פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



22
ועדת משנה בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
15/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת משנה של ועדת המדע והטכנולוגיה
בנושא בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות
יום שני, ט' בתמוז התשפ"ד (15 ביולי 2024), שעה 9:30

למידה בעידן ה- AI - השפעות והשלכות מהפכת הבינה המלאכותית על מערכת החינוך בישראל

חברי הוועדה: אורית פרקש הכהן – היו"ר

משה טור פז
אחמד טיבי

שר החינוך יואב קיש
מירב זרביב - מנהלת אגף מו"פ, ניסויים ויזמות, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך

ד"ר ישי מור - יועץ אקדמי, משרד החינוך

רינת שפרן - מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה, משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

דבי קאופמן - יועצת מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

ד"ר ניל נמיר - יועץ מדיניות מו"פ, המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי

נילי שטיין - ראש תחום CoE דאטה ובינה מלאכותית, מערך הדיגיטל הלאומי

עוז שנהב - מנהל מחלקת חדשנות ופיתוח מדיניות, הרשות להגנת הפרטיות

צבי גולצמן - סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית

הילה חדד חמלניק - מלגאית קרן בכר, מנכ"לית משרד החדשנות לשעבר

ד"ר אורן צור - חוקר עיבוד שפה טבעית ורשתות חברתיות, אוניברסיטת בן גוריון

פרופ' אריאלה גורדון-שאג - נשיאת המכללה האקדמית הדסה

ד"ר אסף שפנייר - ראש חוג לתואר שני בהתמחות בינה מלאכותית, עזריאלי, המכללה האקדמית להנדסה בירושלים

ד"ר ערן גל - ראש המחלקה ללימודי תואר שני, HIT

שרה מלצר גולן - ראש המשרד לקשרי בין-לאומיים, האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים

עמרי בן חורין - מנהל קשרי ממשלה ומדיניות ציבורית, גוגל ישראל

שלומי דניאל ליאון - מנכ"ל חברת בלו סקיי

עינב ארליך - חוקרת בכירה, מכון המדיניות והמחקר RISE

גאיה הררי - ראש תחום מדיניות ורגולציה, מכון המדינות והמחקר RISE

אפרת בכר-נתנאל - מנהלת, מכון מוזאיק (מדיניות בינה מלאכותית)

שרון גרינברג - סמנכ"ל וראש מנהל מו"פ והכשרה, אורט ישראל

אסף וייס - מנהל, Campus IL - התוכנית הלאומית ללמידה דיגיטלית

ד"ר יעל צורי - יזמת, ראש קהילת בינה מלאכותית למחקר ישראל

ד"ר סמדר איצקוביץ'-סונגו - מייסדת ומנכ"לית, עמותת המעבדה החיה בישראל

רועי גלוטמן - סגן דוברת, מועצת התלמידים והנוער הארצית

שלהבת בנדל - נציגה, מועצת התלמידים והנוער הארצית

נועה נווה - מדריכה, מורי הורים

אפרת מצ'יקווה - אחיינית של גדי מוזס שחטוף בעזה

צחי גרינולד - יועץ מקצועי לוועדה

ניב גרוס - סמנכ"ל טכנולוגיה, מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ד"ר תומר סיימון - מדען ראשי, מייקרוסופט ישראל

איילת חאקימיאן

נועם כהן, חבר תרגומים


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.




למידה בעידן ה- AI - השפעות והשלכות מהפכת הבינה המלאכותית על מערכת החינוך בישראל

בוקר טוב לכולם. אנחנו נפתח, כמו תמיד בכנסת, לפני שניגש לדברים, עם נציגים של משפחות החטופים. בכנסת הדלת פתוחה בפניהם והחדרים של הוועדות בעצם דוחים כל דיון בשביל שהם ישמיעו את קולם. אז בבקשה, גם תציגי את עצמך, פנים קצת חדשות, נכון?

בוועדה הזאת כן, אבל בכנסת בכלל פנים פחות חדשות, אנחנו מסתובבים כל הזמן. שמי אפרת מצ'יקווה, אני אחיינית של גדי מוזס מקיבוץ ניר עוז, מזכירה את מה שרובנו יודעים אבל יש ששוכחים, שאחד מכל ארבעה אנשים בניר עוז או נרצח באכזריות או נחטף באכזריות ויש עדיין כמעט 40 אנשים מניר עוז חטופים.

ההרגל הזה של לקום ב-06:00 ולעלות לירושלים בימי שני, אחד ההרגלים שאני בטוחה שאני אוכל להיפטר מהם תוך שניות. אנחנו כאן כל שבוע, גם בתוך החדר הזה, ואנחנו עייפים מלזעוק. 120 אזרחי מדינת ישראל נמצאים בעזה, אנחנו ביום 283, זה המון זמן. זה המון זמן לשרוד למי שעדיין חי, זה המון כאב למשפחות שצריכות לסגור מעגל ולקבור את היקירים שלהן, וזה המון זמן לבושה, לבושה שאנחנו מרגישים של הפקרת אזרחי מדינת ישראל. זה לא משפחות החטופים, זו הפקרה של האזרחים.

אנחנו לא מצליחים להבין איך בימים כאלה שהמדינה באמת מתפוררת ראש הממשלה מחליט לנסוע אל מחוץ לגבולותיה, הוא מחליט לצאת ולדבר בקונגרס כשהוא לא באמת מדבר עם עמו. ואני באה שוב לזעוק את הזעקה הזאת ולומר די, פשוט די. זכותם, חובתנו, הם חייבים לחזור הביתה. השיח הזה שנעשה מסביב למשפחות החטופים כבר קצת מוגזם. אלה כל האזרחים, אנחנו צריכים את כולם בחוץ, כי זו הדרך הדמוקרטית שלנו לזעוק ואנחנו צריכים את אלה שקרובים לשולחנות הדיונים והיכולת לקבלת החלטות לזעוק מבפנים.

ואנחנו כאן רק כדי להזכיר, 120 אזרחי מדינת ישראל חטופים וכולנו, כל אחד מאיתנו צריך לקום בבוקר ולחשוב מה היום אני עושה בשביל להחזיר אותם הביתה. אז תודה לכם ותודה על הקשב וזה נעים להיות בוועדה שמרגישים שיש בה נועם הליכות ונימוס.

תודה. הלוואי שנגיע לעסקה ממש בקרוב ובאמת, כבר קשה, קשה להכיל את הזמן, את הימים.

זה בידיו של איש אחד, הוא צריך להחליט שהוא עושה את הדבר הנכון למען העם שלו ואנחנו מצפים ממנו שהוא אכן יעשה את זה. די להפקרה. תודה רבה לכם וסליחה שאני עוזבת.

זה בסדר, זה בסדר. אַתּ אֶת המסר שלך מעבירה בכל מקום. אתם רוצים עוד מישהו? טוב, תודה רבה לכם.



הוועדה הזו, ועדת בינה מלאכותית וטכנולוגיות מתקדמות היא ועדה ראשונה מסוגה בכנסת, ובכל דיון שאנחנו מקיימים פה, אני מרגישה שיש פה דיונים בסוגיות של היום אחרי, לא פחות מהיום אחרי שאנחנו כל היום מדברים בו במלחמה הזאת. והדיון היום של בינה מלאכותית והשפעתה על החינוך וההיערכות של מערכת החינוך בישראל הוא דיון הכי אסטרטגי והכי בסיסי שיש, אני חושבת, מכל הדיונים שעשינו פה בוועדה בנושא הזה, בנושאי היערכות למרוץ ומהפכת הבינה מלאכותית. ועשינו דיונים מאוד משמעותיים, בנושא עתיד התעסוקה, בנושא המרוץ הגיאופוליטי וההשלכות שיש בנושא הזה על עצמאותה הטכנולוגית של ישראל, ועשינו דיון על המניפולציה של רשתות ולדיפ-פייק. ועשינו באמת דיונים מאוד משמעותיים, עשינו דיון על טיקטוק ונושא הבעלויות הזרות בעולמות האלה.

אבל הדיון הזה של למידה וחינוך בעידן ה-AI הוא בעצם המשך ישיר, אבל ממנו נובע הכול. כמי שכיהנה כשרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה זכיתי להוביל את גיבוש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, אבל לא פחות מזה את התוכנית הלאומית להון אנושי להייטק בעקבות ועדת פרלמוטר שמיניתי ויזמתי בסיוע ותמיכה מלאה של שר האוצר דאז איווט ליברמן. ויושבות כאן כמה מאלה שבאמת תמכו בעבודה הזו, הילה שהייתה המנכ"לית שלי אז ובאמת גם גאיה שהיום עוד ב-RISE, ואני לא יודעת אם רינת שפרן עדיין כאן, ואפילו את, מירב, סיפרת לי שאת השתתפת בדיונים.

הוועדה הזו עשתה משהו שלא עשו קודם, והיא באמת הושיבה סביב שולחן אחד את כל השחקנים הרלוונטיים בנושא הזה ואחרי עבודה מאוד משמעותית העברנו את החלטה 1852 שדיברה על איך ישראל מתקדמת מבחינה לאומית בעולמות הטכנולוגיה וגם שם הפרק הכי בסיסי היה חינוך. חינוך, חינוך ועוד חינוך.

ואם באמת בתוכניות שעשינו עד כה, כשבתקופה שלי כשרה התמקדנו בהכשרת מומחים ואיך אנחנו מובילים את הדור הבא לתעשיית ההייטק הישראלית שתוכל לצמוח לשיאים חדשים, פה בדיון היום שמתמקד בחינוך ובינה מלאכותית, הוא נוגע לכל תלמיד ולכל מקצוע מגיל צעיר ובכל שלבי הלמידה. ומה שאנחנו נדבר היום באמת, נתמקד בשלושה היבטים. גם בהשפעת הבינה המלאכותית בטווח הקצר על מערכת החינוך, האם מערכת החינוך צריכה להילחם או לאמץ את הימצאותה של הטכנולוגיה ואיך בדיוק לחנך את ילדינו בעולם הזה.

נתייחס לטווח הארוך שבעצם המערכת חייבת לעבור בו שינוי אדפטיבי, לא טכני, אלא תפיסתי לחלוטין. כל מערכת החינוך צריכה בעצם לעבור איזו בנייה מחדש אל מול שיטות הלימוד המסורתיות, פשוט לחשב מסלול מחדש. ואני באמת מצפה ושמחה שמירב זרביב פה ממשרד החינוך כי אתם עושים עבודה חשובה. נדבר על ההיבטים החברתיים של הבינה המלאכותית, איך אנחנו נשתמש בזה ככלי לצמצום פערים, להגברת ההון האנושי, אבל כמובן עם הרבה מאוד אתגרים טכנולוגיים של הכשרת המורים וכוח האדם במערכת החינוך שתמיד היה אחד מהחסמים.

אני כבר אומרת לכם שאני, מבחינתי, הדגש בדיון הזה יהיה על האתגרים, אבל על הביצוע והביצוע והביצוע, כי תוכניות יש למכביר, עבודה תיאורטית יש למכביר. צריך תקציבים, צריך תוכניות ארוכות טווח, צריך להבין מה המשמעות של ההישארות מאחור, ובאמת על האתגרים של לצאת כבר, לעשות מגמות ולעשות את השינויים.

בדיון היום ידברו רבים ומוכשרים ממני, יפתח ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מייקרוסופט שבימים אלה ממש תומר מסייע למדינות אחרות בהיערכות מהסוג הזה בתוכניות לאומיות לבינה מלאכותית כמו גאורגיה וכאלה, ואני כל הזמן אומרת איך זה שלא מוביל תוכניות כאלה פה אצלנו, למרות שהבנתי שהוא מסייע.

תדבר הילה חדד חמלניק, היום את מלגאית, אני רוצה להגיד גמלאית, אבל מלגאית בקרן בכר בג'וינט, באלכא. ואת מנכ"לית לשעבר, עבדנו יחד ועשינו עבודה חשובה במשרד החדשנות והמדע. כמובן מרב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת המנהל לחינוך טכנולוגי במשרד החינוך. רינת שפרן שהשפיעה עליי מאוד במשרד המדע ותציג. חוקרים, החוקרת עינב ארליך וגאיה ממכון RISE. מרשת אורט, כן? הרשת הגדולה ביותר בישראל של תיכונים, שרון גרינברג. ממט"ח ניב גרוס, סמנכ"ל החדשנות.

מהתעשייה יהיו, יגיע אולי שר החינוך, מ-Campus IL אסף וייס, ד"ר ערן גל, דניאל לאון, ביקשו לדבר בכמה מילים מהטכניון, אוניברסיטת תל אביב, מגוגל. הדיון לא יתמקד באקדמיה כי לא נוכל להכיל את הכול, אבל באמת אני מפנה את הדיון. אני מקווה שהדיון יניב תובנות חשובות ובעיקר יציף את הצורך הדחוף לצאת כבר לפעולה ולביצוע. ונתחיל באמת בתומר סיימון, שתודה רבה על זה שהוא מקדיש את הזמן שלו ונותן לוועדה הזאת הרבה מאוד רקע ועומק. אז תומר, בבקשה.

‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

(הצגת מצגת)



בסופו של דבר, מטרת מערכת החינוך היא להכין את האזרחים ואת הילדים לשוק העבודה ולמדינה ולכלכלה של העתיד, וכשאנחנו עוברים על המהפכות, אני לא אעבור עליהן, במהפכה הרביעית, התחילה ב-2014 ולמעשה בנובמבר 2022 עם היציאה של ה-Chat GPT ותחילת המהפכה של ה- Generative AI, אנחנו מבינים לחלוטין את הטרנספורמציה הדיגיטלית הזאת ומה המשמעות של אותה מהפכה תעשייתית רביעית ואת העוצמה שלה.

חשוב להבין גם, חוקי העבודה של מדינת ישראל נכתבו למהפכה התעשייתית השנייה ב-1956. אני לא אעסוק בזה, אבל זה משפיע על כל מערכת ההוראה ועל כל התשלומים למורים וכל מיני תהליכים וסיבות שורש שנצטרך מתי שהוא כמדינה להתמודד איתם.

כשאני מסתכל על העולם, קצב השינוי מאוד מאוד גבוה, אתם רואים פה בסוף את הקצב, זה הגרף של עתיד הטכנולוגית של Bank of America, הוא השתחרר לפני שנתיים בערך. מה שאתם רואים באקסלרציה הזאת של המאה העשרים והמאה העשרים ואחת, אז מצד ימין פריצות דרך מדעיות, מצד שמאל פריצות דרך טכנולוגיות, אבל בגדול, אתם רואים את המסגרת הזו שאנחנו כבר כמעט ומקבילים לציר איקס, מקבילים לציר וואי וקצב ההאצה הולך וגובר. והטכנולוגיות שאתם רואים פה במסגרת, הן הטכנולוגית שחלקן יפגשו אותנו ממש בשנים הקרובות וזה הקצב. אנחנו בעולם של האצה ותאוצה מאוד מאוד מהירות.

וכשאנחנו חווים את השינויים האלה, אז אנחנו חווים אותם. אנחנו רואים את העולם הפיזי, רכבים אוטונומיים, אנחנו רואים את הניסויים, מה קורה בארצות הברית, רואים פה ושם בישראל. אנחנו רואים את הרחפנים, את רבי הלהב, את ההדפסות התלת ממדיות, אפילו הדפסות ארבע-ממדיות, חומרים חדשים, העולם הביולוגי שמשתנה לנו עם הביולוגיה הסינתטית, או בישראל קוראים לזה ביו-קונברג'נס, שזה הולך לעשות שינויים מהותיים בכל דרך החיים והבריאות שלנו.

העולם הדיגיטלי מקצה לקצה משתנה, וגם העולם התרבותי, שלא נעמיק בו, חווינו את זה רגע חלק מהקמפוסים, אבל זה לא רק זה. גם דרך הדיגיטל, נטפליקס וכל הטכנולוגיות, אנחנו נחשפים לתרבויות אחרות ולתכנים אחרים מאוד מאוד, והתרבות הדיגיטלית משנה גם את ההתנהגות שלנו. וכשאנחנו מסתכלים על מערכת החינוך, אז שוב, אנחנו מדברים לא על רבולוציות, אנחנו מדברים על אבולוציה. בגדול, מהמאה ה-17, בתי הספר התקבעו בצורתם הנוכחית.

1809, הכיתה מתקבעת במהפכה התעשייתית הראשונה. הכיתות עוצבו כמפעלים, כמקומות בהם הילדים יעבדו כשהם יסיימו, בתי ספר ממש עוצבו כמפעלים. הצלצול עם הפעמון הזה זה ההפסקות בעבודה ההפסקות להתרענן. והטכנולוגיה היחידה שהומצאה שם ב-1909 זה הבלקבורד, הלוח השחור שכעבור כמאה שנה, ב-1940 נהפך לירוק והיום אנחנו מדברים על לוח מחיק, שאלה בעצם המהפכות הטכנולוגיות שעברה המערכת החינוך בגדול.

מערכת החינוך נועדה להכשיר לשלושת הארים, Reading, Writing, ו-Arithmetic והיום אנחנו יודעים גם שאנחנו עדיין, חלקנו מדברים על מקצועות שאנחנו יודעים שאין לזה שום קשר למה שאנחנו חווים בשוק הפרטי ואנחנו יודעים גם שבערך ילדים בכיתה ז', ח' ואפילו ט'. כמעט 60% מהמקצועות לא יהיו קיימים כשהם יסיימו את התיכון, אז על אילו מקצועות אנחנו מדברים ולא על תחומי ידע.

וזה מביא אותי לשני שינויים שאני רוצה להגיד על המהות והמשמעות של מערכת החינוך בעקבות אסונות או אירועים לאומיים. ב-22 ביוני 1944, הנשיא רוזוולט, שבועיים לאחר הפלישה לנורמנדי חותם על ה-GI Bill, החוק שמשנה את האקדמיה האמריקאית. כשמבינים רגע, תקשיבו, הולכים לחזור מיליוני אמריקאים מהמלחמה. ואבטלה, הם מנותקים מהחיים האזרחיים שלהם, מנותקים מהמשפחה, איך מחברים אותם בחזרה? מעביר את החוק הכי חשוב עד היום, הוא עבר פעמיים הארכה, שמשנה את האקדמיה, מפריח את האקדמיה, ולמעשה יוצר את האקדמיה האמריקאית. מאפשר לווטרנים האמריקאים ללמוד כמעט בחינם. ההשפעה שלהם היא אדירה, אני לא אכנס לכל השינויים האלה, זה הדו"ח של 75 שנה לחוק הזה, אבל אני רוצה להראות לכם רק דוגמה אחת של ההשכלה הגבוהה ומה זה גרם.

14 פרסי נובל וזה גם שלושה נשיאים שעמדו שם, ג'רלד פורד, ג'ורג' בוש למדו דרך התוכנית הזאת כשהם חזרו מהמלחמות. אתם יכולים לראות את הפרסים, וזה רגע חלק מזה שמבינים במה להשקיע, לא במערכת הביטחון, אלא צריך להשקיע במערכת החינוך ואיך לנצל את השינויים המהותיים האלה כדי לעשות שינוי מהותי.

בעקבות המלחמה, וזה עוד שינוי אחד, באוקטובר 1957 הסובייטים משגרים את הספוטניק, ארצות הברית נכנסת לבהלה. למה היא נכנסת לבהלה – כבר נגיד. אבל הם מנסים, פתאום רגע הסובייטים משיגים אותם בתוכנית החלל, הם מנסים חודשיים לאחר מכן גם לשגר לווין, קראו לזה קפוטניק, פלופניק, אבל הם נבהלים.

למה הם נבהלים? לא בגלל שכדור הברזל הזה מסתובב עליהם מעל ארצות הברית, מעל וושינגטון די.סי, אלא פעם ראשונה, תזכרו, אחרי מלחמת העולם השנייה, ארצות הברית יוצאת המעצמה הגדולה ביותר בעולם ומלחמות מעולם לא היו על שטח ארה״ב, אף אחד לא איים על ארה״ב, על השטח שלה, ה-Continental U.S. פתאום הסובייטים עם טיל מגיעים אליהם, והם מבינים רגע, נכשלנו במשהו. הם קוראים לזה רגע ספוטניק, והם עושים שני דברים. אחד, מקימים אתDARPA , זה התחיל ב-ARPA, אבל זה DARPA, שאומר למנוע רגעי ספוטניק האלה, איך מונעים הפתעות אסטרטגיות.

אבל הדבר היותר חשוב, הם מעבירים את ה-National Defense Education Act, חוק שהם אומרים בעצם, לא נעביר עכשיו 60 מיליארד דולר למערכת הביטחון, נכשלנו, אז בואו נעצים את מערכת הביטחון. נכשלנו בשרשרת האספקה שלנו, מערכת החינוך שלנו הכשילה אותנו בזה שלא יצרנו מדענים וחוקרים ומהנדסים טובים מספיק, ולמעשה החוק הזה עובר שנה לאחר מכן, בספטמבר 1958, חוק שמתאים ומשנה את כל מערכת החינוך האמריקאית, שגם בסופו של דבר מרבית השינוי במערכת החינוך הישראלית ובעולם מבוססים עליה, כדוגמת תוכנית המחוננים.

אבל (אומר באנגלית, להלן תרגום חופשי): "הקונגרס מוצא ומצהיר בזאת כי ביטחון האומה מצריך את הפיתוח המלא ביותר של המשאבים המנטליים והמיומנות הטכנית של הצעירים והצעירות". למעשה, 60 מיליארד דולר של השקעה אדירה במערכת החינוך ובנייה מחדש של מערכת החינוך. וזה שוב פעם ללכת לתחילת שרשרת האספקה, ופה רגע אני רוצה שנביא את זה לישראל, אני אומר את זה כבר כמה שנים, אנחנו ברגע ספוטניק.

אלה כמה כותרות מהשנים, זה לא מהשנה הנוכחית, אבל אתם יכולים לראות הכותרות של העיתונות, באנגלית, בעברית. מערכת החינוך מסכנת את עתידה של מדינת ישראל, תקועה על מיומנויות של המאה העשרים, אני יכול להגיד, הרבה מאוד זה המאה ה-19 אפילו. בחלק הזה מערכת החינוך הישראלית היא כשל שוק. קצת דברים יותר חדשים, בעיה קיומית, מערכת החינוך הירודה של ישראל, מבחני פיז"ה אחרונים, אנחנו במצב רע מאוד.

איך אנחנו רוצים להיות אומת הייטק, אבל חינוך של עולם שלישי לא יכול לייצר עובדים של משק של עולם ראשון. וגם פה עכשיו אנחנו רואים שזו שנה שעברה, והשר קיש גם דיבר על זה, על משבר האנגלית. כשאנחנו רואים, האנגלית הדבורה בישראל במצב רע ודווקא יותר במרכז יש מחסור מאשר בפריפריה. אבל במרכז יש יותר אולי אמצעים לשיעורים פרטיים. אבל אנחנו צריכים לראות את המשמעות של הדבר הזה.

וכשאני מגיע רגע לטרנספורמציה הדיגיטלית, כשאנחנו מסתכלים בכלל על הטרנספורמציה הדיגיטלית, זו האסטרטגיה העסקית של המהפכה התעשייתית הרביעית, זה אומר שאני צריך לעשות שינויים מקיפים. זה לא עכשיו אני לוקח את הבינה המלאכותית ומחפש משהו נחמד לעשות איתה, אלא אני מבין שאני יכול לעשות פה טרנספורמציה של כל התהליך.

אז הדוגמא היא כמובן רגע קחו את הבנקאות הדיגיטלית, היום אנחנו לא הולכים לסניפים האלה, לא נפגשים עם האנשים, יש לנו את הכול באפליקציה. אבל זה אומר שאני לא יכול להשאיר את החוויה של הדיגיטל, שלנו כלקוחות בדיגיטל ולהשאיר את העובדים של הבנקים עם עגלות תהי ופקסים, אנחנו צריכים לעשות שינוי מאוד מאוד גדול. אבל אנחנו צריכים לעשות שינוי גם בתהליכים, וכמובן, פתאום לייצר גם מוצרים חדשים. וכשאנחנו מסתכלים על מערכת החינוך, גם פה אנחנו צריכים לראות שאנחנו לא מביאים את כל הדרישות רק לתלמידים. רוב השינויים שאנחנו דורשים כמעט במערכת החינוך וההמלצות והסטארט-אפים וכל הכיוונים זה בוא נשים עוד על הסטודנטים, על התלמידים ונדרוש מהם עוד, אבל צריך להסתכל על הסביבה, על הטרנספורמציה הדיגיטלית של כל המערכת. של המורה, של תהליך הלמידה וגם של חומר הלמידה, כי למעשה הבינה המלאכותית, בטח המחוללת, צריכה לשנות שינוי שלם בהוראה, בלמידה ובהערכה של התהליך הזה ולא רק לדרוש יותר מהתלמידים שלנו.

אז זה רגע בחלק הזה, וכשאני מסתכל עכשיו על התלמידים, תחשבו על ילדים היום משתמשים בChat GPT, מטיסים רחפנים, משתמשים במשקפי VR, משקפי AR, משחקים ב-XBOX, שמעו על מחשבים קוונטיים, וכשהם נכנסים לכיתה, הם לא חווים שום דבר מזה.

וזה רגע חלק מהתהליך הזה, כשאנחנו מדברים על מדע בדיוני, אז יש לנו בעצם שלוש טכנולוגיות כביכול שהאנושות עוד לא פרצה. מהירות גבוהה ממהירות האור, טלפורטציה ומכונת זמן. אז אני טוען שיש לנו מכונת זמן, היום כשילדים נכנסים לכיתה, הם עוברים 200 שנה לאחור בזמן, והם מבינים את זה. וזה החלק הבעייתי, שהם מבינים שלמעשה החוויה שלהם כאזרחים וכצרכנים וכילדים לא רלוונטית לחוויה שלהם במערכת החינוך. אין מתאם בכלל, אין התאמה. זה לא רק להכין אותם לעולם של העתיד אלא להכין אותם לעולם של ההווה.

וזה קרה גם במהלך הקורונה, שבמהלך הקורונה – זה היה בכל העולם – 1.4 מיליארד ילדים עברו ללמוד מהבית, אבל גם בישראל. ולמעשה פה בארץ, עם כל הקושי, ההורים נכנסו גם לכיתה וההורים, אז קודם כול זה העלה את העומס והתיש את המורים, באמת העלה את הלחץ ואת היכולת שלהם להתמודד עם זה, אבל צד שני, זה חשף גם את ההורים למה שנלמד בכיתה. וזה רגע אנחנו רואים בשלוש השנים האחרונות, גם עלייה, זה כמעט פי שניים בכמות ההורים שהולכים להום-סקולינג בישראל, שלמעשה מוותרים על מערכת החינוך ומבינים רגע, זה לא רלוונטי, החוויה פשוט לא רלוונטית ואנחנו חייבים חוויה חלופית.

כחלק מהשיחות גם בטכנולוגיה ובחינוך, אנחנו צריכים לראות האם אנחנו עושים טכנולוגיות לחינוך או חינוך לטכנולוגיות ואנחנו צריכים לוודא שאנחנו משתמשים בשניהם. לא רק ללמוד איך לפתח או איך להתעסק בזה אלא ממש איך להשתמש בתהליכים האלה. לא כולנו צריכים להיות מפתחים, מהנדסים, מהנדסות, מדענים, מדעניות אבל כן כולנו צריכים לעבוד עם הטכנולוגיות האלה. וכשאני מסתכל על זה, גם סביבת העבודה, אז זה גם בממשלה, אנחנו עובדים כבר עם ענן, עובדים עם בינה מלאכותית, עובדים עם כל הסביבות. עם חיישני IOT, אולי עם איזה בלוקצ'יין וכל מיני כאלה דברים. אנחנו לא צריכים לדעת לפתח את זה, אבל אנחנו כן צריכים לדעת לעבוד עם זה.

ואותו דבר, אנחנו היינו רוצים גם שילדים יחוו את אותה סביבת למידה, כשהם מבינים מהסביבה העשירה בטכנולוגיות, הם יודעים שהם משתמשים בזה, הם לא צריכים לדעת לפתח את זה, אבל הם כן צריכים לדעת לעבוד ולהסתדר עם זה כדי לנהל את חייהם.

וזה רגע השינוי הגדול, כשאנחנו מסתכלים גם על העבודה וגם על הבית או על למידה, אנחנו יודעים שלמידה לא מסתיימת כשיוצאים מבית הספר. ההפרדה המוחלטת הזו בין החינוך הפורמלי לחינוך הבלתי פורמלי שפעם היו שני גורמים שאני רגע אגיד "לא מדברים אחד עם השני", עכשיו מבינים שהתהליך הוא רציף, נמשך, אבל גם אנחנו צריכים לראות את מקום העבודה.

לא כולנו אותו דבר, לא כולנו נעשה אותו דבר, אנחנו בטח בעבודה לא עושים אותו דבר. יש את עבודת הצוות, את הסנכרון, את התיאום, איך אנחנו מביאים גם את זה לכיתה, את החוויה הזאת? וחלק מהשינויים האלה, אנחנו צריכים לראות איך אנחנו לא מפילים את זה לתלמידים, אלא גם על הסוכנים האלה שהם המורים, סוכני השינוי היחידים שלנו הם המורים.

זה מסמך שפורסם בסוף 2020, מסמך מיומנויות דמות הבוגר. 13 מיומנויות שכל אחד ואחת מאיתנו כנראה נחתום שיהיו לילדים בסוף מערכת החינוך, אבל השאלה הגדולה מי יעביר את זה. וזה החלק שהפער הגדול הוא עם המורים, שאנחנו צריכים לראות איך המורים, יהיו להם את המיומנויות האלה כדי להעביר את הידע הזה לילדים.

מורה זה לא מקום עבודה סטנדרטי שעבודת הצוות היא מועטה, זה בעיקר כמו IC, Individual Contributor, שעובד לבד בעיקרו. אבל איך אנחנו מפתחים את זה? ואם אנחנו מסתכלים גם על המורים, אז היום 28% ממורי המתמטיקה בחינוך היסודי ללא הכשרה רלוונטית, אוקיי? ו-30% מהמורים למדעים ללא הכשרה רלוונטית. אז איך אנחנו מסתכלים על הדברים האלה ואז אנחנו מסתכלים על זה.

וכשאנחנו מסתכלים על דמות המורה, אז זה מהסקר האחרון שהיה ב-2018, הסקר הנוכחי רץ ב-2024, יהיו לנו את התוצאות רק ב-2024, אבל אתם יכולים לראות איפה ישראל. מעמד המורה, אנחנו בשלישייה הסוגרת של כל הסקרים של מעמד המורה, בחלק הזה, וזה מאוד מאוד עצוב. בתהליך הזה גם הורים, האם אתם תעודדו את הילדים שלכם להיות מורים, ישראל שנייה מהסוף, אחרי רוסיה בחלק הזה.

וכשאנחנו מסתכלים על זה גם, האם התלמידים מכבדים את המורים? אז בישראל אנחנו הנמוכים ביותר בעולם. ושוב, ואז אם נסתכל על הסקר של המורים, של טליס, אנחנו רואים רגע את הדיסקונקט, ש-30% מהמורים מסכימים או מסכימים מאוד שיש להם מעמד מאוד מאוד גבוה בחברה. וזו רגע כמעט תמונת ראי, אפילו חמורה מתמונת הראי, ויש פה איזה דיסקונקט שאנחנו צריכים לראות איך אנחנו פותרים בתהליך הזה, וזו לא רק בינה מלאכותית.

כי הבינה המלאכותית, וזה רגע החלק החשוב פה, אנחנו רואים שהבינה המלאכותית המחוללת, וזה מה-Work Trend Index, הסקר שאנחנו עושים כל חצי שנה על עובדים ועל שוק העבודה. המורים, אני לא מסתכל עכשיו על להתחיל לעשות דברים של החינוך ושל הוראה ולשנות את התכנים, אלא מה יוצא לי מזה. היום מורים בישראל בין 13 ל-19 שעות בשבוע עובדים בבירוקרטיה ובמילוי טפסים עבור משרד החינוך, עבור בית הספר, עבור המחוז, עבור המשרד, במילוי דיווחים.

רק פה, רק אוטומציה של הדברים האלה ובינה מלאכותית מחוללת של המילוי לג'ינרוט של כל הטפסים האלה ולתהליכים האלה, אם תדמיינו שלמורים יהיו פתאום 13 או 19 שעות, אלה יומיים עבודה בשבוע שפתאום העומס, הלחץ, הדאגות, ופתאום הם יכולים להשקיע בתלמידים, במורים, מבלי לגעת בכל הדברים הרגישים שאנחנו דואגים לפרטיות, לכל הדברים רק מה יוצא לי מזה. וכמובן שאנחנו רואים ש-77% מורים כבר מוכנים לעשות דלגציה, כלומר שה-AI יעשה עבורם משימות, וזה רק מהשנה וחצי האחרונות.

והדיון הזה גם של ידע אל מול מיומנויות זה דיון מאוד מאוד חשוב, אבל עכשיו יש לנו איזו מכונה אחרת שאומרת שיש לכל תלמיד ותלמידה איזה מנוע שיודע הכול, הכול על העולם. וזה אומר רגע שאנחנו צריכים לשנות את שיטת הלמידה וההוראה שלנו, את הלמידה של התלמידים, הוראה, ואנחנו צריכים להתחיל לפתח מיומנויות אחרות. כי שוב, אחד המאמרים המעניינים שפורסמו בינואר 2024 של חוקר חינוך מארצות הברית אמר שגם היום, ה-Chat GPT של היום זו הטכנולוגיה הפרימיטיבית ביותר שהתלמידים האלה יעבדו איתה בימי חייהם. וזה רגע המבט קדימה, קצב השינויים קדימה ואיך אנחנו מכינים אותם לקצב השינויים האלה ואנחנו מבינים שאנחנו צריכים משהו מאוד מאוד שונה.

מה היינו רוצים מטכנולוגיה בחינוך? אז קודם כול שלמורים תהיה יכולת להשקיע יותר תשומת לב בתלמידים. היום אני אדבר סתם על הסטטיסטיקה של לימוד אנגלית, נחזור רגע למחסור של האנגלית הדבורה בתיכונים. היום למעשה ילדים תיכוניסטים לומדים אנגלית בהתכתבות, הנתונים ממשרד החינוך שתלמידים מדברים 17 שניות בשבוע בשיעור באנגלית, בנושא השיעור, עזבו הפרעות וכל הדברים האלה. ב-17 שניות בשבוע אי אפשר ללמוד אנגלית.



איך אנחנו מכינים את התלמידים להיום ולעתיד, למציאות של היום ולעתיד? כמובן אנחנו רוצים לראות איך משקיעים במורים, שזה הדגש העיקרי שלי, ואני רוצה גם לראות איך אנחנו משנים ומשפרים גם את הבטיחות ואת האמינות של המוסדות הלימודיים בחלק הזה.

מה אנחנו לא רוצים, וזה משהו מאוד מאוד חשוב בחלק הזה: אין להחליף את המורה או את המורים בבינה מלאכותית, המורים הם תהליך מאוד מאוד חשוב לתהליך הלמידה, להתפתחות, הסוכן החברתי הזה שמלווה את הילדים בהתפתחות שלהם ואסור להחליף את התקשורת בין המורה לתלמידים בבינה מלאכותית.

אסור לנו גם לוותר על ההבנה, שהילדים יוותרו על ההבנה של עקרונות ראשוניים ועקרונות בסיסיים ויצירתיות בתהליכים האלה כמו המיומנויות שאמרתי, על הדברים האלה. אנחנו לא רוצים שהבינה המלאכותית תסיק את המסקנות ותיתן את הציונים ללא ההשתתפות הפעילה והמעורבות המלאה והשליטה של המורה בתהליך הזה. כמובן, אנחנו חייבים לשמור על המידע מפני שימוש לא נכון ומפני דליפות כאלה וכמובן שהוא רק משומש בזמן שאני תלמיד ולא לאחר מכן.

אבל יש פה פערים, וכשאנחנו מסתכלים על המורים, אז יש לנו פה פתאום מורים שהם מדורות אחרים וזו אחת הבעיות שלנו, חמשת הדורות של עבודה, שיכול להיות שהמנהלים וחלק מהמורים הם בכלל דור X, והילדים היום דור Z ולא מתקשרים על אותו דבר והמורים דורשים שהם יתקשרו בדרך שלנו ולא בדרך שלהם. אבל אנחנו יודעים רגע שמה לעשות, כל דור מוביל והולך לשלוט ולנהל את העולם ואת מקומות העבודה האלה ואנחנו לא יכולים להתמודד עם הפערים האלה.

יש פה איזו תחרות על הקשב ועל תשומת הלב, בתי הספר לא יכולים להפסיד, וזה רגע חלק מהמדיה המסורתית, המדיה החברתית, חברים, בית ספר, משפחה. יש אין סוף השפעות ומשפיענים על הילדים האלה וצריך לראות איך בתי הספר לא יכולים להפסיד. כרגע אני חושש שמפסידים בחלק הזה וזה רגע גם הפערים האלה של זה הפקס. כשמורה מבקש מתלמיד לשלוח אימייל, זה כמו הפקס, לשלוח פקס למשרד ממשלתי או לבנקים, זו טכנולוגיה של העבר. ופה רגע זה חלק מהדבר הזה של איך אנחנו מתאימים את עצמנו לדור הצעיר ולא אותם אלינו בתהליך הזה ואנחנו מאוד מקווים, כולנו מקווים, שהדור הזה ישחרר את העולם מהאימייל, אוקיי? שזה הפקס של התהליך הזה.

מה אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שכל ילד יהיה מוצלח, אוקיי? ושמח בתהליך, בחינוך הזה, ולא משנה מה ההזדמנויות בתהליך הזה ומה המצב, וכמובן בעיקר מה מעניין. אנחנו חייבים שכולם יהיו מוצלחים. בחלק הזה אנחנו חייבים לעזור לבתי הספר לממש את המטרה שלהם או את החובה שלהם לחברה. וזה אנחנו רוצים אזרחים שהם פעילים מוכשרים ויצירתיים, בטח למדינת ההייטק שאנחנו כל כך רוצים להיות ובטח בסביבה הכול כך מורכבת שאנחנו חיים ופועלים בה. ואנחנו רוצים בעיקר לאפשר למורה להתמקד ולהתפקס ולהתרכז בתהליך הלימודי, להוריד את כל המטלות ואת כל הדברים הסיזיפיים האלה מעליהם, שהיום אפשר לעשות אוטומציה להכול ובעצם לאשר להם באמת להיות מורים, להיות נוכחים עבור הילדים והילדות, להיות מוכנים, זמינים כמובן עבור הקריירה שלהם ולפיתוח הזה.

Chat GPT, אנחנו יודעים כבר על ההצלחות האקדמיות שבעצם למעשה כל הידע הזה קיים, וזו הגרסה של מרץ 2023, זו כבר גרסה ארכיאולוגית, אוקיי? וזה רגע החלק הזה שזה כבר מסיים, GPT-4o שאם ראיתם אותו כבר, אם השתמשתם בו, בכל המקצועות, מדעי הרוח, מדעי החברה, מדעים מדויקים, מדעי החיים, זה כבר שם וזה מה שאנחנו חייבים לשאול. ואי אפשר למנוע את זה, כמו שניסו למנוע מחשבונים מילדים לפני כ-30 שנה במערכת החינוך שילמדו לעשות חילוק ארוך. המחשבונים האלה שהכניסו, ראו כמה זה הקפיץ את האהבה למתמטיקה ואת היכולת להתחיל ללמד דברים הרבה יותר מורכבים והרבה יותר מהותיים.

אני מבקש שיש פה גם הזדמנות נוספת דרך ה-Generative AI לעשות קפיצה מאוד מאוד משמעותית ובגלל זה זה לא איזה פלסטר כזה. כי אנחנו מנסים לראות איך אנחנו מפתחים גם תמונת עולם וראיית עולם של הילדים. איך הם מתמודדים עם פרופגנדה והתעמולה ברשתות, קבוצות של הקצנה, קהילות הקצנה מכל הכיוונים. ה-OECD מראה שגם בישראל, ילדים, בני נוער, נחשפים ל-3,000 פרסומות מדי יום. איך הם יודעים מה נכון, מה לא נכון, פייק ניוז, אמת, איך הם מושפעים? וזה רגע חלק מהמיומנויות שאנחנו צריכים לתת להם לדעת, שעולם שהוא מתווך דרך מסך, כל התהליך הזה וכל התהליכים שאנחנו הולכים להגיע, אז אנחנו צריכים לתת להם את כל הכלים והמיומנויות כדי להתמודד עם הדבר הזה.

ושקף פה לסיום שזה ספר שאני מאוד ממליץ עליו שנקראThrive , יצא לפני שנתיים לדעתי, שלמעשה מדבר על מה המטרה של בתי ספר וזו רגע המשמעות של בתי ספר. ויש פה משהו שאני לקחתי מהציטוט של מסמך מיומנויות דמות הבוגר.

מטרה מרכזית של מערכת החינוך היא להכין את תלמידיה לחייהם הבוגרים ולצייד אותם בידע, כישורים ומיומנויות אשר יאפשרו להם לשגשג כפרטים, לממש את הפוטנציאל שלהם ולהיות אזרחים מודעים ומועילים לחברה כמכלול. כולנו כנראה חותמים על זה, אנחנו יודעים שראיתם את זה, אנחנו יודעים שהמצב הוא לא ואנחנו מבינים גם את העומק השינוי. כי בעצם יש פה ארבע מטרות, הספר הזה מראה מה המטרות.



וזה גם חלק מהדברים שאנחנו חייבים לראות עכשיו. אם אלה המטרות, איך אנחנו יכולים להשתמש בבינה המלאכותית כדי לשנות את המטרות ולא להסתכל על הבינה המלאכותית ולראות מה אנחנו עושים איתה. ועם זה תודה רבה, הגלים האלה מגיעים, אנחנו לא נוכל לעצור אותם, את הקצב שלהם להגיע, אבל כן אנחנו יכולים להתחיל ללמד את הילדים לגלוש, לתת להם את הגלשנים המתאימים, להבין שהגלים משתנים.

ואני רוצה רגע כן להגיד, מירב זרביב פה ואני עובד צמוד עם המשרד, הם עושים עבודה מדהימה, אבל אנחנו צריכים לראות איך הופכים את זה לפרויקט לאומי שהוא ממשלתי טופ דאון, לעשות רגע ספוטניק שישראל נמצאת בו ויש פה כמעט הזדמנות אחת לראות שאנחנו לא מאבדים את המומנטום, שמפסיקים לייצר טאלנט עבור מדינת ההייטק. ארבע השנים האחרונות מהקורונה, אנחנו מגדלים פה למעשה דור אבוד של בני נוער. מהקורונה הפסידו כבר שנה וחצי של לימודים, עכשיו עשרות אלפי או מאות אלפי בני נוער הפסידו עוד שנה ואנחנו לא יכולים לגדל פה דור אבוד ואנחנו חייבים לעשות פה איזה טיפול מערכתי מאוד מאוד מקיף ומאוד מאוד עמוק. תודה רבה.

תודה רבה, תומר, מדהים ומרתק. אנחנו ברגע ספוטניק כמו שאתה אומר, ובאמת באמת תודה. אתה מדבר כאן על משהו שזה ממש לבנות מחדש, לקחת מערכת הכי יסודית במדינה, ולבנות אותה מחדש. והאתגר הוא כל כך גדול, אני מקווה שבאמת מבחינת הביצוע, נדבר על זה, מירב, השאלה היא אם אנחנו שם. ממה שאתה מתאר לנו, אנחנו רחוקים מזה מאוד. אתה רצית להגיד משהו?

אני מסכים, אני רק איתך, אני חושב שהדגש הוא לראות איך אנחנו לוקחים את המורים והופכים אותם לסוכני השינוי. זו הדרך היחידה שאפשר לעשות שינוי. זה דרך המורים, לא דרך התלמידים ולא דרך הייטקיסטים שמגיעים לכיתות, רק דרך המורים.

בסדר. תודה, תודה רבה, תומר. מעניין וחשוב מאוד וגם מדאיג מאוד. הדוברת הבאה, הילה חדד חמלניק, אותך אני מכירה קצת.

קצת, מדי פעם.

כן. אני אתעלם ממה שאת עושה עכשיו, את עושה הרבה דברים, גם בהייטק וגם בקרן בכר וכל מיני עבודות, אבל בואי נחזור לנפש הציבורית שלך, עם הרקע שלך כמנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בתקופה שבה הייתי שרה, והנושא הזה הוא יקר לליבך. אני זוכרת שכשנכנסת למשרד, אני זוכרת שבאמת אמרתי לך, הילה, הדבר הראשון בסדר העדיפויות, את זוכרת מה הוא היה?

העמדת הון אנושי להייטק.

נכון. אז גם מאז עברנו הרבה, רק עברה שנה וחצי מאז סיום התקופה, אבל נדמה שבעולם הטכנולוגי עם הדגש על השינוי של הבינה המלאכותית, הכול השתנה. אז בבקשה, הבמה שלך.

תודה. קודם כול תודה על הוועדה והעיסוק בנושא הזה בימים המטורפים האלו שאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה וגוללים בחדשות, קשה להתעודד, וזה בטח נושא שמכניס אוויר מתחת לכנפיים, אז תודה על זה.

באמת, כמו שאמרת, במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הובלנו את הייטק קלאס, הובלנו את הוועדה להון האנושי, ובעצם היינו אחראים על ההייטק וחשבנו איך צריך להביא עוד אנשים להייטק. היו שואלים אותנו ומה עם הרופאים, ומה עם האומנים, ומה עם הסופרים? אמרנו, נכון, הכול נורא חשוב, אנחנו אחראיות על ההייטק. והובלנו את הוועדה של דדי פרלמוטר שעשתה עבודה מדהימה.

ואני חושבת שהיום, היה השבוע כנס מאוד מוצלח שלצערי לא הצלחתי להגיע אליו, אבל התעדכנתי, אנחנו רואים איך כל האקו-סיסטם הזה של להביא את ה-15% טאלנט להייטק מתחיל לעבוד בכיוון עם תוכניות. כשאנחנו מבינים שה-15% האלה אינם קיימים רק במרכז הארץ, אלא קיימים בדרום וקיימים בצפון וקיימים בחברה הערבית וקיימים בחברה החרדית, ואני חושבת שזה תפס כיוון. אבל דווקא הריחוק הזה מהממשלה ושנת הצינון אפשרה לי להיחשף בעצמי הרבה יותר לתחומים אחרים ובעיקר, אגב, לתחום הבינה המלאכותית היוצרת.

וראיתי משהו מרגש אך מפחיד. כי אנחנו חושבים על בינה מלאכותית, אנחנו מיד הולכים לאנשי ההייטק, אנחנו הולכים מיד לאנשי המקצועות הטכנולוגיים. וכשמתחילים להתעסק בבינה המלאכותית היוצרת וב-Chat GPT כמו שהציג תומר וב-Claude ובאחרים, אז פתאום אפשר להבין שלא מדובר על האנשים הטכנולוגיים. זה לא טכנולוגי, זו המהפכה פה. זה מאפשר למי שממש אינם טכנולוגים ואינם רוצים להיות טכנולוגים לעשות דברים בצורה הרבה יותר מהירה, הרבה יותר יעילה, ממש כמו שכולם צריכים לדעת לקרוא ולכתוב. וזה התחיל להטריד אותי כי זו סערה מושלמת מבחינת ממשלה.

דיבר פה תומר על הצורך בלשנות לחלוטין מערכת. ואנחנו יודעים כאנשי שירות ציבורי שמערכות, בטח מערכות ציבוריות, בטח המערכת הגדולה שבהן לא תשתנה באבחה. זה פשוט לא יקרה גם אם אנחנו נרצה לעשות את זה. אלה מערכות שקשה להן להשתנות ודווקא לאחוז בדרישה שאומרת שצריך לשנות את כלל המערכת עלול לייצר סערה מושלמת שבה אנחנו נכנסים לקיפאון שבו לא קורה כלום כי אין תקציבים, כי אפשר להסביר הרבה הרבה דברים.

והאויב של הטוב או הטוב מאוד – הוא המצוין, ופה זה לגמרי יכול להכניס אותנו לסחרור הזה. זו הסיבה שפתאום זה התחיל לעניין אותי, כי אני יודעת לעשות שינויים במערכות ציבוריות ואני מבינה שהגל הזה שהולך לתקוף את כולנו או לפגוע בכולנו הוא מבחינת מערכות ציבוריות, באמת באמת מאוד מאתגר ואנחנו חייבים להבין איך ניגשים לזה ברמת ההטמעה.

אז שוב, אנחנו צריכים להבין, בינה מלאכותית אינה לאנשי טכנולוגיה. היא ממש יכולת בסיסית כקרוא וכתוב. ואנחנו צריכים לוודא ששתי המגמות האלה, של מצד אחד להביא את הטאלנט, את ה-15% העליונים להייטק, זו תוכנית אחת מאתגרת מאוד, ולהביא את הבינה המלאכותית לכל הילדים עד האחרון שבהם, זו תוכנית אחרת. ככל שפגשתי יותר אנשים, היה בלבול בין הדברים, ואני חושבת שהוועדה הזאת היא מקום טוב להבהיר את ההבדל ושתיהן מאוד מאוד חשובות.

לשמחתי, הג'וינט אלכא מאפשר לי באמצעות מלגת בכר, מלגה שמעניקים לבוגרי השירות הציבורי כדי להוביל רפורמות, כדי לגבש רפורמות רחבות. ניצלתי את ההזדמנות הזאת כדי לעסוק בנושא הזה. זה כמו שאמרת, זה לא הנושא שאני עוסקת בו ביום-יום במסגרות אחרות, וזו הזדמנות באמת אדירה מבחינתי כי היא נותנת לי פריבילגיה לא להיות חלק מאותה מערכת ולראות את האפור הזה שבין השחקנים הרבים.

דיבר תומר על רגע הספוטניק שלנו. אז זה בהחלט רגע ספוטניק, וב-1957, כשהאמריקאים הבינו שיש פתאום ספוטניק כזה בחלל והם מאבדים את המובילות, הם קראו לתוכנית שהם הוציאו National Defense Education Act. והחיבור הזה בין National Defense ל-Education הוא לא מקרי. ההבנה היא שאתה יכול להיות מדינה מובילה עם ביטחון לאומי, אתה יכול להיות כזה רק כשהחינוך שלך מוביל אותך לשם היא הבנה חשובה שגם אנחנו צריכים להתחיל לעשות אותה.

כשגיבשנו את התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, אז עוד היינו מדורגים חמש בדירוגים הבין-לאומיים, היום אנחנו לצערי מדורגים במקום השביעי וזה עדיין מקום מאוד גבוה וכולנו טפחנו לעצמנו על השכם על איזה יופי, מדינת ישראל בסוף במקום מאוד מאוד גבוה. אבל קרן המטבע הבין-לאומית יצרה מדד שמדבר על המוכנות של מדינות לא לפתח בינה מלאכותית, אלא להטמיע בינה מלאכותית. במדד הזה אנחנו כבר במקום ה-18. עם פערים מאוד מאוד מאוד קטנים וכשכל העולם עובד על להטמיע את זה, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו במקום ה-70, ה-80, ה-90 די מהר.

טוב, את זה כבר תמיד הבנו, שביחס להיותנו "אומת ההייטק", כשזה מגיע לתחושה של כל ישראלי את מה הוא פוגש – אנחנו עמוק עמוק בלואו-טק, מה שנקרא.

נכון, אבל כמדינה שנלחמת על ביטחונה, בטח בימים אלו, זה מדגיש את זה הימים האלו, אבל זה לא היה שונה מאוד לפני שנתיים, אמר את זה בן גוריון לא פעם: אנחנו לא יכולים להיות איפה שהוא במקום טוב באמצע, אין לנו את הפריבילגיה הזאת. אנחנו חייבים להיות מדינה חזקה, אנחנו חייבים לייצר נכסיות כלפי העולם כדי לייצר לעצמנו ביטחון לאומי, והתקדמות של האוכלוסייה היא הכרחית לדבר הזה, כלכלה חזקה היא הכרחית לדבר הזה. והיום מדברים על חלוקה מחדש של העולם בין מדינות מפותחות למתפתחות. שאם פעם מה שהבחין בין שתי הקבוצות היה יכולת האוכלוסייה שלה לקרוא ולכתוב, ההבחנה תהיה יכולת האוכלוסייה הרחבה שלה להשתמש בשימושים בסיסיים בבינה מלאכותית.

אז האתגר פה הוא שונה מהאתגר של STEM, הפעם בניגוד ללחפש איך אנחנו מטמיעים את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו מה המינימום שנדרש מכל תלמיד לדעת ולשאול את עצמנו כמדינה וכמערכת חינוך רחבה איך זה מגיע עד התלמיד האחרון ביישוב האחרון, הצפוני ביותר, הדרומי ביותר או בדירוג הסוציו-אקונומי הנמוך ביותר.

וכמו שאמרתי, אלה בדיוק השינויים שלמרות שהם כביכול נשמעים פשוטים, הם הכי מורכבים למערכות ציבוריות, בעיקר כי אין לנו זמן. ראינו איפה זה היה לפני שנה, לפני שנתיים בכלל לא דיברנו על בינה מלאכותית יוצרת ואפשר רק לשער, למי שיש דמיון מאוד מאוד מפותח, איפה אנחנו נהיה בעוד שנתיים.

ההזדמנויות אבל הן גם הזדמנויות אדירות. כי אם כשדיברנו על האנגלית הדבורה, אחד הפערים הכי משמעותיים לילדי ישראל וגם לבוגרי ישראל אגב הוא האנגלית הדבורה. אז ה-Chat GPT היום עוזר לך לפתור את החסם הזה. היום את יכולה לעבוד לחלוטין בחברה בין-לאומית וללמוד את האנגלית תוך כדי ולא ביום שאת נכנסת כי הצ'אט ידע גם לתרגם עבורך, גם לכתוב עבורך את המיילים ואפילו את ההודעות בוואטסאפ.

באוכלוסיות מסוימות פערי הידע הכללי יכולים להיפתר באמצעות ה-Chat GPT. כי פתאום אם אני נחשף ליכולת הזאת, הוא יודע הכול ואני יכול לדוג ממנו את הנתונים האלה ולא בהכרח חייב שההורים שלי ילמדו אותי ואם הם לא יודעים אז אני לא אדע לעולם. אז גם יש פה הזדמנויות אדירות שהנגשה של הטכנולוגיה הזאת תייצר. ואני כן רוצה להתייחס - - -

ואנחנו גם באמת נדבר על זה, כי בתחום של החינוך הטכנולוגי וההייטק, אם את זוכרת, ורינת ממשרד המדע, אני ביקשתי ממנה להביא איזה שקף שהוא לא כזה חדש, אבל לי כשרה הוא ממש היה כמו אסימון ענק שירד. הסיפור הוא פערים - - -

מהבית.

פריפריאליים ממש. יש גרף שפשוט מראה שאיפה נולדת מראה לאן אתה תגיע בעולם.

ופערי גיל, שהרבה אנשים לא יודעים מה זה אסימון ירד.

כן, סליחה, אני חלק מהבעיה, חבר הכנסת טור פז.

אז אני אגיד שהנקודה הרביעית שאני עוסקת בה במלגה, כי היא כאילו לא נופלת בשום מקום במערכת הפורמלית, אבל מבחינתי היא אחת מהיכולות המאוד מיוחדות שהמערכת הזאת יכולה לייצר, היא דמות מיטיבה. מי ששוחח עם ה-Chat GPT רואה שהוא יודע להרים לך. הוא תמיד חיובי, ככה האלגוריתמים האלה מתוכנתים, הוא תמיד מחמיא לך על מה שאתה עושה, לפעמים גם אם אתה קצת מדבר שטויות, אבל הוא בעיקר מאוד מחמיא לך.

וכשראינו למה הפערים הפריפריאליים כל כך גדולים, ראינו שלהרבה מהילדים האלו אין את הדמות המיטיבה, אין את תמונת העתיד. גם אם הם ניגשים כבר עם איזה שהוא רעיון הביתה, אז ההורים עמוסים, עסוקים, לא יכולים, מוטרדים במאסלו, מוטרדים בהכנסה ובאוכל ולכן לא יכולים עכשיו לשבת ולחלום או לפתח איזה שהוא רעיון מאוד יצירתי. ופה הצ'אטים האלה, הם לגמרי יכולים להיות מאירי עיניים עבור אותם הילדים. הם קיימים היום בכל פלאפון, וגם לילדים האלו, היום אנחנו יודעים שההטמעה של הטלפון החכם היא כל כך רחבה שככה גם פתאום ילד או ילדה במקום שזה לא היה נגיש לו עד עכשיו יכול ליצור דמות מיטיבה והשאלה היא איך אנחנו מנגישים יכולת כזאת לילדים.

כמו שאמרתי, האתגר הוא איך עושים את הטמעה רחבה כזו. משרד החינוך, מירב פה, פועל באמת המון בנושא הזה כבר הרבה זמן, הקים את מכון המחקר, מניחה שתציגי את זה, אבל הוא לא יוכל לבד. צריך לרתום סביבו את כל המערכת, כשהמערכת היא גם המערכות הציבוריות, הרשויות המקומיות, מנהלי החינוך, בטח רשתות החינוך, אבל גם תעשיית ההייטק וגם המעסיקים הגדולים במשק ולא בהכרח ההייטק במקרה הזה. וכולנו חייבים להבין שזו תוכנית לאומית שחייבת להתקדם בשביל טובת כולנו, ואנחנו חייבים לוודא שהמעשים והמהלכים שלנו מסתכלים בצורה מאוד רחבה ולא רק על יעדי הארגון שאנחנו חלק ממנו.

אז שוב, אני שמחה שהג'וינט ככה איפשר לי בשנה הזאת להקדיש הרבה מזמני לדבר הזה. אני חושבת שבאמת רגע ספוטניק, או אפשר למצוא עוד מילים רבות שיתארו את הרגע המכונן שבו מדינת ישראל נמצאת בהקשר הזה.

אנחנו צריכים לזכור שגם הילדים שיסיימו היום י"ב כבר צריכים לצאת עם היכולות. השנה – בשנה שתתחיל – יסיימו י"ב, וגם הילדים בכיתה א'. ולכן תוכנית אחת צריכה להתאים לאלה ותוכנית אחרת צריכה להתאים לאלה, וכמו שאמרתי, צפון ודרום, ועברית וערבית.

אני אגיד רק משפט אחרון. כשיצאנו לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית היינו מאוד מוטרדים מהיכולת של הבינה המלאכותית להבין עברית ואפילו שמנו הרבה כסף בתוכנית התשתית לבינה מלאכותית.

נכון, בנושא השפה.

בלימוד NLP של עברית. המציאות הוכיחה לנו שהיכולות הטכנולוגיות כל כך חזקות והעוצמה של הטכנולוגיה כל כך חזקה. הצ'אטים יודעים עברית ברמה מאוד מאוד גבוהה ולא רק שהם יודעים עברית ברמה מאוד גבוהה, הם מבינים ישראלית. הם מבינים את הפערים, הם מבינים את השפה, הם מבינים את הניואנסים של בין צפון לדרום, הם מבינים את הניואנסים שבין תפיסות עולם שונות, שבין דתיים לחילוניים, ולכן הם כלי אדיר גם למדינת ישראל.

אנחנו צריכים לשחרר את סיפור העברית. הסיפור הזה נפתר טכנולוגית ואנחנו חייבים לאפשר לכל ילד במדינת ישראל להגיע לזה גם כי אנחנו חייבים את זה לאותו ילד וגם כי אנחנו כמדינה חייבים את זה לעצמנו כדי להישאר מדינה מפותחת, מובילה בעולם.

תודה. תודה, תודה רבה, הילה. בעצם אנחנו רואים שאם כך, בנושא ההזדמנויות של הפערים, הדבר הזה, הוא רק מהווה עוד יותר הזדמנות שחייבים לרתום.

כגודל הסיכון גודל הסיכוי בנושא הזה.

לפני שתציג מירב ממשרד החינוך, בכל זאת אני כן אבקש כמה דקות בודדות מרינת ממשרד החדשנות כי היא בעצם תשב על אותם דברים, תשב על אותו הרקע והמבוא של הילה. רק לפני, חבר הכנסת טור פז, אתה רוצה לדבר אחרי רינת או עכשיו חמש דקות?

אני ברשותך אגש לוועדת חינוך, וגם באתי מוועדת חינוך כי הנושא הזה בעיניי הוא נושא חשוב. שאלתי את Chat GPT לפני הדיון על מה מדבר חבר כנסת שעוסק בבינה מלאכותית בחינוך. אז בינה מלאכותית, הוא הציע יתרונות של AI בחינוך, אני קורא רק את הכותרות שנתנה לי התוכנה: התאמה אישית של הלמידה, משוב מיידי, שיפור יעילות המורים, למידה מרחוק, אבל יש גם חסרונות ואתגרים אומרת Chat GPT. פגיעה בפרטיות, אי-שוויון דיגיטלי, תלות בטכנולוגיה ועוד. המלצה אחרונה, בדיון בכנסת, חברי הכנסת עשויים לדון בנושאים האלה ובשאלה איך ניתן לשלב את הטכנולוגיה בצורה שתביא תועלת למרבית לתלמידים ולמורים תוך התמודדות עם האתגרים.

אז הנה הסיכום של הבינה המלאכותית. קודם כול, גברתי, תודה רבה לך. באתי מוועדת חינוך ואני אחזור לשם מיד כי אני חושב שהנושא הזה הוא חשוב ביותר. תמיד צריך לזכור שבחינוך, האדם הוא המרכז. וכל מה שעושים וכל מה שנותנים וכל מה שמשקיעים הוא עזרה לאדם. ותפקיד החינוך הוא להצמיח בן אדם, זה מה שעושים בחינוך, לא שום דבר אחר. הכיתות הן בסך הכול מעטפת, המחשב הוא בסך הכול כלי עזר, וגם הבינה המלאכותית תסייע לנו להצמיח בני אדם פוריים, עצמאיים, יצירתיים, מוסריים. זו המטרה, כל השאר זה רק אמצעי.

אחרי שאמרנו את זה, אני חושב שאנחנו זקוקים לבינה המלאכותית והיא יכולה לעזור לנו מאוד. היא עזרה לבן שלי בכיתה י"א להגיש עבודות גמר באנגלית, נהדרות, והמורה החכם שלו לא פסל. הוא אמר, אם אתם מדווחים לי שעשיתם את זה ככה ואני אנהל איתכם שיחה ואני אבין שמה שהגשתם, אתם גם מבינים, זה מצוין. והוא הצליח מאוד יפה בבגרות, בבגרות לא הייתה לו Chat GPT ובכל זאת הוא הצליח.

אבל נזכור שהחדש היום הוא הישן של תלמידינו. כלומר, תלמידים שלנו יסתכלו על מה שאנחנו עושים עכשיו ובעיניהם זה יהיה פרה-היסטוריה, ולכן אנחנו צריכים באמת לחשוב כיצד אנחנו נעזרים בבינה המלאכותית ואני רוצה רק למנות שתי נקודות, גברתי. בסוף, בסוף, האירוע, וגם Chat GPT, כשהיא תידרכה אותי לקראת הדיון, הנקודה הראשונה שהיא דיברה עליה זה חינוך מותאם אישית. הפער מספר אחת שלנו, מי שקורא את מסקנות ועדת שפירא ששבוע שעבר הוצגו בוועדת חינוך לראשונה, מסקנות הביניים, זה בכלל עסק בחינוך המיוחד, אבל המסקנה הייתה שאי אפשר לתקן את החינוך המיוחד בלי לתקן את כל החינוך בישראל.

הכיתות שלנו גדולות מדי, המורים שלנו מעטים מדי, וגם, בוא נודה על האמת, לא הרבה אנשים היום רוצים ללכת לעבוד בחינוך. יש לנו מצוקת כוח אדם, זה דיון ב-11:30, גברתי.

קיצוני, כן.

ולכן, הבינה המלאכותית יכולה לסייע לנו, היא לא תחליף, אבל היא תסייע. היא יכולה לצמצם פערים, היא יכולה לסייע לנו בחינוך מותאם אישית, שזו הדרך היחידה היום לעשות חינוך, והיא יכולה לסייע לנו גם בהבחנה בין חלקי הלמידה השונים.

לפני שנכנסתי לכנסת, הקמתי חברת סטארט-אפ שהגשתי למשרד החינוך בעצם כדי לייצר חינוך וירטואלי, שלצערי, אין היום מספיק בישראל. יש, אבל בפער גדול, זה עוד לפני הבינה המלאכותית. ואחד הפערים הגדולים שלנו בסוף זה להביא מורה מעולה לתלמיד, זה פער שאנחנו כמעט תמיד נכשלים בו. כי אין לנו מספיק מורים מעולים בשביל התלמידים שלנו וברוך השם אנחנו מדינה צומחת. וגם כאן, אם נעבוד נכון, הבינה המלאכותית תוכל להיות בעזרנו כדי לעשות גם חינוך מותאם אישית וגם למידה מצוינת. אז תודה רבה לך.

תודה, תודה רבה, חבר הכנסת טור פז, שגם טרחת והגעת. הכול קשור להכול.

יש עוד אחד שטרח והגיע.

נכון, אבל אני פשוט בונה על זה שאתה נשאר קצת.

את יודעת שיש ועדת כספים ב-10:30.

אני יודעת שיש ועדת כספים. על יוקר המחייה, לא?

נכון. עוד נושא - - -

יוזמת גם.

בין היוזמים, אבל כן.

כולם אומרים Chat GPT כל הזמן, למה לא אומרים Claude?

Claude יותר מוצלח.

רק בגלל זה באתי.

אחמד, אני מציעה שנקיים דיון על לימודי ליבה בוועדת כספים, אני חושבת שגפני יהנה מכל רגע, הוא גם יקבע את הדיון הזה במהירות.

חינוך ממלכתי גם אפשר.

כמו שהוא קובע את הדיון על רשתות החינוך העצמאיות החרדיות.

תודה, תודה רבה לכם. נעבור לרינת, מירב את תהיי הדוברת הבאה וכמובן מרכזית. רינת, אותך פגשתי כשרה חדשה במשרד המדע והחדשנות ביחד עם הילה ואני אשמח לשמוע ממך קודם כול איך את רואה את הדברים, כמובן בהתחבר לדברים הישירים של הילה חדד והדברים שנאמרו כאן. אבל אני יודעת שהייתה לי בקשה אישית ממך להציג איזה שקף שבאמת, אני חושבת שזה השקף שהשפיע עליי עמוקות בתור שרה והוא השפיע על הדברים המרכזיים שעשיתי אותם. ואם את יכולה להסביר לנו מה רואים פה, כמו שהצגת לי, מה שנקרא בישיבות הלימוד, כשנכנסתי למשרד. הוא שקף מלפני לא מעט שנים, אבל הוא מספר את הסיפור כולו, ובבקשה.

(הצגת מצגת)

נעים מאוד, רינת שפרן, מנהלת אגף בכיר מדע וקהילה במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. אז באמת אני חושבת שזה שקף, בטוח מפגישתנו הראשונה. לא עשית לי עליו חיים קלים, אבל הוא אחר כך הכתיב באמת את כל פעילותנו וגם בעצם ליווה את ההקמה של ועדת הון אנושי להייטק. זה סקר מיוחד שהלמ"ס עשה ב-2017 והגרף עצמו, הוא מתוך עבודה שנעשתה ביחידת הכלכלן הראשי במשרד האוצר.

הוא בעצם מראה את הקשר בין איפה גדלת לסיכוי שתהיה הייטקיסט. הוא בעצם עשה מדגם של הייטקיסטים בארץ בשנה הנתונה ושאל איפה הם גרו בגיל 17, איפה הם למדו בגיל 17. וההתאמה היא פשוט התאמה מטורפת בין מעמד סוציו-אקונומי לבין הסיכוי להיות הייטקיסט.

לא ממש רואים, אבל בקצה העליון זה מי שיש לו את הסיכויים הכי גבוהים.

פה כוכב יאיר, רמת השרון, רעננה.

כן, ולמטה, הכי למטה, מה כתוב שם?

אום אל פחם, בני ברק, רכסים, סכנין, צפת, שדרות, נתיבות.

ואלה ילדים בני 17, לא?

כן, אני פה ממש קוראת מהסקר.

כן. אז זהו, אז אפשר להוריד את השקף ולתת לך לדבר, וכמו שנאמר קודם, הדבר הזה מאוד מאוד התווה את הדברים שאני עשיתי בתור שרה, כשבעצם הרעיון היה, צריך להבין שהיינו בשנת 2021, היינו בעולם אחר, היינו בשיא של כל הזמנים של תעשיית ההייטק הישראלי. לא הפסקנו לדבר על העובדה שצריך להעביר עוד כוח אדם, גם כדרך לצמצום פערים כלכליים להייטק, ועכשיו המהפכה גם של הבינה המלאכותית היוצרת, היא על פניו ויכולה אפילו להקל את המאמצים, אבל הכול חוזר למערכת החינוך.

התחלנו את ההייטק קלאס, שיכול להיות שאני רגע גם ארצה לשמוע ממך איפה עומדת התוכנית הזאת, ודרך אגב לא בהכרח כתוכנית שהיא מתאימה לעולם עכשיו של בינה מלאכותית, אלא פשוט כפלטפורמה שיצרנו כלי שמתחילים ללמוד בבתי ספר ולא רק בחוג ולא רק במתנ"ס, בחלק ממערכת החינוך. והרעיון היה בתוך חמש שנים להגיע מגן חובה עד כיתה ח' וגם למשוך את הבנות ולמשוך את כל האוכלוסיות שנרתעות מהנושאים האלה, עוד משהו שהבינה מלאכותית יכולה לסייע. ובואו נשמע את נקודת המבט שלך.

אז באמת מסורתית משרד המדע עסק בחינוך משלים, חינוך בלתי פורמלי משלים לחינוך בבתי הספר מתוך תפיסה או מתוך מחקרים בעצם שמראים שתמיד צריך עוד משהו. זאת אומרת, ילד, כשהוא מצטיין במתמטיקה או מדען, כשבודקים אחורה מה הוא עשה במערכת החינוך, תמיד רואים שהוא היה בעוד מסגרות משלימות, רובוטיקה, נוער שוחר מדע. זאת אומרת, תמיד יש דבר מה נוסף שמעיד על להט בתחום המדע והטכנולוגיה וזה בעצם מסורתית היה התפקיד של משרד המדע.

בשנים האחרונות, עוד לפני הוועדה והרבה אחרי הוועדה, אנחנו עוסקים ברצף הזה של חינוך פורמלי ובלתי פורמלי, ולשמחתנו, עם שותפים מדהימים ממשרד החינוך שבאמת, בשותפות שעוד רק בחיתוליה ליצירת הרצף החינוכי הזה, ועם שותפים גם מחוץ לממשלה. יושבות פה גם חברות הייטק ועמותות שעוסקות בתחום הזה ואנחנו בעצם עוסקים היום הרבה בניסיונות לסנכרן את כלל השחקנים שעוסקים בתחום.

הוועדה של דדי, אני חושבת שאחת הבשורות הגדולות שלה לתחום שאנחנו מדברים עליו היום היא שהיא שמה פעם ראשונה זרקור לא על השמה להייטק, כשאלה כבר מבוגרים ובואו נזרים יותר אוכלוסיות בייצוב חסר, אלא איך הולכים אחורה, לייצר מראש.

על החינוך.

בחינוך, בדיוק, את המאגר הנכון. הגרף הזה באמת מראה שבגיל 17 זה נקבע ואני אגיד, זה בעצם נקבע לפני גיל 17. כי אם ילד בחטיבה לא בוחר מגמה, בגיל 17 כבר לא יהיה לו סיכוי לעשות חמש יחידות פיזיקה, ככה שלכל המאוחר צריך להתחיל בחטיבת הביניים ובאמת הוועדה שמה זרקור גם על גיל חטיבת הביניים כגיל קריטי. אני אגיד שזה בעצם גם צריך ללכת אחורה וגם את כשרה וגם שרת החינוך בזמנו ומאז הבינו שיש צורך ללכת גם אחורה.

הבינו את זה בעיקר לבנות, צריך להגיד. רוצים את הבנות בפנים, הבנות כבר בה'-ו' בורחות.

נכון. ביסודי, נכון. רואים צניחה מאוד מאוד גדולה כבר ביסודי. יש מחקר מעניין של המולמו"פ שאני מצטטת הרבה שמראה צניחה בין כיתה א' לכיתה ו' במה שנקרא אהדת מדעים. ילד בכיתה א' אומר אני אוהב מדעים, בכיתה ו' פחות. אגב, בנות באמת בגרף שיורד באופן הרבה יותר דרסטי. ובעצם איזו שהיא הבנה שצריך ללכת אחורה וזו בשורה גדולה שהוועדה הביאה לנו וגם באיזו שהיא נפילת אסימון ממשלתית, גם במשרד האוצר.

אני זוכרת שאנשי אגף תקציבים אמרו, אם הבנו דבר אחד מהוועדה הזו, זה החינוך.

נכון.

זה באמת גרם להמון אנשים בממשלה לדבר באותה שפה על החשיבות של החינוך.

נכון. אני אגיד כמה מילים על מה התוצאות של הוועדה מאז. בעצם הוועדה הגישה את הדו"ח הסופי של בסוף 2022, בתחילת 2023 יצאה החלטת ממשלה שממנה אנחנו בעצם פועלים, גם אנחנו, גם משרד החינוך, אולי נעדכן אותה בקרוב. אז בעצם אני אגיד משהו על מה קרה בגזרה שלנו ומירב תדבר באמת על גזרת משרד החינוך כי היו משימות שהלכו לכאן ולכאן.

באמת אחד הדברים הגדולים שהצביעו עליהם הוא יעדים לאומיים לסיפור הזה של בגרות, הייטק ומירב תדבר על זה קצת. בגרות הייטק מוגדרת כפיזיקה או מדעי המחשב, מתמטיקה חמש יחידות ואנגלית חמש יחידות. היעד הוא יעד של 15% שאנחנו שואפים אליו כשבעיקר המטרה היא צמצום פערים שבהן הפערים גדולים יותר. אני יכולה להגיד שמרגע שהוגדר היעד הזה, אנחנו בכל תוכניותינו מודדים אותו, כל רשות אנחנו בודקים איפה היא לעומת היעד הזה. זאת אומרת, עצם הצבת היעד הייתה כבר בשורה מאוד מאוד גדולה.

אחת הנקודות ששמו עליהן דגש ואולי עוד אנשים ידברו על זה פה זה הסיפור של מיומנויות, גם מירב אני יודעת תתייחס לזה, מה שנקרא מיומנויות הייטק שהוגדרו לראשונה בשיתוף עם התעשייה שאמרה, זה מה שאנחנו צריכים, אנחנו צריכים ילדים שיודעים לפרק בעיה לגורמיה, ללמוד באופן עצמאי, עבודת צוות. בעצם הציבה סט של מיומנויות מצומצמות יותר ואני יודעת שמירב תתייחס לזה אז אני לא ארחיב.

המשרד שלנו קיבל בעצם אחריות לעסוק בתחום, שוב, בנוסף למשרד החינוך, בתחום של בנות. יש לנו תוכנית אחת שנקראת מדעניות העתיד שרצה כבר הרבה שנים ובעצם עוד תוכנית שנייה שאמורה לצאת לדרך של תמיכה בתוכניות קיימות להגדלת אחוז הבגרות בקרב בנות. הסיפור של אנגלית דבורה, אנגלית מדוברת, גם, במסגרת בלתי פורמלית. זאת אומרת, לא מה שלומדים לבגרות, אלא לימודי אחר הצוהריים. זה התחיל בשנה האחרונה בשש רשויות, אנחנו מתכוונים להתרחב בעיקר לרשויות מפונים בשנה הקרובה עם מורים שהם בעצם עולים שבאים ללמד במיוחד אנגלית מדוברת.

הסיפור של חשיפה ותמונת עתיד כחלק מילד, בעיקר בפריפריה, שלא ראה הייטקיסט ולא יודע בכלל מה הוא צריך ללמוד, לא יודע לדמיין מציאות שבה הוא יכול להיות בהייטק או מדען או דוקטור למדע וטכנולוגיה. ובאמת שם יש לנו המון עבודה בהייטק קלאס שתכף אני אגיד על זה מילה, תוכנית הייטק קלאס.

נקודה נוספת שקיבלנו היא עוזרי הוראה. הסיפור של מחסור במורים, בעיקר במדע וטכנולוגיה, אנחנו מסייעים בו למשרד החינוך באמצעות מלגאים, סטודנטים בעצם לתארים מתקדמים במדע וטכנולוגיה שמקבלים מלגה כדי להיות או עוזר הוראה בכיתה או בעצם סוג של מורה פרטי בפריפריה לתלמידים במקומות שבהם הנגישות למורה פרטי היא נמוכה יותר. תוכנית שגם ממשיכה ואנחנו מאוד מאוד מרוצים ממנה.

והסיפור של פיזיקה. בעצם בשיתוף עם משרד החינוך, ההבנה שהמחסור במורים בפיזיקה לא הולך להיפתר בקרוב ובעצם פנייה החוצה למעין מגמות פיזיקה אזוריות שאמורות לפתור בלונג ראן, אפילו לא בלונג ראן את הבעיה בפריפריה. הקושי לגייס מורים לפיזיקה, הקושי בהקמת מעבדה איכותית. אני בטוחה שגם מירב תדבר על זה. מאז שהוועדה סיימה בעצם, עשיתי אגב חיפוש על דו"ח הוועדה, לא כתוב שם את המילה AI.

כן, נכון. לא, גם כל מה שאת מדברת, זה דיון נורא נורא חשוב של דברים שאנחנו עשינו ביחד, אבל זה כבר קצת העולם של אתמול. השיח שאת מדברת עליו הוא חשוב, הוא איך לקחת ילדים ולקרב אותם לעולם המדעים כדי שהם כביכול לא ירתעו ממה זה להיות הייטקיסט בעולם של חברות צמיחה, בעולם רחב. אבל קרה כאן משהו שאמור לשנות מהיסוד את תוכן הלימוד, את תוכניות הלימוד, את הכשרת המורים, את מה לומדים. זה כבר לא רק בנות, זה הרבה הרבה הרבה יותר בסיסי. אני שמחה שאת מעדכנת על כל הדברים האלה, אבל את מבינה?

אז באמת זה רק מראה גם את המהירות של הדברים, הנקודה הזו. זאת אומרת, ועדה שישבה ועשתה עבודה מאוד מאוד רצינית ובעצם עוד לא ראתה את השיבוש הזה של כניסת AI לחיינו. ואני חושבת שמאז אנחנו עוסקים הרבה בהתאמת התוכניות לזה. בעצם באמת יש פה שני חלקים, שימוש ב-AI לצורך חינוך, מירב גם עוסקת בכך הרבה, ואיך מלמדים AI, ויש פה הרבה שחקנים שעוסקים בזה גם.

אני יכולה להגיד שאצלנו יש שני מאמצים מרכזיים. קודם כול, בתוך תוכנית הייטק קלאס, שאני שמחה להגיד היא ממשיכה, יש יחידת לימוד של AI, כך שכל התלמידים בבתי הספר שמשתתפים בתוכנית - - -

נחשפים. בכמה בתי ספר זה כבר קיים?

אנחנו על 120 היום בערך ואנחנו מקווים להתרחב בשנה הבאה.

ובאיזה כיתות?

אנחנו עכשיו ז', ח', ט'.

כלומר, אנחנו התחלנו מח' כדי לתפוס את הילדים לפני הבגרויות ועכשיו מתרחבים לז'. הרי הרעיון היה ללכת מלמטה.

נכון. מי שהיה בח', כבר בעצם השנה שנגמרה עכשיו, עלה לט'.

ומה עם גני החובה?

גני החובה, היה פרויקט של כ-2,000 גנים, אני לא יודעת האמת, הוא היה במשרד החינוך, אז אולי אם את יודעת להגיד, תרחיבי על זה.

טוב, תראי, זו הייתה תוכנית מאוד יקרה לליבי. אני העדפתי לעבור מעולם של קייטנות מדע עם שוקו ולחמנייה וראשי ערים יהלומים, העדפתי לעשות תוכנית ארצית שתגיע לכל ילד בתוך מערכת החינוך. הדיון היום, הוא גם, בואי נגיד, הוא מערבב את הקערה ואת האמבטיה גם בתוכנית הזו, אבל בעיניי היא כלי לחדור ולפחות לעשות איזה תהליך הדרגתי ואת יודעת, להלביש את הסיפור של הבינה המלאכותית לתוכו.

באמת מעבר להייטק קלאס אנחנו מתכוונים, כיוון שגם - - -

ומירב, תשמרי על זה, אני דורשת. אנחנו הבאנו אותך לפה בשביל זה.

זהו, לשמחתי, באמת, גם הרבה בזכות מירב והרבה בזכות מנכ"ל משרד החינוך, מאז הדיון הקודם הושג באמת פתרון לנושא של הייטק קלאס ואני מקווה שאנחנו נדע ונשכיל גם באמת להתרחב, אולי תחת הכובע של AI זה יהיה איזה שהוא פתרון.

אני כן אגיד עוד משהו על המשרד, המשרד עוסק הרבה בבינה מלאכותית, הרבה בעולמות של רגולציית בינה מלאכותית, גם בתחום החינוך וגם בכלל. אנחנו כן מתכוונים לייצר איזה שהוא קורס ארוך, קורס של סמסטר בנושא AI לרשויות שאין בהן בתי ספר של הייטק קלאס. זאת אומרת, כן פריפריה, אבל מי שלא מקבל את המענה במסגרת התוכנית. אני מקווה שהחל מראשית 2025.

ואני אגיד עוד משהו והוא הדבר האחרון ואז אני אעביר למירב. בשבוע שעבר באמת קיימנו כנס מאוד מאוד מוצלח עם האקו-סיסטם. יש המון שחקנים שמתעניינים בתחום הזה, חלקם באמת יושבים פה. אנחנו רואים בהם נכס מטורף להתקדמות ואנחנו באמת, ממש, אני אומרת פה בשם שני המשרדים, כל הצעה, תזרקו לכיווננו, תאתגרו אותנו, אנחנו צריכים אתכם כדי לקדם את התחום הזה והתעשייה היא הנכס הגדול שלנו בנושא הזה.

תודה, תודה רבה. גם חלק מהתוכנית הלאומית היה פרויקטים לאומיים, שמשרד המדע יוביל פרויקטים לאומיים. הבנתי שיש פרויקט שנבחר, פרויקט בתחום החינוך ממשרד החינוך, זה נכון?

הקול הקורא AI. זכיתם בקול הקורא AI?

כן? את תדברי על זה, מירב? טוב, אז זו גם יוזמה של הפרויקטים הלאומיים שלנו, נכון, הילה?

לגמרי. בתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, עוד לפני, שוב, שגובשה עוד טרם השקת ה-Chat GPT, הבנו שהדרך היחידה להטמיע בצורה רחבה היא דרך פרויקטים לאומיים ולכן התעקשנו רבות להכניס את הרכיב השלישי שאומר פרויקטים לאומיים שהמשרדים השונים יממשו ולשמחתי, אני מבינה שיש משהו כמו - - -

בתחום הבינה המלאכותית, נכון.

בתחום הבינה המלאכותית ומשרד החינוך אחד מהם, אבל זה נכון לכל התחומים וזה נכון לבינה מלאכותית בכלל, לא לבינה המלאכותית היוצרת. צריך להגיד, ה-Chat GPT הושק לציבור הרחב אחרי שפרסמנו את מסקנות הביניים של ועדת הון אנושי להייטק וקצת קצת לפני פרסום הדו"ח הסופי, שמי שיודע מה התהליך בשביל לפרסם דו"ח סופי של כל כך הרבה משתתפים, בטח בממשלה, הוא כבר היה כתוב הרבה קודם. ולכן, כמו שאמרת לרינת, לגמרי צריך לערוך לחלוטין את התוכניות. שוב, ואסור לוותר על אף אחת מהרגליים ,אבל להבין שאלה שתי רגליים שונות. רגל אחת של להכניס את האנשים להייטק ואז ה-Chat GPT באמת שם יכול לעזור המון כי כל הפערים האלה פתאום יכולים להצטמצם.

אני לא אוהבת שמתייחסים ל-Chat GPT כחזות הכול.

לא, Chat GPT כדוגמה, הבינה המלאכותית היוצרת, פשוט זה מה שמבהיר על מה אנחנו מדברים. כי זה לא בינה מלאכותית בכלל, יש עוד הרבה סוגים של בינה מלאכותית, אבל הבינה המלאכותית היוצרת, שמה היא יכולה להוות הזדמנות. ותוכנית אחרת לחלוטין שמדברת על להנגיש את זה לכולם וצריך להיזהר מהבלבול הזה.

נכון. מסכימה עם כל מילה, הילה. ועכשיו עוברים למירב. בבקשה, תראי איזה בילד אפ עשינו לך, מקווה שאת מתרגשת. משרד החינוך, יאללה, אנחנו יודעים שהלב שלך במקום הנכון, אבל בואי נשמע איפה הדברים עומדים עם דגש ביצועי, מה שנקרא התכל'ס.

טוב, אני אגיד, אורית, שאני משתתפת קבועה בוועדות האלה וזה תמיד כל כך מעניין. אמרתי, רגע, מה, איך זה יסתדר עם תומר והילה ורינת, אבל לגמרי הרמתם לתוך ההצגה שאני אעשה, זה תמיד מאוד מאוד מעניין ותמיד אני לומדת. זה נראה כאילו אני מגיעה עם לא מעט ידע ותמיד אני לומדת משהו ואנחנו גם עובדים על זה אחר כך.

אני אגיד שהמנהל שאני בראשותו שינה את שמו, אנחנו כבר לא מנהל חינוך טכנולוגי, אנחנו מנהל חדשנות וטכנולוגיה. זו הייתה אחת מהבקשות שלי מהשר עם הכניסה לתפקיד וזה עבר בנציבות שירות המדינה וזו לא סתם כותרת. לא סתם עלו פה נושאים שונים שנמצאים במיקוד האסטרטגי של המנהל הזה וכולם יחד מביאים אל היעד. אם אני אגיד, יש לנו יעד אחד שעובד על התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית והיעד השני יושב על טרנספורמציה דיגיטלית לחינוך מותאם אישית, עלה פה מאוד מאוד חזק על ידי קינלי. השלישי יושב על תוכנית ההייטק, החלטה 172550 לחברה הערבית ואיך שניהם יחד מגדילים את ההון האנושי להייטק עם בינה מלאכותית שנכנסת לתוך הכשירויות בתוך התוכנית המאוד מאוד גדולה הזאת.

בלי מנגנונים של חדשנות שמגיעים עד אחרון המורים זה לא יקרה, ולכן יש לנו מוקד שיושב בעולמות החדשנות. וכמו שאמר תומר, זה יושב משני הכיוונים. גם כשירות ה-AI, היכולת של המורים שתהיה להם את כשירות ה-AI וגם החינוך הטכנולוגי, שזה הלמידה של כלי ה-AI. וכל זה יחד בסופו של דבר יביא אותנו אל היעד יחד.

כדרך אגב, אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר לבד ואני חושבת שאנחנו רוצים לקרוא מתוך הוועדה הזאת לשיתופי פעולה. עשינו את זה רינת ואני ביום רביעי שעבר, ישבנו מול כל גופי האקו-סיסטם ואמרנו יחד, יחד אנחנו נקדם חמשת אלפים תלמידים נוספים שיביאו אותנו בתשפ"ח ל-15% מסיימים. פילחנו אותם, ראינו כמה בנות, הבנו שבנות זה יעד מרכזי לגמרי. פילחנו את הבנות, כמה בארבע יחידות מתמטיקה, כמה באנגלית, כמה בפיזיקה, מדעי המחשב ואיך עושים את זה. חשבנו על המיומנויות, מיומנויות AI עם מיומנויות ההייטק, העמדות והציר המנטלי וכל זה יחד צריך להביא אותנו ליעד.

(הצגת מצגת)

מה בעצם אני הולכת להציג? – אני רוצה להציג את תמונת המצב, מה קרה עד היום במשרד החינוך בנושא הבינה המלאכותית, כמעט שמונה שנים אחורה, מהתקופה שקורים לי ממשרד החינוך, אומרים לי תקימי את אגף המו"פ במשרד החינוך ואני קצת לא יודעת מה עושה אגף המו"פ במשרד החינוך? ואני טיפה אציג מה קרה מאז ומה עד היום.

אני אדבר על התוכנית האסטרטגית, נכתבה תוכנית אסטרטגית לשילוב בינה מלאכותית במערכת החינוך ויש כבר תוכניות לתשפ"ה שכרגע ממש נמצאות לקראת היציאה לדרך, עם אישור של שר החינוך, אני מקווה שהוא יגיע ויגיד כמה מילים. ממש בשבוע שעבר קיבלנו את האישור של שר החינוך לתוכנית ואנחנו כבר מחר משיקים אותה בהנהלת המשרד ויוצאים לדרך ממש לתוכניות מפורטות.

קודם כול, התשובה היא מחר. ממחר אנחנו בעידן חדש במערכת החינוך, זאת הבשורה פה.

כן, בשמחה להגיד את זה, אנחנו רוצים לעשות את זה, שזה הדבר הכי חשוב. כמו שאת אמרת, בסוף, ראינו את זה גם בוועדות הקודמות שלך, יש הרבה מאוד מסמכים, בטח בישראל, שהם מסמכים אסטרטגיים, אבל הפער בין מסמך אסטרטגי לביצוע הוא מאוד מאוד גדול וזה האתגר המרכזי שלנו, לצאת עם ויז'ן גדול, אבל גם להגיע בסוף לביצוע מדוקדק אל מול כל אחד ממורי ישראל.

כשמסתכלים על תמונת המצב, אנחנו מבינים שאנחנו נמצאים בפער מאוד מאוד גדול. מחקרים מראים על 46% מתלמידי החטיבות העליונות בעולם שכבר משתמשים בכלי הבינה המלאכותית. כשאנחנו מסתכלים על כמה מורים יודעים, אז אנחנו נמצאים באזור ה-15% מהמורים שנמצאים במקום הזה ואנחנו מבינים שיש פה פער בין המקום שהמורים נמצאים למקום שהתלמידים נמצאים והמקום שהמערכת נמצאת בו. עשינו מיפוי של התוכנית האסטרטגית של משרד החינוך ו-67% כבר מהיעדים הקיימים, התוצאות יכולות להיות אפקטיביות יותר באמצעות כלים של בינה מלאכותית. ואנחנו מבינים שהמיומנויות, הכשירויות הולכות להשתנות וזה בעצם מייצר דיסרפשן מאוד מאוד עמוק למערכת החינוך.

אם נסתכל על כלי הבינה המלאכותית שהיו לפני שנה, אנחנו נראה שלפני שנה יכלנו לסמן מה מול תלמידים, מול מורים, מול האקו-סיסטם, מה כלי משוב והערכה, מעט מאוד, והכלים האלה הולכים וגדלים. עשינו ככה מיפוי לקראת היום בעקבות השיחה עם אורית, אילו כלים קיימים שאנחנו מממנים, שאנחנו יודעים עליהם מתוך מערכת החינוך, והכלים הם רבים מאוד. זאת אומרת, אנחנו ממש רואים התפתחות של השוק הזה באופן מאוד מאוד יפה וזה כמובן לוקח אותנו לשאלות מאוד מאוד גדולות, שאלות על מהות החינוך, ויש פה דיסרפשן עמוק למערכת החינוך.

כשאנחנו שואלים, מהי מטרת הלמידה, למה? כי הכלים של Generative AI הם בעצם נוגעים במהות, בעומק של מערכת החינוך שזה למידה. ואם הכלים האלה בעצם מאפשרים למידה מסוג אחר, עם עוזר הוראה מסוג אחר, עם עוזר למידה מסוג אחר, אז זה מייצר לנו דיסרפשן מאוד מאוד עמוק למה זה בכלל למידה ומה היא מטרת הלמידה ואיך נראית דמות הבוגר ומה התפקיד של המורה בעידן הזה ואיך מקנים ללומדים תחושת מסוגלות, חוסן אל מול כל השינויים האלה, וכמובן, איך עובדים אל מול התלמידים במערכת כדי שהם ישגשגו במערכת, אבל גם להכין אותם אל עבר עתיד שמשתנה בקצב מאוד מאוד גדול.

אז מה קרה במערכת החינוך מ-2016? אני נכנסת לתפקיד כמנהלת אגף המו"פ ואנחנו שואלים רגע מה עושה אגף המו"פ. ונכון, זה מוזר שאין מו"פ במערכת החינוך לפני 2016, אבל לא היה אגף מו"פ. והספר הראשון שאנחנו מוציאים ב-2016 נקרא "מתווה מדיניות מו"פ לפדגוגיה מוטת עתיד", הוא בעצם בוחן את המגמות החברתיות, הטכנולוגיות, האקולוגיות, הכלכליות, הפוליטיות והחינוכיות ומציב את האתגרים וההזדמנויות של מערכת החינוך.

אתם רואים, ממש מתוך הספר, אנחנו מזהים את המגמה, ממשקים חכמים מבוססי בינה מלאכותית שהולכים להשפיע על מערכת החינוך בעשור הקרוב. ובשיחה שלי אל מול החומרים האלה עם דוקטור אנדריאס שלייכר, אני הייתי נציגת משרד החינוך בחינוך 2030, נציגה כבר שבע שנים בצוות הזה, ומגיעה להתייעצות עם אנדריאס, ואני שואלת אותו רגע, אז מה עושים? אנחנו מזהים את המגמה הזאת, מה עושים?

כי אנחנו יודעים, חינוך לוקח עשור לשנות, ואם לא נתחיל לפני, זה נורא נורא קשה לשנות. ואנחנו מבינים שהקצב של השינוי ילך ויגדל, גם אני וגם - - -

מירב, אני חייבת להגיד לך שאין לנו עשור, אין לנו עשור.

ברור שאין לנו עשור, ברור שאין לנו עשור.

גם ככה מערכת החינוך היא קצת, את יודעת, דינוזאורית.

אני מדברת 2016, כמעט שמונה שנים אחורה, אנחנו מבינים - - -

טוב, אבל ממחר הכול ישתנה, כשמשיקים את התוכנית.

ברור שממחר הכול ישתנה. כן, אני לא יודעת איך תזמנת את זה, אורית, אבל זה יצא ככה.

בזכות הדיון, סוף סוף עשיתם את המשיקים. יש לך עשר דקות-רבע שעה לדבר על כל הדברים, ומאותו רגע אני שואלת אותך על מה קורה מתי פשוט.

אין בעיה. אז אני אגיד שמיד לאחר הפרסום של הספר אנחנו יוצאים בהקמה של המעבדה לבינה המלאכותית בחינוך. כדרך אגב, אף אחד לא רצה לתקצב אותה. במשרד החינוך אמרו לי, מה זה בינה מלאכותית? למה זה חשוב? את מי זה בכלל מעניין? ואז אמרתי להם, אני מנהלת אגף המו"פ, אני החלטתי שזה הדיסרפשן שאני הולכת לעסוק בו. אף אחד לא יעסוק בו, אין לי בעיה שאף אחד לא יעסוק בו.

באיזו שנה זה הוקם?

אנחנו מדברים על 2016. 2017, תשע"ח אנחנו כבר מתחילים להקים את המעבדה ומתחילים לקרוא ליזמי עתק, בואו תציעו לנו מוצרי חינוך שכבר מתחילים להשתמש בכלי הבינה המלאכותית, אנחנו מצרים שיתופי פעולה עם אוניברסיטת תל אביב, מעבדת הסקרנות, ומתחילים לעבוד מהגנים ועד התיכון, מתחילים להרגיש את מה זה בינה מלאכותית בחינוך.

כשבתשפ"ג כבר יוצאת הבינה המלאכותית היוצרת ואנחנו מבינים שזה לא מספיק וצריך לעשות שינוי מאוד מאוד עמוק. אז מוקם המכון למחקר יישומי של בינה מלאכותית בחינוך שהמטרה שלו היא לעזור למערכת החינוך לייצר מנגנון של קבלת החלטות מהירות, מושכלות מבוססות מחקר ובקנה מידה גדול. הבנו שאם לא יהיה מנגנון כזה שיצא, יבדוק אל מול אתגרים אסטרטגיים יחד עם השדה, כי אף אחד לא באמת יודע איך מטמיעים בינה מלאכותית בחינוך. זה לא שאנחנו יכולים עכשיו להסתובב בעולם ולהגיד, אוקיי, בואו תראו לנו מה אתם עושים, נלמד ונעשה את זה פה. כולנו, בכל העולם מתמודדים עם אותו דבר. ומה שערב 7 באוקטובר אנחנו נוסעים לכנס באונסק"ו שאנחנו מציגים כבר את עבודת המכון, זה עניין את כל העולם, מה קורה בישראל בהיבט הזה.

ואני אגיד שבעקבות מבנה הפעולה של המכון, שבעצם יש לו אקו-סיסטם מקצועי של קהילת מומחים, עם מערך ניסויים, עם מאגר ידע בין-לאומי ומומחים מכל העולם שאנחנו מתייעצים איתם ועד מאגר פרקטיקות יישומיות. המכון הזה פועל, מפעיל ניסויים, שימו לב, בנושאים שעלו פה קודם.

נכון, אנחנו דיברנו על אנגלית דבורה, תומר דיבר על 17 שניות, אנחנו יודעים על בין שלוש לארבע שניות שתלמידים בישראל מדברים אנגלית. אנחנו מבינים שאנחנו חייבים להכניס את היד לכיס ולהשקיע בזה והשקענו בזה השנה. אני לא יודעת אם אני אוכל ממש להציג, זה נמצא פה במצגת, אבל אין לנו מספיק זמן.

אבל שוב, מירב, ניסויים זה בסדר. תוך כמה זמן הדבר הזה? הוא צריך להיות בכל בית ספר, לכל ילד.

אני עוד רגע אציג את זה. אני אגיד בגדול שכל ניסוי שמבוצע זה תהליך שאנחנו יוצאים לשדה, מתנסים, מייצרים שני תוצרים שעוד רגע תראו אותם, ערכה יישומית לשטח ודוח מסכם ליישום מערכתי שמדבר על האתיקה ועל המשילות ועל ההסדרה ועל המוכנות והאוריינות ואיך מיישמים ומטמיעים גם בעולמות הפדגוגיים, אבל גם באקו-סיסטם השלם.

אבל אם נסתכל עוד רגע על הנושאים, אני רוצה אחורה רגע, אז אתם תראו שהנושאים מדברים גם על אנגלית וגם על ההקלה של העומס על המורים, וגם על אוריינות בינה מלאכותית שבכל העולם מתמודדים עם השאלה מה זה אוריינות בינה מלאכותית, מה זו הכשירות הזאת? ואנחנו לקחנו ממגוון תיאוריות שהתפתחו גם ב-OECD, גם ב-אונסק"ו וגם בהתנסות עם השדה ובעצם ייסדנו את הכשירות שלנו של בינה מלאכותית בישראל עם המורים. אני חושבת שאין מדינה שעשתה את זה בעולם, לפחות אנחנו לא יודעים עליה.

מה זה בגרות בינה מלאכותית? זה גם בגדר ניסוי עדיין?

זה לא בגדר ניסוי. בעצם זה התחיל כניסוי, זו הולכת להיות בגרות שכבר הולכת להיות מבוצעת כבר בשנה הבאה. אני אראה פשוט איך זה נראה בפועל, אתם תבינו איזה דיסרפשן זה מבחינתנו למערכת. אני אגיד רגע לגבי השקפים, המצגת תעלה כמובן לאתר ואז תוכלו לראות את זה גם בבית, לא יודעת אם צופים בנו, אז גם יוכלו לראות את המצגת. כל החומרים עולים גם לאתר המכון וגם לפורטל של משרד החינוך עם פרקטיקות יישומיות של איך אפשר לעשות אחת, שתיים, שלוש וארבע ולקדם גם הערכה בשילוב בינה מלאכותית, גם למידה, גם פרסונליזציה. אפשר ממש, כולל ערכות, כולל ממש סדנאות שלמות שעשינו.

כדרך אגב, למכון נכנסו, לאתר הזה 120,000 מורים בזמן המלחמה. זה לא הגיוני, נכון? בזמן המלחמה שכל כך הרבה מורים מתעניינים בבינה מלאכותית, פשוט כי התאמנו את זה לאתגרי המלחמה ואמרנו להם, תקשיבו, בעזרת בינה מלאכותית אתם יכולים לתת מענה גם למלחמה.

אני אראה דוגמא אחת של בגרות מבוססת בינה מלאכותית, זה פשוט נושא שכל העולם, כשהצגנו את זה באונסק"ו כולם היו מרותקים, אמרו, מה, אתם מתחילים עם בגרות? אמרנו כן, כי אם נתחיל עם עולמות הערכה, זה מיד ישאב אותנו אחורה וזה ישנה את האיך מורה פועל בכיתה, זה בעצם לוקח אחורה את כל המערכת. אם נסתכל רגע לתוך בגרות בינה מלאכותית, מדעי הנתונים ובינה מלאכותית, אנחנו נראה שיש תהליך מאוד מאוד סדור בעולם הישן, כשאנחנו מכניסים שאלת בגרות רגילה ל-Chat GPT ועלה פה הנושא של ה-Claude, וה-Gemini, אז אתם תראו שלצורך העניין הקלדנו את זה לתוך ה- Chat GPT, כדרך אגב, יש מערכות טובות יותר גם.

(הצגת סרטון)

הכנסתי את הטקסט, ביקשתי ממנו, פעל כמנתח נתונים וענה על השאלות הבאות וצירפתי לו את כל הסעיפים, בואו נראה מה הוא עושה. הנה הניתוח והביצוע של השאלות, הוא מזהה נכון את המשתנים הנחקרים, את הגורם התלוי והגורם הבלתי תלוי הוא מייצר לי - - - ומציג את כל הנתונים בקטע הקריאה בטבלת אקסל. לאחר מכן נצטרך לייצר תרשים, ויזואליזציה של הנתונים. הוא כבר יעשה את זה. ובסופו של דבר, הוא גם יציג את המסקנה הנובעת מתוך הנתונים.

הם שומעים הכול ב-X2, אני לא יודעת מי שמע וואטסאפ של ילדים, הם שומעים הכול ב-X2, אין להם זמן. לצורך העניין, שאלת בגרות פשוטה, מעלים אותה ל-Chat GPT, בעצם הצ'אט עונה על כל השאלה, כולל מסקנות מהמחקר. לצורך העניין, כשהבוגרים שלנו יצאו למערכת, זה שהם למדו את השאלה הזאת בבגרות לא נותנת להם שום ערך מוסף כי אפשר היה לעשות את זה גם באמצעות הצ'אט. ואז זה מבחינתנו התהליך שאנחנו עושים בלהבין מחדש, אוקיי אז איך נראית באמת שאלת בגרות. זאת אומרת, אם זו לא שאלת הבגרות, אז מהי כן שאלת הבגרות באופן כזה שהתלמיד עובד עם הבינה המלאכותית ויחד הם מייצרים תוצאה הרבה יותר מעניינת ומקדמת את עולם הכשירויות של התלמידים. ואז תראו לדוגמה, כך תראה שאלת הבגרות משנת תשפ"ה.

התלמידים והמורים שלנו השנה הוכשרו במדעי הנתונים כדי ששאלת הבגרות תיראה ככה. השאלה היא הרבה יותר מורכבת, היא מעלה בעיה מהעולם האמיתי, בעיה מורכבת מהעולם האמיתי. שימו לב שליד כל שלב בשאלה, יש הנחיה לתלמיד שאת זה הוא עושה עם הצ'אט, זה הוא נותן רק לצ'אט, פה הוא עובד ביחד עם הצ'אט ועם האינטרנט. שימו לב, מבחן הבגרות הזה יהיה עם אינטרנט פתוח, שזה בכלל דיסרפשן.

מירב, אבל עוד פעם, פה אנחנו מדברים על הילדים שיעשו בגרות בבינה המלאכותית, זה באמת - - -

רגע, אני רק רציתי להראות את עומק הדיסרפשן ואת השינוי העמוק בשאלות ואת עומק השינוי שנדרש בתפיסה של המורה.

זה מדהים אגב, זה בהחלט שינוי.

אלה לא השאלות של העולם הישן, אלה שאלות אחרות.

לא, גם הבחינה כאן היא על היכולת לעבוד עם המכשיר מבחינת הנתונים, ניסוח השאלה, ניסוח התהליך. אז זה יקרה כבר, תחברי אותנו ללוח הקלנדרי, משנה הבאה.

זה כבר בשנת תשפ"ה, משנה הבאה.

בכל בתי הספר במדינת ישראל?

כל תלמיד שיגש לבגרות במדעי הנתונים יפגוש את השאלות האלה כבר משנה הבאה. אתם רואים את המיומנויות החדשות, חשיבה הביקורתית ופתרון בעיות.

אבל בכל בתי הספר תהיה גישה למגמה הזו?

בכל בתי הספר תהיה גישה למגמה הזאת, אבל זו דוגמה. כמו שאמרה הילה, זו לא התוכנית האסטרטגית. רציתי להראות דוגמה שכשאנחנו פוגשים את בחינת הבגרות החדשה עם המורים ועם התלמידים, בדרך כלל התלמידים זה הכי קל והכי כיף, הם הכי אוהבים את זה ומתקדמים, למורים זה דיסרפשן עמוק בתפיסה הבסיסית של מה התפקיד שלי כמורה. והם הופכים להיות שותפי למידה, הם עצמם לא יודעים איך לעבוד עם זה. הם יחד עם התלמידים לומדים איך עובדים עם כלי הבינה המלאכותית ואיך בעצם משפרים את - - -

ומה עם הבגרות בספרות, זאת השאלה, איך נראה הבגרות בספרות עם בינה מלאכותית?

ומה לגבי עבודות בית?

אז עוד רגע גם, כדרך אגב, גם בזה.

רגע, אבל בואו נתכנס בדיון, יש לנו בערך עוד 10 דקות.

בסדר גמור. אני לא אראה את כל הניסויים. יש פה דוגמא למה עשינו עם אנגלית, ועשינו כמובן מחקר פרה ופוסט והשקענו ביזם ישראלי שנקרא Second Nature, ותלמידים מדברים היום גם בבית עם כלי בינה מלאכותית באנגלית. ראינו שבעקבות השימוש בכלי הזה אנחנו ראינו עלייה ב-70% בזמן הדיבור של התלמיד גם בכיתה וגם בבית ואנחנו יכולים לראות שכל תלמיד, ממש יש לו דשבורד שנותן לו משוב שזו אחת הבעיות הכי קשות, מורה לא יכול עכשיו לשבת עם כל תלמיד ולתת לו משוב על הדיבור שלו באנגלית. ובעצם זה אחד מהכלים שאנחנו הכנסנו.

בכמה בתי ספר מותאמת המערכת הזו?

אז זה מדהים, כי בעקבות ההחלטת ממשלה שאת הובלת, אורית, אז בהחלטת ממשלה 172 הכנסנו את זה בחטיבות הביניים, כל חטיבות הביניים שהשקענו בהן, 200 חטיבות ביניים. כבר הכנסנו בחינה. זה היה חלק מהחלטת הממשלה של 172, תוכנית ההייטק. הכנסנו בחינה מבוססת בינה מלאכותית לאנגלית דבורה, שמבוססת על היישום הדיגיטלי הזה.

אבל 200 חטיבות מתוך כמה?

מתוך 700, שזה לא מעט. אבל התחלנו איתן, רצינו ל ראות אם זה עובד, רצינו לבדוק מה זה עושה לתלמידים, מה זה עושה למורים. ייצרנו מחקר פרה ופוסט, אנחנו חכמים יותר, אנחנו בשנה הבאה נרחיב את זה. אז זו דוגמה לאנגלית, אני ממשיכה - - -

אורית, צריך לזכור שלפחות עשינו את זה ב-200 שהן בפריפריה ובחברה הערבית ובחברה החרדית ולא במרכז שעושים את זה לבד.

כדרך אגב, מה שמאפשר לנו את זה – זה שיש תקצוב רב שנתי לתוכנית ההייטק, אנחנו יכולים להמשיך את זה גם בשנה הבאה בפריפריה עם תקצוב שהוא תקצוב רב שנתי, זה המפתח להכול.

אני ממשיכה לעולם הכשירויות. עולם הכשירויות, כמו שאמרתי, הוא עולם שכל העולם מתמודד איתו. מה זו כשירות בינה מלאכותית בחינוך, מה זה אומר?

בואי נתרגם את זה, מה אנחנו צריכים ללמד תלמידים במערכת החינוך בעידן החדש? פחות מקצועות, יותר יכולות. אז עכשיו את מציגה את היכולות שמערכת החינוך הולכת בעצם לבסס על בסיסה את תוכנית הלימודים, נכון?

מעולה, נכון. התוכנית האסטרטגית לבינה מלאכותית מבוססת על זה, היא מבוססת בסופו של דבר על שינוי עמוק בהון האנושי שמבוסס על כשירות בינה מלאכותית לכל, שמדברת על ארבע מיומנויות מרכזיות. גם היכולת של התלמידים, מורים, כמובן פרחי הוראה לזהות את מנגנוני בינה מלאכותית ואופן פעולתם, להשתמש בהם באופן מושכל, כולל חשיבה ביקורתית על כלי הבינה המלאכותית, שימוש יוזם ויוצר בבינה מלאכותית, זו כבר רמה יותר גבוהה, וגם תפקוד אתי בתחום הבינה המלאכותית. כמובן, זה עובר לרמות כשירויות ובשלות שונות.

נכון, כאילו, בסוף, אם אנחנו מדברים על רמות שונות של הכשירות הזאת, אז בניסוי שעשינו השנה והוא כמובן יעבור להתנסות הרחבה בשנה הבאה, אנחנו מדברים על רמות שונות של כשירות בינה מלאכותית, מרכישה, הבנה, יישום ויצירה שמבחינתנו, מורים, תלמידים יצטרכו לעבור את כל הרמות ואת זה צריך לנהל.

אני עוברת קצת על מה תמונת המצב במספרים, זה נראה כאילו אין בינה מלאכותית במערכת, אבל כל אחד מאיתנו, אני חושבת שכולנו נמצאים בתוך הקבוצות האלה, אני נורא אוהבת לראות מורים שמשתמשים בכלים, ואני חברה, למרות שזה מציף לי את הוואטסאפ במאות הודעות כל יום. המורים שלנו, בין 10% ל-15% כבר שם, יש לנו לא מעט יישומים טכנולוגיים.

כמה אחוזים של מורים?

בין 10% ל-15% מהמורים נמצאים כבר שם, זאת אומרת שהם משתמשים בזה ביום-יום שלהם. כדרך אגב, זה מתכתב עם המחקר, זה ה-Early Adapters וה-Innovators, זה ה-5% ו-10%.

צריך להבחין, הבינה המלאכותית היוצרת שברה את הגרף הזה, אין יותר משמעות - - -

שנייה, שנייה, בסדר, אני עוד רגע נוגעת בזה, הילה, אני מבטיחה לך שאני נוגעת בזה. אתם רואים לא מעט תלמידים, לא מעט מורים, עדיין זה מעט. למה מבחינתי זה מעט? כי אנחנו מדברים על 2.3 מיליון תלמידים ו-250,000 מורים.

כן, ותרשי לי לנחש איפה נמצאים המורים האלה וכשנראה אותם ממוקמים גיאוגרפית נחזור לאותו אירוע.

נכון, לגמרי. ומי אלא ה-Innovators וה-Early Adopters? כמובן, אלה האוכלוסיות החזקות שמבינות את המשמעות, שההורים שלהם מבינים את המשמעות. ופה נדרשת עבודה מאוד יסודית שעושה את השילוב בין מה שתומר אמר להילה, תומר אמר תעשו טופ דאון כולם עכשיו, והילה אמרה לא, לא, תעשו בוטום אפ כי זה שינוי מאוד מאוד משמעותי.

תעשו גם וגם.

נכון, אז אנחנו נעשה גם וגם, אני רוצה להראות מה אנחנו הולכים לעשות. אז מה התוכנית האסטרטגית? כבר כתובה, יצאה כדרך אגב למעל ל-100 מומחים שמגיבים עליה עכשיו. אנחנו לא מפורסמים אותה לא כי אנחנו מחביאים אותה, אלא כי מן הסתם תוכלו למצוא אותה בטיוטות נראה לי כמעט אצל כולם פה, כי אנחנו מדייקים אותה. אנחנו מדייקים אותה, אנחנו רוצים לייצר תוכנית תלת שנתית, לא חמש שנתית, כבר בעוד חצי שנה לדעתי אנחנו עוד נעשה עליה דיוקים. אבל מה העקרונות המרכזיים של התוכנית?

אורית, את תשמחי לדעת שבעקבות העבודה פה בוועדה עשינו עוד דיוק כי הסתכלנו על המדד של אוקספורד, של AI readiness שהצגת פה בוועדה ועוד דוח שהצגת פה של ה-IMF, שגם הילה דיברה עליו, והוא לוקח אותנו לארבעה מוקדים מרכזיים שהתוכנית האסטרטגית ממוקדת בהם, מוקדי השינוי. למה? כי ככה נמדדות המדינות, ככה ה-government נמדד בכל העולם ואנחנו מבינים שאם ככה נימדד, אנחנו רוצים להתמקד במקומות שאנחנו הולכים להימדד בהם כי זה מבחינתנו מדד ההצלחה.

אז ארבעת מוקדי השינוי, אחד זה ההון האנושי, שזה מתחיל מתלמידים, מורים. כמובן שהמורים הם סוכן השינוי המרכזי שלנו, בלי מורים לא יהיה לנו כלום, ברור, אם לא נצליח להגיע עד אחרון המורים, לא יקרה כלום. אז אחד זה ההון האנושי, השני זה התשתיות הפדגוגיות והטכנולוגיות. השלישי זה הרגולציה והרביעי זה האקו-סיסטם של חדשנות. מה לעשות? בינה מלאכותית זה נושא שכל העולם מתחדש בו וצריך להשקיע הרבה מאוד בעולמות המחקר והפיתוח כדי להתקדם בהיבט הזה.

אבל זה המדד של תעשיות הייטק בעולם, זה המדד של - - -

זה המדד של ה-AI Readiness.

בסדר, אבל את משרד החינוך, אנחנו בעולם של חינוך

עכשיו תראו איך זה נראה במשרד החינוך.

אז זה גם וגם.

כשמסתכלים על ארבעת המוקדים האסטרטגיים האלה, אז אנחנו מדברים על קרוב לעשר מטרות אסטרטגיות שיושבות על מי מלמד, כשירות בינה מלאכותית של צוותי החינוך ושל התלמידים, עדכון תחומי הדעת להוראה, למידה, הערכה בשילוב בינה מלאכותית כחלק מלמידה רלוונטית.

כמו שנאמר פה, כלי הבינה המלאכותית יכולים בעצם להעלות את שלומות המורים, את הבריאות, את החוסן ומוגנות, וגם בזה יש לנו לא מעט עבודה. כמובן, פרקטיקות הוראה למידה הערכה. הוראה מותאמת אישית - מנוע אדיר שאליו יש לנו צוות שלם, גם פה, עם קרוב ל-100 איש שעובדים איתנו על טרנספורמציה דיגיטלית להוראה מותאמת אישית, שכבר ניצא ב-RFI לקראת שנת הלימודים הקרובה, וכמובן אקו-סיסטם שלם. כל זה נמצא בתוכנית האסטרטגית, אתם לא צריכים לכתוב. הכול מפורט, יש מטרות, יעדים, יעדי ביניים, תוצאות וכולי.

אני רוצה להראות קצת לאן זה הולך, בסדר? בואו נראה את זה. תוצאות צפויות אל מול ארבעת המוקדים. בעולם ההון האנושי, כמו שאמרה הילה, ואני מאוד מאוד מסכימה בהיבט הזה, אנחנו רוצים שלכלל מערכת החינוך יהיה בסיס של כשירות בינה מלאכותית בשנה הקרובה בבסיס המינימלי. זאת אומרת, אנחנו כרגע מגדירים את הבסיס המינימלי של מה זה הבסיס שכל המערכת צריכה לדעת ולהגיע אליו, בבסיס מאוד מאוד נמוך, אבל כולם. ויש את ההיבט של עלייה בכשירות לפי מדד בשלות, הראינו את מדד הבשלות של איך עולים במדד בהבנה שהמורים הם מגוונים, ה-10%-15% של המורים יהיו במדד גבוה יותר וכל השאר נכנסים לרמת הבסיס. זה בעולם של ההון האנושי, כמובן שזה מפורט לתוכנית, כרגע שאנחנו עובדים עליה עד אחרון הפרטים, איך מגיעים, איך עושים את זה.

שנייה, עכשיו אני רוצה להקשות עלייך, בסדר? השקף הזה מדבר על הממדים כביכול שמערכת החינוך צריכה לעבור בהם שינוי.

אלה התוצאות, בסופו של דבר מה יקרה.

בתשתית הפדגוגית, בואי נקרא לזה הכשרת סוכני השינוי בצורה גסה, הכשרת המורים, הכשרת המערכת, הון אנושי נוגע בלימודים. אני לא כל כך אוהבת את הכותרות כי איפה תוכנית הלימודים, איפה היא נמצאת? הרגולציה, את יודעת, זה יותר באמת בסיכונים. תחזרי לשקף הקודם, אה, זה את עכשיו הולכת לפרט.

כן, אני הולכת לפרט.

אז אני הייתי רוצה כל ראש סעיף, אני רוצה שתגידי לי מתי זה נכנס לפריסה רחבה בכלל מערכת החינוך בישראל.

אני רוצה פשוט להציג את ארבעת המוקדים, לא, זה יותר קל לי שם.

כי עוד נייר שיצא עם הרבה מאוד רעיונות ועוד 200 עמודים זה בסדר, די, מספיק. אנחנו מה שנקרא ביום שאחרי.

אורית, את לגמרי צודקת.

סליחה שאני - - -.

לא, את לא צריכה להגיד סליחה. גם לי יש נכדים במערכת החינוך.

אני לא חושבת שחידשנו משהו לעצמנו כל כך בדיון הזה. תדבר גם אחרייך הנציגה של מכון המחקר RISE, וממנה ביקשתי לספר קצת על מה קורה בעולם בעולמות החינוך. אז גם כאן, את יודעת, אנחנו די מאחור. ואצלנו אני חושבת שזה קיומי, זה קיומי. כי מערכת החינוך היא לא בטוב, והסיפור הזה, הוא יכול להיות חרב סופית על צווארה.

גם התוצאות במבחנים הן לא טובות, הבנתי שלפיז"ה בכלל לא ניגשנו בשנה הזו, ישראל. אז מתי זה יוצא לפועל? זה העיקר. והמטרה שלי היא לעזור לך לצאת מפה בקריאה של כמו שאת אמרת, כבר אני מבינה שתקציב רב שנתי לתוכנית הזו עדיין אין וזה המפתח להכול, כי את לא תוכלי כל שנה לבוא ולחזר לפתחים לאגף תקציבים, את צריכה לתקצב את זה. ואני רוצה לדעת, מבחינתך, בעולם התקין, בתוכנית שתתפרסם, מה לוחות הזמנים? בבקשה.

אני אגיד, אני מקווה ששר החינוך יגיע גם כן להגיד כמה מילים כי הדירקטיבה גם של השר וגם של המנכ״ל, כמה שיותר רחב, כמה שיותר מהר, זו ההנחיה. כמה שיותר רחב, כמה שיותר מהר בהבנה שעדיין יש לנו תרחיש צפוני שהולך להגיע או לא, אף אחד מאיתנו לא יודע, ועדיין זה נמצא בראש סדר העדיפות. לצורך העניין, מחר בהנהלה, שעתיים וחצי, השר נמצא איתנו, כל הדיונים, עם הלמידה.

דווקא בגלל מה שקורה בצפון, בגלל מה שקורה בדרום, בגלל הקורונה, דווקא, דווקא. ככל שיתחילו עם זה בבהילות, בסדר עדיפות הכי גבוה. כמו שאני אומרת בדיונים, זה דיון ברמת ראש ממשלה צריך להיות, לא בוועדת חדשנות ובינה מלאכותית. אז זה יאפשר להם להמשיך להתחבר ללימודים ברמה נאותה.

אני מאוד מאוד מסכימה איתך, אורית, אני חושבת שהדירקטיבה.

אז יאללה, כמה שיותר מהר, כמה שיותר חזק ובכל זאת תאריכים שאת לא מתחייבת אליהם סופית, אלא בעולם המושלם שלך.

כמה שיותר רחב, כמה שיותר מהר, זו ההנחיה של השר, מנכ"ל. לגמרי, לגמרי, בעולם המושלם שכדרך אגב, גם אם תהיה מלחמה, אנחנו מתארגנים שבעזרת שם אחרי המלחמה, גם במהלך המלחמה, גם השנה אנחנו היינו בתקופה מאוד מאוד קשה ושום דבר לא עצר. כל הניסויים יצאו, כל הסדנאות למורים יצאו, כל מה שתכננו בוצע למרות המלחמה.

טוב מאוד, חשוב מאוד.

וכדרך אגב, מורים ומרכזי מפונים השתמשו בידע הזה לטובת השוטף שלהם. דיברת על תוכניות לימודים, אז בתשתיות הפדגוגיות והטכנולוגיות אנחנו מדברים על שינוי תוכניות הלימודים. כל הנושא של גישות פדגוגיות ללמידה והערכה מותאמת אישית, פרויקט ענק, טרנספורמציה דיגיטלית להוראה ולמידה מותאמת אישית. אלה מערכות אחרות, אלה LMS-ים אחרים, זה חיבור לתוכן אחר, זה ניהול נתונים אחר, זה פרויקט ענק, הוא מקביל ונושק לפרויקט הזה. אני לא מציגה אותו פה, אבל אנחנו עובדים עליו במקביל במלוא הכוח. וכמובן, תשתית טכנולוגית שנותנת גישה למורים להשתמש בכלים האלה, כי אם אין להם גישה, לא יקרה כלום.

בעולמות הרגולציה, כמובן יש לנו ועדה יחד עם משרד החדשנות שעוסקת ברגולציה של כלי בינה מלאכותית. שימו לב, יש פה שינוי של תפקיד המורה. אנחנו עובדים עם ארגוני המורים בהבנה של איזה דיסרפשן עמוק עושה ה-AI לתפקיד המורה, ויחד אנחנו חושבים איך אפשר להגדיל או לקדם את - - -

מובן, הדברים הללו מובנים, הרחבנו בהם עד עכשיו, מה לוחות הזמנים?

לוחות הזמנים: אנחנו מדברים על תוכנית תלת שנתית. קודם כול אנחנו לא מדברים על חומש, המסך הקודם זה מסך של האב טיפוס של המערכת שאנחנו רוצים להוציא עליה RFI להוראה ולמידה מותאמת אישית. זה פרויקט ענק, עתיר משאבים לשינוי לגמרי של איך נראית הלמידה בבתי הספר.

מתי יוצא ה-RFI הזה?

במהלך החודשים הקרובים, אנחנו עובדים על כל ההיבט הזה. זה פרויקט ענק שאני לא מציגה אותו כאן, אבל אם תרצו בהמשך, אני אציג.

והוא צפוי בעצם להיות מושק בפועל בבתי הספר מתי?

בתשפ"ו.

שזה אומר בספטמבר הקרוב?

לא, לא, עוד שנה. אנחנו עוד צריכים לבנות תשתיות לזה, תשתיות טכנולוגיות ותשתיות תוכן, LMS-ים, כל מה שצריך, שינוי רגולציה, שינוי של הגפ"ן. יש פה המון המון שינויים שצריך לעשות כדי שהמערכת תהיה במקום הזה.

כמה מתוך בתי הספר כבר מוכנים להטמעה הזאת? אף אחד?

אנחנו עוד לא בכלל בעולמות ההטמעה.

לא, של התשתית הטכנולוגית.

אנחנו לא שם בכלל.

אין, אין עוד תשתית טכנולוגית להשיק את זה, בשנה הקרובה תעשו את זה.

לא, אין תשתית טכנולוגית, כרגע אנחנו ממשיכים עם המכרזים הקיימים בהבנה שבמהלך השנה הזו אנחנו בונים את התשתית.

ואיזו תשתית טכנולוגית הפרויקט הזה צריך?

זו תשתית אחרת לגמרי. לצורך העניין, אנחנו מדברים על מערכות LMS אחודות שמנהלות את הלמידה באופן כזה שתלמיד נכנס למערכת, הוא יכול לבחור - - -, זו הרצאה שלמה.

בקיצור, לא התחלנו, אבל אנחנו מקווים שבעוד שנה.

לא, התחלנו. נבנתה - - -

לא, לא, תראי, בלי תשתית אי אפשר. אם אין על מה לעשות את זה, אז לא - - -

אני אגיד מה עשינו לזה. אנחנו במשך ארבעה חודשים ישבנו עם כל גופי ההייטק, עם כל השותפים שלנו ובנינו את התוכנית האסטרטגית לזה. כרגע אנחנו יוצאים לקראת ביצוע, גם פה, זו תוכנית חמש שנתית עתירת משאבים לטרנספורמציה דיגיטלית לעבר הוראה מותאמת אישית. זו תוכנית מטורפת, ענקית שהולכת לשנות את איך נראות המערכות הדיגיטליות בבתי הספר. אנחנו השנה רק מבנים את זה. אבל זה קצת, אני רוצה להראות את התוכנית התלת שנתית לבינה מלאכותית.

בעולמות של פיתוח תשתיות פדגוגיות וטכנולוגיות, כמובן שיש לנו את כל ההיבט של תוכניות הלימודים. בחינוך הטכנולוגי אנחנו מדברים על כל עולם ההתמחויות, חמש יחידות שעוסקות בפרויקטים, שם אנחנו הולכים להכניס ל-100% מההתמחויות בינה מלאכותית כחלק מבניית הפרויקט. זה יפותח במהלך השנה, יבוצע בתשפ"ו. גם במזכירות הפדגוגית במהלך השנה בכלל המקצועות, בכלל תחומי הדעת יכנסו משימות מבוססות בינה מלאכותית, דרך אגב, זה כבר קורה, עם שינוי בתוכניות לימודים שהוא שינוי הדרגתי בכל תחומי הדעת במשך שלוש שנים. זה בפן של התשתיות.

אז בעצם רק בתוך שלוש שנים מהיום זה יהיה בכל בתי הספר בישראל, בעצם בתיאוריה.

לא, לא. אנחנו כבר בשנה הקרובה, אני עוד רגע אראה בתחום ההון האנושי, שזה התחום הכי חשוב. מבחינתנו, אנחנו כבר מכניסים את זה ליישום בכלל המערכת. פה אנחנו בפן של שינוי תחומי הדעת, יש חמישה תחומי דעת שכבר השנה פיתחנו אותם והם יכנסו ליישום.

תחומי דעת זו תוכנית לימודים? דברי איתי, אני לא בוועדת חינוך פה, אני בתשתיות יותר.

כן, תוכנית לימודים.

אז אנחנו מעדכנים את תוכנית הלימודים החל משנה הבאה, מספטמבר הקרוב?

בתשפ"ד כבר עודכנו תוכניות הלימודים בחמישה מקצועות ואנחנו באופן הדרגתי הולכים לשנות את כל תוכניות הלימודים. שימו לב שזה מאוד מאוד מורכב, כי הכשירות משתנה, היא משתנה כל שנה. תחשבו שאם פעם כל עשר שנים שינו תוכנית לימודים ובשנים האחרונות כל שלוש, עכשיו אנחנו נצטרך כל שנה לשנות את תוכנית הלימודים.

לשנות את השיטה של מה זה תוכנית לימודים כי לא תצליחו לרדוף אחרי זה.

נכון, לא נוכל לרדוף אחרי זה והפן שלנו, היכולת שלנו להיות אג'ילים ואדפטיביים לשינוי הוא מטורף במערכת שהיא מאוד מאוד היררכית ומורכבת. זה בפן של התשתיות הפדגוגיות והטכנולוגיות. בפן של ההון האנושי, כמו שאמרתי, אנחנו הולכים לתוכנית בסיס בינה מלאכותית לכל, שזה כבר השנה אנחנו רוצים להגיע ל-100% מהמורים. והבנה של העומק של הלבל הבא, אנחנו נעשה את זה בתחומי דעת שנוגעים בעולמות הבינה המלאכותית, בטח בעולמות מדעי המחשב ובמתמטיקה ובפיזיקה, בעולמות שממילא כבר נמצאים בתוכניות ההייטק ומתוקצבות ומקצועות נוספים.

אבל איך אתם מתכוונים להגיע למורים בלי הכשרה בכלל?

אנחנו מדברים על פיתוח מקצועי והכשרה. יש פה פרויקט אדיר שכרגע אם השר ירצה הוא ידבר עליו.

שיכנס לתוקף מהשנה הקרובה, מספטמבר?

שיכנס לתוקף מהשנה הקרובה. אם השר ירצה, הוא ירחיב בהיבט הזה. בפן של הרגולציה, אנחנו מדברים על כמובן הסדרה של כל הניסויים, הבנייה של מסמך הקוד האתי יחד עם משרד החדשנות, יש לנו פה יחד עם הרשות לחדשנות ארגז חול רגולטורי שאנחנו עובדים עליו, פיילוטים, כמובן עבודה עם כל שוק העתק וכולי. ובעולמות החדשנות, כמובן יש פה הרצה של כל הדברים שאנחנו צריכים לקדם הלאה במהלך השנה הזו. זה בגדול, כמובן שאם תרצו - - -

טוב, תודה רבה, תודה רבה, מירב. תראי, מה שאני רואה זה באמת שאת הכוונות יש, אני לא יודעת כל כך איך אפשר לעשות דבר כזה בלי לקרוא לזה תוכנית לאומית, לתקצב את זה רב שנתי. אני חייבת לומר לך שמבחינתי, הדבר הזה דורש כל כך הרבה סוכני שינוי מחוץ למשרד החינוך, ברמה שאני לא מבינה איך מבנית בניתם את זה. כלומר, את תתקלי בהמון חומות, צריך לייצר משהו. את יודעת, כשאנשים אומרים רשות בינה מלאכותית או צ'מפיון בינה מלאכותית, זה לא סתם. כי צריך כאן איזה משהו, את יודעת, כמו שעושים קבינט תשתיות כדי לדרוס את הכול – סליחה שאני משתמשת – ולעשות מטרו.

יש כאן אירוע שזה ממש לשבור ולבנות מחדש את מערכת החינוך. דיברו על זה תומר והילה, אנחנו ברגע של ספוטניק ולי נראה שאתם יותר מדי מתלבשים על אותה מערכת ומנסים לרבע אותה ואתם בסוף כל שנה תהיו באותו מקום. וזה לא רק אירוע של מירב, זה אירוע של משרד החינוך. תוכנית הלימוד כולה, זה לא אירוע צידי, בינה מלאכותית. כל המה זה חינוך במדינת ישראל אמור להשתנות, זה לא שישבו וילמדו אותו דבר היסטוריה, גם לא ילמדו אותו דבר לשון ולא ילמדו אותו דבר אנגלית. אז אני לא יודעת איך אתם עושים את זה במין אילו תוכניות שמתלבשות על מערכת החינוך הקיימת. אבל תודה רבה לך, והשר יגיע לכאן עוד מעט, אז ננצל.

היה מאוד קל לכתוב את התוכנית, אני חייבת להגיד. תוך שלושה חודשים, אספנו את האנשים הכי מומחים, הרבה מהנוכחים פה ישבו איתנו, כתבו איתנו, עבדנו, היה מאוד קל. איפה היה קשה? בלהחליט את האיך, ואיך עושים את זה אחרת. כמו שהילה אמרה, בסוף, התוכנית הזאת צריכה להיבנות אחרת. המורים צריכים להרגיש שזה עוזר - - -

כן, אבל זה לא נראה לי פתור, את יודעת? למשל לבוא ולהגיד, אני עושה את זה באותה הדרך של המכרזים ולכן זה יקח לי, זה משהו שבואי. למשל נושא התשתית שאמרת המערכת ואמרת שם גפ"ן ואמרת כל מיני מילים שאני לא מכירה, שזה בטח כל מיני את יודעת, תוכנות כאלה כבדות של משרד החינוך. זה דבר שצריך להביא כמה חברות הייטק ובכל מיני כלים לדלג על המחסומים האלה, אבל בסדר. בכל מקרה, המון המון תודה על העבודה הכל כך חשובה שאת עושה, יבוא כאן השר וגם ממנו נשמע.

בואו נעבור ל-RISE. עינב, את תצטרכי להיות מאוד זריזה, זה השלב שבו אנחנו מתחילים לחתוך את האנשים כי העמקנו בבסיס. אז בבקשה, עינב מ-RISE, יש לך ככה שש-שבע דקות, בבקשה.

(הצגת מצגת)

רק אציג את עצמי, אני עינב, חוקרת בכירה במכון RISE ישראל, אנחנו מתמקדים בקידום כלכלה תחרותית בת קיימא ובעצם מוכוונת חדשנות. אנחנו עוסקים הרבה בנושא בינה מלאכותית כחלק מפרויקט גדול יותר שקיבלנו במסגרת גרנט של Google Org. באמת דיברנו קצת על הטווח הארוך והצורך לשנות את כל המערכת והטווח הקצר ומה קורה. בהקשר הזה תמיד חשוב להסתכל שנייה החוצה על הזירה הבין-לאומית, לראות מול מי התלמידים שלנו מתחרים, ובאמת יש דוגמאות מאוד מאוד בולטות של יישומי בינה מלאכותית כבר היום באופן רחב במערכות חינוך בעולם.

אנחנו ניתן שלוש דוגמאות קצת כדי לסבר את האוזן, אבל בסינגפור יש בעצם כמה וכמה יישומים, אחד הבולטים זה בעצם מתמטיקה, איזו שהיא תוכנה ללמידה אדפטיבית, מותאמת אישית לתלמיד, לכל תלמידי ה' ו-ו' באיזו שהיא רמה מסוימת והם הולכים להרחיב את זה. התוכנה הזאת מאפשרת לא רק זמן לתלמיד, אלא בעצם משקפת למורה בזמן אמת את תמונת המצב של כל תלמיד, משהו שאנחנו יודעים שבעצם צורך המון המון זמן. והסיפור הזה בעצם היה פיילוט של שנתיים שרץ והוא כבר מוטמע בכל מערכת החינוך הסינגפורית מאז יוני שעבר.

טייוואן, דיברנו, תומר ציין 17 שניות של דיבור, הנושא של תרגול דיבור באנגלית הוא נושא גם שבעצם מערכת החינוך הטייוואנית שמה עליו דגש. הם ניסו עוד ב-2015 להשיק איזו שהיא אפליקציית צ'אט בוט לתרגל, הטכנולוגיה לא הייתה מספיק בשלה והם בגדול קברו את הפרויקט הזה, ואז באמת אם ההתפרצות של Gen AI, הבינה המלאכותית היוצרת שלא צריך מראש להזין את כל התשובות, אלא היא מייצרת תשובות, אז הם השיקו אפליקציה ויש להם היום, הם טוענים משהו כמו 30,000 תלמידים שמתרגלים מאות אלפי שיחות מדי חודש.

ובארצות הברית, עוד דוגמה נוספת שקצת דיברנו בעצם על המערכות, אותו מורה אישי לתלמיד, יש גם את הצד באמת של המערכות האלה לתמיכה במורה. אחד מהם זה Khanmigo למורים בעצם אוניברסיטת Khan Academy. זה עוזר למורים לתכנן שיעורים, לנתח את הביצועים של התלמידים, להעשיר את הרקע שלהם. יש מעל 65,000 מורים ותלמידים שמשתמשים בזה וזה בגדול בתמיכה של מייקרוסופט הפך לחינמי, זה רק צפוי ללכת ולגדול.

אז זה לא במערכת גפ"ן כנראה שם. זו תוכנית של - - -

אלה גם מספרים, אנחנו מדברים 60,000 ילדים בארצות הברית, זה יישום מאוד מאוד זניח, צריך להגיד.

אני רק אגיד שאנחנו בקשר עם Khan Academy, אנחנו מדברים על הטמעה של זה במערכת החינוך.

הייתי רוצה לבקש מכם להמשיך לחקור את אסטוניה שעושה שינוי מערכתי ולאו דווקא תוכניות ספציפיות, ומסתכלים על זה בצורה מערכתית ומעניין יהיה לראות מכון מחקר שבוחן מה אפשר לאמץ מזה פה.

יש להם גם באמת הרבה אלמנטים של אוריינות.

אבל הם מתעסקים במערכת, הם לא מתעסקים בפיילוטים. והדבר השני שצריך להטריד אותנו כמדינה זה שאנחנו לא רגילים להסתכל על זה, אבל התוכניות הסיניות הן תוכניות מאוד מאוד מתקדמות, הסינים כבר 20 שנה מדברים על הטמעה של דיגיטציה ובינה מלאכותית באיזה שהוא שלב. והסינים, אולי ההטמעה הכי רחבה היום בבתי הספר, יש יתרונות ללא להיות דמוקרטיה, היא דווקא בסין. וזה אמור מאוד מאוד מאוד להטריד אותנו כמדינה, כשמסתכלים על הכלכלה, כשמסתכלים על הביטחון. אז מעניין יהיה לראות את מכוני המחקר מעמיקים בדבר הזה כי יש לכם את היכולת ואת הכלים לנתח את זה.

טוב, רק אולי חייבים פשוט לתפוס קצב, אז בבקשה, קדימה.

לגבי הסינים, הם גם מאוד מתקדמים ב-E-learning.

ברור לנו שכבר עכשיו מהיישומים האלה בינה מלאכותית יכולה לעזור למשרד החינוך להתמודד עם אתגרים משמעותיים שיש לו היום, מחסור במורים שדיברנו עליו, איכות הוראה, עומס על מורים. יש סיכונים שדורשים היערכות, הציבור הישראלי פתוח לזה. עשינו סקר שנה שעברה, ביולי, ו-60% צפו שבינה מלאכותית תשפר את החינוך, סביר להניח שהאחוזים האלה משמעותית יותר גבוהים כבר היום.

באמת היה כאן שיח, יש עשייה מאוד מאוד ענפה של משרד החינוך, באמת מרשימה. בין אם זו ההקמה של המכון, האסטרטגיה, הפיילוטים, הרגולציה, אבל נראה לי שכל אחד מאיתנו שנמצא כאן בחדר שיש לו ילד במערכת החינוך לא מרגיש שהוא נמצא באיזה שהוא או קרוב להיות באיזה שהוא עידן של חדשנות של בינה מלאכותית ואנחנו רואים את זה משלוש סיבות עיקריות.

הראשונה היא, כמו שדיברנו, מערכות ציבוריות זזות בקצב לאט, גם לטובה, באמת יש צורך להיערך מבחינת תשתית, סיכונים, אתגרים. יש פערי תשתיות ואוריינות של הון אנושי, יש פערים בין קבוצות שונות, גם של אוריינות דיגיטלית, אפילו לפני שמדברים על אוריינות בינה מלאכותית. והנושא היום באמת של הפיילוטים הוא מוכוון מאוד Early Adopters. זאת אומרת, האוכלוסיות החזקות צפויות לאמץ את זה יחסית מהר, בין אם זה במסגרת מערכת החינוך או בין אם סביר להניח שמהר מאוד זה יכנס להוראה הפרטית. ויש כאן שאלה שחוזרת על עצמה, של איך עושים סקיילינג, איך מוודאים שאותה הטמעה היא רוחבית.

ובסוף, מה שאנחנו רואים זה שהעולם רץ, ולכן השאלה הגדולה היא, מבחינתנו, זה ברור שיש תהליכי תשתיות שהם יותר ארוכי טווח, יש תהליכים של לעצב את מערכת החינוך שהם יותר ארוכי טווח. השאלה היא אילו צירים מקבילים צריכים לרוץ היום כדי שנוכל להתחיל ליהנות מהיישומים של בינה מלאכותית והדרך שבה אנחנו מפרקים את זה היא בעצם לארבעה שלבים.

יש את מערכת החינוך העתידית, זה בקצה, אבל בצד השני יש כבר מה שקיים היום. היוזר, בעצם התלמיד, הכיתה היא אותה כיתה, האוריינות בקרב המורים היא אותה אוריינות, אבל כבר עכשיו בבית רואים שימוש הולך וגדל ואז השאלה בהוראה פרטית, התלמיד בבית, ההורה, לכל אחד יש היום טלפון ביד, האם יש כאן הזדמנות לבוא ולהתחיל לבחון את זה? אחרי זה יש את הציר בעצם של אוריינות, של איש המקצוע, של המורה שרץ במקביל. והשלישי זה בעצם הכיתה, ששמה כבר הכיתה עוברת התאמה כשהשאלה היא איך אפשר במקביל לרוץ לאורך הדרך הזאת בשלושת השלבים האלה. ושאלה שנייה, האחרונה זה באמת איך אפשר לדאוג - - -

תודה. בסדר, אלה השאלות שבאמת דנו בהן ואלה באמת הכיוונים ותודה גם שהפנית לעולם, תודה. אנחנו רוצים להספיק לפני שהשר יגיע, כל אחד חמש דקות, וגם אני רוצה לשמוע, הבנתי שיש כאן תלמיד, מי התלמיד? מה זה, אתה הגעת עם חליפה? בעידן הבינה המלאכותית? אתה לובש חליפה? אתה עושה לי בלאגן בראש, זה ההפך. אתה צריך לבוא עם ג'ינס וטי שירט, לא? אז אחריך, אבל יש לך ממש חמש דקות ואחרי זה נשמע את שרון גרינברג מרשת אורט, בסדר? גם חמש דקות, אני מצטערת, תמיד זה אצלי ככה, נותנים לכמה להעמיק ואז עושים מזה רצף. אז מי אתה? תציג את עצמך.

בוקר טוב, רועי גלוטמן, סגן דוברת מועצת התלמידים והנוער הארצית.

איזו היררכיה יש במועצת התלמידים. קדימה.

דיברו פה בתחילת הפגישה על דמות הבוגר, אז אני רק אשתף אתכם, אני ממש לפני חודש סיימתי י"ב, מחר אני מסיים את תפקידי בעולם המועצות. כתלמיד למדתי במגמת רובוטיקה, עשיתי עשר יחידות, הרחבתי רובוטיקה וכחלק מהמגמה היו לי באמת מורים נהדרים, הם שמו דגש על AI, הם לימדו אותנו להשתמש בכלים האלה.

איפה למדת? באיזו עיר? מאיפה אתה?

אני גר בפרדס חנה-כרכור ולמדתי שם. המורים ממש לימדו אותנו איך למצוא את התשובות שאנחנו מחפשים דרך ה-AI, איך להשתמש בכלים, איך לשאול את השאלות הנכונות ואיך לקבל מזה את התשובות שאנחנו רוצים. ובפועל, פרויקט סיום י"ב שלי, הוא מכיל הרבה מאוד קוד שלמדתי בשביל הפרויקט שפת קוד חדשה מאפס דרך AI, אבל זה דבר שחייבים ללמד.

ודיברו פה הרבה על היתרונות ואני לא אחזור על כולם ויש המון יתרונות וצריך להתקדם, אבל חייבים לעשות את זה בצורה שמלמדים אותנו, לא שהתלמידים ילמדו את זה לבד. כי כשהתלמידים ילמדו את זה לבד, אני בכל זאת נער שחי במדינת ישראל וכל הכלים נמצאים לרשותנו, אם זה Chat GPT לכתוב מאמרים, לכתוב משהו שאני רוצה לומר, לכתוב את עבודת סיום היסטוריה שלי, את עבודת סיום רובוטיקה, אם זה AI שמפיק שירים, אם זה AI שמפיק תמונות וסרטונים.

וחייבים לשים דגש גם על הלימוד של האתיקה של ה-AI. כי אם לא ילמדו את זה, אז התלמידים ילמדו את מה שהם רוצים ללמוד בעצמם, בכלים שעומדים לרשותם ולא ילמדו את מה שהם לא רוצים ללמוד. ואנחנו נגיע מהר מאוד למצב שבו תלמידים ולא רק מי"א, י"ב, אלא מגילאים יותר צעירים משתמשים ב-AI לדברים שכדאי להגן עליהם מפניהם.

יופי, אז תודה רבה שבאת, ובעצם אתה חוזר על המסר שהתחלנו איתו את הדיון עם תומר, פחות להטיל על התלמידים, יותר להעצים את המורים ולהכשיר מורים שיוכלו לתת לכם את הכלים לעשות את הדברים הללו. וההערה שלך בנושא האתיקה מאוד חשובה. אני כשרה התעסקתי בזה בעיניים שלי מול תעשייה, אתה באמת חידדת לי שבעצם לכל תלמיד צריך להסביר גם את הסכנות בטכנולוגיה הזו ואת החסרונות שלה ואת היתרון בלהיות עדיין בן אנוש שאמור ליהנות מהטכנולוגיה הזאת, אבל להיות בן האדם עם שיקול הדעת הסופי בקצה התהליך ולכן באמת זאת הערה מאוד מעניינת. תודה רבה וגם תודה שבאת. אתה יודע שפספסנו בדיון הזה, כי לא חשבנו להזמין תלמידים, אז עשית את זה בשבילנו.

אז טוב שבאנו.

נכון, טוב שבאת. וגם את, מה את, עוזרת סגן הדוברת? הורדת את ממוצע הגילאים בוועדה ובכל מקרה עשיתם לנו חמש דקות יותר נחמדות.

שרון גרינברג, אורט, חמש דקות, אני אגרסיבית עכשיו.

אז אני אדבר מהר. שרון גרינברג, סמנכ"ל מחקר, פיתוח והכשרה ברשת אורט ישראל. אני רוצה, לפני שאני מתחיל לספר על תכל'ס מה אנחנו עושים, להרים כאן למירב על מה שהיא עושה במשרד. מירב היא סוג של בולדוזר, מה שהיא עושה, היא מזיזה דברים בענק וזה שאפו גדול ומגיע להם.

אז אני רוצה לתת ככה כמה נתונים על אורט ישראל ועל מה אנחנו עושים. אז אורט ישראל היא רשת החינוך הגדולה בישראל, 10% מהתלמידים במדינת ישראל לומדים באורט ישראל. כל המגזרים, ממלכתי, דתי, חרדי, ערבי, דרוזי ובדואי ואנחנו ממוקדים פריפריה, פריפריה חברתית. יש לנו 100,000 תלמידים, 253 מוסדות, 6,000 מורים ומעל 2,000 עובדי מנהל. אנחנו רשת א-פוליטית בלי שיוך מפלגתי וחשוב להדגיש, מדע, טכנולוגיה וערכים, אלה הדגלים שלנו.

נדבר עכשיו על בינה מלאכותית. אנחנו מסיימים שנה שנייה בהכשרה של בינה מלאכותית. למעשה, הכשרנו 100% ממנהלי בתי הספר שלנו ומספר קרוב בצוותי הניהול. דיברנו, הגענו, הכשרנו בפועל 11% מהמורים שלנו על הוראה בכיתה.

זה בעצם בתיאום עם משרד החינוך או בצורה יזומה?

רשת אורט היא רשת עצמאית, יש לנו תוכנית עבודה משלנו, יש לנו גם מרכז הכשרה. אני מנהל מרכז פסג"ה משלי ואני מפעיל תוכניות הכשרה בהתאם למדיניות שהרשת קובעת לעצמה.

אז זה אפרופו כל הבלאגן שיש פה. לא בלאגן חס ושלום, אלא הרעיון שיש כאן פרויקט שהוא רב זרועות. ומה התובנות שלך?

פה הוא דווקא אבל יכול להיות יתרון, כי פתאום הם עובדים במקביל ואז אפשר באמת להגיע להטמעה מאוד מאוד רחבה.

אז אני אספר. קודם כול, איך עשינו את זה? אז גם כנסים למנהלים והגענו לתוך בתי הספר, לתוכניות הכשרה בתוך בתי הספר ועשינו גם האקתון בנושא חשיבה ביקורתית ושילבנו את זה בתוך תוכניות הלימודים שלנו. יש לנו תוכניות לימודים ייחודיות לרשת אורט, נקראות Future Ready, שזו תוכנית חדשנית שהמטרה שלה היא לחשוב על מודלים חדשים לבית הספר. ובתוך התוכנית הזאת, אם אתם מכירים את העולם הזה של שעות ש"ש של משרד החינוך, אנחנו הבאנו שעות הייטק לתוך בתי הספר שלנו. תלמידים שלנו עושים הסמכות של חברות בין-לאומיות בנושא של בינה מלאכותית, בכל התחומים שמשיקים שעושים בתוך החברות האלה, אני תכף איכנס לזה. פיתחנו פדגוגיה של בינה מלאכותית.

כלומר, התלמידים, אתה משלב אותם בחברות האלה תוך כדי הלימודים.

אז אנחנו חברנו לכל החברות האלה, למייקרוסופט, ל-IBM, לאנבידיה. לחברות האלה יש תהליכי הכשרה פנימיים לעובדים שלהן. אנחנו לקחנו את כל תהליכי ההכשרה האלה והם פתחו את זה לתלמידים שלנו ותלמידים שלנו עשו את ההכשרות.

אבל זה שוב התלמידים המדעיים, התלמידים במגמות, התלמידים של ההייטק מה שנקרא. אנחנו בדיון הרבה יותר בסיסי, יש כאן איזו שהיא מהפכה שאמורה לשנות את מערכת החינוך עצמה.

אז תני לי לספר לך. הנתונים של הרשת – 60% מרשת אורט ישראל הם במגמות טכנולוגיות, כמעט 80%, 79% יש להם הסמכות טכנולוגיות. אני מזכיר לך, רשת פריפריה ופריפריה חברתית.

רשת מקצועית, כן.

לא מקצועית, טכנולוגית, חשוב מאוד מאוד להדגיש.

אני לא יודעת ממתי המילה מקצועית נהייתה מילה מגונה ואני חושבת שמקצועית או טכנולוגית, שתיהן זה בסדר. אתה יודע, מקצועית זה גם מצרך דרוש כרגע בממשלה.

נכון. היום נכון. אז רוצה לדבר על מה עשינו תכל'ס בתוך הכיתות שלנו. פיתחנו פדגוגיה של בינה מלאכותית, לקחנו את התפיסה של פרופ' איתן מולק מוורטון, יש לו תפיסה על שבע גישות לשימוש בינה מלאכותית בתוך הכיתה. איך הוא יכול להיות מורה פרטי להוראה מותאמת אישית, איך הוא יכול להיות כמאמן, לעודד חשיבה על תהליכי למידה, איך הבינה המלאכותית יכולה להיות תלמיד של התלמיד, כי אנחנו יודעים, כשאתה מורה אתה אמור לדעת קצת יותר. אז כל זה הכנסנו לתוך תהליכי הכיתה, תכף אני אדבר למה הדברים האלה מאתגרים אצלנו.

הנה השר. שרון, תסיים בבקשה. שלום לשר, תודה שבאת.

שלום שלום.

בואו נדבר על האתגרים בתוך הדברים האלה. אחד האתגרים המשמעותיים זה קצב השינוי של הטכנולוגיה. אצלנו באורט אנחנו אומרים, אתה נותן למורה ספר, אתה נותן לו בעיה, אתה לא נותן לו פתרון. ואתה נותן לו לבוא ולעבוד עם בינה מלאכותית, להיכנס, והוא נכנס והבינה המלאכותית עברה שינוי. ואז הדבר הזה מאוד מאוד מקשה על העבודה השוטפת בתוך הכיתה.

דבר שני, אני אדבר על הנושא של אתיקה של בינה מלאכותית. המחקר שלי עוסק באוריינות של מידע של בני נוער. במחקר שלי הקלטתי מסכים של תלמידים וראיתי מה הם עושים, איך הם משתמשים במידע. יש מחקר שנמצא עכשיו בשיפוט עמיתים על כך שתלמידים בארה"ב, עשירית האחוז בודקים את אמינות המידע של התוצאות של הבינה המלאכותית. אז המצב הולך ומחריף וזה חלק מהדברים שצריך לעשות.

והדבר הכי חשוב, אנחנו אומרים, שוב, כדי לסכם את זה, אנחנו חושבים שצריך כרגע, לאור קצב השינוי, לאור האתגרים האלה, צריך לתת למורים לשחק עם זה, להתיידד עם זה ולעבוד עם זה, עם מה שאפשר, כי כרגע אנחנו לא נצליח לעשות עם זה.

תודה, תודה רבה. תודה, כבוד השר שהגעת לכאן. אני יכולה להגיד מילה, שבגלגול הקודם אנחנו שיתפנו פעולה, בתקופת הקורונה, בקידום האיים הירוקים, אם אתה זוכר, כשר התיירות.

ברור.

עזרתי לך וביחד קידמנו את הפרויקט של אילת וים המלח בתקופת הקורונה כדי לתת אוויר עסקי לים המלח ולאילת. אז הנה אנחנו מדברים עכשיו על עוד אתגר כשאתה עכשיו שר חינוך בוועדה של בינה מלאכותית כשאני הייתי שרת חדשנות. ובעצם זה מפץ, אתה בעצם שר חינוך בתקופה של מפץ, הופיעה כאן מירב, ייצגה אותך בכבוד וסיפרה על עבודה מאוד מאוד משמעותית שאתם צפויים להשיק במשרד בזמן הקרוב ואני רוצה לשמוע אותך, איך אתה רואה את זה, איך אתה רואה את הדברים, מה אתם מתכוונים לעשות ובעיקר, אדוני השר, הקצב, הקצב. אנחנו פה ביום שאחרי כבר, זה באמת היום שאחרי. פה מותר להגיד את זה, נכון? היום שאחרי. בבקשה.

כן, קודם כול, תודה ליושבת ראש באמת על דיון מאוד חשוב והיה לי חשוב להגיע, אבל אני ממש ככה בין לבין, אז אני לא אוכל להישאר הרבה, אבל כן חשוב לי לומר מספר מילים.

בסדר גמור.

אז אני אתחיל אולי דווקא מהיום שלפני, בסדר? לפני המלחמה, לפני 7 באוקטובר אנחנו שמנו דגש מרכזי על בינה מלאכותית במערכת החינוך והגדרנו שזה יהיה היעד המרכזי שנפעל בו בשנת הלימודים תשפ"ד. מה שנקרא, לא ידענו עוד מה הולך להיות בשנה וגם קבענו שיהיה כנס בין-לאומי גדול מאוד, היה אמור להיות לפני בערך חודש-חודש וחצי בתחום הזה של בינה מלאכותית בחינוך וזה היה נושא מרכזי.

בעצם מירב הייתה במו"פ והיה לנו את סמנכ"ל מנהל טכנולוגיה מוהנא שהשיתוף ביניהם, זה היה הכיוון. זו הייתה תמונת הפתיחה שבה יצאנו לדרך, עבדנו בשיתוף פעולה צמוד לכל אורך הדרך עם ה-OECD בעניין הזה, ואפילו הגענו למצב שהשגנו את ה-OECD ברמה שהתחלנו להכניס בינה מלאכותית או שימוש בכלי בינה מלאכותית במבחנים, לא יודע אם זה היה בבגרויות בסוף. אז הייתה באמת הרגשה שמדינת ישראל הרי התחילה גם, אנחנו מתחילים ממקום ברוך השם יחסית טוב שיש במדינת ישראל כוח אדם מאוד איכותי בנושא הזה ורצינו לראות איך אנחנו משמרים את זה, איך אנחנו מכניסים את זה לחינוך ולדור העתיד ומצליחים לייצר מצב שבאמת מדינת ישראל מובילה את הבינה המלאכותית בחינוך.

ואז הגיע 7 באוקטובר שאני לא אכנס עכשיו לכל ההשפעות, אבל אם אנחנו מדברים על בינה מלאכותית, זה די שם לי לפחות ברקס ברמת הפוקוס שלי באירוע פשוט מבחינת התשומות ובמה אתה מתעסק וכמובן שהכנס הבין-לאומי שרצינו, נאלצנו לדחות. אבל אני כן שמח לומר שהצלחנו במהלך התקופה הזו לעשות מספר דברים, הדבר המרכזי שעזר לזה אני חושב שזה גם השינוי הארגוני שהובלתי במשרד, שבעצם לקחנו ואיחדנו את אגף המו"פ יחד עם מנהל הטכנולוגיה ומירב היום גם אחרי מכרז היא בתפקיד קבוע. אני מאוד שמח וגם הזדמנות לומר לך תודה, מירב על עשייה מדהימה בתחום הזה בשנה לא קלה ולא טריוויאלית ובאמת כל הקרדיט של מה שהמשרד מוביל בעניין הזה זה לזכותה, היא מתכללת את זה, גם קודם בתפקידה במו"פ וגם בוודאי עכשיו.

אני כן אומר שאני כמובן דוחף בכל מה שקשור למשאבים, רוח גבית, כל מה שצריך, אני בפירוש רואה בזה אתגר מאוד גדול ופוטנציאל מאוד גדול. ואנחנו באמת בונים על תוכנית עבודה לשנת הלימודים תשפ"ה, אני מניח שהצגת את הכיוונים והדברים, אני לא רוצה לחזור. אני רק רוצה לומר שמבחינתנו, בהסתכלות על עתידה של מדינת ישראל וזה גם נכון לכל מדינה בעולם היום, מדינה שלא תכשיר את דור העתיד שלה לדעת לעבוד עם בינה מלאכותית תישאר מאחור. תישאר מאחור ביג טיים, גם ביכולת שלה לקדם את הכלכלה שלה, גם במעבר והסטת ההון האנושי לכיוונים הרלוונטיים.

ואני חושב שהחינוך הוא מאוד חשוב, הוא בעצם הזרוע שדרכה אתה יכול להכניס את מה שנקרא ה-Mass Market. אז זה נכון שיש לנו מדענים ומהנדסים מובילים בתעשייה ובתחום הזה, אבל כדי שמדינת ישראל כמדינה לא תהיה באיזה שהוא מקום שבו הציבור נשאר מאחור, זה חייב לבוא מהחינוך. אנחנו שם, אנחנו שמים את כל הדגש ואני מניח שכבר בשנת הלימודים תשפ"ה בהמשך לתוכניות שדיברנו עליהן אנחנו נתחיל לראות את התוצרים בשטח.

אז שוב, תודה לכולם. אני רוצה לומר גם עוד דבר, אנחנו לא עושים את זה לבד, אי אפשר לעשות את זה לבד, זה רק עם שותפים. חלק מהשותפים מסביב לשולחן הזה, חלק לא מסביב לשולחן, אבל בלי שותפות מלאה של כל האקו-סיסטם בדבר הזה וכן, זה לבנות אקו-סיסטם, זה בדיוק כמו שהתחיל ההייטק וכמו שהסייבר ועכשיו הבינה המלאכותית. זה ענף שהוא דיסרפטר לכל הענפים האחרים וחייבים לשלב ידיים וכוחות ויש לנו את זה, אנחנו רואים את זה, התעשייה בארץ מאוד רוצה לשתף פעולה. אנחנו מברכים על כך ומודים על כך, אז תודה רבה.

יופי, תודה רבה, השר. אני רק מכאן אבקש לחזק אותך ולהגיד שככל שאתה תוכל עם כובד משקלך לדאוג פה לתקציבים ארוכי טווח של כמה שנים אז הדברים יוכלו להתניע. ואנחנו כאן נחזק אותך, רק עכשיו, עכשיו, עכשיו, לא לחכות.

נכון, אי אפשר לחכות.

יופי, תודה ותודה רבה שהגעת, תודה רבה.

נעבור מכאן למט"ח, מרכז טכנולוגי חינוכי, ניב גרוס. אתם מייצרים הרבה מאוד מהחומר הלימודי שבמדינת ישראל. נמצא? איננו, כמו במליאה.

אולי אפשר לשאול בינתיים את משרד החינוך אם הוא לקח את התלמידים לוועדה שלו.

תציג את עצמך.

אני ד"ר אסף שפנייר מהמכללה להנדסה בירושלים עזריאלי. אחת הבעיות היא שאני חושב שאנחנו כמרצים, מלמדים ומחנכים לא יודעים מה עובר עליהם. כאילו, איך אנחנו מלמדים כמו שלימדו אותנו ומנסים להיות יותר טובים מהמורים שלנו, אבל אנחנו צריכים ללמד עכשיו כמו שאנחנו לא יודעים איך ללמד. אז השאלה אם לקחת אותם לוועדה שלך.

ברור, שהם יהיו המורים, התלמידים יהיו המורים, שהעם יהיה הממשלה, זה גם עדיף, כן.

לא, אמרת לא חשבתי להזמין אותם והנה הם באו ונתנו עצות טובות, השאלה אם מירב לקחה אותם.

דרך אגב, תיקנו אותי ומזכירות הוועדה זימנה. אני הייתי עסוקה באמת בהצגת הנושא, אז כן זימנו.

ועוד שאלה קטנה נוספת לגבי עבודות הבית. דיברת על מבחנים, אבל אני שואל מה המשמעות של עבודות בית אם אני שופך את העבודה ל-Chat GPT והוא נותן לי פתרון.

אם שיעורי הבית הם מעניינים אז הילדים לומדים מהם יותר כשהם יושבים עם ה-Chat GPT או עם ה-Claude.

כששיעורי הבית יהיו מותאמים לזה שעושים אותם עם AI, אתה תלמד להשתמש ב-AI כשאתה עושה את שיעורי הבית.

טוב, חברים, יש כאן את אסף וייס, מנהל Campus IL ממשרד הכלכלה. אני כן חייבת להיות - - -

לא, אבל באמת, היא לא התייחסה אם היא לקחה אותו לוועדה, זו שאלה רצינית.

אני יכולה להתייחס.

תכף, בואו נתקדם. את רוצה להשיב בדקה?

כמובן. כדרך אגב, הם היו הכוכבים הכי גדולים בצוותים האסטרטגיים. אנחנו ישבנו, היו מורים, היו תלמידים והיו מנהלי בתי ספר ומנהלי אגפי חינוך ברשויות שהיו שותפים כחלק מהאקו-סיסטם שבנה את התוכנית, לא בנינו לבד, הם היו כוכבים ענקיים.

תודה. אני חושבת, אני חייבת להגיד לך את האמת, שאותו מבנה איתך בראש אגף ואז רינת בנפרד במשרד החדשנות ואז אורט במקביל ואז ההייטק, זה לא. צריך לעשות כאן משהו, את יודעת, באחד הדיונים שעשינו בוועדה הזו הציג לנו אייל ולדמן שבסעודיה יש אדם שמונה והוא אחראי על תשתיות AI במדינה, רמטכ"ל של AI. אני לא סגורה על איך בדיוק, כי אלה גם התשתיות הטכנולוגיות, לא יודעת אם זה בחינוך, אבל בואי, אנחנו מדברים על תשתית התשתיות פה בדיון הזה, של כל הסיפור כולו.

נעבור לאסף וייס, מנהל Campus IL, אבל יש לי שאלה לשאול אותך. אנחנו לא מתעסקים כל כך באקדמיה, אנחנו מתעסקים באמת במערכת החינוך כי הוועדה הזו, רוחב היריעה שלה גדול ואני רואה שאתה מדבר על AI for all – אוריינות בסיסית למועסקים. אנחנו עשינו כבר דיון על עולם התעסוקה ב-AI, אז לכן אם יש לך מה לומר על החינוך אז ממש תתמקד בו ולרשותך שתי דקות, בבקשה.

אוקיי, אז באמת אני אגיד בקצרה, אני מנהל של Campus IL, זה המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית, פרויקט הדגל של מערך הדיגיטל הלאומי שהוקם בשותפות המל"ג. אני כן מציע להרחיב טיפה את הפרספקטיבה של הדיון ולהיפרד קצת מה-Silos של למידה ביסודי, בתיכון, באקדמיה, בשוק התעסוקה, כי כשאנחנו יושבים על דאטה של למעלה מ-950,000 לומדים רשומים, אנחנו רואים שהלומד בעידן הדיגיטלי הוא אגנוסטי לפלטפורמה, יש לנו המוני תיכוניסטים שלומדים קורסים של אוניברסיטת תל אביב והטכניון ו-8200 ומשרד החינוך.

מעניין. אתה בעצם אומר: למה בכלל בית ספר? שיתחילו בבוקר וילמדו ישר תואר.

לכל הפחות למידה לאורך החיים, זו לא רק סיסמה, זו באמת מציאות חיינו וכדאי קצת לערער את ה-Silos שמאוד התרגלנו לעבוד באמצעותם ולכן לא נכון בעיניי לצמצם את הדיון ל-12-K, לתלמידי מערכת החינוך ואני אתן באמת ברשותך דוגמה.

תראי, המשימה שלנו היא הנגשת השכלה וחינוך איכותיים בחינם לכולם ולתפיסתנו, הנגשת התחום של Gen AI זה לא איזה משהו מתקדם למתי מעט, זו באמת אוריניות בסיסית שקריטי להנגיש לכל אחד ואחת, זו ממש ידיעת הקרוא וכתוב של העידן הנוכחי. תלמידים ועובדים שלא יודעים להשתמש בכלים האלה, זו ממש כמעט האנאלפביתיות של העידן הנוכחי ולכן אנחנו מפתחים קורסים ותוכניות לימוד בתחום הזה שבסופו של דבר מונגשות גם לתלמידי מערכת החינוך, אבל גם לעובדים. אנחנו עושים את זה יחד עם משרד המדע והטכנולוגיה ושותפים נוספים גם בממשלה וגם בתעשייה.

יש לנו לצורך העניין קורס כבר קיים בבינה מלאכותית של אוניברסיטת בן גוריון שלומדים אותו מעל 10,000 לומדים. אגב, הרוב נשים, אגב, 20% מעל גיל 65, אפרופו ניפוץ ה-Silos. אבל אנחנו רואים זינוק אדיר מבחינת ההתעניינות של לומדים ולומדות בתחום הזה ואנחנו גם רואים שהקורס הזה, למרות שהוא כולל ידע מעמיק ועשיר, לא מספיק מותאם לעידן ה-Gen AI ולכן אנחנו מפתחים ממש בימים אלה קורס חדשני שמפותח באמצעות AI שהפרזנטור שלו - - -

בעצם קורסים חופשיים, פתוחים למשתמשים, לכל אדם שמעוניין בכך.

נכון, זה הולך להיות הקורס הראשון המקיף בעברית, אחר כך גם בערבית, שמונגש לכולם בחינם. ללומדים חסרי רקע הוא נותן רקע, שימושים, כתיבת פרומפט נכון, הרבה מאוד תרגולים. זו באמת בשורה לאומית מבחינתנו. אגב, חלקים ממנו מפותחים באמצעות AI ובמקביל אנחנו מפתחים קורס AI למתקדמים.

זו בשורה אדירה ואנחנו לא משלים את עצמנו שהמוני הלומדים ילמדו את זה בלמידה עצמית, אפרופו מה שבאמת התלמידים הזכירו פה, אנחנו מחברים את זה למנגנוני למידה היברידית עם רשויות מקומיות, עם פרויקט אוריינות דיגיטלית של מערך הדיגיטל הלאומי, שבסופו של דבר, ברשויות ובעיקר ברשויות בסוציואקונומי נמוך ילמדו את הקורסים האלה במרכזי תעסוקה ובמרכזי למידה.

ובאמת דקה ברשותך לסיום, לצד יעד אחד של הנגשת התחום הזה לקהל רחב ככל הניתן, יעד אחר לגמרי הוא שיפור הוראה ולמידה באמצעות בינה מלאכותית. בהמשך למה שאמר מקודם חבר הכנסת טור פז, המערכות הקלאסיות עדיין מלמדות בתפיסה של One size fits all, אנחנו ב-Campus IL פיתחנו רק החודש יחד עם AWS כלי שמייצר תרגילים מותאמים אישית ללומד על בסיס הסרטונים בפלטפורמה. ככה שאם יש 500 קורסים בפלטפורמה, עבור כל תלמיד הסרטונים מג'ונרטים בצורה אישית על בסיס היסטוריית הלמידה שלו, על בסיס הקשיים שלו, כך שכל תלמיד ותלמידה שנכנסים לקורס כזה או לקורס אחר, הם מקבלים.

זו באמת הלמידה המותאמת אישית, אני מניחה שמירב פה, הם גם מתעסקים בנושא הזה.

בוודאי.

ובאמת תודה. שוב, רק אני עוד לא פיצחתי איך מחברים את כל הכוחות האלה.

אנחנו כבר מחוברים.

אבל אם כולכם מחוברים אבל כל אחד מביא את היוזמות שלו, לזה אני מתכוונת, ואתם כאן עם איזו תוכנית עם לוחות זמנים כשבעצם במקביל, צריך לעשות כאן איזה שהוא מכפיל כוח כמו שעשינו בדוח של דדי. צריך לייצר כאן איזה מבנה שיש לך יותר מרות או משהו כזה על המערכת.

צריך תוכנית לאומית.

ברור.

צריך אקט, כמו האמריקאים, כשרוצים לעשות משהו זה לא יכול להיות. צריך את השלטון המקומי פה, צריך עוד רשתות, אורט היא הרשת הגדולה ביותר, אבל יש עוד רשתות, יש את משרד החינוך.

כן, אבל מה שתשיקו מחר זה סוג של תוכנית לאומית, לא?

צריך לקחת את כל הדברים האלה, וממשלה שעסוקה בזה, כמו שאמרת, עם קבינט בינה מלאכותית. זה דיון שהיה צריך גם להיות בוועדת חוץ וביטחון. זה אירוע, אירוע מדאיג והוא הזדמנות גם. אז ממש ברמה לאומית לקחת את כל מה שעושים פה ולחבר אותו כדי שכל אחד מהם יכפיל את עצמו ויכפילו אחד את השני.

נכון. אז דוברים אחרונים, דניאל ליאון, מנכ"ל ומייסד Blue Sky Technologies. יש לך ממש דקות ספורות ופשוט חשבתי שלא שמענו מספיק את התעשייה, אז קצת כמה מילים על החברה שלך.

אז אנחנו חברה שמטמיעה ועושה טרנספורמציה של Gen AI.

למה אתה צרוד?

קורה. חשבתי לבטל, אבל החלטתי, בגלל שאנחנו עובדים על תוכנית לילדי מפונים שלהם אין קול, אז גם אולי לי אין קול, אני כן עדיין אוכל לדבר בשמם.

מדהים. אז תספר לנו על התוכנית לילדים מפונים.

קודם כול, התחלנו בשנה וחצי האחרונות להוביל את שילוב כלי ה-AI בבתי ספר יסודיים, בעיקר בכפר סבא, לילדים עם קשיי למידה וראינו תוצאות מדהימות. ולאחרונה התחלנו לעבוד על תוכנית שתוכל לעזור לתלמידי מפונים To catch up על השנה השלמה שהם הפסידו.

יש שם גם בעיות ריכוז קשות. ממה שאנחנו שומעים, יש שם בעיות מאוד קשות בתחום החינוך.

נכון, נכון, ואני אשמח לדבר איתך, מירב, כבר על דברים שאנחנו עושים, על תוכנית שאנחנו מתחילים לבנות ולראות איך אפשר לשתף פעולה. תודה.

תודה, תודה רבה. יש כאן נציג של רשות החדשנות?

כן, אני, צביקה.

טוב, רק נעלה את הבחור ממט"ח, ואחריו נסיים איתך. אני יודעת שגוגל רוצים לדבר, אבל נתנו לכם לדבר כמעט בכל הדיונים, אני כל כך מעריכה את מה שאתם עושים. אז אלא אם כן זה ממש חשוב, אנחנו נשמור אתכם לדיון הבא שגם אליו אתם תהיו רלוונטיים, כי גוגל תמיד רלוונטית.

בבקשה, ניב גרוס ממט"ח, אותו גוף שכותב הרבה מאוד מתוכניות הלימוד בישראל.

שלום, תודה על ההזדמנות. אני אגיד קודם כול משפט לגבי התזמון. יש חוקר חינוך בשם מייקל פולן שב-1996 כתב ספר שמדבר על מתי קורות מהפכות בחינוך, הוא מדבר על שלושה תנאים מרכזיים. אחד זה אסון לאומי, שתיים זה כניסה של טכנולוגיה חדשה ושלוש זה שינויים פנימיים חברתיים עמוקים בחברה. אנחנו כרגע באירוע של שלושתם. אז אני מתחבר מאוד לסיפור של התזמון ולמה זה חשוב לעסוק בזה כרגע.

אנחנו במט"ח, אנחנו קודם כול חברה למען הציבור שמפתחת גם תכנים ותוכניות לימוד, אבל גם אפליקציות ומערכות לעולם החינוך. ומה שהבנו זה למעשה שאנחנו לא כל כך מבינים, והסיפור הזה של הטכנולוגיה של AI משתנה בקצבים מטורפים ולכן הקמנו צוות שעוסק שיטתית בלימוד של הנושא עם מומחי פדגוגיה, מומחי טכנולוגיה, מומחי חוויית משתמש, והצוות הזה גם עוסק בלימוד וגם עושה למעשה בלייצר אפליקציות חדשות שאנחנו מנגישים אותן מהר מאוד לשטח ורואים את השפעתן שבאות לקדם את כל הדברים שכבר עלו, אז אני לא אגע בהן שוב, אבל כמה דוגמאות.

איזה שהוא מורה מלווה ללימוד לשון, ואחד האתגרים של ילדים זה לכתוב מאמרים, לכתוב חיבורים, זה 30% מציון בגרות וזו משימה מאוד מאוד קשה ורבים נכשלים ולא מקבלים בגרות, והבוט הזה מאוד מסייע לילדים, במיוחד לביישנים מה שנקרא, שמתביישים לשאול - - -

ניב, אתם עובדים בתיאום עם התוכנית הכוללת של משרד החינוך, מט"ח?

כן, אנחנו עובדים כמובן עם מירב זרביב, היא מכירה את - - -

המסר שלך אלינו ממש בכמה שניות, כי לצערי, יש לנו רק עוד שלוש דקות לוועדה הזו.

אין בעיה, בכמה שניות אני אגיד את המסר. אחת, צריך ליצור תנאים יותר טובים ללימוד בדיגיטל, זה הבסיס. הוראות בתי הספר עדיין מלמדות בעזרת הלוח והמקרן בכיתה. אז רוצים להשתמש ב-AI? קודם כול צריך שיהיו אמצעים ללימוד בדיגיטל, זה אחת. שתיים, רגולציה מאפשרת. בעינינו, הסיכוי גובר על הסיכון. אז צריך לראות איך מאשרים תכנים עכשיו בעולמות ה-AI כאשר אני לא בדיוק שולט בתוכן, איך אני עושה מכרזים - - -

תראה, מה צריך, אני חושבת שכולנו מבינים, סליחה שאני קצרה, כי אנחנו עשינו על זה דיון של שעה ויותר. מה החסם העיקר בעיניך?

אז אמרתי, בעיניי החסם המרכזי כרגע זה סיפור התאמת הרגולציה וגם - - -

תשתיות.

נקרא לזה לייצר מכרזים שהם יותר גמישים, אג'יליים, שמאפשרים לייצר דברים תוך כדי התפתחות הטכנולוגיה, בקצבים מהירים יותר.

כן, תודה, תודה רבה באמת. רשות החדשנות, לרשותכם ממש דקה, סליחה, אתם בדרך כלל מככבים בנושאים אחרים, אבל דקה. בבקשה, כמובן נעים מאוד.

כן, אני אצמצם לדקה. שמי צבי גולצמן, אני סגן ראש התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית, עובד עם זיו קציר. לא ארחיב על מה שנאמר פה, אני רק אגיד שאנחנו כבר הרבה שנים מנסים לשתף פעולה בהטמעת טכנולוגיות חדשניות במשרד החינוך במסגרת תוכניות הפיילוטים שלנו. השנה, אני חייב להגיד, כבר אמרו את זה לפניי, אבל מירב באמת בולדוזר חדש, אנחנו מרגישים שיש מטאטא חדש וטוב.

אנחנו נמצאים בתהליך של הרחבת התוכנית הלאומית ואנחנו מנהלים איתם דו שיח לראות איך אנחנו מעודדים את הנסיינות הטכנולוגית והרגולטורית במסגרת מערכת החינוך באמצעות פיילוטים ומיזמים משני מציאות שאת מכירה אותם היטב וגם בשותפות בהובלת ועדת המקצוע שזה נע"ת מה שנקרא. ואני חייב להגיד שאנחנו מרגישים רוחות חדשות ואני חושב שתוך כמה חודשים אנחנו נראה פה פיילוטים ואולי גם מיזם משנה מציאות בעולם הזה.

תודה, תודה רבה. נסיים עם ד"ר ערן גל, ראש החוג ללימודי תואר שני מהמכון הטכנולוגי חולון. ישבת בסבלנות.

כן, אני כאן. דיון מרתק ותודה רבה על ההזדמנות.

תפתיע אותנו.

אני אגיד מספר מילים מאוד קצר מתוך דברים שרשמתי. א', אני ראש החוג ללימודי תואר שני, טכנולוגיות למידה. בשנה הבאה אנחנו יוצאים בתוכנית חדשה, התמחות בינה מלאכותית בלמידה. וכמו שאמרת ואחרים אמרו פה, פירקנו והרכבנו מחדש את דמות הבוגר, הבוגרת, אנשי הפדגוגיה שמשלבים טכנולוגיה, את הבינה המלאכותית כדי להפוך לאנשי למידה רלוונטיים יותר. ואני אשמח לשתף עם כל מי שנמצא כאן, אנחנו עושים כנסים, אבל גם ברמה האישית, איך בנינו את התוכנית ועל מה היא מדברת.

אני אגיד רק עוד שני דברים לנסות להוסיף כאן מתוך כל מה שנאמר. הפורום הכלכלי העולמי מוציא תוכניות שבהן הוא מציין מהן מיומנויות הליבה וכל שנה מעדכן את רשימת המיומנויות. המיומנות שנקראת חשיבה ביקורתית, וגם שרון דיבר על זה, כל הזמן מטפסת וכרגע היא נמצאת במקום דרמטי שצריך לשים אליה לב. מה שנכתב, מה שמג'ונרט, ואנחנו נמצאים בעידן שלאט לאט הרבה מהתוכן שניתקל בו בכל מקום, לא רק בתחום הלימודי, בכל מקום, הוא יהיה תוכן מג'ונרט, הוא תוכן שאנחנו צריכים להסתכל עליו בעיניים ביקורתיות ולשאול איך הוא נכתב, מה הוא המודל, מה הוא האלגוריתם והאם מדובר פה בתוכן מדויק או לא מדויק. זו נקודה שחשוב לשים אליה לב.

ועוד נקודה אחת לגבי הפערים, דיברנו פה הרבה מאוד על פערים. יש פער אדיר בין מי שמשתמש במודל חינמי למי שמשתמש במודל בתשלום. אני חושב שכמעט כולנו דיברנו פה על מודלים חינמיים. אני תמיד אומר שאם סטודנטים היו יודעים מה הם מקבלים תמורת 70 שקלים בחודש אם הם היו קונים Chat GPT 4, זו מהפכה אדירה, אותו דבר לגבי מורים. ואם יש מקום שהייתי מנסה לדחוף, זה רכש רב מאוד, עם איזה שהוא פרטנר, אני מניח שזה יהיה מייקרוסופט כי אנחנו כבר יושבים על תשתיות מייקרוסופט, לאו דווקא Open AI, אבל רכש משמעותי של רישיונות כדי לתת לאוכלוסייה - - -

של רישיונות שימוש למערכת החינוך, למורים.

בדיוק, לתת למורים. אם לכולם היה היום Chat GPT 4o היינו במקום אחר לגמרי והיינו רואים ניצנים ושדרה שלמה של התפתחות וזה משהו מאוד מהותי. תודה רבה.

תודה, תודה רבה, תודה רבה לכולם. אנחנו נסכם את הדיון בדברים שאמר נלסון מנדלה, "החינוך הוא הנשק החזק ביותר שניתן להשתמש בו כדי לשנות את העולם". נדמה לי שהדיון הזה ממשיך לנו יותר מהכול את האמירה הזאת.

אנחנו נמצאים בדור מאוד טכנולוגי, הילדים שלנו מאוד טכנולוגיים, אבל לצערנו, כשהם נכנסים לכותלי בית הספר הם חוזרים המון שנים אחורה וזו המציאות. למרות כל ההתנעות והעבודות החשובות שיש, ישראל מידרדרת מבחינת ההישגים של מערכת החינוך והמערכת לא מכינה את ילדי ישראל לקצב השינוי, לעולם התעסוקה העתידי, ליכולת שלהם להיות אזרחים תורמים ומובילים ומנהיגים בעולם החדש הזה.

זה לא עוד דיון, כמו שאני אמרתי, זה דיון שחייב לקרות עכשיו. גם אמרתי את זה לשר. אני כן מברכת על התוכנית הלאומית או האסטרטגית שיוציא וישיק משרד החינוך, אני מקווה באמת מחר. ואני קוראת מכאן לתת את הדגש בתוכנית הטכנולוגית או בהכנת מערכת החינוך לשינויי הבינה המלאכותית קודם כול על המורים, על מערכת ההכשרה ופחות לדרוש מהתלמידים יותר מאותו דבר. מבחינתי, הדגש המצופה מהממשלה הוא ביצוע והתחלת יישום. לייצר תוכנית שרק בעוד חמש שנים אנחנו נראה את השינוי זה לא טוב מספיק.

אני קוראת מכאן לממשלה שכל תוכנית תכלול תקציב רב שנתי שתאפשר לכם לעבוד כמו טייס אוטומטי ביישום הרב שנתי הזה עם התהליכים הללו. אני חושבת שצריך לייצר מבנה חדש ואחר שבו התוכנית שלכם תוכל להיות עם אימפקט ולהיות מיושמת באופן אמיתי. לאור כל כך הרבה שחקני וטו וכל כך הרבה שחקנים ושותפים צריך לקבוע כאן לוחות זמנים דחופים מאוד ליישום, שיתוף פעולה בין כלל הגורמים, כולל רשויות מקומיות.

אמרתי כבר לפעול בלוח זמנים צפוף, לוודא את הקידום הזה של החלטה 1852 שאני רואה שלא הוטמעה עד הסוף. לתת דגש דחוף ובהול על הכשרת המורים במערכת החינוך והגדלת המאגר הטכנולוגי שלהם גם בהיבט החינוכי, גם לעולם שהשפה בו היא טכנולוגיה, גם כמו שנאמר כאן, להפחית את הבירוקרטיה שאיתה הם מתמודדים בצורה אקוטית, להתחיל בצורה מיידית מגמות חדשות, אני חושבת שהתלמידים אפילו ישיגו את המורים. פשוט לפתוח את מגמת הבינה המלאכותית, מגמת ניתוח נתונים, למידה מותאמת ולא רק בכותלי בית הספר.

באמת לתת דגש על רווחת התלמידים ועל לימוד האתיקה והסכנה מהטכנולוגיה הזאת והבטיחות של הטכנולוגיה. להתחיל את כל הדברים האלה לא רק בבתי הספר, אלא קודם, העולם לא מחכה לנו. תשתיות טכנולוגיות לבתי הספר – לעשות את זה בצורה בהולה. ואני חושבת שצריך לעשות חוק חינוך של ביטחון לאומי, אנחנו ברגע ספוטניק, איך אמרו את זה כאן? אז באמת כמו שעשו בארצות הברית ב-National Defense Education Act.

National Security Education Act.

בדיוק. וזהו, אני באמת מודה לכל המשתתפים, מחזקת אתכם בעשייה באמת בימים שהקשב מתפזר, אבל זה בעיניי יותר חשוב מהכול, ותודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:05.