פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



2
הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
30/10/2024


מושב שלישי

פרוטוקול מס' 53
מישיבת הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל
יום רביעי, כ"ח בתשרי התשפ"ה (30 באוקטובר 2024), שעה 9:00

חיבור גז טבעי באיו"ש

חברי הוועדה: לימור סון הר מלך – היו"ר
אושר שקלים

אביחי בוארון
מטי צרפתי הרכבי

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן
יוסי דיין - מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות

יריב גסר - משנה למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות

משה גראזי - מנהל רשות הגז הטבעי, משרד האנרגיה והתשתיות

רון יוספי - רמ"ד תשתית, משרד הביטחון

איילה רואש - אחראית חקיקה באיו"ש, יועמ"ש, משרד הביטחון

שי לי קורן - משקית דוברות, משרד הביטחון

שירה סיידלר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עמי צדיק

מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

נתנאל יהושוע קופראק

רכז בכיר מחקר ומידע, מרכז המחקר והמידע, הכנסת

גיא יפרח - ראש עיריית מעלה אדומים, עיריית מעלה אדומים

מתניה שפירא - סמנכ"ל מועצת יש"ע, מועצת יש"ע

בני שוורץ - מנכ"ל, עיריית ביתר עילית

שלמה קרסנר - סמנכ"ל הנדסה, נתיבי הגז הטבעי לישראל

אלעד נצר - מנהל המחלקה לייעוץ עסקי וחדשנות, התאחדות התעשיינים

יואב מלאך - סמנכ"ל אחדות ביח"ר לחלבה


–

רז פרוגל - אגף תקציבים, משרד האוצר

מלכה אהרונוביץ' - רו"ח, מנכ"לית החברה לפיתוח מודיעין עילית, מועצת ביהודה ושומרון

צביה בן דוד מוסקוביץ'

נטלי שלף

אושרה עצידה

רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.

חיבור גז טבעי באיו"ש

בוקר טוב לכולם. היום יום רביעי, כ"ח בתשרי התשפ"ה. אני פותחת את הדיון של הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל בעניין חיבור אזור יהודה ושומרון לגז טבעי. לצערנו, השר מתעכב. אנחנו נפתח במצגת, שתוצג על ידי משה גראזי ממשרד האנרגיה, בעניין הנגשת הגז הטבעי ליהודה ושומרון. משה, בבקשה.

תודה רבה ובוקר טוב. הכנתי מצגת מאוד קצרה עם כמה עדכונים מהדיון הקודם שהתקיים בוועדה. ארוץ על זה מהר מאוד ונשאיר זמן לדיון.

חשוב להגיד שתוכנית הגז הטבעי ביו"ש היא במסגרת תוכנית מאוד רחבה שהשר מקדם, כמובן יחד עם המנכ"ל והמשנה למנכ"ל – תוכנית מבשר. התוכנית מדברת על תוכנית בתחום האנרגיה והמים. זו תוכנית מאוד רחבה. הגז הטבעי בתוך זה, חשמל, מט"שים - מתקני טיפול בשפכים, טיפול בזיהום, וכל הצרכים שנדרשים לאוכלוסייה ביו"ש. אני אתמקד עכשיו רק בגז הטבעי. בתוך זה כמובן תחנות כוח מונעות בגז טבעי.

כמו שאמרנו בדיון הקודם, ואני לא יודע אם נציגי משרד הביטחון, מהמינהל האזרחי, נמצאים כאן,, אני מניח שהם יתייחסו, אבל התנאי הבסיסי הוא הסדרת החקיקה והרגולציה ביו"ש, שלא קיימת היום. אעדכן שב-1 בנובמבר, בעוד כמה ימים, אמור להגיע יועץ משפטי חדש למשרד הביטחון שזה ייעודו. זה מישהו שמשתחרר מהצבא. יש התקדמות מאוד משמעותית בעניין זה כי זה נושא שנמצא כבר חמש-שש שנים בין המשרדים. גם לרשות אצלנו אמור להגיע יועץ משפטי ייעודי, וזה נמצא בפנייה בוועדת הכספים. אין פניות בוועדות כספים, אבל אני מקווה שברגע שזה יופשר נוכל לצאת למכרז ואנחנו נצטרף.

הרעיון הוא שיהיו שני יועצים משפטיים. האחד ייתן את כל הצד המקרקעין, שהיא השפה היו"שית שאנחנו פחות מכירים, ואנחנו כמובן ניתן את הצד המקצועי: רישיון, תעריפים, בטיחות, וכל מה שנדרש מבחינה רגולטורית. אני מקווה שזה יקודם בימים הקרובים.

קצת עדכונים לגבי איפה נמצאים הפרויקטים המשמעותיים. אני אזכיר, ואמרנו את זה גם בדיון הקודם, שהמשרד הינחה את נתג"ז כבר מבעוד מועד. אנחנו, ברשות, גם תקצבנו אותם, דרך המועצה, לקדם מספר פרויקטים. הראשון שבהם הוא הנחת קו מתחנת קסם, שמתוכננת לקום דרך ברקן ולהגיע עד אריאל. בברקן יש אזור תעשייה מוכר, והוא עם הרבה תעשייה, עם פוטנציאל גבוה. גם אוניברסיטת אריאל. למעשה, מדובר בתוכנית שחוצה שני מחוזות: האחד הוא מחוז מרכז, ושם יש התקדמות של נתג"ז. אם צריך להרחיב, נמצא פה סמנכ"ל הנדסה של נתג"ז. אמור להתקיים שם דיון כבר בשבוע הבא על החלופה כדי שברגע שתקבע החלופה, נתג"ז תוכל לצאת כבר לתכנון סטטוטורי, וזה גם ייקח בערך שנה, בתקווה שיהיה תואם בין התכנון הסטטוטורי להסדרת החקיקה, כשבסוף הם ייפגשו בסוף 2025, ואז אפשר יהיה, בתקווה, לצאת לביצוע. המשרד כבר לא חיכה. הוא כבר יצא לקדם את התוכניות האלה. מדובר על קו ארוך בסדר גודל של 30 ק"מ: 7 ק"מ, פלוס-מינוס, במחוז מרכז, ועוד 23 ק"מ לכיוון השומרון.

זה יהיה נכון שאנחנו גם נפגוש את התעשיינים כדי להכין אותם להתחיל להיערך כי נדרשות פעולות גם בצד שלהם, של התעשיינים. צריך להכיר יותר לעומק את הצרכים. אומנם נתג"ז עשתה סקר צריכה, אבל צריך כבר לרדת לרזולוציה יותר פרטנית. החלק השני זה אישור התוכנית בוועדה העליונה שבמינהל האזרחי, ולכן נדרשת ההסדרה, כי אני לא יודע אם הוועדה יודעת איך לטפל באירוע כזה של תשתית גז טבעי. אבל חשוב לדעת שנתג"ז כן יושבת איתם על התוכניות.

תגיד מה הם עשו כי בפעם הקודמת הם אמרו שהם עובדים על משהו שיאפשר את זה.

זהו, זה צריך להיות במסגרת החקיקה. יכול להיות שהם יכולים לפשט לפחות את התהליך של הסטטוטוריקה שאפשר לקדם אותו עד להסדרה.

סליחה, משה, איפה עומד, מבחינת לוח זמנים, התכנון מול הצפי לסיום הסטטוטוריקה או לוח גאנט?

ב-2 בנובמבר נתג"ז אמורה לפגוש את אנשי הוועדה של מחוז מרכז כדי לקבע את החלופה המיטבית, ואז אפשר לצאת לתכנון סטטוטורי. אני מעריך שזה סדר גודל של שנה, פלוס-מינוס, כשהרעיון הוא שיהיה תואם בין סיום התכנון להשלמת ההסדרה, כמו שאמרתי, כי ההסדרה זה אירוע מורכב. אם רוצים, אפרט. אבל זה התכנון של המשרד מול נתג"ז.

הפרויקט השני הוא הנגשת הגז הטבעי למישור אדומים. היו כמה פגישות של השר עם ראש עיריית מעלה אדומים. גם שם תעשייה שמעוניינת להתחבר לגז טבעי. אנחנו תקצבנו הסבה של מפעל אחד, שנמצא שם, אבל זה באמצעות גט"ד. זה לא צנרת, זה מתקן פריקה שיעמוד שם ויספק לאותו מפעל. אבל זה פתרון יותר יקר. אבל בינתיים כן לתת מענה כי הגז הטבעי עדיין זול מדלקים אחרים.

הפרויקט הזה מדבר על יציאה מבית זית דרך עטרות, וגם מתן מענה לעטרות, כששם יש גם בעיה של חשמל, ומעטרות לצאת לכיוון מישור אדומים. ציינו את לוחות הזמנים לזה. לנתג"ז יש בשני הפרויקטים האלה התקשרות עם מתכננים והיא כבר עובדת על זה.

האם הסטטוטוריקה כבר קיימת לשם?

לא, גם לשם לא. זה מורכב שם. זה תוואי שהוא יותר מורכב. בתוואי לשומרון על ציר 5 יש כבר תשתיות של מים וביוב ואפשר איפשהו להשתלב. כלומר, מצפון או מדרום. בצפון זה המים או הביוב, והצד השני זה ה - - -

האם זה בוות"ל?

לא, זה לא בוות"ל. זה בוועדות המחוזיות

למה לא בוות"ל? האם זה לא יותר פשוט אם זה חוצה מחוזות וזה ברמה ארצית, פריסה ארצית, למה לא לקדם את זה בוות"ל?

כי זה לא ארצי. החיבור של אזור ברקן לאריאל מתחבר דרך מחוז מרכז, והחיבור של בית זית דרך בית זית לכיוון מישור אדומים, זה מחוז ירושלים, ולאחריו הוועדה העליונה.

אבל זה נכון לגבי כל תוכנית תשתית לאומית שזה בסוף מגיע לרמה המקומית. היתרון של הוות"ל הוא לוחות זמנים והראייה הלאומית. כל תחנת כוח וכל תשתית לאומית היא בסוף חיבור ברמת המחוז.

אני חושב שיש משהו בדבריה. בואו נבחן את האפשרות הזו. אני חושב שכדאי לבחון את הדבר הזה.

בסוף בשביל זה זה הוקם.

אני לא יודע, ואני אומר בזהירות כי זה לא תחום, נשאל את מינהל התכנון, אם ות"ל גם מטפל בקווים שהוועדה העליונה מטפלת. אנחנו נבדוק את זה. זו הערה במקום. תודה.

מקומות נוספים שאנחנו מקדמים אחרי פגישות שנעשו בין המשרד לבין ראשי הרשויות. חשוב לציין שכל הפעילות הזו היא בתיאום מלא עם הרשויות המקומיות, עם ראשי הרשויות.

יש חברות חלוקה באזורי הארץ. האם גם ביהודה ושומרון יהיו חברות חלוקה?

אני אענה על כל שאלה בסיום דבריי. מועצה אזורית מגילות היו אצל השר והמנכ"ל. אני גם נפגשתי איתם. נסעתי אליהם. יש להם איזשהו מיזם שהם רוצים לקדם לפארק אקולוגי. הם עדיין לא יודעים בדיוק מה מתוכנן, אבל הרעיון הוא שככל שיש להם, בין אם זה תחנת כוח או פארק אקולוגי שנדרש לאנרגיה מגז טבעי, אז לצאת ממישור אדומים ולהגיע למגילות. לדעתי, נתג"ז גם בעניין הזה התקשרה עם מתכנן לבדוק מול המועצה את הצרכים ולקדם את התכנון, ככל שיש בסוף פוטנציאל.

לטענת עיריית מודיעין עילית יש לה כבר היתר בנייה לתחנת כוח. גם שם נתג"ז מתקשרת עם מתכנן כדי לקדם תוכנית מגבעת כוח לכיוון מודיעין עילית, ודרך שם גם לאזור תעשייה מתוכנן של בנימין, באזור רנטיס. מעבר לזה, בדיונים עם השר, מועצה אזורית בנימין גם הביעה רצון לקדם תחנת כוח. הם צריכים לסיים את העבודה שלהם ולתת את המיקומים לנתג"ז, ככל שזה הכיוון בסוף, ונתג"ז תעשה כמובן את התכנון בהתאם. גם בעיריית ביתר עילית, שכבר משתמשת בגז טבעי באוטובוסים, אנחנו מזהים פוטנציאל. אנחנו רואים את זה שם כמהלך יותר רחב שהשר מקדם דרך ירושלים. לקחת את הרישיון מחברת החלוקה של ירושלים, שגם לא מתקדמת בקצב הנדרש כראוי, וממסילת ציון להגיע לאזור הרטוב, בית שמש, מחצבת עציונה, ומשם לביתר עילית. לכן, אנחנו רואים שזה חלק ממהלך יותר רחב, שנכון שנתג"ז תעשה את זה. אלו בעיקר הנקודות שאנחנו ראינו שיש בהן פוטנציאל. אני מניח שהשיח מול ראשי הרשויות ימשיך להתקדם, ושנראה מקומות נוספים שבהם יש פוטנציאל.

לסיכום, אנחנו לא מחכים. משנים את התוכניות. נקווה שהייעוץ המשפטי של משרד הביטחון ייכנס בהקדם, שהתקן שנמצא בוועדת כספים יוסדר, ושנוכל לצאת לדרך גם עם תיקוני החקיקה – אלו עיקרי הדברים.

משה, שאלה נוספת לגבי תמ"א 37. האם כל הרשת הזו מעודכנת ברמת תוכנית מתאר ארצית?

תמ"א 37 – אני לא חושב שהיא תגיע. זה יהיה חלק מתמ"א 37.

לא. כל קו שאנחנו מקדמים במסגרת מערכת ההולכה, הוא חלק מתמ"א 37 על נגזרותיו. כל חיבור שאנחנו עושים ממערכת ההולכה של הגז, שהיא מערכת ההולכה שהיא על תמ"א 37 בנגזרותיה, גם תיקרא חלק מתמ"א 37 כמובן. זה חלק ממנה.

אתם במקביל מעדכנים בסטטוטוריקה את התמ"א.

כל הרעיון של הסדרת החקיקה הוא להסדיר את חוק הגז גם מעבר לקו הירוק.

העניין הוא שיש מגבלות בתמ"אות ארציות ביהודה ושומרון.

כן, אבל יש תמ"א, ואתה גוזר ממנה את התב"עות.

זו המגבלה שאנחנו מנסים עכשיו בדיוק לפרוט.

אני לא חברה בוועדה, אבל ברמת הסקרנות. אני מניחה שיש איזושהי תוכנית אב בתכנון הלאומי של החיבור של כל המדינה, כולל יהודה ושומרון, לאזורי תעשייה. אולי קיבלתם סקירה ארצית על כל המוקדים ומה הסטטוס הביצועי והתכנוני שלהם כדי לראות את הראייה הכוללת.

הם יכולים לענות על זה, אבל היה על זה דיון, ובאמת כן הוצגה תוכנית מלאה.

אולי בכמה מילים לראות איפה זה עומד ברמה הלאומית כי בסוף זה חלק מתוך תוכנית אב לאומית.

כל הצרכנים של מערכת ההולכה של נתג"ז, שזו החברה הממשלתית, החברה הלאומית, אין צרכנים ש - - -. וכל צרכן שמתוכנן, כמו תחנת הכוח ברוטנברג ובחדרה, כבר יש פעולות. תחנה אחת חוברה, תחנה ראשונה ברוטנברג. השנייה צפויה, אם אינני טועה, באמצע החודש הזה, ויחידות 3 ו-4 עד 2026, אלו תחנות הכוח. וכל צרכן נוסף של ההולכה.

לגבי החלוקה – לכל חברת חלוקה יש במסגרת המכרז נספח של אזור שאליו היא מחויבת להגיע. מעבר לזה, המשרד גם הקצה תקציבים מאוד מאוד משמעותיים, בעיקר להרחיב את הרשת לפריפריה. אם לא היינו באירוע המלחמה, קריית שמונה כבר הייתה מחוברת. הצוות היה צריך לנטוש את האזור, אבל 80% מהקו כבר בוצע. עמק המעיינות – בשאיפה שעד סוף השנה יחובר. מרום הגליל – התוכנית אושרה. הקצאת כסף קיימת של המשרד.

זה חיבורים של אזורי תעשייה.

של אזורי תעשייה או צרכן משמעותי שראינו. גם תפן מתוכנן דרך גליל מערבי. הרעיון הוא לרשת את כל המדינה בסוף. בנגב, דרום, די מרושת. האזורים היותר מורכבים הם ירושלים ואזור המרכז. במרכז יש התקדמות. יש התקדמות מאוד יפה בבתי חולים, ולא פעם נדרשנו לשאלה הזו. יש כבר ארבעה בתי חולים שחוברו, ועוד כמה שמתוכננים להתחבר. הדסה חובר, בית חולים העמק חובר, קפלן, סורוקה. תל השומר חובר ביולי. איכילוב יחובר בעוד חודש, אם לא תהיינה בעיות, וזה הישג מאוד משמעותי. בילינסון – בשאיפה ב-2026. פוריה חובר ממש ממש לאחרונה. בזיו קיים קו סמוך. גליל מערבי, ונקווה שהאירוע יסתיים, גם הסתיים. ורמב"ם, למרות, לדעתי, גם הדרישות של הוועדה, לא הייתה התייחסות של עיריית חיפה. ברמב"ם יש אירוע מול העירייה והפרויקט הזה - - -

בכל אזור תעשייה שמתכננים היום, ברמת פיתוח תשתיות אזור התעשייה, יש חובה, או במסגרת ההיתרים?

אנחנו הצענו למשרד הכלכלה, יותר מפעם אחת, שבמקומות שיש פיתוח אזורי תעשייה חדשים, ואין הרבה, שכבר יניחו את התשתית לקליטת הגז הטבעי, בלי קשר אם תהיה תעשייה או לא. בעיניי, אם שמים עוד מיליון וחצי על 50–60 מיליון שקל זה לא כזה - - -. בעיניי, אי-אפשר לזלזל בתקציב, בטח בימים אלו. אבל לפתוח הכול אחרי זה, זה כמעט בלתי אפשרי.

למשל, אזור תעשייה חדש שנבנה בקריית גת.

הרשת מגיעה לקריית גת.

אבל פיתוח התשתיות. אז אתה אומר - - -

דווקא בדרום ההולכה והחיבורים הם מצוינים.

קריית גת מחוברת, אינטל מחוברת. מפעל חדש שיורד מכפר סבא, עומד להיות מחובר. התשתית שם יחסית - - -. גם לאחרונה מתקן ההתפלה של אשדוד יחובר. יכול להיות שהשנה יהיה באמת שיא של חיבורים. נראה עד סוף השנה.

מי יחליף את רותם?

הרעיון של המשרד, והמדיניות של המשרד, ומה שאנחנו חושבים, ובהקשר הזה נעשה גם תיקון חקיקה בסוף שנה שעברה, שחברת נתג"ז תיכנס. תיקון החקיקה מאפשר לנתג"ז להיכנס שלא באמצעות הקמת חברת בת. החוק חייב להקים חברת בת. אנחנו, משרדי הממשלה הרלוונטיים, סברנו שלא נכון שתקום עוד חברה מבחינת תשומות ועלויות, מנכ"לים, הוצאות מנכ"לים וכו'. התיקון אומר ששר האנרגיה יכול לתת רישיון חלוקה לנתג"ז, בהסכמת שר האוצר. אנחנו פנינו לשר האוצר עם כל החומרים ומחכים להתייחסות.

היא גם תפעל ביהודה ושומרון.

הרעיון, לפחות ההמלצה המקצועית, ואני חושב שזו גם עמדת השר והמנכ"ל, באתגרים שראינו בחלוקה, בטח ביו"ש, אני חושב שבעיניי אין ספק שנכון שנתג"ז תהיה החברה שתניח את התשתית.

האם יש אומדן תקציבי למה שהצגת, גם ברמת התכנון וגם ברמת הביצוע?

לא. יש אומדנים מאוד מאוד ראשוניים, ונצטרך לסגור גם איך תיעשה הפריסה: תעריף מתעריף ההולכה, הם יהיו חלק מצרכני ההולכה, הם יהיו חלוקה. אני מניח שעד שהחקיקה תוסדר, אנחנו נדע לתת מענה גם לזה.

מה האומדן שלכם למכירת גז במונחי BCM ביהודה ושומרון?

אני אעביר לשלמה. בגדול, בשומרון, אם אני לא טועה, דובר על סדר גודל של 100 מיליון קוב. שלמה, אולי תוכל להשיב.

במסגרת חוק ההסדרים עכשיו, מדובר על שתי תחנות כוח מאוד גדולות שאמורות לקום באיו"ש, וזה כמובן ישנה את כל התמונה. כשאנחנו מדברים על צרכנים קטנים, מדברים על עד חצי BCM, להערכתי. אבל כשנגיע לתחנת כוח כמובן שהמספרים האלה יגדלו משמעותית.

השר מקדם תחנות כוח גם ביו"ש, גם מבחינת פריסה וגם צדק חלוקתי. ככל שיוקמו תחנות כוח, כמו ששלמה אמר, הכמויות הן במכפלות. רק בפרופורציה, החלוקה ברמה הארצית היא בין 1.5% ל-3%. זה תלוי אם לוקחים את הייצוא או לא. זה כמויות מאוד מאוד קטנות, למרות שיש לזה תועלת עצומה לתעשייה עצמה.

איפה מתוכננות תחנות כוח ביהודה ושומרון?

אנחנו עוד לא יודעים. זו הפנייה שאנחנו מחכים, כמו: בנימין, מגילות, מודיעין עילית – שזה יעלה מהשטח.

עד שהשר יגיע, אנחנו נשמח לשמוע את משרד הביטחון מה נעשה מאז הדיון האחרון בוועדה.

איילה רואש, אני אחראית חקיקה באיו"ש במשרד הביטחון. אני אחזור על הדברים שנאמרו בוועדה הקודמת. העבודה על ניסוח חקיקה ורגולציה בתחום הזה דורשת התאמות לדין האזור. כמו שכבר נאמר, הקצו תקן ספציפי ממש ליועץ משפטי. הוא אמור להגיע ב-1 בנובמבר, ולכן אנחנו פשוט ממתינים ליועץ המשפטי שאמור לעסוק בתחום הזה.

ומה נעשה עד עכשיו על ידי היועץ המשפטי הנוכחי? כי הייתה התחייבות שכן יתחילו באיזשהו הליך.

אני לא מכירה. עברתי גם על הפרוטוקול ועל הכול. כרגע אני יודעת שיש תקן. הוא אמור להגיע ב-1 בנובמבר.

נכון, אבל בפעם האחרונה שהם היו פה, בדיון האחרון, הם אמרו שהם יתחילו את התהליך של ההסדרה. אני זוכרת.

נכון, בקליטת כוח אדם. הוא אמור להגיע ממש בקרוב. זה אמור לקרות עוד כמה ימים, ואנחנו נתחיל להניע את זה. זה כבר בן-אדם עם ניסיון, עם מומחיות. זה לא מישהו שצריך לחפוף אותו עכשיו. הוא היה גם ביועמ"ש איו"ש. זה באמת תהליך קצר.

רון יוספי, רמ"ד תשתיות, משרד הביטחון, בבקשה.

אני מצטרף למה שנאמר פה על ידי משרד הביטחון. בסוף זה אינטרס משמעותי, משימה של המינהל האזרחי, של המתפ"ש, להכניס את הגז הטבעי לאיו"ש. בתהליכים הפנימיים שנעשו כדי לאשר את שני התוואים לאריאל ולמישור אדומים, נעשה עמ"ט פנימי בתוך המינהל האזרחי. גם לשכת התכנון התייחסה לתוואי הזה.

האם אפשר לקבל את זה? אני אשמח.

אני אבדוק, בהחלט. מה שעומד כרגע על הפרק זה העניין הרגולטורי. ברגע שזה ייפתר, אפשר יהיה להוציא צווים ולהתקדם.

תודה.

יש שני תקנים במינהל האזרחי שעוברים חפיפה אצלנו כדי להכיר קצת את הרגולציה, התכנון ואת עולם הבטיחות שמאוד מאתגר ביו"ש. יש שיתף פעולה בהקשר זה מול המינהל האזרחי. הם ישבו אצלנו חודשים. זה מתקדם במקביל.

כל התכנון והחקיקה צריכים להיות מותאמים לאתגרים הביטחוניים וגם להגנה על התשתית.

כן, למרות שזו תשתית תת-קרקעית ברובה. כמובן שיש תחנות של הפחתת לחץ שהן עיליות, אבל כעיקרון התשתית היא בעומק של 1.20 מטר, פלוס-מינוס. אם יש תשתיות נוספות מעמיקים מעבר. זה מאוד תלוי.

גיא יפרח, ראש עיריית מעלה אדומים, בבקשה.

תודה רבה, היושבת-ראש, ותודה רבה על הדיון החשוב הזה. נמצא פה מנכ"ל המשרד, והצוות שנמצא פה, והשר שבטח תיכף יצטרף. אני חושב שזה דיון מאוד מאוד חשוב. רק שתדעו שקוראים למישור אדומים כבר פארק ישראל. אולי יום אחד נטמיע.

מצוין. כך מתחילים להטמיע. פארק ישראל, בעזרת השם.

בעזרת השם. לענייננו, אני שמח ומכיר את העבודה שנעשית בסוגיית הגז הטבעי, גם ברשות הגז וגם במשרד, כדי לחבר את יהודה ושומרון ואת פארק ישראל-מישור אדומים לגז טבעי. זה קריטי מאוד. אנחנו היום נמצאים בפארק ישראל עם 400 מפעלים באזור התעשייה מישור אדומים, ואנחנו עתידים וממש עכשיו חתמנו עם רמ"י, להרחבת עוד 400 דונם להמשך גידול אזור התעשייה. המשמעות היא שאנחנו לא נוכל להביא מפעלים שצריכים לצרוך אנרגיה ללא חיבור לגז טבעי. זה אקוטי מאוד. משרד הכלכלה מדבר בקלסטרים ועל הבאת תעשיות ביטחוניות. אין לנו דרך לעשות את זה. אני אתן דוגמה ממפעל אחד שקיים היום במעלה אדומים – מפעל אקסטל. הוא מונפק בורסאית. הוא מייצא לחו"ל. הוא חייב להיות תחרותי. הוא לא מסוגל היום להיות תחרותי ללא גז טבעי, והוא נמצא בפערים ענקיים. ב-1 בינואר נכנסת רגולציה של המדינה. הוא צריך לשלם כסף עכשיו על גז לא ירוק, גז פחמן. אגב, אין על זה רגולציה, לא צריך לעבור יועצים משפטיים ולא צריך לעשות התאמות ליהודה ושומרון. הרגולציה הזו חלה בדיון בשעון שקבעה מדינת ישראל ב-1 בינואר. תבינו את הפער. על 12 מיליון שקל שהוא משלם היום על הוצאות אנרגיה, הוא ישלם 14 מיליון שקל, ואין לו פתרון. צריך לומר ישר כוח גדול על פתרון הביניים. מי שלא צריך להקים האב בכסף שהוא צריך להוציא, ומביאים לו לשם גז דחוס. גם בגז הדחוס הזה, כדי שהוא לא יצטרך לשלם את מה שהוא ישלם, יש לו פער בינו לבין צינור הגז, בין 5 דולר ל-13 דולר. זאת אומרת, גם אחרי שנתנו פתרון ביניים כלשהו לצינור הגז, שלא קיים, הוא עדיין נמצא בפער כלכלי משמעותי, והוא נמצא בבעיה תחרותית. כמוהו יש אחרים. יש מכבסת לבנון. לא אעבור על כל המפעלים שיש שם. נתתי רק דוגמה אחת לזה שגם פתרון הביניים שם אותו מאחור בתחרות מול הייצוא ומול הפעילות העסקית שלו במדינת ישראל.

אתם ראיתם את לוחות הזמנים, והם רעים. אנחנו לא רואים פתרון באופק. זאת אומרת, ב-2026 יסתיים ההליך הסטטוטורי. זה לא הגיוני. אני לא יודע, יכול להיות שזה צריך להיות דרך ות"ל או בדרך אחרת שמזרזת את הפתרון. ויכול להיות שאולי צריך להגיד שלא מחילים ביהודה ושומרון את המס על השימוש בפחמן. אני לא יודע. צריך למצוא פתרון יצירתי איך אנחנו מאפשרים בפרק הזמן הזה, עד שצינור הגז יגיע לברקן ולפארק ישראל ולשאר המקומות ביהודה ושומרון, ולתת איזשהו פתרון ביניים. כי אחרת מפעלים יהיו בבעיה, ובוודאי מפעלים חדשים, שמאוד רוצים להגיע היום למעלה אדומים, לא יגיעו למעלה אדומים. אני מברך על הישיבה הזו. היא חשובה מאוד. תודה.

תודה רבה.

האם יש משהו ברמת התכנון על חיבורים עתידיים, נניח, כנותני שירות לשטחי A? האם יש איזושהי חשיבה אסטרטגית? נדמה לי שאנחנו ספקי חשמל ברצועת עזה או בחלק מהתשתיות. האם יש מחשבה להנגיש תשתיות גז?

אנחנו ספקי גז למצרים ולירדן.

נכון, אנחנו ספקי גז. אבל האם בראייה צופה פני עתיד יש איזושהי היערכות תשתיתית לחיבור עתידי כספקי גז לרשות הפלסטינית, לשטחי A? האם בראייה צופה פני עתיד ברמת התכנון יש איזושהי היערכות לספק גז לרשות הפלסטינית?

כן. יש תחנת כוח עם יזם - - -

זה מטריד אותך?

לא, אני שואלת כי בסוף כש - - -

יש לזה יתרון כי החשמל - - -

אני יודעת מה היתרון. אתה לא - - -

אוקיי. רשת החשמל היא זה. יש יזם מאוד רציני, לפחות בפגישות שהיו איתנו במשרד, שמעוניין להקים תחנה בג'נין. אנחנו הכנו תוכנית, מהרשות, של סדר גודל של 18 ק"מ, שיוצאת לכיוון הגדר בג'נין. פרויקט בסדר גודל, אם אני לא טועה, של 240 מיליון שקל, פלוס-מינוס. קו של 16 או 18 אינץ' פלדה. אנחנו צריכים להסדיר את הקטע עד לתחנה. זה כן מתקדם ברמת השיח מול היזם. ויש תוכנית נוספת, שכבר נתג"ז קידמה, תכנון מאשל הנשיא, אם אני לא טועה, לכיוון הרצועה, עד כמה שזה בכלל רלוונטי.

תודה.

מתניה שפירא, סמנכ"ל מועצת יש"ע, בבקשה.

אין לי הרבה מה להוסיף על דברי ראש העיר. אנחנו באמת עדים לשיתוף פעולה מאוד מאוד פורה וחזק, גם מול משרד האנרגיה וגם מול משרד הביטחון, והמינהל האזרחי כמובן, בקידום. אנחנו מקווים שאנחנו לקראת פריצת דרך בתחום הזה שתשנה את כל המפה. אנחנו מלווים את זה ברשויות, ובעזרת השם נעשה ונצליח.

אמן ואמן.

אני חושב שאנחנו על המסילה. צריך עכשיו למצוא את הדרך איך אנחנו מזרזים את האירוע. כולם מבינים את הצורך וכולם רוצים שזה יקרה. היקצו את מה שצריך לתכנון וכו'. צריך למצוא משהו יצירתי, מחוץ לקופסה, שאומר: אנחנו סוללים את הדבר הזה כמה שיותר מהר. צריך למצוא כל דרך לקיצור זמנים. לדעתי, זוהי המשימה.

לגמרי. זו המשימה, ולשם כך נתכנסנו היום.

מנכ"ל עיריית ביתר עילית בני שוורץ, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כול, כפי שכולם אמרו, אין מילים על חשיבות הדבר, ובזכות הוועדה הסיפור באמת מתחיל להתקדם. אני נמצא מול משה והצוות כבר ארבע-חמש שנים אחורה, כשהתחלנו לדבר על ביתר עילית. ביתר עילית כבר צרכנית גז, כמו שידוע לך, וההסדר שמציעים כרגע במישור אדומים של גט"ד זה צוואר בקבוק מאוד גדול, בפרט בצירים. מפריע לי שלא ראיתי יעד על ביתר עילית. ראיתי שיש לכם יעד במודיעין עילית ברבעון הראשון של 2025, ועוד אזור תעשייה, וזה מצוין. עדיין לא רשמו יעד על ביתר עילית. הדבר השני שלא מופיע הוא שבביתר עילית אושר אזור תעשייה של 700 דונם לפרסום, למתן תוקף. זאת אומרת שמעבר לצריכה הנוכחית, תבוא גם צריכה הרבה מעבר, כולל תכנון מתקן קוגנרציה שדובר עליו כבר הרבה. והדבר היותר חשוב, אנחנו ממש על הקו מבחינה זו. אנחנו יכולים להיות הפיילוט שיכול לפתור את הרגולציה כי עד אלינו הגבול של אזור התעשייה הוא על הקו הירוק. אין לנו בעיה של רגולציה. אם יש רצון וכוונה, נתג"ז, שנכנסה לאירוע כבר לפני שנתיים וחצי-שלוש , יכלה כבר להתחיל להרים את הקו הזה ממסילת ציון לכיוון שלנו, וזו הייתה ההוכחה: חבר'ה, מתקדמים. ואז הרגולציה הייתה נפתרת היום. כי כשהגז יגיע לכאן, אז גם השכנים ירצו, וגוש עציון ירצו, וזה מטבע הדברים. הרגולציה נשמעת היום כדבר עתידי. צריך 18 ק"מ קו בתוך ישראל, ואחרי זה תבוא הרגולציה, ואנשים מטבע הדברים מחכים לזה.

אני מציע שתתקשרו עם נתג"ז, ונתג"ז תוכל לקדם את התכנון. אם צריך לתקצב את נתג"ז, אז אני לא רואה בעיה. אבל כן חשוב לציין שאנחנו כן רואים את ההגעה לביתר עילית ממסילת ציון, כחלק מהכנסת נתג"ז ממקטע החלוקה. כי היום יש חברה פרטית שלא זזה ולא מקדמת את התוכנית, ולכן מבחינתו זה מקצה לקצה נתג"ז. ואז היא תוכל גם בראייה יותר רחבה ואסטרטגית, כולל ביתר עילית. לגבי התכנון – אנחנו לא רואים בעיה להתחיל לקדם אותו.

אני מבקשת לקדם ולברך את שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, שמכבד אותנו בנוכחותו. ניכר כי השר מכיר בערך ובחשיבות חיבור אזור יהודה ושומרון לגז טבעי ופועל לקידום הנושא.

במדינת ישראל מחוברים כיום 151 צרכנים לגז טבעי. אף אחד מהצרכנים שחוברו לא נמצא באזור יהודה ושומרון. ביהודה ושומרון חיים כיום כחצי מיליון ישראלים, וקיימים בו 35 אזורי תעשייה אשר מועסקים בהם כ-5,500 עובדים ישראלים, כאשר כ-98% מהם מועסקים בשלושה אזורי התעשייה הגדולים: במישור אדומים, ברקן ואריאל. שלושה אזורי תעשייה מרכזיים אלו מושכים אליהם בשנים האחרונות מפעלים רבים מאזורי ירושלים וגוש דן. פוטנציאל השימוש בגז הטבעי באזור זה הוא עצום.

בישיבות הקודמות שמענו על רצונו של משרד האנרגיה לקדם כמה שיותר חיבורים לגז טבעי באזור יהודה ושומרון, ותוך כך קידמה רשות הגז מספר צעדים תכנוניים לקראת הנגשת הגז הטבעי ליהודה ושומרון. אולם הדגישה כי ללא הסדרת החקיקה המתאימה באמצעות משרד הביטחון, לא ניתן יהיה להניח את התשתית. נבקש לשמוע עדכון על מצב המיזמים, ושמענו שכרגע לא נעשה דבר כנראה, ובעיקר הנחת תשתיות גז טבעי על כביש 5 בשומרון ולכיוון מישור אדומים. חברות החלוקה אינן פועלות באזור יהודה ושומרון בעיקר בשל החסם המשפטי.

בישיבת הוועדה הקודמת עלה הצורך לקדם הצעת חוק ממשלתית לשינוי חוק משק הגז הטבעי לשם החלתו על אזור יהודה ושומרון. אבקש לקבל עדכון על כך. כמו כן, אבקש ממשרד הביטחון - - -. לא קיבלנו התייחסות כי אנחנו הבנו שיש איוש תקן של ייעוץ משפטי.

תחילה נפתח בדברי שר האנרגיה והתשתיות. אדוני, בבקשה.

תודה ורבה ובוקר טוב. חברת הכנסת הר מלך, תודה על כך שאת מקיימת דיון בנושא חשוב זה. אני שמח לראות איתנו את חבר הכנסת אביחי בוארון. הוא ידיד גדול של ההתיישבות. רק אתמול סיירנו בשני יישובים בנושאים אחרים שקשורים לאנרגיה. נמצא איתנו כאן ראש העיר המצוין של מעלה אדומים, גיא יפרח. אני גם מודה לצמרת משרד האנרגיה: למנכ"ל המשרד יוסי דיין, למשנה למנכ"ל יריב גסר, ליושב-ראש רשות הגז משה גראזי, ולאחרים שאיתנו כאן.

אנחנו מחויבים לקדם את נושא הגז הטבעי ביהודה ושומרון. זו לא אופציה, זו חובה אם אנחנו רוצים לתמוך בכלכלת מדינת ישראל ולחזק את ההתיישבות ביהודה ושומרון. מרבית מפעלי התעשייה המשמעותיים נמצאים כיום בפריפריה, בנגב ובגליל, וחלק משמעותי וניכר מהם נמצא ביהודה ושומרון. על מנת שהמפעלים יהיו תחרותיים, הם צריכים גז. ברגע שאתה מייצר אנרגיה על בסיס גז, אתה מצליח להוריד משמעותית את העלויות שלך, להיות יותר רווחי ותחרותי, לקלוט יותר עובדים ולפעול ולייצא יותר מול העולם.

כשר כלכלה ביקרתי לא אחת באזור התעשייה במישור אדומים. יש שם גם מפעלי ברזל כמו אלומיניום קונסטרקשן ואקסטל. אלו שני מפעלים שהם צרכני אנרגיה מאוד מאוד משמעותיים, וזה פשוט עוול שהם נאלצים להשתמש באנרגיה הבסיסית ולא בגז, כאשר כולנו יודעים שלא רק שמדינת ישראל מספק גז לעצמה אלא היא גם מייצאת גז כיום למדינות אחרות. אנחנו מייצאים גז היום למצרים, לירדן. אנחנו דנים היום על ייצוא גז לקפריסין. וכאן נשאלת השאלה מה עם יהודה ושומרון. זה דבר שהוא בלתי סביר ובלתי מתקבל על הדעת.

דיברת גם על אזורי התעשייה ברקן ואריאל, ונמצאים איתנו כאן חברים ממועצת יש"ע. מרבית המפעלים התעשייתיים עברו כיום לברקן ואריאל מפתח תקוה. כמעט ולא תמצאו היום מפעלים תעשייתיים בפתח תקוה. אני זוכר כשאני חנכתי את המפעל ה-165 בברקן בשם א.ד דוד, וגם הוא עבר מפתח תקוה בסמוך אליו. ולכן, הדבר הזה הוא נדרש ומשמעותי. הוא היה צריך לקרות.

על מנת שהדבר הזה יקרום עור וגידים, אנחנו צריכים להחיל את תקנות הגז גם ביהודה ושומרון. יש חברה ממשלתית, חברת נתג"ז, בבעלות של המשרד ב-100%. אנחנו, באמצעות המנכ"ל ומשה, שאמון עליה ישירות, ועל מנת לא להתעכב ולעבוד במקביל, הנחינו אותם לעשות את התוכניות, לקדם ולהשקיע. בנוסף, אנחנו רוצים לקבוע שלא רק את הולכת הגז, אלא גם את חלוקת הגז אנחנו נבצע באמצעות החברה הממשלתית ולא באמצעות חברות פרטית כיוון שלנו יש יותר אמצעים. אנחנו יודעים לעמוד בלוחות זמנים לקדם את הדבר הזה.

נקודה נוספת שהיא חשובה וקשורה לנושא הזה. במדינת ישראל אנחנו מספקים היום לחשמל לכ-12.5–13 מיליון אנשים. מתוכם כחצי מיליון יהודים, וכולנו צריכים לדאוג שנגיע גם למיליון יהודים, ביהודה ושומרון, ועוד לקצת יותר מ-2 מיליון פלסטינים שנמצאים ביהודה ושומרון. כמה תחנות כוח יש ביהודה ושומרון, כשנכון להיום יש שם כ-3 מיליון צרכני חשמל? התשובה היא קלה: אפס. אפס תחנות כוח ביהודה ושומרון. הדבר הזה לא נכון מבחינת ביטחון אנרגטי ומבחינת פיזור תחנות כוח. אנחנו כאן ביצענו עבודה שמיפתה הקמת שש תחנות כוח באזור יהודה ושומרון.

תחנת כוח צריכה לעבוד על גז. כמובן שלא על פחם ולא על סולר שהם שני אמצעי ייצור מזהמים. ואם רוצים כמובן גם לייצר את הגז במחיר אטרקטיבי, זה עובד בנושא הזה של גז.

אנחנו כבר מיפינו שישה מיקומים. אנחנו עובדים מול קמ"ט אנרגיה במינהל להתחיל לקדם תוכניות, ואני שמח לומר לך שאנחנו כאן מתקדמים בנושא הזה. וגם כאן גם הצוות שלי יגיד מה קורה מבחינת לוחות הזמנים ואיך הדבר הזה מתקדם. ושוב, גם כאן צריך שיהיה חיבור לגז.

גיא, אני גם מציע שתהיה תחנה גם במעלה אדומים, גם במישור אדומים. התחנה לא צריכה להיות קרובה לבתי התושבים.

השר יש לנו אופציה. יש את המת"מ. יש לנו אזור תעשייה נוסף שהוא זמין תב"עי, ואנחנו לא פוסלים את זה שם.

מצוין. בשיקולים של ראש העיר זה שזה לא צריך להיות קרוב לתושבים, ויש מרחק בין אזורי התעשייה לתושבים, וזה גם נותן הכנסות משמעותיות מארנונה. אני מכיר את ראש העיר, ואני בטוח שיש לו הרבה תוכנית מה לעשות בדבר הזה.

אתמול קיבלנו שלושה-ארבעה טלפונים ממשרד הביטחון לדחות את הדיון מכיוון שהם לא מוכנים. אמרתי: אנחנו נפנה ליושבת-ראש הוועדה, ואם יושבת-ראש הוועדה תגיד לקיים. היה לי דיון שהיה צריך להיות עד השעה עשר, וקיצרתי כדי להגיע לכאן בתשע וחצי. אני וצוות המשרד נפגשנו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שאחראי בכובע שלו גם על המינהל האזרחי. למיטב ידיעתי, אחרי שנה, אפשר להגיד באמת בשבח והודיה, שהצליחו למנות עורך דין שיתחיל לכתוב את התקנות. אני חושב שזה פרק זמן שהוא לא סביר, ואני אומר למישהו שהוא שותף שלי, לחבר הכנסת בוארון, בכל נושא קידום ההתיישבות, שאם אנחנו רוצים לפתח את הכלכלה ביהודה ושומרון.

אני אומר דבר נוסף בכובע של שר הכלכלה. אחד הדברים שחשוב לאנשים הוא שמקום העבודה יהיה קרוב למקום המגורים. אנשים לא רוצים לנסוע שעתיים למקום העבודה אלא חצי שעה. ולכן, הנחת תשתיות הגז תייצר מקומות תעסוקה, תביא יותר התיישבות, תחזק בנושא הזה את הערים. ולכן, אנחנו צריכים להבטיח שהדבר הזה קורה.

אנחנו לא מחפשים מדליה, אבל מבחינת משרד האנרגיה מקדמים את תחנות הגז, מקדמים תוכנית אב ליש"ע, נותנים הנחיה לנתג"ז לקדם את התוכניות. והדבר שצריך להיות כאן הוא לוח זמנים שיאמר מתי מביאים לכנסת, על ידי משרד הביטחון, את התקנות להנחת תשתיות הגז. וצריך לעשות העתק-הדבק. בעיניי הנחת תשתית גז ברעננה או בגדרה לא אמורה להיות שונה.

אני חושב שיש כאן בהחלט בשורה מאוד משמעותית וגדולה.

השר, אשמח אם תוכל להתייחס גם לביתר עילית. חלק מהתשתיות קיימות שם וכבר יש את האישורים הנדרשים. נמצא פה מנכ"ל העירייה.

כן. משה תיכף יתייחס. אני צריך לצאת עוד רבע שעה, ואני רק אגיד שאני מברך אותך על קיום הוועדה. אני בטוח שגם את, גם אני, יחד עם חבר הכנסת בוארון, נפעל לקדם את נושא התקנות. אני חושב, וכך אני מצפה, שאנחנו צריכים לקבוע שתוך 60 יום, ולא מעבר לכך, אחרי כול כך הרבה עיכובים, שתהיה כבר טיוטת תקנות שיוגשו. זה לא מסובך. זה העתק-הדבק. לא צריך להמציא את הגלגל. זו צריכה להיות עבודה בסדר עדיפות עליון. זו תהיה בשורה אדירה להתיישבות, לכלכלה ולמנועי הצמיחה. תודה רבה.

תודה רבה רבה, השר.

אני אתייחס לביתר עילית. כמו שאמרנו, השר גם הינחה אותנו, גם כתבנו רישיון חלוקה שנתג"ז תוכל להיכנס לירושלים. אזור ירושלים נקרא ירושלים, אבל זה ירושלים והסביבה, מבואות ירושלים, כולל אזור בית שמש, מטה יהודה. יש תוכנית קיימת. מכיוון שהשר מעניק את הרישיון לפי חוק, בהסכמת שר האוצר, אנחנו העברנו פנייה לשר האוצר. מחכים להתייחסות שלו כדי שנוכל להוציא. הרישיון לנתג"ז מוכן. אנחנו רואים את הקו לבית שמש, מחצבת עציונה, ובסוף לביתר עילית, כחלק מקו אחד שלטעמנו נתג"ז צריכה להוביל, ולא חברת רותם, שעד עכשיו לא קידמה את הפרויקט למרות שקיים תכנון. אנחנו בשיח מול משרד האוצר, והתקיימה ישיבה בין השרים. הפנייה כבר נמצאת כבר קרוב לחודשיים.

אולי גם אנחנו ניפנה ונחזק את ידיכם.

חבר הכנסת אביחי בוארון, בבקשה.

בוקר טוב. ברשותכם גברתי יושבת-הראש, ברשותך אדוני השר, ראש עיריית מעלה אדומים, אנשי משרד האנרגיה: המנכ"ל יוסי דיין ויריב גסר ואנשי מועצת יש"ע, מתניה וכולם. יושבת-הראש, אנחנו זכינו. אני לא אכביר בקומפלימנטים אפילו שצריך. אבל אני באמת רוצה לספר לך בשמחה שכשהשר אלי כהן נכנס למשרד האנרגיה, אני פניתי אליו עם עניין אחד, עם האנרגיה הסולארית ביהודה ושומרון, והוא יחד עם אנשי משרדו בנה תוכנית שלמה, כוללת, שנקראת: מבשר 2030 ליהודה ושומרון. לא רק בראי הצריכה בתוך יהודה ושומרון אלא בראי הפיכת יהודה ושומרון לתחנת כוח לכל מדינת ישראל. ומה זה מבשר לעתיד על החיבור ההדוק בין יהודה ושומרון לבין מדינת ישראל, לא צריך להכביר מילים, גם בסוגיית הגז הטבעי, גם בסוגיית החשמל הסולארי פוטו-וולטאי, גם בסוגיית החשמל הקונבנציונאלי וגם בסוגיית המים. אני שמח לספר לכל החברים שאתמול היינו בשדה סולארי בנעמה של 3,000 דונם שיספק 2% מהיעד הממשלתי. מתוך 30% הוא - - -

10% מהיעד הממשלתית ו-2% מתצרוכת המדינה.

אלו מספרים אדירים. זה פשוט להפריח את השממה בעידן הזה. אדוני, אני רוצה לגעת בנקודה שבה נגעת, ואני לא רוצה לומר שהיא עקב אכילס אבל זה המפתח לכל הסוגיה שבה אנחנו דנים, וזו הסוגיה המשפטית. אם אנחנו לא נמצא דרכים, ואולי במסגרת החלטת הממשלה, המשנה למנכ"ל, לפרק את המוקש המשפטי שיושב כמעין כיפת ברזל על כל התפתחות תשתיתית ביהודה ושומרון, יהיה קשה מאוד ליישם. אנחנו רואים עד כמה זה קשה בסוגיית השטח ועד כמה זה קשה בכל סוגיה וסוגיה מול המינהל האזרחי. אנשים טובים במינהל האזרחי, ומשרד הביטחון רוצה לשנות. ואמר מתניה שמשרד הביטחון עושה עבודה. אבל, בסופו של דבר, אנחנו כמדינה, איש איש ותפקידו, צריכים להבין שזה האינטרס הכולל של כולנו לפרק את הדבר הזה כדי שמשק האנרגיה בישראל, לא בראי יו"ש, בראי ישראל, יצמח ונגיע ליעד הממשלתי. זה בנפשנו. לגבי איך לעשות את זה עכשיו – לא זה השולחן ולא זה הפורום, אבל זה היעד שצריך להגדיר לעצמנו. ואולי יושבת-הראש תעשה מעקב על הדבר הזה, עם הבאת כלל הגורמים המשפטיים, עם יצירת קשר, אדוני השר, אולי באיזושהי ישיבה ממשלתית, על הסיפור הזה כדי לסגור את הסוגיה הזו.

זה כבר דיון שני בנושא הזה. אנחנו רואים באמת חשיבות מאוד מאוד גדולה. דיברו פה על החוסן האנרגטי, ואני חושבת שזה לא רק החוסן האנרגטי של יהודה ושומרון אלא של מדינת ישראל, וזה החוסן לאומי, ואפשר לדבר על זה בהרחבה. תודה רבה על הדברים.

השר, האם תוכל להתייחס לפרויקטים האלה?

כן. יושבת-ראש הוועדה ביקשה להתייחס לנושא אנרגיה מתחדשת. קודם כול, עמי צדיק, מה שלומך? אני רואה אותו ואני נזכר שכשהייתי חבר כנסת צעיר הייתי נעזר בו רבות. אפשר לקבל ממנו הרבה עבודות. עשינו גם הרבה חוקים על בסיס זה. אנחנו צריכים אותך עם קצת יותר עבודות באנרגיה.

יש לנו המון אנרגיה.

אתה – ברוך השם.

הולך ומשתבח.

כן. קודם כול, נדבר במילה אחת על החשיבות שבאנרגיה מתחדשת. לאנרגיה מתחדשת יש שני דברים מאוד מאוד חשובים ומשמעותיים: קודם כול, זו אנרגיה ירוקה לא מזהמת. והיום הבריאות היא בהחלט דבר חשוב. אנרגיה ירוקה הייתה בדרך כלל יקרה, וזה היה מעלה לנו את התעריף. היום אנרגיה ירוקה היא זולה. לייצר קילוואט חשמל מגז עולה 21 אג'. היה מכרז בדימונה, שבו זכתה בו חברת EDF, ועלות הייצור שהיא זכתה בו שם היה 8 אג'. כלומר, אנחנו גם מקבלים אנרגיה ירוקה, וגם במחיר מאוד מאוד זול ומאוד מאוד משמעותי. כי אני מאוד מאוד רגיש. אני, יחד עם המנכ"ל והצוות, מאוד מאוד נלחמים לא לעלות את מחיר החשמל ואת מחיר המים. אנחנו מטפלים במוצרים הכי בסיסיים במדינת ישראל, ואנחנו ממש ממש מקיימים דיונים על גבי דיונים להבטיח שמחיר שני המוצרים הללו לא יעלו, או יעלו במידה מינורית. ואם הם ירדו – מה טוב .

בנוסף, החשיבות של האנרגיה המתחדשת היא גם בנושא שמירה על שטחים. למדינת ישראל יש יעד להיות ב-30% ב-2030. אנחנו נסיים את השנה לכיוון 16%. כלומר, אנחנו אמורים להגיע ל-25%–26% ב-2030, ואנחנו נעמוד ביעד. אנחנו נעמוד ב-30%. אלו פרויקטים עם כדאיות כלכלית גבוהה מאוד שמניבה תשואה דו-ספרתית לפני מימון לאלו שעוסקים בהם.

וכאן אנחנו מגיעים ליהודה ושומרון יחד עם הגורמים הרלוונטיים. האנרגיה היא מנוע צמיחה חשוב מאוד שיכול לתת הכנסות מאוד מאוד משמעותיות. כל 10 דונם יכולים להניב מיליון שקל נטו לרשות שזה יוקם בשטחה. ולכן, אחד המקומות שיש בהם לא מעט שטחים הוא יהודה ושומרון. מצד שני, ביהודה ושומרון יש מעט מאוד מקומות שבהם יש לנו שטחי תעסוקה. כלומר, בכל מקום בארץ, ולא משנה איפה הוא ממוקם, תמיד יהיה מסחר. תעשייה יכולה להיות בחלק מהמקומות. תעסוקה יכולה להיות ברמת גן, ברעננה, בתל אביב, בירושלים. אבל תעסוקה, שזה שטחי משרדים, כמעט ואין ביהודה ושומרון. ולכן, הפיצוי שצריך להיות על תעסוקה הוא באנרגיה מתחדשת. מעבר לזה שזה לא מזהם, ושגם גם יכול לתת מנוע כלכלי, זה נותן לנו גם פיזור אנרגטי. כולנו מדברים על האפשרויות של תרחישי עלטה. למדינת ישראל יש תחנות כוח, תחנות הגז המשמעותיות, שזה כמובן עיקר הייצור שלנו. כל מתקן סולארי זה כמו תחנת כוח קטנה. היום, גם עם מתקני אגירה, זה נותן לנו יכולת ייצור חשמל לא רק ביום אלא גם בלילה, ולמעשה פיזור של החלוקה עצמה. ולכן, אנחנו מקדמים תוכניות.

אני וצוות המשרד וחבר הכנסת בוארון היינו אתמול בבקעת ירדן, ושם על שטח של 4,000 דונם. זה הפרויקט הגדול ביותר במדינת ישראל. לצידו עוד שדה של 3,000 דונם שאמור לקום. אותו שדה זה השקעה של מיליארד וחצי שקל. אני חושב שזו אולי אחת ההשקעות הגדולות ביותר שהיו בבקעת הירדן. חבר הכנסת בוארון ואני מתכוונים לקדם עכשיו הצעת חוק שתיתן בהקצאה ליישובים ולערים, שהיקף התעסוקה אצלם הוא קטן, שטחים לסולארי. יש היום חוסר איזון. אם אתה מושב קטן, אפילו של 200 משפחות, אתה מקבל 250 דונם, ואם אתה יישוב בינוני או עיר גדולה, ומעלה אדומים היא העיר הגדולה ביהודה ושומרון, אתה מקבל אפס. ולכן, יש כאן חוסר איזון.

והארנונה לא כדאית. כלומר, אין שום עניין שרשות תקים חווה סולארית אם זה לא יהיה במסגרת של הקצאה. הקרקע היא גדולה.

ההכנסות מארנונה בטלות בשישים. אנחנו אמורים לבקר אצלך במהלך החודש הקרוב ולעשות ישיבת מעקב על מה שדיברנו לפני מספר חודשים אצלי במשרד. ראש העיר, אני כבר אומר לך להתחיל לאתר שטחים.

יש פוליגונים מוכנים.

מצוין. תתחיל לקדם שם תב"ע למתקנים הנדסיים, זו תב"ע יחסית פשוטה, ואנחנו נפעל מול המינהל. אנחנו רוצים לפתור את זה מערכתית. לקדם את הצעת החוק הזו שתעשה את האיזון הנכון ואת הצדק החלוקתי הנכון, ותיתן תמריצים להקמת שדות סולאריים.

נקודה נוספת שגם נכון להעלות אותה. את אחראית על הפיקוח על הקרן. הקרן צפויה לחלק כ-200 מיליון שקלים השנה מהרווחים שלה, חבר הכנסת בוארון. נכון שהדבר הזה ילך, והדבר הזה צריך ללכת לטובת נושאים של אנרגיה מתחדשת. ואנחנו מצרכים לאכוף את זה מול האוצר. לראות שהסכום הזה הולך על מנת לתת תמריצים. אני אדם שמאוד מאמין בצדק חלוקתי. כלומר, שהכספים האלה ילכו באמת למקומות שזקוקים לתמריצים בנגב, בגליל, ביהודה ושומרון. אני גר בחולון. חולון לא צריכה שום תמריץ כי היא עיר מבוססת ואיתנה. אנחנו צריכים את זה למקומות שצריכים. ולכן, מתוך ה-200 מיליון שקלים, אנחנו צריכים לעשות עבודה, גם אני וגם יושבת-ראש הוועדה, גם אביחי בתור יושב-ראש השדולה של שומרון, כך אני קורא לו, בנוסף על תפקידיו.

השר, נראה לי שגם ביקשו מכם המלצות. תמליצו בדיוק את הדברים שאתם חושבים שהם נכונים.

אנחנו נכין את הדברים האלה באנרגיה המתחדשת, ולכן יש כאן בשורה. ואני חושב שגם המסר שיוצא מכאן, ואחרי הביקור שלנו אתמול ביהודה ושומרון, יהודה ושומרון תהיה יצואנית אנרגיה. היא תייצא אנרגיה למרכז ולרחבי מדינת ישראל, וזוהי בשורה משמעותית.

תודה רבה רבה. זו אכן בשורה משמעותית. השותפות שלך והחשיבות שאתה רואה בדבר הזה ניכרת, והיא גם באופן פרודוקטיבי ומעשי ולא רק למראית עין. תודה רבה.

יואב מלאך, מנכ"ל חברת אחדות בע"מ, בבקשה.

שלום לכולם. אני מנכ"ל חברת אחוה-אחדות. אנחנו יצרני חלבה וטחינה באזור התעשייה אריאל. אנחנו היצרנים הכי גדולים בארץ של טחינה.

אין על הטחינה שלכם. אני תמיד אומרת שהסלט הוא רק תירוץ לטחינה.

תודה. כיף לשמוע. קלוריות חיוביות. האמת, השר היה אצלנו בביקור בכובע הקודם שלו. אני אתן זווית קטנה של תעשיין. חומר הגלם העיקרי שאנחנו משלמים עליו, אחרי השומשום, הוא האנרגיה. מפעל כמונו, שהוא בקנה מידה מזון ישראלי בינוני-פלוס, משלם מיליונים בשנה על אנרגיה. כל המתחרים שלנו בטחינה, בלי יוצא מהכלל, מחוברים לגז טבעי. מאוד קשה להתחרות. תוסיפו על זה שלצערנו מאז המלחמה, לייצא מאזור תעשיה אריאל זו משימה על הגבול בלתי אפשרית. לא מקבלים על זה פיצוי. אנחנו גם לא מבקשים. תוסיפו את זה לנושא האנרגטי, ויש פה תחרות מאוד בעייתית. בסך הכול, אני מחזק את דבריכם, אבל הנושא דחוף. למפעלים קשה. כשהמתחרה שלי משלם משמעותית עשרות אחוזים פחות ממני על אנרגיה, קשה לי להתחרות. נוסיף לזה את כל הבעיות שמהם אנחנו סובלים בכל מקרה, וזה יוצר מצוקה.

חד-משמעית. זו בדיוק הסיבה שהתכנסנו כאן היום.

אלעד נצר, מנהל ועדת אנרגיה, התאחדות התעשיינים. נמצא כאן תעשיין אחד. יש מאחוריו עוד הרבה תעשיינים שלא הגיעו.

אנחנו מבינים שהוא קול שמבטא הרבה מאוד תעשיינים.

השר אמר שהוא ממליץ שתוך 60 יום תהיה כבר טיוטת תקנות.

זו המשימה הבאה.

באוגוסט 2015 הייתה החלטת ממשלה מס' 352, והיא דיברה על כך שבשנת 2020 יהיו 450 צרכנים נוספים שיהיו מחוברים לרשת החלוקה של הגז הטבעי. אנחנו בשנת 2024. ציינת קודם שאנחנו היום על 150. פחות מ-200. פחות מחצי. אנחנו ראינו כמה זמן לקח לאייש את התקן. אני מאוד מאוד חושש שאנחנו נשב כאן גם בעוד חמש-שש שנים ונדבר האם איישו את התקן או לא. ולכן, זה מאוד מאוד מאוד חשוב.

התקן מאויש. אתה צודק. זכרתי שהיה משהו שרציתי להתעכב עליו. אני כן אשמח לקבל לוח זמנים, עד מתי אתם חושבים שאתם תצליחו להביא לפה את המתווה. זה לא אין-סופי.

אני כרגע לא יכולה להתחייב על לוחות זמנים. אני מוכנה לברר.

אני אשמח שתבררי.

בסדר. זה לא העתק-הדבק, כמו שנאמר פה. זה הרבה יותר מורכב ממה שזה.

מה זה "הרבה יותר מורכב"?

צריך לעשות התאמות לדין האזור. זה חקיקה. זה הרבה דברי חקיקה. זה תהליך רגולציה שהוא לא כזה פשוט. הוא מורכב. זה לא אומר שזה לא אפשרי. זה אפשרי, אבל זה לא העתק-הדבק, כמו שנאמר פה. אני עושה את הבדיקה שלי, ואני אעדכן.

מהיכרות שלך, ואת מכירה, כמה זמן נדרש לטובת מתווים מהסוג הזה?

אני באמת לא רוצה כי יש פה כל מיני גורמים רלוונטיים. זה לא יהיה מקצועי מצידי לזרוק לך עכשיו איזה מספר.

אני סומך עליך, איילה. תעשי את הבירור, ואני אשמח לתשובה מסודרת, בסדר? תודה.

אני עושה את הבירור.

גברתי, אני אשמח שהתשובה המסודרת הזו תהיה במהלך הדיון.

היא עושה את הבירור.

מלכי אהרונוביץ', מנכ"לית החברה לפיתוח מודיעין עילית, בבקשה בזום. מלכי, שלום.

שלום וברכה לכולם. רציתי לומר כמה מילים דווקא כשהשר היה פה. קודם כול, אני מתחברת לכל הדברים. אני חושבת שבמסגרת הנושאים שהוצגו, גם הנושאים שרלוונטיים וחשובים למודיעין עילית הוצגו במסגרת הצגות של רשויות אחרות ביו"ש. הייתי רוצה משהו להוסיף מעולמות האנרגיה. כשהשר התייחס לכל העולם של האנרגיה המתחדשת, עוד נקודה שפחות רלוונטית לגז, אבל מאוד רלוונטית לאנרגיה מתחדשת, היא התקשרויות של רשויות לטווח ארוך, ויש לנו היום אתגר מאוד משמעותי מול משרד הפנים. שוחחנו על זה כמה פעמים מול משרד האנרגיה. הרבה מאוד משקיעים בעולמות של אנרגיה מתחדשת מבקשים להתקשר להשקעות בטווח של מעבר לעשר שנים בשביל לממש את ההשקעה שלהם, והיום יש לרשויות מגבלה להתקשר. אם יש אפשרות שמשרד האנרגיה יפעל מול משרד הפנים להחריג עסקאות בעולמות האלה. זה אומנם פחות נושא הישיבה, אבל בגלל שהשר העלה את נושא האנרגיה המתחדשת בנוסף לגז, אני מרשה לעצמי גם להעלות את זה פה. זה יכול להיות רלוונטי.

תודה רבה.

קודם כול, יש ממש בדברייך. הדברים ברורים שבאמת נדרשת תקופה. החשיבות של תקופות ארוכות טווח לצורך כדאיות המיזמים, ברורה. אני פחות מכיר את הנושא הזה. אנחנו בהחלט נבחן את זה, וככל שיש צורך אנחנו בהחלט ננסה להתערב. כמובן שזה עניין של משרד הפנים, אבל אנחנו מבינים את החשיבות ואנחנו נפעל לקידום הדבר הזה מול משרד הפנים.

יש לי הרבה ידע בנושא הזה, ואפשר לפנות אליי. החבר'ה במשרדים מכירים אותי. או דרך הוועדה. אני ממש אשמח - - -

בשמחה. היחידה הרלוונטית לא נמצאת פה, ולכן אין לי תשובה חד-משמעית. כמו שאמרתי, אנחנו נבחן את זה. אנחנו בהחלט מסכימים עם הרציונל.

תודה.

משרד המשפטים, האם תרצו להוסיף משהו לדיון?

אנחנו לא מקדמים את החקיקה באזור יהודה ושומרון. מלווים. נתגייס כשיידרש.

מה זאת אומרת "לא מקדמים את החקיקה"? הכול נעשה אצל משרד הביטחון? אתם, ייעוץ וחקיקה, לא באירוע?

זה נחלק בין יועמ"ש איו"ש. בהתאם לסיכום עם המינהלת יש יועמ"ש איו"ש, שהוא אחראי יותר על הנושאים הביטחוניים, ומשרד הביטחון על הנושאים האזרחיים, ואנחנו מלווים. אני לא יוזמת את החקיקה, אני מלווה אותה.

האם יש לכם עמדה ביחס ל - - -?

אני לא חושב שיש למישהו התנגדות בהקשר הזה. זה רק פשוט הליך ביורוקרטי שצריך להיפתר בהקדם.

הם מקבלים בסוף. דיברנו איתם.

חלק מהבשורה זה שאין התנגדות.

האם עוד מישהו רוצה להוסיף?

אני מנתיבי גז, והייתי רוצה לסכם את העשייה התכנונית שאנחנו מבצעים כרגע, כמובן בהתאם להנחיית המשרד. יש לנו כרגע ארבעה חיבורים שאנחנו מקדמים ממערכת ההולכה שלנו לכיוון איו"ש. נלך מדרום לצפון: יש לנו את החיבור מתחנת בית זית, שאמור לחבר את מישור אדומים באזור תעשייה מגילות, יש לנו את החיבור מגבעת כוח, כרגע זה נראה לנו המקום הנכון, כדי לחבר את מודיעין עילית, מכבים, רנטיס. יש לנו את החיבור מקסם שאמור לחבר את ברקן-אריאל. כל חיבור כזה הוא בערך 30 או 40 ק"מ. אנחנו מדברים כרגע על מעל 100 ק"מ של קווים ברמת תכנון כזו או אחר. יש לנו גם חיבור צפוני שמחבר מתחנת עפולה לכיוון צפון השומרון, וכרגע לכיוון אזור תחנת כוח בג'נין. כמובן שאנחנו נחבר את מבוא דותן בהמשך. כלומר, יש כרגע מסה של תכנון ברמות כלו ואחרות של תכנון, וכמובן ובהתאם להנחיית המשרד אנחנו נקדם מקטעים נוספים.

תודה רבה. זה היה ממש קצר וקולע.

רז פרוגל, אגף התקציבים ממשרד האוצר, בבקשה, בזום.

שלום. האם תרצו שאתייחס למשהו ספציפי?

רז, אולי תגיד את עמדתכם בנוגע לאפשרות של רישיון גז לנתג"ז באזור ירושלים ואיו"ש – המעבר מחברה פרטית לחברה ממשלתית.

אנחנו מחלקים את זה. מבחינתנו, אין לנו עמדה אחידה לגבי שניהם. לגבי יו"ש – ונראה לי שזה בטח צוין בדיון, החסם הוא כרגע רגולטורי. כלומר, אין תקנות ביו"ש לפריסת גז טבעי. אנחנו תקצבנו את רשות הגז בתקן ייעודי לטובת הנושא לכתיבת התקנות.

רז, סליחה. את זה אנחנו מכירים. אולי נדבר רק על רישיונות החלוקה והחברה הממשלתית שתפעל שם.

לגבי החברה הממשלתית שתפעל שם – שוב, בזמן כתיבת התקנות הייעודיות ליו"ש, אנחנו נשב ונבין איזו חברה הכי טוב שתפעל שם ותפרוס שם את הקווים. אין לנו התנגדות המהותית שהחברה הממשלתית תעשה את זה, אבל מכיוון שהיא עדיין לא עשתה דבר כזה אנחנו נצטרך לראות.

איזה חברה, לדעתך, מסוגלת לעשות את זה?

אלו חברות פרטיות בכל הארץ, ונכון שיש הרבה בעיות.

אבל אנחנו יודעים שהחברות הפרטיות לא עומדות ביעדים.

נכון, ויש הרבה בעיות עם זה. אין לנו התנגדות שחברת נתג"ז תעשה את זה. צריך לראות שזה באמת לא פוגע בפעילות שלה במקטע ההולכה, קודם כול. זה הדבר הראשון שיהיה לנו חשוב לראות. שנית, שהקווים נפרסים בצורה כלכלית, וזה כמו שאנחנו דורשים בכל הארץ, שלא נפרסים קווים לסתם מקומות, אלא שהם נפרסים למקומות שהם כלכליים. ואם נצליח לעמוד בדברים האלה, ובאמת נתג"ז תהיה מתאימה לפריסת הקווים, אז אין לנו התנגדות שנתג"ז תעשה את זה.

נראה לי שאותן דרישות הייתם דורשים מכל חברה אחרת.

נכון.

זה לא ממש מדויק. בחברות פרטיות הם נדרשו להניח קווים גם במקומות שהם לא ממש כלכליים. אני חושב שגם צריכים לתת את הדעת על שיקולים אחרים ולא רק על עניין הכלכליות. זה בגדול גם מה שאמר כאן השר. יש חשיבות רבה, וגם חשיבות בראייה רוחבית, וגם עתידית, לעניין מקומות עבודה ומפעלים ואטרקטיביות. זה לא רק הרווח המיידי שאנחנו כרגע רואים מאותם קווים.

אני חושב שפה אנחנו קצת חלוקים עם משרד האנרגיה. לא לגמרי. בסוף ברור שיש מדיניות, וככל ויש תקציב שמשרד האנרגיה רוצה להקדיש לטובת הדבר הזה ממקורותיו, אז הוא יכול לבחור לפרוס גם קווים שהם אינם כלכליים. כמובן שיש מדיניות של השר. אבל בסופו של דבר אנחנו כן נעמוד על זה. מבחינתנו, העיקרון הוא כן שייפרסו למקומות כלכליים, אבל יכול להיות שיש פה איזה מחלוקת קטנה מול משרד האנרגיה. אני מקבל את מה שאתה אומר. נראה לי שאנחנו חלוקים פה בנקודה הזו.

מה זאת אומרת "בקווים כלכליים"? הכלכלי יכול להיות בטווח קצר, בטווח בינוני ובטווח ארוך.

כלכלי בטווח ארוך למשק. שיש לזה כלכליות משקית לטווח ארוך. שלא מניחים קו שעולה 100 מיליון שקל כדי לחסוך לעסק אלף שקל בשנה. בואו נסכים שזה לא כלכלי?

אבל אתה מבין שזה לא האירוע.

בסדר. אני הלכתי לקיצון כדי להסביר שיש דברים לא כלכליים. זה ברור שיש קווים שהם אינם כלכליים.

האם זו גם המדיניות בישראל הקטנה בתוך הקו הירוק?

זו גם המדיניות בישראל בתוך הקו הירוק.

לא, אני רק אדייק. יש מכרזים מאוד ברורים לאיפה החברות צריכות להגיע. לא כלכלי בכלל. הם הגישו את ההצעות עם התעריפים. בזה אנחנו אפילו לא חלוקים כי זה פשוט המצב הרגולטורי. בזה אין שאלה ואין ספק. לחברות יש חובה בתוך הקו הירוק להגיע בתעריפים שזכו לאיפה שהחברות עצמן הגישו את ההצעה. לאיפה שהחברות עצמן הציעו, שזה למעשה בכל אזור המדינה, למעט שני אזורים שלא קיבלו רישיון, וזה אזור יו"ש ואזור אילת.

בסדר, אבל אתה אומר שבתוך הקו הירוק מניחים קווים גם כשהסוגיה הכלכלית - - -

אנחנו לא מסתכלים כלכלי או לא כלכלי. זה חד-משמעית. לא הייתי פותח את זה.

רז, מה אתה אומר על זה?

בסוף אם צרכן חדש בא היום, אנחנו כן יצרנו מודל. יש מודל חדש לחברות החלוקה שבו רק אם הוא יהיה כלכלי ברמה המשקית, ייפרס אליו הקו. זה היה עיקרון במודל החדש שקבענו ביחד. עבדנו עכשיו שנה וחצי ביחד עם רשות הגז על מודל חדש לצרכני החלוקה. כלומר, כל צרכן חדש שיבוא, וכל קו חדש שהוא לא ברישיון. נכון, אני מסכים עם משה שמה שניתן אז, לפני עשר עד חמש עשרה שנה, נכון אז. הסתכלו לפי כלכליות, אבל לא משנה, לא נדון בזה. מסכים עם משה על העובדות. אבל בסופו של דבר החל מהיום, החל מהמודל החדש, העיקרון המנחה שלנו - - -

ממתי נכנס המודל החדש?

אנחנו מקווים שהמודל החדש ייכנס בתחילת 2025. אנחנו הגענו להסכמות עם משרד האנרגיה על כל המודל החדש.

העמדה הזו שאתה מבטא במודל החדש היא מדיניות שר האוצר, או שהוא לא קשור לזה?

אני לא מכיר ששר האוצר התעסק בנושא. אני מכיר שאנחנו סיכמנו עם רשות הגז על מודל חדש - - -

אבל המודל החדש הזה התגבש אצלכם באגף תקציבים. השר לא חשוף אליו.

זאת אומרת שאתה אומר כרגע את המדיניות שלכם ולא את המדיניות של השר. זה מה שאני מבינה.

אני מאמין ששר האוצר רוצה גם שהפרויקטים שיהיו במדינת ישראל יהיו כלכליים. אבל כן, אני מדבר על - - -. שר האוצר לא התעסק בנושא - - -

יש לנו תשובות. איילה, בבקשה, לו"ז.

אני לא באה לפה עם בשורה. אנחנו פשוט מבקשים להחזיר תשובה לוועדה אחר כך.

מה זה "אחר כך"?

אחרי שהיועץ המשפטי ייכנס לתפקיד, הוא יוכל לעשות בדיקה, הערכת ראשונית. בין השאר, גם בגלל שזה לא תלוי רק בנו. זה תלוי גם בגורמים ממשרד האנרגיה וגם ממשרד המשפטים, כי זה הרי אמור לעבור אישורים נוספים. הוא נכנס ב-1 בנובמבר. ממש עוד כמה ימים. אנחנו ב-30 באוקטובר. עוד כמה ימים נעשה הערכה ראשונית. אני באמת לא רוצה לזרוק ולהגיד פה איזה מספר לא ריאלי.

אמרת שהוא נכנס עוד כמה ימים. אני רוצה שהמשימה הראשונה שלו תהיה באמת להנפיק לנו לוח זמנים לאירוע. בסדר?

בסדר, כן.

אני כבר אומרת שלקראת סוף השבוע הבא, בעזרת השם, אנחנו נבקש לראות מה נעשה בעניין הזה. בסדר, איילה?

בסדר. אני אמסור את המסר.

האם כשהחלטתם שאתם מגייסים תקן אחד לא ידעתם? כשיש עבודה לעשות, יודעים כמה זמן היא אמורה לקחת, ולפי זה התקנים. אם יאמרו עכשיו שזה עשר שנים, אז אולי צריך לגייס עשרה תקנים ולא תקן אחד. נראה לי עבודה קצת הפוכה.

לא, זה תקן אחד שמגיע כבר עם מומחיות מסוימת. הוא עסק בנושא זה בעבר. אני מאמינה שהם עשו את השיקולים שלהם. כשאנחנו מקצים תקן שלם רק לזה, זה הרבה.

זאת אומרת, שיש הערכה כמה זמן זה צריך לקחת.

שוב, זה תלוי גם במשרדים נוספים. לא רק במשרד הביטחון. אני לא רוצה לזרוק פה לוח זמנים לא ריאלי. הוא ייכנס לתפקיד. נעשה הערכה ראשונית ונעדכן.

זה לעבוד הפוך. אחרי שמקבלים את הבן-אדם, לבדוק כמה זמן הוא צריך לעבוד. צריך לדעת כמה זמן עבודה לוקחת, ולפי זה לגייס תקנים.

נכון. יש פה משהו שהוא קצת לא הגיוני.

ולכמה זמן התקן הזה?

בעיקרון, הוא אמור להיות תקן קבוע במשרד. זה לא תקן זמני. כרגע הוא יתעסק רק בתחום הזה. הוא יסיים עם זה, הוא ימשיך כנראה לתחומים אחרים. ושוב, הכול זה עניינים של כוח אדם. הסמכויות רק הועברו. יש פה תהליכים, וגם המחלקה נבנית, ואני מאמינה שאתם מכירים את זה. בסוף יביאו בן-אדם שיעסוק רק בזה. זה התקן המיועד. אני מאמינה שזה כבר מראה על נכונות.

כן, אבל את מבינה, איילה, שזה מין משהו מופשט. זה כאילו הביאו אדם, וזה מאוד נחמד, אבל אנחנו בסוף צריכים יעדים. זה לא רציני. את מבינה? ולכן אני אומרת שאנחנו בשבוע הבא, שהתקן יהיה כבר מאויש, נבקש תשובות על הלו"ז. אני חושבת שאם הוא כול כך מנוסה, כמו שאתם מציגים, ובאמת יש לו ניסיון בעניין, אז לא יהיה לו קושי לפחות לקבוע לוחות זמנים כאלה, בסדר?

בסדר, כן.

בסוף זה גם כספי ציבור, ואנחנו צריכים לדעת שלתקנים האלה יש גם יעדים לעבודה שלהם.

חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.

קודם כול, סליחה על האיחור. פספסתי את הדיון, ולכן אגיד משהו ברמה הכללית. אני חושב שאירועי ה-7 באוקטובר הוכיחו שהסכסוך פה בינינו לבין עמי האזור ושכנינו כאן הוא לא על שטח כזה או אחר אלא על עצם קיומנו כאן כמדינת ישראל. ולכן, ההתיישבות שווה ביטחון. ולכן, גם אזורי יהודה ושומרון מגינים עלינו, אם זה מאזור עפולה, ערד, וגם על הבית שלנו בחולון. ולכן, כל מקום שניתן לחבר כל תשתית כדי שכולם יקבלו את כל מה שמגיע להם, ואפילו מעבר למה שאני כתושב חולון אמור לקיים, צריך להתקיים, וכמה שיותר מהר כי זה הביטחון והעוצמה של כולנו. תודה.

תודה רבה.

לסיכום, אני מברכת את משרד האנרגיה על פעילותו המבורכת ועל הנכונות האדירה, כך פגשתי, בנושא התכנון לקראת התאמת החקיקה והרגולציה, במטרה להביא לחיבור גז טבעי באזור יהודה ושומרון. בנוסף, שמחתי לשמוע מהשר על כך שתהיינה שש תחנות כוח, ושזו התוכנית העתידית המבורכת. אני מקווה שהיא באמת תקרה. כולנו מבינים את הצורך בזה שהתוכנית תהיה מיידית ושהיא תקודם כמה שיותר מהר.

אני מאחלת הצלחה רבה ליועץ המשפטי הייעודי החדש מטעם משרד הביטחון, ומקווה מאוד שהוא ייכנס מייד ויירתם לצורך העניין. זהו ממש צו השעה שנדרש. כולנו מבינים את חשיבות ההקצאה הזו ועד כמה הצורך הזה הוא משמעותי וחשוב, ועד כמה הוא באמת שומר. דיברו פה על ביטחון אנרגטי, אבל אני חושבת שיש פה גם ביטחון מבחינת החוסן שלנו במדינת ישראל.

כולנו מבינים שחיבור אזור יהודה ושומרון הוא אכן חובה ומשימה לאומית. אני מבקשת מכולם להתכנס ללוחות זמנים צפופים יותר כך שנראה התקדמות מהירה ומשמעותית כבר בעתיד הקרוב.

אני מצטרפת להצעת השר לקבל תוך 60 יום טיוטה ראשונית של התקנות, ובהמשך לכך אנחנו נקבע ישיבת מעקב. אני מודיעה שאנחנו לא נרפה. אנשים לא יודעים, אבל מאחורי הדיונים האלה אנחנו עומדים מול מתנגדים רבים לעצם קיום הדיונים האלה. אבל אנחנו לא נרפה מנושא זה עד שנוודא שהמשימות והמטרות שהגדירו השר והמשרד אכן ימומשו.

כמו שאמרתי, אנחנו נבקש לקבל מהיועץ המשפטי החדש לוחות זמנים כבר בשבוע הבא, בעזרת השם.

תודה רבה למנכ"ל, ליוסי, למשה ולכולם. שנזכה, בעזרת השם, לבשורות טובות, ישועות ונחמות. בבניין הארץ ננוחם. זה חלק מהמשימה הזו.

תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30.