזאת עד שזה שיבוא למליאה. אם זה יגיע למליאה אחרי הסכמת ראשי הקואליציה נצביע בעד במליאה, אם לא תהיה הסכמה של ראשי הקואליציה לעניין הזה, לצערי הרב הדבר הזה, שהוא מאוד בסיסי, ואני הופתעתי לרעה שיש התנגדות של שירות הביטחון לזה ויש התנגדות של היועץ המשפטי, נראה בעיניי דבר מופרע לחלוטין, אבל זאת הייתה ההחלטה, אני מכבד את זה. אני אצביע בעד, ברשותכם, קשה לי להצביע נגד הדבר הבסיסי הזה, אבל גם אם לא יהיה לזה רוב כאן אז כאמור אני מקווה שיהיה לזה רוב עד שנגיע להצבעה במליאה על ההסתייגות הזאת. תודה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הצעה לסדר. אני מבקש הערכה תקציבית כתובה להסתייגות בהתאם להוראות תקנון הכנסת. יש כאן הצגה של דבר של מה בכך, אנחנו שמענו בדיונים שמבחינה בירוקרטית ניהולית ממש לא מה שתואר כאן.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
למה? הוכח בדיונים שזה דבר שאין לו משמעות תקציבית. החיווי הראשון, התברר שהוא עלה שני שקלים, והבדיקה על פי הסטטיסטיקה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
על פי הוראות תקנון הכנסת הדין לגבי הצעות חוק פרטיות חל גם על הסתייגויות. אני מבקש גם הערכה של שר האוצר או נציגו, אני מבקש גם הערכה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, זה הוראות תקנון הכנסת ואני מבקש כמובן שנקבל את הדברים לפני הצבעה.
היו"ר יוסף טייב
¶
נציגת האוצר נמצאת בזום, להעלות אותה בבקשה. אם אני לא טועה בזמנו, במידה שאכן ההסתייגות הזאת תעבור, הועברה לוועדה הערכה תקציבית, אבל בואו ניתן להדס להבהיר. נבקש מהאוצר להעלות לזום.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אני רק אומר שהערכה תקציבית, אם יידרש דבר כזה, היא צריכה להיות מבוססת על הקייס שהיה. הרי זה קרה לא לגבי 8,000 מורים, חבר הכנסת קריב, זה קרה לגבי 200,000 מורים, פשוט שהשב"כ יודיע לנו במסמך כמה עלתה לו הפעולה שהוא עושה, אותו מצ'ינג שלקח לו פחות או יותר כמה דקות, כמה עלה הדבר הזה, לקחת קובץ ולעשות מאטצ' בין שני קבצים. שיודיע כמה זה עלה וכמה יעלה מבחינת אותה סטטיסטיקה של כמה אנשים נמצאו, X אנשים מתוך ה-200,000 וכמה, לעשות את אותה סטטיסטיקה על 8,000 ולחשב. זה חישוב פשוט מאוד, גלעד קריב, עשיתי אותו ולכן אני יודע בוודאות שמדובר במעט כסף. זה מאוד פשוט, אלה נתונים מובהקים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מכיוון שאני לפחות לא מופקד בתקנון הכנסת על מתן הערכה תקציבית אז אני לא מתווכח. יש פרוצדורה בתקנון.
היו"ר יוסף טייב
¶
כן. הסתייגויות של סיעת חד"ש-תע"ל. חבר הכנסת יוסף עטאונה, מונחות בפנינו הסתייגויות לסעיף 1, ישנן 12 הסתייגויות. רוצה לפרט אחת אחת ונצביע?
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
יש לי הערה לעניין הניסוחים. אני מצטערת שלא הספקתי לדבר איתכם על זה, אני רק אבקש, לאור העובדה שהניסוחים גם של ההסתייגויות, אנחנו מקפידים שהם לא יהיו פוגעניים, גם באופן כללי וגם במיוחד מבחינת פגיעה בכבוד הכנסת, אנחנו מבקשים אם אפשר את הסתייגות 7 פשוט לנסח מחדש, לתת לנו להציע ניסוח חדש. כתוב כאן 'פנטזיות משיחיות של הח"כים מהימין הקיצוני", זו לשון שאנחנו מעדיפים שלא תיכנס ל - - -
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
באופן כללי יש סעיף בתקנון שאומר, אנחנו עושים את זה לא רק כאן, שהנוסח יהיה מדויק למה שאתם רוצים לומר, אבל בשפה שתכבד את הכנסת.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אני מבקשת להציע לך נוסח חלופי בעניין הזה, מטרות בעלות אופי משיחי. אני לא פוגעת לך בנוסח, אבל רק בוא נשמור על הלשון.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אוקיי. לפני סעיף 1 סיעת חד"ש-תע"ל מבקשת להוסיף לחוק סעיף מטרה. אחת, המטרה של הצעת החוק היא להמיט אימה על כלל ציבור המורים במדינה ובפרט על המורים הערבים. שתיים, המטרה של הצעת החוק היא לשלול את חופש הביטוי ולחסל את המרחב הדמוקרטי במוסדות החינוך במדינה. המטרה של הצעת החוק היא להעניש מורים על עמדות פוליטיות לגיטימיות שלהם. המטרה של הצעת החוק היא להמשיך את ההפיכה המשפטית אותה קידמה הממשלה הנוכחית לפני המלחמה.
המטרה של הצעת החוק היא לקחת סמכויות מהגופים המשפטיים ולתת אותן לפוליטיקאים. מטרתה של הצעת החוק היא לנצל באופן ציני את אירועי ה-7 באוקטובר בכדי להסית נגד ציבור המורים הערביים. מטרתה של הצעת חוק זאת היא להגשים, ואני מנסח את זה, אבל יש אג'נדות משיחיות פוליטיות שקיימות שההצעה באה לענות על הצרכים שלהם.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
מצטברות. מטרתה של הצעת החוק הזאת היא להכריח את המורים להתיישר עם הקו הפוליטי של הימין המשיחי. מטרתה של הצעת החוק הזאת היא לדכא את מערכת החינוך הערבית במדינה. המטרה של הצעת החוק הזאת היא לתת לגיטימציה לממשלה לשלול תקציבים ממוסדות חינוכיים שלא באים להם טוב בעין. מטרתה של הצעת החוק הזאת היא להחזיר את בדיקות השב"כ למערכת החינוך לאחר מאבק ארוך בו הובהר והוסכם שאין צורך בביקורות אלה. מטרתה של הצעת חוק זאת היא להחזיר אותנו אל ימי הממשל הצבאי.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 2 של חד"ש-תע"ל לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לא, הוא אמר שיש מקבצים והיושב ראש אמר מראש שזה על מקבצים. הוא יכול לנמק גם כל מילה.
היו"ר יוסף טייב
¶
חבר הכנסת גלעד קריב, אני הייתי ברור בהתחלה, נתתי לחבר הכנסת יוסף עטאונה לנמק. סיים לנמק, ביקש לעבור להצבעה. שאלו אותו האם זה הסתייגויות במקבץ או אחת אחת? ענה שזה מקבץ.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
לא, אני שאלתי לטובת הנוסח שיעלה למליאה, כדי שהוא יהיה ברור, אם המטרות כאן הן חלופיות או מצטברות, הוא אמר שהן מצטברות.
היו"ר יוסף טייב
¶
אוקיי, ענה מצטברות, באנו להצביע על זה כמקבץ, ביקש חבר הכנסת עטאונה להצביע על אחת אחת ולכן אני מצביע על אחת אחת, אבל ההנמקה כבר התבצעה על ידי חבר הכנסת יוסף עטאונה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
רק, אדוני, אם אפשר הצעה, בעבור כולנו. אני הולך לנוהל ההסתייגויות, אם חבר הכנסת מביע את הסכמתו אז אפשר לקצוב זמן להנמקה של כמה הסתייגויות ביחד, אבל באופן בסיסי לחבר כנסת על פי הנוהל יש זכות לנמק הסתייגות והצבעה, לנמק הסתייגות והצבעה.
היו"ר יוסף טייב
¶
בסדר גמור. אנחנו הצבענו על שתיים. הסתייגות מספר 3 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 4 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 6 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 7 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יוסף טייב
¶
חבר הכנסת קריב נמנע. הסתייגות מספר 8 לפני סעיף 1. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 12. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? חבר הכנסת קריב נמנע. ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יוסף טייב
¶
חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. מה אתה מחליט עכשיו, איך אתה מנמק? כולן ביחד או אחת אחת והצבעה?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'ערכאה משפטית מיוחדת שתוקם במיוחד לעניין זה'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 1(2)1ב(א) במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'נשיא בית משפט מחוזי'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'יושב ראש ועדת מדע וטכנולוגיה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק 'אם הוכח להנחת דעתו' יבוא 'אם יוכח לפי אמות מידה שייקבעו על ידי ערכאה משפטית מיוחדת'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק, במקום המילים 'אם הוכח להנחת דעתו' יבוא 'אם הוכח בערכאה משפטית מעבר לכל ספק סביר'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק אחרי המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'ובכפוף לאישור היועצת המשפטית לממשלה'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 1(2)1ב(א) להצעת החוק, בסוף הסעיף יבוא 'הסעיף לא יחול במקרים בהם העבירה נעשתה על ידי מורה יחיד'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 1(2)1ב(ב) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'נשיא בית משפט מחוזי'.
היו"ר יוסף טייב
¶
בבקשה, התייעצות סיעתית חמש דקות. ב-15:08 חוזרים להצבעות.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:03 ונתחדשה בשעה 15:08.)
היו"ר יוסף טייב
¶
חידשתי. איפה עטאונה? חידשתי את הדיון, אמרתי 15:08 חוזר הדיון. לפי התקנון אני מצביע גם אם הוא לא פה?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושב שהצעת החוק שאנחנו מצביעים וגם מסתייגים עליה אין לה מקום בספר החוקים, זה יום שחור לוועדת החינוך שמצביעה על דבר כזה כי הצעת החוק הזו, מאחוריה עומדת אג'נדה פשיסטית, בכדי לפגוע - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בכדי לפגוע בציבור שלם של מערכת החינוך. אני חושב וציפיתי בתקופה כזו, ומתרעמים כשאני אומר ניצול ציני, כי אחרי מה שקרה וגם ב-7 באוקטובר וגם במקום שאני באתי ממנו, אני חושב שבמערכת החינוך צריך לקדם שיח אחר, לא שיח מפלג ולא לצבוע ציבור שלם של מורים שיוכיח לגבי שנים ושנים שהוא אכן מחנך לערכים, לדמוקרטיה, לסבלנות, לשותפות. זה מה שאנחנו מובילים, זה מה שאנחנו מנסים לעשות, אבל לצערי הרב יש קבוצה שקיימת היום שרוצה להחריב כל חלקה טובה במדינה הזו.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושב שגם לגבי חופש הביטוי ומערכת החינוך, אם אנחנו מדברים על מערכת חינוך שצריכה לפתח ולהכין את הדור הבא של החברה במדינה אני חושב שעקרונות דמוקרטיים ושוויוניים ושיח מכבד צריך להיות חלק ניכר שמקדמים אותו ומה שקורה בהצעת החוק הזו זה ניסיון לסתימת פיות ואני לא יודע איך מורה שמהלכים עליו אימים יכול לחנך את הילדים ואת בני הנוער לעצמאות, לחשיבה, לביקורתיות. עצם ההצעה היא הצעה למאבק תחת הכותרת מאבק בטרור - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אני הסברתי אתמול שיהיה להם זמן לביקורתיות, הם יפסיקו לעשות את הטרור יהיה להם זמן.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושב שהצעת החוק תחת הכותרת וניצול המאבק בטרור הוא הפעלת טרור על מערכת החינוך הערבית.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אכן הצעת החוק בצורה שמביאים אותה ואיך שמביאים אותה ומי מביא אותה, באג'נדות הפוליטיות שלהם, זה להפעיל טרור על מערכת החינוך, זה ניצול, לפי דעתי, של הרוב שקיים היום שהוא נשען על כהניזם, על פשיזם, שמנסה לקדם חוקים שאין להם מקום בחברה דמוקרטית ולכן כל הניסיונות וכל החוקים ההזויים שמביאים זה בא ממקום אחד בלבד.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בוא לא נשכח דבר אחד, שאם מסתכלים ומנתחים את המצב הפוליטי, את הממשלה הזו ועל מה היא נשענת, אני חושב שפעם הכהניזם היה בשוליים ולא היה מקום לשמוע אותו, כשכהנא היה חבר כנסת וגלית כל פעם היא זורקת משהו, אני חושב שגם הליכוד בקטע הזה כשכהנא דיבר שמיר יצא מהאולם ולא שמע אותו - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
היום יש קואליציה של 64 שנותנת אמון ולגיטימציה לדבר שאין באף חברה דמוקרטית בעולם. מצד אחד מתגאים שישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, בדמוקרטיה לא יכול להיות אדם מורשע בטרור - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. הסתייגות מספר 13, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אכן הצעת החוק באה לפגוע בציבור המורים בחברה הערבית שמנסים להלך עליו אימים. אני אמרתי גם בדיונים על הצעת החוק מההתחלה שיש ארגז כלים בתוך משרד החינוך ומערכת החינוך ויש את החוק של תמיכה בטרור ויש את החוק של הסתה, לכן מי שעובר עבירות כאלה יש כלים בחוק, אבל הניסיון פה הוא ניסיון ממש להחזיר את החברה הערבית לממשל צבאי. זה ניסיון לחזור עוד פעם שלא תהיה זכות לחופש ביטוי ודעה אחרת.
אין מה לעשות, אנחנו כמיעוט ערבי פלסטיני, אזרח מדינת ישראל, בגלל איך שהמדינה הגדירה את עצמה מהתחלה ואיך שהיא קמה, נכון, אנחנו אזרחי מדינת ישראל ואנחנו במשטר דמוקרטי, במדינה דמוקרטית, יש דעה אחרת, ולרוב בגלל שאנחנו מיעוט לאומי הדעה שלנו היא שונה מהרוב. לצערי הרב היום הרוב ששולט הוא רוב שאין לו מקום בחברה דמוקרטית שמחזיק בדעות פשיסטיות שרוצות רק לפלג. גם נאמר על ידי אחת מחברות הכנסת שהיא רוצה להתיישב במקום והיא לא רוצה לראות אותם. מי שמאמין בטרנספר של עם אחר הוא לא יכול להוביל הצעת חוק כזו.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 14, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? קינלי נמנע. ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 15. רק, יוסף, אם אתה יכול להתמקד בהנמקה למה שכתוב, כי אני לא רואה קשר בין מה שאתה אומר למה שכתוב.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני רוצה להגיד בהסתייגות זו דבר כזה, את אומרת שזה לא צריך לעניין את כולם - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושב שאם אנחנו עוסקים בחינוך זה צריך לעניין את כולנו כי אין דרך. אני בא ממקום - - -
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושב שצריך לעניין את כולם שיש מיעוט לאומי ערבי שחושב אחרת, צריך לפתח שיח של סובלנות ושל שותפות. יש אחרים שבאו מאג'נדה ותפיסות פוליטיות אחרות, אני בא ממקום וגם כאיש חינוך, וזה אי אפשר להסתיר, לפני 16 שנה בבאר שבע, יחד קבוצה של ערבים ויהודים, הקמנו את עמותת הגר לחינוך דו לשוני, שילדים יהודים וערבים ילמדו ביחד, כל אחד ילמד את הנרטיב גם של האחר, יכבד אותו, אנחנו כבר 16 שנה.
תאמינו שבהתחלה היה קשה לגייס ילדים יהודים וערבים למסגרת הדו לשונית המשותפת, היום אנשים עומדים בתור, רוצים להיכנס לשם. זה השיח שצריך לפתח אותו, לא שיח שאתה מדבר על הסתה לטרור ואם אתה תסתכל במראה בעצמך אתה תראה שכל מה שאתה עושה הוא תמיכה בטרור.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. הסתייגות מספר 15, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
זה הכי מעניין, תאמין לי. אני חושב שיוזמי החוק וההצעה שבאו, אתה אמרת משפט, שזה יחול על כולם, אני בטוח ואתה בטוח שמה שמניע אותם שזה לא יחול על כולם כי איך שהם מסתכלים על הדברים הם רואים את הטרור רק במקום אחד. הם רואים את הטרור רק במקום אחד ושרק קבוצה אחת יכולה לעשות טרור.
אם ניקח את מערכת החינוך הערבית ב-20 השנים האחרונות וניקח את החינוך הממלכתי דתי בתוך השטחים, ניקח את בני הנוער שיצאו מתוך מסגרות החינוך של החינוך הממלכתי דתי שהתעסקו בטרור והורשעו בבתי משפט ישראליים, לא שאחד אומר להם שהם תומכי טרור רק בגלל הזהות הלאומית שלהם, אלא בגלל המעשים שלהם, ופתאום המציעים רואים בדברים של נוער הגבעות בוגר החינוך הממלכתי הדתי כמשהו לגיטימי וכשיש מקרה בחברה הערבית, צריך לחוקק חוק שיהיה שוט של איום על כל מערכת החינוך הערבית.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. הסתייגות מספר 16, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני רוצה להזכיר לכולם את השלב של ממשל צבאי ושל מעורבות השב"כ בחברה הערבית, זה היה הרבה שנים. עד שנות ה-90 השב"כ היה מעורב במערכת החינוך עד כדי כך שנציג השב"כ היה יושב במשרד החינוך במחלקה הערבית, שגם במכרזי מנהלים הוא יושב ובוחרים את המנהלים בחברה הערבית. בשנות ה-90 גם השב"כ הגיע למסקנה שמערכת החינוך הערבית, והדברים נאמרו גם בפורום סגור שהיה בתוך הוועדה, שאין שום סכנה ביטחונית ממערכת החינוך הערבית ואיך שהיא מתנהלת.
אני רוצה להזכיר לכולם שמערכת החינוך הערבית, למרות האפליה המתמשכת ולמרות ההזנחה, הגיעה להישגים גדולים בכל התחומים, למרות המציאות הקשה. לכן לחזור עוד פעם, במקום להתקדם ולהסתכל קדימה חוזרים אחורה לממשל צבאי וכניסת השב"כ מחדש לתוך מערכת החינוך, אני רוצה להגיד לך ואני מכיר את המערכת ומחובר לשטח ולבתי ספר והכול, גם בימים אלה, גם בחודשים האחרונים שהיו מקרים שהיה חשד, השב"כ לא חיכה לעמית הלוי ולימור ולהצעת החוק שלהם והוא היה שם בצורה ברורה.
היו"ר יוסף טייב
¶
חבר הכנסת עטאונה, יש לך חמש הסתייגויות לסעיף 3, אני מציע לך לנמק את כולן בבת אחת, שיהיה לך חמש דקות ברצף. אתה אומר דברי טעם, שנוכל לשמוע.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אכן השב"כ היה, ניסיתם, היה שם והמערכת לא התקדמה, ולכן לבוא עוד פעם, ואני אומר לכם איך זה עובד בקואליציית ה-64, וזה לא הצעה אחרי ה-7 באוקטובר, זה הצעה וההצעות הפופוליסטיות שנבעו נבעו לפני, בזמן ההפיכה וניסיון ההפיכה המשטרית שבאו חברי כנסת עם אג'נדות פוליטיות פשיסטיות ופתאום יש להם ההזדמנות.
שר המשפטים בוועדת חוקה ומי שמעוניין לקדם את ההפיכה המשטרית, הוא רוצה כל אצבע וכל קול ולכן בוועדת השרים לענייני חקיקה בצעד חסר תקדים אושרו הצעות חוק שגם שר המשפטים שהסכים עליהן, בינו לבין עצמו הוא יודע שאין להן מקום בספר החוקים, אבל בקואליציה כזו של 64 היא מקריבה את הכול, לא רק את המורים הערבים, גם את היהודים ואת כל חלקי האוכלוסייה הזו. כולם משלמים את המחיר בגלל הקואליציה הזו.
היו"ר יוסף טייב
¶
חמש דקות. ב-15:31 אנחנו מצביעים שוב.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:26 ונתחדשה בשעה 15:31.)
היו"ר יוסף טייב
¶
אנחנו חוזרים. הסתייגות מספר 1 לסעיף 3, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושב שהצעת החוק בנוסף ללהלך אימים ולסתום פיות למורים היא באה גם במטרה להנדסת תודעה בקרב המיעוט הערבי הפלסטיני. אני עוד פעם אומר שכל הניסיון במשך שנים דרך מערכת החינוך לשלוט גם דרך השב"כ וגם דרך המשטרה להלך אימים, זה נכשל. הניסיון ליצור ערבים כבקשת ולפי המידות של עמית הלוי, גם עם הצעת חוק כזו, כי הזהות הלאומית שלנו היא כל כך ברורה ששום הצעת חוק לא יכולה לשנות כלום.
אני חושב שבכל מדינה דמוקרטית הכוח של הדמוקרטיה ושל הרוב, זה לא עריצות הרוב שהיום היא קיימת ויכולה לקבל כל החלטה, אלא לכבד את זכויות המיעוט ובהצעה הזו לפי דעתי יש פגיעה ישירה ומכוונת כלפי המיעוט הערבי הפלסטיני.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני הייתי מצפה שבתקופה כזו ובכל מדינה ממשלה באה לעבוד בשביל האזרחים. אנחנו נמצאים בפתיחת שנת לימודים ובאופן אישי כאיש חינוך גם סיירתי בהרבה מסגרות והרבה יישובים ואתגרים שהיו בפתיחת שנת הלימודים, כבוד היושב ראש, אתה גם סיירת איתי בנגב וראית את מערכת החינוך ואיך היא נראית ואיך היא מתפקדת, אני חושב שגם מציעי החוק, למרות כל הדעות שלהם, אם הם יסיירו שם ויראו את המציאות ויראו שעד רגע זה אלפי ילדים גם יושבים בבית, חוץ מהילדים של גיל 3 שאתה יודע עליהם יש מקומות לקראת ה-1 בספטמבר, שגם עלו בוועדה שנזכרתי בשמות שלהם, זה באל-עזאזמה, בוואדי נעם, באל-פורעה, כל ההסתייגויות האלה לא מצאו פתרון.
במקום לטפל בדברים האלה ולקדם גם כוועדת חינוך וגם כממשלה שרוצה לקדם חברה שוויונית שאפשר לקיים בה גם שותפות של ערבים ויהודים, היה צריך לדאוג לחינוך כי הזכות לחינוך היא זכות בסיסית והיא לא תלויה בשום גחמה פוליטית.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני עוד פעם רוצה לחזור לתמיכה בטרור וכל מה שקורה בשטחים הכבושים ולמקרים שקרו רק בימים האחרונים, גם אתמול בכביש 60, ששני אזרחים תושבי חורה הותקפו על ידי גם מתנחלים ונלקחו לבית החולים סורוקה. אני רוצה להזכיר לכולם את מעשה הטרור הנפשע של משפחת אל-ג'עאר, אנשים שהיו בדרך לשכם והותקפו על ידי טרוריסטים יהודים מתנחלים שחלק מהם עדיין לא נתפסו ולכן טרור לא יכול להיות לפי ההגדרות רק של עמית הלוי.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. הפעם עמדת בזמן, יש לך עוד 10 שניות זכות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
לגבי מערכת החינוך בחברה הערבית, במשך שנים רבות היא סבלה מאפליה והזנחה והיה ניסיון שדרך הפגיעה במערכת החינוך צריך לפגוע בחברה הערבית כמיעוט לאומי, אבל למרות כל הקשיים שהיו מערכת זו הצליחה להגיע להישגים, למרות המדיניות המפלה שהייתה. אחד הנושאים שלאורך שנים, כל הנושא של קבלה לאקדמיה והתנאים המפלים כלפי סטודנטים ערבים ואי עזרה ותמיכה העמיד בפני הסטודנטים הערבים, בפני הערבים, את האפשרות – מתוך אמונה במערכת חינוך ותוך אמונה שחינוך הוא כלי למוביליות ותוך אמונה שמול החברה הערבית ניצבים אתגרים רבים, גם פוליטיים, גם חברתיים וגם כלכליים, השקענו בלימודים למרות המדיניות,
והרבה מהבוגרים שלנו במערכת החינוך וסטודנטים הגיעו לאוניברסיטאות בחוץ לארץ ולמרבה הפלא בחוץ לארץ, בגרמניה, באיטליה, בארה"ב, בבריטניה, סטודנטים אלה יכלו להגיע לשם ללמוד ולהצליח ובאוניברסיטאות בארץ שנים רבות לא הייתה להם אפשרות בכלל להגיע לשם.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
הכול כתוב. אתה רק עכשיו הצטרפת לדיונים, אנחנו בדיונים על ההצעה הזו כבר שנה שלמה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 4, 12ה(א) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'ערכאה משפטית מיוחדת שתוקם במיוחד לעניין זה'.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 3. סעיף 4, 12ה(א) במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'נשיא בית המשפט המחוזי'. זה מספיק? עשיתי את זה טוב בשבילך?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בכל מה שקורה, ואנחנו רואים דווקא קולות מעודדים בתוך ש"ס על כל ההתנהלות של בן גביר בתקופה האחרונה וכל הניסיונות שלו להבעיר וליצור חזית מול האוכלוסייה הערבית, אבל זה לא מספיק, ידידי, אני חושב שהוא היום נמצא כשר ומקבל לגיטימציה ולא מקבל החלטות ממה שהוא צריך לקבל אלא מתעסק בדברים אחרים. למשל במקום להתעסק בביטחון האישי וברציחות בחברה הערבית הוא מוצא את כל הזמן לעשות את ההבחנה בין האסלות, מה האסלה של הצבא ומה של שב"ס. יש לו זמן לאסלות.
סליחה, בחרא יש לו זמן להתעסק וברציחות בחברה הערבית אין לו שום זמן להתעסק בזה והוא שר, אבל הוא שר, כבוד היושב ראש, בזכות קואליציה שאתם חלק ממנה. לא מספיק שייצא השר ארבל או הרב דרעי ויגיד משפט או יגיד כמה דברים בגנות הדברים שהוא עושה, אבל הלכה למעשה הדברים נעשים, הדברים מתבצעים, המדיניות ממשיכה והנזק, כולנו נשלם אותו. היום נוח מאוד גם בחברה היהודית שיש את הרציחות בחברה הערבית, רצח אחרי רצח ולא נעשה שום דבר, ואנחנו כבר לפחות עשר שנים אחרונות אומרים בכל שפה ומעל כל במה שצריך לאסוף את הנשק הלא חוקי ושום דבר לא נעשה.
הרציחות האלה בחברה הערבית זה על המצפון של הממשלה הזו כי לשר הזה יש ראש ממשלה שהוא אחראי, יש אחריות קולקטיבית לכל הממשלה הזו לכל מה שקורה. לכן הייתי מצפה ממך ומהחברים שלך בקואליציה לשקול את הצעדים שלכם כי זה לא מוסיף לכם גם בציבור שלכם, גם על המצפון שלכם בדברים שהוא עושה, בדברים שהוא אמור לעשות ולא עושה בקטע הזה של ארגוני הפשיעה בחברה הערבית שאנחנו הגענו למסקנה בחברה הערבית שהוא שמח על כל רצח בחברה הערבית.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
זה לא משפט קשה שאמרתי שהוא שמח שרוצחים אחד את השני בתוך החברה הערבית כי אי אפשר להסביר את אוזלת ידה של המשטרה. ולא אני אמרתי, ראש השב"כ בדיון בקבינט, לפי הפרסומים שהיו, אם ראש השב"כ בתוך מדינת ישראל אומר לראש הממשלה בתוך דיון בקבינט הביטחוני שאין משטרה בישראל, ראש השב"כ אומר אין משטרה בישראל, איך אתם מסכימים, איך ראש הממשלה מסכים שהשר הזה יכול להמשיך ולכהן ושהבנים והבנות שלנו ישלמו על זה בחיים שלהם?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
לגבי הטיפול בפשיעה אני חושב שזה לא עניין שהמשטרה לא יכולה לעשות את זה, זה עניין של מדיניות שמוביל אותה שר הכישלון שמראש אין לו כוונה ויש לו החלטה פוליטית שאכן המצב יימשך והוא לא רוצה לטפל ולכן אנחנו רואים שאותו שר, אותה משטרה, שברגע שמדובר בהריסת בתים בחברה הערבית ובמיוחד בנגב הם פתאום יש להם את כל הכוחות של המשטרה, יש להם את כל היחידות, יש להם את כל הציוד להביא אותו בכדי להרוס בתים. לכן סדר העדיפות שקובע אותו השר, שקובעת אותו הממשלה, אנחנו משלמים במחיר בחיים של הילדים שלנו, זה לא יכול להימשך.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
משר האסלות אנחנו נחזור לענייננו ולעניין החינוך, כי זה יותר מעניין ולכן כל הניסיונות של החוק בכדי להלך אימים ושלא תהיה דעה בתוך החברה הערבית, ולמערכת חינוך יש חשיבות באיך לעצב את הדורות הבאים, אני חושב שמורה שנמצא תחת איום ומפוחד לא יכול לייצר ולעצב דורות שיכולים לתפקד ולחשוב בצורה בריאה ועצמאית וכל הניסיונות להלך אימים הוא פסול ואין לו מקום במערכת.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
כבוד היושב ראש, אתה אמרת בתחילת הדיון שזה יחול על כולם, אבל אנחנו לא במדינה שיש בה דמוקרטיה אמיתית ושוויונית, אנחנו במדינה שמגדירה את עצמה כמדינה יהודית ומראש מתייגת את המיעוט הערבי הפלסטיני כאויב בתוך המדינה וככה היא מתייחסת אליו. לכן הניסיון בהצעת החוק הזו בא לפגוע בעיקר בציבור המורים הערבי ולצערי המציעים חושבים שבדרך הזו הם יכולים לייצר מורים מחנכים ערבים כבקשתם. זה נכשל וזה לא יחזור ולא יהיה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
לגבי השוויון בחוק ואיך הדברים מתנהלים, שלשום ואתמול הייתי בבית המשפט בבאר שבע בכמה ישיבות בכל הסיפור של המשחק בין בני סכנין ובאר שבע וראינו, כבוד היושב ראש, שאין שוויון בפני החוק. הסרטונים הראו בצורה ברורה, ויש לי את הסרטון, אני גם יכול להראות לך אותו, איזה קבוצה התחילה בתקרית, בקטטה, הם עברו במגרש מקצה לקצה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
תשמע את הסיפור עד הסוף ותשפוט. קבוצה אחת שעברה מהמגרש מהקצה לקצה השני עם אלות, רעולי פנים - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני מבקש רוויזיות על כל מה שהיה עד עכשיו ולפני הסעיף אנחנו ניקח היוועצות סיעתית.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
לא. הסרטון מראה, כל העולם ראה את זה, שיש קבוצה שירדה לדשא, רצה עד לקצה השני, תקפה את הקבוצה השנייה של סכנין. כשמדובר בסכנין לא רוצים לשמוע פתאום.
היו"ר יוסף טייב
¶
תיזהר, אני נשוי לבאר שבעית, הוא מתחיל להתעסק איתי. עד עכשיו היינו חברים. יוסף, יש לך עוד עשר שניות. חבל, אני אומר לך, תעשה בהנמקה רציפה, תוכל לספר סיפורים מעניינים.
היו"ר יוסף טייב
¶
אתה תמשיך, אנחנו יוצאים להתייעצות סיעתית לבקשת חבר הכנסת קריב. ב-15:57 אנחנו חוזרים.
(הישיבה נפסקה בשעה 15:53 ונתחדשה בשעה 15:58.)
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
יירשם לפרוטוקול שאני מבקש שהם ימשכו את ההסתייגויות שלהם, להסיר את ההסתייגויות. יוסי, תמשוך את ההסתייגויות שלהם.
היו"ר יוסף טייב
¶
אני רוצה לדעת מה לעשות. הסתייגות מספר 8 לסעיף 4. מי בעד מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
ואז עצרו שבעה מאוהדי סכנין וחמישה מבאר שבע, מגיעים לבית משפט השלום בבאר שבע ומתקיים דיון כשכל קבוצה בנפרד. התחילו עם הקבוצה של אוהדי הפועל באר שבע והם משוחררים, חלק מהם, ואז המשטרה גם מערערת ואז המחוזי משחרר את כולם.
בסביבות שעה ארבע, כולם כבר מחוץ לבית המשפט, באו לשופטים השוטרים והגישו את הבקשות להארכת מעצר של אוהדי הפועל באר שבע, לא היו שום דוחות בתוך הבקשות והם שוחררו. ואז כשבאים אוהדי סכנין לשופט, פתאום יש דוחות פעולה של השוטרים, איך עצרו, מה היה שם ואז באותו יום האוהדים של באר שבע ישנו כל אחד בבית שלו והאוהדים של סכנין, יוסי, נשארו במעצר עד אתמול בשעה תשע וחצי בבוקר כשקיבלו שחרור מהמחוזי.
זה מראה את הסכנה בתקופה הזו, בממשלה הזו, את הסכנה בחוק הזה, כי במצב נורמלי במדינה מתוקנת ודמוקרטית חוק יחול על כולם וההתייחסות תהיה אחת. אתה לא הקשבת לסיפור, אבל ביום הראשון חמישה מבאר שבע, שבעה מסכנין, החמישה של באר שבע הלכו הביתה, ישנו בבית, ושל סכנין היו במעצר עוד יום עד שהגיעו למחוזי כדי להשתחרר.
היו"ר יוסף טייב
¶
חידשנו את הדיון. הבהרה של היועצת המשפטית לגבי ההתייעצות הסיעתית שמגיעה על כל סעיף.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אני מבקשת שההתייעצויות הסיעתיות, אם אפשר, יהיו כשמדובר באמת בהסתייגות מהותית שאנחנו מקשיבים לה ויש נימוק שתואם את ההסתייגות, או שיש הבהרה שקשורה קשר ישיר להסתייגות ולנוסח, כי בעיקרון הישיבה הזאת פורסמה ונקבעה כישיבת הצבעות.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
נכון, אנחנו לא אומרים שלא יהיו התייעצויות סיעתיות, אנחנו רק מבקשים, גם כדי לכבד את הדיון הזה והמשתתפים בו, ההתייעצות הסיעתית תהיה באמת כשהנושא הוא מהותי והנימוק להסתייגות הוא מהותי, כי בעיקרון הישיבה הוגדרה כישיבת הצבעות והדיון המהותי הסתיים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
יש פה טעות וכדאי להבהיר אותה גם להבא, היוועצות סיעתית היא לפני הצבעה, היא לא קשורה בדיון המהותי. בדיון מהותי לא צריך היוועצות סיעתית כי בדיון מהותי מדברים. היוועצות סיעתית קשורה בהצבעה. אני מקבל את העניין שאנחנו לא רוצים סתם פיליבסטר. כפי שראית, היועצת המשפטית, כל ההסתייגויות שאנחנו בסיעת העבודה הגשנו הן כולן ענייניות, אף אחת לא מטרת החוק.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אין בעיה, אבל התבקשו התייעצויות לסעיפים שביניהם לבין ההנמקה שהועלתה לא היה כל כך קשר ולכן תהיתי על מה התבקשה ההתייעצות ואני מבקשת לשמור לפחות על איזה שהוא הקשר. מגיעות לכם התייעצויות סיעתיות אבל בבקשה לשמור על ההקשר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 4, 12ד(ב) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה', יבוא 'נשיא בית משפט מחוזי'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 4, 12ה(ב) להצעת החוק, במקום המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה', יבוא 'יו"ר ועדת מדע וטכנולוגיה'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 4, 12ה(ב) להצעת החוק, במקום המילים 'הוכח להנחת דעתו', יבוא 'אם הוכח לפי אמות מידה שייקבעו על ידי ערכאה משפטית מיוחדת'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 4, 12ה(ב) להצעת החוק במקום המילים 'אם הוכח להנחת דעתו' יבוא 'אם הוכח בערכאות משפטיות מעבר לכל ספק סביר'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 4, 12ה(ב) להצעת החוק, אחרי המילים 'שר או מי שהוא הסמיך לעניין זה', יבוא 'ובכפוף לאישור היועצת המשפטית לממשלה'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 5, 5(ג) להצעת החוק במקום המילים 'השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'ערכאה משפטית מיוחדת שתוקם במיוחד לעניין זה'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 5, 5(ג) להצעת החוק במקום המילים 'השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'נשיא בית משפט מחוזי'.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 5, 5(ג) להצעת החוק, במקום המילים 'השר או מי שהוא הסמיך לעניין זה' יבוא 'יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה'. הכול יגיע לאיימן בסוף.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
בסעיף 5, 5(ג) להצעת החוק, במקום המילים 'אם הוכח להנחת דעתו' יבוא 'אם הוכח לפי אמות מידע שייקבעו על ידי ערכאה משפטית מיוחדת'.
אני רוצה להתייחס לבמקום המילים 'אם הוכח להנחת דעתו'. אני חושב שזה מאוד בעייתי וגם לא מקובל, אם המערכת הייתה מקצועית והמנכ"ל היה מינוי של המשרד כאדם מקצועי שיכול לקבל החלטות מנהליות בתוך המשרד שלו, אבל במציאות הפוליטית שקיימת, שגם אדם שמורשע בהסתה לטרור יכול להיות שר, הוא יכול למנות מנכ"ל מטעמו שיכול רק לפי הנחת דעתו לעשות כל מיני פעולות שמנוגדות לכל מינהל תקין.
בכל מערכת תקינה אין מקום לדברים אישיים במיוחד במערכת חינוך ובמציאות שקיימת אם בן גביר יבקש להיות שר חינוך ואיך שאנחנו רואים איך נתניהו מתקפל ואיך הוא מוותר מולו על כל דבר הוא יכול להיות שר חינוך, כשהוא שר חינוך יש לו מנכ"ל ואז כל מורה במערכת החינוך הערבית נמצא תחת איום ישיר. אם לפני עשר שנים היינו אומרים שבן גביר יהיה שר, לא אני ולא אתה היינו מאמינים.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
לפני חמש שנים ביבי אמר: הוא לא יהיה שר בממשלתי. און רקורד, למה צריך ללכת רחוק?
היו"ר יוסף טייב
¶
לכן הכול אפשרי ולכן הצעת החוק הזו במתכונת שלה היא מאוד לא דמוקרטית ואין לה מקום והיא באה לתת רק דבר אחד, לאג'נדה פוליטית להיות נוכחת במערכת החינוך בכדי לפגוע כמעט ב-30% ממערכת החינוך. אם אני אקח את הנגב למשל, האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
תסביר לנו על האוכלוסייה הזאת בהסתייגות הבאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
לגבי האוכלוסייה הערבית בנגב, ממספר הילדים בסך הכול של מערכת החינוך בנגב כמעט יותר מ-30% הם ילדים ערבים בדואים בנגב, אבל מערכת החינוך הזו עד לרגע זה לא קיבלה הכרה כחלק ממערכת החינוך הממלכתית במדינת ישראל וילדים במערכת החינוך משמשים בפני משרדי הממשלה השונים כבני ערובה. יש חוק חינוך חובה במדינת ישראל שמחייב את המדינה לתת שירות לילדים באשר הם ילדים, לפי החוק גם קבוע - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
זה מצדיק יציאה להיוועצות סיעתית. אם הגענו למצב שאני מפריע לחבר אופוזיציה זה בדיוק המקום שאני אצטרך להתייעץ עם יושב ראש המפלגה שלי אם להמשיך בקו של ההפרעה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד)
¶
אם כל האופוזיציה הייתה גלעד קריב הממשלה הזו הייתה נופלת. מזל שלא כולם כמוך.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
לפי חוק חינוך חובה כל ילד במדינת ישראל זכאי לשירותי חינוך וגם נקבע בחוק שהחינוך יינתן גם באמצעות הרשויות המקומיות, אבל מה לעשות שהמדינה מ-1948 לא מכירה בכפרים הערביים הבדואים בנגב כיישובים ואז יוצא שהם בהיעדר כל סטטוס מוניציפלי ויוצא שכפרים ערביים לא מוכרים לא מוכרים על ידי המדינה והיא לא מספקת להם אף שירות בצורה מסודרת ולכן הילדים האלה לא מקבלים את השירות.
אני רוצה להביא את הסיפור ממש בפתיחת שנת לימודים. אתה מכיר את היישוב עווג'אן? דרומית ללקיה שזה יישוב מוכר, הכירו במדינה, יש ריכוז גדול, כ-4,000 תושבים, ביישוב שנקרא עווג'אן, שם יש 1,200 תלמידים שעד היום קיבלו שירותי חינוך בתוך היישוב לקיה והם הוסעו לשם בהסעות. נבחר ראש מועצה חדש בלקיה, הוא רוצה לדאוג למערכת החינוך בתוך היישוב.
היו"ר יוסף טייב
¶
אתה כבר שתי דקות. אני לא מאבד, מבטיח לך. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
ואז הוא מודיע למשרד החינוך, גם לשר החינוך וגם למנהל מחוז דרום, שב-1 בספטמבר הוא לא יכול לקלוט את הילדים של עווג'אן, הם לא בתחום הקו הכחול שלו, מביאים אותם בהסעות ויש לו צפיפות, ואז אני פונה למשרד החינוך, גם לשר החינוך, גם למחוז דרום, גם למשרד הפנים, ומתברר מבדיקה שהמדינה פיתחה כלי סטטוטורי בכדי לתת שירות במקומות שאין רשות מוניציפלית. במחוז דרום פיתחו תוכנית מחוזית שנקראת תמ"מ 4014/4 שמהאישור שלו ומהסמכות אפשר לתת שירותים, גם חינוך וגם רווחה, במקומות האלה.
שם כתוב בצורה הכי ברורה והכי חדה שהמשרד הרלוונטי יכול לפנות לוועדה המחוזית ולקבוע נקודה וקראו לזה מרכזי שירות. אני חושב שזה פיתוח טוב, שבינתיים עד לסיום המחלוקת ילדים צריכים ללמוד, צריך לספק להם גני ילדים וגם בתי ספר, ועד שפנינו למשרד החינוך לגבי עווג'אן, הם אומרים - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
תגיד לנו מה אומר משרד החינוך בהסתייגות הבאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
ואז פונים למשרד החינוך ואומרים שצריך להקים מרכז שירות ביישוב עווג'אן שיכול לספק שירותי חינוך וגם רווחה ואז משרד החינוך אומר: זה לא אני, זה רשות ההסדרה. הולכים לרשות ההסדרה ויש שם מנגנון או רשות שלא קיימת באף מקום בעולם, אני ארחיב עליה בהמשך, והם אומרים: לא, זה לא אנחנו, זה משרד חינוך.
אז אני מבקש ישיבה של רשות ההסדרה מול משרד החינוך ומתברר, בניגוד לחוק, שהסמכות היא של משרד החינוך לקבוע את הנקודות של מרכזי השירות וזה לא רשות ההסדרה, אבל בישיבה מתברר שרשות ההסדרה מה אומרת? היא אומרת: אנחנו לא מאשרים ולא בעד להקים מרכז שירות שם כי יש להם מקום בלקיה, ואז הם אומרים שכל הנושא של מרכזי השירות - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
תגיד לנו מה הם אומרים בהסתייגות הבאה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
ואז הם אומרים שמבחינתם כל הנושא של מרכזי שירות ולתת שירות לילדים ובעיקר חינוך זה תלוי הסדרה. מה זה הסדרה? שהם רוצים להעביר את כל תושבי הכפרים הלא מוכרים בנגב לתוך היישובים. הרי התהליך הזה נכשל שנים רבות, אבל ילדים צריכים לקבל שירותי חינוך והם לא מקבלים אותם כי המדינה באמצעות רשות ההסדרה לבדואים בנגב, שאחראי עליה שר התפוצות, שאני אסביר עליה בהסתייגות הבאה, משתמשת בילדים בגיל שלוש, בגיל ארבע, בכל שלבי החינוך, כבני ערובה לכל דבר.
גם בעבר משרד החינוך קיבל החלטות והקים מרכזי שירות שלא קשורים להסדרה ולא צריכים להיות קשורים להסדרה כי שירות חינוך לפי החוק צריך לספק ובינתיים עד לרגע זה הם ממשיכים לא לקבל שירותי חינוך במקומות האלה כי רשות ההסדרה רואה בפיתוח מרכזי שירות כאלה כדבר שמפריע לה בתוכניות של ההסדרה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
ואז קושרים את זה להסדרה למרות שהיישובים האלה, הכפרים הלא מוכרים בנגב, קיימים מאות שנים לפני קום המדינה. היישובים האלה קיימים לפני חוק תכנון ובנייה שנחקק בשנת 1965 ולכן אי אפשר להמשיך במציאות הזו ובטענה שהערבים הבדואים בנגב משתלטים או פולשים לקרקעות שזו טענה שקרית לאורך שנים. בסך הכול אנחנו מבקשים תכנון שווה בין ערבים ליהודים במרחב הזה שנקרא הנגב. מבחינת שטח, כבוד היושב ראש - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
מה זה קשור להסתייגות? זה תקנון הכנסת? זה לא כבוד לכנסת. לא אכפת לי. מה, הוא יכול לנמק על מזג האוויר בשבדיה?
היו"ר יוסף טייב
¶
לא, הוא היה מאוד רוצה שתסביר לו באמת את הנמקת ההסתייגות שלך שאומרת שהתיקון שאנחנו מצביעים יחול מיד לאחר הסרת המצור על עזה. יכול להיות שזה מעניין אותו יותר אם היית מנמק את זה, אבל אולי תנמק את זה בהסתייגות הבאה.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
היו"ר יוסף טייב
¶
הסתייגות מספר 5 להוספת סעיפים. בבקשה. אבל אתה יכול לנמק את 4, אני חושב שיש לך שם מה להגיד.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אני אמרתי לחבר הכנסת פוגל, אני אוכל רק בגלל שזה מאפשר לי לא לענות לדברי הבלע שנשמעים כאן, זה הכול.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
סיעת חד"ש-תע"ל מציעה הוספת סעיף להצעת החוק, כותרת הסעיף 'סייג לתוקף התיקון', חוק זה לאחר התיקונים שאנחנו מציעים יחול מיד לאחר השבעתו לכהונה של ראש ממשלה שאינו נאשם בפלילים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
אני חושב שזו ההסתייגות הכי מהותית. הרי אתם באים בהצעת החוק הזו, שבלי שום הליך משפטי, בלי שום בית משפט, בלי כלום, אפשר להדביק למישהו תמיכה בטרור והוא ייענש ולא יוכל להיות מורה. התיקון שאנחנו מציעים, שר שמורשע בהסתה לטרור, הוא כבר הורשע בבית משפט, הוא לא יכול לכהן כשר.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
גם כשראש ממשלה ממנה יש שיקולים שעומדים, שזה טובת המדינה וכל מה שקורה, אבל השר, גם כשהוא מורשע בהסתה לטרור בבית משפט והוא מכהן, הוא יכול למנות מנכ"ל והמנכ"ל בהצעת החוק שלך, עמית, אתה מציע לתת לו את הכוח שרק לפי האג'נדה האישית שלו ולהנחת דעתו - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
על ראיות מסוימות, על דברים מסוימות. לא הנחת דעתו סתם, הנחת דעתו אם הוגשו לו ראיות מנהליות שהבן אדם היה מעורב בטרור, כמו מנכ"ל משרד הבריאות היום שגם עושה את זה.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אבל זה קורה היום. היום מנכ"ל משרד הבריאות העיף את הרופא הסטז'ר שעשה 32 לייקים לטבח של החמאס. העיף אותו, עובדה. העיף אותו, לבקשת גיא דוד אגב הוא העיף אותו. אתה יודע את זה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
סיעת חד"ש-תע"ל מציעה הוספת סעיף להצעת החוק, חוק זה לאחר התיקונים שאנחנו מציעים יחול מיד לאחר הכרה מלאה בכפרים הבדואים הבלתי מוכרים בנגב. זה בדיוק. אתה אמרת מה הקשר? הקשר של ההסתייגות למציאות שצריך להתייחס אליה, זה לטפל בסוגיות המהותיות, כי במדינה מתוקנת, עוד פעם, אי אפשר להשתמש בילדים כבני ערובה בכפרים הלא מוכרים. אני חושב שאי הכרה בכפרים זה עוול היסטורי מתמשך שצריך לסיים אותו ולהכיר בכפרים הלא מוכרים. כולנו ראינו במלחמה, כבוד היושב ראש, כשסיירנו, איך אנשים נפגעו בגלל שהם לא מוגדרים בשום שטח מוניציפלי, הם מוגדרים כשטח פתוח ולכן גם הרבה מהם נפגעו במלחמה מטילים.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל)
¶
סיעת חד"ש-תע"ל מציעה הוספת סעיף להצעת החוק, כותרת הסעיף 'סייג לתוקף התיקון', חוק זה לאחר התיקונים שאנחנו מציעים יחול מיד לאחר ביטול חוק קמיניץ.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
הסתייגות, הנמקה והצבעה. תעצור אותי כשאתה חושב שצריך. כשפתחנו את הדיונים של הצעת החוק הזו פתחתי בנימה חיובית המאפיינת את גישתי לחיים שמשתדלת להיות חיובית ואמרתי שאני רואה חשיבות בחוק שיגדיל את האכיפה והמשילות של מערכת החינוך בנושא תומכי טרור. גם הבאתי דוגמאות מחיי המקצועיים, הן מתהליך של סטז' שעברתי כמורה מתלמד במכללת הרצוג ובו נתקלתי לצערי הרב בתומכי טרור יהודים במערכת החינוך של שנות ה-90 וגם בתומכי טרור ערבים במערכת החינוך המזרח ירושלמית.
אמרתי שעל פניו אם משרד החינוך היה מוכיח לנו שיש בו יכולת להתמודד עם הדבר הזה בלי חקיקה נוספת אז הייתי חושב שהחוק מיותר. לאור העובדה שהוא לא מצליח להתמודד אני חושב שיש מקום עקרוני לחקיקה הזאת ולכן אמרתי שנדון בה בעין טובה ובצורה נכונה. עד כאן התייחסותי להסתייגות אחת.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
אני רוצה רק לציין שעל השולחן יש שני סטים של הסתייגויות, כי נאמר לנו היום שמה שנשלח בחודש מרץ הוא לא בטל תוקף, אלא מתווסף למה שנשלח אתמול.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
לכן יש בפניכם שני סטים של התנגדויות של חבר הכנסת טור פז וסיעת יש עתיד, אחד מ-18 במרץ ואחד מאתמול, מ-3 בספטמבר.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
יסמין, אני אתן לך את ה-18 במרץ. אני אעשה את חמש הראשונות ואת את חמש השניות. יש פה גרסה קמא וגרסה בתרא.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
על ה-3 בספטמבר, הסתייגות אחת, זה גרסה בתרא, וחברת הכנסת פרידמן תנמק את חמש האחרות. אני כרגע מתייחס לסעיף 2.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני ממשיך. כאשר התייחסתי עניינית להצעת החוק הזאת אמרתי שאני חושב שהרעיון של לתת למשרד החינוך כוח מוגבר לעומת היום מבחינה חקיקתית להשעות מורה שהוא תומך טרור, על פניו אני מסכים, וגם הרעיון של להשתמש בכלי של שלילת תקציב הוא רעיון נכון כשלעצמו כי לפעמים המערכת לא מצליחה, מכל מיני סיבות, גם כשניתן לה עוד כוח להשעות את המורה והכלי התקציבי הוא כלי נוסף, לפעמים אפשר להשתמש בהם אחד על גבי השני, לפעמים אחד במקום השני.
יחד עם זאת ההסתייגות המהותית והעיקרית שלי הייתה שלהפקיד כאן, כתוב אין אדם דן יחידי, ובמקרה הזה, מקרה מהותי משמעותי, לתת למנכ"ל משרד החינוך או מי אחר שמתמנה בתוך שרשרת הניהול של משרד החינוך את האחריות והסמכות לפטר מורה מורשע טרור נראה לי לא נכון. לכן הסתייגתי והצעתי שהדבר יותנה באישור היועצת המשפטית לממשלה. זו ההסתייגות הראשונה שלי מה-3 בספטמבר והיא בעיניי הייתה משנה את כל מהות החוק והופכת אותו גם לחוקתי כך שחבר הכנסת עמית הלוי היה באמת זוכה להוסיף לא רק אות בספר החוקים, אלא גם לשנות משהו משמעותי בטיפול בתומכי טרור.
אני חושש וחושד שלאור התעקשותו על ייקוב הדין את ההר כאן אנחנו לא נשיג כלום. כלומר באנו לשפר ונימצא אפילו מקללים, כי כאשר אתה לא מצליח ליישם חוק כזה יש משמעות בדבר בלפתוח פתח לאנשים שעוברים על החוק הזה והם מבינים שהחוק הזה בוטל. לכן אני חושב שבכך שלא הוספנו את היועצת המשפטית או מי מטעמה כגורם נוסף לקבלת ההחלטה הזו אנחנו לא רק שלא נקדם את המלחמה בטרור, אפילו נסיג אותה לאחור.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אם היועץ המשפטי יהיה בחוק התוצאה תהיה אותו דבר פשוט. אם תוציא את היועץ המשפטי התוצאה תהיה אותו דבר, יהיה אפס כמו שהיה בנושא שלילת הזכויות במזרח ירושלים. היועץ המשפטי היה בפנים, אחר כך למרות שהוא היה בחוץ הוא נכנס פנימה באישור שר הפנים דאז.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני אתייחס להיבטים נוספים בחוק הזה. אני באמת חושב, גם כתבנו כאן הסתייגויות מהותיות כולן וזה אבן הראשה, סיפור הייעוץ המשפטי לממשלה. בחוק אחר שעסקנו בו לא חשבתי שזה רעיון נגיד לקחת יועץ משפטי מתוך המשרד. לצערי הרב, לא מסיבות שתלויות בי אלא יותר בחברי הקואליציה הנוכחית, עצמאות היועמ"שים במשרדים עדיין קיימת, אבל יש המנסים לערער עליה, לכן התעקשתי פה על הייעוץ המשפטי לממשלה כמשרד אחר.
אבל אני רוצה לומר, במהלך הדיונים פה צצו בעיניי בעיות נוספות בחוק שלכן הגשתי את ההסתייגויות שלא קיבלו מענה ואני אתייחס לכמה מתוכן, הן נוגעות בעיקר לממשק המקצועי שמקבל בעל התפקיד, המנכ"ל או מי מטעמו, כאשר הוא בא לדון בדבר הזה. התייחסתי לזה בדין ודברים שניהלנו מוקדם יותר היום וגם אתמול, בהקשר של מי נותן את המידע.
אני רואה את המקרים שבהם בעל תפקיד היום למשל נחשף למשהו ברשת החברתית, נגיד הוא רואה פוסט מסית בפייסבוק, ועל פניו זה נראה לו במבט ראשון כתמיכה בטרור, דא עקא שהמעטפת מסביב לקבלת ההחלטה הזו איננה שלמה וכן נדרש מקומו של איש מקצוע המבין מהו טרור, ומנכ"ל משרד החינוך, או מנהל מחוז לחלופין, איננו דמות כזו, שבעצם יבוא ויעריך את הדבר הזה כטרור או אי טרור. אני הצעתי ששירות הביטחון הכללי או גורם במשטרה, אבל בוודאי שירות הביטחון, יגיד זו תמיכה בטרור ועל סמך זה אני ממליץ לך, מנכ"ל משרד החינוך, לפטר את האיש הזה.
אמרתי, שוב, בדידי הווא עובדא, מקרה דומה, אני לא אחשוף כאן את כל פרטיו כי גם אחרי עשור זה לא נכון, שבו נעשה מהדבר הזה ואני חושב שזה היה משפר את החוק הזה, מכאן הסתייגותי.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני הערתי כבר ואני מעריך שאם החוק הזה יתקדם, מה שאני מעריך שלא יקרה, אז הנושא הזה גם כן יעלה, סוגיית הערעור.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אתה יודע למי ניתנה הנבואה, אמרתי. אני חושב שסוגיית הערעור, ערכאת ערעור, לא באה על מקומה.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
הוא עושה לך פה פסיכולוגיה, יוסי, שים לב, זה יפה. לא באה על מקומה בחוק הזה ואני חושב שסוגיית הליך הערעור על החלטה צריכה להיות אינהרנטית. אני מציע שיהיה דרג שיפוטי קודם, זה יכול להיות מבקר המדינה, זה יכול להיות שופט מחוזי, עליון, זה יכול להיות איזה שהיא ערכאה שלנושא קריטי כזה היא תהיה ערכאת ערעור עצמאית, מחוץ משרד החינוך, שתהווה ערכאת ערעור על החלטת המנכ"ל ותהיה סוברנית לקבל החלטה אחרת אם היא תחשוב שנפל פגם מהותי. אני מדגיש שזה לא בית משפט אבל ערכאה שיש לה איזה שהוא ידע ותוקף.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
הסתייגות מספר 5, אני רוצה גם להסביר אותה ולא רק לנמק אותה. לפעמים אתה בא ואומר שאתה מסתייג כך, פה חשוב לי מאוד לדייק למה כוונתי, שוב היות שעסקתי בנושא הזה לא בתיאוריה אלא במעשה.
יצא לי לעסוק בבית ספר שהיה בו מורה שעסק בטרור. אנחנו בדרכים כאלה ואחרות דאגנו שהמורה הזה יורחק מבית הספר, אחר כך עלתה הדילמה האמיתית, כמי שמופקד על המערכת הזו, במקרה הזה זה היה מזרח ירושלים, זה היה יכול להיות כל מקום אחר, איך אתה ממשיך לקיים את המערכת, לבודד את המרכיבים מתוכה ולהמשיך לקיים את החינוך הזה למי שראוי לחינוך.
אני אסביר, הבעיה היא עוד יותר גדולה, כי גם עליה החוק לא נותן מענה, מיכל. בוא ניקח, סתם אני זורק דוגמה, אבל זו דוגמה שהיא רלוונטית. בוא נגיד שיש מורה מסוים מתוך צוות בית הספר, יש בצוות בית הספר 100 מורים ואנחנו הוצאנו מורה אחד בשל עיסוק בטרור מתוך בית הספר. הגענו למסקנה שמסביבו יש עוד שלושה מורים שהם לא מגיעים לרף של עיסוק בטרור אבל יש בהם סכנה מסוימת, סכנה גבולית. קודם כל החוק הזה לא נותן לזה מענה, אחר כך אני אשאל אותך את הדילמה.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
בחוק הזה יש שני דברים, יש את המורה שמתעסק גם מחוץ לבית ספר אולי, שזה הרחקתו, ויש את שלילת התקציב - - -
משה טור פז (יש עתיד)
¶
ועכשיו אני מגיע לדילמה התקציבית שהחוק לא נתן עליה את המענה. התקציב במערכת החינוך הוא פר תלמיד ולא פר מורה, מה זאת אומרת? 500 תלמידים מביאים 1,000 שעות לימוד או מקבילותיהם. הוצאנו עכשיו מורה מורשע בטרור שיש לו 30 שעות, האם 30 השעות האלה שייכות חזרה לבית הספר? לכאורה התשובה היא כן. האם בית הספר יוכל להעסיק מורה במקום המורה שהוצא מהמערכת? לכאורה התשובה היא כן. האם יש מצבים שבהם נגיד לא, בית הספר, בגלל שהעסקת מורה מורשע בטרור אז עכשיו אתה מאבד גם את התקציב שהלך איתו? אני אומר שוב, החוק לא נותן לזה מענה.
היו"ר יוסף טייב
¶
אני אגיד. למרות שאנחנו לא בדיון, אבל בגלל שהגשת הסתייגויות מועטות ומהותיות אני נותן לך גם פרק זמן יותר מהשאר ואני נותן לך לפרט. בסוף אנחנו מדברים על מוסד שהיה אמור לדעת שיש לו מורה כזה ונתן יד לדבר לקרות ולכן אנחנו חושבים לנכון שכן, המוסד אכן צריך להיענש ולגבות מחיר תקציבי.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
יכול להיות, אני רק אומר, יש פה מרחב שיקול דעת מאוד מאוד רחב, שזה טוב שהחוק משאיר, יחד עם זאת אני באמת חושש לעיוותים שונים. אני אומר שוב, היות שאני עוסק בדוגמאות קונקרטיות מלפני עשור, אנחנו נאלצנו בשלב מסוים לסגור בית ספר של אלפי תלמידים. מה קורה לאלפי התלמידים האלה כשסגרת את בית הספר? הם מסתובבים ברחוב. לא סיטואציה טובה, גם פוגעת באחריותנו כמערכת לתת להם חינוך.
הפרקטיקה הנהוגה היום זה אתה צריך להכניס לנעלי בית ספר בית ספר אחר שייתן להם מענה. כמה זמן זה לוקח? מי שעסק בתחום הזה יודע, זה יכול לקחת שבועות, זה יכול לקחת חודשים. הסוגיה הזו, הבאתי דוגמה של החלפת מורה, מה קורה כשצריך להחליף 100 מורים? אני חושב שיש פה סוגיות שהחוק השאיר פתוחות, ואני שוב אומר, דווקא - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
ולכן שיקול הדעת ניתן גם למנכ"ל שלוקח בחשבון גם את הנושא הזה שבסוף יהיו לו ברחוב, לצורך העניין אם בית הספר הזה מונה 500 תלמידים הוא יצטרך לדאוג ל-500 תלמידים. זה חלק מהשיקול שלו האם לתת את העונש הזה, תקציב או לא.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
אני מסכים, לכן הצעתי שהדבר הזה יהיה חלק בהסתייגות שלי מלשון החוק, שמחויבותנו כלפי התלמידים לא תיפגע בגלל שמוריהם היו פושעים. עקרונית אני מעריך שהאדם הסביר יחשוב שזו התשובה, יחד עם זאת אני מוצא לנכון לנסח את זה בלשון החוק על מנת שלא יהיה ספק שזו מחויבותנו. עד כאן.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
יש ספק, אני חושב שמעשה חינוכי יהיה אם התלמידים יראו שנשלל תקציב מבית הספר. ובכל מקרה, כמו שאמר פה היושב ראש, זה לשיקול הדעת של שר החינוך ושל המנכ"ל וזה כל העניין.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
ברשותך, אדוני, היות שאנחנו במהות, אני אסביר. שללת עכשיו 30 שעות מבית הספר - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אגב היום אפשר לשלול את כל התקציב כי אפשר לסגור את בית הספר כמו שעשו לבית הספר בפתח תקווה.
משה טור פז (יש עתיד)
¶
כשלא הקשבת אמרתי שיש מחויבות למשרד החינוך, הוא אולי יכול לסגור בית ספר, אבל המחויבות שלו היא למצוא בית ספר שייכנס בנעלי בית הספר הקודם וייקח אחריות על התלמידים. היה לי מקרה כזה עם 5,000 תלמידים, אמרתי, זה לוקח חודשים.
מה יקרה עכשיו? אנחנו נבוא לבית הספר הזה, נגיד שללנו 30 שעות שהמורה הזה לימד, אבל אז את 30 השעות האלה, נגיד יש בבית הספר 30 כיתות, רק כדי לעשות את זה פשוט, הורדנו לכל כיתה שעה, אבל אנחנו מחויבים בשעות האלה גם על פי חוק. כלומר את מי הענשנו פה בדיוק? אז יש פה סוגיה שהיא לא נפתרת בחוק. לשם ההדגמה הפשוטה, הורדנו לכל כיתה בבית ספר שעת מתמטיקה, אבל אני מחויב בתקנות משרד החינוך לתת לכל כיתה ארבע או חמש שעות מתמטיקה, אז את מי הענשתי? את המערכת? איך המערכת תעניש את עצמה?
יש פה סוגיות, לכן אמרתי, זה חוק שהוא מצד אחד פורץ דרך, אבל מצד שני מסוכן מאוד שלא ניתנו לסכנות האלה גם בדיונים פה מענים ולכן אני מתנגד לו, ולכן הגדרתי בהסתייגותי שהדבר הזה לא יפגע בתלמידי בית הספר כי זו מחויבותנו בחוק. זה שאנחנו העסקנו מורה פושע לא הופך את התלמידים שלו להיות פושעים.
יסמין פרידמן (יש עתיד)
¶
לאור כל מה שקינלי הציג עכשיו, חבר הכנסת משה טור פז, לאור זה שגם הייתי בחלק מהדיונים פה, לאור זה שיש חוק נגד תומכי טרור, יש כלים להעניש וכרגיל יש פה חוקים שיש בהם חורים כמו גבינה שוויצרית אז אנחנו נצביע נגד.
היו"ר יוסף טייב
¶
אנחנו מצביעים על ההסתייגויות שמונחות בפניכם מ-18.3 של סיעת יש עתיד והמחנה הממלכתי, מסעיף 1 עד סעיף 5, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות מ-1 עד 5 הוסרו.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני מאמין גם בבדיקה עצמית אז אנחנו נעשה גם התייעצויות סיעתיות על ההסתייגויות שלנו. הכול יהיה בסדר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אדוני היושב ראש, גם לטובת היעילות וגם כדי שאני אוכל לומר מספר דברים עקרוניים אני אבקש לנמק ביחד את ההסתייגויות מאחת עד תשע, שהן ההסתייגויות של העמוד הראשון. הדברים לא ממוספרים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מכובדיי, אחרי כל ההומור שהוא תמיד טוב, אני מקווה באמת שחבר הכנסת הלוי יצטייד בהרבה מסטיקים כדי לא להפריע לי, אני מבקש לומר דברים בתחילת ההנמקה, דברים לא פשוטים.
מה שקרה כאן בימים האחרונים הוא בגדר מחטף. אנחנו נמצאים ביום השלישי של שביתה בתיכונים, אין דיון בוועדת החינוך, לא היה בשלושת הימים האחרונים וגם לא קבוע על השביתה. אנחנו נמצאים בימים מרים וקשים מאוד לחברה הישראלית והנה בזריזות רבה מובאת לכאן הצעת חוק. הרבה מאוד גורמים בבית הזה שמו סימן שאלה, מה הדחיפות אחרי ששישה חודשים דנו בחוק?
גלעד קריב (העבודה)
¶
התשובה מבחינתי ברורה, חבר הכנסת הלוי התנה את התמיכה שלו בתקציב המדינה במרץ בקידום הצעת החוק הזו. אני דרשתי מהקואליציה על פי סעיף 1 לחוק הכנסת להציג את הסיכום, טענו שאין סיכום, והנה באופן מפתיע כמה ימים לפני עדכון של התקציב בהיקפים של 3 מיליארד ₪ עוד פעם הוועדה רצה לקדם דווקא את הצעת החוק הזו.
היו"ר יוסף טייב
¶
תאמין לי שאם הוא היה יודע את מה שאתה אומר עכשיו לפני, הצעת החוק הייתה נראית עוד אחרת ממה שהיא נראית עכשיו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
שמעתי שמעתי. דיל פוליטי ומחטף. ההבאה של ההצעה הזו אתמול, או הניסיון להצביע עליה בשעת ערב בתוך הפגרה בניגוד לנהגים של הבית הזה, הכול מריח מדיל ומהפעלת לחץ של חבר הכנסת עמית הלוי, אולי של אחרים, על הנהגת הקואליציה. ולמה זה חשוב? לא רק לרשומון ולא רק על מנת לטעון שהיה סיכום שהיה צריך להציג אותו בפני המליאה במרץ וגם עכשיו, אלא מכיוון שהסכנה הגדולה ביותר בחוק הזה היא מה שכרגע לא מופיע בנוסח של הוועדה, אבל מופיע בהסתייגויות של חבר הכנסת הלוי.
מה שכביכול הקואליציה אמרה שהם מורידים, ההחזרה של בדיקות השב"כ על כל עובדי ההוראה במדינת ישראל והדינמיקה של מה שקרה כאן בימים האחרונים מבשרת רעות, שעד ההגעה להצבעה במליאה גם על החוק הזה וגם על חוק עדכון התקציב אנחנו נחזור 30 שנים לאחור לבדיקות שב"כ על כל עובדי ההוראה במדינת ישראל ולצידם במדרון חלקלק בדיקות שב"כ על עוד הרבה מאוד סקטורים של עובדים במדינת ישראל מכיוון שמבחינת הקואליציה הקיצונית והכהניסטית הזו, תחת הכותרת של ביטחון לאומי ומאבק בטרור אפשר לעשות הכול, גם דברים שאינן בינם לבין תוצאות אמיתיות של מאבק בטרור דבר וחצי דבר.
ועל זה צריך להוסיף שאני לא זוכר בשלוש וחצי שנותיי בכנסת תופעה שוועדה יושבת ברצינות חודשים ארוכים על הצעת חוק מורכבת, רגישה, עמוסת עניינים, מכניסה אין ספור שינויים בנוסח שמשקפים בסופו של דבר משא ומתן בתוך הקואליציה, עוד לפני ההסכמות עם האופוזיציה, אבל מגבשים עוד נוסח ועוד נוסח ועוד נוסח, בין השאר בדיאלוג עם הייעוץ המשפטי של הממשלה. ואני מזכיר שהצעת החוק הזו קודמה בין השאר גם עם אמירה שהיא צריכה להיות על דעת ועדת השרים לענייני חקיקה.
היו"ר יוסף טייב
¶
גלעד, אני הבהרתי למציעים שאני חושב שזו טעות להצביע פה ולהעביר את זה לוועדת שרים לחקיקה כי במידה שזה ייפול שם זה – אני הצעתי להם שנשלח לשם את הנוסח ואם הם יסכימו נצביע פה, החליטו כלל חברי הקואליציה של הוועדה לעשות את זה בצורה כזאת, לוקחים את הסיכון.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני לא אחראי על תקנון הממשלה ואני בטח לא עוזר לקואליציה לנהל את דרכיה הנלוזות - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני מטיח בוץ מכיוון שהצעת החוק הזו ראויה להטחת הבוץ מכיוון שמה שקרה כאן זה מצב שבו ישבו על המדוכה במשך חודשים ארוכים. היו פה ויכוחים מרים, ישבו פה על המדוכה, עבדו כאן על הנוסחים. בניגוד לניסיון להפיל את הכול על כתפי הייעוץ המשפטי של הכנסת, כמו שאתם לרוב עושים עם הייעוץ המשפטי של הממשלה, היה כאן דיון מאוד ער, מאוד ענייני, עם גורמי משרד החינוך, עם משרד המשפטים.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד)
¶
אז אתה מחזק אותנו שהיה פה דיון מהותי ומשמעותי ועכשיו זה הגיע להצבעה, מה הבעיה פה?
גלעד קריב (העבודה)
¶
תקשיב. היה כאן דיון באמת, נכון, מאוד ענייני שבו יושב ראש הוועדה שיחק תפקיד מאוד מאוד חשוב בקידום נוסחים שמשקפים קונצנזוס יותר רחב, עם ארגוני מורים, עם הצוות המקצועי של משרד החינוך, עם נציגים של רשתות בתי ספר, אפילו עם ח"כים מהאופוזיציה שהעלו חששות, עם הייעוץ המשפטי של הכנסת, צעדנו כברת דרך. גם אני לא קיבלתי את כל מה שרציתי, לא אמרתי שאני תומך בכל סעיפי החוק, אבל הייתה פה תחושה שלא מזלזלים, לא בקשיים החוקתיים שיש בחוק, לא בהערות של גורמי מקצוע בתחום החינוך, לא בהערות של משפטנים, לא בהערות של חברי כנסת, ופתאום עבודה של חודשים בדברים שהוועדה הזו היה בה כמעט קונצנזוס, שצריך לאזן, שצריך להכניס עוד גורם, הכול נמחק.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תן לי. אני לא ראיתי אח ורע להתנהלות כזאת שבה אחרי כמעט חצי שנה של עבודה באמת אינטנסיבית, לא פשוטה, אתה כיושב ראש ועדה מחלץ מ - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
אני יכול להוכיח לך, אגב, שוויתרתי ליועצת המשפטית של הכנסת. אתה יכול לעבור על כל הפרוטוקולים כאן, תראה שלא היה חוק כזה, אולי חוץ מהרפורמה שעברה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
חוק שמונח להגנת הפרטיות, דנים בו כבר שלוש-ארבע כנסות, על מה אתה מדבר? זה חוק שהדיון בו ארוך? אתה רוצה שאני אראה לך דיונים שנמשכים עשור בחוקים? באמת, איזה מין פופוליזם. ישבו כאן ועשו כאן עבודה פרלמנטרית ראויה של דיונים, רובם פתוחים, חלקם חסויים, נשמעו עמדות, הובאו עניינים לדיון בחזרה אצל גורמי ממשל, הכול התפוגג. ואתם רוצים לומר לי שזה לא קשור לסחטנות פוליטית? שזה לא קשור להפעלת לחץ בתוך הקואליציה?
היו"ר יוסף טייב
¶
חשוב לי לענות לך על הנקודה הזאת. אתה אומר דברי טעם, לכן אני נתתי לך גם לדבר. נכון, היו פה דיונים ערים מאוד, גם אני ישנם דברים שחשבתי שצריך שינוי בצורה כזו או אחרת וקידמנו. ואגב, אני חושב שחבר הכנסת הלוי פה עשה מספר שינויים לעומת מה שהוא רצה. אגב, לטענתך גם עוד לפני התקציב, אלה דברים שלא היו, אבל בוא נניח שאתה צודק, גם לאחר הדבר הזה אני לחצתי על חבר הכנסת עמית הלוי וקיימים שינויים בחוק הקיים עכשיו לעומת מה שהוא רצה.
בחודש וחצי-חודשיים האחרונים, כשחבר הכנסת בוארון ביקש להחזיר לשולחן הוועדה את הדיון סביב החוק הזה היו אמוציות לא פשוטות והתעקשויות מכל מיני צדדים, גם מהאופוזיציה וגם מהצד שלי, ייעוץ משפטי, גורמים של משרדים, וזה לגיטימי. החלטתי אני כיו"ר הוועדה לכנס את כלל חברי הקואליציה לשמוע את דעתם. היה דיון ער מאוד בלשכתי במשך כשעתיים ולאחר מכן זה מה שהוחלט, שכחברי הקואליציה החברים בוועדת החינוך אנחנו מקדמים את הצעת החוק הזו. כך היו הדברים, לשם ההבהרה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הכול בסדר גמור, הם רק בעיניי מתקפים את התהליך הביזארי, אין הגדרה אחרת, שמתנהל פה. פשוט ביזארי. מנהלים כאן חצי שנה של דיונים, שומעים גורמי מקצוע, עוברים סעיף סעיף, מציגים נוסח, מנסים לתפור איזונים, בלמים, כמו שעושים בכל הצעת חוק רצינית, ואז בא חבר כנסת מהקואליציה, אומר לא, כל העבודה הזו של האיזונים והבלמים עם ארגוני המורים והכול מתפוגג, עכשיו נתכנס לשעה של דיון של חברי הקואליציה, קואליציה שבה יש כבר תחרות שנה וחצי מי יותר קיצוני, מי יותר פופוליסטי, מי יותר חותך ימינה והכול כמובן בחסות האסון שנפל עלינו ב-7 באוקטובר כי יש פה הזדמנות להכשיר הכול.
הקלף הזה של המאבק בטרור שאנחנו מתמודדים איתו עוד לפני קום המדינה ואחרי קום המדינה, 120 שנים, עכשיו אחרי ה-7 באוקטובר הקלף הזה הפך להיות הג'וקר שאיתו מנסים בקואליציה הקיצונית הכהניסטית הגזענית הזו להכשיר כל שרץ. הדברים שלי הם בסוף התהליך, אז אין פה אדם אחד שהיה בדיונים שיכול לומר שאני ישבתי כאן בדיונים וכפרתי בכול ולא דיברתי על איזונים ובלמים ואמרתי כל החוק וכל סעיפיו, הכול תועבה, את הכול צריך לגרוס.
כל מי שהיה פה ראה איך הייעוץ המשפטי של הכנסת והייעוץ המשפטי של משרד המשפטים, של הממשלה, והייעוץ המשפטי של משרד החינוך ונציגי ארגוני המורים ונציגי מוסדות חינוך וראשי השלטון המקומי, כולם התייחסו לסוגיה הזו בחרדת קודש, כי כולנו יודעים שאין שום דרך בעולם לאפשר לאדם שתומך בטרור, מזדהה עם טרור, מעורב עם ארגון טרור, ללמד את ילדי ישראל. מישהו חולק על זה? מה, ביטלנו את הכול ואמרנו זה סתם? זה קמפיין בחירות?
ישבנו כאן, עבדנו על החוק, הצבענו על הקשיים החוקתיים והכול מתפוגג. ולא רק הכול מתפוגג אלא גם מבשרים לנו שמה שהגענו לפה לקדם מרכיבים מסוימים אבל להוציא מרכיב דרמטי, זה עד השנייה האחרונה בכנסת, בהצבעה, בגלל ההסתייגויות של חברי הכנסת המציעים, גם כן רעיון חדש, מתאים לתקנון, אבל זה טובל ושרץ בידו, חבר כנסת מציע, עובדים על החוק שלו ואז הוא מגיש הסתייגויות. בתקנון זה עובר - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
אני הודעתי באופן חד משמעי שאני אתנגד לסעיף הזה ולכן לא הכנסתי אותו לנוסח. חבר כנסת, זכותו להגיש הסתייגויות ואני אצביע נגד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
יוסי, הכול בסדר, יש לו את הזכות, אבל הזכות הזאת מלמדת את ההפרעה של הקואליציה הנוכחית, את המופרעות של הקואליציה הנוכחית, שבה במקום שהדינמיקה של החקיקה תהיה שאתה מתחיל בנקודה מסוימת, שכמו כל הצעות חוק היא יותר פופוליסטית, אבל בשביל זה יש את עבודת הוועדות, כדי לעשות משא ומתן, כדי להתכנס למקום יותר מאוזן, אז פה בקואליציה המופרעת שאתה חלק ממנה זה עובד בדינמיקה הפוכה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לתשע. עמית, חבל שאני אבקש התייעצות סיעתית. אצלי, להבדיל מאחרים אין הסתייגות אחת שהיא לא עניינית. אז אם אתם רוצים שאני אבקש על כל הסתייגות היוועצות סיעתית אנחנו נעשה את זה. להבדיל מכם אני לא עושה טריקים ותרגילים, אני מאמין בשקיפות בתהליכי חקיקה.
אני אומר לך כך, ואתה תראה שכל הסתייגות שאני אנמק היא עניינית והיא מתכתבת עם הצורך להפוך את הצעת החוק הזו להצעת חוק עניינית ולא למכשיר פוליטי בידי שר או בידי המנכ"ל שהוא מינה. כי כרגע הנוסח הנוכחי הולך לשם.
היו"ר יוסף טייב
¶
לכן הוספתי לך עוד חמש דקות נוספות. אנחנו מצביעים על הסתייגויות מאחת עד תשע, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות נפלו.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
למה? כי הוא יכול להסמיך את מי שבא לו. החלטה כזו דרמטית צריכה להתקבל על ידי שר. מה זה את מי שהוא הסמיך? אפילו אתה לא אומר לדרגה של מנכ"ל משרד או מנהלי מחוזות. מחר הוא ייקח את הפקיד הכי זוטר במשרד החינוך. הוא יכול להסמיך גם את מי שהוא מינה כמשרת אמון בתוך הלשכה שלו? על פי החוק כן, נכון? אפילו לא כתבתם מבין עובדי המשרד הקבועים. חקיקה רשלנית, חקיקה קיצונית ופופוליסטית, ואפילו את ההסתייגויות הענייניות - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני עכשיו עסוק בהסתייגויות לנוסח של החוק שמביאים פה. אני מבין, מתקיימים מעשים, אבל מה זה מתאפשרים מעשים? אם יש מנגנוני בדיקה מקצועיים וברור הצורך בתשתית ראייתית ויש קריטריונים, ניחא, אבל לתת לשר יכולת לבוא ולומר שבמוסד פלוני אלמוני מתאפשרת הזדהות עם טרור? מה, תיאורטית, בעתיד? כי המוסד, לא יודע מה, לא מתאים לו באוריינטציה החינוכית שלו? מה זה מתאפשרים?
נכון, זה לא חוק פלילי, נו אז מה? סנקציה מנהלתית שמונעת תקציבית מילדים שמגיע להם תקציב חינוך על פי חוק זה לא מספיק חמור, כי זה לא פלילי? מה זה מתאפשרים? לא מבין. מתקיימים אני מבין.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כמו שאי אפשר להבין מה זה מתאפשרים, מה זה הייתה צריכה לדעת? בדין הפלילי יש מושג של עצימת עיניים. אתה בא ואומר שאם אדם עצם עיניים במכוון או אם הוא היה רשלן אז מייחסים לו כאילו הוא ידע והוא התרשל בתפקידו, אבל מה זה הייתה צריכה לדעת כשמדובר בשיקול דעת של השר שאין לו שום קריטריונים? אני פשוט לא מצליח להבין. מעניקים לשר, שהוא דמות פוליטית במדינת ישראל, כוח לשלול תקציב. מכיוון שדיברנו עקרונית, אז לא עברנו על ההסתייגויות, מה זה לשלול תקציב? בחלקו או במלואו? זמני או קבוע? על פי החוק השר יכול להחליט שמעכשיו עשר שנים שליש מהתקציב הוא לוקח, ולמה? כי היא הייתה צריכה לדעת שמעשים מתאפשרים.
שום דבר לא קרה, ההנהלה של המוסד לא ידעה מזה, זה נראה להם הגיוני? זה נראה לכם עומד באיזה שהוא סטנדרט חוקתי? היועצת המשפטית הייתה עדינה אז היא אמרה שיש קושי חוקתי. יש פה מניעה חוקתית. אני מודיע לכם שבגלל הסעיף הזה בניסוח שלו הסעיף הזה ייפסל בבג"צ, לא כי בג"צ שמאלני, כי מי מחוקק ככה? מתאפשרים, הייתה צריכה לדעת, יכול לשלוש 5% מהתקציב, יכול לשלול 95% מהתקציב, יכול לשלול לשבועיים, יכול לשלול ל-20 שנה. איפה אנחנו חיים?
גלעד קריב (העבודה)
¶
הסתייגות מספר 12, גם אחרים הציעו אותה. יש פה מעשה שלשיטת כולם מהווה עבירה על החוק, מהווה עבירה על חוק פלילי. במדינת ישראל מי שקובע האם נעברה עבירה זה רשויות אכיפת החוק, ביתר שאת בכל מה שקשור לעבירות ביטחון ובאופן ספציפי לסעיף 24 בחוק המאבק בטרור, שהוא סעיף מורכב כי הוא עוסק במקום שבו אתה מתחכך גם עם ביטויים, שזה שאלה של פרשנות ושאלה של כוונה, עכשיו באים ואומרים שר, שהוא דמות פוליטית, יכול לקבל את ההחלטה הזו בלי הסכמה של אף גורם משפטי.
תיכף נגיע לסעיף ההיוועצות המגוחך, אבל יכול להיות שינקטו סנקציה שיכולה להיות דרמטית, לא נגד מוסד חינוך, נגד תלמידיו, בקיצוץ התקציבי, אפרופו מה שאמר חברנו חבר הכנסת טור פז, הסנקציה היא לא נגד המוסד. אפשר לחשוב שמוסדות חינוך מחלקים דיבידנד כספי בישראל, פגענו בכיס, פגענו בתלמידים ישראלים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני שב ושואל, הגיוני ששר יקבע שהתנהגות מסוימת היא התנהגות שעולה לקריטריונים של חוק המאבק בטרור בלי הסכמת יועמ"ש או פרקליט מדינה? איך אפשר להסכים לזה?
גלעד קריב (העבודה)
¶
אחד הדברים שנעשו כאן בעבודה הסיזיפית שאתם השלכתם מאחורי גבכם, קואליציית הקיצוניים, זה לקבוע קריטריונים. בהרבה מאוד חוקים, במיוחד בחוקים שיש להם השלכה על זכויות, על זכויות גם של עובדים, גם של תלמידים, גם של הורים, המחוקק מבנה שיקול דעת לרשות המבצעת. למה זרקתם את סעיף הקריטריונים? למה לא באתם ואמרתם לשר, אנחנו מעניקים בידך סמכות כל כך דרמטית, הנה הדברים שאתה צריך להתחשב בהם? אנחנו לא אומרים לך כרשות מחוקקת מה ההחלטה שלך, זה הרשות המבצעת מחליטה, אבל זה שיקול הדעת.
מה, לא צריך לשקול מה ההשפעה של קיצוץ התקציבים על איכות החינוך של יתר הילדים? לא צריך לשקול שיקולים של חומרת המעשה? של התמשכות המעשה? של מה המשמעות שההנהלה ידעה? מה, אמרו לה והיא לא פעלה תוך 24 שעות או שהיא חודשיים שוקטת על השמרים? זה לא מעניין? זה לא שיקולים? זה דבר מדהים. אומרים לי חברי הכנסת המציעים, יש משפט מנהלי, יש בתי משפט. אתם הרי הקואליציה שכל היום בוכה שבתי המשפט מתערבים לכם ושהמשפטנים מתערבים לכם.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אז שיידע הציבור שפה חברי הקואליציה הקיצונית, במקום שהמחוקק יאמר הנה פרמטרים לשיקול דעת, אז הם אומרים המשפטנים יחליטו, למה? הרי הייתה פה הסכמה על רשימת הקריטריונים, למה השלכתם את זה? ממה אתם מפחדים? שהמחוקק יאמר לרשות המבצעת הנה דברים שצריך להתחשב בהם, כמו למשל במציאת אלטרנטיבה לאותם תלמידים? ואם מורים יכולים בכלל לומר, בית הספר הזה, אני רוצה להעביר את הילד לבית ספר אחר, ואם אין בית ספר אחר?
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם הרי ידועים כקואליציה שעסוקה בלרמוס את השלטון המקומי. אומרים את זה גם ראשי ערים מהליכוד, אמרו את זה לפני ה-7 באוקטובר, אחרי ה-7 באוקטובר כבר לא צריך לומר, רק לבכות. ראש ממשלה שמבקר בקרית שמונה, קרית שמונה השרופה והחרבה, ולא מתאם את הביקור עם ראש העיר. ראש ממשלה שחצן, נהנתן, מושחת שמבקר בקיבוץ סאסא המפונה ולא מספר לראש המועצה ולהנהגת הקיבוץ שהוא בא לחדר האוכל של הקיבוץ המפונה והמופגז.
אז גם כאן, נהדר, שר החינוך יקצץ תקציב של מוסד חינוך, אבל הוא לא צריך לדבר עם ראש הרשות, הגיוני, נכון? ישבו פה נציגי השלטון המקומי - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
סליחה, השר מכיר כל מוסד חינוך? אתם טובים בלהטיל ולזרוק אחריות על ראשי השלטון המקומי ועל ראשי הרשויות כי אתם הרי חבורה כושלת שלא מצליחה לחבר נקודה לנקודה. תעזבו את העמדות הכהניסטיות שלכם, אתם ממשלה שלא מצליחה לתפקד בשום דבר. שום דבר אתם לא מצליחים לעשות פה, בשום תחום, הכול אתם מגלגלים, מה-7 באוקטובר בייחוד, על השלטון המקומי, אבל אתם תקבלו את ההחלטה.
אתם מצפצפים על ראשי רשויות, אתם מצפצפים על ראשי הרשויות הליכודיים, אתם מצפצפים על ראשי הרשויות שקשורים במפלגות האופוזיציה, על העצמאים ועל הערבים, אותם אתם בכלל לא סופרים, הם בכלל לא קיימים בעיניכם כנבחרי ציבור. אז אתם תחליטו, השר שלכם יחליט. מחר איתמר בן גביר יהיה שר החינוך, אצלכם הרי הכול יכול להיות, נכון?
אז הוא יהיה שר החינוך והוא יחליט בלי לדבר עם רון חולדאי על קיצוץ תקציב של בית ספר ביפו, ובחוצפה שלכם אתם עוד אומרים בסעיף הראשון, כשאתה לא ידעת מה ההסתייגות שלי, בסדר, אתם לא קוראים הסתייגויות, אתם לא רוצים דיון ענייני בחוק, אתם גם רוצים למנוע ממנו את התקצוב, אתה מבין? שהחלק שלו יהיה כפוף להחלטה שלכם כשאתם לא נועצים איתו. הגיוני, נכון? לא נדבר עם ראש עיריית לוד על החלטות לקצץ בתקציבי בתי הספר הערביים אצלו, אבל גם נכפה עליו לא לעשות שום דבר עם בית הספר הזה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כמו שאתם מצפצפים על ראשי הרשויות במדינת ישראל ואתם לא סופרים אותם, אתם הרי מצפצפים על כל הגורמים המקצועיים. הרי אחד הדגלים הגדולים של הקואליציה החורבניסטית שלכם ושל הממשלה הכושלת והלא מתפקדת שלכם זה דגל המאבק בשירות המקצועי. כל אדם שבחר קריירה בשירות הציבורי הוא בעיניכם אויב פוטנציאלי. מה שעברו יועצים משפטיים בכנסת ובמשרדי הממשלה בשנה וחצי האחרונות זה דבר בלתי נתפס.
במסגרת זה אתם די לכם בהיוועצות עם מנהל מחוז. תאמרו, נראה לכם הגיוני שבמשרד החינוך לא תהיה היוועצות מובנית בחוק עם יועץ משפטי? עם חשב? הרי מדברים על קיצוץ תקציב. עם מנהל המחוז? שפה זה רק היוועצות. עם אולי יו"ר מזכירות פדגוגית, עם גורמים נוספים במשרד? לא ראוי שלפני ששר מקבל את ההחלטה תהיה המלצה של צוות מקצועי על כמה כסף לקצץ, במה בית הספר יכול לעמוד? מה קרה שהשר יקבל את ההחלטה אחרי המלצה של צוות מקצועי מובנה? ממה אתם מפחדים, שישללו את כוח היכולת של החלטה על בסיס פוליטי ולא על בסיס עובדתי?
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לא, הפוך. שישללו על בסיס פוליטי, כלומר בגלל שיקולים פוליטיים של הפקידות ישללו את ה - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם הפכתם על הראש את כל סדרי העבודה בממשלת ישראל, ריסקתם את השירות הציבורי. אתם פשוט חבורה פרנואידית.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא משנה שאתם תמנו 70%-80% מאנשי המקצוע בשירות הציבורי מכיוון שאתם כבר מנהלים פה את המדינה. כולם תמיד אשמים בכישלונות שלכם, אז גם צוותים מקצועיים של בכירי משרד החינוך שייתנו המלצה לשר זה לא טוב לכם.
היו"ר יוסף טייב
¶
לא, נתתי דקה לכל הסתייגות, והפעם נתתי לו כמעט שתי דקות. כשהוא מדבר דברים מהותיים אני נותן לו לזרום.
מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
יכול להיות שיקצצו תקציב למוסד חינוך ולא ייתנו להנהלת המוסד לבוא ולהציג את עמדתה? כי זה מה שהחוק אומר. יתרה מכך, מכיוון שבפיטורי עובד כתבתם שיש תהליך של שימוע ופה לא כתבתם תהליך של שימוע למרות שהייתה הצעה, למרות שלדעתי באחד הנוסחים זה הופיע. אז הגיוני שתתקבל הצעה לקיצוץ תקציב בלי זכות שימוע להנהלת המוסד, כמו שלא צריך להתייעץ עם ראש הרשות שבקרבה פועל המוסד. הגיוני, נכון?
אז אומרים לי עוד פעם את השטות: מה זה, זכות השימוע היא חלק מהמשפט המנהלי. אבירי המשפט המנהלי. כשיבוא היועץ המשפטי של משרד החינוך לשר ויאמר לו: אדוני, צריך לתת זכות שימוע, אז מה הם יאמרו? היועצים המשפטיים מתערבים לנו. אתם חושבים שעשיתם אותנו אתמול? אתם תנהלו קמפיין של טרפת נגד ההתערבות של היועצים המשפטיים ואז תאמרו לנו, היועצים המשפטיים יעמדו על השימוע. עזבו. אתם עברתם עם מכסחת דשא על הצעת החוק הזו, חזרתם קיצוני, קיצוני, קיצוני, קיצוני, שלא יהיה זכות שימוע, נו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
תצא להיוועצות סיעתית, הכול בסדר, גם לך יש זכות להכריז על היוועצות סיעתית, לא רק לי.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
בפיטורים בחוק חינוך ממלכתי יש חובת שימוע גם ככה, זאת אומרת הכנסנו כבר לחוק הקיים חובת שימוע בעניין של פגיעה מינית וזה אותו סעיף, אז זה יחול גם על זה.
נירה לאמעי רכלבסקי
¶
בשלילת תקציב אין הוראה על שימוע. כל המנגנון שהוצע מלכתחילה על ידי משרד החינוך ירד למעשה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
על פניו דבר שהוא ברור, החליטו לשלול תקציב ממוסד חינוכי. התקציב למוסדות החינוך במדינת ישראל עובר מדי חודש בחודשו, כל 1 בחודש, 9 בחודש, נכנס כסף לבנק. הרי אנחנו מדברים על מוסדות שהם לא ממלכתיים. לא המדינה משלמת את השכר, שכר במדינת ישראל משלמים עד ה-9 בחודש, אז לפני ה-9 בחודש משרד החינוך מעביר את הכסף. החליט שר האוצר לשלול תקציב, לא צריך לשלוח הודעה תוך כמה זמן סביר למוסד החינוכי? לא צריך להודיע לרשות המקומית? לא צריך להודיע לבעלות של בית הספר? אפשר לשלוח להם הודעה חודש אחרי, רק כשהם יגלו שהכסף לא הגיע או שהעבירו להם פחות כסף?
שכדרך אגב אני מזכיר שבמדינת ישראל יש כלל שקבוע בתקנות, גברתי היועצת המשפטית, כגובה לימודי הליבה גובה התקצוב. מי שמלמד 75% ליבה מקבל 75% מהתקצוב, לא 100, נכון? אז אני רוצה להבין, בית ספר מחויב ללמד 75% ליבה כי הוא מוכש"ר, או הוא חייב ללמד 55% כי הוא מוסד פטור, או חייב ללמד 60% כי הוא מוסד – לא, שם זה לא ליבה, אבל פטור, הרבה ילדים חרדים לומדים בפטור, 55% ליבה. עכשיו קיצצו לו את התקציב, במקום 55% הוא מקבל 40%, אז עכשיו הוא חייב ב-40% ליבה? זה כתוב פה? כי כרגע התקנות מה אומרות?
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, התקנות בסופו של דבר קובעות שפטור מלמד 55% ליבה. אני רוצה להבין האם המשמעות היא שאם מורידים 5% בסנקציה, אז בחצי השנה של הסנקציה מורידים 5% לימודי ליבה? מי מחליט מה? המנהל אומר לא מתמטיקה? הרי הוא צריך לשלם למורים, מה, מורים יעבדו בהתנדבות? הרי זה יכול להיות מורה שהוא בכלל מורה יהודי שהוא מצביע ליכוד שעובד בבית ספר ערבי. יש כאלה. המורים לעברית בבתי הספר - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
חקיקה, כשלא עושים מחטף אז היא לא יוצאת רשלנית. אז אני רוצה רק להבין, האם כששר החינוך עושה סנקציה ומוריד 20% מהתקציב לחודשיים, בחודשיים האלה לבית הספר מותר ללמד 20% פחות מתמטיקה. תאמרו לפרוטוקול.
אחת הסיבות שאני לא מגיש הסתייגויות לא ענייניות, כי הקואליציה שלכם בכוונה מחוקקת חוקים כדי שנלך איתם לבג"צ, אתם בכוונה עושים את זה. אז כמו שראינו בדיונים בוועדת החוקה, מה שאנחנו אומרים לפרוטוקול משמש בדיונים לבג"צ, כדי שאף אחד לא יוכל לומר: לא חשבנו על זה כשהעברנו את החקיקה הרשלנית. אז אני רוצה שלפרוטוקול ייאמר, אתם מעבירים חוק, אפשר לקחת כסף אבל תסתדרו עם אותו היקף לימודי ליבה. הגיוני, נכון? כל בית ספר ברשתות שמקבל 100% צריך 100% ליבה, עכשיו יעשו לו סנקציה, יורידו ב-20%, טוב, אבל שימשיכו לממן בעצמם את לימודי הליבה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כתוב פה שהוא יכול לעשות הפחתה קבועה. מה זה זמנית? אם הייתם מקבלים את העצה שלי בהסתייגות אחת הראשונות, שהוא יכול לעשות את זה לחודשיים, אחרי חודשיים שיבחן עוד פעם. יש תקרה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אבל אין. יקירתי, אני לא עוסק עכשיו בכוונות הטובות של הרבה אנשים שניסו לשפר את החקיקה. אני ראיתי את מה הבאתם, אין צוות מקצועי ואין קריטריונים, אז אם היה צוות מקצועי וקריטריונים היה אפשר לוותר בעניין הזה.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. נימקת את ההסתייגות הזאת היטב היטב, חמש דקות. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אין פה שום דבר אחד שהוא סתם לשם פיליבסטר, הכול באמת שיפורים לחוק. אני ממש מציע לך, גם אני יודע לכתוב: חוק זה מטרתו להנציח את הקואליציה הכהניסטית הראשונה במדינת ישראל. גם אני יודע לכתוב כאלה הסתייגויות. אני מבקש שתבדוק, אני אתמול ישבתי בלילה, כתבתי הסתייגויות, כי לא הייתה פה הודעה כמו שצריך על החזרת הנושא לדיון, אני עברתי סעיף סעיף, לא על ידי שליח ולא על ידי מלאך, כדי להראות לכם שהיה אפשר להישאר עם נוסח מדויק שהיה משיג את התכליות, אתם לא רוצים.
היו"ר יוסף טייב
¶
גם מזכירה לי היועצת המשפטית שכנראה ההחלטה להוריד את זה אז בסעיף זה היה דרישה של השלטון המקומי. אנחנו מכבדים מאוד את השלטון המקומי, לאור ההסתייגות הקודמת שלך.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא נימקתי את 18, אבל הכול בסדר. אנחנו עכשיו עוברים לסוגיית הפיטורין. אני אנמק ביחד ברשותך את סעיף 19 ואת סעיף 20. תראו מה קרה כאן, התחלנו לדבר בוועדה, היה פה דיון ענייני, אמיתי, בסיטואציה שבה ברור שעובד הוראה עשה מעשה שיש בו הזדהות או תמיכה עם ארגון טרור או אפילו חמור מכך, מעורבות בארגון טרור, אבל לא ניתן למצות איתו את הדין בהליך הפלילי או בהליך המשמעתי, ראיות חסויות, עניינים של גורמי הביטחון, קשיים אובייקטיביים בהרשעה בגלל המורכבות של הדין הפלילי, אז קיבלנו את הרעיון שבמקום שבו אי אפשר הליך פלילי או הליך משמעתי יש פרוצדורה מנהלית.
אבל אז באו מציעי החוק, אדוני היושב ראש, והחריגו מהשיוריות הזו את העבירות של סעיף 24 לחוק המאבק בטרור, שהן העבירות המאוד מורכבות כי הן עבירות ביטוי. אני תמיד מקפיד לומר לא עבירות חופש ביטוי כי אין חופש ביטוי בהסתה לטרור, אבל הן עבירות שמבוצעות על ידי ביטוי ולא על ידי מעשה אחר של פעולה טרוריסטית. ההזדהות מבוצעת באמצעות מילים. למה החריגו את סעיף 24 מהשיוריות?
לגבי העבירות הללו, עבירות הביטוי, שכל התפיסה המשפטית חוקתית בישראל שהן העבירות המורכבות שבהן קשה להעביר את הקו בין עבירה לבין משהו שאולי הוא נורא מעצבן אבל הוא עדיין בחופש ביטוי כי זה לא הזדהות עם ארגון טרור, אז מה עשיתם? אז גרמתם לזה שדווקא את העבירות הללו זו החלטה של מנכ"ל משרד החינוך, הוא לא צריך שום דבר, הוא מחליט שביטוי, שצילום, שתמונה בפייסבוק זו הזדהות עם טרור. מנכ"ל משרד החינוך בקי בזה? הוא עסק בדיסציפלינה הזאת של הגדרת עבירות של הזדהות עם הטרור? הוא נתקל בזה?
גלעד קריב (העבודה)
¶
עכשיו אני אומר את הדבר הבא, ופה אני אומר לך, גברתי היועצת המשפטית, את הדבר הבא, באתם ואמרתם יש לנו בעיה, לרוב דווקא בעבירות של ביטוי, של הזדהות, בגלל שזו סוגיה משפטית מורכבת, לוקח זמן. כשאדם מניח מטען ותפסו אותו, מה, מתקיים דיון האם לפתוח נגדו בחקירה? פותחים בחקירה, הבן אדם עצור עד סוף ההליכים. אדם, יש מידע שהוא חבר בתא של ארגון טרור, יש פה התלבטויות? באותו רגע עוצרים אותו, השב"כ או המשטרה, אז ברור שיש מקום ל - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
בסדר גמור. בעבירות ביטוי, בן אדם פרסם פוסט בפייסבוק. עובדתית פרסומים אחרי ה-7 באוקטובר, בימים הראשונים, נתפסו בהתחלה כהזדהות, ואותם פרסומים היום, גם אם הם מאוד מעצבנים אותנו, אף אחד לא יחשוב שהם הזדהות. אז אמרתי, בסדר, אומרים מכיוון שזה תהליך בירור שלוקח זמן, כי אנחנו לא רוצים שמשטרה מיד תחליט שהיא שמה בן אדם במעצר על פוסט בפייסבוק, אז האיזון צריך להיות שאם לוקח יותר זמן לחקור, לחשוב, להעמיד לדין, אז בוא ניתן זכות השעיה למנכ"ל. לא פיטורין.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אבל אני רציתי להראות שבסדר, באו ואמרו מאבק בטרור, כמו עבירות מין, זה לא הבן אדם גנב מהמכולת אז הוא לא מתאים להיות מורה. בסדר, הלכתי עם המציעים, אז הצעתי שנייסד מנגנון, לא של פיטורין. אם אתם רוצים שלא יהיה מסלול שיורי ושיהיו פיטורין מנהליים, אז אל תעשו פיטורין, תעשו השעיה ותנו לגורמים המקצועיים שאמונים במדינת ישראל לקבוע האם ביטוי מסוים, תמונה מסוימת, הם הזדהות עם ארגון טרור או אנחנו לא מבינים את המשמעות התרבותית והדתית של אותו סמל, אז עד שהם יחליטו תשעו.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
מנכ"ל משרד הבריאות העיף רופא ושתקת, מנכ"ל משרד הבריאות העיף רופא שעשה לייקים, העיף רופא מהעבודה, על זה שתקת. לא שמענו אותך על זכויות עובד, לא שמענו אותך על כלום.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה טועה. אני רוצה להזכיר לך, שבצד הרופא הזה שהיו לו כנראה הרבה התבטאויות היה מתמחה בהדסה שזרקו אותו על לא עוול בכפו. אז למה לפטר ולא להשעות?
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני ממשיך. תראו כמה אתם לא מוכנים בכלל לשום דיון ענייני, כמה אתם רוצים לנפנף שהעברתם חוק קיצוני, שנכנסתם בעובדי הוראה ערבים, הצעתי לכם תעשו מנגנון השעיה, אפילו עד 12 חודשים, שאפשר גם לחדש, תנו למערכות הפליליות לבדוק האם באמת יש פה הזדהות עם ארגון טרור.
אומר לי חבר הכנסת הלוי, למה אתה משווה בין הפלילי למנהלי? אני לא משווה. אם זה לא פלילי אז בוא נלך במסלול שקבוע לפיטורים מנהליים. מורה שמתנהל בצורה שמסכנת תלמידים, יש לגביו מסלול פיטורים מנהלי, אז נשמור עליו, אז זה יתנהל במסלול המנהלי. אבל אם אתה טוען שהאדם הזה ביצע עבירה של הזדהות עם ארגון טרור אז תן לגורמים שעוסקים בזה.
אני לא מצליח להבין, המנכ"ל הראשון של קיש לא בא מהמשרד, הוא הביא קצין מחיל האוויר, תאמרו לי, קצין מחיל האוויר, מדהים בלהטיס אף-16 ולבנות אסטרטגיית תקיפה של מטרות טרור, הוא יודע לומר האם תמונה של אדם עם צעיף באיור של דגל פלסטין, האם התמונה הזו מלמדת על הזדהות עם הטרור או לא? לא צריך להפנות את זה, לשמוע את חוות הדעת של גורמי המשטרה, של המחלקה שעוסקת בזה יום יום בפרקליטות?
גלעד קריב (העבודה)
¶
ייסדתם מסלול חסר תקדים של פיטורין, באמת חסר תקדים. לא נראה לכם הגיוני שאם אתם נותנים למנכ"ל משרד להחליט על פיטורין של עובד, בגלל פוסט בפייסבוק, בגלל לייק שהוא עשה, כשאנחנו יודעים באיזה עידן של פייק ניוז אנחנו חיים, הרי אחרי ה-7 באוקטובר היו מקרים שבצדק מאוד הטרידו אותנו, בכל מיני מקומות, בכל מיני זירות, של הזדהות, של הפגנת אהדה, צריך לטפל בהם, אבל על כל מקרה כזה גם היה מקרה של טעות.
יש מורה בחריש שמגיעה מוואדי ערה, מיישוב שנמצא חמש דקות נסיעה משם, שבאו שוטרים אל תוך הכיתה ותלשו אותה לחקירה ובדיעבד מסתבר שמה שפורסם בפייסבוק שלה לא קשור לשום אהדה, לשום מעשה טרור, יש שם ביטוי של עובדת היותה ערבייה פלסטינית. מה, הם לא ערבים פלסטינים אזרחי מדינת ישראל? אני לא מבין. אז תאמרו, הגיוני שמנכ"ל המשרד, שיכול להיות טייס בכיר בדימוס, יכול להיות החבר הכי טוב של שר החינוך מבית הספר היסודי ויכול להיות יזם הייטק, לא הגיוני שהמימוש של זכות הפיטורין של אדם שאולי היה במערכת 30 שנה תיעשה בהסכמת גורם שהוא לא פוליטי? שהוא לא משרת אמון? שהוא משפטי?
גלעד קריב (העבודה)
¶
הסתייגות 23 היא די פשוטה. אני לא מצליח להבין מה זה גורם שיש לו זיקה לעובד. האמא של העובד, יש לה זיקה אליו, היא גם יכולה לבוא לדבר? אין בעיה, אני בעד.
גלעד קריב (העבודה)
¶
נהדר, מצוין. גורם שיש לו זיקה לעובד, מצוין. הרב שלו יבוא, המורה שלו מהגימנסיה יבוא, השכן שלו יבוא, המפקד מהמילואים, המתנדב שעובד לצדו בהתנדבות בזק"א או באיחוד הצלה, סחתין, הכול כדי לא לכתוב הארגון היציג של העובד. ואני רק רוצה להגיד לכם באיזה סעיף אנחנו, אנחנו בפיטורי עובד בבית ספר ממלכתי שמועסק על ידי המדינה, לא פרטי.
היו"ר יוסף טייב
¶
זה מה שנמסר לנו, שהם לא רוצים להופיע ולכן הוצאנו אותם. ברמת הוועדה לא הייתה לנו שום התנגדות שהם יהיו בפנים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כשבוחנים חוקתיות של חוק אז בוחנים את ההתאמה לערכי היסוד שלנו, בוחנים את תכלית החקיקה, אבל גם בוחנים את המושג שנקרא מידתיות. הולך מנכ"ל, בלי אישור של יועץ משפטי, בלי צוות מקצועי שממליץ, בהקשר הזה כדרך אגב גם בלי היוועצות. זה דבר נפלא, המנכ"ל למשל יכול לפטר עובד מבלי לדבר עם מנהל בית הספר, ואני מזכיר שאנחנו מדברים על בתי ספר ממלכתיים, לא על בעלות פרטית. מנכ"ל משרד מפטר את המורה ללימודי עברית בבית ספר ממלכתי ערבי - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
ציבורי, אבל לא ממשלתי, לכן מי שהשעה את הרופא הזה בטעות זה באמת היה מנהל בית החולים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
חבר הכנסת עמית הלוי מספר לנו שהיה יותר ממקרה אחד שטעו. אתה צודק, חבר הכנסת הלוי.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אז אני רוצה להבין, בא מנכ"ל, לא יודע, אולי פנה אליו איזה ארגון כביכול למען זכויות אדם שבעצם מקדם אג'נדה כהניסטית, יש לנו כאלה, הוא בא, הפגיז אותו במידע שגוי, כמו שראינו שלא אחת קורה. עכשיו אתה רוצה לומר לי ככה, תראה את לוחות הזמנים שלכם בחוק, תוך שבעה ימים גיבשו את כל התשתית העובדתית.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא רק גיבשו. ככה, גיבשו את כל התשתית הראייתית, גם הספיקו להיוועץ עם מומחים, כי חצי מהדברים זה פוסטים כתובים בערבית, באמת כל מנכ"לי משרד החינוך לדורותיהם במדינת ישראל מ-48' עד היום הם מומחים.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
זה לא נכון. המנהל הכללי לא יפעיל את הסמכות אלא לאחר שהודיע לעובד ולנציבות שירות המדינה כי בכוונתו לבחון את פיטוריו של העובד ואפשר להם ולכל גורם בעל זיקה לעובד להתייחס בתוך שבעה ימים. שבעה ימים זה מאז ההודעה וההתייחסות, הוא יכול לגבש את זה גם חצי שנה לפני כן. ברגע שהוא גיבש הוא גיבש.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
הוא צריך להודיע להם תוך שבעה ימים, הוא יכול להחליט גם אחרי חודש, אחרי שהוא בחן.
גלעד קריב (העבודה)
¶
נמשיך. זאת אומרת נשמע לכם הגיוני שאנחנו אומרים ככה, יקבל מורה הודעה שתוך שבעה ימים יש לך שימוע לפיטורין על סמך איזה שהיא האשמה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אותו מורה רוצה למשל להצטייד בעורך דין, להביא עדות מומחה, אבל לא, תוך ימים ספורים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ואחרי זה חמישה ימים. זה נשמע לכם רציני? בוא נאמר שהעובד העלה טענות כבדות משקל בשימוע, צריך לבדוק אותן. במקום לומר שאחרי השימוע יש סמכות השעיה, כי אנחנו לא רוצים שאם באמת יש פה תופעה קשה אז אנחנו לא רוצים שהוא ייכנס לכיתה, אז במקום מנגנון שאומר, בסדר, אז למנכ"ל מותר לומר: אתה בינתיים לא מלמד תלמידים, שב בבית, או שב במזכירות. אז תוך חמישה ימים המנכ"ל צריך לקבל החלטה, אם לא, המנכ"ל מפר את החוק.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
למה? הוא לא חייב לפטר אותו. לא כתוב שהוא יפטר אותו, הוא יקבל החלטה לגבי פיטוריו.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם רוצים שהמנכ"ל תוך חמישה ימים יצטרך לגבש החלטה למרות שאולי בשימוע יש עובדות וצריך לבדוק?
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, הוא לא, כי אחרי שימוע לא מקבלים ארבע פעמים החלטות. אחרי חמישה ימים המנכ"ל, על פי הנוסח שלכם, צריך להודיע את ההחלטה שלו, מפטר או לא מפטר. הוא לא יכול להחליט שהוא לא מפטר ובעוד שבעה ימים הוא מודיע לו שהוא כן מפטר. אתם פשוט חוקקתם כאן חוק שלא רק שהוא חוק קיצוני, תסלחו לי על הביטוי, הוא גם חוק אווילי בחלק מסעיפיו. חוק אווילי, לא מחוקקים ככה.
אם הייתם נאמנים לרצינות עבודתכם ולא הייתם מזלזלים בחצי שנה שישבנו כאן ושמענו הערות מאנשי מקצוע, ממנהלי בתי ספר, ולא הייתם מוחקים את הכול בדליט אז היינו מטפלים בזה, אז היינו אומרים מה סד הזמנים הזה.
היו"ר יוסף טייב
¶
כן, שינינו. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
הסתייגות 25, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מספרו לי. אני מבטיח שבפעם הבאה כשהקואליציה לא תעשה מחטפים בגלל שבשבוע הבא מעדכנים את התקציב, שלא תעשו מחטפים כי שני חברי כנסת מאיימים פה לא להצביע על מסגרת התקציב - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
נשמע לכם הגיוני שעובד מדינה, יתקיים שימוע בעניינו מבלי שהתקבלה חוות דעתו של שירות המדינה? מה זה אני מודיע לנציב שאם הוא רוצה? לא צריכה להיות חובה על נציב שירות המדינה להתייחס לטענה כל כך חמורה שמופנית כלפי עובד ובגינה רוצים לפטרו? אני יכול להבין שגורמים אחרים, בסדר, רוצים יתייחסו, רוצים לא יתייחסו, ארגון יציג רוצה להתייחס, האמא של המורה רוצה לבוא לדבר, הכול בסדר, מה זה נציב שירות המדינה לא מציג את חוות דעתו לגבי ההליך? כי לא נוח לו להציג עמדה פוליטית? לא מגיע לעובד שאם אחרי זה הוא רוצה ללכת לבית המשפט תהיה לו את חוות הדעת של נציב שירות המדינה?
אפילו לא קבעתם פה שהעובד יכול לדרוש התייצבות של נציב שירות המדינה ונציגו בשימוע. אני לא מבין איך אתם מחוקקים. הכול אפשר לפרום תחת הכותרת הזו שצריך להיאבק בטרור? רק אתם רוצים להיאבק בטרור? ראינו איך הצלחתם להיאבק בטרור, ראינו כמה אתם מוצלחים, ביהודה ושומרון לאסוננו, בעוטף עזה, אתם ממש הממשלה שנאבקת בטרור. אז במסגרת המאבק המוצלח שלכם בטרור אפשר את כל התשתית המשפטית של מדינת ישראל להקריס.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אחד אחד. קודם כל אני מבקש לפרוטוקול לציין את מעלת האנדרסטייטמנט של חברי חבר הכנסת הלוי, באמת ג'נטלמן בריטי, אנחנו לא תמיד מצליחים להיאבק בטרור. באמת אני מוריד את כיפתי ואת כובעי בפניך על באמת הנימוסים הבריטיים שלך, הדרך שאתה מגדיר בשפה באמת צנועה את הצלחת הקואליציה הזו והממשלה הזו במאבק בטרור. לא תמיד מצליחים. אתה צודק. אתם באמת לא תמיד מצליחים להיאבק בטרור, קואליציית וממשלת החורבן ואסון.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית)
¶
לא, אני מדברת על השיטה שלך. צר לי להגיד לך, גלעד, אבל הרבה לפני החוק הזה דיברת ככה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הסעיף שמוזכר ב-27 זה עניין סמלי אבל הוא מלמד על הלך הרוח של מגישי החוק. הרי כותרת הסעיף עוסקת במה בחוק? היא מגדירה התנהגות לא ראויה של עובד הוראה, אז רוצים לומר התנהגות בעייתית והזדהות עם הטרור. תאמרו, הזדהות עם הטרור זו לא התנהגות בעייתית? אין שם כותרת עבירות מין ועכשיו צריך להוסיף הזדהות עם הטרור. כותרת הסעיף המקורית בחוק עוסקת - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
בסעיף 18א, בכותרת השוליים, מה אומרת כותרת השוליים של הסעיף? על מה היא מדברת? על התנהגות בעייתית של עובד הוראה. היא לא מדברת ספציפית על סוג מסוים של התנהגות, אז אני מבין, הגיוני. יש התנהגות בעייתית ויש הזדהות עם הטרור. זה חלק מהפופוליזם, אתם חושבים שאתם תצעקו טרור - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
כן, 3(1)(א) מציע להוסיף בכותרת השוליים את 'או מפאת הזדהות עם מעשה טרור', אתם חושבים שאם תצעקו טרור טרור טרור אז החקיקה הרשלנית שלכם תהפוך לטובה. אבל בשביל מה אתם משנים? הכותרת הרי כוללת את זה. סתם דוגמה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
פה אנחנו נכנסים לדברים יותר מורכבים ואני מציע, זה בעמוד הבא שמסתכל על סעיף 3(ב) פסקה (5). אנחנו מדברים על תיקון חוק פיקוח על בתי ספר, אנחנו נמצאים בפסקה (5), אני שואל עוד פעם, מה הועילו חכמים בתקנתם? הרי, אדוני היושב ראש, אנחנו עברנו כבר מבתי ספר ממלכתיים לבתי ספר לא ממלכתיים. בחוק הפיקוח לפני שמוסיפים את סעיף (5) יש ארבעה סעיפים קטנים שעונים לחלוטין.
אני לא מצליח להבין את זה, יש חוק, החוק קובע את סעיף הסל, יש את כל הסמכות למנהל הכללי במקום שבו עובד הוראה במוסד שהוא לא מוסד ממלכתי מזדהה עם ארגון טרור, משבח טרור, עד היום מה, השאירו אותו?
גלעד קריב (העבודה)
¶
תפתחו את ארבע הפסקאות שקיימות בחוק, הרי מה אתם מנסים לומר? שעד היום, עד שחבר הכנסת עמית הלוי וחבר הכנסת צביקה פוגל התעוררו לא הייתה סמכות למנכ"ל משרד החינוך, או סמכות חובה בעבירות ביטחון, או סמכות רשות כשמדובר בהתנהגות שמזיקה. לא היה מנגנון?
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני מבין שלשיטת חבר הכנסת עמית הלוי הזדהות עם טרור זה כנראה לא התנהגות מזיקה. כשמחוקקים אז אנחנו מחוקקים כדי למלא לאקונות. אני מבין את הלאקונה, עמית, של ההשעיה, לוקח המון זמן עד שממצים את הדין עם אדם שלא הניח מטען, אלא פרסם פוסט בפייסבוק, כי זהירים וזה קשה לקבוע, אז אני מבין את הלאקונה של ההשעיה.
אם היינו מתכנסים כאן להסכמה שבמקום שבו יש חשד סביר שאדם אכן הזדהה עם הטרור אתה אומר: אני משעה אותו ממפגש עם תלמידים, הייתי מבין את הלאקונה שאתה מטפל בה. אבל לבוא לחוק שכבר יש בו את כל התשתית, יתרה מכך בעבירות ביטחון הוא מטיל חובה, אז מה עשית כאן?
גלעד קריב (העבודה)
¶
בחלק הזה של החוק אנחנו חוזרים בעצם על אותם ליקויים שיש במנגנון של קיצוץ התקציב במוסדות מסוימים. פה אם אני מבין נכון מציעי החוק חששו ממצב שבו הסעיף הראשון הוא לא מספיק כי יש כל מיני סוגים של מוסדות ולכן בגלל שהם טרחו לחזור עוד שלוש פעמים על קיצוצים במוסד אחר, במוסד עם הוראות פטור ובמוסד תרבותי ייחודי, הישיבות הקטנות, אז בגדול צריך לחזור על אותן הערות. יצרו פה איזה חוק כאילו אוי ואבוי שיהיה איזה שהיא פרצה.
היו"ר יוסף טייב
¶
לא, אבל זו הייתה בקשה של הייעוץ המשפטי, שיהיה איזה שהוא היגיון, גם בממלכתי, גם בייחודי וגם במוכש"ר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הכול בסדר, אני רק רוצה להזכיר שבאמת הייעוץ המשפטי היה נאמן לתפיסת הסדר, לכן הוא אמר חברים, יש פה המון חורים בחוק הזה. חוק שבא לתקן לאקונות והוא כולו מלא לאקונות. אז הכנסתם סדר בעניין.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם הכנסתם סדר בזה שכיסיתם בשמיכה את כל סוגי המוסדות, אבל כמו שאמר הייעוץ המשפטי, השמיכה הזו כולה מחוררת. יופי, עשיתם עבודה נורא דקדקנית בכיסוי כל המוסדות, רק כפי שכבר הראיתי כל הדבר הזה הוא מחורר ולכן גם חלקו ייפול בבג"צ וחלקו ידרוש ממילא עוד עבודה של חודשים על השלמת הלאקונות.
בואו נצביע על העניין הזה, שכבר נימקתי אותו, מה זה הוא הסמיך, את מי? יוסי, אני באמת שואל אותך, לשר החינוך מותר להסמיך מנהל לשעבר - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
כל עובד משרד? כשרוצים שהיועצת המשפטית תוכל להאציל מסמכותה, כי היא לא יכולה לקבל את כל ההחלטות, אז אומרים שהיא מאצילה לפרקליט המדינה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ברמה המשפטית צריך להבין פה את ההבחנה, הרי בחוקים במדינת ישראל כל הסמכויות כמעט מכונסות בידי השר, אתה לא אומר הסמכות הזו היא של מנהל המחוז או של ראש מחלקת גזים רעילים במשרד להגנת הסביבה. הכול זה סמכות השר. אז סמכות ההאצלה הכללית היא סמכות מאוד רחבה.
פה מדובר במקרה מיוחד, לא מדובר על הפעולה השוטפת של המשרד שבה אתה אומר שאתה כותב בחוק שר, אבל ברור שמי שמקבל את ההחלטה זה פקיד. השר לא מקבל 10,000 החלטות בחודש, נכון? כמה מורים אני משבץ בבית ספר מסוים. אבל פה לא מדובר בהחלטה רגילה שמיוחסת בלשון החוק לשר וברור שהוא צריך להסמיך אותה לעובד, לאצול את הסמכות.
פה מדובר בהחלטה דרמטית וחריגה ולכן צריך להגביל את סמכות האצילה. רוצים לומר שזה יכול להיות השר והוא יכול לאצול את זה למנכ"ל, בסדר, יכול להיות השר והוא יכול לאצול את זה למנהל מחוז, מבין, אבל זה לא יכול להיות כל פקיד במשרד. מחר הוא ימנה פקיד לענייני הסתה והוא יחליט על סגירה של תקציבים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אנמק עכשיו את 30, 31 ו-32 ביחד. זה נכון היה גם לגבי הדברים בפתיחה, לא הספקתי להתייחס לגוף הדברים. אני באמת שואל אותך, אדוני היושב ראש, כי אני רואה שהח"כים המציעים משתעממים מההערות הענייניות, זה בסדר, חס וחלילה שהם ישקלו לקבל הסתייגויות ענייניות, כי הרי החוק הזה הוא בעיקר קמפיין פריימריז ולא פתרון בעיות. יהיו פריימריז בליכוד לפני שיפעילו את החוק הזה בגלל כל החורים בו, לפני שיוכלו לעשות צעד אחד שבאמת צריך לנקוט בו בגלל איך שהחקיקה הרשלנית הזאת מגיעה, לא כי לא עבדתם, אתה עבדת, היועצת המשפטית עבדה, אתם ישבתם עשרות שעות, עבדתם על החוק הזה יותר מכל חוק אחר בקדנציה הזאת בוועדת החינוך. אין חוק שעבדתם עליו יותר ואת כל העבודה השלכתם מאחורי הגב בגלל לחצים קואליציוניים.
הרי אני יודע מה העמדה שלך, אתה בעד החוק, אבל אתה בעד חוק שעבדתם עליו. נשמע לך הגיוני להשאיר את התיבה של זמנית או קבועה? יכול להיות שבגלל מעשה אחד יחליט שר חינוך שהוא מקצץ מכאן עד קץ הדורות 30% מתקציב המוסד? זה חוקתי? אז אומר לי המציע: בית המשפט לא יאשר. תגידו, אתם עושים מאיתנו צחוק? אתם מחוקקים חוק ואתם אומרים לי שהממשלה תפעל על פי החוק, אבל אל תדאג, בתי המשפט – אתם קואליציית ימין? אתם לא הקואליציה שמנסה לעשות פה מהפכה משפטית ולהצר את הביקורת של בתי משפט על החלטות של שרים?
אם הייתה עוברת עילת הסבירות, מכוח מה בית המשפט היה אומר שעל זה שמורה פרסם פוסט ושר נקמני הוריד 30% מהתקציב לעשר שנים, מכוח מה בית המשפט היה אומר שזה לא הגיוני? אז תסבירו לי. לא מצליח להבין. באמת הכול פופוליסטי?
מחר תהיה פה חקיקה שמדברת על תקציב של מוסד חינוך שראשיו מטיפים נגד גיוס לצה"ל. אתה יודע שיש היום הרבה מאוד מוסדות חינוך חרדיים שראשי המוסד אומרים אל תתגייסו, לכו לישיבות. נראה לך הגיוני שתעבור חקיקה שאומרת שבמוסד צולם או תועד מורה אומר לתלמידים גיוס זה שמד, שר חינוך שמכור למאבק למען גיוס לכולם יחליט עכשיו ששלוש שנים הוא מוריד 50% מהתקציב של המוסד? זה נשמע הגיוני?
אז אני באתי ואמרתי לכם פה, דיברנו על זה בדיונים, בואו נחליט שהסנקציה הזאת היא לחצי שנה, בואו נחליט שהיא לארבעה חודשים. אתה יודע מה? בוא נחשוב על מנגנון יותר טוב, בוא נחליט ששלילת התקציב היא לחודשיים, אבל אפשר לחדש. עשינו סנקציה תקציבית, היא לחודשיים, עוברים חודשיים, אולי המוסד טיפל בדברים? לא יותר הגיוני? לא יותר מידתי? לא יותר בר עיכול?
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. מצביעים על הסתייגויות 30, 31, 32 לסעיף 4, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות הוסרו.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אנמק את 33, 34, 35 ו-36 ביחד. גם כאן, זמנית או קבועה ואחרי זה באופן חלקי או מלא. נשמע הגיוני? נשמע הגיוני שמוסד חינוך שפועל מכוח החוק, הוא משרת את מטרותיה של מדינת ישראל בללמד תלמידים. יכול להיות ששר חינוך יאמר שהוא מוריד לו 60% מהתקציב, יוסי? הגיוני ששר יותר עצבני יוריד 80% מהתקציב, שר פחות עצבני יוריד 10%? ואני מזכיר לכם שלא קבעתם קריטריונים לשיקול הדעת.
ניחא, הייתם קובעים קריטריונים לשיקול הדעת, כמו היכולת של המוסד להמשיך להתקיים. אתה רוצה לסגור את המוסד, תסגור את המוסד, מותר לך, נכון? מותר לשר לומר שהוא סוגר את המוסד.
היו"ר יוסף טייב
¶
מותר לו היום לסגור? אנחנו בחוק נתנו לו את האפשרות לעשות את זה חלקי, מה שלא קיים כיום.
היו"ר יוסף טייב
¶
היום החוק נותן למנכ"ל המשרד לעשות פעולה אחת, לפסול לגמרי את התקציב של אותו מוסד, אנחנו גרמנו לכך שתהיה לו אפשרות לפסול חלק מהתקציב.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אבל אני אסביר לך למה אתה טועה. א', אני יודע את זה, המדינה לא מחויבת לתקצב מוסד שהוא לא ממלכתי, היא מחויבת לספק חינוך חינם לתלמידים, היא לא חייבת דווקא לתמוך במוסד כזה או אחר, אלא אם הוא שייך לשתי הרשתות החרדיות, אז זה כתוב בחוק. אבל כששר אומר שהוא שולל את כל התקציב אז הוא מבין שהוא סוגר את המוסד, אז הוא צריך לתת לילדים פתרון, אבל כשהוא שולל חלק אז אתם חושבים שעשיתם טובה גדולה.
לא עשיתם טובה גדולה, כי כששר צריך להחליט שהוא סוגר את המוסד הוא יחשוב אלף פעמים על שיקולים ענייניים. אבל אם שר יכול להשתמש בסנקצהי תקציבית כסוג של עונש, ואת מי בדיוק הוא מעניש? אני מבין שאם מורה הזדהה עם טרור, תטיל עליו סנקציה, או פלילית, או הפיטורים שלו - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
אני יכול לשאול אותך שאלה? היום החוק נותן את האפשרות למנכ"ל המשרד לפסול תקציבים בגלל אי תלמיד או תלמידה כזו או אחרת בגלל גזענות, או על רקע גזעי, שם אתה לא שואל את השאלה האם פסילת התקציב פוגעת בתלמידים או לא פוגעת בתלמידים?
היו"ר יוסף טייב
¶
אז דווקא בטרור אתם לא מסכימים? בשאר הדברים זה בסדר? עד היום לא התעוררתם כשאנחנו מדברים על טרור. לא מתאים לך, דווקא בטרור אתם באים וטוענים את זה?
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אסביר לך למה אתה טועה. הסיפור הזה של סנקציות תקציביות לא צריך להיות עונש על התנהגות לא ראויה. סנקציות תקציביות הן לא כלי הגיוני כדי לטפל בהפרת התנהלות של בתי ספר, אלא אם בתי הספר לא מלמדים את היקף הלימודים שהם צריכים. זה לא הגיוני, זה דבר שבסופו של דבר פוגע במי? פוגע בתלמידים.
אם אנחנו חושבים שהמנהל הפלה תלמידים תזרוק את המנהל, תמנע ממנו להיות המנהל. אתה אומר שזו תופעה שהכתימה את כל בית הספר, תסגור את בית הספר ותכפה הנהלה אחרת. מה אנחנו עושים כאן? אם היו קריטריונים, אם היו המלצות של צוות מקצועי, אם הייתה הבניה של תהליך, ניחא, אתם לא עושים את זה, אתם אפילו לא מערבים את הדרג המקצועי, זו החלטה של השר, להבדיל מפיטורים של המנכ"ל. אפילו פה לא הורדתם את זה לדרג מנכ"ל, שהוא כאילו קצת יותר דרג מקצועי, הוא איפה שהוא דרג ביניים, למרות שהוא משרת אמון, אנחנו יודעים מה קורה.
אני לא הצעתי כאן למנוע את הסיפור, מה הצעתי? אמרתי, ודרך אגב הלוואי שזה ייכנס גם לחוקים אחרים, אם אתה רוצה לסגור את המוסד סגור אותו, אבל אם אתה משתמש בסנקציה תקציבית בוא נגביל את ההיקף. אי אפשר לשלול תקציב של 60%, אז מה עשית?
היו"ר יוסף טייב
¶
אבל היום החוק מאפשר לו לפסול את כל התקציב, אני תיקנתי את המצב הקיים, בגלל שיקול הדעת הזה.
היו"ר יוסף טייב
¶
אנחנו מצביעים על הסתייגויות מספר 33, 34, 35, 36 לסעיף 4. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות הוסרו.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אני אדבר על 37 ו-39 ביחד, כי גם נגעתי בנקודה, אבל תבינו, אני באמת שואל אתכם, חברי הכנסת המציעים, מה זה מתאפשרים מעשים של הזדהות? אתה בא לבית ספר, אני מבין טענה שבה בבית הספר מתקיימים מעשים של תמיכה בטרור, תלו שלט, מה זה מתאפשרים? הרי המעשים של הזדהות עם טרור זה שמורה יאמר משהו בכיתה, שתלמיד יתלה פוסטר על לוח המודעות. באיזה מצב זה לא מתאפשר לבית ספר? מה זה מתאפשרים? בעצם יהיה אפשר להלביש כאן על כל בית ספר את הסיטואציה הזאת. אתם אומרים לי, מה, שר החינוך הוא לא אדם הגיוני? א', כן, רוב שרי - - -
היו"ר יוסף טייב
¶
מורה בכיתה מביא למסיבת סוף שנה או אמצע שנה תכנים שהם תכנים עם הזדהות עם מעשה טרור או ארגון טרור.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתם רק מתבלבלים בלשון החוק, כי הסוגיה שאתם עוסקים בה שייכת להסתייגות הבאה שלי, הנהלת המוסד ידעה או הייתה צריכה לדעת.
היו"ר יוסף טייב
¶
לא, יש גם מאפשרת וגם ידעה או הייתה צריכה לדעת. כי יכול להיות שהיא לא מאפשרת, אבל מן הראוי היה שמנהל המוסד היה אמור לדעת מה התכנים של מסיבת סוף שנה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
כבודו, תקשיב, אם המעשה מתקיים אז הוא מתקיים. עכשיו נדבר האם ההנהלה ידעה, הייתה צריכה לדעת, ידעה בעצימת עין, בכוונה, אבל אם המעשה מתקיים הוא יתקיים. אתם הכנסתם פה עוד תיבה של יסוד עובדתי שהוא בלתי אפשרי. מה זה מתאפשרים? בכל בית ספר במדינת ישראל שיש בו לוח מודעות, שמורה נכנס לכיתה ושיש מורה שכורז בהפסקה לתלמידים להתכנס מתאפשרת הזדהות עם מעשה טרור.
חבר'ה, מחוקקים, אנחנו אנשים רציניים. אנחנו כותבים חוק, מה אנחנו אומרים לעצמנו, בתי המשפט יפרשו? אז בשביל מה מחוקקים את החוק ככה? אם האירוע התקיים, התקיים, עכשיו נבדוק האם המנהל ידע, האם המנהל התרשל בידיעתו, אבל המעשה התקיים. אני לא מבין, אתה מטיל סנקציה על זה שהתאפשר? בכל בית ספר במדינת ישראל השר יכול להחליט שמתאפשרים בו מעשים של הזדהות עם טרור.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. עוברים להצבעה, 37 ו-38. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות הוסרו.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
גם כאן, עוד פעם, אם אתם לא רוצים צוות מקצועי ואנחנו מדברים על עבירות הזדהות - - -
עמית הלוי (הליכוד)
¶
שקלנו את היועמ"שית, אבל היא עסוקה כי כל כך הרבה נותנים לה עבודה וסמכויות, אז שחררנו אותה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
היא עובדת על פי החוק, אל תדאג. זה יפה, אתם מתחילים עם היועצת המשפטית לממשלה, אתם עוברים לייעוץ המשפטי של המשרדים, משם עברתם בחוק הזה לייעוץ המשפטי של הכנסת, עוד שנייה גם תדרסו את היועץ המשפטי של הליכוד. אתם, ברגע שבן אדם מדבר בשפה משפטית אז מה לעשות, המשפט מגביל את הכוח, זה הרעיון של שלטון חוק, שאין פה מלוכה.
אני יודע שאתם מתייחסים לראש הממשלה כאילו יש מלך, יש מלכה ויש אפילו נסיך, שמשתלם מעבר לים. פעם, ידידי צביקה, מלכים היו שולחים את ילדיהם להשתלם אצל מלכים אחרים. אז אנחנו שלחנו את הנסיך, את יורד העצר להשתלמות מעבר לים לכמה שנים, זה בסדר. אבל אתם יודעים, יועצים משפטיים לרוב עוזרים לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת.
גלעד קריב (העבודה)
¶
אתה יודע מה ההבדל? גם כשהוא לא אהב יועצים משפטיים, כי מה לעשות, הוא היה ג'ינג'י, הוא ידע את מגבלות הכוח, זה בדיוק הסיפור.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מכיוון שבהסתייגות מספר 40 חזרתי על סוגיית הקריטריונים, ולפרוטוקול צריך לומר שאתם פשוט מסרבים להכניס קריטריונים לשיקול דעת, מה שפוגם בחוקתיות של החוק, אז יש לי עוד 40 שניות לומר לידידי חבר הכנסת בוארון, וגם הוא מגלם את הנטייה הימנית לספר לנו על מה היו מנהיגינו, אז אני רק אומר לך שדוד בן גוריון איבד את כל עולמו הפוליטי כי הוא סירב לטייח והוא דרש ועדת חקירה, זוכר? בן גוריון, שותפו של ברל שכתב בגנות הטיח, בזכות המבוכה ובגנות הטיח, הוא לא אהב שמנסים לסגור דברים, לטאטא אותם מתחת לשטיח.
יש עוד ממשלה בתולדות מדינת ישראל שבתקופתה היו נרצחים ביום אחד 1,600 אזרחים ולא הייתה מקימה ועדת חקירה? אבל אתם, יש לכם מסורת מפוארת, סירבתם להקים ועדת חקירה על אסון מירון, שהייתה צריכה לקום באותו שבוע, ומה לעשות, באמת ראש הממשלה נושא באחריות. ראש הממשלה ויו"ר הכנסת נושאים באחריות אישית למותם של 45 אזרחים, אז מה הפלא שגם כש-1,500 אזרחים נרצחים ונופלים ביום אחד אתם לא רוצים ועדת חקירה. זה המורשת שלכם. המורשת של בן גוריון אחרת.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. הסתייגות מספר 40, מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגות נפלה.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
גם 41 ו-42, אני אנמק ביחד. דיברתי על הנושא של ההיוועצות עם הרשות המקומית והקמת צוות. אני רוצה לחדד את נושא הרשות המקומית מכיוון שלמרות כל האזהרות של יושב ראש הוועדה שהחוק הזה בסופו של דבר חל על כולם ובסופו של דבר עתידים להיפגע מההסדרים הלא מידתיים שלו גם מגזרים שאתם כרגע לא חושבים עליהם, אין ספק שהחוק הזה, מבחינת מציעיו ומבחינת הקואליציה, מסתכל בעיקר אל עבר בתי הספר ומוסדות החינוך ביישובים הערביים שתלמידיהם הם תלמידים ישראלים ערבים או תושבי מזרח ירושלים.
פה היעדר ההיוועצות עם ראש הרשות המקומית הוא הוספת חטא על פשע. אחד הדברים שמאפיינים את המתיחות בין הרוב היהודי לבין המיעוט הערבי, הפער ברמת האמון במוסדות המדינה בין האזרחים היהודים לאזרחים הערבים, תחושת המצוקה המסוימת שהרבה מאוד אזרחים ערבים חשים קשורה בזה. דיברנו על היום בוועדה של צביקה, האם אפשר למגר את הפשיעה הרצחנית ביישובים הערביים כשאין דיאלוג רציף בין השרים לבין ראשי הרשויות הערביים. לחלקם היום בממשלה יש דיאלוג, להרבה מאוד שרים אין דיאלוג. לא כולם.
יכול להיות שיילכו לסגור מוסד חינוך ביישוב ערבי, יכול להיות שזה באמת יישוב שיש בו אדי דלק נפיצים, מהפשיעה, מעניינים אחרים, מתחושה, לפני עשרה ימים באו והרסו כאן בית שנבנה באופן לא חוקי, הכול רגיש, יכול להיות שיחליטו על קיצוץ בתקציב בית ספר ביישוב ערבי ולא ידברו עם ראש הרשות? שלא תהיה לו ההזדמנות לומר: תקשיב, זה בפזורה, אתמול נרצחו כאן אנשים, אתמול הרסו כאן בתים. אני לא מבין, אתם רוצים לשפוך עוד ועוד דלק? בסוף דברים מתפוצצים, אפרופו חוק שעוסק בטרור.
גם את ההסתייגות הזו לא תקבלו, אפילו של היוועצות עם ראש רשות, מכיוון שאני אחזור על מה שאמרתי, אתם יותר מעוניינים בפריימריז בליכוד מאשר לטפל בחוק שהבאתם. עמית, מותר לי לומר את זה. זו דעתי, מה לעשות? אני חושב שהצענו לכם אין ספור, לא גלעד קריב הציע לכם, חבר הכנסת יוסי טייב הציע לכם, היועץ המשפטי של משרד החינוך הציע לכם, ארגוני המורים הציעו לכם, היועצת המשפטית של הוועדה הציעה לכם, אבל אתם הפכתם את כולם למי שבאים לסכל לכם את החקיקה, אז תאכלו את הדייסה שבישלתם. בואו נראה אתכם עושים משהו עם החוק הזה בשנים הקרובות בנוסח הקיצוני והמטורלל שלו.
היו"ר יוסף טייב
¶
תודה רבה. מצביעים על הסתייגויות 41, 42. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות נפלו.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הסתייגות 43 היא עוד פעם סוגיית זכות השימוע, שמשום מה הורדתם למרות שזה עלה כאן. אתה כבר התייחסת לזה, אדוני היושב ראש. מכיוון שחלק מהדברים דיברנו, בהסתייגות 44 לא צריך שתתקבל הודעה בכתב ברשות המקומית שהיא רשות החינוך המקומית ובהנהלת המוסד? הגיוני שפתאום ייכנס להם פחות כסף בחשבון? ניחא, היו פה תקנות חובה, אבל גם זה אין פה.
היו"ר יוסף טייב
¶
מצביעים על הסתייגויות 43 ו-44. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? ההסתייגויות נפלו.
הצבעה
לא אושר.
גלעד קריב (העבודה)
¶
45, אני כן אנמק כי בסיבוב הקודם על הסתייגות דומה חתכת את הזמן כי דיברתי על הנושא הכללי. על החלטה כאן של שלילת תקציב צריכה להיות זכות ערעור מובנית לבית משפט. פה הזכות הכללית של כל אחד לעתור לבג"צ היא לא מספיקה. כשמקבלים החלטה של סנקציה בחוקים הרבה פעמים קובעים זכות ערעור מובנית.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
לירון, שדווקא גלעד מכיר אותו, תיאר כאן באריכות בהרבה דיונים את המסלול המנהלי שקיים היום, אבל הוא הסכים רק לחתן אותו, להקשיב לו אחר כך הוא כבר לא הסכים.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הכול טוב ויפה, חברים, רק שאתם אלה שבאים ואומרים, במקום שלא כתוב בחוק אל תקבעו מה צריך ומה לא.
גלעד קריב (העבודה)
¶
בעיניי זה חובה, זה בדיוק העניין. לא פרקטיקה. אתה לא מקצץ תקציב של מוסד חינוך בלי זכות שימוע להנהלה שלו. לצערי נירה יצאה לרגע, אבל צריך להבנות פה מסלול ערעור, למה? בן אדם מגיש עתירה לבג"צ היא גם יכולה להיות שנה, אבל את המשכורת לעובדים צריך לשלם כל חודש, אז זה לא יכול להיות עתירה בג"צית רגילה. קיבל שר החינוך החלטה לחסום תקציב מנהלית, אז צריך להיות פרק זמן שגם חושב על התלמידים.
אם יש לכם טענות, אז מה אתם משתהים ומקבלים פחות כסף? יש לכם 30 יום להגיש ערעור ובית המשפט המחוזי תוך 21 יום צריך לקבל החלטה, אחרת בית הספר נפגע והתלמידים נפגעים. אז אתם רוצים כזה מסלול דרקוני אבל אתם לא מבנים פה את דרך הערעור ואתם שולחים אותם לעתירה בג"צית כללית? לא הגיוני.
גלעד קריב (העבודה)
¶
מכיוון שמ-46 עד 53 זה בעצם אותם עקרונות שדיברתי עליהם, אבל פה ביחס למוסדות של הוראות פטור, הסעיף של ההסתייגויות הללו, 12ה(ב)(1) לחוק לימוד חובה, זה מדבר על לא מוסדות אחרים אלא על מוסדות פטור, נכון?
גלעד קריב (העבודה)
¶
46 פותח את הסעיף החדש וזה רלוונטי עד 53. נצביע עליהם ביחד.
(היו"ר אביחי אברהם בוארון)
גלעד קריב (העבודה)
¶
הסיפור של המתאפשרים הוא לא הגיוני, הסיפור של הייתה צריכה לדעת הוא לא הגיוני, כי אם היא ידעה זה כולל גם רשלנות וגם עצימת עיניים בפרשנות של חוק. זה סתם להרחיב את הפתח שמאפשר את העניין הזה. מה הייתה צריכה לדעת? אין פה הבניית קריטריונים. מה הציפייה? שר אחד יחשוב שמנהל בית ספר צריך לעבור על הפייסבוק של 200 מוריו ושר אחר יחשוב שלא? אין פה קריטריונים. אין פה שום דבר. נשמע הגיוני? ככה אתה יכול להטיל סנקציות? וגם הסיפור של הזמני והקבוע והחלקי והמלא.
בהקשר הזה אני רוצה, אביחי, לחזור לנושא של ההסתייגויות שהציג חבר הכנסת עמית הלוי - - -
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא, לא הפסקנו באמצע. אנחנו הצגנו, אתה הצגת ואז אני רגע לפני ההצבעה ביקשתי הערכה תקציבית.
גלעד קריב (העבודה)
¶
הצגת את ההסתייגויות, אנחנו לא בעוד פרק הנמקות. אבל אני מנצל את ההנמקה המקובצת ונעשה הצבעה מקובצת לבוא ולומר שההצעה הזו להחזיר את בדיקות השב"כ על כל עובדי ההוראה היא הצעה נוראית שאין במסגרת שלה שום תועלת ממשית ואת האמירה הזו אמרו גורמי מערכת הביטחון. כל ההצעה הזו היא הצעה שמטרתה להחזיר אותנו לעידן הרבה יותר עכור והרבה יותר עגום ביחסים בין מדינת ישראל ורשויות השלטון ורשויות הביטחון לבין 2 מיליון אזרחים ותושבים ערבים.
חשוב שלפרוטוקול ייאמר שאין שום תועלת אמיתית לשיטת גורמי הביטחון בנושא הזה. אבל לא רק שאין תועלת אלא שיש כאן נזק אדיר. מטבע הדברים רשויות הביטחון במדינת ישראל אוספות מידע שהוא מידע רחב מאוד ואנחנו רוצים שהם יאספו מידע רחב מאוד שיש בו איזה שהוא אלמנט של מכמורת. אנשים יודעים על קשרי משפחה של אזרחים ישראלים עם אנשים שאולי הם לא אזרחים ישראלים וחשודים כקשורים באיזה שהם גורמי טרור, יש הרבה מאוד סוגים של מידעים אחרים שיש ברשויות השלטון וכו'.
הרעיון שכל עובד הוראה ייסרק שמו בהקשר של היותו עובד הוראה בתוך מכמורת המידע של השב"כ, זה רעיון שהוא פשוט פתחו של מדרון חלקלק נורא. כי למה רק עובדי הוראה? אתה דיברת לפני רגע על רופאים.
עמית הלוי (הליכוד)
¶
נכון. הסברתי, שני נימוקים למה, כי הם אוחזים בחסרי ישע ובקטינים והם עוסקים במוחות ובלבבות שלהם. זו הבחנה מהותית, כיוון שכמו שאמר פה חבר הכנסת פוגל, זה לא פצצה אחת, זה 30 פצצות וזו הפצצה הכי גדולה, כי המוח והלב זו הפצצה הכי גדולה.
גלעד קריב (העבודה)
¶
לא יודע מי זה יהיה, ברוך ה' יש לכם יותר מדי מנדטים והרבה אנשים אקטיביסטים. בסדר גמור, אז הפעם הבאה מישהו יסביר למה רופאים ומקצועות הסיעוד. זה אמנם לא כמו מורים, אבל זה גם חשוב.
גלעד קריב (העבודה)
¶
ואחרי המורים ומקצועות הסיעוד, הכשרת לבבות זה רק חינוך פורמלי? אז בוא גם נלך לכל מקצועות החינוך הלא פורמליים ונסרוק אותם בשב"כ. ואנשים שעובדים ברשויות המקומיות, אין להם השפעה על האוכלוסייה? ואנשים שעוסקים בכלי תקשורת? ואולי גם נבדוק את כל האנשים שבסופו של דבר עובדים במקצועות של פסיכולוגיה וריפוי בעיסוק? הרי השפעה של פסיכולוג על המטופל שלו, אוי ואבוי שמטופל יבוא לפסיכולוג שהשב"כ יודע – בוא לא ניתן לו גם רישיון, ובואו נבדוק את כל עורכי הדין ואת כל הקבלנים. בסדר גמור, אז בואו נקבע שכל פעם שאזרח ערבי מתחיל עבודה נריץ עליו בדיקת שב"כ.
גלעד קריב (העבודה)
¶
דרך אגב יש פה חברי כנסת שחושבים שזה מה שצריך לעשות. יש פה מפלגות שחושבות שזה מה שצריך לעשות, יש פה מפלגות שמבחינתן כל אזרח ערבי נקודת המוצא היא שהוא לא נאמן עד שהוא יוכיח את נאמנותו.