פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



32
הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
31/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 93
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
יום רביעי, כ"ה בתמוז התשפ"ד (31 ביולי 2024), שעה 11:08

הצעת תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד- 2024

חברת הוועדה: פנינה תמנו – היו"ר

יואב סגלוביץ'

לימור ארזני - ראש חטיבת רישוי כלי ירייה, המשרד לביטחון לאומי

בר כהן לוי - עו"ד, לשכה משפטית, המשרד לביטחון לאומי

רחל ספירו - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חנית אברהם בכר - עו"ד, הנהלת בתי המשפט

מאירה בסוק - עו"ד, לשכה משפטית, נעמת

רן מלמד - מנכ"ל, נקודת מפנה

גל ספן - ראש חוליית ביטולי נשק, משטרת ישראל, המשרד לביטחון לאומי

ענת מימון

דלית אזולאי

א.ב., חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

הצעת תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד- 2024

אני רוצה לפתוח. לפני שאנחנו ניגשים לנושא, בדיוק הזכרתי את הביקור במג'דל שמס, הפיגוע הרצחני של 12 ילדים מתוקים, בנים, בנות, גילים מאוד צעירים. אני רוצה לשלוח גם מכאן, מהוועדה את התנחומים לכל המשפחות של הנרצחים. חבר הכנסת סגלוביץ', פגשתי שם אימהות בתוך שכול מאוד כבד. הדבר החשוב ביותר זה שאנחנו נוודא שהמשפחות האלה עטופות. אני יודעת לפחות מהביקור והמדברים שאמרו לי, שכבר מנכ"ל משרד הרווחה וגורמים אחרים נמצאים בתמונה ועוטפים אותם. אנחנו גם בוועדה נבדוק איך אנחנו יכולים לעזור למשפחות בהיבטים נוספים שיש ביכולתנו לסייע, אז מכאן שוב התנחומים והשתתפות בצערם הפרטי שהוא גם הצער הלאומי שלנו.

אני רוצה לפתוח את הדיון במעבר חד בנושא הצעת תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד-2024. חבר הכנסת סגלוביץ', תודה שאתה איתנו, ולכל גורמי המקצוע והאורחים והאורחות. אנחנו שמחים שגם מנהלת הוועדה חזרה אלינו. ברוך רופא חולים.

בבקשה, גבירתי היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד ענת מימון.

על שולחן הוועדה מונחות תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין) שזה תקנות שמותקנות מכוח חוק מניעת הטרדה מאיימת. התקנות עוסקות ברובן בסדרי דין. אני רק אזכיר, החוק למניעת הטרדה מאיימת עבר בשנת 2001 ומאז החוק פועל ומוציאים מכוחו צווים. החוק הזה עוסק במצבים של הטרדה של אדם שפוגעת בשלוות חייו ופרטיותו, בחירותו. כשיש מצב שיש איזשהו חשש שאותו אדם ימשיך להטריד ולשוב ולפגוע באדם המוטרד, אז יש אפשרות לפנות לבית המשפט ולהוציא צו, כשהצו הזה יכול לאסור מספר דברים כמו להטריד את הנפגע, לאיים עליו, לבלוש אחריו, ליצור איתו כל קשר בעל פה או בכתב, להימצא במרחק מסוים מדירת המגורים או ממקום העבודה. זה יכול גם לאסור על נשיאת נשק. זה בעצם הצו למניעת הטרדה מאיימת.

היום אין עדיין הוראות לגבי סדרי דין ספציפיים בהליכים האלה, ולכן מה שנוהג זה סדרי הדין שיש בבתי המשפט האזרחיים או בבית המשפט לענייני משפחה, זה תלוי לאן מוגשת הבקשה למתן הצו. אני מציעה שמשרד המשפטים שהגישו לנו את טיוטת התקנות יציגו באופן כללי ואז נקרא סעיף-סעיף ונסביר אותו.

אפשר לשאול רק שאלה מקדמית? מאיפה נולד הצורך? תוך כדי ההסבר יהיה חשוב לדעת מה השונות או מה החשיבות.

בבקשה, עו"ד רחל ספירו, משרד המשפטים.

תודה רבה, יושבת-הראש. כמו שהיועצת המשפטית של הוועדה ציינה, חוק מניעת הטרדה מאיימת הוא חוק מ-2001 שמטרתו כפי שכתוב בסעיף 1 לחוק, היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, פרטיותו, חירותו, גופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו. כמו שנאמר, בית המשפט רשאי לתת את הצו בהתקיימות העילות השונות המנויות בסעיף 4 לחוק, ולקבוע איסורים שונים.

המבנה של החוק הוא דומה טיפה לחוק למניעת אלימות במשפחה, במודל שלו ובחירומיות שלו. החוק נועד לתת סעד מניעתי יחסית מיידי. ההליכים האלה מגיעים בפני שופט תורן שדן בתיקים האלה במהירות. עד היום הבקשות נידונות, רובן בבית משפט שלום. אנחנו מדברים בערך על כ-8,000 בקשות בממוצע שמגיעות לבית משפט שלום, כ-600 בקשות שמגיעות לבתי משפט למשפחה השונים ובממוצע בין שלוש-ארבע בקשות כאלה בבתי משפט לנוער.

עד היום סדרי הדין שחלו הן לפי ערכאה ספציפית. רוב הבקשות הגיעו לבית משפט שלום ונידונו לפי תקנות סדר הדין האזרחי. ב-2018 תוקנו תקנות סדר הדין האזרחי והיה פורום 510 שבעקבותיה גם נעשה פיצול בין סדרי דין בבית משפט אזרחי לבין סדרי דין בבית משפט למשפחה. לדוגמה, המועד לערעור בבית משפט למשפחה הוא 30 ימים. המועד לערעור בבית משפט אזרחי הוא 60 ימים. גם צורך שעלה מהשטח, וחברתי פה מהנהלת בתי משפט תוכל להתייחס לזה בהמשך אם נצטרך, עלה שגם שופטים וגם בעלי דין וצדדים לא תמיד בהכרח יודעים איך נכון לפעול בהקשר הזה. בתי המשפט כן הנגישו טפסים באתר שלהם, אבל זה טפסים שהם ברשות, כלומר אם הגישו את הבקשה לפי הטופס, זה עזר לבית המשפט ולצדדים לדון בבקשה במהירות וביעילות. אנחנו סברנו שכן נכון גם בגלל הפערים בסדרי הדין בין הערכאות השונות וגם לייעל ולפשט את ההליכים ולהנגיש לציבור.

יש משהו במהות שהשתנה או שזה רק יותר לעשות סדר?

זה לעשות סדר ואחידות בתהליכים.

במהות חוק קובע את הליבה. סדרי הדין עוזרים לבית המשפט.

אני מבין, אבל יש משהו שסדרי הדין בגלל שזה תהליך אחר, שבמהות הם משנים, מייעלים תהליכים, מזרזים אותם.

כן, יש דברים שהצענו להכניס וגם נעבור על זה בהמשך. למשל, יש בחוק בית משפט למשפחה סעיף שמאפשר גמישות בשיקול דעת, שאין אותו לבית משפט שלום, ומצאנו לנכון כן להכניס את זה כאן בגלל סוג ההליך ובגלל שאנחנו מדברים לא על תביעה אזרחית שהיא מתנהלת כפי שאנחנו יודעים, יכולה להיות תקופה בבית משפט, אלא סעד מהיר שבית המשפט יכול גם לקבל החלטה על בסיס עקרונות של צדק.

מצד אחד הרחבתם את שיקול הדעת, אבל מצד שני למשל כן צמצמתם את תקופת הערעור ל-30. בחרתם בזמן היותר קצר. אנחנו ניכנס תיכף לעובי הקורה ותסבירו לנו את הרציונל. אנחנו מבינים שהמטרה זה לייעל, לייצר אחידות שלא תיווצר גם אפליה שלא במתכוון רק בגלל שמדובר בערכאות שונות, ושיהיה כללים מונחים גם לעניין הטפסים שהם לא ברשות, אלא יהיה הרבה יותר מסודר.

נכון.

בסדר גמור. נתחיל.

תקנות מניעת הטרדה מאיימת (סדרי דין), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותי לפי סעיף 12 לחוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001 (להלן – החוק) ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984, באישור הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה –

"בית משפט", "נפגע" – כהגדרתו בסעיף 3 לחוק;

בית משפט זה בית משפט שלום כעיקרון, אבל יש אפשרות גם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה וגם לבית משפט לנוער במקרים ספציפיים.

שזה צריך להיות מובהר פה בסעיף? סעיף 3 זה מופיע.

כן, אנחנו נגיע לזה.

אוקיי, בסדר גמור.

אנחנו מפנים להגדרה שמופיעה בסעיף 3 לחוק, שהוא מגדיר בית המשפט כבית משפט שלום, ולעניין נפגע שהוא בן משפחה, אז זה גם בית משפט ובית דין לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, ולעניין מי שהוא קטין, גם אם הוא נפגע או פוגע, בית משפט לנוער.

"בקשה" – בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת;

"מבקש" – מי שרשאי לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת לפי סעיף 4(ד) לחוק;

גם פה אני רק אגיד שיהיה לנו את ההקשר. לפי סעיף 4(ד) לחוק יכולים להגיש בקשה או הנפגע או מי מטעמו, או היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, או תובע משטרתי או עובד סוציאלי שמונה לפי חוק הנוער.

"משיב" – "פוגע" כהגדרתו בסעיף 3 לחוק, שמפניו מבוקש צו;

שזה מעניין, אבל עובד סוציאלי, סליחה שאני קוטעת, עובדת סוציאלית שמטפלת באישה שהיא תחת אלימות וזה לא בבית משפט הנוער, לא תוכל לבקש?

לא. היועץ המשפטי לממשלה או נציגו. אני מבינה, נכון, רחל, במצבים כאלה?

אולי תצטרכו לחשוב על זה, כי לא כל אישה שנמצאת תחת אלימות היא בהכרח מבינה שהיא צריכה צו הגנה, ולעו"סית שמטפלת בה, גם אם אין ילדים בתמונה וזה לא נידון בבית משפט לנוער, עדיין יכולה להבין שהמצב הוא כל כך חריף וחירומי שכדאי שגם להם יהיה את כלי הזה. אני לא רואה סיבה שלא, שזה 4 – עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער או המטפל במי שנזקק להגנה.

כרגע אנחנו לא יכולים לתקן כמובן את החוק.

כן, אבל זה הערות לעתיד. זה יכול לבוא בתיקון שלכם או בתיקון שלנו, אבל אני חושבת שזה נכון שאתם תעשו את התיקון הזה.

בחוק למניעת אלימות במשפחה כשיש מצבים כאלה, כן יש אפשרות גם לעובד סוציאלי לפי חוק לפנות, וגם לחוקר משטרה אם אני זוכרת נכון.

תובע משטרתי. לא כתוב שעובד סוציאלי יכול לפנות.

את צודקת, יושבת-הראש.

באלימות במשפחה.

כאן אני כן אציין שבמרבית התיקים יש הרבה סכסוכי שכנים. לא תמיד האפיון של ההליכים האלה הוא נכון לכאן. במקרים כאלה של פגיעות יהיה אפשרות גם לפנות לפי החוק המקביל.

אם זה לא במסגרת משפחה, העניין.

עו"ד מאירה בסוק מנעמת. בצו הגנה שזה צו שהיא מגישה בעצמה, אין לה עזרה. עובד סוציאלי לא יכול להגיש מטעמה.

הוא רשאי לפנות.

יש פה איזה התנגשות בין צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת. זה לא אותו דבר אבל יש פה איזה בעייתיות.

זה לא אותו עולם תוכן.

אנחנו יכולים לעשות בדיקה אם הדבר נדרש. לא עלה בפנינו צורך כזה.

בבית משפט למשפחה מגישים צו הגנה.

תודה.

"ערעור" - כמשמעותו בתקנות סדרי הדין האזרחי;

"תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

הגשת
הבקשה 2. (א) בקשה לפי תקנות אלה תוגש לבית המשפט בכתב, בצירוף הנימוקים לה והמסמכים התומכים בבקשה, וכן תצהיר לשם אימות העובדות שביסודן. הבקשה תהיה ערוכה לפי טופס 1 שבתוספת, והתצהיר יהיה ערוך לפי טופס 2 שבתוספת.

(ב) הבקשה תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי מקום המגורים של המבקש או הנפגע.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי בית המשפט לדון בבקשה, אם ראה לנכון לעשות כן, אף אם מקום המגורים של המבקש לא נמצא באזור השיפוט.

למעשה יש לנו פה שתי תוספות. אני מציעה שכבר נסתכל על התוספות עכשיו. בעמוד הרביעי יש את התוספת הראשונה שקובעת את הבקשה, זה הטופס הראשון. היום כבר טופס כזה דומה נמצא באתר ומאפשר להגיש את הבקשה באופן הזה?

נכון.

הוא די דומה לטופס של אלמ"ב.

שזה דומה לטופס של אלימות במשפחה, חשוב לציין. הוא צריך לסמן מה הוא מבקש במסגרת הצו, והוא מצרף תצהיר שמנמק את הנימוקים, והוא גם נותן כל מיני פילוחים שיעזרו לבית המשפט לקראת שהוא דן בבקשה, אם זה על רקע ביצוע עבירת מין, אם זה צריך להיות במעמד צו אחד, האם יש הליך נוסף שמתנהל הזה, אם הם בני משפחה ומה הקרבה, ואם יש סכסוכים נוספים שהיו בין הצדדים. גם אם המשיב הוא קטין צריך לציין את זה. בנוסף יש את התצהיר בהמשך שגם הפנינו אליו עכשיו בתקנה 2, שפה הוא צריך לאמת את כל הפרטים בתצהיר, את כל הפרטים שהופיעו בבקשה, כולל אם יש ממצאים רפואיים, תלונות, נסיבות הבקשה, אם הוגש צו קודם. את כל הפרטים האלה בתצהיר. חשוב להגיד שבדרך כלל בהליכים אזרחיים, מה שהיום זה סדרי הדין לא מוגש תצהיר לבקשה, ובעצם ההגשה של התצהיר כרגע מסייעת לבית המשפט, נכון?

בהליך אזרחי נדרש תצהיר.

לא בשלב של ההגשה.

בגלל שמדובר פה על בקשה ולא תביעה, בהליך אזרחי תביעה לא צריכה בשלב ראשון להיות מלווה בתצהיר. זה מגיע הרבה פעמים בשלב יותר מאוחר, בשלב של עדות, וגם אם יש איזה בקשת ביניים כזאת שמבקשים, אז יש צורך להגיש תצהיר. במשפחה לעומת זאת כן צריך להגיש תצהיר כבר בשלב המקדמי של הגשת התביעה לתובענה, וכאן חשבנו גם בגלל שהדיון צריך להיות מהיר וזריז, אז עדיף שיהיה בפני בית המשפט את כל המידע הרלוונטי ואת התצהיר, על בסיסו הוא גם יוכל להחליט האם יש עילה לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד.

גם תצהיר מרגיע את האירוע, כי כשבן אדם חותם על תצהיר זה עולם אחר מאשר לספר סיפור.

ויהיה אפשר לבחון על בסיס התצהיר האם באמת יש הצדקה לצו שהוא אפילו במעמד צד אחד, או לקבוע דיון במעמד שני הצדדים ואז לחקור על התצהיר.

חנית אברהם בכר מהנהלת בתי המשפט. התצהיר מאפשר את הדיון במעמד צד אחד עוד באותו ערב כשמוגשת הבקשה. בית המשפט בהתאם לתצהיר חוקר כמה שאלות את המבקש, ויכול לתת עוד באותו יום את הצו במעמד צו אחד. אם אין תצהיר אז באמת קשה לקבל את ההחלטה.

זה מייעל את התהליך. בסדר גמור.

עוד הערה. הסמכות המקומית צריכה להיות במקום שבו נמצא מקום המגורים של המבקש או הנפגע, אבל התקנות מתייחסות למצב שזה מוגש במקום אחר, לא בסמכות המקומית שנקבעה ואז כן נותנים אפשרות לבית המשפט לדון ולהכריע. יכולות להיות נסיבות שבכל זאת בית המשפט ייתן צו על אף שזה לא לפי הסמכות המקומית שקבענו.

נכון, וגם זה נכתב בדברי ההסבר לתקנות. סעיף 10 לחוק קובע שבית המשפט לא ימנע מלדון בבקשה ולהחליט בה אם יש טענה של חוסר סמכות מקומית, לכן אנחנו כן סברנו למען הסדר הטוב, שכן יש מקום שהבקשה תוגש באזור שיפוט של מקום מגורים, אבל ככל שהדבר לא אפשרי והוא מגיש את זה במקום אחר, הוא בכל זאת יוכל לדון. זה דומה טיפה למודל שנמצא בסדרי דין של אלימות במשפחה.

בסדר גמור.

אני אקרא את תקנת משנה (ד).

(ד) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת בבית משפט שמקום המגורים של המבקש או הנפגע לא נמצא באזור שיפוטו, רשאי בית המשפט להורות על העברת העניין לבית המשפט שבאזור שיפוטו נמצא מקום המגורים של המבקש או הנפגע, אלא אם כן ראה שלא להורות כן מטעמים שיירשמו; הורה בית המשפט על העברת העניין – כל בקשה שלפי תקנות אלה יש להגיש לבית המשפט שנתן את צו מניעת הטרדה מאיימת, תוגש לבית המשפט שהועבר אליו העניין.

כלומר ברירת המחדל היא שמבחינתכם הוא כן יעביר, אלא אם כן יש נסיבות מיוחדות, נכון?

כן.

נעבור הלאה.

הודעה למשיב 3. (א) הוגשה בקשה ונקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים או ניתן צו במעמד צד אחד לפי סעיף 7(א) לחוק, יורה בית המשפט למזכירות בית המשפט ולגורם אחר להמציא למשיב הודעה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת בצירוף הבקשה ונספחיה, וכן עם העתק הצו, אם ניתן במעמד צד אחד.

(ב) המשיב רשאי להגיש תגובה לבקשה בצירוף תצהיר, עד למועד הדיון.

סעיף 7 מאפשר להוציא צו במעמד צד אחד אם יש מצב של סכנה.

אני צריכה שתבהירו לי. הצו מוצא לפני הדיון? כי כשניתן הצו מתקיים דיון. מה הכוונה עד למועד הדיון?

מוגשת הבקשה. יש דיון במעמד צד אחד.

נכון, הדיון מתקיים, אז כאשר נאמר עד למועד הדיון, על איזה דיון?

ואז נקבע דיון עד שבעה ימים ממועד הבקשה.

עד שבעה ימים במעמד שני הצדדים.

בדרך כלל זה נקבע יום למוחרת, כבר יש דיון במעמד שני הצדדים. בגלל הדחיפות הבקשה המזכירות מעבירה את זה. אנחנו לא רוצים להשתמש בדואר רשום, אבל באמצעות דואר 24/7 או באמצעות גורם אחר. לפעמים משתמשים אפילו באמצעות המשטרה או גורם אחר שימציא מסירה אישית, מיידית, מהירה כי הדיון הוא יכול להיות יום למוחרת.

אוקיי.

בואו נסתכל על טופס 3 שזה הטופס שאותו אדם מקבל ובעצם מודיעים לו שהגישו נגדו בקשה לצו מניעת הטרדה מאיימת, ומסמנים אם רק הוגשה בקשה או שאם כבר ניתן צו או שהוגשה בקשה להאריך תוקף של צו, עוד מעט ניגע בזה, ואז מודיעים לו על מועד הדיון ושהוא רשאי גם להגיש את התשובה, ואם הוא לא יופיע אז בית המשפט יהיה רשאי לדון גם בהיעדרו.

אנחנו נעבור לתקנה 4, התייצבות לדיון.

התייצבות
לדיון 4. (א) נקבע דיון, יתייצבו הצדדים עצמם במועד שנקבע לדיון.

(ב) לא התייצב המבקש, רשאי בית המשפט למחוק את הבקשה או לדחות את הדיון למועד אחר.

(ג) לא התייצב המשיב, רשאי בית המשפט ליתן צו כאמור בסעיף 7(א) לחוק או לתת החלטה אחרת בעניין.

למעשה זה הדיון במעמד שני הצדדים, ואתם אומרים שיכול להיות מצב גם שהמבקש עצמו לא מתייצב ואז יש אפשרות או לדחות את המועד או למחוק את הבקשה, גם אם הוצא צו במעמד צו אחד וגם אם לא, נכון? זה לא משנה.

כן, אני חושבת שזה אמור להפנות ל-7(ג) - - -

אם לא התייצב המשיב?

כן. רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים - - -

אבל למה? יכול להיות שעוד לא הוצא הצו במעמד צד אחד ורק נקבע דיון למעמד שני הצדדים, אז הוא יכול או לתת צו או לא. זה לדעתי כל 7.

כן, אפשר להפנות ל-7 בלי (א).

שזה אם המשיב לא מתייצב.

כן.

וגם אז אם ניתן הצו, ממציאים לו את הטופס.

4(ג) אומר – "לא התייצב המשיב, רשאי בית המשפט ליתן צו כאמור בסעיף 7(א) לחוק או לתת החלטה אחרת בעניין.

7(א) – בית המשפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע או כשמהמשיב - - -

שזה זה. זה הסיפה.

(ב) ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי - - -. זה רק (א). (ב) לא רלוונטי.

אחרי שכבר נקבע דיון לא מסמנים עוד דיון במעמד שני הצדדים.

כן, זה לא רלוונטי 7(ב).

התכוונתי ל-(ג).

(ג) נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), שזה שני הצדדים, רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניסו - - - . כן, זה (א) ו-(ג).

זה תלוי אם הוצא צו לפני.

בסדר. התיקון הוא רק להוסיף גם את (ג).

יש לי שאלה. אם המבקש ביקש את הצו, הביא תצהיר אבל הוא לא בא אחר כך לדיון - - -

סעיף 4 מדבר על זה.

אנחנו לא מוחקים את זה.

או למחוק או לדחות. זה שיקול דעת של השופט.

אם הוא מביא תצהיר, למה שימחק?

מה זאת אומרת? צריך להתייצב בבית משפט, אבל בית המשפט סוברני להחליט.

הוא לא בא כי הוא מפחד.

אז דוחים את הדיון. הרי אפשר להגיש בקשה שיש טעמים מיוחדים, שזה ייעשה רק בדיון במעמד צד אחד.

ההוראה הזאת היא משלימה לסעיף 7. לפעמים בחקיקה ראשית קובעים סדרי דין כי רוצים שזה יעוגן ולא ישונה. בסעיף 7(ה) כתוב – בית משפט לא ידחה בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת, אלא לאחר שניתן למבקש או בא כוחו הזדמנות להשמיע את טענותיו בעל פה, אלא אם כן ראה שמתקיימות נסיבות חריגות ומהטעמים שיירשמו.

לא ענית לי על שאלתי. אם יש מישהי שמפחדת להתייצב או מישהו מפחד להתייצב?

אז בית המשפט לא ידחה את הבקשה שלה.

את זה הבנתי. השאלה היא האם יש סעיף ספציפי שמדבר על דיון במעמד צד אחד?

שרק המשיב מתייצב?

או המשיב או - - - , אבל שהדיון לא יהיה ביחד.

זה מורכב. יש פה הגבלות משמעויות על אדם, ולכן המבקש כן צריך להיות נוכח ככלל. המודל פה בחוק בשילוב התקנות כן אמור לתת מענה.

אני אגיד משהו כללי. תיראו, גם במשפט רגיל אפילו בעבירות קשות ביותר, נשים מעידות. אני אומר במקרה של נשים. פה רוב המקרים זה לא סיפורים של אלימות במשפחה, זה אירועים אחרים לגמרי, לכן אנחנו לא באותו עולם. תמיד שופט, מטעמים מיוחדים שיירשמו יכול לעשות מעשה אחר, אבל זה לא נכון להחריג את זה. פה אנשים יתנו תצהירים ולא יבואו.

רחל אומרת ש-7(ה) נותן בכל זאת איזה מעטפת. אם ראה שיש נסיבות חריגות.

אני אוסיף ואומר שבתי המשפט מורגלים בדיונים מהסוג הזה, ובקושי שיש לאנשים באמת מפחד, מחשש מהצד השני, ולכן כשיש בבקשות מיוחדות ובאים ואומרים, אני חושש, אני מבקש, אני מבקש הפרדה - - -

יש שיקול דעת.

כל עוד מציפים את זה בפני בתי המשפט, אז אפשר לאפשר ליווי מאבטח של משמר בתי המשפט. אפשר לאפשר הפרדה כמובן בשיקול דעת בית המשפט. יש סעיף שהדגשנו כאן, סעיף כללי של שיקול הדעת של בית המשפט כדי שיוכל לעזור לבית המשפט לקבל החלטה להגן על המבקש בדיון מהרגע שהוא נכנס לבית המשפט ועד - - -

אבל חשוב שהמבקש יבקש את זה. אי אפשר לתת תצהיר וללכת.

ברור מאליו. בסדר גמור.

תקנה 5 זו בדיוק התקנה הזאת שמאפשרת לבית המשפט את הגמישות, את הדיון בבקשה.

הדיון בבקשה 5. בית המשפט יקבע את סדר הבאת הראיות וטענות הצדדים, ויברר את המחלוקת בין הצדדים בדרך שנראית לו הטובה ביותר לעשיית משפט צדק ובאופן שנדרש בנסיבות העניין.

כמו שאמרת, זה לא קיים בכל סדרי דין, סעיף כזה, ופה חשבתם לנכון שצריך לאפשר את הגמישות הזאת.

כן, כי בעצם כמו שחברתי ציינה מקודם, הדיונים האלה, בית המשפט לפעמים נדרש לזה באותו יום או יום אחרי. אנחנו נתייחס לזה בהמשך, אבל רוב הצדדים פה הם לא מיוצגים. לפעמים זה גם סכסוכי שכנים, סכסוכים בין חמולות, משפחות. צריך לפעמים שבית המשפט קצת ייצא מהדרך הרגילה בדרך שנראית לו הטובה ביותר לנהל את ההליך.

אוקיי.



הודעה על
צו מניעת
הטרדה
מאיימת 6. ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת שכולל איסור לשאת או להחזיק נשק, תימסר הודעה לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק, ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.

5(ב)(2) מדבר על מסירה של בית המשפט על הודעה על מתן צו לפקיד רישוי, למשטרת ישראל, לצבא הגנה לישראל אם המחויב בצו הוא עם כוחות המילואים או שיש לו נשק מטעם הצבא, או לרשות ביטחון אחרת, ויש את הטופס, זה טופס 4 שזה הטופס שמודיעים על צו, ושם גם אפשר למסור בהמשך, ספציפית המשטרה אל פקיד הרישוי ולהגיד מה בדיוק נאסר במסגרת הצו, שאחד מהדברים זה האיסור על המשיב לשאת או להחזיק נשק, ולהורות על המשטרה על תפיסת הנשק לאלתר, שהתפיסה היא לא בהכרח. יכול להיות שעדיין יורו על איסור לשאת נשק, ולבית המשפט יש סמכות להורות על תפיסת הנשק לאלתר.

מה עם חברות אבטחה?

בחוק יש התייחסות לרשות ביטחון נוספת, ויש גם אפשרות לתת למשל בעל רישיון מיוחד או מפעל ראוי.

למה לא לרשום את זה?

ב-4 אפשר להוסיף את כל הפירוט הזה. יש הפניה לרשות ביטחון.

אם זה כל כך מפורט, אז תוסיפו גם את כל - - -

אתה רוצה שזה יהיה גם בחוק ולא רק בטופס?

לא. להיפך, בטופס לא מופיע.

אפשר להוסיף את זה, רק צריך לזכור שלא בכל מצב צריך לשלוח לכל הגורמים האלה. המשטרה צריכה לקבל תמיד, פקיד רישוי לכלי ירייה צריך לקבל תמיד, ואז אם זה רלוונטי לשב"ס, זה רלוונטי למשמר הכנסת, רלוונטי למפעל ראוי. אפשר להוסיף את זה כרובריקות לסימון.

אני חושב שבסוף יש גורמים נוספים במדינת ישראל שלא רשומים פה, אז אם לא רשום היה כלום, בסדר, אבל אם כבר רושמים אז צריך לרשום את כולם. אני אומר על הטופסולוגיה.

החברה הפרטית לא מחויבת לאסוף לו את הנשק. הנשק הזה הוא ברישיון של פקיד רישוי, לא?

בואו נראה על פרקטיקה. מוציאים צו. בסוף את כל הדרך שזה עושה בין פקיד הרישוי במשרד לביטחון הפנים עד שזה יגיע לחברת האבטחה בטבריה, זה צריך להיות משהו יותר מהיר, אני חושב, כי הרי זה שביקש את הצו הוא כותב ממה הוא דואג, אז הוא יכול לתת נקודתית על הסיפור. לא צריך לעשות דוקטורט על זה. לחשוב אם לא כדאי להוסיף עוד - - -

אני רוצה להוסיף, כי היה לנו פה דיון שלם בכל מה שקשור להודעה של בית המשפט. אם את זוכרת, עו"ד חנית, אז דיברנו ואת השתתפת בדיון. זה היה במסגרת צו הגנה. יוצאת אישה אחרי שהיא ביקשה, ואז שולחים הודעה למי שפוגע או מטריד או מסוכן שהוא צריך להחזיר את הנשק.

אפשר?

כן.

לימור, ראש חטיבת רישוי כלי ירייה. היום התהליך כבר שנה וחצי שונה. הוא לא מקבל הודעה. קודם כל המשטרה תופסת את הנשק, ורק לאחר שהנשק נתפס הוא מקבל הודעה על ביטול הרישיון.

אז אני אספר לך, לימור, שאני לא חושבת שאנחנו שנה וחצי בתפקיד. הדיון היה בערך לפני שנה. לפני שנה עוד הייתם שולחם SMS.

פברואר 2023 המערכת אופיינה כך שלא נשלחת הודעה.

אז היום אין יותר הודעה.

אין יותר הודעות.

אוקיי. מעלה פה פרוצדורליות ואנחנו רוצים להבין. בסוף המציאות היא מה שמשנה. אנחנו צריכים להתחבר ליום-יום. יש חברת אבטחה, אומר סגלוביץ', הודעתם למי שהודעתם מכלל הגורמים האלה, או לחברת האבטחה. עד שלוקחים ממנו, כמה זמן זה לוקח? מה התיחום? אין תיחום בזמן בסיפור הזה. אנחנו רוצים לדעת שזה קורה באותו יום, כי אם ראה לנכון השופט ובית המשפט שצריך לקחת ממנו את הנשק, אז זה אומר שהסכנה היא מיידית.

אני מדבר על הטופס. בטופס רשום X גורמים שצריך להודיע להם. אם המשטרה עושה את כל העבודה, אז צריך רק משטרת ישראל. תודיעו למשטרת ישראל שתתפוס. אחר כך ישברו את הראש. משטרה או צבא לצורך העניין, אבל יש פה פירוט יותר רחב. אני בסך הכול העליתי את העניין של הטופסולוגיה, שבסוף לא יתפספסו בגלל הטפסים.

אנחנו הערנו שיש פה עוד שלוש רשויות רישוי עצמאיות שלא מופיעות שם. שירות בתי הסוהר, כנסת ישראל לא מופיעה. רשות רישוי עצמאית. הוא לא מקבל את הנשק באמצעותי.

חבר הכנסת סגלוביץ', בסעיף 4 אפשר לפרט יותר אם זה יהיה רלוונטי.

מעבר לחברות אבטחה יש מפעלים ראויים, ישובים ראויים ומשרדי ממשלה שלכולם יש בעל רישיון מיוחד שיכול לתת הרשאה.

בוא נלך על הפרקטיקה. בסוף שופט נתן צו. זה לא כל יום קורה, אבל הוא כבר נותן. אני התחלתי מהטופס, לא מהאידאולוגיה. בטופס הדבר הזה צריך להגיע למישהו, והמישהו הזה צריך לדעת שהוא צריך לעשות מעשה. השאלה אם זה מגיע לכל הכתובות הנכונות? זאת השאלה היחידה שאני שואל. אם כן, סבבה.

אנחנו לא שולחים לחברת האבטחה. אנחנו שולחים למשטרת ישראל, לפקיד הרישוי.

תסבירו לנו איך זה קורה בפועל. אותי מעניין בפועל.

הצו נשלח למשטרת ישראל, לאגף הרישוי ולגופים - - -

אבל לדוגמה לכנסת, לא נשלח.

בטח שנשלח.

למי?

יש רשות ביטחון שעימה נמנה המחויב בצו. החוק מגדיר מה זה רשות ביטחון.

רשות ביטחון – משטרת ישראל, הרשות להגנת עדים, משמר הכנסת, צבא הגנה לישראל, שב"כ ושירות בתי הסוהר, זאת אומרת שאם יש אחד מהגופים האלה, מועבר אליהם, אבל לחברות האבטחה, לגופים הפרטיים, חברות פרטיות אנחנו לא שולחים.

ברור לי. אני נכנס רגע לתפר הזה.

אז מה הפרוצדורה? לא שלחתם לחברת אבטחה.

מכאן המשטרה, אגף הרישוי, הם אלה שנכנסים.

אגף הרישוי שלחו להם היום. נראה לך שמחר בבוקר הם באים לקחת או היום? לא. אני רוצה לדעת מה קורה בפרקטיקה? בא בית המשפט ואומר, אני עכשיו מבקש לאסוף את הנשק, לקחת מהבן אדם.

מנצלים את ההזדמנות לפני שיהיה דיון בביקורת המדינה, למה לא. זה הכול. ראינו את הטופס, הסתכלתי. אם נגיד שהכול בסדר וזה זורם, סבבה, אבל אני לא משוכנע.

אנחנו יודעים שזה לא לגמרי זורם, בגלל זה אנחנו שואלים.

אגף כלי ירייה קיבל נניח את הצו הזה, ונגיד זה מישהו שהוא במפעל ראוי. קצת על הפרקטיקה של האירוע הזה כפי שאת יודעת.

במערכת הממוחשבת ישר נעשית לו הגבלה של צו בית משפט ומודיעים לבעל הרישיון המיוחד באותו מפעל, שהוא זה שאחראי גם מבחינת החוק.

את מדברת על מפעל. זה כולל חברת אבטחה. כמה זמן זה לוקח לכם? בסוף אנחנו רוצים חיבור למציאות. הכול טוב בתקנות. אנחנו כבר למודי ניסיון איזה פער יש בין חוקים, תקנות לבין מה שקורה במציאות, והמטרה שלכם ושלנו זה לדאוג שזה דופק בצורה היעילה ביותר כמו שהבאתם את התקנות. מה קורה בפועל?

להגיד לך כמה זמן בפועל מהרגע שאנחנו מודיעים לו ועד הרגע שהוא תופס? זה צריך להיות מיידית.

זה צריך להיות מיידית. אני לא שאלתי מה צריך. מה קורה?

אני מאמינה שמהרגע שאנחנו שולחים, אני יכולה לבדוק סטטיסטית, 24 שעות הנשק נתפס.

כל המערכות היום זה עובר דרך מחשב, נכון?

נכון.

מספר המקרים שיש צווים כאלה הוא לא עצום.

כן, מאירה.

אנחנו עשינו דיונים רבים בנושא של צו הגנה. זה שום דבר. הלא אנחנו דיברנו על זה שזה מגיע בפקס מהנהלת בית המשפט למשטרה. מידע אישי, אישה נרצחה, כי עד שזה הגיע מבית המשפט למשטרה - - -

בנות, נא להשיב לנעמת. האמינו לי, הן אלה שפוגשות את הנשים.

כן, רן, בבקשה.

אני רוצה להצטרף למה שמאירה אומרת. אני חושב שחסר פה עוד נקודה. חסר בטופס הזה ובכלל הודעה על קבלת המסמך, זאת אומרת אישור על קבלת המסמך על ידי הגוף שמקבל. כמו שאתם אומרים, אתם שלחתם אותו. אנחנו לא יודעים אם הוא התקבל. אנחנו לא יודעים תוך כמה זמן הוא התקבל. אני חושב שצריך שיהיה שם סעיף שאומר שתוך פרק זמן של 12 שעות או 20 שעות האישור של המסמך התקבל.

בגלל שזה לא תחום בזמן. לא סתם אמרתי.

חנית, כמה מתוך ה-8,000 בקשות, כרוך בתוכן תפיסת נשק?

אני אגיד מה התקבל אצלנו. לקחנו את הנתונים של 2023–2024. בשנת 2023 התקבלו 6,801 צווים באגף, מתוכם רק 55 צווים היו לאנשים שיש להם נשק בפועל.

מצויין, אז אנחנו יודעים לבדוק את זה. את יכולה לבדוק תוך כמה זמן תפסו את הנשק?

אני אצא רגע החוצה ואני אבדוק. אני רק רוצה להסביר על התהליך. אנחנו מקבלים את הצווים האלה באמצעות Fax2Mail. ככה הם מתקבלים באגף.

של גורם ספציפי שמקבל?

מהנהלת בתי המשפט זה מגיע אלינו.

שזה ספציפית פונקציות שמתעסקות רק בזה?

רק בזה.

יופי.

יש לזה שני היבטים. אנחנו בודקים אם יש לו רישיון נשק במערכת. אנחנו מודיעים למשטרה גם כן במקביל לתפוס את הנשק, ומגבילים אותו אצלנו במערכת כצו בית משפט. יש מקרים בהם אין לו נשק, אז אנחנו מקימים אותו כרשומה ומגבילים אותו שלא יוכל להגיש גם בקשות. זה שתי הפעולות כדי לוודא - - -

הווה ועתיד.

מה קורה אם הבן אדם שמקבל את ההודעה נמצא בחופש, הלך לקחת את הילד שלו החולה מבית הספר, לא ראה את ה-Fax2Mail שהגיע?

זה ברור. אתם באופן מיידי מתקשרים למשטרה? יש את הפונקציות הרלוונטיות שעוסקות רק בזה?

כן, אבל את זה אני מציעה שהמשטרה תבוא ותסביר איך היא תופסת ותוך כמה זמן היא תופסת, כי זה אחריות של המשטרה לתפוס את הנשק. משטרת ישראל, זה האחריות שלה לתפוס נשק.

יש לנו מישהו בזום ממשטרת ישראל?

שיגעתי אתכם בגלל הטופס.

לא, אתה נגעת בנקודה שהיא חשובה. זה הכי חשוב.

מאחר והמספרים הם לא מספרים גדולים, השאלה אם אי אפשר לייצר מנגנון של פיקוח ובקרה על אותם 55 במקרה הזה? זה משהו שהוא אפשרי. אני לא אגיד לכם מה לעשות, אבל לחשוב שאולי זה חלק מהפתרון.

אני אעיר משהו בשוליים. אנחנו רוצים ממשק מקוון.

זה עלה גם בישיבה הקודמת. כולם רוצים אבל איפה הממשק? בינתיים, עם כל הכבוד, החיים לא מחכים לממשקים מקוונים. אתם צריכים לעבוד על זה. הבנתי שאתם כבר הייתם לקראת סיום.

זה עדיין בתהליכי עבודה.

רבותיי, אז נאמר לי שזה ממש לקראת סגירה, הדבר הזה.

מה שאני בדקתי, זה עדיין נמצא בתהליכי עבודה. יש כל הזמן עוד דברים, עוד ממשקים. סדרי העבודה שנכנסים בעקבות חקיקה שחשובה גם, לכן יש דברים שאי אפשר לעשות אותם במקביל.

בסדר, אבל אתם צריכים יעדים.

זה נמצא בעבודה.

בואו נשמע רגע את נציג המשטרה, אבל תדעו לכם שזה תשובות שהן לא משביעות רצון מהסיבה הפשוטה שזה הרבה זמן שאנחנו שומעים את התשובות האלה, ואתם צריכים להתחיל להתכנס ליעדים.

רפ"ק גל ספן, בבקשה.

גל ספן, ראש חוליית ביטולי נשק. אנחנו למעשה יושבים על מערכת שמסונכרנת עם המשרד לביטחון לאומי. בית המשפט הוא לא שולח למשטרה כמו שהעירה הנציגה של נעמת. הוא שולח את זה למשרד לביטחון לאומי שמקבל צו לתפיסת הנשק, כי לא כל בקשה לתפיסת נשק היא נענית. רק מה שהוחלט על ידי צו שופט שאכן הוא מורה על תפיסת הנשק, זה מגיע אליי לתוך מערכת ממוחשבת. לאחר שראיתי את הצו עצמו, רואה העתק של הצו ששופט חתם, אני מורה על ביטול הנשק ולמעשה זה באופן מיידי. מרגע שהצו עצמו נשלח אליי זה הפער שצריך לפעול. מבחינת המשטרה הנציג המשטרתי מבצע את זה באופן מיידי.

אוקיי. קיבלת במייל שזה מייל פעיל כל הזמן 24 שעות.

זה לא מייל, זה מערכת הרבה יותר מסודרת ממייל. זה מערכת שאנחנו מקבלים - - - ועובדים יחד איתה. זה מערכת שיודעת לדבר את השפה. זה מערכת ממוחשבת ממוקדת נושא של נשק.

יופי. ברגע שאתה מקבל את זה מאגף הרישוי, אתה במקום מטפל בזה? כמה זמן לוקח?

צריך לבדוק את הפער בין מה שהמשרד לביטחון לאומי שולח אותו אליי. בגלל שאני מקבל אותו, זה הדבר הראשון שאני עושה במערכת.

הפער של לפני זה תן לנו, אנחנו נבדוק. אני שואלת ברגע שקיבלת.

ברגע שקיבלתי אני למעשה מבטל אותו באופן מיידי.

זה ביטול ממוחשב, אבל התפיסה?

נשלח חזרה למשרד לביטחון לאומי דיווח על ביטול הרישיון, ומפה נשלח במקביל לנציג של השוטרים שנמצא בתחנה המקומית.

תוך כמה זמן זה נשלח מהרגע שקיבלת את הצו מאגף הרישוי?

אפשר להעיר משהו בבקשה?

כן.

אנחנו לא מחכים לביטול הזה, במקרה הזה לביטול משטרה. יש צו בית משפט ובאותו רגע מתבטל הרישיון אצלנו. הוא מוגבל לסמכות פקיד רישוי.

בסדר, זה לעשות בדיקה כפולה. אני שואלת שאלה פשוטה. אני צריכה תשובה פשוטה. היא שלחה ב-14:00 את הצו של בית המשפט. מתי אתה מגיע לבן אדם?

באופן מידיי הנציגים עצמם שמפוזרים בתחנות. זה לא אצלי במשרד. זה כל תחנות המשטרה שקיימות. הם יוצרים קשר מיידי והם מבקשים את הנשק עצמו.

אני מנסה להבין איך זה עובד. אני בחורה פשוטה, אני אוהבת לשמוע פשוט. העובדים שלך מרימים ממש טלפונים או שולחים במחשב?

לא. אני עושה פה הפרדה בין שטח למטה. מבחינת מטה זה מה שאמרה קודם לימור. היא גם מבטלת. זה מגיע אליי, גם אני מבטל. שתי פעולות על אותו דבר, ויש נציג שטח שהוא זה שאמור לקחת את הנשק. הוא בשטח מבצע את זה באופן מיידי.

ממי הוא מקבל את ההוראה, נציג השטח?

מערכת ממוחשבת שאנחנו גם עובדים איתה. למעשה הוא רואה שקופץ לו התרעה על צו של שופט. הוא מתקשר לאותו אדם שמחזיק ברישיון ומבקש ממנו להביא את הנשק.

זה בעלי פונקציות ספציפיים על הדבר הזה?

אמת.

ואז הם מתקשרים לבן אדם שיביא?

כן.

ואם הוא בדרך לרצוח? אומר, תמות נפשי עם פלישתים, תיקח לי את הנשק. זה עבודה שלי.

את שואלת שאלות של מצבי קיצון. זה בסדר, אני אענה עליהן גם מניסיוני כקצין חקירות. חלק מהמידע שלמעשה אותו בן אדם מבקש לקחת את רישיון הנשק, לא כל האירועים מגיעים למשטרה. יכול להיות שבן אדם יחליט לא להתלונן אבל לבטל את רישיון הנשק. יש לו עניין עם בן אדם X. המידע יהיה רק בידי השופט. אני לא אדע את זה.

סליחה, אני חייבת להתערב. קודם כל הנהלת בתי המשפט שולחת את הצווים גם אליי וגם אל משטרת ישראל במקביל. כולנו מקבלים בסיור. הוא מענה אזרחי, אחראי על תכלול המסוכנות הפלילית של מבקש רישיון לנשיאת כלי ירייה או מחזיק - - -

ועדיין הם בחרו לחכות לכם.

לא. משטרת ישראל אחראית לקבל את זה מהנהלת בתי המשפט ולבצע אכיפה של הצו. אני אחראית לבטל את רישיון הנשק.

אני לא שאלתי על האחריות שלך. אני רוצה להבין מה קורה איתו.

זה הפרקטיקה.

אבל הפרקטיקה, אני לא שואלת עליך. אני כרגע שואלת אותו.

רק שלא יהיה בלבול.

אבל את כרגע מפריעה להבין מה קורה בשטח.

בבקשה, תסביר. אתם אומרים לו להביא את הנשק?

אני אגיד עוד פעם. את שאלת שאלה ספציפית על אירוע קיצון. את אמרת מה קורה עם חשש שהוא הולך לרצוח אותה, אז עניתי לך שככל שבן אדם ביקש ללא ידיעת המשטרה מבית המשפט להתערב ולהחליט בנושא של תפיסת נשק, ואין תלונה או דוח פעולה, אני לא אדע על זה.

חזקה עליך להבין, איך שאני תופסת את זה, אם בית המשפט מוציא צו לתפוס את הנשק, לקחת ממנו. החזקה היא שהוא מסוכן.

סליחה, את שאלת שאלה יותר ספציפית. אני לא יודע מבחינת ההחלטה מה היה שם, כי לא הייתי בדיון. יש לי אולי את הפרוטוקול. אני לא יכול לעיין בכל המסוכנות. זה מה שיש ואיתו אני מתמודד.

זה לא רלוונטי. אני מבינה מה הכלל. יכול להיות שזה לא הם. אנחנו נצטרך להבין איך מתקנים את זה. הנחת היסוד היא, בכלל לא רלוונטי מה היה במהות הדיון. ברגע שניתנה הוראה מבית המשפט שהנשק הזה לא יכול להיות ברשותו, הנחת היסוד היא שהוא מסוכן בו ברגע.

זה עניתי לך גם בהתחלה. אנחנו פועלים באופן מיידי לתפיסת הרישיון.

אבל אתה מתקשר אליו.

רן, אנחנו מבינים שכרגע מתקשרים. זה הפרוצדורה, שמתקשרים שהוא יחזיר.

זה נורא ואיום.

נכון. מאירה מספרת שהיה אחד שרצח בצורה כזאת.

והמשטרה אומרת, זה בסדר.

רן, לא להפריע יותר. תודה רבה.

אני רק רוצה לשאול עוד שאלה, ברשותך. כמה היה לכם בשנה הזאת?

אין לי נתונים כאלה כי לא התבקשתי להביא, אבל אני יכול להגיד לפי ההערכות שלי, נתונים שאני מתעסק ביום-יום, זה יחסית זניח, זאת אומרת אין לי הרבה כאלה.

עשרות בשנה?

אני אסביר. רוב הדברים, אנחנו ממיינים את המסוכנות בעצמנו, זאת אומרת הוא לא צריך להגיע לבית משפט מעצם דוח פעולה שראינו אירוע חריג או תיק פלילי. כל - - - מגיעים אלינו או מידע מודיעיני. אנחנו בוחנים את המסוכנות ללא קשר, לכן זה נמצא במספרים אחרים. חלק מהם זה כמו שאמרתי לך, זה אנשים שהחליטו לא לפנות למשטרה, להגיע לבית משפט ולבקש למעשה סעד של תפיסת נשק.

כן, יואב.

הכול דברים נכונים, פשוט זה מישורים אחרים. בסך הכול אנחנו מדברים על תקנות שרוצים להתקין אותן לגבי הטרדה מאיימת. אני שם רגע בצד את מה שקורה באלימות במשפחה או שיש תיקים פליליים או כל מיני דברים אחרים, או שהולכים ומבקשים צו הגנה בהליכים אחרים. זה על הטרדה מאיימת. אני חושב שפה בואו נעשה לעצמנו איזה מקרה מבחן, זו הזדמנות. יש 55 כאלה, 2023–2024. תגידו לוועדה כמה זמן לקח מרגע שהיה הצו. אם יש את הנתון הזה כולנו נירגע ונמשיך הלאה. הבעיות האחרות הן עדיין בתוקף.

אתה תירגע. לא בטוח שאנחנו נירגע.

תיראו, צריכים להיות פה גם אמיתיים עם עצמנו. צו הגנה זה סיפור אחד.

אבל זה אותו דבר.

לא, זה לא אותו דבר.

למה? זה אותו הליך.

כולם פה יודעים הכול, הבנתי. עכשיו אני אגיד מה אני יודע. אני יודע שכרגע אנחנו יודעים שיש לנו תקנות של הטרדה מאיימת שאנחנו צריכים להתקין אותן. הנתונים שאומרת לימור, שיש 55 כאלה. במקום לדבר באוויר נקבל את הנתונים, כמה זמן לקח מהרגע שהגיע הצו עד הרגע שנתפס הנשק. זה לא מאות, זה 55 על פני שנה שלמה.

יואב, קח בחשבון שזה 55 מתוך 8,000 - - -

שבהם השופט קיבל החלטה.

אם אנחנו נלך על פי חוק צו הגנה, מניעת אלימות במשפחה - - -

אבל אנחנו באירוע אחר, בדיון אחר על תהליכים אחרים. בואו נדבר בעגבניות ונטפל בעגבניות. אנחנו נוהגים פה לעשות סלט ולהסיק מסקנות.

לא, אל תדאג, אני לא עושה סלט.

אני אומר לנעמת שלא יכעסו עליי. לא עושים סלט. זה לא פותר בעיות כשאומרים שהבעיה היא כזאת. חברים, אני קצת מכיר גם את העולם הזה. גם נמצא פה בדיונים. זה אירוע אחר.

אתה תצטרך לסמוך עליי שאנחנו לא נעשה סלט.

תני לי תשובה ל-55.

אני אומר שהמידע הזה, ככל שהמשטרה תפסה את הנשק ודיווחה לי במערכת "שירת הסירנה", אני אדע להגיד אם הנשק נתפס, ואני גם אדע להגיד תוך כמה זמן, אני מקווה, אבל אם המשטרה לא תפסה עדיין את הנשק, לא יהיה לי מידע. אני יכולה לתת לכם מידע מתוך ה-55.

הם מעדכנים במיידי ברגע שתופסים?

הם אמורים לעדכן.

עכשיו אמרת שתגידי לנו כמה זמן לקח עד התפיסה.

תיראי, מה שיצאתי החוצה לבדוק זה מה קורה בארגונים כמו חברות שמירה ואבטחה, וזה בדיוק מה שאמרתי. אנחנו מעבירים מיידית לבעל הרישיון המיוחד. אנחנו מבקשים ממנו תוך 24 שעות להחזיר את הנשק לחדר הנשק של החברה. ככל שהוא לא עושה את זה, הוא מקבל טלפון מפקיד רישוי, מה קרה.

שאלתי בכללי, לא רק על חברות אבטחה.

יש לנו את הארגונים ששם כשבעל רישיון מיוחד נותן, זה התהליך.

אני צריכה לדעת כמה זמן לוקח לך מרגע שעדכנתם את המשטרה. את יכולה לבדוק לי? זה בסך הכול 55. ריבונו של עולם, אנשים צריכים לשרוק את המידע. אם לא שורקים את המידע זה אומר שאין שליטה.

אנחנו אלה ששולחים את צו התפיסה למשטרה. אני יכולה לבדוק, אבל זה דוח שאנחנו נעשה אותו כשנחזור למשרד, ואנחנו נדע כמה מתוך ה-55 נתפסו.

מי עוסק בזה? את יכולה להרים טלפון למי שעוסק ואז להגיד, כמה זמן אתה שלחת למשטרה? תוך כמה זמן מחזירים לך? 55 תיקים, בטוח אותה בעל פונקציה או האנשים שעוסקים בזה אמורים לדעת. הם יכולים להגיד, חריג שזה קורה תוך שלושה ימים, בדרך כלל קורה תוך 24 שעות, בדרך כלל קורה תוך שעות.

אני אסביר. קודם כל את הצווים אנחנו מקבלים במקום אחר, אבל זה נשלח לשישה מחוזות שלנו לפי מקום המגורים של האדם.

אין לכם מעקב?

יש לנו מעקב על הכול אבל ככל שלא נתפס הנשק על ידי המשטרה, אני לא אוכל לתת נתון, לכן תנו לנו להכין את הדוח.

תכיני את הדוח אבל תנסי להשיג לי גם תשובה.

אנחנו נשיג. מה שיש לנו נתונים אנחנו נעביר.

אנחנו נעשה דיון רק על התהליך הזה של תפיסת נשק מרגע שיצא הצו.

ב-2009 הייתה ועדת ביקורת המדינה שדנה בזה, שאין קשר ממשקי בין בתי המשפט - - -

דיברנו על זה. אנחנו נעשה רק על זה דיון.

זה הפלונטר. עד היום שליחת הפקס היא מה שעוצרת את הכול, כי אם זה היה מקוון בין - - -

אומר השוטר שזה מקוון. תודה. אנחנו מתקדמים. אנחנו נעשה על זה דיון שלם בפני עצמו.

גבירתי, רק אם יורשה לי להגיד משפט בעקבות דבריו של גל. אני לא כל כך ירדתי לסוף דעתו. בכל מקרה אין משהו שנשאר אצל השופט.

בית המשפט, הבנו, אתם משגרים את ההודעה. הבעיה מה שקורה אחרי שמשגרים את ההודעה.

איך אתם משגרים אותה, זאת השאלה.

סליחה, מאירה.

מאירה, אנחנו בדיון על התקנות. אני נתפסתי על הטופס ומאז עושים על זה סיפור שלם.

אבל זה חשוב.

אני יודע שזה חשוב אבל בואו נתקדם.

הלאה, אנחנו מתקדמים.

היינו בתקנה 6 וכל זה עלה בעקבות הנושא הזה של איך מעדכנים בטופס על האיסור לשאת או להחזיק נשק שניתן במסגרת הצו.

אני עוברת לתקנה 7.

בקשה להארכת
הצו והדיון
בה 7. (א) נתן בית המשפט צו מניעת הטרדה מאיימת לתקופה קצרה מהתקופה המרבית הכוללת הקבועה בסעיף 6 לחוק, רשאי המבקש להגיש לבית המשפט שנתן את הצו בקשה להארכת תוקפו (להלן – בקשת הארכה) ערוכה לפי טופס 5 שבתוספת, ויצורף לה תצהיר מטעם המבקש או מאת יודע הפרטים הקשורים לבקשת ההארכה, ערוך לפי טופס 2.

(ב) הוגשה בקשה עד שבעה ימים לפני מועד פקיעת צו מניעת הטרדה מאיימת, ידון בית המשפט בבקשת ההארכה ויחליט בה לפני מועד פקיעתו של הצו.

(ג) בית המשפט יורה להמציא למשיב הודעה ערוכה לפי טופס 3 שבתוספת.

כעיקרון לפי החוק הצו יכול להינתן לתקופה של עד שישה חודשים ויש אפשרות גם להאריך אותו עד שנה, ומנימוקים מיוחדים שיירשמו אפילו עד שנתיים, שזה התוקף המקסימלי של צו הטרדה מאיימת. בתקנה הזאת אנחנו מדברים על איך יוגשו הבקשות האלה להארכה, שזה בעצם כמו בקשה. זה צריך להיות עם התצהיר. יש את טופס 5 שזה הטופס השונה לעניין בקשת הארכה, שהוא לא זהה לטופס לבקשה למתן צו הטרדה מאיימת למרות שהוא די דומה לו, נכון? הוא גם כולל את הנימוק.

אני שואלת מה ההבדל בין הטופס להארכה לבין הטופס הראשון שזה הטופס החדש, שיש בו פחות פרטים?

הוא יותר קצר אבל המבקש צריך להראות עוד פעם שיש עילה למתן הצו. החשיבות בסעיף הזה, שאם זה מוגש מאוחר מידי, זה ייחשב כמו בקשה חדשה לגמרי. הרעיון הוא כן לעזור גם לצדדים וגם לבית משפט להגיע לדיון הזה עוד לפני שהצו פוקע, שיהיה איזה המשכיות.

אוקיי, בסדר.

נעבור לתקנה 8.




בקשה לביטול
איסור החזקה או
שימוש בנשק 8. בקשת הממונה לפי סעיף 5(ב)(3) לחוק, לבטל את איסור החזקה או שימוש בנשק של המחויב בצו, תוגש לבית המשפט שנתן את הצו, ערוכה לפי טופס 6 שבתוספת.

סעיף 5(ב)(3) מאפשר לאדם שנושא את הנשק או למי שממונה עליו להגיש בקשה לבטל את האיסור, אז מגישים את זה לפי טופס 6 שבתוספת.

מה כתוב שם?

נסתכל על טופס 6 – זה הפרטים של המבקש, והוא צריך פשוט להגיד שהוא מבקש לבטל את זה בתוספת תצהיר, אני מבינה, נכון?

כן.

למה שממונה יבקש? איזה מצבים יש, תסבירו לי, שממונה - - - ?

יכול להיות מצבים שהוא צריך את זה לעבודה, הוא מוכן לקבל על עצמו הגבלות. יכול להיות שזה משהו שפוגע בו יתר על המידה. זה כמובן רק אחרי שבית המשפט יראה את הבקשה וידון בה.

החוק מאפשר את זה ממילא.

כתוב למעלה בטופס רק בית דין למשפחה.

כן, ראינו את זה. בהדפסה זה יוצא אבל ברובריקות זה כן - - -

תקנה 9. ערעור (א) המועד להגשת ערעור או ערעור שכנגד על החלטת בית המשפט בבקשה לפי חוק זה הוא 30 ימים מיום שהומצאה.

(ב) הורה בית המשפט שלערעור על הגשת תשובה בכתב לערעור, התשובה תוגש בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצאה ההחלטה או מועד אחר שיורה בית המשפט.

(ג) פרק י"ז לתקנות סדר הדין האזרחי בעניין ערעור יחול בשינויים המחויבים.

למעשה פה אמרנו שיש טיפה שינוי מהמצב הקיים לגבי הליכים שהתנהלו בבתי המשפט האזרחיים, שאנחנו - - - את התקופה.

למה להשאיר את הסעיף הזה?

אחידות.

בגלל שזה סעד דחוף ומהיר, אז גם הערעור צריך להיות בפרק זמן קצר.

זה קיצור מ-60 ל-30?

כן. בתקנות סדר דין אזרחי הערעור הוא עד 60 ימים, לכן כאן ממילא מי שזה דחוף לו, מגיש את הערעור בפרק זמן מאוד קצר ולהגיע לערכאה למעלה בפרק זמן קצר.

זה כמו באלימות במשפחה.

הכוונה היא רק לזמני הערעור בסעיף הזה?

כן.

אז למה לא לכתוב את זה וזהו?

כתוב.

למה להפנות לשם? אם ההבדל הוא רק בערעור - - -

אה, לגבי פרק י"ז כולו שחל.

כן.

שם יש התייחסות לעדים דרך קביעת מועדי דיון.

הבנתי, לא רק ערעור. בסדר.

זה המעטפת.

אוקיי.

סמכות בית
המשפט 10. לבית המשפט יהיו הסמכויות הנתונות לו בעניינים שבסדר דין בכל עניין שאינו מוסדר בתקנות אלה; אולם רשאי בית המשפט שלא להשתמש בסמכות מסמכויות אלה אם נראה לו הדבר מועיל יותר להכרעה צודקת ומהירה.

זו הגמישות.

הגמישות, וגם מן סעיף שיורי כזה שמאפשר לו להשתמש בכל הסמכויות שנתונות לו. זה מקובל בהליכים כאלה, נכון? אוקיי.

תחילה
והוראת מעבר 11. (א) תחילתן של תקנות אלה 60 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה) והן יחולו על הליך שנפתח ביום התחילה או לאחריו.

(ב) על הליכים שנפתחו ערב יום התחילה יחולו תקנות 4 עד 8 לתקנות אלה, וכן תקנה 9 למעט אם ההחלטה שעליה מבקשים לערער ניתנה לפני יום התחילה.

תקנות 4 עד 8, אני רק אגיד, זה התייצבות לדיון בבקשה להארכת הצו והודעה על איסור החזקה או שימוש בנשק, כשהרעיון הוא שאם עוד לא התקיים הדיון, בגלל שהתקנות פה כן מקלות על הצדדים בהקשר הזה, אז שבית המשפט כן יוכל לעשות שימוש בתקנות העדכניות.

אז זה 60 יום מהרגע שאנחנו מצביעים על זה?

מיום הפרסום.

אחרי שהוועדה תאשר, נביא את זה - - -

אני רק אסיים להקריא את התקנה האחרונה.

סייג לתחולה 12. תקנות אלה לא יחולו לעניין צו מניעת הטרדה מאיימת לפי סעיף 3א לחוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960.

בחוק הנוער יש אפשרות להוציא צו הגנה או צו הטרדה מאיימת לפי החוקים האלה, אבל שם יחולו סדרי דין של חוק הנוער.

כן. אני אגיד שבמסגרת הליך נזקקות לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), אפשר להגיש כל מיני בקשות להגנת קטין, והצו מניעת הטרדה מאיימת זה גם סוג של צו להגנת קטין, ובגלל שההליך הוא כן מורכב ורגיש, לא חשבנו להוסיף עוד מורכבות של סדרי דין נוספים. גם בסוף שם כן יש גמישות שמאפשרת לבית המשפט לנוער לנקוט בכל אחת ההגנות של קטין בסדרי הדין של בית משפט לנוער.

בסדר גמור.

אפשר שאלה או בקשה?

אחרי שנצביע, אלא אם כן זה ספציפית לסעיף.

זה ספציפי לתקנות שנוגעות להסברה שלהן, למי שבסוף צריך להשתמש בזה. יש שני סוגים מבקשים, נפגע ומי שמטעמו. המטעמו שהם אנשי ציבור כאלה ואחרים, לדעתי צריכים לקבל איזשהו דף הסבר שאומר, יש שינוים בתקנות, יש שינויים בהסדרים, ובצורה פשוטה אלה התיקונים שאנחנו עשינו.

תודה.

אני יכולה רק להגיד שביקשנו את פרק הזמן הזה גם לצורך היערכות לתיקון של כל דפי ההסבר שלנו באתר, לשינוי של הטפסים. במסגרת זאת יהיה הסבר.

בנות, אתן רוצות לומר משהו לפני ההצבעה?

מי בעד התקנות?

הצבעה

אושר

בעד, פה אחד. עבר.

תודה רבה על העבודה שלכם ומקווים שזה באמת ייעל את העניינים וגם יציל חיים.


הישיבה ננעלה בשעה 12:07.