פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



29
ועדת החינוך, התרבות והספורט
21/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 260
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום ראשון, ט"ו בתמוז התשפ"ד (21 ביולי 2024), שעה 12:30

הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024, של ח"כ משה פסל ושל ח"כ ששון ששי גואטה

חברי הוועדה: יוסף טייב – היו"ר
אביחי אברהם בוארון
סימון דוידסון
משה טור פז
מיכל מרים וולדיגר

משה פסל

ערן יעקב הוליץ - יעוץ משפטי, משרד החינוך

מיכל פטאל - עוזרת קמל''ר, משרד הביטחון

יוסרי זין אלדין - יועץ קמל''ר לענייני חקיקה כנסת וממשל, משרד הביטחון

לוטם הכהן - עו''ד במחלקה המנהלית, משרד הביטחון

הדיל יונס - עו"ד, משרד המשפטים

עמרי גולן - עו"ד בלשכה המשפטית, מל"ג

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

רעות חכימיאן - רכזת פיתוח פיזי ושדרוג תשתיות, ות"ת

שפרה שחר - בית חם לכל חייל

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

תמי סלע

יהודית גידלי

ריקי קמחי

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים), התשפ"ד–2024, של ח"כ משה פסל ושל ח"כ ששון ששי גואטה

צוהריים טובים, אני מתכבד לפתוח את ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא – הצעת חוק זכיות הסטודנטים (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות הסטודנטים), התשפ"ד–2024. הצעת חוק של חבר הכנסת משה פסל ושל חבר הכנסת ששון ששי גואטה. בהכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הכיוון שלנו הוא להביא את זה להצבעה היום בוועדה, בתקווה שנצליח להניח אותה במליאה, כדי שנוכל להצביע עליה עוד במושב הזה. תמי, בבקשה.

אנחנו בקריאה השנייה והשלישית בישיבה הראשונה. יש פה הסדר שמוצע כהוראת שעה, תיקון לחוק זכויות הסטודנט. הוא מתייחס לזכאות במעונות סטודנטים של מועמדים וסטודנטים לשנים התשפ"ה והתשפ"ו. לאנשים שבתקופה שמוגדרת פה כתקופה קובעת, או ששירתו כלוחמים בסדיר או במילואים, או התגוררו ביישוב שפונה.

משרד הביטחון ביקש לגבי העניין הזה של הפצועים.

הכנסנו את זה, זה נמצא. כי יש תקופה מסוימת שרלוונטית גם לשירות המילואים וגם לשירות בסדיר, והכנסנו פה התייחסות שאם בשל פציעה אותו חייל או משרת מילואים לא השלים את התקופה, זה ייחשב לו לצורך העניין. דיברנו על זה בישיבה הקודמת שיש פה שני מסלולים לזכאות. אחד שהוא תוספת לניקוד במסלול הרגיל בשל השתתפות או מגורים, כאמור יתווספו לניקוד נקודות בהקשר הזה. ויש מסלול שלח הקצאת מקומות, קבענו פה בין 15%-20% עם איזשהו שיקול דעת מצומצם למוסד לקבוע את השיעור המדויק, לפי המאפיינים שלו ושל אוכלוסיית הסטודנטים שלו והמעונות שעומדים לרשותו.

קבענו גם הוראת תחולה שמוודאת שמי שכבר קיבל הודעה על זכאות למגורים במעונות היא לא תבוטל, אם זה היה לפני כניסת החוק לתוקף. אני מציעה שנקרא ונשמע הערות.

בבקשה.

הוספת סעיף 19א1
– הוראת שעה –
חרבות ברזל
1.
"מתן עדיפות
בזכאות לדיור
במעונות סטודנטים
– הוראת שעה –
חרבות ברזל
בחוק זכויות הסטודנט, התשס"ז–2007, אחרי סעיף 19א יבוא:
19א1. (א) על אף האמור בהוראות לפי סעיף 19א, לעניין דיור
במעונות הסטודנטים לשנות הלימודים התשפ"ה והתשפ"ו, ובלי
לגרוע מחובת המוסד לשקול את מכלול השיקולים והנסיבות
הנוגעים לעניין, מוסד יעניק לסטודנט או למועמד נקודות זכות
לשם קביעת זכאותו למעונות בשל כל אחד מאלה:




(1) הסטודנט או המועמד שירת בתקופה הקובעת בשירות
סדיר והוא חייל משוחרר זכאי;



יש הגדרה של חייל משוחרר זכאי ששמתי אותה בהמשך.
מי ששירת 85% לפחות מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, ובעת שחרורו משירות סדיר התקיים בו. הוא שירת 75% לפחות מתקופת שירותו כלוחם, או שירת 70% לפחות מהתקופה כלוחם, והוכר כזכאי על עניין סעיף זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך מנימוקים ייחודים שיירשמו.

יש פה עוד סייגים, אבל זאת ההגדרה בחוק קליטת חיילים משוחררים. אחר כך יש את התוספת על הפצועים, אז זה מתווסף על זה.




(2) הסטודנט או המועמד שירת בתקופה הקובעת בשירות
מילואים כלוחם 30 ימים לפחות;




(3) הסטודנט או המועמד התגורר ביישוב שפונה לפי החלטות
הממשלה, ובלבד ששישה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים
שבשלה הוא מבקש זכאות למעונות סטודנטים הוא היה עדיין
מפונה.


בהקשר הזה אני אגיד, שכשביררנו לגבי החלטות הממשלה ראינו שיש גם החלטות לגבי יציאה להתרעננות. כלומר, יש החלטות על יישובים שממש פינו ויש כאלה שמתגוררים בהם, זכאים לצאת להתרעננות מסיבות ביטחוניות, שקשורות לתקופה. צריך לחשוב האם רוצים לכלול גם אותם, זה לא הרבה. בהחלטות הממשלה התייחסו לזה.

התרעננות הוא דבר לא קבוע. הוא כל שבועיים-שלוש.

נכון, הוא תקופתי. אני לא יודעת כמה זמן זה יהיה, אז מה שתחליטו. הדבר השני, יש יישובים שלגביהם הוחלט, בהחלטות הממשלה המתעדכנות, שאין מניעה ביטחונית לחזור אליהם, אבל לא חייבו את האנשם לחזור אליהם. כלומר הם עדיין יכלו להישאר מפונים. חשבתי שלא צריך להתייחס לזה, אבל כן לציין את החלטות הממשלה בצורה יותר מלאה, יש עוד החלטות שהתקבלו מאז.

וגם, ראינו באחד הנוסחים שכתבו, וכל החלטה אחרת שתתקבל על ידי הממשלה בנוגע לפינוי או ריענון, אם תחליטו גם על ריענון, תושבי היישוב בתקופה הקובעת. כי יהיו אולי עוד החלטות בהמשך.

בוודאי, אם יחליטו על מפונים חדשים.

נכון. דובר בישיבה הקודמת, ובלבד ששישה חודשים לפני תחילת שנת הלימודים שבלה הוא מבקש זכאות למעונות סטודנטים, הוא היה עדיין מפונה. אתם רוצים לשמוע הערות לסעיף קטן(א)?

משרד הביטחון? מיכל? יוסרי?

ברשותך, למה שהקראת לפני כן, שראש אגף כוח אדם וצבא הגנה לישראל קבע או מי שהסמיכו לכך. אני פשוט לא ראיתי את זה.

זאת ההגדרה מתוך חוק קליטת חיילים משוחררים שנעשה בו שימוש. היא נמצאת בתוך ההגדרה שם, מי הוא חייל משוחרר זכאי שהוא לוחם. יש שם התייחסות בין 75% ל-70% ממשך השירות.

אני מתייחס לסעיף 19א1(ב).

עכשיו נגיע לסעיף קטן (ב).

אם אפשר הערה של משרד המשפטים. אני חושבת שכדאי להיצמד לנוסח כאן ולא לפרוץ את זה גם למי שזכאי להתרעננות. אני חוזרת לשאלת ההצדקה, בגלל הפגיעה באוכלוסיות ובקבוצות אחרות להיצמד למה שיש כאן.

אני מקבל את ההערה שלך.

בסדר גמור.

אפשר לחזור על זה?

לגבי מי שהוצא רק להתרעננות והוא לא מפונה מביתו, אלא רק החליטו לרענן אותו לשבועיים, שלושה או ארבעה. כמובן שההצדקה למגורים במעונות סטודנטים פוחתת ככל שהפינוי הוא לא מוחלט.

הפוך, זה יכול גם להזיק. יכול להיות שכשנכניס אותו בפנים הוא ייקח מקום של מישהו שבאמת אכן פונה וצריך.

כן. לכן, אני חושב שנשאיר את זה בחוץ.

אני קוראת את סעיף קטן (ב).



(ב)
לעניין פסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), יראו את מי שראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל קבע כי נפצע במהלך שירות כאמור באותן פסקאות ועקב הפציעה עבר לשרת בשירות מסוג אחר או הפסיק את השירות, כמי שהשלים את מלוא התקופה הנדרשת לפי אותן פסקאות.

זאת בעיה רוחבית שקיימת בצה"ל לגבי עוד כמה דברים. חמד עמאר הגיש על זה הצעת חוק וכולי. להתייחס למי שנפצע ברור שצריך להתייחס ליו כאל לוחם. אם הוא נפצע אחרי שנה, זאת לא הבעיה שלו. כמובן שרוב ההטבות שלו כלוחם, גם אם הוא לא השלים את התקופה, צריכות להיות אם הוא נפצע במהלך המלחמה. אני חושב שזה קל וחומר, זה פשוט.

משרד הביטחון.

אין לנו איזושהי הסגה.

אתם ביקשתם את התוספת הזאת.

רק שראש אכ"א או מי שהסמיכו לכך.

בסדר. יראו את מי שראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך.

מי שהסמיכו לכך, כן. יש נוסח דומה בקליטת חיילים.

בסדר גמור. אני עוברת ל(ג).

עוד מישהו רוצה להתייחס לזה?

(ג)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מוסד יקצה מקומות דיור במעונות סטודנטים בשיעור שבין 15 ל-20 אחוזים מכלל מקומות הדיור במעונות סטודנטים של המוסד לסטודנט או למועמד שמתקיים לגביו אחד התנאים האמורים בסעיף קטן (א)(1) עד (3); בקביעת שיעור המקומות יתחשב המוסד במאפייניי המוסד, ובכלל זה מספר מקומות הדיור במעונות הסטודנטים, במאפייני אוכלוסיית הסטודנטים במוסד ובאפשרויות הדיור האחרות בסביבת המוסד.

ביקשתי בדיון הקודם לקבל נתונים גם בור"מ וגם מור"ה, לצערי, עד עצם רגע זה לא קיבלתי. ולכן, לאחר שיחות עם ור"מ – עם ור"ה עדיין לא הספקתי – עם רעות ועם פרופ' יפעת ביטון, שביקשו ממני, זה בא מהצד שלהם ולכן אני נוטה להסכים. שאכן, במקום בין 15% ל-20%, לאור זה שהם לא הביאו נתונים, הם חושבים ש-30% יכול לתת את המענה הכולל. רעות נמצאת איתנו בזום, מור"מ. רעות אופיר, מתאמת פעולות ור"מ. רעות לא נמצאת בזום? אז תנסו לעלות אותה, כי היא ביקשה.

היא הודיעה שהיא חולה ושהם תומכים בזה כמו שזה.

זה לא מה שהיא אמרה לי, נפגשתי איתם ביום חמישי.

ביקשתי מהיושב ראש, שלאור זה שמדובר בהוראת שעה ולאור זה שהנתונים הם פחות או יותר בלי הפרסום, מבלי שפרסמו ללוחמים שהם יכולים לקבל, אני מעוניי שזה יהיה 30%.

חד-משמעית. מה זה הדבר הזה בין 15% ל-20%, זה שיקול דעת של מי?

של המוסד.

של המוסד.

סליחה שאני אומרת, החוק מנוסח קצת כמו המלצה ולא כמו חוק. אני לא חושבת שצריך לתת למוסדות במדינת ישראל, שהוכיחו שהם לא תמיד בעד חיילים ולוחמי צה"ל, שיקול דעת.

שפרה, עזבי.

לא. אני לא חושבת שצריך לתת להם שיקול דעת. זה צריך להיות 30% או מה שהמחוקקים כאם החליטו. אבל זה צריך להיות חד-ערכי, לא בין 15% ל-20%, כאשר אנחנו יודעים שהם ילכו על המינימום.

ההערה נרשמה.

תודה.

תעלו, בבקשה, את דבורה מרגלית.

רגע, מה רעות אמרה?

היא אמרה שהיא לא מתנגדת. הינה, או תומכים ב-30%.

שלום לכם, תודה רבה. בכל זאת הערה לפרוטוקול, מאוד מפריע ומאוד מאוד לא נכון ולא מגיע, ההערות החוזרות ונשנות על כך שאוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה לא מתייחסים לסטודנטים במילואים, ורק שפרה והעמותה שלה דואגים. עם כל הכבוד, אנחנו יודעים לעשות את העבודה.

אל תשימי בפי מילים שלא אמרתי.

בלי הערות ביניים, תודה.

לא צריך לשים בפי מילים שלא אמרתי. אנחנו ניזונים מהתלונות בשטח.

בלי הערות ביניים, תודה.

אנחנו ניזונים מהתלונות בשטח. אנחנו ניזונים מהתלונות בשטח.

תודה רבה. דבורה, בבקשה.

אין לנו התנגדות מן הסתם להצעת החוק. העניין היחיד הוא שאין לנו כרגע נתונים. אני עברתי על זה ולא סתם לא חזרתי, כי לאף אחד מהמוסדות אין נתונים על עניין המפונים עכשיו, לשנת תשפ"ה. לגבי סטודנטים במילואים, כמו שאמרתי לכם, אנחנו עומדים על כ-10%, 15% מהפניות של סטודנטים במילואים, אף סטודנט במילואים לא סורב לקבלת מעונות, כך היה וכך יהיה.

לגבי המפונים, יש קושי לקבל את המידע ומה שנאמר לי זה שהאוניברסיטאות באופן טבעי, מתעדפות, כל אחת לפי המיקום שלה, את האנשים שחיים רחוק ממנה. כלומר, בן גוריון ייתנו תיעדוף לצפוניים, חיפה וטכניון מתעדפים את הדרומיים, וכן הלאה וכן הלאה. ברגע שגמרנו את מכסת המילואים, הנחה היא במי שגר רחוק, שבו צריך להתחשב. זה בגדר ההיגיון.

לגבי המספרים, זכור שאותם 30% או 20% או מה שתחליטו, צריך לכלול את כל הקבוצות האלו. כלומר, גם את המילואימניקים וגם את המפונים.

בהחלט.

בוודאי, זה בחוק.

עוד קריטריונים שהאוניברסיטאות אמורות להפעיל, יש סוציו-אקונומי, דור ראשון להשכלה גבוהה, פריפריה, חרדים, דרוזיות ועוד ועוד.

בסדר, דבורה. יש התנגדות ל-30%? ברור שזה כלל אוכלוסיות המפונים והמילואימניקים.

הבקשה שלנו שיהיה איזשהו מנעד, שיהיה איזשהו מרווח. ושתשאירו למוסד איזשהו שיקול דעת.

שנשאיר לכם שיקול דעת, בסדר, אוקיי.

לא. אני לא חושבת שצריך.

דבורה, אני רוצה להגיד, בשונה אנחנו קצת חלוקים. אני רוצה לומר לפרוטוקול, האוניברסיטאות עשו מעל ומעבר מאז ה-7 באוקטובר. הם היו מגויסים לגמרי. אגב, בכל הצעת חוק ובכל נושא שפנינו אליהם הם היו מגויסים והם פעלו. ואני רוצה להתחבר למה שאמרת, דבורה, בנושא הזה אפשר להגיד שהראשי האוניברסיטאות, נשיא האוניברסיטאות ואנשי הסגל עשו את המירב. ישנן שאלות רבות ואחרות שאנחנו צריכים לדבר עליהן, אבל בנושא הזה אכן האוניברסיטאות היו מגויסים לגמרי סביב נושא אנשי המילואים, ונתנו את המענה. כמובן, שיש עוד הרבה מה לעשות.

וממשיכים לתת. ועוד יתנו.

נכון. תמי, לפני שאני אתן לך להתייחס לזה, לאור ההתייחסות גם של ור"מ וגם של ור"ה אני אחדד את זה שוב, אנחנו מדברים על מענה למפונים ולאנשי המילואים יחד. ולכן, אני חושב שאם אנשי המילואים, ושוב לא קיבלנו רשימות ברורות ומיפוי מדויק, אבל אנחנו מדברים בין 10% ל-15% של אנשי המילואים. ואני מאמין שאנחנו מדברים פחות או יותר על אותו דבר כלפי המפונים. לכן, אני חושב שההצעה של 30% מכלל מקומות הדיור היא הצעה הוגנת. תמי, בבקשה.

אני רוצה לומר משהו. קיבלנו נתונים, יכול להיות שהם לא מלאים או לא מפולחים עד הסוף. קיבלנו נתונים גם מהאוניברסיטאות וגם מהמכללות, יש כאן טבלאות ועשו מאמץ להביא נתונים.

חבל שזה לא הגיע לשולחני.

לא הגיע אל שולחנך?

לא. וגם לא לשולחן מזכירות הוועדה. אני אחזור ואגיד, ואני מבקש מכל הצוות כשמגיעים נתונים נא לשתף אותם גם עם אנשי הוועדה.

דבר שני, כן היה ניסיון בהסדר עד עכשיו לשמור על איזשהו טווח של שיקול דעת בגלל השינוי בין המוסדות. גם ברמה המעשית וגם ברמה העקרונית ראינו בזה חשיבות.

אז אפשר לכתוב עד 30%.

אפשר בין 20% ל-30%.

לא, לא. עד 30%.

דבר שלישי, שעלה פה בישיבה הקודמת, הוא שככל שמגדילים את האחוזים זה דבר שעלול לפגוע באוכלוסיות אחרות שזכאיות. ככל שזה יותר גדול זה משאיר פחות לאחרים.

תמי, את לגמרי צודקת ולכן קיבלנו את דעתך. לחוקק הוראת שעה ספציפית למצב שאנחנו נמצאים בו עכשיו.

זה יהיה בעוד כמה שנים. ככל שמתרחקים מהאירוע יש התרופפות.

מבחינת נתונים לגבי מפונים, לפחות עד סוף יוני שזה יחסית מעודכן, הזכאים לפינוי הם 143,000 איש, מהמסמך של הממ"מ. מספר המפונים ששהו במלונות היה 22,800, כמובן שמתוכם הרוב אינם סטודנטים או אינם מועמדים להיות סטודנטים, וכנראה שהמספר הוא לא כזה גדול מבחינת מפונים.

140,000 זה המספר הכולל.

140,000 סך הכול מהצפון עד לדרום זכאים לפינוי, לא כולם מימשו. משפחות שלמות, ילדים נשים וטף וסטודנטים. זה הנתון לגבי זה.

כמה מתוכם סטודנטים?

אין לנו נתון כזה. זה דווקא נתון שהאוניברסיטאות לא ידעו לסמן, כי לא הייתה להם קטגוריה כזאת. דיברנו קצת על הצדקות למצב הקשה וכולי, ברור לכולנו אינטואיטיבית שהאנשים נפגעו גם תעסוקתית וגם משפחתית וגם אישית.

יש פה מחקר שנעשה על ידי פרופ' מירב אהרון גוטמן, היא מדברת על 36% שנותרו ללא עבודה. כלומר זה אחוזים מאוד גבוהים, ולגבי האחרים העבודה שלהם היא לא כפי שהייתה לפני כן. היכולת להגיע והיכולת לבצע. בתחום החינוך יותר מ-50% נרשמו במסגרות חדשות, כלומר תנועה רבה וחוסר יציבות. ובפן הנפשי והמשפחתי, כרבע מהמשיבים נפגעו במערכות היחסים במשפחה, וכחמישית החלו בטיפול נפשי וחוו התדרדרות בהרגלי עישון, אלכוהול והרגלים אחרים. אז אולי רק כדי לבסס את הקושי שהמפונים מתמודדים איתו בתקופה הזו.

הייתי מציעה ללכת על טווח יותר רחב שהוא גם ככה גבוה, של בין 20% ל-30%, ולאפשר למוסדות כל אחד לפי הנתונים שיש אצלו והמאפיינים שלו, לקבוע את השיעור המדויק.

משרד המשפטים, בבקשה.

לשון הסעיף שמתייחסת להקצות מקומות בין לבין קובעת רף מינימום שאנחנו לא בטוחים שהוא רלוונטי לכל המוסדות. למשל מוסדות דתיים או מוסדות בחברה העברית. ולכן מי שלא יקיים את המינימום עשויים לראות בו כמי שמפר את הוראת החוק. לכן, אני חושבת שנכון יותר לקבוע עד 30%.

מה פתאום. אני לא מוכן לדבר כזה. זה לא בסיס הצעת החוק. אם עד אז אפשר גם חצי אחוז.

לא, ובלבד שהם הקצו לזכאים.

אפשר להוסיף שאם לא היה.

מה שכן, אפשר להוסיף הוראה שאם הם לא ממלאים את המכסה אז חוזרים למודל הרגיל של המיפוי.

זה נאמר גם בהכנה לקריאה הראשונה, אמרנו את זה במפורש.

וודאי.

זה נאמר, זה נכון. אבל לא ניסחנו סעיף כזה כי יכול להיות שזה היה לנו ברור. למען הסר ספק, אנחנו נוסיף אותה.

נכון. יכול להיות שכדאי להוסיף את זה כדי שיהיה ברור, שבמידה ולא יהיו פניות ולא מימשו שהם יוכלו להשתמש.

וודאי, אין לך כוונה שחדרים יעמדו סתם ריקים.

זה נאמר בדיונים אבל אולי כן לחדד את הנקודה הזאת.

ואם אפשר בסיפה, ובכלל זה, מספר מקומות הדיור במעונות הסטודנטים, מאפייני וצרכי אוכלוסיית הסטודנטים.

מאפייני וצורכי אוכלוסיית הסטודנטים?

כן, כן.

אין לי בעיה, אין לי התנגדות.

מל"ג, עמרי.

אני מהמועצה להשכלה גבוהה, אין לנו הערות לגבי הצעת החוק, כפי שהונחה על שולחן הוועדה.

אבל יש בה כרגע גם תיקונים.

עדיין, התיקונים שנעשו עד כה מקובלים.

אני מציע שיהיה רשום בין 25% ל-30%.

אני מקבל את דעתך, היושב-ראש.

אני מקריאה את סעיף קטן(ד), אם אין עוד הערות.



(ד)
השר, בהתייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ובאישור
ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך
את התקופה הקבועה בהגדרה "התקופה הקובעת" בשתי תקופות
נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת, אם מצא שהדבר
נדרש עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה.


אני עוברת לסעיף קטן(ה), את הסעיף הזה נשנה, לא נפרט בו את ההחלטות שכרגע מפורטות, כי יש עוד חדשות. החלטות הממשלה – 950, 975, 988, 1006, 1074, 1193, 1478, 1504, 1553, 1682, 1890 ו-1966. וכל החלטה אחרת שתתקבל על ידי הממשלה בנוגע לפינוי תושבי היישוב בתקופה הקובעת.

אני רק רוצה להיות בטוח שכלל מספרי ההחלטות אכן כוללות את כל ההחלטות שהיו. שלא פספסנו אחת, ואז מאין ישמע עליו לגבי החלטה אחרת שלא מופיעה פה.

בדקתי את זה.

לא צריך לפרט את כל ההחלטות, אפשר לכתוב מפונה בהתאם להחלטות מלחמת חרבות ברזל. אם מחר יהיה עוד פינוי.

אם יהיה עוד, זה יופיע. אני מתכוון להחלטה שכבר הייתה ולא מופיעה פה. אני סומך עלייך שאם בדקת זה אכן ככה. שלא יהיה מצב שפספסנו משהו.

גם נוודא עם מחלקת נוסח החוק שהכול עובר דרכם כמובן. ולפי מה שבדקתי אלו ההחלטות.



"ההכרזה על מצב מיוחד בעורף" – ההכרזה על מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי"א–1951, מיום כ"ב בתשרי התשפ"ד (7 באוקטובר 2023);



"חייל משוחרר זכאי" – כהגדרתו בפסקה (1)(א) להגדרה "חייל
משוחרר זכאי" שבסעיף 7א1(א) לחוק קליטת חיילים
משוחררים, התשנ"ד–1994;



"לוחם" ו"שירות סדיר" – כהגדרתם בחוק קליטת חיילים
משוחררים, התשנ"ד–1994;



"פעולות האיבה או פעולות המלחמה" – פעולות האיבה או
פעולות המלחמה, שאירעו בתקופה שמיום כ"ב בתשרי
התשפ"ד (7 באוקטובר 2023) עד תום תוקפה של ההכרזה
על מצב מיוחד בעורף או עד תום הפעולות הצבאיות
המשמעותיות, לפי המאוחר;



"הפעולות הצבאיות המשמעותיות" – הפעולות הצבאיות
המשמעותיות שעליהן החליטה ועדת שרים לענייני ביטחון לאומי לפי סעיף 40 לחוק־יסוד: הממשלה, והודיעה לגביהן לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ביום כ"ג בתשרי התשפ"ד
(8 באוקטובר 2023);



"התקופה הקובעת" – התקופה שמיום כ"ב בתשרי התשפ"ד )7
באוקטובר 2023( ועד תום שלושה חודשים מיום תחילתו של חוק זכויות הסטודנט )תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל( )מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות סטודנטים(, התשפ"ד–2024, או עד תום תקופת ההארכה לפי סעיף קטן (ב)."



יש לנו שתי תקופות הארכה, בעצם. וסעיף תחולה, אם אני לא כותבת סעיף תחילה, החוק נכנס לתוקף ביום פרסומו.

תחולה
2.
לא תבוטל זכאות של סטודנט או של מועמד לדיור במעונות סטודנטים שנקבעה לפני יום תחילתו של חוק זה.

הערות?

היו הסתייגויות אבל אני לא רואה את סימון כדי להציג אותן. הוא ביקש אישור כדי להציג אותן בהיעדרו?

לא. טוב, תבדקו את זה בינתיים. המציע, בבקשה, דברי סיכום.

כן, אני רוצה להודות לכם. לך, היושב-ראש, לך, היועצת המשפטית, לוועדה כולה ובכלל. אתם לא מבינים איזה כוח שואבים מזה המילואימניקים והלוחמים, אלה שעוסקים עכשיו בחירוף נפשם בזמן שאנחנו כאן. זאת דוגמה לוועדה, יש לנו עוד חוקים מקבילים ודומים בכל מיני ועדות, והוועדה הזאת יודעת לתקתק את הדברים ולעשות אותם כמו שצריך. למה זה אקוטי? כי זה יעבור, בעזרת השם, כבר במושב הזה. והמפונים והלוחמים יוכלו ליהנות מהצעת החוק הזאת כבר עכשיו. תודה רבה לכולם.

לפני שנעבור להסתייגויות ולהצבעות. הדיל, אני רוצה להתנצל בפני הוועדה על דברים שנאמרו פה.

אגב, אני רוצה להגיד לך לגבי מה שדבורה אמרה. אני הזכרתי את זה מהדיון השני. איך התהליך התקיים, הגיעו אליי פניות שלמילואימניקים. אבל כבר בדיון השני כבר אמרתי כל הכבוד לבצלאל וכל הכבוד לאוניברסיטת תל אביב. כל אוניברסיטה שעשתה את הדבר הזה וכולי אני באמת מוריד את הכובע ויש לי רק דברים טובים להגיד, ושימשיכו ככה. אפשר להתייחס גם לדברים הטובים שאומרים ולא רק לרעים.

אמרתי, אני מתייחס גם לדברים הטובים, והתנצלתי וחיזקתי את ור"ה. ואני רוצה לחזק גם את נציגת משרד המשפטים, היא הייתה פה ונאמרו דברים שלא היו אמורים להיאמר כלפיה וכלפי המגזר. לכן, בשם הוועדה, אני מתנצל ולוקח את האחריות על הכתפיים שלי.

מתי? אולי אני אמרתי משהו?

פסל, זה לא רלוונטי. אני יושב-ראש הוועדה, לא מחיתי באותו רגע ולכן אני מוחה עכשיו ומתנצל בשם כולם. יש הסתייגויות?

אני רק בודק אם יש משהו שאני צריך להתנצל עליו.

אני לא זוכר מי אמר, וזה גם לא רלוונטי כבר.

אוקיי.

יש הסתייגויות רק שאין מי שכרגע יציג אותן. הם לא ביקשו אישור שנציג בהיעדרם.

לא נציג ולא נצביע, שירשמו רק לזכות דיבור. הינה, קינלי, אתה רוצה לדבר? הגעת בדיוק בזמן.

לברך. כן, לברך.

גם לברך. יושב-ראש השדולה, כן.

אתה הגעת כדי להציג?

הייתי עם משפחות החטופים.

אתה רוצה להציג את ההסתייגות של דוידסון.

של יד עתיד ושל העבודה.

יש לך את הנוסח? הוא לא לפניי. קודם כול אני אתחיל ואומר שאנחנו מברכים, מצטרפים ושמחים מאוד על החוק. אני שמח שח"כים במיוחד מהקואליציה, אבל זה לא משנה, כי בעניין הזה כולנו יחד לוקחים הובלה על נושא המילואים ועל הסטודנטים. מילואים וסטודנטים זה בכלל שילוב מנצח. את יכולה לתת לי, בבקשה, את הנוסח של ההסתייגויות?

הנוסח של ההסתייגויות של יש עתיד מדבר על שני דברים, בן זוג של סטודנט ששירת במילואים שגם הוא יכלל בין האוכלוסיות שמקבלות עדיפות בזכאות למעונות.

ובן משפחה של חטופים.

ובן משפחה של חטוף.

אני אומר כאן בהנמקה קצרה, אנחנו עסוקים מאוד בהרחבת תפיסת המילואים. בהבנה שכשאיש מילואים יוצא למילואים, כל המשפחה שלו יוצאת איתו יחד. ולכן, אנחנו מבקשים ויש גם את פורום נשות המילואים וכולי. וצריך לומר שוב, שכשיש מילואים יוצא למילואים כולם נמצאים יחד איתו. לכן, אנחנו חושבים שבכל מקרה שבו אנחנו עוסקים במילואים אנחנו צריכים לחזק את המשפחה כמעטפת. וזה מחזק מאוד גם את איש המילואים עצמו. בסוף כשהוא יודע שמטפלים טוב יותר במשפחה שלו זה משמעותי.

הדבר השני, אנחנו חושבים שמשפחות החטופים צריכים לקבל כרגע יחס מועדף, כדי שנוכל לתמוך בכל מה שהם עוברים.

אני אגיד את האמת, אני נחשף להסתייגויות האלה לראשונה, ואני חושב שהם הסתייגויות מהותיות. לכן, לפני שאנחנו עוברים על האם אנחנו מקבלים אותן או לא, בואו נעשה שיח סביב מי שנמצא בשולחן. למי יש התנגדות להחיל את החוק גם על משפחות החטופים וגם על נשות אנשי המילואים. אני חושב שזה חשוב להכניס אותן לתוך החוק. לאור זה שהגדלנו את המכסה ל-30%, אני חושב שזה יכול לתת את המענה הכולל. התייחסות משרדי הממשלה. משרד המשפטים, בבקשה.

זה עלה רק עכשיו אז אני לא חושבת שאנחנו יכולים להידרש לזה. אני לא חושבת שיש מניעה, אבל שוב, האם יש נתונים תומכים? מה גודל הקבוצה? כל הרחבה כזאת היא על חשבון אנשים עם מוגבלות, אנשים עם רקע סוציו-אקונומי קשה.

השאלה האם זה נכנס לתוך ה-30% שכבר הדרנו.

כבוד היושב-ראש, משפחות החטופים חלקם הגדול נמצא במצב שאין להם מקום. הם מפונים מביתם ואני לא חושב שזאת קבוצה כל כך גדולה. אני חושב שראוי להכניס אותם.

בני משפחות החטופים מדרגה ראשונה.

כן, כן. בני משפחות מדרגה ראשונה כמובן. אני חושב שזאת הסתייגות ראויה. חבל שלא דיברתם איתי לפני, היינו מכניסים את זה לפני וככה לא מעכבים את החוק. שים לב, יכול להיות שההסתייגות הזאת תימנע מתב שלא נוכל להצביע על החוק. אני לא יודע, צריך לשאול את היועצת המשפטית.

זה לא ימנע שום דבר. אם תהיה הסכמה אנחנו נכניס את זה עכשיו.

לא מדובר בהרבה אנשים.

אנחנו רוצים להניח את החוק היום.

נצטרך לבדוק את זה.

זאת קבוצה קטנה. גם בהיבט הכלכלי לא צריכה להיות פה בעיה מספרית.

לא, לא. אני חושב שזה ראוי להכניס אותם. זה בסדר גמור.

לגבי המשפחות, כמו שאמרתי, אנחנו היום מבינים שאנחנו צריכים לדאוג להם. היות ומדובר בסטודנטים ועל צעירים באופן יחסי, אין פה כמות גדולה. אבל יש לנו לא מעט בני זוג של משרתי מילואים. ואני חייב לומר, למרות שאני עושה מילואים 33 שנים, רק בעקבות המלחמה הזאת הבנו כמה תיקוני החקיקה שלנו והדאגה שלנו החקיקתית חייבת לכלול את המשפחות. כי לפעמים יותר קשה למשפחות מאשר למשרת המילואים. לכן, במקרה הזה אם אנחנו יכולים לדאוג לבן משפחה זה כמובן - - -

מה הכוונה לבני משפחה?

בן זוג.

בן זוג.

בת זוג שהיא סטודנטית.

לפי חוק זכויות הסטודנט והכללים, הרבה מאוד מהכללים חלים בהתאמה כשבן הזוג הוא סטודנט והם הורים לילד עד גיל 13. אני כן אגיד, שדווקא עד היום בכללי זכויות הסטודנט כמעט הכול היה מותאם, ההעדפה בנושא המעונות לא חלה על גם על בני זוג. אני חושבת שהייתה פה התייחסות שהתפיסה שונה, לגבי היכולת להתארגן לזה, לגבי הצורך עצמו, כי אם הם זוג שחיים יחד והם יקבלו מעונות לזוגות, זה יחול על שניהם.

כן, זה מקרה קצת מוזר.

אני אסביר. הגבר סיים לימודים, הוא כבר לא סטודנט והוא עושה מילואים. ובת זוגו או להיפך היא סטודנטית. המשמעות היא שהוא לא יכול לקבל מעונות מכוחו כי הוא כבר סיים, והוא יקבל מכוחה ואותו הדבר הפוך.

אם למשרד המשפטים אין התנגדות, אני תומך בזה.

כי גם הוא ייהנה מזה בעקיפין.

הכמויות בהתחלה היו 15% ועכשיו זה כפול, זה 30%. ו30% נותן מענה לבני זוג.

אני גם חושב.

זה מגדיל את היקף האוכלוסייה שתהיה זכאית, ויכול להיות שבצדק.

כן, אבל היקף האחוזים היה בהתחלה 15 ואחר כך 30, לוחמים ובני זוגם.

זה עדיין נכנס בתוך ה-30 וזה לכאורה לא יעלה מעבר. אבל פה אמרנו קודם ש-30% הוא סף מקסימלי, ואם הוא לא ינוצל זה כן יחזור לטובת האוכלוסיות האחרות. ככל שאנחנו מגדילים עכשיו, הסיכוי שזה ינוצל עד ה-30% גדל. זה גם נותן ניקוד נוסף במסלול השני. יכולות להיות לזה משמעויות ואין ספק שזה יכול להגדיל את היקף האנשים שזכאים להעדפה. שוב, אולי בצדק אבל לא בדקנו את הנתונים.

תעלו את דוברה מרגוליס, בבקשה.

השאלה האם זה ישים, כי המעונות למשפחות הן גם משאב עוד יותר מוגבל. יש הרבה כאלה.

מבחינת בינוי.

אוקיי. דבורה, בבקשה.

שוב, תודה על ההזדמנות להתייחס. לגבי מפונים, כמו שנאמר, אין לנו נתונים כרגע לגבי הבקשה לשנת תשפ"ה, מהסיבה שהדברים קרו תוך כדי שנת הלימודים והמוסדות מן הסתם לא נערכו לדבר הזה. ויש תיעדוף, הגיוני, כמו שאמרתי, צפון ודרום בהתאמה.

ברגע שאתם מכניסים פנימה בני, בנות זוג עם ילדים אנחנו מדברים על מעונות מיוחדים למשפחות. זה משאב מאוד מאוד מצומצם בתוך המעונות הכלליים. מדובר על חדרים משותפים ועל דירות שותפים כאלה ואחרות שמשמשות את הסטודנטים. ברגע שמדובר במשפחה גרעינית, האוניברסיטאות עלולות למצוא את עצמן במצב שלא יהיה להם את המשאב הזה, כדי לעמיד לרשות הקבוצה הזאת. אפשר לעשות הגבלה שזה יהיה בכפוף למה שקיים ולמה שאפשרי.

זה פחות או יותר מכפיל את האוכלוסייה. אמרנו ש-30% יהיה גם וגם ל-2 האוכלוסיות. תעשו את זה באיזושהי צורה מדורגת ומספיק גמישה כדי שנוכל לעמוד בדרישות החוק, זה הכול.

ברור שהם לא יוכלו להקצות את מה שאין להן.

מה שאין, משאב שאין. זה ברור.

אני גם רוצה להתייחס, אני מות"ת. אני בהתכתבות עם רעות מור"מ שלא יכלה להגיע. הי אומרת שאין לה התנגדות להכניס את האוכלוסיות האלה תחת ה-30% מבחינתם זה בסדר.

דבורה, מה את מציעה, לגבי הנוסח? אני לא רוצה להגביל אתכם מדיי, ואני סומך על זה שאתם עושים מה שאפשר עבור אנשי המילואים. מצד שני, יש כאן שתי הסתייגויות חשובות, ואני לא רוצה להשאיר אותן כהסתייגויות. אם אנחנו מצליחים להכניס אותן עכשיו לנוסח החוק, אני חושב שזה מעשה ראוי. אבל בואי נראה איך עושים את זה בהסכמה.

אני אומרת שוב, קטונתי, יש מספיק משפטנים אצלכם בחדר, מהיועצת המשפטית של הוועדה דרך נציגת משרד המשפטים, הדיל, אני מציעה שהן יתנו איזשהו ניסוח שישמור על הגמישות ויאפשר לנו לתת את המענה, אבל לא באופן שיכבול את ידינו ומשם, אתם יודעים, הדרך לגיהינום וכולי.

דבורה, יש לי שאלה, טוב שאת איתנו. אני אעלה שאלה ושאלתי גם את מושיקו. יש מקומות מסוימים שהשיטה היא שיטת BOT, כלומר המכללה, האוניברסיטה מקצה את השטח ובונים ב-BOT. כלומר אין שליטה מסחרית לאוניברסיטה או למכללה. האם החוק הזה תקף גם למקומות האלה?

כן, הוא תקף כל עוד זה מוסד שהוא לפי חוק זכויות הסטודנט, הוא נותן. הוא קובע את הזכאות.

כן. בסוך המוסד נותן את הזכאות, זה חייב להיות על ה-BOT.

ברגע שמדובר על הקצאה של מעונות שהאוניברסיטה מעבירה את הרשימה, לחברות המאכלסות אין שיקול דעת. הן מקבלות רשימה מהאוניברסיטה, זאת לא תהיה הבעיה. הבעיה היא האם האוניברסיטה תוכל להקצות את החדרים הנדרשים לאוכלוסיות המועדפות בחוק הזה. החברות יעשו מה שיגידו להן. בהנחה שהן מקבלות על זה תשלום, להן זה לא משנה אם זה זוג עם ילדים או שני סטודנטים בודדים. אין לזה רלוונטיות וזה לא יפריע ליישום החוק.

אני לא מסכים איתך, אני אתן לך דוגמה, במכללת נתניה יש מעונות שאיסתא מנהלת אותם. בהחלטה של איסתא פינו בניין שלם, ואני מברך על זה לטובת סטודנטים בודדים שמגיעים מחו"ל. ההחלטה הייתה שלהם ולא של המכללה. ברגע שזה בשליטה של גוף פרטי אין יכולת.

אני יודעת שבאוניברסיטאות ההתקשרות עם החברה - - -

היא אומרת שבאוניברסיטאות האוניברסיטה קובעת בוודאות. מה לגבי המכללות? אולי כן קיים דבר כזה כמו שסימון אומר.

אפשר להעלות מישהו אחר מור"מ? אני מבין שרעות לא מצליחה לתקשר.

בגדול אני מניחה, אבל זאת לא הנחה שמבוססת על זה שבדקתי עם כל מכללה שיש באמת הסכמי התקשרות. ואם הם מחויבים לפי חוק לספק מעונות לאוכלוסיות מסוימות, הם צריכים להתיישר לפי זה.

בוודאי שמי שמספק את הזכאות הם המכללות והאוניברסיטאות.

חבר'ה, זה לא עובד ככה. בפועל בעלי הנכס שמנהלים את הנכס, רוצים להכניס אנשים. הנושא הכלכלי חשוב להם, ואני מבין את זה, ולכן הם מכניסים את מי שהם רוצים. ובהרבה מאוד מקומות הם לא מכניסים סטודנטים אלא אזרחים רגילים.

יכול להיות שיש להם בהסכם איזשהו הסכם של שימוש מול המכללה, שחלק יהיה לשיקול דעתם.

לכן, רצוי להעלות את זה כדי שזה יהיה וודאי.

מעונות זה נכס של מדינה או נכס שלהם?

זה BOT.

דבורה, את רוצה לסיים?

מבחינתנו הבקשה שה-30% יכללו את כלל האוכלוסייה שאתם רוצים להטיב איתה כאן כרגע. שתשאירו בניסוח איזושהי גמישות כדי שהמכללות יוכלו לעמוד בלשון החוק. הנושא של בני ובנות זוג ושל מפונים מדרגה ראשונה, עם ילדים עד גיל 13 וכולי, זה מרחיב מאוד מאוד את הקבוצה. אולי להשאיר את זה לדיון פרטני או לאיזושהי בדיקה נקודתית.

לא, הם דיברו על משפחות החטופים. לא? לא משפחות המפונים.

משפחות חטופים ובני הזוג.

היו פה שני דברים. דובר על משפחות החטופים ועל בני או בנות הזוג של משרתי מילואים.

לא עלה כאן נושא של משפחות מפונים. מפונה הוא בתוך משפחה.

כרגע זה על המפונה עצמו.

אם מדובר רק במשפחות של החטופים, שיחזרו בשלום ושמספרם רק יפחת, ועם זה נוכל להסתדר כולנו.

אמן.

דבורה, לשאלתו של סימון, לא קיים כזה דבר שהמעונות עצמם או חברת הניהול מחליטים בעצמם את מי להכניס למעונות? נכון?

בטח שכן.

אני אומרת את מה שקיים באוניברסיטאות.

כן, אני מבין.

ההתקשרות שהאוניברסיטאות עשו עם החברות אצלן, עם ה-BOT שלהן, הן כאלה שמשאירות בידי האוניברסיטה את העדיפות לתת את הרשימות. אם אחר כך נשארים חדרים והחברה עושה מזה כסף ופותחת את זה לשוק הפרטי, זה כבר עניינם.

זה לא העניין שלנו, ברור.

אין מצב שהאוניברסיטה רוצה להכניס X אנשים והחברה לא תאשר, זאת ההתקשרות.

אפשר לקבל התייחסות מור"מ על הנושא הזה, אפילו בכתב.

היא בקשר עם העוזר שלך.

תבדוק, בבקשה. שרעות תתייחס לנקודה הזאת, אם אצלם ה-BOT עובד באותה השיטה לגבי החוזים שלהם. כדי שאנחנו נדע.

יש עוד דברים בינתיים, לגבי בן משפחה, הדברים בחוק צריכים להיות מדויקים, אז אני מדברת על הורה, בן או בת, אח או אחות, בן זוג או בת זוג. דיברתם על משפחה גרעינים לעניין משפחות החטופים. לגבי בני זוג של סטודנטים ככל שזה ייכנס, זה אומר שהבת זוג, בדרך כלל וברוב המקרים, היא סטודנטית ובן זוגה משרת במילואים לפי הקטגוריות פה. כלומר, כוחם או בסדיר כלוחם.

סטודנט, הורה שבן או בת זוגו משרת במילואים.

והורה לילד עד גיל 13.

זאת ההגדרה, סטודנט, הורה שבן או בת זוגו משרת במילואים.

נכון, נכון. פה זה גם בסדיר, כלומר זה על שתי הקטגוריות של השירות.

כבוד היושב-ראש, אלף, אני אומר לסימון, יש דרך. ואם היינו מקבלים את ההסתייגות הזאת מבעוד מועד הייתי מכניס אותה כבר לחוק, אין לי התנגדות מהותית, אני חושב שזה חשוב. אני לא רוצה שיקרה מתב שבו שכרנו בהפסדנו ובעקבות הנוסחים אנחנו מפסידים את הגשת הנוסח בזמן.

נראה לי שיש פה קונצנזוס.

יש פה קונצנזוס ואנחנו בתמימות דעים.

מעולה. אנחנו ב-0:6

אני בעד.

החשש הוא בעניין הגמישות שעלה פה. בסופו של דבר, הם צריכים לתת זכאות ולהקצות מקומות. יכול להיות שאם זאת משפחה ולא היו כבר מקומות למשפחות, והם נתנו להם מקום אחר וזה לא התאים להם והם סרבו. אני חושבת שבסוף זה יהיה בשיח של הסטודנטים מול המוסד. זה לא שהוא לא יעמוד בחוק אלא הוא ייתן ממה שיש לו. אני לא רואה שיש פה בעיה ושצריך להכניס הוראה מיוחדת לעניין הזה.

אוקיי.

התייחסות של ור"מ, סימון. שהנושא הספציפי שהעלית על נתניה, מדובר במכללות פרטיות ולא במכללה מתוקצבת. הם לא קשורים לור"מ, ולכן הם לא יכולים להתייחס למקרה הנקודתי שהעלית. אוקיי, אנחנו מסכימים? סימון, אתה מושך את ההסתייגות, אנחנו מכניסים את זה בחוק.

לגבי ה-BOT מה ששאלתי, או ההסתייגויות?

לא, לגבי משפחות החטופים ובני הזוג.

אם זה נכנס, אני כמובן מושך את זה.

רק להבהיר, סימון, מדובר בלוחמים.

החוק מראש עסק בלוחמים.

החוק מראש הוא ללוחמים. יש לי עוד הסתייגות אחת. בסעיף קטן(א)(5) יבוא, אני מקריא, הסטודנט או המועמד או בן משפחה של חטוף שמוחזק או הוחזק בעזה. בן משפחה לעניין סעיף זה: הורה, בן או בת, אח או אחות, בן או בת זוג, דוד או דודה, נכד או נכדה, בן או בת דוד, אחין או אחיינית.

אני מבין. יש הבדל בין ההסתייגות לבין מה שהכנסנו בהצעת החוק, בגלל המשאב המוגבל. אנחנו מצמצמים את זה לדרגה ראשונה שזה, אח אחות, אבא אימא, בן או בת, בן או בת זוג.

אנחנו נצביע על ההסתייגות ואם היא תיפול אז היא תיפול, אבל אנחנו לא נמשוך אותה.

ההסתייגות תהיה רק להרחבה הגדרת בן המשפחה.

כן, כן.

מי בעד ההסתייגות של חברת הכנסת סימון דוידסון? מי נגד? ההסתייגות נפלה. יש עוד הסתייגויות?

הבנתי שיש את של מפלגת העבודה. הם ביקשו שאני אציג את זה.

יש לך אותה?

לא.

לא להגזים.

תחזירו לי אותם אחר כך.

בסעיף קטן(א)(1) לאחר הסטודנט יבוא: או הסטודנטית.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן(א)(1) לאחר המועמד יבוא? תנחשו?

המועמדת.

המועמדת. יפה, איזו כיתה.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה. אגב, זה לא שאנחנו נגד סטודנטיות.

ברור, ברור. זאת השפה העברית.

רציתי להכניס בחוק הזה, חובה שבכל מעונות תהיה בריכת שחייה.

אני רציתי שבכל מפלגה תהיה מועמדת.

אולי גם מקווה.

כן, בבקשה.

בסעיף קטן(א)(2) לאחר הסטודנט יבוא: או הסטודנטית.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן(א)(2) לאחר המועמד יבוא: או המועמדת.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן(א)(3) לאחר הסטודנט יבוא: או הסטודנטית.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן(א)(3) לאחר המועמד יבוא: או המועמדת.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

בסעיף 7, זאת הוספת סעיף קטן , כמו ההסתייגות שלנו, עם הבן דוד ועוד תוספות שלא מקרבה ראשונה.

לגבי משפחות החטופים?

כן, משפחות חטופים, לא מקרבה ראשונה.

תקרא את ההסתייגות.

ההסתייגות היא כמו ההסתייגות שלנו.

תקרא אותה רגע, סימון.

הסטודנט או המועמד או בן המשפחה של חטוף שמוחזק או הוחזק בעזה, בן משפחה לעניין סעיף זה: הורה או בן או בת, אח או אחות, בן או בת זוג, דוד או דודה, נכד או נכדה, בן או בת דוד.

אוקיי, יש פה הרחבה של מעגל שני.

תמי, אני יכול לנמק את ההסתייגויות גם במליאה?

כן.

כן, בטח. כולכם בזכות דיבור. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

הוספת סעיף קטן(א)(5) הסטודנט או המועמד הוא חטוף ששוחרר.

זה נכנס בתוך החטופים ומשפחותיהם.

הכנסנו את זה.

זה ברור, זה בתוך החטופים ובני משפחותיהם.

זה נכנס? אז נמשוך את זה.

יפה.

הוספת סעיף קטן(א)(6) הסטודנט או המועמד הוא בן למשפחה שכולה.

מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה. אני אבהיר לפרוטוקול, אנחנו מתנגדים לאור המשאב המוגבל ולאור ההבנה שאנחנו לא יכולים להרחיב את זה מדיי, כי בסוף יצא שכרנו בהפסדנו, ולכן אנחנו מתנגדים.

10, הוספת סעיף קטן(א)(7) הסטודנט או המועמד הוא ניצול מאירועי טבח ה-7 באוקטובר.

כנ"ל.

הכנסנו את זה לא?

לא. מי בעד? מי נגד? ההסתייגות נפלה.

11, הוספת סעיף קטן(א)(8) הסטודנט או המועמד הוא בן או בת זוג למי ששירת או שירתה בשירות מילואים כלוחם או לוחמת בתקופה הקובעת במשך 30 ימים.

זה נכנס.

את זה הכנסנו.

זה נכנס. אז נמשוך את זה.

12, הוספת סעיף קטן(ב) לאחר נפצע יבוא או נפצעה.

הכנסנו גם.

לא.

לא, זה שינויי לשון, טרמינולוגיה.

זה תיקוני לשון.

רגע שנייה, אני חושבת שהם רוצים להוסיף סטודנטים שנפצעו, ואז זה משהו אחר. אוקיי, לא, נכון, זה שינויי לשון, בסדר.

אוקיי, מי בעד מי נגד? ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן (ב) לאחר עבר יבוא או עברה.

אוקיי, מי בעד מי נגד? ההסתייגות נפלה.

נראה לי שמרב מיכאלי, כתבה את זה.

וואו, יש לך דמיון פרוע. איך עלית על זה?

בסעיף קטן (ב) לאחר הפסיק יבוא או הפסיקה.

מי בעד מי נגד? ההסתייגות נפלה.

תקשיב, זה גדול. בסעיף קטן (ב) לאחר שהשלים יבוא או?

השלימה.

כל הכיתה יחד. יפה.

מי בעד מי נגד? ההסתייגות נפלה.

בסעיף קטן (ג) במקום בסעיף קטן(א)(1) עד (3) יבוא בסעיף קטן (א) (1) עד (8). את זה תמי תסביר.

מי בעד?

זה גם ככה יתווספו עוד קטגוריות של החטופים ובני משפחותיהם ושל בני הזוג, אז יהיה לי (1) עד (5), אנחנו עושים את ההתאמות המספריות. אין צורך, זה הולך יחד עם השינויים בחוק.

אתה מושך או משאיר את ההסתייגות?

אני אמשוך את זה. אם תמי אומרץ אני אמשוך.

זהו?

תמי, אפשר להסביר את הקבוצות שמוסיפים? את התיקונים.

אחד משכנו.

שתי קבוצות. אחד, זה מי שהיה חטוף ובני משפחות של חטופים.

מדרגה ראשונה.

מדרגה ראשונה. אמרנו שהם: הורה, בן או בת, אח או אחות, בן זוג או בת זוג. והקטגוריה השנייה, זה סטודנט שהוא בן זוג של מי ששירת במילואים כלוחם והורה לילד עד גיל 13.

שוב, אני רוצה לברך את מי שהגיש את ההסתייגויות. זה ברח לנו בין הידיים, לכן זאת הערה חשובה ואני שמח שהוספנו בהצעת החוק ללא צורך בהסתייגות גם את אנשי משפחות החטופים מדרגה ראשונה וגם את בני ובנות זוג של אנשי המילואים. הערה חשובה וקיבלנו. כפי שהיה בחוק הספריות, גם פה, שיתוף פעולה של קואליציה ואופוזיציה.

לכן, נעבור להצבעה על הצעת החוק בקריאה השנייה והשלילית כנוסח הוועדה. הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון מס' 9 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (מתן עדיפות ללוחמים ולמפונים בזכאות לדיור במעונות הסטודנטים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת משה פסל וחבר הכנסת ששון ששי גואטה. אולי בכותרת יהיה אפשר לשנות.

אנחנו נצטרך לשנות, נכון.

משפחות החטופים ובני או בנות הזוג. מי בעד או מי בעדה? מי נגד? עבר פה אחד. הצעת החוק עברה לקריאה שנייה ושלישית ותעבור למליאה.

תודה היושב-ראש, כבוד היושב-ראש.

ברשותכם אני נועל את הדיון.


הישיבה ננעלה בשעה 13:30.