פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



39
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
09/09/2024


מושב שני


פרוטוקול מס' 98
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום שני, ו' באלול התשפ"ד (09 בספטמבר 2024), שעה 09:31

הטמעת חשיבה מגדרית בתכנית החומש לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל תקומה

חברי הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר
שלי טל מירון
יואב סגלוביץ'
מטי צרפתי הרכבי

יסמין פרידמן

מירב שטרן - מנכ"לית, המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה

טליה בן אבי שטיינברג - ממונה על שוויון מגדרי, משרד הבריאות

יהודית בר און - סמנכ"לית תקומה, משרד החינוך

רותם דיין - ראש צוות משפחה וילד-קהילה, מחוז דרום, משרד הרווחה והביטחון החברתי

דגנית לנגה - ראש מערך אדם וקהילה, מנהלת תקומה

גלית גבע - עו"ס, מובילת קהילה ורווחה, מנהלת תקומה

ליאור עובדיה - עו"ד, עורך הדין הארצי לשוויון הזדמנויות בעבודה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

אילת אטיאס סון - עו"ד, עוזרת מנכ"לית ברשות לקידום מעמד האישה

מוריה ברוט - ראש יחידת תעסוקה ועסקים, צוות כלכלה עסקים ותעסוקה, מנהלת תקומה

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

ד"ר אורית רשפי לוי - עו"ד, יו"ר עמותת כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

שרון ברנד - יחסי ציבור, עמותת כ"ן - כוח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

שרון בריק דשן - מנכ"לית, קולך פורום נשים דתיות

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, לשכה משפטית, נעמ"ת

תהילה שרעבי - חוקרת ומקדמת מדיניות, מרכז אדווה

ורד מלכה לוי - יו"ר בעלים ומנכ"לית הפורום יחד אנחנו כוח תעסוקתי

יוסף אבי יאיר אנגל - סבא של החטוף ששוחרר אופיר אנגל

הדס פוקס - מנהלת מחלקת מחקר באגף אסטרטגיה, משרד העבודה

אלה בר דוד - משרד העבודה

דלית אזולאי

רינת בן מוחה, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי -דיוקים והשמטות

הטמעת חשיבה מגדרית בתכנית החומש לשיקום, לחידוש ולפיתוח חבל תקומה

בוקר טוב לכולם. לפני שאני פותחת את הדיון בנושא הטמעת חשיבה מגדרית בתוכנית החומש לשיקום לחידוש ולפיתוח חבל התקומה, וגם לברך את אנשי תקומה שהגיעו לכאן ואת נציגי המשרדים – אני לפני כן רוצה לשתף שאתמול בערב היינו מאות אנשים בכיכר החטופים וציינו עשר שנים להיותו של אברה מנגיסטו בשבי החמאס וזה בלתי נתפס. תקופת חיים שלמה שהוא נמצא שם.

אבל מה שעצוב זה לא שאנחנו יכולים לומר שמישהו עשה הכול, שממשלת ישראל עשתה הכול, בשביל להחזיר אותו הביתה, אני באופן אישי יודעת שהיו עסקאות על השולחן, הייתה התקדמות, היה ניתן לשחרר אותו עוד לפני ה-7 באוקטובר, ולצערי לא היה מי שחשב שזה דחוף מספיק להחזיר את הצעיר הזה שהייתי רוצה לומר שהוא הבן של כולנו, אבל המציאות הוכיחה לנו שכנראה יש כאלה שחושבים שלא. לא באמת הייתה דחיפות או רצון אמיתי לשלם כל מחיר שהוא בשביל להחזיר אותו הביתה.

אני באופן אישי ליוויתי את המשפחה מתחילת האירוע ואני עומדת איתם בקשר, המצב לא טוב, הם עוברים גיהינום בעשור האחרון, שלא לדבר שזה משפיע על כל החיים. החיים שלהם הם לא חיים. אתמול התאספנו בכיכר עם לב שבור אבל גם עם תקווה שראש הממשלה יתעורר וידאג להחזיר אותו ואת יתר החטופים והחטופות הביתה.

לפני שאני פותחת אני רוצה לתת לך, ג'וחה, חברי היקר, שגם שנים לאורך שנים פעלת למען ולצד הקהילה יוצאי אתיופיה בישראל, למען שוויון, שזה גם ערך שעלה לא מעט אתמול.

תודה. שמי יוסף אבי יאיר אנגל, אביו של יאיר שנפל כחייל בשייטת 13, וסבא של אופיר שחזר אחרי 54 ימים מהשבי בעזה, אך השבי לא עזב אותו יום-יום ובעיקר לילה-לילה. 339 ימים עברו מאז היום הנורא ב-7 באוקטובר, עת כל מערכות השלטון והביטחון נרדמו בשמירה, וכתוצאה מכך 101 ישראלים חיים ומתים עדיין שם, אי שם במנהרות רצועת עזה.

לצערי, אין לי הרבה מה לחדש לכן את דבריי אבסס על דברים שאמרתי על הבמה בכיכר החטופים בתל אביב ב-13 במרץ 2024. שום דבר לא השתנה, רק נהיה גרוע יותר.

כבר בימים הראשונים אחרי שואת ה-7 באוקטובר אמרתי וכתבתי בפוסטים שהמלחמה בארגון הקיקיוני – כפי שהגדיר את החמאס ראש הממשלה שלי, לא תסתיים מהר – הלוא הרבה יותר נעים לשבת על כיסא ראש ממשלה ברחוב עזה, לעבור דרך המעון הישן בבלפור לשם מגיע כדי להתאפר ולעבור ביעף ליד אוהל החטופים ואף פעם לא לעצור למילה טובה, חיבוק למשפחות, מאשר לשבת במעשיהו. אחרי 159 ימים, היום כבר 339 ימים, נראה שהוא עושה הכול כדי שהמלחמה לא תסתיים, בעוד ש-134 חטופים, היום 101, שחלקם כבר אינם בין החיים, לא יחזרו במהרה, זו בושה.

אגב, 101 שאנחנו יודעים, האם החמאס או כל ארגון אחר אישר את המספר? לצערי עד היום לא. איפה חברי הליכוד שאינם חוששים לאבד שכר, שכר שר או חבר כנסת כי יש להם פנסיה שמנה מתפקידי עבר? האם אתם לא רואים לאן אנחנו מתדרדרים? לאן הולכת המדינה? מה קרה לחוש הראייה וחוש האחריות הציבורית שלכם? חברי הממשלה והשרים מהליכוד וש"ס, לצערי אני מרגיש צורך לפקוד מידי שבוע את הכנסת, לזעוק בוועדות שונות את זעקת המשפחות החוששות לגורל יקיריהם. שם, בכנסת, אני שומע את המילה ניצחון או ניצחון מוחלט, כמה הזוי.

על איזה ניצחון מדובר אחרי שואת ה-7 באוקטובר שאיבדנו 1,200 ישראלים שלווים במתקפת טרור נוראית מבלי שהייתה מדינה או צבא שיגן על האזרחים? על איזה ניצחון מדובר כשהמלחמה, אותה אנו נלחמים כבר 159 ימים ובהתאמה 339 ימים, נגד החמאס ועדיין לא רואים את הסוף? על איזה ניצחון מדובר כשאנחנו גורמים לטובים שבידידנו להפנות לנו עורף? על איזה ניצחון מדובר כשאנחנו מאפשרים סיוע הומניטרי אינסופי לאויב מבלי לקבל שביב הומניות ל-134 ישראלים חטופים כבר 159 ימים ובהתאמה 101 ישראלים חטופים כבר 339 ימים?

במקביל למלחמה הקשה בעזה, כבר חמישה חודשים, עכשיו כבר 11 חודשים שמתנהלת מלחמה בצפון שבגינה נאלצו יותר מ-100,000 ישראלים לנטוש את ביתם כי המדינה יצרה אזור חיץ בצד שלנו ולא בצד הלבנוני?

מאז תום מלחמת הקוממיות לא פונה ישוב כתוצאה ממלחמה או מתח בגבול. פינוי היישובים בגליל הוא מעשה אנטי ציוני מהמעלה הראשונה. בכל יום מדווחים יודעי דבר על הריגתם של מפקדים חשובים בחמאס ובחיזבאללה, ואחרי כל הודעה נשמעות אזעקות בצפון ובדרום. לאן זה מוביל? בדרך זו, החטופים לא יחזרו לעולם, ודאי לא חיים. אוי לבושה.

חברי הכנסת, האם זה הסוף מול שתי הממלכות היהודיות בעבר? אני קורא לכל חברי הממשלה והכנסת האחראיים, שמדינת ישראל, מדינת העם היהודי, חשובה להם, עשו משהו כדי להציל את אחינו החטופים ואת כולנו. כמה עצוב שמאז ה-13 במרץ 2024 עד היום, שום דבר לא השתנה לטובה, רק נהיה גרוע יותר.

אתה יודע, אני מכירה אותך לפני ה-7 באוקטובר וגם קצת אחרי, אתה איש של חזון ואיש של תקווה, ואני מתעקשת שלא נאבד את התקווה ובגלל זה אתה גם כאן. אני מאמינה שעוד יבואו ימים טובים, מוטב כמה שיותר מהר, שנראה את האחים והאחיות שלנו כאן בבית. בוקר טוב חברי הכנסת שלי טלי מירון.

אמן אמן.

אני רוצה דווקא לפתוח הפוך שלא כהרגלי ולאפשר קודם כול לארגוני הנשים, בקצרה, להציג ממש שלוש דקות על השעון ואפילו פחות, רק תשימו לב. אנחנו נתחיל עם נייר העמדה של עמותת כ"ן. בבקשה ד"ר אורית רשפי לוי?

חן חן ותודה על הדיון, הוא חשוב. אני אתחיל מהשורה התחתונה שאנחנו רוצות להדגיש היא שהאסון הזה חייב להיות גם הזדמנות, וכדי שההזדמנות הזאת תקרה, כדי שלפחות אפשר יהיה להתקדם מהדבר הזה לדברים יותר טובים, אנחנו מציעות לאמץ את מה שנעשה במקומות אחרים בעולם. רגע אחד אני מדברת מעבר לתחום המגדרי וזה להביא את הדברים הכי חדשים, הכי מתקדמים, הכי מודרניים, הכי של מחר שיש ולפעול לפי התוצאות.

זאת אומרת, אם עכשיו אני ארד לרמה המגדרית, לא להישאר עם פרויקטים ותוכניות של נשאף, נשתדל, ננסה להגיע, ננסה לשכנע – לא. בנושא המגדרי מה שאנחנו מציעות זה קודם כול לשים על השולחן את התוצאה ולפעול לפי התוצאות. חצי חצי זה חצי חצי (אני מזכירה 20-30, 50-50, האו"ם, sustainable development goals), לפי זה אנחנו צריכות לעבוד. בתוך זה יש ים של פרויקטים, אני לא אפרט פה את ההכשרות שאנחנו מציעות ואת הצעות החוק שאנחנו מציעות, אבל המסגרת – ואני פה נשארת ברמה הכללית – אני ואנחנו מציעות ללכת עם התוצאה. אנחנו חייבות להתנער מהנימוס שלנו ומהתהליכים האלו כי זה חבל.

עוד משפט, שלוש הדמוקרטיות הקטנות בצפון אירופה, לטביה, ליטא ואסטוניה בדיוק ככה פעלו כשנפל מסך הברזל, הן התחילו מאפס. הן לא עשו undoing, הן עשו doing, הן התחילו מהתחלה עם חוקות חדשות ומודרניות, והן מדינות דמוקרטיות והן מתקדמות עם המון הישגים, גם כמובן בשוויון המגדרי.

תודה ד"ר אורית. ברוך המצטרף חבר הכנסת סגלוביץ'. אנחנו נעבור לתהילה, מי שנמצאת כאן קודם. הדס תכף נעבור אליך. תהילה שרעבי, חוקרת ומקדמת מדיניות מרכז אדווה, תודה על נייר העמדה שלכם. בבקשה.

תודה רבה על הדיון. כרקע לדיון הזה ערכנו מחקר באדווה על השלכות המלחמה על נשים, ואנחנו רואות שמה שקורה בשטח זה שאין יישום של ראייה מגדרית בכל מה שקשור למדיניות של חירום ביחס לנשים. מה שקורה כשאנחנו לא מאמצות ראייה מגדרית אז גם נשים משלמות מחיר יקר על זה, נשים במיוחד במעגלים מוחלשים יותר, ואנחנו כחברה משלמות מחיר יקר. ההישגים שלנו כנשים נסוגים לאחור ולכן אנחנו רוצות לזהות כאן מה בדיוק חסר לנו מבחינת הטמעת חשיבה מגדרית בכל תהליך השיקום.

אז אנחנו מזהות בעצם שלושה נדבכים שחסרים לנו כאן. חסרה לנו תשתית של ידע ונתונים, לא היה מיפוי או משהו שיכול לאפשר לנו לראות את המציאות בשטח.

שזה עדיין ככה לצערי. אני רוצה לומר לכם חברי הכנסת, שלי ויואב, תראו, אנחנו עושים כמה וכמה דיונים ולמען האמת מי שאמור לספק את המידע אלו משרדי הממשלה ולא תקומה, בסוף אתם גוף שאפשר לומר שהוקם בחירום, גוף חירומי, שאמור לשאוב ובעבודה של סינרגיה טובה – נמצאת גם הגברת שטרן שהיא מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי – שגם בזה אתם צריכים להתערב, אבל אין לנו תמונת מצב עדכנית במצב הכי בסיסי שביקשתי תעסוקת נשים. כמה נשים לא מועסקות? כמה נשים ילדו ומהעוטף וחזרו? נכון, חודשים אנחנו מדברים על זה והאמת היא שזה כל-כך מביך שאני אפילו לא נוזפת באף אחד.

אז בדיוק חסר לנו מידע בהצטלבות הזאת שבין נשים לחירום. יש לנו מידע מאוד חלקי ביחס להשלכות המלחמה על נשים בכלל, בכלל האוכלוסייה, יש לנו מידע חלקי ביחס למפונים בלי התייחסות למגדר, אין לנו את ההצטלבות הזאת ואנחנו לא רואות מה קורה לנשים שנמצאות במצבים של פינוי מתמשך.

מה שאנחנו עוד רוצות להפנות את תשומת ליבה של הוועדה זה לשני גורמים מבניים שמעכבים כיום את כל התהליך הזה שדורש גם תקציבים. בעצם, אם אנחנו יכולות להעלות כאן איזושהי דרישה לייצוג גובר יותר של נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות הרלוונטיות לחירום אז אנחנו רוצות גם – בדרך אגבית היא מגחכת כאן – זו דרישה תמיד מתמשכת וזה מגוחך כי תמיד הייצוג שלנו מאוד - - -

בתקומה אני חייבת לומר שמי שמחזיק את הדבר הזה זה נשים. השדרה שמבצעת, הסמנכ"ליות שנמצאות איתנו זה נשים, אבל לא המנהל, לא צמודי המנכ"ל. דיברנו על זה שבסוף שמים בראש הפירמידה – חלילה מבלי לזלזל – איזה גנרל או לשעבר כזה או אחר, איזה גבר, ובסוף הנשים מבצעות את הכול וזה מאוד צורם ואנחנו נמשיך להעביר על זה ביקורת וגם לומר את זה בקול.

אז אנחנו רוצות לומר שהייצוג המועט והמגוחך משליך על דרישה פוליטית שהיא לא קיימת, היא לא נשמעת, אם מדובר בתקציבים שהם תת תקציבים וכתוצאה מכך לא מתקיימת חשיבה מגדרית.

בנוסף, יש כאן עניין של תיחום. אני לא יודעת אם זה בסמכות של מנהלת תקומה אבל יש תיחום בעייתי של גבולות מנהלת תקומה שנסמכים על גבול שבעה קילומטר שמדיר מתוכו גם יישובים שנפגעו וגם תושבות ונערות שנמצאות מחוץ

כן, זו סוגיה מוכרת שנידונה בוועדות אחרות אז אנחנו נזכיר את זה ולא ניכנס לזה.

אז יש גם את העניין הזה, זאת אומרת שיש חלקיות גם בתקציבים וגם בהיקף המענה לכמה נשים אנחנו נותנות מענה. לבסוף אני רוצה לסכם ולהגיד כמה מילים שצריך לעשות באופן מיידי. אני חוזרת, יצירת תשתית של ידע, ללכת למפות ולראות מה קורה בשטח? לאסוף נתונים ולפרסם אותם ככה שיהיה מידע לציבור.

באופן שיטתי יש להדגיש.

באופן שיטתי, באופן מושכל שרוצה באמת לנתח ולהגיע למסקנות איך אנחנו מקדמות את המדיניות הזאת. וכמובן אי אפשר בלי הנשים בשטח ובלי ארגוני הנשים לעשות איזשהם מנגנונים של היוועצות קבועים, מחייבים.

שיתוף ציבור.

כן, אבל ממש שיהיה קול לאותן נשים שהן בדרום, שלא יעבירו קו בין אישה לאישה, שפשוט ישמעו קודם כול את כולם וביחד איתן יקדמו את המענים שעבורם הם נועדו.

תודה תהילה. בסוף אנחנו צריכים את משרד רוה"מ פה בשביל להגיד להם שאנחנו רוצים שהם אלו שיתכללו ויובילו את תמונת המצב העדכנית. אני אתן הנחיה בסוף אבל זה גם שיח. אני מבקשת, קחו חודש ימים תאספו את כל הנתונים, קחו מבחינתי כמה צירים, תעסוקה זה אחד הדברים, אולי רווחה וביטחון של נשים סקר שתריצו, ועוד נתונים שקיימים לגבי נשים. אני מבקשת שבעוד חודש ימים אחת ולתמיד שהנתונים ישבו כאן, לא בעייתי לעשות את זה.

יש פה נציגת ביטוח לאומי? הזמנו אותם היום או שלא? לא הזמנו את ביטוח לאומי אבל ביטוח לאומי גם יודעים לעזור במקום שמשרד העבודה לא נותן. וזה באמת מצער אותי, משרד העבודה – ויש לנו נציגה בזום של משרד העבודה, אלה תכף גם תעלה – אנחנו צריכים שהמשרד שלכם, הרשות לקידום מעמד האישה יושבת שם, אתם חייבים לדאוג שתהיה תמונת מצב. אנחנו נקיים דיון בעוד זמן מה עם תמונת מצב, אבל בתוך חודש ימים אתם יכולים בהחלט להשיג את הנתונים שאנחנו מדברים עליהם.

גם על פיטורי נשים בזמן המלחמה, אנחנו לא קיבלנו אף פעם נתונים. בנושא הזה.

אני אגיד קודם כול תודה על הדיון החשוב. אני אגיד שבהקשר הזה אחד הדברים שהעברנו לפני כשלושה שבועות זו החלטת ממשלה לגבי הנושא של איסוף מידע. זה נכון שזה יושב בסמכות שלנו לאסוף מידע מהמשרדים אבל כמו שאנחנו רואים יש קושי, ויש פה החלטת ממשלה לכל הנושא של מרכז מידע לנשים בחירום ואנחנו כבר עובדות על זה כדי לייצר את הממשקים, לייצר את החיבורים, יש פה באמת אתגר.

זו החלטת ממשלה שכבר עברה לתכלול?

נכון. אני אומרת שממש עובדים על היישום של איך ליצר את הממשקים כדי לאסוף את המידע, כדי להצליח לתכלל את הנתונים.

אני חייבת לומר שאני לא חושבת שצריך עכשיו לעשות עבודה איך לייצר את הממשקים, זה לא מה שאני אומרת, אין לנו זמן לזה, זה יכול להיות עוד שנה רק לייצר את הממשק. אני מבקשת שכבר להגיש להם שיעבירו לכם את הנתונים, גם מביטוח לאומי, גם ממשרד העבודה, גם ממשרד הרווחה, לבקש מהם. אני אומרת בואו נתחיל בתעסוקה, לא אמורה להיות לכם בעיה להשיג את זה.

בסוף אני באה בטענות לתקומה אבל תקומה לא מחזיקים במאגר הידע, אבל אתם כמי שיש לכם את הסמכות והאחריות לא רק סמכות, אני מבקשת שבתוך זמן קצר תהיה את תמונת המצב. כי אם תקומה יגלו ש-90% מהנשים שעבדו לא עובדות, זה נורה בוהקת והם ילכו בדחיפות לעסוק בנושא הזה. לא שאני לא חושבת שהם עוסקים בזה.

יש עוד מישהו שרוצה? רן נקודת מפנה, בבקשה.

יצא לי לעבוד טיפה עם מנהלת תקומה כשסייעתי למפונים במקומות שונים. אחד הדברים שלמדתי ואני אשמח אם אני טועה ותתקנו אותי, שבסופו של דבר החלק הגדול של התקציבים עובר דרך הרשויות המקומיות ואני תמה כי ממה שאני יודע אין פה הרבה נציגים של רשויות מקומיות ששייכות לתחום הזה.

סליחה רן, איזה תקציבים עוברים דרך הרשויות המקומיות?

של הפרויקטים בסופו של דבר.

אה, של תקומה.

הרשויות מגישות בקשות לפרויקטים ותקומה אמורה לתקצב אותם, להעביר כסף, וככה נותנים. אני חושב שצריך או לעשות עוד דיון, או לבקש מהרשויות המקומיות שיגידו איזה פרויקטים הם הגישו בהיבט המגדרי? איזה פרויקטים קיבלו כסף? איזה פרויקטים אמרו שיקבל ולא קיבלו? אני חושב, גברתי, שבלי שיש לנו פה תמונת מצב מהרשויות המקומיות יהיה לנו חסך, אני לא חושב שמספיק רק מה שמשרדי הממשלה או המנהלת אומרים.

תודה. מאירה בסוק, עורכת דין נעמ"ת.

עורכת הדין מאירה בסוק מנעמ"ת, מכיוון שאני נמצאת בה הרבה, מה שאני רואה בשנה האחרונה זה שאין לנו בכלל פרטים, לא מה קורה לפיטורים של מפונים, של מפונות בעיקר. אני עוזרת לאנשים בצורה פרטנית אבל אין בכלל ידע על מה קורה בכל המקומות האלה? בבתי המלון, האם הן ממשיכות לעבוד? לא ממשיכות? הן מקבלות כסף? יש ממש חור שחור בכל הנושא של נשים במלחמה. עכשיו, הנושא של פיטורים בהיריון, אנחנו ניסינו לעזור למילואימניקים ועובדה שחלק מנשות המילואים אנחנו הצלחנו לשנות.

נשות המילואים, נשות הקבע גם. באופן תקדימי הוקמה קרן לנשות אנשי הקבע.

נכון, נשים שעובדות. אבל מה אנחנו עושים עם נשים שלא עובדות?

כן. אנחנו צריכים להבין שהיו פה התקדמויות מאוד רציניות בוועדה בכל מה שקשור לנשים. בסוף אנחנו יכולים להתכנס פעם אחד פעם אחר פעם אבל ההתגייסות של תקומה וההתגייסות שלכם כולל בשיתוף ציבור שזה עלה כאן עם מידע שקוף זה יכול לעשות את הקפיצה.

עכשיו יש עוד דבר אחד שאולי מכיוון שעוד לא קם שום פרויקטור לצפון, יש איזה מנהל אני לא יודעת אם זה נעשה.

יש פרויקטור, גם גנרל.

אז אנחנו צריכים שלפחות שם נתחיל מזה של 50% נשים, לפחות שם כי שם עוד אין כלום. אני גם דיברתי עם כל מיני נשים משלומי, מקרית שמונה, זה הכול אבוד. אלו אנשים שהם לא קהילות, זה לא קיבוצים, אני לא יכולה לתאר לך כמה הנשים מרגישות אבודות בנושאים האלה. צריכים לעשות על זה איזו ישיבה.

האמת היא שעשינו סיור של הסיעה של בצפון ואז אישה צעירה מספרת שהיא רוצה לעבוד רק שהיא עובדת בכפר בלום, בקייאקי בלום, והם סגרו ואמרו לה שאין לה לאן להגיע. בשלב מסוים הקצבה נגמרה אבל המדינה לא נתנה מענה לנשים שעובדות במקומות שהמקומות סגורים כתוצאה מהמלחמה. זה גם נושא אבסורדי, זה לכפות אבטלה על מי שלא רוצה אבטלה ובגלל מצב החירום. תודה, מאירה.

אם כבר התחלנו בנושא הזה, אלה בר דוד, משרד העבודה.

בוקר טוב גברתי.

למה את לא איתנו כאן?

אנחנו מחוץ לירושלים היום, סליחה, התנצלותי.

להבא להגיע בבקשה פיזית.

בוודאי.

אני רוצה נתונים. אז דיברנו כשהיית כאן, כל מה שזכור לי זה שהיה 91% תעסוקה לפני המלחמה בקרב תושבי העוטף, אני רוצה לדעת מה תמונת המצב של נשים? היה לכם מספיק זמן.

כן, גבירתי. כמו שאמרתי הנתונים הם לא אצלי הם אצל אגף אסטרטגיה. אני העברתי את הפנייה.

אגף אסטרטגיה אצלך במשרד?

במשרד שהוא עובד מול הביטוח הלאומי ורשות המיסים.

ומה, אני עובדת המשרד? את אומרת לי שיש אגף במשרד שלך שאת לא יודעת לקבל ממנו נתונים? את רוצה שאני אבוא אולי גם להפעיל לחץ על אגף בתוך המשרד? את נציגה של המשרד פה, זו תשובה שהיא לא מתקבלת בעליל. אנחנו כבר חודשיים אחרי הדיון הקודם, שלא לדבר שהיינו גם בתקומה ובעוד מקומות. זה לא מכבד אותך ולא מכבד אותנו כעם ולא מכבד את הנשים המסכנות האלו שעברו תופת, אני לא מצליחה להבין.

גברתי, אני העברתי את הפניה של הוועדה.

מה מספר הטלפון, מי ראש האגף?

אני אעביר לכם.

תתקשרי בבקשה, חברת הכנסת שלי טל מירון. אנחנו נשים פרודוקטיביות, אנחנו נתקשר אליו, תביאי לי בבקשה את הטלפון. אנחנו פה לא בעסק פרטי, יש פה עסק ציבורי ואנחנו נקבל תשובות. תתקשרי אליו. מה המספר?

גברתי, אני אנסה להשיג את לשכת השר והם יחברו אותו.

לא לשכת השר, סליחה גברתי. את הנציגה, אני מבקשת עכשיו את ראש האגף, מה השם שלו?

סמנכ"לית אסטרטגיה ומחקר, שמה יפעת סיטרואן.

והיא לא ענתה לך? אני רוצה שיירשם לפרוטוקול. את ביקשת ממנה ולא קיבלת?

זה לא ממנה גברתי, אלו נתונים שאצל גופי ממשלה אחרים שהמנהל שלנו - - -

מה זאת אומרת? את עכשיו אומרת לי משהו אחר. אני אומרת לך: משרד העבודה צריך שיהיה לו את התכלול. יש גבול לרפובליקת הבננות של ישראל.

נכון, הוא פנה גם לרשות המיסים וגם לביטוח לאומי.

תקשיבי, אנחנו נעצור רגע, אנחנו נשיג אותה, אבל את בינתיים משיגה אותה ומבקשת ממנה נתונים. אני רוצה לדעת מה נתוני האבטלה של נשות העוטף?

בסדר גמור.

והיה לך מספיק זמן לתת לי ראשית של תוכנית.

גברתי אני רוצה להדגיש שאנחנו עושים תוכניות תעסוקה. הנתונים הם לא באגף שלי, אנחנו עובדים לפני הנתונים שאנחנו מקבלים.

מהם הנתונים שאת מקבלת? בינתיים לא הצגת שום נתון. אם היית מציגה לי נתון מסוים, היית אומרת לי שכרגע אנחנו יודעות ש-60% מהנשים, ש-40%.

68% מהנשים, כן.

אני הייתי צריכה להתאמץ כל-כך בשביל לקבל ש-68% מהנשים מה?

גברתי, אני הצגתי בפניך לפני חודש וחצי את הנתונים שיש לנו מהסקר.

לא, את הבאת לי סקר. מאז עברו הרבה מים.

נכון, בגלל שאי אפשר להציג את נתוני האמת מהגופים האחרים.

מלשכת התעסוקה אפשר להשיג.

אני מבקשת שוב, אם יש צורך לפרט על התוכניות ועל העשייה שלנו גם לטובת נשות העוטף.

לא, זה לא מה שביקשתי, אלה תעצרי. את הצגת לי סקר שנעשה בקרב לדעתי 600-700 איש אולי אפילו פחות.

כן, 900 בדרום.

זה לא מספיק ואני אמרתי לך תציגי נתונים טיפה יותר מדויקים ובינתיים עברו חודשיים ואולי יותר, את היית צריכה להשיג נתונים.

עשינו הכול.

מה עשית?

פנינו שוב ושוב לגופים המוסמכים שהנתונים אצלם.

למי? אני רוצה שיהיה כתוב בפרוטוקול.

אני ציינתי, לביטוח הלאומי ולרשות המיסים, בשביל שהמשרד יוכל לעבד את הנתונים ולהביא אותם בפני הכנסת.

והם סירבו?

לא היה סירוב פשוט לא עברו הנתונים אלינו לפחות.

אז התעלמות? אני מבקשת שגם ייכתב להודעת העיתונות שבעצם לטענת משרד העבודה ביטוח לאומי וגם מס הכנסה מתעלמים מהם ולא מוכנים להעביר להם נתונים שאמורים לסייע בתעסוקת נשות העוטף. יש גבול. לכו תספרו את הדבר הזה לנשים שחוו את התופת, שחלק מבני המשפחה שלהן נטבחו, חלק מהמשפחה שלהם נחטפו ונרצחו – תספרו להם את הדבר הזה.

מירב שטרן, זה לא הגיוני שאני אעשה את העבודה שלי כמפקחת על התחום, אתם צריכים לדרוש מהם ואני מבקשת שהיום יצא מכתב לכלל הגורמים, אנחנו רוצים תמונת מצב, האמיני לי שעלו מים עד נפש. אנחנו כבר כמה פעמים מבקשים. הזלזול הזה בבית העם, בבית המחוקקים, במי שאמור לשקף – זה המקום היחיד שהוא מספיק שקוף, הממשלה לא שקופה, הדיונים שלה לא פתוחים, לא מצולמים – לא יהיה מצב כזה.

אני רוצה להגיד שאנחנו גם מול ביטוח לאומי בהקשר הזה כן קיבלנו נתונים מסוימים שהם לא מאפשרים לנו עדיין כרגע לפרסם, אנחנו עובדים.

מה זאת אומרת? מה סודי?

לא אישרו לנו להביא את הנתונים, אנחנו מולם כבר כמה ימים על זה, בהקדם האפשרי.

את מחפשת אישור מהם? נשים צריכות להפסיק לבקש אישורים. יש לך את הנתונים – תפרסמי אותם. אם אתם מסתירים מהכנסת אנחנו בבעיה גדולה.

ממש לא מסתירים, אני אומרת שאנחנו פנינו גם לביטוח לאומי, חלק מהנתונים הצלחנו לקבל כרגע ללא אישור פרסום.

אוקיי, חברת הכנסת צרפתי הרכבי בבקשה.

תודה גברתי יושבת-הראש, בוקר 339 ימים למלחמה, 101 חטופות וחטופים נמקים בשבי החמאס. הנושא היום הוא חשיבה מגדרית בתוכנית החומש במנהלת תקומה, אבל בוא לא נתבלבל, השלטון וממשלת ישראל מיזוגנית ונשים לא מעניינות אותם, כי במבחן התוצאה אחרי שנתיים של הממשלה הזאת עם מיעוט נשים סביב כל שולחן קבלת ההחלטות ובטח במלחמה, אם זה בקבינט הביטחוני, אם זה בכל הצמתים.

שלא נדבר שהיא המנכ"לית היחידה, אגב.

היא ממלאת מקום, היא לא המנכ"לית היחידה. אני חושבת שיש גם מנכ"לית היום במשרד התקשורת.

לא, תקשורת היא ממלאת מקום.

לא, היא גם ממלאת מקום. לא משנה, תעזבי, על זה אנחנו מתווכחות? מה מיעוט המנכ"ליות?

אנחנו מתווכחות על שתיים.

אני אומרת בדיוק, אנחנו לא מדברים על מתוך 32 משרדי ממשלה, 16 מנכ"ליות נו ניחא שתי ממלאות מקום, לא, אנחנו מדברות על תת ייצוג של נשים בכל מקום ונאמר כאן שאנחנו 50-50.

במלחמה הפערים אפילו גדלו וההדרה של נשים אפילו חמורה יותר. גם הקשיים שעלו כאן רק התעבו, אם זה ברווחה ואם זה בתעסוקה ואם זה בציבורי ובפוליטי ומפונות ונשות מילואימניקים. באמת, כשהחינוך קורס והנשים מחזיקות היום את משקי הבית בשיניים.

מרגיש שאנחנו באים לפה ולמרות המציאות הזאת.

והתעלמות מוחלטת מבית המחוקקים ומהוועדה הזאת של מעמד האישה באמת אנחנו במצב.

ייאמר לזכות הרבה מהמשרדים, ומטי את מאוד פועלת בתחום הנשים ובוועדה, פעילה מאוד – שיש תוצאות ויש כאלה שלוקחים את זה ברצינות. אבל בתחום הזה הספציפי של התעסוקה – בושה וחרפה.

גברתי, אני ביקרתי באזורי העימות בצפון, בדרום, אני רואה אדים של אנשים, שבורים, רצוצים. הנשים כבר לא יכולות לעמוד. מה שקורה לחינוך, מה שקורה לבריאות. באמת אנחנו חייבים להתעורר וחייבים לקדם חקיקה. רק לחשוב על זה שיש מפלגות במדינת ישראל הדמוקרטית שמדירות נשים בהגדרה, רק להתייחס לזה שכשחברת כנסת צועקת במליאה בקריאת ביניים אומרים לה: למה את היסטרית? וכשגבר צועק במליאה אומרים: או, איזה חזק הוא, גבר, הוא צועק.

היסטרית זה מצב טוב. אם את בכלל לא בזה אז את ברברית ואת תרנגולת ומה לא אמרו? גם פרחה היה לנו, ופדיחה היה לנו.

אני רוצה לומר שאנחנו חייבות לדרוש מכאן פעולות אקטיביות, ויש כאן תוכניות, כל הארגונים מציגים כאן הרבה תוכניות בתחום החקיקה, בתחום המעשה – לא חייבים לחוקק כל דבר – בתחום ייצוג נשים בדירקטוריונים של חברות פרטיות כמו שהוצע והייתה התעלמות. בקבינט הביטחוני, בקבינט כלכלי בכלל לא מתקיים. אבל בכל זאת אני רוצה לומר מילה לזכות הוועדה הזאת, וזאת מילת הסיכום שלי, שהמיזוג הוא בחשיבה מגדרית, בחדר הזה.

חברת הכנסת שלי טל.

תודה רבה גברתי יושבת-הראש.


בוקר טוב או פחות טוב נגיד את זה ככה. אני חייבת להגיד שהדיון הזה כמובן חשוב, פנינה ומטי ויסמין וכולנו, יואב, הוועדה הזאת כל-כך חשובה לנו, ובאים לפה ומגויסים והיינו במנהלת.

מגויסים לזה, ולתקומה.

ואנחנו מדברים על הנושאים האלה באמת בלי סוף, אבל הבוקר הזה אצלי המועקה של השבוע האחרון היא לא עברה כי הבוקר הזה שש משפחות קמות משבעה, בתוך שש המשפחות האלו כמובן שתי נשים שלנו. ובזמן שאנחנו יושבים פה בוועדה, יש עדיין 13 נשים וכמובן 101 חטופים במנהרות אבל מתוכם 13 נשים שאחרי שקראתי אתמול בלילה את הממצאים שצה"ל העביר למשפחות, שמדברים על הרעבה, שמדברים על הזנחה מטורפת. עדן זיכרונה לברכה חזרה במשקל של 36 קילוגרמים.

עדן ירושלמי.

הממצאים מראים שהייתה הרעבה, שחלק מהנרצחים היו עליהם סימני קשירה, כמובן עדות לפציעות שהם חוו ב-7 באוקטובר. הם לא התקלחו תקופות מאוד ארוכות, רואים את זה בממצאים של הגופות. כשאני קראתי את זה אתמול בלילה, הלב שלי שכבר שבוא ונשבר בכל פעם מחדש הוא עוד יותר נשבר, כי גם סוף חייהם היה כל-כך נורא אחרי שהם הצליחו לשרוד בשבי 10 חודשים, כי לפי מה שצה"ל העביר יש סימנים לכך שהם התגוננו מפני המחבלים, ושהגברים ניסו לגונן על הנשים ברגעים האחרונים.

אני באמת בשבוע האחרון כמובן הלכתי לשבעות וכמובן יצאתי לרחובות וזעקתי את הזעקה הזאת שגרמה לי באמת לשבר פנימי מאוד גדול הרצח של ששת החטופים האלה כי הם היו בחיים. המחשבה על הרגעים האחרונים שלהם בשבוע האחרון ממש לא הרפתה ממני, איך זה קרה? האם הם היו ביחד? האם הם ידעו שזה מגיע? באמת מחשבות שאני לא רוצה לחשוב מה המשפחות עוברות בהקשר הזה.

אבל אנחנו יושבים פה היום ומדברים על שיקום של נשים בעוטף, ואני אומרת שלפני שאנחנו נחזיר את כולם הביתה לא יהיה שום שיקום. משפחה שאנחנו רוצים לשקם אותה, שהיקר שלהם עדיין שם – לא יכולה להשתקם לעולם, היא בקושי תצליח להשתקם כשהוא ישוב. ולכן הקריאה שלי מכאן היום היא קודם כול שצריך להחזיר אותם הביתה אחרי 339 ימים. אני מרגישה שלא נוכל לשאת עוד שבר כזה כמו שהיה לנו לפני שבוע ואני ממליצה בחום לשרים שלנו ולחברי הקואליציה להגיע לשבעות ולהסתכל למשפחות בעיניים, להרכין ראש גם אם הם סופגים. אני הלכתי לשבעות והתנצלתי בשם מדינת ישראל כי צריך להתנצל בפניהם, על מה שקרה פה. ואני חושבת שבמקום ללכת לים אפשר היה ללכת לשבעות שהתקיימו עוד ביום שישי. תודה רבה.

תודה, שלי. חבר הכנסת סגלוביץ'.

נתחיל באמת ב-339 ימים, אני לא יודע מי ראה אתמול, אבל יצא לי לשמוע בחטף את הבת של הרבה עובדיה יוסף.

הרבנית עדינה.

אמרה דברים ברורים, נחרצים למנהיגי המפלגות החרדיות שנפגוש אותם היום במליאה עוד מעט. היא אומרת להם: זה פשוט סיפור שאתם לא מקיימים מצווה דתית. אז כל אחד בא מהמקום שהוא בא ואם יש דבר אחד שמטריד בעיקר זו התחושה הבסיסית. צריך להוציא את סינואר מהמשוואה ולהכניס רק אותנו פנימה ולראות האם אנחנו עושים הכול? והתשובה היא חד משמעית לא. וברגע שהתשובה – לפחות שלי – היא חד משמעית לא, זה הרבה יותר מעצוב. ולכן מה שמחובתנו להמשיך במאבק נחוש, קשה ואגרסיבי מול חבורה שנמצאת כרגע שלטון שהסיוט שלנו זה החלום שלה, פחות או יותר. הסיוט שלנו מה שקורה ביהודה ושומרון, מה שקורה בהר הבית, אבל כן זה החלום שלה, זו חבורה של סוכני כאוס שזו תמונת המצב, צריך לעשות על זה נכוחה - - -.

ובמעבר חד אני כן רוצה להתייחס לכמה דברים בדיון הזה ואני רוצה להתייחס לביקור שהיינו אצלכם בחבל תקומה ולראות אחרי שראינו מה לא, בואו נראה אולי מה אפשר כן, ואני רוצה להציע את מה שגם אמרתי אז, לקחת את רשימת הדברים הלא טובים ואת הדברים שבהם נשים מופלות במדינת ישראל ומאחר ויש עכשיו פרויקט של משהו ראשוני וחדשני ואפשר לשלוט גם על הרשויות המקומיות – מה שאמרת רן הוא מאוד נכון – בכל תחום. זה מינוי לתפקידים שמוקמים ומוקמים כל מיני רשויות גם בהקשר בתקומה, זה אחד. שתיים, זה אפילו בשילוט במרחב הציבורי. לעשות את כל הרשימה.

אם רוצים רשימה, אני אומר עוד פעם, פה אפשר לעזור, מנהלת הוועדה זה אפילו לא אנחנו, לקחת את כל הצ'ק משלוש השנים האחרונות של דברים שהיינו רוצים שיקרו ואתם כרגולטורים על הרשויות עכשיו, ואני מניח שאנשים יתגייסו לזה, יכולות לגרום שזה יקרה, שום דבר לא יהיה ב-100%, אבל קפיצת מדרגה ב-10%, ב-20% זו מהפיכה וברגע שייכנסו באמת לעבודה יותר מאומצת בצפון, אותו דבר לאותה מנהלת שיש בצפון בהנחה שהיא תקום מתישהו, ואני אומר מראש שנזמין גם אותם לפה. זאת אומרת, אני אומר שלא נפתור את כל החולאים, לא נפתור את העובדה שהממשלה הזאת מיזוגנית.

בסדר, יש קפיצות, להתחיל.

אני אומר שיש דברים שאפשר לפתור, לא נוכל לפתור את העובדה שהממשלה הזאת ממשלה מיזוגנית וקצת מופרעת בתחומים האלה. כן נוכל לפתור כי כרגע יש עובדי ציבור שזו אג'נדה כללית של המדינה, כי המדינה אומרת כן רוצים שיהיה שוויון, זה לא שהמדינה אומרת לא, היא פשוט לא מבצעת. ועכשיו יש עובדי ציבור על הברז, אבל צריך לקבל את הרשימה כי אחרת לא תהיו מודעים לזה. לא שיש לי טענות לזה כי אתם מוצפים, אבל אם מדובר על משילות שמרחב ציבורי זה אחד הדברים הכי משמעותיים שיש לפעמים של נראות, יכולים לדאוג שהשילוט יהיה כזה. או פרסומת לאירועים שיהיו בעוטף, או קריית החינוך החדשה הענקית, או כל תחום.

לקחת את הרשימה מדלית, ממש. ספורט נשי הוא תמיד בתת תקצוב אנחנו נוודא שהוא לא יהיה בתת תקצוב לפחות לחמש השנים הקרובות. אני מציע שתעשו לנו את הרשימה הזאת ותעבירו לנו אותה ואז אנחנו מפה, דרך יושבת-ראש הוועדה נוכל לעשות ביקור ובקרה. זה תהליך שהוא נכון, ראוי, אפקטיבי, שמדינה שרוצה לעשות שינוי יכולה לעשות אותו. כנראה לא נקבל את הנתונים, פנינה בצדק אומרת שאנחנו כנראה נרוץ אחרי הנתונים.

לא נוותר להם. ככה אתה מכיר אותנו, יואב? אנחנו נשיג את הנתונים כי זה כלי עבודה.

פנינה, אני לא מזלזל, אני מאוד רוצה נתונים. אני גם יודע מול ועדות אחרות מה קורה מול הממשלה הזאת עם נתונים, אבל אני יודע שיש פה שירות ציבורי חזק, אפקטיבי, שאכפת לו, ויש כסף שכבר הוקצה. אז רק שבו להם על הראש ותביאו לנו. אני אומר עוד פעם, תעבירו אלינו מה אתם עושים בתחום הזה ואנחנו נוודא שזה קורה, זה התפקיד ככנסת לבקר.

אבל גם צריך לומר ביושר לעניין הנתונים, נכון שבסוף האחראי זה השר, אבל אנחנו לא התנהלנו מול השרים, וזה גם האחריות של המגזר הציבורי ופקידות ומנהיגות של פקידות בכירה. ואני אומרת לך בכנות, אני חושבת שאני לא מורידה מהם כהוא זה אחראיות כמי שנושא בתפקיד ואמור לשקף את המציאות כלפי תקומה.

פנינה, אם כבר אנחנו באווירה, למרות האווירה הקצת ביקורתית.

אף פעם אנחנו לא ביקורתיים.

כי אין פה בכלל חברי קואליציה, אף אחד לא יתקוף אותי ולא יסתום לי את הפה חס וחלילה.

כי בדרך כלל אתה ממש חושש.

אני אגיד לכם את האמת, זה לא נגמר. גם מינוי המנכלים עזבו שלא מינו נשים, מינו אנשים לא מתאימים בחלק גדול מהמקומות. מה לעשות, אני בא לדיון במקום אחד אומרים לי: עמדת מנכ"ל משרד החוץ. בחיים לא שמעתי דבר כזה, בוועדה אחרת לא פה. עמדת מנכ"ל, לא שמעתי דבר כזה, שירתי בשירות הציבורי אף פעם לא באתי לכנסת עם עמדת מנכ"ל, אבל בממשלה הזאת הכול אפשרי.

אז בואו נעשה משהו אפקטיבי, תביאו לנו את הרשימה של מה אתן עושות. פה אפשר לדבר מגדרית, נכון? עושות, כולן שם נשים.

הן תכף מציגות לנו, אנחנו תכף עוברים לתקומה.

תודה.

חברת הכנסת פרידמן.

אני הגעתי קצת באיחור בחסות פקקים מהדרום, אבל זה מה שרציתי לשאול, האם הוצגה התוכנית של מנהלת תקומה?

פנינה, אם אפשר בבקשה, ביקשתי שיפנו שוב ויבקשו את הנתונים, אני כן רוצה להגיד את מה ששלחו לנו כרגע – אנחנו נשלח את זה גם לוועדה כמובן – מול ביטוח לאומי זה הנתונים שכרגע יש וקיבלנו את האפשרות .

מצוין, רק תקשיב, אתה רואה יואב? אנחנו לא מתייאשים, בסוף משיגים נתונים.

זה בחלוקה לצפון ודרום. נשים עובדות, אני עושה חלוקה בין שכירות לעצמאיות, החלוקה היא בין 2023-2024 זה נבדק במאי בדרום, כ-57,000 נשים, מתוכן כ-44,000 הן נשים עובדות לפני המלחמה זה 77%, ובמאי 2024 אחרי המלחמה 71%.

תקריאי לנו עוד פעם.

דרום.

כרגע הדיון הוא על דרום כי תקומה אחראית על דרום, נעשה גם דיון כמו שאמר סגלוביץ' על הצפון.

זה כולל את כל היישובים בדרום, לא רק את תקומה.

אני מבינה ואני שוב אומרת, אף אחד פה לא לנהל אותי ואם אני רוצה להתמקד על תקומה והעוטף זה מה שאני אעשה. בבקשה.

סה"כ 57,000 נשים ב-2023, מתוכן מועסקות 44,362 שזה 77.6%.

זה לפני ה-7 באוקטובר?

נכון. ואחרי ה-7 באוקטובר זה ירד ל-71.45%.

כמה זה במספרים מוחלטים?

43,717.

שעובדות? משהו לא מסתדר.

זה כולל את באר שבע?

הוא צודק פנינה.

לדעתי זה לא כולל.

היא אמרה, כולל את באר שבע.

בוא נעשה כזה דבר, מירב בבקשה ברשותך, אנחנו רוצים לדעת את מי זה כולל באמת? זה אחד. ושתיים, זה לא הגיוני שהירידה

כי זה כולל את כל אזור הדרום זה לא עוטף.

שניה יסמין. תבדקי אם זה כולל את כל אזור הדרום או שזה העוטף. ויתרה מכך, כי כרגע זה לא מסתדר, לא הגיוני שנשים פונו בעשרות אלפים והן עדיין עובדות, לא כל מקום עבודה נותן אפשרות לעבוד מרחוק, אז אם תוכלי בבקשה לברר את זה עכשיו תוך כדי שאנחנו בדיון. אם תרצי דקה לצאת למשרד שלי את גם יכולה.

גברתי, אם אפשר הערה קטנה?

כן.

באתר של ביטוח לאומי יש בכל חודש פירוט מדויק של כל הקצבאות והתשלומים שביטוח לאומי נותן לפי ישובים.

אבל לא לפי מגדרי.

בדיוק. הוא נותן את זה לפי חתכים של אזרחים ותיקים, נתוני גיל וכדומה. הוא לא נותן חתך מגדרי. יכול להיות שכדאי שהוועדה תוציא מכאן בקשה להוציא נתונים על פי חתך מגדרי.

אנחנו ביקשנו את זה, תודה רן. גם ביטוח לאומי היו פה בפעם הקודמת, אנחנו ביקשנו עובדתית. יש פה התעלמות מכל מיני גורמים וחוסר עבודה שמי שמשלם את המחיר זה האזרח, תודה רבה.

אני רק אומר שהנתונים של האתר נכונים לאוגוסט, זאת אומרת לא צריכים ללכת למאי או אחורה.

נכון, אבל אין לי נתונים מגדריים.

אבל זו לדעתי הדרישה שחייבת.

אז הנה, אם אתה תצליח בינתיים לבדוק, אתה עם מחשב, נכון? תנסה לראות את האבטלה בינתיים. ידיד הוועדה, אנחנו עושים פה פרלמנט של הוועדה.

ידיד הוועדה, אתם פה מנהלים את המדינה עם הנתונים ואוספים ונעשה אקסלים פה.

אני מתחילת דרכי מכירה את רן, עוד כשהוא היה בעמותת ידיד ופתחו בקרית מלאכי ועוד מקומות, מרכז למיצוי זכויות, מרכזים מאוד מרגשים.

תודה לכם, עכשיו אני רוצה לעבור לתקומה בבקשה, תחילה לדגנית סנקר לנגה, ראש מערך אדם וקהילה, מנהלת תקומה שגם הייתה לי את הזכות שהיא עבדה תחתיי כשהייתי שרה, מנכ"לית משרד העלייה והקליטה ועשתה עבודה נפלאה, וליתר הצוות שאנחנו כמובן גם נשמע אתכן. אני מבקשת לשים את המצגת שלה.

(הצגת מצגת)

תודה רבה. אני אגיד ראשית שאני כבר הרווחתי בזה שאני באתי לפה בכך שלמדנו כמה וכמה דברים נוספים. לפני שאני אכנס לתוך המצגת אני רוצה להגיד את הדברים הבאים, ראשית אנחנו הצגנו את זה לוועדה, הוועדה התארחה אצלנו כמו ששמעתם, אבל אני פונה גם לחלק הזה של השולחן ואני רוצה להגיד בהחלט שהאסון הזה מבחינתנו הוא אכן הזדמנות לברוא עולם מחדש, אנחנו לא לגמרי נאיביים אבל אנחנו כך תופסים את העבודה שלנו.

אני רוצה להגיד שאנחנו כן למדנו – למי שדיבר פה על אירועים מתוך העולם – כשאנחנו ניגשנו בימים הראשונים עוד לפני החלטת ממשלה, למדנו מאירועים אסוניים בעולם, כמו ה-11 בספטמבר, כמו אירועי רעידת אדמה, כמו כל הדברים הללו ואנחנו למדנו כמה וכמה דברים.

למדנו ראשית, שמהירות היא חשובה לפעמים גם על חשבון האיכות. אני אומרת את זה כאן כי לפעמים כשתדברו על נתונים ועל איסוף נתונים ועל ניהול מבוסס נתונים, לפעמים הדבר הזה מתנגש עם אותו עיקרון.

הדבר השני שלמדנו זה על ההכרח שלנו לחזק את המנהיגות המקומית. אני כן רוצה לספר לוועדה שהמנהיגות המקומית של היישובים – יש 47 ישובים בחבל, תכף אני אראה אותם – לכל יישוב כזה יש הנהגה מקומית. בהנהגות המקומיות האלה חשוב להגיד שיש נשים אמיצות, חדורות שליחות, מבינות את המשימה שלהן, שיודעות לקחת את הקהילות שלהן קדימה, למשל בהחלטה על השיבה הביתה.

מספיק אם אני אזכיר את שרון מנהלת הקהילה של קיבוץ סעד, ששרטטה את תוואי הדרך בחזרה הביתה, זה היה אחד הקיבוצים הראשונים שחזרו. מספיק אם אני אזכיר את לילך שיינגורטן מאור הנר, שירטטו את החזרה הביתה. וזה לא סתם, אנחנו יודעים שנשים בהקשרים של בתים, של חינוך, של חזרה הביתה, יודעות לקבל החלטות.

מהעולמות הקודמים שלנו – אני אומרת את זה לשרת העלייה והקליטה לשעבר – גם בתחומים של עלייה וקליטה רק שתדעו מי שמקבל החלטה לעשות עלייה ב-90% זה נשים.

אני רוצה לדבר על כל נושא השבת האמון ושיתוף הציבור וכבר מתוך הוועדה הזאת אני מזמינה את עצמנו, יו"ר הוועדה, לתת לכם אפשרות להגיד מי אתם רוצים שיהיה איתנו? אנחנו ישבנו עם ויצו, עם נעמ"ת, עם השדולה, עם הרבה מאוד ארגונים, ואני חושבת שכן זה נכון שנעשה עכשיו בשלב היישום עוד יום כזה שהוא יהיה יום של שיתוף ציבור.

מנהלת תקומה חקקה על דגלה את נושא שיתוף הציבור מתוך הבנה שזה הדבר, דיברת על חדש, דיברת על העולם הגדול, דיברת על איך מביאים יותר ויותר שחקנים לתוך התהליך הזה. אני כבר לוקחת על עצמי – אני אומרת את זה ליו"ר הוועדה – לקיים יום שיתוף ציבור עם כל ארגוני הנשים ומזמינה את כולכם להגיע.

סליחה, אני רק רוצה לשאול, חוץ מארגוני הנשים, שזה חשוב מאוד תזמינו גם נציגות נשים שזה משפיע עליהן, שיהיו חלק מהקהילה, לא רק מנהיגות הקהילות – נשים.

אנחנו נשמח. אני מזמינה אתכן, תגידו מי אתן רוצים ואנחנו נזמין. זה יהיה פתוח לציבור.

שיתוף ציבור הוא בסוף שולחן פתוח, עגול.

צריך להזמין נשים שישתתפו.

הן מזמינות.

לא, הם דיברו על ארגוני הנשים ואני אמרתי שצריך להזמין את הנשים עצמן גם, לא רק ארגוני נשים.

לפעמים הם אומרים שהפילטר, של דווקא של אלו שלא מובילות, אלא הנשים שחוות את זה.

בעלות תפקידים ביישובים.

הנשים עצמן, כן.

תרשמו לכם בבקשה.

היא מדברת דווקא על נשים, נשים עצמן. אזרחיות שזה משפיע עליהן בסוף .

מתי נקבל את ההזמנה, ברשותך?

נראה לי שבתחילת שבוע הבא אתם יכולים לקבל אותה. אנחנו מאוד נשמח. אגב, קיימנו הרבה מאוד ימים כאלה וזה חשוב לי כן לומר לכם.

אני לא רוצה שיהיו פה התפרצויות, לא מנהלים שיח בזמן שאני רוצה שהיא תציג ברצף. גם חברי הכנסת, בבקשה.

אנחנו נתחיל בכמה נתונים כלליים ואחרי זה ננסה לצלול. ראשית אנחנו רק נזכיר שאלו הם תוצאות ה-7 באוקטובר. יש לנו חמש רשויות בחבל, מתוכן חמש מועצות אזוריות שהמאפיין שלהם זה התיישבות כפרית, ויש לנו את העיר שדרות, עיר גדולה שיש בה כ-35,000 תושבים. הבשורות הטובות אגב, שהיא גדלה מאז ה-7 באוקטובר בלמעלה מ-1,000 אנשים. וחשוב להגיד, חשובה גם קצת אופטימיות בחדרים האלה.

כן כשאנחנו באים להסתכל על יתומים ועל חטופים ועל נעדרים ועל מבנים הרוסים ועל נרצחים, אנחנו יודעים להתבונן לתוך הדבר הזה על עולמות של טראומות ואובדן, ואנחנו גם יודעים לספר ולתאר עד כמה המעגלים של החוזקות הנשיות רלוונטיות לא במעגל הראשון. בואו ניקח דוגמה של סבתא, גם אם היא לא גרה בחבל, שצריכה לטפל או לסייע לאלמנות ביתומים ונכנסת לתוך האירוע הזה, נראה לי שראית את זה.

זה נשות החטופים, אנחנו עשינו פה דיון שיש להם ילדים קטנים. אבל שם לנו פריצת דרך.

דיברתי גם על מעגל שני ומעגל שלישי ואנחנו רואים את זה.

כן, חד משמעית.

סליחה, נכון לעכשיו לספטמבר, כתוב שם שיש שליש מפונים.

אני תכף מראה לכם את הנתונים ואיפה אנחנו היום. אני כן אגיד שמנהלת תקומה עובדת בכמה וכמה צירים, אני רק רוצה להקדים ולומר שחלק מהקהילות כבר חזרו לחבל וחלק מהקהילות עוברות לאתרי הביניים וגם באתרי הביניים יש הרבה מאוד חשיבה על מנגנונים קהילתיים. מה שמוביל את החשיבה זו היכולת שלנו לשמר את הקהילות ולאפשר להם חוסן ולאפשר להם באמת לשמור על עצמם גם במקומות הפינוי וגם אם אנשים לא חיים ביחד וכל אחד הלך למקום אחר.

יפה, כן, כי בפעם הקודמת לא היו לנו את הנתונים האלה.

זה מאוד קשה. אני רוצה להגיד ליו"ר הוועדה, אני התלבטתי אתמול, אמרתי לה תורידי את השם. רמת האמינות של הנתונים היא בעייתית מאוד ולכן אני מבקשת - - -

אבל היא התחלה, אני חייבת לומר. אנחנו מאתגרים אותכם במכוון. בסוף לכם תמונת המצב מאוד חשובה.

נכון מאוד. אז נגיד שמתוך 64,000 תושבים בערך, יש סדר גודל של 31,000 נשים ואנחנו יודעים להגיד ששבו לחבל סדר גודל של יותר.

אז כבר אנחנו מבינים שצדקו מי שאמרו שזה כולל את כל הדרום ולא רק את זה, כי אנחנו רואים את המספרים.

נכון, הנתונים שניתנו על ידי מירב זה כל הדרום.

כל הדרום.

אז הנתונים שהראית זה למרץ בשקף הקודם?

איך יכול להיות? 63,000 תושבים, 30,000 נשים, איפה הילדים באירוע?

אנחנו לא נציג פה נתוני ילדים.

לא, אני מפריד רגע. יש פה נתונים של 63,000 סך הכול אוכלוסייה.

נתוני הילדים 0-18 זה 20,781 ילדים בחבל הזה.

לא מסתדר לי בנתונים של נשים וגברים.

למה?

כי חצי נשים חצי גברים, איפה הילדים?

יש 64,000 אוכלוסייה, תורידי 30 נשארו 34,000, תורידי עוד 30 לגברים נשארת עם 4,000 ילדים, זה לא מסתדר במספרים.

זה נכון.

אז תורידי את השקף בכל מקרה.

אולי זה רק בוגרים.

טוב, נחדד את זה.

וזה גם נכון למרץ?

לא, רגע, יש פה את השקף שאתם מחכים לו, רק צריך להגיע אליו. אז ראשית מתוך ה-64,000, למעלה מ-49,000 איש כבר גרים בחבל.

וואו.

חזרו, נפתחו כל בתי הספר בחבל. זה נכון, חלקם עם פחות אנשים. 70% מהתלמידים כבר לומדים בתוך החבל וחשוב להגיד את זה.

אבל לא כזה פשוט, יש שם בלאגן שלם עם החינוך. בתי ספר עורפיים, הסעות.

רגע, אבל אנחנו לא נכנסים לזה, יש אתגר מאוד גדול גם כולל מבנים שעדיין לא סיימו לאכלס.

כן, אבל זה אחד הדברים שהכי קשים לאימהות להתמודד איתם – מערכת החינוך.

נכון.

זה סיפור, אני נמצאת שם הרבה ועוסקת בזה המון. יש שם הורים שלא רוצים לשלוח לבתי הספר שנותנים להם, ויש בתי ספר עורפיים שעדיין, בתקווה, יהיו מוכנים רק בנובמבר. זאת אומרת שיש פה קושי, זה לא שחזרו וכולם לומדים והכול .

לא, אנחנו יודעים וגם מפנים אליכם פניות ציבור.

אני רוצה להגיד, יש בית ספר אחד שאמור לקום ברוחמה, הוא התחיל כבר לעבוד. כל יתר בתי הספר העורפיים הוקמו ועובדים. וזה נכון, היו הורים שחששו לשלוח את ילדיהם, למשל באשכול, לבית ספר מגן. אני הייתי ב-1 בספטמבר בבית הספר הזה, גם בנופי הבשור ובשניהם, נפתחו, היה מרגש מאוד ועצוב מאוד. כל בתי הספר בחבל עובדים.

אבל לא, היא מביאה גם דוגמה הפוכה. שזה לא עניין של האם בית הספר נפתח. האם מקום המגורים מוכן כמו פניית הציבור שהעברתי של החוק מחולית? שהמבנים שלהם ברביבים למשפחות הגדולות לא היה מוכן לקראת ספטמבר.

אז חשוב לי להגיד שגם אם לא היה מוכן, מערך ההסעות של החבל, אחד מהדברים שאנחנו מנסים כי בית ספר אגב, הוא גם קשור למרקם קהילתי והיכולת לחבר בין אימהות ובין הורים, והמועצות המקומיות השקיעו הרבה מאוד כספים בנושא הזה של הסעות. ונכון, זה לא פשוט, אני לא רוצה להגיד שזה פשוט. נציגת משרד החינוך, שר החינוך עצמו עסק בזה הרבה מאוד, כולל לשמר תקנים בחבל. אם את רוצה, אני מוכנה להרחיב על החינוך.

אנחנו נגיע לזה עוד מעט. בינתיים ניתן לך לרוץ עם המצגת, רק להתמקד במגדרי כמה שיותר.

אוקיי, אני כן רוצה להגיד שאלו הדיורים הזמניים. אתם יכולים לראות בעצם את היישובים שנמצאים כרגע בפתרונות זמניים. יש שתי סיבות למה יישוב לא יחזור חזרה. או מניעה שיקומית שזה אומר שנהרסו הרבה מאוד בתים, נשרפו, או לחילופין, מניעה ביטחונית. למשל, נתיב העשרה, סופה, חולית, הם יישובים שכרגע במניעה ביטחונית ואנחנו כפופים בעניין הזה להנחיות.

אוקיי, זו תמונת המצב של החזרה של התושבים. להמשיך הלאה.

כן, אבל אתם יכולים לראות, למעלה מ-80%. בוא נמשיך הלאה. אני מעביר לגלית, גלית גבע היא מובילת תחום הרווחה אצלנו ואנחנו נתחיל להיכנס לנושאים רווחה, בריאות ותעסוקה.

חזרו 76% לפי המספרים שהצגת.

אם את מנקה מלכתחילה כרגע את מי שלא יכול לחזור, אז את תראי שמתוך מי שכן יכול לחזור זה למעלה מ-80%.

בבקשה.

שמי גלית גבע ואני מובילת רווחה וקהילה במנהלת תקומה. אנחנו רוצים כאן להציג בתוכנית הרווחה והקהילה יש חמש אבנים מרכזיות שעל בסיסן נבנתה תוכנית העבודה. אפרופו זאת ההזדמנות גם לומר שתהליך העבודה ובניית תוכנית העבודה נעשתה ביחד עם הרשויות המקומיות שהן אלו שהצביעו על הצרכים בעקבות השיח והממשק האינטנסיבי עם התושבים, ומשם נגזרו התוכניות על פי בחירתם.

האבנים המרכזיות – הראשונה מהן היא ההתמודדות עם טראומה ושכול, מה שלקחנו מכאן זה שנתנו כמה דוגמאות לתוכניות שמאפיינות את הקטגוריה הזאת של טראומה ושכול ושנשים משולבות שם בצורה כזאת או אחרת. למשל, כל הנושא של הטיפול המשפחתי, סוגיות של טיפול בזוגיות, הורים, משפחות, מענים לילדים, מענים לאוכלוסיות מיוחדות, ילדים עם צרכים מיוחדים וכו'. נושא של משפחות שכולות, טיפול גם פרטני, גם קבוצתי.

רגע, אני רוצה שתי קבוצות לדוגמה. כשאנחנו מדברים עכשיו על מחשבה מגדרית היא גם הרבה פעמים לא רק בתוך הכלל, ברור שכל הגנה על זכות או קידום זכות של נשים משפיעה על כלל המשפחה ועל כלל החברה והקהילה. לצד זה למשל נשים שילדו בתקופה הזאת, מפונות, ילדו בזמן שהן מפונות, חזרו, מה אתן יודעות עליהן? כמה נשים כאלו יש לכם?

אחת התוכניות שאפשר לראות בכל הנושא של מיצוי זכויות זה הנושא של הקמת פלטפורמות של מיצוי זכויות לחבל.

אני לא מדברת על מיצוי זכויות. אני מדברת על אישה שצריכה לחזור לאזור מלחמה נקרא לזה, אזור שהיה בו טבח והיא אחרי לידה. אנחנו מכירים כנשים את האתגר, את הצורך במעטפת שהיא אחרת, בטח אם היא אולי איבדה את העבודה שלה ואולי חוותה אובדן.

תקשיבו, אנחנו בתוך עמנו חיים ואנחנו מבינים שאתם כרגע על הדבר הגדול, כי אתן לא אמונות רק על נשים, ברור לי. אתן על תקומה ובכל הכוח על החינוך שדיברה יסמין, על הרווחה, על החזרה, קודם כול על החזרה, על ה-80% שאתם מדברים שחזרו. לצד זה, יכול להיות שאין לכם את הזמן לעשות את החשיבה המגדרית באופן רצינית, תיקחו פונקציה לדבר הזה. אני אישית קיבלתי פניות מנשים שילדו והמצב הוא קשה. כמה אלמנות יש, בדקתם את זה? כמה נשים שהבעלים שלהן נלחמים במקביל בעזה, בדקתם את זה? מי נותן להם מענה? לא אמור להיות כל-כך מורכב. תמשיכי.

אני יכולה לומר שאנחנו, אני מודה, לא לקחנו את הנושא המגדרי כבפני עצמו ושמנו אותו כחלק אינטגרלי מתהליך העבודה כשגם הייתה התייחסות ייחודית בתוכניות ספציפיות לנושא המגדרי. אפרופו, אני עוד מעט אכנס גם לנושא של אחרי לידה. גם מבחינת מערכת הבריאות יש התארגנות לנושא הזה דרך תחנות להתפתחות הילד וכו', עוד מעט נגיע לנושא הזה.

נכון, יש פה את הגברת טליה בן אבי שטיינברג? אלו נושאים שאני ארצה לשמוע גם בסיוע הרגשי והנפשי וגם במעטפת ליולדות. אני מקווה שיש שיח איתם.

מבחינת הסיוע הרגשי אנחנו מדברים כאן על רמות שונות של מענים, גם כל הנושא של פגיעות מיניות, גם כל הנושא של הדרכה וליווי הורים טיפולי, גם מרכזי הורים ילדים, רב גילאי. כלומר, יש גם את הנושא הזה שישנה התייחסות.

נושא של שלמות אישית, משפחתית וחברתית, זו גם סוגיה בפני עצמה. כל התוכניות, תחנות לטיפול זוגי שאנחנו יודעים שהרבה משפחות עברו טלטלה מאז ה-7 באוקטובר בכל המבנה המשפחתי, המערכת הזוגית וכו', המגורים בזמן הפינוי העלו המון קשיים והציפו צרכים גדולים מאוד, לזה גם מתחבר הנושא אפילו של גישור שאנחנו רוצים לבחון אותו, אפרופו כל הסוגיות שמשפחות מתמודדות.

הנושא של מענים לגיל השלישי שהם מאוד מגוונים שזה כולל כמובן גם את הנושא הזה. טיפולים מיניים, מעגלי חיים, כל הנושא של טיפול בצעירים, אוכלוסייה של צעירים ונתינת מענים ייעודיים לאוכלוסייה הזאת במרכזי טיפול, שזו סוגיה בפני עצמה, של קבוצת הגיל הזו ואיך אנחנו משמרים אותה, איך אנחנו עוזרים לה להמשיך הלאה?

תוך כדי שהיא מדברת אני תוהה, יואב וחברי הכנסת, אנחנו צריכים גם לזכור שתקומה לא מחליפים את המשרדים והם באו להביא את הדבר הגדול, להוביל את הפרויקט.

גברתי, הם כן. כי המדינה בוחרת במקום שהמשרדים יעשו את העבודה – להקים מנהלות. מנהלת לצפון, מנהלת לדרום.

כרגע אני לא בביקורת, הם לא מחליפים משרדים ולכן מירב, אני לא סתם אומרת את זה, תוך כדי גם לי אני צריכה כנראה בכל פעם לחדד, בסוף אתם לא יכולים לעשות את העבודה של המשרדים. אתם חייבים לעשות את העבודה של שיתוף הציבור עם הרשויות המקומיות, עם משרד הבריאות. אני מבקשת ממכם, אלו יהיו חלק מההנחיות, להקים שולחן עגול בראייה מגדרית ביחד עם השלטון המקומי, נציגים של הרשויות, של הקהילות, משרד הבריאות בוודאי ובוודאי, משרד התעסוקה – תובילו תוכנית מגדרית כסיוע לתקומה.

תקומה עסוקים מבאגרים לקראווילות עד החזרת התושבים או קהילה מחבקת קהילה אחרת. אנחנו גם צריכים להיות ריאליים בציפיות שלנו, זה לא עכשיו איזה 50 עובדים. כמה עובדים יש בתקומה?

60.

60 עובדים, אז זה כן. כך או כך זו תהיה אחת מההנחיות. אני מבקשת, עברה החלטת ממשלה.

כן, אבל האם בתקומה יש מישהו שהאחריות שלו על מגדר?

בהחלט. קוראים לה עורך דין סיגל עתיר.

אז איפה היא?

אז הנה, זו כתובת.

היא לא אחראית על רווחה.

היא אחראית על מגדר?

היא אחראית על נושא כמו שיש בכל יחידה ממונה.

היא צריכה להיות פה.

יואב, איך אתה יודע מה לשאול בסוף? יש אחראית מגדר? ומה היא עושה?

יש כמו ממונה, כמו בכל משרד.

את מדברת על הממונה למעמד האישה בתוך התקומה? שאתן לא תטרידו אחת את השנייה, כי כולן נשים. היא לא אחראית על מגדר.

השאלה שלי היא האם יש מישהו או מישהי שקמה בבוקר וזו העבודה שלה מתוך ה-60?

לא, על זה אני מדברת.

אז אם תהיה אחת כזו, מה שאמור להיות בכל מקום, זה יפתור חלק גדול מהשאלות שלנו כי היא תעסוק בזה.

יואב, אתה חוזר על הדברים שלי רק בצורה יותר יפה. זה מה שאמרתי להן, שאמרתי שאין להן זמן, הן צריכות פונקציה אצלן אבל מי שאמור להוביל את זה זו מירב. מה, הרי מה הקושי? הזמן שעבר, זה לא שאנחנו עכשיו חמישה חודשים אחורה ואפשר להיות סובלניים, לא. אני מבקשת לצאת, להוציא - - -, מי אחראי על משאבי אנוש בתקומה?

קוראים לה נטלי.

אנא דברו עם נטלי שהיא תשים. אגב, היא עולה?

יש לי את המספר אם צריך.

שהיא תעלה לוועדה, אמרו שמעלים אותה לזום.

אני רק אשמח אם נוכל לסיים את המצגת ולהקריא לכם עוד כמה נתונים.

<< יור >

אני נותנת אבל אלו יהיו חלק מההנחיות, שתהיה פונקציה בראייה מגדרית על תקומה – אנחנו מדברים על מיליארדים – שהמשרד, אגב, אתם אלו שאמורים להוביל את זה, אבל יחד עם תקומה שיש לכם אבל יחד עם תקומה שיש לכם את הממשק בהחלטת הממשלה.

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה וחלק מהתוכניות מופעלות על ידי המשרד.

אז אנחנו עובדים בשיתוף פעולה, אנחנו שלחנו לכם את החומרים, הצפנו את הדברים, הצענו ליווי שלנו באמת לראות.

אל תציעי, לא עושים לך טובה, את האוטוריטה.

אנחנו פועלים בשיתוף.

מירב, אני אומרת לך אמיתי, תיקחי טיפ ממני, מה זה הצענו, אמרנו? זה טוב להיות מנומסים, אבל סליחה – החלטת ממשלה, את האמונה, שישימו פונקציה ותתחילו לעבוד על הדברים. אין המלצתי, אמרתי. באמת באהבה אני אומרת את זה, אין דבר כזה. דד ליין, את יושבת איתם עם השולחן העגול שאמרנו, עם פונקציה שהן הולכות לקדם שתהיה אחראית על מגדר, ביחד עם המשרדים הרלוונטיים – הם לא הרבה – ולרוץ עם הדבר הזה. בסדר? תודה.

אם אפשר להגיד משהו קטן?

אם אתה אומר את מה שאני אומרת בצורה יותר אינטליגנטית, אני לא מוכנה.

אני לא יכול לחרוג ממה שאת אומרת.

פשוט יש לנו נתונים שביקשתם לראות על תעסוקת נשים.

זה בהומור.

אני יודע, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו בתור גבר.

בסוף כל הדברים הגדולים הם פרטים קטנים. בסוף זה שלט שנמצא במועצה האזורית אשכול של זהירות בכביש, והשאלה תישאל האם יש שם דמות של ילד או ילדה שרצה בכביש? זה שם, זה הסיפור. ואם אין מישהו שמסתכל על זה כל הזמן זה לא יקרה. כל היועצים, כל המשרדים, כל האנשים. בסוף זה בדברים האלה, מה השלט? נתתי רק דוגמית, משהו שהוא איזוטרי, אבל בסוף כולם עוברים בכביש. זה יותר חשוב מ-1,000 הרצאות על שוויון מגדרי.

תודה. עוד מעט 11:00, יואב היקר, אנחנו אוהבים לשמוע את פניני הדברים שלך, אבל עוד מעט - - -

השאלה אם אתם לא רוצים לראות את הנתונים, את הסוף של המצגת?

אני רוצה שתרוצי עד הסוף של המצגת. יש איתנו גם את הדס פוקס ממשרד העבודה שיודעת לתת תשובות. בבקשה לעשות את זה ב-brief מהיר.

אוקיי אנחנו נעשה ב-brief מהיר. נושא נוסף זה כל הנושא של מיצוי זכויות, הנושא הזה הוא נושא בפני עצמו, מאוד משמעותי. יש לנו את המערך למיצוי זכויות פרואקטיבי בשותפות עם אשכול נגב מערבי, יש שם גם מענה היברידי, גם ירידה לשטח, גם נושא של DATA, איסוף נתונים. אנחנו כרגע יוצאים לדרך, אני מאמינה שבתוך תקופה כבר יהיו לנו יותר נתונים.

שזה כולל מה, אמרנו? עוד פעם, בחידוד.

גם מענה היברידי לאנשים כלומר מי שרוצה מקבל מיצוי זכויות.

זה מחשבון הזכויות האוטומטי שאתה מביא נתונים ואתה מקבל מידע.

אז למה קוראים לזה היברידי? תסבירו לי.

לא מדובר על מחשבון, מדובר על פלטפורמה של מענה שנותנים מענה לאוכלוסיית החבל ולמיצוי הזכויות שניתן לפנות ואנשים יכולים לבחור, טלפוני, בזום או פרונטלי.

שזה אישי?

כן, פרטני.

עם מי? מי עומד מהצד השני?

אנחנו עושים את זה בשותפות עם אשכול נגב מערבי.

אבל מי האנשים? מי מעסיק אותם? אלו שבצד השני.

האשכול באמצעות תקומה. תקומה מתקצבת את האשכול ויש פה כוח אדם לטובת כל הנושא של הקמת מרכזים כאלה.

למיצוי זכויות? אז הקהילה היא זו שממצה עבור עצמה? אותם אנשים של הקהילה הם אלו שנותנים?

לא, אשכול נגב מערבי זה גוף שהוא מתכלל את כל הרשויות של החבל.

כן, אבל עדיין זה מוניציפלי?

אשכול נגב הוא על מוניציפלי, הוא גוף שמוקם על ידי משרד הפנים והוא מתכלל את כל האזור.

אוקיי, שם מי שיתנו מענים זה יהיו למשל עובדי מדינה באותו תחום?

זה לא עובדי מדינה, אלו עובדי האשכול, במסגרת התקשרות, זו התאגדות מוניציפלית.

איזו הכשרה יש להם בלתת מיצוי זכויות? לא הצלחתי להבין אותך, את אמרת היברידי גם לא הבנתי.

יש מוקדים למיצוי זכויות ברשויות המקומיות שמופעלות במחלקות לשירותים חברתיים.

כן, אבל בדרך כלל זה על המוניציפלי.

כל הנושא של עיר מקדמת זכויות זה כבר נושא בפני עצמו שכבר פועל באשכול נגב מערבי. ישנם דברים שכבר פועלים שהתחילו מה-7 באוקטובר. אנחנו היום עושים upgrade לכל התהליך הזה כולל גם לנושא המשפטי, אם אתה אומר שיכול להיות שמה שעובד היום זה גם עם משרד המשפטים שישנם עורכי דין שמגיעים, היום אנחנו עם מנהלת תקומה מעבים את התהליך הזה וממצבים אותו ומטמיעים אותו בשטח.

אוקיי, הלאה, מה עוד?

בקיצור, אלו סוגיות שעלו בינתיים.

אני אגיד לך איפה הבעיה שלי עם מיצוי זכויות, אני אומרת שאני בכלל בשלב של תיצרו זכויות חדשות, מותאמות.

חלק מהתהליך הוא גם לדחוף זכויות לאוכלוסייה, כלומר לדחוף ידע, שאנחנו רוצים לעשות את זה גם ביחד עם האשכול, שפשוט לדחוף זכויות שאנשים יהיו מודעים וזה יהיה פרואקטיבי.

נושא של הבריאות, אנחנו רואים כאן את כל הנושא של רפואה יועצת, של הקמה של מרכזים של רפואה יועצת.

סליחה אני פשוט יותר אוהבת את ההכשרות למשל. אתם שמתם פה בשקף שלכם שזה לא זה, אני מבינה. מה יש לנשים חד הוריות? לקחתם בחשבון למשל נשים חד הוריות?

אנחנו כבר מגיעים לשקף הזה, עוד לא. אנחנו רק בבריאות רגע.

כתבו לי שבכלל לא ממומש, נשים משדרות מסכנות, סגרו להן את התוכנית, אין מלגות. אני מבינה שלא הכול חונה אצלכם.

כבר מוריה כאן לצידי תתאר את העניין, יש לנו כאן מבחינת התפתחות הילד והגיל הרך תוכניות, נושא החוסן הגדלה של היקף השעות והטיפולים, נושא של רפואה ראשונית וכו'.

אבל גברתי, אפרופו בריאות למשל, סליחה שאני מעלה את זה. יש מחלות שלצערי תוקפות בעיקר ציבור של נשים, כמו למשל פיברומיאלגיה, ש-98% מהחולים הן חולות. זאת מחלה שנתפסת בין השאר, או מתפרצת כתוצאה מסטרס או דברים נוספים. אני מהמר על זה שבעקבות המלחמה יש גידול עצום במספר החולות בפיברומיאלגיה. אני אומר את זה כמי שחולה במחלה הזאת. אני לא יודע, ואני אשמח לדעת מה מנהלת תקומה נותנת מבחינת א' איסוף המידע והטיפול בנשים, כי בעצם זה אומר שהן לא יכולות לצאת לעבודה, הן צריכות להתחיל לקבל טיפול.

נכון, אבל אני חושבת שאנחנו חוטאים, ותוך כדי אני בסך הכול יודעת לעשות בדק בית עם עצמי וביקורת עם עצמי ואנחנו בשיח עם חברות הכנסת. נדמה לי שאולי פה אנחנו גם טעינו. הטעות שלנו היא שהציפייה היא שאתם תהיו גם הגוף המתכלל, מתקצב וגם המבצע, ואני חייבת לומר שיש דברים.

אני רק רוצה לענות, מעולם אנחנו לא נציג כמה נשים חולות במחלה הזאת בשום שקף.

רגע. אתם לא הגוף שאמור לבצע. ואתם יודעים מה? לא הגוף שאמור לבנות את התוכנית למען הנשים. אתם צריכים להגיד X כסף.

נכון, בדיוק.

בסדר, אנחנו גם לומדים, אנחנו בני אדם. אני אומרת כזה דבר, אנחנו צריכים לדרוש X כסף מתקומה, תקציב לנשים. אתם, מירב, צריכים לתכלל את הדבר הזה בכל הכוח עם השולחן העגול, עם משרדי הממשלה, בריאות, רווחה, ויתר המשרדים שהם רלוונטיים. אתם יודעים מה לבצע, אתם יודעים מה הזכויות שקיימות, מה הזכויות החדשות שצריך להביא, אתם האוטוריטה המקצועית לדעת אילו נשים צריכות מעטפת כמו שאנחנו העלינו כאן נשים חד הוריות, נשים אחרי לידה, אלמנות, נשים שנמצאות באמת בתוך תקופה שקשה בכלל לכמת אותה במילים.

אני רק רוצה לומר שהנושא הזה של נשים ובריאות זה נושא שנבנה ביחד עם משרד הבריאות, ביחד עם קופות החולים, ביחד עם המועצות המקומיות, ביחד עם מנהלות קהילה, ביחד עם מובילות בריאות בתוך הקיבוצים והמושבים וכך נבנתה תוכנית הבריאות. אנחנו עוברים לתעסוקה.

רגע לפני תעסוקה. את אמונה על תעסוקה, רווחה?

לא. חינוך, בריאות, רווחה, קהילה.

בריאות ורווחה וקהילה הם אצלך. בסוף, הגברת סנקר לנגה, אני באמת מוקירה את פועלך, יודעת כמה הדבר הזה זה משימת חייך, מבחינת השליחות. תגזרו, תחשבו מה התקציב שאתם נותנים לטובת נשים. אגב, זה גם לא עושים לנו טובה, זו חובה. אני רוצה תקציב ייעודי לנשים.

כל תחום אולי.

לא. תקציב ייעודי לנשים. לא להתערב, אני יודעת מה אני אומרת. כמה התקציב שלך?

728 מיליון שקלים לבריאות.

בכללי כמה התקציב שלך לכל התחומים שאת אמונה?

כ-4 מיליארד שקלים על פני החומש.

אוקיי, תלכו ל-4 מיליארד.

לא, אבל רגע, יש תוכנית, יש החלטת ממשלה שכבר הוחלטה על כל סעיף יש לנו בדיוק כמה.

אבל יש לכם גמיש גם.

לא, אין לנו שום גמיש, כל התוכנית.

אתם יכולים להוסיף סעיפים בתוך המגדריים.

אלו הסעיפים.

אני אסביר גם למה זה קל, כי החוק קובע שצריכה להיות ראייה מגדרית, תקציבית.

גברתי, אני מאוד אופטימית. יש 4 מיליארד, אנחנו 50%, כל תוכנית עבודה 50% בראייה מגדרית. 2 מיליארד שקלים.

אם לומר את האמת, אתם יכולים להקצות תקציבים מגדריים כי החוק נותן לכם את ההגנה הזאת לעשות את זה באופן build in והוא מחייב לעשות את זה. אני חושבת שיש דברים שאנחנו לא יכולים לצפות מתקומה לעסוק בזה, כי הם עוסקים בדבר.

אני אתן דוגמה נוספת למה שיואב אמר. נניח עכשיו בונים בית ספר או מועדון ותיקים, מועדון נוער, כל בניה כזאת צריך להיות סעיף בתוכנית העבודה, בחזון, באסטרטגיה, ראייה מגדרית. מה גובה השיש?

מטי, אני מסכימה איתך אבל אני רוצה שתלכו על הדברים המאוד בוהקים ושלא מטופלים. אני אומרת לכם, ואני העליתי פה ונראה לי – אם יש פה מישהו שחולק עליי – שצריך לטפל בנשים יולדות, בנשים אלמנות, בנשים חד הוריות, תגידו לי. אבל בואו נתחיל עם זה ואז נראה, נגיע גם לדברים אחרים.

אבל יש לזה תקציב.

אנחנו בתקשורת עם כולם.

מירב, תקשורת לא עוזר לי. אנחנו נשים של ביצוע, של תוצאות. הייתי רוצה לראות פה נשים מהעוטף שיושבות פה ואומרות: אני ילדתי, הייתי בבית מלון עם התינוק ותדעו לכם שאני חוזרת עכשיו ליישוב שלי ועם כל הקושי אני עטופה, אני כבר נמצאת גם במעטפת רגשית, גם בטיפות חלב, גם וגם וגם וגם ואני בתהליך הבראה והילד שלי בגן. אנחנו לא שם. אנחנו לא שם, הן מתמודדות לבד.

גם בצפון אין את זה לצערי.

אני חושבת שהתעסוקה יותר יעניין אותכם, אני רוצה להגיע למרות שהכנו פה גם על קהילה, גם על דתות, גם על מקוואות, אבל אני רוצה רגע ללכת לשקף התעסוקה ולהבהיר.

ואת מרימה לי להנחתה ואחרי זה אנחנו נותנים להדס לדבר, כי יש לנו בדיוק שש דקות על השעון כדי לסיים.

שלום, נעים מאוד, מוריה ברוט ממנהלת תקומה, אחראית על הנושא של התעסוקה ועסקים במנהלת בצוות כלכלה.

כמו שנאמר כאן וזכרת נכון את המספרים, הנתונים שהיו לנו גם בהסתמך על נתונים של משרד העבודה שנכון ל-7 באוקטובר רגע לפני, היו 91% שיעורי תעסוקה. בהתאם לזה וגם בהמשך לשאלות שנשאלו בעבר על ידי הוועדה, ההנחה שלנו – בגלל שלא היו לנו אז את הנתונים של כמה מתוכם גברים ונשים – שבהיקף שיעורים כזה של 91% שיעורי תעסוקה, זה מתפלג יחסית רגיל.

מאחר ועדיין אין לנו את הנתונים אחורה – אולי הדס עוד רגע תוכל לעדכן כי אני יודעת שנעשתה עבודה גם סביב הדוח שיצא לאחרונה – כן אנחנו מסתכלים על הנתונים של פערי השכר ואנחנו רואים שבדומה לשאר הארץ יש פערי שכר, הן בעצמאים ובעצמאיות והן בשכירים.

יותר מהממוצע.

כן, רגע, אני אגיד שבעצמאיות אנחנו רואים שפחות מהממוצע ואנחנו רואים שבשכירים יותר, אנחנו מניחים שחלק מזה קשור לזה שאחד הענפים הבולטים בחבל זה חינוך וסיעוד בצורה שהיא יותר גבוהה ממקומות אחרים בארץ ולכן סביר להניח שזה חלק מההסבר לפער.

אפשר להשוות לאזור כפרי דומה.

אוקיי, עכשיו אחרי שאת יודעת, מה עשית? את אחראית, את ראש יחידת תעסוקה ועסקים צוות כלכלה עסקים ותעסוקה, את בקשר איתם לגבי תעסוקת נשים, עם משרד העבודה?

כן, אני בקשר עם כל הגורמים.

ומה התוכנית שלכם?

אם אפשר עוד שקף אחד ואז אני אגיע לתוכנית.

אין זמן, אני צריכה לדעת מה התוכנית שלכם לגבי נשים?

אז אני אגיד, כמו שנאמר כאן, אנחנו עובדים – כמובן עם המשרדים – עם ודרך והרשויות. יש את מרכז הזדמנות בשדרות שכבר פועל, תקצבנו אותו ב-1.5 מיליון שקלים לשנת 2024.

כמה נשים הוא מקבל?

אני יכולה להגיד מהנתונים כרגע של הפעילות שהייתה, 55% ממי שהשתתפו בפעילות במרכז הן נשים. כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, דברים שאמרנו בעבר ואז לא היו לנו את הנתונים של מי שפנו לשירות בתקופת המלונות היו 555 נשים, מתוך כ-800.

רגע, במלונות זה היה 555.

בתקופת המלונות.

את מדברת עכשיו על כ-55% מאלו שפונים.

אני מפרידה בין שתי תקופות.

אני רוצה לתקופה הזאת, אין לנו זמן, תתמקדי.

אוקיי, 55%

לא, אחוז לא עוזר לי. זה יכול להיות שני אנשים ואחת זו אישה.

סדר הגודל של משתתפים כרגע הם 230 משתתפים, 55% מהם הן נשים. עיקר ההשתתפות היא סביב חיפוש עבודה, קצת שיפור מיומנויות. זה עיקר ההשתתפות בתוכניות שנמצאות כרגע במרכז הזדמנות שדרות.

אוקיי, וחוץ משדרות?

חוץ מזה אנחנו התחלנו בתוכנית דרך המועצות וביישובי המעבר כפי שדגנית הציגה לפני רגע. יש יישובים שעדיין לא חזרו לביתם ושם אנחנו מניחים שבעיות התעסוקה אפילו מאתגרות הרבה יותר אגב הדברים שנאמרו כאן, הסעות וכו'.

לא צריך לחזור הביתה בשביל לעזור בתעסוקה.

אני מסבירה על שתי תוכניות שהן משולבות ביישובים שהם יישובי מעבר וכל יישוב כזה נכנס מלווה תעסוקתי קהילתי, אלו דברים שמתחילים עכשיו בספטמבר.

אחד?

מלווה תעסוקתי קהילתי ליישוב. לדוגמה לחולית יש מלווה תעסוקתי קהילתי שהרעיון שהוא עושה את המיפוי ביישוב להבין רגע את המצוקות שכרגע קיימות בתעסוקה.

אז תרשמי לך, זה לא צריך להיות אחד לקהילה, זה צריך להיות פר מספר. מה הגיוני שמלווה תעסוקתי כמה תיקים או כמה אנשים הוא יכול לטפל? בתוך זה הוא מטפל גם בגברים וגם בנשים, אני רוצה לדעת מי מטפל בנשים?

אני אגיד שאת צודקת לחלוטין, לא דומה כפר עזה מבחינת ההיקפים לחולית, זה משהו שאנחנו מתמודדים איתו עכשיו, לחלוטין ההערה במקומה. אני אגיד שאחרי שהמלווים האלו יעשו את המיפוי, אנחנו נוכל להציג ולהציג גם בראייה מגדרית.

כמה מלווים יש לכם?

לעשרה יישובי מעבר יש עשרה מלווים, מתוכם נקלטו כבר חמישה או ששה. יש עוד שצריכים להיקלט.

עשרה, בינתיים עובדים חמישה-ששה מלווי תעסוקה, שהם ממשרד העבודה?

לא, זו תוכנית משותפת למשרד הרווחה וטבת. מי שמפעיל את התוכנית הזאת זו עמותת בעצמי.

כן, דיברנו על זה פה.

זו תוכנית שמתחילה עכשיו. התהליך של קבלת מלווה כזה זה כמובן קודם כול לראות.

לא, אני לא נכנסת לתהליך. את מדברת על יישובי המעבר. מה עם היישובים שכבר חזר?

יפה, אז חוץ מזה יש עבודה שנעשית עם כל אחת מהמועצות האזוריות, שבעצם בונים איתן את התוכנית לשיקום התעסוקתי אצלן, כשזה מתבסס בדיוק על הצרכים שמועלים.

מה זה בונים?

בונים איתם את תוכנית העבודה לשנה הקרובה.

אבל שם לא ממומן אנשים שהייעוד שלהם ספציפית על הדבר?

זה משתנה ממועצה למועצה. יש שתי מועצות שיש להן כבר היום את התשתית שנקראת מעברים ולכן שם קל יותר לבנות. בחוף אשקלון אין את זה ולכן לקחו מישהו אחר. זה משתנה ממועצה למועצה. אני אומרת שוב שבזכות הדיונים כאן בוועדה אנחנו הבנו שלפני כן לא בהכרח הסתכלנו על ההסתכלות המגדרית. בכל אחד מהפרויקטים – גם מהפרויקטים שלא הגעתי אליהם כרגע – אנחנו מבקשים מכל אחד מהמשרדים או מהגופים המבצעים לדווח לנו גם בחלוקה מגדרית כדי שאנחנו נדע לעקוב על הדברים האלה.

תודה. אני מצטערת שזה ככה במעבר חד. בבקשה, הדס, שלום. יש לנו דקה לצערי. מה תפקידך בכוח?

שלום. אני מנהלת מחלקת מחקר במשרד העבודה אגף אסטרטגיה.

יופי. תביאי לנו בבקשה תמונת מצב של נשים בעוטף.

אני אגיד שמאוד קשה לדעת, הנתונים הם מאוד חלקיים. כמו שמוריה דיברה, לפני המלחמה אנחנו יודעים שהתעסוקה הייתה מאוד גבוהה, אנחנו מניחים שזה היה דומה לנשים וגברים. באופן כללי במלחמה כשהיה את שיא המלחמה הייתה ירידה משמעותית בתעסוקה דווקא של אימהות.

לא סתם.

אני מדברת על כל הארץ. ברגע שהמלחמה נרגעה אז חזרנו למה שהיה לפני זה. זה היה ככה גם בקורונה, זה באמת מלמד על החשיבות של מערכות חינוך.

לא, אל תדברי איתי על מערכות החינוך, אני רוצה נתונים.

אני אומרת את מה שיש. מה שאנחנו יודעים על היום זו תמונה מאוד חלקית. אין כל כך נתונים.

אתם חוזרים על אותו דבר, שאלתי שאלה פשוטה, מה קיים?

ברמה המגדרית כמעט ואי אפשר להוציא נתונים כיוון שהנתונים גם ככה יש מעט מאוד תצפיות וסקרים ואי אפשר לחלק למגדר כי יצאו נתונים לא אמינים. מה שכן יש לנו אלו נתונים של שירות התעסוקה, דורשי עבודה לפי מגדר, ששם אנחנו באמת רואים שאצל נשים גדל הרבה יותר.

מה? מה יש לך משם?

בחודש יוני בשדרות שיעור דורשות העבודה משדרות היו 1,000 נשים לעומת 700 גברים. באמת לפני המלחמה זה היה מספר יחסית דומה, 500 ו-500, והיום המצב אצל נשים הוא יותר קשה.

הוא יותר רע. אז לפי מה שאתם רואים שהיום המצב של נשים הוא רע? זה הגיוני עם המציאות.

כן. רע יותר מאשר גברים.

אבל את אומרת שאלה אותם נתונים שהיו לפני המלחמה?

לא, עלה.

היא נתנה את נתוני חברות התעסוקה.

אז פספסתי, עוד פעם. אז הוכפלה כמות הנשים שמחפשות?

נכון, הוכפלה.

אז זה לא מתכתב, זה רק בשדרות. את משערת שזו אותה תמונת מצב ביישובים האחרים?

כן.

גם אני חושבת, ולכן זה לא מסתדר לי עם הנתונים של ביטוח לאומי. אני רוצה לסכם את הדיון, ואני חייבת לסכם כבר. חברות הכנסת כבר הולכות למליאה.

קודם כול, פוקס, טוב שעלית ונתת, כגורם והאוטוריטה העליונה במדינת ישראל שאמורה להכיר מלפנים ומלפני את הסיפור התעסוקתי ואת הסיפור של ישראל בעת הזאת. אז גם אם לא הבאת לי תמונה מלאה לפחות את אומרת שכנראה הוכפל.

לפי נציגת משרד התעסוקה על פניו הם מקישים מהמצב של שדרות שכמות הנשים שדורשות עבודה הוכפלה ביחס למה שהיה לפני המלחמה.

אני רוצה לעבור למסקנות, קודם כול לפני זה אני רוצה להודות לכם, לכל הנציגים שהיו כאן, גם אם הדיונים האלו לא פשוטים אני חושבת שהם הכרחיים, הם נדרשים, זו חובתנו, חובתנו לתקן, להשתפר ולהביא גם תוצאות מעשיות, לא להמלצות, לא לסתם פגישות, להביא באמת לתוצאות ואנחנו יכולות לעשות את זה.

הוועדה קוראת למשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה לאסוף את כלל הנתונים לגבי הנשים מחבל תקומה בכלל הנושאים. קודם כול לאסוף את זה באופן שיטתי אבל כצעד ראשוני ודחוף זה לאסוף את תמונת המצב של נשים, בטח בתעסוקה, מכלל הגורמים, ולהבין מהי תמונת המצב? להעביר את זה בתוך חודש ימים לוועדה כדי שגם אנחנו נבין מהי תמונת המצב לאשורה.

הוועדה קוראת למשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה להקים שולחן עגול שכנראה קיים, אבל אנחנו רוצים שהשולחן הזה ינחה אותכם לכתוב תוכנית מגדרית, זה לא התפקיד של תקומה. תקומה יצטרכו להעמיד את המשאבים, יצטרכו לתכלל, לראות שזה באמת אבל הם לא מחליפים את המשרד. הרשות גם היא לא מחליפה משרדים אחרים אבל בטח ובטח היא יכולה להיות זאת שעוסקת, יושבת על המדוכה בצורה רצינית, ורק על הדבר הזה, תוכנית בראייה מגדרית תוך מענה לנשים שזקוקות לסיוע הזה באופן הדחוף.

הוועדה קוראת למנהלת תקומה להעמיד במשרה מלאה אדם, אישה בעדיפות, שהיא תהיה אמונה על התכלול בתקומה על הנושא המגדרי וההובלה של הדבר הזה אל מול המשרדים השונים ובוודאי הרשות לקידום מעמד האישה שקיבלו בהחלטת ממשלה – תקני אותי אם אני טועה – את המנדט לתכלל את הדברים האלה גם מול תקומה.

מרכז סיוע לנשים.

קיבלתם להקים מרכז או לתכלל?

זה לתכלל את הנתונים.

בסדר, אז זה גם להוביל מדיניות כי גם יש גבול לציפייה שלנו לקחת פרויקטורים להקים מנהלות, וגם לצפות מהם שהם יבצעו. אז בשביל מה צריך משרדי ממשלה אחרת? לא צריך.

הוועדה מנחה את משרד העבודה, בפעם אולי ה-20 שאנחנו מבקשים את זה מכם, להשיג את הנתונים. ואנחנו מבקשים שמשרד העבודה יגיש לנו את כלל הנתונים שיש ברשותכם, או שאתם נאלצים להשיג מגורמים אחרים בתוך שבוע ימים. לרשות לא היה את הזמן ולכן הם קיבלו חודש, אתם יש לכם שבוע ימים, אחרת אנחנו ננקוט בכל האמצעים העומדים לרשות הוועדה כדי להשיג את הנתונים האלה. אני מאוד מקווה שאתם תבצעו את תפקידכם.

אני נועלת את הישיבה, תודה רבה למנהלת תקומה, תודה לדגנית, לכולכם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:07.