פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



16
הוועדה למיזמים ציבוריים
07/08/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 30
מישיבת הוועדה למיזמים ציבוריים
יום רביעי, ג' באב התשפ"ד (07 באוגוסט 2024), שעה 11:00

לבקשת חבר-הכנסת אליהו דלל:  סכנת סגירת מיזם החללית "בראשית 2" על הירח

חברי הוועדה: אוהד טל – היו"ר
אלי דלל

בתיה הררי - ראש תחום בכיר מקרו כלכלה, אגף כלכלה ותשתיות, משרד ראש הממשלה

דן בלומברג - יו"ר סוכנות החלל הישראלית, משרד החדשנות, המדע והטכנולגיה

אורי אורון - מנהל סוכנות החלל הישראלית, משרד החדשנות, המדע והטכנולגיה

יעל אידן - ראש תחום קשרים בינלאומיים סוכנות החלל, משרד החדשנות, המדע והטכנולגיה

שרה אילוביץ - דוברת, משרד החדשנות, המדע והטכנולגיה

רועי גולדשמידט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

שלי פרץ - יועצת מנכ"ל, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

סוניה אישנקו - ראש מטה, המשרד לשיתוף פעולה אזורי

נעם שרלו - רפרנט תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

אביב קנלבאום - ראש מינהל מערכות חלל מתקדמות, התעשייה האווירית לישראל בע"מ

ניל נמיר - יועץ מדיניות, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי

דב רוסו - יועץ בכיר, המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי

רון גרמה - מנהל פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

טל פקירי - מנהלת פיתוח עסקי, איגוד ההייטק הישראלי

שמעון שריד - מנכ"ל, SpaceIL

משה מדינה - מנהל תכנית "בראשית 2", SpaceIL

אורן אלקסלסי - סמנכ"ל כספים, SpaceIL

דורון לנדוי - חבר צוות, נציגי קרן פרסול ועמותת SpaceIL, SpaceIL

אבי חסון - חבר דירקטוריון נציגי קרן פרסול ועמותת SpaceIL, SpaceIL

יריב בש - מייסד שותף, SpaceIL

אריאלה אהרון

רויטל יפרח

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

סכנת סגירת מיזם החללית "בראשית 2" על הירח

בוקר טוב לכולם, כמעט צוהריים טובים. היום ג' באב התשפ"ד, 7 באוגוסט 2024. אנחנו פותחים את דיון הוועדה למיזמים ציבוריים לבקשתו של חברת הכנסת אלי דלל בנושא: תכנית "בראשית 2".

נמצאים איתנו כאן נציגים של משפחות החטופים. בבקשה.

תודה רבה על רשות הדיבור. אלכס דנציג, שזו התמונה שלו, היה מורה שלי ב"יד ושם". לפני שבועיים התבשרנו שהוא מת בשבי. ברשותך, אני רוצה להקריא כמה שמות: נועה מרציאנו בת 19; רון שרמן בן 19; ניק בייזר בן 19; סהר ברוך בן 25; סאמר אל-טלאלקה בן 25; אלון שמריז בן 26; גיא אילוז בן 26; אליה טולדנו בן 28; יותם חיים בן 28; יגב בוכשטב בן 35; איתי סבירסקי בן 38; תמיר בן 38; אלעד קציר בן 47; נדב פופלוול בן 51; יוסי שרעבי בן 53; אלכס דנציג בן 76; חיים פרי בן 79; יורם מצגר בן 80; עמירם קופר בן 84; אריה זלמנוביץ' בן 85.

מניתי 20 שמות, כולם הגיעו חיים לרצועת עזה והיום לא איתנו, ביניהם צעירים שעוד לא הספיקו לבנות משפחה, לא להביא ילדים. אנשים מבוגרים שהגיע להם לבלות את השנים האחרונות של החיים שלהם קצת בנחת ורגיעה.

אתה, למיטב ידיעתי משתייך לקואליציה. עם פרוץ המלחמה, הוגדרו בין הגדרות המלחמה חיסול הכוח הצבאי והשלטוני של החמאס ושחרור החטופים. הרצועה נכבשה – רפיח, ציר פילדלפי, מסדרון נצרים. ואני שואל: מה עוד צריך לקרות כדי שנעשה עסקה לשחרר את אלה שעדיין בחיים שם? זה מה שביקשתי לשאול. תודה.

תודה רבה. עוד מישהו שמעוניין לדבר? אלי מגיע? שייכנס עכשיו כי עכשיו זה התור שלו.

- - -

הוא לא נכנס? אז הוא ידבר בהמשך. אז נוותר על הדברים האלה.

התכנסנו כאן לדיון לבקשתו של חבר הכנסת אלי דלל, שפנו אליו אנשי תכנית "בראשית 2". אני חושב שכל מדינת ישראל, לפני מספר שנים – תזכירו לנו מתי זה היה, ב-2019? צפו במיזם של "בראשית 1" וקיבלו ממנו המון השראה והדבר הזה תרם רבות למדינת ישראל בהרבה מאוד היבטים, גם בהיבטי חינוך, גם בהיבטים מדעיים, גם בהיבטים של גאווה לאומית. ואם אנחנו ניגשים לתכנית "בראשית 2", אנחנו מבינים שהיא נתקלת במורכבויות ובקשיים מסוימים, ובעצם מטרת הדיון לראות האם יש אפשרות לפתור את המורכבויות האלה כדי שהתכנית תוכל להמשיך ולהתקדם ולהתרומם ולהגשים את מטרותיה ויעדיה.

אז אולי אתם תפתחו ותציגו את הנושא, תציגו את המצגת שהבאתם אתכם, ולאחר מכן נקבל את ההתייחסויות של כל גופי הממשלה הרלוונטיים לעניין הזה.

(באמצעות מצגת)

אני מנכ"ל עמותת “SpaceIL”, היזמית מאחורי פרויקט "בראשית". תודה על הזמן שהקדשתם היום למרות הפגרה ומצוקת השעה. בדקות הקרובות אנחנו נתעדכן במה קורה ב"בראשית 2". נפתח ונגיד שעמותת "”SpaceIL היא עמותה ללא כוונות רווח, שפועלת בתחום החינוך והשראה טכנולוגית. ב-2019, כפי שאמרת, שיגרנו את "בראשית 1". למרות הנחיתה הלא מושלמת שהייתה לנו על הירח, היו בתכנית הזאת הישגים מרשימים. ואם נמנה את עיקר ההישגים המרשימים, אז קודם כל היינו הגוף הראשון בעולם הלא מעצמתי ולא מדינתי שהגיע לירח וסלל את הדרך לחברות פרטיות. המדינה הרביעית בעולם שהגיעה לנחיתה על הירח ופיתחה יכולת כזאת. הרבה השראה והשפעה חינוכית עצומה שהייתה לתכנית "בראשית", סוג של מיני אפולו, ויותר חשוב מכל דבר אחר – הנחנו את דגל ישראל על הירח, רואים אותו כאן, על החללית לפני שהוא הגיע לירח. אמנם הגעה קצת קשה אבל הוא שם.

מסתכלים על פיתוח יכולות נחיתה על הירח – עד 2019, שלוש מעצמות – ארצות-הברית, רוסי וסין. ישראל – “”SpaceIL והתעשייה האווירית גם יחד – הגענו לנחיתה על הירח. בהמשך, הצטרפו הודו ויפן. הודו ויפן עשו ניסיון ראשון כושל וניסיון שני מוצלח. אנחנו עשינו את הניסיון הראשון בלבד ועומדים לעשות את הניסיון השני.

"בראשית 2" היא משימת המשך ל"בראשית 1" אבל היא לוקחת את המשימה הזאת לקפיצת מדרגה משמעותית בגודל האתגר, וזו משימה שומטת לסתות כשאנחנו מציגים אותה בפני קהילת החלל הבינלאומית. בסרטון הקרוב של שתי דקות, אנחנו נדגים מה זה משימת "בראשית 2".

(הקרנת סרטון)

איפה מקבלים את הכרטיסים?

אז את המשימה ראיתם, אנחנו נדלג על זה. צריך להבין שהמשימה הזאת היא משימה מאוד גדולה. SpaceIL”” נמצאת במרכזו של תהליך מאוד רחב שבו מעורבות תעשיות ישראליות. התעשייה האווירית היא שותפה בכירה ועוד תעשיות חלל ישראליות, אוניברסיטאות בארץ – האוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בן-גוריון. יש לנו שיתופי פעולה עם סוכנויות חלל בינלאומיות, נאס"א ארצות-הברית, DLR גרמניה, שוויץ ואוסטרליה. אנחנו מנהלים שיח עם מדינות נוספות שייכנסו בשותפות לפרויקט וגם יקלו על העומס התקציבי על הפרויקט וכרגע מדברים עם איטליה ואיחוד האמירויות, וכמובן תעשייה עולמית שתומכת. נאס"א מאוד אוהבת את הפרויקט שלנו וגם משתפת פעולה איתו.

באיזה מובנים היא משתפת פעולה?

קודם כל, אנחנו לוקחים - - - של נאס"א לירח שייתן מדידות ויעביר את הנתונים לנאס"א. דבר שני, כל התקשורת המורכבת בירח עם אנטנות ענקיות שיש רק בנאס"א – נקבל את השירות הזה מנאס"א והם יעכבו אחרי החללית שלנו ויעזרו לנו להעביר את הנתונים והדאטה לירח כי זה מאוד מאוד מרוכב.

אז הם שותפים מבחינה מדעית.

מדעית אבל במשהו שגם יש לו היבט משאבי. הם תורמים לא הרבה כסף אבל זה שווה כסף.

כיאה לעמותה שעוסקת בחינוך והשראה, אנחנו מלווים את התכנית ההנדסית שלנו בתכנית חינוכית רב-לאומית בארבע שפות שונות: עברית, ערבית, צרפתית ואנגלית. אנחנו רואים מצב שבו אנחנו מקיפים את הירח עם החללית שלנו מספר שנים, מעבירים הרבה מאוד מידע מדעי וחינוכי לכדור הארץ, משם למרכזי חינוך בארץ ובעולם, ותלמידים יוכלו לגעת בחללית אמתית, ישראלית, שמקיפה את הירח ומשדרת נתונים, ולנתח את הנתונים ולהרגיש את מה שהחללית מרגישה באזור הירח.

עד מאי 23 המצב התקציבי שלנו היה נהדר. כ-90% מהפרויקט היה ממומן בחוזה תרומות אלא שבמהלך התקופה ההיא, התורמים הראשיים שלנו החליטו להפסיק את מנגנון התרומות שלהם בשל אי הוודאות ואי היציבות שהייתה בארץ בתקופה ההיא. אחר-כך גם הגיעה מלחמת "חרבות ברזל", והחלטנו ללכת לחפש מקורות תקציביים בשלושה כיוונים: 1. שותפות עם סוכנויות חלל של מדינות נוספות, שותפות בפרויקט. 2. הקצאת תקציב ממשלתי משמעותי. 3. מגעים עם תורמים פוטנציאליים חדשים. לאור המצב התקציבי הזה, הורדנו את הפעילות והפיתוח בתכנית לרמה יותר נמוכה וקיבלנו הרשאה להמשיך כשנה קדימה, עד סוף השנה הזאת, אוקטובר, כדי לנסות ולגייס חזרה את המשאבים לתוך התכנית.

איך אנחנו רואים את האסטרטגיה לטיפול בסוגית המשאבים? אז 40 מיליון דולר עד עכשיו קיימים בתקציב העמותה מתרומות שהתקבלו עד לאותה נקודה. התקציב של התוכנית כולה הוא בערך 120 מיליון דולר, פחות או יותר תקציב של "בראשית 1" עם קצת קידום אינפלציוני. אנחנו רוצים שממשלת ישראל, מבקשים שממשלת ישראל תממן 25% מעלות הפרויקט, שזה בערך 30 מיליון דולר, ונצרף מדינה שותפה נוספת במנגנון של מצ'ינג עם תקציב דומה. כאמור, מדברים כרגע עם איטליה ועם איחוד האמירויות ועוד גיוס פילנטרופי של 20 מיליון דולר יכול להביא מענה לסיפור הזה.

צריך להבין שאנחנו מדברים על השתתפות הממשלה, יש פה שני מרכיבים חשובים: 1. הכסף שהממשלה מביאה לתוך התכנית, והשני – מדינה שותפה לא תיכנס לעניין הזה אם מדינת ישראל לא תהיה חלק מהעניין. גם תורמים גדולים כבר אמרו לנו: ברגע שנראה נוכחות משמעותית של הממשלה בפרויקט, נתרום גם. זאת אומרת, הממשלה זה לא רק תורם, גם מאפשרת לתרומות אחרות כדי להשיג את התקציב כולו, וזה חשוב מאוד להדגיש.

היה ונאלץ לוותר או לבטל את התכנית של "בראשית 2", אז נאבד את האימפקט החינוכי ההשראתי של משימת "בראשית 2". אנחנו יודעים מה היה ב"בראשית 1", "בראשית 2" מעצימה את העניין הזה, את המומנט הזה. מבוכה מול סוכנויות חלל בינלאומיות שכבר התחילו להשקיע כספים בפרויקט שלנו ופגיעה במוניטין של ישראל כמובילה בחלל. ראיתם כבר שש מדינות פיתחו יכולת נחיתה, וישראל אחת מהן. עצירת מומנטום בתקופה ששוק החלל הבינלאומי מתפתח וגדל בקצב מדהים, 650 מיליארד דולר ב-2023, ב-2035 – 1.8 טריליון, פי שלוש ממה שהיום. זה שוק שצומח בצורה מדהימה.

אובדן הזדמנויות ושיתופי פעולה עם איטליה ו-UE בתקופה שישראל רעבה לשיתופי פעולה כאלה. פגיעה לתעשיות החלל המקומיות שתומכות אותנו, לא רק התעשייה האווירית גם תעשיות אחרות קטנות יותר, וביטול חוזים עם חתומים עם תעשיות בעולם, שזה אירוע בעייתי למוניטין שלנו ושל גופים כמונו שיבואו לפתח בעתיד.

לסיכום – אנחנו רואים בפרויקט הזה כמיזם ציבורי בעל חשיבות לאומית גבוהה. יש לו שלוש רגליים חשובות: אחת בתחום החינוך המדעי – זה המשך של תכנית לימוד מדעי שנלווית לתכנית וחושפת הרבה מאוד תלמידים בארץ ובעולם ויצירת השראה לדור ההמשך. יש פה המון טכנולוגיה וחדשנות – המשימה הזאת, אף אחד לא עסק בה עד היום בעולם ובטח לא שתי נחיתות ירח במשימה אחת ועוד משני צדי הירח. יש פה שיתופי פעולה רב-לאומיים עם ארצות-הברית, גרמניה, שוויץ, צרפת, איטליה, איחוד האמירויות, אוסטרליה ועוד. זו פלטפורמה נהדרת לעניין הזה.

הפרויקט הזה בעינינו מאחד ומחבר. הוא מכיל את כל מרכיבי החברה הישראלית. התשוקה לחלל חוצה גבולות, חוצה מגזרים והיא לא נחלת מגזר ספציפי כזה או אחר. האירוע הזה תורם רבות לפיתוח את הדור הבא שלנו בתחום של החינוך הטכנולוגי, בדגש על חלל, וגם מעורר הרבה מאוד גאווה לאומית, וגם פלטפורמה נהדרת לעשות גשר ושיתופי פעולה בינלאומיים עם מדינות רבות.

אנחנו סבורים שהשתתפות של המדינה באיגום משאבים כאלה ואחרים בהיקף של 30 מיליון דולר מצטבר פרוסים על שלוש-ארבע שנים זו לא משימה שהיא מעבר להרי החושך אבל היא קריטית, כמו שהצגתי קודם, למניעת סגירת הפרויקט. אנחנו מבינים את הקושי התקציבי שיש היום, אנחנו לא מנותקים ממה שקורה. מצד שני, אנחנו חושבים שבצד הטיפול בהווה, על כל המורכבות שלו, אסור להזניח את העתיד. ופה יש עתיד מאוד משמעותי בעלות יחסית מאוד מאוד ברת השגה לטעמנו.

אנחנו נשמח לעשות את זה, ואנחנו עמותה ללא כוונות רווח. מה שמדריך אותנו זה החינוך הטכנולוגי וההשראה לדור הבא. מזה אנחנו יוצאים ולשם רוצים להגיע.

תודה רבה על ההצגה. יש עוד מישהו מאנשי “SpaceIL” שרוצה לדבר?

עוד סרטון אחד.

בבקשה, בבקשה.

הימים הם אפריל 2019, אחרי הנחיתה של "בראשית" על הירח.

(הקרנת סרטון)

ולרוח הגבית הזאת אנחנו מחכים מאז 2019.

בסדר גמור. תודה רבה על ההצגה. עוד מישהו מאנשי SpaceIL”" רוצה לומר דברים? בבקשה.

אני חבר צוות ב ”SpaceIL“מהיום הראשון, סמנכ"ל שיווק של המשימה הראשונה. “SpaceIL” ייצרה הרבה מאוד אדוות, אז בנוסף להישג הפנומנלי, עם כל הצניעות, שתואר במצגת, אחד הדברים זה הנושא הכלכלי. אולי זה מופנה יותר לאוצר ולוועדת הכלכלה – אנחנו הקמנו אחרי המשימה קרן הון סיכון שמשקיעה בטכנולוגיות פורצות דרך בתחום החלל - -

"אנחנו" זה לא “SpaceIL”, זה גוף אחר.

- - כן, הקמנו כמה שותפים בעקבות “”SpaceIL את הקרן שכבר השקיעה ב-10 סטרטאפ, שהמודל שלהם זה טכנולוגיות פורצות דרך שתעזורנה לאסטרונאוטים בטיסות ארוכות וביישוב הירח והמאדים, ושיש להן שוק גדול על-פני כדור הארץ.

ואני אסיים ואתן דוגמה מתכנית "אפולו", שייצרה עשרות רבות של מוצרים שלמעשה היום נמצאים כמעט בכל בית, ואם תרצו בכל טלפון, וזה הניב לממשל, לארצות-הברית, 10 דולר על כל דולר של השקעה.

יפה. חבר הכנסת המציע, אתה רוצה לומר כמה דברים?

כן. קודם כל, תודה לך שנענית לבקשתי לקיים את הדיון הזה. האמת היא שכשאני ישבתי עם נציגי SpaceIL“" ישר נדלקתי מהסיבה הפשוטה - -

סרטון מושקע.

לא, לא, לא ראיתי את הסרטון, אני חייב לומר כי באמת הציגו את זה יותר בתפיסה אבל אין ספק שיש פה – קודם כל, מדינה צריכה להוביל את זה, אין ספק בכלל, היא צריכה להיות חלק מזה. זה לא ניתן רק על-ידי תורמים אלא זה צריך להיות משהו לאומי. המשהו הלאומי הזה גם מתחבר כי אף תורם לא יגיע אם אין מדינה שעומדת מאחורי זה, אף מדינה אחרת לא תיכנס לזה אם אין איזה שהוא תקציב ראשוני של המדינה בנפח מסוים. אבל אין ספק שהסכום שעליו מדובר הוא סכום שולי, באמת. אני יודע שהיום אנחנו מתווכחים על כל שקל ומיסוי וכך הלאה ואני רואה את המלחמות למיניהן אבל הסכום הזה לעומת היתרונות בחזון של מדינה, בחזון חינוכי לתלמידים, לילדים של מדינה, בתדמית של מדינה, בגאווה של מדינה, וראינו פה את ראש הממשלה הגאה שדיבר על "בראשית 2" – עזבו שיפרע גם את הצ'ק, ובואו נוביל את זה. אני אומר לך, אוהד, שאנחנו חייבים להוביל דבר כזה כי אנחנו לא יכולים לפספס את זה, כי אין ספק שבעקבות הנושא או הקידום של זה, אנחנו נראה פה גם טכנולוגיות פורצות דרך בדברים נוספים. והסיוע שיש גם ממקומות אחרים, שהוא יכול לבוא היום או מחר, אם זה מנאס"א ואחרים, בסוף הוא יכול להתבזבז לגופים אחרים ממדינות אחרות ואני לא יודע מה.

אני חושב שאנחנו חייבים ליצור את הלובי הזה ולפנות למשרד האוצר ולמשרד החינוך, ויש לנו גם את משרד החדשנות והמדע, ומכל אחד לדרוש שיתרום משהו. אנחנו מדברים בעצם על תקציב לשלוש שנים. זאת אומרת, לא חייבים להשקיע את הכל היום. דבר כזה, אנחנו באמת נוגעים בחזון, במשהו ששווה כל אגורה. ואם בכל מדינה, בכל חברה, בכל מפעל, לוקחים בדרך כלל אחוז או שניים, אני לא יודע כמה, להתעסק במחקר ופיתוח. אז אנחנו, כמדינה, מדברים פה על הפרומיל של הפרומיל של הפרומיל לתקציב מדינה.

אני חושב שאנחנו צריכים לקבל פה החלטה ולקדם את זה, ואם צריך לשבת עם משרד האוצר ועם משרד המדע והחדשנות ומשרד החינוך כדי להשיג את התקציבים ולומר להם: חבר'ה, אנחנו אתכם. לא יכול להיות שמדינה תפספס פרויקט כזה.

בסדר גמור. תודה רבה. לפני שניתן לנציגי הממשלה השונים להתייחס, האם יש פה עוד אנשים שרוצים לדבר? בבקשה.

אני מהמועצה למחקר ופיתוח. הערה קטנה: כולנו יודעים שזה לא תקציב עצום וכולנו יודעים שזה סופר חשוב אבל אתה הזכרת בשוליים שאם הממשלה תיכנס לזה אז הפילנטרופים גם יבואו. אני חושב שצריך לעשות בדיוק הפוך, כמו שעושים ברשות החדשנות בסימן של מצ'ינג וזה עובד. חברות הסטרטאפ עושות מהפכים כדי להביא את הכסף, והממשלה עושה מצ'ינג. אני חושב שקודם כל תביאו את הפילנטרופים לשולחן ותגידו שיש לנו איקס כסף ונעשה מצ'ינג עם הממשלה, זה יעורר את הממשלה. לא לחכות לממשלה ואחרי זה להביא את הפילנטרופים.

יש לנו כבר אחד כזה שאמר את האמירה הזאת, שהוא מוכן אם הממשלה תשים. זה כמו ביצה ותרנגולת, אז צריך ליישר את הדבר הזה.

כן. לפני גופי ממשלה, בבקשה.

הייתי בעברי. אני חבר הוועד המנהל בSpaceIL”", ותודה ליושב-ראש ולחבר הכנסת דלל על הדיון החשוב הזה. הייתי בעברי המדען הראשי, הייתה לי הזכות להקים את רשות החדשנות ולהיות היושב-ראש המייסד שלה, שהוזכרה כאן. היום אני מנכ"ל של Startup Nation Central, שהוא גוף שנשען על תרומות פילנטרופיות, ורק בהמשך לאמירה הזאת, גם ברמה הכללית אבל גם ברמה הפרטנית – יש תורמים ספציפיים שמוכנים להיכנס לשותפות במיזמים לאומיים, גם הפילנטרופיה השתנתה בשנה שעברנו ויש יותר ויותר אנשים שמבינים שלצד התרומה החשובה ובמטרות הומניטריות ובעזרה לכל הצרכים השוטפים, יש חשיבות להשקיע גם במיזמים מהסוג הזה, שהם התשתית שלנו לשנים הבאות, שהם הגשר שלנו לשיתופי פעולה בינלאומיים, שהם עתיד הכלכלה.

מעבר לכל הדברים ששמעון התייחס אליהם והכוח של החלל כגורם מאחד כי בסוף, ילדים מכל העולם מסתכלים למעלה ורואים את אותו ירח, יש בטכנולוגיה הזאת גם השפעה רוחבית על תעשיות נוספות. וכשאנחנו מסתכלים על חברות שיקבלו תועלת מהמיזם הזה ועל חוקרים אקדמיים, הם לאו דווקא כאלה שפועלים בתחום החלל. מדובר בחברות בתחום הבריאות, בתחום החקלאות, בתחום הביטחון. זה חברות בתחומים מאוד מאוד מגוונים, והמנוף הכלכלי של החלל שמשתקף בתחזיות ששמעון הציג פה נובע מההשפעה של מה שקורה שם וגם מה שקורה כאן על כל המגוון הזה.

אז באמת, רק להגיד במילה שתפקיד הממשלה פה הוא חשוב. הוא חשוב כסיגנל, הוא חשוב כשותף, ואין יכולת אלטרנטיבית לייצר את המנופים האלה שלא במיזמים ופרויקטים לאומיים מהסוג הזה. זאת אומרת, יש הרבה מאוד פעילויות אחרות שהממשלה עושה והן חשובות אבל האימפקט, שגם דורון דיבר עליו, של מיזם מהסוג הזה, אי אפשר לייצר אותו בצורה חליפית. תודה רבה.

תודה רבה. בבקשה.

אני מאיגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים. אני כמובן מייצג את חברות החלל בישראל שחברות באיגוד ההייטק. באופן כללי, במיזמים ציבוריים כאלה שהם באמת בעלי ערך משמעותי, גם בהיבט שלנו כלפי חוץ, איך אנחנו מציגים את ה"אקו-סיסטם" של החלל בישראל, אנחנו חושבים שזה מאוד מאוד חשוב ואני חושב שזה יכול לעשות רעש מאוד מאוד גדול. יחד עם זאת, אנחנו באמת מסתכלים על הפן הכלכלי והיינו שמחים לראות פה עליית מדרגה ברמת השיתוף פעולה בין חברות החלל הישראליות, איך אנחנו לוקחים את קבלני המשנה שיהיו רק חברות ישראליות, אם זה לקחת ניסויים יותר מורכבים לירח ברמת חברות הסטרטאפ, לבוא ובאמת לקחת את זה כהזדמנות גדולה. נכון, זו השקעה שהיא לא השקעה גדולה מצד הממשלה אבל היא כן יכולה לתת את האימפקט הנכון על חברות סטרטאפ קטנות וגם בינוניות וגדולות.

אז אנחנו נעשה הכל על מנת לייצר את השת"פ הזה, וכמובן אנחנו מאחלים בהצלחה אבל חשוב מאוד לקחת את החברות האלה יד ביד.

תודה. אני רוצה שנעבור לזום, יש לנו את גיל דורון מקרן רמון. בבקשה.

שלום לכולם. אני מייצג את קרן רמון. כמה דברים כדי להבין את החשיבות של הפרויקט הזה: קודם כל, ברמה העולמית, כל הנושא של "המרוץ לירח" – זה קורה עכשיו. המדינות בתחרות אינסופית לשלוח לוויינים, לשלוח כל מה שאפשר לירח כתחנת עצירה בדרך למאדים אז הטיימינג הוא פשוט עכשיו.

דבר שני – מה שחשוב לזכור ברמה הלאומית: אני אזכיר שאילן רמון זכרונו לברכה, נבחר להישלח לנאס"א ולחלל אחרי שנשיא ארצות-הברית ביל קלינטון ראה שיש קרע בעם, בזמנו זה היה אחרי רצח רבין, וראה לנכון לעשות איזה שהוא מהלך שיגרום לעם להתאחד סביב משהו חיצוני. אז אני רואה בזה ערך מאוד מאוד חשוב גם בהיבט הזה. לי חסר בפאנל ובוועדה ילדים ובני נוער, שתראו בעיניים שלכם את הניצוץ של מה זה אומר לחוות את העבודה ב”SpaceIL” ובכלל, בחינוך לחלל כי אנחנו מדברים על עתיד, ובייחוד בימים אלה לתת לילדים שלנו את העתיד באופן מוחשי – אין דבר יותר טוב מזה מ"בראשית 2".

תודה רבה לך, וזה אכן היבט חשוב ומשמעותי מאוד בעניין הזה. בבקשה.

אני מהתעשייה האווירית. אני מייצג את התעשייה האווירית בהיבט החלל של התעשייה האווירית. בארגון שאני מנהל, היה ויהיה פרויקט "בראשית 2", אני מקווה שיהיה פרויקט "בראשית 2". קודם כל, עמדת התעשייה האווירית היא שאנחנו יכולים לעשות את הפרויקט הזה חד-משמעית. זה פרויקט אפשרי ונשמח לעשות אותו.

אני רוצה לחזק את מה שכולם כאן אמרו, ואני אתן את הדוגמה כי גיל אמר שחבל שאין פה בני נוער, אז פרויקט "בראשית 1" שוגר ב - -

חבר הכנסת אלי דלל אומר שהוא מייצג פה את הנוער, הוא על תקן מייצג הנוער.

אני יושב-ראש הוועדה לזכויות הילד.

אז אני אזמין אותו גם להגיש מועמדות לתעשייה האווירית ולספר כמו שכולם מספרים לנו, שהם בסוף הלכו ללמוד הנדסה בגלל פרויקט "בראשית". למזלנו, אלינו מגיעים בתחום החלל המון אנשים בגלל שהם אוהבים חלל. האנשים האלה קיבלו את הזיק בעיניים, שגם גיל דיבר עליו, במהלך פרויקט "בראשית". כמעט כל מי שבא אלינו, בין אם עכשיו הוא סיים אתה אקדמיה ובין אם זה מבוגר יותר, שעבר לתחום החלל, מדבר על הפרויקט הזה וכמה הוא הלהיב אותו וכמה הוא גרם לו לקבל את הבחירה הזאת בחיים שלו וזה מביא לנו אנשים טובים. תודה, אדוני היושב-ראש.

תודה רבה. עוד מישהו מהגורמים האזרחיים שרוצה לדבר? לא. אז נעבור לגורמים הממשלתיים. אני חושב שאין מחלוקת פה, סביב השולחן ובכלל, שהפרויקט הזה הוא בעל חשיבות גדולה. אנחנו שומעים את זה מכל הכיוונים, גם בהקשרים החינוכיים וההשלכות החינוכיות. גם בהשלכות האסטרטגיות, על מעמדה של מדינת ישראל כפורצת דרך בתחום כל-כך משמעותי – אין ספק שזה בעל משמעות. ההשלכות הכלכליות ששמענו פה גם על חברות אחרות וסטרטאפים ומיזמים נוספים, וכמובן ברמה הבינלאומית – שיתופים הפעולה הבינלאומיים. זאת אומרת, יש לנו פה בהחלט פרויקט שהוא בעל משמעות גדולה מאוד. השאלה היא איך אנחנו יכולים – אנחנו מבינים שהוא נמצא במשבר וצריך פה כסף, צריך פה משאבים כדי שהדבר הזה יקרה. בסוף זה דיון פשוט. נשאלת השאלה האם מדינת ישראל, על שלל המשרדים שלה, גם אם זה בחינוך וגם אם זה לצורך העניין במדע ושיתוף פעולה אזורים, כל המשרדים השונים, יכולים לייצר איזה שהוא מהלך משותף כדי שהדבר הזה לא יתקע, ייצא לפועל ויתממש. זאת השאלה שאנחנו שואלים כאן, ונשמח לשמוע את התייחסות משרדי הממשלה.

אולי נתחיל עם משרד ראש הממשלה? יש לנו פה נציגה?

כן, אבל באתי בשביל להקשיב.

בשביל לשמוע בשלב הזה.

אז אם ככה, חשוב להעביר את המסר ולהראות את הסרטון לראש הממשלה, ושידע שהיה פה דיון על זה ושאנחנו מבקשים את המשאבים האלה, מכל משרד שיתרום את הסכום הזה כי זה באמת משהו שהוא מעבר לתקציב. זה לא דבר שצריך עכשיו להגיד: אין לנו תקציב אלא באמת, זה פרויקט לאומי וציינתי קודם את החשיבות של הפרויקט הזה. תודה.

בסדר גמור. אז נעבור לתת-אלוף במילואים, אורי אורון.

צוהריים טובים. תוארו פה - -

לפרוטוקול – אתה מנהל סוכנות החלל הישראלית.

אני מנהל סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אם אנחנו רוצים להיות לגמרי מיושרים. אני רוצה ללכת ארבע שנים קדימה, ליום שבו אנחנו יושבים פה ויש "בראשית 2", המקפת מסתובבת, שני לנדרים נחתו. מאות-אלפי תלמידים עם זיק בעיניים – אגב, עזוב את אביב. חבר הכנסת דלל, כשאתה דיברת על זה שהתלהבת תוך שניות – זה העניין ותכף ניגע גם בכלכלה. יש מאות-אלפי תלמידים בישראל שצמודים למסכים שלהם בבתי הספר, מסתכלים מה קורה עם "בראשית". יש עוד מאות-אלפים בעולם שעושים את הדבר הזה, ומסתובבים שגרירים של מדינת ישראל, רשמיים ולא רשמיים ומדברים על היכולת הטכנולוגית של מדינת ישראל. אנחנו יכולים להגיע ליום הזה בעוד ארבע שנים.

משרד החינוך לא פה לשמוע את זה, וחבל.

זה עניין של החלטה. אפשר להגיע ליום הזה, צריך להגיע ליום הזה. בתוך היום הזה קורים דברים שהם לא רק חינוך, ופה אני רוצה לגעת בדברים שהם אולי לגמרי מתוך האינטרסים שלי אבל הם מאוד חשובים: 1. המעמד הבינלאומי – ראיתם את הדגלים קודם, שש מדינות. יש בעולם היום 20 פרויקטים להגיע בחמש השנים הקרובות לירח, מכל מיני מקומות, מכל מיני סוגים. טורקיה מנסה להגיע לירח. יש היום שש מדינות שעומדות להגיד: אנחנו יודעות לעשות את זה. ישראל היא אחת מהן. אז ביום הזה יסתכלו על ישראל אחרת כי אנחנו כבר יודעים לעשות את זה. יש את הסיפור של היזמות הטכנולוגית שצומחת מתוך הדברים האלה – עשרות של יזמים, חלקם יצליחו וחלקם לא יצליחו, שיצמחו מתוך הדברים האלה. לכן אפשר להגיע וצריך להגיע ליום הזה. זה עומד בדיוק בדיוק בהגדרות של מיזם לאומי, שמה הוא נותן, את מה שמדינת ישראל כל-כך צריכה עכשיו? זה קטר ומנוע.

עכשיו, אני הולך למה שאתה אמרת – הבנו, צריך, איך עושים את זה? אני חושב שהקריאה שצריכה לצאת מפה זה שצריך לחזור לפה ולהגיד איך עושים את זה. החיבור הוא חיבור בין המשרדים הממשלתיים השונים, אני עובד בזה אישית כדי להביא את השותפות הבינלאומית. היינו קרובים ביותר לשותפות בינלאומית עם מדינה מאוד משמעותית שאמרה: אנחנו נעשה מצ'ינג עם ממשלת ישראל. מה שממשלת ישראל תשים, אנחנו נשים גם. אני אומר לך בוודאות מאוד גדולה שאני יודע להגיע לפחות למדינה אחת שתגיד את זה. לכן, הסכומים שאנחנו נביא יתנו את אותה התנעה.

מה שמדהים בפרויקט הזה שבסוף בסוף בסוף, רובו הגדול יצא מהגורמים הפרטיים. במונחים כלכליים של roi, של מימוש של כסף, על כל דולר או שקל שממשלת ישראל תשים, שממשלת ישראל תשים, היא תקבל פי כמה וכמה בתשואה הישירה. עכשיו צריך לראות איך מארגנים את זה, איך עושים את זה, בין היתר קריאה מפה שבאה ואומרת: בואו נתארגן ביחד. אמירה של האוצר, שתכף נשמע אותו, שהוא יהיה מסוגל לתמוך באופן כזה או אחר, וביחד, גם אם הסכומים לא יהיו מדויקים אחד לאחד, נצליח להביא סכומים שקרובים לדבר הזה, זה יניע וזה יוציא את הפרויקט קדימה וזה דבר שהוא לגמרי אפשרי ואני חושב שהוא גם מחויב במציאות. תודה.

השאלה שעולה פה באמת היא מה התקציב של סוכנות החלל והאם היא יכולה גם לגעת בעניין הזה?

התקציב הממוצע של סוכנות החלל רב-שנתי הוא 85 מיליון שקל לשנה. והתשובה הקצרה היא: לא, אנחנו לא יכולים רק מהתקציב שלנו. תקציב תוספתי שיתווסף לתקציב סוכנות החלל, שבסופו של דבר היא הגורם שמצעיד לאפשר את זה, נצטרך להוסיף לה לתקציב. זה לא יכול לצאת מתוך התקציב השוטף לצערי הרב, של סוכנות החלל. ולכן אני אומר שצריך להיות פה חיבור.

במה מושקע היום רוב הכסף של הסוכנות?

רוב הכסף של הסוכנות מושקע בעיקר בטכנולוגיות, במיזמי טכנולוגיות, פרויקטים טכנולוגיים. דוגמה קטנה: בשבוע שעבר סיים את חייו הלוויין "ונוס", לוויין איכות הסביבה הראשון בעולם, הוא שוגר בקיץ 2017. זה מיזם שבסוף עולה עשרות מיליונים והוא סיים את חייו. אנחנו עכשיו עובדים על פרויקט שנקרא ULTRAS. יש עוד כאלה וכאלה דוגמאות, זה בעיקר מיזמים טכנולוגיים.

למה זה לא נופל באותה קטגוריה?

זה נופל. זה יכול ליפול לגמרי אבל המשאבים שיש לי לא מאפשרים את זה. זה לגמרי יכול ליפול בקטגוריה הזאת ואני אתן עוד דוגמה אחת: בכסף הוא הרבה יותר קטן, באימפקט הוא דרמטי – יש לנו פרויקט שנקרא "תב"ל" – תלמידים בונים לוויינים. בינואר 22 שוגרו שמונה לוויינים שכל אחד מהם בנתה כיתה, בנה בית ספר. זה פרויקט של שנתיים, כיתות י', י"א, ערבים, יהודים, דתיים, חילוניים. 20,25 תלמידות ותלמידים שבונים לוויין ומשגרים אותו אחרי שנתיים – זה קרה כבר.

אבל סליחה על השאלה – זה לא קצת סדרי עדיפויות? זאת אומרת, אם אתם עושים פרויקטים כאלה, למה הפרויקט הזה לא יכול להיות – אני מבין שלא תשקיעו את כל ה-85 מיליון אבל למה זה לא יכול להיות חלק מהפרויקטים שאתם תומכים בהם? במקום שישקיעו בלבנות 20 לוויינים קטנים, אולי שיהיו שותפים באלמנטים כאלה ואחרים. אני מניח ש”SpaceIL" יהיו פתוחים לרעיונות שיתופי פעולה חינוכיים עם מערכת החינוך, עם בתי הספר.

הסיפור פה הוא נורא פשוט – אין לי כסף לא ל"בראשית" ולא ל"תב"ל". אין לי לאף אחד מהם. כל מה שאני עושה זה דברים שהיו בעבר. כשנגיע לדיון הזה יום אחד, ונגיע אליו, על התעדוף הפנימי אז כן, "בראשית 2" קיבל את התעדוף הזה שלי בשנת 22. לפני שהיה את המשבר הזה, היינו בדרך עם 20 מיליון שקל לסגור את זה. היום אין לנו את המשאבים לזה. הדיון האם זה עדיף או זה עדיף יקרה אבל אנחנו בכלל לא על מגרש המשחקים שאני בכלל יכול לתעדף את זה. לכן כשנקבל כסף תוספתי או תוספות מסוימות זה יהיה בדיון ויהיה לגמרי רלוונטי. אני היום בכלל לא יכול לקיים את הדיון הזה, אין לי שום דבר שאני יכול לדבר עליו.

טוב. אוקי, בסדר גמור. משרדי הממשלה האחרים – מי הבא בתור? פרופסור דן בלומברג, בבקשה.

אני כאן בשני כובעים – סגן נשיא אוניברסיטת בן-גוריון ויושב-ראש סוכנות החלל. חלל – דיברו כאן הרבה על חינוך ועל ההשראה בקרב תלמידים ותיכונים וילדים – חלל זו סביבה מאתגרת, מאתגרת מאוד. כולנו יודעים שכשאנחנו ניצבים בפני אתגרים גדולים, או שאנחנו מרימים ידיים וזה לא המצב, או שאנחנו מביאים פתרונות, והפתרונות יצירתיים. הפתרונות האלה בסופו של דבר מה שמניע את התעשייה הישראלית לייצר פתרונות יצירתיים לאתגרים שקיימים בעולם, לא רק בחלל. אפשר לתת הרבה דוגמאות בנושא של דחיסת מידע ועוד כהנה וכהנה, אני לא אכנס כרגע לכל הדוגמאות.

מעבר לזה, אנחנו יודעים שלפני סדר גודל של עשור, ואבי יכול אולי לדייק את המספר שאני אגיד עכשיו, עמדנו בארץ בפני משבר, בירידה של מספר הסטודנטים באקדמיה בתחומי ה-STEM. עמדנו ממש בפני משבר כי אז אביב לא יכול היה לגייס בכלל מהנדסים לתעשיית החלל. גם היום יש לו אתגר לא קטן. פרויקטים גדולים - -

ממה נבע המשבר?

המשבר הזה נבע מהרבה מאוד דברים, בעיקר מתמורות בחברה הישראלית ואני לא בטוח שאני רוצה להיכנס לדיון הזה.

- - משפטים, ראיית חשבון, כל הדברים שקשורים לשירותים - -

גם זה, אבל היו גם שינויים בהרכב האוכלוסייה ובדגש על לימודי ליבה בבתי הספר. הפרויקט, כמו "בראשית", מניע הרבה מאוד ילדים להתעניין ואז ללמוד לימודים מהסוג הזה ובסופו של דבר להגיע ללימודי הנדסה באקדמיה. היום אנחנו עומדים בפני מצב שאנחנו גם לא יכולים לקבל את כל המתעניינים, כלומר נדרש פה גם שינוי והתאמה באקדמיה. אבל אני חושב שפרויקט מהסוג של "בראשית" הוא פרויקט גדול שמניע הרבה מאוד תהליכים בכלכלה הישראלית, בחברה הישראלית עם אדוות רבות והשלכות נוספות, ואני חושב שכולנו מתעסקים בהרבה מאוד פרויקטים קטנים ואתגרים קטנים – זה פרויקט גדול שכולם ישמעו עליו, הוא יניע את כל החברה הישראלית.

עוד נקודה אחת שאני רוצה לציין: החברה הישראלית היא לא הומוגנית. יש לנו לא מעט מיעוטים ויש לנו גם סביבות שלא מיוצגות, ואני אתן את הדוגמה סביב השולחן הזה: ראשית, אני לא חושב שיש כאן נציגי מיעוטים בכלל. יש מעט מאוד נשים סביב השולחן כרגע, ובתעשייה הישראלית, תעשיית ההייטק, יש מעט נשים. החלל כן מושך אליו לא מעט ייצוג גם של מיעוטים, של ערבים, אפילו אנחנו רואים יותר מהאוכלוסייה החרדית שמתעניינים בתחום, ואני חושב שיש פה השפעות שאנחנו יכולים ליהנות מהן וחשוב לתמוך בדרך כזו או אחרת בפרויקט הזה, ב"בראשית 2", בוודאי על-ידי איגום משאבים, וכאן אני מצטרף לכל מה שאורי אמר לפני. תודה רבה.

אז משרד החינוך, למרות שהוזמן, לא הגיע לדיון. אין לנו פה נציג משרד החינוך שהגיע? המשרד לעניינים אסטרטגיים גם הוזמן וגם אין פה אף נציג שלהם אני רואה. אני לא טועה? אישרו שיגיעו ולא הגיעו. משרד המדע, יש נציג?

אגב, מתואמים מנכ"ל ושרה.

אוקי. המדען הראשי הנוכחי רוצה להתחבר בזום, אז תכף נחבר אותו. משרד האוצר – נעבור אליכם. אתם האמיצים היחידים שהגעתם בפועל. בבקשה.

גם סוכנות החלל אמיצה. אני מאגף התקציבים במשרד האוצר. אז אני אפרט את התייחסותנו, גם נגעת בזה מעט – בסוף האוצר לא מתקצב פרויקטים או מיזמים, הוא מתקצב משרדי ממשלה והם אלה שמתקצבים מיזמים, ולכן הכתובת בראש ובראשונה לדיון הזה הם משרדי הממשלה, אם זה משרד המדע או משרד החינוך או עוד משרדים רלוונטיים.

כמו שקצת רמזת קודם לכן – בסוף אין את הדבר "אין מספיק תקציב". תקציב הוא תמיד אירוע של סדרי עדיפויות ותעדוף. נגע פה אורי בתקציב סוכנות החלל – סוכנות החלל יושבת בתוך משרד המדע אז בסוף גם תעדוף פנימי בתוך סוכנות החלל וגם - -

מה התקציב של משרד המדע היום?

אזור ה-450 מיליון שקלים, זה בערך התקציב השנתי. בשנים הקודמות הוא היה מעט יותר גבוה, השנה בוודאי שהוא יותר נמוך. בסוף נדרש פה סדר עדיפויות, האם "בראשית 2" יותר חשוב מ-ULTRASAT או פחות חשוב. האם הוא יותר או פחות חשוב מקרן המחקר היישומי של משרד המדע? ואני יכול לתת פה עוד דוגמאות לפעילויות אחרות של המשרד שבסוף נדרש לתעדף ביניהן.

זאת התייחסותך? טוב. מישהו מ”SpaceIL" רוצה להתייחס לדברים שנאמרו על-ידי משרד האוצר וגם לדברים שנאמרו על-ידי סוכנות החלל? המדען הראשי איתנו? עדיין לא.

אני אעיר ושוב, זה לא ברזולוציה אבל גם את זה צריך להבין: לסוכנות החלל אין תקציב בבסיס התקציב, ולכן לנהל פרויקט רב-שנתי – יש פה כמה אנשים שניהלו פרויקטים מורכבים – לנהל אותו משנה לשנה ולעשות את התעדוף, ונעם צודק לגמרי, צריך לעשות את התעדוף אבל מאחר ואין לי בסיס וכל שנה אני מתחיל את הדבר הזה מחדש, זה נכון ל"בראשית 2", נכון לפרויקטים אחרים מאוד מאוד מורכבים טכנולוגית, כמדינה אי אפשר להתנהל בצורה כזאת, ולכן גם כשנגיע ליום של התעדוף נצטרך למצוא את הדרך לבסס פרויקט כל-כך מורכב, איך עושים אותו בצורה רב-שנתית.

אגב, רק בשביל לחדד את ההבנה: הפרויקט הקודם, "בראשית 1", לא היה בו כסף ממשלתי בכלל?

היה בו מעט מאוד.

מה זה מעט מאוד?

סביב ה-10 מיליון שקלים.

10 מיליון שקלים?

אם אני לא טועה, זה היה יותר תקציב ממשרד החינוך ופחות ממשרד המדע בגלל האלמנטים החינוכיים של הפרויקט. זה היה חלקה של המדינה - -

ואתה אומר שזה הגיע מהחינוך?

כן. גם מסוכנות החלל אבל - - -

הבנתי. אז המדען הראשי נמצא איתנו עכשיו בזום אז בואו נשמע את התייחסותו לעניין. שלום וברכה.

לטובת כל מה שנאמר – אני אנסה להביע את דעתי בקצרה: ראשית, כל מה שנאמר קודם, אני תומך לחלוטין. אכן המיזם הזה הוא מיזם מאוד חשוב. משרד המדע, כמשרד וגם כמדען ראשי, אנחנו תומכים מאוד בפעילות הזאת כי זו הזדמנות למדינת ישראל כדי להישאר בצמרת המדע העולמית. התקציב הוא סוגיה שצריך להתמודד איתה. אנחנו נמצאים במצב קשה מבחינה תקציבית אבל לנושא הזה יש צורך חשוב - -

אתה נשמע בדיליי...

אז אני אומר בקצרה: אני בהחלט תומך בכל מה שנאמר עד כה. הפרויקט הזה הוא חשוב, הוא לאומי, הוא ישאיר את ישראל בצמרת המדע העולמית. פרויקט מהסוג הזה הוא בהחלט נקודה שכולם מתייחסים אליה. אם אתה בחלל, אז אתה כנראה גם מוביל בתחומים האחרים, ומדינת ישראל זקוקה לזה בעת הזאת. תודה.

אדוני המדען הראשי, רציתי לשאול: בסוף אין פה מחלוקת על כך שהפרויקט הזה הוא בעל חשיבות גדולה ובעל משמעויות רבות ורחבות בהרבה מאוד תחומים כמו שאמרנו, גם בחינוך וגם בכלכלה וגם במדע וגם בהיבטים בינלאומיים ובכל-כך הרבה היבטים שהיטיבו לתאר כאן המשתתפים. בסוף, כדי שהוא יוכל להתקיים, צריך לראות איך אנחנו מביאים לכאן כסף. הציגו הנציגים של “SpaceIL" וגם של סוכנות החלל, שיש כאן גם אפשרות לייצר שיתוף פעולה במצ'ינג עם מדינות אחרות. זאת אומרת, יש פה הזדמנות גדולה אבל צריך לראות מה מדינת ישראל שמה על השולחן כדי שהדבר הזה יוכל להתקדם.

מתוך תקציב משרד המדע, 450 מיליון שקלים בקירוב, האם יש אפשרות להקדיש תקציב מסוים לנושא הזה? שאלה נוספת שאני רוצה לשאול: כיוון שאתם תומכים בלהט בפרויקט הזה, והבעת את זה היטב, האם תוכלו לתכלל את עבודת הממשלה בנושא? זאת אומרת, להביא את משרד החינוך, להביא את המשרד לשיתוף פעולה אזורי ושאר המשרדים, משרד ראש הממשלה, לשבת ביחד ולראות איך כל אחד עושה את המאמץ שלו בסדרי העדיפויות וגורם לדבר הזה להתממש? זאת השאלה.

נשתדל לעשות את זה. מניסיוני, זה לא דבר כל-כך פשוט, לא כל אחד פותח את הכיס ברגע אבל אני מאמין שהפרויקט הזה, יש לו חשיבות מאוד גדולה ונקווה לרתום את כל המשרדים, כולל את משרד האוצר, כדי לגבש תקציב מאוחד שיענה על הצרכים. אנחנו ניקח את זה על עצמנו אבל אני מקווה שכולם יראו בזה שותפות ולא שישאירו בסופו של דבר את התקציב למשרד שלנו, שאין בו תקציב לדברים האלה אבל ניתן להקצות משהו בשותפות עם אחרים.

טוב. בבקשה.

ממש בקצרה, ולא כדי לפתור את דברים נעם מאגף התקציבים - -

אבי, אתה נשאר איתנו, נכון? זה חשוב לנו מאוד.

רציתי לשבח את משרד האוצר שהוביל לאחרונה תכנית להשבת חוקרים אקדמיים מצטיינים עם הקצאה של מעל 600 מיליון שקל לתכנית רב-שנתית יוצאת מן הכלל חשובה וקריטית של אותם וקטורים. התכנית הזאת הייתה דוגמה לאיך חלק מהעלויות מושתות על המשרדים ונובעות מהסטה במשרד למועצה להשכלה גבוהה – 85% מהתקציב הזה היה תקציב תוספתי, מתוך הכרה בזה שזה מיזם לאומי. כמעט כל הפרויקטים שאני זוכר, שהם תשתיות לאומיות, תמיד הייתה השתתפות עודפת של משרד האוצר, והדבר הזה בדרך כלל פותח את הלב ואת הכיס של משרדים עצמאיים.

משרד האוצר, רוצים להתייחס לזה? זה לא אירוע חסר תקדים שמשרד האוצר נותן גם איזה שהוא תקציב תוספתי. אני לא רוצה שהדיון פה יהיה פופוליסטי – ברור שזה סדרי עדיפויות וברור שגם המשרדים חייבים להיות שותפים. אין שום סיבה בעולם שמשרד החינוך לא יהיה שותף בדבר הזה, אין שום סיבה בעולם ששאר המשרדים שציינו פה לא יהיו שותפים. אבל האם יש אפשרות בכל זאת שגם שמרד האוצר יבוא ויגיד: אנחנו מבינים את המשמעות של הפרויקט הזה. יש לו משמעות לאומית רחבה וגדולה מאוד, אנחנו גם נהיה חלק מהעניין. אז השאלה איך אתם מתייחסים לזה?

אני רק אחדד את המושג "תקציב תוספתי" – בסוף, אין כזה דבר תקציב תוספתי. מסגרת התקציב נקבעה בחוק התקציב ויש הסטות בין תחומים שונים בממשלה. לכן גם זה עניין של סדרי עדיפויות, פשוט לא בתוך המשרדים אלא בראיה הבין-משרדית.

ואיך מייצרים שינויים כאלה? איך אמרת? מה זה הפרויקט שציינת?

יש אין-ספור דוגמאות.

אבל מה הדוגמה הספציפית שנתת כרגע?

לרוב דברים כאלה נסגרים במסגרת דיוני תקציב של שנה שעוד לא הגיעה, ושם אפשר לייצר יותר הסטה של סדרי עדיפויות, בין השאר מה - - -, משהו שיותר קשה לעשות אותו בתוך שנת תקציב.

הבנתי. טוב, עכשיו אנחנו נמצאים בדיוני התקציב לשנה הבאה.

כשהם יתחילו, יהיה דיון.

בסדר גמור.

רק הערה קטנה: מי שיתכלל את זה במשרד המדע זו סוכנות החלל, את כל האירוע הזה. רק שיהיה ברור.

ברור לחלוטין.

התייחסויות נוספות, חברים? אלי, אתה רוצה להגיד משהו?

כסף, נו מה? הרי כולנו פה יושבים, רואים שזה חשוב, רואים שזה דבר שהוא מנוף להתפתחות טכנולוגית בלתי רגילה, גם באקדמיה, גם בתעשייה, גם בחינוך, במה לא? ובסופו של דבר, צריך פה באמת להביא את כל המשרדים להבנה. צר לי שאין פה נציגות ממשרד החינוך וגם ממשרד המדע וחבל שכך - -

ממשרד המדע יש, המדען הראשי.

משרד המדע כן.

אבל למה לא מרשות החדשנות?

הוזמנו.

בכל מקרה, אני חושב שאנחנו – ואתה כיו"ר הוועדה ואני כחבר הוועדה – צריכים לצאת פה באמת בקריאה לנסות לקדם את זה כי אני חושב שזה תפקידנו. אם המיזם הזה יצא – עשינו את שלנו. תודה.

בסדר גמור. דברים אחרונים ואני אסכם.

אז רק כדי לסכם ולתכלל את כל מה ששמענו כאן: אני רוצה להגיד שהאתגר הטכנולוגי והתפוקות הטכנולוגיות הן לאין שיעור יותר מורכבות מאשר להשיג את התקציב הלא גדול שאנחנו מבקשים כאן. אנחנו רוצים לעשות את חלקנו בעניין ולהביא את המשימה, והשולחן הזה צריך למצוא את הפתרונות איך לסייע לנו בעניין.

אני רוצה להגיד שאם אנחנו נסיים את הפרויקט בטרם עת, לא תהיה לו תקומה. האוסף של האנשים שעוסקים בעניין הזה היום והמצב שאליו הגענו – ההשקעות ירדו לטמיון, ולחדש אותו זה ייקח שנים על שנים, אם בכלל. אם אנחנו יורדים מהמסלול זה כנראה לתמיד. לוח הזמנים שלנו לוחץ, יש לנו שלושה חודשים לחזור ל"בורד" ולהגיד: הרע בידינו, ואני מציע שיהיה כאן "פולו-אפ" של הוועדה תוך חודש, חודשיים או משהו כזה כדי לראות שיש נתיב שמוביל אותנו לשם. תודה רבה.

תודה.

סליחה, אנחנו יוצאים מהפגישה הזאת בלי "אונר" מצד הממשלה. כל אחד אומר שהוא ישתתף. אם אף אחד לא ייקח על זה בעלות, לא יקרה שום דבר גם בפגישה הבאה.

בסדר גמור.

אני רמ"ט מנכ"ל במשרד לשיתוף פעולה אזורי. אנחנו אמנם משרד קטן עם תקציב שהוא פחות או יותר רבע מהסכום הנדרש, זה כל תקציב המשרד. אבל כמו שאמר פה חבר הכנסת, כסף זה הרבה פעמים פונקציה של תכלול ואחריות. אז אנחנו מכירים בחשיבות, ואם תהיה יוזמה של אחד ממשרדי הממשלה שמוביל את זה, אנחנו בהחלט מכירים בחשיבות. כמובן שנעשה מה שאפשר מצדנו כי המשרד שלנו משתתף בפרויקטים חינוכיים, פרויקטים מדעיים ותרבותיים עם מדינות האזור. שיתוף פעולה עם האמירויות זה משהו שהוא מאוד חשוב לנו, אנחנו מקיימים אותו גם בתחומים אחרים.

בסדר. אז אנחנו מסיימים את הדיון עם אמירה של לקיחת אחריות, ואני מודה לך על האמירה החשובה הזאת.

חבר הכנסת דלל, מה שאני מציע לסיכום הדברים: בוא נוציא אנחנו מכתב וננסה להחתים עליו כמה שיותר חברי כנסת מכל סיעות הבית, ואני לא חושב שיש סיבה בעולם – כמו שאמרנו, זה באמת פרויקט מאחד בעל משמעות גדולה מאוד מכל-כך הרבה בחינות – בוא נחתים עליו כמה שיותר חברי כנסת ונפיץ אותו לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים שיכולים להיות שותפים לדבר הזה, בקריאה ובבקשה ובדרישה להבין גם את לוחות הזמנים שצוינו כאן. אנחנו בלוחות זמנים צפופים כיוון שאם הפרויקט לא ישיג את המימון הנדרש, הוא בסכנת סגירה אמתית, ואנחנו לא רוצים להגיע לשם. נדרוש מהממשלה לעשות את עבודתה ולשבת ביחד ולראות איך כל אחד עושה את המאמץ מהצד שלו, ובסוף מצליחים להגיע לתוצאה הרצויה.

אני גם אבקש, אדוני המדען הראשי, שאתם תתכללו את עבודת הממשלה בהקשר הזה. אני יודע שגם מצדכם זה לא יהיה קל להביא את שאר משרדי הממשלה לדיון ובכל זאת, אנחנו מבקשים מכם לתכלל את העבודה הזאת.

בעוד כחודש ננסה לקבוע דיון ל"פולו-אפ", שכל משרדי הממשלה יגיעו, ואני מקווה שעד לדיון הזה אתם כבר תוכלו לבוא אלינו אחרי שישבתם לפחות פעם אחת, ראיתם מה ניתן לעשות, מה כל משרד יודע להביא מהכיוון שלו, ואני מקווה שנוכל להתבשר בבשורות טובות שהתקדמנו הלאה בעניין הזה.

דברים נוספים שמישהו רוצה לומר לפני שאנחנו מסיימים?

רק "פולו-אפ" של הדבר הזה?

אז אמרנו שנעשה בעוד כחודש דיון, נסגור תאריך בצורה מסודרת, ואני מקווה שהדיון יתקיים לאחר שהממשלה תשב ביחד ותנסה להגיע למסקנות.

אם אין דברים נוספים – ננעל את הישיבה. חברים, תודה רבה לכל מי שהשתתף.

ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.