פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



33
ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
01/10/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 15
מישיבת ועדת משנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
לסיוע בדיור ודיור ציבורי לעולים
יום שלישי, כ"ח באלול התשפ"ד (01 באוקטובר 2024), שעה 10:40

המצב בבתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון באופקים ובנתיבות מאז תחילת המלחמה

חברי הוועדה: זאב אלקין – היו"ר
טטיאנה מזרסקי
יבגני סובה

ולדימיר בליאק

אולגה דדון - סמנכ"לית בכירה לדיור, משרד העלייה והקליטה

נתנאל לפידות - סמנכ"ל נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון

נסי אנגל כץ - ראש מנהל קו העימות בצפון ומשימות מיוחדות

ארז שני - מנכ"ל, עמיגור

יפעת מועלם - עוזרת מנכ"ל, חברת עמיגור

גילי ששון - ראש אגף דיור, אכלוס וגיל שלישי, חברת עמידר

רפי פרלשטיין - דובר וקשרי ממשל, חברת עמידר

רן מלמד - מנכ"ל נקודת מפנה - המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

אליס יפימוב - לובי המיליון

אורטל בן נעים - רח"ט משרדי ממשלה, נציגת רח"ל - רשות החירום הלאומית, משרד הביטחון

סא"ל לירון זמיר - רע"ן משרדי ממשלה, צה"ל, משרד הביטחון

סא"ל (במיל') ראסן טריף - רע"ן הנדסה ומיגון, צה"ל, משרד הביטחון

משה שלו - יו"ר, שלו ניהול והשקעות

שלומית אבינח

נועם כהן, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


המצב בבתי גיל הזהב של משרד הבינוי והשיכון באופקים ובנתיבות מאז תחילת המלחמה

בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון של ועדת המשנה לדיור לעולים וסיוע בדיור לעולים. ביקשתי לזמן את הישיבה הזאת כבר לפני שבועיים, אבל לא התכוונתי שזה עד כדי כך יתוזמן כמו שזה קורה, אבל כמובן כשראיתי שיש התחממות בצפון, היה ברור שכדאי לחזור לנושא שטיפלנו בו כבר בעבר, בתחילת האירועים לפני שנה. היה לנו פה כבר דיון כללי עם המשרדים הרלוונטיים ועם החברות לגבי השאלה מה קורה בבתי הקשישים שרלוונטיים לנו, אלה בתי גיל הזב של משרד השיכון ומקבצי דיור של משרד הקליטה. מה קורה עם אלה שבזירה הצפונית ועם הרמת המוכנות.

הדיון הראשוני היה אז יותר תיאורטי כי באזורים המפונים לא היו ובמקומות אחרים היה ירי, אבל הוא היה בהיקפים פחות דרמטיים ממה שקורה עכשיו. אבל ברגע שהתחילה ההתחממות בצפון, היה לי ברור שהנושא הזה חוזר אל השולחן ובמלוא עוצמתו. וכל מי שעוקב אחרי תדירות הירי דווקא בצפון בימים האחרונים מבין שהנושא הופך לאקוטי. לצערי, גם קיבלנו תזכורת, אפשר להזכיר פה, זה נדמה לי בממלכה שלכם, של השיכון, אבל באחת מהפגיעות המעטות דווקא שהיו בימים האחרונים הייתה פגיעה בצפת בבית גיל הזהב של משרד השיכון. למזלנו, בבית שהיה ריק מתושביו באותו רגע. זה נגמר בפגיעה ברכוש ולא בנפש, אבל אם מישהו היה צריך תזכורת לצערי שהבתים האלה נמצאים בסיכון גבוה וצריכים לחשוב מה עושים עם האוכלוסייה קיבל את התזכורת הזאת בדרך הזאת, אז לכן גם כאן.

זה הרקע לדיון הזה ולצערי, עם כל מה שקרה מאז שביקשתי לקיים אותו, הוא רק הפך ליותר דחוף. אני גם אגיד שאנחנו במקור ביקשנו להזמין את מנכ״ל משרד השיכון לדיון הזה, אני מצטער שהוא לא מצא זמן להגיע, אבל משרד השיכון מיוצג פה דרך בכיר רלוונטי גם לנושא של בתי גיל הזהב. נתנאל פה איתנו כמי שמחזיק את כל המערכת הזאת וגם מי שאחראי על כל ההתארגנות הצפונית של המשרד אמור להצטרף אלינו בהמשך.

אני רוצה למקד אותנו בכמה שאלות בדיון הזה כי זה גם דיון המשך. אחת זה כמובן לראות תמונת מלאי, איפה אנחנו נמצאים מבחינת הבתים שבאחריות של שני המשרדים, ומה רמת המוכנות מבחינת המיגון, מבחינת ההתארגנות, מה קורה אם אורח החיים ביישוב כזה או אחר משתבש ואין יכולת פשוט לבוא ולצאת לקנות אוכל, לקנות תרופות, איך בית כזה מתפקד. כולנו צריכים לזכור, אלה אנשים מאוד מאוד מבוגרים, הרבה פעמים עם קשיי ניידות. הם מוגדרים עדיין עצמאיים, לכן הם גרים בכאלה בתים, אבל אם מתחיל ירי בתדירות של כל שעה או אפילו יותר מכך, זה לא מצב שהם יכולים לצאת לקנות אוכל או לקנות תרופות, ואז זה דורש איזושהי התארגנות להביא להם פתרון מצד מי שמפעיל את הבית.

וסוגיית המיגון היא ברורה, וכמובן סוגיה, האם במקרים מסוימים זה נכון לפנות את האוכלוסייה הזאת ולאן ומה הפתרונות, גם אם אין פינוי מסודר במקום הזה כהחלטת ממשלה. הרי אני אביא דוגמה בדרום. למרות שלא היה פינוי מאופקים ונתיבות, התקבלה החלטה וזה היה רלוונטי למשרד השיכון כי למשרד הקליטה היה את שדרות ושם היה פינוי ממילא, מאורגן. אבל באופקים ובנתיבות, ובצדק בעיניי, עד שהתבהרה התמונה, בחודש הראשון או, נדמה לי, חודשיים ראשונים, המשרד פינה את דיירי כל הבתים, מי שרצה, כמובן לא בכפייה. פינה אותם בעיקר לים המלח, אם אני זוכר נכון, ופגשתי את התושבים, אני מאז ביקרתי אותם עכשיו וגם יש שם כל מיני נושאים, אולי אני בשולי הישיבה הזאת אזכיר את זה, אבל אנחנו כרגע נתמקד בצפון, אני רק מזכיר את זה כתקדים. זאת אומרת שהתשובה הפורמלית, זה לא בהחלטות ממשלה של פינוי ולכן אנחנו לא נפנה, עליי היא לא מקובלת.

זה אגב רלוונטי לא רק לנושא הזה, גם לנושאים אחרים. נניח באשכול יש יישובים שלא פונו בהחלטת ממשלה ופונו בהחלטת פיקוד הדרום.

לדוגמה, כן. אבל פה זו אפילו החלטה של הגופים האחראיים בגלל האופי המיוחד של האוכלוסייה. כלומר, לא צריך פה בעיניי החלטה של פיקוד העורף עם פקודה לפנות או הנחיה לפנות, אלא זו יכולה להיות יוזמה ממוקדת של המשרדים, כמובן בתיאום עם גופי המדינה הרלוונטיים. לכן ביקשתי שפיקוד העורף יהיה כאן איתנו.

גם סוגיית הפינוי והאם יש היערכות לפינוי. סיבה אחרת לפינוי, אם חס וחלילה יש פגיעה בבית, בצפת זה בית גיל הזהב שהוא כל בית בנפרד, לכן הפגיעה בבית אחד לא מוציאה משימוש את כל שאר הבית, למרות שאני מניח שמבחינה נפשית תושבי הבית הזה בחרדה. כי אם בבית לידם נפל טיל, כולם שם מסתכלים ושואלים את עצמם, מתי זה יכול לקרות אצלי? וזה לפעמים גם כשלעצמו יכולה להיות סיבה להתרעננות או לפינוי או לאיזושהי הצעה לפחות למי שרוצה. אבל אם חס וחלילה מה שקרה בצפת יקרה בבית בנהריה לדוגמה – סטטיסטית זה יכול לקרות – ובית ייפגע, הוא לא יהיה שמיש למגורים, ואז תצטרכו לטפל באוכלוסייה הזאת במיידי ולפנות אותם. לכן מה פוטנציאל הפינוי, מה הפתרונות שהמשרדים מכינים, זה גם נושא שמעניין אותי בדיון הזה ולשמוע שאנחנו ערוכים.

פיקוד העורף ביקש לדבר ראשון, לכן אני אתן להם, אבל מעניין אותי באמת לשמוע את התפיסה של הגוף של המדינה שהוא אחראי על כל התכלול של הפעילות בעורף, איך הוא רואה את הבתים האלה. ואני אשמח, אומנם אנחנו לא מתעסקים בזה, אבל אני אשמח שכשאתם מציגים את התמונה, שתהיה התייחסות למה מדיניות לגבי בתים דומים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות. ואני יודע למה אני שואל.

אורטל בן נעים.

היא רח"ל. ופיקוד העורף פה?

כן.

אוקיי, אם כך אנחנו נתחיל עם רח"ל.

רח"ל ביקשה לדבר ראשונה.

אנחנו נתחיל עם רח"ל ואז נעבור לפיקוד העורף ואז למשרדים, כן.

אני לא שמעתי עד עכשיו שום דבר, כנראה שהייתה אצלי בזום בעיית שמע, אני אשמח אם תחזרו.

טוב, אני לא אחזור על כל ההקדמה. אבל השאלה המרכזית שלי אלייך, מה התפיסה של רח"ל כגוף שאחראי על התכלול של כל ההתנהלות בחירום לגבי בתי קשישים מהסוג הזה שנמצאים באחריות של משרד השיכון או משרד הקליטה, בהשוואה גם למה המדיניות לגבי מוסדות דומים של משרד הרווחה או משרד הבריאות? ומה ההתארגנויות, חוץ מהתארגנות כללית, מה המדיניות, מה עושים במקרים של פגיעה?

הבאתי שתי דוגמאות. דוגמה אחת מה שקרה בפועל, באחד מהבתים האלה בצפת הייתה פגיעה. אומנם היא לא מוציאה מכלל תפקוד את כל שאר יחידות הדיור בבית הזה כי הוא מבוזר, זה כל בית בנפרד, אבל אני מניח שמבחינה פסיכולוגית זה מעמיד קושי גדול מאוד ליושבי הבית הזה כשבית לידם נפגע ממש מטיל. השאלה אם במקרים כאלה המדיניות לא צריכה להיות לפחות אופציה לפינוי לפרק זמן כזה או אחר, התרעננות, לא משנה איך להגדיר את זה.

שאלה שנייה, מה ההיערכות למקרים של צורך בפינוי כי בית פשוט נפגע? אם אותה פגיעה כמו צפת הייתה בבית בנהריה שהוא בניין רב קומות, מן הסתם כל הבניין היה יוצא משימוש והיו צריכים לפנות באופן מיידי את הקשישים, ומה הפתרונות לכך מבחינת רשות החירום הלאומית?

ושאלה שלישית שהיא יותר למשרדים הרלוונטיים ולחברות, אבל אני אשאל גם אותך, מעניין אותי מה התפיסה שלכם כרח"ל, איך לשמור תפקודיות של בית כזה בסיטואציה של ירי אינטנסיבי מהסוג שאנחנו חווים בימים האחרונים ובמיוחד ב-24 השעות האחרונות? זאת אומרת שאם ירי הוא כל שעה או כל שעה ומשהו, בדרך כלל קשישים כאלה לא יודעים לצאת מהבית כי הם גם ככה עם קשיי ניידות.

לכן הם לא יעזו לצאת החוצה כשיש אזעקות כל שנייה. ולכן הם לא יוכלו ללכת לקנות אוכל ולא יוכלו ללכת לקנות תרופות, אז מה תפיסתית לדעת רח"ל צריכים להיות הפתרונות בכאלה מצבים? למשל לגבי בית בצפת, לדעתי, אנחנו בדיוק במצב כזה. אני לא חושב שדיירי הבית בצפת כבר מסתובבים חופשי במכולת או יכולים ללכת ולקנות תרופות במציאות שיש שם ב-24 השעות האחרונות.

קודם כול, תודה שחזרת. אני אומר כמה דברים ומקווה מאוד שככה אני אצליח להשיב על השאלות. אחת, באמת רח"ל קשורה, כמו שאתה מכיר, אנחנו חוזרים על הדיונים גם משנה שעברה וזה בסדר כי אנחנו באמת כרגע באיזושהי היערכות כולנו, אנחנו בדיוק סיימנו הערכת מצב משרדי ממשלה לפני מספר דקות. כולנו נמצאים בהיערכות לעצימות רב-זירתית. רח"ל קשורה לפינוי האוכלוסייה לשם הצלת חיים. אנחנו במצב מלחמה ועל פי כמובן דרישת צה"ל, אנחנו נפנה איפה שצריך ריענון, פינוי, כמו שציינת, המילים המקבילות. המענה המקצועי, ואת זה אנחנו גם בוחנים אל מול משרדי הממשלה כשאנחנו מקיימים את הערכת המצב, המענה המקצועי הוא בהובלה של משרדי הממשלה, איפה שניתן כמובן סיוע שלנו אנחנו מסייעים.

אבל אתם זה לא רק סיוע, אתם גם גוף שיכול להמליץ וגם יכול לכוון. אתם רואים את התמונה הכוללת ואתם אמורים סוג של לפקח על המשרדים, לדרבן אותם, להכווין אותם, לייעץ להם. זה לא רק איזשהו מוקד לבקשת סיוע כשמשרד מבקש סיוע.

אז אני אתקן, אנחנו כמובן נמצאים שם לא רק לסייע, אלא בסופו של דבר התפקיד של רח"ל זה לגבש את תמונת המצב הלאומית וכמובן להמליץ לדרג הבכיר מה ההמלצה שלנו להמשך. אנחנו כן עשינו היערכות עם המשרדים, אפרופו צפת, ממש יום לפני קיימנו שיח מול משרד הבינוי והשיכון ובאמת הייתה שם המלצה והם אכן עשו פינוי באזור, בבית גיל הזהב המדובר.

מבחינתנו, אנחנו, כמו שאמרתי, מקיימים היערכות מול משרדי הממשלה במוכנות שלהם. בכל מה שנאמר ביעדי השירות שאנחנו עובדים איתם, כולל מים ומזון, במקרה, ואני שוב לוקחת רגע, כשאנחנו ניכנס לעצימות רחבה ונצטרך לתת מענה לאוכלוסיות באזורים מוגדרים שלא יוכלו לצאת מספר ימים מהבית, אנחנו יודעים לקיים שם בסיוע של המשרדים הרלוונטיים, כלכלה וכדומה, חלוקה של מזון בצורה מסודרת. אבל כרגע אנחנו בשיח שוטף מדי יום עם המשרדים, נבחן את ההיערכות שלהם והמוכנות שלהם לדבר הזה.

אמרת הרבה משפטים כלליים, אבל לא התייחסת בפועל למה שביקשתי שתתייחסי. שנייה, אני אחזור על השאלות כדי למקד אותך. מה מדיניות הפינוי מבחינת רח"ל לגבי בתים כאלה של משרד השיכון ומשרד הקליטה, ועוד פעם, בהשוואה למה מדיניות הפינוי למוסדות דומים של משרד הרווחה ומשרד הבריאות? קודם כול, זו שאלה ראשונה.

כרגע אין לנו מדיניות פינוי נוספת ממה שאתה מכיר, אלא אם כן הפינוי יצטרך להגיע לאור הצלת חיים. המשרדים מבצעים את הפינוי ברגע שאנחנו רואים שיש צורך וממליצים. כרגע אין איזושהי מדיניות פינוי שונה ממה שקיימת היום ועל פי כמובן דרישה של צה"ל אנחנו לא אמורים לפנות מעבר למה שפונה כרגע.

אין התארגנות, אני זוכר שלפני שנה כשהיה דיון על זה, אתם הצגתם שלגבי מוסדות משרד הבריאות ומשרד הרווחה יש התארגנות ויש מדיניות שהפינוי הוא פינוי מקדים, הוא לא מחכה לפינוי של כלל האוכלוסייה.

אתה צודק, זה היה באמת באזור קריית שמונה ולפני שנה, לפני תחילת הפינוי ביקשנו ממשרד הרווחה והבינוי באזור לפנות, לאור המלצה שלנו, לפנות את המקומות והם אכן פינו אותם. כרגע אין מדיניות שהיא שונה ממה שקיים היום.

ואין איזושהי התארגנות סביב מוסדות של משרד הבריאות.

כרגע, נכון לעכשיו, לא.

כל כמה זמן אתם עושים הערכת מצב בנושא הזה?

אנחנו עד היום קיימנו כל יום הערכת מצב משרדי ממשלה, וכמובן במידה ונצטרך לקיים גם מחר, אנחנו נקיים מחר. הכול תלוי במצב - - -

כלומר ברמה היומית.

ברמה היומית, נכון.

בבקשה, ארז, רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

ארז שני, אני מנכ"ל חברת עמיגור. אני הייתי שואל שאלה אחת נוספת שקשורה. אני מבין את התשובה, אבל אני רוצה לשאול מה קורה אם בתרחיש עלטה קיצוני, פגיעה בתחנות כוח, הפסקת חשמל, לא ל-24 השעות הראשונות שהגנרטור עוד עובד, במצב שאי אפשר לספק סולר, יש בעיית חשמל, האם אז כן מפנים מהאזורים האלה או משאירים קשישים בבתים האלה?

אני רק אומר שבסופו של דבר התשובה וההתייחסות צריכות להיות של המשרדים כי אנחנו כן עשינו שיח וסטטוס מול כלל המשרדים.

אבל מה המלצה שלכם למשרדים כרח"ל?

אני אומר את הכול, רגע, ברשותכם. בסופו של דבר, כל מקבץ, כל מרכז, כל משק חיוני של משרד ממשלתי צריך לדאוג לאנשים שלו והציג איפה יש יתירות אנרגטית. אנחנו כרגע לא משנים שום מדיניות, כמובן, הדברים הם נזילים, אבל כרגע אין שום מדיניות לפינוי בשום מקום. כל משרד נערך ביתירות האנרגטית.

אני לא שואל אם היום בבוקר ניתנה הנחיית פינוי, אני שואל על תרחישים. גם ארז שאל על תרחיש, הוא לא שאל האם יש היום בבוקר עלטה ולכן החלטתם לפנות. אין עלטה ולא החלטתם לפנות, אבל במידה וזה קורה, מה המדיניות של רח"ל מול מוסדות כאלה, שהם בכל זאת יותר פגיעים מסתם אוכלוסייה רגילה בבית שגם מתארגנת, מי שרוצה עם כל מיני פתרונות וכן הלאה ואוכלוסייה יותר צעירה. פה מדובר על קשישים שהתפקוד שלהם הרבה יותר קשה, גם עם קשיי שפה, לרוב מוחלט של הדיירים בבתים האלה, יש להם קשיי תקשורת של העברית.

צריך לזכור שרובם מקבלים סיוע של מטפלות מביטוח לאומי, למעלה מ-50% אחוז מוגדרים כתשושים.

כן, יש כל מיני, זו אוכלוסייה מאוד מאוד מורכבת, בטח לתסריט של פגיעה בתשתיות חשמל וחוסר יכולת לספק אותם, ומצד שני, יכול להיות שיש גנרטור לכל בית כזה כבית, אבל בטח אין להם פתרונות אישיים בדירות שלהם.

אני אחדד את השאלה. זה שלמשרד השיכון יש תוכנית, אני יודע, יש להם תוכנית, וגם לנו יש תוכנית.

תכף נשמע את המשרד.

ואני לא אמתין לאישורים כאלה או אחרים. אבל אני כן שומע בחלק מהרשויות המקומיות וחלק מגורמי פיקוד העורף שלמשל באירוע כזה יחלקו סולר לגנרטורים בעדיפות מסוימת, יציבו גנרטורים חדשים איפה שלא יעבדו, יש תוכניות כאלה אחרות. השאלה היא מה קורה בתרחיש עלטה כזה שהכול בוקה ומבולקה, נופלות תחנות סלולר, יש בעיות תקשורת. אני חושב שאנחנו צריכים לדעת גם תיעדופים בתוך הדבר הזה.

אני עוד אוסיף משהו, ארז, למה שאתה אומר. מניסיון שלי, בדרך כלל בתוך הרשות, הרשות מנסה לתפעל מה שאפשר. מניסיון שלי, הרשות מקומית רואה בבתים האלה באחריות המדינה והממשל המרכזי. זאת אומרת שהם יהיו האחרונים שהרשות תפעל בהם, מבחינת איך שרשות מקומית רואה את תפקידה. כי היא תגיד, זה של המדינה, שהמדינה תדאג. אני כרשות אדאג לתושבים בודדים, אדאג לאוכלוסייה, אלה בדרך כלל התגובות על כל הבעיות.

כלומר בסדר העדיפויות של הפעילות?

כן, בוודאי. ככה אני ראיתי בהרבה מאוד רשויות מקומיות, זה תמיד היחס, גם בשגרה וגם בחירום. הרשות אומרת: זה של מדינת ישראל, שמדינת ישראל תפעל בכלים שלה, אני גם ככה רשות שמופצצת וצריכה לשאת על גבי, לטפל ברמת הפרט באוכלוסייה המבוזרת; ופה שהמדינה שאחראית עליהם – יש משרדי ממשלה, שהם יפעלו. ולכן הם יהיו אחרונים לקבל סיוע מצד הרשות המקומית ברוב המקומות, אני כמעט חותם על זה, כי אני מכיר את הדפוס הזה של החשיבה. אפילו לא אגיד שהוא מופרך מבחינה מסוימת. כן, אורטל.

אני חושבת שבאמת לכן חשוב לתת למשרדים להתייחס, כי בסופו של דבר, כרגע, שום מדיניות לא שונתה ובמידה ונצטרך - - -

את משכנעת אותי שרח"ל הוא גוף מיותר ולא צריך אותו. כי אם כל משרד יכול לפעול עצמאית, בשביל מה צריך אתכם?

קודם כול, המשרד צריך לפעול ביחד עם הרשות המקומית ואני יכולה לומר לך שבשנה שעברה, משרד העלייה והקליטה בסיוע שלנו עם פיקוד העורף פינה את שדרות. אני לא מנסה להסביר מה החשיבות, לא חשיבות. בסופו של דבר, במידה שיהיה מצב שנצטרך לסייע, כמו שנתתי דוגמה, בחלוקת מזון ומים, יש לנו תוכנית נצורה לדבר הזה ביחד עם משרד הכלכלה.

לסיפור העלטה, האחריות של המשרד אל מול המרכזים והשירותים החיוניים, בסופו של דבר, אנחנו דואגים למשק החיוני לפעול. יש לנו גם תיעדוף לגבי עניין הסולר והדלק שדיברת, אבל התיעדוף הוא כמובן במשקים החיוניים שמשרתים באמת כמובן את כלל הציבור, אבל הסיפור של האנרגיה, היתירות האנרגטית זה משהו שצריך מול המשרדים הרלוונטיים כי הם הכינו תוכנית וחשוב שהם יציגו אותה.

אני באמת חייב להעיר לך שהגישה שאתם באים לדיון כזה בתור גוף שצריך להיות מכווין לאומי, היא מעוררת הרבה תהיות. אצלי לפחות, לא יודע איך אצל חברי חבר הכנסת בליאק. כי אני הייתי מצפה מכם לעמדה הרבה יותר פעילה, לא רק אמירה, כשביקשו מאיתנו לסייע בפינוי שדרות, עזרנו. אתם לא גוף סיוע, אלא אתם קודם כול גוף מתכלל ומכווין וקובע מדיניות. ולכן מגוף כזה הייתי מצפה שברגע שהוא רואה שיש פה אוכלוסייה מורכבת, חלשה, עם המון המון בעיות, היא כוללת סדר גודל, נדמה לי, אם אני זוכר נכון, כ-24,000 איש בסך הכול, שתי המסגרות.

בכל הארץ.

בכל הארץ, בכל הארץ. אם אנחנו מדברים על צפון, בגס אולי בין רבע לשליש של המספר הזה כי דווקא צפון, אם כולל חיפה קריות, הוא מרובה בתים מהסוג הזה. בלי לבדוק אני בטוח שבאוכלוסייה זה יהיה סדר גודל של בין רבע לשליש.

שליש.

שליש, זה 8,000 קשישים שנמצאים בסכנה למצוא את עצמם בסיטואציות מאוד מאוד מורכבות ולא יכול להיות שכל מה ששומעים מרח"ל זה אמירות כלליות שאנחנו עושים מערכות מצב ואם צריך סיוע, יסייעו וכשיהיה שינוי מדיניות, נודיע. בסוף, תפקידה של רח"ל זה לא רק להודיע כשיש שינוי מדיניות, אלא לתרחש ולהתכונן לתרחישים. ופה עולות שאלות של תרחישים שאתם לא נותנים תשובות. מה ההנחיות שלכם? מה המדיניות? מה כן, מה לא? אז בעיניי זה מאוד מאוד תמוה ובטח לא מספק למה שאני הייתי מצפה מגוף כמו רח"ל.

אני גם אשאל אותך על אירוע קונקרטי, הנה, לא צריך לחכות שיקרה, קורה. עוד פעם חוזר לצפת, ושתי שאלות תיאורטיות ששאלתי, אני שואל פרקטית, היום, האם לאחר הפגיעה הישירה בבית בצפת ועם כל האתגר שזה ייצר אצל כל שאר תושבי הבית – האם רח"ל יעץ למשרד הרלוונטי, במקרה הזה זה משרד השיכון, כן לבצע התרעננות או פינוי כדי שאנשים יירגעו מהחרדות שיש? בגיל הזה גם חרדות זה גם משהו הרבה יותר מוגבר. זאת שאלה.

כמה דיירים יש בצפת?

127.

127 איש. עכשיו, זאת שאלה ראשונה, האם יעצתם במקרה כזה להוציא להתרעננות או לפינוי? זה דבר אחד. דבר שני, גם צפת, אני סתם, כמי שאצלי כל ההתראות של צבע אדום פתוחות באופן קבוע כדי לראות מה קורה במדינה, אני רואה שב-24 השעות האחרונות צפת קופצת בתדירות מאוד מאוד גבוהה.

זאת אומרת שאין לי ספק שתושבי בית כזה בצפת, ועוד אחרי פגיעה ישירה בתוך הבית שלהם, לא יוצאים לקנות אוכל ותרופות. בלי לנסוע לשם, בלי לדבר, אני חותם לכם לפחות שיש אחוז גבוה בין יושבי הבית שב-24 השעות האחרונות לא הלכו לא לקנות אוכל ולא הלכו לקנות תרופות במציאות שיש שם ואני לא יודע אם זה ישתנה בשעות הקרובות. אז את אמרת, אנחנו ערוכים למצב כזה, אני שואל, האם הפעלתם את ההיערכות שלכם? הנה, קורה. האם יעצתם למשרדים להפעיל משהו?

אנחנו מייעצים למשרדים שיודעים כמובן הרבה יותר טוב מאיתנו מה פערי המיגון, מה משך ההתרעה.

אני לא שאלתי אותך על מיגון. תקשיבי, אורטל.

שנייה, אתה שאלת אותי - - -

אבל את עונה לי על מה שאני לא שואל.

אתה שאלת אותי אם אנחנו יעצנו, אז אני אומרת לך שאנחנו יעצנו למשרד באמת לבחון את הסיפור של הפינוי שלהם, אבל חשוב להגיד, כשאנחנו נגדיר פינוי נוסף, זה תהיה כמובן פרי דרישה של הצבא. כרגע אין דרישה נוספת. ולכן ההמלצה כשאנחנו יושבים עם משרד ואנחנו בוחנים את כל הפערים הקיימים באותו מקום, יש לנו המלצה האם לפנות או לא לפנות.

אז שאלתי ספציפית, האם על הבית בצפת אחרי פגיעה הייתה המלצה שלכם. אני מניח שאתם מכירים שהייתה פגיעה, לא היו כל כך הרבה פגיעות ישירות בכלל בכל - - -

לא היו פגיעות ישירות, הייתה פגיעה, מההבנה שלי במקום ספציפי וגם - - -

מה זה מקום ספציפי? בבית. מה יותר ספציפי מזה?

אני רוצה ברשותך רגע לסיים. אני מנסה להגיד שמה שאנחנו קיבלנו ממשרד הבינוי, שהייתה פגיעה בבית של אותה אישה ספציפית שאכן ביקשה להתפנות. גם לא כולם רוצים להתפנות.

האישה הספציפית לדעתי בכלל לא הייתה בבית, הייתה בחו"ל, אבל לא משנה. לפי מה שאני יודע, לכן אני לא מבין את התשובה שלך.

זה מה שאנחנו קיבלנו מהמשרד.

מה שאת עונה לא תואם למציאות.

אנחנו לא ממליצים לפנות אזור נוסף כל עוד אין דרישה של הצבא.

אבל זה לא אזור. כלומר, זה שיח חירשים. יש בית. הבית במקרה הזה זה בתים פרטיים צמודים מאוד אחד לשני בצפיפות יחסית גדולה שנמצאים, אזור כזה, שכונה קטנה, כן? זה הבית. יש כאלה בתים גם בדרום וגם בצפון. זה לא הרוב, אבל יש כאלה. בדרום דווקא אולי זה הרוב אפילו, לפחות יש הרבה.

ולכן כשנפגע בית כזה, זה לא דומה לפגיעה של בית ברחוב ואז לא מפנים את כל הרחוב בגלל פגיעה בבית בודד, כי זו אותה קהילה. זו קהילה שחיה ביחד, כולם גרים בבתים האלה, ולכן כשיש פגיעה בבית כזה, זה אומר שכולם בחרדה כי כולם מודדים את זה על עצמם. בהתחשב בזה, אוכלוסייה קשישה וכולי וכולי וכולי.

ולכן השאלה הייתה, האם במצב כזה רח"ל יעצה למשרד השיכון לשקול או פינוי או לפחות התרעננות של כל הבית הזה על יושביו למי שרוצה לאיזשהו מקום כדי שאנשים יירגעו מהחרדה ואחר כך יחזרו? כמו שמדינת ישראל ידעה להוציא אנשים להתרעננות ולא לפינוי מלא בלי הגבלת זמן במקרים אחרים ובמצבים אחרים. זאת שאלה אחת, קונקרטית.

אנחנו לא.

לא הייתה כזאת המלצה שלכם. אוקיי, תשובה.

יש לי גם שאלה.

רק שנייה. שאלה שנייה לא ענית: האם במצב של 24 השעות האחרונות של ירי מאוד תדיר דווקא על צפת, האם אתם המלצתם למשרד השיכון או בדקתם או שאלתם האם הוא מפעיל איזשהו סידור של סיוע בתפקוד השוטף של אוכל, של תרופות בבית כזה בצפת ספציפית. שגם ספג פגיעה ישירה וגם יש ירי מאוד מאוד תדיר.

אנחנו, כמו שאמרתי, בשיח מול המשרד לבחון מולו מה צריך עוד לעשות, בסוף זו אחריות של המשרד. מהפערים, ממה שאנחנו מקבלים דרך אגב מהמשרד, שאין איזשהו צורך נוסף ואין איזשהו שינוי במדיניות של המשרד לפנות.

לא שאלתי עכשיו על פינוי, אני שאלתי על משהו אחר. זה מאוד קשה לתקשר מולך כי את עונה על דברים שאת לא נשאלת ולא עונה על דברים שאת נשאלת.

אני שאלתי כבר שאלה הבאה, סיוע בתפקוד שוטף, אוכל ותרופות במצב שהקשישים לא יודעים לצאת מהבית כי יש ירי בתדירות גבוהה. ובית הקשישים שנמצאים בטראומה כשלאדם נפל טיל על אחד מהבתים וכל אחד מודד את זה על עצמו. האם במצב כזה, ב-24 השעות האחרונות, רח"ל הרימה הטלפון, ספציפית, הייתה שיחה ב-24 השעות האחרונות עם נציג משרד השיכון, שאלה, חבר'ה, מה עם הבית בצפת? האם אתם עוזרים להם באוכל ותרופות כי כנראה שהם לא יודעים לתפקד עצמאית? והאם היה דיון על השאלה הזו בין רח"ל למשרד השיכון.

אז אני עניתי שאנחנו שאלנו, כמו שאמרתי, במסגרת אותה הערכת מצב, האם יש צורך נוסף בכלל בצפת. כרגע אין איזשהו צורך נוסף מהמשרד, המשרד מסתדר לבד, הוא אחראי על הפעילות שלו, אין שום צורך לסיוע והכוונה והמלצה אחרת שלנו. אבל - - -

אוקיי, טוב, תכף נשאל. הבנתי, זה הכול משרדי ממשלה, אני הבנתי שרח"ל גוף מיותר, תודה. אנחנו נשאל את משרדי ממשלה. באמת לא מבין למה צריך להחזיק גוף שכל מה שהוא עושה, הוא אומר תשאלו את משרדי ממשלה. הוא לא גוף לאומי מתכלל ומכווין ומייעץ, אלא כתובת לטלפון, לא יודע למה.

יש לי שאלה, יכול שפספסתי תשובה, אני מתנצל. את בעצם אומרת שאתם פועלים לפי דרישות הצבא, נכון? השאלה אם הצבא מתייחס גם בהמלצות שלו או בדרישות שלו לאוכלוסיות מיוחדות. ואולי יש כאן מקום שתפעלו עצמאית, שתתנו המלצות עצמאיות.

כשאנחנו מדברים על פינוי אזור, הצבא מתייחס לאזור על פי איום, ומשם אנחנו יוצאים לפינוי של האוכלוסייה. כשאנחנו צריכים לטפל באוכלוסיות ייחודיות, אני אוכל לומר לך, גם בשנה שעברה היה שיח מול משרדי הממשלה ומול משרד התיירות במידה וכמובן יהיה צורך והמשרד משלם, להקצות דרך משרד התיירות חדרים במלונות. זה לא מה שהיה צורך כרגע, זה לא משהו שעלה כרגע, אבל זה מה שהיה שנה שעברה ואם נצטרך, נעשה את זה שוב פעם.

טוב, הבנתי, תודה רבה. אם כבר העמקנו בבית בצפת, אני באמת אשמח לזה שמשרד השיכון יתייחס קודם כול פרטנית לבית הזה כי הוא במוקד משתי סיבות, גם הפגיעה שהייתה וגם הירי, לדעתי מכל הבתים שככה אני מכיר את המפה, אני חושב שבאמת הירי הכי אינטנסיבי בימים האחרונים זה על צפת, לכן גם מתחדדת שאלת פינוי לאור שני נתונים האלה, גם פגיעה וגם המשך ירי אינטנסיבי שמן הסתם גם לא ירד בתקופה הקרובה. וגם אם לא פינוי, או לאלה שלא ירצו להתפנות, הבטחה של תפקוד שוטף ברמה מינימלית של אוכל, תרופות, כלומר, דברים יומיומיים.

צוהריים טובים. ברשותך, אני כן אפתח דווקא מהכלל ואז ארד לפרט של צפת.

ממילא תצטרך לדבר גם על הכלל גם על הפרט, לכן אם כבר קיבלת את הבמה – דבר. רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

נתנאל לפידות, סמנכ"ל נכסים וחברות, משרד הבינוי והשיכון. עם תחילת המלחמה וישר אחרי מה שקרה באופקים ונתיבות, אנחנו הקמנו, יצרנו ביחד עם אגף חירום שלנו נהלי עבודה לגבי כל הטיפול בחירום של כל מערך בתי גיל הזהב כאשר אנחנו בנויים מכמה שכבות של טיפול.

קודם כול, יש את גיבוש תמונת המצב. באופן יומי נערכת בדיקה, יש לנו פלטפורמה מחשובית שקולט את כל המידע ויש לנו תמונת מצב יומית לגבי מה קורה בבתי גיל זהב, גם ברמת הדיירים וגם ברמת הטיפול בנכס ובמלאים. אני עוד שנייה אני ארחיב גם מה הכוונה במלאים.

ואנחנו נערכים לטיפול בבתי גיל הזהב גם באופן שוטף וגם באופן של חירום. בתקופת המלחמה הכוונה. יש לנו קשר רציף עם הבתים גם ברמה של דיווחים יום-יומיים שלהם, גם ברמה של בקרות שנעשות על ידי המשרד, גם מטעם אגף החירום שלנו וגם מטעם אגף הנכסים, לראות שכל הטיפול וכל הפעילות מתבצעים כמו שצריך.

בנוסף, בתקופות של התעצמות הלחימה כמו בתקופה הנוכחית, שעות הפעילות של הבית מוארכות. אני אגיד שבאופן שגרתי, לא בתקופת מלחמה, צוות הבית נמצא חמישה ימים בשבוע, רק בימי עבודה. כרגע אנחנו נמצאים בפעילות שוטפת של שבעה ימים בשבוע, הצוותים עובדים כולל בחג, כולל בכל, יש צוות כל הזמן. זה לגבי הנושא הזה. יש הדרכות גם של בטיחות, גם של היערכות לביטחון. מועברים כל החומרים בשפות השונות לדיירים וזה מרוענן אחת לתקופה, מתזכרים אותם איך להתנהג באירוע חירום.

אגב, מה ההנחיות?

ללכת בצורה בטוחה, לא לרוץ, להיזהר מנפילות.

ללכת לאן?

למרחבים המוגנים. אני אגיע לעולם המרחבים המוגנים, אבל אנחנו פועלים לפי הנחיות פיקוד העורף, הכי בטוח שיש. יש מגבלות, אנחנו מכירים אותן, אבל גם זה - - -

אני פשוט מכיר מההנחיות בשטח.

נכון.

כמעט ואין בית שההנחיה היא ללכת למרחב מוגן ברגע של תקיפה.

לא, יש להכי בטוח שיש כמו שפיקוד העורף גיבש את זה, אבל סוף יש פה גם את סוגיית הקשישים עצמם. בסוף זה שהם ירוצו ויפלו בדרך להכין בטוח שיש, נוצר אירוע חדש, אנחנו רוצים להימנע ממנו. אז נערכים תדרוכים, בגלל זה אמרתי על הבטיחות גם, לא רק על רמת הביטחון.

לא, אבל בוא נקרא לדברים בשמם, נתנאל. אני ביקרתי בהרבה בתים כאלה ושאלתי את השאלות, וברוב מוחלט של בתים חוץ מחריגים יחסית שזה ממש, שיש מרחב מוגן בכזו צפיפות. חוץ ממקרים חריגים יחסית שנניח התושבים גרים ממש בדירות סמוכות למרחב מוגן, ברוב מוחלט של המקומות, בהתחשב בזמן התראה מצד אחד, בטח כשמדברים על צפון, פלוס יכולת ניידות של הדיירים, ועוד בוודאי כשזה קורה בלילה כשהם צריכים עוד להתלבש וזה וזה וזה, אין כמעט מישהו שמגיע למרחב מוגן.

וגם ההנחיות הן, כלומר, אני שמעתי גם מדיירים וגם מאימהות בית מה ההמלצה שהם נותנים, זה לא ללכת למרחב מוגן למרות שהוא קיים, אלא להישאר בדירה, במקום הכי בטוח שיש בדירה. זה המצב האמיתי. למה? - כי בזמן התראה עם נגישות למרחב מוגן ברוב המקומות לא מאפשרים להגיע למרחב מוגן לקשיש במגבלות ניידות ובגילאים כאלה וכאלה וכאלה. הוא פשוט לא מספיק להגיב. אם הוא ילך למרחב מוגן, באמת יש סיכוי שהוא מרוב הלחץ ייחבל בדרך וכולי.

לכן מרחב מוגן הוא רלוונטי רק לסיטואציה אחת, שאם באמת יש ירי מאוד מאוד תדיר אז יכנסו את כל דיירי הבית, אני מניח, במרחב המוגן, וינסו להביא להם לשם כל מיני פתרונות של מים ושל אוכל, ואז הם ישבו שם באופן קבוע. אבל אם זו לא שהייה קבועה במרחב מוגן, ברוב הבתים, מהניסיון שלי וזה רלוונטי לשני המשרדים, הם לא משתמשים.

ובגלל זה ציינתי שאנחנו עובדים לפי הנחיות פיקוד העורף של הכי מוגן שיש. בסוף, אם יש ירי ב-02:00 – קשיש, למרות שהוא קשיש עצמאי, עדיין להגיע לממ"ק זה לוקח לו זמן, ולפי זה אנחנו גם מתדרכים אותם. בסוף אלה הן הנחיות פיקוד העורף. בסוף, מצב הבתים הפיזי, ואנחנו יודעים את זה, במרביתם אין ממ"דים. יש לנו בכל אזור הצפון רק מבנה אחד עם ממ"דים, כל היתר זה או ממ"קים או מקלטים. זה המצב הפיזי. ולכן פיקוד העורף גם יצר את המדרג הזה.

אם יש ממ"ד, כמו באשקלון, שהם ישנים בממ"ד, אלה חדרי השינה שלהם, זה הכי טוב שיש, אבל יש לנו אחד כזה. בסוף, אנחנו עובדים לפי הנחיות פיקוד העורף, אנחנו מייצרים את אותו מדרג ולכן אמרתי, יש הנחיות גם בנושא הביטחון האישי וגם בנושא של הבטיחות. אנחנו לא רוצים שהדיירים בסוף ייפגעו בדרך לאותו ממ"ד.

כן, אבל אני בכוונה חידדתי את הנקודה הזאת שבדיונים כן לפנות או לא לפנות - - -

נגיע לזה.

לפעמים כשנותנים תשובה יבשה 'אבל יש פתרונות מיגון' היא לא רלוונטית, כי ברוב המקומות שיש פתרונות מיגון הם לא מנוצלים כי זמן ההתראה בהתחשב בגיל האוכלוסייה ובמגבלות שלה לא מאפשר שימוש כך שזה כאילו לא ממוגן. בסוף זו המציאות האמיתית וכדאי להכיר אותה.

אז אנחנו מכירים אותה. אני אגיד שאני לא מסכים עם האמירה שאין פתרונות מיגון.

מה הפתרון?

יש פתרון לשהייה ממושכת יותר, ושוב, זה לא רק כלפי הבתים האלה, זה כלפי כלל האוכלוסייה. בסוף גם מישהו בקהילה מבוגר שלא קשור לבתים האלה, גם הוא, אם הוא צריך לרדת למטה למקלט, הוא לא יגיע.

נכון.

נכון, ולכן הנחיות פיקוד העורף מייצרות את אותו מדרג.

רק פרט שהוא בקהילה, הוא פועל בהתאם לפתרונות שהמדינה נותנת לו ורשות מקומית נותנת לו. פה במקרה הספציפי הזה, אלה מקומות דיור של מדינת ישראל שהיא זאת שלוקחת אחריות, זה לא בית פרטי של מישהו, של קשיש כזה או אחר. ואלה גם קשישים מרוכזים, לכן גם יותר נוח לפעול מולם. ולכן, בשונה ממה שקורה לגבי כלל האוכלוסייה, יכולים להיות פה פתרונות ייחודיים שהמשרדים הרלוונטיים יוזמים.

נכון, אז בוא נגיע אליהם. א', בנושא המרחבים המוגנים, כל המרחבים המוגנים שלנו, יש בהם ציוד לשהייה. - - - בשידור, לכן לא אגע במספרים, מה בדיוק זמן השהייה, אבל למשך מספר ימים. הבתים שלנו יודעים לעמוד בצורה עצמאית מנותקים מחשמל ויש לנו את ההיערכות שלנו לתקופה מסוימת, ארז ציין מה קורה אחר כך.

אז תקופה מסוימת זה ימים, זה שעות?

ימים, כן. יש מספר ימים שאנחנו יודעים לעמוד עצמאית ואלה בעצם הימים שלנו להיערכות לאספקה או מצד אחד אם יש החלטה על פינוי או לחילופין לפתור את התקלות, או לחילופין לספק סולר ומזון נוספים. אבל יש להם יכולת לעמוד בפני עצמם מספר ימים. תגברנו, יש לנו גם שירותים כימיים במרחבים המוגנים, יש מים, יש אוכל, שיושב שם, אוכל - - -

יש אוכל? כלומר, יש מלאי אוכל?

כן, ציידנו את כל הבתים במלאי אוכל. שוב, אוכל יבש שיכול להישמר, אבל יש אפשרות לשהות שם. בנוסף, יש את תיקי החירום וכל הדברים שמוכנים כהיערכות לפינוי. בגלל סוג האוכלוסייה, אם מחליטים להוציא לפינוי או ריענון, בעצם יש את תיקי החירום, זאת אומרת, יש את המסגרת שקולטת בסוף. ואני אגע אחרי זה מה קרה בצפת ואיך זה בוצע. זה לגבי הפעולות שנקטנו כבר בתחילת המלחמה וזה ביחס לכל האזור, יש לנו את המוכנות.

עכשיו לגבי מה שקרה בצפת. עם הפגיעה בבית הייתה הערכת מצב במשרד, החלטה איך פועלים. עכשיו, אנחנו פועלים בעצם בשלושה וקטורים שונים. הווקטור הראשון זה גיבוש תמונת מצב, זאת אומרת להבין מה קורה, יש נפגעים, אין נפגעים. זה משנה את סוג הטיפול ברמת הפגיעה אם יש נפגעים כי אתה יותר מוכוון לטפל, קודם כול לחלץ ולהוציא לעומת אם זה לא קורה ואז אתה יותר הולך לתחום הכן פינוי, לא פינוי וכאלה. ברגע שהבנו שאין לנו פגיעות בגוף, אנחנו מטפלים בשני הווקטורים הנוספים.

אחד זה הנושא של הנכס עצמו, לראות אם הוא שמיש, לא שמיש, מה מצבו, והיערכות כל הסיפור ההנדסי. והדבר השני זה החלטה האם להוציא לריענון או לא. במקרה של צפת הוחלט להוציא לריענון. הפגיעה הייתה, אם אני זוכר נכון, באזור 11:00, הריענון, האוטובוס כבר היה שם באזור 16:00. ופה, שוב, דיברתי קודם על תיקי החירום, אז בעצם המסגרת שקלטה את הדיירים זו חברת עמידר, זאת אומרת זה עבר אליה. העברנו אותם לתל אביב והם היו שם בריענון של מספר ימים.

כמה ימים?

עד יום ראשון. זה היה ביום רביעי, אם כך מרביעי עד ראשון.

אוקיי. איזה אחוז מדיירי הבית?

16% ביקשו לצאת לריענון, רק 16%. שזה גם עניין בפני עצמו, סוג האוכלוסייה הספציפי הזה פחות - - -

אני יודע, אני מכיר. אפילו בשדרות, אולגה מכירה את זה.

נכון, תחת אש.

אפילו בשדרות בשיא, שוב, שהיה בלחימה היו אנשים שסירבו להתפנות ולא אחד-שניים, בבית בשדרות. הייתי שם אחר כך, שוחחתי גם עם אלה שהתפנו, גם עם אלה שלא התפנו. אני מכיר את האמירות האלה, עברנו את מלחמת העולם השנייה, מה זה עלינו מה שקורה עכשיו?

המצור בסטלינגרד.

כן, כן, כן. דיברתי עם אנשים, שאלתי אותם ישירות, למה לא התפניתם? אמרו מה פתאום? שאני אעזוב את המיטה שלי בגלל שמישהו יורה עליי? אני הייתי במצבים יותר קשים מזה. זה נכון, זה סוג של אוכלוסייה שחובתה של המדינה לתת פתרון, אבל בסוף הם מחליטים, זה בסדר גמור. אגב, זה גם נותן לאנשים חוסן נפשי. כשבן אדם יודע שהיה לו פתרון והוא בחר מרצונו ויש לו פתרון אם הוא ירצה, אבל הוא בחר מרצונו להישאר – אז זה הרבה פעמים נותן לו כוחות להתמודד גם עם הבעיות שיש. כי זו בחירה, בחירה תמיד מחזקת את החוסן הנפשי.

בהקשר הזה אני אגיד שהיה לנו את זה גם בדרום אז וגם עכשיו, ביום חמישי פתאום היו עוד כמה שביקשו להגיע לתל אביב, והיה גם הפוך, כאלה שביום חמישי אמרו אנחנו רוצים לחזור. וזה משתנה ואפשרנו את זה. מבחינתנו, כל עוד יש ריענון פעיל, מי שרצה להתווסף או לחזור, נתנו את זה בצורה אישית לפי החלטתם.

אגב, בהקשר הזה, אני רוצה כשמגיע שאפו לשבח. כי אומנם לרח"ל אין תורה סדורה בעניין הזה, אבל זה שהמשרד פה פעל בעצמו ובמהירות כזאת ואיפשר ריענון למי שרוצה, זה באמת ראוי לציון וזה מה שגם מצופה במקרה כזה, שזה הדבר הנכון שיקרה.

תודה. יש לנו מבחינת כל ההיערכות, אמרתי בתחילת דבריי, ביחד עם אגף הביטחון שלנו, גיבשנו נוהל סדור, יש לנו גם התקשרויות נצורות מבחינת הסעות, מלונות, ואני מדבר על זה ביחס לריענון, אוקיי? יש לנו הכול מוכן ובזמן אמת מה שקרה שבוע שעבר - - -

יש איזשהו נוהל תקופת ריענון, כמה זמן?

לא, זה ביחס להערכת מצב באותו זמן. ואני אגיד, זו הערכת מצב שנעשית גם עם אגף הביטחון שלנו, גם עם פיקוד העורף. עשינו תיאום בינינו ואחרי הערכת מצב החלטנו.

אגב, לאור, עוד פעם נסיים עם הסיפור הזה של הפינוי או הריענון של הבית בצפת, לאור המצב הנוכחי, האם לדעתכם יש מקום אולי שוב להציע אופציה של ריענון לתושבים שירצו בזה?

עמדת פיקוד העורף היא שלא, אבל אני כן רוצה פה לחדד משהו כי בסוף יש גם היבט של משרד הבריאות וההתנהלות שם. בסוף הדיירים שלנו הם קשישים עצמאיים שנמצאים בעצם כמו קשישים בקהילה. יש את הריענונים של משרד הבריאות בהתאם לנהלים שלהם, כל אחד עם המצב הבריאותי שלו. זה כן נלקח שם בחשבון ויש כאלה שבעקבות מצבם הרפואי הם נכנסים תחת משרד הבריאות של הטיפול שלו בקהילה דרך קופות החולים ונעשים שם - - -

אלה בודדים יותר.

נכון שאלה בודדים, אני אומר את זה, אבל זה כן קיים, חשוב להגיד את זה. ושוב, אנחנו בהערכות מצב עם פיקוד העורף.

אבל אני חושב שהתשובה דרך השלכה של זה לפיקוד העורף היא פחות רלוונטית. כשהבאת אוטובוס באותו יום שהייתה פגיעה תוך שעה ועשית ריענון בתל אביב, זה לא בגלל שפיקוד העורף, זה מה שהוא המליץ, זאת הייתה החלטה שלכם.

לא, אמרתי, זה היה בהתייעצות עם פיקוד העורף.

והם המליצו לעשות את זה, לעשות ריענון?

הם התנגדו לפינוי, זה כמו שאתה יודע, וגם אין החלטת ממשלה על פינוי. ובתום הערכת מצב סיכמנו שיהיה ריענון למספר ימים.

אוקיי. וכרגע דיברתם איתם בשעות האחרונות נניח והם לא ממליצים על ריענון.

הפעם האחרונה שאני דיברתי זה אתמול בערב ואין המלצה.

אוקיי. אגב, פיקוד העורף ערוך לתת המלצות לא גורפות, כלומר ממוקדות כאלה? כי זה שאין המלצה על פינוי בצפת, זה כולנו יודעים, לא יפנו את צפת, אבל - - -

על כל הצפון. זה היה שיח, דיברתי ביחס לצפון.

הבנתי. אני קוטע אותך, פשוט כי פיקוד העורף איתנו, אני אשמח לשמוע מהם למה הם סבורים שבכזה מצב גם של מצד אחד פגיעה שכבר הייתה בבית, שזה מייצר חרדה וחשש, וגם של ירי שהתגבר ב-24 השעות האחרונות ספציפית על צפת, למה אתם עדיין חושבים שאין מקום לתת אופציה לריענון בשלב הזה? אפשר לשמוע את הפיקוד?

ראסן טריף.

בבקשה. רק תציג את עצמך לפרוטוקול, שם ותפקיד.

השם זה ראסן טריף. השאלה הזאת היא למשרדי ממשלה; אני רע"ן הנדסה, תחום המיגון, ולא קשור לנושא הפינוי וההנחיות האלה.

ומי כן אחראי בפיקוד העורף ממי שנמצא איתנו?

יש פה איתנו רע"ן משרדי ממשלה, פשוט לתת להם.

לירון, כן, אז נשאל את לירון זמיר.

שלום לכם חברי הכנסת, שלום לכולם. לירון זמיר, ראש ענף משרדי ממשלה, נמצא לידי מישל, הוא מפקד מרכז רציפות תפקוד בפיקוד העורף יחד איתי. אני מודה, אני לא מכירה אישית את ההתייעצות של משרד הבינוי והשיכון עם פיקוד העורף, אני מניחה שזה עם המחוז הרלוונטי. יש לנו מחוזות, בשיח מול מחוז צפון מתקיימת הערכת מצב מרחבית לפי האזור שם.

ככלל, פיקוד העורף לא ממליץ נקודתית על פינוי מוסד. זאת אומרת, אם יש החלטה של המשרד, כפי שצוין כאן מקודם, אנחנו יכולים לקיים מערכת מצב משותפת ולהעריך את האיום או מה עתיד לחוות המוסד בשעות הקרובות, אבל לא יוצאת המלצה נקודתית לפנות מוסד כזה או אחר, ולכן במידה ויש החלטה כזאת אנחנו נכונים לסייע, אבל לשאלתך, אין החלטה שהיא נקודתית לדיור המוגן.

אגב, השאלה למה. כשאתם קובעים המלצות שלכם, הרי סוג האוכלוסייה, הוא צריך להיות מרכיב מסוים מכמה סיבות. אחת, כבר הוזכר כאן, אני מניח שעקבת אחרי הדיון, שגם בתים שיש להם פתרונות מיגון, הם בדרך כלל לא שמישים בהתחשב בזמן ההתראה ופרופיל האוכלוסייה, הם פשוט לא מספיקים להגיע לשם, לכן רוב המקומות האלה הם פחות או יותר לא מוגנים. ולכן השאלה היא למה באזורים שיש ירי אינטנסיבי וכשיש מקום, בטח מקום שספג פגיעה ישירה, שזה גם מטבע הדברים מוסיף, בטח מבחינה סובייקטיבית לחרדות של יושבי הבית, למה בכזה מצב אתם לא שוקלים אופציה של ריענון כמדיניות של פיקוד העורף?

אני אגיד, בפתח השיקולים לאותה קביעת מדיניות שדיברת עליה אנחנו מתייחסים לשלושה גורמים. אתם מכירים אותם, זאת לא תהיה הרצאה, אבל רק בשביל לדייק. מתייחסים גם לאיום המודיעיני בהנחה ואנחנו מכירים, וגם מה שנקרא היזון חוזר מהאוכלוסייה. ברגע שיש אוכלוסייה בגיל מבוגר, כפי שציינת. אגב, בצפת זמן ההתגוננות הוא 30 שניות. בשיח עם המוסד, אם אנחנו מבינים שזמן ההתגוננות לא מאפשר לאוכלוסייה להגיע למרחב המוגן כמה פעמים, אני אכן רואה - - -

אני בטוח שבצפת זה לא מאפשר, כי צפת זה בתים בודדים, אני מניח שבלי ממ"דים, הבתים, נכון?

בלי.

בלי. זה אומר שאם יש מיגון, אלה מקלטים כאלה שברוב המוחלט של המקרים זה לא ריאלי להגיע תוך 30 שניות, זה אפילו לא ממ"ק בקומה כמו בבניין רב קומות, אלא בבתים כאלה מהסוג שיש בצפת שאלה בתים לא ממוגנים שפרוסים כמו שכונה כזאת, אין קשיש אחד חוץ מזה שגר ממש במקרה ספציפית מול המקלט, אין קשיש אחד שמגיע למקלט ב-30 שניות והם אפילו לא מנסים. הייתי בכאלה מקומות, זו גם לא המלצה שהם מקבלים מנציג המשרד כמו שדיברנו קודם, מאותה אם בית ששם. היא אומרת להם, אל תלכו, תישארו בבית, במקום הכי בטוח שאפשר לפי המלצות של פיקוד העורף. לכן אין מיגון, זו התפיסה הבסיסית.

אם כך, בהנחה לאור כל הדברים האלה שאמרת, כשהמשרד מקיים הערכת מצב, הוא יוכל להמליץ האם הוא רוצה להעביר את המוסד למוסד אחר. זאת אומרת, ההחלטה הנקודתית לפינוי לא תצא כהחלטה גורפת של פיקוד העורף.

לא, ברור לי, אתם לא תיתנו הנחיה לפנות עכשיו את כל מוסדות הקשישים. אני שואל ספציפית, סיטואציה. יושב פה נציג משרד השיכון, אומר הייתה לנו פגיעה ישירה, אנחנו רצינו או התלבטנו לפנות או ריענון, פיקוד העורף התנגד, לא רק שלא המליץ בעד, אלא התנגד לפינוי. הצלחנו לשכנע אותו לצאת איתנו באותו קו של ריענון, לפי מה שאני שומע, גם לזה הייתה איזושהי התנגדות ראשונית. ועכשיו, במציאות שיש עכשיו, באותו מקום שכבר ספג פגיעה ישירה ויש ירי אינטנסיבי לצפת, פיקוד העורף לא ממליץ על ריענון של המוסד הזה. אני שואל למה, מה ההיגיון בזה.

מאחר וכפי שהתחלתי, אני לא מכירה את ההחלטה הספציפית, השיח עם משרד השיכון. כפי שנאמר כאן, אני לא רוצה לענות בשם מי שהמליץ. אני מניחה שהשיח, גם בפצ"ן - - -

שנייה, לירון, אנחנו נעצור כאן. את מייצגת את כל פיקוד העורף, לכן, והיה צפוי אגב שהמקרה של צפת יעלה, לא צריך להיות חכם גדול כדי לדעת את זה, כי זו כרגע הפגיעה היחידה שהייתה בבתים האלה בשבועות האחרונים. לכן יכולתם לצפות שתשאלו על זה. אם לא נערכתם מראש, אנחנו נמשיך בינתיים את הדיון, תעשי את הבירורים ותסמני לנו מתי את ערוכה לתת לנו עדכון מה הייתה הסיבה להמלצה התמוהה בנושא של צפת גם אז וגם היום.

אני אנסה לבדוק.

תודה. בבקשה, נתנאל, חזרה אליך.

יש את השאלות שהעברת, בגלל זה אני מסתכל על מה ששאלת. מבחינת התוכניות שלנו לפינוי או היערכות לפינוי - - -

רגע, אני רוצה לגמור עם הבית הזה בצפת בכל זאת. על הפינוי תכף אני אבקש ממשה להתייחס כדי לסיים עם הבית. אבל על הפינוי או ריענון הבנתי, למרות שאני לא מסכים עם זה שלא שקלתם את זה שוב או לא הפעלתם את זה שוב כרגע במציאות החדשה שיש שם, דווקא בהתחשב בשני הפקטורים. גם שהייתה כבר פגיעה וגם בהתגברות הירי ספציפית בצפת.

אבל אני שואל עכשיו על השאלה השנייה ששאלתי, ספציפית על צפת, היערכות במיידי לפתרונות אוכל ותרופות. האם הפעלתם מנגנון כזה, מהו, וכולי?

מבחינת תרופות, לאורך כל המלחמה, אחת לכמה שבועות אנחנו מרעננים את ההנחיה לדיירים ואנחנו מבקשים מאימהות הבית גם לעשות וידוא על זה שהדיירים מחזיקים מלאי תרופות של לפחות חודש קדימה. זאת אומרת שאם יש איזשהו מקרה, אם נמצאים בשהייה ארוכה בתוך הבית, אם זה ריענון או משהו אחר, יש להם את הדברים שהם צריכים לתקופה כדי שנוכל לתת את התמיכה לאחר מכן. מבחינת אוכל, פירטתי מקודם.

רק שנייה. זה טוב שאתם עושים את הריענון הזה, אני בטוח שהוא לא מתקיים ב-100%.

לא, רגע. בנוסף, יש הנחיה לכל הדיירים, ועל זה כן יש וידוא, שוב, של המפעילים. יש לדיירים תיק חירום מוכן. זאת אומרת ציוד שפשוט לוקחים תיק והולכים.

לא זאת השאלה. יש כרגע חיים שוטפים בבית של צפת כי לא הוצאתם אותו לא לריענון ולא לפינוי כרגע אחרי שהם חזרו, מי שיצא והרוב לא יצאו גם ככה. עכשיו, החיים השוטפים האלה כוללים חיים. אנשים בבתים שלהם מכינים אוכל וכן הלאה כמו כל משפחה פעם ביום, פעם ביומיים, יוצאים למכולת שכונתית, קונים, או לשוק או לא יודע לאן, קונים ירקות וכל מה שצריך. עכשיו, ב-24 השעות האחרונות, אני מניח שהם לא מסוגלים לעשות את זה לפי עוצמת הירי.

אני מסתכן בהערכה שיתכן שלא יוכלו גם ב-24 השעות הבאות ואולי אף מעבר לכך, ספציפית בצפת. כי אני רואה שיש תדירות ירי גבוהה לצפת, גם כולנו מבינים למה. הסיבה הזאת לא תיעלם, לכן ירי לצפת יימשך, זה אחד מהיעדים שכל הזמן יירו לכיוון שלו. וזה מפעיל אזעקות בכל העיר, זה לא משנה מה היעד הספציפי ואיפה הוא ממוקם. ולכן המציאות הזאת של כל הזמן אזעקות ותחושה שיורים, יורים, יורים, היא תישמר.

אני שואל בהקשר הזה לא על תיק חירום לפינוי, כי אתם לא מפנים. מה ההיערכות והאם היא הופעלה כבר בבית בצפת לגבי סיוע לקשישים ברכישת מוצרים בסיסיים? הרי אני יודע מה עשו בסבבים הקודמים: סגרו. הרי העיר פעילה, זה לא שהיא לא פעילה, רק ספציפית אוכלוסיית קשישים יותר חוששת לצאת. ולכן אפשר במצבים כאלה לסגור עם מכולת כזאת או אחרת או גוף כזה או אחר שהוא פשוט מספק את זה עד לבית. זה הפתרון שבדרך כלל עושים בכזה מצב, או מתנדבים. הרבה פעמים באים גופי מתנדבים ועוזרים או במוצרים בסיסיים או עוזרים לעשות קניות או דברים מהסוג הזה. יש דרכים שונות לפתור את זה, לא מרובות, וכולן כבר נוסו ואנחנו לא ממציאים פה את הגלגל. האם זה קיים כתו"ל והאם זה הופעל בצפת ספציפית ב-24 השעות האחרונות?

כתו"ל זה קיים, זה לא הופעל בצפת.

למה? מה ההיגיון?

מהמידע שלנו הגיע ומההתרשמות של הפעילות, איך שהבית כיום, מיום רביעי מתנהל, לא קיבלנו אינדיקציות לזה שיש איזשהו רצון או צורך של הדיירים בזה שיביאו להם את האוכל.

כולל היום בבוקר בדקתם?

לא בדקתי היום בבוקר. מתי שבדקנו, לא היה.

אבל עוד פעם, נתנאל, יש פה שכל ישר. זו שאלה אליך ול-נסי כי אני לא יודע אפילו למי משניכם זה יותר בוער כשאלה. אבל קמים בבוקר, אנחנו רואים את כמות ההתראות בצפת. בבוקר, כן? זה לא חדש. אנחנו גם מבינים מה קורה, כן? זה כבר לא סוד מדינה, יודעים מה קורה מסביב. גם הייתה התגברות ירי כבר מאתמול ספציפית על צפת בתדירות מאוד גבוהה, ולכן ברור שהמצב שם יהיה מאוד דינמי. מה שהיה נכון לפני יום הוא לאו דווקא נכון היום מבחינת תחושת הביטחון של אנשים. אם פעם ירי היה פעם בארבע, חמש, שש שעות, אנשים יוצאים, אומרים מקסימום תהיה אזעקה, זה יתפוס אותי ברחוב. ואם ירי הוא כמו שזה קופץ אצלי עכשיו כרגע, אני - - -

כביש 6 סגור.

כן, בסדר, הייתה פגיעה, בסדר, זה אני יודע. אבל אם יש ירי בתדירות כמו שזה קופץ אצלי בטלפון, אני מניח שאנשים לא יוצאים. כרגע, בשעות הקרובות זו עוד לא בעיה, כי היום בבוקר לא יוצאים, אבל אם זה ימשך ככה, זה דורש כבר היום, מחר להפעיל את הנוהל, ולכן - - -

לאחר הדיון אנחנו נעשה שוב בדיקה והערכת מצב ונקבל החלטה בנושא ונעדכן.

אוקיי, בסדר גמור. אתה רוצה להוסיף עוד על ההיערכות הכללית? תתייחס קצת לשאלת פינוי, לאן מפנים. אתה אומר, יש לי הסכמים עם מלונות, זה הפתרון.

כן, אבל יש אבל, אוקיי? יש לנו מדרג של מקומות פינוי כאשר זה ביחס להיקפים, כמויות של אוכלוסייה. השלב הראשון זה למלונות, זה דבר שהוא הכי זמין, הכי נגיש ומהיר, אחרי זה זה למרכזי קליטה שהם פנויים. יש איזשהו תמהיל מסוים של שיתוף פעולה של רח"ל עם הסוכנות, וגם אנחנו וגם משרד הקליטה מקבלים הקצאה על זה. אחרי זה זה לבתי גיל זהב שיש לנו מקומות פנויים שם.

וחשוב להגיד למה המדרג הוא כזה, כי בתי גיל הזהב ודירות פנויות הן לא מרוהטות ולכן זה. ובסוף, בסוף, בסוף זה מלון האורחים הכללי של המדינה ושזה בהפעלה הגדולה.

זה סיפור אחר.

נכון, אבל זה המדרג. כאשר בעצם כשמחליטים, גם עכשיו כשהחליטו על ריענון, ראינו מתוך המלונות הפנויים, גם נעשתה הערכת מצב לגבי מה החשיפה מבחינת הביטחון האישי. זאת אומרת, להעביר את זה למלון בחיפה זה לא בדיוק הפתרון הנכון ולכן בסוף אנחנו בודקים עם הרשתות שבהסכמים מה פנוי ולפי זה מחליטים.

אבל פה דווקא אני מבין שלא פיניתם. למה לא פיניתם לעמידר?

לא, עמידר היא המסגרת הקולטת. הבית מופעל על ידי חברת שלו; הדיירים, הם שעברו לחברת עמידר, היא זאת שסיפקה את המלון, את ההסעה, את הכול, את כל השהייה במלון, ליוותה אותם, ועד החזרה.

הבנתי. כלומר לקחה אחריות על הפינוי.

בדיוק.

הבנתי, אוקיי. עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?

דיברנו על מרכיבי הביטחון. גם בצפת, ביחד עם פיקוד העורף, ואני אגיד, זה בתיאום עם פיקוד העורף, והם ביצעו את זה, תגברו את מרכיבי הביטחון בבית בצפת וגם בכרמיאל, כי אלה שני בתים שהם צמודי קרקע מפוזרים, זו שכונה בעצם. פיזרו מגוניות בתוך השכונה כדי להגביר את מרכיבי הביטחון. אני מודע לביקורת, בסוף זה לא משהו שבתוך חצי דקה יגיע. זה מגביר את מרכיבי הביטחון, בסוף לייצר - - -

זה בדרך כלל לא משומש ולא ממומש. גם מרכיבי ביטחון כאלה שמפזרים, אני הרי מכיר אותם, אלה מיגוניות כאלה של פיקוד העורף.

נכון.

חלקן, קשה לראות קשיש משתמש בהן. יש כל מיני סוגים, יש כאלה שיותר סביר, אבל גם כן, משהו שאי אפשר לעמוד בו, יש כאלה שגם לעמוד בזה אי אפשר, זה לא רלוונטי לקשיש בגילאים האלה, שהוא יתחיל עכשיו להשתחל לאיזשהו צינור כזה ששמים.

נכון.

זה רלוונטי לילד שמתרוצץ בשכונה, אבל לא רלוונטי לאוכלוסייה הזאת.

והדבר הנוסף, עלה מקודם הנושא של הערכות מצב עם רח"ל. אנחנו כן מעלים כל הזמן את פערי המיגון שלנו בבתים, כי נאמר שלא העלינו את זה, לכן אני כן. אגף הביטחון שלנו משתתף בהערכות יומיות של זה, זה עולה תמיד. יש אמירה די קבועה שיש לנו פערים במרכיבי הביטחון של הבתים, חשוב לי כן להדגיש את זה גם.

כן, אבל זה בסוף, כמו שאתה אומר, זה לא מתורגם למדיניות ייחודית כלפי הבתים האלה.

את ההערה על המדיניות כבר הערת.

כן. אוקיי, אני אשמח לפני שנעבור למשרד הקליטה, כדי לסיים את הסבב הזה על צפת, לשמוע ממשה שלו שהוא מנכ"ל החברה שאחראית על הבית הזה. איך כל האירוע הזה של הבית בצפת בכל השאלות שהעלינו כאן נראה מהזווית שלכם, של החברה שצריכה להפעיל את הבית?

צוהריים טובים. אני יצאתי כי הייתה אזעקה פה בראש העין וטיל נפל בכפר קאסם, פה בצומת, רק לידיעתכם. קודם כול אני רוצה קצת לעזור, לגבי העזרה שאנחנו נותנים למי שחסר אוכל. משרד השיכון – אנחנו ביצענו את העבודה ומשרד השיכון נתן תקציב. רכשנו מזון לחמישה ימים לכל הבתים בצפון, ובמידת הצורך, אם תהיה הלאמה או הנחיות של משרד השיכון להפעיל את זה, אנחנו נפעיל את זה כמובן. זאת אומרת, לכל דייר יש מזון יבש כמובן, אבל יש מזון לחמישה ימים. כולל בכל בית יש שתייה, יש דברים מיוחדים, פנס, כל מה שצריך, עזרה ראשונה, הכול זה נרכש ונמצא בכל בית ובית בצפון. זה דבר ראשון.

הדבר השני, לגבי אספקת האוכל. אנחנו מפעילים, נתנאל אולי לא מעודכן, היה בזה, אבל אנחנו מפעילים כל יום בדיקה של דיירים, האם הם מסוגלים לצאת לקנות אוכל או לא ואם יש חסר, אנחנו מפעילים צוותים שלנו שמשלימים את האוכל כל יום, הולכים למכולת או לפי הרשימה שהם מבקשים.

מעולה.

ויש גם כאלה, בחלק גדול מהבתים יש גם חברות או אספקה כמעט עד הבית והם מספקים את זה והם יכולים לרדת שם, אם זה בתים גדולים, לרדת ולקנות כמו קריית ביאליק, יש הרבה מקומות כאלה שכבר באים עד הבית והם קונים מה שהם צריכים, דברים מיוחדים, את זה פתרנו. כל יום אנחנו בודקים, וזו אחת מההנחיות שלנו, שמית. אם הבית, התפקיד שלה גם להתקשר לכל דייר ודייר, לראות אם יש לו אוכל או חסר לו משהו וכולי וכולי. כלומר בדברים האלה אנחנו מאוד מאוד מאורגנים.

יופי.

בצפת ספציפית, אתמול עיריית צפת שמה במתחם שתי מיגוניות, זה דווקא מבורך. למרות שאנחנו כבר ביקשנו את זה כמה פעמים, אבל כנראה הפגיעה הישירה שקרתה הייתה קטליזטור שזירז את ההתקנה ואתמול שמו שני מיגוניות, שזה גם יעזור למי שרוצה ללכת ולגשת ולהיות שמה בתקופה של ההתקפה.

נכון, הדיירים, מי שרצה לצאת, אנחנו דווקא רצינו שיצאו יותר, אבל בגיל הזה, בני 80 פלוס, לצאת גם לבלתי נודע והם לא ידעו מה קורה, לכן הם רובם נשארו כמובן בבתים שלהם. מי שיצא, הם היו מיום רביעי עד יום ראשון במלון, ביום שישי אנחנו כחברה ארגנו להם טיול על חשבוננו עם מדריך בשפה הרוסית ליפו. בקיצור, היה להם ממש כיף, אני חושב שהם חזרו עם מלא כוח בחזרה. לא כל כך רצו לחזור, אבל זאת הנחיה כמובן. זהו, זה פחות או יותר.

גם התושבים שיצאו, אמרת משפט מעניין, נתנאל, שים לב, משה, התושבים שיצאו לריענון, אתה אומר שאם הייתה אפשרות להמשיך ריענון, היו מעדיפים להמשיך, כן? הם לא כל כך רצו לחזור.

נכון, אני קיבלתי גם מכתבים על זה, אבל אמרתי גם בשבת וגם התייעצנו וזה והייתה החלטה כנראה, קיבלתי תשובה ממשרד השיכון שמוצאי שבת ניתן לפי המצב הנחיה נוספת אחרי שיקול דעת ומשרד השיכון כנראה החליט, בהתייעצות עם הגורמים שלהם, להחזיר אותם בחזרה ביום ראשון וזה מה שקרה.

הבנתי, טוב. אם כך, כשאני שומע את הדיווח של משה, דווקא לגבי תפקוד שוטף אני יותר רגוע, לפי מה שהוא תיאר פה, יש מענה, אבל אני עוד יותר השתכנעתי בתהייה האם לאור שינוי מצב של עוצמת הירי בהשוואה למה שהיה במוצאי שבת אין מקום להערכה מחודשת על חידוש ריענון, עוד פעם, ספציפית בבית הזה משתי סיבות. אחת, זה כנראה המקום כרגע הכי מותקף מבחינת תדירות הירי, ושתיים, אי אפשר למחוק את ההיבט הפסיכולוגי של החרדה של דיירים אחרי שיש פגיעה אצלך בבית, כן? זה תמיד נראה אחרת.

אי אפשר לדעת מה יותר טוב, עכשיו יורים בכל מקום. אתה לא יודע, בנסיעה, לדעתי עכשיו לנוע ממקום למקום זה הכי מסוכן.

אני לא יודע, זה כבר שיקול שתעשו, אבל תדירות הירי שונה בכל מקום. זה נכון שהיה ירי על כביש שש, אבל בסדר, היה פעם אחת, ואם יורים כל שעה על צפת זו תחושה אחרת לגמרי של האנשים שאין להם גם פתרונות מיגון. זה לא מצב שאתה יכול לעבור ופשוט לגור בממ"ד בדירה שלך ולישון שם לצורך העניין.

נכון, נכון.

זה מצב אחר. אוקיי, אז אני ממליץ לכם לשקול את זה ספציפית. כדי לסיים עם משרד השיכון, לפני שעברנו לקליטה – אתם יודעים מה? אני אעבור לקליטה כי אלה שתי החברות שרלוונטיות גם לשיכון ולקליטה, לכן נשמע את החברות כבר ביחד. אולגה, מה אצלכם?

שלום לכולם, אולגה דדון, סמנכ"לית דיור. קודם כול אני אציין שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, הדוק ורציף גם עם רח"ל וגם עם פיקוד העורף בכל הקשרי הפינוי והמיגון. אין אצלנו בצפון פערי מיגון למעט מקבץ אחד שגם שם זה לא פער מיגון, פשוט מדובר במקבץ עם מקלט ולא ממ"קים וממ"דים כמו בשאר המקבצים. תכף נחזור אליו, בהמשך.

כשאת אומרת אין פערי מיגון, למה את מתכוונת?

יש לנו ממ"קים בכל המקבצים, בחלקם יש ממ"דים, ויש לנו מקבץ אחד בבית העמק שמדובר בבתים עם מקלט חיצוני, אבל שם יש לנו 29, אם כבר אנחנו נמשיך משם, יש לנו 29 דיירים במקבץ בסך הכול. הצענו להם לעבור למקבצים אחרים כי יש לנו לאן להעביר, לא הייתה היענות. זאת אומרת אנשים לא רצו להתפנות.

אני רק אעיר בסוגריים שכבר דיברנו, מה שאמרנו על שיכון זה נכון גם עליכם. ברוב המקומות ממ"ק זה טוב בשביל לסמן וי בטבלה, בפועל, זה כלי מיגון שלא משתמשים בו אלא הם כן עוברים לשהייה קבועה בתוכו שזה כמובן כבר מצב חירום של ממש.

דווקא כן. אני רוצה פה, דווקא כן משתמשים, גילי תעיד. יש לנו קבוצת וואטסאפ משותפת עם כל מקבצי הדיור יחד עם עמידר שעמידר היא הגוף המפעיל את המקבצים מטעמנו ודווקא עכשיו קיבלנו דיווח מכמה מקבצים, עוד לפני שזה התפרסם קיבלנו מהם על האזעקות ושדיירים נמצאים בממ"קים והכול מסודר, כך שאנחנו יודעים שכן יש.

מהניסיון שלי של הביקורים בבתים כאלה, אני שומע - - -

אני לא יודעת להגיד לגבי כולם כמובן, אבל אנחנו יודעים, במיוחד אחרי הדרכות שנעשו בחודשים האחרונים יחד עם אגף הביטחון אצלנו ופיקוד העורף בכל המקבצים בשפות, ההיענות הייתה מאוד גבוהה, מעל 90% מהדיירים, ומי שלא נכח, השארנו להם ברושור בשפות. ובמקביל, ביתר שאת בחודש האחרון עשינו תרגילי פינוי עם פיקוד העורף, עם אגף הביטחון והרשות המקומית, אם אני לא טועה, זה בירושלים, נהריה ונתניה. ממש תרגילי פינוי למקרה שבתקווה שלא נצטרך, אנחנו עושים את זה במקבצים.

יש לנו קשר רציף עם המקבצים על בסיס, אם היה עד לפני כמה ימים יומי, עכשיו כבר שעתי. כמו שאמרתי, יש לנו קבוצת וואטסאפ, העדכונים 24/7, גם בסופי שבוע, על כל תרחיש, על כל צורך. הבנות של גילי, אנחנו באגף, אגף הביטחון, כל צורך שעולה משם עולה מיד ואם אפשר - - -

אני אשאל משהו ספציפי למשל. חלק מהבעיה במצבים כאלה זה חוסן נפשי.

נכון.

עכשיו, במשרד השיכון יש מסגרת שאומנם היא מוגבלת בשעות, אבל היא נותנת איזשהו מענה של עובד סוציאלי. במקבצי הדיור של משרד הקליטה אין. מה הפתרון שאתם מפעילים לאוכלוסייה בכזה מצב?

קודם כול, המשרד פועל בשיתוף פעולה צמוד עם מרכזי החוסן בצפון המופעלים על ידי עמותת משאבים וגם מממן חלק מהפעילות. יש לנו עו"סית מחוזית שנמצאת בקשר עם מרכזי החוסן, עו"סיות מחוזיות של המשרד שנמצאות בקשר, אם יש פערים, היא יודעת לעשות את החיבורים.

אבל איך זה עוזר לתושב? אני תושב עם חרדה במקבץ דיור של משרד קליטה, אם אני בבית גיל הזהב, אני ניגש - - -

פה אתה ניגש לאם הבית?

לאם הבית, גם שם אני ניגש לאם בית, אבל שם אם בית יודעת לתת לי שעות של עו"סית, כי יש, כי לכל בית גיל הזהב יש שעות לפי ההסכם ויש מישהי שעובדת בזה. עוד פעם, זה לא 24/7, כן? אבל - - -

ופה אם בית יודעת ליצור קשר עם עובדי המשרד, איתנו או עם עמידר או עם עובדי המשרד בשטח.

ואז מה?

עובדי המשרד בשטח יודעים ליצור קשר עם העו"סיות שלנו, של המשרד, יש לנו עו"סיות במשרד.

והן יגיעו לבית?

והן ייצרו גם קשר עם חוסן, יידעו לעשות את החיבור.

מה זה חיבור?

בין חוסן לבין - - -

בסוף יגיע מישהו לבית לשוחח עם דיירים?

אני מאמינה שכן, אני מוכנה לבדוק.

קרה אי פעם?

לא בדקתי, אני מוכנה לבדוק.

גם כן, זו אוכלוסייה, את יודעת, כשאין לה את זה ביד היא גם לפעמים לא תבקש כי היא לא יודעת שהיא יכולה לבקש.

הדרישה, הבקשה והפער יעלו מידי אימהות הבית, אנחנו נדע לתת מענה, אני מוכנה לבדוק.

סתם, אני אביא רק דוגמה, זה לא רלוונטי לצפון. כשביקרתי בבית בשדרות, הם דווקא שיבחו הכול, והנושא היחידי שהם הצביעו עליו, הם אמרו, אנחנו כן צריכים ליווי פוסט-טראומה, כי אלה דיירים שראו ירי ברחובות מול הבית שלהם, ניסיונות פריצה לבית שלהם, ואנחנו מרגישים שעכשיו זה פתאום מציף וכולי ואין להם פתרון.

דווקא בשדרות אני מופתעת לשמוע כי אני יודעת שבחוסן פועלים שמה. שוב, אני לא רוצה להתחייב למשהו, אני רוצה לבדוק.

אני אומר לך שבמבחן המעשה, כשישבתי עם דיירים, גם אם הבית אישרה את זה, אמרה אין לנו פתרון, אני פניתי לעירייה כי יש מערכת חוסן עירונית גם, והם בינתיים לא הצליחו לספק לנו פתרון קבוע. היו מפגש פה, מפגש שם, אבל לא משהו מובנה, מסודר. וזו דוגמה לבית שבאמת עבר טראומה, כלומר, אלה אנשים שראו מחבלים ליד הדלת שלהם, אפילו בתוך הבניין, נכנסו ויצאו, כן? זה אירוע. וראו ירי ברחובות והכול. זו סתם דוגמה. אם זה שם לא עובד, איך זה עובד בצפון?

לא, אני אבקש לבדוק אם היו פערים שלא קיבלו מענה.

מאה אחוז שהיו, זה אני אומר לך מהביקור לפני חודש, משהו כזה, מאה אחוז היו פערים. אני גם פניתי לראש העיר, אולי זה נפתר משם מאז, אבל צריך כך או אחרת לסגור את הפער הזה. זה סתם בסוגריים, אפרופו שדרות, אבל זה מעלה אצלי תהיות, אם במקום כזה אחרי כזה אירוע לא קורה, אם זה באמת נותן מענה אמיתי במקומות בצפון שברוך השם עוד לא הגיעו לכזאת דרגה של טראומה, אבל עדיין.

אני מניח, סתם אני מסתכל על המפה שלכם, אין לכם צפת למזלכם, אבל אני מניח שנהריה, המצב פחות סימפטי כבר תקופה והם כן חווים חוויות מורכבות. קצרין גם כן, בקצרין היו פגיעות ישירות. אומנם לא בבית שלכם.

לא בבית שלנו.

לא בבית שלכם, אבל היו פגיעות ישירות בבתים. זאת אומרת שקצרין זה מקום שיחסית מופגז וגם התדירות יכולה לגדול. עוד פעם, זה לא כמו צפת, אבל בהסתכלות על המפה אלה שני מקומות שמיד קפצו לי כמובן, יש הרבה מקומות אחרים שנכנסו כבר לטווח הירי, אבל לא בתדירות כרגע שיכול להיות שמייצרת בעיית חוסן אמיתית, אנשים גם לא פעם ראשונה שהם חווים את זה, רובם. למרות שתושבי הצפון פחות מתורגלים, אלה שלא היו פה בלבנון השנייה לא כל כך חוו אירועים כמו הסוג הזה ויש הרבה שעלו אחרי זה, כך שהם לא חוו את החוויות של לבנון השנייה. ולכן כדאי לשים לב לנקודה הזאת, כי בגלל שבשונה מבתי גיל הזהב, אצלכם אין את השירות הזה בקבוע, בתקופה הזאת של מלחמה צריכים לחשוב איך לעשות אותו.

גם באמצעות הרשות כמובן, הרשות המקומית.

רשות לא תרים את זה.

לא אני לא אומרת, אני אומרת שאני אבדוק איך. בסדר.

אבל אני מציע לכם לשים זרקור על הנקודה הזאת, האם לא כדאי בבתים הצפוניים, לפחות אלה שבתדירות ירי יותר גבוהה, לתת באופן ממוקד כרגע איזשהו שירות ליווי יזום, לא לחכות שמישהו יבוא וזה, אלא להציע שירות כזה בשפה הרלוונטית כמובן, זה מה שרלוונטי. אגב, הבעיה של שדרות זה לא שאין, אבל הם צריכים דובר רוסית כי אין להם שום טעם במשהו אחר וזה אין.

כן, ברור. כאמור, הסברתי לכם על הדרכות ועל התרגילים שאנחנו עושים, גם אצלנו יש תוכנית פינוי שאושרה על ידי רח"ל, התוכנית אצלנו עובדת גם בשיטת הרמזור, מהדחוף ביותר בהם בדרגת החומרה. אנחנו דיברנו מקודם על בית העמק, שהוא מבחינתנו המקום הכי רלוונטי לפינוי וכאמור, הדיירים - - -

גיאוגרפית איפה זה, בית העמק?

קיבוץ בית העמק.

איפה זה? מתנצל על הבורות, אם מישהו יכול.

לא יודעת, זה הכי צפון, קיבוץ בית העמק.

בגליל המערבי.

אוקיי.

לי אישית יש בעיה עם הגיאוגרפיה, לסמן אזורים.

בסדר, פשוט רציתי להבין גם כן מבחינת עוצמת האיום, וגליל מערבי זה אזור יחסית מופגז.

אבל גם אנשי אגף הביטחון שלנו נמצאים, מסיירים בכל מקום, מכירים, יודעים. לאחר מכן יש את מקבץ נהריה ועכו, בגלל הקרבה, לא בגלל שיש פערי מיגון כאלה, אלא בגלל הקרבה לגבול ועוצמת הירי.

כן. וקצרין לדעתי גם.

קצרין גם.

אני לא חושב שיש הבדל. להפך, קצרין לדעתי כרגע יותר מאוימת מעכו למשל.

הקדמת אותי. קצרין, זה הוכנס לאחרונה בעקבות האירועים שהתרחשו לאחרונה. יש לנו הסכמה, כפי שדיברנו גם מקודם, בפעמים הקודמות, יש לנו הסכמה עם אוניברסיטת אריאל לפינוי למעונות אם נדרש, של המקבצים שציינתי מקודם.

זה הסכמה שתהיה בתוקף גם כשתתחדש שנת הלימודים והאוניברסיטה תהיה פעילה?

זהו, כרגע יש לנו עוד חודש עד להתחדשות שנת הלימודים, זאת אומרת שיש לנו עוד חודש לבדיקת הנושא וכפי שאמר נתנאל מקודם, גם לנו יחד עם הסוכנות יש חלק מהמלאי לפינוי וגם לנו יש את הבתים שלנו במקבצי הדיור שגם לשם אנחנו יכולים לפנות את האנשים. וכמובן מלון זו כבר אופציה, גם באותה שיטה, זו אופציה.

אוקיי, בסדר גמור. עוד משהו?

גם אנחנו סיפקנו מזרנים, אוכל יבש ומים בחודשים האחרונים.

ומה לגבי ההיערכות באמת מהסוג ששמענו עכשיו ממשה שלו, של פתרונות למקרה של התגברות הירי לאנשים שלא מפחדים לצאת מהבית של מוצרים בסיסיים, מוצרי מזון, תרופות ומוצרים בסיסיים?

אנחנו סיפקנו מוצרים יבשים.

זה משהו אחר, זה פק"ל חירום למקרה שקרה משהו, שום דבר לא מתפקד, אין מה לקנות, נשארים בממ"ד קבוע ויש מה לאכול ולשתות. זה בסדר, זה חשוב מאוד שנעשה, זו התארגנות כוללת וטוב שכך. אני שואל כרגע על שגרת חירום, לא על מצב חירום של ממש.

אנחנו לא מספקים מזון, לא הייתה לנו אספקת מזון מלבד ההתחלה של המלחמה בחלק מהמקבצים, לאו דווקא בצפון. אין לנו אספקת מזון כמזון ולא לשעת חירום.

כן, לא אספקה שאתם צריכים לממן אותה, אלא פשוט אספקה שצריך לארגן אותה.

אבל כן יש לנו כמו במשרד השיכון, יש לנו הנחיה לדיירים להכין תיק חירום שיהיה מוכן.

עוד פעם, זה למקרה פינוי. אני ממליץ לכם, בוודאי בבתים שאתם צופים אולי התגברות ירי משמעותית, לחשוב על פתרונות מהסוג הזה כמו שמשה שלו הזכיר על כל הבתים שלהם עכשיו בצפון ובטח בבית הזה בצפת.

אתה יודע שאצלנו זה מצב שונה, אין לנו חברות שמנהלות.

אני יודע, יש לכם את עמידר שמנהלת, כל בית יש לו מפעיל.

נכון. זה שונה.

אבל יש דרכים לסדר את זה. זה יכול להיות דרך מערכי מתנדבים שדווקא תמיד בתקופות כאלה הם מוכנים, זה יכול להיות דרך פשוט אילו שהם קשרים, ספק כזה או אחר שמוכן לספק כזה שירות עד הבית. יש פתרונות, כן.

בסדר, אנחנו נחזור ונבדוק את זה.

אני מציע דווקא בגלל שאין לכם חברה, אני יותר מוטרד. כי כשיש חברה, היא עושה מדיניות כוללת ופה אתם עובדים מול עמידר ועמידר מפקח, כל בית זה שחקן אחר.

אוקיי, אז שמענו את משרדי השיכון והקליטה. האם עמידר ועמיגור רוצים להוסיף משהו?

כן. טוב, קודם כול יש פה הרבה נושאים, אני אגע בנושא האחרון, של המזון. אנחנו, למעשה לפני כבר מספר חודשים, כל בתי גיל הזהב של עמיגור מדרום עד צפון צוידו במזון לחירום, מזון יבש שהוא סגור במחסנים ומוכן לשעת חירום שיהיה להם לחמישה ימים באמת מזון, זה נעשה.

כן, זה מה שצוין פה.

במקביל לזה, אנחנו לפני שבועיים מנתניה צפונה חילקנו כ-2,500 סלי מזון בעלות של 200 שקלים לסל מזון שבו יש מזון שהדיירים קיבלו מכתב שהתבקשו לשמור אותו לזמן חירום בחדרים שלהם, בדירות, שיהיה להם מה לאכול בתקופה הזאת. החל מתחילת שבוע הבא אנחנו מחלקים לכל הבתים בצפון, לכל הדיירים סלי מזון, אנחנו קוראים לזה סל מזון רטוב שזה אומר ירקות, פירות, מוצרי חלב, לחם, ביצים, כל המוצרים שהם צריכים צריכה יומיומית, החל מתחילת שבוע. רצינו כבר השבוע, אבל הדיירים, מבדיקה שאנחנו דיברנו עם דיירים בבתים אצלנו, כולל נהריה וקריות שהם אזורים מטווחים מאוד ביקשו להמתין עם זה, אמרו שבינתיים יש אוכל וגם המשפחות מביאות. אבל בשבוע הבא אנחנו כבר מחלקים, אנחנו גייסנו כספים, הסוכנות היהודית.

אני הייתי מציע לכם אולי לשקול כן לחלק לראש השנה.

אנחנו נבדוק את זה, אני לא חושב שזה אפשרי כבר מבחינת חלוקה, אבל יש לנו, אני מציע פה לכל מי שגם - - -

עלולה להיווצר בעיה. זו גם תקופה ארוכה שממילא הכול סגור, ואם יש צפי להסלמה, שני האירועים האלה יכולים לפגוש אחד את השני ולייצר בעיה.

אנחנו ערוכים גם לחלוקה עצמית, כולל רכב ממוגן של הסוכנות היהודית, ממוגן ירי עם נגרר. יש לנו כבר היערכות משמעותית לאירוע קטסטרופלי, ככה אנחנו גם מסתכלים על זה. אבל בכל מקרה בשבוע הבא כל הבתים יקבלו את המזון הזה. אימהות הבתים גם יודעות שגם קשישים שצריכים משהו מיידי וצריך לסייע ולקנות, אנחנו רוכשים. אם הבית, עובדי הסניף יבואו, יקנו, יחלקו, עושים את זה כל הזמן.

גם הנושא של התרופות שנגענו, הבעיה היא לא ברשימות של התרופות. דרך אגב, יש לי פה קלסר, זה קלסר שיש לכל הצוותים, אצלנו יש פה רשימות של דיירים עם תעודות זהות ותרופות והכול. דרך אגב, אחת הבעיות שאנחנו חושבים עליה, מה יקרה אם לא יהיה מחשוב, אם לא יהיה חשמל אפילו להדפיס, לכן הכול מודפס ומוכן.

אבל אחד המקרים שנתקלנו בו בהיבט של תרופות דווקא היה באשקלון בימים הראשונים של המלחמה בדרום, שקשיש עמיגור שגר בדיור ציבורי אבל בבית פרטי חטף פגיעה ישירה. הוא היה בשירותים וניצל, כל הבית קרס. וכמובן הייתה תרופה, הוא לא ידע מה קורה איתו, וכשפינינו אותו פתאום הוא אומר רגע, אני צריך תרופות לסוכר, ללחץ דם, למחלה כזאת, למחלה אחרת. הייתה בעיה, לא היה לו כרטיס קופת חולים, כלום, והיינו צריכים, מנהל הסניף הלך בקשרים אישיים שלו לבית חולים ברזילי והצליח לברר. אנחנו מעודדים, אומרים לאימהות הבתים, קחו הביתה כל יום את הרשימה של הקשישים עם בני המשפחות, עם רשימת התרופות, עם הכול שיהיה לנו מה קורה במצב של פינוי.

כמו שאמרתי, ספק, אנחנו ערוכים עכשיו כל שבוע לחלק סלי מזון, אנחנו מתוקצבים כבר מהסוכנות היהודית, כספים שהיא גייסה, והם יחולקו. בהיבט של מיגון, רוב הבתים שלנו הם בתים ממוגנים עם מרחבי מיגון קומתיים. אנחנו כן מקבלים דיווחים, אני גם רואה תמונות ואני גם הייתי באזעקות, קשישים כן נכנסים, לא כולם. אנחנו מעודדים אותם מאוד להיכנס, אנחנו שמנו בתיבות הדואר בשבוע האחרון לכל דייר מכתב שבו אנחנו נותנים דוגמאות גם למקרים של אנשים שניצלו כתוצאה מכניסה למרחב המיגון ברוסית, בעברית, באמהרית, הכול חולק בתיבות הדואר, נתלה על לוחות המודעות. ויש כל הזמן, העובדות הסוציאליות, אימהות הבתים עוברות בדירות, מדברות עם הקשישים ומנסות לשכנע.

אנחנו הצענו על חשבון החברה לדיירים שסובלים מבעיות דיאליזה שצריכים מכשירי מחוללי חמצן לפנות אותם לבתי מלון או לבתים אחרים של עמיגור, הם לא מעוניינים. חלקם אמרו שאם המצב יהיה קשה יותר הם יעברו למשפחות, אבל הצענו את האפשרות הזאת. אנחנו ערוכים גם בנושא של פינוי, אנחנו הכנו דירות ריקות של עמיגור במרכז ודרום הארץ, בעיקר בדרום הארץ ששם יש יותר, לצערי, דירות פנויות. ואנחנו נפנה אם צריך.

גם בתרחיש חירום של פגיעות ישירות שיהיה אם יהיה, המלונות כולם יהיו מלאים. יש לנו רשימה של מלונות והכול, אבל גם אם זה יהיה, אנחנו באמת רכשנו אלפי מזרונים שאם יהיה צורך, אנחנו נפתח גם בממ"קים, גם במועדונים של בתים אחרים על מנת שיהיה פתרון מיידי לקשישים, שנוכל לתת משהו.

וכמובן, כולם פה הזכירו את הסוכנות היהודית, אבל כן, כמובן הסוכנות היא חברת האם שלנו ואנחנו נעביר למרכזי קליטה. יש לנו כל הזמן את המיקומים, אנחנו בקשר רצוף איתם לגבי המעבר של קשישים.

שיתוף הפעולה עם משרד השיכון מצוין, יש קשר יום-יומי עם נתנאל והצוות שלו ועם הביטחון. יוצאות הנחיות מאוד מסודרות, יש התייעצות קבועה. אני יכול להגיד לך, ביום שישי, ממש בכניסת השבת עוד נתנאל התקשר להתייעץ באיזשהו נושא. אני חושב שיש פה צוותים, אני רוצה להגיד פה מילה טובה.

שני דברים לפני המילה הטובה לגבי המקלטים. עמיגור יצא לפרויקט מיד אחרי פרוץ המלחמה בדרום להשלמת פערי מיגון. זאת אומרת בניית מרחבי מיגון קומתיים בבתים שאין לנו. בסך הכול בעמיגור אלה כשמונה בתים, ארבעה בדרום וארבעה באזור הצפון. לצערי הרב, למרות שכולם כבר ראו מה משמעות המיגון אנחנו עדיין חווים קשיים, לא מכל הרשויות, אבל חלקן בצפון, חלקן אני מעריך שאתה מכיר גם איזה יישוב יש בעיה איתו. לוקחים את הזמן בהוצאת ההיתרים. תקציב, הועמד תקציב של - - -

אל תגיד של חיפה.

הועמד תקציב של - - -

צדקתי?

הועמד תקציב של 100 מיליון שקלים שהסוכנות היהודית העמידה לטובת העניין מתקציביה ואנחנו עדיין ממתינים להיתרים. חלק מרשויות עובדות מהר וחלק לא.

אני מציע בנושא הזה, תוציא אליי מכתב רשמי בהמשך לוועדה על מקומות כאלה ואז אני אפנה לראש העיר חיפה. בסדר, לא, אבל אני מעדיף לצרף.

מה יכול להיות יותר חשוב עכשיו מבניית מרחבי מיגון קומתיים? אנחנו על זה, הסוכנות העמידה תקציב והעולם היהודי התגייס.

ברור, לא יעלה על הדעת שהרשות היא זאת שתעכב. תוציא הסבר על כל מקום כזה, כמה זמן זה תקוע, איפה, מה, מי עם ציון מדויק של איזה מקום וכן הלאה ואני אוציא את זה עם מכתב נלווה שלי, פנייה לראש העיר אם בקשת התייחסות.

תודה רבה. ודבר אחרון שאני רוצה להגיד פה וזה צריך להגיד, אני חושב שאני יכול להגיד את זה בשם כולם פה, גם בשם עמידר וגם שלו.

אגב, אם לא יעזור, ניסע לחיפה, כבר ניסינו את זה גם.

נכון.

אני רוצה להגיד פה באמת מילה טובה לצוותים, צוותי בתי גיל הזהב. אני מדבר על אימהות הבית, העובדות הסוציאליות, עובדים כבר תקופה ארוכה מאוד, אצלנו עוד לפני מתן ההנחיות של המשרד עבדו כבר בשישי שבת. עובדים קשה, לעבוד כל יום עד 19:00, להגיע לפעמים אחרי 19:00, כל שישי שבת, לעבוד השבוע גם את ערב החג, גם למוחרת, כל יום לבוא לעבוד. חמישי, שישי, שבת, תחשבו מה זה לבוא, לא להיות עם בני המשפחה. הן מקריבות, הן עושות את זה, השכר שלהן הוא לא שכר גבוה ואני באמת רוצה מפה להביע את ההערכה שלי, אני חושב בשם כל החברות פה, לאימהות הבתים ולצוותים שעושים באמת עבודת קודש חשובה, מסייעים לאוכלוסייה.

בסוף, אני שמח שאתה הדגשת את זה לאורך כל הדיון שבסוף אלה קשישים, אלה קשישים שהם צריכים סיוע. אנחנו רואים אותם עם הליכונים, אנחנו יודעים כמה הם זקוקים לשעות סיוע ותמיכה. אנחנו דרך אגב העמדנו גם תקציב מיוחד לטובת חוסן, גם פרטני וגם קבוצתי. בדרום עשינו את זה בכל האתרים של עמיגור, אנחנו גם העמדנו עכשיו בצפון ואנחנו נטפל בזה. אבל באמת התודה וההערכה שלנו גדולה מאוד.

תודה. עמידר, אתם רוצים להוסיף משהו? לא חייבים, רק אם יש מה להוסיף.

אני רק אוסיף משהו באמת חשוב. העבודה בשיתוף פעולה היא כל כך חשובה, במיוחד ברגעים שאנחנו בדילמה, לא יודעים מה לעשות, תמיד אנשים זמינים 24/7, שזה לא ברור מאליו. שיתוף הפעולה של מנהלי המקבצים, שזה גם, חשבנו שיש שם קושי, אבל הם תמיד עונים, תמיד אחרי האזעקה הם מדווחים מה מצב הדיירים, אם יש מקרים חריגים. אנחנו גם נערכנו עם תיקי חירום של כל נתוני הדיירים במידה ולא יהיו לנו אמצעים דיגיטליים.

מעבר לזה, אני רוצה לשתף אתכם שבפינוי בצפת של הדיירים, הפינוי יכול היה להיות אפילו יותר מהיר, פשוט הייתה היענות מאוד נמוכה בקרב הדיירים עצמם. מנהל המחוז שלנו ומנהל הסניף עודדו שם דיירים לצאת להתרעננות וגם בתוך המלון יש קושי לדיירים. אני רוצה להגיד לכם שאני ברמה אישית קיבלתי אותם במלון וראיתי שאפילו להיכנס לחדרים ולהדליק תאורה עם הכרטיס הם לא יודעים. זאת אומרת, גם שם היה צריך ללוות כל אחד.

בסדר, לומדים את זה, ברור. כל שינוי כזה - - -

כן, כלומר, גם הפינוי הוא עבורם לא פשוט.

ברור, בגיל כזה זה ברור. לכן אני אמרתי, זו העמדת אופציה, לא כולם, יש כאלה שלא אוהבים את זה ומצד שני יש כאלה שלהפך, שלא רוצים לחזור אחרי זה.

אני רק אגיד מילה.

הנה, יש, אצלם יש.

בגלל זה גם, כמו שאמרתי מקודם, בהחלטה שלנו יש מסגרת קולטת. זה לא שהם הולכים למלון, אלא יש מסגרת שמנהלת את זה.

ברור, הבנתי. טוב, אני רוצה לסכם את הדיון כי חרגנו גם קצת בזמן. כמה נקודות, קודם כול, אני רוצה בסיכום להעיר לרח"ל ולפיקוד העורף שאני חושב שזו שגיאה גדולה שהם לא ממקדים מדיניות ייחודית לבתי גיל הזהב של משרד השיכון ומקבצי הדיור של משרד הקליטה. מדובר על אוכלוסייה ייחודית עם מאפיינים ייחודיים שמאוד מקשים גם על ההתגוננות וגם על התפקוד השוטף, ולכן לא יכול להיות שהתשובה היא שהמדיניות היא כמו כולם ומחכים לקביעת המדיניות הכוללת או שזה באחריות המשרדים ושיעשו מה שהם יכולים ומבינים.

אני הייתי מצפה מרח"ל ופיקוד העורף לתת את הדעת על המאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הזאת ולפתח תו"ל מסודר של מדיניות ייחודית גם לפינוי, גם לריענון, גם לסיוע באספקת מוצרי בסיס, לכל הדברים שעלו כאן לדיון. זאת נקודה אחת.

נקודה שנייה, אני דווקא רוצה לציין לחיוב גם את המשרדים, גם משרד השיכון וגם את משרד הקליטה וגם את החברות הרלוונטיות, עסקנו פה רק עם אלה שעם הפנים צפונה, בעיקר על ההתארגנות ברבדים הבסיסיים.

אני רוצה לבקש ממשרד הקליטה, כמו שאמרתי, לשים דגש על נקודה של סיוע יזום בתחום החוסן, בטח בבתים הרלוונטיים, שיהיה יותר תדיר ויש ציפייה גם שימשך או יתוגבר אפילו ולחשוב מה הפתרונות שאפשר לתת לפחות לזמן קצר בתחום הזה.

וכנ"ל לגבי הסוגיה של פתרונות לאספקת מזון ומוצרים בסיסיים לשגרת חירום. עוד פעם, לא למצב חירום שעוברים למזון יבש של חמישה ימים, זה פק"ל שהבנתי שקיים, אלא לפתרונות של שגרת חירום בכמה מקומות שזה רלוונטי. בחיפה זה עוד לא רלוונטי, גם מחר יכול להיות, אבל בנהריה אני חושב שזה כן יכול להיות כבר רלוונטי. כלומר, בהתאם למצב בשטח לחשוב מה הפתרונות שאפשר לספק לבתים מהסוג הזה. וכמובן, כמו שאמרנו, אני מצפה, ממתין למכתב של חברת עמיגור לגבי קשיים שיש לה מול עיריית חיפה בקבלת אישורים לבנייה של המרחבים הממוגנים וננסה לתרום את חלקנו בזירוז של התהליך הזה.

תודה רבה, שנה טובה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:19.