ישיבת ועדה של הכנסת ה-25 מתאריך 01/08/2024

הצעת תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד -2024

פרוטוקול

 
פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת החוקה, חוק ומשפט
01/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 410
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, כ"ו בתמוז התשפ"ד (01 באוגוסט 2024), שעה 13:30
סדר היום
הצעת תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד -2024
נכחו
חברי הוועדה: שמחה רוטמן – היו"ר
מוזמנים
שקד כסלו - עו"ד הלשכה המשפטית, משרד האוצר

נעם טור-פז - מנהל הרכש, חשכ"ל, משרד האוצר

שני בן אבגי - ממונה משפטית לרכש ותאגידים, משרד הביטחון

רונה קוטלר בן ארויה - מנהלת תחום בכיר כחול-לבן, משרד הכלכלה והתעשייה

מורן הרשקוביץ - לשכה משפטית, משרד הכלכלה והתעשייה

אליהו חי מזרחי - עוזר משפטי, משרד הכלכלה והתעשייה

נעמה רוט - עו"ד, משרד המשפטים

איתן מנדל - מנהל חטיבת תעשיות ביטחוניות, התאחדות התעשיינים

ליאור כוכבי - מנהל קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים, התאחדות התעשיינים

מיטל פרי - עו"ד, מנהלת בכירה קשרי ממשל, התאחדות התעשיינים

ג'ונס בלכר - מנכ"ל "ישראלייזר"

דורון לבוק - מנכ"ל חברת "טופ קאר שריון"

יהונתן שגב - מנכ"ל פורום ישראל עצמאית

מיכל הניק - פורום ישראל עצמאית

היידי מוזס - פורום ישראל עצמאית

שי גליק - מנכ"ל בצלמו
משתתפים באמצעים מקוונים
שני בן אבגי - ממונה משפטית לרכש ותאגידים, משרד הביטחון

דורית בלובשטיין - מנכ״ל "בלובשטיין עבודות מתכת"

נטלי בר-יוחאי - סמנכל"ת כספים, מוזמנים נוספים
ייעוץ משפטי
נעמה מנחמי
רכז תחום פרלמנטרי
אלירן כהן
סטודנטית
ליאור כהן
רישום פרלמנטרי
חפציבה צנעני


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




הצעת תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (הוראת שעה - חרבות ברזל), התשפ"ד -2024
היו"ר שמחה רוטמן
אנחנו בעניין תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024 – הצעת תקנות מטעם הממשלה. מי מציג?
שקד כסלו
אני שקד כסלו מהלשכה המשפטית במשרד האוצר. משרד הביטחון מצטרף אלינו בזום.
היו"ר שמחה רוטמן
משרד הביטחון אף פעם לא מגיע, אני יודע. אני חייב לומר למשרד הביטחון שבזום: אני מאשר לכם את התקנות האלה רק כי הן חשובות מאוד, אחרת לא הייתי מאשר לכם בחיים כי אתם לא באים אלי כשאני מזמין אתכם. בבקשה.
שקד כסלו
בשל הנסיבות הביטחוניות, מוצע לעשות תיקון בהוראת שעה למשך שנתיים.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, אני אוהב את משרד האוצר, ובמיוחד את השר, את שר האוצר.
שקד כסלו
משרד האוצר שמח לשמוע.

בעצם לקבוע תיקון בהוראת שעה למשך שנתיים, כך שטובין שמיוצרים באזור קו עימות, כפי שמוגדר בתקנות, שכבר היום מקבלים עדיפות – היצרנים יידרשו לעמוד בתנאים מעט מרודדים בשל הנסיבות הביטחוניות כדי לקבל את אותה עדיפות שכבר ניתנת להם היום. בעצם, מוצע לערוך שני תיקונים קונקרטיים: לשנות את ההגדרה של "טובין שמיוצרים באזור קו עימות" כך שלא יידרשו מחצית מהעובדים באותו מקום ייצור להתגורר במגורי קבע באזור קו העימות אלא רק 30%, בשל ההבנה שהרבה מהם התפנו או שהמפעל עצמו נדרש היה להעתיק את מיקומו לאזור אחר ולכן גם השתנו העובדים שלו; המפעל עצמו לא יהיה חייב להיות ממוקם באזור קו עימות, אלא שוב מאותן נסיבות שאילצו אותם לעבור.
היו"ר שמחה רוטמן
חלופה אחת היא שהכול מיוצר בקו עימות ויש רק את שאלת העובדים, ואז הוא אומר: בסדר, חלק מהעובדים שלי נעלמו, מפונים, במילואים וכו', ואני צריך השלמות. אז, אל תתקטנן איתי.
נעמה מנחמי
הם גם הודיעו שהם ב-capacity יותר גבוה. הם עושים השלמות נוספות כדי לייצר- - - הביטחוניות.
היו"ר שמחה רוטמן
הדבר השני הוא טובין מתוצרת הארץ שמתקיימים בהם שני אלה: קודם כול, שהוא יוצר באזור קו העימות עד יום כ"ב בתשרי וזז זמנית; ו-30% מתגוררים דרך קבע, כלומר שיחולו עליהם אותם תנאים.

אני חייב לומר שפה, בהקשר הזה, סעיף (ב) קצת משונה לי. נניח, לצורך העניין, שאני תמיד מייצר בקריית שמונה, ועכשיו, בגלל האירוע, העברתי את כל הייצור ובמקום בקריית שמונה אני בקריית ארבע. אבל, גם גייסתי עובדים מקומיים. בתקופה הזאת אני מחכה, כי אני לא יכול להביא את העובדים שלי בהסעות מקריית שמונה, וגם אם אני לא רוצה – הם בעצמם לא בקריית שמונה. כלומר, אם, נניח, כולם היו בקריית שמונה, הייתי מביא איזו הובלה קבועה ומביא את כולם, אבל אני צריך להביא אותם מעשרה יישובים שונים בארץ. אז, אני לא יכול לעשות את זה, וגייסתי עובדים מקומיים. למה גם וגם? אם הייתי זכאי קודם, למה אתם מטילים עלי גם את המגבלה של העובדים באזורי קו עימות?
שקד כסלו
למה בכלל נדרשים 30% מהעובדים שיתגוררו במגורי קבע באזור קו עימות?
היו"ר שמחה רוטמן
לחלופה השנייה. את החלופה הראשונה אני מבין.
שקד כסלו
אני חושבת שצריך לתת למשרד הביטחון להתייחס, כיוון שזה תיקון - - -
היו"ר שמחה רוטמן
עכשיו יש לי מניע – פתאום לתת למשרד הביטחון להתייחס. אני לא רגיל להתמודד עם הסיטואציה שפתאום משרד הביטחון מגיע לפה. אמנם בזום אבל - - -
שקד כסלו
אשלים את התמונה ואומר שזה תיקון שקודם לבקשת משרד הכלכלה ומשרד הביטחון. התנאים המהותיים נקבעו, קודם כול, על ידיהם, ולכן נכון שהם יתייחסו לדברים.
היו"ר שמחה רוטמן
משרד הכלכלה פה? בגלל שאתם פה, תקבלו קודם, וגם כי אתם לא משרד הביטחון... אתם רוצים להתייחס לשאלה למה גם וגם?
רונה קוטלר בן ארויה
האמת שלא ביקשנו גם וגם.
היו"ר שמחה רוטמן
אתם ביקשתם או-או? אז, זו דרישה של משרד הביטחון. כבר ידעתי שיש לי בעיה. משרד הביטחון בזום.
שני בן אבגי
אני שני בן אבגי מהלשכה המשפטית במשרד הביטחון. כעיקרון, התקנה מאפשרת גם אפשרות של פינוי של מפעל שפונה פיזית מאזור קו עימות וגם אפשרות של מפעל שנותר בקו העימות אבל רוצה כרגע לרדת מ-50% ל-30% לפחות מהעובדים שלו. ה-30% זו הצעה משותפת שסוכמה יחד עם משרד הכלכלה והתאחדות התעשיינים, כשבבדיקה שנעשתה על ידם נאמר לנו שלרדת ל-30% זה מספיק טוב, ולכן לא דיברנו בכלל על אחוז נמוך יותר.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, לא דיברתי על אחוז נמוך יותר. אני מדבר על התרחיש. יש לי מפעל שממשיך לפעול בקריית שמונה, שזו חלופה אחת. הוא עבד, קיבל את ההטבה, את ההקלה, וברחו לו כל העובדים מסיבות עגומות מאוד. הוא מגייס עכשיו עובדים שלא גרים בקו עימות. הוא מביא אותם כדי שיסייעו לו מדרך פה או מדרך שם. למה אני בא ודורש ממנו ובכלל שיינתן לו אחוז עובדים? מבחינתי, אם הוא היום ממשיך לייצר בקו עימות, עצם קיומו שם, בקו עימות, גם אם תמהיל העובדים שלו השתנה, לכאורה זה מצדיק שהוא יקבל את ההקלה. כך בעיניי, אם אני חושב על זה בלי לדעת על מה מדובר. מי שממשיך להחזיק מפעל עכשיו באזור קו עימות, אני מוחא לו כפיים ואומר: אפשר לעשות פה איזושהי תקנה המשכית, אבל את יודעת מה? אפילו לא. אם בן אדם עכשיו, כדי לחזק את קו העימות, מעביר מפעל לקו העימות ואומר "אני עכשיו ראיתי שכולם בורחים מקריית שמונה ואני רוצה דווקא עכשיו לחזק את קריית שמונה ואני מעביר את המפעל שלי לקריית שמונה, ואני אייצר בקריית שמונה" – אני אומר: וואלה, כל הכבוד לך. הוא לא ימצא עובדים מהאזור כי אין עובדים באזור. כולם מפונים. אז, למה להטיל את זה עליו?

ויש גם את התרחיש השני. הוא ייצר בקו העימות עד ה-7 באוקטובר, וב-7 באוקטובר הוא נאלץ להעביר את המפעל למקום אחר מסיבותיו שלו. אני אומר לו: בסדר, אם אתה מצהיר שתחזור – תהיה זכאי. אם אתה לא מצהיר שתחזור אבל אתה בכל זאת מעסיק אנשים שמגורי הקבע שלהם הם בקריית שמונה כדי שבכל זאת תהיה להם פרנסה למרות שהם מפונים – זה אינטרס חשוב. למה אני צריך שיהיה גם וגם?
שני בן אבגי
במקור, מה שעומד מאחורי התקנה הזאת הוא גם הרעיון לחזק את היישובים שנמצאים בקו העימות וגם, בעצם, לאפשר לעובדים מקו העימות לעבוד במפעל. לכן, במקור יש שני תנאים: אתם רוצים להוריד את כמות העובדים ל-30% – אתם צריכים לחשוב האם תהיה לזה השפעה על העובדים שהיום עובדים שם. האם זה, חס וחלילה, יעודד פיטורין והבאה של עובדים אחרים וימנע העסקת עובדים שנמצאים בקו העימות? זה עניין של שיקול דעת שלכם. אנחנו לא נכנסנו לזה, וגם לא התבקשנו להסיר את התנאי הזה.
היו"ר שמחה רוטמן
הבנתי. נראה לי שבאמת הכי טוב לשמוע את התעשיינים. מי נמצא איתנו? יש מי שהוא בזום? יש מי שהוא כאן פיזית? נתחיל במי שנמצא כאן.
ג'ונס בלכר
צוהריים טובים, כבוד הוועדה וכבוד היושב-ראש. אני ג'ונס בלכר, מנכ"ל של "ישראלייזר" בקיבוץ רעים. זה מפעל ותיק ומוכר בתעשייה, והוא בן 40 שנה ויש בו כ-100 עובדים, שמספק למשרד הביטחון ולתעשיות הביטחוניות. אנחנו עדיין בקו העימות, נשארנו. חזרנו לעבודה כבר שבוע אחרי תחת אש כדי לחלץ פריטים למשרד הביטחון ברציפות של עבודה.

האתגר של משאבי אנוש באזור שלנו תמיד היה מאתגר. גם ה-50% היה מאתגר. יש קושי למצוא, לגייס, לשמר ולמקצע עובדים. אחרי ה-7 באוקטובר זה נהיה עוד יותר מסובך. כידוע, הרבה נאלצו לעזוב – גם עובדי כפיים וגם עובדי מנהלה. אני בטוח שהקושי שלנו מול תעשיינים באזורים אחרים בארץ מובנה, זאת אומרת יש לנו כבר פער, וההטבה הזאת במכרזים נדרשת. דה-פקטו הפסדנו מכרז אחד ל"רקם", למיגונים ולמרכבים לנמ"ר, וזו דוגמה ממש מהתקופה האחרונה. מבחינתנו, השינוי הזה הכרחי כדי לשמור על רציפות, על עבודה ועל פרנסה של העובדים.
היו"ר שמחה רוטמן
היום, כמה אחוזים מהעובדים שלך?
ג'ונס בלכר
היום, אנחנו נמצאים מעל ה-30%, אבל מתחת ל-50%. זה תמיד העזיבה הבאה. זה תמיד דינמי. להעביר את הסף של 30% יקל עלינו גם להיות תחרותיים וגם לספק באיכות ובזמן ולהימנע משיקולים של לגייס או לא. אם בא אליי עובד מנתיבות, לצורך העניין, שלא מוגדרת קו עימות – מה, אני עכשיו אגיד לו "לא, אל תבוא" גם אם הוא מקצועי? בסוף, היצע העובדים באזור שלנו קיים. כמובן שיש לנו עדיפות לגייס בעוטף, וגם מבחינה עסקית נטו יותר כלכלי וכדאי להעסיק עובדים קרובים כמובן. זה אתגר, מעבר לאתגר המובנה הרגיל.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי. תודה.
דורון לבוק
שמי דורון לבוק, ואני מנכ"ל חברת - - -
אבירן יחזקאל
דבר למיקרופון. לא שומעים אותך כל כך גם בהקלטה.
דורון לבוק
אני מנכ"ל חברת "טופ קאר שריון" שנמצאת בשדרות. חברתנו עוסקת בפיתוח וייצור אמצעי מיגון נגד ירי לרכבים. אנחנו עובדים, כמובן, עם מערכת הביטחון. בין היתר, יש לנו גם פיתוח של מוצר חדש שנותן מענה לרכבים קלים נגד ירי, בעיקר לתושבי יו"ש.
היו"ר שמחה רוטמן
אגב, אם יש לכם מוצר ייחודי, התקנות לא רלוונטיות לכם כי הן לא נותנות לכם העדפה. אתם פשוט היחידים.
דורון לבוק
זה מוצר אחד, אבל בשאר המוצרים אנחנו נפגענו בדיוק כתוצאה מתנאי הסף של צורך במעל 50% עובדים מאזורי קו עימות כי לא עמדנו בזה במכרז ונפגענו מזה. עכשיו, בתקופה הזאת, אנחנו בעיקר בתקופה מאוד מאתגרת שפוגעת במפעלים שנמצאים באזור קו עימות בגיוס עובדים, בעיקר למפעל כמו שלנו שכרגע הצורך הולך וגובר והגיוס של עובדים מקומיים, למרות שיש להם יתרון מאוד משמעותי עבורנו – גם פחות שחיקה וגם בעלויות של תעבורה ושינוע – אנחנו נאלצים לגייס עובדים, על מנת לשרוד, גם מאזורים מרוחקים. אנחנו מקווים שכרגע זה ישתנה ושנוכל באמת להתמודד – גם לתרום לכלכלה וגם לביטחון במדינה.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי. מי עוד פה? נטלי נמצאת בזום.
נטלי בר-יוחאי
הקדמה קצרה – קוראים לי נטלי בר-יוחאי, ואני סמנכ"לית הכספים של חברת "ספקטרוניקס", ויחד אתי נמצאת מאיה שהיא סמנכ"לית משאבי אנוש ובטיחות גם של החברה. אנחנו פה כדי לייצג את החברה, ובכלל – את כל החברות פה באזור. אתן קצת הקדמה על החברה. זו חברה חיונית. אנחנו חברה שמתעסקת בשיווק, פיתוח וייצור של גלאי אש, להבה וגז. הלקוחות כמובן הם לקוחות ביטחוניים. יש לנו את צה"ל, שהוא כמובן אחד הלקוחות הגדולים שלנו, יחד עם תעשיות צבאיות בארצות-הברית, בספרד, באירופה וכו', וזאת יחד עם שוק אזרחי מאוד מאוד ענף וגדול. אני חושבת שאני לא צריכה יותר מדי להרחיב על כל האתגרים שעמדו בפנינו החל מה-7 באוקטובר ובכלל, כחלק מחברה בפריפריה, בשדרות. אבל, אין ספק שמשאבי האנוש, ובכלל החברה, ב-7 באוקטובר חוו מהלומה מאוד מאוד קשה. אני חייבת לומר שאנחנו הרגשנו את זה: מצד אחד – ביקושים מאוד מאוד גבוהים בעיקר מהתעשיות הביטחוניות שלנו, מצה"ל, ומצד שני – חלק מאוד עיקרי מהחברה הוא עובדי האזור פה משדרות ומהקיבוצים והמושבים באזור. למעשה, כ-70% מהאוכלוסייה שלנו הייתה מפונה; היה ביקוש מאוד גבוה כשיש כוח אדם מאוד נמוך גרם לנו באמת לאתגר מאוד מאוד לספק את הביקושים וגם לעמוד בחובות העסקיות שלנו.

הפתרון שבאמת מוצע פה, פתרון של הנמכת דרישת הסף, יכול מאוד לעזור לנו בתקופה מאוד קשה, כשאנחנו באמת מנסים כמה שיותר להרים את הראש שלנו מעל המים. מצד אחד, באופן האישי שלנו כחברה, חזרה להיקף פעילות מלא, כלומר גם לתמוך בביקושים מאוד גבוהים שיש לנו וגם היכולת שלנו לגייס עובדים. כמובן שזה גם ברמת הציונות שלנו, ולא סתם החברה הזאת כבר החל מ-1973, אחרי יום כיפורים, ממוקמת בשדרות. האידיאולוגיה שלנו היא לגייס כמה שיותר עובדים ולתמוך בכלכלה האזורית פה, בשדרות, ובקיבוצים ובמושבים. אבל, אין ספק שהגדלת המרחק הגיאוגרפי ל-10–15 ק"מ מכאן – לגייס עובדי ייצור, ואנחנו מדברים בעיקר על עובדי ייצור, שאנחנו יכולים כן לתמוך במערך הסעות שלנו – היא משהו שיכול להרחיב לנו את כוח האדם. זה יכול לתמוך בביקושים המאוד גבוהים שיש לנו. כמובן שאסור לנו לשכוח את הנימוק השני שלנו שהוא באמת תרומה לכלכלה האזורית פה. זה סיוע מאוד משמעותי לעיר המוכה, וכמובן לפתח אותה ולעזור לה בהתחדשות שלה ובכלל בהמשך.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה.

דורית, גם בזום.
דורית בלובשטיין
המפעל שלנו עדיין נמצא בקריית שמונה. אני ממפעל "בלובשטיין עבודות מתכת", שמייצר מערכות מכניות למשרד הביטחון במספר פרויקטים. כבר משהו כמו 25–30 שנה אנחנו ספקים של משרד הביטחון. אנחנו גם מתמודדים עם אותן הבעיות, אבל אנחנו נמצאים במקום כזה שאני יכולה לומר שאני יכולה להשיג עובדים ממקומות קרובים. שמרתי על מצבת כוח האדם שלי, ולמזלנו יש כאלה שנמצאים ועדיין גרים בקריית שמונה ולא עוזבים את קריית שמונה ומוכנים לבוא. אז, זה מה שאנחנו עושים. זה מבורך שהורדתם.
היו"ר שמחה רוטמן
מה מבחינת מספר העובדים? מה את עושה עם כל העובדים שעזבו כרגע את קריית שמונה, שעזבו את האזור, בגלל הפינוי?
דורית בלובשטיין
יש כאלה שלא רוצים לחזור כרגע. הם יחזרו למפעל, אבל כרגע הם חוששים. אנחנו הוצאנו אותם כרגע לחל"ת. אנחנו מימנו להם את המשכורות עד חודש מרץ, אבל מחודש מרץ לא יכולנו יותר מכיוון שרשות המיסים לא משלמת לפי הנוסחאות שלה עצמה. רשות המיסים משלמת מקדמות שהן מאוד קטנות, אז לא הצלחתי לשלם להם יותר משכורות.
היו"ר שמחה רוטמן
אני חייב לומר שאם אין התנגדות ממשלה, הייתי רוצה לייצר את המנגנון שזה באמת או זה או זה ולא גם וגם. בואו ונדבר קודם כול על החלק השני דווקא: אם הטובין יוצר באזור קו העימות עד יום כ"ב בתשרי התשפ"ד ועקב הנסיבות הביטחוניות הועבר ייצורם באופן זמני, ובלבד שהמציע הצהיר כי מקום הייצורצפוי לשוב לאזור קו עימות – אז לא הייתי קובע לו את סעיף (ב), זאת אומרת הייתי מוריד לו את סעיף (ב) ולא אומר שהוא גם חייב לעמוד בסעיף (ב), כי בעצם זו תקנה המשכית, זה מי שהיה זכאי, ועכשיו יכולות להיות הרבה מאוד סיבות ויכול להיות שאם עכשיו נעשה 30% אתם תחזרו אליי בעוד שבוע-שבועיים ותגידו לי "יש לי עוד מפעל ששכחתי והוא צריך 20% או 10%". אני חושב שמאחר שזו תקנה שמעצם טיבה היא תקנה המשכית, לא צריך לתת את הכללים. אני גם לא חושש מסיטואציה שמפעל שאמר שכרגע הוא העביר והצהיר שהוא צפוי לחזור – שהוא יפטר עובדים או יוציא עובדים. בסופו של דבר, הם כרגע בסיטואציה הזאת, כלומר אני לא רוצה לשים עליו עוד את המשקולת הזאת. אני לא רואה בזה סיבה הגיונית. זו תקנה המשכית.

לגבי התקנה הראשונה, זה באמת לכאורה יכול להיות גם לחדשים. "טובין מתוצרת הארץ המיוצרים באזור קו העימות, בידי מציע...". – יורד ל-30%. כן, בזה פחות מפריע לי להשאיר את הגם וגם. אם מישהו יחליט עכשיו שהוא מעביר מפעל לקריית שמונה או לשדרות – אני רוצה לעודד אותו לעשות את זה, אבל אני לא חושב שה-30% יהיו המגבלה עבורו. נראה לי שהוא יעמוד בזה. אני חושב, אני לא מספיק מכיר, אבל אני רואה פה אנשים מהתעשייה שמהנהנים, אז אני רוצה לקוות שאני קולע נכון למציאות.
שקד כסלו
אני אגיד שבמקביל אנחנו עושים בחינה מול גורמי המקצוע אצלנו. אני יכולה להציע שאתחיל לקרוא את התקנות, ואני מניחה שבהמשך, תוך שתיים-שלוש דקות, תהיה להם התייחסות מקצועית.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי.
איתן מנדל
אני איתן מנדל, מנהל את חטיבת התעשיות הביטחוניות בהתאחדות התעשיינים. קודם כול, תודה על הדיון החשוב הזה גם לך, וכמובן – לנציגי הממשלה, הביטחון והכלכלה שעשינו יחד תהליך ארוך על מנת לקדם את התקנות האלה.

ברשותך, אני רוצה קצת להתייחס לדברים שנאמרו. בסופו של דבר, מפעל תעשייתי הוא מפעל שקודם כול נשען על העובדים שלו, ואלה עובדים מקצועיים. לכן, גם אם אלה שניים, שלושה או חמישה מפעלים – "נירלט", כדוגמה, שהופגז ונדרש לדלג לאחור, למעשה, זה מפעל שעדיין יידרש לעובדים המקוריים שלו, ידאג לעשות ולקחת אותם ממקום א' למקום ב' ויעשה את הכול כדי להחזיר אותם חזרה לקיבוץ ניר עוז. אנחנו כמובן רואים את הפרסומות בטלוויזיה של מנכ"ל המפעל שמבטיח את זה לכולנו. זה בהקשר הזה.

לגבי דרישת הסף של 30%, כן, אני מסכים בסך-הכול עם הגישה שלך שמה שחשוב פה זה מיקום המפעל עצמו באזור קו עימות. יחד עם זאת, אנחנו גם מבינים עם המציאות. דיברנו עם משרדי ממשלה, והם ביקשו להגדיר רף מינימלי. נתבקשתי לעשות סקר עם לא מעט מפעלים, ועשיתי עם סביב 30 מפעלים, וכולם כאחד אמרו לי שלמעשה 30% זה רף תחתון שהם מסוגלים לעמוד בו. אם נראה אחרת, אנחנו כמובן נשמח לעזרת הוועדה. אבל כרגע - - -
היו"ר שמחה רוטמן
כרגע אתה אומר שאין צורך.
איתן מנדל
כרגע, מה שאנחנו רואים מהדרישות בשטח הוא שלמפעלים מאוד מאוד חשוב לשמור על העובדים הקיימים.
היו"ר שמחה רוטמן
זה ברור שחשוב לשמור על העובדים, אבל, לפעמים, מה-לעשות, העובדים לא מסוגלים; בוודאי במקומות שהיו אזור מוכה אסון ב-7 באוקטובר הרבה מאוד מהאנשים, גם אם הם מעוניינים, פשוט לא מסוגלים. שלא לדבר על זה שאנשים נרצחו. אני מדבר אפילו על אנשים שהם במעגל שני ובמעגל שלישי.
איתן מנדל
אותם מעסיקים שאתה מארח פה בזום ובאופן פרונטלי – אתן לך דוגמאות. בקריית שמונה 23,000 תושבים פונו לתל-אביב ולירושלים. איך אנחנו, כמעסיקים, בכלל יכולים לגשת לעובדים האלה? לכן, נדרשנו לשכור דירות ומלונות באזור חצור, ראש פינה, כרמיאל וטבריה עם מערך הסעות, כדי להחזיר אותם למפעל.

על זה אני רוצה להוסיף עוד נקודה. אנחנו מדברים פה רק על תעשיות ביטחוניות. המכרזים רלוונטיים רק לתעשיות ביטחוניות. כולנו מבינים את המשמעויות – כמה הביקושים אפילו עלו, ואנחנו צריכים אפילו עוד עובדים.
היו"ר שמחה רוטמן
לכן אני לא רוצה להטיל מגבלה לגיוס עכשיו. אתה רוצה לפתוח מחלקה חדשה או להוסיף משמרת לתעשייה במפעל שעד עכשיו עבד בשתי משמרות ורוצה לעבוד עכשיו בשלוש משמרות – להגיד לך שאתה תהיה כל הזמן על הרף, אתה מפחד. לכן, אני בא להקל. אתה אומר ש-30% זה מספיק – לא אתן לכם יותר ממה שאתם צריכים. אבל, על פניו, זה נראה לי - - -
איתן מנדל
אמרתי שאנחנו נתבקשנו להציג איזשהו נתון של רף מינימלי. עשיתי את הבדיקה מול המפעלים. כמובן שכל הקלה נוספת תסייע למפעלים.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי.
איתן מנדל
ברשותכם, אוסיף נתון אחרון. ממש נתבקשתי אתמול על ידי מזכירות הוועדה לעשות קצת סקר לפני הדיון וקצת לסבר את האוזן. מקרב 12 מפעלים שדיברתי איתם, עם התעשיינים, אנחנו מדברים על מפעלים שמעסיקים סדר-גודל של כ-800 עובדים, כשחסרים להם היום 100 עובדים להוסיף עוד, מבחינת הביקושים של משרד הביטחון. אז, תבינו את המשמעויות שאנחנו צריכים עוד עובדים. תודה רבה.
היו"ר שמחה רוטמן
אוקיי. הקראה.
שקד כסלו
תקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית)
(הוראת שעה), התשפ"ד-2024

בתוקף סמכותנו לפי סעיף 3א(א1) לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:

הוראת שעה חרבות ברזל
1.
בתקופת תוקפן של תקנות אלה יראו כאילו בתקנות חובת המכרזים (העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית), התשנ"ח-1998 (להלן התקנות העיקריות) –



(1)
בתקנה 1 לתקנות העיקריות –




(א)
במקום ההגדרה של "טובין מאזור קו העימות" יבוא:
"טובין מאזור קו העימות" – אחד מאלה:





(1)
טובין מתוצרת הארץ המיוצרים באזור קו העימות, בידי מציע אשר 30% לפחות מעובדיו מתגוררים, דרך קבע, באזור קו העימות, ומרכיב העבודה בשל ייצור הטובין באזור קו העימות מהווה 40% לפחות ממחיר ההצעה;





(2)
טובין מתוצרת הארץ שמתקיימים בהם שני אלה:






(א)
הטובין יוצר באזור קו העימות עד יום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) ועקב הנסיבות הביטחוניות הועבר ייצורם באופן זמני, ובלבד שהמציע הצהיר כי מקום הייצור צפוי לשוב לאזור קו עימות;






(ב)
30% לפחות מעובדי המציע מתגוררים, דרך קבע, באזור קו העימות, ומרכיב העבודה בשל ייצור הטובין באזור קו העימות מהווה 40% לפחות ממחיר ההצעה.
היו"ר שמחה רוטמן
(א) ו-(ב) זה לא הגיוני.
שקד כסלו
למה לא הגיוני?
היו"ר שמחה רוטמן
כי עכשיו מרכיב העבודה בשל ייצור הטובין באזור קו העימות לא מהווה כלום, כי הטובין לא מיוצרים באזור קו העימות.
שקד כסלו
לא. אנחנו רואים במפעל כאילו הוא עדיין ממוקם באזור קו עימות, למרות שבפועל - - -
היו"ר שמחה רוטמן
צריך לנסח את זה נכון, כי כרגע זה נשמע כאילו: הוא העביר 60% מהייצור ו-40% נשאר בקו עימות. זה מנוסח לא נכון.
שקד כסלו
זו, כמובן, לא הכוונה. זה עבר נסחות, ותלוי צורך – נעביר את זה שוב לנסחות. אני כן אומר שההצעה כאן, ההצעה של הוועדה, היא בעצם למחוק את הרישה, כך שבסעיף (ב) יהיה רק שמרכיב העבודה בשל ייצור הטובין יהווה 40% ממחיר ההצעה.
היו"ר שמחה רוטמן
כן. "מרכיב העבודה בשל ייצור הטובין מהווה 40% לפחות ממחיר ההצעה".
שקד כסלו
כן. זה עדיין בבחינה אצלנו, ואנחנו כבר נוכל לעדכן.

תחולה ותוקף
2.
תחילתן של תקנות אלה 7 ימים מיום פרסומן (להלן – יום התחילה), והן יעמדו בתוקפן לתקופה של שנתיים מיום התחילה.

תחולה
3.
תקנות אלה יחולו על מכרזים שהמועד האחרון להגשת הצעות בהם הוא בתקופת תוקפן של תקנות אלה.
היו"ר שמחה רוטמן
מבחינתי, שוב, ההצעה שלי הייתה לגבי (ב), ואם אין עם זה בעיה, לא מצד המפעלים ולא מצד משרדי הביטחון והכלכלה, אני חושב שזה התיקון שצריך לעשות.

לגבי (1) – שוב, אני לא מחליף פה את שיקול הדעת של משרד הכלכלה – לתומי, הייתי חושב שלהפך: אם התקנה הזאת תעודד העברה של מפעלים עכשיו לאזור קו עימות, זה דבר מבורך. מי שבשנתיים האלה ייצר בקו עימות – אני רוצה לעודד את זה, ואני לא רוצה לייצר לו מגבלות על עובדים או לא. אבל, זה קצת פחות עניין של המשכיות, אז אני לא רוצה להתערב בשוק שאני לא מבין אותו עד הסוף. אז, את זה אני לא מציע לעשות עכשיו.

יש תשובה?
נעם טור-פז
אני נעם ממשרד האוצר. אנחנו חושבים שלא נכון להוריד את התנאי השני ואנחנו חושבים שנכון להשאיר אותו מהסיבה הפשוטה שנאמרה פה גם לפני: אנחנו רוצים לשמור על העובדים שנמצאים במפעל. כמובן שגם עובדים שלא עובדים בפועל הם עדיין עובדים של המפעל ואנחנו - - -
היו"ר שמחה רוטמן
זאת אומרת, מבחינתכם, עובדים שיצאו לחל"ת נספרים כעובדים?
נעם טור-פז
כן.
היו"ר שמחה רוטמן
כן? כך זה עובד?
שקד כסלו
כיוון שמדובר בהתקשרויות אך ורק של מערכת הביטחון ולכן משרד הביטחון הוא המשרד שבפועל מיישם את התקנה הזאת בין היתר, אני חושבת שאנחנו נצטרך לשמוע איך הם מפרשים את זה.
היו"ר שמחה רוטמן
אני צריך לשמוע את משרד הביטחון פעמיים באותה ישיבה? אני לא יודע איך להתמודד עם כל הטוב הזה שנחת עליי. משרד הביטחון, נגזר עליי כנראה לשמוע אתכם שוב.
שני בן אבגי
אני ממש מתנצלת.
היו"ר שמחה רוטמן
לא, אני לא כועס על התלמידים שהגיעו לכיתה.
שני בן אבגי
בתקופת הקורונה נאלצנו לבחון את השאלה הזאת, והיכרנו באנשים שיצאו לחל"ת עדיין כעובדים עבור המפעלים.
היו"ר שמחה רוטמן
בסדר. אשאיר לכם את זה כמו שזה. אין לי בעיה. אם התעשייה, משרד הביטחון וכל המשרדים מסכימים, אני לא אהיה יותר צדיק מהאפיפיור.

בסדר גמור. התקנות בנוסח שהוקרא – את בדיקת הנוסח אתם תעשו אחר כך וזה לא מפריע, וניסוחית העיקר שיהיה ברור מה הכוונה – מי בעד תקנות חובת המכרזים 0העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 1
נגד –
נמנעים –
תקנות חובת המכרזים 0העדפת תוצרת מאזורי עדיפות לאומית) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, נתקבלו.
אלירן כהן
בעד – 1, אין נמנעים.
היו"ר שמחה רוטמן
אין מתנגדים ואין נמנעים. פה אחד כפשוטו התקנות אושרו.
קריאה
תודה רבה לכבוד היו"ר.
קריאה
תודה רבה לכם.
היו"ר שמחה רוטמן
תודה רבה לכולם.

ישיבה זו נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:05.

קוד המקור של הנתונים