פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



3
ועדת העבודה והרווחה
16/07/2024


מושב שני

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת העבודה והרווחה
יום שלישי, י' בתמוז התשפ"ד (16 ביולי 2024), שעה 12:50

הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023 (פ/2417/25), של חה"כ ינון אזולאי

חברי הוועדה: ישראל אייכלר – היו"ר
דבי ביטון
צגה מלקו

ינון אזולאי
אחמד טיבי
יצחק פינדרוס
יסמין פרידמן

יוכי אילוז - מנהלת תחום בכיר עזבונות ותמיכות, משרד הרווחה והביטחון החברתי

ציפי פרידקין - מנהלת אגף תוצרת הארץ, משרד החקלאות וביטחון המזון

צרויה סיקרון - רפרנטית חברות ממשלתיות, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אריה בלבן - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עידו מור - רכז סביבה ומים, אגף התקציבים, משרד האוצר

נעם טור-פז - מנהל הרכש, חשכ"ל, משרד האוצר

צביאל גנץ - לשכה משפטית, משרד האוצר

דקלה ראובן - מתאמת פיקוח ארצית, משרד הבריאות

מירי כהן - מנהלת קשרי ממשל, משרד הבריאות

תום נקש - ייעוץ משפטי, משרד הבריאות

ענבל דיאמנט - מרכזת בכירה תכנון מדיניות, המשרד להגנת הסביבה

נתלי כהן - לשכה משפטית, רשות החברות הממשלתיות

גלית וידרמן - סגנית בכירה למנהל רשות החברות הממשלתיות

עמיר עופר - מנהל ענף המזון, איגוד לשכות המסחר

רוית דינמז יחזקאל - סמנכ"לית משפט, ממשל והון אנושי, ארגון לקט בישראל

ערן מנשה - סמנכ"ל כספים, חברת הסעדה 'עידית' מקבוצת מלונות דן

מיכאל קוסאשווילי

ענת כהן שמואל

סמדר לביא, חבר תרגומים

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.


הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון - חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג-2023, פ/2417/25

שלום וברוכים הבאים לישיבת ועדת העבודה והרווחה, י' בתמוז התשפ"ד, 16.7.2024, הנושא הוא הצעת חוק החברות הממשלתיות (חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג, של חבר הכנסת ינון אזולאי.

אנחנו דנו כבר בנושא ואני רוצה לשאול את המציע, ינון אזולאי, למה רק בחברות ממשלתיות? לא דיברנו שזה יורחב על הכול.

נכון, דיברנו כרגע. בנוסח שבפניכם ההצעה נמצאת כבר בחוק עידוד תרומות מזון, אחרי שאם הוועדה תחליט להצביע על הצעת החוק בקריאה ראשונה אז כבר נעשה את השינוי בהתאם.

זאת אומרת זה לא ייקרא חברות ממשלתיות?

נכון, זה יהיה במסגרת חוק עידוד תרומות מזון.

הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג. אדוני המציע, רוצה לומר משהו?

לא, אני חושב שלפני שבועיים אמרנו כמעט הכול, הגענו להבנות, רק היו צריכים לחזור אליך, אדוני היושב ראש, עם תשובות ולהתקדם רק לקריאה ראשונה.

נקריא את הנוסח ומי שיש לו הערה תוך כדי יעיר.

הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ד-2024

רק נאמר שמאז אתמול חלו עוד כמה שינויים בנוסח שבפני הוועדה וכמובן ברגע שיהיה שינוי בנוסח אז אנחנו נעדכן ונדגיש את זה.

תיקון סעיף 1
1.
בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 –



בנוסח שבפניכם הייתה הגדרה לארגון הצלת מזון וגם בעקבות שיחות שעלו, נאמרו אמירות בנוגע לשוויון, בהגדרה הקודמת ארגון הצלת מזון הוא ארגון לחלוקת מזון שרשום במשרד הבריאות שלפחות 30% או 50% מהמזון שנאסף על ידו מקורו במזון עודף. זה בנוסח שנמצא בפניכם.

גם לבקשת המציע וגם בעקבות סוגיות שקשורות לשוויון עלתה אפשרות להסיר את הדרישה בנוגע לאותם 50% ולאפשר לארגונים שגם היום מוגדרים כארגוני חלוקת מזון והם רשומים במשרד הבריאות, יש למשרד הבריאות פרוצדורה ודרך ברורה להיכנס לאותו מרשם ולהיות ארגון חלוקת מזון ועלתה בקשה לאפשר גם לארגוני חלוקת מזון לאסוף את המזון ואחר כך לתרום אותו. משרד הבריאות אולי ירצה לפרט במשפט על מה זה אומר ארגון חלוקת מזון ועל המחויבות שלו בנוגע לבטיחות המזון?

כן. היום בחוק המזון סעיף 159 לחוק מתייחס לארגון לחלוקת מזון שפוטר אותו מרישיון ייצור, רישיון הובלה ורישיון אחסנה מתוך כוח החוק שלנו. בשביל להירשם לארגון לחלוקת מזון אתה צריך למלא כל מיני פרטים, למשל להצהיר שאתה תאגיד שלא פועל למטרות רווח וכן הלאה, דברים יותר טכניים, ואז אתה יכול להירשם אצלנו באתר, למלא טבלת אקסל עם מה אתה מתכוון לעשות וכל מיני פרטים ואוטומטית אתה הופך להיות ארגון לחלוקת מזון פטור. זה מבחינת משרד הבריאות.

ממה אתה פטור?

פטור מרישיון יצרן, רישיון הובלה ורישיון אחסנה. אלה הפטורים שאתה מקבל.

זה לא עסק.

זה לא עסק, בדיוק. מבחינת ההצעה שהנחת עכשיו על השולחן, אנחנו דווקא נחה דעתנו - - -

הוועדה.

מה שהקראת, מיכאל, דווקא נחה דעתנו כשהתייחסנו לזה שמדובר בארגונים שמצילים - - -

סליחה, אמרת את זה כי יש פסוק, אם קטן אתה בעיניך ראש אלפי ישראל אתה. משהו כזה. לכן אתה אומר שזאת הוועדה. זהו, אפשר להמשיך.

מכיוון שעד היום הנושא של הצלת מזון לא קבוע בחוקים ולכן החוק הזה מבורך מאוד מבחינת משרד הבריאות, אני צריכה להגיד את זה לפרוטוקול, אבל מכיוון שעד כה זה לא היה משהו שקבוע בחוקים אנחנו מוצאים פה איזה שהוא חשש. ברגע שאתה אומר שזה לא יהיה האנשים שמבינים כבר את העניין של חלוקת מזון, זאת אומרת הוא לא יודע מה זה להציל מזון, הוא יודע לחלק מזון כי הוא מקבל תרומות, כי הוא מקבל מזון ארוז מראש ומעביר אותו הלאה. אני לא בטוחה מה היכולת שלו להתנהל סביב עולם בטיחות המזון כאשר אין לו שום ניסיון.

הוא יצטרך ללמוד את זה.

הוא יצטרך לא רק ללמוד, אתם תוכלו לפרסם תקנות בעניין ולהגיד מה אתם רוצים.

זה נכון, השר באמת רשאי להתקין תקנות בנושא, ואנחנו נרצה להכניס להצעה הזאת את העניין של בטיחות מזון ואז תנוח דעתנו בעניין.

בטיחות כן, אבל לא מונופולים של אף אחד.

חלילה.

רק אם אפשר, אדוני היושב ראש, להוסיף בעניין הזה, בנושא של חובת הדיווח שמופיעה בנוגע לחברות הממשלתיות אנחנו מבקשים שהחובה הזאת תחול על ארגון הצלת המזון ולא על החברות הממשלתיות ולא תטיל עליהן נטל רגולטורי. הוועדה התייחסה לנושא הזה וציינה שלא יוטל נטל רגולטורי כלשהו על החברות ואנחנו מבקשים שכך ייעשה. הארגונים מוכנים לקחת על עצמם, הם עושים את זה גם ככה, אז אנחנו מבקשים שכך ייעשה.

יש בזה היגיון, אבל מצד שני אם אנחנו מטילים חובה על החברות לעשות את זה אז באיזה שהוא מקום הם צריכים לדווח שהם ביצעו את החובה שלהם.

אנחנו מסרבים, אדוני היושב ראש.

אתה מדבר על העמותות? על החברות עצמן?

אמרתם שאתם מסרבים?

הם לא רוצים שתהיה חובה עליהם.

מה שאמרת מאוד הגיוני, אבל החוק עצמו עוסק בכם שאתם חייבים לאפשר לחברות האלה לקבל אצלכם את המזון.

זה בהחלט מקובל, אדוני היושב ראש, בעניין הזה אנחנו כמובן תומכים בהצעה ואנחנו מעודדים אותה, אנחנו חושבים שמדובר בהצעת חוק - - -

לא, אמרת שאתם מסרבים, כשמישהו אומר לי שהוא מסרב אני כבר רואה שמישהו פה, משהו לא מוצא חן בעיניו.

לא, חלילה, אני אדייק את עצמי.

את מדברת על הפרוצדורה הבירוקרטית של הדיווח.

רק על הפרוצדורה של הדיווח.

שיעשו את זה החברות שמקבלות ולא החברות שנותנות.

נכון, כן, רק על כך.

בסדר גמור, נדון בזה בהמשך בנוגע לסעיף חובת הדיווח. שוב נקריא.
הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ד-2024

תיקון סעיף 1
1.
בחוק עידוד תרומות מזון, התשע"ט-2018 (להלן – החוק העיקרי) בסעיף 1 –



(1) אחרי ההגדרה "ארגון לחלוקת מזון" יבוא:



הורדנו את ההגדרה 'ארגון הצלת מזון'.

אז מה ששינית תדגיש.

שוב, אנחנו לא נקריא את ההגדרה 'ארגון הצלת מזון' מכיוון שכרגע ההגדרה ארגון חלוקת מזון כבר מוגדרת בחוק עידוד תרומות מזון, היא ממש בחוק המקורי.

אז אתה משאיר 'ארגון חלוקת מזון'.

כן, ארגוני חלוקת מזון שבתוכו כלול, כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, זה ממש בחוק המקורי היום ולכן לא צריך להגדיר מחדש מהו ארגון לחלוקת מזון.

אנחנו נמשיך.

(1) משרד ממשלתי, לרבות יחידותיו ויחידות הסמך שלו;



(2) רשות מקומית;



"חברה ממשלתית" – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;";

אנחנו נבקש במסגרת הגוף הציבורי להחריג בתי חולים ומוסדות רפואיים בעניין של איסוף מזון.

מסיבה רפואית את מתכוונת?

מהסיבה של חשש לזיהום.

רפואית, כן, זה מובן מאליו. החולים עצמם לא רוצים לאכול את האוכל בבית החולים.

בהמשך לשיח שהיה, יש יחידות סמך של משרד הבריאות שהן בתי חולים?

כן.

יש בתי חולים של הממשלה, יש כלליים ויש לא כלליים, יש בתי חולים שהם בבעלות של המדינה, של משרד הבריאות, ממשלתיים, ויש גופים שהם ציבוריים, לכללית יש, לקופות אחרות והם ציבוריים, ויש בתי חולים שהם ציבוריים אחרים כמו למשל הדסה, שערי צדק וכו'. הכלל שנאמר כאן מהסיבה של בטיחות המזון חל על כל בתי החולים באשר הם.

אז בהמשך לתיקון של משרד הבריאות, גוף ממשלתי, אחד מאלה, לרבות יחידותיו ויחידות סמך שלו למעט בתי חולים ומוסדות רפואיים. אנחנו נעבוד בהמשך, בהסכמת הוועדה כמובן, על הנוסח.



"חברה ממשלתית" – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975;



(2) אחרי ההגדרה "מזון" יבוא:



"מזון עודף" – מזון ראוי למאכל אדם, שאינו שאריות מזון כהגדרתו בחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 שאלמלא ייתרם יושלך לאשפה;

מה זה ה'אלמלא'? שאם למשל המוסד יכול להחזיר את זה ליצרן אז הוא לא חייב לתת את זה לתרומות, זה מה שאתה מתכוון?

בדיוק. בהמשך להערת היושב ראש, אם למוסד תהיה אפשרות לעשות שימוש נוסף באותו מזון וזה לא מזון שעומד להיות מושלך לאשפה אלמלא הוא נתרם, אז כן.

אז הוא לא חייב.

בדיוק, הוא לא ייכנס להגדרה של מזון עודף. בחוק המזון יש גם התייחסות למונח שאריות מזון, משרד הבריאות כמובן יידע לתת תמונה יותר מלאה, אבל זה ממש אוכל שהוגש, אם נשתמש במילים יותר יום יומיות, שהיה על הפס מה שנקרא, ואותו לא יהיה אפשר לתרום, זה גם נכנס להגדרה של שאריות.

יש פה שאלה, אני לא יודע אם יש פתרון לזה, אני ראיתי בכנסת דבר מאוד יפה, אוכל שכן היה על הפס, אנשים מתנדבים באים ומחלקים. אז מבחינת החוק זה פסול, לא?

אגב גם מה שהיה על הפס, הוא לא סתם על הפס, שהוא לא בקירור או לא בחימום, הוא נמצא תחת טמפרטורה, תחת ביקורת, זה לא על הפס כמו שהיו מגיעים לחנות פלאפל ותגידו שם איזה מנת פלאפל מוכנה, זה נמצא גם תחת בקרה.

כן, אבל הפס, הטמפרטורה שנשמרת שם היא לא זהה לטמפרטורה בתוך מקרר או תנור, זה קצת שונה, אנחנו כן חוששים שיש התעללות בטמפרטורה וגם האנשים שחולפים על פני, מהצד הזה או מהצד השני, זה מספיק בשביל לא לאסוף את המזון הזה מבחינתנו.

אם אפשר להקריא את ההגדרה של שאריות מתוך חוק המזון 11(א), שאריות זה מזון שניטש, הושלך או נזרק לרבות מה שנותר ממזון שהועמד בבית אוכל לצריכתו של אדם. זאת אומרת כל מה שהוא לא זה ניתן לתרום.

זאת אומרת שהחברה תצטרך לקחת רק מה שיש במחסן.

במקררים, בתנורים, כן.

כל מה שבושל ועדיין לא הוצא לציבור.

נכון.

וגם זה כמויות אדירות.

כבודו, אם יורשה לי. בדיון הקודם התייחסנו לזה ולקט ישראל פועל בדיוק על פי ההנחיות הללו, אנחנו אוספים מהמטבחים, מהתנורים, מה שנמצא מאחורי פסי ההגשה ויש המון מה לאסוף.

הנתונים שיש לכם זה ממה שאתם אוספים?

אכן.

זה אדיר.

זה אדיר.

מישהו פה מבזבז כסף. סתם, לא אכפת לי, אם זה הולך לעניים - - -

20 מיליארד, אדוני.

שווי המזון האבוד.

נזרק לפח במדינת ישראל מזון בשווי 20 מיליארד שקלים כל שנה.

אבל את כוללת את אלה שכבר היו על הפס.

אני כוללת הכול.

אני יכולה להוסיף נתון בפני הוועדה, ברשותכם, שווי המזון מהמגזר המוסדי שהוא בר הצלה הוא 1.8 מיליארד מיליון, זה השווי שניתן להציל. 130,000 טון בשנה.

בוועדה זה לא מקום להגיד בדיחות, אבל אצל הפולנים זה לא היה קורה.

תיקון סעיף 2א
2.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:



פה יש גם שינוי שהוכנס בנוסח הקודם. בנוסח הקודם שהיה בפני הוועדה ונידון כאן המנגנון היה באופן שהחובה מוטלת על הגוף הממשלתי או על החברה הציבורית והם אלה שהיו צריכים לפנות לארגון הצלת מזון, אחרי התיקון לארגון חלוקת מזון כדי להתקשר איתם לצורך איסוף המזון, וכאן, בעקבות הערות של משרדי הממשלה, בוצע איזה שהוא שינוי, שהמנגנון יעבוד באופן הזה שאם ארגון חלוקת מזון מצא לנכון שהוא יכול לנהל מנגנון יעיל שמשתלם לו לאסוף את המזון מאותו מקום, שנמצא במקום מספיק מרכזי בשבילו ושהוא גם יוכל לשמור על סטנדרטים של בטיחות מזון, הוא פונה אל ה - - -

הוא צריך לפנות.

בדיוק, הוא צריך לפנות ומכאן מתחיל המנגנון הזה של האישורים.

מה קורה כשאף אחד לא פונה?

כשאף אחד לא פונה, אולי גם משרד האוצר יידע להרחיב בעניין הזה על התנהלות השוק, אבל ההנחה היא שאו שאין כדאיות בהצלה של המזון או שלא - - -

זה לא רק עניין של כדאיות, המדינה עדיין לא משקיעה מספיק כסף כדי להציל את כל המזון שאפשר להציל, אבל החוק הזה מאוד יעזור להציל הרבה יותר. אני מניחה, תסכים איתי רוית, שאם יש כאלה שלא פנו אליהם זה כי עדיין אין להם את היכולת התקציבית לרכוש עוד משאיות קירור, עוד נהגים, עוד קווים כדי להציל יותר, זה משהו שאנחנו גם צריכים לחשוב עליו, איך אנחנו משקיעים כסף כדי להציל עוד מזון, כי על כל שקל שאתה מציל אתה מקבל בתמורה מעל 4 שקלים של מזון.

אבל את מודעת לבעיה הזאת, כי אם אנחנו משנים, עד עכשיו החברה הייתה חייבת לעשות את זה ועכשיו אנחנו משחררים את המשרדים ואת החברות מלעשות את זה, אלא הארגונים צריכים לבוא לבקש.

כן, אבל אנחנו כן הכנסנו שהם לא יכולים לסרב אם זה לא מוצדק.

כן, אבל יש מעט מאוד ארגונים שיש להם את הציוד הזה של משאיות.

זה מה שהיא אומרת, שזה יעודד אותם וגם בן אדם שהולך לאסוף תרומות הוא יאסוף תרומות כספיות על מנת להציל דבר שיחסוך לו וגם יציל מזון. היא אומרת שדבר כזה רק יעודד אותם, זה דבר נכון.

כן.

כבודכם, אם יורשה לי רק לומר שכרגע בעת הזו בשל ההצפה של כמות הנזקקים בעקבות הקורונה, אנחנו עוד גוררים את העלייה, וכרגע בעקבות המלחמה, אנחנו מוצאים את עצמנו ללא עתודות מזון להצלה ואני חושבת שלפחות בעת הזו אנחנו באמת באים ולא מבקשים מימון, יש לנו כרגע את היכולות הכלכליות לעשות את זה, אנחנו מבקשים בעצם את ההסכמה ואת הנכונות לתרום לנו. חברת הכנסת יסמין פרידמן צודקת שיכול להיות שככל שיהיו יותר תקציבים והמדינה תכיר בזה, זה לדיון אחר, אנחנו נוכל להציל הרבה יותר.

רוית, את רוצה שזה לא יעבור? לא הבנתי.

לא, להיפך, אני אומרת שאני לא מבקשת תקציבים.

לא, היא מדברת על העתיד, כשהאוצר בסביבה לא מדברים איתם על העתיד. עכשיו אנחנו לוקחים, עוזרים בחינם, הם רק רוצים לקחת.

לא, אם לאוצר היה שכל הוא היה משקיע בזה עכשיו 30 מיליון ומקבל מזון ב-150 מיליון כמעט, אבל אין פה היגיון.

חששתי לחלוק על חברת הכנסת, אבל אם לסכם בשורה תחתונה, אנחנו כרגע, אני מצהירה בזאת, לא מבקשים תקציב, מבקשים הסכמה ושייתנו לנו לאסוף ולהציל את המזון.

אנחנו מבקשים תקציב.

אם אנשי האוצר ישמעו מהגורמים שהם רוצים כסף העסק נסגר.

שזה עצוב מאוד.

אם אפשר לגזור את הקטע הזה מערוץ הכנסת אנחנו נשמח.

מה שנאמר פה אפילו אם רוצים אי אפשר לשנות.

תיקון סעיף 2א
2.
אחרי סעיף 2 לחוק העיקרי יבוא:



"חובת תרומת מזון עודף
2א.
(1) גוף ציבורי או חברה ממשלתית המספקים, בין בעצמם ובין באמצעות מי מטעמם, מערך שירותי הסעדה לבאים בשעריהם ובכלל זה עובדיהם ומקבלי שירות מהם, ושירותי ההסעדה שניתנים באותה חצר על ידי גוף ציבורי או חברה ממשלתית אחד או יותר הם בהיקף של 500 מנות ליום עבודה לפחות, לא יסרבו סירוב שאינו מוצדק לבקשת ארגון הצלת מזון להתקשר עימם לשם איסופו של המזון העודף מחצריהם.



רק נגיד שעלתה הערה ממשרד האוצר בנוגע למה קורה כאשר יש מטבח אחד או כמה מטבחים שמאכילים פחות מ-500 עובדים כל אחד, או מה קורה כאשר יש עובדים שמפוזרים, זאת אומרת בגוף יש לצורך העניין 500 עובדים, יותר, אבל הם מפוזרים בהמון אתרים קטנים ברחבי הארץ ולכן הנוסח הזה, למיטב הבנתנו, ממקד את מספר הסועדים פר חצר. זאת אומרת ברגע שבחצר אחת שאוכלים יותר מ-500 אנשים אז תחול חובת תרומת המזון העודף, בין אם הם באים מחברה ממשלתית אחת, מכמה חברות ממשלתיות, גוף אחד או כמה גופים.

ולאו דווקא בזמן אחד.

המונח חצר, במסכת עירובין עוסקים בזה הרבה, אבל איך אתה מגדיר חצר?

חצר מוגדרת, יש לזה המון הגדרות בחקיקה, בגדול זה מתחם שהגוף פועל בו.

פה בכנסת זה נקרא חצר, המזנון?

להבנתי הכנסת כולה נקראת חצר.

אני חושבת שאפשר להוריד את הכמות של 500 אנשים. אני קצת מבינה בתחום, בעלי הוא שף מנהל הסעדה כל חייו וגם כשאתה מבשל ומכין ל-400 איש אתה מכין כמות מאוד מאוד גדולה שנשאר ממנה. לכן ה-500 יכול לרדת ל-400 וזה יעזור לנו ליצור יותר מקומות שמחויבים לתרום את המזון. זאת ההצעה שלי.

מי קבע את ה-500?

ההסכמה בנושא הזה הייתה מבחינתנו של 500 עובדים, לא 500 מנות.

לפי איזה פרמטר קבעתם 500?

של היכולת של החברות הממשלתיות, גם מבחינת הלוגיסטיקה וגם מבחינת התפעול לעמוד ביכולת של המערך הזה, אבל אנחנו קיבלנו כמובן את עמדת הוועדה על 500 מנות, שזה מערך שהוא יותר מורכב, לא 500 עובדים.

שזה פחות עובדים.

זה פחות עובדים.

זה מתכתב עם מה שאת אומרת, יסמין.

אתם מדברים על 500 מנות? זה יכול להיות 200 עובדים.

כן.

גם נאמר בהקשר הזה שההתייחסות היא ל-500 מנות, לא רק לעובדים של הגוף עצמו אלא גם לאם באים בשערי הגוף.

יש לנו הערה פה, כתוב סירוב שאינו מוצדק לבקשת ארגון הצלת מזון להתקשר עימם ולנו חשוב להבהיר שזו התקשרות שלא כוללת תמורה למעט המזון מהמשרד הממשלתי אל הגוף שאליו זה נתרם, כי אחרת ניתן יהיה לפרש את החוק אחר כך שגם אם ארגון אומר: בואו תתקשרו איתי ותשלמו לי 500 שקל על זה שאני אוסף מכם את המזון, אז זה לא יהיה סירוב לא מוצדק. לכן חשוב לנו להבהיר שלא מתקבלת תמורה בגין ההתקשרות הזאת. זה אחת.

שתיים, בהסברים שהסבירו לנו זה שזה לא אמור להשית עלות עודפת, אז כן חשוב להבהיר שזו התקשרות שלא משיתה עלות עודפת על הגורם עימו מתקשרים. כל עלות עודפת כזאת מבחינתנו ככל שהארגון שלוקח את המזון לוקח אותו על עצמו אז זה לא משית עלות עודפת. היינו רוצים להוסיף את זה לנוסח בהגדרה של ההתקשרות.

בסדר גמור. למיטב הבנתי גם בדיון הקודם, אולי גם הארגונים שעוסקים בהצלת מזון וחלוקתו יוכלו להתייחס, אבל מנגנון האיסוף לא כרוך באיזה שהן עלויות, היום לפחות.

מנגנון האיסוף אצלנו כרוך בעלויות שהצהרנו שאנחנו מוכנים לקחת על עצמנו, הוא לא כרוך בעלויות מבחינת החברות גם היום. אנחנו לא מבקשים נשיאה בעלויות, אפילו אני יכולה להצטרף לדברי רשות החברות הממשלתיות שדיברו מקודם על הדיווח, אנחנו ממילא מדווחים על הכמויות לרשם העמותות, אנחנו גוף מפוקח, סמי ציבורי, אנחנו מגישים דוחות כספיים מבוקרים ודוחות מילוליים ולכן אין לנו בעיה לשאת אפילו בנטל הזה.

אנחנו נבקש שגם ההערה לגבי הדיווח וגם ההערה לגבי העלויות יצוינו כמובן בדברי ההסבר.

כן, אגף התקציבים גם אמר.

גם בנוסח עצמו, לא רק בדברי ההסבר, כלומר התקשרות שלא כוללת תמורה ולא משיתה עלות עודפת על העלות התורם.

זה נשמע כל כך רע. ואללה, באה חברה, לוקחת מזון, פוטרת את בעל החברה מלקחת את המזון ולהשמיד אותו ולהטמין אותו ולזרוק אותו ולשלם היטל כי כולם משלמים היטל וכאילו אנחנו רק מעמיסים עליה. לא, גם תממני, גם תאספי, גם תחלקי את זה לנזקקים.

אל תדאגי, אחר כך הארגון פונה בכובעים אחרים ומבקש סיוע מהממשלה, לא בחוק.

אלוהים, זה נשמע כל כך רע. באמת, שחררו.

אני אסביר כדוגמה.

לא צריך להסביר, הבנו.

אתה עושה את החוק הזה שהוא הצעה מאוד טובה וחשובה, סוג של נתינה, אתה הופך אותה למשהו שהוא לא טוב, בטח לא למדינת ישראל ולא לעם שלנו. זה דבר מעולה, שחררו.

אם זה מקובל עליכם אני אשמח, אם לא, אני אשמח להסביר את הרציונל.

הדברים שלך נאמר ונרשמו לפרוטוקול ויש בהם היגיון וגם ארגוני חלוקת המזון יודעים מזה, זה מספק אותנו.

אני כן אסביר את זה שוב, אנחנו מבחינתנו רוצים שזה יהיה בנוסח החוק, כל הסוגיה של - - -

זה שמעתי שאתה רוצה ושמענו את זה פעמיים, אז עכשיו פעם שלישית.

השאלה מה עמדת הוועדה.

עמדת הוועדה היא שזה נאמר לפרוטוקול וגם האנשים שעוסקים בחלוקת המזון אמרו שהם לא יבקשו שום דבר ולא יושת שום דבר על התורם וכשאני בא לתורם אני לא מטיל עליו שום דבר, אני מבקש את התרומה, אומר תודה רבה ושלום. וגם לשר האוצר יש סמכות להתקין תקנות לחברות שלו מה שהוא רוצה. אנחנו כמחוקקים רוצים את החוק באופן שאנחנו ניסחנו אותו.

בהצעה הזו לפחות.

היושב ראש, ככל שזה לא נמצא שם, כיוון שכל הסוגיה של משרדי ממשלה לא הייתה בהצעה של המציע בוועדת שרים, אנחנו נחזיר את זה לוועדת שרים ונבחן את התמיכה.

אתם לא תחזירו את זה.

אני כן חושב שהבקשה שלי פה היא בקשה מאוד סבירה, ודאי כשכלל הגורמים מסכימים שזה המצב ולכן אני אשמח ש - - -

זה סביר וזה נמצא, והשאלה אם זה יהיה בחוק או לא קובעים המחוקקים, עם כל הכבוד.

אוקיי, אבל כרגע החובה, סליחה שאני מתעקש - - -

אין שום חובה להחזיר את זה לוועדת שרים.

לא, אין שום חובה לשום דבר, אתם הריבון. כרגע איך שזה מופיע, שמסיבות שאינן מוצדקות אני לא יכול לסרב להתקשרות - - -

יש פירוט בהמשך, אולי זה ייתן מענה.

אם תחליטו להחזיר את זה לוועדת שרים - - -

לא, אני מעדיף ככל שאפשר לעשות תיקון - - -

לא, אנחנו לא נחזיר את זה.

אני לא מקבל שום דבר, יש לנו ועדה, יש לנו חברי כנסת. אנשי המקצוע ופקידי הממשלה, תפקידם להגיד את דעתם, הוא אומר את דעתו, הוא אמר את זה פעם, פעמיים ושלוש, וזו זכותו, וחובתנו לבצע את מלאכתנו.

היושב ראש, אני לא אבקש שוב, אני רק אומר שבסופו של דבר האופן שבו זה כתוב כרגע בסופו של דבר יכול להשית עלויות עודפות.

לא, אני לא רואה. אולי אני לא יודע לקרוא בלי ניקוד.

התקשרות שמסורבת באופן לא מוצדק יכולה להיות גם התקשרות שבה לצורך העניין הארגון מבקש, אחת מהשתיים, אני אתן דוגמה וכדי לשכנע, בסופו של דבר אנחנו באנו, כמו שאמרת, רק להציג את עמדותינו, אחת, יכול להיות שארגון יאמר: אתה מתחייב לספק לי לכל הפחות כך וכך.

הוא לא יכול להגיד, נקודה.

למה לא?

ככה, כי כך כתוב בחוק.

לא כתוב. אתה מתחייב, זה לא כתוב בחוק. כמו שאני קורא, כתוב במפורש שהוא בא, מקבל, לוקח, צריך אישור ממשרד הבריאות, מבקש תרומה, מקבל אותה, הוא אחראי על האיסוף ועל כל הדברים האלה.

אולי נמשיך לקרוא וזה ייתן מענה.

אני קראתי את החוק, ההמשך לא נותן מענה. אני לא רוצה שההתקשרות עצמה, אני חושב שזה לא נכון, וחבל גם כי בסופו של דבר אנחנו מבינים את הצורך בחוק ואנחנו לא מתנגדים גם להרחבה שהייתה פה, אבל בגלל שכלל הגורמים בדיון הזה מסכימים שזה לא אמור לייצר עלות נוספת, וככל שזה מייצר עלות נוספת אז הדרך לתמוך בארגונים האלה זה באמצעות תמיכות ולא באמצעות החוק הזה. החוק הזה נועד למנוע את הבעיה שאנחנו משליכים מזון במקום לתת אותו. אם יש הסכמה על הנושא הזה, ואנחנו איך שאנחנו קוראים את החוק, המונח התקשרות, חובה לאפשר התקשרות, יכולה להיות התקשרות גם במחיר לצורך העניין שהוא נמוך מעלויות השלכת מזון - - -

זה לא כתוב.

אבל זה יכול להיות, כי כתוב שאני חייב להתקשר, אלא אם כן יש לי נימוקים מוצדקים.

נקרא את החוק עד הסוף ואם תנוח דעתנו אנחנו נאשר אותו, אם לא תנוח דעתנו נשאל אותך לנוסח איך לכתוב את החוק.

רק נאמר שבהמשך יש התייחסות לנקודה הזאת בנוגע לעלות, בפסקה (2) בהמשך החוק, התקיימו נסיבות לפיהן הגוף הציבורי או החברה הממשלתית שעימו נתבקשה ההתקשרות תקבע שעלות איסוף המזון עולה על התועלת הצפויה מהצלתו ובכלל זה בהתחשב בכמות המזון, במיקום החצר של הגוף הציבורי והחברה הממשלתי ובעלויות שיושתו על הגוף בעקבות הטיפול במזון לשם איסופו, על הגוף הציבורי או החברה הממשלתית. צריך להוסיף את זה לנוסח - - -

זה לא נותן מענה כיוון שמדובר פה בתועלת משקית.

אתה לא נשאלת שאלה, אדוני, הוא באמצע הקראה. נקרא את כל החוק וכשתהיה הערה נוספת על סעיף נוסף, בבקשה.

נמשיך בהקראה לפי הסדר שהיינו בו.





(2) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:





(1) שר האוצר אישר כי ישנה מניעה לאיסוף המזון מחצרי הגוף הציבורי או מחצרי החברה הממשלתית מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה או בכל עניין חיוני אחר של המדינה - - -

יש לנו הערה בעניין הזה לגבי השר. לפי החלטת ממשלה 460 השר הוא השר הממונה על רשות החברות ואנחנו מבקשים שינוי בנושא הזה.

וזה בדיוק בהמשך.





- - - וביחס לחברה ממשלתית אישור כאמור יינתן לאחר היוועצות בשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות;

אנחנו רוצים שזה יהיה השר הממונה על רשות החברות, לא בהיוועצות. שר האוצר הוא לא השר הממונה על רשות החברות.

מי השר הממונה?

דוד אמסלם.

מה אומר משרד האוצר בעניין?

כעיקרון הטרנזקציה שקורית פה בין העמותה לבין המשרד זה התקשרות, חוק חובת מכרזים זה חוק של שר האוצר שמתקין תקנות גם עבור חברות ממשלתיות באותו סט של תקנות וכיוון שהכללים שיהיו פה ישליכו באופן ישיר על אופן ביצוע ההתקשרויות אנחנו סבורים שזה כן שר האוצר.

אני כן אגיד שלא היה דיון ממשלתי בנושא הזה משום שהסעיף הזה, תנאי הפטור, לא עלה בממשלה, לא התקיים דיון בממשלה כדי לקבל הכרעה בנושא, ולכן אנחנו סבורים שזה צריך להיות שר האוצר. כן יש לנו הערה עקרונית, וזה ביחס למנגנון עצמו, לגופו של איך התהליך הזה צריך להיראות, אנחנו חושבים ששר האוצר צריך להתקין תקנות, אנחנו לא חושבים ששר האוצר צריך להיות זה שיאשר פרטנית את ה - - -

יש התייחסות לזה בהמשך.

אז תמשיך.

אני רק אתייחס, כי עלתה שאלה גם ממשרד המשפטים בנוגע לסירוב שאינו מוצדק, פה זה ממש מתחם שיקול דעת שיש לגוף והוא באמת יוכל, אם הוא יראה שלצורך העניין מדובר בארגון שבטיחות המזון והסטנדרטים שהוא קבע לבטיחות מזון הם לא מספקים אותו או אם לצורך העניין הוא לא בטוח שהארגון יפעל בהתאם לכללים שהוא מחויב אליהם לפי סעיף 159 לחוק המזון, אז תהיה לו סמכות - - -

אני חושב שזה שייך למשרד הבריאות בכלל.

עניין בטיחות המזון מבחינת הטריות והבריאות שייך למשרד הבריאות.

נכון, אנחנו הערנו על זה, אדוני.

נכון, בוא נגיד שזה מכיל עוד - - -

אז תשחרר את משרד האוצר מהעול הזה.

לא, אני מתייחס כרגע למונח סירוב שאינו מוצדק בסעיף קטן (א) ב-(2א), שתי שורות מלמטה, 'לא יסרבו סירוב שאינו מוצדק'. הסירוב שאינו מוצדק זה מונח שמקפל בתוכו הנחת עבודה של הגוף שהטיפול במזון או השימוש בו לא ייעשו בהתאם לכללים שהוא ראה כסבירים. שוב, כמובן סירוב שאינו מוצדק, הוא יצטרך להצדיק את עצמו, אבל אם ייעשה שימוש לא ראוי במזון הזה, כי הם יגלו שבמקום לצורך העניין לתרומת מזון הוא בסוף לא מצליח להגיע ליעדו בזמן ואז מייעדים אותו לעופות או יעשו בו שימוש חקלאי וכו' וכו' אז יכול להיות שתהיה לו סמכות להגיד: אני מסרב להתקשר איתך, אני מעדיף להתקשר עם גוף שהוא יותר קרוב אליי, או עם גוף שכן יוכל לטפל בכמויות כאלה של מזון.

איפה פה הממשלה צריכה להיות מעורבת בשאלה האם זה כדאי לה או לא כדאי לה? רק בעניין הבטיחות הבריאותית זה שייך למשרד הבריאות, בעניין ביטחוני אמרת שר האוצר, אבל כל השאר הממשלה לא צריכה להיות בעניין.

מה זאת אומרת? זה משרד ממשלתי.

היא לא משלמת פרוטה, אז היא לא צריכה להיות בעניין. היא צריכה רק לפקח שהארגון הוא ארגון שיש לו את הכלים ואת הציוד הראוי, וזה משרד הבריאות, זה לא שייך בכלל למשרד האוצר. משרד האוצר לגבי נושא ביטחוני. הם כתבו שאם יש בעיה ביטחונית או משהו כזה אז - - -

אם יש מתקן ביטחוני שהוא ממשלתי והוא נגיש.

כן, פונים עם זה למשרד האוצר.

בנושא הסירוב, כרגע גוף ציבורי לא יכול לסרב לארגון הצלת מזון, אבל מה קורה אם כבר יש התקשרות עם גוף ציבורי?

הוא יכול לסרב אם יש - - -

אם יש כבר התקשרות?

לא, לא יסרב סירוב שאינו מוצדק, זה הנוסח.

זה צריך להיות סירוב שאינו מוצדק, אם זה סירוב מוצדק אז אין שום שאלה.

אבל אם כבר יש התקשרות לגוף הציבורי?

אז הוא לא חייב.

נדרשת פה הבהרה.

אם גוף מפר את המחויבות שלו אחרי שכבר התחילה ההתקשרות, אני מאמין ש - - -

היא שאלה שאלה פשוטה, יש מפעל שיש לו כבר התקשרות, האם הוא חייב לשנות את זה? לא.

אנחנו לא אומרים שאתם חייבים לתרום לגוף ספציפי, רק תתרמו.

אנחנו לא מתערבים בזה.

אין בעיה, אבל אני חושבת שזה צריך להיות מובהר בנוסח שאחרי שכבר יש התקשרות קיימת - - -

דיברנו על זה קודם שמי שכבר מקושר עם איזה חברה - - -

אני חושב שהיא מתייחסת להתקשרות בין מי שאוסף את המזון לבין הגוף הממשלתי.

כן, אז אם יש כבר כזה דבר אני לא מחייב אותו לתת למישהו אחר.

לא, היא לא רוצה שזה יהיה.

נניח שפונים שלושה ארגונים במקביל או אחד אחרי השני איך מחליטים?

אז כרגע הסמכנו את שר האוצר לקבוע הוראות לעניין הנושא הזה. בסעיף (ג), שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין התקשרות בין גוף ציבורי וחברה ממשלתית לפי הוראות סעיף זה. אני די בטוח שזה נמצא בנוסח שעלה לאתר הוועדה. רק נציין שסוגיית חובת המכרזים היא סוגיה שאולי משרד המשפטים ומשרד האוצר יוכלו להתייחס אליה בהמשך, אבל כרגע זה עוד נושא שצריך לבחון אותו, המנגנון לבחירת אותו גוף שנותנים לו.

יש פה מישהו ממשרד המשפטים? כן. האם זה קשור לחובת המכרזים? הרי בחובת המכרזים נאמר שאם אני רוצה להרוויח, לעשות ביזנס עם משרד ממשלתי, אז אני צריך לעבור מכרז כי יש מישהו אחר, שכן שלי, מתחרה שלי, שגם לו יש את הזכות. האם העניין הזה של חלוקת המזון צריך להיות לפי חוק חובת המכרזים לדעתכם או שזה יכול להיות באופן וולונטרי? מי שרוצה, כל חברה שרוצה שייקח כל ארגון שרוצה ואני לא מתערב, אני כמחוקק ואתם כממשלה לא מתערבים, רק בעניין הבריאותי ובעניין הביטחוני.

העמדה שלנו ושל האוצר הייתה שבמקרה שבו יש עלות כלשהי או תמורה כלשהי - - -

לא, אין עלות.

אם אין עלות ואין תמורה מבחינתנו מקובל ההסדר שבו ייקבעו הוראות על ידי שר האוצר.

אנחנו כן נשמח להגיב לזה, חוק חובת המכרזים הוא חוק של שר האוצר, להבנתנו יהיה פה אירוע שיהיה כפוף לחובת מכרז. יש לנו אירוע די דומה עם עודפי מחשוב, מחשבים, לפטופים ומסכים ישנים של הממשלה, יש שם היום מכרז מרכזי לעמותות שיבואו לאסוף מכל משרדי הממשלה את העודפים האלה אחרי ביצוע פעולות שצריך לעשות. האירוע הזה מבחינתנו גם יהיה כפוף לחוק חובת המכרזים.

על המחשבים הישנים יש חוק חובת מכרזים?

כן.

ולמי זה הולך שם?

זה הולך לתרומות. המכרז הוא בין עמותות שמספקות את זה בקצה לנצרכים.

והתבחינים במכרז הם תבחינים כלכליים?

התבחינים הם בעיקרם קודם כל להראות שאתה גוף שעומד בסטנדרט, אין כאן איזה שהיא הסדרה, שעומד בסטנדרט של גוף שאוסף את זה ונותן לגורמים פרטיים, וגם יש היבט כלכלי אבל היבט כלכלי של עלויות בהגדרה כי צריך לחדש מחשבים כאלה ולכן לוודא שהמחיר בסוף לנזקק הוא מחיר עלות.

אבל שם אתה צריך גם למכור את המוצר שהוא כביכול יד שנייה, פה אתה מדבר על חלוקה, לכן יכול להיות שזה בכלל לא נמצא בחובת המכרזים.

אבל בשני המקרים הממשלה תורמת.

המחשבים נתרמים.

המחשבים על ידי הממשלה ניתנים ללא עלות בכלל, הארגון, העמותה - - -

פה העמותה לא מוכרת, היא מחלקת, זה שונה.

העמותה לוקחת עלות מינימלית של טיפול, אבל האירוע שדן בחוק חובת המכרזים זה האירוע שבו הממשלה מעבירה את זה והאירוע הזה כפוף לחובת מכרז. מבחינתנו החובה כאן לא הולכת להיות רובסטית, היא הולכת לעשות סדר.

בדיוק, אני לא רוצה שזה יסבך את העניין, שיהיה מאוד פשוט, התורם קובע למי הוא רוצה לתרום והנתרם מבקש מהתורם ואם הם עומדים בתקנות משרד הבריאות לגבי בריאות ותקנות אחרות לפי החוק אני לא רואה שום צורך שיהיה סרבול בירוקרטי.

אז מבחינת המעמסה הבירוקרטיה אירוע כזה לא אמור להיות כבד, הוא כן אמור לעשות סדר כדי להגיד שיש עמותה ספציפית שעובדת עם גוף ואז יש חזרתיות והיכרות ויודעים לעבוד ביחד ולכן חובת המכרז גם אמורה - - -

אבל אני מאוד לא רוצה מונופולים גם.

לא מונופולים, זו עוד סיבה לחובת מכרז.

אלה התקנות ששר האוצר צריך לעשות.

אני רק אגיד בשביל הסדר הטוב, להבנתנו כיום התקנות, יכול להיות שהן יעסקו בנושאים אחרים, תקנות חובת מכרזים הן פשוט יחולו כאן. תזכור שבהיקפים נמוכים אין חובת מכרז בחוק חובת מכרזים ולכן יכול להיות שהאירוע הזה - - -

תזכיר לי מה ההיקף שחייב בחובת מכרזים.

היום בהוראת שעה עד 100,000 שקל שנתי, הוראת השעה תסתיים בסוף שנה.

לא צריך מכרז?

לא צריך מכרז.

אני מניח שהארגונים האלה זה פחות מ-100,000 שקל בשנה.

השאלה למה מתייחסים, כבודו, לשווי הסיטונאי, לשווי שוק. אנחנו נותנים את זה בחינם, אז האם מודדים את השווי באופן הזה?

אם אין כאן גורם שלישי ששם כסף באופן ישיר, למשל אם אתם הייתם מוכרים אז היינו מחשבים את עלות המכירה, בהנחה שלא וכל התהליך כאן הוא ללא עלות, אז אנחנו - - -

גם בחוק המזון תנאי הסף להיות מוכר כארגון חלוקת מזון זה לגבות תשלום סמלי.

לכן ההבנה שלנו שתחת חוק חובת מכרזים לא תהיה כאן מגבלה, כן נגיד שזה ייצר תמריץ לתחרות כיוון שבחוק חובת מכרזים מאוד לא אוהבים מצב שבו יש לנו אחד רפטטיבי לכל השוק ולכן מבחינתנו זה דבר טוב כי זה מצב לא רצוי שיהיה רק גוף אחד.

תחרות להצלת מזון? בחינם? בלי שאתה מקבל תמורה?

לא, לא היית פה. תקשיבי להמשך.

אני אשמח להעיר שתי הערות בנושא הזה. אגב, רק בשביל להניח על השולחן, נכון להיום יש משהו כמו 12 ארגונים לחלוקת מזון שרשומים במשרד הבריאות, אז אין פה מספרים מאוד גדולים, בתקווה שהם יצליחו לעמוד בכל המזון הזה שהם יהיו מחויבים לקחת. אני ממש אשמח שזה יקרה.

אבל ההערות שלי היו אחרות, אחת, בעניין של סירוב שאינו מוצדק. לנוסח המקורי אין שום התייחסות לעניין של בטיחות מזון. כפי שאמרת, אדוני היושב ראש, אנחנו נשמח שזה ייכנס כי היום סירוב חייב להיות גם, אנחנו דיברנו על זה עם מיכאל בטלפון, אם חלילה היה איזה שהוא אירוע בטיחות מזון ולטעמנו ארגון חלוקת המזון לא כשיר לאסוף את המזון מנקודה X ההתקשרות הזאת חייבת להיפסק.

זו החלטה שלכם.

כבר היום יש למשרד הבריאות סמכות לבצע את הפעולות האלה.

היום חוק המזון לא נותן לי איזה שהיא סמכות להגיד לו: אתה יותר לא ארגון לחלוקת מזון. אין כזה דבר.

אין היום סמכות לשלול?

ארגון לחלוקת מזון? אין התייחסות בחוק.

אני לא חושב שאתם צריכים לשלול, אתם יכולים לדרוש את הדרישות שלכם ומי שלא עומד בדרישות שלכם מושלל באופן בסיסי.

סעיף 166 לחוק המזון, הוראות להפסקת פעולות עוסק במזון, לאיסוף המזון ומניעת העברת מזון לגורם מפר, הן לא רלוונטיות כאן?

אני לא בטוחה, אפשר להסתכל ביחד.

'מצא מנהל שירות המזון או רופא מחוזי שמזון אינו עומד בדרישות לפי חקיקת המזון החלות עליו או כי קיים חשש לשלומו, לבריאותו של אדם, או עלול להתקיים חשש כאמור בשל המזון, רשאי הוא לתת הוראות בכתב לעוסק במזון, ובכלל זה הוראות להפסיק את ייצור המזון, ייבואו או מכירתו, וכן להורות על איסופו של המזון למקום שקבע'.

הדברים ברורים.

זה תחת עוסק במזון, אני לא חושבת שזה קשור לארגון לחלוקה.

אתם הרגולטור, אתם יודעים להגיד אם הדבר הזה חל או לא.

אתם תחליטו אם האדם עמד ב - - -

השאלה אם הסעיף הזה רלוונטי כרגע, להבנתכם, לארגון חלוקת מזון.

אנחנו היינו רוצים שבתוך הסיבות תהיה איזה שהיא התייחסות לעניין של בטיחות מזון. שוב, קרה אירוע, אנחנו רוצים שתהיה את האפשרות שלנו להמליץ או להגיד לשר האוצר שצריך פה פטור או צריך פה לא לאפשר לארגון הזה.

וזה נובע מהעובדה שאתם לא יודעים או כרגע לא בטוחים אם לפי החוק יש לכם סמכות לעצור התקשרויות של חלוקת מזון? כי, שוב, כמו שזה נקרא כרגע, סיבה בריאותית היא בוודאי סירוב מוצדק, למיטב הבנתי.

נכון, אבל ההתייחסות היא לעוסקים במזון בעלי רישיון.

גם פה חוק המזון וגם ממש החוק עצמו, לא יסרבו סירוב שאינו מוצדק. סיבה בריאותית היא נראית סירוב מוצדק.

זאת הייתה הכוונה, שזה לא רשום. אני מסכימה איתך שזה מוצדק לחלוטין, אם אפשר שזה יהיה כתוב בצורה ברורה.

הערה שנייה, שהיא הערה לסעיף 2 של החוק המקורי. בסעיף 2 של החוק המקורי יש סייג לאחריות והוא מתייחס לארגון לחלוקת מזון, מתי הוא חף מאיזה שהוא אישום. ברשותכם, אני רוצה להקריא אותו: 'ארגון לחלוקת מזון המוביל, מחזיק או מחלק תרומות מזון וכן עובדיו ומתנדביו לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם בשל הובלה, החזקה או חלוקה של תרומות מזון אם פעלו לפי הוראות כל דין החלות עליהם ולא התרשלו'. פה היינו רוצים להוסיף הערה.

היינו רוצים להוסיף הערה שעל הארגון לחלוקת מזון להחזיק בנהלים המבטיחים את בטיחות המזון וניהול סיכונים בהתאם לחוק המזון.

מי אוכף את הנהלים האלה?

לא הבנתי, הארגון שמציל?

כן, בהחלט, הארגון שמציל לוקח מזון רגיש, גם מזון רגיש, ומביא אותו בסוף לנזקקים ואנחנו רוצים למנוע חלילה אירוע של הרעלה או כל דבר אחר לצד השני.

אבל זה כבר לא תנאי סף כדי להיכנס, בסוף אותם ארגוני חלוקת מזון שרשאים לאסוף הם כבר בתוך איזה שהיא בריכה או מאגר של משרד הבריאות, הם כבר עברו איזה שהיא משוכה.

הם תחת הפיקוח של משרד הבריאות.

נכון להיום שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לארגון לחלוקת מזון והוא טרם עשה זאת. כמו שאמרתי יש סך הכול כ-12 - - -

אז שיעשה.

אז במקביל בוועדת הבריאות מתקיים דיון עכשיו, אנחנו מדברים על אימוץ של חקיקה אירופאית שמתייחסת גם לנושא של food donation, של תרומות מזון.

מה שטוב לישראל טוב לאירופה.

בדיוק זה, אדוני, ובכל זאת בשביל ההלימה של הדברים היינו רוצים פה להכניס את העניין שאותו ארגון יקיים נהלים על מנת למנוע חלילה הרעלות או התפרצויות בצד השני.

מי יאכוף את הנהלים?

אנחנו, זכות הפיקוח היא שלנו גם על ארגוני חלוקת מזון.

אם יש לך את זה שם, מה שעכשיו את מעבירה בחקיקה, אז למה את צריכה את זה פה?

כי זה ייקח זמן והחוק נכנס בקרוב. זה ייקח זמן עד שנאמץ חקיקה אירופאית, יש תקופת הסתגלות, זה לוקח זמן, זה לא מיידי.

כמה זמן?

הנוסח שאת אמרת נשמע לי מאוד פשוט.

הוא פשוט.

מצד שני עד היום הארגונים לקחו מזון, חילקו מזון, בלי הפיקוח שלכם, בלי העזרה שלכם ובלי שתפריעו להם.

אנחנו לא מפריעים חלילה, זו לא הכוונה שלנו, אבל זה כרצון טוב ולא כחובה מנדטורית ועכשיו זה הופך להיות חובה.

לא, זה לא הופך להיות חובה הם יכולים להמשיך ולא לבקש. להם זה זכות, הם לא עושים את זה כחובה.

אני גם רואה את זה כזכות, אדוני.

לא, לא הבנת. את אומרת שזה הופך עכשיו, החובה היא לתרום. הם בזכות יכולים לעשות, יכולים לא לקחת, זאת אומרת יכול להיות מצב שהם לא ייקחו, אבל כשהם לוקחים ולהוסיף עליהם עוד ועוד ועוד?

כן, כאילו אני לא מצליחה להבין אתכם, המשרדים, אתם חייבים להבין, מדובר פה בארגונים וולונטריים שעושים את זה בלי לקבל שקל שחוק מהמדינה, הם מתבססים אך ורק על תרומות. עכשיו תוסיפו עליהם ותוסיפו עליהם, למה שהם יעשו את זה?

בסדר, אבל בסוף האוכל הולך לאן שהוא.

אבל הם מקבלים על זה כסף? הם מבצעים את העבודה שהמדינה צריכה לעשות. המדינה הייתה צריכה לעשות את זה, להאכיל את האנשים שאין להם, אז למה להוסיף להם קשיים?

כי לנו חשוב לוודא שבסוף האנשים שמקבלים את המזון מקבלים מזון שהוא בטיחותי.

יקירה, לא אכפת לכם שבמדינת ישראל אנחנו מספר ארבע בעולם באכילת בשר שגורם לנו לבעיות בריאות, פתאום זה מעניין אתכם, לא פרסמתם פעם אחת: אל תאכלו כל כך הרבה בשר, פתאום זה אכפת לכם.

אני רוצה להגיד לכם שמה שאמרתם מקובל עליי וזה יהיה כתוב - - -

למה?

אמרתי ליועץ המשפטי שיהיה כתוב משפט פשוט מאוד וכללי, כי אנחנו לא נכנסים לפרטים. איך יהיה הנוסח?

רק לסבר את האוזן, חברת הכנסת, היום לחלק גדול מהארגונים זה כבר קיים, פשוט אם עכשיו בגלל הדבר הזה שיהיו יותר תרומות ויהיו ארגונים חדשים, אנחנו היינו רוצים לדעת בוודאות ש - - -

שיש נהלים בבטיחות ובריאות האוכל, מה פה השאלה? אין שום שאלה.

אז אתם לא תרצו, מן הסתם, להבנתי לשנות את ההגדרה בחוק המזון עצמו?

לא, היינו רוצים להכניס את זה פה, את המשפט הכללי שנאמר.

אז 'בחוק זה ארגון לחלוקת המזון כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) ובלבד שהוא מחזיק בנהלים - - -

למה? לא בהגדרות. פה, בנוסח החוק עצמו, באיזה שהוא סעיף שיהיה כתוב שהארגון הזה צריך לשמור ולקיים נהלים לבריאות ובטיחות המזון.

זו הערה על סעיף 2(ב) בחוק המקורי.

לא בהגדרות, בחוק עצמו.

אתם רוצים להכניס את זה בסייגים?

כן, בסייגים.

זו דרישה מינימלית, שיהיה לו פריג'ידרים.

להפוך את זה לסירוב מוצדק?

לא, אין פה שום סירוב.

אני מנסה להבין את הבקשה של משרד הבריאות. אתם רוצים את זה בסירוב? אפשר גם להגדיר ארגון חלוקת מזון.

אני אמרתי את זה כשתי הערות, גם בנושא של הסירוב, אם יש משהו אד-הוק, הרעלה או חשש לכזו, ופעם שנייה באופן כללי, כל ארגון לחלוקת מזון יחזיק בנהלים.

מה שאמרת לגבי הדברים ששייכים לפיקוח של משרד הבריאות, זה עניין שלכם ויש לכם את כל הסמכויות, דיברנו על זה קודם. מה שאת אומרת עכשיו, שאת רוצה שיהיה כתוב שלארגון יהיו נהלים לבטיחות המזון, נקודה.

אז, שוב, בחוק הזה נגדיר ארגון לחלוקת מזון כהגדרתו בסעיף 159 לחוק הגנה על בריאות הציבור מזון, ובלבד שהוא מחזיק בנהלים פנימיים - - -

לא בלבד, הוא צריך להחזיק נהלים. לא בהגדרה של ארגון. כמו שהוא צריך להפעיל מקררים הוא צריך לדאוג שיהיו לו נהלים שיבטיחו את בריאות המזון.

מיכאל, ההצעה שלנו להכניס את זה בסיפה של סעיף 2(ב) לחוק המקורי, לא לתיקון.

ארגון לחלוקת מזון המוביל, מחזיק ומחלק תרומות מזון, וכן עובדיו ומתנדביו, לא יישאו באחריות אזרחית או פלילית לנזק שנגרם בשל הובלה, החזקה או חלוקה של תרומות מזון אם פעלו לפי הוראות כל דין החלות עליהם ולא התרשלו ובלבד שקיימים בהם נהלים –

ובלבד שיחזיק בנהלים המבטיחים את בטיחות המזון וניהול סיכונים בהתאם לסוג המזון הנתרם.

ניהול סיכונים, אני לא יודע מה זה.

זה ייכנס לסעיף 2(ב) לחוק העיקרי.

נמשיך, אנחנו כרגע נמצאים בסעיף (ב).





(1) שר האוצר אישר כי ישנה מניעה לאיסוף המזון מחצרי הגוף הציבורי או מחצרי החברה הממשלתית מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה - - -



היושב ראש ביקש שנוריד את התיבה 'או בכל עניין חיוני אחר של המדינה'.

כן, רק העניין של הביטחון.

- - - וביחס לחברה ממשלתית אישור כאמור יינתן לאחר היוועצות בשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות;



זה בהמשך להערה של משרד האוצר בנוגע לסמכות של שר האוצר לפקח על התקשרויות.

כאן זה ממש מהותי לעניין החברות הממשלתיות, ההחלטה לגבי חברה ממשלתית ויש טעם ביטחוני או אין טעם ביטחוני, זו החלטה לגבי מהות החברות הממשלתיות. זה לא עניין התקשרות. לכן אנחנו חוזרים על הערתנו הקודמת.

אני אגיד את ההערה שלנו בדרך אחרת.

זה לא עניין של חוק חובת מכרזים.

זה נכון, אבל ההצעה שלי זה להשתמש במנגנון שקיים בעולם המכרזי וההתקשרותי הרגיל וזה ששר האוצר לא מתערב בהתקשרות קונקרטית. גם מבחינת פרוצדורה להביא לשר אוצר דבר כזה, עם כל הכבוד זה לא משהו ששר האוצר בעצמו אמור להתעסק איתו ולכן מי שאמור לקבל את ההחלטה במקרה הזה זה הגוף הציבורי בעצמו, יכול להיות חברה ממשלתית, יכול להיות משרד ממשלתי והנימוקים צריכים להיות ביטחוניים. מתקבלות החלטות כאלה השכם והערב ביחס להתקשרויות של גופים ממשלתיים.

מי ביקש ששר האוצר יעסוק בעניינים הביטחוניים?

לא, שר האוצר יכול לקבוע תקנות וכללים בנושא.

לא, הוא שאל שאלה נכונה.

במהלך העבודה על ההצעה עלה חשש שיש גופים ביטחוניים שלא נרצה שייכנסו אליהם ארגוני חלוקת מזון ולכן זה הבסיס לפטור. אפשר להגיד שזה נמצא בתוך הסירוב המוצדק של אותו הגוף.

על זה ממונה שר האוצר?

לפי סעיף (ב) כל החוק הזה, כל ההסדר, לא יחול אם שר האוצר קבע שיש פה חשש.

ומה זה מפריע לכם?

שר האוצר לא עוסק בעניינים ביטחוניים.

אבל מה זה מפריע לכם? אתם רוצים ששר הביטחון יתערב פה בחוק הזה?

לא, הוא אומר שכל שר יתערב ב - - -

לא כל שר. אני רוצה לחדד. בוא נניח שיש עכשיו לגוף ציבורי או חברה ממשלתית בהקשר הזה בעיה קונקרטית ביטחונית, מתקנים ביטחוניים, לא משנה מה האירוע, יש עלות סיווג גבוהה, לא משנה מה הסיפור, הרעיון הוא שמי שיקבל את ההחלטה בנושא הזה זה לא יהיה באישור מיניסטריאלי, אלה החלטות ביחס להתקשרויות שמתקבלות בדרך כלל בדרג פקידותי, או ועדת מכרזים, או איזה שהוא סמנכ"ל או משהו כזה. אם יש עמותה שסבורה שההחלטה הזאת לא הגיונית, לא סבירה, אני לוקח אותו לבית משפט אבל כמנגנון אנחנו לא צריכים לערב את הדרג המיניסטריאלי בקבלת ההחלטה פה.

לכן הייתם מציעים שבמקום שר האוצר?

לא, שר האוצר יכול להתקין תקנות ולהגיד כלל עקרוני.

לא צריך את הסעיף הזה, כתוב שאפשר סירוב מוצדק, אז אם אפשר סירוב מוצדק אז ועדת המכרזים יכולה.

המנגנון הקודם היה שהמשרד צריך לפנות לאותו ארגון חלוקת מזון ואמרנו שעדיף שייתן את הפטור גורם ציבורי ולא גורם פרטי, אבל אם יש הסכמה על הורדת הסעיף אז נוריד אותו.

לא, אתה אומר משהו, שאם זה תלוי בגורם פרטי הגורם הפרטי לא כל כך מעוניין לתת את התרומות אז הוא אומר שיש לו בעיה ביטחונית שאתם תיכנסו פה, לכן אני רוצה מיניסטריאלי. אני לא אומר דווקא שר האוצר.

זה לא רק ביטחוני, יש עוד טעמים שיכולים להיות. חברת חשמל שיכול להיות שמטעמים של שמירה על ביטחון אנרגטי רוצה - - -

לכן אנחנו סבורים שהגוף שאמור להיות אחראי על זה הוא רשות החברות.

לא, הוא צריך להיות הגוף עצמו.

אני רוצה לעשות איתכם הסכם קצר מועד, ניתן למיכאל להקריא את כל החוק, כל אחד ירשום לו את ההערות ואחרי זה נדון על ההערות, אחרת לא נגמור.

כבודו, רק בהקשר הזה, אם יורשה לי, אני כן רוצה לתת תמונת מצב שחשוב מאוד לא לסגור לגמרי את הגולל כי כן יש מקומות שאפשר לעשות סיווגים ביטחוניים לאוספים קבועים עם תעודה מזהה.

כמו שההסעדה מגיעה לשם.

בדיוק, כמו שההסעדה נכנסת.

מעכשיו מיכאל קורא את כל החוק עד הסוף.

רק שוב נאמר שהסעיף הקטן הזה אומר שאם מתקיים אחד משלושת התנאים האלה אז ההסדר לא יחול.





(2) התקיימו נסיבות לפיהן הגוף הציבורי או החברה הממשלתית שעימו נתבקשה ההתקשרות יקבע שעלות איסוף המזון עולה על התועלת הצפויה מהצלתו ובכלל זה בהתחשב בכמות המזון, במיקום החצר של הגוף הציבורי או החברה הממשלתית ובעלויות שיושתו על הגוף או החברה הממשלתית בעקבות הטיפול במזון לשם איסופו.



זה אומר שלצורך העניין אם פנו לגוף ממשלתי או לחברה ממשלתית והגוף הממשלתי סבר שתהיה פה עלות משמעותית לכל ההליך של איסוף המזון ממנו או שיהיו נסיבות אחרות כמו לא כדאי לי עכשיו להחזיק עובדים באתר מסוים אז לגוף תהיה אפשרות לסרב להתקשרות הזו ואז ההסדר, שוב, לא יחול.





(3) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין התקשרות בין גוף ציבורי וחברה ממשלתית לפי הוראות סעיף זה.



פה זה איזה שהוא הסדר שאמור לתת מענה לסוגיית התיחור, מה קורה אם פונים שני גופים למשרד ממשלתי ומבקשים שיתרמו להם מזון, איך מבצעים את ההכרעה למי תורמים את המזון.






(4) גוף ציבורי וחברה ממשלתית ידווחו לשר האוצר על כל אלה במועדים שלהלן:





(1) עד 31 בינואר בכל שנה – על ארגון המזון שעמו התקשרו ועל כמות המזון שהועבר על ידם לארגוני הצלת מזון בשנה שקדמה לה;





(2) עם התקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) – על התקיימות הנסיבות כאמור;





(3) סמוך לסירוב מוצדק להתקשר – על הסיבות לסירוב.





(5) שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה עד ליום 31 במרץ בכל שנה על כמויות המזון שהועברו על ידי גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות לארגוני חלוקת מזון, ועל מספר האישורים שניתנו לגופים ציבוריים או לחברות ממשלתיות שלא להתקשר עם ארגוני הצלת מזון בשנה שקדמה לה."



תחולה. משרד האוצר העביר הערה בנוגע להתקשרויות קיימות, זאת אומרת אם היום למשרד ממשלתי יש התקשרות עם שירותי הסעדה, כביכול להטמיע מנגנון של איסוף מזון זה משהו שיכול להשפיע על ההתקשרות, ארגון ההסעדה לא התכונן לזה, המשרד לא היה ערוך לזה ולכן ההצעה שעלתה שזה יחול על התקשרויות חדשות, לא על התקשרויות קיימות.

תחולה
3.
חוק זה לא יחול על התקשרות של גוף ציבורי או חברה ממשלתית למתן שירותי הסעדה לעובדיהם ולבאים בשעריהם ולמקבלי השירות מהם שנערכה לפני תחילתו של חוק זה, ואולם יחול על התקשרות כאמור שחודשה מיום התחילה ואילך.



זאת אומרת התקשרויות שחודשו, החוק יחול עליהם וגם התקשרויות חדשות שנחתמו.

מה זה חודשו? ממתי?

היה לו לשנה והוא ממשיך.

לא, זה אולי משרד האוצר יידע.

בזה אני רוצה לגעת. אם אנחנו אומרים מאז שזה עבר בוועדה בקריאה ראשונה, למה? כי יכול להיות שיש כאלה שלא ירצו לקחת את זה ואז מה הם יעשו? יתחילו מהר לחדש חוזים, להגיד בואו נעשה תהליכים ויחדשו חוזים או משהו כזה. הבאנו תקדים כזה בוועדת כלכלה לפני שבועיים בחוק הפארם, שאפשר להסתכל גם אחורה, מאז שהתחילו לדון על קריאה ראשונה. פה אני מדבר מרגע שעבר בקריאה ראשונה ובהכנה לקריאה ראשונה מהוועדה.

אוקיי, לי אין התנגדות.

יש כאן סוגיה של רטרואקטיביות שצריך לחשוב עליה.

יש לזה גם תקדים, יש שני תקדימים שאני יכול להביא לך אותם. בוועדת כלכלה, אחד מהם זה בנושא הפארם, ואגב זה חוק המזון שהיה ב-2016 שהביאו בפעם הראשונה ולפני שבועיים בפעם השנייה.

זו סוגיה שצריך לשקול. גם בחוק הזה יש מגוון רחב של סיבות שגוף יכול, לא יודע אם לסרב, אבל יכול להגיד שלא - - -

למה אני אומר את זה עכשיו? כי חשוב שזה יהיה עכשיו כדי שיידעו שאם יוחלט בסוף שזו התחולה, מעבר לקריאה ראשונה, שלא יגידו: תשמע, מאז מה היה, אנחנו לא ידענו, כן ידענו. שיבינו, שלא ירוצו לעשות כל מיני חוזים בלי לדעת שזה החוק הזה - - -

משרד האוצר, אולי אתם תדעו להגיד, חוזים לרוב נחתמים לתקופות ארוכות? אלא אם כן יש חוזים ספציפיים שעכשיו עומדים להיחתם.

בשביל הסדר הטוב, אין לנו כאן סקר מוכן של האירוע הזה ולכן נגיד באופן כללי ויכול להיות שאנחנו נפספס חריגים, ככלל התקשרויות הסעדה נחתמות בדרך כלל לכמה שנים, לתקופות, יש מגבלת זמן, שלוש שנים או חמש שנים, אבל זה בנוי גם ממנגנון של אופציות בדרך כלל. כן נגיד שאנחנו סבורים שהתערבות בחוזים קיימים עלולה לייצר נזק.

אני לא מתערב בחוזה קיים, אני אומר שאת הדבר הזה גם להחיל עליהם. אין לי בעיה שתגיד בעוד שנה לאותם אלה שכבר קיימים שיכינו את עצמם.

אנחנו מבינים. הרעיון הוא שמי שמתפעל את ההסעדה בגופים ציבוריים זה ספק חיצוני, יידרשו לעשות איזה שהן התאמות ואנחנו חושבים שמנגנון כזה – כל הזמן מתחדשים חוזים, בכל שנה ובכל זמן נתון יש המון מכרזים וחוזים חדשים שיוצאים ולכן זה יהיה מנגנון שייכנס קצת הדרגתי, אנחנו לא חושבים שזה סוף העולם, מציעים לא להסתבך.

זה מקסימום לשלוש שנים?

לא, בגדול אני חושב, כאן אני לא רוצה להגיד משהו שהוא לא נכון, מה שאני מכיר זה שבין שלוש לחמש שנים עושים התקשרויות כאלה.

תביאו בפעם הבאה נתון.

אין בעיה, בסדר גמור, נעשה בדיקה. רק בשביל הסדר הטוב, יש לנו הוראות תכ"ם של החשב הכללי למשרדים בנושא הזה.

עלתה פה שאלה, בפסקה (2) בסעיף (ב), בנוסח שהיה בפני הוועדה, כרגע הוא עודכן, שר האוצר היה מוסמך להעניק את הפטור ובעקבות הערה של משרד האוצר ששוב, כמו שאמרתם, לעמדתכם דרג מיניסטריאלי לא אמור להתעסק במתן פטורים להתקשרויות ספציפיות לחלוקת מזון, אז הייתה פה הבהרה שהגוף הציבורי שפנו אליו יוכל להחליט ולהכריע האם ההתקשרות - - -

גם בסמכויות רגולטוריות אחרות מה שקורה זה שהן ניתנות לגורם המיניסטריאלי והוא מאציל אותן לגורם מטעמו ברשות ואנחנו מבצעים אותן מטעמו. הגורם המיניסטריאלי לא יושב והוא בעצמו קובע. כך נעשה מאז ומתמיד.

נבקש לחדד, המנגנון שאנחנו מדברים עליו עכשיו זה כמו במנגנון שקיים בעולם הרכש, זה אומר שמי שמקבל את ההחלטה עכשיו זה יהיה הגוף הציבורי באמצעות האורגנים הרגילים שלו, מנכ"ל או ועדת מכרזים או משהו כזה ובמקרה הזה אם ההחלטה שלו, לצורך הדיון שלנו, היא מאוד בעייתית, היא שרירותית או משהו כזה, מישהו נפגע ממנה, אז הוא פונה לבית משפט והוא מבקש התערבות. אין צורך להביא לשר.

בסדר, רשות החברות אומרת לך שהיא תהיה אחראית על רשות החברות שלה. אני מאמין שזה יותר נוח מאשר להתחיל שאתם תהיו אחראים על הכול, מספיק יש לכם כוח ביד.

לא, אנחנו לא רוצים, ההיפך, האמירה שלנו היא הפוכה, האמירה שלנו היא עוד יותר מזה.

שמה, שלא צריך כלום? אתה אומר שהשר לא יהיה.

לא, החברה הממשלתית בעצמה או הגוף הציבורי בעצמו, הרי יש לו יכולת לסרב סירוב מוצדק, אז הסירוב המוצדק הזה, יש לנו שני מנגנונים פה, סירוב מוצדק ואישור שר האוצר. אנחנו אומרים שהמנגנון הראשון, שאפשר לתת לו קצת יותר, כי הביטוי סירוב מוצדק הוא קצת כללי, המנגנון הזה הוא המנגנון המרכזי, הגוף יכול לסרב, בוא ניתן לו כמה סיבות, ולא צריך בכלל את המנגנון הנוסף. המנגנון המיניסטריאלי של ההתערבות כאן ייצר סתם פקק של זמן, הוא ישים את השר בקבלת החלטות שהוא בדרך כלל לא מתערב בהן.

ולכן אתם אומרים שאו שצריך לעמדתכם למחוק את הסעיף או להעביר את הסמכות לגוף הציבורי בעצמו.

במסגרת מחיקת הסעיף הסמכות הזאת תועבר לגוף הציבורי. אני רק ארצה לחדד ביחס להערתו של יושב ראש הוועדה מקודם ביחס לסתם סירוב, הגופים הציבוריים שאנחנו מדברים עליהם כאן זה לא גוף פרטי, זה אומר שהחלטה שמתקבלת כאן, נקרא לזה באופן שרירותי או בעייתי, יש דרכים לפעול כנגד זה וזה נעשה כל הזמן ביחסים האלה. לכן גופים מקבלים החלטות מנומקות, מפורסמות, זה לא במחשכים.

יש פה בעיה כי ברגע שהתורם הוא המחליט אם הוא תורם אז יש בעיה, כי הוא ימצא דרך להגיד ש – אם אנחנו עושים נוסח כללי. ארגון חלוקת מזון לא הולך לבתי משפט, הוא לא תובע כלכלי, הוא בכלל לא ארגון כלכלי שמעסיק יועצים משפטיים שיוכלו לעמוד מול יועצים משפטיים של חברות גדולות וגופים ציבוריים ולכן צריך לעשות את מינימום האפשרויות. כשאומרים סירוב לא מוצדק צריך להיות מאוד ברור ומאוד חד ולא להשאיר מקום לכל אחד להגיד שלא בא לו, כמות המזון לא מספיקה, עלויות לא כדאיות, עלות איסוף המזון עולה על התועלת הצפויה. זה הכול תירוצים שאתה נותן בידי התורם אפשרות להגיד נייט. נייט בעברית זה לא.

יש פה שתי סוגיות, אחת, מה שנתת פה, הסוגיות ששר האוצר ייתן בהן תקנות, אין לנו בעיה ששר האוצר יקבע תקנות, השאלה היא מה קורה כשיש מקרה פרטני. כרגע בנוסח החוק כתוב סירוב לא מוצדק ובלאו הכי נתתם בהיבט הזה שיקול דעת לגוף להצדיק. גם אם נכתוב בחוק שהוא חייב, עדיין אם גוף לא יעשה את זה יצטרכו ללכת איתו לבית משפט.

אף אחד לא יילך לבית משפט. ארגון חלוקת מזון שבא לבקש תרומות לא יכול ללכת לבית משפט, הוא לא תובע, הוא לא בעל זכות, לקחת לי את הדירה אני הולך לבית משפט, הוא בסך הכול בא לבקש תרומות.

כל מה שנכתוב בחוק שמחייב את הממשלה, הממשלה על פניו תמיד יכולה לכאורה להמרות את החוק, ואז נדרש ללכת איתה לבית משפט.

לא, הממשלה צריכה לקבוע כללים לגופים הציבוריים שהסירוב הוא לא מוצדק או כן מוצדק.

אנחנו הצענו, עוד לפני חקיקה, יש הוראות תכ"ם, הממשלה באמת יכולה לקבוע כללים לגופים שתחתיה ואפשר לעשות את זה.

אפשר גם לקבוע את זה בסעיף (ג).

יש את התקנות בסעיף (ג) שאפשר לעשות אותן ספציפית, יש פה עוד תקנות שרשמתם בסעיף - - -

אז למה צריך את כל הסעיף הזה?

יש פה שני מנגנונים, כמו שהנציגים ממשרד האוצר אמרו, המנגנון הראשון זה איזה שהיא בחינה מקדמית לסירוב מוצדק, פה נכנסים שיקולי בריאות או שיקולים של השימוש במזון. זה הסירוב המוצדק לצורך העניין. אחר כך יבוא המנגנון השני, גם אחרי שעכשיו הובן שהכול עובד ואין עילה מוצדקת לסרב, עדיין הגוף יכול לשקול שיקולים שרק באיזה שהוא מקום רק הוא כגורם מבין בהם ולומר לצורך העניין שהוא לא יכול להשאיר עובדים עד שעה תשע בערב כדי שיאספו ממני את המזון, או שיקולים אחרים.

אני חושב שצריך להוציא את סעיף (2) אלא אם כן מיכאל יסביר לי מה הצורך בו.

הצורך זה להתוות את שיקול הדעת לאותו גוף ממשלתי עצמו שאוספים ממנו את המזון, לאפשר לו דברים להיתלות בהם, בהמשך למה שמשרד האוצר אמר, שרוצים לוודא איזה שהיא מניעה. אני מאמין שהסעיף הזה נותן מענה לקושי שהעלה משרד האוצר בנוגע לעלות.

פסקה (2) מדברת כרגע על עלות מזון מול התועלת הצפויה. תועלת צפויה יכולה להיות תועלת משקית, תועלת למי שמקבל את המזון, זה יכול להיות הרבה דברים וזו תהיה סוגיה סבוכה לקבוע תקנות כאלה.

אתה גם מציע להוציא את זה?

לא. אני מציע, אפשר אפילו גם במקום, להגיד שההתקשרות לא תייצר עלות עודפת לגוף. ברגע שהיא לא מייצרת עלות עודפת לגוף - - -

נוריד את הסעיף הזה. הסעיף הזה נותן להם יותר מדי כוח.

הסעיף הזה נותן את כל התירוצים לכל מי שרוצה לא לתת, כמות המזון, מיקום החצר, עלויות הטיפול.

אם אותה פסקה תרד ויצוין פה שלא אמורה לחול עלות?

שהעסקה לא תשית עלות עודפת על נותן התרומה. זהו, מבחינתנו זה פותר את הבעיה.

אם אפשר להבין מה זו עלות עודפת. אם תהיה חברה שתגיד שעצם זה שהעובד צריך לחכות חמש דקות בתום הארוחה בחדר האוכל כדי שהנהג ייכנס לאיסוף זו עלות עודפת? אני באמת שואלת איפה עובר הגבול.

קודם כל כמו בכל הדברים האלה בסופו של דבר לא משנה כמה נרצה להיות מדויקים יש - - -

אז נכתוב עלות גבוהה.

עלות עודפת משמעותית.

משמעותית זה שאלה של פרשנות שגם בה זה יהיה אותו דבר. חמש דקות זה כן משמעותי, לא משמעותי?

כשאתה אומר עלות יכול להיות פרוטה. אם אתה תכתוב עלות גבוהה? הוא צריך להוכיח שזו עלות גבוהה, הוא אומר שזה עולה לו פה 20,000 שקל בשביל עד שהם יבואו, הוא צודק, אבל אם זה עולה לך 50 שקל.

היושב ראש, עלות עודפת מבחינתנו, ואז גם לא צריכים תקנות, אם יש עלות ונניח שזה עולה 50 שקל - - -

אולי הם יצטרכו תקנות כדי לבחון את עניין התיחור.

כן, ודאי, לסוגיית תיחור וחובת מכרזים, כמו שאמר פה צבי, יש חוק חובת מכרזים, ככל שיש יותר מגוף אחד אנחנו נצטרך לפעול על פי חוק.

מה זה עלות עודפת, זו השאלה.

הייתי עושה את זה דווקא, ברשותך, אחד או אפס, הייתי אומר אם יש עלות עודפת, בוא נניח שהיא חמש דקות, אפילו חמש דקות של המתנה ומישהו נתלה בזה, והעלות העודפת הזאת הגוף התורם ישלם אותה ואם הוא לא רוצה לשלם אותה, הרי גם ככה הגופים האלה, בניגוד למה שנאמר פה, מקבלים תמיכות מהמדינה, עכשיו זה יתווסף לו - - -

מי מקבל תמיכות?

לקט ישראל מקבלת תמיכות מקרן הניקיון. אני אישית כיושב בקרן הניקיון אישרתי - - -

קיבלנו מיליון שקלים מקרן הניקיון בזמן המלחמה להצלת מזון. גילוי נאות.

אבל זה לא משנה, אני אומר - - -

בזמן המלחמה. לפני כן קיבלתם אי פעם תמיכות?

מקרן הניקיון לא. אני רק רוצה להגיד, כבודו, ההצעה הזו לצערי תקבור את החוק כי אנחנו נהיה תלויים שוב ברצון הטוב של החברות.

לא, אני לא חושב. לעולם לא נדע לומר - - -

מה אתה רוצה, שלא יהיה חוק? שזה לא יהיה קיים? שלא נציל מזון? שלא נעזור?

ממש לא.

אז די להקשות, די. הם רוצים ככה והם רוצים ככה ואתם רוצים ככה, אבל אתם מקשים בחוק שהוא באמת באמת חברתי וחשוב.

אולי אפשר להגיד שלא תהיה עלות ישירה שאנחנו נבקש מהגוף שתורם, אבל עלות עודפת זאת עלות נסתרת שאני לא אוכל להתמודד איתה מול החברות. עלות ישירה שאתם נדרשים להוציא מהכיס.

יש לי הצעה למילה אחרת, הם יישבו על זה עם היועץ המשפטי, שאומרת עלות גבוהה משמעותית וכל בר דעת יודע מה זה גבוהה ומשמעותית יחסית לכל הפעולה.

שוב, כמה שאנחנו יותר אומרים מילים של גבוה, נמוך, משמעותי וכו' יש פה יותר מקום לפרשנות.

אבל 'עודפת' מחסלת את כל העניין.

לא, אבל אנחנו מבחינתנו, וזה גם מה שהובהר, הובהר גם על ידי הוועדה - - -

כל אחד יוכל להגיד עודף, עודף זה גם עשרה שקלים עודף.

אולי ישירה לגוף הנתרם.

זה הובהר גם על ידי הוועדה וזה הובהר גם כשזה בא לוועדת שרים לגבי החברות הממשלתיות, שזה לא משית עלות על הגוף התורם. 'לא משית עלות' זה לא משית עלות בכלל. ואגב זה כנראה באמת לא משית עלות מפני שהגוף שרוצה להשליך את זה באשפה, זה גם עולה לו.

אדם שמסרב צריך להוכיח, אז הוא צריך להוכיח שזה עולה לו הרבה כסף.

אין דבר כזה הרבה או מעט, יש עולה או לא עולה. אני לא יודע להגדיר הרבה.

אתה לא יודע, אני כן. כל בר דעת יודע מה זה הרבה ומה זה מעט, לפי היחס של הנושא. הבקבוק הזה אם הוא עולה מיליון שקל, לא סביר, אם הוא עולה חצי שקל, זה לא משמעותי, אם כזה בקבוק מים עולה 50 שקל זה גבוה משמעותית.

אני לא יודע מה זה עלות גבוהה משמעותית.

אני יודע, מספיק שאני יודע, אתה לא צריך לדעת.

אבל כשאנחנו נצטרך בסופו של דבר לפרש את זה, ואתם נותנים את הסמכות הזו לשר האוצר, אנחנו לא נדע להגיד מה זה עלות גבוהה.

לא, הסמכות בפסקה (2) לא תהיה לשר האוצר.

אתם לא רציתם לשר האוצר.

אז למי היא תהיה? מה זה עלות גבוהה משמעותית? אם יש מונחים שדורשים פרשנות אנחנו רוצים שנוכל לקבוע תקנות מכוחם.

נכון, בסעיף (ג) לקבוע תקנות.

אז תקבעו תקנות.

איזה תקנות אפשר לקבוע על זה?

אני רוצה להסביר מה קורה פה, לי לא אכפת שמשרד ממשלתי קובע תקנות כלליות, אכפת לי שגוף שמעוניין, אינטרסנטי, שלא רוצה לתת, שלא ימצא פרצה לא לתת.

רק לשאלת חבר הכנסת מקודם, עשינו בדיקה עם ההנחיות, ההתקשרויות הן לתקופה של שנה עד חמש שנים. זו הנחיה, זה לא אומר שכולם עשו את זה.

רק שוב נקריא את פסקה (2), כמובן הכול בכפוף לתיקוני נוסח של הוועדה. אני מקריא שוב, הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה, (1) זה אותו פטור שדיברנו עליו מטעמי ביטחון, (2) חלה עלות עודפת משמעותית על הגוף הציבורי או החברה הממשלתית בעקבות איסוף המזון.

שוב, 'משמעותית' זו מילה שנוספה לבקשת הוועדה כאשר שר האוצר בסעיף (ג) עדיין מוסמך לקבוע תקנות כלליות.

אם יורשה לי בבקשה להציע, שזו תהיה עלות עודפת משמעותית ישירה - - -

לא משמעותית.

בלי משמעותית, אבל ישירה שמבקש הגוף הנתרם. כי בסופו של יום אנחנו לא רוצים להיות שוב תלויים ברצון הטוב של החברות.

המשמעות של עלות עודפת ישירה היא עלות עודפת ישירה שתחול על הגוף הציבורי.

כי בפועל אין עלויות. אבל, שוב, אנחנו לא נדע מה סיבת הסירוב ואנחנו לא רוצים להיות תלויים בסירובים עם נימוקים שלא גלויים לנו.

אגב אפשר לבקש שהוא ישקף את הנימוק לגוף התורם שמבקש.

כל מענה לבקשה מגוף ממשלתי צריך להיות מנומק וכו' וכו'.

אפשר גם לומר שהוא ימסור את זה לגוף התורם, אם יש פה חשש שמא ניתלה בדברים כאלה. הרי בסופו של דבר המטרה היא למנוע מצב שבו הגוף התורם נדרש לספק שירותים או כסף בעצמו. ככל שהוא לא נדרש לעשות את זה אז לא תהיה בעיה, אנחנו רוצים לתרום את המזון שלא הולך לפח. אני חושב שההצעה שלה היא טובה.

אני גם רוצה להציע לפרוטוקול הוועדה שאם רוצים להציע נוסח התקשרות של הגופים שבאים לאסוף ולהציל את המזון, אפשר שהמדינה תהיה זו שמנסחת את המפרטים הללו ושם אפשר לכתוב - - -

זה שר האוצר במסגרת הסמכויות.

אני נגד הדבר הזה של לתת לשר האוצר שינסח. אתה בכלל לא מדבר עליו, אתה מדבר על - - -

פקיד, מי מטעמו.

כל החוק הזה היה, בהתחלה התחלנו עם החברות הממשלתיות, אחר כך הרחבנו אותו והם ביקשו את העלות העודפת, ישירה היא אומרת, ואנחנו בכלל לא רצינו את העלות העודפת. בסופו של דבר אנחנו נשים את כל החוק הזה בידיים של שר האוצר.

מה אתה מציע?

ברגע שהחוק קיים, לא צריך ששר האוצר יתקין תקנות, אנחנו נעשה את זה על פי מה שמובן, פשוט, למה לסבך ולסרבל את זה יותר מדי? למה אני צריך כל פעם להגיע למקום הזה? אני לא יכול להגיע למקום שאני עוד פעם בידיים של שר האוצר לסרס את החוק הזה, זה לא יכול להיות.

אם אני מבין נכון הבקשה של שר האוצר נבעה גם מהרצון להסדיר את התיחור.

אתה רוצה שר הרווחה?

לא צריך שר, יש לנו פה חוק פשוט, למה צריך לסבך עוד עם תקנות?

אבל משרד הבריאות צריך לתת תקנות בריאות.

אז מספיק, משרד הבריאות נוגע במקום הזה, בתוך זה יש לו את כל הנושא של ביטחון המזון, הוא אומר לך שיש לו תקנות שמתקיימות עוד מעט, זה מובן לי, אני לא צריך לרוץ בין השרים.

ינון, אני רוצה להצביע על זה. אני אצביע ונעשה רוויזיה כדי שהנסחים והיועצים המשפטיים ינסחו משהו שיהיה מקובל. הוועדה שמעה שאתה לא רוצה שיהיה פה שר אוצר או איזה שהוא שר.

יש לשר הבריאות תקנות שמעגנות את כל ביטחון המזון.

בין הקריאה הראשונה לשנייה - - -

לא צריך רוויזיה. אפשר לעשות את זה בלי - - -

לא, אם אתה לא עושה רוויזיה יש לך עכשיו עוד שעתיים ל - - -

אני אומר להוריד את שר האוצר, להביא את זה לקריאה ראשונה, יבואו אחר כך, יגידו לנו למה כן, למה לא. את שר הבריאות אנחנו משאירים כי זה מובן לנו, כי זה הביטחון של המזון, הכול בסדר, להוסיף פה גם שר אוצר? אין בעיה, שיבואו ויסבירו לי אחר כך בצורה יותר נוחה, בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית למה צריך את זה. בפעם שעברה, אני מזכיר לכם, זה היה דקה לפני ההצבעה שהיושב ראש רצה ואז באתם וביקשתם רק רגע, יש לנו מה לעשות, אתם רוצים להחזיר אותי לאותו מקום?

לא, האמת - - -

אז תן לי להצביע על זה בלי שר האוצר. תרצו אחר כך להביא את שר האוצר, את מי שאתם רוצים, תבואו, תשבו ונדבר.

ההצעה היא בקווים שאתה הצעת במובן הזה שלשר הבריאות יש סמכויות להתקין תקנות לפי הכללים של משרד הבריאות, ההבנה שלנו, ואני מבין שהוועדה מקבלת את זה, זה שההיבטים התחרותיים, שהם עולם של מכרזים, לשר האוצר ממילא יש סמכות להתקין תקנות בעולם של תקנות חובת מכרזים.

אבל הסברנו פה שזה לא חובת מכרזים, משרד המשפטים אמר שאין פה חובת מכרזים.

אתה בעצמך אמרת שהסכומים בדרך כלל לא עומדים ב - - -

הסכומים ייכנסו לסכומים של הפטור ולכן התהליך הולך להיות תהליך פשוט ואז אנחנו לא נדרשים לסמכות להתקין תקנות בחוק הזה. אנחנו הוספנו כאן את ההיבט של העלות הישירה שהוצעה פה ואז ההסדר שפה הוא מלא והסדרים משלימים יהיו לפי חקיקות אחרות, אם צריך בכלל, שזאת שאלה נפרדת.

כרגע אם אני מבין נכון אנחנו מוחקים את פסקה (2), כמו שאמרנו, בנוגע לסמכות סירוב של הגוף, ואנחנו מורידים את סעיף קטן (ג) בסעיף 2א לעניין ההוראות של שר האוצר מהסיבה, כמו שמשרד האוצר אמר, עניין התשלום העודף כבר הוסדר.

מיכאל, אפשר לבקש ממך להקריא את הסעיף האחרון של הפטור? שיהיה מסודר.

נעשה סדר. הצגנו קודם כל בהתחלה את המחיקה של ארגון להצלת מזון וארגוני הצלת מזון הוסמכו לאסוף מזון עודף. משרד הבריאות ביקש להחריג את בתי החולים מאותם מוסדות שניתן לאסוף מהם מזון. משרד הבריאות גם ביקש להוסיף שההגדרה של ארגון לחלוקת מזון תכלול בחוק הזה נהלים פנימיים של הארגון עצמו לשמירת בטיחות המזון.

אחר כך בסעיף 2, בסעיף 2א, נידון מהו סירוב שאינו מוצדק, זה הדבר הראשון. אחר כך שר האוצר אישר כי ישנה מניעה לאיסוף המזון מחצר הגוף הציבורי וכו' וכו' מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה. כאן לשר האוצר כן נשארה הסמכות.

אבל אמרנו שזה יהיה בהתייעצות עם - - -

לא הוספת בסעיף (א) את העלות העודפת, זה היה המקום שזה היה אמור להתווסף.

המנגנון הוא כזה, 2א(א), 'גוף ציבורי או חברה המספקים בין בעצמם ובין באמצעות מי מטעמם מערך שירותי הסעדה לבאים בשעריהם ובכלל זה עובדיהם ומקבלי השירות מהם ושירותי ההסעדה שניתנים באותה החצר על ידי גוף ציבורי או חברה ממשלתית, אחד או יותר, הם בהיקף של 500 מנות ליום עבודה לפחות'. שוב, כאמור, זה בהמשך להערה של משרד האוצר על החצר ולא על מספר עובדים, 'לא יסרבו סירוב שאינו מוצדק', הדבר הזה נידון, 'לבקשת ארגון לחלוקת מזון להתקשר עימם לשם איסופו של המזון העודף מחצריהם'. זה הסירוב.

לא, זה צריך להיות פה ואז לא צריך תקנות.

זה מה שנוגע לסירוב. אחר כך 'כל הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:' זאת אומרת ההסדר לא חל, '(1) שר האוצר אישר כי ישנה מניעה לאיסוף המזון מחצרי הגוף הציבורי או מחצרי החברה הממשלתית מטעמים של פגיעה בביטחון המדינה, וביחס לחברה ממשלתית אישור כאמור יינתן לאחר היוועצות בשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות; (2) חלה עלות עודפת - - -

בענייני ביטחון צריך להתייעץ עם חברות ממשלתיות?

יש חברות ממשלתיות שעוסקות בביטחון המדינה, יש חברות ממשלתיות שיש רגישות להיכנס.

רשות החברות זה גם תחת משרד האוצר.

לא, הם לא תחתינו. כרגע השר הממונה על רשות החברות - - -

זה השר אמסלם.

בדיוק, אז השר הממונה על רשות החברות הוא כרגע שר אחר, הוא לא שר האוצר.

לכן אתה רוצה שזה יהיה?

בהיוועצות, כי יש חברות ממשלתיות שעוסקות בענייני ביטחון. פסקה (2) לסעיף (ב), זה מה שנוסף כאן בדיון בוועדה, '(2) חלה עלות עודפת ישירה על הגוף הציבורי או החברה הממשלתית בעקבות איסוף המזון'. אם תחול עלות ישירה על הגוף אז הוראות של סעיף קטן (א) לא יחולו. אנחנו מחקנו את פסקה (2). אם אני מבין אפשר למחוק גם את סעיף קטן (ג) לעניין הסמכות של שר האוצר להתקין תקנות כי אמרתם שהדברים האלה יהיו תחת המטרייה של חובת המכרזים אבל כנראה שהם לא יחולו פה מכיוון שמדובר בסכומים נמוכים ואין עלות.

אנחנו הצענו שגם את (א) אפשר למחוק, את העילה הראשונה של שר האוצר ביחס לשיקולי ביטחון.

אולי בהמשך העבודה על ההצעה. אנחנו גם נבקש רוויזיה. '(ד) גוף ציבורי וחברה ממשלתית ידווחו לשר האוצר על כל אלה במועדים שלהלן: (1) עד 31 בינואר בכל שנה – על ארגון המזון שעמו התקשרו ועל כמות המזון שהועבר על ידם לארגוני הצלת מזון בשנה שקדמה לה; (2) עם התקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב) – על התקיימות הנסיבות כאמור;'. סעיף קטן (ב) הכוונה אותה עלות עודפת וכמובן אותו סירוב מטעמי ביטחון. '(3) סמוך לסירוב מוצדק להתקשר – על הסיבות לסירוב'.

סוכם שארגון להצלת מזון הוא שידווח ולא החברות.

זה הוסכם על הוועדה שהארגון עצמו ידווח לשר האוצר?

כן. דיברנו על זה.

המידע קיים אצלנו ולכן מבחינתנו אין מניעה.

אז אנחנו מוחקים את פסקה (3), גוף ציבורי יחויב לדווח על ארגון המזון שעימו התקשר ועל כמות המזון, ו-(2) מתקיימות נסיבות כאמור בסעיף קטן (ב).

פסקה (ד), שר האוצר ידווח לוועדת העבודה והרווחה עד ליום 31 במרץ בכל שנה על כמויות המזון שהועברו על ידי גופים ציבוריים וחברות ממשלתיות לארגוני חלוקת מזון ועל מספר האישורים שניתנו לגופים ציבוריים או לחברות ממשלתיות שלא להתקשר עם ארגוני הצלת מזון בשנה שקדמה לה למועד הדיווח.

תחולה נקריא עכשיו.

תחולה
3.
חוק זה לא יחול על התקשרות של גוף ציבורי או חברה ממשלתית למתן שירותי הסעדה לעובדיהם ולבאים בשעריהם ולמקבלי השירות מהם שנערכה לפני - - -

הקריאה הראשונה.

זה מצריך בדיקה.

תחולה
3.
חוק זה לא יחול על התקשרות של גוף ציבורי או חברה ממשלתית למתן שירותי הסעדה לעובדיהם ולבאים בשעריהם ולמקבלי השירות מהם שנערכה לפני תחילתו של חוק זה, ואולם יחול על התקשרות כאמור שחודשה מיום התחילה ואילך.

אני מעמיד להצבעה את הצעת החוק, עידוד תרומות מזון (תיקון – חובת תרומת מזון), של חבר הכנסת ינון אזולאי, כפי שהקריא אותו היועץ המשפטי, עו"ד מיכאל קוסאשווילי. מי בעד הצעת החוק לקריאה ראשונה? שלושה. מי נגד? אין מתנגדים, אין נמנעים.

הצבעה
אושר.

החוק אושר לקריאה ראשונה, תודה רבה.

אדוני היושב ראש, רק להגיד לך תודה רבה.

גם בשם לקט ישראל, תודה רבה והערכה.

אני מבקש רוויזיה לצורכי ניסוח.

תודה רבה לך, אדוני היושב ראש, על היעילות ושזה קרוב לליבך, בכלל כל נושא הרווחה קרוב לליבך. גם ליסמין פרידמן יש הצעת חוק שהיא תצמיד אותה במליאה וכמובן תודה גם לכם, ענת, מיכאל וכל הצוות שנמצא פה, כולל לקט ישראל.

תודה רבה, ישיבה זו נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 14:15.