פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



26
ועדת החינוך, התרבות והספורט
01/09/2024


מושב שני

פרוטוקול מס' 268
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, כ"ח באב התשפ"ד (01 בספטמבר 2024), שעה 10:00

סיור פתיחת שנת הלימודים בצפת

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
סימון דוידסון
מיכל מרים וולדיגר
לימור סון הר מלך

איריס מלכה אלאלוף - מפקחת פיתוח מקצועי עו"ה והדרכה, משרד החינוך

חיים גבאי - מפקח מחוז חינוך ממלכתי דתי (מחמ"ד), משרד החינוך

יוסי קקון - ראש העיר צפת

הרב נחמן גלבך - המשנה לראש העיר, יו"ר החינוך החרדי וחבר מועצת העיר צפת

שניאור זלמן ליפסקר - סגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, צפת

הרב מוטי כהן - מנהל אגף החינוך, עיריית צפת

שרה רייזיל קניג - מנהלת בית הספר "דרך יהודית", צפת

דינה כהן - פסיכולוגית, יועצת בית הספר "דרך יהודית", צפת

הרב שלמה רסקין  - יו"ר ומנהל מוסדות "בית חנה", צפת

הרב אבי חדד - סמנכ”ל, מוסדות "בית חנה", צפת

סימי זלמנוב - מנהלת ביה"ס על יסודי וסמינר, מוסדות "בית חנה", צפת

הרב שלמה רסקין - מנהל המח"ט – מרכז חינוך טכנולוגי, מוסדות "בית חנה", צפת

עדי - מנהלת המחלקה לילדים מלידה ועד גיל שלוש, מוסדות "בית חנה", צפת

חיים קניג - מנהל מוסדות ברסלב, צפת

עידית ברקוב חדד - מנהלת ביה"ס הרב תחומי "עמל בגין", צפת

מוריה אילוז - מנהלת מרכז יזמות, ביה"ס הרב תחומי "עמל בגין", צפת

זוהר שוחט - תלמידה במרכז מצוינות, ביה"ס הרב תחומי "עמל בגין", צפת

רונן שלייר - תלמיד במרכז מצוינות, ביה"ס הרב תחומי "עמל בגין", צפת

עדי - תלמידה במרכז מצוינות, ביה"ס הרב תחומי "עמל בגין", צפת

כרמל - תלמידה במרכז מצוינות, ביה"ס הרב תחומי "עמל בגין", צפת

דינה דהאן - יועצת בי"ס, צפת

אתי דנן - מזכירת הוועדה

תמי סלע

יהודית גידלי

מיכל איטייפ

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סיור פתיחת שנת הלימודים בצפת

בוקר טוב לחברי ועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת יוסי טייב, ראש העיר, חיים גבאי, המפקח. ברוכים הבאים לבית הספר "דרך יהודית". אנחנו מתרגשים מאוד ביחד עם הבנות לקראת פתיחת שנת הלימודים, ונכבד את המנהלת לפתוח בברכת בוקר טוב וברוכים הבאים.

שלום לכולם, אורחים חשובים ביותר, שאנחנו מתרגשים לקראתם, וזאת בנוסף להתרגשות הטבעית שיש לנו ביום הראשון ללימודים. בנות, האם ישנתן בלילה מרוב התרגשות?

לא.

כולן עייפות ומרוגשות, ואנחנו נכנסים עוד יותר לענן של ההתרגשות המיוחדת בכך שזכינו לקבל כאלה אורחים חשובים. יש כאן קבוצה של בנות קטנות שרוצות לברך אתכם.

בחלק הזה של בית הספר יש לנו את כיתות ב', ו', ז' ושתי כיתות ח', כאשר החצי השני של בית הספר הוא בקרוואנים, ואתם אתם תזכו להיות גם שם, למרות שזו זכות פחות גדולה. אולי לבנות שם כן יש זכות גדולה, כי הן מתמודדות שם.

ילדות, איך קוראים לבית הספר שלנו?

דרך יהודית.

על שם מי קוראים לבית הספר "דרך יהודית"? אתן יודעות?

על שם הסבתא יהודית.

בית הספר הזה הוא בית ספר קהילתי של חסידי ברסלב, שהקים הרב קניג לפני 14 שנה. כפי שדיברנו, יש לנו כבר ארבעה מחזורים בשנה הזו שיצאו, ואלו הבנות שממשיכות את הדרך של הסבתא המיוחדת שהייתה אסתר יהודית קניג. זו דרך יהודית, והן צועדות בדרכה, דרך יהודית אמתית.

הנה, הבנות החמודות הגיעו מהקרוואן בדרך הארוכה. בנות, בבקשה.

ברוכים הבאים לאורחים הנעלים והמכובדים, בעלי השפעה ועשייה, הדואגים לפרט ולכלל לטובה. ראש עיריית צפת מר יוסי קקון הנכבד, סגן ראש העיר הרב נחמן גלבך הנכבד, חברי מועצת עירנו האהובה וחברי הכנסת שבאו לבית ספרנו להצצה.

ברוכים הבאים לבית ספרנו "דרך יהודית". כאן משפחה חמה וערכית, כאן עומדים לרשותנו מוכנית ורגשית, אנו רוכשות ידע והשקפה עיונית. כאן מוכנים לפעילות חברתית, כאן אווירה חמה ושמחה אמתית. בבית הספר שלנו המורות הן - - - וכל מורה היא דוגמה אישית.

בדרך יהודית אנו צועדות וממשיכות מסורת דרך אימהות, מגבירות טוב בעולם, מעוטרות במצוות, מתחנכות לחסד, לנתינה ולדרך ארץ מהמורות. בפתחה של שנה, נברככם במשך עשייה בטוחה, שתזכו להיות שגרירים לתלמידים שתמיד יהיו עם חיוך על פנים ושיהיו לנו מבנים ראויים. שנוכל בפניות לשקוד על הלימודים ובתפילה שלא נצטרך עוד מקלטים.

באיחולי הצלחה מתוך הערכה – מתלמידות "דרך יהודית" בצפת.

כל הכבוד. אנחנו נחזור לאולם.

בוקר טוב, ברוכים הבאים. איזו התרגשות לקראת פתיחת שנת הלימודים. יש לנו הערכה גדולה על כך שכשמדינה שלמה פותחת שנת הלימודים, אתם כוועדת החינוך של הכנסת, חבר הכנסת יוסי טייב ושאר המכובדים, בחרתם לבוא לצפת. אנחנו יודעים שצפת זו העיר וזה המקום לפתוח בו שנה, אבל טוב שגם אתם שם בירושלים יודעים את זה והלוואי שכל 120 חברי הכנסת היו גם מבינים את זה כי נראה שבשנה האחרונה קצת שכחו את הנושא הזה.

אנחנו שמחים ומתרגשים מאוד מכיוון שאנחנו פותחים היום שנה ל-14,000 תלמידי מערכת החינוך בצפת, וזו פתיחת שנה מורכבת ומאתגרת מאוד. ראש העיר, ביחד אתנו, הוביל תהליך של פתיחת שנה בישיבות על גבי ישיבות ותהליכים על גבי תהליכים, כמו שמעולם לא נעשה, כך אמרו בכירים בעירייה, ואנחנו גאים ושמחים להיות חלק מתוך התהליך המבורך הזה. יש לנו ראש עיר שמגיע ועושה עבודה יוצאת מן הכלל באתגרים לא פשוטים, בעבודה מורכבת ומאתגרת.

בית הספר שאנחנו נמצאים בו היום, בו פתחנו את הסיור המבורך שלכם, הוא דוגמה לאחד מבתי הספר החרדים שנמצא כאן בצפת, בית ספר עם מאות תלמידות, כשאת חלקן ראינו ואת חלקן נראה בהמשך. בית הספר עושה עבודה מדהימה, יוצאת מן הכלל ומביא להישגים מדהימים, ועם זאת עדיין מתמודד עם אתגרים גדולים מאוד, שאנחנו נשמח לשמוע אחרי כן מהמנהלת קצת על פרופיל בית הספר, על מה שעובד נכון ועל מה שבעזרת השם יכול לעבוד נכון יותר.

אנחנו יודעים שבעזרת השם בשנים הקרובות, הולכת להיות מהפכה גדולה במערכת החינוך בצפת בכלל ובמערכת החינוך החרדית בפרט, ואנחנו נשמח לשמוע מספר טעימות על האתגרים שעומדים בפנינו. המנהלת, בבקשה.

שלום, שמי שרה קניג ואני זוכה להיות בשליחות הגדולה הזו של מנהלת בבית הספר. קודם כל, אני רוצה להודות לכם שהגעתם ושזכינו. באמת היה מאתגר מאוד, אבל שמחתי על הזכות לארח אנשים גדולים כל כך שהגיעו לבית הספר. זכות היא לנו לארח אנשים חשובים כל כך ובעלי השפעה ועשייה בתחום החינוכי, שהוא הוא ליבת העם, זו הפסגה שלנו ופה סדר העדיפות.

ברשות ראש העיר, שאנחנו מרגישים שמאז שנכנס לתפקיד, יש לנו פרטנר משמעותי מאוד, אכפתי עם אוזן קשובה לכל הצרכים. יש לנו כבר תכנון של הרחבת בנייה שצריכה לעלות על הקרקע, יש לנו יעדים רבים ותקציבים שהתחילו לזרום קצת יותר. אנחנו מרגישים איזושהי דלת שנפתחת עם אוזן ולב שעומד מאחורי כל זה כדי לסייע.

זו דרך יהודית כל כך, ואני אומרת את זה עכשיו במובן הסמלי. כל דרך בחינוך היא דרך לא פשוטה, אבל בציבור החרדי קשה כל כך לסחוב את העגלה ואנחנו צריכים את האנשים הללו שיושבים כאן, בשביל שהעגלה תיסע קצת יותר בקלות ושנשמן כך קצת יותר את הגלגלים, כדי שנוכל להעניק יותר לבנות. אז תודה לכם שהגעתם, תודה על הקשב, תודה על הרצון ועל האכפתיות.

ברשות הרב גלבך שתמיד עומד לצדנו, אני חושבת שזו תעודת הזהות שלו. אם שואלים מי זה הרב גלבך, אני אומרת שזו תעודת הזהות שלו כבר 20 שנה, שצפת חבה לו רבות על הכול, לרבות הבנייה. בכל דבר ובכל צורך, הוא מהווה עבורנו גב ואנחנו מודים לו בשם העבר, בשם העתיד ובוודאי עכשיו עוד יותר עם השותפים הנכבדים, כשתהיה פריצת דרך. ברשות הרב מוטי כהן, שיש לו באמת שנים רבות בעשייה חינוכית וגם הוא עומד לצדנו תמיד, וכל האנשים המכובדים שעושים את הדבר החשוב ביותר בתבל מבחינתי. זכינו כולנו להיות בסירה הזו.

ראיתם כאן את הבנות, וכך קצת הספקתם לטעום מה הוא הסגנון של בית הספר "דרך יהודית", שנקרא על שם הסבתא הצדיקה שהייתה לנו, אימא של הרב קניג למי שמכיר. תושבי צפת ודאי מכירים ואולי גם בחוץ. הרב קניג היה אדם עצום וגדול מאוד שהגיע לפני 30 שנה, האיר את הדרך לרבים, ניווט, ייעץ ובנה כאן אנשים ומוסדות לתפארה – מוסדות חינוך ומוסדות לצורכי קהילה. הרב קניג נפטר לפני חמש שנים, וזה היה אובדן גדול לצפת בכלל ולנו בבית הספר בפרט.

עם הזמן, עלה הצורך מתוך הקהילה שייבנה בית הספר שייתן מענה לצורכי הקהילה, כי לכל קהילה יש את המאפיינים ואת הניואנסים שלה. כדי לתת מענה ספציפי לקהילה שלנו, עלה הצורך הזה ואני הייתי השליחה שלו, וכך אני כבר 14 שנה במקום הזה. כעת אנחנו נראה את המצגת ותטעמו מעט מהבנות המקסימות שלנו, שאכן צועדות בדרך יהודית.

פעמים רבות עליתי לרב קניג והתייעצתי איתו לגבי נושאים שונים ובפרט בנושאים חינוכיים, והוא תמיד היה שואל אותי שאלה קבועה – האם אנחנו שמות לב שכל הילדות תהיינה שמחות ושלכל אחת יש את המקום שלה, וזה למעשה המוטו של בית הספר.

[מצגת]

רואים כאן את העשייה, את השמחה, את החוויה ואת הפעילות. גם ביום-יום ניתן לראות שהבנות באמת שמחות ומאושרות, טוב להן כי הן נמצאות בחממה, כפי שהן מגדירות וההורים אומרים. הרבה פעמים אימהות אומרות לי שכשהבת שלהן לא מרגישה טוב, הן לא מצליחות להשאיר אותה בבית מכיוון שהיא רצה לבית הספר. אני שומעת את המשפט הזה שוב ושוב, הן לא מוותרות על שום דבר בבית הספר. אנחנו משתדלים לתת להן את השמחה מכל כיוון, למרות החוסר. אמנם אנחנו עניים בכסף, אבל עשירים באנרגיה, ברוח, בשמחה ובהוואי.

מה שאנחנו משתדלים לתת פה בבית הספר, זו מעטפת מלאה ומדויקת לכל ילדה. יש לנו כאן פסיכולוגית יועצת, הגב' דינה כהן, שהיא יועצת חשובה משכמה למעלה; יש יועצת מטעם העירייה; יש מנחת קריאה; יש מומחית לליקויי למידה, שאנחנו מכניסים בתקציב פרטי – וביחד אנחנו יושבים מדי פעם כל הצוות החינוכי המקצועי הזה, ודנים על כל תלמידה. יש לנו מיפוי חברתי, משמעותי מאוד בפן הרגשי ולימודי כמובן. אנחנו מנתחים את הילדה מכל הבחינות, על מנת לתת לה מענה מושלם. אנחנו חוזרים על כך שוב ושוב, תוך כדי שינויים ודיוקים, בהתאם לצרכים המשתנים והמדויקים – וזה באמת אתגר.

לפעמים, כשאנחנו יושבים בהיערכויות ובישיבות צוות, מורות נפעמות כשהן רואות תוצאות בקרב ילדות שהיו בכיתה ב' עם קשיים בקריאה, בחשבון וכו', עם התפרצויות ועם הקשיים החברתיים. המורות פשוט מתקשות להאמין שהבנות עשו כזו דרך מכיוון שיש פה תהליכים עמוקים ומשמעותיים מאוד, וזה באמת ייזקף לזכות בית הספר. אני חושבת שזה אחד הדברים החזקים ביותר בבית הספר הזה, ואני שומעת גם את האימהות שאומרות שזה באמת מייחד מאוד את בית הספר.

כל ילדה מסיימת כיתה ח' עם תהליך ועם ליווי משמעותי מאוד עד שהיא מגיעה למקסימום מיצוי הכישרונות שלה, הפוטנציאל שלה וכל מה שהיא יכולה לתת מעצמה לעולם, תוך כדי שהיא מגלה את עצמה באמת. כמובן שברגע שיש אתגרים והתמודדויות, אנחנו תמיד משתפים אנשי מקצוע עד שהכול מטופל ונפתר. זה עניין שאנחנו נותנים עליו חזק את הדעת, וזה נמצא על השולחן שלי באופן קבוע.

יש לנו תכנית יפה מאוד, שאני רוצה לשתף אתכם עליה. זו תכנית שממש נוגעת ללב, קוראים לה "תכנית לש"מ", ואותה מובילה היועצת. התכנית נותנת מענה לתלמידות ה"שקופות" שלא מתבלטות ולא מצטיינות בלימודים, אלו שלא ניצבות על הבמה ולא מככבות בכישורים, אבל גם לא מושכות תשומת לב שלילית, כי הן מאתגרות. לפעמים הן יכולות להיות כאן במשך ימים שלמים ואף אחד לא אומר להן בוקר טוב, לא מחייך אליהן ולא שואל אותן אם עשו טוב או לא. ממש כמו עציץ פלסטיק שעוברים לידו. האתגר שלנו היה להאיר להן פנים, ולכן קראנו לתכנית לש"מ – לבן שיניים וחלב, הארת פנים, כשם שאבן החושן "לשם" מאירה.

כל מורה בצוות קיבלה במעטפה סגורה שם של תלמידה שרק היא יודעת מי התלמידה, והפרויקט שלה היה לקחת אותה לתשומת הלב, לתת לה מענה רגשי ולהאיר לה פנים, וזה כולל אתגרים. אספר לכם סיפור קטן של תלמידה שסיימה עכשיו כיתה ח'. היא הגיעה אלינו כעולה חדשה מתחילה כיתה ח', ילדה עם מנטליות שונה לגמרי מאמריקה עם תפיסה חברתית שונה באופן משמעותי, עד כדי כך שהיא לא ידעה איך להתנהג בחברה.

לא ממש נעים לומר, אבל הבנות ממש סבלו ממנה כי היא הציקה להן ותמיד השרתה אווירה קשה סביבה. אפשר היה להניח שהילדות הגיעו למצב שהן ודאי אומרות בסתר לבן שחבל שהיא הגיעה לכיתה, אבל לא כך הדבר. הבנות אצלנו מחונכות, כפי שאתם יודעים, לכבוד הדדי, לרגישות ולאכפתיות. הייתה אפילו תלמידה אחת שנצמדה אליה ותיווכה לה התנהגות חברתית נאותה עם הנחיות ברורות של אל תעשי כך או אחרת, ואם תגידי כך זה יצליח ואם לא, אז לא. התפעלתי מהרגישות שבה היא עשתה זאת, וזה היה מרגש מאוד לראות כיצד הכיתה נושכת שפתיים ומבליגה. כל זה בסוגריים, על מנת להסביר לכם כיצד הבנות התייחסו אליה, למרות שהיא היוותה אתגר משמעותי מאוד עבורן ועבור המורות.

אבל אז אותה מורה קיבלה במעטפה את השם של הילדה הזו, ומכיוון שהיא לא מלמדת באותה הכיתה וכדי להבין מה היא יכולה לעשות עבורה, היא ביררה פה ושם במה הילדה מוכשרת ואמרו לה שהיא לא מוכשרת כל כך, אבל ציור היא ידעה. המורה קראה לה לכיתה ואמרה לה שהיא ממלאת המקום שלה – וכך הבנות בכיתה ב' חוו אותה כמורה לציור. היא התחילה לצייר וללמד ציור ופתאום היא השתכללה והתחילה לתת טיפים, עד כדי כך שבהפסקות הבנות היו מתגודדות סביבה.

והינה הילדה הכבויה, המסכנה והמאתגרת שקיבלה גב וזכתה לברק בעיניים, היא המורה, היא המוכשרת, היא המוצלחת – כולן בחרו בה. וזו דוגמה פשוטה וקטנה כל כך כיצד נעשה שינוי בשקט, בלי כסף ובלי שום כותרות, ועד היום אף אחד לא יודע חוץ מהיועצת, עד כמה משמעותי השינוי שנעשה בתלמידה הזו וכיצד היא יצאה מבית ספר בצורה שונה כל כך.

כאמור, זו דוגמה לכך שאנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לעשות, על מנת שהבנות יחוו כאן שמחה עם סיפוק, תוך חוויה פנימית, כמו המוטו שלנו. אני רוצה שהבנות ירגישו שכאן טוב להן, שזה הבית שלהן, שזה המקום שבו הכי טוב להן להיות גם אם בבית קצת קשה לפעמים, גם אם יש להן התמודדויות רבות וקשה להן לפעמים מבחינה לימודית – יש להן כאן את הפינה המקסימה שלהן, וזה פחות או יותר מסכם את פרופיל בית הספר.

המנהלת, האם אפשר לומר משהו?

כן, בשמחה.

שמי דינה כהן ואני יועצת בית הספר כאן. אני אדייק ואומר שכאן אני יועצת בסך הכול שנה אחת, אבל אני יועצת בבתי ספר נוספים, אני מדריכת שפ"י מטעם משרד החינוך, ודווקא מתוך המקום הזה אני רוצה לדבר, כי יש לי היכרות רבה עם המון בתי ספר, לאו דווקא בתוך העיר, כמי שמלווה הרבה מאוד יועצות בכל הצפון.

שמעתי את הדברים של המנהלת, אתם מן הסתם התרשמתם מהרבה מאוד דברים, ואני שואלת את עצמי מה מאפשר את העשייה הזו? מה מאפשר את הייחודיות שמתרחשת כאן בבית הספר? אומרים שאורח לרגע רואה כל, אז הוא למעשה רואה את הכול. אני יכולה להעיד על עצמי, כמי שנכנסה רק בשנה שעברה ממש בתחילת שנת לימודים, שהרי בדרך כלל לוקח זמן להכיר את המקום ולהכיר את הילדות, ליצור אמון בין המנהלת ליועצת וכו' – ואני רוצה לומר דבר שאותי הפעים והדהים ממש, וזו היכולת הזו של בית הספר להיות עם לב ועם ראש פתוח להרבה למידה, להשתנות ולקבלה.

המנהלת הסבירה קודם שזה בית ספר קהילתי, ואכן כן, אבל יחד עם זה בוודאי שישנן ילדות שלא שייכות לקהילה ונמצאות כאן. ולכן אני מבקשת שיהיה ברור לכולנו כי ההסתכלות עליהן ועל הצרכים שלהן לא פחות חשובים מכל ילדה אחרת כאן. יש איזשהו רוחב לב כזה, משהו מיוחד במינו שאותו באמת מובילה המנהלת ביד רמה עם הרבה מאוד אהבה ועם הרבה מאוד שמחה, וזה משהו שמלווה את הילדות עוד לפני שהן מגיעות לבית הספר, מפני שישנם שיתופי פעולה בין בית הספר לגנים, ולדעתי היכולת הזו של הלמידה ושל ההשתנות, זה משהו מיוחד מאוד ומאפיין את בית הספר, לצד מה שהמנהלת הציגה כאן, והיא הציגה אך טיפה מן הים.

אמנם תכנית לש"מ היא תכנית אחת, אבל מתנהלות ומתקיימות פה עוד הרבה מאוד תכניות, שהמנהלת פשוט לא דיברה עליהן. זו באמת תכנית שמוכיחה את עצמה, ואם נתייחס עוד רגע אליה, אני הפעלתי אותה גם בבתי ספר נוספים, אבל שם זה לקח בין שנה לשנתיים עד שזה התחיל לזוז, לעומת מה שקרה פה תוך חודש וחצי. אז יישר כוח ותודה לכם.

תודה תודה.

תודה רבה.

הישיבה נפסקה בשעה 10:40 ונתחדשה בשעה 11:30

המצב מורכב מאוד מבחינת חוסר המיגון שיש בצפת, ואפשר להגיד שרוב מוסדות החינוך בצפת לא ממוגנים. אולי מה שמקטין את האתגר, הוא שגם הבתים לא ממוגנים, אז בית הספר הוא לא פחות מוגן מאשר הבית, אבל המצב מורכב מאוד. כעת נחווה, נראה, נשמע ונחשוב מה עושים עם זה הלאה.

זה כן משנה, כי כשהם באים לבית הספר, האחריות היא עלינו.

כנראה שלא שם ולא שם האחריות, כי אם על הקדוש ברוך הוא.

קודם אמרתי לעצמי שהלוואי ותהיה אזעקה, כדי שתרגישו מה שאנחנו מרגישים.

למען האמת, יש לנו פה שני אתגרים – האתגר הראשון הוא המבנה המפוצל, כאשר המורה מלמדת שיעור אחד פה ושיעור שני שם וזה לא פשוט. הבנות לא יכולות לעבור בלי מורה מלווה, שהרי יש פה כביש באמצע, ובכלל אין מי ששומר עליהן בדרך. אם מורה שוכחת איזשהו אביזר או שאחת הבנות לא מרגישה טוב, היא צריכה ללכת או ללוות את הבנות ואז הכיתה נשארת ללא מורה. אם הבנות רוצות ללכת לספרייה או להיפגש עם האחות, או אם ילדה מאחרת וכו', כל דבר פה מסורבל מאוד. יש לנו פה המון כללים שמשתנים כל הזמן, בהתאם לצרכים שעולים כל העת מחדש.

אני מדברת בשקט, כי אני לא רוצה שהבנות תשמענה. את כל הקשיים, הבנות לא צריכות לשמוע. אני מקווה שעכשיו הכול יסתדר, אבל בחורף, לדוגמה, נהרות יורדים מההר והבנות טובעות עד למעלה ומחליפות את בגדיהן מכף רגל ועד ראש. יש לנו ממש גמ"ח של גרביונים, חצאיות וכו'. הנה מלול נמצא כאן, שאותו אני תמיד מזעיקה כשאני רואה מה קורה בבוקר עם נהרות מים כשאי אפשר לעבור אפילו מבית הספר לכאן.

אולי נסביר שזה קורה מאז שיש את הבניה, נוצר פה סחף מההר. למעשה, פתחו הר וברגע שיש גשם, זה זורם לכאן ולכביש.

אם הבנות רוצות לצאת לשירותים, יש נהרות של גשם. החורף הוא מאתגר מאוד כאן – זה עניין אחד של המבנה. בנוסף, כשהייתם באולם בית הספר, האם ראיתם את אולם ההתעמלות שלנו?! הרי יש שם כיתה, היום הוצאתי כיתה א' שעוד לא הגיעה ואין לנו אולם. 230 בנות מתכנסות במקום הזה. מר ראש העיר, אנחנו חייבים אולם דחוף.

עד ראש חודש בעזרת השם.

המורה להתעמלות לא רצתה להמשיך השנה כי אין לנו אולם והיא לא ידעה מה לעשות עם הציוד ואין מקום ללמד את הבנות. כאן חם מאוד ושיעורי ההתעמלות הם בסוף היום.

לגבי נושא החום, ראש העיר הבטיח לי שתוך חודשיים הנושא יטופל.

תודה רבה.

הנושא השני, כפי שציין הרב גלבך, הוא האתגר הביטחוני – אין מענה. פיקוד העורף היה כאן, והדבר היחיד שהוא נתן, זו הצעה לרוץ מכאן לתוך הבניין, כשמהכיתה האחרונה זו דקה, אבל מה יקרה אם נופלים בדרך? ומה לגבי החרדות? ובינתיים היירוטים הם כבר פחות מ-30 שניות, כך שזה יכול להיות שתוך 10 שניות הבנות עוברות כאן מלמעלה.

אתם יודעים איפה אתם ממוקמים? הסתכלו, הנה העיניים של המדינה. המקום שמדובר הוא כאן, הר מירון מולנו ממש. זה אזור חשוף מאוד. במלחמת לבנון השנייה, לדוגמה, הייתה פגיעה ישירה של הבניינים פה ישירות משם לכאן.

הבנות כאן מכיתה ג' רוצות לברך אתכם לשנה טובה, שקטה, שלווה, שלום ואהבה.

[קבוצת בנות ביחד]

ברוכים הבאים לאורחים החשובים.

קודם כל, בוקר טוב. אני שמח לארח כאן את ידידי, חבר הכנסת, יו"ר ועדת החינוך, ועדה חשובה מאוד בכנסת, ולפתוח את הסיור בדרך יהודית וזה מרגש מאוד. אני חושב שגם אני, גם היו"ר וגם כל מי שפה עשינו הרבה סיורים בחיים, אבל תמיד אפשר להרגיש את האווירה האמתית מעבר למה שמספרים לנו, ואנחנו רואים פה משהו איכותי, משהו טוב עם חינוך טוב. דעו לכם, כי הבנות שנמצאות במקום הזה, הן הבנות הכי טובות.

אני רוצה לומר שאני ביחד עם אגף החינוך אצלנו, עם נחמן מחזיק תיק החינוך החרדי, שחשוב לו מאוד המוסד שלכם, נעשה עבודה קשה בעזרת השם והכי מה שאפשר, להוציא אתכם לבית ספר שראוי להיות לכן כמו שצריך, בית ספר גדול שגם אתן תראו את האחיות שלכן בהפסקות ותהיו איתן ביחד בעזרת השם – אנחנו נפעל על זה יום ולילה, ונקווה שבהקדם האפשרי זה יהיה. בינתיים נאחל לכם בהצלחה, שנה טובה, שנה פורייה ושנה מוצלחת בעזרת השם.

ברשות ידידי ראש העיר, המנהלת, הרב גלבך, אנשי המקצוע של המשרד, מנהל אגף החינוך והמנהלת. אני חושב שאפשר להתחיל את השיעור הזה של 1 בספטמבר במה שאנחנו אומרים ביום כיפור – "עין במר בוכה ולב שמח". אנחנו נמצאים בתקופה מאוד לא פשוטה, ואתם כתושבי צפת, ודאי חווים את זה ברמה היום-יומית כבר מעל 10 חודשים.

היום בבוקר אנחנו התבשרנו בבשורה קשה מאוד של ששה חטופים נוספים, שלצערנו חזרו לחיק משפחתם כשהם לא בחיים, ובנוסף בפיגוע עם שלושה הרוגים נוספים. אני חושב שהזכות של תינוקות של בית רבן שבסוף זה אתן, דור העתיד של מדינת ישראל, היא להמשיך ללמוד בצורה טובה ובדרך יהודית, כמו שבאמת הוסבר לנו בצורה הטובה ביותר, לבוא ולהעניק לאחר את הטוב ביותר ולדאוג לכל אחת ואחת. כשיש אחת קצת יותר בוגרת ויודעת מה צריך לעשות בשעת אזעקה, שתיקח איתה את הילדה שנמצאת לידה ולא יודעת בדיוק מה לעשות – ובעזרת השם אנחנו ביחד עם ראש העיר ועם משרד החינוך ועם הוועדה, נפעל שכמה שיותר מהר עיריית צפת תוכל לצמצם את הפערים בחוסר הכיתות העוצמתי שקיים בצפת, שלמעשה קיים בכל הארץ, אבל בצפת באופן מיוחד.

כן לגבי המיגון, אנחנו מקווים שמהר מאוד, בתוך מספר שנים בודדות נצליח ביחד עם כולם להביא לפתרון רוחבי, ולא רק למוסד הזה, אלא לכלל המוסדות בעיר ולכלל האוכלוסיות. בעזרת השם, אנחנו מקווים שמהר מאוד נוכל לברך ברכת הגומל, שנוכל לחזור לשגרה ושבקרוב נזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימנו.

אמן.

הישיבה נפסקה בשעה 12:00 ונתחדשה בשעה 13:00.

ברוכים הבאים. אנחנו נהיה פה זמן קצר, ואז נמשיך לתחנה הבאה. אנחנו נמצאים במתחם בית הספר הרב תחומי על שם מנחם בגין, המשותף לעיריית צפת ולרשת עמל. במבנה תפוח זה, פועלות מעבדות וכיתות מדעים, קמפוס חדשנות עירוני ומרכז יזמות, שבו אנחנו נמצאים.

מנהלת המרכז, הגברת מוריה אילוז, תספר לנו בקצרה על פעילות המרכז, כולל דוגמאות למיזמים שיוצגו על ידי התלמידים. שיהיה לכם בהצלחה. תודה רבה.

שמי מוריה, נעים מאוד. אני מנהלת את המרכז הזה ופותחת את השנה החמישית שלי. מה שאתם רואים פה, אלה בני נוער שעובדים על סטארט-אפים, ואני יכולה לתת לכם דוגמה למוצר שכבר מכרנו – רחפן שהילדים עבדו עליו כאן במרכז לפני מספר שנים, והוא מגיש עזרה ראשונה לכל מי שנפצע ואין לו אופציה לקבל עזרה. אם אדם תקוע ביער או נפל לאיזשהו בור, יורד אליו תיק עם עזרה ראשונה ולמעשה מכווין את האדם כיצד להשתמש בו. מד"א רכשו מאתנו את המוצר הזה, וזה בעזרת השם גם השלב הבא שלנו.

המרכז שאתם נמצאים בו למעשה שייך לעמותת "יוניסטרים", שזו העמותה שפועלת למען קידום בני הנוער בעיקר באזורי הפריפריה. כעת, בואו תראו את הקסם מקרוב. אני אשמח שתתנו מספר מילים לפני שאתם מתחילים.

אנחנו רוצים באנגלית.

יהיה לנו אחד באנגלית ואחד בעברית, ונתחיל עם העברית.

שלום, לי קוראים זוהר שוחט.

ואני רונן שלייר.

שנינו עולים עכשיו לכיתה י"ב. רגע לפני שנתחיל, אזכיר את מה שהיה בבוקר, כששמענו על ששת החטופים ושלושת האנשים שנרצחו בפיגוע. יהיה פה אתנו - - -

זו השנה השלישית שלנו ב"יוניסטרים", כאשר מדי שנה מתקיימת תחרות ארצית בסוף השנה בשם "מיזם השנה", בה כל המרכזים מרחבי הארץ מתחרים זה בזה. בשנה הראשונה שלנו, זכינו במקום ראשון; בשנה השנייה במקום שני; ובקיץ השנה השלישית, זכינו במקום השלישי.

חשוב לציין, כי שהמתחרים הם 23 מתחמי יזמות אחרים מהארץ.

בצפת הם במקום הראשון תמיד, זה בטוח.

חד משמעית.

תודה רבה.

[מצגת]

דמיינו שאתם הולכים עכשיו לאולם הקולנוע, יש לכם כבר פופקורן ביד אחת, קולה ביד השנייה והסרט מתחיל. בואו נגיד שחצי שעה ואולי ארבעים דקות עוברות, ואתם מרותקים מה הולך לקרות לדמות הראשית? לאן העלילה מתפתחת? אבל אז, קורה לכם הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לכם במהלך סרט – אתם צריכים לצאת לשירותים.

אין דרך להפוך את הסיטואציה לחיובית, מכיוון שאם תצאו מאולם הקולנוע, אתם תפספסו חלק מהסרט; ואם תישאר באולם הקולנוע, זה יהיה תקוע לכם בראש כל הסרט. יש עוד מגוון דברים שיכולים לשבש את חוויית הצפייה שלכם, כמו לקבל שיחת טלפון ממש חשובה, לצאת לרגע לטפל בילדים בחוץ או ללכת ולמלא במזנון פופקורן או שתייה.

האפליקציה שלנו "Movie Code" מאפשרת להעצים את חוויית הצפייה שלכם, וזאת בעזרת שלושה פיצ'רים עיקריים – הפיצ'ר הראשון והמרכזי, הוא קוד QR, שיוצב מחוץ לאולם הקולנוע. אתם תוכלו לסרוק אותו הקוד והסרט ימשיך להתנגן על מסך הטלפון שלכם. כך תוכלו לצאת החוצה מבלי לפספס שום חלק מהסרט. כשסיימתם את השתייה שלכם או כשאתם רוצים עוד פופקורן, זה מעולה.

הפיצ'ר השני שלנו מאפשר לכם להזמין אוכל מהמזון ישירות אל כניסת אולם הקולנוע, כך שוב לא תפספסו שום חלק מהסרט. הפיצ'ר השלישי והאחרון נועד ליצירת קהילת משתמשים רחבה וחזקה לבתי הקולנוע, ודרכו תוכלו להזמין כרטיסים מראש, לקבל הנחות והטבות בהתבסס על הסרטים שראיתם, לקבל המלצות מ-AI על סרטים ועוד.

בנוסף לפיצ'ר הזה, יש את הפיצ'ר "Movie Tov", דרכו תוכלו לעשות מעשים טובים ולקבל נקודות, כאשר בעזרת הנקודות האלו תוכלו לקנות הטבות והנחות. גם בפיצ'ר הקודם, שכחתי לציין, יהיה עובד יהודי, על מנת שהשירות יהיה מהיר. הוא ייקח את האוכל במזנון, ויחלק אותו בכניסה של אולמות הקולנוע.

השוק הגלובאלי של כל אולמות הקולנוע בכל העולם, היה שווה בשנת 2022 כ-98 מיליארד דולר, והשוק הזה גודל בצורה לא נורמלית וכל העת רק ממשיך לגדול. הצפי שלו לשנת 2030, הוא 92 מיליארד דולר, משמע אנחנו מדברים על גדילה של 4.5% כל שנה, שזה אומר שהמוצר שלנו נמצא בשוק רלוונטי שלא מפסיק לגדול ולהרוויח.

התכנית העסקית שלנו היא B to B to C, משמע Business to Business to Costumer – כאשר הלקוח המרכזי שלנו, הוא לא הצרכנים של בית הקולנוע, אלא בית הקולנוע עצמו. אני מניחה שאתם שואלים גם למה שבית הקולנוע ירצה את השירות הזה ומה הרווח שלו? אז אנחנו ערכנו סקר שוק שהראה שמתוך 300 איש, 83% יעדיפו ללכת לבית קולנוע שמעניק את השירותים שלנו. משמע, בית קולנוע שיהיה בו את המוצר שלנו, יהיה רלוונטי יותר וישיג יתרון תחרותי משמעותי על פני שאר הרשתות.

המטרה שלנו לשנה הזו, היא לסיים את האפליקציה ולהביא אותה למצב שהיא מוכנה וכבר קיימת ברשת. בשנה הבאה, המטרה שלנו היא למכור את החברה שלנו לאיזושהי חברת קולנוע ישראלית, בין אם זה Movie Land או סינמה סיטי.

נראה לי שעיריית צפת תרכוש את זה.

לעיריית צפת זה מיליארד לפחות.

עיריית צפת חיה בסרט.

אני אגיד שכבר יצרנו קשר מספר פעמים גם עם המנכ"ל של סינמה סיטי וגם עם המנכ"ל והמייסד של Movie Land, היינו בקשר איתם וגם עשינו איתם שיתוף פעולה שנראה בהמשך. הצפי ל-2030, לאחר חמש שנים, שבהן נצבור ניסיון בשוק הישראלי, אנחנו נעלה רמה ונצטרף לשוק הגלובאלי ולרשת מובילה גם שם.

בואו רגע נדבר בכנות על העסקים – בשנה הראשונה, אנחנו נרוויח סכום יפה מאוד, וזאת משלושה תחומים עיקריים – התחום הראשון הוא באמת התשלום האקסקלוסיבי. כפי שציינתי, בית קולנוע שיהיו לו השירותים שלנו, יהיה לו יתרון תחרותי, והוא יצטרך לשלם על כך סכום נאה, כדי להשיג את היתרון הזה; על כל קנייה שתתבצע באפליקציה, בין אם זו רכישת הכרטיסים מראש ובין אם זו הזמנה נוספת של פופקורן או שתייה, אנחנו ניקח 2%. הדבר השלישי שממנו נרוויח, זה למעשה עיבוד דאטה – אנחנו נאסוף מידע על כל המשתמשים באפליקציה, נמכור אותו וגם נשים פרסומות, שזה למעשה הרווח העיקרי באפליקציה שלנו, מכיוון שהיא חינמית.

לא הכול דבש, ויש לנו גם שלוש הוצאות מרכזיות – הדבר הראשון, זה שכר לעובד. כמו שאמרנו, הפיצ'ר השני דורש שיהיה עובד מסוים שהייעוד שלו הוא להביא את המשקאות ספציפית אל הכניסה לאולם, אז תהיה משכורת ספציפית לשלם לעובד הזה בכל סניף של הרשת.

בנוסף, הוצאה נוספת שיש לנו, זה עבור כל האבטחה. בגלל שבקולנוע מתעסקים עם חומרים רגישים מאוד, החשש המרכזי היה איך מעבירים את הסרט כאשר המעבר הזה לא יהיה פרוץ. חשבנו על מגוון פתרונות, שרובם ישימים ובית הקולנוע מאשר, ועל זה הולך רוב הכסף ורוב ההוצאות שלנו.

ההוצאה השלישית והאחרונה היא פיתוח האפליקציה – כל ההעלאה לאון ליין, ויש גם סכום כסף שצריך לשלם מדי שנה על זה שהיא שם. הרצנו קצת את המספרים וחישבנו את כל ההכנסות ואת כל ההוצאות שלנו. אני אדייק, אלו לא הכנסות, אלא רווח גולמי במשך חמש שנים – וכמו שאתם יכולים לראות פה, בשנה הראשונה יש איזשהו שוויון בין הרווח להוצאה, אבל במהלך חמש השנים, אנחנו פשוט מרוויחים סכום מטורף כשההוצאות כבר זניחות, מכיוון שההוצאות הן לפעם הראשונה ולא באופן שוטף שעולה ככל שאנחנו מתרחבים.

מה תעשו עם הכסף?

תיכף נגיע גם לזה.

יש לעירייה גירעון, לא?

חישבנו את זה לחמש שנים, שאנחנו נרוויח 13.5 מיליון שקלים, שזה לפי החישובים שלנו, שעשינו גם בליווי חברות עסקיות מטעם "יוניסטרים".

המצב של האפליקציה שלנו היום – האפליקציה כבר קיימת ועובדת. פיתחנו אותה בעצמנו על פלטפורמה בשם Adalo , רק שהיא לא קיימת באון-ליין אלא רק אצלנו; דבר שני, יש לנו גם Mockup  שאני אראה לכם אותו ממש אחרי השקופית הזו; והדבר השלישי, הוא הפיצ'ר שהכי קשה לעשות וזה כל עניין ה"הסטרמה", כאשר הכוונה איך הסרט יעבור מהמקרן לטלפון, ולכן אנחנו בקשר עם מספר חברות שעשות את זה, כדי להביא את זה לרמה גבוהה ושלא יהיו תקלות בנושא הזה.

כעת, בואו נראה ביחד את האפליקציה – אנחנו פותחים את הטלפון, לוחצים על Movie Code, שזו האפליקציה שלנו, it's Movie Code Time, ועכשיו בואו נתחיל עם הפיצ'ר הראשון – סריקת קוד QR, אנחנו לוחצים עליו, זה מבקש לפתוח את המצלמה בטלפון, אנחנו פותחים אותה, וכך ממש ייראה קוד ה-QR שיהיה מחוץ לאולם הקולנוע. אנחנו מוצאים אותו, סורקים והסרט ממשיך להתנגן. פה הוא היה מעט טיפה איטי, אבל זה בדיוק העיקרון.

נחזור אחורה לפיצ'ר השני – במזנון אולם קולנוע, אנחנו לוחצים עליו, ואני בוחרת מה שאני רוצה להזמין, אם לדוגמה ניקח את הנאצ'וס הזוגי, וכמו שניתן לראות ההזמנה הושלמה ותגיע בקרוב לכניסת אולם הקולנוע.

נחזור אחורה ונתסכל על הפיצ'ר השלישי – My Movie Code, שזו הפלטפורמה החברתית. כמו שאתם יכולים לראות, יש לכם המלצה על בסיס AI, ישנם סטורים של כל החברים שלנו ואפשרות לקבל גם המלצות וביקורות מהם, אפשר גם להיכנס לקהילות של סרטים ובהן לשוחח עם אנשים על תחביבים ועל הסרטים שאתה אוהב.

אם אתה גולל למטה, אתה מגיע לפיצ'ר החברתי השני שלנו, שזה Movie Tov, שבו על כל מעשה טוב שאתה עושה ומעלה לאפליקציה והוא מאושר, תוכל לצבור נקודות ולהשתמש בהן גם בטלפון וגם באולם הקולנוע.

כמו שכולכם יודעים, המלחמה לא פסחה על צפת והרגשנו מושפעים מאוד ממנה. הבנו שעלינו לבוא לתחרות ולייצג את צפת עם מוצר שלא רק עוסק באולם הקולנוע, אלא שהוא גם מקושר למצב. הרגשנו שיש בכך צורך עמוק, והחלטנו שאנחנו חייבים להוסיף את הפיצ'ר הזה ולתת אלמנט חברתי לאפליקציה. כדי לחנוך אותו, החלטנו שאנחנו נצא כקבוצה לעשות מעשה טוב, ויצאנו להתנדבות במלון של מפונים, ושם יצרנו שיתוף פעולה עם Movie Land, כפי שאמרנו לכם שאנחנו בקשר איתם, השגנו כ-80 שוברים לסרט חינם, חילקנו אותם למפונים, עשינו להם הקרנת סרט חגיגית וגם נתנו להם להשתמש במוצר באותה הקרנה – כך גם אנחנו הרווחנו משהו נוסף בזה שאנחנו יודעים שהאפליקציה עבדה לאחר איזושהי בדיקה.

זהו. זה למעשה הכול. תודה רבה.

האם יש למי מכם שאלות, הערות, רעיונות?

כמה תלמידים עובדים על האפליקציה הזו?

אנחנו בקבוצה 10 אנשים.

והאם כל פעם אתם מתחדשים? אלו קבוצות חדשות?

לא. אנחנו אותה קבוצה במשך שלוש שנים.

וכל מחזור הולך על רעיון אחר?

נכון, וזה ממשיך לשלוש שנים.

מה לגבי חיבור המיזם לאוכלוסיות מיוחדות בחלק של הטוב? אולי שיגישו בבתי הקולנוע, שזו עבודה שהיא לא כל כך קשה.

רעיון מעולה. תודה רבה. ניקח את זה לתשומת לבנו.

אני רוצה לשאול לגבי האפליקציה. אני לא מבין גדול בקולנוע, אבל מן הסתם לא ירצו שלכל אחד יהיה הסרט הזה. אם בן אדם יוצא ל-10 דקות ויש לו את הסרט אצלו, הוא יכול לצלם את המסך שלו, וכך כל אחד יעשה.

מה שלא אמרנו, הוא שהאפליקציה תהיה מוגבלת במיקום ובזמן, כאשר אחרי 10 דקות, זה יוצא מהאפליקציה ואתה לא תוכל לראות את הסרט, ואם אתה יוצא מתחום אולם הקולנוע, זה גם כן סוגר את האפליקציה. כמו שיש ב-Netflix שאי אפשר לצלם את המסך, כך גם כאן באפליקציה לא יהיה אפשרי לצלם את המסך.

אתה יכול לצלם את המסך, אבל זה יראה לך בגלריה תמונה שחורה. זו טכנולוגיה שקיימת ומיושמת.

האם הרשת החברתית תשלוט באפליקציה?

כן.

יש לי רעיון נוסף – מכיוון שקונים כרטיס שיש סימון לשורה ולכיסא, ואם כבר מפנקים את הרוכש, למה שלא יביאו לו את ההזמנה מהקפיטריה עד לכיסא? כך יהיו לו פחות הפרעות.

אתה צודק לגמרי. זה גם היה הרעיון הראשוני והבוסרי שלנו לפיצ'ר השני, אבל חשבנו על זה שזה משהו ששוב פעם יפגום בחוויה, כי תחשוב שאותו אדם שמחלק, יעבור לך באמצע השורה, יסתיר ויעשה בלגן.

אבל כשהקונה יוצא ועוד פעם חוזר, הוא מפריע פעמיים.

אולי זה משהו שאנחנו צריכים לחשוב עליו שוב.

תעשו גם משהו לאלה שבאים בחושך, שיהיה להם GPS למקום שלהם.

תודה רבה. נעבור לקבוצה השנייה.

תודה רבה.

בנות אלו עולות לשנה ג', השנה הבוגרת שלנו. בעזרת השם בסוף השנה הן גם תתחרינה במיזם סוף השנה. ספרו קצת על המוצר שלכן.

היי, שמי כרמל. המוצר שלנו זו אפליקציה שנועדה למנוע אלימות כלפי נשים. יש שעון שמזהה מדדים של לחץ דם ושולח עזרה בהתאם לצורך, אם האישה חווה הטרדה מינית או משהו. האפליקציה כוללת שלושה פיצ'רים.

[נושאת דברים בשפה האנגלית]

אנחנו ממרכז הנוער של עמל בצפת.

שמי עדי.

[נושאת דברים בשפה האנגלית]

בחברה שלנו, אני בטוחה שכולנו שואפים לעולם ללא אונס, הטרדות ואלימות. בעולם בו נשים יכולות להרגיש חופשיות בלי פחד. לחלום זה נהדר, אבל האם ידעתם שכאן בישראל הדברים נעשו גרועים יותר מאז 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה. ישנם 75% מקרים של אלימות נגד נשים. אנחנו כאן כדי להציע לכם פתרון אמתי לבעיה הנוראית הזו, פתרון שנועד להגן ולתמוך בכל הנשים.

הפתרון שלנו הוא בשני מודלים - המודל הראשון הוא B to C, אפליקציה כללית לביטחון הנשים; המודל השני הוא B to G שמעוצב באופן ספציפי עבור נשים שיש ברקע של אלימות במשפחה.

איך זה הולך לעבוד? האפליקציה תעבוד גם בטלפונים חכמים וגם בשעונים חכמים. תכונת החירום העיקרית שלנו תעבוד בצורה יעילה יותר על השעון החכם.

אנו נזהה עלייה פתאומית בלחץ הדם ובדופק. לאחר מכן, תופיע התראה קופצת ותוודא שאת אכן בסכנה. במקביל, שירותי AI יפיקו דו"ח מצב. הנתונים המוקלטים יישמרו במאגר נתונים חיצוני ושירותי הבינה המלאכותית יזהו ביטויים כמו "אני הולך להרוג אותך" "עזרו לי" "תשתקי" ועוד. לאחר 30 שניות תופיע הודעה מוקפצת שנייה ושוב תוודא שאת בסכנה. תהיה אפשרות גם לבחור מילת קוד לפי בחירתך.

במודל B עד C, אם אינך חלק מקבוצת סיכון, נתקשר אוטומטית למרכזי עזרה שעוזרים במניעת אלימות נגד נשים.

במודל B עד G אם את מקוטלגת כחלק מקבוצת סיכון, אנו מיד נזעיק את מרכז העזרה, נשלח את מיקומך לרשויות ונתקשר לאיש הקשר החירום שבחרת.

יש לנו שלושה פיצ'רים עיקריים בטלפון שלנו, 1. לחצן סכנה וחירום שנועדו להחליף גלאי סכנה בשעון. 2. חיפוש עזרה מקצועית- אנחנו בקשר עם ארגוני בריאות נפש חינמיים. זאת ועוד, תוכלו להגיע בתשלום לפסיכולוגים, אנשי מקצוע ועורכי דין. 3. הנחיות בטיחות- מה לעשות במצבים מסוכנים במקום העבודה, בבית הספר, ברחוב, במועדון ועוד.

אבני הדרך הבאות שלנו: בשנה הבאה אנחנו הולכים - - - בפיתוח האפליקציה - - - משיקים את האפליקציה לחנויות האפליקציות ונהנים - - - לתכנן טיול - - -

אז בוא נדבר עסקים. בשנה הראשונה לא נרוויח כסף, בשנה השנייה נגיע לנקודת האיזון ובשנה השלישית נתחיל להרוויח כסף.

ההכנסה שלנו תגיע בשני אופנים: מחיבור לאיש מקצוע וממודעות קטנות בתחתית האפליקציה שלא יפריעו לשימוש באפליקציה.

ביחד, בואו נעזור לנשים לרכוש את הביטחון, האומץ והחיים המגיעים להן.

ותזכרו שאנחנו כאן בשבילכם.

מי ששם לב, במצגת הייתה חלוקה בין נשים שהן נמצאות ומוגדרות בסיכון, אם הבעל או איזשהו בן זוג פעל נגדן באלימות, ובין אלה שירצו להקים את האפליקציה וזה בסדר גמור. חשוב לציין שכל הפרזנטציות מתבצעות באנגלית, כי הם מציגים מול אנשי ונשות עסקים מכל קצוות הקשת, מחו"ל ומהארץ, מול מנכ"לים ומול סמנכ"לים, ורצינו לתת לכם לטעום גם מהעברית וגם מהאנגלית.

אני רוצה שעידית, מנהלת בית הספר, תבוא לברך אותנו.

עידית הייתה סגנית בבית הספר כמעט 12 שנים, השנה היא נבחרה להיות מנהלת וזה יומה הראשון אז היא נרגשת מאוד.

קודם כל, כל הכבוד, הייתם מדהימים ואני גאה בכם. ברוכים הבאים, כל המכובדים, למרכז היזמות של בית הספר הרב תחומי ע"ש מנחם בגין מקבוצת עמל בצפת. אני ילידת העיר צפת ובוגרת בית הספר, והיום באופן רשמי אני סוגרת מעגל בהיותי מנהלת המוסד.

בבית הספר לומדים כ-650 תלמידים בכל הרצף השש-שנתי מצפת ומיישובי הסביבה. יש בבית הספר פסיפס אנושי מדהים, הכולל יהודים חילונים ודתיים לצד ערבים, מוסלמים, צ'רקסיים ועולים חדשים. בית הספר זוכה בפרסי חינוך, מוביל באחוזי זכאות לבגרות בצפון, ויש בו את ההון האנושי המקצועי והמגויס ביותר.

לצד כל זאת, יש לנו לא מעט אתגרים ועוד נכונים לנו אתגרים נוספים, לצערי הרב. פתחנו היום באופן רשמי את שנת הלימודים, ואנחנו עושים כל שעל ידינו במציאות הנוכחית והלא הגיונית הזו, על מנת להעניק לתלמידינו שגרה בטוחה ויציבה עם סדר יום של לימודים וערכים.

שמעתם את התלמידים הנפלאים שלנו, ומוריה בראשם, שהם עושים עבודה נפלאה, נמצאים פה לילות כימים, מייצגים אותנו בכבוד רב בהמון תחרויות וקוטפים פרסים – אנחנו גאים בכם. חשוב לי לומר שמרכז היזמות נפתח בשנת 2012 כמרכז היזמות הראשון מסוגו בישראל, כחלק מיוזמה רחבה של רשת "עמל" שהקימה מרכזי יזמות בבתי ספר ברחבי הארץ, במטרה לעודד ולפתח בקרב תלמידים מיומנויות יזמיות ולהכין אותם לעולם העבודה המודרני.

אנחנו היינו מרכז היזמות הראשון שנפתח כספינת הדגל לכל המרכזים שנפתחו אחר כך. במרוצת השנים, המרכז קיבל הכרה והוקרה על פועלו והפך כמודל לחיקוי בקרב מוסדות אחרים. חשוב שתבינו, שמתוכו יוצאים כוכבים שמובילים ביחידות מפתח ביחידות טכנולוגיות מובחרות בצה"ל. הבוגרים משמשים כראש חץ בהובלת פרויקטים ויוזמות פורצי דרך – ועל כך אנחנו גאים מאוד ומקווים שנמשיך, נעשה ונצליח. תודה רבה.

תודה רבה לעידית ובהצלחה, תודה רבה למוריה ותודה לתלמידים ולתלמידות. אנחנו מכאן נצא לתחנה הבאה והאחרונה שהיא בית הספר "בית חנה".


הישיבה נפסקה בשעה 12:30 ונתחדשה בשעה 13:00.

ברוכים הבאים. אנחנו ננצל את הדקה שאנחנו פה כדי לבקר במרכז מתחם. יש לנו כ-1,000 תלמידות, כאשר קרוב ל-600 בתיכון וכ-400 במכללה. זה מבנה בית הספר, כאן יש חדר אוכל ומטבח, מנהלה ויש גם את מקום הלימוד של המכללה. המגורים של המכללה הם ברובם עבור תושבי חו"ל או מחוץ לצפת, ולכן יש לנו דירות שכורות עבור בנות המכללה.

אנחנו נמצאים פה כמעט "על הגג של העולם", כי ידוע שצפת זו העיר היהודית הגבוהה ביותר בישראל. אני מזמין אתכם להיכנס. ברוכים הבאים כולם, וכבר מעכשיו שתהיה שנה טובה ומתוקה מאוד לכולנו, במיוחד לאור כל כך הרבה מרור מהלילה ומהבוקר. כתיבה וחתימה טובה.

צהריים טובים וברוכים הבאים לעיר הקודש צפת, בירת הגליל. ארבע ערי הקודש מקבילות לארבעת היסודות בטבע – טבריה למים בגלל הכנרת; ירושלים לאש כאש המזבח; חברון לאדמה, בה טמונות ארבע האימהות; וצפת לרוח תרתי משמע. את היסודות מים, אש ואדמה אפשר לנייד ממקום למקום ואפשר לחוש אותם גם במקומות אחרים, אך כדי לחוש את הרוח של צפת צריך להגיע לצפת – אז ברוכים הבאים ותודה שהגעתם לשמח אותנו, לחגוג אתנו ביום החשוב הזה וגם לסייע לנו בהמשך.

כבוד יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט של כנסת ישראל, חבר הכנסת יוסי טייב וחברי הוועדה, חבר הכנסת סימון דוידסון, חברת הכנסת לימור סון הר מלך וחברת הכנסת מיכל וולדיגר. ברשות ראש העיר, מר יוסי קקון; המשנה לראש העיר ויו"ר החינוך החרדי, הרב נחמן גלבך; סגן ראש העיר ויו"ר אגף החינוך, הרב שניאור ליפסקר; וברשותכם, אורחים נכבדים, אנו מבקשים להודות לך כבוד הרב שלמה רסקין, יו"ר מוסדות "בית חנה", למנהלת הגב' סימי זלמנאוב ולסגן הרב אבי חדד, על האירוח הנפלא ועל קבלת הפנים המיוחדת.

כבוד הרב, אני מבקש להתכבד בהמשך בברכתך, ואני מבקש להדגיש בפניכם שבית הספר "בית חנה" הנו אחד מבתי הספר המצטיינים בישראל בתשפ"ד, בית הספר שזכה בתגמול הדיפרנציאלי ברמה אחת. זאת אומרת, שכל מורה ומורה כאן זכו בכמעט 9,500 שקלים תגמול, וזו לא הנקודה, אלא הרמה בכל התחומים וההישגים החינוכיים, הלימודיים והחברתיים.

אנו מבקשים להודות, להוקיר ולשבח את מנהלי המוסדות שנמצאים אתנו כאן וגם את אלה שנבצר מהם להגיע, שהרי אנחנו בפתיחת שנת הלימודים, ויש המון אתגרים. כל הזמן אני מקבל מהם הודעות וואטסאפ שקשה להם לעזוב את בית הספר, אבל אנחנו מודים לכולם מכאן על עבודתם המסורה, המקצועית והאיכותית בהפעלת המוסדות, וזאת תחת אש. תודה על ההקפדה ועל ההתמדה בתקופה מורכבת זו, וכמובן שגם לפני התקופה הזו וגם לאחריה, אנחנו בטוחים שנמשיך בהישגים.

מערכת החינוך בצפת זכתה שלוש פעמים בפרס החינוך הארצי, ועל כך מחיאות כפיים לכל מערכת החינוך. יישר כוח לכולם. כבוד ראש העיר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שבוע טוב. שנת לימודים חדשה נפתחה היום. ברשות ידידי היקר, יו"ר הוועדה חבר הכנסת יוסי טייב, הסגנים שלי, שניאור סגן ראש העיר, חברי הכנסת, מפקחים, מארחים, מנהלי מוסדות, עובדי עירייה וכל המכובדים שנמצאים פה.

אנחנו היום נמצאים במקום הרביעי של פתיחת השנה, מתוך עשרות שלנו שפתחו היום ועוד עשרות שבעזרת השם יפתחו בימים הקרובים. אם ננסה לעצור לרגע ולחשוב – מצד אחד, על הבשורות הקשות שקיבלנו הבוקר גם מצד החטופים וגם מצד הפיגוע; ומצד שני, ילדים בני שלוש ובני ארבע מתחילים שנה חדשה – זו מציאות נוראית שאני לא יודע אם יש עוד מקום בעולם שחווה מציאות דומה לדבר הזה.

הביקור הקודם היה אחרי ששמענו פיצוצים בשבת, ובמוצ"ש כשפתחנו לשמוע חדשות, לא אמרו כלום כי זה כבר בשגרה. חשבנו שאולי יש איזה הרוג או שזה קרה באיזשהו מקום שהוא לא צבאי ואולי נשמע את זה בחדשות. אנחנו באמת במצב אבסורדי שסיימנו שנה במלחמה ואנחנו מתחילים שנה במלחמה ולא יודעים לאן זה הולך ולאיזה כיוון. עוד בדרום, איכשהו אפשר להבין שזה עוד רגע נסגר, אבל פה בצפון זה לא ברור אם יש הסכם, אם זה יתחיל היום או מחר וכל הזמן אתה שומע מטוסים – ועם כל הבלגן הזה, אנחנו נמצאים בתוך עיר מורכבת מאוד.

בעיות לא חסרות, וכשאתה מחפש פתרון ואיכשהו אתה מוצא משהו, אתה מיד מבין שיש קושי, אם בגלל זה או ההוא, בגלל החשד, בגלל הכסף, בגלל משרד הבריאות, בגלל משרד החינוך, זה כן מאושר, לא מאושר. לא היינו מצליחים להזיז מהלכים לולא האנשים הטובים שיושבים לצדי, לרבות חברי המועצה, רוב האנשים הבכירים בעירייה, ברוך השם ושיתופי הפעולה שיש לנו, כשכל אחד מנסה באמת להביא את הטוב ביותר.

השבוע כשנפתחה השנה גם במוסדות הכלליים וגם במוסדות החרדים, יש בשורה קטנה כפלסטר פה או פלסטר שם, אבל זה משהו שלא היה בשנים עברו, וברוך השם בכל בית ספר השתדלנו לתת מענים כאלה ואחרים, שאמנם לא את הכול הספקנו ב-1 בספטמבר, ולכן חלקם נגררו לעוד שבוע, לעוד שבועיים לעוד שלושה שבועות וחלקם אף לאחר החגים – וכל זה למעשה הוא משהו קטן לעומת הפערים הגדולים שיש לנו פה, שתיכף נדבר עליהם ארוכות.

אני נכנסתי לתכנית לפני כחצי שנה, ואם בהתחלה חשבתי אולי שיש פה את האתגר הזה שהוא הכי חשוב, אז הבנתי שלא, כי האחר הוא האתגר החשוב ביותר וכן הלאה. בתקופת בחירות אתה פוגש אנשים, פוגש ארגונים, פוגש מוסדות ואחד אומר שיש לעשות סדר בנושא של מחלקת הנדסה, אחר אומר שצריך לעשות סדר במחלקת רווחה וכו'. כמעט בכל מקום צריך לעשות סדר, ובכל מקום צריך לעשות מהפכות, אבל אני אומר לכם שמה שעומד בראש מעייני, ואני לא אומר את זה בגלל שאני בוועדה כי אני אומר את זה בכל מקום, זה נושא החינוך בעיר, ובתוך נושא החינוך זה נושא הבינוי.

אנחנו חזרנו עכשיו מסיור בבניין מגורים שיש שם שומר ובית ספר עם ארבע או חמש כיתות, ושם זה עוד מקום שנראה יפה, אבל מה עם כל אלה שלומדים בתוך דירות קטנות, בתוך קרוואנים, בתוך מקלטים או בתוך מתנ"סים? עכשיו פתחנו פה בתוך הגיל רך איזו כיתה, שזה פשוט לא יאומן. אני לא יודע אם יש עוד עיר כזו מבחינת היחסים, ואני לא חושב שאפילו בירושלים יש כאלה פערים. אנחנו מדברים פה על מאות כיתות שחסרות לנו, זה לא נתפס שיש לנו אלפי ילדים שלומדים בתת תנאים – והאחריות היא שלנו.

אני פונה אליך אדוני יושב הראש, ומבקש שאתה תהיה השגריר והשליח שלנו, כחלק מעוד מספר שליחים טובים, ללכת ולצעוק את הצעקה הזו שלנו, מכיוון שללכת בסטנדרט בדרך של הגשת בקשה לנחיצות ואחרי כן הכרה בצורך וכו', אנחנו נסיים בעוד 30 שנה. אנחנו רוצים דרך מהירה יותר, אנחנו מבקשים כיתות נוספות ופתרונות למרכזי חינוך.

יש לנו פה מנהלים שבאמת מנהלים ביד רמה מוסדות, וגם כשאתה בא אליהם עם הדרישות, מרוב שזה עניין של המון שנים, זה כולל כל כך הרבה עניינים – מה אתה זכאי לקבל? מה אתה צריך להיות? איפה הילדים שלך צריכים לשבת? איפה המורים? איפה המורות? איפה חדרי ההכנה? איפה המרחבים? איפה המדשאות? איפה המשחקים? איפה החניה? גישה? שומר? אנחנו מצומצמים.

אני הצבתי לעצמי יעד ביחד עם כל הצוות הנפלא, כולל – מחזיק תיק החינוך באגף החינוך, הרב שניאור והרב נחמן בחינוך החרדי, שחר בעירייה, אמסלם הסגן שלי בהנדסה לגבי נושא הבינוי, ארקדי ובאמת כל חברי המועצה, שאני מרגיש שהם שותפים נאמנים שמבינים את הצורך – והיעד שלנו, בעזרת השם, הוא עד 2034, שזה 10 שנים מהיום שנכנסתי, שלא יהיה ילד או ילדה שלא יושבים במקום תקין, ואני לא מדבר על כיסא נחמד, אלא על כל הסביבה בכיתה, בבית הספר, בחדר המורים ובשטחי דשא והכל.

[מצגת]

יש גידול טבעי שזה הגיוני, אז בינואר או בפברואר נשב ביחד עם כל הצוות ונחליט מה בשנה הבאה נצטרך להגדיל, אבל קודם שנגיע לרמה הבסיסית הזו שלכל ילד ולכל ילדה יש מקום תקין. יש פה מנהלים שלא יודעים על מה אני מדבר כי הם נמצאים באיזשהו מקום מרווח יותר, אבל יש פה הרבה מנהלים והרבה מנהלות שיודעים בדיוק על מה אני מדבר, ואחת המשימות החשובות ביותר שיש לי, זה לסגור את הפער הגדול הזה.

קצת תעודת הזהות על צפת – יש לנו 42,000 תושבים, שזה לא מעט, וגם בתוך ה-42,000 אני אומר לכם באחריות אחרי חצי שנה, שזו העיר המורכבת ביותר בישראל מבחינת סוגי האוכלוסייה. יש פה הכול – משכונה ערבית עד חרדים כאלה וחרדים כאלה וחילוניים כאלה ומסורתיים כאלה – כל הסוגים וכל המינים בעיר מורכבת מאוד. עכשיו פרסומו מדד חברתי של 2022 וזה לא השתנה אצלנו, אנחנו 2, וברוך השם שלא ירד, בשטח שיפוט גדול מאוד של 30,000 דונם, כמו הגודל של נתניה מבחינה מוניציפאלית.

בשטח בנוי יש לנו פחות 10,000 דונם, ובעזרת השם עכשיו אנחנו לקראת פיתוח גדול מאוד. המשוואה הזו בין 30,000 ל-10,000, מביא הרבה תקווה והרבה יכולות. אם נשווה למגדל העמק, שם מגישים בקשה כדי להגדיל את הגבולות כדי לבנות, ואצלנו ברוך השם לא חסר איפה לבנות ויש לנו אפילו תכנית מתאר שעוד רגע הייתה נחתמת, אבל ברוך השם עצרנו אותה כדי להרחיב בה את אפשרויות הבניה. יש לנו כ-500 עובדי רשות כשמחציתם בחינוך, בתי עסק פחות רלוונטי לפה, סוריה ולבנון מימיננו ומשמאלנו ואנחנו חיים בשגרה לא נורמלית.

תעודת זהות בחינוך – 15,000 עובדות עם ילדים ועם נוער, בלי עין הרע, זו כמות מכובדת מאוד שנמצאת בתוך 31 מעונות, 107 גני ילדים, 48 בתי ספר וסמינרים, מתוכם 21 בתי ספר שלא יושבים בכלל במבני חינוך. אני לא מדבר על מי שיושב במבנה חינוך ויש לו פערים, אלא שכמעט חצי מהם לא יושבים בכלל במבנה חינוך. בסה"כ יש לנו 186 מסגרות חינוך אם אנחנו מתייחסים לכולם ביחד.

יש לנו 337 עובדי עירייה באגף החינוך, ביניהם המון סייעות, מלווים ומלוות, סייעות רפואיות וכו'; 900 תלמידי חינוך מיוחד, שזה גם אתגר גדול מאוד, וברוך השם עם השנים נפתחות פה מסגרות שמראות את היציאה לבחוץ, אמנם עדיין לא מספיק, אבל אנחנו עובדים על זה ממש בימים אלה. יש לנו בית ספר של 70 בנות שעכשיו הוא נסגר.

יוסי, אני רוצה לשאול – אמרת שיש לך 337 עובדי עירייה באגף החינוך, ובשקף הקודם דיברת על 480 עובדים בסך הכול.

ל-480 עובדים צריך להוסיף עוד איזה 100 ומשהו, כך שזה יוצא כ- 600, כאשר וחצי מהם בחינוך, ולא מדובר במשרות גדולות, כי חלקם רבעים וחצאים, וזה בעלות של מעל 100 מיליון שקלים, שזה למעלה משליש מתקציב העירייה, כולל תקציב אגף החינוך שהוא משמעותי מאוד, ושם אנחנו לאט לאט לומדים איך לעשות יותר סדר.

ממוצע הזכאים לתעודת בגרות אצלנו הוא 86.8 בבתי הספר ללימוד בגרות; 2,700 עובדות מגילאי לידה ועד גיל שלוש, שזו מהפכה של משרד החינוך שבשנים האחרונות עושה עבודה נפלאה עם יותר פיקוח ויותר הבנה. המשרד היום קשוב יותר לרשות כי פעם היה איזשהו נתק; תלמידים בגנים יש לנו בממלכתי 221, - - - 965 ובמוכשר 1,275; תלמידי חינוך מיוחד, גם שם אנחנו - - - הציבור החרדי פה הולך וגדל לפחות ב-50%, מכיוון שמן הסתם יש להם יותר ילדים, אז אנחנו רואים את הנתונים פה שהם אפילו גבוהים יותר.

החזון העירוני הוא למצות את יכולותיו הלימודיות והחברותיות של התלמיד והתלמידה ביחד עם תהליך לימודי וראייה הוליסטית, יחס אישי ופרטני. כבוד היו"ר, אתה ביקרת במקום אחד, ואני כמי שבא מתחום החינוך, הסיורים שעשיתי בחצי השנה האחרונה מראים את הערך המוסף הזה. אנחנו ב-2024, נגמר העידן הזה וחייב להיות משהו מעבר. כל בית ספר מוצא את הדבר שלו, אם מבחינת החוגים, ההעשרה, מיצוי היכולות וכו'.

היינו עכשיו במרכז יזמות, וכמעט כל בית ספר אצלנו מצליח לעשות הרבה מעבר ללימוד, ויותר בנושא של חינוך, של ערכים ושל מיצוי יכולות; חינוך איכותי לחוסן אישי עם פן תרבותי לתמונת עתיד מבטיחה - - - רגישות, יושרה, אחריות, שוויון והצטיינות.

לגבי שוויון, אני אגיד את זה בזהירות, שכשנכנסתי לא ראיתי פה שוויון בנושא החינוך, אנחנו עושים תיקון לדבר הזה בלי לפגוע בשום צד, שזה משמעותי מאוד, מכיוון שכלל המגזרים חשובים לנו מאוד, ובמיוחד לי כראש עיר. אני לא נבחרתי לא כר"מ בישיבה ולא כראש ישיבה, אלא כראש עיר עם 42,000 תושבים שרוצה שוויון בעיר.

לצערי הרב, המגזר החרדי מוזנח במשך עשרות שנים, כאילו הזמן עצר מלכת, זה פשוט לא יאומן. כשהסתובבתי בתקופת הבחירות מול כאלה שרצו לבחור בי וביקשו בקשות שרק מהן אפשר לדעת את הצמצום שיש. ברוך השם, אנחנו כבר נותנים להם מענים כבר בפתיחת השנה הזו, ובמקביל גם לתושבים הוותיקים האחרים ול"מסודרים" יותר, ואני אומר מסודרים במירכאות כי לצערי כמעט ואין פה בית ספר שהוא מקופח, כמעט ואין, אבל פערים לכולם יש, אם זה במבנה, בחוסר בכיתות, בחוסר תקנים וכו'.

אנחנו תמיד בשיתוף פעולה עם ההורים, כי אנחנו מבינים שהמשולש של תלמיד-הורה-מוסד הוא הכרחי וחשוב, ואנחנו מעודדים את זה בתוך בתי ספר.

אנחנו מנסים להשביח את תנועת ההוראה גם בנושא של המגזר החרדי. כפי שאמרתי כבר ביומי הראשון כאן, כשישבנו על נושא החינוך, העירייה היא לא בנקט ולא כספורט של מישהו שיגיד שהוא צריך את זה ואת זה, אלא שהעירייה היא מקום עבור כל המוסדות כדי להגיד שאנחנו מקדמים ערכים. אנחנו ניקח נושא ותוך שנה ננסה להעצים אותו מתוך המוסדות, גם בקרב הציבור החרדי וגם הכללי. ולגבי הנושא הפדגוגי בפנים, לא נתערב ברמה של תכנית, אלא ברמה שהיא קצת מעבר לכסף, מעבר לתקנים ומעבר ל"תביא לי" ו"תביא לי".

אנחנו רוצים להעמיד תמיד לרשות התלמיד תנאים פיזיים מיטביים וסביבה לימודית ייחודית – זה החזון שלנו פה ברשות, ואנחנו עובדים עליו קשה. אני אומר לכם באמת שיש לי כל כך הרבה משימות לעשות פה ברשות, אבל הנושא הזה של חינוך ושל צמצום הפערים שיש היום בנושא של בינוי, זה בראש מעייני.

מטרות מרכזיות לבינוי ולפיתוח מבני חינוך – זו באמת המטרה העיקרית, ואני דיברתי עם שר החינוך על זה ועם היו"ר מספר פעמים, אבל אנחנו רוצים פה מענה קצת אחר. יש לנו פה ארבעה פרויקטים, וכמובן אם אני טועה תקנו אותי, ארבעה פרויקטים שהיו תקועים למעלה מ-10 שנים, וברוך השם שחררנו את כולם.

משרד החינוך לא נותן לנו הרשאות כאלו ואחרות כי לא בנינו פה, אז בסדר כי בשגרה זה נכון, בתל אביב זה נכון וכן בכל מקום אחר, אבל פה זה לא נכון. אנחנו רוצים להזיז חסמים, תנו לנו את האפשרות כי יש לנו את היכולת. אנחנו הולכים להקים צוות הנדסה שיתעסק בבינוי מוסדות חינוך כי אנחנו חייבים לסגור את הפער הזה ונעשה זאת בכל הכוח. עוד תקן פה ועוד תקן שם, זה חשוב וטוב, וגם לזה אנחנו נותנים מענה. כשאני מדבר על נושאי בינוי אני מתכוון לבתי ספר מכובדים, ולא קרוואנים, לא בנייני מגורים ולא סכנה לילדים שיורדים מההסעה כשהם מגיעים לביתם – זה באמת בראש מעייננו.

פיתוח מענה לילדים ולנוער בסיכון – הייתה לנו ועדה בשבוע שעבר במבצר, ואנחנו הולכים לקראת מיפוי משמעותי מאוד בתוך העיר בכל המגזרים. אני היום רואה תמונה מטושטשת ולא יודע מה יש לי – אני לא יודע כמה נושרים, כמה נושרות, מי הוא הנער שנושר או הנערה שנושרת, מה הם המענים שיש לנו ומה הם המענים שאין לנו, ולכן אנחנו עושים עכשיו מיפוי משמעותי מאוד, שייקח כחצי שנה עד פסח כולל כל החורף, כשבסוף תהיה לנו תמונה בהירה ונבין שאלו הן הכמויות, אלו הבעיות, מבית הספר הזה יוצאים הכי הרבה נושרים, מה הם עושים ומה הסגנון שלהם וכו'. המענים שאנחנו נותנים היום, הם מצומצמים מאוד, למרות הצורך כפי שאמרתי והמורכבות של העיר.

קידום ופיתוח של מצוינות – לצד חינוך, לצד ערכים ולצד מיצוי פוטנציאל, יש לנו גם מצוינות. פעם, לפני 10 ו-20 שנה מצוינות הייתה בראש סדר העדיפות, אבל היום זה לא בראש סדר העדיפות, וזה חשוב מאוד, אבל לא לפני שאנחנו יודעים שטוב לילד ולא לפני שאנחנו יודעים שהילד מחייך וכיף לו כשאנחנו נותנים לו דברים שמתאימים רק לו, ורק לאחר מכן אנחנו מגיעים גם למצוינות. בדרך כלל זה בא ביחד, כי ברגע שאתה בא לילד ואומר לו שאתה רוצה לעזור איתו ושיהיה לו את הכי טוב, בסוף גם המצוינות מגיעה.

פיתוח מערכת החינוך המיוחד – יש לנו שם פערים גדולים מאוד, אין לנו מענים היום לכל החינוך המיוחד, לכל הסגנונות ולכל המגזרים. יש לנו כמעט 1,000 תלמידים כאלה ואנחנו יכולים לתת מענה. זה לא שיש לנו איזה 20, אלא שיש לנו כמעט 1,000 וזה אומר שיש לתת לכולם מענים.

בניית רצף חינוכי – גם בדבר הזה יש לנו יסודי, יש על יסודי, יש תיכון ויש מעברים כאלה ואחרים בין ו' ל-ז', בין ח' ל-ט' ובין י"ב החוצה כי אנחנו רוצים שיהיה לילדים רצף חינוכי ושנוכל לתת יותר מענים. יש לנו פה אתגר דמוגרפי, גיאוגרפי, סוציואקונומי עם אתגרים אין סופיים, אבל התקווה שלי הם השותפים שלי ושאני לא לבד. אני אמרתי את זה מראש, שאני לא מסוגל לבד, וזה עוד לפני שהבנתי את הבעייתיות שיש פה, אז כל שכן אחרי שלמדתי את הבעייתיות ואת המורכבות. היום כשאני יושב עם מנהל מוסד ומבקש ממנו, אתה רואה את הרצון של כולם באמת, שלב ידיים למען המטרה החשובה הזו, וזו באמת התקווה שלנו שכך נצליח.

נושאים לקידום בעיר – דיברתי על המצוקה במבני החינוך בצפת; חלופה לפינוי בינוי, גם היום כשיש לנו מקומות שאפשר לפרק ולבנות, אין לנו לאן לפנות את המבנים הקיימים, חוץ מאיזה בית ספר מעבר שיש פה, שאני לא יודע איך לקרוא לו. היום, לצורך הדוגמה, באיזשהו מבנה באזור עופר בשכונה למטה, יש שני בתי ספר עם כ-400 או 500 תלמידים ביחד והמבנה הזה מיועד להריסה – איפה אני אשים אותם? גם אם זה ייקח שנה, או שלוש או ארבע שנים, אין לי לאן להעביר אותם. אם חלילה תהיה רעידת אדמה, כל הדבר הזה יקרוס.

חוסר גדול בשטחי מיגון – 50% מבתי הספר שלנו לא ממוגנים, וזה אומר שתוך כדי שאנחנו פה, תלמידים יושבים עכשיו בתוך כיתה ביום הראשון ללימודים והם שמחים, אבל אם תהיה עכשיו אזעקה, מה עושים? האם רצים? לא רצים? לאן רצים? שמים ידיים על הראש? רק השם יעזור לנו, וזו הזדמנות להגיד לשי שפה מארגון "ניצוצות לחיים" תודה. ביחד עם קלרה הן עוזרות לנו עם ממ"דים בתוך העיר במסגרת הארגון מתחילת המלחמה, וזו עזרה ענקית לתחושת הביטחון, שאין לזה אח ורע. הגן שנמצא עם ממ"ד בחוץ חי טוב יותר גם כשאין אזעקות, כי הוא יודע שיש מקום ושיש תקווה. זו תחושת ביטחון אדירה, אבל עדיין עם פערים גדולים מאוד עד שנגיע למצב שבכל בית ספר יש מקלט ראוי ומסודר שמשמש אותו.

שירותי חינוך משלימים לכלל המגזרים – יש לנו את הנושא של - - - של - - - ושל שפ"ח, כל המענים של - - - שיש במוסדות החינוך לצערי לא נותנים מענים לכל המוסדות שלנו. חלקם נותנים רק לממלכתי, חלקם לגילאים כאלה או אחרים, דיברנו על זה עם המחוז וגם עם המחוז החרדי וגם עם השר עצמו – אנחנו רוצים מענים לכולם, לכל ילד ולכל ילדה בכל מוסד שנפתח מכל סוג שהוא. אנחנו מבקשים את כל המענים האלה, לא בערך, לא אולי ולא חצי, אלא את כל המענים החשובים כל כך, כל שכן בתקופה הזו.

הילד שעומד פה עם הפאות, הילד בלי הפאות, הילדה עם החצאית, הילדה עם המכנסיים או כל אחד אחד, לא משנה איפה הוא לומד, צריך לקבל את כל המענים החשובים האלה, כל שכן בתקופה הזו. אנחנו חייבים למצוא פתרונות משפטיים לדבר הזה, ולתת פתרונות לכולם. כל מרכז היום שעובד כאן, צריך לתת פתרונות, מענים, סיוע ועזרה לכל המוסדות המוכרים הנמצאים פה בצפת.

אני באמת רוצה להודות על הביקור לוועדת החינוך של הכנסת החשובה מאוד ודווקא בצפת. אני מודה לכל המנהלים ולכל המנהלות שהגיעו. זו התרגשות גדולה כשב-08:00 בבוקר אתה שומע בשורות בחדשות, וב-8:15 אתה כבר מקבל ילדים שרצים בהתלהבות – מדינה משוגעת ועיר בשיגעון, אבל אנחנו לא מוותרים.

אנחנו מאמינים שכמה שיותר יהיה טיפול בשגרה, כך יהיה הטיפול בחירום, אותו הדבר. אנחנו מנסים כרגע לעשות הכול לצורך השגרה ככל שניתן, אם זה במסגרות או במענים בתוך העירייה, וזה חלק משיקולים של חירום, בטח בתקופה ארוכה כל כך. אף אחד לא יעלה על הדעת ששנה שלמה לא יהיה בית ספר, ששנה שלמה לא היה שירות לקוחות מפה ומשם, אבל ברור שאנחנו משתדלים, למרות כל הלחצים שיש.

אני באמת רוצה להודות לכל המנהלים ולכל המנהלות, לכל מי שהדיר שינה מעיניו בתקופה האחרונה ששיגענו אתכם ואתם שיגעתם אותנו. אני חושב שעשינו את מקסימום האפשרויות שיכולנו לקראת 1 בספטמבר. אמנם זה רחוק מאוד מהחלומות שלנו ומהצרכים שלנו, אבל זה או הרע במיעוטו או הטוב ברעתו, אני לא יודע איך להגדיר את זה, אבל זה המקסימום שיכלנו להגיע אליו.

אנחנו שואפים לעוד, ומיד לאחר החגים כבר נשב על תשפ"ו וננסה לשפר. ברוך השם הפרויקט של אלשיך שנתקע הרבה זמן, היום הוא כבר מתקדם, כמו הרבה פרויקטים שנעצרו הרבה שנים וכבר מתקדמים, ביניהם החינוך המיוחד, בית ספר "מגן אבות" עם 30 כיתות שעכשיו הארכנו לו את ההיתר אחרי שש שנים, חב"ד שמתקדם ועוד. ברגע שיש רצון של שילוב ידיים, הכול פתיר. אנחנו אתכם, קשובים אליכם ומבקשים שגם אתם תהיו קשובים אלינו. יישר כוח.

ואחרון חביב, אני רוצה לומר תודה למנהל האגף, מוטי כהן, שמי שמכיר אותו יודע שכל דבר קטן חשוב לו ועקרוני אצלו. אני לא יודע כמה שעות הוא ישן בלילה האחרון, ובחודש האחרון הוא ודאי ישן רק מספר שעות קטן בקושי, מכיוון שהוא רץ ממקום למקום. אין משימה שהוא קיבל וגמגם או שהוא לא עשה אותה כמו שצריך. מוטי תמיד קשוב לכולם, הוא מכיר את ההיסטוריה של כל בית הספר, מה היה, מה יהיה ואיך עושים. הוא גם אחראי לכל תכנון האירוע של היום הזה, אז יישר כוח גדול למוטי.

אנחנו פותחים שנה עם הרבה אוויר, הרבה כוחות, הרבה מוטיבציה, הרבה אמונה בדרך ובלי ייאוש – ואנחנו נצליח. כל מורה וכל מנהל פה בבית הספר ראוי לתלמידים ולתלמידות שלנו. לא יעזור כלום, אנחנו לא נוותר. עם שר החינוך ובלי שר החינוך, עם יותר קשר או פחות קשר, למרות כל הקשיים, ביניהם החשב המלווה והאופרציה שיש לנו בתוך העיריה, לא נוותר, וזאת גם ביחד עם מחלקת ההנדסה שיושב אתנו פה יושב הראש, וגם עם מהנדסת חדשה שבדרך אלינו ואנחנו תולים בה גם הרבה תקווה. יישר כוח גם למהנדס הקיים, בעזרת השם ובכל הכוח נעשה ונצליח.

תודה רבה לכבוד ראש העיר, יוסי קקון. תודה על המנהיגות המעצבת, על משאבי הזמן, על התקציבים ובעיקר תודה על היכולת שלך לקבל נתונים, לעבד אותם מהר ולהפיק מהם החלטות מהירות, יעילות והרבה פעמים גם אמיצות.

כבוד הרב שלמה רסקין, בבקשה.

מוטי תודה. קהל נכבד ויקר מאוד, זה כבוד לנו שבאתם אלינו. אקדים במשהו שנדרש מתוקף התקופה – אם תהיה אזעקה אנחנו נשארים לשבת במקומות האלה, כמו שאנחנו יושבים ומחייכים, אף על פי שיש פה מעבר לקיר מרחב מוגן, אבל 30 שניות לא יספיקו לנו. התלמידות פה, לשמחתי ולצערי, בחברה נעימה הן לא מתעלפות ולא פורצות בצעקות כשיש אזעקה, אלא נכנסות ברוגע למרחבים המוגנים.

אנחנו עכשיו בפרשת השבוע "שופטים", ככתוב – "שופטים ושוטרים תעשה לך בכל שעריך". בהשגחה פרטית, פה יש מפגש של הרשות המחוקקת עם השופטים והרשות המבצעת, שזו העירייה ומשרד החינוך, ולכן זה מעניין שדווקא בפרשה הזו אנחנו נפגשים פה.

בקשר למיגון אני אהיה כקולם של הרבה יהודים, בפרט אלה שגרים בצפת, ואומר שאנחנו בעד שהשכנים שלנו - - - ואנחנו נשקיע בבניית ארמונות לתלמידים בבתי הספר, ואנחנו גם נעזור להם אם צריך, כדי לסדר את העניין הזה באופן הטוב ביותר.

בכניסה סיפרנו כמה מילים, אנחנו במוסד "בית חנה" נשלחנו על ידי הרבי מלובביץ' בערב מלחמת יום הכיפורים לצפת, במטרה מוצהרת להחזיר את העטרה של צפת ליושנה. צפת התחילה להיות עיר קודש לא מהיום, זו הייתה השליחות שלנו ומאז אנחנו מרגישים ואפילו שמים לב לכך שאנחנו אנשי חב"ד הצנועים נותנים טון לחינוך ולחיי הקהילה בצפת לשאוף להחזרת העטרה ליושנה, ואנחנו שמחים מאוד בזה וגם שמחים לעזור.

במתחם "בית חנה" ישנם שני מוסדות, כאשר אחד מהם הוא בית ספר שש-שנתי שלומדות בו כ-600 תלמידות; והמוסד השני הוא פנימייה שאליו מגיעות תלמידות ממטולה, מאילת ומכל מיני מקומות בכל העולם, לרבות חבר העמים, אירופה, אפריקה, אסיה. התלמידות בפנימייה מהוות שני שליש מתוך כלל התלמידות.

בהמשך לדבריו של ראש העיר לגבי הגיוון באוכלוסייה ועל הקצוות החזקות מאוד בצפת, ב"בית חנה" האוכלוסייה מגוונת מאין כמותה ומכל הבחינות ומכל הרמות. יש לנו שתי כיתות לחינוך מיוחד, יש לנו תלמידות מצטיינות והפיקוח שלנו תמיד לעזרתנו.

במכללה, מעל מחצית מהתלמידות הן מחו"ל מכל העולם במסות גדולות, והן מקבלות תעודת מורה - - - כל מי שנוסע לכל מקום בעולם ומספר שהוא מצפת, כשהוא פוגש את חב"ד, תמיד יהיה מי שיגיד שהבת שלו או הנכדה שלו או האחיינית שלו הייתה תלמידה או שעכשיו היא תלמידה.

לגבי המטרה העיקרית שלנו, כפי שהוזכר כאן, ברוך השם הגענו להישגים לימודיים נאים במצוינות, אבל הדגש שלנו הוא לא על הלימודים. אמנם אנחנו לוחצים מאוד על הלימודים, אבל הדגש הוא על ערכים, ומה שמביא לערכים זה להרים את בית הספר עם התלמידות. יש לנו אדם, שהתפקיד שלו הוא לנעול את בית הספר בשעת לילה, כדי שהתלמידות כבר ילכו לביתן, כי יש שם אינסוף תכניות חברתיות, כיתות של קבוצות, שכבות ומורות מלאכיות, שלא מקבלות שום תגמול נוסף, למעט הצלחה ואהבה.

אנחנו עשינו סקר מקצועי לפני כשנתיים, לגבי היחס של התלמידות לבית הספר, וראינו שבקרב 70% מהתלמידות היחס חם וגבוה מאוד לבית הספר, שזה אחוז גבוה מאוד. פילחנו גם את המידע על אלה שפחות מרוצים וישנם ממצאים מעניינים מאוד, אבל הם לא לעכשיו.

אני רוצה לברך את כל צוות ועדת החינוך, את העירייה, את הפיקוח ואת כל המנהלים היקרים בברכת שנה טובה ומתוקה, כתיבה וחתימה טובה, ושהשם ייתן לכם כוח והרבה עוצמה, כדי להביא בשמחה ובטוב לבב את כל ילדותינו אל העתיד הטוב, אל היום שאנחנו נבנה ונהיה בבית המקדש השלישי והקבוע בקרוב ממש. תודה רבה.

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את סגן ראש העיר, יושב ראש אגף החינוך, הרב ליפסקר, שיישא ברכה קטנה. כבוד הרב הוא איש חינוך בנשמתו שהקים מוסדות לתפארת, תודה על ההתמצאות ועל העבודה המשותפת והאיכותית. יש לך את הזכות להשפיע על כלל מערכת החינוך בצפת. בבקשה.

שלום לכולם וברוכים הבאים. כמובן שכבוד הוא לנו לארח פה את ועדת החינוך של הכנסת וזה לא מובן מאליו שהם פתחו את השנה דווקא בעיר צפת. ראש העיר סיכם פה את הדברים בצורה ברורה ומשמעותית מאוד, ואני חושב שהוא נגע כמעט בכל התחומים, בטח בתחומים החסרים שצריך לפעול פה על מנת לקדמם, ובשביל זה אנחנו צריכים את ועדת הכנסת שתעזור.

בהמשך לדבריו של הרב רסקין שהתחיל באמירה שאנחנו נמצאים בפרשת "שופטים", אזכיר כי בפרשה יש פסוק שכמעט כל אחד מכיר, ואולי חלקכם מכיר אותו משירים – "כי האדם עץ השדה". לכאורה, למה דווקא לקחו את האדם והמשילו אותו לעץ? מה הקשר בין אדם לעץ? אדם הוא נזר הבריאה, שזה הדבר הגבוה ביותר שיש; ולעומת זאת, עץ זה בסך הכול משהו שנוטעים באדמה, משקים במעט מים, לפעמים הוא מוציא פירות ולפעמים לא. איך לקחו אותנו, בני האדם, והשוו אותנו לעצים?

יש בזה הרבה דברים מעניינים, אבל נקודה אחת חשובה מאוד אצלנו, בהמשך לדבריו של הרב רסקין שדיבר על ערכים – העץ והצמחים מחוברים לאדמה, כמו שכולנו קשורים לאדמה, גם האדם וגם החי צריכים את האדמה, בשביל המזון, בשביל לאכול, בשביל שיהיה לו מקום לדרוך עליו, אבל הצמחים מחוברים לאדמה באופן הרבה יותר משמעותי. אם ניקח שתיל ונוציא אותו מהאדמה, הוא מיד יבול ולא ימשיך לחיות. באילן רואים את זה עוד יותר מכיוון שהשורשים שלו עמוקים, ויש אילנות שקשה מאוד להוציא. יש פה בטח מספר מנהלי בתי ספר שנתקלו באילנות שהם מחפשים מי שיעזור להם כדי להוציא אותם, אבל ברגע שהאילן נכנס בתוך האדמה קשה להזיז אותו.

הרבי מלמד אותנו על הקשר בין האדם לאילן, שהאילן מחובר למקור ולשורש החיות שלו – וכך גם אנחנו, עם ישראל, צריכים לזכור שמה שמחזיק אותנו, זה הקשר שלנו עם הנשמה שלנו, עם החיבור שלנו לקדוש ברוך הוא, ואנחנו עושים את זה על ידי תורה, מצוות ומעשים טובים. על פניו, נראה שהאילן מתרחק מהאדמה כשהוא גדל ופורח, יש אילנות גבוהים שנראה שהם כבר לא קשורים לאדמה, אבל כשתתקרב אליהם תראה שהשורשים שלהם קבורים עמוק – כך גם אנחנו. אנחנו צריכים להיות עסוקים, אפילו מספר דקות ביום, בלזכור את החלק של הנשמה שלנו, ואת זה גם כן להביא לתלמידים שלנו, לאילנות הרכים, שיגדלו וישמחו להיות אילנות טובים.

אם יורשה לי כבר בהזדמנות זו, אני אזכיר עוד איזושהי נקודה שיושבת כרגע על השולחן, וזו נקודה שעולה בעקבות החזיתות בארץ – נושא של "ניצנים". אנחנו עוד לא התחלנו פה את התוכנית, ולצערי אני חושב שאנחנו עוד רחוקים מפתיחת התכנית, וזה משהו שפוגע גם במרקם החברתי וגם בעסקי, ואין צורך להרבות במילים, אבל נשמח אם יש משהו מידי שוועדת הכנסת תוכל לשים על השולחן ולתת מענה בתקופה כזו, וזה לא קשור להחלטות ממשלה גדולות כאלו ואחרות.

בסך הכול, ביטול קיצוץ של 250 מיליון ופתרנו את הבעיה.

בסדר. את המספרים, אתם יודעים ואני משאיר את זה לכם, ואנחנו רק עם הבקשות. אתמול הבן שלי אמר לי שהוא שמע מהרב שלו שתמיד השאלה היא ברורה יותר מהתשובה, ולכן אני שם את השאלה ומקווה שאתם תצליחו להביא תשובה חזקה יותר במקרה הזה.

דיברנו פה על אתגרים, מוטי אמר שהטלפון שלו לא מפסיק לצלצל, ואני יכול לומר לכם שגם אני תוך כדי הסיור בבית הספר ראיתי שפתאום יש הצפה של מים. נמצאת פה המנהלת, שאני לא מבין איך היא הצליחה להגיע אחרי שהיא גרפה את המים במסדרון ולילדים נרטבו התיקים.

הפערים פה הם באמת גדולים, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם, אבל יחד עם זאת אנחנו בתקווה לימים טובים יותר ונאחל לכולם כתיבה וחתימה טובה, שנה טובה ומתוקה. תודה רבה למנהל האגף, לצוות אגף החינוך, למנהלים, למנהלות, למנהלי הגנים, לתומכי ההוראה, למארחים, לרב רסקין, תודה רבה לראש העיר, לרב נחמן ולחברי הוועדה.

תודה רבה. כעת מבחינת סדר הדברים, אנחנו נשמע את כבוד המשנה לראש העיר ויושב ראש החינוך החרדי בפרויקטים, ובהמשך את יושב ראש ועדת החינוך, חבר הכנסת יוסי טייב וביחד איתו את ראש העיר, ואם יישאר זמן ישנם שני מנהלים שרוצים להציג שאלה לכבוד היו"ר.

הרב נחמן, בבקשה.

מוטי תודה. שלום רב לכבוד חברי הכנסת, מר יוסי טייב יו"ר הוועדה, חברי הוועדה הנכבדים, מנהלים, משרד החינוך ואורחים נכבדים. האמת שדיברו כבר כמעט על כל מה שרלוונטי לפתיחת שנת הלימודים, אז אני רק אסגור את האירוע הזה שכולנו נמצאים בו ממש באמצע.

בחודש האחרון, כמעט כל יום אני פוגש הורים, מנהלים וצוותי חינוך ששואלים אותי אם שנת הלימודים תיפתח השנה בזמן, ואין לי תשובה. נראה לי שעד הבוקר הזה, לאף אחד מאתנו לא הייתה תשובה. עכשיו אפשר לומר שבשעה טובה היא נפתחה, אבל עד שהיא נפתחה, ראיתי בשבוע האחרון את עובדי עיריית צפת, עובדי אגף החינוך ועוד שנשארים עד השעות המאוחרות בלילה ומהשעות המוקדמות מאוד בבוקר, כולל ימי שישי בשעה שש בבוקר. יעל, שרה וכמעט כל עובדי אגף החינוך עשו פה עבודה מטורפת, אז באמת זה מוערך מאוד – יישר כוח על העבודה המקיפה מאוד.

ביחד עם ראש העיר עשינו השנה עשרות ישיבות והיערכויות, כדי להתכונן לפתיחת שנת הלימודים, באמת עבודה יוצאת מן הכלל, כדי שאפשר יהיה לומר שבבוקר הזה נפתחה שנת הלימודים בצפת, ואני רוצה לשאול את כולנו לגבי השנה הזו שעכשיו נפתחת – איך היא תהיה? מה העתיד צופה בפנינו? אני חושב שיפעת יו"ר ועדת הזכאות וחגית תוכלנה לספר לנו על ההשלכות של שנים מסוימות במערכת החינוך, ובכלל זה מה הרגשנו בוועדות הזכאות והאפיון, מה ראינו אחרי הקורונה ומה ראינו אחרי מלחמות.

אני חושב שבשנים הקרובות, כולנו נרגיש את השנה הזו שעברנו, את זה שהילדים קמו כל בוקר ובאמצע בית ספר פתאום שמעו פיצוצים, בין אם זה כן קשור או לא קשור. האמת שבשבת הזו ראיתי שהילדים שלי כבר מיומנים כי הם ידעו להגיד לי שהפיצוץ ששמענו היה "יציאה" של טילים ולא "נפילה", עוד מעט הם יידעו להגיד לי אילו טילים ואיזה סוגים. זה מזעזע וזה עצוב, אבל זו המציאות שכולנו חיים בה, ואין שום ספק שפתיחת השנה הזו והצורה שבה אנחנו נתנהל, לא תהיה כבשנה רגילה, ואת ההשלכות של זה אנחנו נראה עוד הרבה מאוד שנים קדימה.

את מה שאנחנו עכשיו יכולים לשמוע, אלה הדברים הקלים והפשוטים יותר, אבל את מה שאנחנו לא מצליחים לשמוע אלה האתגרים שילוו אותנו בשנים הקרובות, וזה לא יהיה פשוט. מה שחשוב מאוד שאנחנו נעשה כרגע, הוא שנערך ונדע שיש לנו כאן אתגר, שכל התלמידים שלנו צריכים לקבל מענה נפשי וחברתי, מכיוון שהם עברו שנה לא פשוטה, ואנחנו עדיין באמצע האירוע. אני מקווה שהוא יסתיים בכל יום, אבל האירוע עדיין באמצע ואי אפשר להתעלם מהאתגר הזה.

בהמשך לדבריו של ידידי הרב שניאור, סגן ראש העיר, לגבי "ניצנים", אני רוצה לומר שהדבר הבסיסי ביותר שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו, זה את הרצף ואת השגרה, אבל כשהילדים נמצאים במצב שאין להם צהרונים בפתיחת שנת לימודים, זה אתגר מורכב שהוא לא פשוט. הורים ששילמו עד עכשיו 50 שקלים לחודש, צריכים כרגע לשלם סכום שהוא פי שלוש, זה בלתי מתקבל על הדעת וזה אומר שהורים מסוימים יבחרו שלא לשלוח את הילד לצהרון, על כל המשתמע מכך. עם כל מה שילדים חווים, לא יהיה גם מי שיכיל, יקבל ויטפל. זה אתגר שמעצים מאוד את כל האתגרים שעומדים בפניהם.

אני חושב שאתם כוועדת החינוך של הכנסת צריכים לזעוק את הזעקה הזו, שצפת זו לא עיר פשוטה. דיברו פה על האתגרים שמלווים אותנו כל השנה ובכל השנים, אז על כל זה תוסיפו את האתגר הנוכחי של המלחמה ותראו שזה מורכב, זה קשה וזה עלול להיות גם הרסני. אנחנו מבקשים מכם לזעוק את הזעקה הזו ולהיות הפה שלנו, ושבעזרת השם תביאו לנו בשורות טובות. תודה רבה.

תודה רבה לרב גלבך על שנים רבות ומושקעות במערכת החינוך בצפת. כבוד היו"ר, בבקשה.

אני באתי יותר לשמוע ואני אשמיע אחר כך. תמשיך עם המנהלות, זה הכי חשוב.

טוב. היו מספר מנהלים שפנו אליי, וכעת נשמע שניים מהם, בבקשה.

ברשותכם, אני אדבר על שני דברים. אחד בעניין תשלומי הורים – אתם עצרתם ושחררתם את זה, אבל אני הקטן אומר שאני הצטערתי ששחררתם את זה עד כמה שזה יישמע מוזר, כי אני חושב שזה הופך את ההורים למס עקיף ואותנו לחברת גבייה. מי שמכיר קצת מספרים, מדינת ישראל משקיעים ושולחים אלינו 20,000 שקל לתלמיד לפחות - - - רמת הפעילות החברתית - - - חוסר שוויון;

דבר שני, אני לצערי - - - התלמידים באו לבית הספר היום אבל - - - אני רוצה להציע הצעה והיא לא קשורה לכסף. אני חושב שהגיע הזמן להחזיר את האמון האמתי בתוך המערכת, ובמקום להתקשקש עם חוזים אישיים, כדי לשחרר מתח משמעותי מאוד בתוך - - - היום המערכת עובדת בצורה - - - היום בצבא אתה אומר לבן אדם מה היא המשימה שלו, אבל אתה לא אומר לו איך לבצע אותה והוא עושה זאת בדרכו; לעומת זאת, במערכת החינוך אתה גם אומר לבן אדם מה לעשות, גם איך לעשות ואתה גם אתה מתקצב.

היום אנחנו לא רוצים עוד כסף, יש במערכת החינוך מלא כסף ולא צריכים להוסיף עוד כסף, אבל צריך לשחרר ובמקום להגיד חוזה אישי, לעבור ל-80% - - - כש-20% יהיה בגמישות והאדם יעשה עם זה כרצונו וכחכמתו. צריך להחזיר את האמון לתוך המערכת, כי היום כל הזמן יש פחד של מה יקרה אם - - -הביאו את הגפן ובנו עליה מאות אנשים שרק עושים בקרות ובקרות וזה לא נגמר. אני רוצה להחזיר אמון לאיפה - - - אפשר לייצר את זה, צריך להחזיר אמון עמוק לתוך המערכת - - -

תודה רבה לרב, שהוא לא אמר שהוא מנהל המח"ט – מרכז חינוך טכנולוגי, ולפני כן הוא ניהל את הישיבה התיכונית בצפת. עדי, מנהלת המחלקה לילדים מלידה ועד גיל שלוש, בבקשה.

מוטי תודה. שלום לכולם, ההתרגשות היא גדולה שהוועדה מתכנסת היום בצפת – ברוכים הבאים לצפת, העיר המיוחדת שלנו, בירת הגליל. לפני שאני אשאל את השאלה, אני רוצה לספר ממש בקצרה על מערך מעונות היום בעיר. אנחנו זכינו להשתתף במיזם תחומי ינקות שנערך בקבר רשב"י - - - משרד הרווחה בשנים האחרונות. על פי הממצאים של המיזם, היינו היישוב הגדול ביותר מתוך שבעה עם המלצות שהביאו לכך שהוקם מערך מעונות היום במשרד החינוך, ואנחנו מברכים על זה ושמחים. אנחנו מרגישים קצת חלוצים ויש לנו הרבה מה לספר על התחום, ונקווה שבהמשך נוכל להציג את זה.

בשנתיים האחרונות הוקמו מחלקות ביישובים, הרשויות המקומיות תוקצבו בתקציבים יפים מאוד, הן לניהול המחלקות והן להדרכה פדגוגית לאיתור, ולצערנו השנה קוצץ התקציב, אבל אני רוצה לשאול שאלה אחרת – ברשויות פריפריאליות כמו צפת עם סוציואקונומי שתיים, אנחנו מקבלים תקציבים יפים מהמדינה לא רק לגיל ינקות, אלא גם לתכנית היומית וילדים ונוער בסיכון ועוד תקציבים גדולים מאוד, דרך הצינורות המקובלים של המדינה, אבל למעשה אנחנו לא יכולים לממש אותם.

ואני אסביר – התקציבים האלה מתקבלים בחזרה לרשויות רק לאחר מימוש ובאיחור של כשנה שלמה, אז מה שקורה הוא שהרשות המקומית הופכת את התקציב הזמין שלה לטובת מימוש התקציבים, כי אנחנו לא רוצים לוותר על תקציבים כאלה, ובסוף אנחנו מגיעים למבוי סתום בכסף של הרשות המקומית.

אני מעלה כאן את הנושא הזה כי אני באמת חושבת שזה צריך להיות דיפרנציאלי. אנחנו עיר פריפריאלית, סוציואקונומי שתיים, לא יכולים לעשות לנו מימון ביניים כמו לרעננה או לראשון לציון. אנחנו לא רוצים לוותר על התקציבים המשמעותיים האלה, ואני מעלה את זה כאן כדי שזה יסתדר. תודה.

תודה. בקיצור, כשמתקצבים עיר כמו צפת, צריך עם זאת לתת 50% מקדמה, ואנחנו נפעל לתחזק את 50% האחרים, כדי שתמיד יהיה לנו במה לשלם ולא לעצור את הפעילות.

כבוד יושב הראש, חבר הכנסת יוסי טייב, מחיאות כפיים על הזמן, על ההשקעה ועל העשייה.

הקדוש ברוך הוא העניק לך משימה גדולה מאוד.

ברשות המנהלים והמנהלות, חברי המועצה, אדוני ראש העיר, חברי המועצה, הרב רסקין, כל המשתתפים כל אחד לפי כבודו ומעלתו, ומוטי שעומד פה בראש הפירמידה בנושא החינוך בעיר.

כשהוועדה באה לישיבת צוות, שאלנו את עצמנו לאן נלך על מנת לעשות את הביקור של פתיחת שנת הלימודים ב-1 בספטמבר והיו המון הצעות. בסוף אני החלטתי להגיע לעיר צפת ולא רק בגלל ההיכרות שלי עם ראש העיר, אלא מכיוון שאני חושב שצפת כי היא באמת עיר הבירה של הגליל, ולצערי בשנים האחרונות, לדעתי מעל עשור, היא הופכת להיות כחצר אחורית של מדינת ישראל ושל משרד החינוך, ולא רק בחינוך אלא בעוד הרבה משרדי ממשלה. ולכן, החלטתי לבוא ולשים אותה בראש סדר העדיפויות של הוועדה וגם בסדר היום הציבורי ובשיח הציבורי. אני חושב שיש אמירה בזה שוועדת החינוך של הכנסת באה לצפת, כדי לשמוע את האתגרים וביחד לנסות להוביל אותם ולהביא לפתרונות בשנים הבאות.

בהמשך לכל מה שהוצג על ידי ראש העיר ועל ידי המשתתפים, אני אתחיל עם נושא הבינוי והמיגון – יש שתי אופציות שנמצאות על השולחן, ולדעתי הן האופציות היחידות והוועדה תוציא את דברה גם במסקנות הוועדה וגם כמכתב ישיר לראש הממשלה ולשר החינוך. יש כבר החלטת ממשלה של 1,800,000 בנושא המיגון, והעיר צפת צריכה להיות בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל, להשקיע כאן את הכסף הזה כמה שיותר מהר.

אני ראיתי את המספרים, ואני נזהר מאוד כשיש מספרים עם התלמידים כי כל תלמיד ילד וכשאני רואה שמדובר בעיר צפת, מתוך כ-40,000 תושבים, ישנם 15,069 תלמידים, זה אומר שאנחנו מדברים על מספר אסטרונומי שנמצא במערכת החינוך תחת האחריות שלנו, של העירייה ושל ממשלת ישראל, וברוב שעות היום הם ללא מיגון – והדבר הזה צריך להיעלם מן העולם. אני מתכוון לפנות גם לדוד בן משה, גם לראש העיר, גם לשר החינוך וכמובן לראש הממשלה, שיבואו ויפעילו את אותה החלטת ממשלה של 1,800,000 באופן מידי לעיריית צפת – זה נקודה ראשונה;

בנושא הבינוי, יש לנו גם שתי אופציות – או ללכת בהחלטת ממשלה נוספת שתשים את נושא בינוי מוסדות החינוך בצפת בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך, או הסכמי גג, או שניהם ביחד, אבל הדבר הזה חייב להיות בראש סדר העדיפויות של ממשלת ישראל. העיר צפת, עיר הבירה של הגליל, לא יכולה להיות מוזנחת. אני מקבל מאות פניות במשך השנה על כך שתלמידים לומדים בכל מיני מבנים רעועים כאלה ואחרים, סכנת התמוטטות, אין אפשרות לפנות אותם וכו', ולכן חשוב היה לי ולחברי הוועדה לבוא לצפת, כדי לשמוע את האתגרים ולראות בעיניים.

אנחנו נוציא מסקנות ברורות מאוד לשר החינוך ואנחנו נוציא מכתב עוד היום גם לראש הממשלה וגם למשרד החינוך בנושא הזה. ראש העיר, אני שמח מאוד ששמת את נושא החינוך בראש סדר העדיפויות שלך בעיר, אבל אני גם רוצה להיות ריאלי, שהרי "בתוך עמי אנוכי יושבת", ואין ספק שהדבר הזה לא ייפתר בשנה, אבל הוא חייב להתחיל באופן מידי, כדי שבאמת בעשור הבא נוכל להגיד ששמנו וי על הנושא הזה של החינוך לפחות בנושא הבינוי והמיגון, וביחד עם זאת במקביל, נבוא ונשקיע בתכנים, בתכניות הגפן ועוד.

כעת אשיב למנהל – אני חושב שאמרת את הדברים שהם למעשה מדיניות הוועדה. אני חוזר ואומר בכל ועדה וועדה לתת גמישות למנהלים ושיפסיקו במשרד לכפות עליהם, כי הם יודעים יותר טוב מכולנו. נכון שאנחנו רגולטור ונכון שאנחנו מפקחים, אבל בסוף מי שמבצע בשטח את העבודה, אלה המנהלים, והמשרד צריך להבין שצריך לתת גמישות מלאה למנהלים, אם זה בתכנית הגפן ואם זה בתקציבים נוספים.

אגב, אני חושב שכבר בשנה שעברה היה שיפור קל בנושא הגפן עם קצת יותר גמישות, ואני אוביל ואדחוף מול אגף התקציבים במשרד ומול השר לתת עוד יותר גמישות, ואתה צודק שלעת עתה אין צורך בתוספת תקציבית ובינתיים נקדם את הגמישות, נראה אם המנהלים יודעים לעשות אותה. אם הם יצטרכו תוספת תקציבית, זה יבוא בהמשך.

לגבי דבריה של המנהלת עדי, צר לי מאוד על הקיצוץ הזה בהדרכות של הגיל הרך, ואני חושב שקיצוץ של מעל 200 מיליון שקל וקיצוץ נוסף ב-"ניצנים" של עוד 250 מיליון שקל, זה דבר שאסור לשתוק לגביו. אני, כיו"ר הוועדה, נמצא בפגישות רבות עם שר האוצר ועם צוות לשכתו, עם שר החינוך וכו', ואמרתי את דעתי גם להם וגם בפומבי – אנחנו לא יכולים לעבור לסדר היום.

הנושא הזה של "ניצנים" פוגע בראש ובראשונה בפריפריה, באותם הורים שמתקשים ושעובדים בשתי משרות כדי להביא לחם לבית. הדבר הזה יפגע באופן ישיר בהם ובכלכלת ישראל. אתה חוסך פה 250 מיליון, אבל אתה תפסיד מיליארד במקום אחר, ולכן אני אומר את זה פה, אמרתי את זה מעל כל במה ואני אמשיך להגיד את זה – אנחנו כוועדה צריכים לבטל את הקיצוץ הזה של 250 מיליון ל"ניצנים", נילחם על זה ואני מקווה שבשנה הקרובה נוכל לברך על ביטול הקיצוץ הזה לשנת 2025.

אני רוצה להיות קצר, כי באתי על מנת לשמוע יותר מאשר לשמוע. היה חשוב לי לבוא לעיר ולשמוע את האתגרים הרבים. מוטי, אני ברשותכם אקח את הרשות להזמין את הבאה בתור, כי למרות שאנחנו כ-15 חברי ועדה, יש חברת ועדה אחת שהקפידה והיה חשוב לה לתמוך במהלך הזה, לבוא לעיר צפת ולשים את החינוך בראש סדר העדיפויות של הוועדה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר, בבקשה.

כבוד ראש העיר התחיל בבוקר טוב, אבל כבר צהריים, אז אני אומר צהריים טובים. אני לא אגזול זמן כי גם אני באתי בעיקר כדי לשמוע וללמוד, אבל אני רק אומר שאני מסכימה עם כל דבריו של חברי, יושב ראש הוועדה, ואתייחס בקצרה לפרשת השבוע הקודמת, מכיוון שהבנתי שעד יום שלישי עוד אפשר להתייחס אליה.

"ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה" – המילה היא "ראה" כי לפעמים ישנה מציאות שהיא לא בשליטתנו, לא תמיד אנחנו יודעים מה יתנגש בנו, מה יביא לנו, מה יילד יום, אבל החוכמה היא דרך ההסתכלות שלנו על המציאות – מה אנחנו רואים שמונח בפנינו? האם אנחנו רואים קללה או ברכה? האם אנחנו רואים רק את הרע? עד כמה זה לא טוב בעיננו, שאנחנו מוצאים את עצמנו כקורבן? וכך זה גלגל שמתגלגל, במקום שנראה את הברכה – אנחנו צריכים לראות את הטוב בכל דבר.

זה לא אומר שאנחנו לא מבקשים לשפר, ההפך – דווקא מתוך ראיית הטוב, אנחנו רוצים טוב יותר ואנחנו נפעל למען הטוב. עם כל מה שבשליטתנו, אנחנו נעשה עוד ועוד כאילו הכול תלוי בנו, למרות שאנחנו יודעים ששום דבר לא תלוי בנו, אבל אנחנו מחויבים בהשתדלות לעשות הכי טוב שאפשר.

אנשי החינוך, אני כל כך מאמינה בכם ואני חושבת שאתם העיקר. המדינה לא תצליח להתפתח לשום כיוון, אם אתם לא תעשו את עבודתכם נאמנה, ואתם עושים. זה אומר לטעת בתוך הילדים שלנו מגיל לידה ועד הבגרות המלאה את החוסן הנפשי, את היכולת שלהם להאמין בעצמם ושהם יכולים להתקדם, כל אחד עם הכישורים שלו, משם צריכים להתחיל. יסלחו לי פה המורים למתמטיקה שעד כמה שזה חשוב, אבל לפני זה יש להשפיע ולפתח כל תלמיד ותלמיד ולהגיד לו שהוא אוצר ועם האוצר שיש לו, הוא יכול להתפתח ולפתח, להעניק לעצמו ולהעניק לאחרים. אני מאחלת, מקווה ויודעת שאתם עושים את זה ושתמשיכו לעשות את זה ביחד, ואנחנו פה למענכם וביחד ננצח. תודה רבה.

תודה רבה. בהמשך לדבריה של מיכל לגבי הפרשה – "ראה" מתחיל בלשון יחיד, אבל ממשיך בלשון רבים. למעשה, היה צריך לומר "ראו אנוכי נותן לפניכם", אבל כך הקדוש ברוך הוא רומז לכל אחד ואחת מאתנו שאנחנו יחיד (ראה) שיש לו אחריות על הכלל (לפניכם). בעזרת השם, שנמשיך ושנצליח, שתהיה לנו שנה טובה ומוצלחת.

כבוד ראש העיר וכבוד היו"ר, אשמח אם תוכלו לגשת לכאן לטקס הענקת השי כמזכרת להוקרה.

אמרנו מספיק תודה, אבל נגיד פעם נוספת תודה ליו"ר ועדת החינוך שהגיע אלינו במיוחד. אנחנו מינינו אותו כשגריר כי מדובר פה בדברים גדולים שהם אמתיים וחשובים. יש עם מי לעבוד פה, וברגע שיהיו באמת מענים, לא צריך יותר מזה. יש פה אחדות נפלאה, המנהלים והמנהלות מגויסים ומגויסות, ובעזרת השם אתה תהיה הפה שלנו שם ובהמשך אולי נוסיף עוד מספר פיות. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.