פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



13
ועדת הכלכלה
07/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 467
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ג' באב התשפ"ד (07 באוגוסט 2024), שעה 15:00

1. הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב(הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק, התשפ"ד- 2024
2. הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ"ד- 2024

חברי הוועדה: דוד ביטן – היו"ר
ששון ששי גואטה
שלום דנינו

אליאס עזאם - מנהל תחום כלכלה, אגף הרכב, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - עו"ד, לשכה משפטית, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

רון שלמה סולומון - עו"ד, המחלקה למשפט כלכלי, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

שירה פאיראיזן - ראש צוות, רשות התחרות

נעם לוי - עו"ד, צוות תחבורה, רשות התחרות

ארז חרמוני - חבר ועד, איגוד השמאים בישראל

רועי ארפי - עו"ד, יועץ, פורום יבואני רכב מקבילים

אלעד ברשאן - מנהל, מורן קרגו בע"מ

דביר מראד - מנהל תחום יבוא, דורון מוטורס בע"מ

ארז חבלין - אמפייר מוטורס בע"מ

איתי פוזיצקי - יבואן זעיר

איתי עצמון

ד"ר עידית חנוכה

ליאור ידידיה, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות.


הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק, התשפ"ד- 2024

אני פותח את הישיבה. הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראת שעה), התשפ"ד-2024, והצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק), התשפ"ד-2024. בבקשה, משרד התחבורה.

צוהריים טובים. אני אתחיל לפי הסדר של הסעיפים: הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק. סעיף 247(א) לחוק נתן תוקף לצווי הפיקוח ההיסטוריים שהסדירו את הענפים השונים ברכב לתקופה קצובה, חלף תקנות – עד שיותקנו תקנות לפי החוק.

התקופה הזו הוארכה מספר רב של פעמים – הליך התקנת התקנות היה ארוך ומורכב, וכך גם הליך האישורים שלהם. כיום, אנחנו עומדים במצב שבו שני צווי פיקוח הובאו - - - לתקנות – יבוא רכב ומוסכים מפעילים כלי רכב.

תקנות לעניין ייצור רכב והרכבתו אושרו פה, בוועדה, ב-30 במאי, ותקנות לעניין ייצור מוצרי תעבורה וסחר בהם אושרו ב-21 ביולי. בתקנות אלה, מכיוון שנעשה שינוי בהליך הדיון בוועדה בנושא האגרות – אנחנו צריכים לחזור לשר האוצר כדי לקבל מחדש את הסכמתו, ולכן הן עדיין לא נחתמו ופורסמו. עם זאת, מכל בחינה אחרת – הן הסתיימו, ואני מאמינה שהן יפורסמו ברשומות בתוך שבועות בודדים, וייכנסו לתוקף לפי תאריך התחילה הקבוע בהן.

למעשה, נשאר רק צו שמאי הרכב – סעיף 247(5).

לא רוצים לאשר אחד?

לא. את הצו הזה הוועדה מתבקשת לאשר בכל מקרה. מה שאומרת נציגת משרד התחבורה הוא שעדיין אי-אפשר לבטל את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (שמאי רכב), מכיוון שהתקנות בעניין הזה טרם הותקנו. חלק מהן באישור ועדה, וחלק לא.

חלק מהתקנות הן באישור ועדה וחלקן לא. יחד עם זאת, הן תלויות זו בזו, אז אי-אפשר לאשר קבוצה אחת בלי הקבוצה השנייה.

יש צפי להבאתן לחוות דעת?

התקנות באישור ועדה מוכנות לחלוטין; הן אפילו הונחו על שולחן הוועדה בעבר, ב-2019 או ב-2020. בתקנות שלא באישור ועדה יש הגדרה אחת שאנחנו מתקשים לפצח – הגדרה של המחיר שינקוב שמאי רכב בשומת רכב למוצרי התעבורה – לחלקי החילוף – שישמשו לתיקון רכב.

ההגדרה הזו נדונה שוב ושוב; אולי פיצחנו אותה. זה משמעותי מאוד למחירי הביטוח ולתחרות בענף המוסכים, ולכן גם לעלויות ללקוח שעושה טיפולים לבד. אנחנו מתמודדים עם זה, וכבר היו שלוש ישיבות של מועצת השמאים בנושא הזה.

לאחרונה, אושר נוסח בפעם השלישית, ואנחנו מתכוונים לקדם אותו. אני מקווה מאוד שנגיע לוועדה עם התקנות באישור ועדה בכנס החורף, ונצא להליך אישור. הנוסח מאושר.

מהחומר שהממ"מ העבירו לי, בנושא חלקי החילוף שביקשנו מהם לבדוק, מסתבר שזה מייקר את הפרמיות – הפרמיות עלו בסדר גודל של 40% בשנה האחרונה, אבל קראתי את זה לפני חודש.

לכן זה כל כך חשוב להגיע לנוסחה נכונה, כך שהמחיר שיהיה בשומת הרכב לא ישקף את המוצרים הקטלוגיים של המוצרים, כמו היום, אלא את המחיר שבאמת קיימים בענף כאשר אין שמאי – מחירים יותר ריאליים ואמיתיים, שמתאימים לשוק.

איך מנסחים?

זה לא פשוט למצוא לזה את הנוסח. אנחנו מבקשים להאריך את תוקף צווי הפיקוח בחצי שנה, עם אמונה - - -

למה חצי שנה?

זה מה שהחוק מאפשר לנו.

כבר שש שנים שזה מוארך בהוראת שעה בכל פעם.

בחלק מהזמן זה היה בחקיקה ראשית, ועכשיו – זה בצו.

השר, באישור הוועדה, רשאי להאריך את התקופה - - -

בסדר. תקראי בינתיים, ואחר כך אתן לכם את רשות הדיבור.

צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק), התשפ"ד–2024

בתוקף סמכותי לפי סעיף 247(ב) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), ובאישור וועדת הכלכלה, אני מצווה לאמור:

הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק
1.
התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק, תוארך עד יום י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025).

תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום י"ג באב התשפ"ד (17 באוגוסט 2024).



זה בדיוק היום הראשון שלאחר פקיעת ההסדר הנוכחי.

בעצם, זו ההארכה האחרונה שניתן לעשות בחקיקת משנה, לפי החוק.

נכון. אני יודעת שאמרתי את זה בעבר, אבל אני מקווה שהפעם – זו באמת תהיה הפעם האחרונה, ושנשלים את החקיקה של השמאים בכנס החורף; החקיקה של הצווים האחרים הושלמה, למעשה.

שאלה לגבי מחיר השוק: את אומרת שבישיבה האחרונה של מועצת השמאים כבר הייתה החלטה לגבי נוסח מוסכם, אז מי אמור לקבל את ההחלטה לגבי קידום התקנות?

זו החלטה של השרה, כמובן. השרה צריכה לקבוע.

זה מקובל על גורמי המקצוע אצלכם?

ההחלטה של מועצת השמאים – בהתייעצות איתה – הייתה פה אחד; היא הייתה מקובלת על כל הגורמים ששותפים למועצת השמאים ועל גורמי המקצוע אצלנו. יחד עם זאת, על פי הפסיקה, אנחנו מחויבים להביא את זה לאישורה הפוזיטיבי של השרה, בצורה ישירה, שקופה ומנומקת, ולא רק כסט תקנות המומלץ לחתימתה. בשבוע שעבר אושר הפרוטוקול של מועצת השמאים, וזה יובא בפני השרה. בהנחה והיא תאשר – אנחנו נקדם את זה להשלמת חקיקה.

אתם רוצים לדבר על הצו הראשון או השני?

אנחנו נאשר את זה קודם. מי בעד הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב(הארכת התקופה האמורה בסעיף 247(א) לחוק, התשפ"ד- 2024?



הצבעה

אושר.

עבר פה אחד.

הצעת צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ"ד- 2024

עכשיו נעבור לצו השני. תקראי אותו בינתיים.

צו רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (הארכת תוקף הוראות שעה), התשפ"ד–2024

בתוקף סמכותי לפי סעיף 253(ד)(1) לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, התשע"ו–2016 (להלן – החוק), ובאישור וועדת הכלכלה, אני מצווה לאמור:

הארכת תוקף הוראות שעה
1.
תוקפן של הוראות השעה שבסעיף 253(א) ו-(ב) לחוק מוארך לתקופה נוספת של שישה חודשים, עד יום י"ט בשבט התשפ"ה (17 בפברואר 2025).

תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום י"ג באב התשפ"ד (17 באוגוסט 2024).



הוראות השעה שבסעיף 253 לחוק כוללות הקלות מסוימות בעניין יבוא רכב לעומת ההסדר העיקרי בחוק: האחד בעניין האפשרות לייבא יבוא זעיר של רכב משומש עד שנה, והשני בעניין האחריות של היבואן הישיר למתן שירותים לכלי רכב מתוצר שהוא מייבא, אבל שהוא לא ייבא בעצמו – שיובאו על ידי יבואנים אחרים.

האחריות שלו היא ל-Recall, לאחריות ולהחזקת מלאי מוצרי תעבורה. בעוד שהחובה הזו שלו היא גורפת, בחוק העיקרי – הוראת השעה מגבילה אותה רק לסוגים M ו-N – רכב נוסעים ורכב מסחרי, בהתאמה לתקינה האירופית.

אנחנו מבקשים להאריך את ההסדר הזה בעוד כמה חודשים, כאשר ברקע – פרסמנו תזכיר חוק, ביוני, כדי להכניס תיקונים מהותיים בסעיף 253 בהוראות השעה. אנחנו עדיין חושבים שמצב השוק הוא עדיין בהתהוות, ובוחנים את ההשפעות של דברים על השוק. לכן, אנחנו עדיין לא רוצים להגיע להוראות קבועות.

בוחנים את השפעות החוק מאז 2016?

הפקנו לקחים מסוימים. אני חייבת להגיד שהעבודה על התיקון הזה כבר נמצאת בעבודה מזה זמן כלשהו, כחלק מתיקון גדול ומקיף לכל החוק, הכולל בערך 30 סעיפים. עד שתזכיר החוק יגיע, ויהיה דיון מלא ומסודר בהוראות שעה ובמה נכון – היינו רוצים להמשיך את המצב הקיים בינתיים, כי משמעותה של פקיעת הוראת השעה היא החמרה ברגולציה, הטלת היטלים נוספים על יבואנים ישירים ומיעוט המותר ליבואנים זעירים.

אנחנו חושבים שזה לא נכון. בראייה רחבה, השינויים צריכים להיות - - -

למה לא עושים את זה לשנה? למה לחצי שנה? לא הבנתי את הרעיון.

הסמכות, לפי צו, היא לשנה.

למה לא בבסיס החוק?

אני רציתי לשאול שאלה יותר מחמירה: אם ההוראות האלה מוצדקות, והן בתוקף כבר מ-2016 – האם לא נכון לשקול להפוך אותן לקבועות? אפשר עם שינויים. אנחנו נמצאים בריטואל קבוע, של דיונים על הארכות הוראות השעה האלה מדי כמה שנים או חודשים. לכן, יכול להיות שיהיה נכון להכניס אותן בחוק כהוראה קבועה, ולא להותיר את השוק באי-ודאות כזו.

אנחנו מדברים על הוראת שעה בעתיד – תזכיר החוק מדבר על ארבע שנים. אנחנו חושבים שלא נכון לעשות הוראה קבועה; זה עוד מוקדם.

ארבע שנים בנוסף לכל השנים שחלפו מאז 2016.

12 שנים.

ההוראות יהיו שונות. כרגע, להפוך דברים להוראות קבועות בלי הדיון המקיף על כל התמונה - - -

יהיה דיון מקיף. אני חושב שהייתה צריכה להיעשות עבודת מטה במשרד התחבורה, לבחון את הצורך בהוראות השעה ולהביא תיקון חקיקה. יכול להיות שצריך להשאיר חלק מההוראות כהוראות שעה, ולהפוך חלק להוראות קבועות, אבל המצב הזה, שבו הכנסת נדרשת להאריך אותן הוראות השעה שוב ושוב, נראה לי כדבר לא נכון.

איתי, היה כל כך קשה למצוא פתרון אמיתי לבעיות האלה, ואנחנו מתגלגלים מחצי שנה לחצי שנה.

לא נכון. בואו נאשר את זה לשנה.

למה? זה שאתם מושכים את זה בכל חצי שנה – פוגע ביבואנים הזעירים. כבוד היושב ראש, ברשותך, אם אני יכול לדבר.

כן.

קוראים לי אלעד ברשאן. אני עמיל מכס ומשלח בין-לאומי – אני משחרר את הרכבים האלה. החוק נכנס לתוקף באוקטובר 2016. בתוך הצו, כתוב שהם רוצים עוד חצי שנה, בנוסף לשמונה השנים, כדי לבחון את התחרותיות בענף הרכב. כמו שהיועץ המשפטי אמר, לא ברור מה יקרה בחצי שנה שלא קרה בשמונה שנים.

יותר מכך, יש פה יבואנים של רכב שנפגעים היום – שיש להם חוסר ודאות משמעותי מבחינת ההזמנות שלהם; שיש להם רכבים שנמצאים בחו"ל; שיש להם לקוחות שהם לא יכולים למכור להם. בסוף, הדבר הזה הוא לא בריא.

מה שאנחנו מבקשים, ספציפית לגבי העניין הזה, הוא להכניס את זה את זה לבסיס החוק, קודם כול. יותר מכך - - -

זה לא מה שעומד בפנינו עכשיו.

לפחות לא בחצי שנה; תזכיר החוק הוא ארבע שנים.

דוד, זה לא הגיוני. הייתה להם הוראת שעה לשנה. למה לחצי שנה?

אנחנו לא מבקשים חצי שנה בשביל לבחון את השוק; בחינת השוק נעשתה - - -

זה מה שכתוב.

לא. בחינת השוק נעשתה; פורסם דוח מפורט מאוד, של כמה עשרות עמודים, יחד עם תזכיר החוק, והוא מסביר בדיוק את עבודת המטה ששואלים עליה, את הניתוח של השוק ואת האופן שבו הגענו למסקנות לגבי מה צריך להיות ההמשך.

זה לא כתוב בדברי ההסבר, גבירתי.

אנחנו מבקשים חצי שנה בשביל להשלים את הכנת הצעת החוק שתובא לוועדה.

זה נראה לי סביר מאוד. מה זה חשוב מה היה עד עכשיו? היום – יש תזכיר חוק, וייקח זמן עד שהתזכיר יבוא. אתה רוצה שזה לא יוארך?

אני רוצה שזה יוארך. יש פה תזכיר חוק לארבע שנים.

כשיגיע לפה תזכיר החוק – נדון בעניין הזה. כרגע, אם לא נאשר – המצב שלך יהיה יותר גרוע.

הם מכניסים את עצמם לסעד זמנים יותר מהיר בשביל להביא את זה.

השוק נפגע מזה, ולהם – לא אכפת.

איך השוק נפגע מזה?

ברשותכם, אני רוצה להסביר איך השוק נפגע מזה.

רגע. זה יפה שאתם רוצים לדבר, אבל זה לא נותן שום דבר. היום, מה שעומד בפניי זה תקנות. יש תזכיר חוק, שלוקח זמן עד שהוא יגיע לפה, ואז נדון. לפי הגישה שלכם, לא צריך לאשר את התקנות?

לא חצי שנה; יותר.

חצי שנה זה לא מספיק.

אי-אפשר יותר מחצי שנה. זה כל העניין. אתם יכולים לדבר, אבל זה לא ייתן שום דבר.

הסמכות היא להאריך את הוראות השעה בשתי תקופות נוספות, כשכל אחת מהן היא באורך של שישה חודשים.

וזו השנייה.

אני יכול רק עד חצי שנה, ולא יותר.

אדוני היושב-ראש, אפשר להכניס את משרד התחבורה לסעד זמנים, כדי שהם יביאו את זה לוועדה?

הם הכניסו את עצמם. היום, כבר יש תזכיר חוק?

יש.

כמה זמן, לדעתך, עד שזה יובא לאישור קריאה ראשונה?

אני מקווה שבתחילת המושב.

אני לא יכול לעשות יותר מזה. הם בעצמם מבינים שהם צריכים לגמור את זה.

אדוני היושב-ראש, ב-16 באוגוסט נגמרת הוראת השעה. הם תמיד מגיעים לדקה ה-99 עם המשרוקית בפה.

זה נכון. אז מה הפתרון? שלא נאשר?

אם היושב-ראש אומר שזו האופציה היחידה שלנו, מבחינה חוקית – אדרבא; תגידו למשרד התחבורה: "תעבירו לי את זה לוועדה בתוך חודש".

אני לא יכול. יש הליכים. מפרסמים תזכיר חוק לציבור - - -

כבר סיימנו עם זה.

זה כבר פורסם.

רק היועצת המשפטית לממשלה יכולה לקצר את התהליך, והיא לא קיצרה, כרגע. התקופה הסתיימה, וזה הלך. מה אתה רוצה שאני אעשה?

הערת על התזכיר; ראיתי את ההערות שלך.

איפה התזכיר מצוי, כרגע? בהערות משרד המשפטים?

אנחנו בוחנים את הערות הציבור.

גם אם אתם צודקים – זה מיותר.

אפשר להגיד משפט?

כן.

אני רק מבקש דבר אחד – הכול בסדר; אנחנו מבינים שהדיון הזה הוא טכני לגמרי, אבל התזכיר הוא הדבר המהותי.

החוק הזה הוא לא לדיון עכשיו.

אם אפשר לקבוע דיון בתזכיר החוק במהלך הפגרה.

זה לא הולך כך. אחרי שיש את הערות הציבור, זה חוזר למשרד התחבורה ולמשרד המשפטים, שמנסחים את הצעת החוק לאור ההערות. ואז, הממשלה צריכה לאשר את זה שוב? איך זה הולך?

לא הממשלה; הוועדה.

ועדת השרים מאשרת, ואז זה מגיע למליאה; המליאה מאשרת את זה קריאה ראשונה, ואז – זה בא לפה. אין טעם שאעשה דיון. על מה אעשה דיון? משרד המשפטים.

רון סולומון מייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים. משרד התחבורה העביר לנו את הדברים, ואנחנו עוד עוברים על הצעת החוק.

תעבדו על זה מהר, כדי שלא תבואו לי שוב בעוד חצי שנה, כי אני לא אאשר לכם. אני אומר את זה גם למשרד התחבורה וגם למשרד המשפטים.

משרד התחבורה משקף לנו היטב את - - -

תסיימו את העניין הזה. גם לנו ייקח זמן לדון בהצעת החוק, ואנחנו לא רוצים להגיע לזה. זה אומר שהצעת החוק הזו חייבת לבוא אלינו בנובמבר, כדי שנסיים את העבודה עליה בנובמבר ובדצמבר. אז – תעירו הערות על ההצעה, תגידו מה צריך לתקן ומה שאתם רוצים. אז – זה בסדר גמור; אין בעיה. מקובל? מקובל.

מי בעד אישור הצו?


הצבעה

אושר.

עבר פה אחד. מה רצית להגיד?

אני לא ארחיב בנושא, אבל יש הרבה דברים שלמדתי, בתוך הנושא. למשל: אתה ידעת, דוד, שהיבואנים הזעירים מוגבלים רק ל-20 רכבים בשנה?

ברור, כי אם הם יביאו הרבה – הם כבר לא יבואנים זעירים.

אם הייתם קוראים את תזכיר החוק – הייתם רואים שמשרד התחבורה מבקש להגדיל את כמות המכסה ליבואנים זעירים מ-20 ל-60. זה רשום.

למה יש תקרה בכלל?

הם מקבלים הקלות בגלל שהם זעירים.

מה ההבדל בינו לבין עקיף? סוכן מורשה?

ההקלה היחידה היא ברכב משומש, עם כל הכבוד.

זו ההקלה היחידה. הם משלמים את אותו הדבר על מיסים ושילוח.

קודם כול, יש - - - רגולטוריים שעקיף צריך לעמוד בהם.

זה לא נכון, עם כל הכבוד. להיפך; יש הגבלות על גבי הגבלות ליבואנים זעירים שלא חלות על יבואנים ישירים. בתור יבואן זעיר, אני מפחד לייבא רכב בגלל החלטות כאלה.

אתה יכול לעשות טבלה של הקלות והכבדות מלאות, ותעביר לנו את זה. כשאנחנו נדון בחוק – נעבור על זה. אני מניח שמה שיהיה מוצדק – ישתנה בוועדה.

למדתם אותנו כבר – אנחנו לא "יס-מנים" של הממשלה. אנחנו נלך איתכם במה שתשכנעו אותנו, ובמה שלא – לא.

זה הצדק – יש 65% בשליטה של בן אדם, ועוד - - -

אדוני היושב-ראש, אומנם זה לא קשור לדיון של עכשיו, טכנית, אבל בהמשך לדיון הקודם – הפיל הרגולטורי הענק שלא מצליח להיכנס לחדר זה שחוק הרישוי בנוי כדי להגביל תחרות. אני אתן לך דוגמה קטנטנה, של סוכן מורשה – עזוב את העניין של ההקצאה, שלא ברור איך אתה רוצה לייצר תחרות, מצד אחד, ואתה מגביל, מצד שני; זה מתכנס ביחד.

סוכן מורשה הוא עז רגולטורי בגודל של ממותה. משרד התחבורה פועל בכוונת מכוון כדי להגביל את התחרות. אתה יכול לשאול אותם כמה פעמים הם טיפלו בתלונות של אחריות, כשחוק הרישוי מגדיר עיצום כספי של מעל מיליון שקלים. היום, יבואנים ישירים בכלל לא נותנים אחריות; זה לא מעניין אותם, כי משרד התחבורה ישן בעמידה.

דרך אגב, אליאס אמר לי שהוא לא רוצה הרבה יבואנים בשוק. יכול להיות שזה לגיטימי, אבל תחרות – זה לא.

אמרת משהו כזה?

אני אתייחס אם יו"ר הוועדה מאשר לי.

זה שייך לישיבה הקודמת.

אני יודע, בוודאי. הייתי גם בישיבה הקודמת.

אני לא מאמין שאליאס אמר לך כזה דבר.

אומרים: "כל המלבין פני חברו ברבים – כאילו שופך דמים". אני לא אדבר ברבים; אני אראה לך את זה. הוא לא רוצה תחרות.

אני יודע שאתה מקליט אותי. זה בסדר גמור.

אז תגיד. בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני יכול להתייחס. הריבון שלי הוא הציבור, ואני אעשה כל דבר שיעזור לציבור. אתה יכול לצעוק בטלפון ולעשות מה שבא לך, אבל בסופו של דבר – הציבור הוא הריבון, ואני עושה מה שטוב לו; לא מה שטוב לברשאן וליבואנים הזעירים או העקיפים.

מה שטוב לציבור זה שיהיה חופש בחירה; שתהיה תחרות שווה.

על זה – עושים דיון, שומעים את שני הצדדים, והוועדה מחליטה. לא אתה קובע מהו האינטרס הציבורי. אני מניח שזה תפקידו, ואנחנו רוצים לראות שהוא באמת עושה את תפקידו.

אני מוכן להוכיח לוועדה, כשיהיה את הדיון.

זה – בדיון.

הדיון הוא לא על זה.

רבותיי, הישיבה הסתיימה. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 15:25.