פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



31
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
03/09/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 97
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שלישי, ל' באב התשפ"ד (03 בספטמבר 2024), שעה 11:31

מניעת אלימות במשפחה - יישום התיקונים האחרונים בחוק בעניין איזוק אלקטרוני וחובת טיפול

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
יואב סגלוביץ'
מטי צרפתי הרכבי

עאידה תומא סלימאן

סאיד תלי - מנהל תחום טיפול באלמ"ב, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

קרני זמיר - מנהלת תחום אלמ"ב - הערכת מסוכנות, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

אילת ששון - לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

מוריה ארליך - לשכה משפטית, משרד הרווחה והביטחון החברתי בישראל

הילה בוסקילה
עידו אבגר
–
–
לשכה משפטית, הנהלת בתי המשפט
מרכז המחקר והמידע של הכנסת

אפרת רותם - מנהלת חטיבה ארצית, איגוד העובדות והעובדים הסוציאליים

לילי בן עמי - מנכ"לית, פורום מיכל סלה

אורלי עובדיה - דוברת, פורום מיכל סלה

מיטל גרייבר שורץ - מנהלת תפעול פרויקטים בכירה, פורום מיכל סלה

מאירה בסוק - עו"ד בלשכה המשפטית, נעמ"ת

הודיה מויאל - מנהלת קשרי ממשל, שדולת הנשים בישראל

עומר שטיינמץ הסקל - ממייסדות בונות אלטרנטיבה

ורד בר - מנהלת היחידה לקידום מדיניות וחקיקה, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן

ליאת גרוסמן תמיר - לשכת הממונות למניעת הטרדה מינית, עיריות ומועצות מקומיות

ד"ר חנה קטן - נשות תקומה שוברות שוויון, מועצה לאומית לבריאות האישה

עינת ברזילי - דוברת, קול"ך - פורום נשים דתיות

רוחמה גמרמן - פורום של תקווה לנפגעות ונפגעי כתות ובני משפחותיהם

יורם לוי - חברת G1

אברהם ילינק - חברת G1

ורד מלכה לוי - קידום מעמד האישה בקבוצת יחד אנחנו כוח

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

ר' - נפגעת אלימות

קרן בן הרוש - יועצת מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

ענבל אביב
–

רכזת הפורום, פורם העמותות המפעילות מקלטים

ענת מימון

דלית אזולאי

חבר תרגומים, יפית גולן


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.



מניעת אלימות במשפחה - יישום התיקונים האחרונים בחוק בעניין איזוק אלקטרוני וחובת טיפול

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתכנסים פה, אומנם אני פותחת בבוקר טוב, אולי צריך יותר לפתוח שבעזרת השם יהיו בקרים טובים יותר. אנחנו מתכנסים כאן, מכנסת את הוועדה אחרי שבוע מאוד מאוד קשה לעם ישראל ובוודאי למשפחות של החטופים שנרצחו.

אני רוצה לשלוח מכאן את התנחומים, בשם כולכם אני משערת. הלב שלנו איתם. אני עצמי נכחתי בשתי לוויות: של עדן ירושלמי, ואתמול ליווינו למנוחת עולמים את כרמל גת. כל כך הרבה פעמים העלינו כאן את השמות של הנשים האלה שהן עולם ומלואו, המשפחות שלהן נאבקו עליהן חודשים רבים.

11 חודשים שהנשים לצד יתר החטופים שרדו את הנורא מכל, את התופת להיות בשבי האכזרים ביותר שבאויבינו. לצערנו זה הסתיים בצורה הקשה ביותר, הרצחנית ביותר. ובתוך זה, אנחנו ממשיכים גם לדון בעניינים כביכול שבשגרה, כי מבחינתי הנושאים שיושבים על הפרק, אי אפשר לראות אותם כנושאים שבשגרה, הם נושאים של חירום, של הצלת נפשות.

20 נשים נרצחו מתחילת השנה. לילי, תקני אותי אם אני טועה. מאז ה-7 באוקטובר, זה מספרים בלתי ייאמנו, ובכל פעם שאנחנו מתכנסים, כולנו תפילה ותקווה לעשות הכול מחד שהמספרים ירדו, ומצד שני נשארים בסוג של תדהמה אל מול המספרים הרצחניים שנשים עדיין נשחטות, נורות למוות בצורה אכזרית וממש נרדפות עם סיפורים מזעזעים, שרק לאחרונה נחשפתי – אני חושבת שכולכם – לסיפור קשה, על בן זוג שהזריק תקופה ארוכה לזוגתו אקונומיקה וחומצות לתוך הגב.

אנחנו מדברים על אכזריות קשה מאוד. פסיכופת, אבל את יודעת, לעיתים גם אנחנו עושים להם הנחות כאילו מדובר באנשים שהם לוקים בנפשם. יש כאלה שממש לא לוקים בנפשם, הכול מתוכנן, מודעים היטב למעשים שלהם, וזה מצריך מאיתנו את המשך המאבק ולא בכדי אני אומרת המשך.

אני חושבת שבשנים האחרונות גם הכנסת וגם הממשלה עשו צעדים גדולים אבל לא מספיקים, כולל גם השותפות שיושבות כאן והנציגות של ארגוני הנשים, וזה לא צריך להיות רק מאבק של ארגוני הנשים, ואנחנו כמובן בוועדה החשובה הזאת, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשווין מגדרי ממשיכים לעסוק בנושא הסופר משמעותי והראשון במעלה.

אז אני פותחת בדיון בנושא מניעת אלימות במשפחה, איזוק אלקטרוני וחובת טיפול מעקב אחר יישום חקיקה. אנחנו נתחיל – גברתי היועצת המשפטית של הוועדה – בחקיקה, תתני לנו סקירה קלה. וכמובן אני רוצה לברך אותך חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מי שמקדמת את החוק, יוזמת החוק, התיקונים, וגם עוקבת באופן אדוק אחר היישום ואחר הנושא. וגם הצטרף אלינו חבר הכנסת סגלוביץ'. אנחנו נתחיל בבקשה, עו"ד ענת מימון.

טוב, אז אני רק אגיד שהדיון שלנו מתמקד בשני התיקונים האחרונים שנעשו לחוק למניעת אלימות במשפחה. תיקון אחד, תיקון מספר 18 עוסק בהפניה לטיפול. זה תיקון שחוקק פה בוועדה אצלנו. והתיקון השני, תיקון מספר 19, עוסק באיזוק האלקטרוני. הוא חוקק בוועדה לביטחון לאומי.

אני טיפה רק אעיר לגבי התיקון שנחקק אצלנו בוועדה. למעשה החוק למניעת אלימות במשפחה זה חוק שמשלב בתוכו גם את הפן הפלילי, שמאפשר הוצאות צו הגנה והתהליך הפלילי לעניין הטיפול במי שנוקט באלימות. אבל גם יש בו גישה טיפולית.

הוא נחקק בשנת 1991, ובשנת 1996 נוסף סעיף 2 א' לחוק שקבע התחייבות לקבלת טיפול מצד המחויב בצו הגנה, אולם שם היה כתוב שבית המשפט רשאי עם מתן צו ההגנה להפנות את אותו מחויב בצו לגורם מטפל.

בהמשך, בשנת 2021 הוגשה הצעת חוק, שלמעשה ההצעה הזאת הוגשה מתוך הבנה שעל אף התיקון שנעשה בשנת 1996, התברר כי רק עשרות מקרים הופנו לטיפול. ולכן כדי להעמיק את הנושא הזה של הטיפול במניעת אלימות במשפחה, נחקק פה החוק שקבע למעשה שינוי שבית המשפט יהיה מחויב להפנות את אותו מחויב בצו לקבלת תסקיר, ואז ככל שהתסקיר יתאים וההערכה תהיה מתאימה, אז הוא יהיה רשאי להפנות אותו לקבלת הטיפול.

החוק הזה נקבע כהוראת שעה. הוא היה אמור להיכנס לתוקף ביוני 2021, הוועדה לקידום מעמד האישה נתנה דחייה עד ל-15 באוגוסט 2021, ולמעשה הוא אמור לעמוד בתוקפו עד אוגוסט 2026. כלומר, אנחנו כבר עמוק בתוך ביצוע החוק.

ב-30 לינואר 2023 גם קיימנו כאן דיון, שזה היה חצי שנה מרגע כניסת החוק לתוקף. עלו כמה וכמה סוגיות שאנחנו גם תכף נפנה גם למשרדי הממשלה כדי להבין איפה זה עומד.

נכון. אז למעשה הדיון כרגע הוא באמת לשמוע איך זה עובד בשטח, אנחנו אמורים לשמוע גם ממשרד הרווחה, שהעובדים הסוציאליים אמורים להכין את ההערכות האלה. וגם מהנהלת בתי המשפט, שבעצם הם אלה שאמורים לוודא את ההפניה הזאת לקבלת ההערכה.

לגבי התיקון השני אין לי הרבה מה להגיד, רק שבאמת מדובר שם על איזשהו מודל חדשני של איזוק אלקטרוני. החוק קובע באמת את כל התנאים, באיזה מצבים, והחוק נחקק לפני כשנה והיה אמור להיכנס לתוקף באוגוסט השנה, כשנקבע שבצו בחקיקת משנה יקבעו את מספר האנשים שבעצם ייכנסו ויוכלו להיכנס לעניין הזה של הפיקוח האלקטרוני.

כרגע כמה זה?

כרגע זה פורסם כטיוטה עדיין, זה לא נקבע כצו. ולפי מה שאנחנו רואים בטיוטה, מדובר על 200 מכשירי פיקוח.

200, זהו זה מה שאני זוכרת, על זה היה ויכוח מאוד מאוד גדול.

שלמעשה גם ראינו בהערות שקיבלנו ש-200 זה אומר 100 זוגות, כי מכשירי הפיקוח הם גם לבן הזוג המורחק וגם לבן הזוג המוגן. אז גם זה חשוב לשמוע על היערכות ואיך זה אמור להיכנס לתוקף.

בסדר גמור. חברת הכנסת עאידה.

תודה רבה קודם כל כבוד היו"ר על הדיון הזה. בעצם אנחנו דנים היום ביישום שני חוקים שיזמתי, והובלתי גם בעניין החקיקה. גם חוק האזיקון, התחלנו ב-2016 את המאבק הזה והצלחנו סוף סוף לחוקק. אומנם לא בדיוק כפי שאנחנו חשבנו שהחוק הזה צריך להיות.

היו בו הרבה טלטלות בדרך וקיצוצים ומפה ומשם, ואמרנו אנחנו נשים את הרגל בדלת ונתחיל איכשהו וכך נוכל משם להתקדם, כי עמדנו מול בחירה. או שאנחנו מקבלים את החוק על כל השינויים שנעשו בו, או לא לקבל חוק בכלל.

אבל את האמת, אני מתרעמת על העובדה שאנחנו יושבים כמעט שלוש שנים אחרי שנכנס התיקון בחוק בעניין טיפול בגברים אלימים, שגם כן עבדנו מאוד קשה, ועבדתי והובלתי את החוק הזה, ועדיין אנחנו שואלים ואנחנו יודעים שזה לא מיושם. אנחנו שואלים את המשרדים איפה זה עומד, אבל בשטח אנחנו יודעים שזה לא מיושם.

אני רוצה להאמין שיש התקדמות מאז הדיון האחרון. בסך הכול היה הרבה מאוד זמן בעל כורחנו, כי עסקנו בנושאים הדחופים של המלחמה. אבל אנחנו תכף ניגש לעניין, כולל התקנים.

כן. אני חייבת להגיד שגם בנושא של האזיקון אני במעקב על היישום של החוק הזה, ולא שאנחנו מקבלים יותר מידי מידע אבל זה עדיין לא מתקדם. את 200 האזיקונים, אנחנו ידענו עליהם מלכתחילה, אבל להגיד לכם את האמת אני חשבתי שזה 200 זוגות. לא 200 יחידות אזיקונים, אלא 200 זוגות, ובגלל זה כשהתווכחנו בדיון ביום האחרון של הכנת החוק, דיברנו על המכסה של הערכות מסוכנות שצריכים לעשות כל חודש, והמשרד התעקש שיותר מ-25 הערכות הוא לא יכול לעמוד בהן.

של המשרד לביטחון לאומי?

לא, משרד הרווחה, העובדים הסוציאליים אמרו ש-25, ואנחנו אמרנו ש-25 תכפילו בשנה, אם זה יהיה זה יהיה 300, לוקחים בחשבון שיכול להיות בחלק מהערכות יגידו שאין מסוכנות גבוהה, אז הצטמצמנו.

אבל את מדברת על 300 זוגות.

לא, 300 הערכות כדי שנוכל לקבל את ה-200, כי החלטת ועדת שרים אז נתנה את האפשרות להתקדם רק עם 200. אבל דיברנו על 200 זוגות, לא על 100 זוגות כאשר שני אזיקונים לכל משפחה. אז אני חושבת שאנחנו צריכים להבין את זה.

צריכים להבין איפה עומדים מבחינת הכשרות לעובדים הסוציאליים שצריכים גם לתת את הדוחות, על אם הגברים ברי טיפול או אם הם מסוכנים. צריך לדעת אם בתי המשפט הכינו את המרכזים. הרבה שאלות, אני מודה לך שקיימת את הדיון הזה, ואם תרשי לנו אחר כך כשיציגו המשרדים, לשאול גם את השאלות, כי להגיד לך את האמת אני מזועזעת מהעובדה כמה נשים נרצחו.

נתת דוגמה, יש אישה ערבייה בדואית מהנגב שנרצחה שבועיים אחרי החתונה שלה. היא נרצחה על ידי בן זוגה שבועיים אחרי החתונה שלה. המצב בלתי נסבל. הנשים גם כן במצב החירום, מצב המלחמה, נופלות בין הכיסאות, לא מצליחות לקבל את הטיפול, או את ההגנה, או את הביטחון שהן ראויות לו. תודה.

תודה. לילי בן עמי, מנכ"לית ומייסדת עמותת פורום מיכל סלה, אחותה של מיכל סלה ז"ל.

תודה רבה חברת הכנסת פנינה תמנו שטה על הדיון הכל-כך חשוב, ותודה חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וחבר הכנסת סגלוביץ', תודה רבה לכל מי שנמצאים פה. אני רוצה לשתף אתכם שלפני יומיים היה מקרה לאישה, אני אקרא לה שם בדוי בשם רחל, שפורום מיכל סלה אנחנו מלוות אותה בחודשים האחרונים ומעניקות לה הגנה.

מי שלא יודע, שמנו לכם על השולחן את תוכניות ההגנה שלנו שפועלות כבר שלוש שנים, וברגע זה אנחנו מגינות על 1804 נפשות נשים וילדים, מתוכם 412 נשים מאוימות שהאיום מוכר על ידי המשטרה והרווחה.

אחת מ-412 הנשים הללו, רחל, לפני יומיים זו הפעם השנייה בחודש האחרון שהיא לחצה על לחצן המצוקה שהיא מקבלת מאיתנו. וחברת האבטחה G1 – ומי שמנהל את כל מערך הפיקוח האלקטרוני ב-G1 וגם את מערך ההגנה של פורום מיכל סלה יושב פה: יורם מחברת G1 – שלחו אליה מאבטח וניידת משטרה. לאישה היה צו הגנה פעיל, והאדם הזה, בן הזוג שלה לשעבר, זו הפעם ה-20 שהוא הפר את צו ההגנה שלה, שוב בחודש וחצי האחרון אנחנו פעמיים הזעקנו לה מאבטח וניידת משטרה והבן אדם נעצר. יש ראיות, יש עדים.

נעצר ושוחרר?

הוא נעצר ומשתחרר עם צו הגנה שוב ושוב ושוב. ושאלנו אותה, ואני מדברת שוב על מקרה גם שהיה לפני יומיים, האם השופט דיבר, נתן, הציע פיקוח אלקטרוני? לא. לצערנו שוב, זו מציאות יום-יומית. אני ברגע זה מלווה שני מקרים של שורדות רצח, שאחד מהם קרה לפני שבועיים בצומת בילו. היא נפרדה ממנו, הוא עקב אחריה ודקר אותה 13 פעמים. משפחה הכי נורמטיבית.

בנוהל הטיוב של משטרת ישראל והרווחה יש כ-1000 נשים מאוימות שהמדינה יודעת עליהן, שמות, כתובות, הכול, שולחים ניידת שתעבור ליד הבית שלה. אז קודם כל, יש פה שאלה איך יכול להיות שהגענו ל-100 נשים בסיפור הזה של הפיקוח האלקטרוני, כשהמדינה יודעת על 1000, כמובן שיש יותר, אבל 1000 נשים שנמצאות בנוהל טיוב.

ומעבר לזה, אנחנו אומרות, המשרד לביטחון לאומי שאנחנו עבדנו איתו במשך שנה שלמה, בהצלחה גדולה אגב, שיתוף פעולה שהסתיים בדיוק לפני שנה. אוגוסט לפני שנה הסתיים שיתוף הפעולה שלנו שנמשך שנה שלמה סביב תוכניות ההגנה, ובשנה האחרונה הנשים שאני מספרת עליהן, כולל רחל, מממנות את ההגנה מתרומות אגב, אבל אנחנו בקרוב נעביר את זה לרווחה.

שזו מילה טובה לרווחה, אחרי באמת ההתנהלות הקטנונית במקום להתעסק במהות של הצלת נפשות.

סאיד תלי שיושב כאן, ובאמת הצוות של הרווחה וגם הצוות של המשטרה, ושל השב"ס, ושל המשרד לביטחון לאומי, עובדים איתנו בצורה טובה. ואני רוצה להגיד שהמשרד לביטחון לאומי, כשהוא רצה לעשות קמפיין 'ישראל מתחמשת', זה הגיע לכל בית בישראל.

כל בית בישראל ידע על 'ישראל מתחמשת'. איך יכול להיות שכבר חודש שלם יש פה עוד כלי הגנה אפקטיבי, מציל חיים, ואנשים לא יודעים עליו בכלל? לא שומעים עליו? לא רק הציבור, גם אנשי מקצוע.

גם שופטים.

שופטים, גורמי מקצוע בכל מקום, אבל גם הציבור, יש שקט. אז אני קוראת למשרד לביטחון לאומי, הוכחתם שאתם אשפים אלופים בלהוציא קמפיין ואתם יודעים להגיע לכל בית, עשיתם את זה ב-'ישראל מתחמשת', בואו תעשו את זה גם פה, שכל בית בישראל יידע על תוכנית ההגנה החשובה ומצילת החיים, שאנשים פה עבדו קשה והם יושבים פה.

גם נשים מאוימות כמו רוחמה וארגונים שותפים שלנו. עבדנו כל כך קשה, החוק הזה נכנס לתוקף, חודש שלם אין אישה אחת תחת החוק הזה שנכנסה היום, שיש פיקוח אלקטרוני על התוקף שלה, אין אחת היום.

לילי, את אומרת שהם אשפים ואלופים בפרסום, ואני רוצה לומר לך באופן חד וחלק הם גם אשפים ואלופים בלברוח מאחריות. וכנראה מבחינתם נושא הצלת נשים לא מספיק חשוב בשביל שהם יתייצבו כאן. מדוע הם לא התייצבו כאן? הם לא התייצבו כאן כי הם לא רוצים להישאל שאלות קשות, כנראה נוח להם לבוא לוועדה לביטחון לאומי, ולא לוועדה לקידום מעמד האישה.

וקצת אם הם ירעננו את זיכרונם ואת הנהלים של הכנסת, הם יגלו שהוועדה העיקרית שדנה בנושא זה של הגנה על נשים ומאבק באלימות נשים, זו הוועדה הזו, הוועדה לקידום מעמד האישה. אינני מקבלת, ואני מאוד מקווה שהם צופים, כנראה שהם צופים, הרי הפחדנות יש לה הרבה מאוד היבטים כולל מעקב אחרי מה אומרים עליהם.

אני מאוד מקווה שאתם תתעשתו על עצמכם. בסופו של דבר המשרד לביטחון פנים, ולא משנה מי הפונקציה ומי מינה אתכם. אתם לא עסק פרטי. אתם צריכים לתת דין וחשבון לחברה בישראל, למאות אלפי נשים שנמצאות בצל האלימות, ואף אחד לא נותן לכם את האישור להשתחרר מדיונים כל כך חשובים.

לצערי הנציגים לא הגיעו היום כי הם אמרו אנחנו נמצאים בוועדה לביטחון לאומי. אז החרמתם את הוועדה לביקורת המדינה, השר בן גביר חושב שזה באמת עסק פרטי. לא, זה לא עסק שלך. ואני לצערי, לא בכדי הם לא הגיעו לכאן, לא בכדי הם בחרו לא להיות כאן. זו פחדנות לשמה, בריחה מאחריות, ואני לא מתכוונת לוותר בעניין הזה.

אדון בן גביר תתעורר, אנחנו לא כל כך צריכים ממך טובות, ואתה לא מוסמך להגיד לאנשי המקצוע לא להגיע לכנסת ישראל. הוא קצת שכח שהוא נבחר ציבור. זה מאוד מצער אותי, ועוד יותר מצער אותי שהתשובות של גורמי מקצוע, מי שאמורים להיות גורמי מקצוע, הן תשובות נקרא לזה פוליטיות. מבחינתי הן פוליטיות.

הבוקר הזה כבר הם הגדילו ראש, הם כבר לא עונים לטלפונים. אני שואלת את עצמי: מה נהיה כאן? כנסת ישראל, אנשים שמשולמים על ידי הציבור מכספי המיסים של כל אחד ואחת מאיתנו ואחד מאיתנו. אני לא מתכוונת לוותר בעניין הזה, גם אם אנחנו נצטרך לפנות לכלל הגורמים הרלוונטיים. לא צריך צווי הבאה.

בוועדה לביקורת המדינה היה ניסיון להביא אותם בצו הבאה. אני גם אפנה ליו"ר הכנסת, יש סנקציות שאפשר להפעיל. יתרה מכך, אנחנו נפנה גם למבקר המדינה, יו"ר הכנסת, כולם.

השתמשתי בו אז להביא את המפכ"ל לדיון כשהייתי יו"ר, אפשר להשתמש.

מצוין. אנחנו נשתמש בכל הכלים שלנו. כנראה 20 נשים שנרצחות לא מספיק בהול ודחוף להם, וכנראה שהפלטפורמה של ועדה לקידום מעמד האישה לא נראית להם מספיק ראויה. תודה.

כן, בבקשה חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.

בגלל שאיחרתי אז חשבתי שפשוט אני לא מזהה את האנשים שהתחלפו בתפקידים, אבל אני אגיד משהו כללי שהוא חשוב גם, פנינה, לגבי המשך הפעילות שלך כיו"ר הוועדה. זה נכון שיש שר, אבל המפכ"ל הוא אוטוריטה עצמאית וכך גם נציב שירות בתי הסוהר. ואני דווקא לוקח את זה למקום הזה.

כאשר יוצא זימון של הכנסת זה מגיע גם ללשכת המפכ"ל, גם ללשכת נציב שב"ס, והאחריות שלהם היא אחריות אישית. הם יכולים להגיד אנחנו לא באים כי השר לא איפשר, אבל לא יכולים להתעלם. הם עובדי ציבור בכירים, הם לא פוליטיקאים.

לכן אני חושב שבלי כל קשר לפניה לשר וליו"ר הכנסת, דרך אגב, רק בשביל שהציבור יידע, כי מי שרואה, בוועדה לביקורת המדינה היה דיון שלם בהקשר – לא הגיעו נציגי המשרד ולא נציגי המשטרה, אני חשבתי שזה לא יכול להיות שמפכ"ל לא ישלח נציג. אני לא תולה תקוות, אני אומר את זה בכאב ועם כל הכבוד.

אני מקווה שזה לא מעיד על הבאות מה שקורה פה, ששוטרים לא נמצאים כאן, נציגי המשטרה. אני מאוד מקווה שהמפכ"ל לא מבשר לנו פה איזו התנהלות עתידית.

לא, אני מדבר ברמת ההתנהלות וברמת האחריות של מפכ"ל ונציב שירות בתי הסוהר, זה נכון שהם כפופים מיניסטריאלית לשר, הם לא עובדים אצלו. זה שני עולמות תוכן אחרים. ולכן אני רוצה להגיד גם ליו"ר הכנסת, מאחר ואני לא תולה תקוות גם בו, כי ועדת ביקורת המדינה שהיא הוועדה היחידה בכנסת שמותר לה על פי דין להוציא צווי הבאה לעובדי ציבור, ולא הוזמנו עובדי ציבור בכירים, דרג בינוני, הקואליציה הזדרזה והגיעה להצבעה והייתה נגד הצאת צווי הבאה. היא הייתה נגד עצמה, ואוחנה יודע את זה.

נגד העם.

אוחנה יודע את זה, ולכן אני אומר את זה בכאב. זו פשוט התנהלות מופרעת, זה לא רק בממשלה, זה גם יו"ר הכנסת. הדרך הנכונה היא לדעתי, בכל הכבוד ליו"ר הכנסת, להשיב אותו כמכותב, לכתוב אך ורק ליועצת המשפטית של הכנסת, וטכניקות בהליכים כנגד הכנסת וזה אפשרי, ואנחנו צריכים לעשות את המעשה הזה.

אני מתנצל, באתם על דיון אחר, אבל זה גם מעציב אותי כמי ששירת במשטרת ישראל הרבה זמן, לא זוכר אי פעם שמישהו מנע מאיזשהו קצין משטרה. האפשרות היחידה שיש זה שלא יגיע מישהו כפוף למפכ"ל, והמפכ"ל יגיע.

אני, לא פעם כשרצו להזמין אנשים שכפיפים לי, אמרתי: הם לא יבואו, אני אגיע במקומם. אין מצב שלא יגיע נציג. תודה.

כמה ארגוני נשים יש פה? מי פה מארגוני נשים? אנחנו יוצאות מכאן, אף אחד לא יזלזל בנשים, כולנו מעלות את זה שהמשרד לביטחון לאומי והמשטרה לא הגיעו. אין דבר כזה שהם לא מגיעים לכאן. אנחנו נשתמש בכל הסנקציות שעומדות לרשותנו, אבל גם לתשומת ליבו של דובר המשטרה החדש שאני מכירה אותו, אריה דורון: זה שלא נמצאים כאן השוטרים שלכם זה ממש לא הולך לשפר את תדמית המשטרה. ולשר יש זמן להרבה מאוד דברים. יש לו זמן לפוליטיקה, לא להצלת נפשות.

אנחנו בכל זאת נתקדם. הודיה מויאל, שדולת הנשים.

תודה רבה על הדיון פנינה. אמרת את כל מה שהיה אפשר להגיד. חיכינו לחוק הזה כל כך הרבה זמן, עבדנו עליו כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה ארגונים, כל כך הרבה נשים נפלאות ונהדרות ואנשי מקצוע, ואנחנו עומדות ברגע האמת ואנחנו מבינות שפשוט אין מענה. אנחנו לא מקבלות את המענה שקיווינו לקבל אותו כבר ב-1 לאוגוסט. עבר חודש מאז.

ולא רק שאנחנו לא מקבלות את המענה, אנחנו מופתעות לגלות שזה גם כמו שאמרת, 200 אמצעי מעקב בלבד. ואני אחדד ואומר, שזה לא 100 נשים שיקבלו, זה פחות מ-100 נשים. יש גם ילדים בסיפור הזה שיכולים לקבל אמצעי מעקב. זה מקטין את המספר, זה מקטין את מספר המשפחות שיכולות לקבל מענה תחת החוק.

למרות ההתחייבויות שנשמעו בוועדה, אנחנו לא רואות שהם הולכים לקיים אותן, המשרד לביטחון לאומי, ואני מצטרפת לתחושת האכזבה הגדולה והביזיון שהמשרד לביטחון לאומי והמשטרה פשוט לא נמצאים פה בחדר.

אבל אנחנו נתרגם את האכזבה הזאת למאבק. זה לא שהם מתישים אותנו, אנחנו ממש לא נותש. אני חושבת שפתחתי ואמרתי, בכל זאת היו צעדים גדולים ואני חושבת שזה בזכות המאבק המשותף של נבחרות ציבור, נבחרי ציבור גם והארגונים. התקדמנו, עשינו דרך, ואנחנו לא הולכות לוותר כהוא זה.

מי מהארגונים שרוצות לדבר לפני שאני פונה למשרדים? כן.

עו"ד ורד בר, מרכז רקמן לקידום מעמד האישה. אז אני באמת רוצה להתחבר גם לדברים שהודיה אמרה, וגם לדברים שלילי אמרה, קודם כל באמת על הצורך בהנגשת המידע. אנחנו כבר חודש לכאורה אחרי שהחוק נכנס לתוקף ואנחנו רואות שאין היכרות בציבור עם החוק הזה, עם מה החוק הזה יכול לתת לנשים נפגעות אלימות, לנשים שזקוקות ומשוועות להגנה הזאת.

בראש ובראשונה צריך שבאמת, כמו שלילי אמרה, כל אחד ואחת יידעו שהחוק הזה נכנס לתוקף, מה הוא יכול לתת, למי הוא יכול לתת. צריך שהקריטריונים יהיו ברורים, שאישה שזכאית להגנה הזאת, שההגנה הזאת נחוצה לה, תדע שהיא תוכל לפנות.

הדבר השני שצריך לעשות, זה הכשרות לאנשי המקצוע. אנחנו גם הוצאנו פנייה למשרדים, גם למשרד הרווחה והמשפטים שכן יושבים פה, וגם למשרד לביטחון לאומי שלצערנו לא יושב פה, בבקשה לעשות הכשרות לאנשי המקצוע. שכשאישה פונה לרווחה או פונה כבר לבתי המשפט שיידעו להסביר לה, שוב, האם היא עומדת בקריטריונים, האם היא יכולה לפנות, מה זה האמצעי הזה בכלל, איזו הגנה הוא יכול לספק לה.

יש היום טופס במערכת בתי המשפט. ההסבר שם הוא באמת הסבר שהוא לא מספיק מנגיש לציבור מה זה הכלי הזה ובעיקר שוב, עבור מי, למי הוא מתאים. לא בכל מקרה אפשר לקבל אמצעי פיקוח אלקטרוני לפי הקריטריונים שקבועים בחוק, הם קריטריונים לא פשוטים. ולכן לא כל אישה יכולה לעמוד בהם, ולפי ההנחיות שכתובות באתר בתי המשפט זה לא מאוד ברור מי יכולה לקבל את האמצעי הזה. טופס הפנייה עצמו מאוד לא ברור, צריך להנגיש גם את הנושא הזה. ושוב, לכן צריך את ההכשרות לכל גורמי המקצוע. כל גורם בהתאם כמובן למעורבות שלו.

הנהלת בתי המשפט, עו"ד הילה בוסקילה. אני רוצה שתתייחסי לעניין הזה שבעצם לא מבינים דרך האתר את המידע ואת כל מה שהיא העלתה.

מאה אחוז. לגבי הטופס, הטופס הוא טופס שקבוע בתקנות, כלומר זה לא משהו שאפשר לשנות אותו, זה קבוע בתקנות והוא למעשה בחתימת השר.

כן, אבל חוץ מהטופס אפשר לתת דברי הסבר שהם הרבה יותר מפורטים.

אז יש דף מידע באתר של בתי המשפט, אנחנו חשבנו שהוא ברור, אם את סבורה שלא אז אפשר.

כן, אני מבקשת שתשבו ותראו, תקבלו חידודים כדי שזה יהיה מספיק ברור.

אני רוצה רק שנייה להבהיר את המעמד שלנו בתוך התהליך הזה. אנחנו, כבתי המשפט, אנחנו לא יכולים לתת ולא נותנים ייעוץ משפטי לציבור.

לא זה מה שאמרנו. אני אמרתי שבאתר שלכם, היא אומרת שמה שמפורסם לציבור לא מספיק ברור, אז צריך לשבת. נקודתית אני נגעתי בזה.

אז אני משיבה. אני להבנתי אומרת שמה שלא ברור, זה איזו אישה יכולה לקבל את תנאי הפיקוח, באיזה תנאים זה מתקיים, באיזה תנאים זה לא. דף ההסבר באתר בתי המשפט מתייחס ממש בצורה מאוד כללית לאיך מגישים את הבקשה.

פרוצדורלית את אומרת.

כן. גם לזה רציתי להתייחס, אנחנו בהנהלת בתי המשפט לקחנו את ההיערכות לכניסה לתוקף מאוד ברצינות, ועשינו פשוט מרתונים של ישיבות עם כל הגופים התפעוליים אצלנו בתוך המערכת. במקביל, ישבנו עם כל הגופים התפעוליים אצל השותפים העסקיים שלנו, שזה כולל את משרדי הרווחה, יחידת הפיקוח והמשטרה.

כשאת אומרת התפעוליים, את מדברת בתור אשת השופטים? לא. את אומרת גורמים תפעוליים, מבחינתי שופטים לא בתוך השיח.

לא, אני עוד לא סיימתי. אני אומרת מעבר להדרכות התפעוליות שהן מאוד חשובות, כי נדרש פה שיתוף פעולה בצורה מאוד מאוד מקיפה עם כולם, שהוא בעיקר תפעולי. מעבר לזה, הדרכות שופטים נעשו במספר מועדים לכל השופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, ולשופטים בבית משפט שלום.

הדרכות חובה?

הדרכות, בוודאי. מה זאת אומרת?

לא, אם זו רשות, או שהשופט כאילו, מזמינים פותחים הכשרה מסוימת ואומרים מי שרוצה יגיע, או שזה אתם מחייבים את כל השופטים שעוסקים בדיני נפשות ובנושא הנ"ל לעבור את ההכשרה?

הכשרות לשופטים הן לא חובה. שופטים משתתפים בהדרכות משום שהם רוצים להכיר את דברי החקיקה שנכנסו לתוקף.

אז אנחנו לא רוצים שזו תהיה המלצה.

כמה הדרכות וכמה שופטים השתתפו?

זו גם שאלה שהיא מאוד מאוד חשובה, כי אם בסוף השתתפו שני שופטים זה לא עוזר לנו, או שופטות.

אז זו ממש לא הסיטואציה.

תקשיבי, בסוף זו לא צריכה להיות המלצה. השופטים צריכים להכיר את זה.

השופטים מכירים את זה.

איך הם יכירו אם ההכשרות הן רשות לפי מה שאת אומרת?

גברתי, ההכשרות הן אומנם רשות אבל אני אומרת לפרוטוקול הוועדה, שאחוז ההשתתפות היה גבוה בצורה יוצאת דופן, ומרבית השופטים אם לא כולם, אני לא נדרשתי לבדוק את זה, כן? אני יכולה לבדוק את זה ולשוב לוועדה עם נתונים, אבל השופטים עברו את ההדרכות וקיבלו גם לאחר מכן את כל המסמכים שהוצגו במהלך הישיבות האלה, את המצגות, את דברי ההסבר, את הכול.

אוקיי, אנחנו רוצים את המספרים.

אפשר לשאול האם יש רישום לשופטים שכבר השתמשו וביקשו הערכות מסוכנות?

כן, אני ממש את זה ספציפית בדקתי לפני.

כמה?

בסך הכול הוגשו שמונה בקשות לצווי הגנה עם פיקוח טכנולוגי מכניסת החוק לתוקף, שזה מה-6 באוגוסט ועד היום, ומתוכן בשלוש הוחלט שלא לתת צו פיקוח טכנולוגי אלא לתת צו הגנה רגיל. ביתר התיקים נבדקה האפשרות, אני כן יכולה להגיד לך שזה לא התגבש לפיקוח טכנולוגי מכל מיני סיבות.

אז שמונה בקשות שאף אחת מהן לא נענתה בחיוב.

נכון לעכשיו, אבל הן טרם הסתיימו.

הן בתהליך.

עו"ד מאירה בסוק מנעמ"ת. צריך להפריד בין שני סעיפי החוק. אנחנו צריכים לדבר קודם כל על נושא של חוק הטיפול.

לא, לא, את לא מנהלת את הדיון ואת לא אומרת לי איך לנהל את הדיון.

לא, פשוט אני לא מבינה את התשובה.

אז תתייחסי לתשובה אם את לא מבינה.

אז על מה אנחנו מדברים? אם הערכת מסוכנות לגבי חוק הטיפול - - -

לא, לא, לא. הערכת מסוכנות זה לחוק האזיקון.

תראי, את צודקת שבסוף אנחנו כבר עברנו לאזיקון בהקשר הזה. אנחנו נגיע לטיפול.

את לא צריכה בחוק הזה את הביטחון הלאומי, ואת לא צריכה את המשטרה. את יכולה להשתמש במשרדים.

הרווחה ידברו בהמשך. אנחנו רוצים את המספרים. אני מבינה שאתם לוקחים ברצינות את כניסת החוק, ההכשרות, בסוף גם אם יש השתתפות גבוהה אנחנו רוצים לדעת באמת שזה מכוסה וכל השופטים מבינים שהכלי הזה עומד לרשותם.

אני מנסה להבין, אנחנו מדברים על חודש מאז שהחוק נכנס, ויש לנו שמונה בקשות. אני חושבת שהאלמנט של הזריזות הוא מאוד משמעותי.

זריזות של מה? סליחה.

של טיפול בבקשה. בינתיים אף בקשה לא נענתה בחיוב.

החוק קובע מועדים לטיפול בבקשה. כלומר, אם יש איזושהי טענה לגבי המועדים זה צריך לקבל ביטוי בחוק.

אני מבינה שיש מועדים ועד מתי, אבל עדיין בסוף לשופט יש גם שיקול דעת.

לסיטואציה הספציפית הזאת החוק קובע מפורשות שבקשה לצו הגנה בפיקוח טכנולוגי יתקיים בדיון במעמד הצדדים תוך עשרה ימים. הוא קובע מועדים גם להגשת הערכת מסוכנות, שזה מועדי מינימום. עשרה ימים להערכת מסוכנות.

אז זאת אומרת שאנחנו עדיין במסגרת הזמנים. כן, משרד הרווחה, סאיד תלי, בבקשה.

שלום. נמצאות איתי כאן גם קרני זמיר, שהיא מנהלת תחום חדשה שנקלטה ליישום תיקון 19 לחוק.

מפקחת, מרכזת במחוז ירושלים.

היא הייתה פעם. גם אילת ששון ומוריה שהן מהייעוץ המשפטי, אז כמובן יוסיפו ככל שיהיה צורך. בכל מקרה, מה שאני כן רוצה להגיד, שלמרות הקשיים והעיכובים, בסך הכול מבחינתנו כן יש איזושהי בשורה שיצאה לדרך.

בעצם הוקמה יחידה חדשה במשרד הרווחה, גם ליישום של תיקון 19, מעריכי המסוכנות. החלק שלנו הוא כמובן הערכת המסוכנות, וגם העו"ס מגייס ומעריך, מה שנקרא בדיקת התאמה לטיפול ולפעמים קוראים לו חיוב לטיפול, למרות שאי אפשר לחייב לטיפול, אבל כן בדיקת התאמה לטיפול.

בעצם אם אני מדבר כרגע על המצב כמובן, כולנו יודעים כמה קשה היום במשרדי הממשלה ובשלטון המקומי לגייס עובדים סוציאליים, אבל בעצם אנחנו נמצאים בתוך תהליך מאוד ככה מתקדם של גיוס עובדים סוציאליים לשני התפקידים.

הנושא הזה עלה בפעם הקודמת והייתם עם שלל תירוצים והאשמות גם על השלטון המקומי, אם אני זוכרת נכון.

לא, אין האשמות. אני רק אומר בפועל כרגע יש לנו מעריכי מסוכנות שמוכנים לתת חוות דעת להערכת מסוכנות.

של כמה?

יש לנו כרגע בעצם שישה מעריכי מסוכנות.

מתוך?

מתוך שש.

אם אפשר רק להוסיף על העניין המספרי. אני כן אומר שניתנו, בעצם השר חתם, נתן מינויים לשישה אנשים שכוללים בתוכם גם את סאיד ואת קרני, שהם יסכימו לקבל על עצמם כרגע. באופן עקרוני אנחנו כפי שנאמר בכנסת בדיונים לצורך חקיקת חוק, ומזה נגזר גם באמת המספר שחברת הכנסת תומא סלימאן הזכירה מקודם, יהיו חמישה תקנים. אנחנו מקווים ליותר.

את מדברת על הפיקוח האלקטרוני.

על הפיקוח האלקטרוני.

ככל שנגדיל את המספר של האזיקונים אז גם יגדל בטח מספר המעריכים אני משערת. כרגע זאת אומרת הם לא רוצים אבטלה סמויה, כי לא משחררים לנו על 100.

אנחנו לא קיבלנו תקנים ליישום. גם ליישום של החוק הזה אנחנו לא קיבלנו תקנים. השר הקצה מתוך תקני המשרד חמישה תקנים לצורך הערכות מסוכנות, ומזה נגזר המספר של 25 הערכות מסוכנות שניתן לבצע במהלך חודש, 300 בשנה, כשאנחנו התחייבנו ואנחנו עומדים מאחורי הדבר הזה, שככל שנראה שההערכה שניתנה למספר ההערכות המסוכנות שניתן לבצע בחודש, היא הערכת יתר ואפשר לעשות יותר, אין לנו שום כוונה לעשות אבטלה.

קודם כל קרני בהצלחה בתפקיד החדש שלך. אילת, לתפיסתי זה מחויב המציאות שהשר ייתן תקנים לביצוע החוק. אני מאלה שסבורים שלא בכל פעם שמטילים חובה של הכנסת או חקיקה, אז צריך לבוא ולהגיד לצד זה אין לנו תקנים, אין כסף, אין תקציב.

כרגע, כמה אתם שותפים בתהליך של שמונת הבקשות?

אנחנו בעצם בממשק ישיר עם הנהלת בתי המשפט. כל הפניה, כל החלטה מגיעה אלינו, אנחנו רואים עוקבים ככה כל הזמן. אז כל מה שדיברה עליו הילה אנחנו מודעים אליו. אז כן, כרגע יש בעצם בקשות שנפלו מכל מיני סיבות. כלומר, לא הגיעו לכדי בקשה להערכת מסוכנות אחרת היינו מבקשים אותה.

למשל היה מקרה אחד של בקשה שבינתיים האיש שהיינו צריכים לעשות לו הערכת מסוכנות נמצא במעצר עד תום ההליכים, אז זה מייתר. היו פניות אחרות שבגלל עניין של היתכנות, של קיום פיקוח טכנולוגי, במיוחד בצפון, בגלל שיבושי GPS. אז המשטרה צריכה לתת חוות דעת לפני, אז חלק מהמקרים בעצם לא התקדמו בגלל המגבלה והחסם הזה.

אז אין שום מקרה של הערכת מסוכנות?

כרגע אין לנו מקרה שאנחנו צריכים, אחרת היינו אפילו עושים את זה לפני עשרה ימים.

אבל עולה פה קול, לילי את אמרת שלמשל אתם בעצמכם מקבלים מקרים.

כל הזמן.

יש הבדל בין לבקש צו הגנה לבין לבקש את זה.

יש הבדל, אני רק אומר, יש מקרים דרך אגב למשל באותם מקרים שאת דיברת עליהם, על נוהל טיוב שאנחנו מעורבים בהם כפי שאת יודעת, אז אנחנו ממליצים. העו"ס מלווה וממליץ לאישה, ויש באמת מקרה שהגיע לבית משפט עם בקשה לצו הגנה עם פיקוח אלקטרוני שהתחיל מאצלנו.

כלומר, אנחנו כן מעודדים ככל שהסיכון הוא גבוה לעשות את זה. זה דרך אגב מקרה שכנראה יגיע אלינו בימים הקרובים.

אבל לא תמיד יודעים מזה. לדוגמה המקרה שסיפרתי עליו מלפני יומיים, ש-20 פעמים הוא הפר את הצו כולל מלפני יומיים, והגיעה ניידת, ויש עדים, הכול, והוא נעצר. אבל הוא משוחרר, הוא עכשיו חופשי. שאלנו אותה, היא אומרת אף אחד לא דיבר איתי על פיקוח אלקטרוני, השופט שוב הוציא צו הגנה. היא לא ידעה לבקש את זה. כלומר אני אומרת, יש פה המון עניין של הסברה גם לציבור, אבל גם לשופטים.

הסברה וערנות של העובדים הסוציאליים, חד משמעית.

השאלה מה נעשה עם העובדים הסוציאליים. האם היו הכשרות מיוחדות או הפצת מידע, או הכנה של העובדות והעובדים הסוציאליים לאיך מטפלים במקרים האלה, והאפשרות לפנות ולבקש את הצו.

אז קודם כל, את מעריכי המסוכנות כמובן שהם מקבלים גם הכשרות וליווי צמוד מהרגע הראשון. גם מנהלי המרכזים למניעת אלימות במשפחה, שזה הגוף המרכזי באמת שמטפל באלימות במשפחה אצלנו, גם קיבלנו הודעות מהרגע הראשון של יציאת החוק לפועל, וכמובן הפיקוח אצלנו מעורב, וגם הם מעורבים בתהליכים האלה. ברור שזה תהליך שנמצא בתחילתו.

אני מציע משהו הפוך, זה אתם תחליטו. שאת הפרסום והשיווק האגרסיבי תעשו אתם, לא המשרד לביטחון לאומי מהסיבה הפשוטה, אין להם אינטרס. בואו, אני עכשיו הכי עצוב אבל הכי גלוי, אין להם אינטרס.

או שיש ניגוד אינטרסים, הם מחלקים את הנשקים.

חוסר אינטרס של המשרד הנוגע. לכן מטבע הדברים, זה לא רק אינטרס, זה על לחם חוקכם יום-יום. אתם להפך, אתם תרצו להגדיל את האיזוק האלקטרוני, המשרד לביטחון לאומי כנראה ירצה לא להגדיל אותו משיקולים כאלה ואחרים. אם האינטרס הוא אצלכם, תלכו אתם על השיווק, שמרגי יעשה את זה. אל תבנו על בן גביר.

אני מסכימה עם חבר הכנסת סגלוביץ'. הפרסום הוא צריך להיות שלכם. בסוף תרצו או לא תרצו, אתם האבא והאמא של הנושא הזה.

גם תוכנית המאבק באלימות במשפחה היא אצלכם.

אתם צריכים להקצות לזה את המשאבים הנכונים והראויים כדי להציל נשים, ואני חושבת שזה סופר קריטי השנה הראשונה ליישום החוק, סופר קריטית למאבק שלנו גם אל מול הרבה מאוד קולות שאמרו לא צריך את זה. אנחנו יודעים שכן צריך את זה, ואם לא יהיה פה פרסום והעלאת המודעות אנחנו נהיה במקום הזה שהוא לא בהכרח משקף את המציאות.

אני אתן איזה משהו מההיסטוריה מהצד של המדינה לצורך העניין, בסדר? המשטרה כגוף, עם כל העיסוקים שיש לה, זה לא הדבר הראשון שבסדר העדיפות שלה עם כל הדברים. היא תעשה ברגע שזה יהיה חלק מאמירה.

אני זוכר כשאני הייתי סגן שר במשרד, זה היה נושא שהתחלנו לקדם אותו אז, הוא נעצר אחר כך בתקופה אחרי. אבל צריך להבין מה האינסנטיב של משרדי הממשלה. לכם זה מרכז העיסוק, חלק גדול מהעיסוק שלכם זה התוכנית למאבק באלימות, הדיונים נעשים כאן, הלחץ מכאן, לכן אני אומר עוד פעם, אני גם מרים טלפון למרגי, אתם צריכים לשווק את העניין.

בסוף פוליטיקאים, סליחה שאני אומר את זה כך כי גם אני כזה, ילמדו דרך הרגליים מה חשוב. הם לא ילמדו את זה מדיון בוועדות, הם ילמדו את זה רק מהעובדה שיהיה לחץ ציבורי גדול, וצריך ללחוץ אותנו.

ויש פה שר מגויס, סגלוביץ', גם צריך לומר מילה טובה, שיש שר מגויס. אנחנו יודעים להגיד שזה שר מגויס, הוא העביר איתנו כמה חוקים משמעותיים, כולל הגדלת תקציבים לנשים שיוצאות ממקלטים, ולכן אנחנו יודעים עם מי יש לנו שיח בשביל לומר לכם שאתם אלה שצריכים להיות אחראיים על הפרסום.

פשוט אני אומרת שאנחנו שומעים, לוקחים לתשומת הלב ונביא את זה הביתה.

אנחנו נעזור לכם להביא את זה.

אני חושבת גם שהרשות לקידום מעמד האישה צריכה גם כן לדאוג להפיץ מידע בנושא הזה.

זה מוביל אותי לשאול מי הנציגה של הרשות לקידום מעמד האישה? שלום, קרן מה קרה שאת בזום ולא איתנו היום? עו"ד קרן בן הרוש בבקשה.

שמעתי את מה שנאמר בדיון. גם אנחנו נפעל.

קרן, למה את לא פה פיזית?

אני בהיריון בחודש תשיעי.

חודש תשיעי? אז שיהיה בשעה טובה.

אנחנו רוצים שתהיו שותפים לדחוף פה, גם אם צריך לעשות העברת תקציבית למשרד הרווחה, גם אם צריך לעשות שת"פ, צריך פה פרסום. מה אתם עושים בעניין?

גברתי יושבת הראש, איך הם יישמו את זה החל מאוגוסט? מה הם עשו החל מאוגוסט כשהחוק נכנס לתוקף?

חברת הכנסת מטי הרכבי תודה רבה. כן קרן.

אמרתי שאנחנו - - - (תקלות בזום).

לא שומעים אותה. אתם בימים אלה מה?

אמרתי שעמדנו מול ביטחון לאומי כדי לברר את הנושא ולהסב את תשומת ליבם לנושא הזה, ואנחנו עדיין עומדים על זה, ואנחנו מבחינתנו כן רואים חשיבות - - -

באמת צריך להסב את תשומת ליבם של ביטחון לאומי, הם אפילו לא פה. הם לא כאן. יותר חשוב להם לחלק נשקים. טוב, תודה קרן.

הם לא באים לכנסת ולא מתייחסים אליה, הם מחרימים את ועדות הכנסת והם לא מגיעים, בהרבה מאוד דיונים המשרד לביטחון לאומי פשוט לא מגיע.

את רוצה שנתייחס גם לתיקון 18 עכשיו?

תתייחס, למרות שאנחנו נגיע לזה בהמשך, אז בכללי תתייחס.

אז אני אתייחס בכללי. קודם כל, אנחנו מדברים כמו שדיברתי על יחידה שירות חדשה לטיפול ישיר לאור החוק, שני תיקוני החוק, אז עם מעריכי המסוכנות, בגלל שזו באמת מכסה יחסית מוגבלת וברורה, שאפשר באמת בחמישה מעריכי מסוכנות להתמודד איתם בגלל המכסות שנקבעו בחוק.

בתיקון 18 בעצם אנחנו צפויים לקבל, לא רוצה להגיד אלפי הפניות, אבל זה דורש - - -

אז דיברנו על 30 תקנים.

כן. עכשיו, מה שאני כן יכול להגיד, שיצאו מכרזים כבר ממאי שלצערי לא הובילו לכך שיש לנו מספיק עובדים סוציאליים חדשים שיכולים באמת לעזור לנו ליישם את החוק.

כמה כן? אז דיברנו, אני לא רוצה לחזור על הדיון הקודם. כמה התקדמנו?

שנייה, אני אתן את כל התמונה ואז את תראי. עכשיו, בעצם זה היו מכרזים פנימיים שיצאו ולא יכולים לאפשר לנו להתחיל ליישם את החוק, ועכשיו מאוגוסט כבר יצאו גם מכרזים פנימיים וגם חיצוניים פומביים, שכבר אנחנו רואים שיש יותר מועמדים שיכולים לאפשר לנו הערכה. אחרי החגים נוכל כבר לצאת ליישום החוק. גם כאן, המשרד בעצם בשנת 2024 הקצה 12 תקנים לעו"סים ישירים.

בוא רגע נעזוב את התקנים. שלוש שנים.

את רוצה שנחזור וניתן הסבר - - -

לא, אבל זה כאילו אנחנו עדיין מקבלים הסברים. או שאתם אומרים 'נכשלנו, אנחנו לא יודעים לבצע, אנחנו לא מסוגלים'. משהו פה לא עובד.

אין לי בעיה לחזור אחורה ולהסביר מה קרה בשנתיים האחרונות, אני חושב שחבל כי כבר התקיים הדיון הזה.

מה הלאה? מה אתה רואה? מתי יתחיל? מתי יזוז?

החוק נכנס לתוקף באוגוסט. עד אוגוסט היה לכם הרבה זמן להיערך.

לא, לא, זה חוק אחר. מטי, באת עם אנרגיות פצצה היום.

המצב כרגע הוא, בלי להסביר מה היה, עוד פעם אני יכול לחזור אחורה ולהסביר, כן כרגע יש מכרזים שיצאו שכרגע בעצם אנחנו צפויים לקלוט עובדים כמו שקלטנו במעריכי מסוכנות, גם בעו"ס מגן.

כמה הצפי שלך שאתה מאייש את זה ומתי? יעדים ברורים.

רגע, המשרד הקצה 12 תקנים לעו"ס ישיר, עו"ס מגן. מכרזים שיצאו פנימי, ועוד פעם עכשיו פנימי וחיצוני, ואנחנו רואים כבר במחוזות שיש מועמדים, אנחנו מקווים ומעריכים לאור התמונה שאנחנו רואים גם מהמשרות שפורסמו, שאחרי החגים אנחנו נוכל לצאת לדרך. זה מכרזים שכבר מתקיימות ועדות.

אין אפילו עובד סוציאלי אחד שכבר התקבל לתפקיד?

אנחנו לא יכולים לצאת לדרך עם עובד אחד, אפילו לא עם חמישה.

אני לא אמרתי תצאו או לא תצאו. אני שואלת, אוישו אצלכם תפקידים מתוך ה-12? אז למה אני מקבלת תשובה באוגוסט מהשר בשאילתה ישירה על היישום של החוק, ונאמר לי ששישה עובדים התקבלו?

לא, הם מדברים על החוק הקודם לדעתי.

אני אסביר. זו שאילתה שאנחנו מכירים אותה, וקודם ענינו עליה. אז אני אגיד מה בעצם התמונה היותר מפורטת. כמו שאמרתי יצאנו במכרזים לשני התפקידים, כמובן במקביל. מי שהתקבלו, התקבלו אותם חמישה או שישה לעו"ס מגן, עו"ס מגייס ומעריך בדיקת התאמה לטיפול.

למכרז של מעריכי המסוכנות בסופו של דבר לא התקבל אף אחד, גם לא ניגשו כמעט, אוקיי? אז מה שיצא, שהמנכ"ל החליט ממש טרם הכניסה לחוק, שהוא רוצה כרגע משתי סיבות, קודם כל עם חמישה או שישה עובדים לא נוכל לתת מענה מלא והולם לכל ההפניות, כי שם זה באמת כל צווי ההגנה אמורים להיות מופנים.

ובגלל הסיכון הגבוה ופיקוח הנפש אז הוא החליט שאת החמישה-שישה שהתקבלו לעו"ס מגן הוא רוצה כרגע לתת מענה מלא לצורך הערכת המסוכנות, ולצאת כמובן במכרזים פומביים בכדי שיהיה לנו יותר עובדים לעו"ס מגן.

אבל מה עם החוות דעת, הערכת מסוכנות והערכת טיפול? עצם הקמת היחידה החדשה תעזור לכם לעשות סדר?

מה הכוונה?

אני מבקשת אם אפשר לנסות לעשות סדר בעובדות, לעזור להגיד את הדברים. מכתב שנשלח אלייך נשלח אחרי שבאמת התקבלו שישה - - -

הבנו, הבנו. העבירו אותם לפיקוח. לא, לא. תקשיבו, אנחנו שומעים אתכם יותר מידי זמן עם התפתלויות. גם כולל בוועדה הזאת שבאתם בפעם הקודמת והסברתם שהמכרז הזה עם הרשויות המקומיות לא עובד, כן עובד, שמה עובד. רבותיי זה לא רציני.

אני בטוחה שאתם לא עושים שום דבר בכוונה, אבל אם אתם לא יודעים לעשות את זה, תעזרו באנשי מקצוע גם חיצוניים אם צריך, זו לא בושה. תביאו אנשים, יועצים ארגוניים, תביאו יועצים למשאבי אנוש, אני לא יודעת מה תעשו.

סליחה, קצת צניעות. עצם זה שאין חוות דעת בגלל שאתם לא מצליחים לגייס 30 איש, זו בעיה מאוד קשה. אתם לא מגייסים אחד. איזה מן דבר זה? אני בחיים שלי לא קרה לי דבר כזה. אני אומרת לכם שאני הייתי צריכה למשל אנשים של קולטי עלייה בזמן מאוד קצר.

כשאני הייתי שרה עם העלייה מאוקראינה, קליטה של 70,000 איש, היינו צריכים לגייס למעלה מ-80 תקנים, אנשים שמבינים בתחום, הצלחנו. עשינו הכול, גם אם היינו צריכים אנשים חיצוניים. אתם לא נעזרים מספיק. אתם צריכים פרויקטור לדבר הזה? תיקחו פרויקטור.

מה זה התשובות האלה? זה תשובות לא רציניות, לא מכבדות אתכם. זה לא מכבד אתכם, לא מכבד את המנכ"ל שלכם ולא מכבד את השר שלכם. תיקחו מישהו שיודע לפצח את הסוגייה הזאת. שלוש שנים. שנתיים, עדיין זה לא הופך את המצב ליותר טוב. תיקחו אדם שמתעסק רק בזה אד הוק.

אם הסיפור גיוס אנשים, אתם תיקחו אדם או אישה שמתעסקים בדבר הזה. אתם רוצים המלצות מאיתנו? אין בעיה, בואו נביא להם המלצות. אתם רוצים שאנחנו נגייס לכם? אנחנו נגייס לכם.

אני לא מבינה דבר אחד. יש לכם שישה עובדים שהיו צריכים להתחיל כבר ליישם את החוק שחונה שנתיים. אתם לוקחים אותם, וכששואלים אתכם עליהם, אומרים יש לנו עו"סים בעניין הערכת מסוכנות. למה? כי לקחתם מהחוק השני.

עכשיו, אתם יודעים שחוק האזיקון יש בעיה בעניין ה-GPS? יש בעיה במקומות שאין בהם קליטה ואי אפשר להוציא להם צווים עם עניין האזיקון? אז כל פעם חותכים מהשמיכה כפי שנאמר לי פה, זה כבר הפך למפית, וגם אומרים שהעברתם את השישה של אלה שכבר שנתיים אנחנו מחכים להם, לחוק השני שממילא לא יתחיל לפעול מיד, ומתחילים עכשיו לגייס לחוק.

ואנחנו מאוד מכבדים אתכם ואת העבודה שלכם. אתם מהפקידות שאנחנו מכבדים ויודעים שאתם עובדים, ועובדים קשה. אבל אתם לא מספיק מבינים, או לא מספיק רוצים לפתור את הבעיה. תקשיבו, אתם חוזרים למשרד, לוקחים איש מקצוע גם אם זה חיצוני, גם אם זה במיקור חוץ, אתם דואגים שהדבר הזה נפתר. זה לא מכבד. הישיבה שלנו הייתה בפברואר 2023.

כולנו מספיק מבוגרים. זה כמו מערכון של הגשש.

כן, זה המערכון של הגשש.

אתם כותבים מחדש. לא מתאים. תגידו אין לנו, אז זה בסדר.

תוך חודש ימים אנחנו רוצים לדעת. התירוצים נגמרו, ההסברים לא מעניינים. אני אומרת לכם, שום הסבר לא יהיה משביע רצון או מתקבל על הדעת. אני מבקשת ממכם תוך חודש ימים שאנחנו נדע מספר של עובדים סוציאליים, לא חמישה, לא שישה. תתחילו להעלות את הקצב.

זהו, כנראה נצטרך ללכת לבג"ץ נגדכם. אני, כמי שחוקקה את החוק הזה, אני הולכת נגד המשרד לבג"ץ. לא יכול להיות שחוק כבר שנתיים מחכים ליישם אותו, אתם מעבירים, מחליטים שהשישה מעבירים אותם לחוק אחר, ובעצם אני התחלתי לחשוד שאין שישה כאלה. פשוט מעבירים אותם. כל פעם שמבקשים דיווח על חוק, אומרים יש שישה. השישה התורנים.

לא, אז קודם כל יש שישה עובדים, הם התחילו לעבוד.

במה התחילו לעבוד? לפי איזה חוק?

אני אסביר. כרגע קודם כל החוק החדש, התיקון 19, אנחנו מסתכלים על 19 ו-18 כמו שאמרתי זו יחידה אחת, אין לנו שום העדפה. כן, בשישה שהתקבלו, כמו שהסברתי התקבלו לעו"ס מגן, גם אם לא היינו מעבירים אותם לתיקון 19 של מעריכי מסוכנות במסגרת פיקוח אלקטרוני, בעצם לא יכלו לתת מענה לאלפי ההפניות שצפויות בתיקון 18.

אז היו נותנים לחלק.

אנחנו מדברים פה, התמונה הזאת שכרגע בינתיים למרות הכניסה של החוק, תיקון 19, ב-6 באוגוסט ועד בעצם היום, אנחנו ממש עוקבים ועוד לומדים.

טוב, אבל אנחנו לא עוקבים ולומדים. נגמר, די עם התירוצים. אנחנו לא מצפים לשמוע פה תירוצים, לא בשביל זה אנחנו מכנסים את כל האנשים האלה שמגיעים לכאן. אנחנו צריכים תשובות, ותשובות אמיתיות של מה קורה. אנחנו רוצים ביצוע. ביצוע, לא תשובות.

התשובה היא כרגע שישנם מכרזים, שכבר יש מועמדים.

כמה זמן אתה כבר מתחיל לעדכן אותנו?

יש אפילו ועדות במהלך השבועיים הקרובים.

אז חודש ימים אני רוצה לדעת כמה אתם קלטתם.

בהחלט.

כמה הם? כרגע אתם מתכוונים לגייס 12 מתוך ה-30? למה?

כי זה מה שהמשרד יכול להקצות מתוך מקורותיו.

מתוך מקורותיו?

כן. כי לא קיבלנו תקציב ייעודי לזה, מה לעשות.

סליחה, כל פעם אתם אומרים לא קיבלנו.

אז היו לכם עובדים שהם לא ישירים ואמרתם שאתם לא הצלחתם לגייס? או שאני טועה?

כרגע אנחנו מדברים על עובדים ישירים של המשרד.

אז שיניתם את זה שזה יהיה כך שזה יהיה עובדים ישירים ולא במיקור חוץ, אז גם מילה טובה. אז היה על זה ויכוח מאוד מאוד רציני אם אני זוכרת נכון.

אני לא רציתי להיכנס.

לא, לא, בכל זאת. אני זוכרת שהיה פה ויכוח, היו פה ארגונים שמאוד כעסו. ענבל חרמוני, אני זוכרת שהיא באה לפה לדיון ואמרה שלא יכול להיות שעוד הפעם מפריטים, והיה פה את נציג את האוצר, ואתם, ולא הסכמתם שזה יהיה ישיר. אז כבר תודה רבה, כי אנחנו לא הבנו למה זה ירד מ-30 ל-12. 12, כי זה בסוף יהיה עובדים ישירים. זה כן דבר שהוא חשוב. תתחילו עם ה-12.

עידו אבגר מהממ"מ.

עידו אבגר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. סאיד, אותם 12 תקנים, כשהם יאוישו כמה אתם משערים הם יוכלו לעשות הערכות בעצם?

למה לא 15? אתם מדברים על 15, למה פתאום זה 12? הורידו מ-15 ל-12.

הורידו לדעתי אפילו מ-30.

קודם זו לא הערכה, הם לא מדברים על הערכת מסוכנות.

חוות דעת.

בעצם מדובר על 12 עו"סים מטפלים ישירים בשנת 2024, שלזה יצאו כבר המכרזים, כמו שאמרתי חלק כבר אני מקווה ייקלטו בקרוב. ול-2025 עוד 13. אני מדבר רק על העובדים הישירים, אני לא מדבר על מנהל תחום ועל מרכזת.

שכולם ישירים.

צריך מערך שלם פה, כן, כולם עובדי משרד.

עם שכר שאני מקווה שהוא מספיק הולם, אחר כך אל תבואו ותגידו אין את מי לקבל כי בעצם השכר בכלל אי אפשר לסיים איתו את החודש.

כמה חוות דעת עו"ס כזה אמור לעשות בחודש אתם יודעים?

כמה חוות דעת צריך עו"ס כזה בחודש?

אנחנו לא מדברים כרגע, בחוות דעת ובמסגרת תיקון 18 אין הגבלה.

לא, החצי שלכם מבחינת היכולת.

הוא לא יכול להגיד, הם צריכים לראות את זה כשזה פועל.

שאלה קצרה, שאלתי את זה גם בדיון הקודם. גם לפני התיקון שנעשה, הגברים היו מופנים לטיפול. אנחנו רוצים להאמין כך לפחות, שהיו עשרות מקרים בשנה שגברים הופנו לטיפול ושם אז נערכו תסקירים, ובאמצעות התסקירים הם הופנו לטיפול.

מה קורה היום בשטח? אין לא את זה ולא את זה? כלומר, אין בכלל הפניה של גברים לטיפול היום?

כשאנחנו כותבים תסקיר במסגרת צו הגנה, ואנחנו כותבים תסקירים עכשיו ללא תיקון 18 ו-19, אנחנו כותבים בסוף גם המלצות, לא משנה אם זה לעניין הסדרי קשר, אם זה לגבי אלימות בעקבות סיכון כזה או אחר, יש גם המלצות להפניה לטיפול. וההמלצה הזאת בסופו של דבר מגיעה גם לשופט.

טוב, תלי תראה, וזה יהיה גם במסקנות שלנו. בסוף, אתה אמרת שאתם מקימים יחידה מיוחדת.

הוקמה יחידה.

הוקמה. כמה עובדים יש לה?

כרגע יש לו את השישה. יש מנהלת תחום, יש ראש צוות.

מצוין. אני אומרת לכם תבנו על היחידה הזאת, כולל גורם חיצוני שמבין במשאבי אנוש שיגייס לכם את מה שצריך לגייס ולהעמיד את הדבר הזה על הרגליים. אני יודעת שיש לכם ריבוי משימות, אבל הסוגייה הזאת של המאבק באלימות כלפי נשים, שהוקצו לה מיליונים כולל גם המחויבות של השר, והמנכ"ל שלכם, שאתה יודע ששניהם מגויסים, ואתה כמובן שעוסק בנושא, אנחנו מבקשים שהדבר הזה ייפתר.

כרגע זה לא נראה טוב, ואני אומרת לכם אם זה ימשיך ככה אתם פשוט לוקחים את החוקים וזורקים אותם לפח. ברמת המציאות זה לא מיושם. אני מבקשת שתוך חודש ימים אנחנו נקבל תשובות על הכול, גם על התפקוד של היחידה המיוחדת, גם על קצב הגיוס של ה-12.

אני מתכוון לתיקון 18, לא לתיקון 19.

כן, ואני רוצה לדעת איפה זה עומד. דיברה על עאידה, זה באמת יותר מידי זמן. אני חושבת שאנחנו מספיק ריאליות לדעת מתי אנחנו דורשים דברים ממשרד שהם לא עומדים בקצב.

עוד שאלה, המשך לשאלה ששאלה עו"ד ענת: עד לפני שנתיים החוק אמר שהשופט רשאי לשלוח לטיפול או לחייב בטיפול, ואפילו לא לחייב, לשלוח לטיפול, להציע טיפול, דברים כאלה. מלפני שנתיים, מאוגוסט 2021 החוק מחייב את השופט לבקש הערכה אם הגבר האלים או האדם האלים הוא בר טיפול.

אני רוצה להבין, מילא לא ידענו מקודם אם היו בקשות. האם אני מבינה שאתם מקבלים החלטות של שופטים שמבקשים הערכות ואתם אומרים אנחנו לא יכולים לעמוד בזה? ואם לא, אני רוצה להבין מבתי המשפט, למה השופטים לא ממלאים אחרי החובה שבחוק בנוסח החדש שלו בתיקון החדש? למה השופטים לא מבינים היום שהם מחויבים לבקש בהערכה הזו ולא פוסקים לפי זה.

אם אתם מקבלים, אז אנא להגיד לי ברגע שאתם מקבלים מה עושים עם זה.

למיטב ידיעתי כשפורמלית החוק נכנס לתוקף, אנחנו קיבלנו מספר הפניות מבתי משפט. אנחנו לצערנו, לא הייתה לנו ברירה אלא לכתוב לבית המשפט את המציאות שבה אין עובדים שיוכלו לבצע את זה, ולבקש שבית המשפט ייראה בזה נימוקים מיוחדים שיירשמו כדי לא להטיל עלינו את המטלה הזאת, כי אין לנו מה שיבצע אותה.

אז בעצם ביקשתם מהשופטים שלא ימלאו אחרי החוק.

יש סמכות בתוך החוק שלא יוגשו צווים כאלה.

אז לא הבנתי, אז אמרתם לשופטים לא לפנות?

לא אמרנו לשופטים לא לפנות.

במילים אחרות.

כתבנו לבית המשפט שלא גויסו בעצם עובדים.

כן, ומה תעשו ביום שיגויסו עובדים?

אנחנו בקשר רציף עם בתי המשפט. על כל שינוי, בדיוק כמו שעדכנו אותם ברגע שהתקבלו המינויים האלה.

מרגע שהתקבלו העובדים, נגיד עוד חודש יש לנו 12 עובדים, כמה זמן לוקח להכשיר אותם? חודש?

מהרגע שהם ייכנסו, קודם כל העובדים שייקלטו הם עובדים שכן עם רקע ועם הכשרות קודמות.

לתפקיד כזה לא מקבלים עובדת סוציאלית שעוד לא עבדה.

לכן מהרגע שיש עובדים אנחנו יוצאים לדרך. וכמו שאמרה אילת, בקשר רציף עם הנהלת בתי המשפט.

טוב, אני רוצה שבאמת כל הגורמים שנמצאים פה, אתם מבינים את הבהילות של הנושא הזה.

אני שנייה רק רוצה להבהיר. לא ניתן לתת לבית המשפט הוראות או להנחות את בית המשפט. ההחלטות האלה ניתנות בהתאם לשיקול דעתו של השופט שיושב בדין. החוק מאפשר שלא להפנות לטיפול מנימוקים מיוחדים.

זה לא נימוקים מיוחדים, סליחה.

הם לשיקול הדעת השיפוטי, משום שאין מי שיבצע את ההערכות האלה, במקרים שהתקבלה בהם החלטה כזו, אז אני מניחה שהנימוק היה שמשום שאין מי שיבצע את ההערכה, מדובר בטעם מיוחד.

סליחה, כשחוקקנו את החוק וכתבנו מנימוקים מיוחדים, הכוונה הייתה נימוקים מיוחדים ספציפיים למקרה. לא מחסור בכוח אדם ואי היערכות משרדי הממשלה ליישום החוק. זאת לא הייתה הכוונה בנסיבות מיוחדות או בטעמים מיוחדים.

אז אני לא מבינה איך יכול להיות שבתי המשפט, מערכת בית המשפט עושה פרשנות כזו לכוונת המחוקק בנסיבות מיוחדות, כאשר הסיבה, צריך לכתוב – כישלון הממשלה בליישם את החוק. כישלון משרד מסוים בליישם את החוק.

תראו כמה היא מכבדת אתכם, אמרה משרד מסוים, אפילו לא אמרה רווחה. חברים, תתעשתו על עצמכם. תלי, חבל, חבל באמת. תוך חודש ימים אנחנו רוצים כבר את מה שאמרנו.

אני קובעת לפי סעיף 120 ד', ככל שיהיה צורך אנחנו יכולים לדאוג שבאמת חלקים מסוימים מהדיון יהיו חסויים. אני רוצה לאפשר ל-ר' לדבר ולספר את סיפורה, מבקשת מערוץ הכנסת לא לצלם אותה. תודה.

תודה רבה חברת הכנסת תמנו על הזכות לדבר כאן. תודה לכל המשתתפים כאן שאני רואה ושומעת שעושים עבודת קודש. אני כאן כדי לספר את הסיפור שלי. חשוב לי לספר את הסיפור שלי, כיוון שאני חושבת שהמדינה צריכה לאפשר שימוש כמה שיותר נרחב ומקל באיזוק אלקטרוני, כלפי גברים שמאיימים על נשים.

אני יודעת שזה לא כך היום, והסיבות לחומרה ולמיעוט השימוש בזה הן חשובות מאוד ואני לא מקלה ראש בהן, אבל אני חושבת שכנגדן עומד הערך שלנו כחברה שמגינה על נשים. אולי הסיפור שלי ימחיש את זה.

אני נשואה, יש לי שלושה ילדים, אחת מהם היא קטינה. אני עצמי מאוימת על ידי קרוב משפחה שלי. אותו קרוב משפחה איים על חיי. הוא איים באותו איום גם על קרובת משפחה שלי. הוא התנכל ופגע בפרנסה של בני משפחה אחרים שלנו, אבל אותנו הנשים הוא איים להרוג בהצתה.

הוא גם פגע מילולית בצורה קשה מאוד בילדים שלנו. לאחר האיום בהצתה, פנינו שתינו למשטרה והגשנו תלונה. המשטרה התנהלה ללא רבב וגם הסבירה לנו את הזכות שלנו לפנות לבית משפט לקבל צו הגנה. פנינו לבית משפט, השופטת בענייני הייתה ללא רבב ומיד העניקה לי צו הגנה לשלושה חודשים.

עכשיו שמעתי מחה"כ תומא סלימאן שהיה צריך להפנות אותו לטיפול. אני באמת מאוד התפלאתי למה לא מפנים לטיפול. ביקשתי מהשופטת גם להפנות לטיפול, היא אמרה שזה לא הליך רגיל, או שהיא לא רוצה, אני לא זוכרת בדיוק. אבל לא הייתה הפנייה שלו לטיפול, זה היה בערך לפני שנה וחצי.

השאלה שאנחנו שאלנו את עצמנו, זה איך אנחנו אמורות להתנהל מכאן. גבר מאיים זה דבר מאוד מסוכן. איך אני יכולה להגן עלינו? איך אני יכולה להגן על המשפחה שלי? מדובר בגבר שכנראה אינו לגמרי שפוי. אין לי הסבר להתנהגות שלו ולאיומים שלו, ועדיין זה המצב שבו אני והקרובה שלי נמצאות.

כמובן, אנחנו יכולות לפעול לקבלת צו הרחקה קבוע, אבל גם אם נקבל את זה, מה זה בעצם נותן לנו? איך זה מגן עליי מרגע של זעם שהגבר הזה שרוצה לפגוע בנו ובמשפחתנו, מה זה יעזור אם הוא יגיע למצב שהוא יחליט להתקרב ולפגוע?

אז זו הדילמה שבה אנחנו נמצאות. האם להיכנס להליך של צו הרחקה קבוע שלא בטוח שיעזור, ושבו אנחנו בעצם מסתכנות בלהעיר את הדוב או לחיות עם הפחד. אנחנו בחרנו לחיות עם הפחד, כי ברור לנו שרף המעשים אינו יכול לגרום לנקיטת פעולה משפטית שבפועל תגן עלינו ועל משפחתינו.

לא ניתן לכלוא אותו ואנחנו גם לא רוצות לפגוע בו. ברור לנו שהוא אדם שצריך טיפול ולא כליאה. אם הייתי חושבת שיש אפשרות שהוא יחויב באיזוק אלקטרוני ושאוכל לדעת שהוא לא בקרבת הבית שלנו, או בית הספר, או החוגים של הילדה, הייתי משקיעה את כל הכסף שלי בהליך משפטי כדי לקבל את ההגנה הזאת. אבל אני יודעת שזה לא יקרה.

אז למה אני באה לכאן אליכם? אני בעצם באה לא בשביל עצמי, אלא כדי לבקש שלפחות במקרים הקשים המדינה תקל במתן האזיק האלקטרוני, ותספק את האמצעי ההגנה הזה להרבה הרבה הרבה יותר נשים. אימהות וילדים, וגם נשים שאין להן ילדים, לא צריכות לגור במקלטים לנשים מוכות. הדבר הזה צריך לעבור מהעולם, צריך להפריד את הגברים המאיימים.

האזיק האלקטרוני יכול לאפשר את זה, הוא יכול לאפשר את ההפרדה בין האישה המאוימת לגבר המאיים, וזה חשוב לשניהם. זה חשוב לשיקום של הגבר וזה חשוב לשיקום של האישה והילדים. אנחנו כאן בוועדה לקידום מעמד האישה ואני רוצה לתת את הפרספקטיבה שלי.

אני אומנם חיה עם פחד, אבל חוץ מזה אני הגעתי לפסגה במקצוע שלי. אני פרופ' מן המניין באוניברסיטה, אני מנהלת מאגדי מחקר של האיחוד האירופי, שיתופי מחקר של ישראלים מהעולם, יש להם חשיבות עצומה. לא באתי מכסף ולא באתי מבית של אקדמאיים, הכול אני עשיתי בעצמי.

אבל יש לי בן זוג תומך, ונעזרתי רבות בארגוני נשים כמו ויצו ונעמ"ת. אני גם עובדת באחד מארגוני הנשים הכי גדול בעולם, שהוא הדסה, וזה לא מקרי. בלי רשת התמיכה של נשים למען נשים, ובלי התמיכה של המדינה, נשים לא יכולות להתקדם. נשים שדואגות לשלום ילדיהן לא יכולות להתקדם.

אני יכולתי להתפנות לקריירה רק בזכות זה שהיו רשתות טיפול וחינוך לילדים שלי במדינה שבה אני חיה, וככה התקדמתי. אני חושבת שהמדינה שלנו צריכה להרחיב את רשת ההגנה באמצעות האיזוק האלקטרוני, ולכן באתי לכאן היום. תודה רבה לכם.

תודה רבה לך ר' שאת כאן, ובעיקר מהדברים שלך ניכר שהדאגה שלך היא לא רק לעצמך ולבתך, אלא באמת לנשים בכלל. אני חושבת שזה מצב בלתי נסבל מכל מיני סיבות, ובעיקר נראה לי מהסיפור שלך אני מבינה שזה כנראה איש שיש לו בעיה נפשית, והוא קרוב משפחה ואתן לא רוצות לפגוע בו.

וגם אם החוק לא מדבר בהכרח על טיפול שכזה, עדיין גם זו סוגיה נוספת שצריך לטפל בה. אבל להשאיר את זה באופן כזה שנשים צריכות להתמודד עם המצב שבכל רגע נתון הן יכולות להירצח, זה מצב בלתי נסבל.

לעניין האזיקון האלקטרוני, שעם כל הקושי שבו, אני חושבת שבאמת אנחנו מבינים שגם במצבים כאלה זה נותן פתרון של התרעה והצלת נפשות. אנחנו חייבים לקדם בכל הדרכים, אחרי שהצלחנו לפרוץ את מחסום החקיקה, אין שום הצדקה בעולם שאנחנו לא נפרוץ את מחסום היישום והקידום של החוק הזה. אני חושבת שהדברים שלנו מאוד מאוד ברורים.

אני תכף מסכמת את הדיון, אבל אני שוב מודה לך ורוצה לשאול עם מי מארגוני הנשים, דיברת על הרשת של ויצ"ו ונעמ"ת, ובכלל כל הארגונים שעוסקים בזה יום-יום, פורום מיכל סלה. אני לא יכולה לדמיין מציאות שבה לא הייתם לצד העבודה של העובדים הסוציאליים, זו מציאות שהיא הייתה בלתי נסבלת. אז מי מכן שרוצה לומר משפט.

ד"ר חנה קטן, אני מייצגת גם את שוברות שוויון וגם את תנועת תקומה של נשים, וגם את המועצה הלאומית לבריאות האישה שאני חברה בה. אני רוצה א' לברך אותך, יש לי רק שאלה לגבי המעורבות של מערכות הבריאות. אין שום מעורבות בנושא הזה? למשל אדם שזקוק לטיפול, אין איזושהי אפשרות שזה יהיה במסגרת התיק הרפואי שלו? אני לא יודעת מה, אבל כדי לקדם את הדבר הזה במסגרת מערכת הבריאות.

גם לגבי המודעות לכל הנושא הזה של החוק והקידום שלו, אני כרופאת נשים בכלל אין לי שום, אני נמצאת פה ואני מתוודעת לכל מה שאת עושה. אנחנו אלה שמטפלות בנשים שעוברות אלימות גופנית ומינית, בכלל לא מודעות לאפשרויות האלה.

אני חושבת שבסוף גם הסיפור של הבריאות כן נוגע לעניין בהיבטים מסוימים, במיוחד סביב בריאות הנפש. שם בכלל אנחנו רואים שהמשטרה הרבה פעמים אומרת אין לנו מה לעשות, אבל תמיד יש מה לעשות גם אם מדובר במתמודדי נפש שמאיימים. ומוכרים, אני מדברת על כאלה שמוכרים, שיהיה פה ברור, כי אנחנו לא רוצים שאנשים ייקחו את זה כתירוץ.

ברשותך חברת הכנסת, אני אשמח להעלות נקודה שלא עלתה שקשורה לפיקוח האלקטרוני. בתוכנית המקורית שכולם אישרו, היה שהחברת אבטחה, יש הרי כשקורה מקרה אמת, יש את התוקף שהפר עכשיו צו ויש את האישה שנמצאת כרגע בחרדה כי היא יודעת שהוא הפר את הצו, יכול להיות שהוא מתקרב אליה.

ובתוכנית המקורית שאושרה, ניידת הייתה אמורה להגיע לאחד מהצדדים, לדוגמה לתוקף לעצור אותו, וחברת אבטחה פרטית הייתה אמורה להגיע לאישה להרגיע אותה, לשמור עליה שלא תותקף. ככה זה גם פועל במדינות אחרות.

לצערנו נמסר לנו שלא יצא המכרז לחברת האבטחה, ולכן נכון להיום יש אך רק משטרה, מה שאומר שבזמן אמת יש ניידת אחת בדרך כלל, היא תצטרך לבחור לבוא לתוקף או לבוא לאישה.

טוב, אני רוצה לסכם את הדיון. ניתן לבונות אלטרנטיבה לדבר קצר, ואני מסכמת.

תודה רבה ליו"ר הוועדה, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, על הקיום של הדיון ההכרחי הזה במיוחד בזמן המלחמה כשהמציאות פשוט ממשיכה ואין עליה תשומת לב ברוב הזמן.

שלום לכולם, שמי עומר שטיינמץ הסקל ואני ממייסדות ארגון בונות אלטרנטיבה, ולמען האמת אנחנו מגיעות שבורות לדיון הזה. נזכיר ששלוש נשים נרצחו בשבוע שעבר. הן נרצחו באמצעות נשק חם ואחת בדקירות סכין על ידי גברים.

את כולן וכולם ניתן להציל אם אנחנו שנייה מחברות גם את ששת החטופים שחזרו אלינו בארונות. מדינת ישראל אמורה לספק את ההגנה ואת המוגנות ואמורה לעמוד בחוזה שהיא חתמה עם העם, ואנחנו נמצאות כאן בדיון שמדבר על מספרים.

100 זוגות זה כלום ושום דבר כשאנחנו יודעות על כ-700 תלונות שהתקבלו רק בשנה האחרונה, מידי שנה בעצם. אגב, 560 מתוך התלונות האלה זה אותם מפרים. זה אומר שיש כרגע 460 נשים שמסתובבות ללא הגנה, ללא אפשרות לקבל את ההגנה הזאת, באיום יום-יומי, וזה לא מעניין אף אחד.

אני שואלת אתכם ואתכן, איפה חברי הוועדה הנוספים? איפה משרדי הממשלה? איפה המשרד לביטחון לאומי? איפה המשטרה? איפה מי שאמור לעשות את התפקיד הבסיסי להגן על נשים, ועל נשים ישראליות? זה לא איזה משהו גדול, אנחנו 51% מהחברה, אבל זו לא כמות כל כך גדולה.

את עושה את עבודתך בצורה מדהימה ועומדת לצידנו, אנחנו מצפות, גם הארגונים שכאן, שכולם וכולן יעשו את זה. תודה.

תודה. אבי ילינק, זכיין איזוק אלקטרוני, בבקשה.

שמי אבי ילינק, ואני יועץ של חברת G1, חברת האבטחה הגדולה בישראל. אני עוסק באזיקים אלקטרוניים 20 שנה בארץ ובעולם. אני רוצה לתקן טיפה דברים שנאמרו על הטכנולוגיה, על האיזוק. בליבת המערכת נמצאים האזיקים האלקטרוניים, שזו חבילת מכשירים וזו תוכנת ניהול מתוחכמת.

המוצרים האלה הם מוצרים כחול לבן של חברת אלייד, שקודם נקראה אטנטי, היא יושבת בתל אביב. צריך להכיר אותם, אנחנו מזמינים גם את חברי הכנסת. בחודשים האחרונים מאז ששב"ס הזמין את המערכת, הוכנה, הותאמה המערכת לחוק הישראלי ולבעיות בישראל.

יש שיבושי GPS, פתרנו את זה. המערכת בישראל עובדת בארבע טכנולוגיות שזה עובר אוטומטית מאחד לשני, מהרגע שמהערכת מזהה שיש, המהנדסים קוראים לזה ספופינג - - -

אתה אומר שאתם יודעים להתגבר על שיבוש GPS, זה דבר אחד, נעמיד לתיקונם. אז המקרה הספציפי שאמרת?

זה לא מה שאני אומר, זה פשוט מה שנמסר לבתי המשפט מהמשטרה.

בסדר, אבל המשטרה לא יודעת, זה לא יודע. האישה בסוף אתה רוצה להציל אותה, אז רק לדעת לקחת את הסיפור הזה ולהגיד שיש פתרון. לקחת את התיק הספציפי.

ומילה על ההדרכות. ברור לנו שכרגע המפתח הוא שכל סוגי האנשים, שופטים, שוטרים, אנשי משרד הרווחה, כולם יכירו את המערכת הזו. אני רוצה לספר שלפני 20 שנה באזיקים הרגילים, ישבתי יום אחד אצל מנכ"ל חטיבת המוקדים ב-G1, הגיע טלפון מנשיאת בית משפט השלום בתל אביב "אתם יכולים להדריך אותנו מה זה אזיק אלקטרוני? אף אחד פה לא יודע מה זה".

שאלנו "כן גברתי, מתי רוצה?". "עכשיו". נכנסנו לאוטו, היא קראה לשופטת המעצרים, ישבנו שעתיים, שמנו לה אזיק על הרגל. למחרת התחילו להגיע מפוקחים. זה לא עובד בדרך אחרת, אלא שאנשים רואים את המכשיר, שואלים שאלות, מקבלים תשובות, רוכשים אמון ראשוני, והאזיקים הרגילים לקח להם כמה שנים לקבל אמון. זה לא קורה לבד.

אתה יושב איתם? עם הגורמים?

אנחנו נשמח לעשות הדרכות איפה שרק יקראו לנו. עשינו במערכת הקודמת 200 הדרכות, כולל לשופטים פרטניים.

לא הדרכות, אתם יושבים איתם?

כל אחד מהארגונים מוזמנים - - -

אתה ישבת עם הרווחה?

אנחנו נפגשנו עם הרווחה, העברנו להם חומרים איך עושים הערכת מסוכנות בספרד וכך הלאה.

תודה. תמשיכו לשמור על הקשר הזה, תודה על הדברים החשובים שלכם.

אני רוצה לסכם את הדיון, שבעצם אי אפשר לסכם דיון כזה כי זה באמת מאבק שהוא רציף ומתמשך, וגם הדיונים בוועדה הם מתמשכים ואנחנו נמשיך לעשות את דיוני המעקב, פיקוח, בוודאי לאור מה שעלה כאן היום, או יותר נכון בצל מה שעלה כאן היום.

הוועדה רואה בחומרה את היעדרות נציגי המשרד לביטחון לאומי מהדיון החשוב הזה, ונפעל בכלים שעומדים לרשותנו כדי שהדבר לא יחזור על עצמו.

הוועדה רואה גם בחומרה את העיכוב ביישום שני תיקוני החקיקה האחרונים לחוק מניעת אלימות במשפחה, שמטרתם הגנה על חיי נשים, בייחוד לאור הנתונים שלצערנו גם נחשפים בימים האחרונים, בשבוע האחרון. דיברת על שלוש שנים שנרצחו ו-20 נשים שנרצחו מתחילת השנה, 17 נשים מפרוץ המלחמה.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה להגביר את קצב הגיוס של העובדים הסוציאליים הנדרשים ליישום החקיקה שעומדת בנדון. כמו כן, הוועדה מברכת את משרד הרווחה על הקמת היחידה המיוחדת לעניין יישום החקיקה, ועם זאת כאמור מבקשת להאיץ את הקצב ולהעביר לידי הוועדה בעוד חודש ימים מהיום את מספר העובדים הסוציאליים שנקלטו לצורך יישום החוק.

הוועדה קוראת למשרד הרווחה לפעול לפרסום והעלאת המודעות של כניסתו לתוקף של חוק הפיקוח האלקטרוני, ומבקשת ממשרד לשוויון חברתי ובתוכו הרשות לקידום מעמד האישה להיות שותפים בנושא הפרסום והעלאת המודעות.

הוועדה מבקשת לקבל מהנהלת בתי המשפט את הנתונים לגבי מספר השופטים שישתתפו בהדרכות וההכשרות הרלוונטיות, הספציפיות לנושא הזה לגבי חוק הפיקוח האלקטרוני. בזה אני מסכמת את ההנחיות של הוועדה.

אני יודעת שלהבדיל מהמשרד לביטחון לאומי, המאבק הזה הוא דגל של משרד הרווחה, וכאמור עשינו דרך מאוד ארוכה. אני מבקשת שאי איוש התקנים לא יעיב ולא יהווה כצל ואפילו יפגע אנושות בחוקים הללו. כי לצערי עדיין אנחנו נמצאים בעולם אבסורדי שיש עדיין את מי לשכנע שצריך להשתמש בכלל הכלים, אלקטרונים או לא אלקטרונים כדי להציל נשים.

אני רוצה להודות לכל מי שהשתתפה, במיוחד לך ר' שהגעת לכאן ולימדת אותנו ומלמדת אותנו הלכה למעשה את מה שאנחנו תמיד אומרים בצער, שהאלימות כלפי נשים היא נמצאת בכל מקום כלפי כל אישה, והרשת שלנו כחברה היא מאוד משמעותית, במיוחד רשת נשים.

תודה רבה לכולם, אני נועלת את הישיבה. תודה לכם צוות הוועדה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:00.