ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 08/09/2024

הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד-2024, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד-2024, הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 21) (עדיפות למשרת מילואים פעיל בקבלה לשירות המדינה), התשפ"ה–2024

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
08/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 424
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום ראשון, ה' באלול התשפ"ד (08 בספטמבר 2024), שעה 10:00
סדר היום
1. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד-2024, של ח"כ מאיר כהן
2. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד-2024, של ח"כ שרון ניר
3. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד-2024, של ח"כ דן אילוז
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
מתן כהנא
חברי הכנסת
מאיר כהן
שרון ניר
מוזמנים
ליאת בן מאיר שלום - ייעוץ משפטי לממשלה, משרד המשפטים

איל זנדברג - ראש תחום משפט ציבורי, משרד המשפטים

רחלי לוי - עוזרת ייעוץ משפטי בלשכה המשפטית, משרד החינוך, משרד החינוך

לילך נפתלי - משרד העבודה

יהודה תמר - משאבי אנוש, הכנסת

ורד אבוטבול שהם - מנהלת אגף בכיר גיוס ומיון, נציבות שירות המדינה

סתיו שמואל - מרכזת בכירה מעקב ובקרה, נציבות שירות המדינה

רונן דסה - מנהל אגף בכיר תכנון אסטרטגי ומדיניות, נציבות שירות המדינה

דבורה שארף - מנהלת תחום בכיר גיוון ושוויון, נציבות שירות המדינה

עידית ביטמן - היועצת המשפטית, נציבות שירות המדינה

ענבר בן מנדה - ייעוץ משפטי, נציבות שירות המדינה

ליאור עובדיה - עורך הדין הארצי לשוויון הזדמנויות, נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה

יוסרי זין אלדין - יועץ קצין המילואים הראשי, צה"ל

יהודה תמר - מנהל מדור בכיר מיון, גיוס והשמה, הכנסת

חנה קטן - יור תנועת נשים תקומה

אביב חיים עזרא - יו״ר תנועת דור הניצחון

גבריאלה ויטלה - חברה בארגון אמא ערה

אופיר כהן - עו"ד

עידו פיק - מנכ"ל

עידן סיבוני - ועד מנהל

אופיר טל - חבר, פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים
ייעוץ משפטי
נועה ברודסקי לוי
מנהל הוועדה
איל קופמן
רישום פרלמנטרי
הדס צנוירט


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


1. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - ייצוג הולם ללוחמים), התשפ"ד-2024, של ח"כ מאיר כהן
2. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד-2024, של ח"כ שרון ניר
3. הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון - עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד-2024, של ח"כ דן אילוז
היו"ר שמחה רוטמן
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. תוך כדי ההכנות לתחילת הדיון הזה קיבלנו את הידיעה על הפיגוע במעבר אלנבי. יש שם פצועים, קשה, אנוש. מפה כמובן אנו מתפללים להחלמתם, לרפואתם, ומקווים שכולנו ביחד נדע לעמוד על כל הקמים עלינו להורגנו בכל החזיתות ובכל המקומות.
על סדר-היום
הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון –עדיפות למשרת מילואים פעיל), של חברי הכנסת מאיר כהן, שרון ניר, דן אילוז - הראשונים ברשימות. אנחנו בדיון שני בעניין, ואנחנו בדיון הקודם סיימנו בכך, שלא היה לנו ברור, מה המניעה שיש במצב המשפטי הנוכחי לעשות את ההעדפה הזאת בהתאם להחלטת הממשלה, למה והאם אנו צריכים חקיקה. אני לא רוצה שנעשה מחדש את כל הדיון. רוצה לדעת מה העליתם בדעתכם בפרק הזמן שהיה לנו והאם יש הצעות שאנחנו יכולים להתחיל להתקדם אליהן כי להשאיר את המצב של אי הבהירות הזאת, עצם אי הבהירות מבחינתי סיבה מספיק טובה לקדם חקיקה כדי שיהיה ברור. אני מניח שאם היה ברור שאפשר, זה כבר היה קורה כי הממשלה לא צריכה לחכות שאקדם את החקיקה וחברי הכנסת שפה. לכן מניח שאו לפחות עדיין נותרה אי בהירות או הגעתם למסקנה שלא. אשמח לדעת היכן אנו עומדים בנושא הזה. משרד המשפטים, נציבות שירות המדינה.
איל זנדברג
בוקר טוב, הצעות החוק שלפנינו מנסות לעגן בחוק את הדרך שבה- -
היו"ר שמחה רוטמן
חבר הכנסת מאיר כהן אומר שנקבע מותם. אנו שולחים מכאן תנחומים. אני חושב שכל יום הוא יום מתאים לזה, אבל יום שבו החיילים והלוחמים שלנו מגנים עלינו מפיגועים ומסכלים פיגועים חמורים בהרבה זה ודאי יום מתאים לעסוק באיך אנו דואגים שיהיו גם בשירות המדינה ואיך אנו מתגמלים אותם, במעט על מסירות הנפש שהלוחמים והחיילים שלנו בכל הגזרות מפגינים.
איל זנדברג
כאמור בהמשך לישיבה הקודמת קיימנו כמה ישיבות עבודה שהמטרה היא לחפש את הדרך לגבש אותו עוגן חקיקתי או להסדר שיכוון, יבהיר שצריך למצוא את הדרך להסדרים מיטיבים עם משרתי מילואים. זה מחייב עבודה מקצועית, הבסיס הוא העבודה המקצועית בהובלת שירות המדינה אבל יחד עם משרדי הממשלה השונים, כמובן משרד הביטחון וצה"ל כדי להגדיר למשל מיהם אותם משרתי מילואים, איך מגדירים אותם, מדרג שני או שלישי כשמדובר איך לבנות את זה. העבודה הזו נעשתה, היא עדיין בתהליך. אנו חושבים שכחלף למודל שהופיע לכתחילה בהצעות החוק והוועדה בדיון הקודם אמרה שהיא לא חושבת שזו הדרך הנכונה של לתקן את סעיף 15א אלא לייצר סעיף אחר, הכיוון שנראה לנו מתאים כבסיס להמשך העבודה על הצעת החוק, של הוועדה ובסיוע של משרדי הממשלה, בדומה למה שנעשה לא מזמן בחוק זכויות הסטודנט כסעיף שיסמיך את נציב שירות המדינה או יטיל עליו לקבוע הוראות שיתחשבו בהתחשב במה ששירות המילואים יוצר, ליתן את אותן הטבות או הסדרים מיטבים למשרתי המילואים, בשים לב לאורך השירות, לטיב השירות, הקרבה של השירות למועד הקבלה, ואלה יהיו הסדרים שיתייחסו גם לתנאי הקבלה.
היו"ר שמחה רוטמן
אמקד. בדיון הקודם, יש החלטת ממשלה, שלא מדברת על להתחשב. היא מדברת על לתת עדיפות, למיטב הבנתי.
איל זנדברג
אני מתייחס להצעת החוק כי זה מה שכאן.
היו"ר שמחה רוטמן
שוב, מאחר שבאתי בדברים – אנו לא רוצים לשחזר את מה שהיה בדיון הקודם. המציעים אמרו: כשהצענו את הצעת החוק לכתחילה – חבר הכנסת מאיר כהן מדבר איתי הרבה. לא ביקש ממני אפילו פעם אחת לאורך כל התקופה בהתחלה: תקבע מהר דחוף, כי אמר: יש החלטת ממשלה – בוא נראה שיישמו את החלטת הממשלה. כשראה שהחלטת הממשלה לא מתיישמת אמר: בוא נקדם את החוק כי כך זה עובד. ברור שכולנו היינו מעדיפים שהיה עובד בלי חקיקה. אבל עובדה שהייתה החלטת ממשלה כזאת והיא כרגע לא מיושמת. האם יש קושי משפטי כרגע על בסיס החוק הקיים בלי תיקון חקיקה לומר כפי שהיה בדיון בפעם הקודמת: שני אנשים הגיעו לקו הגמר, שניהם קיבלו 80 בציון המשוקלל, אחד משרת מילואים והשני לא, אני לוקח את משרת המילואים כי אני רוצה שמשרתי המילואים יהיו בשירות המדינה. אם אני יושב בראש ועדת מכרזים, האם יש לי איסור חוקי, מניעה חוקית, קושי משפטי לעשות את הדבר שאמרתי עכשיו?
איל זנדברג
החלטת הממשלה קובעת שיוקם צוות שיבחן את הנושא באופן מאוד הגיוני כי הנושא הוא כללים שקשורים לדרך שבה נציבות שירות המדינה מנהלת - מכרזים זה לא המילה הנכונה אבל הליכי קבלה, קידום וכדומה. הצוות הזה צריך לבחון את הדברים. אין שום מגבלה או בעיה משפטית עם זה שיוקם צוות ויבחן את הדברים. ברגע שהצוות המקצועי יבחן ויעלה רעיונות, הם ייבחנו ויושמו. אם יהיה עניין משפטי איתם, יבחן אבל אין כרגע מסוכה משפטית שמונעת את היישום של החלטת הממשלה. החלטת הממשלה אומרת להקים צוות שיבחן.
היו"ר שמחה רוטמן
הצוות בחן? נציבות. הצוות הוקם?
ורד אבוטבול שהם
הצוות הוקם. נפגשנו עם חברת הכנסת שרון ניר, כדי להסביר את המסגרת המקצועית – אני לא בפן המשפטי; מנסה להתייחס למסגרת המקצועית. אפתח ואומר שמתחילת הלחימה נתנו מענה שהיה מותאם ועדיין קיים למשרתי המילואים. לא נמצא בשום מסגרת חקיקתית זו או אחרת, אבל מתייחסת רק לתהליך הגיוס.
היו"ר שמחה רוטמן
אני לא רוצה לחזור לזה. ברור שבהליכי הגיוס אדם לא יכול להגיע למבחן בגלל שהוא משרת מילואים, אתם צריכים ללכת לקראתו. זה מובן מאליו, וכמו שלימדו אותי פעם לומר - בשביל מרק לא צריך שינים. זה מובן מאליו.
ורד אבוטבול שהם
זה מעבר למועדים.
היו"ר שמחה רוטמן
הכול. הכול בסדר. מצוין. זה ברור, להקל בהליכי המיון, הגיוס והכול. מובן, יישר כוח לכל העוסקים במלאכה. לא צריך עכשיו הסבר על הפעולות הרבות שננקטו בנושא. מובן, נדרש, מינימום. אנחנו שואלים, אחרי כל התהליכים וההקלות וההתאמות.
ורד אבוטבול שהם
אנו פועלים במקביל. יש פה אלמנטים משפטיים שצריך עוד לגבשם. אני לא מגיעה מהפן המשפטי אלא המקצועי. בתוך המסגרת המקצועית הזו אנו כן מנסים לראות איזה התאמות- -
מאיר כהן (יש עתיד)
תחושה שמערבבים לפחות אותי. תפסיקו. תגידו משהו ברור עם יעדים, מתי עושים.
ורד אבוטבול שהם
אנחנו רוצים לתת מענה שבאמת יהיה מותאם ויעמוד. אם אנחנו מדברים על קבוצת משרתי מילואים, אם אנחנו מדברים על 20 ימים בשלוש שנים, הקבוצה היא מאוד גדולה. אנו רוצים לבחון גם את עניין הסמיכות לשירות ימי המילואים וגם את עניין משך ימי המילואים כדי לתת את ההתאמות הנדרשות, אנחנו רוצים לתת בתוך תהליכי המיון לוחות זמנים אחרים למי שאם היום לא זכאי לעבור מיונים חוזרים- - אין לזה סוף.
היו"ר שמחה רוטמן
מחילה. קראתי את הצעת החוק של חבר הכנסת- -
ורד אבוטבול שהם
גם בתוך ועדת הבוחנים. הכיוון הוא לתת נקודות עודפות.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
איך עושים את זה? פרקטיקה. לוחות זמנים.
היו"ר שמחה רוטמן
כל הדברים הללו שאתם יכולים לעשות בשיקול הדעת שלכם כדי להקל על הליכי מיון ואיתור של משרתי מילואים, ומי יהיה זכאי להם והאם מישהו ששירת במילואים לפני 40 שנה ומאז לא שירת, האם זכאי – על פניו לא הגיוני שמישהו שלא שירת מילואים בשלוש השנים האחרונות יגיד: לא הגעתי לבחינה בגלל- -
שרון ניר (ישראל ביתנו)
היא דיברה על ניקוד עודף. תסבירי מה את אומרת.
היו"ר שמחה רוטמן
זו הנקודה שעליה עוסקת גם הצעת החוק של חבר הכנסת מאיר כהן, גם הצעת החוק של אילוז וגם הצעת החוק של שרון ניר, כל אחת בשיטותיה ובאפיונים שלה אומרים: איך אתם עושים את המיונים ואיזה הקלות אתם נותנים – הכול טוב ויפה, כל זה מאחורינו. עכשיו הצעת החוק אומרת: נתייחס אליהם כאילו הם אוכלוסיות מיוחדות של 15א. זה לא קשור. את יכולה לספר לי שב-15א את עושה כל מיני הנגשות לאנשים עם מוגבלויות של המבחנים. פשוט לא רלוונטי. אחרי הכול מגיע אדם לקו הגמר והוא שם. זה שעשית לו הנגשה של המבחן והושבת לו מישהו שבזמן המבחן, בגלל שאינו רואה - יקרא טוב ויפה אבל עדיין הוא אדם עם מוגבלות, אחרי ההנגשה שעשית שאדם יקרא לו את המבחן כי הוא לא רואה ושמת לו את האדם ועשית לו את המועד המיוחד, הגיע לקו הגמר. עכשיו הוא בקו הגמר.
ורד אבוטבול שהם
יש פה חוסר הבנה מובנית למי שלא נמצא בוועדה, זה יושב בוועדות. כשאנחנו מדברים על אוכלוסיות הגיוון, נכון שלומר: בסוף יש לי שלוש או ארבע קבוצות – לא משנה כמה אוכלוסיות ייכנסו לאוכלוסייה כזו, ויגיעו שני מועמדים, שאחד נמנה על האוכלוסייה ואחד לא – זה לא עצם העובדה שאתה נמנה על אוכלוסייה מסוימת, אתה עכשיו נכנסת לדיון ואתה הראשון ואתה הופך להיות המועמד המתאים ביותר תפקיד.
אביב חיים עזרא
אפשר לדעת איך זה כן הולך? אולי זה עוזר לנו לפני, אולי אחרי? רוצים להבין.
ורד אבוטבול שהם
בסופו של דבר מגיע מועמד שנמנה על אוכלוסיית גיוון כזו או אחרת ואחד שלא. כדי להעדיף מועמד שנמנה באוכלוסייה מסוימת על פני מי שלא נמנה על שום אוכלוסייה צריך שיהיו כישורים דומים. זה מבחן שיש בו הרבה מאוד אלמנטים, וצריך להתייחס גם ביחס לניסיון וגם ביחס להשכלה וגם ביחס להתרשמות הוועדה ופרמטרים אחרים שבהם יש לנהל דיון. מה שאנו מנסים בתוך התהליך המקצועי שאנו עושים, מתוך הבנה שאנחנו לא ב-15א, ואנו כן רוצים לבוא עם מנגנון של הטבה לאותה אוכלוסייה, לומר לאותה אוכלוסייה של משרתי המילואים: אנו נותנים נקודות עודפות במנותק מכל האוכלוסיות האחרונות, במנותק מהמועמדים הנוספים שבוועדה, בין אם נמנים ובין אם לא על אוכלוסיית הגיוון. זה הכיוון שאנו מנסים כרגע להוביל אותו. האם זה משהו שיהיה ציון חלוט, כלומר עצם זה שאתה משרת מילואים, ולצורך העניין בחצי השנה האחרונה שירת – יש פה אלמנטים שעדיין אנו מקצועי עם קצין מילואים ראשי ויחד עם הפסיכולוגית התעסוקתית באגף, רוצים לדייקם כדי לומר האם זה יהיה שיקול דעת של כל אחד מחברי הוועדה שיצטרך לתת, האם זה משהו שמרכזת הוועדה אומרת: עצם העובדה שאתה נמנה על אותה אוכלוסייה בפרמטרים מסוימים - מסוימים אתה מקבל את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה, איך זה ייושם. גם שאלת הניקוד וגם שאלת ההעדפה לאוכלוסייה מיוחדת המנויה ב-15א, לא כתוב בחוק מי עושה את השיקול, האם זה כל אחד מחברי הוועדה.
ורד אבוטבול שהם
זו העבודה המקצועית שאנחנו צריכים לדייק את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
החוק לא מתייחס. כאשר יש כישורים דומים, ויש מישהו שהוא באוכלוסייה של 15א ואחד שלא, אני אמור להעדיף את זה שב-15א.
ורד אבוטבול שהם
אחרי המבחן.
היו"ר שמחה רוטמן
אחרי הכול. ברשימת הכשירים הגיעו לי בסוף עשרה אנשים. יש לי שני תקנים. את התקן הראשון שאני מחלק, כולם הגיעו לאותו ציון בפלס.
ורד אבוטבול שהם
זה לא עובד כך.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
אז איפה ייכנס הניקוד העודף? תסבירי לנו. ייכנס אחרי 15א?
היו"ר שמחה רוטמן
אני השתתפתי במכרז מאגר של משרד המשפטים לפרקליטות המדינה. אתה עושה מכרז מאגר, אומרים לך איפה אתה ממוקם, איזה מספר אתה, וכשצריכים למלא תקן, ממלאים לפי סדר.
ורד אבוטבול שהם
15א לא מקבל ציון עודף. יש מספר קריטריונים שבהם נגדיר את המועמדים, בסקאלה 1 עד 5. יש ועדות שיש בהן שמונה קריטריונים ויש כאלה שיותר. כל חבר ועדה תלוי הרכב ועדה, נותן את הניקוד בסקאלה של 1 עד 5. בסופו של דבר משקללים את הציון הכולל. זה שאתה נמנה על אוכלוסייה כזו או אחרת כאוכלוסיית גיוון, אתה לא מקבל בוועדה נקודות עודפות. בסוף כשהגעת לדיון במובילים ויש שם מבחן הכישורים הדומים, אז בהנחה שאותו מועמד שנמנה על אוכלוסיית הגיוון הוא מוביל, הוא נבחר.
היו"ר שמחה רוטמן
אבל גם אם אתם מגלים שברשימה למעלה אין אף אחד מאוכלוסייה של 15א?
ורד אבוטבול שהם
עדיין חייבים לנהל דיון עליהם.
היו"ר שמחה רוטמן
כלומר אם יש כמה שקיבלו 100 ויש מישהו מאוכלוסיות מיוחדות שקיבל 80, אני צריך לומר: אומנם לא כישורים דומים כי 100 זה יותר מ-80, ולמרות זאת אני רוצה לבדוק את האנשים באוכלוסיות האלה.
ורד אבוטבול שהם
כן, לא ניכנס כרגע לדקויות.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
למה לא לעבוד בשיטת הניקוד? היא לא שיטה רעה. לפי קריטריונים – מי שעשה 250 ימים – ככה ניקוד.
היו"ר שמחה רוטמן
העניין הוא שזה לא עוזר לי.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
מה שאומר יושב-ראש הוועדה, שאם הוא יגיע לניקוד עודף והוא איש מילואים, פתאום יבוא מישהו עם 80 מאוכלוסייה מועדפת, הוא יכול לעקוף אותו? זה ייתכן? כי אם כן אנו לא מוכנים שזה יהיה תהליך שעוקף מילואימניק.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
את צריכה לומר שמילואימניק מבחינתך עוקף הכול.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
לא עוקף הכול. שלא יבוא מישהו שיבטל את המילואימניק.
ורד אבוטבול שהם
בשיטה שקיימת נכון שהניקוד נותן מצפן לוועדה. ברור שמי שהיה מספר 1 ו-2 בניקוד הסופי רגע לפני הדיון אל מול מי שנוקד אחרון, כנראה שמי שנוקד אחרון לא יגיע לוועדה. גם אם יהיה מועמד ששירת במילואים וקיבל ניקוד עודף, וכנראה יישאר במקומות היותר נמוכים, עצם העובדה ששירת מילואים, לא נשמע נעים לאוזן - יכול להיות שלא מתאים לאותה משרה ספציפית.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
זה קריטריונים בסיסיים. לפי מה שאתם אומרים, למה ויתרנו בדיון הרקודם? 15א זה לא. זה מה שאני מבינה ממה שנאמר פה. אני מחזירה אותנו לדיון הקודם, סליחה. אם אני מבינה שניקוד עודף מתבטל על ידי 15א- -
היו"ר שמחה רוטמן
לא מתבטל.
ורד אבוטבול שהם
הוא לא מתבטל.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
מתייתר או לא מקבל אותה חשיבות או אותה קדימות - אני אוחזת בהצעת החוק שלי ואומרת: תחזירי אותם למקום שבו יקבלו הכי הרבה קידום מתוך מהות. כולנו מדברים מהות. לי מהותית האוכלוסייה הזו צריכה לקבל תעדוף. זה 2% מהאוכלוסייה. זו אוכלוסייה שבפירוש צריך לתעדף אותה. זו אוכלוסייה שאנו רוצים לעודד ששתרחב על פני 2%. לכן אני לא מבינה למה ירד מהאוכלוסיות הייחודיות כי זו בהחלט אוכלוסייה ייחודית.
היו"ר שמחה רוטמן
את צודקת. סעיף 15א הוא סעיף של ייצוג הולם. ייצוג הולם, פירוש, בגדול – אומר: כפי שאת אומרת: זו אוכלוסייה של 2% מהציבור. יש לי אותה בשירות הציבור 20%, 15%. מה את רוצה ייצוג הולם? הם מיוצגים בעודף, לא בייצוג הולם. לכן אם תכניסי אותם ב-15א - יהיה אות מתה כי לא יהיה דבר. אנחנו זועקים אותה זעקה. בא אדם, משרת מילואים. הוא קיבל 100. הוא מושלם לתפקיד. עמד בכל המבחנים. מדורג הכי גבוה. ב-80 נמצאת אוכלוסייה שיש לה תת ייצוג. עזבי שאני טוען שגם כש-100 עדיין רוצה להעדיף את משרת המילואים. אבל כולם קיבלו 100, משרת המילואים קיבל 100, יש מישהו – ערבי, דרוזי, צ'רקסי, אתיופי, חרדי, עולה חדש, מ-15א שקיבל 80. אם אותו אחד משרת מילואים – מצוין, שיקבל את ההעדפה. אבל אם לא משרת מילואים, אני כמדינת ישראל רוצה שלא יהיה מצב שהאדם שמושלם לתפקיד משרת מילואים, יבוא מישהו מהאוכלוסייה המיוחדת בגלל עיקרון ייצוג הולם ויעקוף אותו. מה גם שהרבה מאוד פעמים כתוצאה משירות המילואים- -
ורד אבוטבול שהם
אבל בכך אתה מייצר העדפה על העדפה. אם את אומר: יש לי שתי אוכלוסיות שדי שוות במהות שלהן, אתה מייצר העדפה על אוכלוסייה אחת, שגם אם זה יושב היום ב-15א זה לא ייתן מענה כי אתה לא- -
היו"ר שמחה רוטמן
15א לא רלוונטי.
ורד אבוטבול שהם
כי אתה לא יכול לומר: אדם אתיופי ומשרת מילואים – שניהם הגיעו לישורת האחרונה והם דומים - בגלל שהוא שירת מילואים אתן לו.
היו"ר שמחה רוטמן
למה לא?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
ונשמח שאותו אחד יהיה גם אתיופי וגם משרת מילואים, אז שיקבל העדפה על העדפה ונפתח לו את השערים לרווחה.
היו"ר שמחה רוטמן
למה אני לא יכול לומר את זה? עזבי שזה לא המצב כיום. אני מסכים שזה לא המצב כיום. למה הוועדה הנכבדה הזאת, חברי הכנסת, הקואליציה והאופוזיציה אומרים: לא מוכנים בשום פנים ואופן - יש פה עיקרון של העדפה מתקנת או של ייצוג הולם, שזה שני עקרונות חשובים מאוד בשיטתנו המשטרית נכון להיום. זו המציאות. יש העדפה מתקנת ויימוג הולם. יש עיקרון נוסף: כדי שמדינת ישראל תוכל לתת העדפה מתקנת או ייצוג הולם, צריכה לשרוד במרחב הזה, ולכן היא צריכה משרתי מילואים. אחרת לא תוכל לתת שום העדפה מתקנת לאף אחד אף פעם. לכן משרת מילואים, ודאי כרגע, ודאי בתקופה שאנו מדברים עליה, ודאי עם פרקי הזמן המשמעותיים האלה, אם הוא יגיע למכרז ממשלתי, ויראה את האוכלוסיות הלא משרתות, ולא משנה כרגע למה לא משרתות – מהסיבות הכי מוצדקות. אף אחד לא מצפה שאדם עם מוגבלויות יתגייס לגולני. לא יכול, אין לו רגליים או ידיים. לא אשמתו. לא משתמט חלילה. גם שירת שירות משמעותי. אבל אם משרת המילואים רואה שהגיע וכשיר 100, ויש מישהו שמתאים פחות לתפקיד אבל בגלל שהוא אוכלוסייה מיוחדת הוא עוקף אותו בתור, הוא אומר: אתם צוחקים עליי? לא הגיוני.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
עוד חיבור קשר גורדי שאולי תתירו לי אותו – למה העדפה מתקנת חייב להיות עם ייצוג הולם? למה אי אפשר לקבוע שנכנס גם העדפה מתקנת לסעיף הזה לא קשר לייצוג הולם? לתת העדפה מתקנת לאיש מילואים ללא קשר לאי ייצוגו, שייכנס לסעיף, שיקבל העדפה מתקנת. בלי קריטריון הייצוג ההולם. מה הבעיה? מה יצרתם פה סוג של תנו לו העדפה מתקנת מבלי קשר לבחינת התבחין של ייצוג הולם? הכול ענין של הגדרצת. לא תורה מסיני אז בואו נגדיר את זה חכם.
רונן דסה
לדעתי פה זה סוגיה משפטית.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
אז לזה יתייחסו המשפטנים. זה גם לא תורה מסיני.
היו"ר שמחה רוטמן
לכן אנו פה לחוקק.
רונן דסה
ואני חושב שמשרתי המילואים – ראינו גם בישיבה איתך המקצועית, משרתי המילואים היום יושבים מבחינת אחוזם במשרדי הממשלה באחוז סביר ולכן לא יקבלו ייצוג הולם.
היו"ר שמחה רוטמן
זה מוסכם.
רונן דסה
לכן לא יהיה נכון לשים את זה בסעיף הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
מה ששרון אמרה מדויק – אנחנו מחפשים העדפה מתקנת, לא ייצוג הולם, 15ב נקרא לו. ליאת.
ליאת בן מאיר שלום
אני עונה לחברת הכנסת ניר, שזה בדיוק מה שנאמר פה. מדובר בסעיף אחר.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
מעולה, בוא נגדיר אותו.
ליאת בן מאיר שלום
בדיוק מה שפורט על ידי הנציבות אלו אותן העדפות. זו בדיוק המהות שמדוברת פה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
היות ששמעתי את המוזיקה של הדברים – לעזור, לפתוח דלת, לראות שאם היו קשיים כי היו 200 ימי מילואים אז לא הצליח להגיע – אני לא רוצה לעזור למי שמתקשה. אני רוצה לקדם מישהו שהוא בעל פוטנציאל להיות מנהיגות אזרחית.
ליאת בן מאיר שלום
אני חושבת שבתחילה תיארה דברים שנעשו עד כה, ואחר כך היא תיארה תהליכי חשיבה שנעשים עכשיו, וממשיכים להיעשות במקביל לעבודה שאנו עושים עכשיו כדי לגבש אותו סעיף. הסעיף הזה לא יהיה בתוך הסעיף של הייצוג ההולם. זה סעיף אחר. הוא יקנה סל כלים, שיהיו בתוך ההליכים של המיון, יאפשרו סל כלים לנציב בהליכי מיון וקבלה. זה מה שתואר על ידי נציבות שירות המדינה. בעצם זו המהות שאת מדברת עליה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
אני לא חושבת שיש סתירה, רק מרגישה מוזיקה שונה של דברים, כי יש מהות והמהות של המחוקקים הגיעה ממקום של לתעדף את האוכלוסייה הזו. לא לעזור לה. לא הם הפסידו 200 ימים – נעזור להם להיות שווים בין שווים, נפצה אותם במקום שלא הצליחו ונביא אותם לנקודת הזינוק במצב שווה. אנו מתרשמים על אמת, על בסיס המלחמה הנוכחית, שיש באותם חיילים לוחמים, אנשי מילואים ולא משנה עם הדיוק של הצעת חוק זו או אחרת, המון כוח, מנהיגות אזרחית אם תרצי, שמגיעה ממנהיגות בשדה הקרב, שאנחנו רוצים שתתפרץ אלינו בתוך המנהיגות האזרחית בתוך שירות המדינה. אנו לא רוצים שבסוף ייתנו להם תעדוף או הקלה, ובסוף יבוא מישהו ויעקוף אותם בסעיף ייצוג הולם. אנו באמת רוצים לראות את האנשים האלה נוכחים לאורך כל שדרת המנהיגות בשירות המדינה. לכן זה לא משהו טכני ברמת משאבי אנוש שנותן עוד כמה נקודות ומציב אותם על קו הזינוק באותה הלימה. זה משהו מהותי שהמחוקק אומר שאנחנו רוצים שהמנהיגות הזאת תתפרץ אלינו לא רק בשדה הקרב אלא במנהיגות האזרחית. את זה יש לחוקק, ואת זה צריך לראות שלא יעמוד בסתירה עם סעיף ייצוג הולם או כל מיני סעיפים אחרים. זאת המהות. ניטשה אמר: מי שיש לו למה יידע לפתור כל איך. תעזרי לנו לפתור את האיך כי את הלמה כולנו מבינים אלא אם כן יש מישהו שלא מבין מה שאני אומרת. זה מה שאומר המחוקק. דן אילוז מהקואליציה, מאיר כהן ואנוכי מהאופוזיציה. המחוקק באופן כללי אומר את זה: יש פה מנהיגות שאנו רוצים לראותה נוכחת ומקבלת הזדמנות עודפת.
איל זנדברג
אולי אפשר לאפשר לנציבות שירות המדינה שהם הגורם המקצועי, יש להם רעיונות קונקרטיים.
מאיר כהן (יש עתיד)
נשמע את נציבות המדינה. דיברתי איתם בבוקר. אבל הם ממלאים פיהם מים. סיכמנו משהו בבוקר. תגידו את זה בוועדה, תקבעו לו"ז ברור. דברו. קל לכם יותר לדבר בטלפון?
ענבר בן מנדה
מה שדיברנו בבוקר היה מודל הניקוד בוועדה שלא מציב אותם באותה שורה. יכול לגרום להם להיות המובילים בוועדת הבוחנים. נכון שגליון ועדת הבוחנים, הציונים, זה גליון עזר. לכן יש חברי ועדת הבוחנים. אבל כשהפערים מאוד קטנים – לחברי ועדת הבוחנים יש שיקול דעת מי המועמד המתאים ביותר למשרה, אבל כשפערי הניקוד מאוד גדולים – דיברתם על 100 ו-80 – שיקול הדעת של חברי הוועדה, יצטרכו הנמקה מאוד טובה כדי לבחור במישהו שמדורג בפער כזה גדול של ציונים.
אביב חיים עזרא
כמה נקודות מקבלים בפועל על להיות חרדי, ערבי, צ'רקסי?
היו"ר שמחה רוטמן
שם זה לא עובד בצורה של ניקוד. זה בדיוק העניין.
דבורה שארף
דיברנו על תוספת של ניקוד. זה היה המודל שהצגנו לחבר הכנסת כהן בבוקר. עלתה פה עכשיו סוגיה שצריך יהיה לתת עליה את הדעת, מה שחברת הכנסת ניר אומרת, שאנו רוצים להגיע למצב שבו בקו הסיום, כשיש חייל מילואים ומישהו שמשתייך לאוכלוסיית גיוון שבנורמה ההעדפה המתקנת של אותה אוכלוסיית גיוון הייתה מקפיצה אותו וגורמת לו להיבחר שם אתם רוצים לתת העדפה על העדפה כדי שחייל המילואים ישרוד את ההתמודדות הזאת וייכנס.
אביב חיים עזרא
איך היא נוצרת?
דבורה שארף
דיברנו על זה בישיבה הקודמת. ההעדפה המתקנת של סעיף 15א – מבחן כישורים דומים, כלומר כששני מועמדים בעלי כישורים דומים עומדים מול ועדת הבוחנים, וההתלבטות היא בין אחד מהם, הוועדה צריכה לקחת בחשבון את שיקול ההעדפה המתקנת והיעדר ייצוג הולם ולתת את המקום לאותו אדם שמתייחס לאותה אוכלוסייה. לכן אמרנו וכולם פה פחות או יותר הסכימו, שלא צריכים צריך את המילואימניקים לאותה קבוצה כי הם לא צריכים להתמודד באותה התמודדות ובאותו מבחן של כישורים דומים. הצפתם פה סוגיה שאנו צריכים לתת עליה את הדעת, איך לתת אותה העדפה על העדפה בלי לייתר לגמרי את סעיף 15א.
היו"ר שמחה רוטמן
למה זה מייתר?
דבורה שארף
כי אם אנחנו בכל מקרה של התמודדות, ודיברנו על זה שחיילי מילואים הם לא בהיעדר ייצוג בשירות המדינה – קיימים במסות די גדולות – היא בכל מקרה שבו יש חייל מילואים מול אוכלוסיית גיוון, העדפה מתקנת מכוח סעיף 15א תיסוג בפני העדפה של חייל מילואים אנו מרוקנים את סעיף 15א מתוכן.
היו"ר שמחה רוטמן
אנו לא מרוקנים כי למשל חלק מהאוכלוסיות של 15א הם משרתי מילואים בעצמם ואז זה ייתן משמעותית – אתיופים משרתים במילואים, דרוזים, צ'רקסים, יש גם חרדים ב"ה שמתחילים לשרת במילואים. זה יעודד.
איל זנדברג
עדיין חלק קטן.
היו"ר שמחה רוטמן
נשים משרתות במילואים. נמפה מה מוסכם עם חברי הכנסת הנוכחים פה ונראה אם אנו יכולים להתקדם. דבר ראשון, הנושא של הניקוד אתם אומרים שדיברתם עליו קודם. יכול להיות שזה רעיון טוב, רק יש לתת מענה לאותה מציאות שדיברנו עליה שאדם יכול להיות בניקוד גבוה יותר ועדיין יבוא מישהו מהייצוג ההולם ויעקוף אותו כל הדרך. יש לתת לזה מענה. תחשבו על איזה מענה אתם נותנים לזה כי לא נראה לי שזו הכוונה. לצורך העניין אם הם היו בהתחלה שווים ונתתי לו עוד 20 נקודות ובגלל זה הוא 100 והם 80 הם עדיין יכולים או אפילו אמורים לעקוף אותו לפחות לפי איך שנוהג היום. לכן זה לא נותן מענה. ממה שאני מבין מחברי הוועדה הנוכחים, רוצים שלא יהיה מצב שאדם נעקף כך. יכול להיות – לפעמים יש לכם דבר של לבחור את האופציה. נניח, אדם שיש לו תואר יכול לבחור האם רוצה את זה לגמול א' או לקיצור פז"מ. שיהיה פה, אם אתה נקבל ניקוד, האם הוא טוב לך, ואם לא, שלא יהיה מצב שהעליתי לו את הניקוד אבל לא עשיתי שום דבר כי אותם אנשים שהיו איתם באותו ניקוד עקפו אותו.
דבורה שארף
לא לייצר אות מתה לא בסעיף הזה ולא בסעיף החדש.
היו"ר שמחה רוטמן
נכון. זה דבר אחד. לדעתי כל המציעים - השני, שבתוך קבוצת הייצוג ההולם, כלומר בתוך אלה של 15א אם יש לי שני אנשים ב-15א – כמובן אם תעשו את סוגית הניקוד זה יפתור את זה לכאורה לעניין הניקוד, אבל אם זה לא פותר את הבעיה או באותם מקרים שזה פחות מתאים, שבתוך קבוצת 15א אם מישהו משרת מילואים הוא עדיף על מישהו בקבוצת הייצוג ההולם שאינו משרת מילואים ואז אני משרת באותה פעולה, באותו מינוי, באותו מכרז שתי מטרות – גם הגדלתי את הייצוג ההולם וגם נתתי את ההעדפה למשרתי המילואים. לכן בהקשר הזה יוצא אתיופיה שמשרת במילואים, יהיה עדיף על יוצא אתיופיה שאינו משרת מילואים. יש לתת לזה את המענה הנכון במסגרת החקיקתית.
נועה ברודסקי לוי
כמה נקודות למחשבה. אנחנו מדברים על משאב מוגבל, שירות המדינה.
היו"ר שמחה רוטמן
הלוואי שעובדי המדינה היו משאב מוגבל.
נועה ברודסקי לוי
קודם כל לפי מיטב הבנתי, בכלל מגיעים למצב הזה שדיברתם על הקבוצות ששייכות לייצוג הולם רק כשיש כישורים דומים, רק כשיש אותו ניקוד. לא כשמישהו של 100 אמור להידחות בפני מי שהוא 80 רק בגלל שהוא מאותה קבוצה. לכן זה מצב אחר. זה דבר אחד. דבר שני שיש לקחת בחשבון, מי הקבוצות, שאם נגיד: תמיד עדיף אותו משרת מילואים, יש לקחת בחשבון שגם זה יבוא על בני זוג של אותם מילואימניקים שגם הם נפגעים מזה, למשל אנשים שנפצעו בצבא, ולכן לא משרתים מילואים. מי ששירת כל חייו במילואים ועכשיו קיבל פטור ממילואים. יש לחשוב על הקבוצות האחרות שגם משלמות מחיר. לכן יש לעשות חשיבה איך זה לא אוטומטית. יש לעשות חשיבה מעמיקה. גם לגבי אנשים עם מוגבלות – מה שאדוני אמר לגבי מי ששירת במילואים מתוך אותה קבוצה, אדם עם מוגבלות יותר חמורה.
היו"ר שמחה רוטמן
ודאי. זה לא עניין של להעניש אותו.
נועה ברודסקי לוי
אנשים שבאמת מתקשים להיכנס למעגל הזה. זה הרבה דברים שיש לחשוב איך עושים את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
הנקודה שהעלית של איך אנו – זה דבר שדווקא לזה סוגית הניקוד יכולה לתת פיין טיונינג נכון, לומר: אדם על כל שנת שירות מילואים פעיל שעשה, מקבל ניקוד מסוים או מתוך השנים כדי שלא יהיה מצב שאדם משתחרר משירות מילואים בגיל 50, אנחנו גם מפלים אותו לרעה עקב גיל אבל מילא את כל שירות המילואים שלו עד הסוף, ואפילו נשאר עוד 10 שנים בהתנדבות ואז בא לעבוד בשירות המדינה ואנו אומרים לו: לא היו לך מילואים בשנתיים האחרונות אז לך חפש את החברים שלך. ודאי יש לתת לזה מענה ולזה סוגית הניקוד יכולה לתת מענה. אבל צריך לוודא שסוגית הניקוד לא מתאיינת על ידי 15א ולהפך.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי)
למה לא ניקוד למילואימניק וזהו?
היו"ר שמחה רוטמן
בגלל הפרקטיקה שדובר עליה, זה לא עוזר לגמרי. כמעט תמיד יעקוף אותו מישהו מ-15א. הוא לא באותו ניקוד שלו. אם הפרקטיקה הייתה אחרת, הייתי אומר לך: אוקיי. 15א לא עובד בשיטת ניקוד.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
אני חושבת שאנשי כוח האדם של הנציבות יכולה לשפוך אור, אם תגדירו לפחות לכם ברמת הנהלים, שכשאדם נשקל על בסיס 15א זה רק אם יש נתונים דומים ומה הטווח שלהם. אם נוצרים פערים כפי שדיבר פה היושב-ראש- -
ורד אבוטבול שהם
ההנחיות הן מאוד ברורות. נתונים דומים - כ-10% בפערי הציונים. בסוף גם יש להבין - הציונים הם כלי תומך החלטה. לא עומדים בפני עצמם. יש עוד הרבה מאוד שיקולים. נכון שאם יהיה מועמד שיהיה המועמד הראשון המוביל אל מול מועמדים שנמצאים בתחתית הטבלה וירצו לבחור בהם יצטרכו נימוקים מאוד- -
היו"ר שמחה רוטמן
זה לא רק זה. נניח שהיינו מנטרלים את נושא הפער, וכולם באותו לבל. בסופו של דבר חלק מהבעיה היא שלייצוג הולם יש לכם יעדים, יש עמידה ביעדים.
ורד אבוטבול שהם
בשיקול הדעת של הוועדה היא מנותקת מזה.
היו"ר שמחה רוטמן
מנכ"ל המשרד יושב בוועדה. מנותק לחלוטין.
ורד אבוטבול שהם
לא.
היו"ר שמחה רוטמן
הוא יודע שהוא יחטוף דוח לא נעים מהנציבות על זה שלא עמד ביעדי ייצוג הולם השנה.
ורד אבוטבול שהם
כשיושבת ועדת הבוחנים, היא יושבת במנותק מאם המשרד עומד או לא עומד ביעד. כנראה שאם ועדת הבוחנים הייתה מוכוונת ליעדים, המצב היה הרבה יותר טוב ביחס לאוכלוסיות הגיוון. אני יושבת לא מעט בוועדות. אני לא שמה את זה כשיקול דעת. בסוף אם יהיה מועמדים שנמנים על האוכלוסייה, אפעיל עליהם את מבחן הכישורים הדומים כי הם הגיעו לישורת האחרונה. לא כל המשרד נמצא בתת ייצוג.
היו"ר שמחה רוטמן
אם בוועדת בוחנים, לפי מה שאת אומרת, החוק כרגע הוא אות מתה.
איל זנדברג
אתם מניחים הנחות אופטימיות יותר מדי.
היו"ר שמחה רוטמן
בוועדת מכרזים יושב המנכ"ל או נציגו? המנכ"ל קיבל בבוקר אתמול דוח שאומר: אין לך מספיק נשים או בני עדה אתיופית במשרד שלך וזה לא יגרום לו לחשוב שאני צריך לעמוד ביעד? ואז יגיד: יש לי מילואימניק, מצד אחד. מצד שני יש לי יוצא אתיופיה, ואם לא אקבל את יוצא אתיופיה, שלא שירת בצבא או שלא עושה מילואים, ארד בסטטיסטיקות.
איל זנדברג
אבל מתארים לך תהליך שעובד בצורה סדורה ואתה אומר: אני מניח שגורמת- -
היו"ר שמחה רוטמן
לא, הוא חבר ועדה. זה לא שמישהו לוחש לו באוזן. הוא חבר ועדה. כנראה שלא הבנת את כוונתי.
ורד אבוטבול שהם
אומר לך מתי זה כן יופעל – אם אתה הגעת לישורת האחרונה ויש לך שני מועמדים שנמנים עם אוכלוסיית הגיוון. אתה ביניהם מתלבט ויש לך אתיופים בייצוג מלא ואנשים עם מוגבלות שהם בתת ייצוג – תעדיף את האנשים עם מוגבלות כי אתה צריך להעלות את האחוז כשאתה נמצא ביניהם.
היו"ר שמחה רוטמן
ב-15א.
ורד אבוטבול שהם
כן. זה לא מראש שאתה אומר.
היו"ר שמחה רוטמן
ואם הדרוזי משרת מילואים ואני לא בתת ייצוג אצלו והחרדי אני בתת ייצוג? אז אקח את החרדי, נכון? בקיצור גם לזה יש לתת מענה בחקיקה. בסופו של דבר, הבעיה המרכזית שאנו מזהים פה היא – אחת, שגם תוספת ניקוד כשלעצמה אם בסופו של דבר בראש הישורת כפי שנאמר בדיון הקודם, ברוב המקרים זה המצב, ברוב המקרים לישורת העליונה לא מגיעים האוכלוסיות המיוחדות ומקפיצים אותם על סיעף הכישורים הדומים ברוב המכרזים.
ורד אבוטבול שהם
בכלל לא.
היו"ר שמחה רוטמן
לא קורה? זה מה שהסברתם לי שזה התהליך. גם בדיון הקודם.
ורד אבוטבול שהם
ביבש. אתה לא נמצא בכל ועדה- -
היו"ר שמחה רוטמן
אם בישורת האחרונה אין אף אחד מאוכלוסיות 15א הוא אמר שאתם מסתכלים על אלה שקיבלו ציון מתחת.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
כישורים דומים, זה מה שהיא אומרת.
ורד אבוטבול שהם
אבל אין בסוף הרבה מקרים שאתה מפעיל את הכישורים הדומים. נכון שזה קיים בהנחיות ובשטח, אבל בסוף באחוזים, במרבית המקרים מובילים המועמדים הטובים ביותר, המתאימים ביותר. בין אם נמנים ובין אם לא. כמי שיושבת בהרבה מאוד ועדות בוחנים של מכרזים בכירים, בסופו של דבר כשמגיעים מועמדים ששירתו במילואים ותרמו תרומתם לקהילה, זה כן, וגם אם אין לנו הנחיות וגם אם זה לא בחקיקה, בסוף יש לזה ערף מוסף ואנו כחברי ועדה נותנים על זה את הדעת.
מאיר כהן (יש עתיד)
זה לא מחליף את החקיקה, גברתי. אני הייתי בכל כך הרבה תפקידים, ישבתי במאות מכרזים, ומצטער לומר לך שמי שהיה פראייר והלך למילואים ונתן נשמתו - זה לא היה סיבה לתת לו ניקוד. איזו מציאות את מתארת?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
מבלי לחשוד בכשרים שחושבים האם לקחת איש מילואים בגלל שיהיה הרבה ימים. ורד, אני מקווה מאוד שזה לא פועל הפוך. לכן יש לי עניין לעגן את זה. אני מאוד מקווה שמה שאת אומרת פועל כפי שאת אומרת ולא חלילה פועל הפוך ואדם עושה שיקול לגבי איש מילואים, מ"פ, מג"ד, כמה ימי מילואים יעשה, כמה יחסיר והאם כדאי לי להעסיק אותו. לכן חייבים לעגן את זה.
מאיר כהן (יש עתיד)
כשרציתי לקבל מהנדס בעיריית דימונה – אני עשיתי 32 שנה עשיתי מילואים, ואפילו אני שמעריך את המילואימניקים - ברגע שזה לא חוק מול עיניי, אחפש את המהנדס עם הכי הרבה ניסיון והדבר של המילואים הולך למדרון אחורי. את זה אנחנו רוצים לתקן. אנחנו צריכים לעגן את זה בחקיקה.
ורד אבוטבול שהם
ברור.
היו"ר שמחה רוטמן
מצוין. הקווים המנחים לעיגון הסעיף כפי שאמרנו – ניקוד שנותן מענה שגם לא מאיין את 15א, ש-15א לא מאיין את הניקוד ושהניקוד לא מאיין את 15א. שמנסה לייצר את האיזון הנכון ביניהם. נתנו קווים מנחים בסיסיים לזה, וזה יהיה הניסוח שנצטרך להגיע אליו.
איל זנדברג
האיזון ההולם ביניהם, זה אמת מידה שניקח לכל הדיונים.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה.
עידו פיק
אל"ף, אני חושב שהדיון אודות משרתי המילואים ושילוב בשירות המדינה הוא דיון מאוד חשוב ואני רוצה להתחבר לדברים של חברת הכנסת ניר. אנו לא צריכים עזרה. המילואימניקים צריכים לעזור לשירות המדינה. המצב של שירות המדינה בהידרדרות כבר שנים רבות. אנחנו עשינו ניתוח של 22,000 מכרזים בין השנים 2021 ל-2023. אנו רואים שבמבחני הערכה לשירות המדינה אנו רואים ירידה של 43%.
ורד אבוטבול שהם
הנתונים שלכם היו לא מדויקים.
עידו פיק
הם מכם.
ורד אבוטבול שהם
לא. עשיתם מניפולציה על הציונים והם היו ממש לא נכונים. גם הוצאנו תגובה.
עידו פיק
התגובה לא שיקפה את הנתונים כי אתם לא חושפים את הנתונים. נשמח לקבל את הנתונים. יש עלייה באיכות כוח האדם שנכנס? הציבור ישמח לדעת.
ורד אבוטבול שהם
רגע. כשאתה אומר שיש ירידה, ואתה מדבר על כמות מועמדים שיורדים, יש כמות - מגמה גלובלית, בכל שוק העבודה יש ירידה, וכמות המועמדים שמגישים מועמדות לשירות המדינה, וקו החתך ירד בממוצע של מ-6 ל-5.8 – ואתם מציגים שקו החתך שלנו עומד על 2.5 - שערורייה. עשיתם מניפולציה על הנתונים.
עידו פיק
יו"ר הוועדה, נבקש את הנתונים ולראות שתשקפו לציבור מה קורה בתהליכי הגיוס והאיכות. אנחנו קיבלנו את הנתונים מכם.
היו"ר שמחה רוטמן
הדיון הזה הוא דיון צד. לא חושב שנוגע לליבת הדיון עכשיו, משתי סיבות – אל"ף, כי זה לא ליבת הדיון; סיבה שנייה, כי אנו לא בהכרח יודעים, מתאר לעצמיי שאין לך הנתונים של אותם מדדים לגבי משרתי המילואים. לכן אומר – בוא נתמקד בנושא הדיון.
עידו פיק
משרתי המילואים צריכים להיכנס לשירות המדינה לא ברמה הסבירה. אני שומע פה מוזיקה של רמה סבירה. אנחנו צריכים את משרתי המילואים בתוך שירות המדינה. לכן בוא נתקדם, ומצאנו פתרון למשרתי המילואים והם קיבלו את הניקוד שנתן להם להיכנס לשירות המדינה. לאיזה מכרזים הם נכנסים? משרת מילואים שנמצא מחוץ לשירות המדינה הוא מתמיין למכרזים פומביים. אני רוצה וזו הצעתי – שיוכל להתמודד למכרזים בין משרדיים. כלומר אנו רואים בהם משאב. משרת המילואים כשאני רוצה אותו, רוצה אותו בעמדות מפתח בשירות המדינה. ראינו מה קרה ב-7.10 לשירות המדינה ולמשרדי הממשלה. לא צריך רק מחקר אחד. אני אומר, הפתרון של ההעדפה צריך להיות פתרון אך זה לא הפתרון הסופי, סליחה על הביטוי. צריך להכניס מכרזים בין משרדיים ולאפשר לאנשי מילואים להיכנס למכרזים בין משרדיים.
היו"ר שמחה רוטמן
בלי להיכנס לוויכוח ולדיון על הערות - לא על תפקודם של משרדי הממשלה ב-7.10 שהיה, למרות הניסיונות לעשות שיימינג מאוד גדול, הרוב המוחלט של משרדי הממשלה ועובדי המדינה התגייסו מעל ומעבר.
עידו פיק
זה לא תלוי בעובדים אלא במנגנון, והמנגנון קרס ב-7.10.
רונן דסה
ההערה לא נכונה ולא מקובלת. משרדי הממשלה עבדו כיאות והעובדים עשו מעל ומעבר.
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו מדברים על עובדים כרגע. אני לא מסכים כמעט לשום דבר ממה שאמרת, כי אמרת עובדי המדינה. יש מקום להשבחת ההון האנושי בשירות המדינה. יש לזה מנגנונים, גם בנציבות. אפשר גם לומר כמה הם עובדים וכמה צריכים יותר לעבוד.
מאיר כהן (יש עתיד)
אני מזמין אותך לראות את העובדים הסוציאליים במשרד הרווחה, את אנשי הביטוח הלאומי, את אנשי המרפאות בכל הארץ ואת הפסיכולוגים שעובדים במשרד החינוך ואת המורים שעובדים במשרד החינוך. תיזהר בלשונך.
היו"ר שמחה רוטמן
ואת אנשי מס רכוש ואת המשפטנים שהכינו תקש"חים באמצע הלילה. את כולם.
מאיר כהן (יש עתיד)
כשאתה מדבר על אנשים שעובדים בשירות הציבורי ,הם לא הבעיה. צדקת במשהו אבל לא שייך לדיון, שצריך לטייב את המנגנונים, שצריך לדבר עם שרים שנכשלו בכיוון הדברים, אבל אנשי העבודה בשירות הציבורי, אנו יכולים להתגאות בהם.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה. בכל זאת, בלי הערות אגב, הרעיון כשלעצמו, יש בו מידה מסוימת של היגיון. היגיון פנימי. ודאי אדם ששירת במילואים תקופת זמן מאוד משמעותית עובד עבור המדינה. המדינה מכירה אותו, מכירה את יכולות העבודה שלו. נכון שמכרז בין משרדי יש לו אלמנטים שכל מיני גופים שהם עובדים ציבוריים שלא יכולים להתמודד אליהם כי הם לא עובדי מדינה. אפילו שהם ת"פ המדינה הגדולה ומשרתי קבע איני יודע האם נכללים או לא בבןי משרדיים. לא יכולים לומר: נמאס לי לעבוד בצה"ל. אזרחים עובדי צה"ל אולי כן. עובדי מערכת הביטחון. גם חלק מזה שרידים הגיוניים, חלק מזה שרידים ארכיאולוגיים, האם מורים נחשבים או לא, עובדי ציבור, לא עובדי מדינה. יש לזה כל מיני כללים של ועדי עובדים יותר מאשר של מהות וצורך. אבל אני כן אומר שלומר שלמכרזים בין משרדיים יוכלו להתמודד מישהו שהמערכת מכירה אותו כמשרת מילואים פרק זמן משמעותי – פה זה לא משהו שמישהו שירת אי פעם אי אז, לומר – ובייחוד במציאות של היום, יש לך מקומות שבהם יושבים אנשים כמשרתי מילואים, שולחן ליד שולחן עם עובד מערכת הביטחון או עם עובד מרכז השליטה למשפחות חטופים. הוא משרת מילואים. לידו יושב עובד המדינה נותן השירות. נפתח מכרז באותו משרד. הוא יכול לגשת והוא לא יכול, למרות ששניהם עושים אותה עבודה. כל דבר אפשר לקחת למקרה קיצון אבל על פניו להצעת החוק הזאת יש התחלה של משהו שגם לא דורש לפתוח מחדש את כל המערכת. אומר: המכרזים בין משרדיים יכולים לגשת עובדי המדינה ומי ששירת מעל 30 יום מילואים בשלוש השנים שקדמו בכל שנה מעל 90 יום בכל שנה בשלוש השנים שקדמו למכרז. זה משהו שמתכתב לכם עם משהו שאתם יודעים לדבר איתו?
עידית ביטמן
זה מדבר על פטור ממכרז למשרתי מילואים. זה שיקולים אחרים לגמרי, עולם אחר לגמרי. פטור ממכרז מתקבל לפי שיקולים של סעיף אחר בחוק המינויים. לא שקלנו את זה עדיין. זה לא נבדק.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
אין לכם קבוצות דומות של כוחות הביטחון שנכנסים ישר לתוך הישורת של מכרזים בין משרדיים?
עידית ביטמן
יש קליטה ללא מכרז שמוסדרים בחוק.
רונן דסה
יש קליטות של צוערים, השאלות, אבל יש לבחון אותו. לא בטוח שה- - - שלו יהיה יותר גדול, ובאמת מילואימניקים ייכנסו לשירות המדינה. יש לבדוק את זה. לא בחנו את זה, בטח לא הנושא של היעדר פטור ממכרז.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה.
אביב חיים עזרא
במה שהעלית בתחילת הדברים ואמרת באופן מאוד מהותי, שאם לא נקדם את המילואימניקים, אז גם הייצוג ההולם כשלעצמו לא יבוא לידי ביטוי, כי כולנו לא נשב פה. זו אמירה מוהתית חשובה. אני באתי מעולם של סטארט אפים – הייתי שותף פעיל בסטארט אפ. לגבי מה שעלה פה על הבין משרדי - למה שלא ייקחו אותי לתפקיד טיפה רם דרג אם אנחנו רוצים לחזק את השירות הציבורי גם באופן מהותי, שזו נורמה שאנחנו רוצים להנכיס את המילואימניקים? וגם כי מגיעים אנשים שלא רוצים להיות רק תפקיד רפרט. הרי אנחנו רוצים את האנשים האלה. זו קבוצת איכות. לא רוצה ללכת לייצוג הולם שוב כי הפכנו להיות קבוצה מוחלשת או קבוצת מיעוט מסוימת שנפגעה בלימודים. מבחינת חינוך, יש חבר'ה שבקושי מסיימים את התואר שלהם או יאחרו את התואר שלהם בגלל המילואים ולא יוכלו להיכנס אליכם ויש פה גם אמירה סוציו אקונומית שאני עושה 200 ומשהו יום. מי ייקח משרת מילואים שעושה 200 יום? נהיה כנים. אתם מגיעים למכרז ואנחנו מעריכים אתכם, וחבר הכנסת כהן אמר זאת – אם זה לא כתוב, שחור על גבי לבן, 100, 200 יום – אף אחד לא מעסיק את האנשים האלה. יש פה גם העניין המהותי. זה הנורמה שאנחנו מצפים להציג פה איך זה עומד לקרות. אנחנו פה דיון שלישי. לא הבנתי איך מתעדפים אותי. אתם אומרים: זה עניין משפטי, והמשפטי אומר: הם לא הציגו. תסבירו לנו, איך מתעדפים אותנו? לא הולכים לייצוג הולם? איך כן עוזרים? אני באמת לא הבנתי איך אתם הולכים לעזור לי, וחברת הכנסת שרון ניר אומרת – תסבירו שחור על גבי לבן, איך זה קורה? בבקשה בוא נתכנס לזה. כל המדינה צריכה את האנשים האלה. לא נהיה פה. והאנשים האלה זה קבוצת האיכות ה גדולה בישראל. תנו נתון, תגידו כמה אנשים נכנסו בזכות 15א שהם חרדים וצ'רקסים וערבים, ואיזה ניקוד – איך זה קרה? איך אנחנו הולכים להתקדם? איך אנחנו לא באים על חשבון האנשים - ליצור פה שוויון, לא שכולם עושים 200 יום אז גם אני לא דורש שוויון מלא, אבל בבקשה, אנחנו רוצים להתקדם. זה מוציא את האוויר מהמפרשים. בבקשה, תעזרו לנו. אני עוד שעה צריך לצאת מפה כי חייב לעלות צפונה ואני מבואס.
היו"ר שמחה רוטמן
לא חושב שאתה צריך להיות מבואס.
אביב חיים עזרא
לראות את החבר'ה שלי אני תמיד שמח. מפה אני מרגיש שלא יוצאים עם כלום. צריך לומר את האמת. תתכנסו פרקטית ובוא נעשה את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
זה בדיוק מה שעשינו. נתנו את הקווים, אמרנו שצריך לעשות בצורה של ניקוד. את לוחות הזמנים שהכנסנו אנחנו מכירים. יהיה נוסח, תהיה הצבעה על הנוסח לקריאה ראשונה ויעלה למליאה. זה לא חוק שהולך לשבת על המדף. אל דאגה.

אשמח שתבדקו את הנושא של הבין משרדי או מכרזים ייעודיים. גם את הכיוון – פטור ממכרז, כן תבדקו את האופציות האלה, מה ניתן לעשות בהקשר הזה. יכול להיות מאוד משמעותי. בבקשה.
אופיר כהן
קודם כל, אני שמח מאוד על הדיון הזה ורוצה להודות גם לחברי הכנסת שהציעו את הצעות החוק הנהדרות האלה. אני חייב לומר לחברי על המדים שהוא צודק, שלפעמים זה מתסכל לראות שדברים לא מתקדמים, אבל כמי שמסתכל על זה בפרספקטיבה רחבה אני חייב לומר שגם חברי הכנסת וגם המקום הזה, הבית הזה עשה המון בשנה האחרונה ואני מניח שיעשה עוד הרבה קדימה, ובטח כל מי שעובד בשירות המדינה, כי כמי שמתעסק בזה ביום יום, במילואים, אפשר לומר שאפו להרבה מאוד אנשים.

השנה הזו הוכיחה שתעודת הביטוח הזו שנקראת מילואים היא הכרחית למדינת ישראל. בלעדיה לא היינו עוברים אותה. בשנים הקודמות לא הבנו את זה. בשנים הקודמות עלו הרבה מאוד תהיות, האם אנחנו צריכים לשלם את הפרמיה השנתית הקשה עבור משרתי המילואים וחשבנו שלא, ופירקנו יחידות ועשינו כל מיני פעולות שבסופו של דבר אומרים: המילואים זה לא כזה חשוב. השנה הבנו: זה חשוב, זה קריטי, זה בשביל הקיום שלנו. אי אפשר אחרת.

זה מחבר אותי לבסיס של הצעות החוק האלה ולהסתכלות קדימה. הבנתי – תקנו אותי אם אני טועה – שמדובר על הוראות שעה לא על תיקון קבוע. אני צודק?
שרון ניר (ישראל ביתנו)
לא, תיקון קבוע.
אופיר כהן
כי נאמר פה על ידי משרד המשפטים שמדובר בהוראת שעה.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
אנחנו מתכוונים לחוק קבוע.
אופיר כהן
אומר את ההתנגדות שלנו לכך שיהיה הוראת שעה. זה חייב להיות חוק קבוע. האתגר האמיתי במילואים הוא לא השנה. השנה כל המילואימניקים, אני וחבריי, נקראנו לדגל ונלחמנו ועשינו מה שצריך לעשות כי אין ברירה, כי אנו נלחמים על הקיום של מדינת ישראל. האתגר האמיתי של השמירה על מערך המילואים, יהיה בשנים הבאות, משנת 25' והלאה. חברי פה וכל חבריו קיבלו כבר הודעה על זה שבשנה הבאה הם יצטרכו לעשות שתי תעסוקות מבצעיות, 60 ימי מילואים כל אחד, ואני מדבר על החיילים – לא על המפקדים שיצטרכו לעשות הרבה יותר מזה. האתגר האמיתי יהיה ב-25', 26' ו-27', וזה לא רק בגלל המלחמה. שובר גלים, שזה המבצע שהחל לפני שנתיים וחצי, הרבה לפני המלחמה, הכניס את כל היחידות לתעסוקה מבצעית אחת לשנה בניגוד למה שחוק המילואים שקבענו ב-2008 קובע ולכן האתגר הוא בשנים הבאות. זה לא יכול להיות הוראות שעה. זה חייב להיות חקיקת קבע. ואם זה יתחיל ככה וימשיך אחרת זה בסדר אבל זה חייב להיות חקיקת קבע. אני אומר לכל החברים, בטח לחברי הבית. כל מה שקבענו השנה בינתיים נקבע כהוראת שעה. אנחנו נצטרך לשנות את זה עד סוף השנה ולומר למילואימניקים ולחברים שלהם: אנחנו אתכם גם בשנים קדימה. המערך הזה יישמר.

יש בסיס חוקי לדבר הזה בחוק המילואים שחוקקנו בשנת 2008, יש סעיף 20 שקובע הבחנה מותרת כך שיש בסיס חוקי שזה לא ייחשב לאפליה אסורה, יש אפליה מותרת לכל חיילים המילואים וצריכים תמיד להתיחס לזה כבסיס.

אני נותן הצעה נוספת בעניין הזה בהמשך למה שאמר חבר הכנסת מתן כהנא. אני מציע לא להתייחס לניקוד למילואימניקים. זה מסבך ובעייתי. איפה ניקוד כן יכול להיכנס לתמונה – בשנת 2018 נקבע שמפקד במילואים יוכל להשתמש בניסיון הפיקודי שלו לטובת תנאי סף וכן הלאה. יש שם כמה לקונות ויש לשנות את זה בטח בעקבות השנה הנוכחית כי זה נקבע על בסיס כמות ימי מילואים מסוימת של תעסוקה מבצעית אחת לשלוש שנים. עכשיו זה כבר לא הסרט, וארבעה חודשים שנקבע על כל שנת תפקיד לא רלוונטית. את זה יש לשנות. זה אחת. שתיים, יש לשנות את ההגדרה של מפקד מילואים פעיל כי בהגדרה שלכם רק מנהל מילואים פעיל יכול לקבל את ההטבה הזאת וזה לא נכון כי מי שמפקד על גדוד תובלה, משקיע אותם כישורים ניהוליים בדיוק כמו מפקד קרבי ואנחנו כמובן תמיד למען הקרביים. לכן גם את ההגדרה הזו יש לשנות, והניקוד או התעדוף הזה יכול לבוא שם בצורה פשוטה, וזה תחת הסמכות שלכם, לא צריך שום ועדה ושום תיקון חוק לשם כך.
היו"ר שמחה רוטמן
זה ודאי, זה במסגרת הצוות שלכם בדר שתשקלו אבל כדי להתייחס לממשק מול 15א וכדי לתת תעדוף למשרתי המילואים הרגילים – לא המפקדים, זה לכאורה דבר שהם כן צריכים בשבילו חקיקה, כך לפחות נראה. תודה. עוד מישהו שלא התייחס? בבקשה.
גבריאלה ויטלה
שלום, אני מארגון אימא ערה. יש לי בן שנכנס לקבע ועוד בן שהוא מלש"ב ועוד ילדה שצריכה להתגייס. כשילדתי אותם לפני הרבה שנים הייתי בטוחה שהצבא שהם ילכו אליו יהיה צבא של לוחמה אלקטרו מגנטית. מאז המציאות הזו השתנתה נורא ואנו מבינים שהילדים שלנו הולכים לצבא שמחזיקים רובים. אנחנו מדברים עכשיו על זה שהם לא יעשו 3 שנים ואפילו לא שנתיים ו-8 אלא על 4 שנים ועל 100 ימי מילואים.

אנחנו צריכים לשנות את הקונספציה ולהבין שאם זו המציאות שאנו האימהות מולידות את הילדים שלנו, אנו צריכות לדאוג להם בטווח הארוך. הדברים ששמענו פה מהחיילים שמשרתים מילואים זה דברים שאנו צריכים לחשוב עליהם תמיד כי לא ייתכן שיעזבו את המשפחות שלהם והילדים שלהם ויחרפו נפשם בעוד שיש אוכלוסיות שלמות שכלל לא מצטרפות למעגל הזה. אם אנחנו רוצים להקל עליהם, כל הנושאים של נקודות וזכויות שוויון כשמתקבלים לעבודה גם בשירות ציבורי וגם כשהולכים לחברות סטארט אפ למיניהם, אם אנחנו רוצים להקל עליהם באמת, יש לוודא שכולם מתגייסים. אנחנו צריכים לוודא שיש הרבה יותר אנשים שמשתתפים במאמץ הזה. צריכים לוודא שהם לא היחידים שמסכנים את הגוף שלהם ואת הנפש שלהם. אנחנו צריכים לוודא שאנחנו מגדלים את הילדים שלנו למדינה שהיא טובה יותר. מדינה שדואגת לכל אזרחיה ולא מבדילה בין דם לדם.

יש 11 חודשים חטופים בעזה. כשאני שולחת את הילד שלי שוב ושוב כשנכנס לעזה, מלבד זה שאני מתחננת לפניו שישמור על עצמו גם מוסיפה: תיזהר שלא יחטפו אותך. מי היה מעלה בדעתו שאימא צריכה לא לישון בלילה מכל כך הרבה דברים? ואני מדברת פה, והלב שלי דופק, כי מרגישה שהמדינה הזאת לא דואגת לילדים שלנו, ואנחנו צריכים לחשוב על זה מעבר להקל עליהם פה ושם טיפה, כי התמונה הגדולה הרבה יותר קשה וזה לא משהו שהולך להשתנות בקרוב.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. בבקשה.
חנה קטן
שלום, אני מאימהות ללוחמים. אני מייצגת עשרות אלפי אימהות ללוחמים. אני מייצגת את עצמי כאימא לשבעה מילואימניקים, מתוכם שישה מתנדבים, משפחות מאוד גדולות – שבעה, שמונה, תשעה ילדים, שלושה מהם תרמו כליה. אנשים שלכל הדעות באו מרצונם הטוב. זו אוכלוסיית עלית. באמת אוכלוסיית מיעוט, לא מצד זה שיש בה חיסרון אלא מצד זה שיש לה יתרון. נכון שלמדינה יש עניין לתעדף את החלשים לכאורה ונכון שאנחנו בעידן של פרוגרס, שמי שעל פי קריטריונים של גזע ומין וכו' יקבל את התעדוף כי הוא בניקוד מסוים, עדיין זו קבוצה שבכל התחומים, וישבתי פה בוועדה שדיברה על הנושא של הלימודים האקדמאיים, נושא של לימודי רפואה – אני בעצמי בוחנת וסטודנטית לרפואה. מאוד חשוב שהמדינה תראה את ההערכה לאותם אנשים שעוזבים משפחות, הגיעו לסיבוב הרביעי, חלקן משפחות גדולות, ומשלמים מחירים בגוף ובנפש, גם כלכלית. אף אחד מהבנים שלי לא שייך למשרה בשירות המדינה ובכל אופן אני מחזקת ידי כל הלוחמים פה, שאנו צריכים להרים להם וללמוד מהם ולתת כל מה אפשר כדי לחזק אותם ולעשות זאת בצורה אמיתית ולא מגמגמת, ותודה רבה על הישיבה החשובה ביותר הזאת.
היו"ר שמחה רוטמן
בבקשה.
יוסרי זין אלדין
תודה לכל היושבים סביב השולחן ושמקדמים ודואגים למשרתי המילואים שאין צורך לחזור ולהסביר למה חשוב לתמוך באוכלוסייה זאת. מה שאמר אופיר יושב-ראש העמותה, יש להבין ששנת 25' תהיה בעצימות גבוהה יותר ממה שהכרנו בשנים האחרונות" ולכן כל הצעה של חוק או של משהו שייטיב עם משרתי המילואים יש להסתכל על זה בראייה ארוכת טווח, ולדעתי זה יגיע לשנים של 26' ו-27'. מעבר לזה כל מה שסוכם בוועדה אני מסכים.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה. אנחנו מסכמים. אני מבקש ניסוח מהייעוץ המשפטי ומהמציעים, יחד עם משרדי הממשלה להביא ניסוח, לאור הדברים שדיברנו פה – אם צריכים את עזרתי אעזור אך נראה לי שאתם עושים עבודה טובה גם כך, שגם מאפשר לתת את הניקוד הזה וגם מייצר את המערך הנכון בין סעיף 15א, בתוך סעיף 15א למשרתי המילואים עצמם כאמור, בין 15א לניקוד הזה, ואני לא חושב שהחוק צריך לקבוע את הניקוד ברמת הפרט אך כן אחרי שנעשה את הסעיף המסמיך אחרי ראשונה לשנייה ושלישית אני מצפה שלפחות תהיה טיוטה ראשונית של חשיבה של איך הניקוד הזה יעבוד כדי שנדע על מה אנו מצביעים.

מבחינת לוחות זמנים, איני רואה שלנסח את הסעיף המסמיך הזה צריך להיות דבר יותר מדי ארוך או מורכב. הייתי רוצה שאת ההכנה לקריאה ראשונה נעשה עוד בפגרה, או סוף החודש הזה או בעשרת ימי תשובה. זה יהיה חזרה בתשובה טובה על כך שעד היום לא העדפנו מספיק את משרתי המילואים. ננסה להתמקד שתוך שבועיים יהיה לנו נוסח כדי שנוכל לשים אותו על הלו"ז ולעשות ישיבה לטובת ההצבעה על הקריאה הראשונה ואני מניח שלקראת סוף אוקטובר, אם אתם צריכים להכין את הטיוטה של איך הניקוד יעבוד, כדי שנדע על מה אנו מצביעים, אני מניח שנעשה את השנייה ושלישית לקראת סוף אוקטובר או סמוך לחזרה מהפגרה או מייד אחרי החזרה מהפגרה.
מאיר כהן (יש עתיד)
משפט סיכום. אנחנו נתווכח ולא תמיד נבין אחד את השני, אבל אופיר, אני רוצה לחזק את דבריך, ואני אומר זאת בלי שום שייכות פוליטית. מאז פרוץ המלחמה הזו הבית הזה על כל חלקיו טיפל במסירות גדולה באנשי המילואים. זה עוד נדבך וזה עוד נדבך. בסוף נראה את התמונה השלמה שאנו מחויבים אליה בלי שום ויכוחים פוליטיים. אין פה פוליטיקה. לכל אחד בבית יש איש מילואים - ילד, דוד, אח. אנחנו מחויבים אליהם.
שרון ניר (ישראל ביתנו)
אדוני, קודם כל, אחת ההערות החשובות שנשמעו פה זה ההערה שמדברת על כך שזה צריך להיות חוק ולא הוראת שעה. בעיניי אנו צריכים להסתכל על זה בראייה צופה פני עתיד. כל הרעיון שלנו להסתכל על זה בנקודת הזמן הנוכחית ועל המצב הנוכחי שמדברת על היקף וסד"כ יחסית קטן של אנשי מילואים ביחס לצרכים, ולכן הרעיון הוא לגדול ולעודד אנשים, להישאר במילואים ולהתנדב. אנו יודעים שמילואים זה סוג של התנדבות על אף שמוגדר כחובה. לכן אנו צריכים להסתכל על זה בראייה ארוכת טווח וכל השבילים צריכים להוביל למקום אחד – שזה כדאי לפרט להתנדב למילואים כי אנו יודעים להכיר, להוקיר ולהעריכו.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה. תודה לחברי הכנסת המציעים, למשרדי הממשלה השונים, לנציבות, למשרד המשפטים, לקמ"ר, לארגונים, לכל מי שדוחף את זה, לייעוץ המשפטי של הוועדה ואני מקווה – הישיבה הבאה מבחינתי, ככל שיעלו דברים - לא צריכה להיות ישיבה ארוכה – צריכה להיות עם נוסח בהיר להצבעה מול העיניים שמשקף את הדיון פה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:50.

קוד המקור של הנתונים