פרוטוקול של ישיבת ועדה

הכנסת העשרים-וחמש

הכנסת



43
ועדת המשנה לענייני איו"ש
11/07/2024


מושב שני



פרוטוקול מס' 33
מישיבת ועדת המשנה לענייני איו"ש
יום חמישי, ה' בתמוז התשפ"ד (11 ביולי 2024), שעה 10:00

מפגעים ואכיפה בהקשרי איכות הסביבה ביו"ש - מחצבות ומשרפות

חברי הוועדה: צבי ידידיה סוכות – היו"ר
עמית הלוי
אוהד טל
לימור סון הר מלך

עינב קוך - ס' יועמ"ש מחוז ש"י, המשרד לביטחון לאומי

שי נחמן - רעש"ק מחו ש"י מ"י, המשרד לביטחון לאומי

יגאל זוהר - סממ"ז יו"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

עודד ברוק - יועמ"ש כב"ה, המשרד לביטחון לאומי

דורין אלישע - עו''ד במחלקת איו''ש, משרד הביטחון

שמוליק כהן - סגן קמב''צ, משרד הביטחון

מורן חדד - רע''ן אזרחי, משרד הביטחון

גדי אבידור - קמ''ט מסו''ת, משרד הביטחון

רפאל כהן - יועץ ליו"ר הוועדה

אברהם בנימין - מנהל אגף מדיניות, רגבים

יהודה בן עזרא - מנהל מינהל שפע, עיריית ראש העין

זוהר ראובני - חבר מועצה יור ועדת איכות הסביבה, עיריית ראש העין

יפעת ליפץ - סגנית יועמ"ש עיריית מודיעין מכבים רעות, מרכז השלטון המקומי

זאב גבאי - יועמ"ש עיריית מודיעין מכבים רעות, מרכז השלטון המקומי

כפיר מצוינים - סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל, מרכז השלטון המקומי

עמיחי אליהו רחמים - סגן ראש מועצת בנימין, מועצה איזורית מטה בנימין

קובי אייל - מנכ''ל היישוב שילה- בנימין

אסף בן לוי - יועץ משפטי, החברה להגנת הטבע

ענת אביטל - פעילת סביבה, שונות

יוסי לב - מנהל מחלקת תברואה ואיכות הסביבה

ירון רוזנטל - ראש מועצת גוש עציון

יורם כרמון - מנכ"ל, עיריית מודיעין

בשמת דוד - הגברת

פנחס יעקב מיוחס - מנהל

עידן זינאל - מנהל חטיבת הבנייה והמחצבות, התאחדות התעשיינים

שי דובני - יו"ר מושב תלמים, תנועת המושבים

יפתח שטיין - אחראי תחום איכות הסביבה והקיימות בחריש, עיריות

ענבל דה פז - רת''ח התקשרויות וסביבה, משרד הביטחון

אביתר כהן - ממונה ארכיאולוגיה, רשות הגנים הלאומיים

יוסף אקרמן - הפורום לישראל ירוקה

ידידיה פרייכלר - הפורום לישראל ירוקה

עוזיאל בכר - מנהל אגף תשתיות ואיכות הסביבה, הר חברון

חנה ריכטמן - אגרונומית, מודיעין מכבים רעות

דוד סעייד - מטה ראש מועצת הר חברון

אסף דורון

שלומית יוסף


רשימת הנוכחים על תואריהם מבוססת על המידע שהוזן במערכת המוזמנים הממוחשבת. ייתכנו אי-דיוקים והשמטות.



מפגעים ואכיפה בהקשרי איכות הסביבה ביו"ש - מחצבות ומשרפות

בוקר טוב לכולם. תודה רבה לכל מי שהגיע. אנחנו פותחים עכשיו דיון. יש לנו ממש מעט זמן, אז אני אקצר ואני מבקש מהבאים אחריי לנסות לקצר ככל האפשר. אנחנו בשבועות האחרונים של המושב והכול בלחץ.

אנחנו מתחילים דיון בנושא המשרפות ופגיעה באיכות החיים ואיכות הסביבה שנגרמת מהמשרפות הלא חוקיות האלה שפועלות ביהודה ושומרון בהמוניהן. היה על זה דוח מבקר, היו דיונים כאן בכנסת, בין היתר גם בוועדה הזאת, גם בוועדה לביקורת המדינה. הייתה החלטת ממשלה, ואנחנו כאן קודם כל כדי לשמוע גם מרשויות ביהודה ושומרון, מגורמים אזרחיים, גם ביהודה ושומרון וגם בקו התפר שסובלים מאוד מהתופעה הזאת. בסוף זו תופעה שהממדים שלה הם מטורפים. אפשר לראות את זה בדוח המבקר. אני חושב שדוח המבקר לא באמת מציג את כל התופעה, כי רוב האנשים לא מתלוננים, ואנחנו לא יודעים באמת לאמוד את הקשר בין המחלות לבין הדבר הזה. זו תופעה מטורפת, תופעה שבעיניי היא לא פחות מסרטן בלב האומה, ואנחנו כאן כדי לראות מה אפשר לעשות וכמובן לשמוע את הרשויות. נתחיל מירון רוזנטל, ראש מועצת גוש עציון, בבקשה.

בוקר טוב. יש לנו שלושה נושאים שהם רלוונטיים מאוד לדיון פה, כל אחד מתחום קצת שונה, אבל בסופו של דבר כולם יוצרים תמונה אחת. דבר ראשון, יש מציאות שאני חושב שיכולה לקרות רק במדינת ישראל. יש מחצבות לא חוקיות שפועלות בשטחי C בקרבת יישובים ישראלים. המינהל האזרחי שאחראי על האכיפה של המחצבות האלה דורש תסקירים סביבתיים ובעצם לא יאפשר לנו לבנות שכונות בתוך תב"עות קיימות כי הוא לא אוכף בנייה לא חוקית של מחצבות. ובדבר הזה צריך לטפל. זאת אומרת, מבחינת סדרי עדיפויות באכיפה לא יכול להיות שימנעו בניית שכונות חדשות בגלל שיש מחצבות לא חוקיות שפועלות בשטחי C.

גם משרפות?

בינתיים אנחנו נתקלנו במחצבות. יכול להיות שבמקומות אחרים זה גם יהיה במשרפות.

אני רוצה לוודא שהבנתי נכון. אתה אומר שאצלכם במועצה היו בקשות לתב"ע שלא אושרו בגלל שאמרו לכם: אי אפשר לבנות כאן, כי יש ליד מחצבה לא חוקית?

כן.

לא יאומן.

זה באמת לא יאומן, וזה פתיר. אני מבין שאי אפשר לאכוף את כל המפגעים ביום אחד, אבל מבחינת סדרי עדיפויות הדבר הזה לא יכול להתאפשר.

דבר שני, יש לנו ליד היישוב קידר דרום, גם מעלה אדומים, משרפה שפועלת במשך שנים וממררת את החיים של האנשים שם. ממררת את החיים של האנשים זה אומר שיש שעות מסוימות ביום, לעתים קרובות, שההוראה היא לא לצאת מהבית כי יש זיהום אוויר שנגרם ממשרפה לא חוקית שיחסית קל מאוד לטפל בה. היא קרובה מאוד לשטחים שאנחנו אוחזים בהם היטב. אם זה היה קורה בתל אביב המדינה הייתה רועדת. אז גם כשזה קורה בקידר ובמעלה אדומים המדינה צריכה לרעוד.

הדבר השלישי זה המשרפה שהמינהל האזרחי מקדם ברכס נווה דניאל. לסבר את האוזן, במקום הכי יפה שיש לנו בגוש עציון. הכול יפה בגוש עציון, אבל המקום שרואים אותו מכל מקום אחר בהרי ירושלים, רכס נביא-דניאל, גובה 997 מטר מעל פני הים. קצת מתחת לשיא הגובה המינהל האזרחי מקדם בנייה של משרפה שהארובות שלה יפגעו בכל הנוף של הרי ירושלים.

מה זאת אומרת מקדמת בנייה של משרפה? יש דבר כזה שהמינהל מקדם משרפות?

כן. לא משרפה ששורפים פסולת בחוץ, אלא מתקן להשבת פסולת, כך זה נקרא. לוקחים את הזבל, מפרידים אותו, מה שאפשר שורפים וכך יוצרים אנרגיה. זה גם באירופה. זה חוסך הטמנה וזה עומד בתקנים הבין-לאומיים. יש רק דבר אחד שלא קורה ביהודה ושומרון, וזה שאין אכיפה סביבתית. אז אתם טוענים שזה עומד בתקנים בין-לאומיים, אבל אין לכם שיניים. כי שבעה חוקים סביבתיים, ביניהם חוק אוויר נקי, חוק קרינה מייננת, לא חלים ביהודה ושומרון. איך אפשר לקחת את המתקן, שהוא לכל הפחות מאוד מאוד מסוכן אם הוא לא מתנהל כמו שצריך, והמקום הראשון בארץ שהוא ייבנה זה במקום שאין יכולת אכיפה? אז אם רוצים להביא לארץ את המתקנים הטרמיים האלה, יש דעות בעד, יש דעות נגד. אני לא נכנס לזה. אני לא מכיר את זה מספיק טוב. תעשו את זה בתל אביב. בתל אביב אתם חזקים באכיפה. אצלנו אתם חלשים באכיפה. אז מצד אחד אתם חלשים באכיפה, ומצד שני אתם אומרים: אנחנו נביא לארץ מתקן חדשני, ואין לכם אפילו כלים לאכוף, כי שבעה חוקים לא חלים פה.

אלה שלוש דוגמאות קטנות שמספרות סיפור מאוד מאוד גדול על הפקרות סביבתית מוחלטת. ויש עוד הרבה מאוד דברים שאפשר להגיד, אני פשוט לא רוצה לקחת את הזמן של הוועדה.

יש הרבה משרפות בגוש עציון.

אז דיברנו, ליד קידר יש משרפה. יש לנו ליד כרמי צור, במרחק טיפה יותר גדול מהיישוב, וגם משרפה שהיא קצת פחות פעילה. בשמורה ההסכמית יש עוד משרפה, היא קצת פחות משפיעה על החיים של התושבים כי היא רחוקה, אבל אנחנו יודעים שהדברים האלה נוטים לגדול. ואם צריך לקחת את הכול ולדבר על עיקרון, שהוא קשור ולא קשור, אנחנו צריכים לדאוג שמי שיהיה אחראי על האכיפה הסביבתית ביהודה ושומרון זה המשרד להגנת הסביבה. המינהל האזרחי לא מצליח לטפל בזה. הוא גם לא בודק תוכניות סביבתיות, כי אין לו כוח אדם.

זו החלטת הממשלה.

נכון. בסוף זיהום אוויר לא יודע גבולות. מי שנושם את עשן המשרפות שיש באזור דרום מערב הר חברון הם תושבי לכיש, וכך אנחנו צריכים להתייחס לדבר הזה. אני מברך את יושב-ראש הוועדה על הדיון, וצריך לחזור ולקיים דיונים עד שיהיה שיפור משמעותי בנושא הזה.

תודה רבה, ירון. הדברים חשובים. הסיפור הזה של התב"עות זה משהו שאשמח להתייחסות שלכם, אם יש לכם בינתיים דרך לברר את הדבר הזה, או שאתם כבר יודעים לתת תשובה?

על חלק מהדברים אני יכולה לתת תשובה. תב"עות אני לא מכירה.

אני מדבר רק על הסיפור של המחצבות, כי אני יודע שאתם לא מתעסקים בתב"עות. נשמח לברר את הסיפור הזה כדי להבין איך יכול להיות שמדינת ישראל אומרת אנחנו לא נותנים אישור בנייה כי אנחנו לא אוכפים את החוק על המחצבות.

אני יכול להעביר לך בווצאפ את התסקיר שנדרשנו לבצע כדי שתוכלי להתייחס.

בגלל שאני יודע שזה לא בתפקיד שלך ביקשתי שתבררי בינתיים. תודה.

עמיחי רחמים, סגן יושב-ראש מועצת בנימין.

בוקר טוב לכולם. היום בכובעי גם כיושב-ראש איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון. יתרה מכך, כאזרח מדינת ישראל. אני מבקש להציג את המצגת ואצלול מיד לסוגיה. אני מברך על קיום הדיון ועל ההשתתפות הנאותה בדיון הזה, כי באמת מדובר פה על אירוע שהוא בנפשנו, כמו שאמרת, אדוני היושב-ראש.

אני רוצה להמשיך את דבריו של ידידי יושב-ראש מועצת גוש עציון. הכותרת שאנחנו שמנו למצגת הזאת היא "חונקים את ישראל". הכותרת היא לא "חונקים את יהודה ושומרון", ועל כך יסכימו כל תושבי הערים הסמוכות לקו התפר, לחיבור הזה שבין יהודה ושומרון לישראל הקטנה.

אנחנו מדברים פה על מפגע משרפות. אגיד במילים קצרות את הסקירה ובעיקר לאן אנחנו חושבים שצריך ללכת, גם בנושא של המשרפות וגם בנושא של המחצבות. בסוף צריך להבין שהדבר הזה שנקרא מפגע משרפות מתחיל מהסיבה הפשוטה שאין לאן לפנות את האשפה, אין מספיק אתרי הטמנה, אין מספיק אתרים מסודרים. הפלסטינים באופן כללי לא פועלים להוציא כסף על טיפול באשפה. בסוף כשמצטברת האשפה מדליקים אותה והיא נשרפת ומדליקה את כל המרחב. היא מזהמת אותו מבחינת אוויר, מבחינת זיהום ים, מבחינת זיהום מים, זיהום קרקע, ובסוף זה יוצר מפגע סביבתי. מפגעי הזיהום הללו כמובן בסוף פוגשים את כולנו גם בנשימה וגם בקרקע.

שמנו פה את מפת החום של המינהל האזרחי. תחשוב, אדוני היושב-ראש והמשתתפים כאן, שיש מפה של 56 מקומות שבהם יש פעילות עבריינית חד-משמעית שפוגעת באזרחים. זו המפה. וכאשר המינהל האזרחי מחזיק אותה, הוא מאתר אותה, מנטר אותה. 56 משרפות לא חוקיות שמייצרות זיהום אוויר. אתה מכיר 56 מקומות שבהם פועלת מאפיה ואתה לא הולך לטפל בזה, או שאתה מטפל בזה רק כשבאמת כלו כל הקצים. אירוע בלתי נתפס.

אלה דברים שאתם עוקבים אחריהם?

חיובי. וכמובן גם המינהל האזרחי. זו מפה של המינהל האזרחי. זה מיפוי שלהם.

זה מיפוי שאנחנו עשינו.

כן. תמונת האס"פים, אזורי סילוק אשפה שהם דולקים. כל המקומות האדומים שתראו פה הם דולקים באופן כמעט תדיר. באזור צפון השומרון יש לנו באזור ברטעה, פוגע כמובן בתושבי הגלבוע, עמק יזרעאל, יישובי צפון השומרון, חריש. אם אני מפספס מישהו אל תתפסו אותי במילה. כל האזור של מערב השומרון ובנימין, אזור קלקיליה, כ-17 משרפות. נפגעים עיקריים הם הוד השרון, רעננה, יישובי השומרון, מודיעין, מודיעין עילית. מאות אלפי אנשים. 17 משרפות פועלות כמעט תדיר.

צפון ירושלים, שער בנימין, באזור חיזמה, כתשע משרפות, פוגעות בעיקר ביישובי בנימין, ירושלים, פסגת זאב, מעלה אדומים. מאות אלפי אנשים שנושמים אוויר מזוהם, אם הם מסוגלים מהבית בכלל, וידברו על זה פה התושבים. אני זוכה להיות באזור שהוא פחות נפגע מזה, באזור גב ההר.

אז מה עושים עם זה הלאה? אנחנו איתרנו ארבעה מאמצים מרכזיים שצריך לפעול בהם על מנת לקדם את הטיפול, ונרוץ מיד לפתרונות. חקיקה, אכיפה, תקצוב ותשתיות. בנושא החקיקה, חייבים להשוות את החקיקה, כפי שאמר פה ידידי ירון. חשוב להדגיש שההסדרה היא חשובה אך מוגבלת. בסוף החוק יוחל אך ורק על המקומות שבתוך תחומי הקו הכחול, וכידוע תושבי עלי, עפרה ונילי לא שורפים את הזבל להנאתם בצהריים או בכל יום, אלא הבעיה היא בעיקר מחוץ לתחומי הקו הכחול, באזורים שצמודים ליישובים ולכפרים הפלסטינים. אבל חייבים להשוות את החקיקה. יש לפחות שלושה חוקים קריטיים שחייבים להשלים, אמר פה ידידי שבעה – חוק אוויר נקי, חוק אכיפה סביבתית, חוק פסולת אלקטרונית. אנחנו הפכנו להיות פח הזבל של מדינת ישראל.

אגב, במקום שיש לכם תחום שיפוט שלכם אז כן יש לכם סמכויות?

ניתן לאכוף וניתן לטפל וניתן לעשות כל מה שצריך.

אבל החוק לא חל.

השאלה אם זה תחום השיפוט.

החוק לא חל כי צו אלוף שהופך כל חוק בישראל הקטנה לחוק ביהודה ושומרון לא קיים.

השאלה אם איפה שהיום כן יש לך תחום שיפוט, שם כן יש לך סמכויות.

אין לי סמכויות.

הבנתי. תודה.

הדבר הזה הוא בעיקר קריטי לטובת הדבר הרביעי שמופיע פה למטה, והוא הדבר הקריטי ביותר שאנחנו מדברים עליו באזור גב ההר, אבל הוא יהיה נכון אחר כך גם לרנטיס. אס"פ רמון, שזה מתקן פסולת האשפה שתוכנן, סאגה בלתי הגיונית, חלם בהתגלמותו. מתקן שהיה אמור לקום גם עבור הפלסטינים, גם עבור היהודים.

משנת 2000 מדברים.

משנת 2000, בתקצוב בין-לאומי. בסוף לא קיים עדיין, ואנחנו בשנת 2024. לא מפנה את הזבל, לא ממיין אותו, לא מטמין אותו, לא מטפל בו. בסוף, ראינו את זה גם במפות החום, במקום שבו אין אזור סילוק של פסולת יהיו משרפות. זה חד-חד-ערכי. הדבר הזה חייב לקרות, אנחנו חייבים להחיל את החוק על אס"פ רמון. אתר סילוק פסולת רמון חייב להיות תחת צו אלוף או תחת החוק הישראלי.

אכיפה לפי חוק האכיפה הסביבתי, ברגע שהוא יוחל. דבר שני, מתן סמכויות פיקוח ואכיפה בשטחי C לרשויות ולאיגוד ערים. אין לנו הסמכויות האלה. אנחנו רוצים שיהיה לנו אותם, אנחנו רוצים לטפל בזיהום האוויר עבור כל תושבי יהודה ושומרון ומדינת ישראל. תנו לנו את הכלים, אנחנו נעזור פה למינהל האזרחי. הגברת ענישה כנגד חברות ועיריות מזהמות, וזה חייב להיות עם תג מחיר כבד. סוגיית התקצוב. יש פה ארבעת האלמנטים האלה. אנחנו מציבים פה גם את המקורות התקציביים שמהם אפשר להביא את הכסף לטובת תקצוב הקמת מתחם אס"פ רמון. יש לזה כסף שיושב בקולות קוראים של משרד הגנת הסביבה, ואנחנו מתבחבשים עם הסוגיות המשפטיות, בג"צ וכו'. כבר טופל, אפשר לרוץ קדימה. אנחנו בשיח מול משרד הגנת הסביבה. תנו לנו את האישור, אנחנו רצים קדימה עם הקמת המתקן הזה, ובניהול ישראלי.

אני אדייק אותך בעניין הזה לצורך העניין. חלק גדול מהכספים פה הוקצבו ובכלל לא מומשו. לדוגמה, לאירוע של שינוע הפסולת הוקצו 53 מיליון, מתוכם השתמשו בשלושה מיליון. ב-50 מיליון שקל פשוט לא נגעו.

יש כסף, הבעיה היא רק לממש ולהסדיר את הדברים.

אירוע כזה ששמו 53 מיליון שקלים, כי מישהו אמר: נשים להם כסף ונפתור את הבעיה, הם ישנעו את הפסולת. שמו 53 מיליון שקלים, מתוכם השתמשו רק בשלושה מיליון. ב-50 מיליון הם פשוט לא נגעו, אין להם שום מוטיבציה לעשות את זה.

אנחנו מדברים פה גם על הסוגיה של הקמת עוד שלוש תחנות מעבר. יש לזה מקורות, יש לזה מקומות, רק צריך לטפל בזה. והסוגיה של תקנים. הצעתנו לשים 20 תקנים גם למועצות וגם לאיגוד ערים.

בהיבט התשתיות, בסוף ברגע שנקים את המתקן הזה הוא יטפל, הוא יסדר את הדברים, יהיה ממיון ועד הטמנת שאר הפסולת, כולל הפקת חשמל ירוק והקמת שלוש תחנות. אלה דברים שחייבים לקרות.

אם אני מסכם את הסוגיה של משרפות ושל הטיפול בפסולת ביהודה ושומרון, ארבעת הדברים האופרטיביים שחייבים לרוץ כמה שיותר מהר, ואנחנו באיגוד ערים נקדם את זה כמה שניתן, זה להפקיע את השטח לטובת הקמת אס"פ רמון, שיהיה תחת החוק הישראלי בתוך קו כחול, תקצוב וטיפול בפסולת הפלסטינית, להקים את תחנות המעבר ולהסדיר את החקיקה. נעשה את ארבעת המהלכים האלה, נהיה במקום אחר לגמרי.

סוגיית המחצבות. תסתכלו על המפה הזאת ותראו את כל הסיפור. מרכז הארץ, לב האומה, סמוך לירושלים, ואנחנו בבור לבן. לא מכירים. זה בור שחור שהוא בור לבן. מדינת ישראל לא מחזיקה נתונים על מה שקורה ביהודה ושומרון. זה מתוך אגב govmap. רואים פה את כל המחצבות במדינת ישראל, מהמחצבות הפעילות ומחצבות שאינן פעילות. תסתכלו על מרכז הארץ, יהודה ושומרון, מעפולה בצפון ועד באר שבע בדרום. חור שחור, ואקום, לא יודעים מה יש שם. לא מנטרים, לא כותבים, לא מעלים למפות, לא עושים שום ניטור ולא מנהלים את זה בצורה אסטרטגית. הדבר הזה מוביל למערב פרוע, למחצבות שנחצבות בכל מקום ללא פיקוח ובקרה. מוביל למחלות, לזיהום, לפגיעה באדם, טבע ונוף.

לכם אין מפה כזאת של מחצבות, מורן?

אנחנו מכירים את המחצבות.

אבל כמו שיש לכם מפה של שריפות, אין לכם מפה כזאת של מחצבות?

יש מיפוי שלם של כלל המחצבות.

פעם אחרונה שבדקתי, יהודה ושומרון זה חלק ממדינת ישראל. למה זה לא מופיע באתר govmap?

אנחנו לא אחראים.

ברור לי שלא.

אצלנו יש. כל מי שירצה מוזמן.

זה נמצא באתר של המינהל הציבורי?

בוודאי.

אני בדקתי, הכתובת שלי היא בעלי מדינת ישראל, לא בעלי ירח. אז נראה לי שנכון שאם יודעים להגיד איפה הכתובת שלי, גם יודעים לשים את המחצבות באתר govmap. אבל זו רק דוגמה, רק בשביל להסביר.

הדבר השני שהוא משמעותי, שמסתכלים פה בקשית. מה הכוונה? המינהל האזרחי, ברצונו לקדם את המצב הכלכלי של תושבי יהודה ושומרון, רואה במחצבות מאיץ כלכלי שמאפשר פיתוח של הכלכלה הפלסטינית. אלא שבסוף מסתכלים בקשית, מסתכלים רק על המחצבות ולא על הנזק הסביבתי שלהן, וכך אנחנו מגיעים לסיטואציה שבה אתם רואים פה במפה בצד ימין, נותנים פה שטח שנמצא בתוך שטח B על מנת שיהיו מחצבות.

על בסיס מה אתה אומר שהם רואים בזה כמאיץ כלכלי? שמעת דיבורים כאלה?

זה ברור. זה מייצר מקומות עבודה, זה מייצר הכנסות. חד-משמעית.

גם אני חושב כמוך. השאלה אם יש לנו - - -

זה נאמר בבג"צ במפורש, שחור על גבי לבן ב-2015, שזה מאיץ כלכלי של הרשות ולכן לא לסגור מחצבות, גם לא חוקיות.

זו אמירה של הבג"צ?

זה נאמר גם בוועדה בראשות רם בן ברק לגבי הסיפור הזה. זה שליש מהתמ"ג הפלסטיני בסופו של דבר.

אני לא יכול להמציא את זה בשליפה. אני אמצא.

אם תוכל להמציא לנו את זה כאן, אנחנו נדפיס.

אני רק אומר בהקשר הזה, המשמעות היא שבסוף נוטים לחצוב בשטח B, כמו שאתם רואים בצד ימין. מחצבת טריפי המוכרת, נותנים לה לחצוב בצד ימין בשטח B. היא מוצאת את עצמה חוצבת בכל שטח C. את הזיהום ואת התקלות הם עושים בשטח C. אחרי זה כשבאים לאכוף אומרים: אנחנו בכלל יושבים בשטח B, אין לכם סמכות אכיפה.

הקו האדום זה B ו-C?

נכון. מימין B, משמאל C.

רק לדייק בבקשה. אנחנו לא נותנים את הרישוי בשטח B.

אל דאגה, נגיע לסוגיה הזאת.

לטריפי יש אישור בשטח C?

בשטח C יש 113 דונם אל מול 800 דונם בשטח B. 113 הדונם הם לטובת הקמת מפעלים ומתקנים.

ואין להם אישור לחצוב?

יש שם חציבה לטובת הכשרת השטח. אלה שני דברים שונים. ודווקא תא השטח הזה הוא מאוד הוא מאוד מפוקח, מאוד מבוקר, בצורה הדוקה מאוד.

חד-משמעית. עד כדי כך מפוקח, שהיה פיקוח בדיר דבואן במחצבה של טריפי במאי 2023, רק לפני שנה, פיקוח של המינהל האזרחי. זיהום מטורף של נחל מכוך, שמורת טבע, שאתם יכולים לראות פה במצגת בצד ימין. כל הנחל מזוהם.

במסמך שאתה מחזיק מן הסתם אתה רואה כאן פעילות גם של יחידת שמורות הטבע.

מעולה. רק שבסוף התוצאה היא שהנחל מזוהם, לא טופל, לא תוקצב. הוא היה אמור לטפל בזה. אם אתם זוכרים את הזיהום המטורף שהיה בנחל אשלים, קצ"א שילמו עשרות מיליונים ואולי מאות מיליונים לטפל בנחל. פה נחל מזוהם בלב מדינת ישראל, שמורת טבע, מזוהם בתשטיפים של בטון, לא ניתן להיכנס למים. המקום מזוהם ברמה בלתי רגילה. זה דוח של המינהל ולא טופל.

אני אבדוק את מה שאמרת, כי בזמנו קיבלנו אינדיקציות שזה טופל.

לא טופל שום דבר. אני אומר לך כנציג קמ"ט שמורות טבע, שום דבר לא טופל.

ומפה לסוגיה שהעלית, ידידי. רישיון העסק ותנאים להפעלה בשטחי C למחצבות ניתנים על ידי הרשות הפלסטינית.

אנחנו מכבדים את הדבר הזה?

נכון. יש היום מחצבה פלסטינית אחת ברישוי. יש עוד תשע שנסגרו.

לא הבנתי. הם מקבלים רישיון מהרשות הפלסטינית בשטח C?

לא. ממש לא.

זה מה שנאמר פה.

זה מה שמופיע.

אני לא יודע מה מופיע ואני לא יודע על איזה תא שטח מדובר. המינהל האזרחי מעניק רישוי מלא ומקיף בשטחי C.

יש לך פה סגן ראש מועצה שקשור לאיכות סביבה.

זה שאם מישהו מקבל היתר או רישוי ממישהו אחר זה לא נותן לו גושפנקה לעבוד.

השאלה היא על בסיס מה אתה אחרי זה עושה פיקוח.

הוא לא חוקי.

זה גם הפרה של הסכמי אוסלו.

אבל רישיון עסק של פלסטינים גם בשטחי C הוא על ידי הרשות הפלסטינית.

חברים, תעשו הבחנה בין רישיון עסק לבין רישיון מחצבה. אלו שני נושאים שונים.

השאלה על בסיס מה אתה אחרי זה עושה את האכיפה. אם אתה עושה את האכיפה על בסיס הרישיון שהוא קיבל מהרשות הפלסטינית אז אין אכיפה, אז אף אחד לא יעשה את האכיפה.

אני חוזר ואומר, אני מדייק. אין רישיונות חציבה פלסטיניים בשטחי C. אין דבר כזה. לכן האכיפה כולה וכל הסמכות נמצאת ומצויה בידי המינהל האזרחי בשטחי C. אם מישהו מקבל מסמך נוסף שהוא לא מהמינהל האזרחי, אז משהו לא חוקי וזה פיראטי לחלוטין.

אם זה המצב אנחנו שמחים על כך. יחד עם זאת, בוודאי שטחי B בסוף הם נותנים את הרישיונות והאכיפה היא על בסיס הרישיונות שלהם.

עולה פה משהו שנדייק אותו טיפה יותר. בסוף לכל ישראלי שיש לו עסק יש לו רישיון עסק ממדינת ישראל. מאיפה פלסטיני מקבל רישיון עסק?

פלסטיני מקבל רישיון עסק לפי העברת הסמכויות 95 מהרשות הפלסטינית.

ואז המשמעות היא שאין אכיפה.

אני מדבר על רישיון עסק בשטחי C.

כן. אבל אני מדגיש, חוזר ואומר, יש הבדל שמים וארץ בין רישיון חציבה לרישיון עסק.

לצורך העניין זה גם לצורך מיסוי.

מיסוי כן, אבל זה לא נותן לך אפשרות לחצוב.

נכון, אבל בשביל זה הוא צריך רישיון עסק. אישור שמקנה לו אור ירוק.

מה עושים הלאה? כמו בעולם המשרפות, יש לנו פה גם ההצעה האופרטיבית מה צריך לעשות הלאה. שלוש רגליים מרכזיות. האחת זה ניהול אסטרטגי.

עמיחי, כתוב שם רישיון עסק ותנאי הפעלה. מה זה אומר תנאי הפעלה?

בסוף הם מגדירים במסגרת הרישיון מה הם תנאי ההפעלה מבחינת הרשות הפלסטינית. הם נותנים לו תקנון.

אבל זה לא אישור שמקנה לו אור ירוק לחצוב.

השאלה היא בפועל על בסיס מה הוא עובד ואיך הוא מתפעל את האתר שלו. אם הוא מתפעל את האתר שלו על פי ההנחיות הפלסטיניות, אלה הנחיות שלא קיימות כמעט. הסטנדרטים בחציבה הם לפי רישיון העסק שניתן, ובסוף הוא הסטנדרט הפלסטיני הלא קיים.

לגבי שלוש הרגליים קדימה, ואני מעביר את רשות הדיבור הלאה. תכנון אסטרטגי, פיקוח ואכיפה ושיקום הנוף, אלה שלושת הדברים שחייבים לרוץ איתם קדימה בנושא הזה של הניהול האסטרטגי. צריך להבין שמדינת ישראל היום לא מפקחת בהיבט מוסדות התכנון על המינהל האזרחי בהקשר הזה של חציבה. אין הסנכרון ואין הפיקוח. כנ"ל גם לגבי כל הסוגיה של ניהול שוק המחצבים. אין הסתכלות לאומית על הניהול של השוק הזה. כל אחד בא, פותח מחצבה ומעביר אגרגט מיהודה ושומרון לתוך תחומי מדינת ישראל. אין מישהו שמסתכל רוחבית וכללית, וזה דבר שלא יעלה על הדעת. אם קודם יהודה ושומרון הייתה פח הזבל, אז עכשיו היא הופכת להיות המקום שאותו ניתן לחצוב ולהעביר בצורה גם בלתי חוקית וגם מחצבות לא חוקיות וגם ללא ניהול ופיקוח. אנחנו יוצרים נזקים דורות קדימה.

בהיבט פיקוח ואכיפה, שילוב של הרשויות באכיפה, קנסות מוגדלים מחויבי המציאות ופיקוח למניעת זליגת המחצבות בין שטחי C ל-B ולשטחים לא מורשים, כולל שמורות טבע.

דבר אחרון זה כל הסוגיה של שיקום הנזקים. יש פה שלושה אלמנטים, גם חיוב הקבלנים לשקם את הנזקים שהם גרמו, גם לשקם מחצבות נטושות, ופה יש לנו תוכניות שאנחנו נשמח מאוד שיקרו, כולל קרן מחצבות יו"ש שיש שם כסף וצריך לטפל בזה, ובסוף חיוב בהיטל חציבה עוד לפני שבכלל יוצאים לדרך עם אישור נוסף. תודה רבה על הקשב. אני מברך על הדיון הזה, והלוואי ובאמת אנחנו נצא מפה לדרך חדשה גם בעקבות הדברים שייאמרו כאן.

עמיחי, תודה רבה גם על הסקירה וגם על הכנת המצגת המקיפה הזאת. עשית פה באמת עבודה ראויה לשבח.

מנכ"ל עיריית מודיעין, מכבים, רעות, בבקשה.

שלום. נאמרו פה דברים שאין לי הרבה מה להוסיף עליהם. בסוף הפתרון הוא אכיפה, אכיפה ואכיפה. לא נעים לי להגיד בכנסת, אבל זה שוב איזה סממן של חוסר משילות של המדינה. לי אין אפילו היכולת שביהודה ושומרון יש אצלם בשטח, לנסות לטפל בזה, כי זה לא בשטחים של עיריית מודיעין. כל הדברים האלה באים גם מכיוון צפון ובעיקר ממזרח לגבי האזור של מכבים ולגבי השכונות שלנו שגובלות ב-443, זה מגיע מהאזור הצפוני לנו.

אני מקווה שבאמת פותחים דף חדש, אבל בסופו של דבר אני 20 שנה מנכ"ל העירייה, על כל דבר כזה התושבים מציפים אותנו בתלונות. הרי אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. חוץ מאשר להתלונן לא קורה שום דבר. אני מוכרח להודות שמאז דוח מבקר המדינה יש סוף-סוף ירידה מסוימת בכמות התלונות. זה לא אומר שאיכותן של התלונות לא נשארה, אבל בסוף אגיד כמי שהכי זקן פה, כולנו מגיעים לדיון, אומרים מה שאומרים, משחררים, אומרים שיהיה בסדר, אבל אין דיון נוסף ואין מעקב.

אני מבטיח לך שאנחנו נעשה פה דיוני מעקב.

בסוף אין ברירה אלא ללכת לשיטות הישנות שבעבר קראו להן תיק טף-טף, וכל שבועיים-שלושה לבדוק ולראות גם תוצאות של אכיפה. בלי זה לא יזוז שום דבר. ועם שיניים באמת לעשות ולא לשמוע: מה אתה רוצה, מנכ"ל עיריית מודיעין, שאנחנו נסכן חיי חיילים ונשלח אותם לשטח עוין בשביל לכבות את השריפה? אני לא יודע לענות על השאלות האלה. אני לאחרונה כבר לא שומע את זה, אבל אין ברירה. שוב, הנוסחה הפשוטה של אכיפה, אכיפה ואכיפה.

אלה דברים שנאמרו לך?

אני לא ארחיב.

יש לך נתונים על היקפי התלונות אצלכם?

יש לי, בהחלט. השיא היה באפריל 2024 עם 209 תלונות באותו חודש של תושבים על פגיעה, וזה שנים כבר. חלק מהתושבים גם מתייאשים בסופו של דבר.

ברור. יש לך נתונים על תחלואה אצלכם? נתונים על נזקים שנוצרו כתוצאה מהדבר הזה?

אין לנו. אני רק יכול להגיד שלפני 33 שנים עברתי למודיעין מחיפה. חשבתי שיצאתי מהזיהום, אז באמת היו שנים טובות, אבל הן נגמרו.

אולי אתה הבאת את זה.

יכול להיות. זה נודף לי מהבגדים.

תודה רבה. יוסי קרן פה? לא. מועצת הר חברון, בבקשה.

כמו שגם ירון אמר וגם חברינו בבנימין ובשומרון, אין הרבה מה להוסיף. אני רוצה רק להדגיש דבר אחד. הר חברון בגודל שלה, בשטח הפתוח שלה ובשליטה העצומה של הרשות הפלסטינית ושל הערבים מייצרים זיהומים אדירים. רק אצלנו קיימות שש משרפות קבועות שדולקות על בסיס יומי. בנוסף עוד המון משרפות פיראטיות.

שלפעמים דולקות ולפעמים לא?

נכון.

הכול פיראטי, בוא נדייק.

נכון. יש עוד סוג של משרפות, לא רק של פסולת, של הנחושת. אני לא יודע אם מכירים. פסולת אלקטרונית. שיטת ההבערה היא עם צמיגים, שעצם הבערה של הצמיגים פולטת זיהום חוצה גבולות בצורה מטורפת. אני רק מוסיף ומחזק, אנחנו גם מוחים על זה ומתלוננים.

אוסיף רק קוריוז אחד קטן, הוא לא קשור למשרפות אבל הוא מבטא את חוסר האונים באכיפה. היה לנו סיור עם השרה להגנת הסביבה, השרה סילמן, בתל דביר שקשור לנושא הבא של הוועדה. מול העיניים שלנו – אפשר להקרין את הסרטון אם רוצים – מגיעות מכליות של ביוב, שופכות את הביוב לתוך נחל חברון, שהוא אחד מהנחלים הכי מזוהמים שיש ביהודה ושומרון, והשרה אומרת: אני לא יודעת מה לעשות, לא נותנים לי לאכוף ביהודה ושומרון. זה האבסורד הכי גדול שראיתי מול העיניים שלי, שעומדת שרה במדינת ישראל ואומרת: אין לי מה לעשות. היא רואה את זה מול העיניים שלה בחוסר אונים, והיא כאילו נמצאת בשוודיה או במדינה אחרת שלא שייכת. תודה רבה.

תודה. אברהם בנימין, נציג רגבים.

כדי להדגיש את האבסורד של הסיפור של שריפות הפסולת אני רוצה להביא כדוגמה את שריפת הפסולת במחצבת טריפי בבנימין. זו מחצבה שאנחנו עוקבים אחריה הרבה זמן. הייתה שם לאחרונה פעילות אכיפה של המינהל האזרחי, אחרי המון המון שנים. אבל מה שקרה שם לאורך השנים זה שעיריית רמאללה ואל-בירה שפכו פסולת לתוך המחצבה. כאשר הבאנו תיעוד למינהל האזרחי של העבריינים, של המשאיות ששפכו שם את הפסולת וגם הבעירו אותה בהמשך, מי ששילם את עלויות כיסוי הפסולת הבוערת באותם ימים של זיהום סביבתי חסר תקדים שגרם לפינוי של תושבים מהאזור היה משלם המיסים. כלומר, אין עיקרון המזהם הוא המשלם שקיים בתוך תחומי מדינת ישראל הקטנה, בהמשך לסיפור על הלאקונות בחקיקה של חוק אוויר נקי. כלומר, גם כשכבר הממצאים נמצאים והם מוכנים ומוגשים לידי רשויות האכיפה, לא בוצעה האכיפה הרלוונטית. והדבר הזה של חוסר ההרתעה בסופו של דבר כאשר כבר הכול מוגש בכפית לרשויות האכיפה, וגם בהקשר הזה לא בוצעה אכיפה מרתיעה, הדבר הזה כמובן הוא זה שנותן את הטריגר ואת הזרז להמשך העבריינות הזאת. תודה.

דברים חשובים מאוד. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ברוכה הבאה. בבקשה.

זה לא דיון ראשון בנושא הזה של האתגרים עם הנושא הסביבתי ביהודה ושומרון. אז באמת קודם כל להגיד תודה רבה ויישר כוח על הדיונים האלה וחוסר ההתפשרות במקומות האלה. כי אני תמיד אומרת שזה גם סוג של טרור.

זה טרור. יש מצב שהם גדולים אפילו מהטרור הרגיל.

אני יודעת. בתקופה האחרונה, גם בגלל שהסתובבתי באיגוד ערים שרון כרמל, נחשפתי לאופן הפעולה שלהם. הבנתי שיכול להיות שיש משהו שעושים אותו ויכול להיות שכבר דובר בו, ואני מתנצלת מראש אם הדברים נאמרו. אבל אני חשבתי על זה שהבעייתיות היחידה שיכולה להיות מאותם מקומות שקורים דווקא בשטחי B זה שבאמת אנחנו יודעים שאומנם יש מחצבה או משרפה או מזבלה כזאת או אחרת באזורים האלה, אבל בעצם ההשלכות הסביבתיות מגיעות לאזורים של ההתיישבות, של ערי התפר. אני לא יודעת אם זה נעשה, אז אשמח לשאול. יש פה מסמך של איגוד ערים שומרון. האם שמו מוקדי ניטור בתוך היישובים?

עוד לא.

אנחנו שמנו בראש העין לפני כמה שנים.

אני שואלת על יהודה ושומרון, כי ראיתי שבאזור שרון כרמל כן שמים. אבל אני חושבת שאנחנו יכולים עוד לשבת פה הרבה מאוד שנים, אדוני היושב-ראש, ואנחנו לא רוצים.

אנחנו לא רוצים לשבת פה הרבה מאוד שנים, אני לא יודע אם אנחנו נשרוד פה הרבה מאוד שנים.

נכון. אז אני חושבת שאם יוקמו מרכזי ניטור כאלה, מוקדי ניטור כאלה, שבעצם יתחילו לחקור את הזיהום הסביבתי שמתחולל ביהודה ושומרון - -

המקומות האלה מנתחים את מה שלא צריך לנתח.

- - אז בעצם נקודות הניטור האלה ינטרו את מה שאנחנו חוששים ממנו. אנחנו נביא את המחקרים המותאמים כדי להראות איך הדבר הזה גורם גם לתמותה וגם לפגיעה ולמחלות ילדים ולמחלות נשימה. אם נדע לעבוד באופן הזה, אני חושבת שנצליח גם ביהודה ושומרון לייצר פה משהו חדש ביחס לנושא הסביבתי.

אני ממועצה אזורית מגילות. מנהל מחלקת תברואה. לפני כמה חודשים, בסיוע של המשרד להגנת הסביבה, הצבנו תחנת ניטור בבית הערבה, שזה יישוב שמאוד מאוד סובל אצלנו מנפגעי שריפות שהמקור שלהן הוא יריחו. מאוד דומה לכל מה שהחברים פה סיפרו, אז אין מה להרחיב. תחנות הניטור האלה לא עוזרות. הן לא יודעות ללמד אותנו שום דבר. בניתי על זה, זה לא עבד.

אני חושבת שאם נדע למקד לאן אנחנו רוצים ללכת, אני רואה שהדבר הזה עובד. הוא עובד במקומות אחרים. אנחנו צריכים לוודא שזה יעבוד גם אצלנו. זו הדרך שלנו. אני לא רואה אופציה אחרת.

אני מתעסק בתחום הזה של ניטור כבר כמה שנים. זה לא עובד.

איפה?

עשיתי גם בג'מעין.

לא. אני רוצה מוקדי ניטור בתוך היישובים, שנוכל לייצר הלימה בין אותן משרפות, מזבלות, מחצבות, לאתגרים שאיתם אנחנו מתמודדים בתוך ההתיישבות.

גברתי, האתגרים ידועים. יש לנו אנשים שחולים. אנחנו רק צריכים להניח. עם כל הכבוד לתחנות הניטור ועם כל הכבוד לעבודה שלכם, בואו נצא למרפסת, נפתח חלון.

אני חושבת שצריך לעבוד פה בצורה מסודרת. אותי אתה לא צריך לשכנע, אני יודעת בדיוק מה המצב.

חברת הכנסת לימור סון הר מלך, תודה רבה. מבקר המדינה ישב על המדוכה הרבה מאוד זמן, יש הרבה מאוד אנשים שכתבו רעיונות.

יש פה מישהו ממרכז השלטון המקומי?

אני סמנכ"ל רגולציה וקשרי ממשל. הנציגים של הרשות המקומית כבר דיברו ואמרו והציגו את הבעיות והנזקים בעקבות השריפות. ביניהם יורם כרמון מעיריית מודיעין. אם יש כאן עוד ראשי רשויות או מנכ"לים של עיריות שעדיין לא דיברו, אשמח לשמוע אותם.

אני כבר אתן.

אז אומר שאנחנו מצטרפים לקריאה לכל הגורמים הממשלתיים, גם למינהל האזרחי, לטפל בתופעה הזאת. זו תופעה שהיא בלתי נסבלת. ואני אומר שוב, אני אשמח שנשמע את נציגי העיריות. תודה.

תודה רבה. עיריית ראש העין.

אני חבר מועצה חדש, ארבעה חודשים. אני יושב-ראש ועדת איכות הסביבה בראש עין. כשאנשים שומעים על ראש העין, הדבר הראשון שעולה להם, וכך גם לי היה לפני 10 שנים כשהתחלתי לחשוב על לעבור לגור שם, זה הטבע, זה הירוק, זה האוויר בפסגות. לשכונה החדשה שנבנתה שם קוראים פסגות אפק. אבל בפועל כבר שנים שאנחנו נחנקים, פשוט לא נושמים. אנחנו ביום חמישי, מיום שבת בשלושה ערבים שהיו ב-23:00 בקבוצות הווצאפ של השכונות ושל ערים היו רק שתי מילים: תסגרו חלונות. לא צריך לפרט יותר. זה אפרופו למה שנאמר פה על טרור וגם מה שמנכ"ל מודיעין שאל מה עושים מבחינת הצבא.

אני אומנם חבר מועצה, אבל אני תושב. כולנו פה תושבים. ואני גם אבא לשני ילדים. הגענו לראש העין לשכונה חדשה, והגענו לעיר בעקבות הסכם גג שנחתם עם המדינה. המדינה אמרה: בואו תגורו פה, בואו נרים את העיר. הכפלנו את מספר התושבים בכמה שנים והגענו מכל הארץ כדי לגור פה. אנחנו צמוד-גדר, ואנחנו בקו התפר ואנחנו לא יכולים לנשום וצריכים לסגור חלונות.

הזעקה נשמעת, בהחלט.

אני אומר כמו שכולם אומרים, יש פתרונות, בכל ועדה, ויש דוח המבקר. רק לפני חודש, ב-29 במאי, שני חדרים מפה הוועדה לביקורת המדינה דנה בנושא הזה, ושנים שדנים בנושא הזה. ישב פה עמיחי, הציג מצגת, וגם לפני חודשיים הציגו מצגת.

אמרנו פעולות אופרטיביות שצריך לעשות.

אנחנו פה כדי לשמוע.

הפעולות זה מצוין, אבל גם גורמי הביטחון אומרים שאנחנו צודקים, השרים אומרים שאנחנו צודקים.

הסיבה שהדיון הזה מתקדם זה בדיוק בגלל שכולנו מסביב לשולחן מבינים שיש בעיה קשה ועמוקה מאוד. אז רק בגלל שעלו פה דברים שאני לא הכרתי, למרות שהתכוננתי היטב לדיון הזה, אני חושב שחלק מהדברים כאן זה להציף דברים מול הגורמים של הממשלה ומול כל מי שיושב כאן סביב השולחן, דברים שאנשים אולי לא מכירים. הזעקה ברורה.

יש לי שלוש שאלות מאוד פשוטות, ואיתן לדעתי צריך לצאת מפה ואיתן צריך לצאת מכל דיון בנושא: מי מטפל, איך מטפל ומתי מטפל. לא צריך עוד לחפור. אני לא חושב שניטור זה העניין. אנחנו יודעים מה הבעיה, בואו נתחיל לעבוד. זה מה שאני מבקש. תודה רבה.

כמו שאתה אומר, נכתבו כל כך הרבה מסמכים בנושא הזה. צריך לראות מה באמת קורה.

מי מטפל, איך מטפל ומתי מטפל. תודה רבה.

נציג לכיש, בבקשה.

אני חבר מועצה אזורית לכיש ונציגו של ראש המועצה, מר בועז שלמה. אני דווקא רוצה לחזור שנייה לדיון הקודם שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה. בסיפא של הדיון עלה עניין מהותי שהוא גם נמצא בשליטתנו. בואו שנייה נסתכל לעצמנו בעיניים ונהיה כנים: מאיפה מגיעה הפסולת האלקטרונית ליהודה ושומרון? אתם מדברים על תחנות ניטור, על מחלות שכבר קרו, על לעלות למרפסות. לא, תעצרו. אנחנו המדינה המערבית כאן, אנחנו מייצרי אותה פסולת אלקטרונית. המעברים הם בראשותנו ובפיקוחנו. תעצרו את זה שם. נכון, הם גם שורפים פסולת ביתית. נכון, הם גם מייצרים צמיגים. אבל גם הצמיגים שלנו מגיעים לשם, ואני חושב שאם יש אזור שאפשר לעצור, לפקח ולנהל את זה נכון, זה בבית שלנו. לעצור את המעברים האלה, לדרוש מאותם עושי פסולת אלקטרונית אישורים, תהליכי ביקורת, לאן מפרקים, איפה מפרקים, למה מפרקים.

נשמע עוד מעט התייחסות של המשטרה לזה.

אירופה עושה את זה מצוין. בואו נלמד מהם במעט שאפשר ללמוד מהם, כי לא הרבה אפשר ללמוד מהם. תודה.

אני חייב לומר שגם זה נאמר בוועדה ההיא ויש כמובן תקנות. אבל תמיד לכולם הרבה יותר קל, במקום לעשות את מה שהמדינה מחייבת אותך לעשות, לשים את זה על משאית ולזרוק את זה לאיזשהו מקום.

אני חייב לומר, אפילו ברמה האישית, חבר'ה אצלנו מוכרים כאלה מערכות לחבר'ה מאיו"ש. הם יוצאים עם אוטו מלא, במעבר רואים את זה.

זה ברור. הסיפור הוא אכיפה.

וגם כסף, כי אוויר נקי זה כסף.

אבל יש פה כסף שכבר הוקצה.

אז לא אוכפים את זה.

עוד מעט נשמע גם את ההתייחסות לזה.

נציג עיריית חריש, בבקשה.

שלום. אני מחזיק תיק איכות הסביבה והקיימות בעיר. אני רוצה להתייחס קודם כל לעניין הניטור. בדיון שעשיתי גם עם יניב בלייכר, שהוא יושב-ראש עמותת אזרחים למען אוויר נקי, וגם עם מנכ"ל איגוד ערים שרון-כרמל, שחברת הכנסת הזכירה אותו קודם, הדרך הכי טובה לנטר את מפגעי השריפות האלה היא באמצעות הרחה, מהסיבה הפשוטה שאנחנו מדברים על מאות ועל אלפים של רעלנים שונים, ואין אפשרות לדעת מה מנטרים. בסופו של דבר דיווחים הם האמצעי הכי טוב שיש לנו לדעת את היקף הבעיה.

אני רוצה להתייחס לדוח של העמותה למען אוויר נקי. בחודש יוני מחריש התקבלו 159 דיווחים על מפגעי ריח, ממודיעין-מכבים-רעות 106, משוהם 63, ממועצה אזורית דרום השרון 44, ואלה רק אזרחים פעילים. זה לא אלה שמקשיבים, זה אלה שטורחים להיכנס לאתר ולדווח.

אלה אנשים שעדיין לא התייאשו להתקשר.

שאלתם על תחלואה. אנחנו יכולים להגיד על סימפטומים, כי גם את זה אנחנו מודדים. 388 מהמדווחים דיווחו על קשיי נשימה, 152 דיווחו על צריבות בעיניים, 197 על כאבי ראש, 194 על בחילות. זה דבר שפוגע בבריאות התושבים בתוך מדינת ישראל, בתוך שטחי הקו הירוק, מחוצה להם. זה לא משנה. תושבים פלסטינים וישראלים כאחד.

אכיפה היא הדבר הראשון שאנחנו צריכים לבצע. אני רוצה להצטרף למה שאמר חברי ממועצת העיר לכיש, הייתה תקופה של שריפת עצים לצורך הכנת פחמים לכל אורך קו התפר, במיוחד באזור שלנו, אום אל-פאחם, צפון השומרון, ומה שעזר מאוד זה הגדלת האכיפה של העברת הגזם מהפרדסנים הישראלים לשטחי יהודה ושומרון. אז קודם כל ההעברה הזאת, כי אנשים טועים וחושבים שזאת אותה הבעיה. זו לא אותה הבעיה. הבעיה ההיא בינתיים הרבה יותר קטנה. אני מניח שהיא לא הסתיימה לגמרי. אז קודם כל אכיפה של העברת הפסולת. הדבר השני, אכיפה ולאחר מכן טיפול אסטרטגי, כמו שאמר חברי מאיגוד ערים בנימין. עבודה אסטרטגית על פינוי פסולת, עם שילוב של ארגונים בין-לאומיים, עם שילוב של מדינת ישראל. אנחנו חייבים את זה לילדים שלנו. חריש היא עיר חדשה, כרגע 40,000 תושבים, עיר שיש בה דתיים וחילוניים, ימניים ושמאלנים. כל ארץ ישראל באה ומתיישבת עכשיו בחריש. היא עיר חדשה שהיא באמת דוגמה ומופת. אנחנו רוצים ליישב אותה ואנחנו מכירים תושבים שעוזבים בגלל המפגע הזה וזה שובר לבבות.

נותרה לנו חצי שעה לדיון הזה ואני בטוח שלכולם כאן יהיו גם שאלות על הדברים שייאמרו על ידי נציגי הממשלה. אם יש כאן מישהו שיש לו משהו להוסיף, אשמח לתת, אבל ממש בקצרה אם אפשר כי אנחנו רוצים לשמוע אותם ושגם יהיה אפשר לשאול אותם שאלות. פורום ישראל ירוקה, בבקשה.

בני אלבז לא פה. בסוף הדיון הזה הוא עקר. גם למשרד להגנת הסביבה אין פה נציג. אי אפשר לקיים את הדיון הזה בצורה רצינית בלי המשרד ובלי הגורם הרלוונטי. דבר שני, כל מה שעלה פה בחדר אלה דברים מעולים, עלו כבר מאה פעמים בעבר. הממשלה עשתה את הדבר הנכון והעבירה החלטת ממשלה 592. מסקנות הוועדה טרם פורסמו. לזה אנחנו מחכים. מורן יודעת את זה, אנחנו בקשר בנושאים האלה. בסוף המועדים כבר עברו מזמן, גם המועדים שבתוך החלטת הממשלה. גם בוועדה האחרונה שהייתה בוועדה לביקורת המדינה דיברו על מועדים שלדעתי אנחנו כבר עברנו אותם. כל הדברים שעלו פה – מעברים, מימון, טיפול בפסולת, היעדר חקיקה, היעדר חקיקה משלימה, שטחי C – הכול אמור להיות בתוך מסקנות הוועדה כבר. לכן לקיים את הדיון הזה בלי שהוועדה מביאה את התשובות שלה, זה דיון עקר.

בוא נשמע, אולי תופתע.

יעקב מיוחס, בקצרה.

אני חבר בוועדת איכות הסביבה וחבר בוועדת תחבורה בעיריית ביתר עילית. אני אתייחס דווקא למה שדיבר ירון לגבי המשרפה שאמורה לקום בצומת חוסאן. אני דואג יותר עכשיו מתמיד, אחרי ששמעתי את כל הדוברים כאן שמדברים על כל הקושי הגדול שיש במשרפות הלא חוקיות שקיימות בשטחי יו"ש, כי יש לי תחושה, וזה עבר באמירה בין השורות באזור של המינהל, שהפתרון לכאורה יכול להיות בהגברת אותה משרפה שאמורה לקום, אותו אתר להשבת פסולת שאמור לקום בצומת חוסאן. זאת אומרת, יכול להיות, ואני חושש מאוד שזה דווקא יגביר את המוטיבציה להקים את אותו אתר מפגע שהולך להיות מוקם.

אני יכול לציין שהנושא של בריאות, כולנו יודעים, זכות יסוד נגזרת מתוך כבוד האדם וחרותו, קיים גם כלפי ערבים ביהודה ושומרון, גם כלפי יהודים ביהודה ושומרון, גם כלפי יהודים בכל ארץ ישראל. אני חושב שלעשות את הניסיון הזה, כמו שאמר ירון, במקום חדש, דווקא במקום שיש לנו היעדר יכולת לאכוף בצורה משמעותית ולעשות את זה בצורה טובה, זה דווקא סיכון.

אני רוצה להציג עוד נקודה בנושא של אותו אתר שהולך להיות מוקם. רק אתמול קיבלנו בשורה חיובית שפתחו את החלק האחרון של המנהרות שמוביל לדרום ירושלים, ולא בדקתי את זה לעומק אבל די ברור לי שכאשר חשבו איך לפתח את נושא המנהרות ואת הכניסה לירושלים לא לקחו בחשבון שבעוד שנתיים-שלוש יוקם אתר שיכול להעיב על השמחה הגדולה ולייצר עומס תחבורתי. האם באמת הדבר הזה גם נשקל ונלקח בחשבון? כי זה דבר שהוא חשוב מאוד.

תודה רבה. יפעת מעיריית מודיעין.

אני רוצה להשלים את הדברים של יוסף. מאז שנכנסתי לעניינים של שריפת הפסולת מבחינת הרשות המקומית, לפני כשנה בערך, השתתפתי בכל הוועדות בכנסת וכמובן שתכתובות לפי חוק חופש המידע לכל הגורמים הרלוונטיים, שאגב טרם קיבלתי תשובות וכל פעם הם מבקשים אורכות. אני לא מבינה דבר אחד, שום דבר לא השתנה מדיון לדיון.

נשמע את נציגי המדינה.

אבל כל פעם אלה אותן תשובות, גם מבני.

אם את רוצה להגיד דברים שכבר נאמרו לפנייך, אז באמת מחילה.

אני לא מבינה למה לא עושים ועדה משותפת לכולם. למה צריך לעבור מוועדה לוועדה, פעם ועדת הפנים והגנת הסיבה ופעם ועדה אחרת. למה לא לעשות ועדה משותפת לכולם, שכולם יהיו באותו מקום, ולהגיע להחלטות?

נכון. רעיון מצוין, נבחן את זה. תודה רבה.

אני נציג איגוד המחצבות. דיברתם על המשרפות, פחות נגעתם בנושא של המחצבות. המחצבות הפלסטיניות מייצרות המון מפגעים של אבק וחלקיקים באוויר, והניטור נעשה במחצבות הישראליות המסודרות ולמחצבות הפלסטיניות אין שום הליך ניטור, שום אכיפה. הניטור נעשה במחצבות, וכשיש איזשהו מפגע או כשיש התרעה אף אחד לא יודע את המקור. בתשובה לחברת הכנסת סון הר מלך, קשה מאוד למצוא את המקור. בנושא של הניטור אין משהו אמין.

אמרו לה את זה.

לא דיברו על כך שבמחצבות הלא מפוקחות יש המון הרס סביבתי של אתרים היסטוריים.

זה הדיון הבא, ארכיאולוגיה. אתה מוזמן להצטרף.

וגם השיקום, זאת אומרת גם אחר כך לשקם את השטח.

תנסו לא להגיד דברים שכבר נאמרו, כי נשארו לנו 25 דקות.

דבר אחרון, דיברו על פסולת. אנחנו מזינים את הנושא הזה כשאנחנו קונים אגרגטים והם פשוט ממשיכים לעבוד.

נכון, מסכים איתך. תודה רבה.

אני מהחברה להגנת הטבע. בקצרה מאוד, דברים חדשים שלא נאמרו. הזווית התכנונית בהקשר של המחצבות. באוקטובר 2021 הופקדה תוכנית תמ"א 152 להסדרת המחצבות ביהודה ושומרון. לתוכנית הזאת הוגשו הרבה התנגדויות, מכיוון שההליך התכנוני לטענת המתנגדים היה פגום. מת"ע, מועצת התכנון העליונה, הקפיאה את התוכנית, לא קידמה אותה, אבל בפועל התוכניות עדיין מתממשות. כלומר, המחצבות ממשיכות לפעול, להתרחב בצורה פיראטית. כאשר מגיעים ליחידת האכיפה הם אומרים שמבחינתם המחצבות האלה בסופו של דבר יוסדרו במסגרת התוכנית. לעומת זאת מת"ע לא מקדמת את התוכנית, לא קיימה דיון בהתנגדויות ולמעשה אנחנו יוצאים מכאן ומכאן. גם התוכנית לא מתממשת, גם התוצרים שלה קורים בפועל, גם אין אכיפה נגד החציבה הפירטית, ועברו כבר שלוש שנים. אנחנו קוראים לקדם את ההליך התכנוני, להסדיר את זה בצורה חוקית לכאן או לכאן, כי המצב הנוכחי הוא הגרוע ביותר שיכול להיות.

תודה רבה.

חשוב להגיד שהתמ"א הזאת היא תמ"א רק ליהודה ושומרון, היא לא תמ"א ארצית, וזו התקלה הגדולה שלה. ולכן חייבים להסתכל על זה בראייה הוליסטית של כל מדינת ישראל. זה לא עסק פרטי של יהודה ושומרון.

זו הסיבה שאז זה נתקע.

אני אדבר רגע על התמ"א, על הנושא האחרון. אני לא מדבר בשם לשכת התכנון, אבל התמ"א לא הופקדה, היא לא קרמה עור וגידים. כל חציבה שמבוצעת, כפי שנאמר כאן, אם וכאשר היא לא מבוצעת בשם תמ"א שלא אושרה ולא הופקדה.

הוא אומר שנאמר להם שלא אוכפים את החוק כי יום אחד היא תוסדר.

היא הופקדה והוגשו לא התנגדויות.

אני לא יכול לדבר בשם נציג יחידת הפיקוח.

דיברתם על א-רם, מחצבת טאריפי, שפיכת פסולת. אני חוזר ומדגיש, מדובר באכ"ח, אזור כרייה וחציבה, שמצויות בו תשע מחצבות היסטוריות ישנות. כל המחצבות האלה סגורות, כלומר לאף אחת אין רישיון. אף אחת שם לא חוקית.

זה טאריפי של עפרה.

לא, מישהו כאן דיבר במדויק על מחצבת טאריפי בא-רם, על שפיכת הפסולת. כי אין שפיכת פסול בדיר דבואן. אז אני רגע עושה הבחנה וסדר למען ההבנה. מדובר באזור כרייה וחציבה שמצויות בו תשע מחצבות ישנות, תשעה אתרים, כולם סגורים. ארבע מתוכן מצויות בהליכי תכנון לטובת שינוי ייעוד הקרקע, אזורי תעשייה, מחלף וכדומה. השאר גם ייכנסו להליכים כאלו ואחרים. אני חוזר ומדגיש, המחצבות האלו – אין להן רישיונות.

לשאלה שעלתה כאן האם הם מחזיקים ברישיונות עסק מהרשות הפלסטינית, אני אומר בצורה מאוד פשוטה וברורה, זה לא נותן להם אפשרות לחצוב.

מדובר על השלכת פסולת במחצבות לא פעילות.

אז אני אומר, אנחנו מבחינתנו לא נותנים יותר רישיונות לחצוב שם. אם מבוצעת שם פעילות פירטית כזאת או אחרת, אני לא אדבר בשם נציג יחידת הפיקוח. זה עניין של אכיפה.

מורן, תעלי מולם את הדבר הזה?

אנחנו נעלה את זה מול יחידת הפיקוח, כמובן.

העליתם את הסוגיה של שיקום. בעבר, כמו שהצגתי בוועדות קודמות, לא היה בידי המינהל האזרחי הכלי של קרן שיקום מחצבות. יש היום הכלי הזה. הכלי הזה קורם עור וגידים. יש לנו היום משרדי מתכננים שעובדים איתנו, כבר שיקמנו תא שטח אחד, מכירים כאן את גוש עציון בכפר עציון, ואנחנו בקנה עם עוד קרוב לחמישה איתורים חדשים שמהווים מפגעים סביבתיים ובטיחותיים כאחד על מנת גם למנוע בעתיד שפיכת פסולת באותם איתורים.

אתה יודע להגיד משהו על החלטת הממשלה, איפה זה עומד? אני חייב לומר שזו בושה שאין פה נציג של המשרד להגנת הסביבה. התירוץ הזה שבני אלבז בחו"ל – עם כל הכבוד, יש עוד אנשים.

אני לא יכול להגיב על זה, היושב-ראש.

כי כמו שנאמר פה, כל מי שיושב כאן מכיר את החלטת הממשלה ואנחנו בסוף רוצים לדעת איפה זה עומד.

אני אדבר על החלטת הממשלה ומה אנחנו עושים.

מצוין. אז נתתי את הביקורת מוקדם מדי.

עד כאן. תודה.

תודה. מורן, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. אני ראש ענף תיאום אזרחי במינהל האזרחי. ראשית, אנחנו לא מתעלמים, מבינים, מכירים, אנחנו חברים בכל קבוצות הווצאפ של כל אזור, כל פנייה. אנחנו בשיח שוטף עם ראשי המועצות, אנחנו בשיח שוטף עם ראשי הערים, אנחנו בשיח שוטף עם התושבים. אנחנו מגיעים ופועלים ועושים באמת הכול כדי לגרום לכולם לנשום אוויר נקי יותר. ואני פותחת בזה, כי דובר פה על מודיעין, ובמודיעין ברוך השם בתקופה האחרונה אנחנו חווים הקלה יחסית.

כשאת אומרת הקלה זה פחות תלונות או שיש פחות שריפות? כי אנשים מתייאשים באיזשהו שלב.

צריך להגיד מה זה מספר תלונות. מספר תלונות לא משקף את מספר המפגעים. זה אומר שאיקס תושבים דיווחו על אותו מפגע. בראש העין, אם יש תלונה, זו יכולה להיות תלונה על שריפה בכפר קאסם, שזה בכלל לא בשליטת המינהל האזרחי.

השאלה לפי מה את מודדת את ההקלה.

כשלי נותנים מספר או היקף תלונות, אני לא נתפסת על המספר. ברגע שאני מקבלת תלונה אחת כמאה, אנחנו פועלים. כשאנחנו מקבלים דיווח על שריפה, אנחנו פועלים כדי לכבות את השריפה. כשאנחנו מבינים שיש מפגע, אנחנו מגיעים לשטח כדי לראות איך אפשר לפתור את המפגע. אנחנו פועלים ומגיעים לשטח ועובדים, ולא משנה אם זו התלונה הראשונה, העשירית או המאה. יחד עם זאת, כמו שאמרתי, אנחנו מודדים את זה לפי החוויה של התושבים. כשתושבים באים ואומרים לנו תודה, יש הקלה, אז אנחנו יודעים שעשינו משהו טוב. זה לא לעולם חוסן, זה לא אומר שמחר לא תהיה שריפה נוספת. נמשיך לפעול כי יש פה בעיות אחרות שמיד נדבר עליהן במסגרת הצעת המחליטים, שצריך לפתור אותן כבעיות שורש.

מה המדד?

אמרתי, התושבים, ראשי הערים, ראשי המועצות. יש פה תושבים שידברו. אני אשמח אם חוץ מהדברים הפחות חיוביים יגידו כאן גם את הדברים החיוביים שאמרו לנו.

יכול להיות שאני לא הבנתי נכון. אתם מרגישים שיש הקלה בשריפות או הקלה בתלונות?

אין הקלה בשריפות.

אצלנו יש הקלה.

אז אשמח שישמעו את זה.

זה אחרי שנים רבות שלא הייתה הקלה. אז יכול להיות שכרגע יש הקלה.

אני מציע שהאמירות יהיו קונקרטיות ולא כלליות.

אני מציעה שאני אקח אחריות על מה שאני אומרת, כמו שהקשבתי למה שאתם אמרתם ולא ביקרתי את מה שנאמר.

מורן, שימי לב שאמרת שאומרים לכם תודה, ואומר פה מנכ"ל העירייה דברים אחרים.

יכול להיות שהוא ספציפית לא, אבל יש פה גורמים שרוצים לדבר.

לכן אני מציע שהאמירות יהיו קונקרטיות ולא כלליות.

אז נתתי דוגמה.

אז אני אתן דוגמה אחרת ואבקש את התייחסותך.

אם זכות הדיבור עברה חזרה, אז בבקשה.

אני מבקש התייחסות. מותר הערות ביניים, מותר שיהיה דיון.

בוא ניתן לה להשלים ואתה תשאל ראשון.

יש פה דוגמאות של אנשים שאשמח שתשמעו אותם, שאומרים לנו שהם חשים הקלה באוויר.

מבחינתי ראשי הרשויות מייצגים את התושבים.

אנחנו לא אומרים שאין בעיה. אנחנו אומרים שצריך להציג גם את הדברים הטובים ואת הדברים שנעשים. נסגרו אתרים בקרבת ראש העין שהיוו מפגע תברואתי באזור? נסגרו. הם לא פועלים. וגם את זה צריך לציין. יחד עם זאת, נגיד מה אנחנו עושים. עלתה פה הסוגיה של קידר. רק בתקופה האחרונה 400,000 שקל שהושקעו בכיבוי ובטיפול בשריפות, במפגעים באזור. היה סיור עם השרה לפני שבועיים, דיברנו על איך אנחנו ממשיכים לפעול בשטח, איך מקדמים תוכנית, איך מביאים ניטור. קידר היא במוקד העיסוק שלנו בתקופה האחרונה. דובר פה על חוות תלתן. אני אומרת ברמה האישית, ואני מניחה שאולי חלק מהאנשים יחלקו עליי. לי יש בעיה אישית עם המילה משרפה. לי זה עושה קונוטציות אחרות לגמרי מתקופות אחרות בהיסטוריה של העם היהודי. אפשר לקרוא לזה מזבלה, אס"פ, יש לזה שמות מקצועיים. המינהל האזרחי לא פועל להקים משרפות, הוא מקים פתרונות קצה לטיפול בפסולת, תחנות מעבר ותחנות הטמנה או מתקני השבה או מתקני פסולת.

פרויקט תלתן הוא פרויקט כמו אס"פ רמון, רק שהם בשלבים שונים של תהליכי התכנון שלהם. פרויקט אס"פ רמון נמצא ממש בואכה קבלת היתר בנייה.

יש צפי מתי יהיה היתר בנייה לפרויקט רמון?

אני לא יודעת לתת תאריך, אני לא אתן פה תאריך סיום. אבל הפרויקט מתקדם והוא בשלב של קבלת היתר בנייה.

וזה אמור לשרת את שתי האוכלוסיות, גם היהודית וגם הפלסטינית?

נכון. יש שם 13 דונם שמיועדים לטובת מיון ומחזור פסולת של האוכלוסייה.

נכון. שזה לא כלכלי ומשרד הגנת הסביבה לא מוכן שיהיה - - - אבל צריך פתרון הוליסטי.

אני לא מדברת בשם המשרד להגנת הסביבה, אני מדברת בשמי. יש פתרונות קצה עכשיו. צריך לומר, כנראה לא משנה איפה נחליט שנכון וצריך להקים את אותם פתרונות קצה, יהיה מי שיתנגד לכך. אם נקים את זה שם אז יהיו מתנגדים, אם נקים את זה באזור אחר יהיו מתנגדים. החכמה היא להבין שפסולת מיוצרת ופסולת תהיה, ועד שלא נקים פתרונות קצה לטיפול בפסולת הזאת יהיו שריפות. אנשים מייצרים זבל, זו עובדה מוגמרת, יהודים, ישראלים, פלסטינים. לכן צריך פתרונות קצה. וככל שלא יהיו כמו אותו תלתן ואותו אס"פ רמון, יהיו שריפות. אז אנחנו דווקא צריכים לשמוע פה חיזוק מכולם, לכו ותקימו את אותם פתרונות קצה. זה הליך חיובי.

אני חייב לדייק אותך בעניין הזה. גם בדוח המבקר וגם בוועדה לביקורת המדינה הדברים שנאמרו הם שעד 2027 יש עדיין מקום להטמין. ואת אומרת כל עוד לא יהיה?

אבל לוקח זמן לבנות.

לפי מה שיש עכשיו, יש מקום עד 2027. זה מה שנאמר.

נכון, ולכן אנחנו רוצים להקים מקומות קצה נוספים.

אבל האמירה "כל עוד שאין יהיו שריפות" היא אמירה שאולי תהיה נכונה ב-2027.

יש זהרת אל-פינג'אן ואל-מניה, יש מקומות. אמרנו גם מה אורך החיים של אותם מקומות. יחד עם זאת אנחנו אומרים שכדי לתת מענה הולם לכל הפסולת המיוצרת צריך להקים עוד פתרונות קצה.

אין מחלוקת על זה שצריך להקים עוד. אלא שכרגע יש מספיק וכרגע יש שריפות. עוד שנתיים לא יהיה מספיק.

אדבר על הצעת המחליטים. אגב, אחרי הישיבה אתמול אנחנו עתידים לעשות ישיבה במליאה לקראת סוף החודש. התחייבנו להציג את תוצאות הוועדה. הוועדה מתכנסת, הצוותים מתכנסים. יש כבר המלצות ראשונות ותובנות ראשונות, ושמענו אותם אתמול. אנחנו מתחילים לגבש את נוסח ההמלצות לממשלה. יחד עם זאת, כפי שנאמר פה, ההמלצות שלנו לממשלה יהיו כאלה שיגידו בריש גליה שאם רוצים יותר פיקוח ואכיפה צריך שינוי חקיקה, צריך לתת סמכויות חקיקה, צריך להגדיל את הפקחים של יחידת דויד ושל יחידת הפיקוח, צריך לתת להם סמכויות אכיפה בשטחים A ו-B, צריך לתת לזה משאבים וכסף. אם כל הקסם הזה לא יקרה תישאר חוברת שיהיו עליה המון המלצות טובות שלא יקרמו עור וגידים.

זו בדיוק הסיבה שהממשלה ביקשה ועדה.

אנחנו נמליץ ואנחנו נגיד ואנחנו נסיק את המסקנות גם בהיבטי חקיקה. יש חמישה צוותים. יש צוות אחד שעוסק כולו בחקיקה והוא ידבר על כל העניין של סמכויות האכיפה. יש צוות שלם של פיקוח ואכיפה שידבר על איך צריך לעצור במעברים את כל אותה פסולת אלקטרונית שמגיעה ממדינת ישראל ליהודה ושומרון ונשרפת. אנחנו נוגעים שם באמת בנימים של הדבר הזה, בתחנות ניטור.

יש צפי להגשה לממשלה?

אני לא אתחייב במקום המשרד להגנת הסביבה.

אנחנו חורגים כבר בכמה חודשים.

אני אגיד בזהירות, בחודשים הקרובים הדבר הזה צריך להיות מוצג.

מה זה בחודשים הקרובים? אני יודע שאת לא נציגה, ולכן אמרתי קודם שזאת בושה שהם לא באו. אבל בגלל שאת כן מדברת בשמם, אני רוצה לדייק את זה לטובת כל מי שנמצא כאן. זה בסוף גם תפקידי כוועדה מפקחת. הזמנו משרד ממשלתי כבר לפני שבוע, ויש להם רק אדם אחד. אני לא מצליח להבין את הדבר הזה. אין דבר כזה במדינת ישראל שיש רק אדם אחד שמכיר את התחום.

ההערכה האישית שלי היא שבאזור חודש ספטמבר אנחנו נוכל לראות את התוצאות ואת ההמלצות.

החלטת הממשלה שהתקבלה ביוני 2023, לפני יותר משנה, נתנה לצוות הזה לקום בתוך 60 יום, בתוך חודשיים, ואחר כך עוד חצי שנה עד שהוא יגיש את המסקנות שלו. שמונה חודשים עברו מזמן.

הייתה לנו ויש לנו עדיין מלחמה שאנחנו מתעסקים בה, אבל אני באמת לא נכנסת לזה. אנחנו עשרה חודשים בתוך לחימה. אני נותנת מה שנקרא עובדות. אני לא אתחייב על משהו שאגיד לך מחר מסקנות ולא יהיו.

מישהו שוקל את השינוע בכבישים של יו"ש? הרי כולנו יודעים את המצב של הכבישים ביו"ש, עכשיו רוצים לעשות בהם גם שינוע של פסולת, ועוד מאורגנת בצורה מסודרת. מישהו שוקל את זה?

אני לא נכנסת להיבטים תחבורתיים כרגע. אנחנו בדיון אחר. לצורך העניין אני אזכיר שמשאיות אגרגטים ועפר מוגבלות לנסיעה בשעות הבוקר, בין 6:00 ל-9:00.

ומה עם בשעה 10:00 בכביש המנהרות?

אפשר להחליט שלא ייסעו משאיות בכלל, אבל הגבלנו בין 6:00 ל-9:00 לצורך העניין. זאת אומרת שכן לוקחים את זה בחשבון. זאת אומרת שזה כן נשקל, שכן נעשה מחשב. משאיות לא יוצאות לפני 9:00 בבוקר. זאת אומרת, כן נעשית עבודה.

אני רק מעיר שכדאי שבתוך הצוות שיש בו כל כך הרבה גופים גם קמ"ט תחבורה יהיה שותף באיזושהי צורה.

הדבר האחרון שאגיד, הסוגיה הזאת של תחנות ניטור עולה במסגרת הצוות הבין-משרדי. הסוגיה של האכיפה, החקיקה, המעברים, אני לא יודעת אם יש פה נציג רמ"ים – כל הסוגיות האלה עולות. יהיו מסקנות והמלצות. הממשלה צריכה לקחת את אותן המלצות ולהפוך אותן לפרקטיקה.

הייתה גם החלטת קבינט, אולי ענבל תרצה להתייחס לזה, לעניין הסמכויות. אני חושבת שכל צעד כזה שאנחנו עושים אמור לצמצם משמעותית את מה שאנחנו שומעים פה סביב השולחן. ואם נעשה את זה כמו שצריך, ביחד כולם, עם הסמכויות, עם החקיקה, עם המשאבים, עם הגדלת הפקחים, אנחנו יכולים לגרום ממש להיפוך קערה בנושא הזה.

בואי נדבר על מה שקורה בינתיים, עד שיגיעו המסקנות. הייתה לכם ביקורת של מבקר המדינה מלפני למעלה מחצי שנה על כך שיחידת דויד אף פעם לא נקטה באמצעי אכיפה של סמכויות בתחום הפלילי והטלת קנסות.

פה זה עניין משפטי.

זה לא עניין משפטי. מבקר המדינה מכיר את החוק. מבקר המדינה אמר: היחידה לא נקטה מעולם אמצעי אכיפה נוספים ומשמעותיים יותר כמו סמכויות בתחום הפלילי והטלת קנסות. הוא מדבר על יחידת הפיקוח בהקשר הזה של אס"פ.

אני רק אדגיש את זה. מבקר המדינה אומר, עוד לפני שמתחילים חקיקה ועוד סמכויות יש סמכויות קיימות שלא נעשה בהן שימוש, כמו מספר החרמות שיורד, הריסה וחסימה של אתרי פסולת. כלומר, יש סמכויות קיימות ומבקר המדינה מציין שלאורך חמש-שש השנים האחרונות יש ירידה בשימוש שלהן עד כדי היעלמות, כאילו שהן לא קיימות. ולברוח לחקיקה ועוד סמכויות.

אני לא יודעת להתייחס לזה.

מורן, תעבירו את זה הלאה, ואני גם אוציא את זה אחר כך ונשלח לשר הביטחון ולרמטכ"ל. זה לא יכול להיות שטרחו להגיע לכאן ראשי רשויות מכל הארץ, כי זה אירוע שהאזרחים בקצה סובלים ממנו. אמרה חברת הכנסת לימור סון הר מלך שבקצה אם אנחנו בוחנים את כמות הנפגעים אנחנו פה באירוע שהוא גדול יותר מהטרור הערבי ביהודה ושומרון. כשאנחנו מגיעים לכאן ולא מגיע נציג של המשרד להגנת הסביבה ולא מגיעים יחידת הפיקוח, אין נציג של קמ"ט איכות סביבה, אני שואל מה זה הזלזול הזה. וזה לא ששמעו על הוועדה אתמול.

בנושא איכות סביבה אני כאן ואני מדברת.

כן, אבל לא ידעת לתת לנו את התשובות על יחידת הפיקוח. אם היה פה נציג של איכות סביבה הוא כן היה יודע.

אלה שני דברים שונים, פיקוח ואיכות סביבה.

את לא עומדת מול יחידת הפיקוח, עם כל הכבוד. בסוף יש לנו שאלות על יחידת הפיקוח, הגיעו לפה אנשים, יש פה ראשי מועצות, מנכ"לים, אנשים שיש להם מה לעשות עם הזמן שלהם. לפני שבוע כבר הודענו על הוועדה. בעיניי זה סוג של זלזול בכאב של התושבים.

כמה הערות. ניקח את קידר כקייס סטאדי. בקידר במשך שנים, עוד לפני שנכנסתי לתפקיד, שפכו פסולת לא חוקית שהגיעה לערמה של עשרות מטרים, אם לא יותר מזה. הקמ"ט באמת השקיע בחודשים האחרונים הרבה כסף לשפיכה של ערמות עפר בניסיון לכסות את הפסולת. בסיור שעשינו שם עם איגוד ערים לאיכות סביבה, עם השרה ועם קמ"ט איכות סביבה, נאמר שהפתרון לעומק הוא לעשות ארובות, להוציא את הגזים מהאדמה. זה עדיין לא נעשה. זאת אומרת, אנחנו בודקים תפוקות ולא תשומות. ברמת התפוקות עוד לא בוצע. אנחנו נדרוש תפוקות. זה שנעשה ניסיון לשים פלסטרים – זה לא יעזור. ואנחנו נמשיך לעקוב אחרי הדבר הזה, ואני מודה ליושב-ראש הוועדה שהוא מניח את הנושא על סדר-היום. אני מציע לקחת את זה בתור קייס סטאדי ושתתנו התחייבות תוך כמה זמן מבוצעות הארובות האלה. שנהיה פרקטיים, שנהיה תכליתיים.

לגבי הסיפור של המשרפה בחוות תלתן, יצא מסמך של רשות הטבע והגנים שהשורה התחתונה שלו: בנסיבות אלה, המדגישות את חשיבות שימור שטח זה במצבו הטבעי, יש לדחות את התוכנית על הסף. זה יצא מקמ"ט שמירת טבע. במקביל המינהל האזרחי מקדם את התוכנית. זה לא שהמינהל האזרחי יזם את התוכנית. יש יזם שחבר לפלסטינים שהם מקדמים תוכנית, וכך אנחנו מנהלים את הפסולת במדינת ישראל, או ליתר דיוק בארץ ישראל? תאתרו מקום, תעבדו ביחד עם הרשויות, נאתר ביחד מקום ותארגנו את זה כמו שמארגנים דברים במדינה נורמלית. כן, יש לנו חלופה אחרת בשטח המוניציפלי של גוש עציון, והצענו אותה כבר כמה פעמים. כמה פעמים הצענו חלופה אחרת איפה לקיים את הפעילות של הטמנת פסולת או השבת אנרגיה או שריפה. אבל זה לא קורה, כי חסרה שיטת העבודה שקיימת הרבה יותר טוב בישראל הקטנה. זה לא שבישראל הקטנה אין בעיות. הייתי שנים מנהל בית ספר שדה, גם שם יש בעיות. אבל זה לא באותה רמה, ואני מציע לאנשי המינהל האזרחי כשיש בעיות לבוא ולשים את הדברים על השולחן, להגיד: לא הצלחנו לטפל בזה ובזה, נשתדל להבא, או צריך כך וכך. ולא להסתפק באמירות כלליות שבקידר הושקעו 400,000 שקל, כי זה לא תכליתי. זה פלסטר.

נציגת היועמ"ש במשרד הביטחון, בבקשה. אשמח לשמוע ממך התייחסות קודם כל למשמעות מבחינתך בהקשר של החלטת הקבינט האחרונה.

צריך להגיד שעוד לפני החלטת הקבינט האחרונה אכיפה הייתה באזורים האלה. יש הדרך לעשות את זה. היא דורשת כמובן אישורים ורגישויות, אבל זה נעשה ואנחנו נמשיך לעשות את זה בשיתוף פעולה עם אנשי המינהל האזרחי, כמובן לפי תוכנית עבודה סדורה שהם ישימו, בכפוף לאילוצים שכולנו מכירים.

אנחנו לקחנו אחריות על הייעוץ המשפטי בהקשר הזה. זה עבר באופן רשמי לפני כמה ימים. כמובן שזה עוד חדש, אנחנו בעבודה של העברות מקל מסודרות עם כל הקמ"טים, עם הרע"נים. מה שצריך עובר.

נדונה פה החלטה 529. אחד הצוותים הבין-משרדיים הוא צוות בין-משרדי שעוסק בחקיקה. גם בהקשר הזה יש התקדמות ויש טיוטות מתקדמות, והעבודה גם נעשית בדרך כזו שהדברים לא יתחילו מחדש ולא תתחיל בחינה, אלא כמה שיותר להמשיך ולרוץ עם הדברים.

אני רק אומר בהקשר הזה, המספר המעניין זה לשמוע כמה כתבי אישום הוגשו. את אומרת פה אכיפה, מה זה אומר, לשפוך אדמה על שריפה? זה לא עוזר, זה לא אכיפה. זה לכבות את השריפה בכוס מים. מה שמדובר באכיפה זה האם הוגשו כתבי אישום, האם הוטלו קנסות. ובדברים האלה התוצאה היא נמוכה מאוד, אם בכלל. וזה הדבר המרכזי שמייצר הרתעה. אדוני יושב-ראש הוועדה, אני חושב שכדאי לקבל את הנתון הזה מהמינהל האזרחי, כמה כתבי אישום הוגשו בנושא הזה של שריפות זבל ומחצבות לא חוקיות.

אני אוסיף רק מילה אחת. יש אכיפה, וכמו שאתה אומר היא לא באמת פרקטית.

אבל זו לא אכיפה. צריך להשתמש במילה הנכונה. זה כיבוי שריפות, תרתי משמע.

כיבוי שריפות זה פלסטר, אבל השאלה היא גם אחרת, איך אנחנו מונעים מראש, איך אנחנו פועלים כדי שגם לא נצטרך לשים פלסטר.

כשאני מקבל קנס בגלל שעברתי קו לבן או שנסעתי באור אדום זה עוזר מאוד.

אני לא יודע אם במקרה הזה זה עוזר.

אני חושב שהדבר הזה מהווה איום מאוד משמעותי, בוודאי כשאתה מדבר על שלילת רישיונות, שלילת רכבים. אם אתה מחרים משאית לחודש, הנזק הכלכלי של הדבר הזה הוא 150,000 שקל. אבל אתה מחרים רק לשבוע, אז הוא מחזיר את זה תוך שנייה.

אני מסכים איתך שלהחרים משאית זה אובדן קשה, אבל עדיין גם במדינת ישראל יש כאלה שלוקחים להם את הרישיון והם נוהגים ללא רישיון.

חד-משמעית. אבל לפחות אתה עושה מאמץ.

צריך לעשות אכיפה אגרסיבית, צריך לתת כלים לאותם גופים צבאיים.

אבל יש כלים ולא משתמשים בהם.

דוח המבקר קודם כל אומר שצריך לקיים את החלטת הממשלה, צריך לקדם אותה כמה שיותר מהר. אבל יש כלים היום שלא משתמשים בהם, ועל זה אנחנו מדברים. אנחנו כן נקבע דיון מעקב בהקדם האפשרי בעניין הזה, ואנחנו נפעיל פה כל לחץ אפשרי וכל דרך אפשרית כדי שבדיון הבא הנציגים לא יזלזלו בנושא הזה, כי בסופו של דבר יש פה כאב עצום של תושבים בכל הארץ שסובלים מהדבר הזה מאוד ומגיע לאנשים תשובות.

התייחסות של משטרה וכב"ה, בבקשה.

שלום לכולם. אני ראש ענף שיטור של מחוז ש"י. אני מייצג פה את המחוז. נמצאת איתי עינב קוך מהייעוץ המשפטי של המחוז. שנינו חברים בצוות שהוקם על ידי מפקד מחוז ש"י בשנת 2023, צוות שמטפל בעניין של איכות הסביבה בהיבט של האכיפה, כמובן ביחד עם המינהל האזרחי. הרבה מהדברים נאמרו כבר על ידי מורן, לא אחזור עליהם, והדברים פה ברורים. גם הכאב של התושבים ברור. אני תושב גוש עציון, אני עצמי סובל מהעניין הזה.

אני ברשותך אשאל אותך את השאלות שעולות מדוח המבקר ותענה לי על השאלות שקשורות למשטרה. אמרתם למבקר שרוב השריפות הן בשטחי A ו-B ואתם לא יכולים להיכנס ללא ליווי של צה"ל. אתם מבקשים מצה"ל? מה צה"ל אומר לכם?

בוודאי. קודם כל, מי שמוביל את הפעילות, המינהל האזרחי, יחידת דויד, כל פעילות שמובלת בכל שטח מהשטחים שציינת אנחנו מצטרפים, בוודאי.

לא מצטרפים. אתם אמרתם שאתם לא נכנסים בלי ליווי של צה"ל. לפעמים מישהו מדווח על שריפה יזומה. אם אני עכשיו מתקשר למשטרה ואומר שמישהו מדליק מול הבית שלי פח.

אני צריך תיאום של הצבא כדי להיכנס.

אתה חייב את יחידת דויד?

לא, את הצבא.

את יחידת דויד נשים שנייה בצד. במוקד 100 בירושלים מתקבלת קריאה שמישהו מדליק פח זבל, אתה לא צריך את המשרד להגנת הסביבה. אתה שולח מישהו.

ברור. שאלת על שטח A ו-B.

לכן אני שואל, מה נאמר לכם בצבא בדבר הזה? אתה רואה שיש שיפור בעניין הזה? יש יותר ליווי של צה"ל? פחות ליווי? אתם מקבלים על זה מענה?

רציתי להשלים ולהגיד בהתחלה שבשנה האחרונה יש הרבה מאוד אכיפה בעניין הזה ואנחנו הצגנו למפקד המחוז לפני שבועיים את הפעילות שנעשתה גם במרחב שומרון, גם במרחב יהודה.

אולי תציג גם לנו?

הוצגו גם המספרים, ואם תרצה אני אפרט.

אתה יודע להגיד בשנה האחרונה כמה מבצעי אכיפה יזמתם?

כן. אני יכול להגיד שנפתחו בשנה האחרונה 108 תיקי חקירה בעיקר נגד שופכי פסולת, משאיות של פלסטינים. היו לנו למעלה מ-120 עצורים בעניין הזה. חילטו מעל 1.8 מיליון שקלים שקשורים למשאיות בתחום הזה. זה בשנת 2023. ועם 2024 זה מגיע ל-4 מיליון שקלים. מבחינת כתבי אישום, הוגשו 19 כתבי אישום שמכילים 170 אישומים כנגד 42 מתוך אלה שציינתי שנעצרו. וכמו שאמרתי, מעל 100 תיקי חקירה.

כמה מבצעי אכיפה יזומים היו לכם?

מבצע אכיפה גדול אחד היה ב-2023, קראו לו מבצע אוויר נקי. מפקד המחוז הנחה שזה לא יהיה מבצע, שזה יהפוך לשגרת העבודה שלנו.

כי חלק ממה שהמבקר אומר, דווקא בשונה ממה שאתה טוען שמפקד המחוז אומר, זה שכן לעשות מבצעי אכיפה יזומים גדולים, והוא אומר שעשיתם בחמש שנים רק שניים כאלה. אז שאלתי אם אולי בשנה האחרונה עשיתם עוד.

עשינו יותר טוב. כשאתה אומר שאתה מטפל בשגרה בתופעה ולא הופך את זה - - -

ברור שזה לא במקום. מבקר המדינה לא התכוון שבמקום לעשות בשגרה תעשו רק מבצעים גדולים. זה בנוסף לשגרה.

לשאלתך, קיימנו שניים השבוע. קיימנו שני מבצעים גדולים בשנתיים האחרונות. אבל כרגע זה בשגרה.

ויש לכם תוכניות למבצעי אכיפה גדולים? אתם עובדים על זה?

בוודאי. אני אומר, מפקד המחוז הנחה שזה ייעשה בשגרה. הוא מקיים סטטוסים עתיים.

במקום מבצעים גדולים?

כן. השגרה היא יותר טובה ממבצע גדול, כי בעצם זה נמצא על סדר היום כל יום.

זה לא סותר. זה לא נכון. באירועים כאלה, במשרפות, זה לא עוזר לבוא ולהחרים שם משאית. זה אירוע שלוקח לפעמים שלושה-ארבעה ימים ואתה שם נמצא בשטח ואתה צריך להביא משאיות שלך שיחרימו שם ויכבו.

הוא עושה את זה בשגרה.

לא, הוא לא עושה את זה בשגרה. כשאתה אומר שגרה, לזה אתה מתכוון?

כן. עושים ומציגים את זה למפקד המחוז. לקח את זה עם צוות ביחד עם התביעות. עינב במקביל חברה בצוות שמקדם את העניין של החקיקה. לא ארחיב על זה שוב.

אני תושבת נעלה ביהודה ושומרון. זה ש"י? זה תחתכם?

נכון.

כי כשאני מתקשרת למשטרה לבקש על כיבוי שריפות, שטחי B, C, לא משנה, אף אחד לא בא. זה לא קשור אליכם.

מי שמכבה שריפות במדינת ישראל זה כב"ה.

אז על מה אתה מדבר? אני פשוט לא מצליחה להבין.

נגיע לכב"ה בעוד רגע. בכל אופן, זו עלייה מ-2023, הנתונים שהצגת. עדיין לא מאוד גדולה, אבל כן נשמח להבין איך אתה רואה את הפער. עזוב שנייה את כל התוכניות הגדולות, לפני שתגיע החלטת הממשלה הבאה וכו', מה בכלים הקיימים מבחינתך יכול לעזור לך?

אני חושב שקודם כל יש כמה מרכיבים. דובר פה באופן נרחב, גם מורן ציינה, העניין הזה של החקיקה הוא עניין שמקדמים אותו ואנחנו צריכים שהחקיקה תאפשר לנו לבצע את האכיפה, שזה הנושא הבא. השילוב של הזרועות בין הגופים במדינת ישראל, כמובן בהובלה של המשרד לאיכות הסביבה. למשטרת ישראל יש ראש מדור איכות סביבה, שגם הוא לא זומן לדיון הזה, ואולי כדאי להבא לזמן אותו, כי יש הרבה מאוד פעילויות של מדור איכות הסביבה שמבצע במדינת ישראל וגם בשטחי איו"ש. אני נציג של מחוז ש"י, אבל בסדר. שאלנו לפני הדיון למה הוא לא זומן.

המכתב לא נשלח לש"י. אתה יודע איך זה עובד.

העניין הזה חוזר כל דיון. אנחנו חושבים שהיה נכון לזמן. אבל שילוב זרועות בסוף של כל הגופים שאוכפים בעניין הזה יוביל לתוצאות בעניין הזה.

יש כאן מישהו מהבט"ל, נציג של השר? לא. כי בחקיקה המנהלית שהומלצה, רציתי לדעת אם מישהו מקדם את הדבר הזה. כיבוי אש, בבקשה.

אני סגן מפקד מחוז יהודה ושומרון. אני אדבר קצת על מספרים רק כדי לסבר את האוזן. מבחינת כיבוי שריפות, המחוז מטפל בשנה בכ-9,000 אירועי שריפה. זאת אומרת שכאשר אזרח מריח שריפה או רואה עשן, כנראה שהוא מריח לא רק שריפות של האס"פים אלא גם שריפות אחרות של פח זבל, יערות וכו'. כשניתחנו את הנתונים היה לנו קצת קושי לחתוך רק אס"פים, אז חתכנו באתרי פסולת, גזם, גרוטאות ופסולת. הנתונים מראים שכמעט בחמש השנים האחרונות טיפלנו ב-1,500 אירועים כאלה. על פניו אלה לא מספרים גדולים, אבל מספרים מטרידים שמפריעים מאוד לכל מי שיושב כאן, וחשוב לטפל בזה.

כשאתה מדבר על 1,500 שריפות כאלה, האם אלה גם השריפות שמדברים עליהן כאן או רק מה שצמוד ליישובים וצירים וצמתים?

הכול.

כי המבקר לא חשב כמוך.

עוד רגע אדבר על שטחי C.

אקרא מה שאמר המבקר. המבקר אמר: כב"ה אינה מממשת את סמכותה לכיבוי שריפות בכלל שטחי C וזאת אף שהסמכות והחובה לפעול באזור זה נתונות לה על פי חוק. פעולות הכיבוי שביצעו צוותי כב"ה בשטחי C בשנת 2022 התמקדו בכיבוי שריפות רק לאורך צירי הדרכים והצמתים ובתאי שטח הקרובים להתיישבויות הישראליות. כב"ה לא פעלה לכיבוי שריפות פסולת שבערו ב-82 אס"פים לא מוסדרים, 43 מהם בתדירות גבוהה עד בינונית, והיו מצויים בין היתר בסמוך לראש העין ומודיעין. שאלתנו האם הדבר הזה השתנה. תודה.

אני אומר לך בוודאות, אין אירוע בשטח C, ואני שם רגע דגש על שטח C, שמגיע למוקד כב"ה ולא מטופל.

מבקר המדינה לא חושב כך.

אני אומר את הדברים בוודאות אחרי בדיקה.

זה בסוף חיי אדם.

אתה אומר שזה השתנה מ-2022, או גם זה לא נכון?

מבקר המדינה טועה? זה מה שאני מנסה להבין.

אני לא אמרתי שהוא טועה, אני אומר לך עובדה. יכול להיות שיש שיפור אצלנו.

העובדה היא שכן טיפלתם באותן 52 שריפות שהוא טוען שלא טיפלתם? קבועות, כאלה שבאות כל הזמן.

אם זה בתוך שטח C זה טופל.

הוא מדבר על שטחי C.

לא הייתה פעם אחת שהתקשרתי לכב"ה והם באו לטפל בשריפות בשטח C.

איפה את גרה?

בנעלה. אני יכולה לנסות שוב, אין בעיה. בוער כל הזמן.

אני גם רוצה לחזק אותה. אני ממועצה אזורית מגילות, יצא לי יותר מפעם אחת להתקשר לכבאות אצלנו ויותר מפעם אחת נאמרה לי תשובה כמו: אם זה לא מסכן רכוש באופן נרחב או יש סכנה אנחנו בכלל לא מגיעים. הסיפור של העשן הוא לא עניין. בנוסף, בשטחי C שמוחזקים על ידי פלסטינים הם בכלל לא נכנסים. זו עובדה.

אנחנו מדברים על שטח C. בחלק מהמקומות אני צריך גם ליווי כי צריך לעבור דרך כפר כזה או אחר. לגבי מה שאמרתם, אני מבטיח לכם שהדבר הזה לא נאמר כאן ועבר לסדר היום, אלא ייבדק ויטופל.

אני רוצה להניח שלפני שבאת לוועדה כן חשבת שאנחנו נשאל אותך על מסקנות המבקר, נכון?

נכון.

לכן אני שואל שוב, כי לא קיבלתי תשובה. מבקר המדינה מדבר על 52 שריפות קבועות בשטחי C שלא טיפלתם בהן.

אני אומר שוב, אני לא מכיר שריפות קבועות.

אתם מדברים בשני מונחים שונים. כשהוא מדבר על שריפה קבועה הוא מדבר על מבחמות. זה משהו שקיים, עובד כל הזמן.

לא מבחמות, שריפות פסולת.

43 שריפות באס"פים לא מוסדרים שבוערים בתדירות גבוהה, שבהן הוא טוען שלא טיפלתם. השאלה אם הדבר הזה השתנה.

קודם כל, התשובה היא כן. חד-משמעית. צריך לזכור שהבעיה שאנחנו מציגים כאן היא בעיה רוחבית. אנחנו בדקנו את זה בכל מערך הכבאות.

בשורה התחתונה אתה אומר שכאשר אתם מקבלים קריאה במקום כלשהו בשטחי C אתם באים.

חד-משמעית.

בסדר גמור. אנחנו נבחן את זה, נעשה פה דיון מעקב.

צריך להגיד עוד משהו ביושר, שהאירועים האלה מצריכים הרבה מאוד כוחות, הרבה מאוד אמצעים, ולפעמים החשש הכי גדול שלנו הוא שאנחנו נשקיע את זה במקומות האלה ונפגע באירוע של חיי אדם ממש.

זו תשובה מצוינת, אבל אנחנו צריכים להבין אותה.

לעניין הזה של הוועדה שציינתי קודם, אחד הדברים שעלה בוועדה הוא שנכנס מספר גדול מאוד של משאיות מהארץ פנימה לתוך יהודה ושומרון, שמובילות פסולת.

זה לא קשור אליכם. זה כבר נושא אחר.

אנחנו מזהים ירידה בהיקף השריפות ב-2024.

שאלה נוספת, גם היא עלתה בדוח המבקר. המבקר טוען שמתוך 1,500 שריפות שדיברת עליהן רק 22 נחקרו.

בתקנה אין חובה שאנחנו נחקור כל אירוע.

מה קורה בדרך כלל בשאר הארץ? מה האחוזים?

האחוזים יחסית הם גבוהים.

כי פה אנחנו מדברים על 1.5%.

האחוזים נמוכים בשטחים הפתוחים. אנחנו שמים את הדגש דווקא באזורים שיש הצתות.

אתם חוקרים שריפות ביהודה ושומרון?

בוודאות כן.

הוא אומר שבארבע שנים חקרתם 22 שריפות ביהודה ושומרון.

בשנה וחצי האחרונות המחוז ביצע מהפך בסוגיית החוקרים והגדיל בצורה משמעותית את היקף החוקרים ואת היקף החקירות.

יש לך נתון?

לא.

אז נשמח לדיון הבא. מצוין.

באותן 22 שריפות שחקרתם מה היו התוצאות?

אין לי הנתון הזה.

מהזיכרון שלך, באותן 20 שריפות שכן חקרתם בשנים האחרונות, מה היו התוצאות? זה נגרם מטעות?

אין לי הנתון הזה.

מה אתם עושים בתום החקירה? אתם פונים למשטרה לפי הממצאים?

כן.

אם עולה חשש לאירוע פלילי, זה מועבר אוטומטית.

ואתה לא זוכר אם קרה אירוע פלילי מכל השריפות בשטח C?

22 בארבע שנים.

אדרבה, אז קל לזכור.

לא בטוח שבכל חקירה הם הגיעו למסקנה.

לשנייה אחת נשים את כל מה שקורה בתקופה האחרונה, וזה לא רק אס"פים, מספר ההצתות או המסקנה שהגיע החוקר להצתה הוא גבוה. אבל זה נכון לתקופה האחרונה.

אני שמח לשמוע שהגדלתם את מספר החוקרים. אמרתם שהכפלתם.

אפילו יותר. אציג את זה בפעם הבאה.

פניתי כבר לפני הרבה זמן לשר לביטחון לאומי בעניין הזה. אני חושב שכל נושא ההצתות – אנחנו כבר באמצע יולי, אבל אני אומר את זה על כל הארץ, לא רק על מחוז ש"י שאתם אולי אחראים עליהם, ההיערכות חייבת להיות שונה לחלוטין. כלומר, זה כלי פשוט. יהיו אירועים גדולים. צריך להיערך אחרת מבחינת פיזור הכבאיות ומבחינות רבות. אני אומר לך, ביהודה ושומרון, כיוון שזה שטח עצום מבחינת הפריסה שלו, צריך לחשוב על פריסת הכבאיות באזורי היערות. הרשתות גם מוצפות, אני עוקב אחרי זה קצת.

אנחנו מסדירים מקומות לתקופה של חמישה חודשים.

כלומר, יש חשיבה איפה יש יערות, את כל זה אתם לוקחים בחשבון. כיוון שזה נדון ברשתות הערביות. אני רואה את זה. צריך להיערך לזה ממש.

כשאתם מקבלים עכשיו קריאה למקום שמבחינתכם יש שם אירוע שהוא גם ביטחוני, אתם פונים קודם לצבא ולמשטרה לבקש מהם ליווי? כך זה עובד?

בתוך שטח C, כן.

אתם שולחים כבאית?

כן. רק להגיד עוד משפט אחד לגבי האמצעים שמושקעים באירועים כאלה. כמו שאמרתי, הם מאוד מאוד גדולים. צריך להגיד ביושר שלא תמיד אנחנו מסוגלים לכבות את האירועים האלה ולסיים אותם עד תומם, מהסיבה שהאירוע הזה הוא בתת הקרקע.

לכן צריך את המבצעים הגדולים.

ואז אנחנו צריכים את מפעילי הצמ"ה, שלזה צריך את הסיוע של הצבא.

אתה מתכוון למינהל האזרחי, של קמ"ט איכות סביבה.

צריך מסוקי כיבוי.

צריך מבצע גדול.

זה לא ייתן מענה.

למרות שאני לא איש מקצוע בתחום, בסוף כשיש אתר פסולת שבוער כבר חמש שנים, כבאית לא יכולה לכבות את זה. זה אירוע שהוא כל כך עמוק, צריך להגיע לשם עם טרקטורים ולהפוך את האדמה ולקבור את זה.

מעולה. מתי עושים את זה?

שי, כשאתה אומר שגרה זה גם מבצעים כאלה, של להגיע עם טרקטורים ולהפוך את הכול? אולי אחת ולתמיד נבין מי אחראי לזה. אני מתקשר 100, מדווח על שריפה ליד הבית שלי בירושלים. מי אחראי על זה?

כיבוי.

אם יש מישהו שמגיע לגן סאקר בירושלים עם משאית, מעמיס שם מלא פסולת אלקטרונית ומצית אותה, מי אחראי על זה?

אחראים על המקרה הזה כמה גופים. זו נפילה בין כיסאות. אז אולי נכון להקים גוף שמרכז את כולם.

התופעה הזאת מתרחשת במרביתה בשטחי A ו-B. אלה שטחים שהם באחריות המינהל האזרחי, והמשטרה יכולה להיכנס לאזורים האלה רק בליווי צבא. גם בשטחי C האחריות היא של המינהל האזרחי, ושוטרי מחוז ש"י אמורים לסייע לפקחי המינהל.

אני מנסה להבין ברציונל. אם אני מגיע מחר עם משאית פסולת לגן סאקר בירושלים, שופך שם פסולת אלקטרונית ומצית אותה באש, המשטרה מחכה שמשרד להגנת הסביבה ייקח על זה אחריות?

בהתייחסות שלי למחוז ש"י, מה שאנחנו עושים במחוז ש"י, מי שמגיע זה בדרך כלל פקחי המינהל והמשטרה אם היא נמצאת שם.

אם מישהו עכשיו מגיע באמצע מעלה אדומים ושופך משאית?

המשטרה, בטח.

יש פה עבירה על החוק.

למה באמצע מעלה אדומים זה המשטרה וליד מעלה אדומים זה הופך להיות המינהל?

בשטחי C זה באחריות המינהל והמשטרה מסייעת למינהל.

אני שואל שוב, אם עכשיו מגיע אדם לאמצע מעלה אדומים עם משאית של פסולת?

כב"ה אומרת, אנחנו פועלים.

כב"ה לא צריכה לפעול מול אנשים בצורה פלילית. אולי בקצה אם חוקרים. הם באים לכבות את האש.

אבל אתה מדבר על כיבוי האש.

אתה מדבר על האכיפה.

בדיוק. יש לו חשד, הוא מעביר למשטרה. אני מדבר על אכיפה. יש אירוע פלילי שהוא לא מדי מסובך. אדם מגיע עם משאית של פסולת אלקטרונית לכיכר המרכזית של מעלה אדומים, שפך אותה ליד בניין העירייה והצית אותה באש.

המשטרה תטפל, אבל לגבי הצתה זה יהיה כיבוי.

למה לא מתקשרים לבני אלבז? אם זה קורה שוב ושוב, ונניח שאתם לא מצליחים לתפוס את העבריינים, לא יודע למה. מי מתכלל את האירוע?

המינהל האזרחי.

באמת?

על איזה אזורים אתה מדבר?

מעלה אדומים, אמצע העיר.

באזור C?

כן.

יחידת דויד.

יחידת דויד תטפל בזה באמצע מעלה אדומים?

אתה מדבר על שטחי A?

C.

בשטחי C המשטרה.

מה ההבדל בין הכיכר המרכזית של מעלה אדומים לבין הר ליד מעלה אדומים שגם הוא בשטח C?

המשטרה מטפלת.

נכון. אז מה הקשר ליחידת דויד?

לרגע חשבתי שאתה מדבר על שטחי A ו-B. בשטחי C המשטרה.

לכן מבצע כזה שאמורים ליזום, עם טרקטורים וכו', לפי מה שאת אומרת מי שאמור ליזום אותו זה המשטרה.

היא מדברת על החקירה.

לכן שאלתי, מי אחראי באמצע מעלה אדומים לדאוג שלתושבים יפסיק להיות סירחון.

המשטרה אחראית על אכיפה.

אני מתערב רק לתועלת הדיון. המשטרה פתחה תיק חקירה, תמשיך לחקור ותנסה למצוא את האדם. הדוגמה הזאת שיש מפגע, המפגע הוא בתוך הקרקע, הוא הרבה שנים, כיבוי אש לא יכולים לכבות אותו כרגע, מי מכבה אותו? מי מביא את אותם טרקטורים?

זוהר, כשאתה אומר אני לא יודע לכבות אותו, מי אחראי להביא את הטרקטורים? נניח שזה קורה בירושלים.

אני אומר שוב, כל האמצעים שקשורים לכבאות, זה קצף, כבאים, כבאיות.

נניח שהאירוע הזה קרה בירושלים, מי אחראי?

כב"ה.

יפה. אז למה פה זה המשרד להגנת הסביבה?

אנחנו לא מביאים ציוד צמ"ה.

מי יביא?

הרשות המקומית.

מבחינה מנהלית מה ההבדל בין כיבוי האש – אתה הרי אומר שהאש ממשיכה לבעור במעמקי האדמה וצריך להביא טרקטור – איפה זה עובר בין ההגדרה של אש? כשהאש היא מסוכנת זה אצלכם? איפה עובר הקו?

זה לא שראיתי את המפגע הזה ואני אקום ואלך. אני אבקש סיוע או מהרשות או מהצבא שיבואו לנהל אותי ויסייעו לי להפוך.

מי מנהל את האירוע?

כב"ה.

יפה. מצוין. אז האחריות היא עליך. וגם בשטחי C אותו דבר. אז השאלה מי אמור ליזום את המבצעים האלה היא שאלה שמופנית אליך.

לא.

למה לא? למה יש הבדל בין ירושלים לבין מעלה אדומים?

כי אני לא יוזם אירועים.

היועץ המשפטי של כב"ה, אולי אתה יכול להאיר את עינינו בעניין הזה. מבחינה סטטוטורית או התקנות או צווי אלוף ביו"ש, יש שריפה, אתם באים ומכבים. אתה עכשיו אתה אומר, יש שריפה או מפגע שהוא מפגע אש, אבל הוא בסדר גודל שמחייב כלים כבדים לפתור אותו. האחריות המנהלית היא עליכם. איפה כתוב שהרשות המקומית צריכה לספק לכם טרקטורים בשביל זה? זה מה ששואל היושב-ראש.

זו לא שריפה שאנחנו יוצאים בגלל זה, זה איזשהו מפגע שמתבצע באמצעותנו.

אז אני שואל איפה עובר הקו בין שריפה לבין מפגע אש. אני לא מכיר, אני שואל את זה מתוך אי ידיעה. האם כב"ה אחראית מבחינה מנהלית, מבחינה סטטוטורית, מבחינת החוק, למפגע אש שהוא רק יוצר סכנת חיים, ומפגע אש שמבחינתכם לא יוצר סכנת חיים הוא באחריות מחלקת שפ"ע של הרשות המקומית? איפה הקו עובר? זה מופיע בחוק? ואז נדע למי אנחנו צריכים לפנות.

אני רק רוצה לחדד, כי קודם לא הבנתי את השאלה שלך. המשטרה אחראית על נושא האכיפה של חקירת התיקים. המשטרה לא קשורה.

כן מעניין, המשטרה, כמה חקירות נפתחו.

למה דיברתי על שטחי A ו-B? כי חשוב להגיד שהיום רוב התופעה מתרחשת בשטחי A ו-B. אתה כרגע מדבר איתי על שטחי C, אני עושה הפרדה. המינהל זה A ו-B.

אמרה קודם היועמ"שית של משרד הביטחון שעוד לפני החלטת הקבינט אין הבדל בין A ו-B ל-C.

אני אמרתי שהדברים מטופלים. לא אמרתי שאין הבדל.

אמרת שיש אכיפה גם שם אותו דבר.

אמרתי שיש אכיפה, בוודאי.

אז מה ההבדל? אולי תאירי את עינינו.

יש הבדל בסמכויות, במדרג האישור שנדרש, אבל אכיפה מבוצעת.

מי אחראי? המשטרה לא אחראית ב-A ו-B על אכיפה פלילית?

לא הבנתי.

אדם מדליק שריפה, מצית אש.

אם יש הצתה ב-B, הרשות הפלסטינית לצורך העניין אמורה הייתה לכבות או לפעול נגד זה. היא לא עושה את זה. האם בשטח B במצב הזה שיש הצתה בפועל גורמי האכיפה הישראליים, בין אם זה מינהל אזרחי, משטרה ואחרים, אחראים גם על הטיפול בהצתה הזאת וגם מציאת המפגעים וגם חקירה על המפגעים? הרי באופן עקרוני גם אם יש מפגע בג'נין זה בסמכותנו לעשות את זה ולטפל בזה. לכן השאלה היא מה בדיוק ההגדרה והאם אתם מטפלים בהצתות או בהפרת הסכם אוסלו בשטח B. מה הסמכויות שלכם?

כל עבירה פלילית.

נבדיל בין אכיפה של טיפול במפגעים, טיפול בפגיעה בסביבה, לבין סמכויות פליליות שכדי להפעיל אותן נדרשים או צווים או חקיקה. חלקם מוסדרים במסגרת החלטת הממשלה והצוותים הבין-משרדיים.

אדם שגונב רכב בשטח B, המשטרה לא אמורה לחקור את זה? אדם שמרביץ למישהו בשטח B, המשטרה לא אמורה לחקור את זה? מה ההבדל בין זה לבין מי שמצית אש?

זה תלוי, אם זה פלסטיני.

אם פלסטיני עובר את העבירה, גנב לי רכב בשטח B.

זה תלוי אם יש לזה השפעה על השטחים שלנו או לא.

נכון. ובהנחה שיש לזה השפעה על השטחים שלנו? אנחנו מדברים על אירוע שיש לו השפעה על השטחים שלנו.

זה עניינים לגופו של עניין.

השאלה היא במצב שיש לזה השפעה על השטחים שלנו.

אנחנו פועלים במקרה של הצלת חיים ורכוש. כאן מדובר במפגע, לא מדובר בשריפה.

זה על פי החוק, הצלת חיים ורכוש? כלומר, כל מה שהוא לא הצלת חיים ורכוש מבחינתך זה לא תחת אחריות כב"ה.

הייתה בכלל שאלה גדולה אם בכלל תפקידנו לטפל בנושא הזה מלכתחילה.

לכן אנחנו פה.

אנחנו קיבלנו את זה על עצמנו.

למרות שאתם לא חייבים בחוק.

כב"ה מכבה שריפות פסולת בשטחי ישראל.

הוא אומר שהם לא חייבים.

זה כבר הוחלט. עברה החלטה כזאת לפני כחמש שנים והם עושים את זה.

אבל אם בגלל מפגעי אוויר ואיכות אוויר כב"ה מכבה שריפות בשטחי ישראל הקטנה, הוא צריך לכבות גם בשטחי ישראל הגדולה, בדיוק באותו אופן.

אתה אומר ככה: במפגעים מסוימים אנחנו לא מטפלים. ואומר היועץ המשפטי: זה גם לא באחריותנו.

לא אמרתי שלא באחריותנו.

אתם מכירים תופעות כאלה של משרפות פסולת במה שנקרא ישראל הקטנה?

של פסולת כן.

ומי מתעסק בזה? מי מנהל את האירוע, אתם או המשרד להגנת הסביבה?

זה משולב.

כשאני שואל למה אין מבצעים, את מי אני אמור לשאול?

אני חושב שאת המשרד.

הבנתי. זו התשובה. בשמת, בבקשה.

אני אזרחית מדינת ישראל ותושבת חריש. אני חברה בקבוצת ווצאפ של חטמ"ר מנשה ואני עדה לפעולות שהם עושים, והם מנסים באמת לכבות את השריפות באזור שלנו, באזור ברטעא והסביבה. כמובן שאני יודעת שיש לאורך כל קו התפר ובתוך איו"ש. לאחר שזה נאמר, אני גם עדה לתסכול הרב, וחצי השעה האחרונה הוכיחה את התסכול שאני עדה לו כתושבת בתיאום גורמים על מנת לייצר אכיפה, על מנת לייצר מניעה, על מנת לייצר פתרונות. כי גלגול הסמכות בין משרדים, בין תיאומים, בין שיתופי פעולה, פשוט מפריע לתהליך תקין של הפתרון. אמרה לי נעמה אברהמוב מאיגוד ערים יהודה: או שמשרד הביטחון יוצא מהסיפור, או שמשרד הביטחון לוקח את הסיפור. עניין הסמכויות והטיפול והתיאומים בין כל הגורמים – זה מה שקרה פה עכשיו, הניסיון להבין את זה. זה או שמשרד הביטחון לוקח ומרים יחידה אמונה על הסיפור הזה. אני לא מתערבת בתוך השיקולים המבצעיים של צה"ל. יחידה שכל המשאבים מופנים אליה, כמו יחידת ינשוף לצורך העניין, שמטפלת בתוך הקו הירוק. אותו הדבר, להעתיק את המודל לתוך איו"ש.

תודה רבה.

דיברתי קודם על הצוות המשותף הזה, שגם חלק מהאנשים חברים בו. אני חושב שהתוצרים שיצאו בסוף הם תוצרים שכל אחד מהיושבים פה ייהנה מהם. אנחנו כבר רואים ירידה בהיקף האירועים. זה לא פשוט. זה לא שיש עכשיו תמונה ורודה, אבל זה תהליך ובסוף יחד עם האכיפה נוכל.

אני מקווה מאוד. תודה רבה.

קודם כל, תודה רבה לכל מי שטרח והגיע לדיון. בהנחה שהממשלה תמשיך להתקיים, אנחנו נקיים פה דיוני מעקב.

הצוות שהוא אמר זה צוות שהוקם או יוקם? הוקם.

לאן התושבים אמורים להתלונן מעתה ואילך?

אני מסכם. מי שרוצה, אולי הוא מוכן לדבר אתכם בסוף הדיון בחוץ. אנחנו ממש חייבים להתחיל את הדיון הבא.

דבר ראשון בעיניי בדיון הזה זה מה שאמרתי קודם. אני חושב שאנחנו נמצאים פה מול אירוע שכמות הנפגעים שלו זה סוג של חור שחור בחברה הישראלית. מי שלא סובל מזה לא מכיר את זה. אנשים לא יודעים כמה נפגעים, כמה מתים, כמה חולים. אין בכלל נתונים כאלה לאף אחד. אף אחד לא בודק את זה, אף אחד לא בוחן את זה, וזה דבר שאנחנו חייבים כמדינה לבחון אותו כדי להבין את היקפי התופעה וכמה היא פוגעת. בעיניי היא פוגעת הרבה יותר מאשר תופעות שמדינת ישראל מתעסקת בהן בצורה הרבה יותר חריפה והרבה יותר חמורה. כי בסוף אנשים שחולים ומתים בגלל שהייתה להם ליד הבית משרפת פסולת, אף אחד לא בדק את זה. אף אחד לא מודד את זה, ואנחנו נמצאים פה מול אירוע שלפי מחקרים ולפי הדברים שעלו בדוח המבקר כנראה שהוא גובה מחירים איומים מהחברה הישראלית והדיון הזה חשוב.

לדיון הזה הגיעו ראשי מועצות והגיעו מנכ"לים של עיריות והגיעו נציגים של רשויות מכל אזור קו התפר, מכל אזור העוטף של יו"ש וגם ממועצות אזוריות של יהודה ושומרון וארגוני איכות הסביבה. אנשים שעסקים מאוד וטורחים ויש להם הרבה מאוד מה לעשות בחיים. אני מנסה לפעמים לקבוע פגישה עם ראש מועצה, לי כחבר כנסת לוקח זמן. והוא טרח והגיע לכאן לכמה שעות. ואחרי כל הדבר הזה, שכולם טרחו, מי לא הגיע לדיון? מי שהכי רלוונטי לדיון. מי לא הגיע לדיון? נציג איחוד סביבה. אין פה אף אחד, זה פשוט לא יאומן. כולם טרחו להגיע, לזעוק את הכאב שלהם, ואין פה אף אחד שיבוא ויספר לנו מה הממשלה עושה בשביל הדבר הזה, עם כל הכבוד. זה בעיניי דבר שהוא לא ראוי בשום צורה.

הדבר השני זה יחידת הפיקוח. לא יכול להיות שאין כאן נציג של יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי, שהם בסוף אלו שאמונים על הפיקוח ביהודה ושומרון, הם אלו שעושים את זה, הם אלו שצריכים לעשות את זה והם היו חייבים לבוא לכאן ולספק תשובות. כי בסופו של דבר דוח המבקר מדבר הרבה מאוד עליהם.

כמו שאמרתי, אנחנו נעשה דיון המשך בעניין הזה. לדיון ההמשך, שי מהמשטרה, אנחנו רוצים לקבל נתונים על אכיפה בשלוש השנים האחרונות, על עבירות של פסולת ושריפה. מה שאמרת כאן, בעצם הנתונים שהבאת על השנה האחרונה, אני רוצה לקבל לשלוש שנים אחורה, שנבין את הממדים ואיפה הפערים שאתם רואים. כמה קנסות, כמה חקירות, כמה כתבי אישום וכו'.

מכב"ה נרצה לשלוח לוועדה בתוך חודש – ונקבע שנצליח לקבוע את הדיון הבא בתוך חודש – נתונים על חקירות שעשיתם מאז דוח המבקר שמדבר על 22 חקירות בארבע שנים. ואם אתם יודעים להגיד כמה מתוכן הסתיימו בהצתה, ובכלל כמה הסתיימו בכתבי אישום.

אני כן רוצה לדעת האם יש איזשהו נוהל משולב בין הגופים. ברגע שמתקבל טלפון ל-100 או אליכם על שריפה, מתקשרת תושבת ואומרת: אני רואה שריפה מול הבית שלי בראש העין, ואתם מבינים תוך דקה שבאירוע הזה אתם מצפים מהמשרד להגנת הסביבה לטפל בזה – איך זה עובד? מה קורה בזמן הזה? מי מטפל בזה?

זה אחד התוצרים של הוועדה. מוקד שמטפל בעניין.

מצוין. אנחנו נפרסם את זה גם עכשיו וגם מסקנות הוועדה. אני חושב שבסוף זה אחריותכם או אחריות מי שהמציא את זה בסוף לפרסם את זה לציבור גם בעיתונים, גם במקומות הרלוונטיים וגם אני חושב דרך המועצות. עמיחי וירון, כדאי לשלוח את זה לתושבים ונבחן האם המוקד הזה עובד. אני לא אקרא את זה כאן, אנחנו פשוט נשלח אחר כך לכל המשתתפים. מה שהם אמרו, שהם הקימו איזשהו מוקד אחוד לדיווח על דברים מהסוג הזה. בואו נבחן מה קורה עם התלונות שמגיעות לשם, עד הדיון הבא.

יחידת דיווח, למרות שהם כאן, דוח המבקר הצביע על כך שהם לא השתמשו בסמכויות הקיימות שלהם, שזה החרמות, הריסה, חסימת אתרי פסולת וקנסות. כמעט ולא השתמשו בזה. הם לא הגיעו לכאן כדי לתת תשובות, אז נרצה את התשובות האלה בהקדם לוועדה ולקבל אותן בהמשך.

וגם כל הסיפור של שטחי A ו-B, מה הסטטוס, מה הפעילות. שם יותר מורכב להגיע.

נכון. נבקש מהנציגה פה של יועמ"ש משרד הביטחון, שאנחנו קודם כל מברכים שזה עובר אלייך ואנחנו שמחים לראות אותך כאן בוועדה, לקבל את העמדה שלכם בנושא הזה. גם מול המשטרה וגם מול שאר הגופים, מה הסמכות שלהם בשטחי A ו-B בנושא הזה.

שוב, תודה ענקית לכל מי שהגיע. אנחנו בעזרת השם נעדכן את כולם כשייקבע דיון המעקב, ואם יגיעו נ

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.