פרוטוקול של ישיבת ועדה
הכנסת העשרים-וחמש
הכנסת
4
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/09/2024
מושב שני
פרוטוקול מס' 426
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, ז' באלול התשפ"ד (10 בספטמבר 2024), שעה 9:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 10/09/2024
הצעת צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה שבה ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי פקודת החברות על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור), התשפ"ד-2024
פרוטוקול
סדר היום
הצעת צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה שבה ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי פקודת החברות על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור), התשפ"ד-2024
מוזמנים
¶
נועם הרצוג - רפרנט חדלות פירעון, משרד המשפטים
אוריה שילוני - הממונה על הליכי חדלות פירעון, משרד המשפטים
שירן שושנה - יועמ"ש, רשות התאגידים
טובה פריש - מנהלת יחידת אכיפה ובקרה, רשות התאגידים
רישום פרלמנטרי
¶
יפעת קדם
רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.
הצעת צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה שבה ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי פקודת החברות על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור), התשפ"ד-2024
היו"ר שמחה רוטמן
¶
בוקר טוב, אנחנו בעניין צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה שבה ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי פקודת החברות על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור).
נועם הרצוג
¶
הצו הזה נועד להאריך לתקופה נוספת בת שלוש שנים את הוראת המעבר התחומה בזמן שנכללה בסעיף 376 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הוראת המעבר הזאת קובעת שעל אף שרוב חלקיה של פקודת החברות בוטלו כשנחקק חוק חדלות פירעון הגדול בשנת 2018, משך תקופת בת חמש שנים ניתנת להארכה - תקופה שמסתיימת ביום ראשון הקרוב. ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי הפקודה גם על תאגידים מסוג עמותה וחברה לתועלת הציבור.
חוק חדלות פירעון חל רק על תאגידים למטרת רווח, לא על תאגידים שלא למטרת רווח, ומראש המחוקק צפה שיכול להיות שבתוך חמש שנים לא יושלמו הליכי חקיקה בתחום פירוק, הבראה, שיקום של עמותה וחברה לתועלת הציבור, לכן הוא הסמיך את שר המשפטים להאריך את התקופה עד חמש שנים כל פעם באישור ועדת החוקה. לאחר חשיבה, למרות שניתן היה לבקש חמש שנים, שר המשפטים חשב שדי יהיה בשלוש שנים נוספות.
כפי שפירטנו במכתב, בשנים שחלפו מכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון הייתה עשייה רבה מאוד בנושא של חקיקת חדלות פירעון - היא התמקדה בצורכי המגזר העסקי שעליו חל החוק, שזה הדבר הדחוף, הגדול והמשמעותי. העשייה הזאת כללה מאות רבות של תקנות - הרבה מהן אושרו בחדר הזה - נהלים, הסדרה של התחום שביצע הממונה על הליכי חדלות פירעון, ועשייה בתחום של הסדרי חוב, שזו הוראת השעה שנקראת תיקון 4 וצפויה להפוך לתיקון 9 במושב הבא.
הבקשה של משרד המשפטים להאריך את התקופה בשלוש שנים נוספות נועדה על מנת שבתקופה הזאת תוכל להתבצע עבודת מטה יסודית ומקצועית בתחום תשתיתי של דיני פירוק, הבראה ושיקום בעילה של חדלות פירעון ובפירוקים בעילות של תאגידים מסוג עמותה וחלץ. אנחנו נמצאים היום בהבנה שהמצב הקיים הוא לא המצב האידיאלי ולא המצב הסופי שאליו נרצה להגיע. כמובן שאנחנו חושבים שהעובדה שיש פקודה ישנה שבוטלה אך ממשיכה לחיות מכוח הוראת מעבר זה לא מצב אידיאלי, לכן אנחנו מבקשים את פרק הזמן הנוסף הזה על מנת שבמהלכו תתבצע עבודה שכבר התנענו. חשבנו שלבקש עוד חמש שנים זה מוגזם ואין צורך בכך, חשבנו שדי בשלוש שנים. מדובר בזום אאוט על ענייני חדלות פירעון בישראל – זו קבוצה יחסית קטנה של הליכים.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
חמש שנים לא הופץ תזכיר, לא התחיל הליך חקיקה, לא התחילה חקיקה ממשלתית. אני לא יודע אם יש צפי להפצת תזכיר. אם במשך חמש שנים זה לא קרה, מה יקרה בעוד שלוש שנים? מה הצפי? יש לו"ז? יש גאנט? מתכננים לעבוד בכיוון הזה? יכול להיות שאם זה עובד אז לא צריך לגעת וממילא צריך לחשוב על להפוך את ההוראה להוראת קבע.
הסתכלות שנייה - זה דבר שיותר מטריד אותי - היא שגם קודם לכן הייתה זליגה כי מדובר בשוק קטן ובאותם אנשים. הרבה פעמים שופט טיפל בבוקר בארבעה תיקים של פירוק חברה וכשהגיע לו חלץ מה שכתוב הפך להיות אות מתה ונוצר איזה מישמש. אני לא מדבר אפילו על המורכבות של מה אתה עושה כשיש לך עמותה וחברה בת ששתיהן פשטו רגל, או חלץ וחברת בת חלץ שהיא עסקית, כשאת זה אתה עושה לפי סט דינים אחד, את זה אתה עושה לפי סט דינים שני. זה בלאגן מאוד גדול.
נועם הרצוג
¶
יש לנו גאנט כללי ואנחנו יודעים מה אבני הדרך בפרויקט. אנחנו לחלוטין לא מתחילים מאפס בתחום הזה. כפי שאדוני ציין, יש ידע שנצבר ועבודה שנעשתה לפני חוק חדלות פירעון. אנחנו מבינים שהתקופה של חוק חדלות פירעון שלעצמה מייצרת תובנות בשטח שהכנ"ר אוסף ואנחנו בשיח עם השוק נאסוף. בגדול, אבני הדרך בפרויקט, כפי שאנחנו רואים אותו, כוללות איסוף וניתוח של נתונים לגבי המצב של ההליכים בישראל באופן עדכני, שיח עם הגורמים הרלוונטיים בשוק, גם במגזר השלישי וגם בכלל, בדיקה מה קורה בעולם, שזו בדיקה שכבר התחלנו לעשות, ריענון של העבודה שנעשתה בעבר, ודלייה של תובנות מהתקופה שבה החוק הופעל ויושם לגבי תאגידים.
כפי שאדוני ציין, אנחנו לא בשלב של תזכיר, אנחנו בשלב של עבודת מטה. אין לנו כוונה להגיע לכאן בעוד שלוש שנים עם הצעה לשמר את המצב כמו שהוא. אנחנו לא חושבים שלשם זה ילך בשל אותם קשיים ודילמות שאדוני ציין. המצב שבו יושב בית משפט מספר שנים לאחר שהפקודה כבר בוטלה - היא ממשיכה לחיות רק לגבי תיקים מסוימים - זה מצב לא אידיאלי, לכן ההצעה שנביא לכאן תהיה הצעה לתיקון חקיקה, ניסוח עדכני.
טובה פריש
¶
אני חושבת שאדוני התכוון לקשיים שאנחנו נתקלים בהם בפרקטיקה. אחד החוסרים המשמעותיים שאנחנו נתקלים בהם בחיי היום - העדר הסמכות בדין להבריא אלכ"ר, להבריא עמותה, להבריא חברה לתועלת הציבור. בתי המשפט עושים איזה שהוא ערבוב בין חברה עסקית לבין תאגיד שהוא אלכ"רי. כפי שאדוני ציין, כאשר מגיעים לבית המשפט שמונה ותשעה תיקים ברצף של חברה ופתאום מגיע חלץ או מגיעה עמותה, בתי המשפט נוהגים להעביר את הרציונאליים של החברה העסקית לאלכ"רים. סעיף 58 לחוק העמותות, למשל, הרבה פעמים הולך לאיבוד בדרך ולא ברור לבתי המשפט במסגרת של הבראה מדוע צריך להשיב כספים לקופת נושה. דווקא מהמקום הזה, ודווקא מהכמות האולי קטנה אבל המאוד ייחודית של התאגידים האלכ"רים, יש צורך להאריך את התקופה, כדי לאפשר לנו לייצר דבר חקיקה שהוא משמעותי, שהוא מדויק, שהוא נכון לאותה אוכלוסייה שגם אם היא מצומצמת בהיקפה היא מאוד חשובה.
היו"ר שמחה רוטמן
¶
מצד שני, אני יודע שאם נעשה שלוש שנים ויהיה צריך עוד הארכה, יש סיכוי שזה יתקדם טיפה יותר מהר מאשר אם אני אעשה עכשיו חמש שנים.
נועם הרצוג
¶
זאת גם הייתה המחשבה שלנו. אנחנו נודה מאוד לוועדה שתלחץ עלינו לחזור לכאן בעוד שלוש שנים.
נעמה מנחמי
¶
צו חדלות פירעון ושיקום כלכלי (הארכת התקופה שבה ימשיכו לחול הסדרי הפירוק לפי פקודת החברות על עמותה ועל חברה לתועלת הציבור), התשפ"ד-2024
בתוקף סמכותי לפי סעיף 376(1) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-
2018 (להלן –החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני
מצווה לאמור
¶
הארכת תקופת 1. תקופת הוראת המעבר הקבועה בסעיף 376(1) לחוק מוארכת בזה לתקופה
הוראת המעבר נוספת של שלוש שנים, עד יום י"ג באלול התשפ"ז (15 בספטמבר 2027)
שבסעיף 376(1)
לחוק